קבוצות דיון
גילוי מסמכים
נושא #22466
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
lurker
חבר מתאריך 18.9.05
15764 הודעות | אור ליום ראשון כ''א באב תשע''א
19:34 20.08.11 |
|
מי בשמאל מתאם בין המחאה למהומות הפלסטינים בספט' - תמונה
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 20.08.11 בשעה 19:38 בברכה, lurker
מי הם ראשי השמאל שהשתתפו במפגש שבו תוכנן כיצד לקשר את מחאת האוהלים יחד עם המאבק הפלסטיני בעקבות הכרזת "העצמאות" בחודש ספטמבר?ביום רביעי בערב התקיים בשדרות ח"ן שבתל אביב מפגש ראשון לתיאום וקישור בין מחאת האוהלים, לבין מהלך "הכרזת העצמאות" של הפלסטינים והמהומות שצפויות להתפתח כתוצאה מכך ברחבי יהודה ושומרון.
בכינוס דברו משתתפים רבים והנה עיקרי ההצעות שהועלו (הסיכום המלא בהמשך):
...רוב משתתפי הדיון הסכימו כי אסור לנו להתייחס להכרזה הפלסטינית כאסון אלא כהזדמנות פז לסיום הסכסוך ולתקיפת הממשלה על סדר העדיפויות המדיני המעוות שלה שמעדיף כיבוש ומלחמה על שלום, זכויות, ביטחון ושגשוג. כמו כן הוסכם כי חשוב למנף את הפורום הזה לעשייה ולמחאה נרחבת
לקיים את השיח הפתוח הבא בשדרות רוטשילד, לא להתבודד ולבודד את המחאה הזו מהמחאה החברתית-כלכלית
להסביר את המצב הכלכלי הירוד אליו נקלע אם נמשיך לסרב להכיר במדינה פלסטינית בזמן ששאר העולם יכיר בה – חרמות, סנקציות, בריחת השקעות ומפעלים וכיוצא בזה.
להצטרף למחאות הלא אלימות המתוכננות של הפלסטינים, לארגן צעדות מקבילות ישראליות אל הגבול, לקבל את פניהן בפרחים, לחגוג איתם
במידה ומתחיל בלגן בעקבות ההכרזה (צה"ל סוגר הפגנות לא אלימות וכו') אסור לנו להשתתף בו. עלינו להשבית את המדינה ולהקים אוהלים בכניסה לקריה בת"א.
הצעה נוספת הייתה לסרב- לסרב לקפל את המאהלים לטובת האחדות הלאומית וההתגייסות לצה"ל, לסרב להשתתף בפעילות שמדכאת את המחאות הלא אלימות... מי האנשים (כ-80 איש) שהשתתפו במפגש הראשון של קבוצה זו (המפגש השני מתוכנן לשבוע הבא במאהל רוטשילד) והעלו את ההצעות שקראתם לעיל? קבלו את יריב אופנהיימר ואת יהושוע סובול ואת מוסי רז ואת אלדד יניב יש עוד הרבה שדברו, רובם צעירים ופחות מוכרים. פעילי "לוחמים לשלום", "פרופיל חדש" ושאר ארגוני שטנה וסייעני אוייב. נסתפק בדוגמא אחת מקבוצה זו, עבור נוחי דנקנר שרכש לאחרונה את מעריב. הנה כתב מעריב חגי מטר, שהנו סרבן שירות ידוע שישב שנתיים בכלא ומצהיר על עצמו שהנו חבר "פרופיל חדש" שחלק מחבריה נעצרו באפריל 2009 בהוראת היועץ המשפטי, בחשד להסתת צעירים להשתמטות משירות צבאי. הערה
החומר הזה אצלי כבר מיום חמישי. בשל המצב הבטחוני לא פרסמתי. אולם אם "מחאת" השמאל ממשיכה והערב (עפ"י הלך הרוחות ברשת) הם כנראה יעסקו בדיונים גם כיצד להפגין ולמנוע את המלחמה, שלדעתם עומדת לפרוץ. וזאת במקום לגשת לשדרות ולבאר שבע ולסייע לזקנים ונכים למצוא מסתור מטילים, כיאות לאנשים בעלי מודעות חברתית – אין שום סיבה שלא להמשיך ולחשוף את האמת. **** סיכום מפגש ראשון ס' זה ספטמבר
הסיכום הועלה לרשת ע"י חן אגרי – רכזת אזורית של "שלום עכשיו" (עפ"י שיחה שלה עם סרבן הגיוס חגי מטר)
שלום, להלן סיכום של השיח הפתוח בנושא ספטמבר שהתקיים אמש בשדרות ח"ן בתל-אביב. אנחנו מודות לכל המשתתפים והמשתתפות ומקוות שלא נסתפק בכך ושהפורום הנפלא הזה ימשיך להתקיים, לדבר, להסביר ולעשות. בתור התחלה אנחנו מעלות כאן את הכיוון הכללי שרווח בשיחה ורעיונות ספציפיים לעשייה, נשמח אם נוכל להמשיך את הדיון בדף הפייסבוק, לפחות עד מעגל השיח הבא שיתקיים בשבוע הבא במאהל רוטשילד, פרטים מדויקים בהמשך...
רוב משתתפי הדיון הסכימו כי אסור לנו להתייחס להכרזה הפלסטינית כאסון אלא כהזדמנות פז לסיום הסכסוך ולתקיפת הממשלה על סדר העדיפויות המדיני המעוות שלה שמעדיף כיבוש ומלחמה על שלום, זכויות, ביטחון ושגשוג. כמו כן הוסכם כי חשוב למנף את הפורום הזה לעשייה ולמחאה נרחבת. 10 רעיונות לעשייה שהועלו בשיחה שקיבלו את תמיכת רוב המשתתפים (לפי מבחן מחיאות הכפיים) :
1. לקיים פעילויות הסברה וחינוך נרחבות בכל רחבי הארץ, הועלתה הצעה להסביר את המצב הכלכלי הירוד אליו נקלע אם נמשיך לסרב להכיר במדינה פלסטינית בזמן ששאר העולם יכיר בה – חרמות, סנקציות, בריחת השקעות ומפעלים וכיוצא בזה. ישראל תהיה מבודדת ותפשוט את הרגל. כלומר התנגדות למדינה פלסטינית תפגע בנו. 2. להמשיך לזרוע את זרעי המחאה – להפיץ את הדיון הפתוח שקיימנו בכל המדינה. 3. לדרוש מביבי בצורה פשוטה- הרסת את המדינה מבפנים ועכשיו אתה הורס אותה מבחוץ. הסדר או תתפטר! 4. להקים מפלגה /פלטפורמה פוליטית חדשה שתחרוט על דגלה צדק חברתי ושלום. עדיף שתורכב מהדור הצעיר ותשתמש בשפה החדשה ובדרכי הפעולה החדשות. הצעה נוספת- גם אם לא תהיה מפלגה חדשה, כן להתכונן לבחירות הבאות והביא לשיעורי הצבעה גבוהים יותר ומלומדים יותר- שאנשים ידעו למי ולמה הם מצביעים ומה הם מקבלים בתמורה. 5. לקיים את השיח הפתוח הבא בשדרות רוטשילד, לא להתבודד ולבודד את המחאה הזו מהמחאה החברתית-כלכלית, אלא לחבר אותן יחד, להצטרף, לקשר בין הכל ולא לפחד לומר - צדק חברתי ושלום! הדעות בנושא ההצטרפות למחאה החברתית-כלכלית היו חלוקות, אך כן הייתה הסכמה על הזכות והצורך להגיע למאהלים עם המסר של ספטמבר ולהציף אותו. 6. להפגין סולידריות עממית של יהודים וערבים: להצטרף למחאות הלא אלימות המתוכננות של הפלסטינים, לארגן צעדות מקבילות ישראליות אל הגבול, לקבל את פניהן בפרחים, לחגוג איתם. להביא גם את הצד השני, הפלסטיני, בצורה זו או אחרת למאבק יחד איתנו. 7. במידה ומתחיל בלגן בעקבות ההכרזה (צה"ל סוגר הפגנות לא אלימות וכו') אסור לנו להשתתף בו. עלינו להשבית את המדינה ולהקים אוהלים כניסה לקריה בת"א. הצעה נוספת הייתה לסרב- לסרב לקפל את המאהלים לטובת האחדות הלאומית וההתגייסות לצה"ל, לסרב להשתתף בפעילות שמדכאת את המחאות הלא אלימות. לסרב להפרדה בין יהודים וערבים ולפעול לשיתוף פעולה וסולידריות. 8. לצרף למאבק שלנו את האוכלוסייה הערבית הישראלית- ללמוד ערבית, לקרוא לערביי ישראל לנצל את ההזדמנות הזו לביעור הסקטורליזציה הישראלית ולמידור שלהם מהחברה הישראלית ולהצטרף אלינו, לשתף פעולה בעשייה. 9. לחשוב מחדש על אסטרטגיית פעולה של השמאל, טרמינולוגיה חדשה, מטרות חדשות ושיח חדש (ברוח המחאה). 10. למצוא דרך לגייס את התקשורת לחבק גם את המחאה הזו ובמקביל להיעזר בתקשורת אלטרנטיבית כדי להעביר לציבור את מה שקורה ומה שאנחנו עושים. ולסיום, שוב תודה ענקית לכל מי שהגיע/ה למפגש ההיערכות הראשון לקראת ספטמבר, משמח לגלות שלמעורבות האזרחית אין גבולות! אנחנו מקוות שמיד אחרי הדיון הבא נצליח להקים צוות עשייה מצומצם יותר אך מעשי יותר שיאחד ויעבד את כל הרעיונות שעלו ועוד יועלו, ויתחיל לארגן את הוצאתם לפועל. בהצלחה לכולנו!
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
ארגז
חבר מתאריך 14.3.05
14278 הודעות | אור ליום ראשון כ''א באב תשע''א
19:43 20.08.11 |
|
6. אשתתף בהפגנה של מחאת האהלים שמתה כאן מזמן
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 20.08.11 בשעה 19:51 בברכה, ארגז האחיינית שלי טילפנה היום להזכיר את ההפגנה של ה- 3 בספטמבר.היא דווקא דלוקה על גדעון סער מהליכוד. בפריימריז עבדה בשבילו מה זה חזק. אני גם רואה שהתרומות צומחות באתר המאבק יפה. כשאני העברתי 500 ש"ח זה היה בגבולות ה- 60 אלף ועכשיו זה עובר את ה70 אלף...
כמו שאורי ברעם ברוטר לא הפסיק אותי גם יריב גוגלהיימר יכול לדחוף לעצמו מקדונלד. אני לא צריך אף אחד כדי ש"יוביל" אותי. עכשיו אני מגייס מפגינים חדשים לספטמבר. כבר שניים שתומכים במאבק הדיור ולא היו מקודם יהיו אצלי באוטו. על תבנה על ההקלדות שלך כלום.... רק ירגע קצת בחדשות אני אציף את האינטרנט במאבק המחאה חבל על הזמן שלך ושל רוטר ש"תמך" בהתחלה במאבק חחחח https://www.youtube.com/watch?v=MZlVRa1KzIY |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
lurker
חבר מתאריך 18.9.05
15764 הודעות | אור ליום ראשון כ''א באב תשע''א
22:11 20.08.11 |
|
18. בן דרור ימיני: במחאה שמות ידועים מהשמאל הקצת פחות שפוי.
בתגובה להודעה מספר 0
|
קטע מכתבה של בן דרור ימיני במעריב סוף שבוע ובבלוג שלו.http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=2768 דרבניזציה של המחאה
....ועידת דרבן התחוללה דווקא בציון דרך היסטורי. היא התכנסה לאחר ועידת קמפ-דייוויד, לאחר הצגתו של מתווה קלינטון ולאחר שיחות טאבה. זו הייתה שנה עמוסה שבה שברה ישראל הרשמית כמעט כל טאבו. כן למדינה פלסטינית. כן לחלוקת ירושלים. כן לקווי שישים ושבע, למעט תיקונים וחילופי שטחים. אלה היו הפלסטינים שאמרו לא ופתחו באינתיפאדה. ולמרות זאת, דווקא באותה נקודה, כאשר היה נדמה שהשלום בהישג יד, נשבר מחנה השלום ורוסק. את ההובלה תפס המחנה האנטי-ציוני.
כל ההקדמה הזו לא נועדה אלא כדי להסביר את היחס המעורב שיש לח"מ למחאה החברתית. המחאה מוצדקת. האחדות מבורכת. זה לא אומר שאסור לדבר על תופעות שעלולות להוביל אותנו להתרסקות בנוסח דרבן. זה קרה אז. זה עלול לקרות שוב. אפשר להגיע להישגים במאבק הנוכחי, משום שמחנה אדיר וגדול מרגיש שנמאס לו. אחרי ההפגנות בעפולה ובבאר-שבע, מתגבר הפזמון הישן על אחדות המחנה, על מחיקת ההבדלים, על שבת שמאל וימין, כפר שלם עם כפר שמריהו. נשמע מרנין. אלא שזו גם נקודת זמן מסוכנת. משום שקורים עוד דברים. זו מחאה שיש לה הנהגה (בעיקר "השביעייה הסודית"), והשבוע בלטו אנשי רשימת "היועצים". יש שם אנשים טובים ורציניים. אבל לא רק. יש שם גם שמות ידועים מהשמאל הקצת פחות שפוי. כולל תומכי סרבנות וזכות שיבה. מה עושים שם, לעזאזל, אנשים כמו עדי אופיר ואראלה אזולאי? נכון, הם לא בחזית. הם מאחורי הקלעים. זה תמיד מתחיל ככה. והתוצאה היא אסון.
עוד טרם נפתח השיח עם ועדת טרכטנברג, כבר הודיעו היועצים שישראל היא "רפובליקת בננות", ושכל מעשי הממשלה הם בגדר "הולכת שולל". הניסוחים הללו, צריך להודות, מזכירים את ניחוח דרבן. אז זה היה בתחום המדיני: אסור לדבר עם ישראל. זו רפובליקת בננות בחסות אמריקנית. זו ממשלה שמוליכה שולל. הסגנון הזה חוזר, הפעם בתחום החברתי.
וגרוע מכך, יש ציד מכשפות נגד כל ביקורת. אם מישהו כבר אומר או כותב משהו, בשם זכות הציבור לדעת, הוא הופך לאויב האומה והמחאה. אסור לבקר את מנהיגי או יועצי המחאה. אסור לספר את האמת. הרי מדובר בקדושים. הבולשביזם חוזר, ובגדול.
בתוך מחנה השלום, בסוף שנות התשעים, בתחילת העשור הקודם, התרוצצו הרבה מאוד נשמות. רובן רחוקות משנאת ישראל. רובן בעד שלום. אבל תסמונת דרבן הפכה לסרטן שפגע במחנה השלום. לא בגלל הרוב. בגלל המיעוט שהשתלט על השיח. אין כמו אותה הצטרפות של עוז-זלצברג לקריאה להפרת חוק כדי להבין את הדרבניזציה של המחנה השפוי. הרוב, אט אט, התאייד. היה כלא היה.
גם היום, בתוך המאבק החברתי, מתרוצצות נשמות רבות. הרוב רוצה צדק חברתי. ברוב הזה יש מרכז, שמאל וימין. אבל יש גם טיוח. יש גם העלמה של העובדות. התקשורת ממעטת, אם בכלל, לחשוף את הפרופיל הפוליטי, המלא, של מנהיגי ויועצי המחאה. כולנו מחנה אחד, מטיפים לנו, וזה לא מדויק. המפגינים מגיעים מהמעמד הבינוני והסובל. יש בתוכם את הגיוון הרחב. קשה קצת לומר שיש גיוון כזה בהנהגה או בשדרת היועצים. המרחב שם הוא בעיקרו בין השמאל לשמאל הקיצוני.
כך שהדרישה לשתיקה לנוכח האחדות היא חלק ממנגנון ההרדמה. דווקא משום שהמחאה חשובה, דווקא משום שרצוי וראוי שהיא תוביל לשינוי, כדאי וצריך לבדוק לאן זה הולך. מעטים מתוך מחנה המחאה שייכים לזרם שהרס את מחנה השלום לפני עשור. מעטים בכלל הציבור, מעטים במחנה המחאה, אבל רבים מדיי בהנהגה. אם לא ניזהר, הם עלולים להרוס את תנועת המחאה.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|