גירסת הדפסה          
קבוצות דיון גילוי מסמכים נושא #23365 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 23365   
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    00:08   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

גזור ושמור - דף ארכיון. כל הפרסומים  

 
  
עוגן האשכול הוסר בתאריך 12.05.13 בשעה  10:32  על-ידי פילוביץ שחף, (מפקח)
 
אשכול עוגן מתאריך 05.12.11 בשעה  03:12  על-ידי פילוביץ שחף, (מפקח)
 
אשכול עוגן מתאריך 05.12.11 בשעה  03:12  על-ידי פילוביץ שחף, (מפקח)
 
הבעיה בפייסבוק היא שגוגל מתקשה לסרוק אותו והפרסומים המוצגים שם לא עולים בחיפוש במנועים. לשם כך אני פותח את האשכול הזה כדי לפרסם כאן את הפרסומים השונים המופיעים בדף הפייסבוק בניהולי גזור ושמור - דף ארכיון כדי שכלל הגולשים ייחשפו למידע כאשר יבקשו אותו.
אל כל פרסום מצורף מקור וכן לינק לפרסום בעמוד הפייסבוק של גזורו"ש מפני שלעיתים בתגובות נוסף מידע חשוב שלא עלה כפרסום בפני עצמו.

הצעה למשתמש:
כדי להשתמש באשכול זה באופן אפקטיבי, מומלץ לפתוח את האשכול כולו על ידי לחיצה על הלחצן "אשכול" ואז להשתמש באופציית החיפוש המובנית של הדפדפן F3.

אני מבקש מכל הגולשים שלא להגיב על ההודעות על מנת לא לשבש את מטרת האשכול. תודה
http://www.facebook.com/gzorush

http://a1.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-ash4/376907_308063959204837_211496398861594_1312170_762119349_n.jpg



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  מפלגת קדימה דניאל ינאי 05.12.11 00:10 1
     ח''כ נינו אבסדזה מתנגדת לשלילת אזרחות בשל השעה דניאל ינאי 05.12.11 00:13 2
     מאיר שטרית לרונית תירוש: את לא מבינה כלום דניאל ינאי 05.12.11 00:19 4
     רשימת מושחתי קדימה (מעודכן 2.2011) דניאל ינאי 05.12.11 00:39 10
     שר הפנים מאיר שטרית: קדימה מפלגה מושתת דניאל ינאי 05.12.11 00:40 11
     מאיר שטרית: ''קדימה היא המפלגה הכי מושחתת'' דניאל ינאי 05.12.11 00:43 12
     ח''כ יואל חסון התארח בלונדון על חשבון הקהילה היהודית דניאל ינאי 05.12.11 00:45 13
     רשימת ההוצאות של דליה איציק דניאל ינאי 05.12.11 01:11 16
     ועדת האתיקה: על פרס להסביר נסיעתו לבר מצווה בשוויץ דניאל ינאי 05.12.11 01:38 23
     כך קידם צבי בר את התוכנית של שותפו לשעבר של אולמרט דניאל ינאי 06.12.11 01:21 32
     בניגוד להוראת האוצר: הוארך חוזהו של מנשה רז בר. השידור דניאל ינאי 15.12.11 06:07 53
     חיים רמון: ''ישראל מנהלת מו''מ עם חמאס'' דניאל ינאי 15.12.11 06:17 58
     תחקיר: תקציב קדימה דניאל ינאי 15.12.11 06:48 68
     מאיר דגן: שום דבר לא יושג במו''מ עם הפלסטינים דניאל ינאי 15.12.11 06:53 69
     לקראת יום הנכסה - נינו אבסדזה השתתפה בתהלוכת שמאל דניאל ינאי 15.12.11 06:59 70
     קדימה לליברמן: מסכימים איתך ב-90 אחוז דניאל ינאי 15.12.11 07:06 73
     הוידאו שקדימה ניסתה להסתיר / חשיפת גיזבר מפלגת קדימה פילוביץ שחף 17.12.11 14:17 75
     ממשלת קדימה הסירה את הפיקוח על הקוטג' דניאל ינאי 11.01.12 10:35 77
     האוצר החליט: הבנייה במרכז תיפסק - מחירי הנדל''ן יזנקו דניאל ינאי 05.02.12 04:20 82
     מדוע מפלגת קדימה גירעונית? דניאל ינאי 05.02.12 04:28 83
  ציפי לבני דניאל ינאי 05.12.11 00:16 3
     ציפי לבני: מחבל הפוגע בחייל אינו טרוריסט דניאל ינאי 05.12.11 00:22 5
     לבני: אסור לפוליטיקאי להתייחס לתוכן משפטי של פוליטיקאים דניאל ינאי 05.12.11 00:36 9
     ציפי לבני מודה בכשלון ההתנתקות דניאל ינאי 06.12.11 01:12 30
     ציפי לבני נובמבר 2000: הכרה במדינה יהודית כתנאי למו''מ דניאל ינאי 06.12.11 01:17 31
     לבני הזהירה את הפלסטינים לא לחתום על הסכם דניאל ינאי 15.12.11 03:48 51
     ציפי לבני: לא לקווי 67' דניאל ינאי 15.12.11 06:21 60
     חצי מהיועצים של שרת החוץ ציפי לבני פורשים דניאל ינאי 15.12.11 07:04 72
     לבני: קדימה הייתה תקווה אך פישלה (2008) דניאל ינאי 11.01.12 10:33 76
     לבני: לא מתפקידה של המדינה לסבסד דירות לצעירים בת''א דניאל ינאי 11.01.12 10:49 79
  שמאל קיצוני דניאל ינאי 05.12.11 00:24 6
     פרופ' ניב גורדון מב''ג: חטיפת גלעד שליט? לא טרור דניאל ינאי 05.12.11 00:26 7
     מסמך של ארגוני השמאל: כך נביס את הימין בבחירות דניאל ינאי 05.12.11 00:31 8
     ג'וליאנו מר: מאבק מזוין הינו דבר לגיטימי דניאל ינאי 05.12.11 01:40 24
     ג'וליאנו מר: שהפלסטינים ילמדו מאוואטר מה לעשות ליהודים דניאל ינאי 05.12.11 01:41 25
     אברום בורג מבין את המחבלים המתאבדים דניאל ינאי 15.12.11 06:25 61
     אלון ליאל: בכל פעם שמישהו הזכיר את פולארד, השתקתי אותו דניאל ינאי 15.12.11 06:28 62
     אלון ליאל תומך בחנין זועבי דניאל ינאי 15.12.11 06:29 63
     אלון ליאל סותר את עצמו דניאל ינאי 15.12.11 06:38 64
     אלון ליאל מעורב בפרשת העמותות של ברק דניאל ינאי 15.12.11 06:40 65
     אלון ליאל: ישראל מדינת אפרטהייד דניאל ינאי 15.12.11 06:44 66
         ''בכיר דרום-אפריקני (קנת' משו - חבר פרלמנט) יוצא להגנתה של ישראל (*)'' פילוביץ שחף 09.01.14 07:36 90
     מיכאל בן יאיר קורא לסרבנות דניאל ינאי 15.12.11 06:45 67
     צוואת אמו של אורי אבנרי ''הלך אצל הרוצח יאסר ערפאת'' דניאל ינאי 15.12.11 07:01 71
     נתן זך: חולדאי ביצע ''רצח'' בכיכר רבין דניאל ינאי 15.12.11 07:09 74
  אהוד אולמרט דניאל ינאי 05.12.11 00:48 14
     תחקיר: האולמרטים קיבלו טובת הנאה דניאל ינאי 05.12.11 00:50 15
     נועם שליט נגד אהוד אולמרט דניאל ינאי 15.12.11 03:42 48
  התקשורת דניאל ינאי 05.12.11 01:12 17
     השנאה לנתניהו דניאל ינאי 05.12.11 01:15 18
         רביב דרוקר: ביבי הוא חלום הבלהות של העיתונאים דניאל ינאי 05.12.11 01:21 19
         שלי יחימוביץ': התקשורת תעבוד נגד ביבי דניאל ינאי 05.12.11 01:25 20
         רביב דרוקר הציג בתחקיר חשבונית מבוטלת דניאל ינאי 06.12.11 01:03 29
         יונית לוי לא מראיינת. היא נוזפת, מפריעה ומחנכת / קלמן ליבסקינד - NRG פשושון 14.08.12 00:34 89
     תקשורת שמאלנית דניאל ינאי 05.12.11 01:27 21
         עובדת תמימה בידיעות אחרונות: אנחנו שמאלנים דניאל ינאי 05.12.11 01:31 22
         אתר וואלה: כך תעיפו מתנחלים מהכביש דניאל ינאי 05.02.12 04:12 80
             תרגיל לגל''צ, בעקבות הכתבה הזו דניאל ינאי 05.02.12 04:15 81
  פלסטינים דניאל ינאי 05.12.11 01:43 26
     הרחוב הפלסטיני דניאל ינאי 05.12.11 01:45 27
         שליש מהפלשתינים תומכים בטבח באיתמר דניאל ינאי 05.12.11 01:46 28
     מנהיגים ואישי ציבור פלסטינים דניאל ינאי 15.12.11 03:46 49
         הפרופ' המוסלמי סבור שישראל שייכת ליהודים דניאל ינאי 15.12.11 03:47 50
         אבו מאזן: סמכתי על אובמה, אך הוא שינה עמדה דניאל ינאי 15.12.11 06:05 52
         עזמי בשארה: אין עם פלסטיני דניאל ינאי 15.12.11 06:09 54
         פנייה לאו''ם החלה להתגבש ברשות כבר כשנתניהו נבחר דניאל ינאי 15.12.11 06:11 55
  ברק אובמה דניאל ינאי 06.12.11 01:23 33
     דונלד טראמפ: אובמה היה תלמיד גרוע דניאל ינאי 06.12.11 01:25 34
     השרה לבנת: נפלנו על ממשל אמריקאי נוראי דניאל ינאי 15.12.11 06:12 56
     הילארי קלינטון: ירושלים המאוחדת בירת ישראל לנצח דניאל ינאי 15.12.11 06:14 57
  שאול מופז דניאל ינאי 06.12.11 01:27 35
     חוסר אחריות: שאול מופז מברבר ומחיר הנפט קופץ דניאל ינאי 06.12.11 01:30 36
  מתחרטים על ההתנתקות דניאל ינאי 06.12.11 01:37 37
     שמעון פרס: הייתי בעד היציאה מעזה, אני מרגיש שטעיתי דניאל ינאי 06.12.11 01:39 38
     פואד מכה על חטא: ההתנתקות היתה טעות דניאל ינאי 06.12.11 01:54 39
     לבני רומזת: ההתנתקות גרמה להתגברות הטרור דניאל ינאי 15.12.11 03:09 40
  בנימין נתניהו דניאל ינאי 15.12.11 03:23 41
     נתניהו: ''אסור להגיע לתהדייה נוספת'' דניאל ינאי 15.12.11 03:25 42
     הביזנס-אינסיידר: ''נתניהו בין 18 האנשים החכמים העולם'' דניאל ינאי 15.12.11 06:19 59
  שונות דניאל ינאי 15.12.11 03:28 43
     עיתוני ה' באייר תש''ח דניאל ינאי 15.12.11 03:32 44
     התמיכה הנלהבת של הרבנים החרדים במדינת ישראל דניאל ינאי 15.12.11 03:34 45
     ישראל היא נס | פול ג'ונסון 1998 דניאל ינאי 15.12.11 03:38 46
     רגעי הקמת המדינה דניאל ינאי 15.12.11 03:40 47
     כך השתלטה ארה''ב על משט נורווגי 1951 דניאל ינאי 11.01.12 10:43 78
  ההסתדרות והמחאה החברתית דניאל ינאי 05.02.12 04:30 84
     עיני נגד הצרכנים: לא להוריד את מחיר הדלק דניאל ינאי 05.02.12 04:33 85
     יעל ברדה - מנהיגת מחאת העגלות, שמאלנית קיצונית דניאל ינאי 05.02.12 04:35 86
     מנהיגי המחאה תקפו את ראה''מ בטרם דיבר דניאל ינאי 05.02.12 04:37 87
  ''אוקטובר 1955, נכתב ע''י עורך מעריב, דר' קרליבך''. פילוביץ שחף 25.04.12 18:29 88

     
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    00:10   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. מפלגת קדימה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 05.12.11 בשעה 00:14 בברכה, דניאל ינאי
 
בתת שרשור זה אפרסם על מעללי מפלגת קדימה, על הצביעות ועל שיתוף הפעולה עם השמאל.

http://www.facebook.com/gzorush
http://profile.ak.fbcdn.net/hprofile-ak-ash2/373363_211496398861594_1760323768_n.jpg



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    00:13   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. ח''כ נינו אבסדזה מתנגדת לשלילת אזרחות בשל השעה  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
נינו אבסדזה מקדימה הצטרפה לשמאל ולערבים והצביע נגד התיקון לחוק המבקש לשלול אזרחות ממי שהורשע בריגול או במעשה טרור

נתוני הצבעה באתר הכנסת
http://www.knesset.gov.il/vote/heb/Vote_Res_Map.asp?vote_id_t=15488

הסבר על החוק
הצעה זו באה על רקע מעורבותם בשנים האחרונות של תושבים בעלי אזרחות ישראלית בפגיעה במדינה על ידי מעשי ריגול. מטרתה היא להדגיש כי הקשר בין הזכות לאזרחות ישראלית ונאמנות למדינה הוא קשר בלתי ניתן לניתוק.
מוצע כי לבית המשפט ולרשות מנהלית, תהיה הסמכות לבטל את אזרחותו הישראלית או לשלול את מעמד תושב הקבע של אדם שעסק בפעילות ריגול, עבור ארגון טרור. מטרת ההצעה להרתיע כל אדם (בפרט אזרח ישראלי או תושב קבע במדינה) מלהשתתף או לסייע לכל ארגון טרוריסטי באשר הוא בסיוע או בביצוע פעולות חבלניות, באופן ישיר או עקיף נגד מדינת ישראל או תושביה ולשלול את זכאותו לקצבה, מענק, תמיכה, שכר או סיוע כלכלי, הניתנים על פי דין והניתנים על ידי המדינה או גוף מתוקצב על ידה.

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/199894803378083



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    00:19   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  4. מאיר שטרית לרונית תירוש: את לא מבינה כלום  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
לחדשות נענע 10 נודע כי ישיבה חגיגית של סיעת קדימה הפכה לעימות קולני, לאחר שמאיר שטרית לא אהב הצעה שהגישה רונית תירוש ואמר כי אינה מבינה בכלכלה. רוני בר-און התפרץ לעברו ובין השניים פרץ ויכוח. כשלבני ביקשה מבר-און "להפסיק את היריבות האישית", הוא לא נשאר חייב

עימות חריף וקולני פרץ היום בצהריים (רביעי) בין חברי סיעת קדימה, במהלך הישיבה החגיגית של החברים לציון סיום כנס החורף. הדברים הגיעו לשיא כשיו"ר המפלגה, ציפי לבני, פנתה לח"כ רוני בר-און כדי להרגיע את הרוחות, וזה בתגובה עקץ אותה ורמז לכך שהיא עוסקת בחשבונות אישיים.

לחדשות נענע 10 נודע כי במהלך דיון לקראת אישורו הצפוי של חוק ששינסקי בקריאה שנייה ושלישית, הציגה ח"כ רונית תירוש הצעה לתיקונו.

ח"כ מאיר שטרית, שתומך במסקנות ששינסקי, לא אהב את ההצעה, פנה לתירוש ואמר: "את לא מבינה בכלכלה". גורמים שנכחו בדיון סיפרו כי בר-און, המתנגד למסקנות, נחלץ להגן על תירוש ואמר לשטרית: "אתה לא יכול לומר למי שהייתה מנכלי"ת של משרד חברתי שהיא לא מבינה". תירוש עצמה סיננה: "חוצפן אחד".

במקום התפתח דין ודברים בין שטרית לבר-און, שהבהיר כי אין לו שום כוונה לתמוך בחוק למרות שמדובר בהחלטה סיעתית. במהלך הוויכוח בר און שאל את שטרית: "מה, אתה הקמת את קדימה?", ותירוש אף הוסיפה: "ראינו לאיזה מקום הגעת בפריימריז".

יו"ר הסיעה, ח"כ דליה איציק, ניסתה להתערב, אך ללא הועיל, ואז הגיעה תורה של לבני שאמרה לבר-און כי היא מבקשת ממנו "להפסיק את היריבות האישית". בר-און מצדו לא נשאר חייב והשיב: "אני מוכן להפסיק ביריבות האישית, בתנאי שזה יחול גם עליך".

הנוכחים בדיון קיבלו את הדברים בהפתעה. "זו הייתה אמורה להיות ישיבה חגיגית, אבל מה שהתחיל באווירה טובה נגמר במחזה מביש", סיפר אחד מהם.

בתגובה לדיון הסוער אמר בר-און: "לא הייתה כל כוונה לפגוע ביו"ר המפלגה. נאמרה הערה פוגענית כלפי ח"כ תירוש על ידי אחד מחברי הסיעה. ביקשתי להגן על ח"כ תירוש ובכדי שלא ישתמע שאמירתה של יו"ר המפלגה נאמרה כנגדי, הערתי את הערתי. כאמור לא הייתה כל כוונה לפגוע ביו"ר המפלגה והדבר אף נאמר לה באופן אישי".

מקור:
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=791646

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/103249926427372



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    00:39   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  10. רשימת מושחתי קדימה (מעודכן 2.2011)  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
משה שחורי

תפקיד: מנכ"ל קדימה (בחופשה)

שחורי, אחד הפעילים המרכזיים בקדימה, נעצר השבוע על ידי המשטרה בחשד לתיווך ומתן שוחד לבכיר ברשות המסים בנוגע לעסקיה של אשתו. שחורי, ששימוש קצין מודיעין ראשי בצה"ל, ניהל בהתנדבות את מטה לבני בבחירות 2008 והוא אחד המקורבים אליה ולבעלה נפתלי שפיצר. הוא מונה לאחר בחירתה של לבני לראשות המפלגה, ועם התפוצצות הפרשה השבוע הוצא לחופשה.

יואל מוגמי

תפקיד: יועץ של מנכ"ל קדימה (בחופשה)

מוגמי היה בעבר פעיל ליכוד מרכזי שעבר לקדימה. כיום הוא משמש יועץ של שחורי, מנכ"ל המפלגה. במפלגה אומרים כי מוגמי הוא בעצם "הזרוע הביצועית של לבני" - הוא פקד אלפי אנשים למפלגה וככזה הוא מחזיק בידו כוח רב. מוגמי הוא גם חבר קרוב של קובי מימון, השותף בישראמקו. מוגמי נעצר השבוע על ידי המשטרה בחשד למעורבות בפרשת השוחד ברשות המסים.

אהוד אולמרט

תפקיד אחרון: ראש הממשלה לשעבר ויו"ר קדימה לשעבר

מי שללא ספק טוען לכתר המפוקפק של האישיות הפוליטית המושחתת ביותר הוא ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שעומד כיום לדין ונחשד בשורה של עבירות כמו קבלת שוחד וקבלת דבר במרמה. אולמרט מועמד כיום לדין בפרשת ראשונטורס, שבה נטען כי קיבל מימון כפול לכרטיסי טיסה עבורו ועבור בני משפחתו; בפרשת טלנסקי, שבה מואשם כי קיבל מאות אלפי דולרים מידידו האמריקאי משה טלנסקי; ובפרשת מרכז ההשקעות, שבה נטען כי סייע לפרויקטים שייצג ידידו עו"ד אורי מסר, וכן פעל למנות מקורבים לתפקידים במרכז.

אולמרט גם זכה למשך כשבוע לכינוי המסתורי "א.א" בפרשת הולילנד, שבה במשך כשבוע הוטל צו איסור פרסום על שמו כאחד החשודים המרכזיים בפרשה. לפי החשד, אולמרט קיבל מיליוני שקלים מהיזמים של פרויקט הבנייה בירושלים בתמורה לקידום ענייניהם.

חברי הכנסת אלי אפללו, רוחמה אברהם-בלילא ורונית תירוש

גם בנציגים נוספים של סיעת קדימה דבק רבב. בעת שעוד היו במפלגת הליכוד, הח"כים אלי אפללו ורוחמה אברהם-בלילא נחקרו בחשד כי עברו על חוקי האתיקה ונסעו על חשבון חברת אגרסקו לארה"ב. אברהם ואפללו החזירו את הכסף, ולאחר מכן התיק נסגר. ח"כ רונית תירוש זכתה לכותרות שליליות לאחר שבעלה ובתה נחשדו בהונאת מס בסך מאות אלפי שקלים. תירוש גם ניהלה מאבק לקבל פנסיה מוגדלת כמנכ"לית לשעבר של משרד ממשלתי.

אברהם הירשזון

תפקידים אחרונים: שר האוצר והתיירות לשעבר ויו"ר ועדת הכספים לשעבר .

אברהם הירשזון, שהיה בין המצטרפים הראשונים לשורות הקדמיות של קדימה וכיהן לאחר מכן כשר אוצר, נאלץ להתפטר מתפקידו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בגין גניבת מיליוני שקלים מקופת הסתדרות העובדים הלאומית בעת שעמד בראשה - בעיקר בשיטה שנהפכה למונח חדש במילון השחיתות הישראלי "מעטפות הכסף". הירשזון הורשע, נשלח לחמש וחצי שנות מאסר, ורק בשבוע שעבר יצא לחופשה ראשונה מהכלא.

עמרי וגלעד שרון

תפקידים אחרונים: עמרי - פרש מהכנסת ב-2006 ומעוניין להגיש תוכניות טלוויזיה. גלעד - מנהל את חוות השקמים

עמרי שרון, שהיה ח"כ מטעם הליכוד ושותף להקמת קדימה (כיום הוא לא חבר המפלגה), ואחיו גלעד - שלפי פרסומים בתקשורת התפקד לאחרונה לקדימה (בקדימה אומרים שהוא טרם התפקד) - היו מעורבים עד הצוואר בפעילות אביהם. על עומרי נגזרו שבעה חודשי מאסר בפועל לאחר שהורשע ברישום כוזב במסמכי תאגיד, מתן עדות שקר והפרת חוק מימון מפלגות בעת שניהל את הקמפיין של אביו לבחירות בליכוד. את עונשו הוא סיים לרצות ב-2008. האחים ממתינים כיום להחלטת הפרקליטות אם להעמידם לדין בפרשת סיריל קרן ומרטין שלאף. לפי החשד הם קיבלו מיליוני שקלים כדי לכסות את החובות שצבר אביהם במערכות הבחירות. המשטרה הודיעה כי יש תשתית ראייתית להעמידם לדין.

אריאל שרון

שמו של אריאל שרון, המייסד והאב הרוחני של קדימה, נקשר בכמה פרשות שחיתות. הוא נחלץ מכתב אישום בעזרת היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, שהחליט לא להעמידו לדין בפרשת האי היווני - שבה עלה חשד כי קיבל כספים מאיש העסקים דודי אפל. החודש הודיעה המשטרה כי קיימת תשתית ראייתית להעמיד את בניו לדין בחשד שקיבלו שוחד מאנשי העסקים מרטין שלאף וסיריל קרן. לפי החשד, הכספים נועדו להחזר חובות שצבר שרון במערכות הבחירות בתמורה לקידום אינטרסים של שלאף בישראל.

צחי הנגבי

החקירות נגד צחי הנגבי בגין מינויים פוליטיים התחילו עוד לפני שהצטרף לקדימה והיה בשורות הליכוד, אבל ההרשעה הסופית שלו במתן עדות שקר היתה ב-2010. בית המשפט גם החליט להטיל על הנגבי קלון, והוא נאלץ להתפטר מהכנסת ולפנות את כיסא יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

חיים רמון

תפקיד נוכחי: יו"ר מועצת קדימה

האיש שהיה אחד המושכים בחוטים בפוליטיקה הישראלית במשך עשרות שנים, ומרכיב חשוב בהקמת קדימה, הסתבך עם פרשה מביכה של מעשה מגונה. בית המשפט הרשיע את רמון במעשה מגונה בחיילת בלשכת ראש הממשלה ב-2006. רמון הוא עד היום אחד מאנשי המפתח במפלגת קדימה, ובמקביל לפעילותו העסקית משמש יו"ר מועצת קדימה.

ראשי ערים ורשויות מקומיות

לא רק בפוליטיקה הארצית הסתבכו בכירים בקדימה בפלילים. השחיתות הפושה בשלטון המקומי הגיעה גם לנציגי המפלגה בעיריות, וכמה מהם נאלצו להתפטר מתפקידיהם.

בין ראשי הערים שזכו לתמיכה של קדימה והסתבכו בפלילים נמנים ראש עיריית שדרות, דוד בוסקילה, שלפי החשד קיבל לפני הבחירות לעירייה כספים מקבלנים בתמורה לתפירת מכרזים; ראש עיריית טבריה זוהר עובד, שהואשם בהגבלת הכנסות ורישום כוזב במסמכי תאגיד לאחר שלפי החשד הוציא מכיסו סכומי כסף גדולים מאוד למימון את מסע הבחירות שלו; ויואל לביא, ראש עיריית רמלה, שנחקר בחשד לאי פרסום הסכמי בחירות.

מקור:
http://www.themarker.com/law/1.596206

הפרסום בגזורו"ש
http://goo.gl/1gcer



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    00:40   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  11. שר הפנים מאיר שטרית: קדימה מפלגה מושתת  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
המועמד לראשות קדימה שר הפנים מאיר שטרית יוצא הערב במתקפה חריפה נגד מפלגתו שלו. בראיון לדוד בן בסט ברדיוס 100FM הוא מכנה את קדימה מפלגה מושחתת ותוקף בחריפות את שיטת הבחירות שלה: לדבריו: "קדימה נהייתה מפלגה שמתנהגת בצורה יותר מושחתת מאשר בתקופה השחורה של הליכוד".

מקור:
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=574636

הפרסום בגזורו"ש
http://goo.gl/1gcer



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    00:43   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  12. מאיר שטרית: ''קדימה היא המפלגה הכי מושחתת''  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
"קדימה היא היום המפלגה הכי מושחתת מבין המפלגות הגדולות", אומר ח"כ מאיר שטרית, מקדימה. הוא מתעקש שהדברים יודפסו בשמו, און דה רקורד. הוא נמנה עם מייסדי קדימה, שהוקמה לפני כחמש שנים. הוא היה בין כותבי התקנון שלה, לבקשתו של המייסד אריאל שרון. הוא מאמין גדול ברעיון, במטרה, של מפלגת מרכז. "המפלגה שהתיימרה לסמל ?פוליטיקה אחרת'", הוא מצטט בלעג את הסלוגן של ציפי לבני, "היא היום גרועה יותר מהליכוד ומהעבודה. בשביל זה עזבתי את הליכוד? בשביל השקר והבלוף הזה?" הוא שואל, רטורית.

אתמול אחר הצהריים היתה אמורה להתכנס מועצת קדימה לדון בענייני תקנון. מאחורי הסעיף העסקני והמשמים הזה רוחש לו קן צרעות של אינטרסים ותחבולות. על פי הצעת ההחלטה שהכין יו"ר המועצה חיים רמון, כל חברי קדימה שהתפקדו לשורותיה בחמש השנים האחרונות ושילמו עד כה מס חבר רק פעם אחת, עם התפקדותם, יהיו פטורים מתשלום. חברים חדשים, שיתפקדו החל מ-1 בינואר 2011, ישלמו מס חבר שנתי, כנהוג בכל המפלגות הדמוקרטיות.

ההצעה הזו נועדה לשרת שתי מטרות: לשמר, בסוג של ישראבלוף, את ספר הבוחרים הנוכחי של קדימה, שמונה 84 אלף איש אשר היו פטורים עד היום מתשלום מס. ההערכה בקדימה היא, שאם אותם 84 אלף חברים יידרשו כעת לשלם מסים, מספרם יצנח דרמטית, למשהו בסביבות 20 אלף. אולי אפילו פחות. זו תהיה מכה תדמיתית אנושה למפלגה שאין בה הרבה מלבד תדמית.

המטרה השנייה היא לסייע לציפי לבני להיבחר מחדש לראשות המפלגה, על פי ההיגיון הבא: אותם 84 אלף איש, ש-50% מהם העניקו ללבני את הניצחון בפריימריס הקודמים, יישארו בספר הבוחרים ויורשו להשתתף בבחירות הפנימיות במפלגה. החברים החדשים שיצטרפו אליהם החל מהשנה האזרחית הבאה ועליהם יחול מס חבר שנתי, יהיו מן הסתם אנשי מעמד מבוסס. הם נוטים יותר למה שלבני מייצגת.

"מרבית החברים הרשומים היום אצלנו הם אנשי ליכוד. הרי כולנו באנו מהליכוד, ומשם פקדנו. לומר שיש לנו היום למעלה מ-80 אלף חברים, זה בלוף ענק. המפלגה רוצה להטעות את הציבור. ברור שאם נחייב את המתפקדים הללו בתשלום מסים, רק מעטים מהם יישארו. הרי רובם בכלל ליכודניקים", כועס שטרית. "זהו פתח גדול לשחיתות. בעבר נעשו אצלנו מפקדי ארגזים. פקדו חברי ליכוד בסיטונות. היום, כשאפשר לתקן את זה, לאף אחד אין עניין. זאת פוליטיקה אחרת? אני מציע לחייב את כולם לשלם מס החל מ-1 בינואר 2011 ואז נראה מי חבר קדימה ומי לא.

"במפלגות אחרות תקופות האכשרה (פרק הזמן המינימלי שחולף בין ההתפקדות, למתן הזכות לבחור ולהיבחר), לחברים חדשים הן קצרות יותר, כדי למנוע תופעה של מפקדי ארגזים. בליכוד החליטו על 16 חודשים, ושם כולם משלמים מס מדי שנה. אצלנו זה 25 חודשים. איזה מין שערורייה. זה חוסר תקינות אלמנטרי".

למה רק אתה צועק? איפה כולם?

"זו שתיקת הכבשים", אומר שטרית בצער. "רק שי חרמש אתי. כנראה לכל היתר זה נוח, ההסדר הזה. זו ממש בדיחה רעה. כשדובר על הקדמת הפריימריס ציפי לבני נעמדה על הרגליים האחוריות. היום, כשאני שואל אותה מה עמדתה, היא אומרת לי: מה שהמועצה תחליט. על העניין הזה היא היתה צריכה להתעקש. זהו המבחן האמיתי לפוליטיקה נקייה. כשהקמנו את קדימה עם שרון, אחרי מה שעברנו בליכוד, רצינו לעשות משהו אחר, משהו נקי. היום הליכוד הרבה יותר נקי מקדימה". *

מקור:
http://www.haaretz.co.il/misc/1.1236782


הפרסום בגזורו"ש
http://goo.gl/1gcer



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    00:45   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  13. ח''כ יואל חסון התארח בלונדון על חשבון הקהילה היהודית  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
בעוד שבנימין נתניהו השקיע מאמצים בניסיון להדוף את הביקורת על נסיעתו ללונדון, חגגו רעיו למליאה בנסיעות מעבר לים ■ יואל חסון, מבקרו הקולני ביותר, שהה בשנתיים האחרונות בחו"ל 105 יום, מנחם בן ששון בילה בניכר 66 יום, עמירה דותן ביקרה מחוץ לישראל במשך 59 יום, ודני יתום הסתפק בשהייה של 47 יום בגלות ■ את החשבון, אגב, לא הם משלמים

הקדחת שאחזה במערכת הפוליטית לפני כשבועיים, לאחר שערוץ 10 חשף את עלות נסיעתם ללונדון של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ורעייתו שרה, הצליחה להאפיל גם על הכותרות הכלכליות, שעסקו במפולות בבורסה בעולם.

עלות אותה נסיעה - 131 אלף שקל לשבוע ימים, והתזמון הבעייתי - ימי מלחמת לבנון השנייה - הפכו את החשיפה של רביב דרוקר בערוץ 10 לחומר בעירה בקרב ח"כים תאבי מסך, שגינו את הנהנתנות של בני הזוג נתניהו.
הגדיל לעשות הח"כ הצעיר יואל חסון מקדימה: הוא פנה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה שיחקור מי מימן את הוצאותיו של בני הזוג בלונדון, מתוך חשש שגורם בעל אינטרס העביר בדרך זו טובת הנאה לנתניהו, כדי לקבל את עזרתו בישראל. חסון הפיוטי אף הדביק לפרשה את הכינוי "מסעות בנימין מרחביה" על משקל "מסעותיו של בנימין מטודלה", ודרש גילוי מלא של מקורות המימון לאותן נסיעות.

חסון, המעיד על עצמו בכל הזדמנות כפרלמנטר פעלתן, הצליח גם הפעם להוכיח זריזות ראויה לציון. אחרי הכל, בעת פרסום ההודעה לעיתונות עשה חסון את דרכו לביקור בן שבועיים בארה"ב, על חשבונם של נדבני הפדרציה היהודית של לוס אנג'לס. כך על-פי הדיווח שהעביר בעצמו לוועדת האתיקה של הכנסת, שלה נדרש לדווח כל ח"כ שיוצא לנסיעה לחו"ל הממומנת על-ידי המזמין.

הח"כ הנמרץ שכח כנראה לבדוק את יומנו האישי מתקופת מלחמת לבנון השנייה. הוא היה מגלה שכמה ימים קודם לנסיעתו של נתניהו ללונדון התארח חסון באותה עיר, על חשבונה של הקהילה היהודית המקומית. שבוע אחרי שחזר מאותה נסיעה נאלץ חסון, שהיה אז בחודשים הראשונים לכהונתו, לארוז מזוודות ולנסוע לביקור בן 10 ימים ביפאן בהזמנת הממשלה היפאנית ובמימונה.

דוגמה אישית מהשרים

חסון צריך להיות אמיץ מאוד כדי לתקוף את נתניהו בנקודה שבה הוא לוקה בעצמו, אבל יש לו ממי לקחת דוגמה. ראש הממשלה אהוד אולמרט, המרוויח הגדול מהחשיפה המביכה על יריבו נתניהו, הרבה לנסוע לחו"ל לאורך הקריירה הציבורית שלו.

בשנותיו בעיריית ירושלים הקדיש המקומון "כל העיר" מדור מיוחד למעקב אחר נסיעות אולמרט ברחבי העולם, וגילה כי שהה בחו"ל 177 יום מתוך שנתיים וחצי שארכה הקדנציה השנייה שלו. בעיקר היו חביבות על אולמרט טיסות לניו יורק. גם כשהצטרף לממשלה, הוא כיכב במקום טוב ברשימת הנסיעות לחו"ל.

אולמרט, כמובן, לא שונה מהקולגות בממשלה שחלקם קבעו בעבר שיאים של יותר מ-20 נסיעות לחו"ל מדי שנה. לעתים הם נסעו לשליחויות בעלות חשיבות מדינית או מקצועית, ובפעמים אחרות לנסיעות שקשה למצוא קשר ביניהן לבין התחומים שעליהם הם מופקדים. כזו היתה נסיעתה לדרום אמריקה של השרה הממונה על חגיגות ה-60, רוחמה אברהם-בלילא, או נסיעתו בת עשרה הימים לאוסטרליה של שר הרווחה יצחק הרצוג, כדי להשתתף באירועי הקהילה היהודית לרגל 60 לישראל.

מקור:
http://www.themarker.com/law/1.475220

הפרסום בגזורו"ש
http://goo.gl/1gcer



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    01:11   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  16. רשימת ההוצאות של דליה איציק  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
מבקר המדינה בודק את חשבון השיפוצים וההוצאות בדירתה של יו"ר הכנסת לשעבר דליה איציק. לידינו הגיע הפירוט המלא של כל השיפוצים וההוצאות, מהקרמיקה ועד חשבון הכביסה. איציק אומרת: הכל נעשה על פי הנהלים. בעקבות החשיפה הערב, ביטלה הכנסת את נוהלי השיפוצים "הנדיבים"

ליושבי ראש הכנסת שמורה הזכות להתגורר בדירת שרד ממלכתית בשכונת רחביה בירושלים. אבל כל ארבעת האחרונים, בלי יוצא מן הכלל, העדיפו להמשיך ולהתגורר בביתם הפרטי. כמה פרשיות מביכות עוררו את השאלה - מה הכנסת צריכה לממן ובעיקר, מה לא.

בתחילת 2003 אישרה הכנסת נוהל מחמיר למימון ההוצאות בדירת היושב ראש. הכנסת מבהירה שלא תשלם על רמונט כללי, ישולמו רק עבודות צבע ושיפוצים קלים כתוצאה מבלאי סביר, החלפה ושיפור של ריהוט פעם אחת בלבד לפי הצורך - כלי אוכל בכמות סבירה וציוד תקשורת. מההוצאות השוטפות ישולם רק שליש מחשבון החשמל. כל היתר - לא.

כשדליה איציק נכנסה לתפקיד, הנוהל לא אפשר שיפוצים נרחבים. אבל תוך זמן קצר החלו בביתה שברחוב קדיש לוז, עבודות נרחבות. איציק בחרה אדריכלית שתעצב לה את הסלון מחדש. השתיים בחרו רהיטים וצבע חדש על חשבון הכנסת, וגם 90 מטרים של קרמיקה איטלקית לריצוף הסלון והמרפסת בדירת איציק.

זאת למרות שבנוהל כתוב במפורש שמותר רק "עבודות צבע ושיפוצים קלים כתוצאה מבלאי סביר". "אני המלצתי על חנות שאני עובדת איתה הרבה פעמים", הסבירה המעצבת לחדשות 2. אף אחד לא מתווכח, וב-7 באוגוסט הכנסת ממהרת לשלם 20 אלף שקלים.

ב-30 באוגוסט 2006, 3 ימים אחרי שכבר הוציאו בכנסת העברת תשלום על הקרמיקה, נזכרו שם לבקש הצעות מחיר משני ספקים אחרים, למרות שהכנסת לכאורה כבר הוציאה העברת תשלום וההליך חסר טעם. במשרד מבקר המדינה בודקים עכשיו האם ההליך התקיים בניגוד לכללי מנהל תקין.

70 אלף שקלים על השיפוץ

את הקרמיקה שנרכשה עבור איציק התקינו חברת "שפיר", שבאותו הזמן הועסקה בהרחבת משכן הכנסת. שימו לב, החשבונית על עבודות ריצוף הקרמיקה בביתה של איציק בסך 5,700 שקלים מוגשת למנכ"ל הכנסת אבי בלשניקוב תחת הכותרת המשונה, "פרויקט הרחבת משכן הכנסת - דרישת תשלום". בלשניקוב חותם, "חשב - לטיפולך".

שבועות ספורים אחרי הזמנת הקרמיקה, בוחרות איציק והמעצבת ספה ב-18 אלף שקלים. יחד איתה נקנה שולחן הסלון. המחיר: 11,600 שקלים. בסך הכול משלמת הכנסת לחנות הרהיטים 30,223.99 שקלים. הצבע שבחרה המעצבת עלה לכנסת 14 אלף שקלים, ובסך הכול יחד עם הקרמיקה והריהוט שילמה הכנסת 70 אלף שקלים.


מבקר המדינה לינדנשטראוס. בודק
צילום׃ חדשות 2
ארבעה חודשים אחרי השיפוצים האלה, נחתם בכנסת נוהל חדש ונדיב ביותר על השתתפות בהוצאות דירת היושב ראש. הנוהל הזה מתפרסם כאן לראשונה, והוא מעניק ליושב ראש הכנסת סל עשיר של הטבות, מוצרים ושיפוצים.

מעכשיו הכנסת משתתפת בחשבונות הגז, ההסקה, מים, ארנונה, תממן ציוד תקשורת ברמה הגבוהה ביותר, כורסאות, שולחן אירוח, וילונות, שטיחים ועציצים. אבל גולת הכותרת היא, במקום עבודות צבע ושיפוצים קלים, הנוהל החדש מתיר שיפוצים נרחבים. עלות המימון של הכנסת מזנקת, כולל ריהוט וציוד, ל-80 אלף שקלים.

"900 שקלים למטר בד"

על הנוהל החדש, הנדיב, חתומים שניים מבכירי המשכן - היועצת המשפטית נורית אלשטיין והחשב, אבי לוי. מסע השיפוצים נמשך: הרפדייה בירושלים מקבלת 4 כורסאות ששייכות למשפחת איציק, ומרפדת אותן בחום-בורדו בעלות של 12 אלף שקלים, על חשבון הכנסת.

הרפד סיפר לחדשות 2 "עשיתי דברים בבד קצת יקר שזה קולקציה מיוחדת, קטיפה מיוחדת שהבאנו מחוץ לארץ, בסביבות 800-900 שקלים למטר בד".

והנה מגוון הרכישות השונות, לפני הנוהל ואחריו: בדירת היו"ר מותקנת אמבטיה אקרילית בעלות 2,130 שקלים. בשביל אמבטיה צריך גם מים חמים ולשם כך נרכש גם דוד שמש ב-1,800 שקלים ונרכשים ברזים ב-2,200 שקלים. התריס החשמלי מותקן ב-1,600 שקלים, ולצידם דלת הזזה מרשת בשווי 1,400 שקלים.

נרכשים וילונות ב-5,000 שקלים, מוזמן ציוד למטבח ב-4,000, ומבוצעות עבודות אינסטלציה ב-5,600 שקלים. התנור מתוקן ב-2,500, סכו"ם וסרוויס ב-6,000 שקלים, ומדיח ב-3,800 שקלים. הכנסת רוכשת עבור איציק טלוויזיה בעלות 8,790 שקלים, עוד פלזמה קטנה ב-1,200 שקלים, נרכשים 5 טלפונים משוכללים ומרכזיה בשווי 7,000 שקלים.

לדירה מועברים במהלך הכהונה גם מדפסת ודיו בעלות 4,000 שקלים, יחד עם כמה וכמה מחשבים אישיים שערכם לא ידוע. מלבד זאת, מותקנים גם 12 כדים יוקרתיים באלפי שקלים, במהלך הכהונה מוחלף גם השיש שנשפכה עליו חומצה. תג המחיר: 7,600 שקלים.

בכהונת איציק: הכנסת מממנת גם את הכביסה

חשוב להדגיש, סך הקניות הכולל אינו חורג ממה שמתירים הנהלים, אבל שימו לב למשפט הבא בנוהל החדש: "הוצאות מסוג זה יוצאו במשורה ובמינימום ההכרחי". במהלך הכהונה הזו נכנס עוד חידוש שלא היה בכנסת הקודמת. הכנסת מתחילה לממן ליו"ר גם שירותי כביסה, אף ששום נוהל חדש לא נכתב בנושא.

החשבון מהמכבסה מגיע ל-17 אלף שקלים, לדברי איציק את הכביסה הפרטית מורידים לה מהמשכורת, כך שהכנסת משלמת בכל מקרה 11 אלף שקלים.

חודשיים וחצי ארכה החזרת הציוד מהבית אל הכנסת, עם תום הכהונה. חלק ממנו נרכש על ידי איציק או נקנה מסעיף "הקשר עם הבוחר" ממש בימים האחרונים. במקביל התרחשו הפניות הראשונות של המבקר ושל חדשות 2.

בביתה של איציק נשארו בכל מקרה רצפה מקרמיקה איטלקית, ארבע כורסאות מרופדות בבד משובח, אמבטיה אקרילית, סט של ברזים, תריס חשמלי, וילונות, דוד שמש, תנור מתוקן, הסקה משופצת אינסטלציה משודרגת ועוד.

סיכום החשבונות של הכנסת שהגיעו לידינו לגבי הדירה, עומד על 171 אלף שקלים. מבקר המדינה בודק אם כל זה היה תקין - הציבור יחליט אם זה היה גם ראוי.

במשכן הכנסת כנראה גם לא חשבו שהדבר תקין, והערב בעקבות חשיפת חדשות 2 - ביטלו את אותו נוהל נדיב מ-2007. אנשי מבקר המדינה מבקרים תדירות לאחרונה בכנסת, ומוציאים משם מסמכים על ההתנהלות באשר לשיפוצים.

ח"כ איציק בתגובה: מעבר לדירת שרד היה עולה יותר

חברת הכנסת דליה איציק מסרה בתגובה לידיעה כי: "ויתורה של יושבת הראש דליה איציק על דירת השרד לה הייתה זכאית מתוקף תפקידה ועל פי החוק, חסך למשלם המיסים מאות אלפי שקלים. שיפוצים שערכה הכנסת בדירתה הפרטית, אותה נידבה איציק כדירת-שרד, לאירוח אורחים מחו"ל ומהארץ בתוקף תפקידה כיו"ר הכנסת וממלאת מקום הנשיא משך תקופה ארוכה נעשו - כפי שמעידה הכתבה ששידרתם - על פי הנהלים, החוק ובפיקוח ישיר של היועצת המשפטית וחשב הכנסת".

היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד נורית אלשטיין, מסרה בתגובה כי "יו"ר הכנסת זכאי לדירת שרד, לרבות עלויות תחזוק ותפעול. יו"ר כנסת אשר מחזיק בדירה פרטית בירושלים זכאי לדירת שרד על חשבון הכנסת ויכול במקביל להשכיר את דירתו הפרטית וליהנות מפירות השכירות. עם זאת, יו"ר הכנסת יכול לחסוך בכספי הציבור ולהעמיד לרשות הכנסת את דירתו הפרטית שתשמש כדירת שרד".

"הנהלים שהיו קיימים עד 2007 לא כללו קריטריונים מנחים ברורים. במהלך שנת 2006 פנו היועצת המשפטית של הכנסת יחד עם החשב לחדד ולהבהיר את הנוהל. הנוהל החדש מתבסס על הערכה תקציבית מפורטת, לפיה העלות הכוללת לדירת שרד מוערכת בסך של 500 אלף שקלים בשנה. הסכום שמאפשר הנוהל להוציא בדירה פרטית, נמוך בהרבה מזה שהיה משולם אילו היה שימוש בדירת השרד. הנוהל החדש גובש בכתב ע"י היועצת המשפטית לכנסת והחשב עוד במהלך שנת 2006, וקיבל את אישור הגורמים הרלוונטיים בכנסת, עוד בטרם החלו עבודות הריצוף. החתימה התעכבה מסיבות טכניות בלבד", מסרה היועצת.

חשב הכנסת אבי לוי מסר בתגובה כי: "אישרתי את שיפוץ הריצוף על פי הנוהל הישן. ראיתי בו שיפוץ קל כתוצאה מבלאי סביר שהיה בדירה ונדרש על מנת להעמיד אותה ראויה לשמש דירת שרד. ליושבת ראש הכנסת היו הוצאות נלוות להופעה ייצוגית, ועל כן אושרו לה, כמקובל לגבי ראש הממשלה, הוצאות נלוות לכביסה. כביסתה הפרטית של יו"ר הכנסת שולמה באופן פרטי".

"חברת שפיר אכן ביצעה את עבודות הריצוף, זאת בשל היותה בעלת הרשאה ביטחונית. העבודה שולמה מסעיף תקציבי של תחזוקת דירת שרד. באשר ליתר הרכישות שבוצעו - מדובר בתיקון אמבטיה קיימת ולא ברכישת חדשה. הריפוד, הדוד, ודלת ההזזה - הם במסגרת "עבודות צבע ושיפוצים קלים כתוצאה מבלאי סביר ותחזוקה שוטפת על פי הנוהל", נמסר עוד מהחשב.

מקור ווידאו:
http://www.mako.co.il/news-military/politics/Article-29b18b2fbd95121004.htm

הפרסום בגזורו"ש
http://goo.gl/1gcer



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    01:38   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  23. ועדת האתיקה: על פרס להסביר נסיעתו לבר מצווה בשוויץ  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
כמה שבועות בלבד לאחר פירסום נסיעתו של שמעון פרס לחתונה במונקו, על חשבונו של מיליונר, נודע לוועדת האתיקה של הכנסת על נסיעה נוספת - הפעם לשוויץ. נחשו למה? כן כן, שוב אירוע שקיים מיליונר, ששוב מימן את הנסיעה של פרס. יועצו של יו"ר העבודה בתגובה: "אם יש לו חבר שמזמין אותו, אז מה הבעיה?"

האם נסיעתו של חבר הכנסת שמעון פרס לשוויץ היתה טובת הנאה? ל-ynet נודע כי ועדת האתיקה של הכנסת פנתה (שוב) ליו"ר האופוזיציה ומפלגת העבודה, בבקשה כי יבהיר את פשר נסיעתו לבר מצווה של חברו המליונר השוויצרי, דניאל עמר - על חשבונו של האחרון. וזו לא הפעם הראשונה ששמו של פרס עולה בהקשר של "נסיעות חינם".

בעקבות תלונה שהגיעה לועדת האתיקה, התברר כי ח"כ פרס נסע לפני כשבועיים לבר מצווה שקיים חברו המיליונר עמר, שמימן את כרטיס הטיסה ואת שהייתו של פרס בשוויץ. לנסיעה הצטרף גם השר במשרד האוצר, מאיר שטרית מהליכוד. עמר הוא מראשי יהדות מרוקו, ומקורב לבית המלוכה המרוקני.

אחד מחברי הוועדה אמר ל-ynet: "לצערי, הוועדה תלויה במנגנון הלשנה של הציבור. אין לנו את הכלים לעקוב אחר חברי הכנסת. אל לנו לקנות את כל הסיפורים של חברי הכנסת על נסיעותהם לחברים. הקשר בין הון ושלטון הופך לבולט יותר ויותר".

בוועדה בוחנים אפשרות לשנות את תקנון הכנסת, כך שעל חברי הכנסת תוטל חובת דיווח על נסיעותיהם לחו"ל. ועדת האתיקה פנתה לח"כ פרס - אך תשובתו לא סיפקה. בעקבות כך, שלחה הוועדה מכתב הבהרה נוסף והשבוע תקיים דיון בנושא.

וכל זה קורה לאחר שרק לפני שבוע פנתה ועדת האתיקה בבקשת הבהרה דומה לח"כ פרס ולחברי סיעתו, שהוזמנו על חשבון המיליונר אהרון פרנקל לחתונה שהתקיימה במונקו - וזכתה לפרסום נרחב בתקשורת.

יועץ התקשורת של פרס, יורם דורי, לא מבין על מה המהומה: "אם יש לו חבר קרוב שמזמין אותו אז אני לא מבין מה הבעיה. השבנו לוועדת האתיקה על השאלות, ומבחינתנו העניין סגור".

ומה אומר החוק? חוק "שרות הציבור" קובע כי לעובדי ציבור אסור לקבל מתנה הניתנת להם בשל תפקידיהם. החוק מתיר לח"כ לקבל מתנה או שווה ערך עד לסכום של 500 שקל. ועדת האתיקה של הכנסת קובעת כי אסור לח"כ לקבל כרטיסי טיסה - אלא אם מדובר באירוע ממלכתי. ולא, לא מדובר בחתונה או בר מצווה.

מקור:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2942479,00.html

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/201658679867881



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שלישי י' בכסלו תשע''ב    01:21   06.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  32. כך קידם צבי בר את התוכנית של שותפו לשעבר של אולמרט  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
הבהרה: צבי בר רץ לראשות העיר רמת גן ברשימה עצמאית, אך נתמך על ידי קדימה והוא אף מעורה בה.

בעתיד יתנשאו חמישה מגדלים בני 25 קומות בלב שטח כפרי בין רמת גן לקריית אונו. בעוד שכולם התנגדו, מי שדווקא תמכה בתוכנית ואף הצטרפה ליזמים היא עיריית רמת גן. העירייה מכחישה. וכיצד קשורים לסיפור שותפיו לשעבר של אולמרט ואברהם הירשזון?

תוכנית המשולש הגדול ברמת גן, שבימים אלה יוצאת לדרך, ספגה בעברה לא מעט התנגדויות. מי שצפוי ליהנות מהתוכנית הוא לא אחר מאשר שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון - ל"כלכליסט" נודע כי הירשזון, המרצה כעת את מאסרו, הוא אחד מבעלי הקרקע. גם עו"ד ברוך אדלר, בעבר שותפו של אהוד אולמרט, צפוי ליהנות מהתוכנית, שכן הוא מייצג את בעלי הקרקע. עיריית רמת גן, אגב, תמכה בתוכנית לאורך כל הדרך.

שטחו של המתחם כ־235 דונם והוא גובל בכפר אז"ר במערב, בר־אילן בצפון, תל השומר בדרום וקריית קריניצי ממזרח. ב־1991 ביקשה התוכנית לשנות את ייעוד הקרקע מחקלאות למהם ולהקים 414 יחידות דיור צמודות קרקע, בהתאם לאופי הבנייה במקום. עשר שנים לאחר מכן ביקש אדלר להכפיל את מספר יחידות הדיור ל־980 שיתחלקו כך: 600 יחידות דיור בחמישה מגדלים בני 25 קומות כל אחד, 180 קוטג'ים והיתרה בבתים בני ארבע קומות.

אדלר מטפל במתחם מאז 1988. אולמרט ואדלר מכירים עשרות שנים, וב־1976 פתחו השניים משרד שעסק בעיקר בענייני נדל"ן, יחד עם שותף נוסף: עו"ד אורי מסר. אמו של מסר, חנה, היתה אף היא בעלת קרקע במתחם, אולם מכרה את השטח ב־1996, לפני שינוי התוכנית.

הירשזון, אגב, קנה קרקע במתחם כבר ב־1991, ולשם כך נטל שתי משכנתאות. בסוף 2009 העביר את הקרקע לילדיו. שמו של אדלר נקשר בעבר להירשזון - המשטרה חשדה שהירשזון העביר לאדלר כספים מקופת חולים לאומית כדי שישלם לחברתו, לילך נחמיה, שעבדה במשרד עורכי הדין של אדלר. בסופו של דבר לא הוגש נגד אדלר כתב אישום והתיק נסגר.

אישור זריז במיוחד

לאורך כל אותן שנים, מי שקידמה את התוכנית במלוא המרץ היתה עיריית רמת גן בראשותו של צבי בר. הקידום אף בא לידי ביטוי כשבשנת 2004 נרשמה הוועדה המקומית של רמת גן כאחד מיזמי התוכנית. עיריית רמת גן אף תמכה בתוכנית בזמן שכל הרשויות המקומיות שהמתחם נמצא בשטחן - רמת אפעל, קריית אונו וכפר אז"ר - התנגדו לה. רוב ההתנגדויות עסקו באופי הבנייה המתוכנן, ונטען כי התוכנית אינה מתייחסת למרקם שבו היא ממוקמת.

מתנגד נוסף היה משרד התחבורה. לדברי המשרד, אישור התוכנית יוביל לעומס תנועה ובעיות תחבורה, וכך גם טענו הרשויות המקומיות. התוכנית אמנם כללה סלילת כביש ברוחב 42 מטר בצמוד לכפר אז"ר, אך לא היה ברור באחריות מי לסלול אותו, בעוד משרד התחבורה ועיריית רמת גן סירבו לממן את סלילתו. הוועדה המחוזית דחתה את כל ההתנגדויות. "האווירה היתה של משחק מכור, שעושים טובה ששומעים אותך וממילא התוכנית תאושר", אמר ל"כלכליסט" גורם המעורב בפרשה.

באוגוסט 2005 אושרה התוכנית, כשנה בלבד מאז נפתח שלב ההתנגדויות - הליך זריז במיוחד בהתחשב בביורוקרטיה בוועדות המחוזיות.

המתנגדים החליטו לא לשתוק - הם פנו ליו"ר הוועדה המחוזית תל אביב, גילה אורון, וביקשו ממנה לערור בפני המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, זכות הניתנת על ידי היו"ר אם קיים עניין ציבורי בתוכנית. אורון סירבה לבקשתם, והמתנגדים עתרו מינהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בעתירתם טענו כי יש בערר עניין ציבורי בשל השלכות התוכנית על עומסי התנועה באזור.

השופטת: לא עניין עקרוני

תשובת המחוזי היתה נחרצת. השופטת שרה דותן לא רק שדחתה את העתירה, אלא גם חייבה את המתנגדים בתשלום הוצאות משפט בגובה 50 אלף שקל לטובת היזמים. "אין אני סבורה כי הסדרת התנועה בצומת זה או אחר מהווה נושא עקרוני המצדיק הענקת היתר להגשת ערר למועצה הארצית", אמרה. בתשובה לעתירה המינהלית נגדה ביקשה עיריית רמת גן להחשיב את תגובת היזמים כאילו היא תגובה מטעם העירייה. פסק הדין ניתן באוקטובר 2006.

בשנים האחרונות מנסים בעלי הקרקע להגיע להסדר, עקב מספר הבעלים הרב. במרץ 2008 חתמו יזמי התוכנית באמצעות אדלר על עסקת קומבינציה שלפיה חברות הנדל"ן צמח המרמן, אשדר ואזורים יקימו את הפרויקט תמורת כ־43% מההכנסות.

מעיריית רמת גן נמסר: "ראש העירייה צבי בר מלכתחילה התנגד להגדלת היקף הפרויקט ואופיו. ראש העירייה תמך רק בבנייה של 414 יחידות דיור צמודות קרקע, ואילו הוועדה המחוזית החליטה, למרות עמדתה של העירייה ובהתאם להחלטת הממשלה באותה העת, להגדיל את מספר יחידות הדיור. משהחליטה כך הוועדה המחוזית לעירייה לא נותר אלא לפעול לגמר ההליכים הקבועים בחוק".

מעו"ד אורי מסר נמסר: "חנה מסר, אמו של אורי מסר, נפטרה לפני יותר מעשור. היא מכרה את חלקה בפרויקט עוד ב־1996, ושרבוב שמה אינו רלבנטי. לעו"ד מסר אין קשר לנושא האמור". מעו"ד אדלר המייצג גם את הירשזון לא נמסרה תגובה עד מועד סגירת הגיליון.

מקור:
http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3403424,00.html

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/213690041993603



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    06:07   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  53. בניגוד להוראת האוצר: הוארך חוזהו של מנשה רז בר. השידור  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
רז, ששכרו עומד על 24 אלף שקל, עזב בעבר את הרשות בתנאים מועדפים ועל כן אין באפשרותו לחזור לעבוד בה. מוטי שקלאר: "האוצר אינו מנהל את רשות השידור"

החוזה האישי של עיתונאי ערוץ 1 מנשה רז יוארך בהוראת מנכ"ל רשות השידור, זאת למרות שלא אושר על ידי הממונה על השכר באוצר, כך עולה ממכתב שהעביר סמנכ"ל כח האדם ברשות השידור למחלקת השכר, והגיע לידי וואלה! ברנז'ה. רז הועסק במסגרת חוזה עבודה אישי, זאת מכיוון שבעבר פרש מהרשות בתנאי פרישה מועדפים. על פי חוק התקציב, לא ניתן לאשר את חזרתו לעבודה ברשות.

מאז הופסק שידור תוכניתו של רז, "מסיבת עיתונאים", לפני למעלה משלושה חודשים, הוא משובץ למשימות הגשה שונות בהתאם לדרישת המערכת ואיננו משמש כמגיש קבוע. משכורתו החודשית של רז עומדת על 24 אלף שקלים.

מוטי שקלאר, מנכ"ל רשות השידור מסר בתגובה: "עם כל הכבוד הרב שאני רוחש לאוצר, האוצר אינו מנהל את רשות השידור ונקודת המוצא שלי היא שיש להתייחס לעובדים כאל בני אדם ולא כאל מספרים. אנשים אינם חפץ ואני לא אפסיק עבודתו של אדם בן רגע, מה גם שהעסקתו עד היום כן היתה באישור האוצר. נתתי הוראה להמשיך לשלם את שכרו, לפחות בחודש זה, ובכל מקרה לגבי המשך העסקתו אפעל בהתאם להמלצת הייעוץ המשפטי של הרשות ולא זה של האוצר.

מנשה רז הנו עיתונאי בעל זכויות רבות, איש תקשורת ותיק ועשה מלאכתו נאמנה בערוץ 1 ולא יעלה על הדעת שכל גורם ברשות שאינו מרוצה ממגיש כזה או אחר יפנה לאוצר לביטול ההתקשרות איתו. צר לי, שהאוצר נגרר לכך ובמיוחד כאשר אנו נמצאים בפתחה של רפורמה במהלכה מאות אנשים יעזבו את האשות במהלך שלוש השנים הקרובות. על כן אני סבור כי העיסוק הפרטני בעת הזו במנשה רז תמוה ולא ברור".

ממשרד האוצר נמסר: "המשך העסקתו של מנשה רז, לפי מיטב בדיקתנו, נעשתה ללא אישור הממונה על השכר. הנחייה בעניינו ודרישה לפעול בהתאם לחוק יסודות התקציב, הועברה לרשות."
http://b.walla.co.il/ts.cgi?w=%2F1%2F1726440

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/174762385912516



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    06:17   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  58. חיים רמון: ''ישראל מנהלת מו''מ עם חמאס''  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
בישיבת סיעת קדימה תקף רמון את הממשלה על המו"מ. "אנו לא נלחמים נגד ארגון טרור, אלא נגד מדינת טרור". אולמרט: "שעת ההכרעה הולכת ומתקרבת"

ממלא מקום ראש הממשלה, חיים רמון, מתח היום (שני) ביקורת בישיבת סיעת קדימה על ניהול המשא ומתן עם חמאס בניגוד להחלטת הממשלה. "החלטנו שנדבר עם חמאס רק אם יקבל את תנאי הקוורטט. אני מקווה מאוד שנקבל את ההכרעה האסטרטגית שלא משלימים עם מדינת חמאס בגבולנו הדרומי", אמר. "צה"ל יידע מה לעשות. האחריות היא על הדרג שלנו. אנחנו לא נלחמים היום נגד ארגון טרור, אלא נגד מדינת טרור".

ראש הממשלה אהוד אולמרט אמר בישיבה, כי "שעת ההכרעה הולכת ומתקרבת, ישראל לא יכולה להשלים עם מציאות של איום על קבוצה כל כך גדולה של אוכלוסייתה. זה הגיע לשיא דווקא בעת ביקור הנשיא בוש עם אותו ירי של טיל הגראד לעבר אשקלון".

"בשבילי שדרות, אשקלון, ניר עם וכפר עזה דינם אחד, ואנחנו לא יכולים להמשיך ולהשלים עם מציאות שבה תושבנו חיים תחת איום מתמיד. המאמץ שלנו מול הפלסטינים לא ייפסק ואנחנו נמשיך לנהל משא ומתן". אולמרט התייחס גם לפתיחת מושב הקיץ של הכנסת ואמר כי "חשוב שנמשיך לפעול כסיעה מלוכדת שפועלת יחד ומתמודדת עם אתגרי הפעילות הפרלמנטרית, הקואליציה תמיד נאבקת, האופוזיציה תמיד מנסה לאתגר אותה, ואנחנו מספיק מוכנים ומנוסים כדי להתמודד עם אתגרים אלו".

שרת החוץ ציפי לבני אמרה, כי המו"מ לא נותן מענה למצב בעזה. "כל הכלים הצבאיים שעמדו לרשות ישראל אחרי ההתנתקות עדיין קיימים ועומדים על השולחן. אי אפשר לזרוק את המפתח לצד השני ולקוות לטוב, ולכן חשוב לקבוע באמצעות המו"מ את העקרונות הביטחוניים והנכסים הביטחוניים של מדינת ישראל".
http://news.walla.co.il/?w=%2F%2F1283964

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/188920727822878



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    06:48   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  68. תחקיר: תקציב קדימה  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
תוכנית המקור מיום 1 ביוני 2011 החושפת את תקציב מפלגת קדימה והתנהלותה



לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב

הפרסום בגזורו"ש וסרטון גיבוי
http://www.facebook.com/photo.php?v=1573509116748



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    06:53   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  69. מאיר דגן: שום דבר לא יושג במו''מ עם הפלסטינים  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
הערה: נכון לרגע זה, דגן לא הביע הזדהות עם מפלגת קדימה. ובכל זאת מצאתי לנכון להביא את דבריו בקטגוריה זו.

על פי המסמכים, ראש המוסד מאיר דגן הביע אף הוא זלזול ביו"ר הרשות אבו מאזן ואמר כי "לאחר יותר מעשור של ניסיונות להגיע להסכם שלום על הפלסטינים, שום דבר לא יושג". לדבריו, רק פעולה צבאית ישראלית נגד חמאס בגדה המערבית תמנע ממנה להרחיב את שליטתה מעבר לרצועה. בלעדי זה אמר דגן, פתח תיפול בתוך חודש אחד ואבו מאזן יצטרף ל"בן העשיר והמסתורי" שלו בקטאר. דגן אמר עוד כי כספי סיוע בסך שישה מיליארד דולרים הושקעו ברשות הפלסטינית משנת 1994. "מה זה השיג, מלבד הוספת שמותיהם של מספר אנשים נוספים לרשימת 500 האנשים העשירים של המגזין Fortune?", תהה.
http://news.walla.co.il/?w=%2F22%2F1760955

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/129380990474883



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    06:59   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  70. לקראת יום הנכסה - נינו אבסדזה השתתפה בתהלוכת שמאל  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
יממה לפני "יום הנכסה" נערכה תהלוכה של ארגוני שמאל - עם פעילים מקדימה ועד חד"ש שקראו לסיום הכיבוש. הם הניפו תמונת הנשיא אובמה: "ההכרה היא אינטרס ישראלי חיוני". ח"כ בן-סימון קרא לכל האופוזיציה לאזור אומץ כמו מאיר דגן

http://a3.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-snc6/251257_228196837191550_211496398861594_1005878_3161783_n.jpg

אלפי בני אדם השתתפו הערב (שבת) בצעדה ובעצרת במרכז תל אביב בקריאה לתמוך בהקמת מדינה פלסטינית. באירוע המחאה, שהתקיים תחת הכותרת "ישראל אומרת כן למדינה פלסטינית", לקחו בו חלק שורת מפלגות וארגונים - מקדימה ועד רע"מ-תע"ל. המפגינים קראו לראש הממשלה "להכיר בכך שזה אינטרס ישראלי חיוני". ynet העביר בשידור חי את העצרת ברחבת מוזיאון תל-אביב.

חברת הכנסת נינו אבסדזה מקדימה אמרה שהיא מרגישה בבית, "בגלל שכאן אתם השפויים ביותר שיודעים שדרכו של נתניהו והימין הקיצוני זו התאבדות של עם ישראל. אנחנו שפויים ולא רוצים ללכת בדרך זו. אנחנו לא מיעוט, אנחנו רוב, ואנחנו לא עכברים שהולכים אחרי חליל השקר של נתניהו. אנחנו לא שפני ניסוי".

אבסדזה ציינה ש"היחידה שמשחקת עם נתניהו זו ציפי חוטובלי, ולא נלך בדרכה. אני כאן מטעם קדימה וגם כנציגת קהל העולים מברית המועצות אומרת - לא בגלל זה מיליון איש שהיו מיעוט, באו לכאן כדי להיות שוב מיעוט. זכותינו לדאוג לאינטרס זהב. באנו לכאן בגלל תקווה".

ח"כ אחמד טיבי ציין ש"הכיבוש הארוך ביותר בהסטוריה המודרנית חייב להסתיים, ומי שלא מוכן להתדיין על 67' ייאלץ להתדיין על 48' ועל מדינה אחת במקום שתיים שכנות". בנוגע לסוגיית הגושים אמר טיבי: "גושים זה גרורות ושניהם זה גידול סרטני שיש להסיר למען שלום אפשרי וחזון שתי המדינות". יצויין כי במהלך ההפגנה נעצר מפגין בן 28, בחשד לתקיפת שוטרים, ומפגין נוסף בן 37 נעצר בחשד להפרת סדר.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4078146,00.html

הפרסום בגזורו"ש
http://goo.gl/VP9v2



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    07:06   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  73. קדימה לליברמן: מסכימים איתך ב-90 אחוז  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
השר חיים רמון הגיש לח"כ סטס מיסז'ניקוב מישראל ביתנו מסמך העונה לרוב דרישות המפלגה. בסוגיית האזרחות, נאמר במסמך קדימה כי "בישראל לא יינתן ביטוי לאומי למיעוטים לאומיים", ותינתן עדיפות ליוצאי צבא בקבלה לאוניברסיטה

קדימה אומרת: דה, ליברמן. השר חיים רמון הודיע בצהריים (יום ב') בפגישה עם יו"ר צוות המשא-ומתן של ישראל ביתנו, ח"כ סטס מיסז'ניקוב, כי קדימה מקבלת את מסמך העקרונות שהציגה ישראל ביתנו בסוף השבוע, ומסכימה לדרישות בנושאים שפורטו.

לקריאת מכתב התשובה של קדימה
http://my.ynet.co.il/pic/news/16.2.09/1.doc

במסמך של קדימה נאמר בהקשר לחובת הנאמנות של ליברמן כי "בישראל, כבית לאומי לעם היהודי, לא יינתן ביטוי לאומי למיעוטים לאומיים. לפיכך, המדינה תבטיח העדפה ברורה לחיילים משוחררים ששירתו בצה"ל ולמי ששירתו שירות אחר ותרמו לביטחון המדינה".

בהמשך נטען כי "קדימה תפעל להרחבת פעולות 'מנהלת השירות הלאומי-אזרחי' על פי העיקרון, שכל צעיר אזרח ישראל חייב לתרום למדינה ולחברה, שבהן הוא חי, באמצעות שירות צבאי, לאומי או אזרחי מוכר על ידי המדינה".

במסמך ששלחו אנשי ישראל ביתנו לציפי לבני ולבנימין נתניהו ביום שישי, הוצגו חמישה סעיפים החשובים למפלגתו של ליברמן במסגרת קווי היסוד הקואליציוניים: המפלגה דורשת להפיל את שלטון החמאס; להגיש את הצעת חוק האזרחות לכנסת ובין היתר - חוק נאמנות - אזרחות; לנסח הצעת חוק ממשלתית תוך שלושה חודשים בנוגע לשיטת הממשל; להקים קבינט חירום לקליטת עלייה - ועוד דרישות בנושא דת ומדינה, כמו ברית הזוגיות.

בקדימה אומרים, כי חלק מהנושאים שהציגה ישראל ביתנו מופיעים במצע שלהם, ואילו לגבי האחרים - יושבת ראש המפלגה, ציפי לבני, התייחסה אליהם בנאומים פומביים במהלך קמפיין הבחירות. רמון אמר ל-ynet: "אנחנו לא פתחנו במשא ומתן. אנחנו מתייחסים למסמך שלהם על סמך מצע קדימה והעמדות שלבני הביעה בעבר. כמעט 90 אחוז מהעמדות של ישראל ביתנו במסמך תואמות לשלנו. גם בנושא הנאמנות, בכל מה שקשור לשירות לאומי - יש הסכמה. לא קבענו עמדה לגבי חקיקת חוק נאמנות - ולכן אנחנו לא מגיבים. זה נושא לא פשוט, ויש לדון בזה במסגרת של ועדה".

בקדימה כתבו בתגובה לדרישת ישראל ביתנו: "הממשלה בהנהגת קדימה תיאבק בנחישות בארגוני הטרור, במסייעים להם ובמממנים אותם, ותפעל באופן אקטיבי, בכל מקום ובכל זמן, כדי לסכל, לשבש ולמנוע פיגועי טרור נגד אזרחי ישראל ויהודי העולם".

על שלוש הדרישות האחרות כתבו: "קדימה מאמינה, שרק שינוי שיטת המימשל באופן שיבטיח יציבות ומשילות, יאפשר ניהול תקין ונכון של המדינה על-ידי ממשלה בעלת ראייה לטווח ארוך, על פי שיקולי טובת המדינה בלבד; ממשלת קדימה תפעל לאפשר גיור בהיקף רחב ומשמעותי,
שיענה לכל מי שיבקש להתגייר, וזאת מתוך מאור פנים ואהבת הגר, ובכפוף להנחיות ההלכתיות של הרבנות הראשית בישראל; קדימה רואה בפעולה נחושה ובמאמץ רצוף להעלאת עולים רבים ארצה מכל תפוצות הגולה חובה וצורך לאומי ראשונים במעלה".

בקדימה מקווים לפורר את גוש מפלגות הימין, שהחליטו להמליץ על נתניהו כמועמד להרכבת הממשלה. בכירים במפלגה אמרו בימים האחרונים: "אנחנו לא בטוחים שליברמן ימליץ על ביבי, ולכן צריך לעשות הכל כדי לוודא שהוא לא יעשה זאת". בישראל ביתנו אומרים כי הם מעודדים מהתשובה החיובית של קדימה, וממתינים כעת לתשובות מהליכוד.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3672675,00.html

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/110888475667621



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
שבת קודש כ''א בכסלו תשע''ב    14:17   17.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  75. הוידאו שקדימה ניסתה להסתיר / חשיפת גיזבר מפלגת קדימה  
בתגובה להודעה מספר 1
 

sovdani
חבר מתאריך 26.7.10
3959 הודעות שבת קודש כ''א בכסלו תשע''ב 13:29 17.12.11


הוידאו שקדימה ניסתה להסתיר / חשיפת גיזבר מפלגת קדימה

גזבר קדימה חושף חלק מהשחיתות בקדימה.שחיתויות על גבי שחיתויות...
ציפי ליבני שלחה את מנכלה המושחת שחשוד במתן שוחד להגיש תלונה במשטרה על גניבות מהמפלגה.הם רק שכחו שהגיזבר הוא מקצוען ומסודר ומאורגן בעבודתו והוא יודע הההכככל!!!!



לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב

מזעזע

דניאל ינאי
חבר מתאריך 16.9.10
3565 הודעות, 58 מדרגים, 112 נקודות. ראה משוב יום ששי כ' בכסלו תשע''ב 15:37 16.12.11


איציק חדד התראיין לערוץ הכנסת והשידור החוזר בוטל

בהמשך לדיווח ב"יאללה קדימה" על נסיונות ההשתקה של מנגנון קדימה נגד עיתונאים.

אתמול, יום ה', בתכנית "אולפן פתוח" בערוץ הכנסת התראיין איציק חדד ואמר בין היתר את הדברים הבאים:

אני נקי וזך כשלג.

ציפי לבני עם מנכל התנועה שהבינו שהולכים להטיל עליה קלון אז החליטה ללכת

במחשכים ולהגיש נגדי תלונה ואח"כ כל הצוות של קדימה יחד איתי באו להסביר

למבקר המדינה ואח"כ התברר לי שעשו לי "כיפה אדומה" בשפה העברינית.

הרבה עיתונאים קיבלו איומים שלא יפרסמו את הסיפור הזה .

שבוע הבא יש לי הרבה ראיונות עם עיתונאים..

* מעניין מאוד שבניגוד לנכתב במפורש בלוח השידורים בערוץ הכנסת, התכנית לא שודרה בשידור חוזר בשעה 19:00. שודר במקום זה שני סרטים דוקומנטריים. בהמשך שודר החלק השני של התכנית של לביא נשיאל "קו פתוח".

* מעניין גם שאפילו בידור המחזורי בלילה שבין חמישי לשישי, שודר רק החלק השני של המשדר. דבריו של חדד לא שודרו שוב.

* מעניין יהיה לבדוק האם איימו אפילו על הערוץ הזניח הזה שלא לשדר שוב את הדברים.

http://www.yallakadima.co.il/fullArticleDetails.aspx?id=2081

גזור ושמור - דף ארכיון
http://www.facebook.com/gzorush


לאמת אין אג'נדה. לתקשורת יש. ההיסטוריה מסבירה הכל


פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום רביעי ט''ז בטבת תשע''ב    10:35   11.01.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  77. ממשלת קדימה הסירה את הפיקוח על הקוטג'  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 11.01.12 בשעה 10:40 בברכה, דניאל ינאי
 
מחיר הסרת הפיקוח על הקוטג'- התייקרות של כמעט 50%
מבדיקה אקראית שערכה השבוע רשות ההסתדרות לצרכנות בארבע חנויות של רשתות מזון עלה כי קיימת התייקרות חדה של 28%-48% במחירי הקוטג' מאז ביטול הפיקוח על מחירו

בבדיקה שערכה רשות ההסתדרות לצרכנות בארבע חנויות של רשתות מזון גדולות - שופרסל שלי, מגה, מגה בעיר וטיב טעם - לגבי מחיר גבינת הקוטג' 5% שומן, נבחנו מחיריהם של שלושת מוצרי הקוטג' של החברות הגדולות במשק המייצרות מוצרי חלב - תנובה, שטראוס וטרה.

הבדיקה העלתה כי מאז ביטול הפיקוח על המוצר באוגוסט 2006 קיימת התייקרות חדה של 28%-48% במחירי הקוטג'. ערב ביטול הפיקוח היה מחירו של קוטג' 5% שומן 4.82 שקלים, ועתה נע מחירו בין 6.19-7.15 שקלים לגביע של 250 גרם.

עו"ד ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, אמר היום כי "עם הסרת הפיקוח על מחירו של הקוטג' מתנהלת השתוללות מחירים חסרת רסן, כך שהתחרות בשוק היא רק מי יעלה את המחיר גבוה יותר". לוינסון הוסיף ואמר ש "ניתן אף לראות כי בימים אלו ממש הוסר הפיקוח ממחירו של מוצר יסוד נוסף, חלב עמיד 3% שומן, דבר אשר עשוי להעלות את מחירו באורח ניכר".

ברשות ההסתדרות לצרכנות קראו היום למשרד החקלאות לשקול את החזרת מוצרי החלב היסודיים לפיקוח, מפני שהמשך מגמת העלאת מחיריהם פוגעת קשות בשכבות החלשות בחברה, שמתקשות כבר היום לרכוש אותם.
http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/743/395.html

אין פיקוח על הקוטג': המחיר זינק
מאז הסרת הפיקוח התייקר קוטג' 5% שומן ב-28% עד 48% ומחירו נע בין 6.19-7.15 שקלים לגביע של 250 גרם, כך עולה מבדיקה שערכה רשות ההסתדרות לצרכנות

מבדיקה שערכה רשות ההסתדרות לצרכנות בארבע רשתות שיווק - שופרסל שלי, מגה, מגה בעיר וטיב טעם - עולה כי קוטג' 5% שומן של המחלבות תנובה, שטראוס וטרה התייקר משמעותית מאז הוסר הפיקוח עליו באוגוסט 2006, ב-28% עד 48%. ערב ביטול הפיקוח עמד מחירו על 4.82 שקלים, ועתה הוא נע בין 6.19-7.15 שקלים לגביע של 250 גרם.

כאשר הוחלט להסיר את הפיקוח על הקוטג' נטען כי המוצר מיוצר על ידי שלוש חברות גדולות והדבר יגרום לתחרות שתביא לירידת מחיר המוצר. אך שוב הוכח כי מדיניות הסרת הפיקוח אינה מיטיבה עם הצרכן, אלא גורמת לאפקט הפוך.

מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, ירון לוינסון, אמר היום כי "עם הסרת הפיקוח על מחירו של הקוטג' מתנהלת השתוללות מחירים חסרת רסן, כך שהתחרות בשוק היא רק מי יעלה את המחיר גבוה יותר". לדבריו, בימים אלו ממש הוסר הפיקוח ממחירו של מוצר יסוד נוסף, חלב עמיד 3% שומן, שגם מחירו עשוי לעלות באורח ניכר.

לוינסון קרא למשרד החקלאות לשקול את החזרת מוצרי החלב היסודיים לפיקוח, "מפני שהאמרת המחירים תיפגע קשות בשכבות החלשות, שממילא מתקשות כבר היום לרכוש אותם".

בתוך זאת הודיעה אתמול שטראוס כי בעקבות העיכובים בשחרור מטעני מזון בתחנות ההסגר בנמלים חיפה ואשדוד, בתוך שלושה שבועות תאלץ החברה לסגור פסי ייצור, והזהירה כי העלויות שנגרמות לתעשייה בשל העיכובים בנמלים יגולגלו לבסוף על הצרכנים.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3552404,00.html

פרוטוקול הדיון בכנסת
http://goo.gl/fEttF

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/215350978505218



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום ראשון י''ב בשבט תשע''ב    04:20   05.02.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  82. האוצר החליט: הבנייה במרכז תיפסק - מחירי הנדל''ן יזנקו  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
המשרד הנחה את הממשלה לא לקדם תוכניות שינוי ייעוד למגורים ותעסוקה במרכז. המטרה: צמצום התחלות הבנייה במרכז והמשך עליית מחירי הנדל"ן - דבר שייאלץ רוכשים רבים לנדוד לפריפריה

משרד האוצר עוצר את תוכניות הבנייה במרכז הארץ לטובת פיזור האוכלוסייה וחיזוק הפריפריה. על פי הנחיות האוצר, בשנים 2009-2012 אי-אפשר יהיה לשנות ייעודי קרקע לטובת בנייה למגורים ולתעסוקה.

המטרה: צמצום התחלות הבנייה במרכז הארץ והמשך עליית מחירי הנדל"ן - דבר שייאלץ רוכשים רבים לנדוד לערי הפריפריה.

במכתב שהאוצר העביר למשרדי הממשלה לקראת דיוני התקציב ושהגיע לידי מעריב עסקים, נכתב: "משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ובכללם מינהל מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון, משרד התמ"ת ומשרד הפנים, לא ייזמו תוכניות סטטוטוריות חדשות, שמטרתן שינוי ייעוד של קרקע שאינה מיועדת לצורכי פיתוח לייעוד מגורים ולייעודי תעסוקה במחוז המרכז, בשנים 2009-2012".

בדברי ההסבר המופעים לצד ההנחיה מסביר משרד האוצר, כי תוכנית המתאר הארצית לבנייה (תמ"א 35) עד שנת 2020, שאושרה בנובמבר 2005, קבעה יעדי אוכלוסייה נורמטיביים במטרה לשנות את המגמות הקיימות בפיזור האוכלוסייה ולחזק את הפריפריה.

"עם זאת, מבדיקת המגמות עד היום (מ-1995 ועד 2007) עולה כי מימוש היעדים בתמ"א 35 היה חלקי בלבד. נרשם גידול אוכלוסייה נמוך מהקצב שהונח בתמ"א 35 באזורי הפריפריה, ולעומת זאת נמשך גידול אוכלוסייה מסיבי במחוז המרכז, אשר כבר כיום היקף האוכלוסייה בו מגיע לכ-90% מן היעד שנקבע בתמ"א 35 לשנת 2020", נכתב בדברי ההסבר.
עליות המחירים בדרך?
בעקבות כך הגיעו באוצר למסקנה, כי הגדרות תוכנית המתאר אינן מבטיחות את מימושה וכי יש להביא לשינוי גם במדיניות הממשלה.

"משרדי ממשלה העוסקים בתכנון ובפיתוח פתרונות מגורים ותעסוקה פועלים פעמים רבות במטרה לענות על הביקוש הגבוה באזור המרכז - אך בלי לבחון את השלכות הדבר על אזורי הפריפריה", נטען בהסבר.

על פי חלוקת גופי התכנון בישראל, מחוז המרכז משתרע מחדרה בצפון ועד אשדוד בדרום (למעט תל אביב, המוגדרת כמחוז תכנוני נפרד). הוא כולל 20 עיריות, 20 מועצות מקומיות ו-12 מועצות אזוריות. בשטח המחוז מתגוררים כיום יותר מ-1.9 מיליון תושבים - פי 2 יותר מבכל מחוז אחר בישראל.

לדברי יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז מרכז, שוקי עמרני, הדעות חלוקות לגבי השאלה אם צמצום הבנייה במחוז המרכז יגרום לאוכלוסייה לעבור לפריפריה, או שמא רק יביא לעליות מחירים. "אני דוגל בגישה שיש לצמצם את כמות יחידות הדיור לשינוי ייעוד של קרקע במחוז המרכז, אולם במקביל יש להוסיף תוכנית שתעודד פיתוח ומקומות תעסוקה בפריפריה".

חיים פיאלקוב, מנכ"ל משרד השיכון, אמר בתגובה למדיניות האוצר: "אנחנו חושבים שהדרך להביא לחיזוק הפריפריה בנושא מגורים היא הטבות בסיוע לרכישת דירה, העמקת השקעות בפיתוח ויצירת מלאי של דיור איכותי, בייחוד צמוד קרקע".

"ניסיון העבר מוכיח שכאשר מנסים להגביל בצורה חריפה את הגידול במרכז הארץ, הדבר גורם לעלייה תלולה במחירים ולפרבור במקומות לא רצויים - ראינו את זה בשנות ה-80 ובאמצע שנות ה-90. צריך לחזק יישובים כמו לוד ורמלה, אבל גם את מודיעין. אנחנו חושבים שהדרך הנכונה היא בהטבות לפריפריה, בפעילות תכנונית מושכלת ולא בתכתיבים חיצוניים".

בהתאחדות הקבלנים רואים באופן שלילי את מדיניות האוצר. לדברי מנכ"ל ההתאחדות, יוסי גורדון, ששימש בעבר כסגן הממונה על התקציבים באוצר, "התוכנית של האוצר לעצור את הפיתוח במרכז הארץ על מנת לעודד רכישת דירות בפריפריה היא תוכנית הזויה, שלא תשיג את מטרתה ותפגע בכלכלת ישראל".

לדבריו , המשמעות של התוכנית - לא לבצע שינויי יעוד קרקע למגורים ולתעסוקה באזור המרכז - היא עצירת הפיתוח במרכז הארץ. התוצאה תהיה ירידה נוספת במלאי הדירות ועליית מחירים חדה גם במחירי הדירות החדשות, גם במחירי דירות מיד שנייה וגם במחירי השכירות.

"כבר היום קיים מחסור בדירות חדשות באזור המרכז. החלטה לעצור
כל פיתוח עתידי תהיה 'בכייה לדורות'", טוען גורדון. כמו כן הוא מעריך, כי מדיניות זו תעודד תופעות פסולות כמו פיצולי דירות והסבות לא חוקיות של מבנים למגורים.

"אם הממשלה רוצה לעודד רכישת דירות בפריפריה, עליה לעשות זאת באמצעות מתן תמריצים לרוכשי הדירות באותם אזורים. אם הממשלה תיתן תמריצים כגון מענקים או הכרה בריבית על המשכנתאות, יש סיכוי רב יותר שאנשים יבחרו להתגורר בפריפריה. האוצר לא יכול להכריח אנשים לגור בפריפריה רק כי הוא גורם לעליית מחירים מלאכותית במרכז", הוא טוען.
האוצר: חלק מתוכנית בר-און
באוצר הצהירו בעבר, כי ב-2009 יוסטו תקציבים ממרכז הארץ לפריפריה. בימים אלה מוביל שר האוצר רוני בר-און תוכנית כוללת לפיתוח הפריפריה. התוכנית אמורה להסיט מיליארדי שקלים מאזור המרכז לטובת פיתוח פריפריה.

לדברי גורמים באוצר, שינוי המדיניות הוא חלק מהתוכנית ששמה דגש על פיתוח התעסוקה, הבאת אוכלוסיות חדשות ושיפור מצב האוכלוסייה הקיימת, במטרה לייצר תנופה באזורי הפריפריה ולהגדיל את כמות האוכלוסייה בה.

http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/770/234.html

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/146069828805271



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום ראשון י''ב בשבט תשע''ב    04:28   05.02.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  83. מדוע מפלגת קדימה גירעונית?  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
מתי וכיצד הפכה המפלגה העשירה בישראל לגירעונית, ומדוע עד היום היא נאלצת לכלכל צעדיה בזהירות רבה? יאללה-קדימה מפרסם לראשונה את מאמרו של גזבר קדימה, רו"ח יצחק חדד, מתוך הספר "שרון - חמש שנים קדימה". תמרור אזהרה לבאות

רו"ח איציק חדד
בספטמבר 2005 הצטרפתי לצוות ההקמה וריכזתי את עבודת המטה הפיננסית שקדמה להכרזת ראש הממשלה אריאל שרון על הקמת מפלגת קדימה. גמרתי אומר בדעתי, כי במידה שתינתן לי הזכות לנהל את ענייניה הכספיים של המפלגה החדשה, יתאפיינו אלה בניהול מופתי, שיהיה זר לדפוסים שדבקו בהתנהלותן של מפלגות אחרות בישראל. ביום 23 בנובמבר 2005 ניתן לי האור הירוק לביצוע הפעולות לרישום המפלגה החדשה ומוניתי לשמש גזבר המפלגה, תפקיד שאותו אני ממלא עד היום, סתיו 2010.

מייסדי קדימה ביקשו להקים מפלגת שלד המתבססת על המודל האמריקני. מודל זה מתאפיין במיקוד ובתיעול משאבי המפלגה לזמן מערכת הבחירות שבה נשכרים סניפים ושירותים, ומגויס כוח אדם ייעודי למשימה. לאחר הבחירות נכנס המנגנון המפלגתי לתקופת שגרה, שבה הוא נשען על כלי תקשורת המונים ביחסיו עם הציבור הרחב ומוותר על שכירת פעילים פוליטיים בשכר. בימים שלפני מהפכת התקשורת, נחיצותם של העסקנים, מנהלי הסניפים ושכירת הסניפים הייתה רבה יותר. הם ריכזו מידע פוליטי והפיצו אותו לאנשיהם. במציאות שבה אתרי אינטרנט מפיצים את המידע הפוליטי בביזור ובמהירות רבים יותר, כוחם של מתווכים אלו נחלש משמעותית.

הנגזרת הפיננסית של מודל כזה ברורה אף היא. מודל מפלגת שלד נועד לשמור על יתרונה הכספי של המפלגה על פני יריבותיה, יתרון שהוכח כבעל חשיבות אסטרטגית ופוליטית מן המעלה הראשונה.

במערכת הבחירות הכלליות של 2006 ובחודשים הראשונים שלאחר הניצחון ביום 28 במארס, התנהלה קדימה לאורו של מודל מפלגת שלד. אולם בעקבות לחצים מצד פעילי המפלגה וחלק מחברי הסיעה בכנסת, החליט ממשיכו של שרון, ראש הממשלה אהוד אולמרט, להתנער מהמודל החדש, וקדימה החלה לנוע בעקביות לעבר המודל הישן; סניפי מפלגה הוקמו, מפת הארץ חולקה למרחבים אשר בראשם הועמדו אנשים פוליטיים, ופעילים מרכזיים זכו לקבל תפקידים בשכר.

המעניין בתהליך הזה היה הכיוון הייחודי שבו קדימה בנתה לעצמה שטח פוליטי. מלמעלה למטה. בעוד שבמפלגות אחרות הפעילים בכל יישוב בחרו את נציגיהם לעמוד בראש הסניף המקומי, המטה המרכזי של קדימה היה הגוף שמינה נציגים למרחבים השונים. היה זה שימוש ייחודי בכוחה הארגוני והכלכלי של המפלגה להשגת מטרות פוליטיות וארגוניות. ברצותו, יכול מנגנון המפלגה להחיות פעילים או פעילות פוליטית מסוימת, או לחילופין – לנטרל אותם.

המנוף הכלכלי המתואר לעיל לא נותר בריק. עד מהרה התבררה נקודת המפגש שלו עם מנוף פוליטי ייחודי לקדימה. דמי חבר חד-פעמיים בעלות סמלית של חמישים שקלים זיכו בחברות לזמן בלתי מוגבל במפלגת השלטון. אף על פי כן בתקופת כהונת אולמרט כראש ממשלה מספרם של מתפקדי המפלגה מנה עשרות בודדות של אלפים. על הרקע הזה מספר מצומצם של "קבלני קולות" החלו להזרים כמויות אדירות של טופסי התפקדות במטרה לעצב את זהות הגוף הבוחר את נבחרי קדימה.

נקטנו שורה של פעולות אשר הקשו על קבלני קולות אמידים לממן במזומן ובדרכים אחרות גיוס סיטוני של מתפקדים חדשים לשורות המפלגה. פעילותנו, ככל הנראה, מיתנה אך לא מיגרה את התופעה. באותה העת גם נוהל רישום שמי של האנשים שהביאו את חבילות טופסי ההתפקדות החתומים. הרשימה, אשר נועדה לצורכי פיקוח ובקרה על כשרות הליך ההצטרפות לקדימה, הפכה עד מהרה למאגר מידע נחשק. שרים וחברי כנסת ביקשו לשים ידם על הרשימה וכאשר צלחה משימתם, הפכו האנשים הרשומים בה ל"סלבס" של קדימה. ניצני תופעות "מרכז הליכוד" הידוע לשמצה הופיעו, אלא שבניגוד למרכז הליכוד עמו נמנו 3,000 איש, בקדימה היה מדובר על כמה עשרות אנשים שהתגבשו למוקד כוח חסר פרופורציה.

לא חלף זמן רב עד שתוצרי הלוואי של העיוות הזה התגלגלו גם לפתחה של גזברות המפלגה. חלק מן הפוקדים המרכזיים החלו להפעיל לחצים למנות את מקורביהם לתפקידים בשכר בתוך המנגנון, ובכמה מקרים הפכו כמה מסניפי המפלגה לשמש משרדים פרטיים של מי שמונו לעמוד בראשם. מגמה שלילית זו הגיעה לשיאה והתפוצצה במערכת הבחירות המוניציפלית של 2008.

המתמודדים מטעם מפלגת קדימה ברשויות המקומיות חופפים בהלימה כמעט מלאה את קאדר הפעילים המרכזיים וקבלני הקולות של המפלגה. אלו מביניהם שיזכו לתמיכה ציבורית שתתורגם למנדטים ייהנו גם ממימון בחירות. המדינה מסייעת במימון הוצאות הבחירות בהיקף שהוא פועל יוצא של מספר המנדטים שהשיג המועמד. על כל מנדט ניתנת יחידת מימון אחת וכך הלאה. הבעיה התעוררה כאשר לרוב הפעילים שביקשו להתמודד מטעם קדימה לא היה המימון הראשוני הנדרש לניהול קמפיין בחירות – או שלא רצו לקחת על עצמם את הסיכון הכרוך במימון מערכת בחירות. המנגנון המפלגתי הפך באופן מיידי כתובת לדרישות כספיות.

הייתה זו תקופה רגישה מאין כמותה. דמדומי עידן אולמרט הניעו מאבק יצרי על ראשות התנועה, ובקרב חברי הכנסת של קדימה חלחלה ההבנה כי הנסיבות עשויות להוביל לבחירות כלליות, שיחייבו קיומם של פריימריס ראשונים לרשימת קדימה לכנסת. על הרקע הזה כוחם של הפעילים המרכזיים וקבלני הקולות נסק משמעותית.

ראש הממשלה אולמרט, שהיה נתון בפרשיות המשפטיות והתקשורתיות שרדפו אותו, ביקש להרחיק עצמו מכל עיסוק במערכה המוניציפלית. הוא הורה על הקמת ועדה מוניציפלית שתטפל בכל ההיבטים הפוליטיים של המירוץ לרשויות המקומיות וגם שתקבע "מפתח סיוע מפלגתי" למועמדי קדימה במערכה זו. הוועדה, באמצעות המטה המוניציפלי, הסתמכה על סקרים שניבאו את מספר המנדטים שצפוי לקבל כל מועמד ועל פיו נקבע גובה המימון המפלגתי שניתן לו. מועמד שהסקרים חוזים כי יזכה בשלושה מנדטים, ייהנה ממימון מפלגתי בגובה שלוש יחידות מימון בחירות.

מלאכת קביעת מפתח הסיוע המפלגתי אינה מסובכת לאדם הפשוט, לא כל שכן לאנשי מקצוע. אלא שהוועדה המוניציפלית הורכבה ברובה מחברי כנסת הזקוקים לחסדי המרואיינים שלהם. היום מדובר במתמודדים בבחירות מוניציפליות המבקשים מימון מפלגתי ומחר הם קבלני הקולות שיחרצו גורלות פוליטיים בפריימריס. כך קרה שמועמדים שסקרים אובייקטיביים ניבאו כי לא יחצו את אחוז החסימה או יקבלו מספר מנדטים נמוך, זכו במימון מפלגתי הגבוה לעתים בכמה יחידות מימון מהחזר המימון הצפוי להתקבל.

הוועדה המוניציפלית התפוגגה יום לאחר מערכת הבחירות לרשויות המקומיות. הייתה זו ועדה "עוקפת מטה מקצועי" עם סמכות נרחבת ומלאה אך נטולת כל אחריות. בכך היא שיקפה את חולאי המערכת המפלגתית הישנה והוכיחה מחדש את הצורך בעמידה על המשמר.

תקופת מערכת הבחירות המוניציפליות של 2008 הייתה נקודת המפנה הקריטית ביותר בהתנהלותה הפיננסית של קדימה. ממפלגה עם יתרון פיננסי, שחיה על עודפים בתזרים המזומנים, הפכה קדימה בסוף 2009 למפלגה עם גירעון עתק של כ-35 מיליון שקלים (מעל 50 אחוז ממנו תוצאה ישירה של מערכת הבחירות המוניציפלית) המכלכלת את צעדיה לפי שקלים בודדים ונמצאת במשא ומתן מול המערכת הבנקאית.

החוב הגדול גרם לזעזוע עמוק בקדימה. "למרבה המזל", המערכת הבנקאית במדינת ישראל, שפגשה במפלגות אחרות עם גירעונות גבוהים יותר, ידעה להציע פתרונות למצב הזה. קדימה, מצדה, נכנסה למשטר פיננסי קפדני שכלל פיטורי עובדים, סגירת סניפים וחזרה להתבססות על כלי תקשורת המונים במקום על פעילות שטח בזבזנית.

בבחירות הכלליות של 2009 "יצאנו לדרך" עם יושבת ראש חדשה שנבחרה לעמוד בראש המפלגה ואשר נתנה הנחיות ורוח גבית למניעת התופעות השליליות של הבחירות המוניציפליות. אנו המשכנו בהידוק החגורות. הדי המערכה המוניציפלית של 2008 והחשש שמא תוצאותיה תזלוגנה לכדי חקירה, ריסנו מאוד את הפוליטיקאים והשפיעו לחיוב על מקבלי ההחלטות בצמרת המפלגה. את מערכת הבחירות הזאת סיימנו עם גירעון של 8 מיליון שקלים, שהוא סביר בהתחשב בנסיבות והודות לתוצאה המצוינת במספר המנדטים (28) שהמפלגה קיבלה ואשר מיצבה אותה כעובדה מרכזית ומוגמרת במפה הפוליטית של ישראל.

קדימה הוכיחה התנהלות פיננסית תקינה וללא כל רבב בכל מערכות הבחירות הכלליות. הכשל הקריטי נמצא בקבלת ההחלטות שישמשו בסיס להתנהלות המפלגה בזמן מערכת הבחירות המוניציפלית של 2008. קדימה נכנסה למערכה הזאת עשירה יותר מכל מפלגה אחרת ולא הספיקו מיליוני השקלים העודפים שלה כדי להשביע מאוויים פוליטיים משוללי רסן. לא זו בלבד שהושחתו מיליונים בדרך לקו האפס החשבונאי, הרי שהמפלגה נאלצה למשכן מימון ציבורי עתידי.

אין סוף "טוב" או "רע" למאמר הזה. אני רוצה להאמין כי יש בו סוף "מַחְכִּים". בקדימה נלמדו שני שיעורים טובים ושיעור אחד רע מאוד. כשם שצריך לנתק את הזיקה הפיננסית בין המפלגות הארציות לרשימות המוניציפליות, כך נדרש תיחום המאוויים הפוליטיים וסדרי עדיפותם בתוך המסגרת הפיננסית הקבועה. גזבר של תנועה פוליטית עומד במרכזו של כור לחצים; כוחות פוליטיים הם היצר. החוק, הניהול הפיננסי התקין וכללי החשבונאות הם השכל. האחריות על שמירת האחרונים כשליטי הכור מוטלת לפתחם של גזבר התנועה ולא פחות ממנו – של נבחרי הציבור.

* * *
מקור : שרון - חמש שנים קדימה (2011)

http://www.yallakadima.co.il/fullArticleDetails.aspx?id=951

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/240004706020066



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    00:16   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. ציפי לבני  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
בתת שרשור זה אפרסם על מעלליה של ציפי לבני, על הצביעות, על הסתירות הבלתי פוסקות ועל שיתוף הפעולה עם השמאל.

http://www.facebook.com/gzorush
http://profile.ak.fbcdn.net/hprofile-ak-ash2/373363_211496398861594_1760323768_n.jpg



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    00:22   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  5. ציפי לבני: מחבל הפוגע בחייל אינו טרוריסט  
בתגובה להודעה מספר 3
 
  
שרת החוץ אמרה בראיון בארה"ב כי יש להבחין בין מחבל המנסה לפגוע בחיילים לבין מי שמנסה להרוג אזרחים חפים מפשע

שרת החוץ והמשפטים, ציפי לבני, אמרה בראיון לתכנית הראיונות "נייטליין" של רשת ABC, כי יש להבחין בין מחבל המנסה לפגוע בחיילים לבין מי שמנסה להרוג אזרחים חפים מפשע.

בראיון סיפרה השרה לבני על אביה, בכיר האצ"ל איתן לבני, אשר מת לפני 15 שנה, ואמרה כי "הורי לא השתמשו באלימות נגד אזרחים. אפילו בסיפור הידוע של מלון המלך דוד ארגון האצ"ל טלפן קודם למלון כדי להרחיק את האזרחים לפני הפיצוץ".

בתשובה לשאלת המראיין האם ייתכן שבאותו אופן היא לא תכנה מחבלים מתאבדים נגד חיילים בלבד טרוריסטים, היא השיבה במילה אחת – כן. עם זאת אמרה לבני, כי "אני לא יכולה לקרוא להם לוחמי חירות. אך פיגוע נגד חיילים הוא מאבק לגיטימי יותר מרצח אזרחים, תינוקות ונשים. רצח אנשים ברחובות ובקניונים זה משהו בלתי מקובל, ואני מצפה שבקהילה הבינלאומית תעשה את אותה הבחנה". בתום הראיון הוסיפה לבני, כי "מי שנלחם נגד חייל ישראלי הוא אוייב, ואנו נילחם חזרה. אבל אני מאמינה שזה לא עומד תחת ההגדרה של טרור".

בראיון לקול ישראל אישרה לבני את הדברים והדגישה, כי ביקשה לחדד את ההבחנה בקהילה הבינלאומית בין לחימה במסגרת מלחמה לבין פיגועים הפוגעים באזרחים ברחובות ישראל. לדבריה, לא מקובלת עליה העובדה שהקהילה הבינלאומית קוראת למחבלים לוחמי חירות.

מקור:
http://www.facebook.com/photo.php?fbid=211564598854774&set=a.211564595521441.58726.211496398861594&type=1

הפרסום בגזורו"ש
פרופ' ניב גורדון מאוניברסיטת בן גוריון הצליח לזעזע סטודנטים רבים כשאמר להם כי חטיפת גלעד שליט אינה פעולת טרור.
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4049822,00.html

בתגובה לדבריו של פרופ' גורדון שאמר כי "חטיפת שליט איננה טרור" אומר ח"כ שנלר (קדימה): "זכות הבעת הדעה הינה זכות יסוד בכל חברה דמוקרטית, אולם גם לזכות זו יש להציב גבולות. חברה בריאה לא תסבול מרצה הנהנה מכספיה קורא להחרימה ובנוסף מכשיר את הלגיטימיות שבחטיפת מגניה, כמו חטיפת שליט, וזאת בשם החופש האקדמי".
http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/321513

בתגובה לדבריו של ח"כ שנלר אנו מזכירים לו את דבריה של יו"ר מפלגתו ציפי לבני:
"פיגוע נגד חיילים הוא מאבק לגיטימי יותר מרצח אזרחים, תינוקות ונשים... לבני, כי "מי שנלחם נגד חייל ישראלי הוא אוייב, ואנו נילחם חזרה. אבל אני מאמינה שזה לא עומד תחת ההגדרה של טרור"
http://www.facebook.com/photo.php?fbid=211564598854774&set=a.211564595521441.58726.211496398861594&type=1



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    00:36   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  9. לבני: אסור לפוליטיקאי להתייחס לתוכן משפטי של פוליטיקאים  
בתגובה להודעה מספר 3
 
  
אהוד ברק שאל אתמול: "איזה פוליטיקה חדשה יכולה להביא מפלגה שחבר בכיר בה,שהוא משנה לראש ממשלה מצא את עצמו מסובך בעבירות מביכות?", לבני אמרה: "בכל מה שקשור להליכים של חקירות נגד פוליטיקאים, בעיקר כשהייתי שרת המשפטים, אבל גם מאוחר יותר, אמרתי שאסור לפוליטיקאי להתייחס לתכנים משפטיים על פוליטיקאי אחר. יש לי אמון מלא בגורמי אכיפה וחוק".
מקור:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000422367


הפרסום בגזורו"ש
אנשי קדימה חוגגים על ה"תחקירים" בתקשורת אודות נסיעותיו של ראש הממשלה. ציפי לבני בטוח לא שמעה על כך, משום שלפני בחירות 2009 היא אמרה דברים ברורים בעניין חיים רמון, אז המשנה לראש הממשלה וכיום יו"ר מועצת קדימה.
"בכל מה שקשור להליכים של חקירות נגד פוליטיקאים, בעיקר כשהייתי שרת המשפטים, אבל גם מאוחר יותר, אמרתי שאסור לפוליטיקאי להתייחס לתכנים משפטיים על פוליטיקאי אחר"
האמת כידוע, היא נר לרגליה של ציפי לבני...
http://www.facebook.com/gzorush/posts/122039647870465



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שלישי י' בכסלו תשע''ב    01:12   06.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  30. ציפי לבני מודה בכשלון ההתנתקות  
בתגובה להודעה מספר 3
 
  
http://a2.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-snc6/196853_1489768143276_1806178056_870785_6484952_n.jpg

מתוך ראיון לארי שביט ב"הארץ" 29.12.2006.
הכתבה נמחקה מאתר "הארץ" נותר רק צילומסך זה.

הפרסום בגזורו"ש
http://goo.gl/bBZ8V



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שלישי י' בכסלו תשע''ב    01:17   06.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  31. ציפי לבני נובמבר 2000: הכרה במדינה יהודית כתנאי למו''מ  
בתגובה להודעה מספר 3
 
  
http://a3.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-snc6/216533_215246291819938_211496398861594_901084_511333_n.jpg

פרוטוקול הכנסת: הישיבה המאה וחמישים וחמש של הכנסת החמש עשרה יום שני, כ"ב בחשוון התשס"א (20 בנובמבר 2000)

בפרסום בגזורו"ש
http://goo.gl/LlZbl



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    03:48   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  51. לבני הזהירה את הפלסטינים לא לחתום על הסכם  
בתגובה להודעה מספר 3
 
  
שגריר ארה"ב בישראל לשעבר, מרטין אינדיק: לבני הזהירה את הפלסטינים לא לחתום על הסכם. השגריר, מרטין אינדיק, אמר את הדברים בוועידת הנשיא בירושלים לאחר שנשאל האם הפלסטינים החמיצו חתימה על הסכם במהלך כהונת ראש הממשלה הקודם


"כשהיתה ציפי לבני שרת החוץ היא הזהירה את הפלסטינים שלא לחתום על ההסכם המדיני שהציע ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט", כך אמר הבוקר (חמישי) מרטין אינדיק, שגריר ארה"ב בישראל לשעבר. אינדיק, שהתארח בוועידת הנשיא בירושלים, סיפר כי לבני הזהירה במקביל גם את האמריקאים.

במסגרת ועידת הנשיא נערך פאנל תחת הכותרת "האם שלום אפשרי בין ישראל לפלסטינים?", בהנחייתו של כתב ערוץ 2, אודי סגל. אינדיק, שהשתתף בפאנל, נשאל האם לדעתו הפלסטינים החמיצו הזדמנות לחתימת הסכם בתקופת ממשלת אולמרט. בתשובה, סיפר השגריר לשעבר כי שרת החוץ אז, ציפי לבני, הזהירה את הפלסטינים לבל יחתמו על העסקה. "ראש הממשלה אהוד אולמרט היה ערב הגשת כתב אישום נגדו, ולבני עצמה אמרה ספציפית - גם לאמריקנים וגם לפלסטינים: אל תעזו לחתום על ההסכם".

אינדיק, שהיה שגריר בתקופת ממשל קלינטון, לא שימש כשגריר בתקופת המשא ומתן בראשות אולמרט ולא היה מקורב לממשל בוש, ולכן לא ברור מהיכן קיבל את המידע.

בסביבת לבני אמרו בתגובה לדברי אינדיק כי כאשר אולמרט הציע לאבו מאזן את הנוסחה להסכם, לבני כלל לא ידעה עליה ושמעה על הצעת אולמרט מקריאה בעיתון. מקורבי לבני אמרו כי מיד אחרי שאולמרט העביר את הצעתו לאבו מאזן, האחרון לא השיב עליה לא בחיוב ולא בשלילה, ולכן לא היה כל צורך לדבר על הדבר לא עם הפלסטינים ולא עם האמריקאים, ולבני, לדברי מקורביה, לא ביקשה מאיש לא לחתום על הסכם שעליו ידעה רק בדיעבד וכאשר כבר לא היה רלבנטי ממילא.

מאוחר יותר, ביקש אינדיק להבהיר את דבריו ומסר כי לא נכח במשא ומתן שהתקיים בין ישראל לפלסטינאים, "אלא שמעתי דיווחים על כך ממקורות שונים. מדיווחים אלה קיבלתי את הרושם שהפלסטינאים הבינו ששרת החוץ דאז ציפי לבני העדיפה להתמקד בהסכם רציני, כתוב ומפורט, במקום להשיג הסכם עקרונות על פי המשא ומתן שקיים רה"מ אולמרט עם יו"ר הרשות אבו מאזן. אני לא מאמין כי חברת הכנסת לבני רמזה לפלסטינאים כי מצבם ישתפר אם יסרבו לאולמרט".
http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1286424

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/202392879798394



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    06:21   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  60. ציפי לבני: לא לקווי 67'  
בתגובה להודעה מספר 3
 
  
יו"ר קדימה דחתה את דבריו של ראש הממשלה, לפיהם יש לחזור לגבולות 67'. "יש מחלוקת בינינו, אני מחויבת רק למצע קדימה"

יו"ר קדימה ציפי לבני משיבה אש לראש הממשלה אהוד אולמרט בעקבות נאומו אתמול בטקס האזכרה ליצחק רבין במליאת הכנסת, שבו הכריז כי הפתרון הוא נסיגה לגבולות 67'. "כיו''ר קדימה, אני מחויבת לא לדבריו של ראש הממשלה היוצא אלא למצע קדימה שאני כתבתי אותו, והוא קובע בדיוק מהם העקרונות שלפיהם ננהל את המשא ומתן. אני מאמינה, שתפקידה של הנהגה הוא קודם כל להגן על האינטרסים הלאומיים של עמה".

לבני יצאה גם נגד יוזמת ההתכנסות החד צדדית של ראש הממשלה, והסבירה כי "העקרונות שלפיהם אני אפעל הם מה שכתוב במצע קדימה. יש מחלוקת ביני לבין ראש הממשלה היוצא. אולמרט דיבר במונחים של התכנסות במהלכים חד צדדיים שבעיני זה טעות כי אי אפשר לזרוק מפתח לצד השני ולקוות לטוב בוודאי לא ביהודה ושומרון".

"קדימה הלכה לציבור עם מצע שאני כתבתי שאומר כי אנחנו צריכים ללכת לתהליך של שתי מדינות לאום, כי זה מייצג את האינטרסים של ישראל והשמירה שלה כמדינה יהודית ודמוקרטית. חלק מהתהליך הזה ידרוש כמובן ויתור. אנחנו רוצים לקיים מדינה בטוחה בארץ ישראל, ומצב זה לא יוכל להתקיים על כל שטחה".

"ביחס לגבולות יש שלושה עקרונות שמנחים אותי: ביטחון, שמירה על גושי ההתיישבות, וכמובן מקומות שיש להם חשיבות לאומית, היסטורית ודתית לעם היהודי, ירושלים בוודאי עומדת בראשם. זה ייפוי הכוח שביקשנו מהציבור, זה ייפוי הכוח שאני הולכת לבקש עכשיו וככה אני מתנהלת", אמרה לבני.
http://news.walla.co.il/?w=%2F%2F1376334

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/219491201412295



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    07:04   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  72. חצי מהיועצים של שרת החוץ ציפי לבני פורשים  
בתגובה להודעה מספר 3
 
  
מנכ"ל משרד ראש הממשלה פורש והתקשורת מתלהבת. אותה תקשורת לא הגיבה בהיסטריה כשחצי מצוות יועציה של שרת החוץ ציפי לבני החליטו לפרוש

מחצית מצוות היועצים הבכירים של שרת החוץ ציפי לבני מסיים את תפקידו בימים אלה. מדובר בראש הלשכה אילן יונס, העוזרת האישית תמר אברמוביץ' ויועץ התקשורת עידו אהרוני. השלושה הודיעו בחודשים האחרונים על רצונם לעזוב את התפקיד, ותלו זאת בתחושת מיצוי. עד-כה לא מינתה לבני מחליף לאיש מהיועצים שעזבו. בשבועות האחרונים גייסה לבני שני יועצים ארגוניים כדי לבחון את מבנה לשכתה, שאותו כבר שינתה פעם אחת.

היועצים הבכירים שנותרו כעת בלשכת לבני הם היועץ הפוליטי אורי קידר, ראש המטה המדיני אלון בר והיועץ המדיני טל בקר, שנחשב לאיש אמונה הקרוב ביותר של שרת החוץ, שעמו היא מתייעצת בנושאים הרגישים ביותר. במערכת המדינית-ביטחונית מגדירים את בקר כ"אבי רוב יוזמותיה המדיניות של לבני" והמקור לרוב הרעיונות המדיניים בשנה האחרונה.

בניסיון לשקם את לשכתה, גייסה לבני שוב לשירותיה את לימור טולדנו, מי שהיתה ראש לשכתה במשרד המשפטים. האחרונה ליוותה את לבני שנים רבות עוד כמזכירה במשרד לפיתוח אזורי. טולדנו עזבה כאשר עברה לבני למשרד החוץ. עדיין לא ברור מה יהיה תפקידה של טולדנו במשרד החוץ.
http://www.haaretz.co.il/misc/1.1432978

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/229025560444099



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום רביעי ט''ז בטבת תשע''ב    10:33   11.01.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  76. לבני: קדימה הייתה תקווה אך פישלה (2008)  
בתגובה להודעה מספר 3
 
  
לבני: "היינו התקווה ופישלנו, עכשיו נתקן"

שרת החוץ דיברה בכינוס בכפר עזה והתייחסה להשפעתה של קדימה על הציבוריות הישראלית: "אנו פועלים לתיקון המצב". לדבריה, יש להגיב על כל ירי מרצועת עזה

בימים בהם תופסות את הכותרות ההמלצה להעמיד לדין את ראש הממשלה, מודה שרת החוץ ציפי לבני, שמעוניינת להחליפו: "היינו התקווה של העם ופישלנו, אנו פועלים לתיקון המצב". היא אמרה את הדברים הערב (יום ב') בהתייחסה ל"השפעתה של קדימה על הציבוריות הישראלית", בכינוס מפלגתי בכפר עזה. "אני חושבת שהעניין הזה של ימין ושמאל נגמר, נגמרו הימים שהיו שני מחנות", אמרה.

התושבים בקיבוץ שעל גבול הרצועה העלו מטבע הדברים את נושא המיגון וירי הקסאמים. "מה שמתרחש ברצועת עזה מחייב אותנו להגדיר מהם היעדים שלנו", אמרה לבני. "ברגיעה יש שקט יחסי אבל היא גם עלולה להיתפס כחולשה של ישראל מול החמאס.

"על כל ירי ישראל צריכה להגיב, התגובה לא בהכרח תפסיק את הירי אבל היא תבהיר שישראל לא משלימה עם הירי", הדגישה שרת החוץ, ואמרה כי ישראל צריכה להתנות את הקלת הסגר על רצועת עזה בהתקדמות במשא ומתן לשחרור החייל החטוף גלעד שליט.

"יש קולות שאומרים שהבחירות הוכרעו"
תשעה ימים לפני הפריימריז על ראשות קדימה, לבני התעקשה שניצחונה אינו מונח בכיס, ורמזה לאנשיה שיש לעשות עוד מאמצים. "אני שומעת את הקולות שאומרים כאילו שהעניין הוכרע. המטרה שלי היא לנצח בסיבוב הראשון ואני אעשה את זה. כל קול חשוב".

בתוך כך, מסתמן בימים אלה שינוי בגישה במקרה שבו תיבחר לבני כיו"ר המפלגה.
"האופציה הראשונה היא לא ללכת לבחירות", אמרו הערב מקורבים ללבני, "היו דיעות שונות בסביבתה, ויש שיקולים שונים, אולם קודם כל היא תנסה להרכיב ממשלת חירום לאומית, דבר שהיא חושבת שהוא חשוב".

אלה שתומכים בהליכה לקלפי מאמינים כי ניצחון של לבני בפריימריז יעניק לה כוח ציבורי רב, שיאפשר לה להקדים את הבחירות ולשמור על קדימה כמפלגה הגדולה ביותר בישראל.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3593919,00.html

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/152117684859780



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום רביעי ט''ז בטבת תשע''ב    10:49   11.01.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  79. לבני: לא מתפקידה של המדינה לסבסד דירות לצעירים בת''א  
בתגובה להודעה מספר 3
 
  
בשבועות הקרובים נשמע את הפוליטיקאים מדברים השכם והערב על כל נושא שבעולם, ולו בשביל להכניס עוד כותרת לעיתון. רגע לפני הבחירות, הם יצהירו על המהפך שהם עומדים לחולל בחינוך, בתשתיות, בתעסוקה, בפנסיה וכו' וכו'. הם ידברו, ורק הפתאים ימשיכו כנראה להאמין להם.
עם זאת, אחד התחומים שבהם יש להתנהלות השלטון המרכזי משמעות עצומה ואמיתית הוא הנדל"ן. תמריצים לעידוד השקעות, ומנגד חסמים לעצירתם, היוו תמיד משקל מכריע בהתפתחות כל שוק נדל"ן.
שלושת המועמדים המרכזיים בבחירות הקרובות - יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, יו"ר קדימה ציפי לבני ויו"ר העבודה אהוד ברק - התבקשו להתייחס ל-4 סוגיות נדל"ניות שיכולות לעצב ולשנות את המדינה. נתניהו, שאוהב לדבר על רפורמות בנדל"ן (במינהל ועוד) בחר הפעם להתחמק, בעוד לבני וברק הרימו את הכפפה.

תל אביב ומרכז הארץ הפכו בשנים לערים מסוגרות ויקרות שמיועדות אך ורק לעשירי המדינה. האם המדינה צריכה להתייחס לעובדה שזוגות צעירים הנישאים כיום אינם יכולים לקנות דירה בלי עזרה מההורים? האם המדינה צריכה להתערב בתכנון ובתמהיל הערים?
לבני: "ממשלה איננה צריכה להפקיע את סמכויות התכנון של הרשויות המקומיות, אבל היא בהחלט צריכה לתמרץ רשויות מקומיות ליישם תוכניות, שמטרתן ייעול התפקוד העירוני. יחד עם זאת, בכל העולם לזוגות צעירים יש קושי לרכוש דירות בערים מרכזיות. תפקידה של הממשלה איננו לסבסד את הקנייה בערים אלו, אלא להבטיח את הנגישות (תחבורה) ולתרום להצערת מרכזים עירוניים, באמצעות תוכניות כמו פריסה מושכלת של מוסדות לימוד, השתתפות חלקית של המדינה בהיטלי השבחה וכיוצא בזה. כמו כן, אני מאמינה כי על הממשלה לעודד פרויקטים של בנייה להשכרה וישנה חשיבות עליונה בעידוד מעבר צעירים איכותיים לפריפריה".

ברק: "צעירים בכל פינה"
ברק: "דווקא כאשר אני הולך ברחובות תל אביב אני רואה צעירים בכל פינה. אני לא חושב שמרכז הארץ מתרחק מהצעירים, אבל יחד עם זאת, יש בעיות שראוי לטפל בהן ביסודיות. המרכז הוא אבן שואבת לצעירים ויש לוודא שיש בו מגוון אפשרויות מגורים סבירות. אף כי ברור שיש מחיר למגורים במרכז תל אביב, יש מכשירי מדיניות ותכנון שיישומם יבטיח שהיצע הדירות לצעירים בעיר יעלה ושהן יוצעו במחירים סבירים. מטבע הדברים, ככל שמתרחקים אל מחוץ למרכזי הערים מגוון אפשרויות הדיור גדול יותר ובטווח מחירים רחב יותר. זה נכון לגבי כל הערים הגדולות בעולם וגם לתל אביב. ההתערבות בנושאי תכנון צריכה להיות חכמה ומתואמת היטב עם השלטון המקומי".

האם, לאור המצב, יש מקום להחזיר את מענקי המקום לפריפריה או את המשכנתאות המסובסדות?
לבני: "כן, לרבות מתן סבסוד. אולם, יש להדגיש כי הביקושים הנמוכים בפריפריה הם פועל יוצא של הנגישות התחבורתית המוגבלת והיצע התעסוקה המצומצם בה. בראש ובראשונה נדאג להגדלת היצע התעסוקה ולתכנון והקמה של מערכת הסעה יעילה. בכל הנוגע למשכנתאות ומענקים, הניסיון מלמד, כי אלו אינן הדרכים היחידות לעודד רכישה וניתן לגבש מתכונות חדשניות ויעילות יותר. בעבר נוסו בישראל (בהצלחה מלאה וחלקית) שיטות כמו "בנה דירתך ומחיר למשתכן". ממשלה בראשותי תעשה לגיבוש מתכונות חדשניות של עידוד רכישה בפריפריה ויישומן. לא ניתן לקבל מצב בו ישנם 2 עולמות במרחק גיאוגרפי קטן כל כך".

ברק: "הנגב והגליל הם האזורים המרכזיים אותם יש לחזק במסגרת תכנית לאומית. הדרך היסודית להעלות את הביקושים בפריפריה היא על ידי חיזוק הפריפריה. חיזוק הישובים מבחינה כלכלית, מערכת חינוך מצטיינת עם אופציות מגוונות להשכלה על-תיכונית ברשת מכללות, השקעות ממשלתיות בתשתיות ותכנית ממשלתית לעידוד היזמות הפרטית והעסקים הקטנים ימשכו אוכלוסיה חזקה לפריפריה וימנעו הגירה שלילית. השקעות בתחבורה, בראש ובראשונה פריסה ארצית של הרכבת, יקרבו את הנגב ואת הגליל למרכז ויגדילו את האטרקטיביות הכלכלית של הישובים. בהפניית המשאבים יש להקפיד כי בין אלה שייהנו מהטבות ממשלתיות יהיו ישובים של המגזרים השונים בחברה הישראלית, לרבות הבדווים והערבים".

מינהל מקרקעי ישראל נחשב כבר שנים לגוף מונופוליסטי ומסואב השולט על כל קרקעות המדינה ומונע שיווק יעיל של קרקעות. מהי מדיניות הקרקעות הנכונה שעל הממשלה להתוות למינהל?
לבני: "המינהל הוא גוף אנכרוניסטי שתועלתו מוגבלת.יש לשנותו מן היסוד. ממשלה בראשותי תפעל לנתק לחלוטין האזרחים מן המינהל (בשיטה דומה לשיטה בה בוצעו בעבר מבצעי היוון) ולהקים גוף או גופים חדשים, שיטפלו בשיווק ובחטיבות קרקע גדולות, שבחכירה. המצב בו בישראל אזרחים נאלצים לשכור את שירותיו של בעל מקצוע שנקרא מאכער - כדי לקדם בין הפקידים את ענייניהם הלגיטימיים במקום שהפקידות תעשה זאת - הוא בלתי נסבל".

ברק: "ישראל היא כבר כיום אחת המדינות הצפופות בעולם. קצב גידול האוכלוסיה והעובדה שכמחצית משטח הארץ הוא מדבר הופכים את משאב הקרקע לנדיר במיוחד ומחייבים את ניהולו בצורה מושכלת, על מנת שלא נמצא את עצמנו חיים ברצף עירוני ללא עתודות קרקע בעוד שנות דור.

"דווקא בשל כוחו של המינהל, הוא יכול להיות כלי אפקטיבי לביצוע מדיניות. הגם שיש מקום לייעול ושיפור עבודתו, יש להיזהר מתארים פופוליסטיים כמו "מסואב". מדיניות הקרקעות הממשלתית צריכה להתבסס על חיזוק וציפוף מוקדים עירוניים, קיימים תוך שמירה עיקשת על השטחים הפתוחים. איזור באר שבע יחוזק כמטרופולין של איזור הדרום, שלו יש פוטנציאל גדול במיוחד מבחינת גידול באוכלוסיה תוך בניית עורף כלכלי מגוון. ככלל, יש להעדיף חיזוק ישובים קיימים על פני הקמת ישובים חדשים, ויש לעודד ציפוף של הערים הקיימות, בין השאר על ידי בנייה לגובה".

לבני: "בעד דו"ח זיילר"
האחריות והטיפול בענף הנדל"ן מפוצלים כיום בין גופים ומשרדים רבים כמו משרד השיכון, התשתיות, הפנים (ועדות התכנון), התמ"ת (פיקוח על עובדים) ועוד. ועדת זיילר, שהוקמה בעקבות אסון ורסאי, כבר המליצה על ריכוז כל הנושאים והכפפתם למיניסטריון בנייה אחד, אולם עד כה דבר לא קרה.
ברק: "פחות חשוב איך המשרד נקרא, יותר חשוב מה הוא עושה. המטרה צריכה להיות תיאום בין כל ההיבטים של הבנייה והנדל"ן במשרד אחד, גם אם הם יהיו חלקים ממשרדים ממשלתיים אחרים. ממשלה בראשות העבודה תתן קדימות לרפורמה בתחום הנדל"ן תוך בחינה יסודית של המלצות המומחים השונים והתייחסות מעמיקה לדו"ח זיילר".
לבני: "אני בפירוש בעד דו"ח זיילר ומאמינה שיש ליישמו באופן מלא".
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000407148

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/235834779772459



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    00:24   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  6. שמאל קיצוני  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
בתת שרשור זה אפרסם מידע על פעילות השמאל הקיצוני העושה כל שלאל ידו כדי לפגוע במדינת ישראל.

http://www.facebook.com/gzorush
http://profile.ak.fbcdn.net/hprofile-ak-ash2/373363_211496398861594_1760323768_n.jpg



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    00:26   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  7. פרופ' ניב גורדון מב''ג: חטיפת גלעד שליט? לא טרור  
בתגובה להודעה מספר 6
 
  
פרופ' ניב גורדון מאוניברסיטת בן גוריון הצליח לזעזע סטודנטים רבים כשאמר להם כי חטיפת גלעד שליט אינה פעולת טרור. סטודנטית: זו שטיפת מוח. ניב גורדון: החטיפה אינה טרור, אבל זה שלא נותנים לצלב האדום לבקרו מנוגד לחוק. האוניברסיטה: לא נגיב בתקשורת, אך נבדוק את הנושא לאשורו

הרוחות באוניברסיטת בן גוריון שוב סוערות לאחר התבטאות של פרופ' ניב גורדון מהמחלקה לפוליטיקה וממשל. בהרצאה בקורס חובה לסטודנטים לשנה א' במחלקה אמר גורדון כי פעולת חטיפתו של גלעד שליט אינה פעולת טרור. לדבריו זאת מכיוון ששליט הוא איש צבא, והתקפה על מוצב צבאי על פי הגדרתה אינה פעולת טרור.

• בואו להצטרף לעמוד ידיעות הנגב בפייסבוק


הדברים זעזעו לא מעט מהסטודנטים. אחד הסטודנטים אמר "שמעתי על ההתבטאויות של פרופ' גורדון בעבר, אבל עד שלא נתקלתי באמירה כזו לא הבנתי עד כמה הוא פרובוקטור. להגיד שזו לא פעולת טרור זה פשוט מבזה. מצער שמרצה כזה הוא חלק מהאקדמיה. איך מישהו יכול להגיד דבר כזה? על פי אלה הגדרות הוא בדיוק מדבר?"

סטודנטית אחרת במחלקה סיפרה כי זה רק חלק מההתבטאויות של גורדון והבעיה נעוצה בעובדה שמדובר בקורס חובה לתלמידי שנה א'. "מעציב אותי שזו
משנתו ועוד יותר מעציב אותי שהוא מעביר אותה הלאה לתלמידים בשנה א'. זה פשוט לקחת סטודנטים חדשים באקדמיה, שהם כמו חומר ביד היוצר, ולעצב להם את הדעה".

אורטל שמואלי, גם היא סטודנטית באוניברסיטה מפנה את האשמה דווקא להנהלת האוניברסיטה שלדבריה צריכה לפעול בנדון: "זה צריך להדאיג את הנהלת האוניברסיטה, יותר מאשר את הסטודנטים, שמרצה מטעמה אומר דברים כאלה. הנהלת אוניברסיטה צריכה לדאוג שאמירות כאלה לא יישמעו, ואני פונה לשר החינוך לבדוק אמירות מסוג זה".


פרופ' ניב גורדון מצידו לא מבין את הכעס של הסטודנטים. "אמרתי שהחטיפה של גלעד שליט כפעולה היא לא פעולת טרור כי על פי ההגדרה הוא איש צבא, והתקפה על מוצב צבאי היא לא פעולת טרור כי זו יחידה מיליטריסטית מול יחידה מיליטריסטית. אני לא מבין את הכעס של הסטודנטים ולא אחראי על הרגשות שלהם".

גורדון הדגיש כי "ההחזקה שלו והעובדה שלא נותנים לצלב האדום לבקר אותו היא לא חוקית. אם היו חוטפים אותי בקיבוץ ליד עזה זו פעולה טרור, אבל אם חוטפים מישהו במדים זו לא פעולת טרור".

מאוניברסיטת בן גוריון נמסר בתגובה: "האוניברסיטה לא תגיב בתקשורת על כל אמירה של מרצה, תהיה שנויה במחלוקת ככל שתהיה. עם זאת, הנושא ייבדק לאשורו".

מקור:
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4049822,00.html

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/photo.php?fbid=211564598854774&set=a.211564595521441.58726.211496398861594&type=1



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    00:31   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  8. מסמך של ארגוני השמאל: כך נביס את הימין בבחירות  
בתגובה להודעה מספר 6
 
  
לקריאת המסמך:
http://www.box.com/shared/renakz014h

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/121203344623297



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    01:40   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  24. ג'וליאנו מר: מאבק מזוין הינו דבר לגיטימי  
בתגובה להודעה מספר 6
 
  
מר, כמו תמיד כריזמטי ושופע ביטחון, הפליא באמירות הפרובוקטיוויות שלו נגד ישראל. "אני לא נגד מאבק מזוין", הסביר. "מאבק מזוין הינו דבר לגיטימי כל עוד הוא נגד כובש ונעשה על אדמה כבושה. עם כבוש יכול לפעול נגד הכובש בכל אמצעי. איננו כאן כדי למנוע ממישהו לשאת רובה. אך אם מאחורי הרובה אין היסטוריה, תרבות, אמנות, הרי שהרובה הורג ואינו משחרר".

"לא נקבל מימון משום גורם ישראלי", הבטיח לקהל העיתונאים. "סופי. אני רוצה להבהיר כאן: אני בעד מדינה פלסטינית אחת, מהים ועד הנהר. אם היהודים רוצים לחיות עמנו, אהלן וסהלן". אך על אף העמדות הקיצוניות שמציג מר ומינויו של זביידי למשרת המנהל, ספק אם הדבר יעזור למנוע את ההתקפה הבאה. התיאטרון ימשיך להיתפס כנטע זר בעיני תומכי החמאס והג'יהאד האיסלאמי.

מקור:
http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1256700

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/188200587891871



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    01:41   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  25. ג'וליאנו מר: שהפלסטינים ילמדו מאוואטר מה לעשות ליהודים  
בתגובה להודעה מספר 6
 
  
הסרט "אוואטר" ממשיך לעורר הדים - והפעם בתחום הפוליטי ■ הקרנה של הסרט בקניון איילון בר"ג הסתיימה במהומה גדולה שבמרכזה עמד השחקן ג'וליאנו מר, שהחליט להפוך את האירוע לבמה להשמעת דעותיו הפוליטיות

הקרנה של הסרט "אוואטר" הפכה שלשום (ב') למהומה על רקע פוליטי, כשעשרות צופים שהגיעו לצפות בסרט בקניון איילון הופתעו לשמוע בתום ההקרנה התבטאות קולנית של השחקן ג'וליאנו מר.
כפי שדיווח הבוקר (ד') עיתון "מעריב", מר צעק בסוף הסרט: "הפלסטינים צריכים ללמוד מהסרט מה צריך לעשות ליהודים", והוסיף: "הסרט הזה משקף בדיוק את המצב של הישראלים והפלסטינים".
צופים שנכחו באולם מספרים כי התגובה המפתיעה של מר עוררה את זעמם של האנשים באולם הקולנוע. כמה צופים פנו למר בתדהמה, ועל-פי אחד הנוכחים במקום מר אף השיב לאחד האנשים שהגיב לדבריו, התקרב אל פניו וחזר על דבריו בקול חזק.
"ידיעות אחרונות" דיווח כי מר לא מכחיש את שאירע באולם הקולנוע וממשיך להשוות את היצורים הכחולים בסרט, הנלחמים בצבא החזק מהם, לישראלים ופלסטינים: "אף אחד לא מעז לעשות את האנלוגיה האמיתית", הוא אומר. "'אוואטר' הוא אחד הסרטים האמיצים שנעשו ומציג את הכיבוש - אנשים לא עושים את האנלוגיה".

מקור:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000534028&fid=821

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/201649523201211



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    06:25   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  61. אברום בורג מבין את המחבלים המתאבדים  
בתגובה להודעה מספר 6
 
  
The Zionist revolution has always rested on two pillars: a just path and an ethical leadership. Neither of these is operative any longer. The Israeli nation today rests on a scaffolding of corruption, and on foundations of oppression and injustice. As such, the end of the Zionist enterprise is already on our doorstep. There is a real chance that ours will be the last Zionist generation. There may yet be a Jewish state here, but it will be a different sort, strange and ugly.
There is time to change course, but not much. What is needed is a new vision of a just society and the political will to implement it. Diaspora Jews for whom Israel is a central pillar of their identity must pay heed and speak out.

The opposition does not exist, and the coalition, with Ariel Sharon at its head, claims the right to remain silent. In a nation of chatterboxes, everyone has suddenly fallen dumb, because there's nothing left to say. We live in a thunderously failed reality. Yes, we have revived the Hebrew language, created a marvellous theatre and a strong national currency. Our Jewish minds are as sharp as ever. We are traded on the Nasdaq. But is this why we created a state? The Jewish people did not survive for two millennia in order to pioneer new weaponry, computer security programs or anti-missile missiles. We were supposed to be a light unto the nations. In this we have failed.

It turns out that the 2,000-year struggle for Jewish survival comes down to a state of settlements, run by an amoral clique of corrupt lawbreakers who are deaf both to their citizens and to their enemies. A state lacking justice cannot survive. More and more Israelis are coming to understand this as they ask their children where they expect to live in 25 years. Children who are honest admit, to their parents' shock, that they do not know. The countdown to the end of Israeli society has begun.

It is very comfortable to be a Zionist in West Bank settlements such as Beit El and Ofra. The biblical landscape is charming. You can gaze through the geraniums and bougainvilleas and not see the occupation. Travelling on the fast highway that skirts barely a half-mile west of the Palestinian roadblocks, it's hard to comprehend the humiliating experience of the despised Arab who must creep for hours along the pocked, blockaded roads assigned to him. One road for the occupier, one road for the occupied.

This cannot work. Even if the Arabs lower their heads and swallow their shame and anger for ever, it won't work. A structure built on human callousness will inevitably collapse in on itself. Note this moment well: Zionism's superstructure is already collapsing like a cheap Jerusalem wedding hall. Only madmen continue dancing on the top floor while the pillars below are collapsing.

We have grown accustomed to ignoring the suffering of the women at the roadblocks. No wonder we don't hear the cries of the abused woman living next door or the single mother struggling to support her children in dignity. We don't even bother to count the women murdered by their husbands.

Israel, having ceased to care about the children of the Palestinians, should not be surprised when they come washed in hatred and blow themselves up in the centres of Israeli escapism. They consign themselves to Allah in our places of recreation, because their own lives are torture. They spill their own blood in our restaurants in order to ruin our appetites, because they have children and parents at home who are hungry and humiliated. We could kill a thousand ringleaders a day and nothing will be solved, because the leaders come up from below - from the wells of hatred and anger, from the "infrastructures" of injustice and moral corruption.

If all this were inevitable, divinely ordained and immutable, I would be silent. But things could be different, and so crying out is a moral imperative.

Here is what the prime minister should say to the people: the time for illusions is over. The time for decisions has arrived. We love the entire land of our forefathers and in some other time we would have wanted to live here alone. But that will not happen. The Arabs, too, have dreams and needs.

Between the Jordan and the Mediterranean there is no longer a clear Jewish majority. And so, fellow citizens, it is not possible to keep the whole thing without paying a price. We cannot keep a Palestinian majority under an Israeli boot and at the same time think ourselves the only democracy in the Middle East. There cannot be democracy without equal rights for all who live here, Arab as well as Jew. We cannot keep the territories and preserve a Jewish majority in the world's only Jewish state - not by means that are humane and moral and Jewish.

Do you want the greater land of Israel? No problem. Abandon democracy. Let's institute an efficient system of racial separation here, with prison camps and detention villages.

Do you want a Jewish majority? No problem. Either put the Arabs on railway cars, buses, camels and donkeys and expel them en masse - or separate ourselves from them absolutely, without tricks and gimmicks. There is no middle path. We must remove all the settlements - all of them - and draw an internationally recognised border between the Jewish national home and the Palestinian national home. The Jewish law of return will apply only within our national home, and their right of return will apply only within the borders of the Palestinian state.

Do you want democracy? No problem. Either abandon the greater land of Israel, to the last settlement and outpost, or give full citizenship and voting rights to everyone, including Arabs. The result, of course, will be that those who did not want a Palestinian state alongside us will have one in our midst, via the ballot box.

The prime minister should present the choices forthrightly: Jewish racism or democracy. Settlements, or hope for both peoples. False visions of barbed wire and suicide bombers, or a recognised international border between two states and a shared capital in Jerusalem.

Why, then, is the opposition so quiet? Perhaps because some would like to join the government at any price, even the price of participating in the sickness. But while they dither, the forces of good lose hope. Anyone who declines to present a clear-cut position - black or white - is collaborating in the decline. It is not a matter of Labour versus Likud or right versus left, but of right versus wrong, acceptable versus unacceptable. The law-abiding versus the lawbreakers. What's needed is not a political replacement for the Sharon government but a vision of hope, an alternative to the destruction of Zionism and its values by the deaf, dumb and callous.

Israel's friends abroad - Jewish and non-Jewish alike, presidents and prime ministers, rabbis and lay people - should choose as well. They must reach out and help Israel to navigate the road map toward our national destiny as a light unto the nations and a society of peace, justice and equality.

http://www.guardian.co.uk/world/2003/sep/15/comment

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/187866621263731



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    06:28   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  62. אלון ליאל: בכל פעם שמישהו הזכיר את פולארד, השתקתי אותו  
בתגובה להודעה מספר 6
 
  
על הרקע הזה, קיימה ביום שלישי התוכנית "פוליטיקה" בערוץ הראשון דיון בעניינו של פולארד. זומנו לשם ח"כ נחמן שי (שאמר דברים אמיצים ונכונים), יצחק אורן שהיה ציר קונגרס בוושינגטון והראשון שביקר אצל פולארד מטעם המדינה, ומי שהיה מנכ"ל משרד החוץ, אלון ליאל.

ליאל אמר שם כמה דברים מדהימים: "בעיניי פולארד לא גיבור. כשפולארד ינחת כאן, אני לא נוסע לנתב"ג לקבל אותו. לפני רגע הזכירו פה איך מתייחסים בארצות הברית לבוגדים. איך אצלנו מתייחסים לבוגדים? בסך הכל בגד בארצות הברית, הידידה הכי גדולה שלנו, אני הייתי 30 שנה פקיד. מה שפולארד עשה זה לא מעשה גבורה בעיניי". המראיין עודד שחר ניסה להגיד לו שישראל היא שהזמינה וקיבלה את החומר מפולארד, אבל ליאל בשלו: "קודם כל גם זה דבר שנוי מאוד במחלוקת. אני שירתי שנים בארצות הברית ובאמת בשנים ששירתי בשיקגו וגם באטלנטה לא עשינו מאמץ לשחרר אותו ואני חושב שבצדק לא עשינו. היום זה כבר עניין אחר כי הוא יושב כבר הרבה מאוד שנים".

לא ייאמן כי יישמע. הרמתי טלפון לליאל השבוע, אבל הוא ממשיך בשלו. פולארד, אמר לי ליאל, הוא בוגד בליגה של מרדכי ואנונו. "כשהייתי קונסול בארצות הברית המדיניות הייתה שלא מבקרים אותו ולא מתייחסים אליו ובכל פעם שמישהו מזכיר את זה צריך להשתיק אותו מיד ולהרגיע כי זה יכול לפגוע בקהילה היהודית. פולארד בגד במעסיקים שלו, אני הייתי פקיד 30 שנה, איך אני אמור להרגיש מול מי שלקח את המסמכים הכי סודיים ונתן אותם בשביל כסף למישהו אחר? ".
רק שישוחרר כבר
ליאל היה, כאמור, מנכ"ל משרד החוץ. יכול להיות שהוא היה בעצם מנכ"ל משרד החוץ של ארצות הברית? פולארד סיכן את חייו כדי להעביר חומר שנראה לו חיוני ל"מישהו אחר". המישהו האחר הזה, היה אנחנו. עכשיו הוא משלם על זה מחיר בלתי נתפס.

דבריו החמורים של ליאל מכילים לא מעט רשעות לשמה, אבל מעבר לזה: הם מוכיחים מעל כל צל של ספק מה שנכתב כאן בשבוע שעבר: שמדינת ישראל לא באמת נחלצה למען פולארד. לזכותה של ממשלת נתניהו הראשונה ייאמר שבשנת98' היא הכירה בפולארד כסוכן ישראלי. נקודה. אין ולא יכול להיות ויכוח על העובדה הזו. אבל זה לא שינה הרבה לליאל. נכון, הוא היה קונסול לפני ההכרה הזו, ולא הלך לבקר את פולארד כי זו הייתה המדיניות הנהוגה אז, אבל בשנים 2001-1999 הוא היה מנכ"ל משרד החוץ אצל אהוד ברק. מישהו שכח לעדכן אותו? ליאל: "גם כשהייתי מנכ"ל משרד החוץ אני לא זוכר פעם אחת שעניין פולארד עלה. לא היה דיון אחד ברמת מנכ"ל שדיברנו על זה".

ובכן , הכל ברור עכשיו. ליאל היה ממונה על סמנכ"ל צפון אמריקה במשרד החוץ, שמחזיק בתיק פולארד כל השנים מטעם ממשלת ישראל. וכממונה הוא מודה היום שלא עשה דבר למען שחרור פולארד. אלא בדיוק להפך. היום, גם בכירים אמריקאים מצהירים שפולארד ישב הרבה יותר מדי זמן בכלא, שתפרו לו תיק שאינו שלו, שצריך לשחרר אותו מיד. לא אצל אלון ליאל. הוא, כשפולארד יבוא ארצה, לא ייסע לנתב"ג לקבל אותו. הרי מדובר בבוגד.

אבל נעזוב את ליאל. העסק חשוב וגדול ממנו. קמפיין פולארד צריך להיות לאומי. של כולם. לא רק של עיתון כזה או אחר. באחריות: אם יהיה ברור שהמדינה כולה, מאחרון הסמנכ"לים במשרד החוץ, דרך ראש המוסד, דרך ראש הממשלה, דרך הציבור כולו, חושבים שהאכזריות הזו צריכה להסתיים אחרי 25 שנות סבל, אז זה יקרה. פולארד ישוחרר. צריך להתחייב מראש שהוא לא יהפוך לגיבור לאומי, מצדי אפשר להתחייב שהוא לא יתראיין עשר שנים, שיישב בשקט וינסה לשקם את חייו, ושלא נעשה לו קבלות פנים המוניות ולא נארגן הילולה בנתב"ג. ואפילו לא נזמין לשם את אלון ליאל. העיקר שישוחרר כבר.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/179/806.html?hp=1&loc=2&tmp=5375

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/202943729746706



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    06:29   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  63. אלון ליאל תומך בחנין זועבי  
בתגובה להודעה מספר 6
 
  
ד"ר אלון ליאל, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, קורא לח"כים הערבים להחזיר את הדרכונים הדיפלומטים שלהם במחאה על שלילת דרכונה של ח"כ חנין זועבי.
http://www.mako.co.il/news-channel2/a6a892aec72cc110/Article-aab56fd20ead921004.htm

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/202943729746706



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    06:38   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  64. אלון ליאל סותר את עצמו  
בתגובה להודעה מספר 6
 
  

http://www.themarker.com/advertising/1.561345

http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1108689

אלון ליאל 1 | "לחדש את תהליך ההידברות עם שכנינו"

גם אם כל השגרירים והישראלים בחו"ל ייראו כמו רוברט רדפו רד וידברו כמו ברק אובמה, זה לא ישפר את תדמיתה של ישראל ביותר מ-5%. הבעיה שלנו היא הכיבוש והנגזרות שלו. בזירה הבינלאומית הכיבוש נתפש בלתי לגיטימי, וכך גם הנגזרות שלו - כמו ההתנחלויות, שימוש מופרז בכוח ושלילת הזכויות מהפלסטינים.

אלה יוצרים את הבעיה המרכזית בתדמית ישראל, ואותן לא נוכל לפתור במאמצי הסברה ובספינים שונים. גם אם נשפוך על הכיבוש טונות של קוסמטיקה לא נוכל להעלים אותו, לכן איני מאמין בשיפוצים, בהסברה או במיתוג מחדש שנועד להבליט את הצדדים הלא פוליטיים של ישראל כמו היי-טק וחקלאות. לפיכך אני סבור כי פתרון המשבר התדמיתי אינו במישור ההסברתי. יש לחדש את תהליך ההידברות עם שכנינו ולהתקדם בערוץ הזה.

אלון ליאל 2 | לדלג על אבו-מאזן

אין כל אפשרות לפתור את הסכסוך הישראלי-הפלשתיני באמצעות משא ומתן עם אבו מאזן. זה פחות או יותר כמו משא ומתן בין בשאר אסד לנשיא משה קצב על עתיד הגולן. השאלה היא לא מי יותר נחמד, אבו מאזן או איסמעיל הנייה. השאלה היא אם אנחנו מאמינים בדמוקרטיה. מי שמאמין בדמוקרטיה אינו יכול להתעלם מממשלה נבחרת. מי שמאמין בדמוקרטיה אינו יכול להאמין במקביל בכיבוש שנמשך 40 שנה. ומכאן שמי שמאמין בדמוקרטיה צריך לתמוך בדילוג על אבו מאזן. אם אפשר היה לדלג היישר אל איסמעיל הנייה היה שווה לנסות, אך מכיוון שזה בלתי אפשרי, צריך ללכת להמשך הניתוח ומיד. או שמדברים או שמפנים - אלה האלטרנטיבות.

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/202943729746706



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    06:40   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  65. אלון ליאל מעורב בפרשת העמותות של ברק  
בתגובה להודעה מספר 6
 
  
מהחקירה עולה חשש ממשי, כי אחד מהחוקרים בעמותה היה ד"ר אלון ליאל, אשר עמד בראש צוות החשיבה של ברק ואשר השתמש באמצעי העמותה ועובדיה לקידום עסקיו הפרטיים.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=722576

עיקר הטענות נגד העמותה מתמקדות בכמיליון דולר שהיא אספה - 560 אלף דולר מצ'רלס ברונפמן, 373 אלף דולר מקרן כהנוב ו-22 אלף דולר מיונתן קולבר. החשד הוא שהכסף לא שימש למטרה שלשמה הוקמה העמותה - מחקרים חברתיים - אלא למטרות פוליטיות מובהקות. למשל, לצורך ביצוע סקרים עבור ישראל אחת ולתפעול קבוצות מיקוד, שיבחנו את הופעותיהם הטלוויזיוניות של ברק ומתחרהו בנימין נתניהו.
מי שכן הסכים להעיד בעניין זה, היה מנכ"ל משרד החוץ דהיום, ד"ר אלון ליאל, ששימש במערכת הבחירות ב-1999 כיועצו של ברק. בעדותו בפני נציג רשם העמותות הוא הודה, בין השאר, שהסקרים אכן נעשו עבור ברק, אף שלא ברק באופן אישי ביקש לבצע אותם, אלא דורון כהן ולוני רפאלי.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=461782

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/202943729746706



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    06:44   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  66. אלון ליאל: ישראל מדינת אפרטהייד  
בתגובה להודעה מספר 6
 
  
Others see the common ground in the scale of the suffering if not its causes. "If we take the magnitude of the injustice done to the Palestinians by the state of Israel, there is a basis for comparison with apartheid," said the former Israeli ambassador to South Africa, Alon Liel. "If we take the magnitude of suffering, we are in the same league. Of course apartheid was a very different philosophy from what we do, most of which stems from security considerations. But from the point of view of outcome, we are in the same league."
http://www.guardian.co.uk/world/2006/feb/06/southafrica.israel?fb=optOut

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/202943729746706



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי ח' בשבט תשע''ד    07:36   09.01.14   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  90. ''בכיר דרום-אפריקני (קנת' משו - חבר פרלמנט) יוצא להגנתה של ישראל (*)''  
בתגובה להודעה מספר 66
 

חבר הפרלמנט קנת' משו מדרום אפריקה -- האם ישראל באמת מדינת אפרטהייד ?!

חבר הפרלמנט קנת' משו בדרום אפריקה, שחור, שגדל במשטר (אָפַּרְטְהַיְד - מאפריקאנס: Apartheid) כזה, משיב לכם, מצ"ב סירטון מדוברר/מתומלל לעברית.

אחת ההאשמות שהפכו פופולריות ביותר בקרב חוגים המבקרים את מדינת ישראל, היא ההטחה כי ישראל היא מדינת אפרטהייד. קנת' משו הוא חבר פרלמנט בדרום אפריקה, אשר נולד לתוך האפרטהייד וחווה אותו על בשרו. בניגוד לדעה שנותנת את הטון בזירה העולמית, לא רק שהוא לא מסכים עם ההשוואה, הוא אפילו מתעצבן ממנה...

* להלן מספר ציטוטים מדבריו:

חבר הפרלמנט בדרום אפריקה: "ישנה טענה נפוצה,למעשה השמצה, שישראל היא מדינת אפרטהייד. דעה זו מוטעית לחלוטין. היא אינה מדויקת וזדונית. היא לא תעזור לקדם שלום והרמוניה במזרח התיכון. מטרתה הבלעדית היא לעשות דמוניזציה לישראל ולבודד אותה, בניסיון לערער את זכות קיומה של ישראל. ומכיוון שהיא כל כך לא מדוייקת, היא בוגדת בזיכרון של אלה אשר סבלו תחת משטר אפרטהייד אמיתי. בתור שחור דרום אפריקני שנולד לתוך האפרטהייד בבירה השלטונית של דרום אפריקה, פרטוריה, אני יודע מה זה אפרטהייד. חוויתי את זה. הוריי חוו את זה. אך היות וביקרתי בישראל מספר פעמים, אני יודע שלא קורה שום דבר במדינה זו אשר ראיתי או קראתי עליו, שניתן להשוות לאפרטהייד בדרום אפריקה".

להלן הסירטון:



לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב

.
.
תזכורת:

סרטון: האם ישראל היא ''מדינת אפרטהייד''?
http://archive.rotter.net/cgi-bin/scoopsarchive/dcboard.cgi?az=show_thread&om=1759220130506&forum=archiveforum&viewmode=all

שר ההגנה המיועד של אובמה: ''ישראל הופכת למדינת אפרטהייד''
http://archive.rotter.net/cgi-bin/scoopsarchive/dcboard.cgi?az=show_thread&om=2240720130219&forum=archiveforum&viewmode=all

״הבורר״ משה אבגי - מדינת ישראל בדרך למדינת אפרטהייד.
http://archive.rotter.net/cgi-bin/scoopsarchive/dcboard.cgi?az=show_thread&om=2207620130120&forum=archiveforum&viewmode=all

"הייתכן אפרטהייד ישראלי" מושב ראשון במכון ון-ליר - עדויות
http://www.youtube.com/watch?v=kV3KBLOQptE

בן דרור ימיני: שקר האפרטהייד....
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=4130

דרור אידר: תעשיית השלום מבקשת לפגוע בתעשייה הישראלית + תזכורת (*)
http://www.zop.co.il/index.php?page=directory&op=item&itemId=7061

לגזור ולשמור !!

בברכה
פ"ש
.
.
.


https://tinyurl.com/5a2yl כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    06:45   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  67. מיכאל בן יאיר קורא לסרבנות  
בתגובה להודעה מספר 6
 
  
אובדן הבסיס המוסרי של ישראל בתום מלחמת ששת הימים נותן הכשר לסרבנות

מימושו של הרעיון הציוני, ותקומתו המדינית של העם היהודי בישראל, באו לא בשל עדיפות בטנקים, במטוסים או באמצעים כוחניים אחרים. מדינת ישראל קמה משום שהציונות הבינה שיש למצוא פתרון לנרדפותו של העם היהודי, ומשום שהעולם התרבותי הכיר בכך. הכרתו של העולם התרבותי בהצדקה המוסרית לכך היתה נדבך חשוב ועיקרי בהקמת המדינה. במלים אחרות, ישראל קמה על בסיס מוסרי ברור ומוכר. אלמלא בסיס מוסרי זה ספק אם היה מתממש הרעיון הציוני.

מלחמת ששת הימים נכפתה עלינו אך היום השביעי של המלחמה, שהחל ב-12.6.1967 וממשיך עד ימינו, הוא בחירה שלנו. אנחנו בחרנו בלהט ליהפך לחברה קולוניאלית. התעלמנו מאמנות בינלאומיות, הפקענו קרקעות, העתקנו מתנחלים מישראל אל שטחי הכיבוש, עסקנו בגזל ומצאנו לכל אלה צידוקים. בלהיטותנו להחזיק בשטחי הכיבוש, פיתחנו שתי מערכות משפט - האחת בישראל, מתקדמת וליברלית, והשנייה בשטחי הכיבוש - אכזרית ופוגענית. למעשה, השלטנו משטר של אפרטהייד בשטחי הכיבוש מיד עם כיבושם. משטר מדכא זה קיים גם עתה.

היום השביעי של מלחמת ששת הימים הפך אותנו מחברה מוסרית, הבטוחה בצדקת תקומתה המדינית, לחברה שמדכאת עם אחר ומונעת ממנו לממש את שאיפותיו הלאומיות הלגיטימיות. היום השביעי של מלחמת ששת הימים הפך אותנו מחברה צודקת לחברה בלתי צודקת, המוכנה להרחיב את שליטתה על חורבות עם אחר. השמטת היסוד המוסרי פוגעת בנו כחברה, ובנוסף מחזקת טענותיהם של גורמים עוינים וחורשי רעה בעולם ומעמיקה את השפעתם.

האינתיפאדה היא מלחמת שחרור לאומי של העם הפלשתיני. מהלכי ההיסטוריה מלמדים שעם אינו מוכן להיות נשלט בידי עם אחר, ומלחמתו לשחרור לאומי סופה שתסתיים בניצחון. אנו מבינים זאת אך מתעלמים ומוכנים להתעמת כדי למנוע את מהלכי ההיסטוריה, אף שאנו יודעים היטב שמהלכים אלה מעוגנים בהצדקה המוסרית של כל עם לשחרור לאומי ולשלטון עצמי, ואף שאנו יודעים היטב שהם יתממשו.

זה הרקע לעדויות הקשות המגיעות אלינו על מעשי צה"ל בשטחי הכיבוש. אין צורך לחזור ולפרט את התופעות הקשות הכרוכות במשטר הכיבוש ובלחימתנו להמשכו. די אם נזכיר את הריגתם של ילדים קטנים הנמצאים במנוסה; את ההוצאות להורג ללא משפט של מבוקשים שאינם בדרכם לבצע פיגוע; את הכתרים והסגרים והמחסומים שהופכים את חייהם של מיליונים לחיי בלהות. גם אם כל אלה נובעים מהגנתנו בתנאי כיבוש, הם היו נחסכים בלעדיו ולכן מתנוסס עליהם דגל שחור.

מציאות זו קשה ועמה אנו מאבדים את הבסיס המוסרי לקיומנו כחברה חופשית וצודקת, ומעמידים בסכנה ממשית את יכולת ישראל להתקיים לאורך שנים. ביטחונה של ישראל אינו יכול להתבסס על החרב בלבד אלא על צדקתנו המוסרית ועל שלום עם שכנינו, במעגל הקרוב ובמעגל המרוחק יותר. משטר הכיבוש מערער את צדקתנו המוסרית ומונע את השלום. על כן, הוא מסכן את קיומה של מדינת ישראל.

על רקע זה יש לבחון את סרבנותם של הקצינים וחיילי המילואים לשרת בשטחים. בעיניהם משטר הכיבוש הוא רע והשירות בשטחי הכיבוש רע. בעיניהם שירות בשטחי הכיבוש, שמציב את החייל לפני מצבים שמחייבים ביצוע מעשים בלתי מוסריים, הוא שירות רע, ולפי צו מצפונם הם אינם יכולים להיות שותפים למעשים אלה. לכן, סירובם הוא סירוב מוצדק ומוכר בכל מדינת חוק דמוקרטית. במשפט ההיסטוריה מעשה הסירוב שלהם יסומן כזה שהחזיר לנו את חוט השדרה המוסרי.

הכותב היה היועץ המשפטי לממשלה
http://www.haaretz.co.il/misc/1.776134

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/163878290343054



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    07:01   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  71. צוואת אמו של אורי אבנרי ''הלך אצל הרוצח יאסר ערפאת''  
בתגובה להודעה מספר 6
 
  
http://a5.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-ash4/254936_228464573831443_211496398861594_1008730_208563_n.jpg

הפרסום בגזורו"ש
http://goo.gl/ZOCIc



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    07:09   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  74. נתן זך: חולדאי ביצע ''רצח'' בכיכר רבין  
בתגובה להודעה מספר 6
 
  
מיועד להוכיח את טמטומו וגסות רוחו של האיש

המשורר נתן זך אינו יודע מרגוע לנפשו. עץ השקמה האהוב עליו, שנשקף מחלונו, נכרת באישון לילה. "בפעם הראשונה נרצח יצחק רבין בכיכר, ועכשיו רצחו את עץ השקמה", הוא אומר. לדבריו, זה מעשה זדון מטופש של ראש עיר ששונא שעומדים לו בדרכו". העיריה: זה היה בכלל עץ אשל רקוב


"חולדאי ביצע רצח בלב כיכר רבין - הוא כרת את עץ השקמה שכל כך אהבתי". כבר יומיים שהמשורר נתן זך אינו יודע מנוח לנפשו. עץ השקמה שנשקף מחלונו והיווה את ההשראה לשירו "עץ השדה", נעלם באישון לילה.

"בפעם הראשונה נרצח יצחק רבין בכיכר, ועכשיו זהו רצח השקמה", אמר היום (ד') זך ל-ynet. "ראש העיריה עשה את זה כמו גנב במחתרת, כמו חולד".

זך, יחד עם מהנדס העיר לשעבר, ישראל גודוביץ, פרסם הבוקר "מודעת אבל" בעיתונות, המכריזה על ה"רצח בכיכר; תושבי תל אביב אבלים על מותו בלא עת של עץ השיקמה, שנכרת בידיעת ראש העיריה, אולי כצעד ראשון להגשמת חזון החניון. בן 96 היה במותו".

הידיעה על מותו של העץ, הוא מספר, הגיעה אליו מכמה שכנים מבוגרים. "זה היה עץ עבות, ענק, ואנשי העיריה לא השתמשו בכלים או בציוד מרעיש, כי הם פחדו שנשמע ונעצור אותם. אפשר לגזום קצת עץ, אבל ככה, שלא תהיה לו תקומה? כאשר לא נשאר שום ענף?

"העץ הזה נתן צל, ציפורים היו שם, אמהות עם ילדים. חולדאי היה צריך דווקא את עץ השקמה, מאחרוני עצי השקמה בעיר? העץ הזה היה קיים הרבה שנים לפני שהוא נולד".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2961674,00.html

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/226468320715943



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    00:48   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  14. אהוד אולמרט  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
בתת שרשור זה אפרסם את כל המידע המצוי תחת ידי בעניינו של אהוד אולמרט. חשיפות לא תמצאו כאן, אבל לא מעט תזכורות.

http://www.facebook.com/gzorush
http://profile.ak.fbcdn.net/hprofile-ak-ash2/373363_211496398861594_1760323768_n.jpg



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    00:50   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  15. תחקיר: האולמרטים קיבלו טובת הנאה  
בתגובה להודעה מספר 14
 
  
לפי תחקיר מוסף "הארץ", הזוג התארח במלון יוקרתי בניו יורק, וזכה להנחה של 36 אלף שקלים על שדרוג לסוויטת אח"מים

אהוד אולמרט ורעייתו עליזה קיבלו טובת-הנאה לכאורה מאיש העסקים מייקל כדורי, בעלי מלון "פנינסולה" היוקרתי בניו-יורק, כך חושף תחקיר "מוסף הארץ" שיפורסם מחר (שלישי). בפסח 2005, בעת שאולמרט שימש שר המסחר והתעשייה וממלא מקום ראש הממשלה, התארחו בני הזוג במלון לרגל פתיחת תערוכת "תיקון" של עליזה אולמרט בהיברו יוניון קולג'.

אנשי משרדו של כדורי, הרביעי ברשימת עשירי הונג קונג ובעלי רשת "פנינסולה", שוחחו עם אנשיו של אולמרט ערב בואו לניו-יורק, שיחה שבעקבותיה התבקשו אנשי המלון לנהוג באולמרט בכבוד השמור לאח"מים. בעקבות פניית אנשי כדורי להנהלת המלון, שודרגה הזמנתם של האולמרטים והזוג נשלח לסוויטה יוקרתית שמחירה הרגיל באותה עת עמד על 2,600 דולר ללילה. בזכות התערבותו של כדורי, ניתנה לאולמרטים הנחה ניכרת של 8,400 דולר (כ-36,000 אלף שקל לפי שער הדולר באותה עת).

את החשבון הסופי (כ-2,200 דולר עבור שהות בת ארבעה לילות) שילמה שרון צור, פעילת ליכוד בעבר, מקורבת לאולמרט, העומדת היום בראש עמותת Media Watch International לקידום עמדות פרו-ישראליות בתקשורת האמריקאית, שאיש העסקים רון לאודר נמנה עם תורמיה הגדולים.

ההוצאות ע"ח המדינה
מאבטחיו של אולמרט שוכנו במלון על חשבון המדינה (רויטרס)
ההוצאות הנלוות לביקור שהוגדר כפרטי על-ידי לשכת אולמרט מומנו בכספי משרד המשרד והתעשייה: סוויטה לבני הזוג - 7,700 שקל, כרטיסי טיסה למאבטחים - 26,600 שקל, חדרים למאבטחים - 7,700 שקל, רכב שכור - 5,250 שקל. בשבועות שקדמו לתערוכה שיגרה עובדת לשכתו של אולמרט, רייצ'ל ריסבי-רז הזמנות אישיות, על גבי ניירות רשמיים של משרד התמ"ת, לעשרות אישי ציבור ובעלי הון. אולמרט עצמו שלח הזמנה אישית לשרת המדינה, קונדוליזה רייס.

מלשכתו של אולמרט נמסר, כי "נסיעת בני הזוג הוגדרה כפרטית והשניים טסו על חשבונם לפתיחתה. ראש הממשלה שוחח עם מר כדורי, מכרו זה שנים, על מנת להזמינו לתערוכה. בשום שלב לא ביקש השר שדרוג או הנחה כלשהי. ככל שהתבצע שדרוג, היה זה במסגרת המשא ומתן עם המלון בדומה למשא ומתן שנוהל גם עם מלונות אחרים לגבי אותו ביקור עצמו.

כעשר הזמנות אכן נשלחו בכתב על דף לוגו של לשכת השר. כידוע, אין מניעה שאיש ציבור ישתמש בתוארו גם במסגרת התכתבות אישית, אולם אנו מסכימים כי השימוש בדפי נייר השייכים למדינת ישראל בהקשר זה, היה שלא במקום". התחקיר פורסם ב"מוסף הארץ"

מקור:
http://news.walla.co.il/?w=//1276625

הפרסום בגזורו"ש
http://goo.gl/1gcer



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    03:42   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  48. נועם שליט נגד אהוד אולמרט  
בתגובה להודעה מספר 14
 
  
אביו של גלעד שליט תקף באופן חסר תקדים את רה"מ לשעבר. לטענת נועם, אולמרט נזף בבני המשפחה ואמר להם כי עליהם להודות שגלעד חי



לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/109032912517810



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    01:12   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  17. התקשורת  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
בתת שרשור זה אפרסם מידע על התנהלות התקשורת הישראלית המוטה שמאלה.
היות ותחום זה רחב ביותר, ערכתי חלוקה נוספת לקטגוריות.


http://www.facebook.com/gzorush
http://profile.ak.fbcdn.net/hprofile-ak-ash2/373363_211496398861594_1760323768_n.jpg



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    01:15   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  18. השנאה לנתניהו  
בתגובה להודעה מספר 17
 
  
קטגוריה זו תציג את שלל האמירות והתוודויות העוסקות בשנאה העזה שהתקשורת הישראלית רוחשת לבנימין נתניהו


http://www.facebook.com/gzorush
http://profile.ak.fbcdn.net/hprofile-ak-ash2/373363_211496398861594_1760323768_n.jpg



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    01:21   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  19. רביב דרוקר: ביבי הוא חלום הבלהות של העיתונאים  
בתגובה להודעה מספר 18
 
  


לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב

הפרסום בגזורו"ש
http://goo.gl/1gcer



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    01:25   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  20. שלי יחימוביץ': התקשורת תעבוד נגד ביבי  
בתגובה להודעה מספר 18
 
  


לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב

הפרסום בגזורו"ש
http://goo.gl/1gcer



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שלישי י' בכסלו תשע''ב    01:03   06.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  29. רביב דרוקר הציג בתחקיר חשבונית מבוטלת  
בתגובה להודעה מספר 18
 
  
http://a5.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-snc6/215705_213513541993213_211496398861594_888499_3699104_n.jpg

התחקיר:
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=790068

הפרסום בגזורו"ש
http://goo.gl/zBEiA



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פשושון לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 3.10.10
8660 הודעות, 78 מדרגים, 154 נקודות.  ראה משוב
יום שלישי כ''ו באב תשע''ב    00:34   14.08.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  89. יונית לוי לא מראיינת. היא נוזפת, מפריעה ומחנכת / קלמן ליבסקינד - NRG  
בתגובה להודעה מספר 18
 
  
1.

לא הייתי צריך יותר מכמה רגעים של צפייה לא נעימה ב"ראיון" שערכו בשבוע שעבר יונית לוי ואודי סגל עם ראש הממשלה, כדי להבין שבניגוד למה שהובטח בפתח המהדורה, לא "ראיון" הוא הדבר הזה אשר רואות עיניי. כי בראיון מגיע המראיין כדי לשאול שאלות ולשמוע מה יש למרואיין שלו להגיד. ובמפגש בין השניים, המרואיין הוא החשוב. תמיד. הוא ועמדותיו. לוי וסגל לא באו לשמוע את נתניהו.

הם באו להשמיע לו ובעיקר לנו עד כמה הם גדולים עליו בכמה מספרים. עד כמה הם מבינים טוב ממנו בכלכלה, בביטחון, בפוליטיקה. הראיון הזה היה מעמד עיתונאי מביש. מפגן של חוסר כבוד בוטה, כמעט גס, כלפי מי שגם אם לוי וסגל לא מאד מאושרים מזה, הוא ראש הממשלה כאן. הם אמרו לו שבעניין האיראני הוא "קופץ בראש", את המהלך שלו להכנסת קדימה לממשלה הם כינו באוזניו "תרגיל מפוקפק ומגעיל", את הניסיון האחרון שלו להרחיב את הקואליציה כינו באזניו "הזוי".

ונתניהו? הוא נאלץ לשבת שם מול השניים ולשמוע אותם מחלקים לו ציונים. באופן שבו רואיין בשבוע שעבר ראש ממשלת ישראל, לא רואיין כאן מעולם שום שליט ערבי. לא חוסני מובארכ, שהמראיין הישראלי שלנו תמיד יצא מארמונו במכנסיים רטובים. אפילו לא יאסר ערפאת.

לפחות בכל מה שקשור ביונית לוי ההתנהגות הזו לא חדשה. מרואיינים דוברי אנגלית, שעמוסים בביקורת על הממשלה, זוכים אצלה תמיד להכרת תודה טלוויזיונית על עצם נכונותם לדבר איתנו. נתניהו של השבוע היה יכול רק לקנא בריצ'ארד גולדסטון על הדרך שבו ראיינה אותו לוי שבוע אחרי שחתם על הדוח האנטי ישראלי שלו. לוי היא עיתונאית שקופה. די לך לצפות בה כמה שניות כדי לזהות כיצד המרואיין שמולה גורם לנוזל ההוא לטפס לה במעלה הקיבה.

בבוז המתנשא הזה היא נהגה בשר האוצר יובל שטייניץ לפני כשנה, כשבמקום לראיין אותו פתחה את השיחה בטור דעה לעגני בוטה נגדו. בדרך דומה היא נהגה גם בשר אלי ישי אחרי אסון הכרמל, כשלא נתנה לו להשלים משפט ונופפה מולו בתנועות ידיים מאיימות. סדרת חינוך דומה עבר אצלה גם אביגדור ליברמן. עכשיו הגיע תור נתניהו. באווירה של דסק החדשות ההומוגני שבתוכו היא פועלת, התנהגות כזו מרגישה לעיתים כמו גבורה עיתונאית. אבל זו לא. זו עיתונות צהובה. עיתונות של פוזות. עיתונות של עיתונאים יהירים שמשוכנעים שהם חשובים בהרבה מהמרואיין שלהם.

יונית לוי לא הגיעה ללשכה של נתניהו כדי לראיין. התשובות של ראש הממשלה כלל לא עניינו אותה. היא באה להשמיע, לנזוף, לקטוע ולהפריע. העיקר שאחר כך יוכלו עמיתיה לטפוח על כתפה בשביעות רצון: "היית ענקית, יונית, איך נתת לו בראש".

2.

כשגזירות כלכליות עולות על השולחן לדיון, יודע כל מתנחל שהגיע העת למהר למקלט. "דיברת על שוויון בנטל", הטיח אודי סגל בראש הממשלה. "זה לא רק מע"מ, זה גם מס הכנסה, ועוד לא נגעת למשל במתנחלים...ניסור בתים באולפנה עולה עשרות מיליונים".

אם הסתה לא הייתה סיפור מסוכן, אפשר היה למות מצחוק. אתם הבנתם? פתאום ניסור בתי האולפנה הופך לחלק מרשימת ההטבות למתנחלים. שהרי גלוי וידוע שאין דבר שמתנחלים אוהבים יותר מאשר שמנסרים להם את הבית.
מה זה אוהבים? אלפים מהם עומדים בתור לניסור ורק מחכים שנתניהו יוסיף עוד אחוז למע"מ של מעמד הביניים הקורס, כדי שיהיה מאיפה לממן להם את זה. ומאיפה המחשבה המרושעת שהקיצוץ "לא נוגע" במתנחלים? יש לי כמה חברים וקרובי משפחה מהזן הזה. הם עושים יותר מילואים ממה שעושים כוכבי ערוץ 2 ששירתו בגלי צה"ל, הם משלמים מס הכנסה באותם שיעורים כמוהם ולמרבה הפלא כשהמע"מ עולה באחוז, גם מחיר הגבינה הצהובה במכולת של הישוב שלהם מטפס. מדהים, לא?

3.

ועוד הערה קטנה: מבצע ההתנתקות, שכל העיתונות כולה תמכה בו בהתלהבות, עלה למשלם המיסים עד היום 12 מיליארד שקלים. לא סופי. סתם חומר למחשבה.

בכלל, זו עוד אחת מהתקופות שבהן כיף גדול להיות עיתונאי. כי כעיתונאי יש לך את האפשרות הנפלאה להציע לממשלה מדיניות, ללחוץ עליה לבצע אותה, לאנוס אותה לפתוח את הארנק כדי לממן אותה ואחר כך, כשמתברר שהיית שותף לגרימת בור תקציבי, אתה יכול, בלי להניד עפעף, להיכנס באם-אמא של השרים שלא צפו את הברוך מתקרב. העיתונות הישראלית, למי שניחן בזיכרון חלש, הפעילה לחץ כבד (ומוצדק) על הממשלה לשלם לעובדים הסוציאליים, להעלות את שכר המורים ולהקפיץ בסכומי עתק את התשלום לרופאים. עכשיו היא נוזפת בראש הממשלה על המינוס בחשבון. "איך לא צפית את זה?", "אולי ההערכות שלכם לא היו נכונות?".

רק בקיץ שעבר התקשורת אחזה בשלטים והפגינה בעד שיפור תנאיו של מעמד הביניים. נבהל ראש הממשלה, פתח את הכיס והחליט על חינוך חובה חינם לגיל זה עולה כסף. הרבה כסף.

היום חובטת בו אותה עיתונות על האוברדראפט בחשבון. החופש להכתיב מדיניות שאין לך למחרת בבוקר שום אחריות עליה היא חוויה מענגת. אח, כמה כיף להיות עיתונאי.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=79974780b5e0d394fddbd1a00f4f21d3&id=3930


"כי מראש צורים אראנו, ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכון, ובגויים לא יתחשב"


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    01:27   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  21. תקשורת שמאלנית  
בתגובה להודעה מספר 17
 
  
קטגוריה זו תציג הטיות של התקשורת כלפי שמאל


http://www.facebook.com/gzorush
http://profile.ak.fbcdn.net/hprofile-ak-ash2/373363_211496398861594_1760323768_n.jpg



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    01:31   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  22. עובדת תמימה בידיעות אחרונות: אנחנו שמאלנים  
בתגובה להודעה מספר 21
 
  

מקור:
http://goo.gl/K3p5t

הפרסום בגזורו"ש
http://goo.gl/1gcer



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום ראשון י''ב בשבט תשע''ב    04:12   05.02.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  80. אתר וואלה: כך תעיפו מתנחלים מהכביש  
בתגובה להודעה מספר 21
 
  
מאות מתלהמים ישתלטו לכם הערב על הכבישים והצמתים וימנעו מכם להגיע הביתה. אולי הגיע הזמן להראות להם מי יותר חזק?

ביום שני הוכיחו חלק ממתנגדי ההתנתקות, שאפשר למחות בצורה שלווה וסבירה, אבל היום זה תור המחורעים. בבוקר הם כבר פיזרו שמן ומסמרים על יד כפר חב"ד, ובחמש בערב הם מתכננים לשבת באמצע הכביש ולהטריף לכם את המוח. אבל מה, אין סיבה שהצד השני יצא פראייר. כאן זה לא המואסי.

להלן רשימה של דברים שאפשר לעשות, כדי להבריח את קומנדו ההתנחלויות חזרה לג'בלאות שלהם:

* לרדת לאיילון בקבוצות גדולות עם שרשראות כבדות, נבוטים למיטיבי הינף, או סתם אגרופים עם נצרה משוחררת, ולחכות לראות מי הדביל שיתעקש לחסום כבישים ולהתפרע דווקא בשטח שלנו.

* להכין מראש מספר דליים עם מים מהירקון ולהטיח בכל אידיוט שינסה לסכן אתכם בכביש – ככה, בתור מזכרת לבבית מהביקור בעיר הגדולה. אם אין לכם מקום לדליים, תמיד אפשר להשתמש בבקבוק עם המים המטונפים שהכנתם לרדיאטור, ולצנן את התלהבותם.

* להצטייד בג'ריקנים של דלק, וכשרואים מישהו שעומד להצית צמיג באמצע הנתיב שלכם, לשלוף אותם מהבאגז' ולאיים לעזור לו, בכך שתרוקנו עליו את המכל ברגע שהוא שולף את המצית. הצמיגים כבר דולקים? הוציאו מהבגאז' את מטף הכיבוי ורוקנו את תוכנו על המפגינים המופתעים. ליעילות מוגברת כוונו את הצינור לכיוון העיניים.

* אם מתנגדי ההתנתקות יציבו מכוניות נטושות באמצע הכביש, שלפו את מפתח הברגים מתא המטען ותקנו בעזרתו את כל פנסי הרכב והחלונות. כשיגיעו השוטרים הסבירו להם שחשבתם שראיתם תינוק נעול באוטו, ואולי הם עוד יתקעו לבעלים קנס על נסיעה ללא אור אחורי.

* ראיתם מישהו מניח דוקרן על הכביש? עצרו בצד ועזרו לו לוודא שהדוקרן אכן חד מספיק. להזכירכם, יש חלק בגוף שם השמש לא זורחת.

* לחובבי המערבונים, זה הזמן להתאמן בשזירת לאסו ולהתנסות בלכידת איזו בהמה גסה.

* לאנשי אנונימוס, אפשר לשאול כמה פיטבולים מסניף צער בעלי חיים המקומי ולקחת אותם ליום כיף, כולל ארוחת שחיתות על התחת שלהם.

* ואם כל זה לא יספיק, אפשר תמיד לאסוף פסלים של תומרקין ולהשתמש בהם להחדיר לאחינו קצת תרבות לראש. תוך כדי כך יש מצב שהפסלים יישברו, ואז בכלל הרווחנו.

לעדיני הנפש מבינינו, אפשר גם:

* לאתר את מי שנראה כמסית עיקרי, לגשת אליו בידידות ולהגיד בקול רם: "מושיקו, מה העניינים? לא ידעתי שעזבת את השב"כ...". משפט פתיחה נוסף הוא "עזרא תגיד, מתי החבר'ה מהימ"ר אמורים להחליף אותך...". סביר להניח שבשלב זה שאר פורעי החוק יזנקו על מנהיגם, החשוד כמשת"פ, ויפרקו לו את הצורה.

* לבשו חולצה כתומה, שימו על הראש את "כיפת ההלוויות" הקבורה בתא הכפפות של רוב עם ישראל, צעדו בחופזה לעבר מובילי המחאה והציגו להם בהתרגשות הודעת SMS ששלחתם מבעוד מועד לעצמכם: "פינוי שירת הים החל, התקפלו במהירות דרומה – א"ת". כדי להשלים את התרמית הציעו לצעירים טרמפ לתחנת הרכבת, או המשטרה, הקרובים.

בקיצור, מגיעים אורחים. חבקו אותם, רק שימו לב שהם עוד נושמים.

http://news.walla.co.il/?w=%2F9%2F738864

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/249239751771453



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום ראשון י''ב בשבט תשע''ב    04:15   05.02.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  81. תרגיל לגל''צ, בעקבות הכתבה הזו  
בתגובה להודעה מספר 80
 
  


לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/249239751771453



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    01:43   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  26. פלסטינים  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
בתת שרשור זה נפרוס את המידע שפורסם על הפלסטינים ומנהיגיהם


http://www.facebook.com/gzorush
http://profile.ak.fbcdn.net/hprofile-ak-ash2/373363_211496398861594_1760323768_n.jpg



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    01:45   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  27. הרחוב הפלסטיני  
בתגובה להודעה מספר 26
 
  
בקטגוריה זו אציג את הפרסומים העוסקים בפלסטיני מן השורה


http://www.facebook.com/gzorush
http://profile.ak.fbcdn.net/hprofile-ak-ash2/373363_211496398861594_1760323768_n.jpg



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שני ט' בכסלו תשע''ב    01:46   05.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  28. שליש מהפלשתינים תומכים בטבח באיתמר  
בתגובה להודעה מספר 27
 
  
סקר מכון טרומן: 52% מהפלשתינים סבורים שעל תושבי הרצועה להתקומם מול שלטון חמאס. שליש מהפלשתינים תומך בטבח באיתמר.

52% בקרב הפלשתינים סבורים שעל תושבי רצועת עזה לארגן הפגנות דומות לאלה המתרחשות במדינות ערב האחרות כדי להחליף את השלטון ברצועה; 40% אינם סבורים כך. אולם בקרב תושבי עזה, אחוז התומכים בארגון הפגנות נגד ממשל החמאס עולה -67%. רוב בקרב הישראלים (54%) סבורים שהסיכוי להפגנות כאלה ברצועת עזה נגד שלטון החמאס אפסי או נמוך ביותר; 36% סבורים שהסיכוי לכך בינוני או גבוה. כך עולה מסקר דעת קהל של מכון טרומן באוניברסיטה העברית.

עוד עולה מהסקר כי 47% מהפלשתינים סבורים שעל ערביי יו"ש לארגן הפגנות דומות לאלה שבעולם הערבי כדי להחליף את שלטונם של אבו מאזן ופיאד. 50% אינם סבורים כך. אולם בקרב תושבי יו"ש הערבים אחוז התומכים בארגון הפגנות נגד הרשות יורד ל-36%. רוב בקרב הישראלים (51%) סבורים כי הסיכוי שהפגנות כאלה כנגד הרשות הפלשתינית תפרוצנה אפסי או נמוך ביותר; 39% סבורים כי הסיכוי לכך בינוני או גבוה.

עוד בדק הסקר את יחסה של החברה הפלשתינית לטבח בבני משפחת פוגל באיתמר. מסתבר ש-63% מהפלשתינים מתנגדים ו-32% תומכים בטבח.

כמו כן התברר כי לנוכח הפיגוע באיתמר, 59% בקרב הישראלים מתנגדים ו-33% תומכים במדיניות הממשלה להקל את הסדרי הביטחון ברחבי יהודה ושומרון, כגון הסרת מחסומים.

בועד מתיישבי השומרון מגיבים לנתונים ואומרים כי "הסקר שנערך גם בקרב ערביי ישראל וגם בקרב ערביי יהודה ושומרון, מוכיח שהטענה לפיה התהליך המדיני לא מתקדם בגלל מיעוט קיצוני מנותקת מהמציאות.העובדה שלמעלה מ-30 אחוז מודים שהם תומכים ברצח המתועב של חמשת בני משפחת פוגל, בהם התינוקת הדס בת ה-3 חודשים, צריכה להוות תמרור אזהרה לברק ולנתניהו".

מקור:
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/217964

הפרסום בגזורו"ש
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/217964



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    03:46   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  49. מנהיגים ואישי ציבור פלסטינים  
בתגובה להודעה מספר 26
 
  
בקטגוריה זו אציג ציטוטים מדבריהם של מנהיגים פלסטינים וערבים בכלל



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    03:47   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  50. הפרופ' המוסלמי סבור שישראל שייכת ליהודים  
בתגובה להודעה מספר 49
 
  
חליל מוחמד, המתגורר בארה"ב, טוען כי הקוראן מבסס את זכות היהודים בארץ ישראל. אבחנה נוספת: יש רק "ג'יהאד יהודי", הטרור הפלסטיני אינו טרור כיוון שהקרקע לא שייכת להם

פרופסור חליל מוחמד אינו דמות אהודה על סטודנטים מוסלמים בארצות הברית. כשהוא מגיע לקמפוסים כדי לשאת הרצאה, כמעט תמיד מתארגנת נגדו הפגנה שמשתתפיה מגנים את השקפותיו. גם במסגד שבו נהג להתפלל בעיר מגוריו, סן דייגו, הוא חש במבטים עוינים, ולכן ממעט להופיע שם.

ואכן, השקפותיו של מוחמד הן מאוד חריגות בעולם המוסלמי. הטענה המרכזית שלו היא שארץ הקודש (על פי רוב הפרשנים מדובר באזור ישראל-פלסטין) הוענקה ליהודים. מוחמד מבסס את הטענה שלו על הקוראן עצמו, הספר האלוהי שאותו מקדשים המוסלמים, ומוכן להילחם עם כל מי שחולק עליו ומוכן להתמודד עם הטיעונים התיאולוגיים המנומקים שלו.

"עמי, בואו אל הארץ הקדושה אשר ציווה אלוהים לכם ולא תסגו לאחור פן תאבדו", אומר הנביא מוסא (משה) לעמו, בני ישראל, בפסוק 21 שבסורה (פרק קוראני) מספר 5, הנקראת אל-מאידה - השולחן (תרגום: יוסף יואל ריבלין). זה הפסוק שלדעת פרופ' מוחמד מוכיח את בעלותם של בני ישראל על הארץ. המלה "ציווה" היא תרגום למלה הערבית "כתבה", מלת ציווי חזקה ביותר שמובנה הוא כפייה, הוראה, קביעת גורל. "אם אללה 'כתב' את ארץ הקודש ליהודים, אז היא שלהם אלא אם נאמר אחרת - ולא נאמר אחרת בקוראן", מסביר מוחמד.

המשך הסיפור הקוראני, המבוסס במידה רבה על הסיפור המקראי, הוא שבני ישראל סירבו להיכנס לארץ שהובטחה להם או צוותה להם. הם חששו לעשות זאת משום שנמצא בה אז "עם של ענקים" שהפחיד אותם. בשל סירובם לקריאתו של משה ופחדנותם נאסרה עליהם הארץ למשך ארבעים שנה והם תעו בדרכם ללא הדרכתו של הנביא משה. מאותו רגע הם נחשבו לעם של פושעים המפירים את הרצון האלוהי. "ויאמר (אלהים): "אם ככה, הנה החרמה מהם הארץ ארבעים שנה. יתעו בארץ ולא יצר לך עם העם הפושעים" (פסוק 26).

פרופ' מוחמד מדגיש שמדובר בתקופה של ארבעים שנה בלבד. "הם קיבלו את העונש על חטאיהם - איסור מוגבל בזמן על כניסתם לארץ. זה לא משנה את העיקרון שלפיו הארץ נועדה להם", הוא אומר בתוקף. "הקמת מדינת ישראל היא הביטוי לכך שהיהודים מבקשים לחזור לארצם. מדינת ישראל קמה בזכות 'הג'יהאד היהודי', ומעשי הטרור שמבצעים הפלסטינים בתוך ישראל אינם ג'יהאד משום שזו לא אדמתם".

נהנה מהוויכוח

בני ישראל מוזכרים בקוראן כמה עשרות פעמים, ובדרך כלל היחס אליהם אמביוולנטי. הקוראן מכבד את העם הנבחר משום שאללה בחר בו. אללה מיטיב עם בני ישראל, שולח להם נביאים והופך אותם למלכים, אבל הם מפירים את מצוותיו. הם אמורים לשמור את חוקי האל, להאמין בתורה, לשמור את השבת - אבל לא עושים זאת. ההפרה הברורה ביותר היא הסירוב להיכנס ל"ארץ הקדושה" שהובטחה להם. התנהגותם מלאת החטאים של בני ישראל היא הגורמת לירידה במעמדם. הקוראן מדגיש, כי הם מאבדים את מעמד הבכורה שלהם לטובת הקהילה החדשה שהולכת ומתחזקת באזור, הקהילה המוסלמית-הערבית.

כפי שכותב פרופ' אורי רובין מאוניברסיטת תל אביב בספרו "Between Bible and Qur'an": "הקוראן מתרכז בבחירה בישראל רק כדי להראות שבני ישראל הפרו את ההתחייבות לאלוהים וכך איבדו את מעמדם. כדי להוכיח זאת, הוא מביא בהרחבה את הסיפורים המקראיים על החטאים שביצעו בני ישראל בדרכם לארץ המובטחת". בעיני הזרם המרכזי באיסלאם, העובדה שבני ישראל הפרו את ההתחייבויות שלהם מספיקה כדי לנשל אותם מכל זכויותיהם, לרבות הזכויות על ארץ הקודש.

פרופ' מוחמד, בן 40, יליד דרום אמריקה, למד הלכה איסלאמית קלאסית באוניברסיטה של האימאם מוחמד בן סעוד שבריאד, ערב הסעודית. הוא עשה תואר שני ביהדות ובאיסלאם בקנדה, ולאחר מכן השלים דוקטורט בהלכה איסלאמית באוניברסיטת מקגיל שבקנדה. היום הוא מלמד באוניברסיטת סן דייגו.

לדבריו, הוא אינו חושש להשמיע את דעותיו אף על פי שהן אינן אהודות. "אלה הדעות שלי ואני מוכן להתווכח עליהן עם כל אחד. המוסלמי הממוצע לא מוכן לנהל על כך דיון, הוא צריך גיבוי משייחים ואימאמים", הוא אומר בצער, ועם זאת ניכר בו שהוא נהנה מהוויכוח. אף על פי שדעותיו הלא שגרתיות עלולות לסכן את חייו, הוא אומר שאינו מפחד לנסוע למדינות ערביות או מוסלמיות. הוא היה רוצה להתפלמס עם אנשי אל-אזהר במצרים או עם אנשי דת בסוריה. "אני אדם מאמין ולכן איני מפחד מהמוות. זו גזרה של אללה, לא של אדם זה או אחר. אף אחד לא יפחיד אותי כדי להשתיק אותי, ואם יפגעו בי זה יוכיח עד כמה אנשים מפחדים לדון באופן רציונלי בדברים".

לירושלים הגיע מוחמד כאורח של "פסגת ירושלים", ארגון בעל אוריינטציה ימנית שמקיים בימים אלה כנס בינלאומי במלון המלך דוד. מחר בבוקר הוא יציג את התיאוריה שלו בפאנל שכותרתו "השקפות חדשות על הקוראן".

ספק אם חבריו של מוחמד לפאנל יקבלו את דבריו. הגנרל מנסור אבו ראשד, ראש המודיעין הירדני לשעבר, יישב בראש הפאנל. הוא משתייך לקבוצה הולכת ומצטמצמת של ירדנים, שעדיין תומכים בשלום עם ישראל. רק חסר לו שהאופוזיציה האיסלאמית בירדן תאשים אותו בשיתוף פעולה עם מי שמביא פירוש מהפכני לקוראן, שהרי לא מדובר עוד רק בעמדות פוליטיות אלא בדעות החותרות תחת המחשבה האיסלאמית המודרנית.

פרופ' יוחנן פרידמן, מומחה בעל שם עולמי לאיסלאם מהאוניברסיטה העברית, שישתתף אף הוא בפאנל, מבקש לנקוט גישה זהירה הרבה יותר בנוגע לפסוקים הרלוונטיים. "הקוראן הוא ספר קשה. מקובל לנסות להבין אותו באמצעות הפרשנים השונים שעמלו עליו במהלך ההיסטוריה, והמדפים העמוסים בספרים יעידו כמה אנשים ניסו לעשות זאת. אבל צריך להיזהר מאוד בשימוש בקוראן למטרות פוליטיות עכשוויות", הוא אומר בלשון עדינה. פרופ' פרידמן סבור שאי אפשר לרתום את כתבי הקודש לעימות הפוליטי בין ישראל לפלסטינים, וזאת משום שלכל פסוק ניתן למצוא פסוק הפוך לו. לדבריו, ייתכן שהקוראן קובע כי ארץ הקודש ניתנה ליהודים, אבל הוא גם קובע כי הם חוטאים גדולים.

אין הוכחת בעלות

פרופ' מוחמד מסכים שהשימוש בפסוקי קוראן בהקשר של שאלות פוליטיות עכשוויות הוא בעייתי, אבל לטענתו הוא עושה זאת משום שהסכסוך הלאומי באזור נהפך לסכסוך דתי. תעיד על כך יותר מכל העובדה שיאסר ערפאת נהג לעשות שימוש במונח הלקוח מקבוצת פסוקים זו. הוא נהג לכנות את העם הפלסטיני "שעב אל-ג'בארין", עם הענקים, ברמיזה לעם שממנו חששו בני ישראל בבואם לארץ הקודש.

פרופסור מוחמד כמעט נשמע שש אלי קרב. "אני מראה למוסלמים שמשתמשים בטיעונים דתיים שאין להם קייס. אפילו הקוראן, הבסיס לדת שלנו, קובע מפורשות שזאת אדמה השייכת ליהודים". בנוגע לעתידם של התושבים הפלסטינים, מוחמד נמנע מלהביע עמדה מפורשת: "יש להם זכות קיום בכבוד. אסור שיקרה מצב שבו הם ימשיכו בטרור נגד ישראל מתוך השטחים שלהם".

השייח עבדאללה נימר דרוויש, מייסד התנועה האיסלאמית בישראל, חולק מכל וכל על דעתו של פרופ' מוחמד. הוא מכיר היטב את הפסוק הרלוונטי ולדעתו הוא אינו מוכיח שום בעלות על הארץ. "הפסוק אומר לעמו של מוסא להיכנס לארץ הקדושה. האם מכאן נובעת בעלות? כאשר אני מזמין מישהו להיכנס למשרדי, האם המשרד הופך להיות שלו? בהחלט לא".

לדעת דרוויש, העובדה שאברהם ויעקב קנו בכסף את מקום הקבורה שלהם מעידה על כך שהארץ לא היתה שייכת לבני ישראל. "אם מדברים על דת, הרי שלפי האיסלאם רק הנביאים יורשים זה את זה. מוחמד ירש את כל הנביאים לפניו, כולל מוסא - הוא משה, והוא הביא את הבשורה לכל בני האדם. זה לא אומר שהמוסלמים חושבים שהאדמות של בני דתות אחרות שייכות להם". דרוויש מוסיף, כי "השימוש במלה 'כתב' לא מצדיק דבר". בכל מקרה, הוא אומר, הסכסוך בין הישראלים לפלסטינים הוא לאומי-פוליטי ולא דתי. "הפלסטינים נלחמים נגד הכיבוש, לא נגד היהדות, ולכן צריך להגיע אתם לפשרה פוליטית, לא דתית", הוא מסביר.
http://news.walla.co.il/?w=/9/632924

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/219493568063360



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    06:05   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  52. אבו מאזן: סמכתי על אובמה, אך הוא שינה עמדה  
בתגובה להודעה מספר 49
 
  
בראיון פסימי ל"דר שפיגל", הסביר נשיא הרשות כי הסיבה לכך שהתהליך אינו מתחדש היא ויתורה של ארה"ב על דרישתה להקפאה מוחלטת של הבנייה בהתנחלויות. עוד טען כי כמעט והגיע להסדר עם אולמרט, אך "הוא התפטר לפני קו הסיום"

"כמובן שאיני מרוצה מכך שהאמריקנים שינו את עמדתם. אבל אני לא אסוג מעמדתי". כך אמר נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), בראיון ל"דר שפיגל" הגרמני, המתפרסם הבוקר (יום א'). אבו מאזן התלונן על כך שהנשיא ברק אובמה נסוג מתביעתו מישראל להקפאה מוחלטת של הבנייה בהתנחלויות, והסכים להסתפק ב"ריסון" הבנייה בלבד. לדבריו, זו הסיבה היחידה לחוסר נכונותם של הפלסטינים לשוב לשולחן המשא-ומתן.

"בתחילה הייתי אופטימי מאוד לאחר זכייתו של אובמה בבחירות", הוסיף נשיא הרשות. "השליח שלו, ג'ורג' מיטשל, הבטיח לשכנע את הישראלים להפסיק את הבנייה בהתנחלויות לגמרי. הוא הבטיח שרק לאחר מכן יחודשו השיחות. האמריקאים נסוגו לפתע מעמדה זו בספטמבר".
בראיון חזר אבו מאזן והדגיש את שתי דרישות הסף הפלסטיניות לפתיחת מו"מ - הקפאה מוחלטת של ההתנחלויות, כולל מזרח ירושלים, והכרה ישראלית בגבולות 67'. "אלו לא תנאים מוקדמים", התעקש. "אלו התחייבויות במסגרת השלב הראשון של מפת הדרכים. שלא כמו ישראל, אנחנו עמדנו בכל התחייבויותינו: הכרנו בזכותה של ישראל להתקיים, ואנחנו לוחמים בפלגים האלימים. האמריקנים, האירופים ואפילו הישראלים הודו בכך".

"אל תדחפו את הפלסטינים לאובדן תקווה"
למרות נימת האכזבה הכללית, הסכים אבו מאזן לומר כי הוא עדיין מקווה שאובמה יביא לשינוי במדיניות הישראלית. מראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא כבר לא מצפה לרבות: "מה שאמר עד כה, מוביל אותי לתהות אם הוא באמת חפץ בפתרון. הוא לא קיבל באופן מפורש את רעיון שתי המדינות".

לדבריו, גם בנאום בר-אילן לא קיבל נתניהו את עקרון שתי המדינות באופן מלא, משום שהתעקש על ירושלים מאוחדת כבירת ישראל, סירב לדיון בשאלת הפליטים, ובשל התעקשותו שהפלסטינים יכירו בישראל כמדינה יהודית: "הכרנו בישראל בגבולות 67'. איך הם מגדירים את עצמם זה כבר עניין שלהם - אבל הם לא יכולים להכריח אותנו להסכים עם ההגדרה".

אבו מאזן נשאל בראיון מדוע סירב להצעת הסדר הקבע שקיבל מראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שכללה מדינה פלסטינית על 90 אחוז מהגדה, חלוקת ירושלים ושיבה של אלפי פליטים לישראל. "לא דחיתי את ההצעה", השיב. "אולמרט התפטר בגלל בעיותיו האישיות. זה היה ממש לפני קו הסיום".

בסיום הראיון מתבקש אבו מאזן להתייחס להחלטתו לא להתמודד בשנית על תפקידו. לדבריו, הסיבה היא שהוא אינו מאמין עוד שיוכל להוביל את עמו לעצמאות: "הדרך לפתרון חסומה. מסיבה זו, איני רואה סיבה להישאר נשיא. אני מזהיר את העולם: אל תדחפו את הפלסטינים לנקודה של אובדן תקווה מוחלט".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3845280,00.html

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/130657657012531



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    06:09   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  54. עזמי בשארה: אין עם פלסטיני  
בתגובה להודעה מספר 49
 
  


לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/185939928121376

סרטון גיבוי בגזורו"ש
http://www.facebook.com/video/video.php?v=2045375593115



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    06:11   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  55. פנייה לאו''ם החלה להתגבש ברשות כבר כשנתניהו נבחר  
בתגובה להודעה מספר 49
 
  
מסמכים פנימיים של אש"ף מגלים ששבוע לפני כניסת בנימין נתניהו לתפקיד ראש הממשלה, במארס 2009, החלה ההנהגה הפלסטינית לדון באפשרות לפנות לאו"ם לקבלת הכרה במדינה פלסטינית בגבולות 1967. ואולם בשנתיים האחרונות התנגדה מחלקת המו"מ של אש"ף למהלך זה, והזהירה את יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס ואת ראש הממשלה סלאם פיאד, שהכרה באו"ם תפגע באינטרסים פלסטיניים.

בינואר השנה הודלפו לרשת אל-ג'זירה כ-1,600 מסמכי מחלקת המו"מ של אש"ף, שיותר מ-100 מהם עסקו בכהונת נתניהו כראש ממשלה ממארס 2009. ארבעה מסמכים של מחלקת המו"מ הפלסטינית, שהגיעו לידי "הארץ", מגלים שהמהלך של קבלת הכרת האו"ם במדינה פלסטינית החל להתגבש מיד לאחר הבחירות בישראל, כשהתברר שנתניהו עומד להרכיב את הממשלה. הדיונים הפלסטיניים בעניין נמשכו יותר משנה וחצי, בצד הניסיונות האמריקאיים להביא להקפאת הבנייה בהתנחלויות ולחידוש המו"מ בין הצדדים.

ב-25 במארס 2009, כשבוע לפני השבעת ממשלת נתניהו, נשלח לאבו מאזן, פיאד ויתר בכירי ההנהגה הפלסטינית מסמך מדיניות, בכותרת "גישות משפטיות להתקדמות בבית הדין הפלילי הבינלאומי, במטרה לממש את הזכויות והאינטרסים הפלסטיניים". המסמך עסק בניסיון לתבוע את ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג על פשעי מלחמה, שבוצעו לכאורה במבצע "עופרת יצוקה".

התנאי לכך שבית הדין הבינלאומי ידון בתביעה הפלסטינית הוא הכרה בקיום מדינה פלסטינית, חרף העובדה שישראל עדיין כובשת את הגדה. "זו נטישה משמעותית של העמדה שבה החזיקה ההנהגה מאז 1990, ושלפיה מדינה פלסטינית תקום רק כתוצאה של סיום הכיבוש הישראלי", נכתב במסמך. "עלולות להיות לכך השלכות אסטרטגיות על המו"מ להסדר קבע".

מחלקת המו"מ של אש"ף קבעה כי אם בית הדין בהאג יכיר במדינת פלסטין ויסכים לדון בתביעות, זה יהיה ניצחון דיפלומטי על ישראל.

מסמך נוסף הופץ ב-14 באוקטובר 2009 ודן בהשלכות תוכנית פיאד, להקים מדינה פלסטינית בתוך שנתיים. "הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית בתזמון ובנסיבות לא נכונים עלול להזיק למאמצים להשגת עצמאות", נכתב במסמך. מחלקת המו"מ הזהירה שתוכנית פיאד מתפרשת כקריאה להקמת מדינה לפני סיום הכיבוש הישראלי בגדה. "אנחנו ממליצים נגד מהלך כזה", נכתב במסמך. הסיכון המרכזי במהלך כזה, טענה מחלקת המו"מ, הוא שהקהילה הבינלאומית תראה בסוגיה הפלסטינית סכסוך גבולות בלבד. "הדבר יפחית את הלחץ הפוליטי להשגת פתרון מהיר לסוגיות הליבה", נכתב.

ב-19 בנובמבר 2009 שיגרה מחלקת המו"מ נייר עמדה נוסף לעבאס, ובו התנגדות ברורה יותר למהלך חד-צדדי באו"ם לקבלת הכרה במדינה פלסטינית. במסמך, ששמו "הערכה לגבי החלטת מועצת הביטחון של האו"ם בעניין מדינה פלסטינית בגבולות 1967", נמנו יתרונות כמו בינאום הסכסוך עם ישראל ויכולת להשיג תוצאה טובה יותר במועצת הביטחון מאשר במו"מ ישיר עם ישראל.

אבל מנגד, מחלקת המו"מ הזהירה מסיכונים ובראשם קבלת החלטת או"ם שתנוסח בידי המעצמות, ללא יכולת פלסטינית להשפיע על התוכן. "פלסטין עלולה למצוא עצמה עם החלטה שתהפוך למקור סמכות ולרקורד היסטורי, אך תשחק או תבטל החלטות קיימות ובראשן החלטה 242", נכתב.

סכנה מרכזית נוספת שעליה התריעה מחלקת המו"מ לפני עבאס היא שהכרה במדינה באו"ם תאפשר לישראל לכפות פתרונות זמניים או קבועים משלה. "החלטה (באו"ם) להכיר במדינה פלסטינית שלא תגדיר את הגבולות כקווי 1967, עלולה לתת לגיטימציה להקמת מדינה בגבולות זמניים ולסכן את התביעה הפלסטינית לריבונות על כל השטחים הכבושים", נכתב במסמך. "אם ישראל תצהיר או תנקוט צעדים להחלת ריבונות על חלק מהשטחים הכבושים, הקהילה הבינלאומית עלולה להכיר בכך, גם אם רק בעקיפין".

http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P200511/a.0.2005.360.1.9.jpg

http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1174538

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/147125722025114



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שלישי י' בכסלו תשע''ב    01:23   06.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  33. ברק אובמה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
בתת אשכול זה אציג מידע ופרסומים הקשורים בברק אובמה הנוגעים לישראל.

http://www.facebook.com/gzorush
http://profile.ak.fbcdn.net/hprofile-ak-ash2/373363_211496398861594_1760323768_n.jpg



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שלישי י' בכסלו תשע''ב    01:25   06.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  34. דונלד טראמפ: אובמה היה תלמיד גרוע  
בתגובה להודעה מספר 33
 
  
איל הנדל"ן אמנם טרם הודיע רשמית על התמודדות בבחירות בארה"ב, אך כבר סימן את הנשיא המכהן כמטרה: "איך יכול להיות שתלמיד כה גרוע התקבל להרווארד?", תהה. הוא לא סיפק הוכחות לטענה

המרוץ לנשיאות ארצות הברית מתחמם - במידה רבה הודות לדונלד טראמפ. איל הנדל"ן, שאמנם טרם הצטרף רשמית לרשימת המתמודדים אך כבר מוביל את הסקרים בצד הרפובליקני, השתלח היום (שלישי) בצורה אישית בנשיא ברק אובמה, ובין היתר טען כי למיטב ידיעתו, הנשיא היה "תלמיד גרוע" שלא הגיע לו להתקבל לאוניברסיטאות "ליגת הקיסוס" היוקרתיות, בהן למד.

"שמעתי שאובמה היה תלמיד גרוע", אמר טראמפ בראיון לסוכנות הידיעות AP. "איך יכול להיות שתלמיד כה גרוע מתקבל לאוניברסיטה כמו קולומביה, ובהמשך להרווארד? אני חושב על זה, אני רוצה לבחון את הדברים. תנו לי לראות את נתוניו האקדמיים". יש לציין כי טראמפ לא סיפק בראיון כל הוכחה לטענותיו לגבי הישגיו האקדמיים של הנשיא.

אובמה הוא בוגר תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטת קולומביה שבניו יורק ב-1983, ולאחריו המשיך לתואר שני במשפטים באוניברסיטת הרווארד היוקרתית שבבוסטון. את התואר סיים ב-1991, לאחר שבין היתר היה הנשיא השחור הראשון של עיתון הפקולטה למשפטים בהרווארד. יש לציין כי ציוניו באוניברסיטה מעולם לא פורסמו, ובספרו האוטוביוגרפי, "חלומות מאבי", הוא הודה כי "לא תמיד הייתי כוכב אקדמי".

לטענת טראמפ, אובמה נוהג בדפוס קבוע של הסתרת פרטים אודותיו: "יש לי חברים שיש להם ילדים חכמים עם ציונים גבוהים, והם לא מצליחים להתקבל להרווארד. אנחנו לא יודעים כלום על הבחור הזה. יש הרבה שאלות שלא נענו על הנשיא שלנו".

מקור:
http://news.walla.co.il/?w=%2F2%2F1818206

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/127279920679993



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    06:12   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  56. השרה לבנת: נפלנו על ממשל אמריקאי נוראי  
בתגובה להודעה מספר 33
 
  
שרת התרבות והספורט תקפה במילים קשות את ממשל אובמה בעקבות הלחץ שהביא להקפאת הבנייה. "אני יודעת איזה מסע ייסורים העביר הנשיא האמריקאי את רה"מ", אמרה בכנס פעילי ליכוד בבאר שבע. "הממשל הזה אינו מה שהיה פעם, הוא נוקשה יותר". השר יוסי פלד: "סקפטי אם ההקפאה תביא לחידוש המו"מ"

שרת התרבות והספורט לימור לבנת יוצאת במתקפה חסרת תקדים על הממשל האמריקאי, בעקבות הלחצים שהביאו להחלטת הממשלה להקפיא את הבנייה בהתנחלויות, והסערה שעוררה ההחלטה בשורות הליכוד. "איני מקנאה בראש הממשלה, נפלנו על ממשל אמריקאי נוראי", אמרה הערב (ה') בכנס פעילי ליכוד שהתקיים בבאר שבע. "הממשל הזה אינו מה שהיה פעם, הוא נוקשה יותר. אנחנו יודעים שלא רק בארצות הברית, אלא גם באירופה התביעות מאיתנו קשות".

לבנת תקפה ישירות את נשיא ארצות הברית ברק אובמה: "אני לא חשה בנוח", אמרה. "אני יודעת שראש הממשלה במצוקה. הלחצים קשים, ולא קל לעמוד מול הנשיא האמריקאי. אני יודעת איזה מסע ייסורים הוא העביר את ראש הממשלה".

שרת התרבות והספורט התייחסה גם למעמדה של ישראל באירופה. "רואים איך ישראל הופכת ליותר נרדפת ומושמצת כמו התביעות המשפטיות נגד אנשי צבא ישראלים באירופה והחרמות ל ישראל על ידי אקדמיות בעולם", אמרה.
השר פלד: יש לזכור שזאת החלטה מוגבלת בזמן
לדבריה, ישראל נמצאת במצוקה קשה. "אנחנו יודעים באיזה לחצים עומד ראש הממשלה, המנסה לעמוד בפרץ", אמרה לבנת. "זאת לא הקפאה אלא השהייה, כאשר יש אלפי יחידות דיור שימשיכו להיבנות. האם אנחנו מקבלים תמורה? האם זה חלק מהמשא ומתן? לא! זה צעד חד-צדדי כדי שאולי הפלסטינים יסכימו להיכנס למשא ומתן. הפלסטינים בעצמם אומרים שזה בלוף ולא יחדשו את השיחות".

לבנת הוסיפה כי "אם עוד שבוע יעלה טרקטור ויחל בבניית יחידות דיור שכבר אושרו, שוב יתקיפו אותנו ושום דבר לא יישאר מאותה החלטה שנועדה לרצות את העולם. יאמרו שאנחנו רמאים שקרנים ונוכלים".
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/971/863.html

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/100159866743339



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    06:14   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  57. הילארי קלינטון: ירושלים המאוחדת בירת ישראל לנצח  
בתגובה להודעה מספר 33
 
  
As she fights for the Democratic presidential nomination against Senator Obama, among other opponents, Senator Clinton is reminding voters of her strongest pro-Israel commitments, including her 1999 vow that Jerusalem be considered the "indivisible eternal capital of Israel."

Last Tuesday, prior to the start of the Jewish High Holiday season, Mrs. Clinton's campaign circulated a paper articulating her support for Israel. Headlined "Hillary Clinton: A Long History of Strong and Steadfast Leadership for the U.S.-Israel Relationship," the statement addressed Mrs. Clinton's positions on Israel's fight against terrorism, the threat of Iran's development of nuclear weapons, and Jerusalem's status as Israel's capital. "Hillary Clinton believes that Israel's right to exist in safety as a Jewish state, with defensible borders and an undivided Jerusalem as its capital, secure from violence and terrorism, must never be questioned," the paper states.

The release of the policy paper on the eve of a contentious season harkens back to a high-profile statement Mrs. Clinton made on Jerusalem as she made her early strides to the Senate seat held by Daniel Patrick Moynihan in 1999. Back then, she penned a letter to Mandell Ganchrow, the president of the Union of Orthodox Jewish Congregations of America, highlighting the importance of Jerusalem: "I personally consider Jerusalem the eternal and indivisible capital of Israel."

When Mrs. Clinton sought her Senate seat, shoring up Jewish support was essential. Several months after her July 1999 missive on Jerusalem, she kissed Suha Arafat after the wife of the Palestinian Authority's leader had accused Israel of using poison gas against its people. Over time, Mrs. Clinton's advocacy for Israel on the campaign trail and in the Senate helped solidify her backing among this voting bloc.

"I'm comfortable with Hillary's positions. I'm proud of Hillary's positions. I believe she's been successful over the years building a broad base of supporters. I think she's appealing to progressive voters, centrist voters, and those for whom Israel and Israel's national security is their single most important issue," said Steve Grossman, a former president of the American Israel Public Affairs Committee and a Clinton adviser on Middle East issues.

Hank Sheinkopf, a Democratic strategist, said Mrs. Clinton's stance on Israel and Jerusalem made policy and political sense — despite potentially angering many in the liberal base of her party. "It is consistent with her positioning of the last several years. She is not a liberal on foreign policy matters," Mr. Sheinkopf said.

Mr. Sheinkopf said he saw her pro-Israel rhetoric as being aimed at older voters who tend to be less flashy than those on the Web but more consistent and loyal on Election Day. "The good news is that people over 40 tend to vote," Mr. Sheinkopf said. "The people Barack Obama is talking to are under 40. His language is directed at people under 40 who don't understand that freedom is expensive." While Mr. Obama's campaign, which last week opted to retain Zbigniew Brzezinski as a foreign policy adviser, didn't address Mrs. Clinton's statement about Jerusalem, it did supply a statement of support for Israel to The New York Sun. "Our job is to renew the United States' efforts to help Israel achieve peace with its neighbors while remaining vigilant against those who do not share this vision. … That effort begins with a clear and strong commitment to the security of Israel: our strongest ally in the region and its only established democracy," Mr. Obama said in a statement sent via his spokeswoman, Jen Psaki.

Morrie Amitay — who is a former director of Aipac, a Washington lawyer, and a pro-Israel activist — cautioned against reading too much into Mrs. Clinton's statement. "What a candidate says before they're elected is fairly meaningless. She's become a friend of Israel only recently. You do not know what she really believes," Mr. Amitay said. Pre-election statements on Jerusalem have bedeviled political candidates on both sides of the aisle. Asked about moving the American Embassy in Israel to Jerusalem from Tel Aviv by Morton Klein at a private fundraiser in 1999, President Bush, then the governor of Texas, replied, "I'm afraid that might screw up the peace process. I don't want to screw up the peace process." An aide later stated Mr. Bush's intention was to move the embassy to Jerusalem and that he would "set the process in motion as soon as he becomes president." Neither President Bush nor President Clinton followed the Jerusalem Embassy Relocation Act of 1995, which declared the city Israel's capital and ordered the moving of the embassy to the city.
http://www.nysun.com/national/clinton-reminds-voters-of-commitment-to-israel/62739/

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/132153680192276



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שלישי י' בכסלו תשע''ב    01:27   06.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  35. שאול מופז  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
בתת אשכול זה אציג מידע אודות שאול מופז

http://www.facebook.com/gzorush
http://profile.ak.fbcdn.net/hprofile-ak-ash2/373363_211496398861594_1760323768_n.jpg



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שלישי י' בכסלו תשע''ב    01:30   06.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  36. חוסר אחריות: שאול מופז מברבר ומחיר הנפט קופץ  
בתגובה להודעה מספר 35
 
  
האיום של שר התחבורה, שאול מופז, על תקיפה ישראלית באיראן יצר תגובת שרשרת עולמית. בארה"ב פירשו את הדברים כהאצה בהכנות לפעולה, והחשש משיבושים באספקת הנפט הביא את הזהב השחור לשיא של כל הזמנים: ‭138.5‬ דולר לחבית

הצהרה אחת של שר ישראלי הביאה בסוף השבוע לזינוק חסר תקדים במחיר הנפט: דבריו של שר התחבורה, שאול מופז, שאמר כי תקיפה ישראלית באיראן היא בלתי נמנעת, הצטרפו להיחלשות הדולר ולפרסום נתוני התעסוקה המאכזבים בארה"ב, והקפיצו את מחירי הנפט לשיא של כל הזמנים: ‭138.54 ‬ דולר לחבית.

דבריו של שר התחבורה בראיון ל"ידיעות אחרונות‭,"‬ במסגרת המירוץ שהוא מנהל לראשות מפלגת קדימה, יצרו תגובת שרשרת. בעיתונות האמריקנית פירשו את דבריו כהאצה בהכנות לפעולה צבאית ישראלית באיראן, והחשש משיבוש אפשרי באספקת הנפט מהמזרח התיכון בעקבות עימות באזור היה חלק מהסיבות לעלייה התלולה במחיר הנפט.

דבריו של מופז גררו תגובות קשות במערכת הפוליטית. "מופז מדבר בשם עצמו‭,"‬ אמר גורם מדיני בכיר. "המדיניות שלנו בסוגיית האיום האיראני ברורה. זו בעיה עולמית, לא ישראלית‭."‬

שר בכיר, החבר בקבינט המדיני-ביטחוני, כינה את דבריו של מופז "חוסר אחריות מוחלט‭."‬ "הוא שר התחבורה ודבריו עלולים להתפרש כאילו הם עמדת הממשלה הרשמית‭,"‬ אמר השר. "עמדתנו היא שאיראן זו בעיה בינלאומית ולא ישראלית. בראש קואליציית המדינות שמתנגדות לגרעין האיראני עומדת ארה"ב, וכל פרובוקציה ישראלית בעניין הזה עלולה רק למשוך אלינו אש מיותרת‭."‬

גורם בכיר במפלגת קדימה, שלא נמנה עם תומכי מופז, אמר כי "קצת צורם שימים ספורים אחרי שהתחיל גלגל הפריימריז להתגלגל מופז מוצא לנכון, דווקא עכשיו, לאיים בהפצצת איראן - דבר שלמיטב זיכרוננו לא נמצא בין סמכויות משרד התחבורה שהוא עומד בראשו. יש רשויות מתאימות שעוסקות בנושאי ביטחון המדינה וזו לא סוגיה שצריכה לשמש במאבקים מפלגתיים‭."‬

ראש הממשלה עצמו לא מגבה את שר התחבורה שאול מופז בקריאתו לפעולה ישראלית נגד איראן. עם זאת, בהתייחסו לסוגיה האיראנית, אמר אולמרט לאחר פגישתו עם הנשיא בוש בנושא כי "יש לי סיבות להיות מאוד מרוצה מהביקור בוושינגטון‭."‬

גם בזירה הביטחונית עוררו דבריו של מופז סערה, וגורמים במערכת הביטחון מותחים ביקורת חריפה על התבטאויותיו. "דבריו חסרי אחריות ולא מתואמים עם עמדת ממשלת ישראל‭,"‬ אמר גורם ביטחוני בכיר. "הביקורת על ממשלת ישראל עלולות לגרור נזק רב למאמצים של ישראל לגייס מדינות לתמיכה בהחמרת הסנקציות על איראן‭."‬

בעקבות הביקורת הקשה כלפי שר התחבורה, אמר אתמול גורם המקורב למופז כי "מופז דואג לביטחון ישראל ולא למחירי הנפט בוול סטריט. כדאי להקשיב לדברים שאומר מופז ולא להיגרר למחוזות לא רלוונטיים‭."‬

מקור:
http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/744/179.html

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/207147802641421



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שלישי י' בכסלו תשע''ב    01:37   06.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  37. מתחרטים על ההתנתקות  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
בתת אשכול זה ארכז את שלל דברי החרטה של אישים שונים שתמכו בהתנתקות וחזרו בהם.

http://www.facebook.com/gzorush
http://profile.ak.fbcdn.net/hprofile-ak-ash2/373363_211496398861594_1760323768_n.jpg



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שלישי י' בכסלו תשע''ב    01:39   06.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  38. שמעון פרס: הייתי בעד היציאה מעזה, אני מרגיש שטעיתי  
בתגובה להודעה מספר 37
 
  
נשיא המדינה, שמעון פרס, התייחס היום (18.2.2009) לתהליך ההתנתקות מרצועת עזה, שבוצע לפני שלוש שנים וחצי, ואמר כי "בפינוי ההתנחלויות נעשו שגיאות, אני אישית טעיתי".

בנאום בפני ועידת הנשיאים, ארגון הגג של יהדות ארצות הברית, בירושלים, אמר פרס כי "לא משנה מה יקרה בעתיד, לא נחזור על הטעויות שעשינו בזמן שעזבנו את עזה". לדבריו, "מלכתחילה היינו צריכים לעשות זאת אחרת. אני הייתי בעד היציאה מעזה, ומרגיש עצמי כאחד האנשים שטעו".

מקורבי הנשיא מיהרו להסביר כי פרס אינו מביע חרטה על עצם ביצוע ההתנתקות, אלא תומך בהליך ורק מבקר את אופן ביצוע הפינוי. לדבריהם, פרס מאמין כי ההתנתקות היתה הליך חשוב ומנעה אובדן חיי אדם.

מקור:
http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1246370

הפרסום בגזורו"ש
http://goo.gl/dN3q3



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום שלישי י' בכסלו תשע''ב    01:54   06.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  39. פואד מכה על חטא: ההתנתקות היתה טעות  
בתגובה להודעה מספר 37
 
  
השר בנימין בן-אליעזר שתמך בתוכנית ו"עמד מאחורי שרון בכל הכוח", אמר כי הוא "מודה ומתוודה – טעינו ושגינו". לדבריו נוצר פה תקדים: "שטח שאתה מפנה הופך להיות בסיס טרור. נקודה"

תהליך ההתנתקות היה טעות גדולה מאוד – כך אומר הבוקר שר התשתיות, בנימין (פואד) בן-אליעזר, בראיון לרדיו ללא הפסקה. בן-אליעזר הודה כי על אף שבעבר תמך בתהליך אותו יזם רה"מ לשעבר אריאל שרון, בדיעבד הוא סבור כי מדובר בתקדים מסוכן.

"אני מודה ומתוודה, אני הייתי עם אלה שעמדו עם כל הכוח מאחורי אריק שרון, והיום אני אומר בראש מורם: טעינו, שגינו, עשינו טעות גדולה מאוד", אמר בן-אליעזר. לדבריו, התהליך יעיל רק "כאשר הדבר הזה נמסר לידיים אחראיות ומעוגן בהסדרים וערבויות בינלאומיות. פה נוצר תקדים - שטח שאתה מפנה אותו הופך להיות בסיס טרור, נקודה".

באשר לשאלת התגובה הישראלית לירי הקסאמים מתוך רצועת עזה,טען בן-אליעזר כי אין מנוס מלפעול ולהשיב על מטחי הרקטות. על הטענות בדבר פגיעה באוכלוסייה האזרחית הפלשתינית השיב כי הניסיון של ישראל למנוע פגיעות בנפש הוא בלתי אפשרי, לאור המצב הנוכחי ברצועת עזה.

"מדינת ישראל חייבת להגיב, אלא מה?", אמר. "ישראל ממשיכה לבוא ולומר 'אני מטילה עליי חובות', ששום מדינה אחרת בעולם לא מטילה עליה. 'אני מטילה עליי פה הגבלות מוסריות'". עוד הוסיף כי "יש פה התנגשות בין שתי דיסציפלינות: עם אחד שמוכן ללכת ולהתאבד ורואה בזה מצווה וכבוד, ועם שני רוצה לחסוך כל טיפת דם".

דבריו של בן-אליעזר מגיעים לאחר שהבוקר נורה מטח של שלוש רקטות לעבר צפון העיר שדרות, שנחתו בשטחים פתוחים מדרום לאשקלון. אחת הרקטות נחתה ליד מתקן אסטרטגי. איש לא נפגע ולא נגרם נזק.

מקור:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/656/655.html

הפרסום בגזורו"ש
http://goo.gl/dN3q3



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    03:09   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  40. לבני רומזת: ההתנתקות גרמה להתגברות הטרור  
בתגובה להודעה מספר 37
 
  
http://a1.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-snc6/206230_1493660720588_1806178056_874945_1730597_n.jpg

הפרסום בגזורו"ש
http://goo.gl/WUzXS



http://a2.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-snc6/196853_1489768143276_1806178056_870785_6484952_n.jpg

מתוך ראיון לארי שביט ב"הארץ" 29.12.2006.
הכתבה נמחקה מאתר "הארץ" נותר רק צילומסך זה

הפרסום בגזורו"ש
http://goo.gl/bBZ8V



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    03:23   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  41. בנימין נתניהו  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
בתת שרשור זה אביא את הפרסומים על ראש הממשלה בנימין נתניהו



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    03:25   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  42. נתניהו: ''אסור להגיע לתהדייה נוספת''  
בתגובה להודעה מספר 41
 
  
יו"ר האופוזיציה בראיון לגלי צה"ל: "כשאני מדבר עם הכתבים הזרים אני שואל אותם שאלה אחת - אם היו יורים עליכם ששת אלפי טילים, מה היית מצפה שהממשלה שלכם תעשה ?"

יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, אמר הבוקר בראיון לגלי צה"ל: "אם כל מה שנגיע אליו יהיה תהדייה חדשה, בעוד כמה חודשים נהיה במציאות שבה הטילים יגיעו לחולון, בת-ים ותל-אביב. אסור לתת לזה לקרות".

"אני לא עוסק בעניין של הפסקת אש ל-48 שעות. המטרה שלנו לא צריכה להיות הגעה לתהדייה חדשה. החמאס זה ארגון טרור שמחוייב להשמדתינו, והוא נתמך על ידי איראן. עם רק נגיע להפסקת אש החמאס ימשיך להתעצם ולאגור רקטות. ולכן הפסקת אש חייבת להשיג יעד כפול: הפסקת אש עכשיו אבל גם בעתיד. ואם לא נגיש את זה אז אין מנוס מפעולה רחבה יותר".

-כמה קשה לך לסנגר על שרת החוץ ושר הבטחון ?
"אני לא יכול לקבל את זה שפושעי החמאס יאשימו אותנו בפשעים נגד האנושות. זה מעורר בי את כל הלהט הפטריוטי להתגייס כי אני באמת מאמין בזה. כשאני מדבר עם הכתבים הזרים אני שואל אותם שאלה אחת - אם היו יורים עליכם ששת אלפי טילים, מה היית מצפה שהממשלה שלכם תעשה ?

לסיום אומר נתניהו: "אני לא חושב עכשיו על הבחירות ועל הסיכויים שלי להבחר לראשות הממשלה. כרגע כולם צריכים להתרכז בדבר אחד - הסרת האיום החמאסי מתושבי הדרום ובעצם מכל תושבי מדינת ישראל".

http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml?mid=190685

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/208132212538259



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    06:19   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  59. הביזנס-אינסיידר: ''נתניהו בין 18 האנשים החכמים העולם''  
בתגובה להודעה מספר 41
 
  
ראש ממשלת ישראל דורג במקום 11 ברשימת 18 האנשים עם ה-IQ הגבוה בעולם, שפירסם המגזין ■ לנתניהו תואר ראשון באדריכלות ותואר שני במינהל עסקים מאונ' MIT

בצד המתקפה הקשה על ראש הממשלה נתניהו במה שזכה לכינוי "פרשת ביביטורס", יכול המנהיג להתנחם בפירגון מרשים שמגיע היום (ה') ממעבר לים: מגזין הכלכלה המפורסם, Business Insider, מפרסם היום את רשימת 18 האנשים החכמים ביותר בעולם כשבתוך הרשימה מככב גם ראש ממשלת ישראל המכהן בנימין נתניהו, המתהדר ברמת IQ מהגבוהות בעולם - 180 נקודות.
מדובר על נתון גבוה בהרבה מהדירוג הממוצע אדם רגיל, העומד על 100 נקודות. נתניהו דורג במקום ה-11 ברשימה שפרסם המגזין, ובכך עקף מפורסמים מבריקים אחרים, דוגמת האסטרו-פיזיקאי סטיבן הוקינג ושחקנית הקולנוע שרון סטון; אולם, אושיות אחרות דוגמת העיתונאית מרילין ווס-סוואנט ואלוף העולם לשעבר בשחמט גרי קספארוב, דורגו על ידי ה-Business Insider גבוה יותר. בראש הרשימה עומד טרנס טאו מאוסטרליה עם IQ של 230 נקודות, המחזיק במשרת פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת UCLA בארה"ב.
נתניהו מחזיק בתואר ראשון באדריכלות ותואר שני במינהל עסקים אותם קיבל מאוניברסיטת MIT אשר במסצ'וסטס. בנוסף, למד נתניהו מדעי המדינה באוניברסיטת הרווארד. במקביל ללימודיו עבד בחברה לייעוץ עסקי בשם "בוסטון קונסלטינג גרופ" (Boston Consulting Group).
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000637027

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/165862660145184



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    03:28   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  43. שונות  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
בתת שרשור זה אביא את פרסומים שונים ללא קטלוג



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    03:32   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  44. עיתוני ה' באייר תש''ח  
בתגובה להודעה מספר 43
 
  
http://a4.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-snc6/227592_221494774528423_211496398861594_954732_828693_n.jpg

http://a6.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-snc6/229364_221494791195088_211496398861594_954733_743454_n.jpg

http://a7.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-snc6/227800_221494804528420_211496398861594_954734_2694877_n.jpg

http://hphotos-iad1.fbcdn.net/hphotos-ash4/219821_221494844528416_211496398861594_954736_1655726_o.jpg

http://a3.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-snc6/229487_221497881194779_211496398861594_954748_3392925_n.jpg

http://hphotos-sjc1.fbcdn.net/hphotos-snc6/241077_221649331179634_211496398861594_955731_4011242_o.jpg

http://hphotos-sjc1.fbcdn.net/hphotos-snc6/240275_221656057845628_211496398861594_955796_2215226_o.jpg

הפרסום בגזורו"ש
http://goo.gl/7WwSa



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    03:34   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  45. התמיכה הנלהבת של הרבנים החרדים במדינת ישראל  
בתגובה להודעה מספר 43
 
  
מי יספר לכם שבשנים הראשונות להקמת המדינה הציבור החרדי היה תומך נלהב של המפעל הציוני? האדמו"ר ממודז'יץ כינה את המדינה "אתחלתא דגאולה" ועיתון המבשר של אגודת ישראל קרא לתושבי ירושלים לתלות דגל בחלון. רבני ירושלים דיברו על ראשית צמיחת הגאולה. למזלנו, יש מי שיכול להזכיר.

אם תשאלו אדם חרדי ממוצע, על היחס של גדולי הדור למדינת ישראל, תשובתו תהיה מן הסתם בין התעלמות מוחלטת במקרה הטוב, "אין לנו עם המדינה כלום", לבין שנאה ארסית "מעשה שטן וכפירה בקב"ה".

אם תציעו לו את האפשרות שייתכן וגדולי רבני היהדות החרדית, דווקא תמכו במדינה, הוא ישלול את האפשרות הזו על הסף ויאמר כי היא אינה מציאותית.

מסתבר, ששכתוב ההיסטוריה והעלמת התמיכה החרדית בהקמת המדינה, הצליחו. אבל יש מי שכן זוכר.

שאול שיף, הזכור ממדורו בעיתון "הצופה" בסוד שיח, ממשיך להוציא את המדור, אבל במהדורה אינטרנטית. לכבוד יום העצמאות הוא אסף מקבץ גדול מאוד התייחסויות של ראשי אגודת ישראל והציבור החרדי למדינת ישראל, בשנים הראשונות להקמתה.

לרבני ירושלים של אותם הימים, היה יחס שונה מהיחס של הרבנים היום למדינת ישראל. בישיבה שנערכה בביתו של רב העיר הרב צבי פסח פרנק זצ"ל, בהשתתפות חברי הרבנות הראשית לא"י, בית הדין הגדול, מורי ההוראה וראשי הישיבות החולט פה אחד:

"להביע ממעמקי הלב בשמנו ובשם רבני ותושבי ירושלים את ברכתנו החמה והנאמנה, ושמחתנו העמוקה לקראת היום שבו זכינו בעזר צור ישראל וגואלו, להנחת היסוד בראשית צמיחת הגאולה לכוננות ממשלת ישראל למקומה. ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. לאחר אלפי שנות גלות וחורבן."

כך מילה במילה. וזה ממשיך: "יהי נועם ה' ומעשה ידיכם יכונן להקים את מדינת ישראל על תילה וכולנו נזכה לראות בהתגלות מלכות שמים, ועין בעין נראה בשוב ה' את שיבת ציון."

בהמשך דורשים רבני ירושלים, כי חוקי המדינה יהיו לפי התורה: "הכירו ודעו כי אין עם ישראל בלי תורת ישראל, אל תשכחו את צור ממנו חוצבתם ואת מקבת בור ממנו נוקבתם, אל תפנו אל אלילי תרבויות זרות אשר מפריים שבענו מרורות במשך שנות גלותנו המרה… אל תכניסו זמורות זרות בכם בית ישראל. דרישתנו היא שחוקת התורה תהא חוקת מדינת ישראל להלכה ולמעשה."

האדמו"ר ממודז'יץ התחפש לרב קוק?

בחסידות מודז'יץ המוכרת מניגוניה החסידיים (אשת חיל, מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר ועוד רבים) עמדו אדמו"רים גדולי תורה. במכתב שכתב האדמו"ר ממודז'יץ ר' שמואל אליהו טאוב זצ"ל לאחד ממקורביו בשנת תש"ח, הוא כותב דברים שנשמעים לקוחים מבית מדרשו של הרב קוק במרכז הרב.

"מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו!" הוא פותח את המכתב, "לפנינו מארעות כבירים, רבי ערך וכבדי משקל, שלא זכו אליהם הדורות שלפנינו, גדולי דעה, אנשי מעלה ומעשה, יראים ושלמים."

"ומי שמסתכל בעיניים בהירות, בעין חודר ובוחן אמונתית, לכל מה שהתרחש ומתקיים מסביבנו, ולפני עינינו היום, רואה בעליל, שכל היעודים של חכז"ל בנוגע לגאולתנו השלמה, הממשמשת ובאה, מתקיימים ב"ה באופן נפלא מאד ובדיקנות מקפידה ונמרצת."

"ראינו ורואים כאן, ממש, מעשי נסים גלויים, מאת ה'. לעיני הכל… ודווקא דורנו השפול הזה, זכה לימים גדולים כאלה לאתחלתא דגאולה ממשית…"

"היום, בזמנינו – בדורנו, הגם טרם הגיענו לגאולה שלמה, בביאת הגואל צדק, שאליו אנחנו מצפים ומקווים אי"ה ומחכים בכליון עינין בכל יום שיבוא, אבל אתחלתא דגאולה יש כאן, ועוד יותר מאתחלתא. סימני ונצני הגאולה שלמה נראו בארץ, ולכל בני ישראל היה אור במושבתם."

אגודת ישראל מבקשת לתלות דגלי ישראל בחלונות

עוד מביא שאול שיף עדויות מפי ילדים שהשתתפו במקהלה שליוותה את תפילת ההלל ביום העצמאות בבית הכנסת הגדול בבני ברק. "שם נכחו בין היתר רבה של בני ברק, הרה"ג יעקב לנדא זצ"ל, ולא מעט חובשי שטריימלים וספודיקים בלבוש חג מלא."

בטאון אגודת ישראל (המבשר) קרא בכ"ב בניסן תש"ט לתושבי ירושלים להכין דגל לפי הגודל והצורה שהחליטה הממשלה. שבועיים לאחר מכן, בה' באייר – יום העצמאות הראשון – הוא פרסם כרוז בו נאמר: "יום העצמאות הוא יום זכרון לחסדי הבורא, יום הודיה על מתנת החינם, על הניסים והחסדים הגדולים שעשה הקב"ה ברוב אהבתו לעמו".

גם העיתון המתחרה, המודיע, פרסם כי "חג זה של המדינה משותף הוא לכל אזרחי מדינת ישראל, והשמחה לא שלמה כי הלבבות לא הוכשרה לגאולה השלימה וביום זה נחוג קודם את האתחלתא דגאולה דקיבוץ גלויות אשר העצמאות אפשרה אותה… וביום העצמאות עלינו לזכור את הניסים הגלויים אשר בעיננו ראינו במלחמה הקשה נגד שבעה עממים פולשים".

בבני ברק נתלו מודעות בחוצות, שהודיעו על קיום מצעד בליל החג בהשתתפות חיילי צה"ל ובחסות נשיא המועצה המקומית ר' יצחק גרשטנקורן, בהן נכתב: מוטלת חובה על כל תושב להניף דגל לאומי על ביתו מיום שלישי בערב ובמשך יום רביעי, כל התושבים מוזמנים בזה להשתתף במצעד הנ"ל ולחוג את יום העצמאות ברוב פאר בהתאם להוראות".

במכתב שפרסם מזכירו של הרב קאליש, בו הואשם כי לא כיבדו מספיק את יום העצמאות, הוא מגיב: "אין כל שחר לידיעות בעתונות, נאמרו הלל והודיה בבית הכנסת הגדול בבני ברק, על ידי כ"ק שליט"א, ביחד עם קהל המתפללים שהיה בתפילת ערבית וגם בתפילת שחרית".

גם בחסידויות אלכסנדר, ויז'ניץ, רוזי'ן, סדיגורה, זלטופלה וצ'ורטקוב יצאו בריקודים אחרי תפילת החג של יום העצמאות. כמו כן התקיימה תהלוכת חסידים ברחובות עם ספרי תורה, שיצאה מבית מדרשו של האדמו"ר מפיאסצנא.

גם אצל הליטאים

בהמשך מביא שיף עדות מפי הרב אריה בינה ז"ל ראש ישיבת "נתיב מאיר" זצ"ל, שמעיד בשם הרב יוסף כהנמן, ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, "שלא פעם אמר בציבור, ברבים, שאנו חיים בזמן של אתחלתא דגאולה. "בישיבת פוניבז' ידוע שהייתה מחלוקת – הרב מפוניבז' היה תולה דגל ביום העצמאות, והיו כאלה שהורידו לו את הדגל."

"בהספד על ר' אהרון קוטלר הוא דיבר על אתחלתא דגאולה, ובציבור שהיה שם היו כאלה שנבהלו מזה. עבר לחש בתוך הציבור: מה הוא מדברר אומר דברי ציונות, ח"ו, דברי כפירה. עבר לחש – והוא הרגיש את זה. באותו רגע הוא הביא מהמשנה בסוף סוטה האומרת שאחד מן הסימנים של עקבתא דמשיחא זה ש'חוצפא יסגא'… הוא התכוון לחוצפה הזו שהם הולכים ללמד אותו איך לדבר ומה לדבר."

המנהג לתלות מעל ישיבת פוניבז' את דגל ישראל נמשך עד עצם היום הזה.
http://goo.gl/S6IcN

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/119213171493774



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    03:38   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  46. ישראל היא נס | פול ג'ונסון 1998  
בתגובה להודעה מספר 43
 
  
In May 1998, the eminent British historian Paul Johnson published an essay in Commentary to mark Israel's 50th birthday; marking its 63rd, we re-publish the essay here.—The Editors

The state of Israel is the product of more than 4,000 years of Jewish history. "If you want to understand our country, read this!" said David Ben-Gurion on the first occasion I met him, in 1957. And he slapped the Bible. But the creation and survival of Israel are also very much a 20th-century phenomenon, one that could not have happened without the violence and cruelty, the agonies, confusions, and cross-currents of our tragic age. It could even be argued that Israel is the most characteristic single product, and its creation the quintessential event, of this century.

Certainly, you cannot study Israel without traveling the historical highroads and many of the byroads of the times, beginning with the outbreak of World War I in 1914. That great watershed between an age of peace and moderation and one of violence and extremism set the pattern for all that followed, and marked a turning point as well in the fortunes of Zionism.

Theodor Herzl's Zion, a product of the 1890's, was not exactly a modest proposal, but it could fairly be described as a moderate one. His book was entitled Der Judenstaat, and that phrase—a "state of the Jews"—fairly describes what he had in mind. But he was not necessarily wedded to the historical dream of a state in Palestine. He toyed, for example, with the notion of a giant settlement in Argentina, and not until the Seventh Zionist Congress in 1905 was Uganda, too, finally rejected as a possible site. By that time Herzl was dead, at the age of forty-four. One of his last pronouncements had been: "Palestine is the only land where our people can come to rest."

Uncertainties and ambivalences of other kinds abounded. Although Herzl had always used the word "sovereignty" in connection with his imagined Jewish state, his friend Max Nordau, the philosopher, believed that in order to avoid offending the Turks, of whose empire Palestine then formed a part, the term Judenstaat should be replaced by Heimstätte, or homestead, rendered into English as "national home." This fortuitously became an important factor in winning acceptance for the Zionist idea among European statesmen. Similarly, Herzl had written of a huge "expedition" that would "take possession of the land," but the idea that the land would actually have to be conquered, and then fiercely defended, does not seem to have occurred to him.

As for the arrangements of life in his future commonwealth, Herzl was enamored of the model of Venice at the height of its power. He imagined a Venetian-style constitution, a Jewish doge, a coronation ceremony, and city plans featuring huge squares like the Piazza San Marco. He also foresaw theaters, circuses, café-concerts, and an enormous opera house specializing in Wagner, his favorite. The only military touch was to be a guards regiment, the Herzl-Cuirassiers, for ceremonial occasions; the New Zion would not, he thought, need much of an army. In many ways, Herzl's conception had more in common with the Ruritania of Anthony Hope's novels than with the state that actually came into being a little over four decades after his death.

___

World War I had a double effect on Zionism, transforming its program from a theoretical into a real possibility but also ensuring that the creation of the Jewish state would be bloody. Until 1914, the men who ran the British empire, though sympathetic to Zionism, were inclined to fob off Jewish leaders with schemes for developing a slice of Africa. Turkey was a traditional British ally, and keeping its ramshackle possessions together was a prime object of British policy. What put an end to all that was the fateful decision of the Turks to join the side of Germany in the war. In a dramatic speech in November 1914, the British Prime Minister, H.H. Asquith, announced: "The Turkish empire has committed suicide."

Immediately, a Palestinian Zion became conceivable, and what would be known as the Balfour Declaration was in train. But the British decision to end the Turkish empire in the Middle East also presupposed the existence of new Arab states as well, and inevitably brought into being Arab nationalism. It is here that Herzl's initiative and dynamism proved to be so crucial. Timing is all-important in history. No doubt a Zionist political movement would in due course have come into existence without Herzl. By launching it in the 1890's, Herzl gave the Jews, in effect, a twenty-year headstart over the Arabs. Even before the war began, Zionist leaders had been in touch with leading British policy-makers, and they exploited the possibilities produced by the war with great energy and sophistication.

It is amazing, in retrospect, that the Zionists were able to secure the Balfour Declaration—ensuring the "best endeavors" of the British government to achieve "the establishment in Palestine of a national home for the Jewish people"—in 1917, while the war was still undecided, thus preempting the postwar negotiations and settlements of national claims. By the time the Arabs got themselves organized as an international pressure group, at the Versailles Peace Conference, it was too late. They did win their Arab states, but the Jews had already gained their national home and were settling it with all deliberate speed.

But World War I also introduced unprecedented degrees of violence and extremism into the world, and these too held consequences for the future of Israel. Gone was any possibility that the Jewish national home might integrate itself peacefully with its Arab neighbors, paying for its presence in their midst by teaching them the modern arts of agriculture and commerce. The so-called Arab Revolt that began in 1936 and that was encouraged and rewarded by the British mandatory power confirmed local Arab leaders in the view that their most promising option against the Zionists was force. What had driven out the Turks and created the new Arab states could also be employed, in due course, to extirpate the Jews. This became a fixed Arab notion, so that in time, both within Palestine and across the Middle East as a whole, Arab leaders, faced with the choice of negotiation or war would invariably choose war—and invariably lose.

The violence bred by the searing years 1914-18 also decisively changed the moral climate of Europe, again with fateful results for the future Jewish state. In the wake of the war, extremist regimes seized power and ruled by force and terror—first in Russia, then in Italy, and finally in Germany. The transformation of Germany from the best-educated society in Europe into a totalitarian race-state was, of course, determinative. Although the anti-Semites of Central Europe had always treated Jews with varying degrees of cruelty and injustice, up to and including murderous pogroms and expulsion, it was only with Hitler that actual extermination became a possible program. The outbreak of World War II provided the covering darkness to make it not just possible but practical.

The Holocaust destroyed by far the greater proportion of European Jews, the pool from which Zionism had drawn both recruits and moral fervor. But it also united much of the rest of world Jewry behind the Zionist project, and brought into existence the American Jewish lobby, the prototype of all the great lobbies of the later 20th century. In the perspective of the Holocaust, moreover, it became clear that Zion had to be not merely a "national home" but a refuge, and a fortress. Finally, the Holocaust spurred the Palestinian Jews (and the refugees who joined them) to create the military means to defend the citadel. If World War I created the new Zion, it was World War II that made possible the Israeli army.

___

In the last half-century, over 100 completely new independent states have come into existence. Israel is the only one whose creation can fairly be called a miracle.

I observed the drama of 1948-49 from the security of an ancient Oxford college, where I was an undergraduate. Academic opinion was then, on balance, favorable to the new Zion: many dons had been brought up in the philo-Semitic tradition of Daniel Deronda (1876), George Eliot's novel about a young man who discovers his identity as a Jew and dedicates himself to the Zionist cause, and they welcomed Israel as an intellectual and moral artifact. But opinion was also virtually unanimous that the state would be crushed. That was assuredly the view of most governments and military staffs: the notion of the Jew as a soldier had not yet captured the Western imagination.

In 1948, the Haganah, Israel's defense force, had 21,000 men, as against a professional Arab invading army of 10,000 Egyptians, 4,500 in Jordan's Arab Legion, 7,000 Syrians, 3,000 Iraqis, and 3,000 Lebanese—plus the "Arab Liberation Army" of Palestinians. In equipment, including armor and air power, the odds were similarly heavy against Israel. Revisionist historians (including Israeli ones) now portray the War of Independence as a deliberate Zionist land grab, involving the use of terrorism to panic Arabs into quitting their farms and homes. They ignore the central fact that the Zionist leaders did not want war but rather feared it as a risk to be taken only if there was absolutely no alternative. That is why in 1947 the Zionist leadership had accepted the United Nations partition scheme, which would have given the nascent state only 5,500 square miles, chiefly in the Negev desert, and would have created an impossible entity of 538,000 Jews and 397,000 Arabs. Arab rejection of this scheme was an act of supreme folly.

Of course the Jews fought heroically, and performed prodigies of improvisation: they had to—it was either that or extermination. No doubt they fought savagely, too, on occasion, and committed acts that might appear to lend some coloring to the revisionist case. But as a whole that case is historically false. It was the Arab leadership, by its obduracy and its ready resort to force, that was responsible for the somewhat enlarged Israel that emerged after the 1949 armistice, and the same mind-set would create the more greatly enlarged Israel that emerged after the Six-Day War of 1967. In another of the paradoxes of history, the frontiers of the state, as they exist today, were as much the doing of the Arabs as of the Jews. If it had been left to the UN, tiny Zion probably could not have survived.

___

Another paradoxical aspect of the Zionist miracle, which we certainly did not grasp at the time and which is insufficiently understood even now, is that among the founding fathers of Israel was Joseph Stalin. Stalin had no love for Jews; quite the contrary, he murdered them whenever it suited his purposes. In his last phase, indeed, he was becoming increasingly paranoid; had he lived, he might well have carried out an extermination program rivaling Hitler's. Moreover, like Lenin before him, Stalin had always opposed Zionism. He did so not only as a Great Russian imperialist but as a Marxist, and he was consistent on the matter up to the end of World War II and again from 1950 to his death in 1953. But during the crucial years 1947-48, he was guided by temporary considerations of Realpolitik, and specifically by what he saw as the threat of British imperialism.

Stalin ignorantly supposed that the way to undermine Britain's position in the Middle East was to support the Jews, not the Arabs, and he backed Zionism in order to break the "British stranglehold." Not only did he extend diplomatic recognition to Israel but, in order to intensify the fighting and the consequent chaos, he instructed the Czech government to sell it arms. The Czechs turned over an entire military airfield to shuttle weaponry to Tel Aviv; the Messerschmitt aircraft they supplied were of particular importance. Then, in mid-August 1948, Stalin decided he had made a huge error in judgment, and the obedient Czech government ordered a halt to the airlift within 48 hours. But by then the war had effectively been won.

The fledgling Israeli state was equally fortunate when it came to America, benefiting from a phase of benevolence that once again might not have lasted. President Truman was pro-Zionist, and he needed the Jewish vote in the 1948 election. It was his decision to push the partition scheme through the UN in November 1947 and to recognize the new Israeli state (de facto, not de jure) when it was declared in May 1948. But the contrary pressure he had to face, both from the State Department under George C. Marshall and from his Defense Secretary, James V. Forrestal, was immense. If the crisis had come a year later, after the cold war started to dominate the thinking of the West to the exclusion of almost everything else, it is likely that the anti-Zionist forces would have proved too strong for Truman. As it was, American backing for Israel in 1947-48 was the last idealistic luxury the Americans permitted themselves before the realities of global confrontation descended.

Thus, in terms both of Soviet and of American policy, Israel slipped into existence through a window that briefly opened, and just as suddenly closed. Once again, timing—or, if one likes, providence—was of the essence.

___

If it took a half-century to transform Zionism from an idea into a reality, the reality is itself now a half-century old. Both 50-year periods illustrate the extraordinary interplay, so fascinating to a historian, between the force of ideas and the accidents of time and chance.

Herzl's Zion was seen, by him at any rate, in terms of a visual drama. His great love was show business; he boasted that "the next Exodus to the Promised Land" would outshine "that of Moses," just as a "Wagnerian opera" outshone a "Shrove Tuesday play." He opened the Second Zionist Congress in 1898 with the overture from Tannhäuser; insisted that delegates wear full evening dress with white tie at formal sessions; and imposed luxurious sumptuary regulations, based on the highest Western standards. The Judenstaat was to be a grand affair, as far from ghetto and gabardine as possible.

That was the one image: Zion as a glittering renaissance, a new City of David, painted in the strongest of colors. But there were two competing images. First there was the vision of the pious Jew, for whom Zion was a religious event, and the creation of a materialistic national home, let alone of a sovereign secular state, was an irrelevancy at best. Such Jews returned to Palestine, and then Israel, to pray and observe religious law and to encourage (and, where possible, compel) others to do likewise. They were there before modern Zionism got under way and they are still there, in much greater numbers, offering an alternative vision and wielding with persistence such political power as they can secure.

Then there was the vision of the actual pioneers who came to redeem and work the land and make the waste places bloom, whether as independent farmers or, more usually, as members of a kibbutz or a cooperative. They were colonists but also, for the most part, democrats, egalitarians, and socialists. It would be hard to say whether their image of Zion was farther removed from Herzl's Venetian-style oligarchy or from the religious Zion of the pious. Literally and figuratively they rejected both gabardine and white-tie-and-tails, settling for open-necked shirts unadorned by starch or tie.

Though little else in the three visions was realized, the open-necked shirt did become the uniform of Israeli politicians during the state's formative period. And in another respect, too, the colonizing founder-farmers left an imprint on the new state and society that so far has proved almost ineffaceable.

These Ashkenazi Jews, mainly from Eastern Europe, were colonists despite themselves. They were taking up land that had not been farmed before, or had been poorly farmed, in exactly the same way as were many of their non-Jewish contemporaries who were settling in Rhodesia, or Kenya, or Argentina, or the Maghreb. But they also wanted to differentiate themselves from those foot soldiers of the colonial empires, as well as from the whole structure of capitalist accumulation. So, partly out of intention, partly out of necessity, and partly under the influence of the Tolstoyan communitarian spirit of Russia, whence many of the most active leaders came, first the national home and then Israel itself grew up under what would later be called a "mixed economy," in which the public sector was the determining ingredient.

The small but complex state whose foundation David Ben-Gurion superintended contained many entrepreneurial elements. But these elements were usually held in the hands of the state or other collectivist institutions like the trade unions, which owned property on a huge scale. For purposes of defense, indeed of sheer survival, Israel had to have a "military-industrial complex" (to use the later formulation of President Dwight D. Eisenhower). This too was a publicly owned network, and the imperative needs of defense took priority over the market at every point. In a sense, embattled Israel had, and had to have, a command economy, one in which government gave most of the orders and the private sector and the enterprising spirit struggled against wartime levels of taxation and a forbidding density of regulations. No one got rich, legally at least. Businessmen crouched low in the social pecking order.

Was David Ben-Gurion himself a socialist? He was undoubtedly an idealist of sorts. He was also a master of Realpolitik, and an improviser of genius. He radiated strength, energy, passion, and an intelligence that oscillated disconcertingly from subtlety to brute power. His Zionism, though unblushingly secular in theory, had quasi-religious or at any rate metaphysical overtones. He spanned biblical categories—now the prophet inspired, now King David—and he was protean, switching from one role to the next as occasion required. In short, he was an original. But he certainly thought of himself as a socialist.

Was his Israel socialist? Revisionist historians ruefully deny the claim, portraying the country instead as a pseudo-socialist enterprise in which the overriding demands of nationalism took precedence over humanitarian values. That, however, was certainly not the way people on the Left, including me at the time, thought of the matter.

Let us get our categories clear here. In the 1950's, it was already horrifyingly apparent that the "Socialist Sixth of the World" under Soviet domination was a murderous caricature, incapable of producing prosperity, justice, or security. As for the social-democratic welfare states of Europe, these were tame and feeble affairs and, to the sharp-eyed, already moribund. But Israel seemed somehow different. To visit the country was to get not just a whiff but huge lungsful of realized socialism at its best—and at its most exhausting. (Kingsley Martin, my old editor at the left-wing New Statesman, used to say: "Israel is the only country in the world where every official, from highest to lowest, seems to be an intellectual, and you can debate with them half the night.")

Nevertheless, the revisionists do have a kind of point, if not the one they intend. The fact that many of the Zionist settlers in the early 20th century called themselves socialists obscures the fundamental antagonism between Zionism and socialism, whether it be socialism of the internationalist variety, which always saw the Zionists as traitors to the ideals of working-class solidarity, or socialism of the national kind, which was usually anti-Semitic anyway. Most of the anti-Semitic parties that began to form in Central Europe starting in the late 1870's had the word "socialist" in their title. Wilhelm Marr, who coined the term "anti-Semitism," was a socialist-anarchist, and the Christian Socialist Workers party was the first to adopt an openly anti-Semitic platform. Karl Lueger, the notorious anti-Semitic mayor of Vienna, called himself a socialist. In turning the German Workers party into an anti-Semitic organization, Hitler was thus in a tradition already nearly half a century old.

If, then, the founding fathers of Israel did diverge from the path of socialist priorities into the path of Jewish national ones, as the revisionists accuse them of having done, it is to their everlasting credit.

___

Whatever hybrid political form the young state took, one thing it was not and could not be was a light unto its closest neighbors. The 1948-49 war ended not in peace but in an armistice, followed over the ensuing decades by a desperate arms race, Arab economic boycott, horrific acts of violence, and outright war. Although the returning Jews came eager to teach the arts of peace, they repeatedly had to confront their neighbors instead on the fields of battle, and constantly had to hone their military skills to stay ahead.

This is not to say that the old dream of reconciliation fell by the wayside. Some Israeli public figures, indeed, became fond of arguing that Arab hatred of Israel was a case of mistaken identity: the Arabs wrongly saw the Jewish state as a colonizing power, a foothold of Western imperialism, or a 20th-century version of the medieval Crusader kingdom. To correct this unfortunate image, Israel would have to "go native," becoming a genuine Middle Eastern state with the geopolitical priorities and instincts of its neighbors. It would have to adopt a low profile, and a local one.

Despite the manifest utopianism of this idea, the ruling Labor coalition flirted with a policy based on it for many years. The idea was impractical for a number of reasons. In the first place, Israel could not dispense with its military and financial umbilical cord to the United States, the fons et origo of "Western imperialism." Second, Israel was not, and could not become, a Middle Eastern state like other Middle Eastern states, nor could its people successfully pretend to be (as it were) Jewish Arabs.

An irony here is that there were indeed plenty of Jewish Middle Easterners in Israel: the (misnamed) Sephardim who flocked there in fear and poverty after being driven out of the Arab world. But these arrivals, far from leavening the Western-formed majority with a local yeast, pushed in the opposite direction. Having suffered at Arab hands, they had none of the dreamy good will of some Ashkenazi founders and their successors. To the contrary, the Sephardim saw Arab and Israeli interests as clearly distinct, and clearly incompatible. Having come to Israel precisely because it was not a Middle Eastern state like the rest, they sought to keep it that way.

In due course, these Jewish Middle Easterners played a crucial role in Israeli politics, decisively helping to bring about the fall of Labor and the end of the first phase of Israel's existence: the phase of socialist ideals and illusions, of high hopes deferred and grand visions unrealized. Now, starting in 1977, came the second phase—the phase of resigned realism—which, two decades later, is still with us.

___

After many dogged years as the leader of the parliamentary opposition, Menachem Begin came to power in 1977 at the head of the victorious Likud coalition. Begin was not as important in Israel's history as Ben-Gurion, but he ran a close second, and the two granitic men had much in common. Both of them were stiff-necked, opinionated, obstinate, and, so far as I could see, totally lacking in fear. But Begin, who spent the early years of World War II in Eastern Europe, was also bitter in a way that Ben-Gurion was not. He had good reason: in 1939, his home town, Brest-Litovsk, had contained over 30,000 Jews, making up 70 percent of the population. By 1944, only ten were left alive, and the dead included most of Begin's family. He seemed ever after to be in perpetual mourning.

Begin spurned the semi-bohemian style of the Israeli political class; in office, he and his men wore neat business suits with dark ties. But if this sartorial choice could be thought of as signaling the end of naive idealism, Begin was too energized by memories and by his sense of righteousness to be a genuine realist. If anything, contrariness was his outstanding characteristic—and, to me at least, a delight. In 1979 I sat next to him in Jerusalem at the opening session of a conference on international terrorism that had been put together by the young Benjamin Netanyahu. Just before Begin spoke, I said to him, "Prime Minister, if I were you, I would not mention the King David Hotel affair." (As the leader of the underground Irgun in pre-state Palestine, Begin had given the order in July 1946 to blow up a section of the hotel that housed offices of the British mandatory government, causing extensive loss of life.) He replied: "Mr. Johnson, you have persuaded me that I should not merely mention it, I should emphasize it." And he did.

Before he finally became prime minister, Begin had lost, I calculate, more general elections than any other party leader in the history of democracy. So he had certainly learned patience. But once in power, he knew how to act decisively. Two of the most salutary events in Israel's history can be laid at his feet: peace with Egypt, and the destruction of the Iraqi nuclear reactor at Osirak. In the 1960's, I had written a long article about Israel entitled "The Militant Peacemaker." The fierce, sorrowing, tragic figure of Begin came, for me, to personify that paradox.

___

Peace with Egypt made all the difference to Israel's security. I often feared for the country in the 1950's and 1960's, and even after its victory in the Yom Kippur War of 1973. But once Anwar Sadat, a serious and far-sighted man, signed the Camp David accords, I breathed easier. Israel, I thought, was now safe for the foreseeable future. Thanks to Israel's policy of realism, sometimes a necessary ultra-realism, a process of accommodation with Israel's neighbors had been made possible. Since the time of Begin, that process has been inching forward.

Almost as fortunate as the peace with Egypt was the collapse of Soviet Communism. The return of Russia to the ranks of the conventional great powers removed the last serious hope of the Arab extremists that, if only they waited and fought long enough, they would get the kind of apocalyptic solution they desired to the "problem" of Israel. Russia will undoubtedly remain an important factor in the Middle East, and will occasionally cause trouble there—especially as the country comes to develop less confused policies than at present. But today, as in the 19th century, Russia once again operates within the parameters of a moral code, and for Israel that can mean a great deal.

To be sure, some of Israel's enemies have remained intractable, while others wait to see what time and opportunity will afford: there will be many an agonizing passage to negotiate before the country can ever breathe easy. That is precisely why in my judgment it is a singularly lucky thing that Benjamin Netanyahu is now the prime minister. Like both Ben-Gurion and Begin, his two great predecessors, he is a figure who inspires fierce criticism and even hatred. Although ideologically akin to Begin, in his combination of ruthlessness tempered by idealism he actually reminds me more of Ben-Gurion. His geopolitical approach, too, is similar to Ben-Gurion's, although, having been a diplomat, he also knows how to be smooth where Ben-Gurion—let us not forget!—was much rougher.

Netanyahu differs from Ben-Gurion in his determination to unscramble the collectivist framework inherited from the state's youthful days. This is a very good thing: Israel is due—overdue—for Thatcherization and privatization. But given its obdurate and in certain respects arthritic economy, the task is huge. There are some people, ranging from pious Jews to left-wing fundamentalists, who do not want Israel to become rich. One may sympathize with them; but they are in a minority, and Israel is a democracy whose citizens, including its Arab citizens, want the material blessings of life.

Such, at any rate, is the way ahead. Today's global economy puts the emphasis on educated and motivated people, and in this sphere Israel has a decided advantage. When the great migration of Russian Jews began in the late 1980's, it was the fashion to protest that the country really needed more farmers and craftsmen, not more university professors. I recall Shimon Peres's joke about going to Ben-Gurion airport to greet some new arrivals. "You see," complained the official standing next to him, "they're all concert violinists—look at the cases they're carrying." "That man doesn't have a case," Peres pointed out hopefully. Came the reply: "He's a pianist." On the whole, these brilliant soloists are faring well in Israel, at whatever they have learned to do, and their children will fare better.

The real task, and one that Netanyahu is well equipped to handle, is to create a society where—under conditions of peace—the clever children of Israel will want to stay, and where they can be confident they will flourish. Israel is an elite nation; in my opinion, that is what it should be, and unashamedly so, encouraging and training its people to be in the vanguard of the world's activity in agriculture and industry, in technology, in the arts, in education and administration, in the conquest and the preservation of nature. Israel must have its place among the nations (to borrow the title of a book by its prime minister). But it is not a nation like other nations. Willy-nilly, it is and will continue to be sui generis, its people shaped by the terrible events of our century, and marked by destiny.

Paul Johnson has written A History of the Jews, A History of Christianity, Modern Times, and A History of the American People, among many other works.

http://www.jewishideasdaily.com/content/module/2011/5/10/main-feature/1/israel-the-miracle/r&jtahome

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/205300169508200



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ב    03:40   15.12.11   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  47. רגעי הקמת המדינה  
בתגובה להודעה מספר 43
 
  
"כיכר השבת" מגיש קטעי וידאו נדירים מהארכיון הרב ישראל גליס - מהרגעים של הקמת המדינה: התפילות בכותל המערבי, הורדת הדגל הבריטי, העצרת באו"ם, הכרזת המדינה ע"י בן-גוריון, החגיגות של בני הקהילה היהודית בארה"ב והרחוב הירושלמי. אז, בניגוד להיום, כולם היו שותפים לחגיגה

"כיכר השבת" מגיש קטעי וידאו נדירים מהארכיון הרב ישראל גליס - מהרגעים של הקמת המדינה לפני 63 שנים.

בקטעי הוידאו המצורפים, ניתן לראות את העצרת ההיסטורית באו"ם, הכרזת המדינה על-ידי דוד בן-גוריון בישיבת ממשלה חגיגית, התפילות הנרגשות בכותל המערבי, הורדת הדגל הבריטי, החגיגות של בני הקהילה היהודית בארה"ב והרחוב הירושלמי.

אז, בניגוד להיום, כולם (למעט קבוצות בודדות) היו שותפים לחגיגה המרגשת.
http://goo.gl/K7RS8

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/173847789336230



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום רביעי ט''ז בטבת תשע''ב    10:43   11.01.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  78. כך השתלטה ארה''ב על משט נורווגי 1951  
בתגובה להודעה מספר 43
 
  
תזכורת לאמריקנים: כך השתלטתם על המשט הנורבגי במים בינלאומיים
את הסיפור הזה לא תמצאו בדו"ח ועדת טירקל לחקר המשט הטורקי, אולי מפני שלחץ מסיבי מגבעת הקפיטול ומן הבית הלבן מנע את הכללתו. כל ניסיונותיי הרבים להכניסו לויקיפדיה האנגלית נתקלו במחיקה מיידית ובחסימתי לפרק זמן בלתי מוגבל. כשבדקתי מיהם חברי הכנופיה שמתנכלים לי שם, גיליתי כי כולם הם פעילי שמאל ליברלי מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ששנאתם כלפי ישראל יוקדת בעצמותיהם. בכל זאת, החלטתי לכתוב אודות המקרה למען קוראיי, מפני שאם יתקלו כמותי במרואיין אמריקני לרשת בינלאומית, שמגנה פעולה כזאת במים בינלאומיים, ידעו הם כי מדובר בבורות או בצביעות.

תחילת הפרשה היא בסופה של שושלת. קיסרי צ'ינג שמשלו בסין מאז 1644 איבדו את שלטונם בשנת 1911. המדינה המונוליטית לא התפצלה ליחידות-משנה חדשות, אך נעשתה מפולגת מבחינה פוליטית. שנה אחר כך נוסדה המפלגה הלאומית הסינית בראשותו של סון יאט-סן. הוא ניסה לאחד מחדש את כוחות המדינה תחת הנהגתו באמצעות סיוע של מעצמות המערב, אך אלה הפנו לו עורף. בלית ברירה פנה לברית המועצות השכנה, וזו הפגינה רצון לסייע, אך התנתה את הסכמתה בהקמת מפלגה קומוניסטית ברת-קיימא. בדרך זו באה לעולם בשנת 1921 התנועה השלטת בסין היבשתית עד היום.

כשמת סון יאט-סן בשנת 1925, נתמנה במקומו צ'יאנג קאי-שק. שנתיים אחר כך פרצה מלחמת האזרחים הסינית בגלל חיכוכים ומחלוקות שלא יכלו ליישב ביניהם הלאומנים הסינים והקומוניסטים הסינים. זו נסתיימה בשנת 1949 בניצחונם של האחרונים. מאו דזה-דונג הכריז בבייג'ינג על הקמת הרפובליקה העממית של סין, ואילו צ'יאנג קאי-שק הצהיר בטאיפיי, בירת טייוואן, כי היא בירת הרפובליקה הסינית. מצב הדברים לא השתנה עד זמננו.

בשנת 1949 קרה עוד דבר באזור זה של העולם. ארצות הברית הסיגה את כוחותיה מאדמת קוריאה הדרומית בגלל קיצוצים בתקציב. מבחינתו של קים איל-סונג, מנהיג קוריאה הצפונית, היתה זאת הזדמנות לאחד את קוריאה כולה תחת שלטונו, אחרי שארצו פוצלה לשתי יחידות מדיניות בסיום מלחמת העולם השנייה. לשם כך השיג את תמיכת הסינים. בחלוף שנה, ביוני 1950, פרצה אפוא מלחמת קוריאה.

מדינות המערב שחששו מהתפשטות הקומוניזם לא יכלו להפקיר את הדרום-קוריאנים, ובאמצעות כוחם העדיף מיגרו את הצבא הצפון-קוריאני בחזרה לשטחו. אולם, גם הסינים לא יכלו לשבת בחיבוק ידיים, בשעה שסמוך לגבולם מצויה חזית מערבית. בהתאם להבטחתם, הצטרפו גם הם למלחמה ההיא. כך הפכה המלחמה המקומית של שתי הקוריאות למערכה כבירה בשטחן בין ארצות הברית לסין.

כבר מן השלבים הראשונים היו הסינים במצוקה אדירה. ברית המועצות לא ששה לעזור להם כל כך, והם יכלו לקבל סיוע בחשאי רק מהודו שכנתם, וממדינות מערביות ליברליות מדי, שאכולות טינה תהומית כלפי ארצות הברית, כמו שבדיה ונורבגיה. דומה ששום דבר לא נשתנה מאז, ושתי המדינות הסוררות האלה עדיין נלחמות למען כוחות האופל הנאבקים במערב.

בינואר 1951 קיבלה סוכנות הביון האמריקנית מידע מוצק, לפיו שלחו הנורבגים ספינת משא לעבר מומבאי, עיר הנמל ההודית, כדי להעמיס עליה מטען עצום של אספקה רפואית. זו כללה ציוד כה רב עד שיכול היה למלא שלושה בתי חולים עד תומם. הנורבגים, שהתחייבו לשמור על ניטראליות, אף העלו על הספינה צוותים של רופאים ואחיות ממדינתם, בניגוד להתחייבותם האמורה וגם מבלי לדווח על כך לאומות המאוחדות.

אף הודו התחייבה להיות ניטראלית. ג'ווהרלל נהרו, ראש הממשלה שלה, תמך באופן מילולי בסינים, אך עד העת ההיא לא תרגם את דבריו למעשים. והנה, נתגלה שיתוף פעולה משולש בין נורבגיה-הודו-סין, שאם יצא אל הפועל ייתן דחיפה מחודשת לצבא הסיני המובס, ואף ישפר את מצב הרוח הירוד של המשטר הקומוניסטי בסין. את זאת רצו למנוע האמריקנים בכל מחיר. המומחים שלהם סברו כי שינוי במאזן הכוחות העכשווי יוביל למותם בקרב של אלפי חיילים אמריקנים נוספים. ניתנה, אם כך, הוראה כללית למנוע מן הנורבגים את העברת האספקה מהודו לסין.

משהו צריך להיעשות, אמרו אומנם בממשל האמריקני, אך לא ידעו מה לעשות. מפקדי הצבא המליצו לפעול בלב ים, לפני שספינת המשא תיכנס לנמל סיני כלשהו, כי אז תהא הפעולה מוגבלת מטבעה. אך השתלטות על כלי-שיט נורבגי בלב ים סתרה את החוק הבינלאומי. זאת משום שארצות הברית נמנעה מלהטיל מצור על סין בגלל העמדה הבריטית – האימפריה לשעבר המשיכה לסחור עם סין חרף המלחמה, כדי להגן על האינטרסים שלה במושבה הונג קונג. לפיכך, לא יכלה ארצות הברית לפעול כנגד צד בלתי מעורב בלחימתה בסינים. ואילו נורבגיה הצהירה על ניטראליות, לכאורה.

משום כך, כל פעולה שתינקט נגד הספינה הנורבגית חייבת היתה שתיראה כבלתי קשורה לחלוטין לכוחות האמריקנים, ואפילו שלא יהא שמץ של חשד. מכאן נגזר היה שיש להרחיק את כוח האווירייה וספינות הצי מכל מעורבות בתקרית המתוכננת, בגלל קלות הזיהוי של טביעות פעולותיהם. אם כי הצבא האמריקני לא חדל מלעקוב מרחוק אחר תנועת הספינה הנורבגית בדרכה לסין.

המלאכה הוטלה, אפוא, על סוכנות הביון האמריקנית, ובראש כוח המשימה הועמד האנס טופטי (Hans Tofte), שעברו עשיר היה בפעולות מגוונות ויוצאות דופן. טופטי אמר לעצמו כי אם אמריקנים אינם מורשים להשתלט על הספינה, יעשו זאת במקומם הלאומנים הסינים. הוא גייס לעזרתו את צ'יאנג קאי-שק, ששיתף עימו פעולה במלחמת העולם השנייה, ומבצע TP-Stole יצא לדרך.

בהתאם להוראות שקיבלו, נותרו הסוכנים האמריקנים שפיקדו על המבצע בספינתם, בשעה שחייליו של צ'יאנג קאי-שק הסתערו מתוכה והשתלטו על סיפון הספינה הנורבגית. גרסה אחת מספרת כי הפעולה הסתבכה כמעט מיד בגלל התנגדות בלתי צפויה של הנורבגים, ובקרב רופאיהם נמנו הרוגים ופצועים. הטייוואנים הותירו אותם מתבוססים בדמם, ורוקנו את ספינת המשא מכל תכולתה, לפני שהרשו לאלה שנותרו בחיים להפליג לאן שיחפצו. גרסה שניה מספרת כי הנורבגים נכנעו כעבור רבע שעה ורק לאחר העברת הציוד הרפואי מספינתם הם נורו כנקמה. מכל מקום, האנשים שהיו בספינה הנורבגית לא נראו עוד מעולם וגורלם לא נודע.

שישים שנה אחר כך, כל ניסיון לברר פרטים בשגרירות הנורבגית בישראל נתקל בחומה בצורה. נורבגיה שמתנאה בחופש הביטוי הליברלי שלה בפני האומות כולן, מפעילה צנזורה טוטאלית בנוגע להשתלטות האמריקנית-טייוונית על ספינתה במים בינלאומיים. ממשלתה מעולם לא גינתה בפומבי את הרג אזרחיה הרופאים ופציעתם של אחרים, אך כשנעצר המשט הטורקי לעזה, הביעה זעזוע עמוק מן הקטל על האוניה 'מרמרה'.
http://benhateva.wordpress.com/2011/03/01/68922/

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/138306666246225



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום ראשון י''ב בשבט תשע''ב    04:30   05.02.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  84. ההסתדרות והמחאה החברתית  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
בתת שרשור זה נפרסם פרטים על ההסתדרות ופעילי המחאה החברתית

http://www.facebook.com/gzorush
http://profile.ak.fbcdn.net/hprofile-ak-ash2/373363_211496398861594_1760323768_n.jpg



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום ראשון י''ב בשבט תשע''ב    04:33   05.02.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  85. עיני נגד הצרכנים: לא להוריד את מחיר הדלק  
בתגובה להודעה מספר 84
 
  
משמעות ההפחתה לצרכן: הוזלה של 20 אגורות לליטר; ההסתדרות: הוזלת הדלק תפגע בעובדי חברות הדלק ותביא לפיטורם

>> יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, התערב במפתיע במאבק השקט שמנהלות חברות הדלק נגד הכוונה להפחית את עמלות השיווק שהן גובות מן הציבור ("מרווח השיווק"). עיני נפגש באחרונה עם שר התשתיות, עוזי לנדאו, וביקש ממנו לבחון מחדש את כוונת משרד התשתיות להמליץ על הפחתת מרווח השיווק, שתביא להוזלת הבנזין לציבור.

לפני שנה מצא משרד התשתיות כי יש לעדכן את נוסחת החישוב של מרווח השיווק לטובת הצרכנים. מרווח השיווק עומד כיום על 71 אגורות (9.5% ממחיר הבנזין לצרכן), והוא מהווה רכיב במחירו המקסימלי של הבנזין - שהוא כיום 7.22 שקל לליטר. יישום ההמלצה להפחית את מרווח השיווק יוביל להוזלת הבנזין לצרכן בכ-10-20 אגורות לליטר. פרסום ההמלצה להפחתת מרווח השיווק מעוכב זה כמה שבועות בלחץ חברות הדלק, החוששות מפגיעה ברווחיותן - מאחר שהפחתת מרווח השיווק עשויה לגרוע כ-300-500 מיליון שקל מהכנסותיהן ואף להביא להורדת דירוג החוב שלהן. הכנסות החברות ממרווח השיווק נאמדות בכ-2 מיליארד שקל בשנה.

ל-TheMarker נודע כי פניית עיני ללנדאו נומקה בכך שוועד העובדים בחברת הדלק סונול פנה באחרונה להסתדרות בבקשה שתתערב בדיונים הפנימיים שמקיימים הצוותים המקצועיים במשרד התשתיות - בטענה כי הפחתת מרווח השיווק תביא להרחבת הסדר השירות העצמי בתחנות התדלוק על חשבון התדלוק באמצעות עובדים, ומכאן לפיטורי עובדים. גורמים במגזר הציבורי הביעו תרעומת על הטענה, המתעלמת לטענתם מהנזק שייגרם לכלל ציבור הנהגים בישראל.

במשרד התשתיות אישרו כי ניהלו עם ההסתדרות מגעים "במטרה להבטיח כי בכל מקרה ותחת כל החלטה, מעמדם של העובדים בתחנת הדלק לא ייפגע". עוד נמסר כי "העבודה לבחינת מרווח השיווק ממשיכה להתבצע באופן מקצועי וענייני בלבד".

"ניתוח עדין מאוד"
מרווח השיווק נועד לכסות את סל הוצאות השיווק של חברות הדלק הקמעוניות. סל זה מבוסס על רכיבים שאומצו מסל ההוצאות המחושב באירופה, ומצוי זה שנה בבחינה מחודשת של מינהל הדלק במשרד התשתיות. בשנה האחרונה כבר הוגדל מרווח השיווק ב-6 אגורות לליטר (9.5%).

ההחלטה על שינוי מרווח השיווק אמורה להתפרסם להערות הציבור (שימוע) לפני שתתקבל באופן סופי. משרד התשתיות איפשר במהלך החודשים האחרונים לחברות הדלק הקמעוניות להגיב לטיוטות החישוב של עלויות השיווק שלהן, עוד לפני פרסומן להערות הציבור.

בינתיים דחה לנדאו את פרסום המלצת המשרד לגבי הוזלת המרווח, וביקש מאנשי משרדו לבחון מחדש את הנתונים שבידיהם לפני פרסומם. "מדובר בניתוח עדין מאוד", הסבירה לפני כחודש ראש מטה שר התשתיות, סמדר בת אדם, את העיכוב בהצגת מרווח השיווק החדש, בעת דיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת. "אנחנו נמצאים בשלב האחרון של בדיקתו, והעבודה נמשכת מעבר למה שצפינו. השר תובע מאנשיו לא פחות מעבודה יסודית ביותר". בת אדם הוסיפה כי "מתוך גישה אחראית המבקשת להימנע משגיאה בהצגת התוצאות, בחר השר להטיל על העושים במלאכה לבחון שוב את הנתונים שבידיהם לפני פרסומם לשימוע, כנדרש".

במשרד התשתיות ציינו כי קביעת מרווח השיווק החדש תיעשה תוך התחשבות במורכבות שוק הדלק הקמעוני בישראל - ובכלל זה בעלויות כוח האדם הגבוהות בתחנות בשירות מלא, וכן בעובדה כי באזורים שונים בפריפריה הדלק זול יותר מפני שתפעול התחנות זול יותר.

הכנסות החברות ממרווח השיווק בדלק אינן משקללות, כמובן, את הכנסות היתר ממכירת מוצרים בחנויות הנוחות שבתחנות בדלק. עם זאת, לפני כארבעה חודשים הזהירה חברת הדירוג מעלות S&P כי הפחתת המרווח תהיה בעלת "השפעה מהותית על החברות בענף, ובעיקר על החברות המצויות בטווח התחתון של הדירוג, כדוגמת גרנית הכרמל (הבעלים של סונול; א"ב) ודלק ישראל".

במעלות ציינו עוד כי "החלטה על הורדת מרווח השיווק בשיעור של יותר מ-10% עשויה להיות מלווה בטווח הבינוני בהורדת דירוג".

"העובדים פועלים באופן לגיטימי"
בהסתדרות מסרו בתגובה כי לא ביקשו לבטל את ההפחתה במרווח השיווק, אלא לבדוק את הנושא לעומק, גם בראי מעמדם של עובדי חברות הדלק: "צריך לשאוף לאיזון שבו מצד אחד ייהנה הציבור, ומצד שני יישמר מעמדם של העובדים. מהלכים כאלה לא עושים בשלוף, וצריך לשים על כף המאזניים גם את המשפחות מן הפריפריה שמרוויחות שכר מינימום, ולזכור שהממשלה תידרש לממן עבורם דמי אבטלה - בעוד שביד השנייה היא גובה יותר מס על הדלק".

מחברת סונול נמסר בתגובה כי "לסוגיית המרווחים יש השלכה ישירה על העובדים, והם בהחלט מודעים לכך ופועלים באופן לגיטימי למניעת הפגיעה בהם".

בהסתדרות העובדים ביקשו היום להדגיש כי עיני אינו מתנגד להוזלת הדלק - וכי עובדה היא שהכריז השנה על סכסוך עבודה במשק, אשר הביא להפחתת מחיר הדלק בזכות ביטול ייקור הבלו.

באשר להתערבותו בעדכון מרווח השיווק שגובות חברות הדלק, ציינו בהסתדרות כי "עיני ביקש מלנדאו לבדוק אם ההפחתה המתוכננת תביא לנזק כזה או אחר למעמדם של העובדים - ואם האלטרנטיבה של הפחתת המיסוי על הדלק אינה עדיפה".

בהסתדרות הוסיפו כי הוזלת הדלק אפשרית כבר היום אם משרד התשתיות היה ממליץ לממשלת ישראל להפחית את המס בשיעור 54% שהיא גובה ממחיר הדלק. "מחובתו של יו"ר ההסתדרות לדאוג לביטחון התעסוקתי של העובדים - ואין בכך כדי להשליך על סוגיית המחיר לצרכן, שההסתדרות תומכת בהוזלתו בשיעור גבוה אף יותר", נמסר.

http://www.themarker.com/consumer/1.664146

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/169389666467591



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום ראשון י''ב בשבט תשע''ב    04:35   05.02.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  86. יעל ברדה - מנהיגת מחאת העגלות, שמאלנית קיצונית  
בתגובה להודעה מספר 84
 
  
http://hagada.org.il/author/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%94/

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/100718436695184



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דניאל ינאי
גולש אורח
יום ראשון י''ב בשבט תשע''ב    04:37   05.02.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  87. מנהיגי המחאה תקפו את ראה''מ בטרם דיבר  
בתגובה להודעה מספר 84
 
  
שימו לב לתוכן ההודעה שקיבלתי בשעה 10:56 (ארבע דקות לפני שהחלה מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה): "ב- 11:15 מול משרד ראש הממשלה, המאהל בירושלים ותנועת דרור ישראל במחאה על הספין". ספין? וואלה? עוד לא נאמרה מילה אחת מפיו של נתניהו וכבר יש מי שהחליט שמדובר בספין.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/264/727.html?hp=1&cat=479&loc=8

הפרסום בגזורו"ש
http://www.facebook.com/gzorush/posts/196511663740159



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
יום רביעי ג' באייר תשע''ב    18:29   25.04.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  88. ''אוקטובר 1955, נכתב ע''י עורך מעריב, דר' קרליבך''.  
בתגובה להודעה מספר 0
 

"סקופ מאוקטובר 1955, נכתב ע''י עורך מעריב, דר' קרליבך"
נכתב על-ידי דניאל8514 בתאריך 25.04.12 בשעה 11:21

הביא דוד איתן.

אין אתה יכול להידבר עם אללה

מאמר של דר' עזריאל קרליבך. פורסם בעיתון "מעריב" ב-7 לאוקטובר 1955

-

"לא עניין הגבולות הוא מקור הסכסוך בינינו לערבים, אלא הפסיכולוגיה האסלאמית. הערבים הם בני האסלאם, ואיתו, כתפישת עולם, אי אפשר לדבר. עם האסלאם לא חיים בשכנות של שלום".

אמת פשוטה וברורה זו היא, כי בין עולם האסלאם לעולם המערב והתרבות אין אף מילה משותפת אחת, ולא היתה ולא תהיה ולא תוכל להיות כל הבנה. הכוונה בכך איננה לדת, שכל דת יכולה להיות טובה או רעה, לפי מה שיגשימו או יזניחו מאמיניה את עקרונותיה המוסריים. הכוונה להשפעת האסלאם על החיים החברתיים והסוציאליים, על תחושת העולם ועל היחסים עם שאר בני האדם.

.....חמישים –שישים דורות בזה אחר זה חונכו באסלאם לאנוס את טבע האדם - לא להשתמש בכוח המחשבה, לא לרצות בזכויות הפרט, לא להתאוות, לא לדרוש, לא לזקוף קומה.. בעצם האסלאם מולך הרצון המעומעם, האפל, הבלתי מוסבר של אללה. מולך קפדן וקפריזי, מוסתר, חולני.. זו עיקרה של הדתיות האסלאמית - לא לשאול. אדם מקבל על עצמו אמונה זו, במה שהוא אומר: אללה איל אללה", לא במה שהוא משתכנע מרעיון, אלא במה שהוא מפקיד על עצמו עריץ.

אמונה כזו מעצם טבעה אין להפיצה בדרך השכנוע השכלי או המופת המוסרי, זו עבודת הרוח והגוף-ואין להפיצה אלא בכוח האגרוף. ועל כן יש לנהל מלחמת קודש מתמדת נגד ב"בלתי מאמינים" ולהביאם אל חיק האמונה הנכונה בכוח הסייף אל-איסלאם-אללה אוהב דם.....לעולם אין הסכנה ברובה כשל עצמו, אלא באצבע הדבוקה אל ההדק ופצצה קטנה בידי מטורף אחד יכולה להשמיד עדת פילוסופים שלמה.

...הסכנה הטמונה בשביל המערב באסלאם גדולה לאין ערוך מזו שבקומוניזם. כי בדת הקומוניסטית מרובים הגרעינים השכלתניים מאשר בדת המוסלמית. עם הקומוניזם אפשר להידבר על יסודות קח ותן, הוא מתחשב גם בשל חומרנותו במציאות, מודד כוחות, מגבש דרישות, שוקל הצעות לפי התועלתיות.

כל הנתונים הללו אינם קיימים באיסלאם. מוסלמים עוד לא הסכימו מעולם על שום דבר, יהיה אשר יהיה - אף בינם לבין עצמם...והם אינם יכולים לקיים כל דבר - לא רק בענייני ישראל; כל העולם המוסלמי האדיר יחד עוד לא היה יכול ליצור הסכם על בול דואר משותף אחד. תגובותיהם - על כל דבר - אין להם כל שייכות אל השכל הישר. הן כולן רגשניות בלתי מחושבות, רגעיות, חסרות שחר...עם הכל אתה יכול לדבר "ביזנס", אף עם השטן, אך לא עם אללה....

...אנחנו עשינו - ומוסיפים לעשות שטות לא תסולח, אם גם אנחנו מסייעים לעולם לצייר לפניו ערבים שאינם קיימים כלל ושהם פרי דימיון משאלותינו. ואנחנו מוסיפים חטא על פשע כשאנחנו מסלפים את התמונה ומצמצמים את הוויכוח לסכסוך גבולות בין ישראל לבין שכנותיה.

מעל לכל- אין זה תואם את המציאות. לא עניין הגבולות הוא מקור הסכסוך, אלא הפסיכולוגיה האיסלאמית. אילו היו שכנינו אנשי מערב, אילו היו פרוטסטנטים - היינו מזמן חיים לידם בשלום כדרך הנורבגים והשבדים. או אילו היו אפילו קתולים - היו יחסינו מסתדרים כדרך שהסתדרו צרפתים ואנגלים בקנדה, ואף מדינות דרום אמריקה רבות בינן לבין עצמן. ואילו כאן אנחנו מנסים מזה חמישים שנה בכל הדרכים האפשריות להגיע לידי הסדר שהוא, ומעולם לא הופיע באופק אף כצל תקווה - משמע הדבר אינו נעוץ במעשים ובעובדות ובפחדים.

הוא נעוץ אך ורק בכך שהערבים הם בני האסלאם. ואיתו, כתפישת עולם, אי אפשר להידבר. לא חשוב כלל מי, לא חשוב כלל על מה, עם איסלאם לא חיים בשכנות של שלום.

ומלבד זאת - הצגת הבעיה כסכסוך בין שני צדדים דומים מציידת את הערבים בנשק של טיעון שאיננו שלהם. אם הוויכוח עמהם הוא באמת פוליטי, כי אז יש פנים לכאן ולכאן. או אז אנו מופיעים כמי שבא לארץ שהיתה כולה ערבית וכבשנו והכנסנו עצמנו כטריז בינותם, והעמסנו עליהם פליטים, ומהווים סכנה להם בצבאנו וכו' וכו' - ויכול אדם להצדיק צד זה או אחר. כלומר: בהצגה הזאת, השכלתנית והמדינית של הבעיה, היא נעשית מובנת למוחות אירופיים - לרעתנו.

הערבים טוענים טענות המתקבלות אף על דעת מערבית במריבה משפטית רגילה. אך לאמיתו של דבר,מי כמונו יודע, שלא זהו מקור עמדתם העויינת. כל המושגים המדיניים והחברתיים האלה אינם מעולם המושגים שלהם.

כיבוש בכוח החרב, בעיניהם שלהם, בעיני האיסלאם, איננו כלל בגדר עוולה; להפך, הוא בגדר זיכיון והוכחת בעלות ניצחת. דאגה לפליטים, לאחים מנושלים - איננה מתחום עולם מחשבתם; אללה גירש, אללה ידאג.

מעולם עוד לא התרגש מדינאי מוסלמי על כגון זה (אלא אם כן הפורענות סיכנה את מעמדו האישי). ואילולא הכיבוש ואילולא הפליטים- היו מתנגדים לנו באותו תוקף ממש. על ידי מה שאנו מתדיינים עמהם על בסיס מושגים מערביים- אנו מלבישים פראים גלימת צדק אירופית. ובכך- במקום להזעיק את עמי העולם, אנו מרדימים אותם.

זהו יסוד טעותנו, ולעניות דעתי; סוד בדידותנו וכישלונותינו.

שאנחנו, אף אנחנו זועקים על הדקירה שדוקרים בבשרנו ולא - על לוע התהום הפעורה לשלום תבל. שאנחנו מבקשים תחבושת לנשיכה שנושכנו, ואיננו מזהירים: הנה מסתובב בין רגלי כולכם כלב מטורף!!

משל למה הדבר דומה?- אילו,שעה שהיטלר עלה לשילטון, היינו אומרים שהוא אמנם במקרה אנטישמי, אבל בדרך כלל הוא מייסדה של דת נבונה ומכובדת שאין לחשוש בפניה - וידינו מושטות אליו לשלום, ועז רצוננו לסדר בינינו את החשבונות הקטנים הפרטיים, אחרי כן להתקשר איתו בברית שלום, לעזור לו בפיתוח תורתו ובהתפשטות השפעתו.....

אנו חוטאים לא רק למאבקנו אנו, לקיומה של המדינה הזאת ולחיי בנינו ובנותינו, אנו חוטאים לעולם כולו אם אנו מעלימים את האמת הפשוטה, השוכנת בלב כולנו, לרבות דוברי הממשלה, כשהם קוראים הצהרות שלום- האמת,שהאוייב הוא רוח האיסלאם.

הוא איננו רק האוייב שלנו מכיוון שאנו יושבים במקרה כאן. הוא אוייב לנו גם אילו ישבנו בקוטב הצפוני. כי הוא אויבו של כל אדם חופשי. הוא אויב של כל מחשבה פורייה, כל יוזמה טובת לב, כל רעיון יוצרני. הוא אוייב בנפש לכל יהודי, כל נוצרי - ולכל מוסלמי. כל אשר יינתן בידו, אם חרב של עץ אם טנק של פלדה אם כד מים-הופך בידו לאיום על רעו האדם.

הוא לא תרם מעודו ולא יתרום כל מאומה לטובה; הוא לא הוציא אף דמות אדם אחד שהצעיד את העולם קדימה, בכל שטח שהוא; הוא החשכה, הוא הריאקציה, הוא הכלא ל-500 מיליון בני אדם מעונים; הוא המוקש הטמון לשלום תבל.

וכל עוד לא נתאמץ ולא נצליח להנחיל לעולם החופשי את הידיעה הזאת-נהיה אנחנו תמיד הקורבנות הראשונים של אי ידיעתו.

-

ועל כך אמרו חז"ל : "וכל המוסיף - גורע"

להזכיר שהמאמר נכתב בשנת 1955 ... המעתיק: דובי קליין.

להלן המסמך:




* מקור:
http://www.jpress.org.il/Default/Skins/TAUHe/Client.asp?Skin=TAUHe&Enter=True&Ref=TUFSLzE5NTUvMTAvMDcjQXIwMDMwMA%3D%3D&Mode=Gif&Locale=hebrew-skin-custom&AW=1335365026745&AppName=2


לאמת אין אג'נדה. לתקשורת יש. ההיסטוריה מסבירה הכל


פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד

  

תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות