אישור כיפת ברזל // פרץ וברק דחפו - אשכנזי התנגד ולינדנשטראוס מתח ביקורת  

ההצלחה הגדולה של כיפת ברזל הוסיפה הרבה צבע ללחייו של עמיר פרץ, שקיבל שפע של תשבוחות בימים האחרונים. פרץ מצטייר כמי שדחף את הפרויקט המורכב, למרות התנגדויות עזות במערכת הביטחונית והפוליטית. אחרי כמה ימים של תשבוחות, הצטרפה אתמול למברכים גם יו"ר העבודה שלי יחימוביץ', שאינה ידועה כיום כידידה פוליטית גדולה של פרץ. עם זאת, בחינה נוספת ומעמיקה של התומכים, המתנגדים והמממנים של פרויקט כיפת ברזל במשך השנים מגלה תמונה שונה לגמרי. פרץ, שכיהן כשר ביטחון במשך שנה אחת בלבד, היה רק אחד האנשים שהובילו להצלחה ולמימון של הטכנולוגיה הישראלית היקרה ליירוט רקטות.

גם לשר הביטחון הנוכחי אהוד ברק, שהיום תידון בוועדת שרים בקשתו לקבל תוספת של 750 מיליון שקל להצטיידות עתידית בפרויקט כיפת ברזל, היה משקל מכריע בקידום הפרויקט. ב-2007 הכריע ברק במחלוקת קשה בעניין בין הרמטכ"ל אז גבי אשכנזי, שהתנגד לקידום הפרויקט, למנכ"ל משרד הביטחון, פנחס בוכריס, שתמך - ונתן אור ירוק חזק לכיפת ברזל.

הפרויקט יצא לדרך, תוך קשיים רבים, עוד כשנתיים קודם לכן, לפני תחילת כהונתו של פרץ כשר ביטחון. למרות התנגדות בצה"ל ובחיל האוויר, החליט ב-2005 ראש מו"פ במפא"ת, תא"ל ד"ר דני גולד, לקדם את התוכנית.

עוד כתבות בנושאמכ"מ, מערכת בקרה ומשגר טילים: כך פועלת כיפת ברזל19.11.2012 | 07:31

שנה לאחר מכן הוכן במשרד הביטחון מסמך להתקשרות לצורך פיתוח הפרויקט, ואז החליט שר הביטחון פרץ, תושב שדרות שבעוטף עזה, כי "כיפת ברזל היא הפרויקט החשוב ביותר כרגע", ולכן יש לזרז ככל האפשר את יציאתו לדרך. עם זאת, הפעולות המעשיות בפרויקט החלו רק ביולי 2007, לאחר שברק החליף את פרץ בתפקיד שר הביטחון ונתן דחיפה לפרויקט.

לאורך השנים הפרויקט היקר, שעלותו הכוללת מוערכת עד כה בכ-4 מיליארד שקל ועלותו העתידית עשויה להכפיל סכום זה - זכה לסיוע רב מכספי משלמי המסים האמריקאים. לפי פרסומים זרים, לפרויקט שותפה בנושאי פיתוח גם ממשלת סינגפור, אם כי לא ברור מה היקף השותפות שלה, אם בכלל. גם התוספת החדשה של 750 מיליון שקל לפרויקט, שתאושר כנראה היום בתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, תבוא כנראה מכספי הסיוע האמריקאי הספציפי לנושא וממקורות ישראליים.

ביקורת על הליך אישור הפרויקט

"הליקויים שנמצאו עלולים להביא לפיתוח והצטיידות במערכות שאינן עולות על מלוא הצורך המבצעי באופן מיטבי, ותוך חשש להוצאות כספיות מיותרות ולבזבוז זמן" - כך כתב מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בדו"ח שפורסם במארס 2009 בעניין קבלת ההחלטות באישור כיפת ברזל.

בדו"ח נכתב כי ב-2006 הנחה המינהל למחקר פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית של משרד הביטחון (מפא"ת) את רפאל להתחיל בפיתוח בהיקף מלא של פרויקט כיפת ברזל - אף שבידי רפאל עדיין לא היתה הזמנה לכך. בהמשך הדו"ח נכתב כי רק כחמישה חודשים מאוחר יותר, באפריל 2007, הוציא משרד הביטחון הזמנה לרפאל לשלב ראשון של פיתוח פרויקט כיפת ברזל, וגם זאת לפני שצה"ל והממשלה אישרו את הפרויקט.

מבקר המדינה לא היה היחיד שמתח ביקורת נוקבת על פרויקט כיפת ברזל. ויכוחים על פרויקט כיפת ברזל התנהלו ברמות שונות, במערכת הביטחון ובתקשורת, בשנים האחרונות. קרוב לוודאי כי אחרי ביצועי כיפת ברזל במבצע עמוד ענן, הביקורות האלה ייפסקו. קרוב לוודאי גם כי אם מבקר המדינה היה כותב את הדו"ח שלו על פרויקט כיפת ברזל היום, הדו"ח היה נכתב בצורה אחרת.

ייתכן שהמבקר היה משבח את מפא"ת, מו"פ ורפאל, על שלא המתינו לסיום כל ההליכים הביורוקרטיים, והזדרזו להתחיל בפרויקט המרכבה. כיפת ברזל נחשבת כיום במערכת הביטחון, בצה"ל ובתעשיות הביטחוניות לסיפור הצלחה. השנה ניתן פרס ביטחון ישראל לכיפת ברזל ולשמונה ממפתחיה ממפא"ת ומרפאל. כיפת ברזל עשויה גם להפוך בקרוב לסיפור הצלחה גם ביצוא הביטחוני.

בעיות תקציב ולחץ ממשלתי

לקראת סוף 2006 הנחה מפא"ת את רפאל להתחיל בפיתוח כיפת ברזל בהיקף מלא. פרץ קבע כי כיפת ברזל היא המענה הטוב ביותר לרקטות לטווח קצר וכי לפרויקט נדרש מימון שלא ממקורות משרד הביטחון. כעבור כחודשיים, באפריל 2007, הצטרף לפרץ ראש הממשלה, אהוד אולמרט, כשקבע כי כיפת ברזל הכרחית.

עברו עוד חודשיים, ובאפריל 2007 חתמו משרד הביטחון ורפאל על ההסכם לפיתוח והצטיידות בכיפת ברזל, ובהמשך התקשרה רפאל עם קבלני משנה. פיתוח הפרויקט נעשה במסגרת תוכנית חומה של משרד הביטחון. במסגרת תוכנית זו מפותחת גם מערכת החץ 2 ו-3 (להגנה על ישראל מטילים ארוכי טווח) ומערכת שרביט קסמים (להגנה על ישראל מטילים לטווח בינוני).

צה"ל התנגד לפרויקט, וביוני 2007 החליט הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, שלא לאשר את כיפת ברזל, כל עוד אין מקור תקציבי לפרויקט. ואולם מנכ"ל משרד הביטחון באותה עת, פנחס בוכריס, הודיע כי כיפת ברזל היא פרויקט חיוני ויבוצע.

מאוחר יותר קיבל בוכריס גב רחב משר הביטחון החדש, אהוד ברק, ובספטמבר אותה שנה קיבל אשכנזי את דין התנועה, והודיע כי צה"ל יצטייד בסוללות של כיפת ברזל. באמצע 2007 אישרה ועדת השרים לביטחון לאומי את פרויקט כיפת ברזל.

ב-2009 הודיעה מערכת הביטחון כי כיפת ברזל הצליחה, בתום שורת ניסויים, לראשונה, ליירט ולהשמיד מטרות. במאי 2009 קבע אלוף עידו נחושתן, מי שהיה אז מפקד חיל האוויר, כי גדוד 947 של מערך הנ"מ (גדוד טילי כתף מסוג סטינגר), יעבור הסבה מגדוד נ"מ טקטי ליחידת ההקמה של מערכת כיפת ברזל. היום קרוי הגדוד, "גדוד כיפת ברזל". המבחן המבצעי הראשון היה באפריל 2011, כשהמערכת יירטה שמונה מתוך תשעה רקטות גראד שנורו לעבר אשקלון.

מיליארד דולר לפיתוח כיפות ברזל נוספות

הערכות הן כי העלות של כל סוללת כיפת ברזל, כולל מכ"ם וטילי היירוט שלה, היא בין 60 ל-80 מיליון דולר. העלות של כל טיל מיירט היא 35-50 אלף דולר. עלות כל קאסם או רקטת קטיושה היא כמה מאות דולרים. העלות של גראד היא כמה אלפי דולרים.

בסוף 2007 אישרה הממשלה סכום מיוחד מתקציב הביטחון, 811 מיליון שקל, לפיתוח שתי מערכות כיפת ברזל הראשונות, והובטח כי המערכת תצליח ליירט 90% מהקאסמים. במאי 2010 ביקש נשיא ארה"ב, ברק אובמה, מהקונגרס הקצבה מיוחדת של 205 מיליון דולר לפרויקט כיפת ברזל הישראלי, שמימנו רכש שתי סוללות נוספות וניתנו לכל השותפות בפרויקט, ובהן אלתא ואם.פרסט. בסך הכל הושקעו בפרויקט יותר מחצי מיליארד דולר.

במאי 2011 פורסם שישראל תשקיע קרוב למיליארד דולר בייצור ובפיתוח כדי להגיע ל-10-15 כיפות ברזל. לא פורט כיצד תתפרס ההשקעה על פני השנים. בתחילת 2012, בעקבות שיחות בין שר ההגנה האמריקאי, ליאון פאנטה, ושר הביטחון, אהוד ברק, החליטה ארה"ב כי תעמיד לרשות ישראל סיוע כספי מיוחד נוסף לבניית סוללות כיפת ברזל נוספות.

באפריל 2012 החליט בית הנבחרים האמריקאי על העברת 675 מיליון דולר על פני שלוש שנים, לרכישת כיפות ברזל נוספות ולהצטיידות בטילים. 70 מיליון דולר מתוך סכום זה כבר הועברו בשנת התקציב האמריקאית 2012, כשהכוונה היא להעביר ב-2013-2015 את שאר התקציב.

לדעת גורמי הביטחון בישראל, 13 סוללות יספיקו בשלב הראשוני לכיסוי ולהגנת שמי הארץ. מטרת שר הביטחון, אהוד ברק, היא להשלים את בניית 13 הסוללות עד 2014-2015, בכפוף ליכולת התקציבית של מדינת ישראל והסיוע האמריקאי.