ליף: ''לא נסתפק באקמול; יש לתקן נזקי הקפיטליזם החזירי''  

ראשי המחאה מקיימים מסיבת עיתונאים מול הכנסת. לדברי ליף, "הפתרונות חייבים להתבסס על תקציב חדש". פרופ' ספיבק: "אפשר וצריך לפתוח את התקציב מבלי לסכן דבר". פרופ' אחדות: "רוצים להחזיר את השעון אחורה, לפחות לתחילת העשור"

תומר אביטל

06.09.11, 11:39

"לא נסתפק באקמול. הציבור דורש תיקון של הנזקים שהביא לנו הקפיטליזם החזירי. לא נוותר על האמהות החד הוריות, מחוסרי הדיור, ניצולי השואה, אנשי המעמד הבינוני ואף קבוצה אחרת. לא נסכים לאף הצעה שכוללת העברת כספים מכיס אחד לאחר" - כך אמרה היום (ב') דפני ליף במסגרת מסיבת עיתונאים שמקיימים יוזמי מחאת האוהלים ונציגי צוות המומחים החברתי בגן הוורדים בירושלים, מול הכנסת.

עוד משתתפים במסיבת העיתונאים: פרופ' אביה ספיבק, סתיו שפיר, פרופ' יוסי זעירא, יונתן לוי ופרופ' לאה אחדות. מסיבת העיתונאים באה בעקבות הפגנת הענק בשבת האחרונה, בה השתתפו למעלה מ-400 אלף איש ברחבי הארץ, וכן על רקע תחילת קיפול המאהלים. בצהריים ייפגשו יו"ר התאחדות הסטודנטים איציק שמולי ויו"ר הוועדה לשינוי חברתי כלכלי, הפרופ' מנואל טרכטנברג.

ליף: "תקציב חברתי לישראל"

ליף הוסיפה: "כל הפתרונות חייבים להתבסס על תקציב חדש - תקציב חברתי לישראל. אנו נמצאים מול הכנסת, הגוף שחייב לממש את רצונות הציבור. הכנסת היא הוועדה שאנו בחרנו. אפשר וצריך לעשות את זה וזה עניין של החלטה".

לדברי ליף, "ברגע שכלי התקשורת יפסיקו לסקר את המחאה, זה יחשוף סוג של קשר של הון-שלטון. המחאה התחילה מהאינטרנט והפייסבוק - כלים אלטרנטיביים, ואם התקשורת תנטוש אז הם יהפכו לעיקר".

לדברי פרופ אביה ספיבק, "כלכלנים יכולים להגיד מה אפשר, אך לא צריכים לבחור את החלופות. הציבור הוא זה שצריך לבחור. הנתונים מלמדים על הידרדרות ברמת השירותים הציבוריים. בעשור האחרון לא הייתה עלייה בשכר הריאלי של העובדים, למרות העלייה בפירעון. זו לא מחאה של ילדים מפונקים".

עוד אמר ספיבק: "הטענה המרכזית נגד המחאה היא שאי אפשר לטפל בבעיות הכלכליות. מסבירים לנו שזה תותחים או חמאה, ושאסור להגיע למצב של יוון. אנו אומרים כאן במלוא סמכותנו כי אנשי המחאה צודקים. אפשר וצריך לפתוח את התקציב מבלי לסכן כלום. כולי תקווה שהמדינה משנה כיוון. 450 אלף איש מבקשים שינוי, אנו אנשי המקצוע מראים שהדבר אפשרי ומבוסס".

פרופ' לאה אחדות אמרה: "אנו רוצים לשנות את פני החברה בישראל ולהחזיר את השעון אחורה, לפחות לתחילת העשור. אנו רוצים שירותים חברתיים אוניברסליים של חינוך ובריאות. אנו רוצים שירותי רווחה לאוכלוסיות שנמצאות במצוקה.

לדברי פרופ' זעירא, "כשיש נזילה בבניין שכולנו גרים, אז כולם תורמים קצת כסף וככה פותרים את הבעיות. זה מה שקורה בישראל. אנו מעריכים שכדי להתחיל לשקם את מדינת הרווחה בישראל אנו יכולים לגייס סכומים משמעותיים על ידי הגדלת המסים על הכנסות מהון, העלאת מס החברות ל-31%, ביטול הפטורים, והעלאת המס על בעלי הכנסות מעל 40 ו-80 אלף שקל בחודש. אנשים אלו יכולים לתרום קצת יותר. ממקורות אלו אנו יכולים לגייס 20 מיליארד שקל כדי לשקם את מדינת הרווחה".

עוד אמר זעירא: "צריך לבצע השקעה חד פעמית של אחוז או שני אחוזי תוצר כדי לשקם את הדיור הציבורי. החוב הציבורי של ישראל היום הוא במצב מצוין ואפשר להגדילו".

"הציבור רוצה שינוי אמיתי"

יונתן לוי, ממנהיגי המחאה אמר: "חלק מהמנהיגים המשיכו את החופשות בחו"ל, אחרים קיוו שזה יתמסמס. היום כל ח"כ ושר יצטרך לקחת אחריות ולהחליט האם הוא תומך בתקציב חברתי ל-2012 או מתנגד אליו. נעבור אחד אחד ונבדוק מי מדבר באוויר ומי מחויב בשינוי. הציבור מחויב בשינוי. נביא את נבחרי העם מכל הקצוות אל המיקרופונים ואלו יצטרכו לתת תשובות אמיתיות".

סתיו שפיר: "אנו יושבים ליד משכן הכנסת הנטוש בזמן שאנשי המאהלים ברחבי הארץ ממתינים לילות כימים לכוחות המשטרה שיגיעו לפנותם. הזעקה שלנו היא גם של משפחות שלמות שאוהל היום הוא ביתם היחידי. יש מצוקות שניתנות לטיפול מיידי ויש כתובת אחת - איפה אתה ראש הממשלה? לאן נעלמת? אנו נמצאים במאבקים קיומיים וצודקים - לא ננטוש אותם".

רגב קונטס אמר: "אזרחי ישראל נבראים מחדש כאנשים ערכיים ואכפתיים. הילדים למדו בחופש הגדול את השיעור החשוב ביותר. בסמסטר הקיץ ב' זה אוהל, הם למדו על צדק חברתי, כוחו של היחיד ושל החברה. הם נכחו בעוצמה האדירה של מחאה נחושה ולא אלימה. כנסת נכבדה המחאה הזו רק מתחילה".

פרופ' יוסי יונה אמר כי "הציבור לא יסתפק בכיבוי שריפות הוא רוצה שינוי אמיתי".

הודעה נפרדת של יגאל רמב"ם: לעבור ל"קהילות מאבק"

בתוך כך, קבוצה בראשות יגאל רמב"ם הוציאה הודעה נפרדת לתקשורת ובה נכתב: "המאבק רק מתחיל. פרץ המחאה הספונטנית של קיץ 2011, הביא עמו גל סולידריות, שחיבר לבבות בכל הארץ, בהיקפים ועוצמות שמעולם לא נראו כאן. אך זוהי רק תחילתה של המערכה. כעת מגיע השלב בו עלינו להפוך את האנרגיות העצומות שהצטברו בשבועות האחרונים - לכדי מאבק אזרחי מתמשך".

"כעת, משנעלמה המולת העצרות הגדולות - והתקשורת, שתרמה תרומה מכרעת להצלחת המחאה עד כה, חוזרת לשגרה - אנו מבקשים לרכז מאמץ בבניה אמיתית, בשטח. זה הזמן לאתנחתא בת מספר שבועות מעצרות המוניות ומסיבות עיתונאים", נכתב.

בתוכנית הפעולה של הקבוצה נכתב: "המבחן הגדול הניצב בפנינו כעת, הוא שימור הכוח והמעבר משלב של 'מחאה ספונטנית' לשלב של מאבק בר-קיימא, והרחבת מעגלי האזרחים המזדהים, התומכים והפעילים - לקראת ההתמודדות עם האתגרים הבאים. לשם כך, יש לעבור באופן מסודר ממצב 'מאהלי מחאה' למתכונת של 'קהילות מאבק'".