קבוצות דיון
גילוי מסמכים
נושא #25847
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
dave333

חבר מתאריך 26.7.08
42585 הודעות, 309 מדרגים, 589 נקודות. ראה משוב | אור ליום חמישי כ''ב בכסלו תשע''ג
22:19 05.12.12 |

|
בוטלה השתתפותה של פרופ' מהשמאל הרדיקלי, בפגישת שרים מישראל וגרמניה
|
הועבר בתאריך 07.12.12 בשעה 18:07 מפורום חדשות על-ידי Sרון Sקד, (מנהל הפורום) גורם בפמליית ראש הממשלה אישר כי השתתפות פרופ' רבקה פלדחי בישיבה בברלין בוטלה, והסביר כי "היא חתמה על עצומה שתמכה בסרבנים". לשכתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקשה לבטל את השתתפותה של פרופסור רבקה פלדחי מאוניברסיטת תל אביב במפגש אנשי אקדמיה ישראלים וגרמנים בברלין, בשל עמדותיה הפוליטיות. גורם בפמליית נתניהו, העושה כעת את דרכה מפראג לברלין, אישר היום (רביעי) כי ראש הממשלה ביקש לבטל את השתתפותה של פרופסור פלדחי במפגש שצפוי להתקיים מחר במסגרת ישיבת הממשלה המשותפת לשרי ישראל וגרמניה וראשי המדינות. הסיבה לביטול היא ש"החוקרת חתמה בשנת 2008 על עצומה שתמכה בחיילים המסרבים לבצע פעילות מבצעית". לדברי הגורם, "ראש הממשלה לא מוכן שבפגישה רשמית בה הוא מייצג את מדינת ישראל תשב ישראלית שפוגעת בשמם של טייסי וחיילי צה"ל, שעושים הכל כדי להימנע מפגיעה באזרחים בזמן שהם פועלים נגד מי שעושה הכל כדי לפגוע באזרחים". http://msc.wcdn.co.il/w/w-248/1405497-18.jpg רבקה פלדחי פלדחי, פרופסור להיסטוריה של המדעים והרעיונות המשמשת כראש מרכז מינרווה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, מתחה בשנים האחרונות ביקורת חריפה על מדיניות הממשלה בהשכלה הגבוהה, והתנגדה לכוונה לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בנגב ולהכרה במרכז האוניברסיטאי באריאל כאוניברסיטה. מוקדם יותר היום דווח ב"הארץ" כי הבוקר קיבלה פרופסור פלדחי שיחת טלפון משגרירות ישראל בברלין, בה נמסר לה כי בוטלה השתתפותה באירוע מדעי משותף שצפוי להיערך מחר במסגרת ישיבת הממשלה החגיגית המשותפת לישראל וגרמניה, עקב התנגדותו של היועץ לביטחון לאומי, יעקב עמידרור. http://news.walla.co.il/?w=/9/2593751
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
האשכול |
מחבר |
תאריך כתיבה |
מספר |
צעד נורמלי. חיוור מדי. אבל לפחות נורמלי. |
אבנר וולפסון |
05.12.12 22:21 |
1 |
טוב ויפה עשה ראש הממשלה.. |
מתנחל |
05.12.12 22:23 |
2 |
מדהים איך שהכל נמצא ברוטר, הנה רוטר לפני 12 שנה |
אופטימי |
05.12.12 22:27 |
3 |
להלן הלינק המקורי: |
פילוביץ שחף |
05.12.12 22:38 |
9 |
תודה. אני צריך ללמוד איך להעתיק קישורים. יגיע עם הזמן... |
אופטימי |
05.12.12 22:42 |
10 |
שחף, בקישור זה כתוב שהיא ניהלה מחקר ''רוסים בישראל'' |
Jak |
05.12.12 22:44 |
11 |
אבדוק ידידי, ישירות דרך מכון ון-ליר....... |
פילוביץ שחף |
05.12.12 22:50 |
12 |
עכשיו אני מבין להיכן כל ה''לגזור ולשמור'' הלכו :) |
669 |
05.12.12 23:13 |
16 |
תודה פילוביץ, אתה כרגיל מקדים את המאוחר |
dave333 |
05.12.12 23:03 |
13 |
dave333 ידידי, ברשותך אני אקדיש את האשכול שלך לחברנו YAC מנהל סקופים לשעבר |
פילוביץ שחף |
06.12.12 08:36 |
40 |
פרופסור למדעי הרוח מהפקולטה לאויר נפוח |
israely |
05.12.12 22:27 |
4 |
טעות בידך. היסטוריה הוא מדע אמיתי! |
קישוא דיגיטלי |
06.12.12 00:19 |
23 |
אני חושב שאתה טועה, לימודי ההיסטוריה הפכו למכשיר לאינדוקטרינציה |
רנה דקארט |
06.12.12 01:16 |
31 |
יתכן. אבל המתודולוגיה המחקרית בהיסטוריה היא מדע אמיתי |
קישוא דיגיטלי |
06.12.12 01:27 |
32 |
כל מה שאתה אומר תקף גם להיסטוריה |
רנה דקארט |
06.12.12 01:57 |
34 |
נכון, אבל אין לי ברירה אלא להכליל |
קישוא דיגיטלי |
06.12.12 21:33 |
52 |
ראש מרכז מינרווה |
Jak |
05.12.12 22:29 |
5 |
היא לא היחידה שם. עדי אופיר שהנו שונא ישראל מושבע, עומד בראש אחד הפרויקטים |
lurker |
05.12.12 23:11 |
15 |
וכמו תמיד, כל הדרכים מובילים לרומא |
Jak |
05.12.12 23:18 |
17 |
חבל |
השביעי |
05.12.12 22:30 |
6 |
מכתב |
סתם עוד אחד |
05.12.12 22:34 |
7 |
צריך לדאוג שאחת כזו לא תרוויח כסף מהמיסים שלנו!!! |
ישיבוחר |
05.12.12 22:36 |
8 |
מצויין - כל הכבוד לראש הממשלה |
עופר בינשטוק |
05.12.12 23:07 |
14 |
היא לא היחידה. קבל רשימה של 360 אקדמאים כמוה, שחתומים על עצומת הסרבנות. |
lurker |
05.12.12 23:32 |
18 |
האנשים הללו אם הם באמת היו בעלי ערכים ואידיאלים כמו שהם מציגים את עצמם |
עופר בינשטוק |
05.12.12 23:37 |
19 |
מטריד אותי שלא מדובר רק באנשי מדעי הרוח שפי שמקובל לחשוב |
סתם עוד אחד |
05.12.12 23:46 |
20 |
אכן כן... |
bugy |
06.12.12 00:40 |
25 |
כמה מהם עדיין מתפרנסים מכספי המדינה? ולמה לא נעשה דבר לסילוקם? |
dave333 |
05.12.12 23:59 |
21 |
ואם תסלק אותם..מה הרווחת..?את מי תציב במקומם ?? |
bugy |
06.12.12 00:38 |
24 |
לכל אחת ואחד מהם יש אלף מחליפים טובים מהם |
עופר בינשטוק |
06.12.12 00:47 |
26 |
אדרבה ואדרבה..תביא שמות.. |
bugy |
06.12.12 00:50 |
27 |
אין מלך, נשיא גאון, חכם ואיש ללא מחליף, פשוט אין, לכל אחד מאיתנו |
עופר בינשטוק |
06.12.12 00:55 |
28 |
אם היו מפטרים אותם ועורכים מכרזים על המשרות שלהם |
עופר בינשטוק |
06.12.12 01:05 |
30 |
כשהשמאל הרדיקלי מוביל את החינוך באוניברסיטאות, לאיזה יבול אתה מצפה? |
dave333 |
06.12.12 00:58 |
29 |
אני הצלחתי לשרוד למרות שטיפת המוח שעברתי ע''י כמה מהמרצים שברשימת ה-360 |
אנונימית |
06.12.12 08:13 |
38 |
מבין מאוד ומסכים איתך..זו בהחלט 'שחיתות אקדמית' |
bugy |
06.12.12 08:56 |
42 |
ושיא השחיתות היא שישנם מרצים שבסוף השיעור רוצים לדבר על ''משהו חשוב'' |
אנונימית |
06.12.12 09:41 |
43 |
33 מתניה בן-ארצי מתמטיקה האוניברסיטה העברית |
bugy |
06.12.12 00:12 |
22 |
תודה על כל ההשקעה של כל החברים פה. מדהים.ל''ת) |
אוהבחדשות |
06.12.12 19:04 |
49 |
נטורי קרטא בלבוש חילוני - גם לא מבין איך עד היום קבוצות כאלו אינן מחוץ לחוק ? |
ZIGGI |
06.12.12 01:37 |
33 |
רדיקלים עם קביעות בישראל: מציונות חדשה לאקטיביזם פוליטי- מאת פרופ אופירה סליקטר |
dave333 |
06.12.12 01:58 |
35 |
תודה ידידי....גזור ושמור את הסיפא...ציטוט: |
פילוביץ שחף |
06.12.12 02:12 |
36 |
תגובה מושקעת במיוחד ומרחיבת אופקים |
סניגור |
06.12.12 08:04 |
37 |
ועוד מאמר/אמנון לורד...תיעוד מתאריך 03.06.03 (לפני 9 שנים): |
פילוביץ שחף |
06.12.12 08:19 |
39 |
ההבדל בין חיים שור שבסופו של דבר התפכח לשמאלנים של היום הוא לא רק חוט שדרה |
אנונימית |
06.12.12 09:52 |
44 |
דייב..תודה לך ולשחף על ההשקעה..המציאות המדוברת |
bugy |
06.12.12 08:46 |
41 |
את השאלה הזאת צריך להפנות בעיקר לגדעון סער |
dave333 |
06.12.12 13:30 |
46 |
למה? כי כנראה שהדיעות ושטיפות המוח האלו מקובלות עליהם |
אנונימית |
06.12.12 16:01 |
47 |
אני מצדיע למקבלי ההחלטה האמיצה!!! |
מחשב נייד |
06.12.12 12:44 |
45 |
מה שמגוחך שהיא לא בכלא וה'סנקציה' היחידה זה אי-השתתפות בפגישות. |
ברוש |
06.12.12 16:04 |
48 |
היא שקרנית. בראיון ל''הארץ'', טענה שאינה זוכרת שחתמה על העצומה. הנה צילום חתימתה |
lurker |
06.12.12 21:29 |
50 |
החלטה נכונה |
nili |
06.12.12 21:33 |
51 |
רבקה פלדחי הנה אשתו של מרדכי קרמניצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה וראש ועדת |
lurker |
11.12.12 19:53 |
53 |
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
קישוא דיגיטלי
גולש אורח
| יום חמישי כ''ב בכסלו תשע''ג
00:19 06.12.12 |

|
23. טעות בידך. היסטוריה הוא מדע אמיתי!
בתגובה להודעה מספר 4
|
יש כמה מקצועות ב"מדעי" הרוח והחברה שהם, אכן מדעים אמיתיים: ארכיאולוגיה, היסטוריה, גיאוגרפיה, בלשנות ואולי פסיכולוגיה, ובחלק מהדברים גם כלכלה. הפעם מדוברת בחוקרת אמיתית.לא צריך להתרגש- רובם המכריע של החוקרים האמיתיים, במקצועות המבוססים על עובדות (קרי מדעי הטבע, המדעים המדוייקים וההנדסות) הם אנשי ימין, ואילו רוב הכלים הריקים, "פרופסורים" לחילופי דעות ב"מדעי" הרוח והחברה, הם שמאלניים. יש אחוז מסויים חריג בכל צד, הפעם מדובר באחת כזאת. אבל את ממשותו המדעית של התואר שלה הפעם אי אפשר לשלול. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
|
 |
קישוא דיגיטלי
גולש אורח
| יום חמישי כ''ב בכסלו תשע''ג
01:27 06.12.12 |

|
32. יתכן. אבל המתודולוגיה המחקרית בהיסטוריה היא מדע אמיתי
בתגובה להודעה מספר 31
|
אני לא נכנס למה שיש לאנשים בראש או בנשמה, אלא רק לאמיתות ולממשות של התואר שלהם. לטענתי יש תארים אמיתיים, המושגים ממחקר אמיתי, מבוסס עובדות, ויש תארים מזוייפים, המוענקים לדעתי לשווא, בחוגים המבוססים על דעות (ומי אחר שדעתו של נהג המונית פחות נכונה??). זה ההבדל.בהיסטוריה המחקר מתבסס על ממצאים אוביקטיביים, על השוואת נתונים וכו', ולכן הוא מדע אמיתי, רק שאינו דורש הוכחות מתימטיות, ושהמעבדה בו אינה קיימת. אך הוא מתייחס לאירועים אמיתיים, שקרו באמת בעבר והם בגדר עובדות, ולכן הוא מקצוע שעוסק בעובדות ומכאן שהתארים בו הם תארים אקדמאיים אמיתיים. זה לא אומר שבהכרח יהיו בו רק אנשים שחושבים בצורה מסויימת. במקרה יוצא שברגע שיפורקו התארים הפסאודו מדעיים, וישלחו אל חוגי הבית, שם מקומם הטבעי, נפסיק לסבול מההצקות של כל מיני פסאודו דוקטורים ופרופ' שמעולם לא חקרו שום דבר עובדתי, אך מנפנפים בתואר שלהם כאיזושהי גושפנקא לאיכות אקדמית או אפילו לחכמה יתרה, ולא בצדק. משום מה רובם של אלו חי באשליות שמאלניות (לא מפתיע, משום שהתרגלו לא להסתכל על עובדות פשוטות, אלא להתפלפל על דעות ושברי דעות, ודעות מנוגדות עד זרא- וללא שום מסקנה אמיתית חד משמעית חדה, פשוטה, ברורה והחלטית, ושגם עומדת במבחן המציאות) |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
עופר בינשטוק

חבר מתאריך 16.5.07
9653 הודעות, 133 מדרגים, 257 נקודות. ראה משוב | אור ליום חמישי כ''ב בכסלו תשע''ג
23:07 05.12.12 |

|
14. מצויין - כל הכבוד לראש הממשלה
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 05.12.12 בשעה 23:11 בברכה, עופר בינשטוק
אחת כזו אמורה להיות פסולה מלהתפרנס ממקורות תעסוקה שהמדינה מממנת. שתשיג פרנסה באופן עצמאי ממי שמוכן לשלם לה, אבל היא ככל הנראה גם יורקת לבאר וגם שותה ממנה. היא מהזן של העבריינים שיש להם חסינות מתביעות, מעודדת הפרת חוק ופגיעה בבטחון המדינה ומקבלת משכורת ממוסדות הנתמכים על ידי המדינה. מעבר לפגם של הנראות, אלו אנשים צבועים וחסרי מוסר. שתלך עם האמת שלה עד הסוף, שלא תתפרנס ממקורות שקשורים למדינה האיומה שלנו. כתבתי את הספר "היום שאחרי הפצצה האירנית" כשרות למסר השואה "לעולם לא עוד"
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
dave333

חבר מתאריך 26.7.08
42585 הודעות, 309 מדרגים, 589 נקודות. ראה משוב | יום חמישי כ''ב בכסלו תשע''ג
01:58 06.12.12 |

|
35. רדיקלים עם קביעות בישראל: מציונות חדשה לאקטיביזם פוליטי- מאת פרופ אופירה סליקטר
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 06.12.12 בשעה 02:05 בברכה, dave333 קטעים חשובים מהמאמר:מעבר לדחייתו של הנרטיב המכונן של המדינה היהודית, החוקרים הביקורתיים, כדוגמת אורי רם, דוחים את הרעיון לפיו ליהודים יש זכות לגיטימית בארץ ישראל. בהסתמך על סעיד, רם טוען ש'הפרויקט הציוני' הוא מפעל קולוניאלי, שאינו מעניק ליהודים יותר זכויות להתיישב בפלשתינה מאלה שהיו לבריטים בהודו.המוטיב של נישול דמוי-קולוניאליסטי של אוכלוסיה ילידית זכה לקריאה נוספת בעבודתו של הגיאוגרף הפוליטי הביקורתי אורן יפתחאל, שטען שהמוטיב הציוני החד-אתני הוביל ל'יהוד ולדה-ערביזציה של ישראל/פלשתין'. דן רבינוביץ' טען שהפלשתינים מוקפים בחומה ועומדים בפני 'סכנת כליאה איומה' המוגדרת כאי יכולתה של הקהילה לנקוט בצעדים בסיסיים לקראת 'החלמה ותחייה'. בתנאים מסוימים, קהילות הנתונות במצבים כאלה עלולות לעמוד בפני סכנת השמדה. 'סוציולוגים חדשים', כדוגמת ברוך קימרלינג, רם, ויהודה שנהב מעלים טענה שגם אם זכתה לפחות פרסום, מאתגרת לא פחות את הסוציולוגיה המסורתית הישראלית. אלה ואחרים, סוציולוגיים ביקורתיים, קנו את שמם בכך שהתקיפו את עבודתו של שמואל נח אייזנשטדט ותלמידיו באקדמיה הישראלית. ה'סוציולוגים החדשים' טוענים שאייזנשטדט סיפק את הבסיס האידיאולוגי שהניע את האליטות האשכנזיות להביא למודרניזציה (רוצה לומר – הטמעה) של היהודים המזרחים על מנת להתאימם ל'תקן האשכנזי' של הזהות הישראלית. שנהב התגלה כמנהיג של קבוצת חוקרים מזרחיים בעלי השפעה שפרקו את הנרטיב הציוני הרשמי הטוען שהמזרחים הוצלו מהחברות הערביות הדכאניות והנחשלות. הוא אימץ את רעיונותיו של סעיד בנושא הציונות מהפרספקטיבה של הקורבנות, אותה קבוצה המתעקשת להתייחס אל עצמה כאל יהודים ערבים, וטוענת, בדומה לפלשתינים, שהמזרחים הם קורבנותיה של הציונות. למותר לציין שאותם חוקרים, "ערבים יהודים", רואים את הציונות כתנועה אירופית של לבנים שהוקמה על יסוד דחיית המזרח והיא נחושה לדכא את האתניות האותנטית של המזרחים. חוקרות פמיניסטיות פוסט-ציוניות חברו אף הן לביקורת זו של החברה הישראלית – חנה הרצוג, חוקרת פמיניסטית מובילה, טוענת שישראל היא חברה הנשלטת על ידי גברים מיליטנטיים, חברה המדכאת נשים. הביקורת הרדיקאלית שמותחת האסכולה הביקורתית על תוכנית הלימודים שעניינה הכרת השואה והנצחתה בישראל היא אולי ההיבט הפחות ידוע. החלוץ שהוביל את המחנה היה ההיסטוריון הביקורתי נורמן פינקלשטיין שטען שהיהודים הפכו את סבלם ל'תעשיית שואה' על מנת לקדם את ענייניה של הלאומנות הציונית בישראל ובגולה. בראש מחנה הטוענים בישראל עומדת עידית זרטל העומדת על כך שהמרכזיות של השואה יצרה תרבות של קורבניות ומוות, המלבה את רוח הלאומנות והקיצוניות. הפילוסוף הביקורתי עדי אופיר ואורי רם טוענים שמצעד החיים, במסגרתו נשלחים בני נוער מישראל לבקר באושוויץ ובמחנות השמדה נוספים בפולין, מעודד ומטפח לאומנות בכך שהוא מחזק את המסר לפיו ישראל חזקה היא הערובה היחידה להישרדות יהודית. תוך שימוש באותה לוגיקה של דקונסטרוקציה, אופיר ואחרים טוענים שהמסעות, ותוכנית הלימודים אודות השואה בכלל, שמשו בידי ממשלות ישראל על מנת להעניק לגיטימציה למדיניות של רצח עם בה נוהגת ישראל כלפי הפלשתינים. כפי שטען אופיר בהתקפה נגד בני מוריס לאחרונה, שאת תיאוריו של 1948 הוא תופס כמתונים מדי, 'רצח עם מתחבא מאחורי גירוש'. בכל מקרה, על פי אופיר, מקורה של החרדה היהודית מפני אנטישמיות נובע מראיית 'האחר' באור אפל. תוך נאמנות למנדט שנטלו לעצמם לשנות את החברה, פונים חוקרי האסכולה הביקורתית לפעילות פוליטית במטרה להדגיש את חוסר הלגיטימיות של הכיבוש. כפי שניסח זאת עדי אופיר, הם מונעים על ידי החשש ש'שליטה על פלשתינים' הובילה ל'אימוץ דפוסים פוליטיים של מדינת-לאום אתנוצנטרית וגזענית'. רבים מבין החוקרים הללו מעורבים ב'הקמפוס לא שותק', קבוצה שיש לה סניפים באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים' קבוצה שנוסדה בשנת 1996 כהמשך ל'עד כאן', תנועה שקמה בזמן האינתיפאדה הראשונה בשנות ה-80 המאוחרות. אחרים פועלים מחוץ לקבוצה, המונה כ-150 אנשי סגל. כ-20 מביניהם מהווים ראש חץ, אחרים לוקחים חלק בארגון ויש המשתמשים במחקריהם האקדמיים על מנת לקדם את המטרה שהיא בעיקרה – דה-לגיטימציה של ישראל.פעילים אקדמאים השתמשו במגוון אמצעים, לרבות פרסום מאמרים פופולאריים, נשיאת נאומים - בארץ ובחו"ל - חתימה על עצומות, אותן הם מפרסמים בעיתונות היומית בארץ ו/או באינטרנט. בין העצומות שהגישו לאחרונה ניתן למנות את: אזרחי ישראל בעד התערבות בינלאומית; פנייה דחופה למעורבות בינלאומית להצלת פלשתין; הפסיקו את בניית הגדר מייד (עצומה שהופנתה לאומות המאוחדות, גופים דמוקרטיים וממשלות, ארגונים הומניטאריים והקהילות היהודיות ברחבי העולם). עוד פרסמו, מכתב גלוי לחיילים ואנשי מילואים בתמיכה באומץ לסרב (שירות צבאי) ואזהרה דחופה נגד המלחמה בעיראק ותמיכה בזכות השיבה של פלשתינים לישראל – מסמך אולגה. לעצומות, למאמרים ולנאומים הפומביים מספר מכנים משותפים. הם טוענים שישראל אינה דמוקרטיה אמיתית אלא חברה קולוניאלית, מיליטריסטית ומדינת אפרטהייד. אילן פפה, הקיצוני שבין 'ההיסטוריונים החדשים', הידוע בכינוי 'נועם חומסקי הישראלי', דחק בעמיתיו לפרק את תדמיתה המערבי של ישראל כ'דמוקרטיה היחידה' במזרח התיכון המזכה אותה בתמיכתה המלאה של הקהילייה הבינלאומית. לשם כך, טען יפתחאל, שיש להתייחס אל ישראל כאל דיקטטורה, אלא אם הפלשתינים שמחוץ לקו הירוק יוכלו לבחור בבחירות לכנסת. נווה גורדון הצהיר שישראל שרויה בתהליך המוביל אותה להיות מדינה פשיסטית. פיגועי התאבדות שהביאו לפעולות התגמול של ישראל מוזכרים רק כבדרך אגב או שהם מסולפים. לאחר שאחייניתו נרצחה בפיגוע התאבדות בשנת 1997, יואב פלד הזמין נציג אש"פ להלוויה, שם האשים את ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, בהירצחה של אחייניתו, האשמה שזכתה להד ב- Los Angeles Times. מרבית "הראיות" המשמשות לביסוס הטענה שישראל היא מדינה פשיסטית וגזענית באות ממה שנתפס בעיני חברי הקבוצה כיחס 'לא אנושי' ו'מושחת' כלפי הפלשתינים. על פי העצומות ופרסומים אחרים, צהל ביצע זוועות נגד הפלשתינים ומתכונן לטרנספר ולסוגים נוספים של טיהור אתני. ואכן, באזהרה דחופה נגד המלחמה בעיראק נטען כי ייתכן שבחסות 'ערפל המלחמה' מתכננת ישראל 'פשע נגד האנושות', דהיינו, גירוש פלשתינים. עדי אופיר יזם פנייה לכוח בינלאומי שיגן על הפלשתינים. פפה בתורו, הביע תמיכה ברעיון לפיו הצבא הישראלי ביצע טבח בג'נין.למרות שמשלחת בינלאומית לא מצאה ראיות לזוועות שכאלה, קימרלינג המשיך לטעון שבין אם היה טבח בג'נין ובין אם לאו זו שאלה סמנטית בלבד. לב גרינברג, העומד בראש מכון המפרי למחקר חברתי באוניברסיטת בן גוריון, מחזיק בדעה לפיה ישראל עושה 'רצח עם סימבולי', האשמה אותה הסביר במאמר שפרסם בבלגיה.הפוסט-ציונים ממעטים להתייחס לפיגועים שמבצעים מחבלים מתאבדים ומכאן שלדעתם, הפעולות בהן נוקטת ישראל אינן אלא שלב ב' של 1948, רמיזה לתכנית, כביכול, לגירוש הפלשתינים. למעשה, כל חברי הקבוצה טוענים שישראל היא מדינת אפרטהייד. על פי יפתחאל, המערכת הישראלית של פיתוח האפרטהייד תהפוך את ישראל למדינה גזענית. טניה ריינהרט ציינה שהתנהגותה של ישראל חמורה מזו של דרום אפריקה. ואכן, חיפוש באינטרנט על פי המונח אפרטהייד בצירוף רבים משמות של חברים בקבוצה מניב שלל קישורים.על מנת להביא את 'האפרטהייד' הזה לקיצו, קבוצת הפעילים תומכת בפניות לקהל מקומי ולקהילייה הבינלאומית. במלים של פפה, 'יש לגייס כל אמצעי אפשרי במערב' על מנת להשיג יעד זה. מרבית החוקרים הפעילים שואבים השראה מהתנועה הבינלאומית שהצליחה להביא לקצו את האפרטהייד בדרום אפריקה. ניסיונות לגייס לחץ בינלאומי כרוכים בשלל אסטרטגיות – העלאת המודעות באמצעות שימוש באמצעי התקשורת בארצות הברית ובאירופה; פניות לארגונים אוהדים, לרבות הוועדה לזכויות האדם של האו"ם ו-NGO's לזכויות אדם, קבוצות השייכות לכנסיות בינלאומיות; תמיכה בסנקציות כגון החרמת אוניברסיטאות, מוסדות וחברות המעודדות את הכיבוש, ועוד. מאחר ולא הושגה הסכמה באשר לדרך הטובה ביותר לשחזר את ההצלחה לה זכו פעילים בדרום אפריקה, החוקרים אימצו אסטרטגיות שונות. לדוגמה, פפה, ריינהרט, גיורא, יבלונקה ורם, תומכים בחרם אקדמי וסוגים נוספים של לחץ; גורדון וגרינברג תמכו בהגשת תביעה לבית המשפט לפשעי מלחמה נגד קציני צהל בשטחים ומפקד חיל האוויר אותו הם רצו להעמיד לדין בגין התנקשויות. קימרלינג הגורס כי 'מוסדות אקדמיים הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל הדכאנית שבין שאר מעשי הנבזות והאיוולת שעשתה בצעה פשעים שלא ייסלחו נגד העם הפלשתיני', מתנגד לחרם אקדמי מלבד אם יהיה זה חלק מחרם כולל על פי המתכונת הדרום אפריקאית. עדי אופיר, כועס על כך ש'צל האנטישמיות' מונע מאירופה מלנקוט בגישה חריפה יותר כלפי ישראל, ואומר ש'אם הדברים ימשכו כפי שהם' יתכן ויהיה מקום להתערבות של נאטו שתפציץ את ישראל. למרות מספרם המוגבל, לחוקרים הביקורתיים הייתה השפעה משמעותית גם בישראל וגם מחוצה לה, והחרם שהטיל ארגון המרצים הבריטי הוא הדוגמה הגלויה ביותר. על מנת להבין כיצד קבוצה קטנה יחסית של אנשי אקדמיה יכולה להביא לתוצאות כה מרשימות, נדרשת הבנה עמוקה יותר של דרכי פעולתם. http://israel-academia-monitor.com/index.php?type=large_advic&advice_id=4203&page_data%5Bid%5D=163&userid=&cookie_lang=he&BLUEWEBSESSIONSID=bea83a0d66451b97cf4e42550cc30778 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
 |
|
 |
|
 |
פילוביץ שחף

חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום חמישי כ''ב בכסלו תשע''ג
08:19 06.12.12 |

|
39. ועוד מאמר/אמנון לורד...תיעוד מתאריך 03.06.03 (לפני 9 שנים):
בתגובה להודעה מספר 35
 |
17. ''רדיקלים חופשיים = השמאל הקיצוני האשפיסטי !! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5019&forum=gil&archive=#17אלה הם קווי המתאר של ארגוני השמאל הרדיקלי המסייעים לצד הפלשתיני: הסתנפות לארגונים בינלאומיים; השראה קומוניסטית; הישענות רטורית על החלטות או"ם (שלא היו); וניסיון לגייס תומכים ממרכז המפה הפוליטית מקור ראשון - מאת:אמנון לורד
 הפגנה בשכם. צילום: רויטרס "מאבק מהפכני נגד המלחמה – זו אמירה ריקה וחסרת משמעות. אלא אם כן, פירושה פעולה מהפכנית נגד ממשלתך שלך, אפילו בזמן מלחמה". כך קבע ולדימיר איליץ´ לנין בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. ההגדרה הזאת יכולה לעזור כשבודקים את מערכת הלוחמה האידיאולוגית שמנהלים חלק מארגוני השמאל בישראל. תשומת הלב לצד הזה של הלחימה נגד ישראל התעוררה כאשר החליטה ישראל לסגור את משרדי האיי-אס-אם – ארגון הסולידריות הבינלאומית – הממוקמים בבית-סחור.
באתר האינטרנט של ארגון הסולידריות הבינלאומית נאמר: "כפי שנחקק בחוק הבינלאומי ובהסתמך על החלטות האו"ם, אנו מכירים בזכות הפלשתינים להתנגד לאלימות הישראלית ולכיבוש באמצעים הלגיטימיים של מאבק מזוין". הפעולה נגד האיי-אס-אם ננקטה לאחר שנמצא קשר בין שני המתפוצצים מ´מייק´ס פלייס´ בתל-אביב לבין התנועה, קשר שאנשי התנועה ודובריהם בישראל מכחישים. רוני שנדר, העוסקת בפעילות למען הארגון בארץ ומנהלת עכשיו את מגעיה עם התקשורת, מבקשת להבהיר: "המשרדים לא נסגרו. צה"ל לקח ציוד, לקח מחשבים, מסמכים, מידע, ועצר כמה פעילים. אבל יש כבר מחשבים חדשים ומתנדבים חדשים. אני מסייעת בתור מרכז תקשורת לתנועה. במיוחד בנוגע להעברת מידע, כיוון שיש עוד פעילים בשטח שמתעדים את מה שקורה. אתמול היתה הפגנת תמיכה באיי-אס-אם מול הקריה". רוני שנדר, בת 24, היא ילידת חיפה וגם היתה קצינה בחיל האוויר. לפי הגדרת הסטודנטיאליות שלה, "אני לומדת, און אנד אוף". היא משתייכת ל´מרכז למידע אלטרנטיבי´ הממוקם בירושלים. לארגון שבראשו עומד מיקדו, הוא מיכאל ורשבסקי הידוע, יש היסטוריה ארוכה. בגדול זהו הגלגול העכשווי של מה שהיתה בעבר הרחוק תנועת ´מצפן´.  נראה שהאפשרות להיות מסונפים בקשר בלתי מחייב לתנועה בינלאומית, כמו האיי-אס-אם, מעניקה מרחב פעילות שמבחינה פוליטית, מצפונית, ביטחונית וחוקית הוא נוח יותר מאשר בעבר, כאשר גלגוליו הקודמים של הארגון היו קשורים לחזית הדמוקרטית לשחרור פלשתין. הטכניקה היא כזאת: "אני אחראית על מרכז תקשורת עצמאי. הפעילים הבינלאומיים משמשים כמקורות מידע. הם יכולים להגיע למקומות שהפעילים שלנו לא יכולים להגיע. הם יכולים לנוע בזמן עוצר, לעבור ממקום למקום, מכפר לכפר. ואני כמובן בודקת את אמינות המידע לפני הפצתו". זה קשר שנוצר רק עכשיו, בעקבות סגירת המשרדים? שנדר: "אני כבר עובדת איתם הרבה זמן. ארגוני שמאל מכירים אחד את השני. עסקנו בהבאת קבוצות מחו"ל פנימה. יודעים אחד על השני". מה זאת אומרת, אתם מחדירים פעילים לשטחים? "לא מחדירים, עורכים סיורים לימודיים. הפעילות של איי-אס-אם היא אחרת. יש לנו פמפלט שבאמצעותו אנחנו מציעים לאנשים לבוא. אנחנו מציעים סיורים אלטרנטיביים. אין קשר בין הארגונים, אבל הפעילות של הקבוצות נמצאת במגע הדדי". היית אומרת שאתם חלק מהמאבק הפלשתיני? "אנחנו חלק מהמאבק הגלובלי למען זכויות אדם". לא חשבת על האפשרות שארגוני טרור עלולים לתפוס עליכם טרמפ? שאתם לוחמים בעצם באותו מאבק של הטרור רק בגזרה אחרת? "הפעילות שלי – זה לעסוק בהפצת מידע". לפני שבועיים מיקדו אמר לנחום ברנע שבין אלה שנכנסים מגיעים גם טרמפיסטים "הרפתקנים". "אני חושבת שמה שאנחנו עושים זה נפרד ממה שארגוני הטרור עושים. אנחנו נלחמים למען חופש, שלום, נגד הכיבוש. זה מאבק גלובלי".
בנקודה זו התעורר אצלי שוב החשק להצטרף לארגון כל כך צודק ולהיות חלק מהמאבק לחופש. חשבתי לפרסם כאן את מספרי הטלפון למעוניינים לתרום לתיירות האלטרנטיבית. בייחוד כשרוני שנדר הבהירה לי ש"כמו שאני לא רואה את צה"ל כשותף שלי כך איני רואה את ארגוני הטרור כשותפים שלי. ולא שאני משווה". את לא חוששת שאולי יסגרו גם אתכם אחרי האיי-אס-אם? נראה שהאפשרות להיות מסונפים בקשר בלתי מחייב לתנועה בינלאומית כמו ISM מעניקה ל´מרכז למידע אלטרנטיבי´ מרחב פעילות שמבחינה פוליטית, מצפונית, ביטחונית וחוקית הוא נוח יותר מאשר בעבר, כאשר גלגוליו הקודמים של הארגון היו קשורים לחזית הדמוקרטית "אני לא רואה סיבה. כל הפעילות גלויה, פתוחה. מה שקרה לאיי-אס-אם זה משהו מאוד ספציפי, האנשים שביצעו את הפיגוע נשלחו על ידי גורמים אחרים, ובכניסה לארץ הם התחזו. הם לא היו חלק מהאיי-אס-אם. כשעצרו אותם הם אמרו שהם פעילי שלום. ייתכן שיש מידע אחר שאני לא יודעת עליו". התנועה הזאת באופן כללי, זו תנועה קומוניסטית חדשה? מה שנקרא ניאו-קומוניסטית? "לא. ממש לא". בכל זאת, אלה שעומדים בראש המרכז שלך, כמו מיקדו למשל, הם מרקסיסטים. "אני בן אדם שההגדרות האלה לא אומרות לו כלום. זה שיח ישן. זה לא חלק מהשיח שלנו, וגם לא של איי-אס-אם. התנועה לא קובעת אידיאולוגיה. אתה יכול להיות טרוצקיסט, אנרכיסט, קומוניסט וגם קפיטליסט. העיקרון הוא אי-אלימות. גם לא אלימות מילולית. ואם אתה מפר את הכללים, אתה מוצא מהתנועה". באתר האינטרנט של ארגון הסולידריות הבינלאומית נאמר: "כפי שנחקק בחוק הבינלאומי ובהסתמך על החלטות האו"ם, אנו מכירים בזכות הפלשתינים להתנגד לאלימות הישראלית ולכיבוש באמצעים הלגיטימיים של מאבק מזוין". שום חוק בינלאומי ושום החלטת או"ם אינם תומכים ב"מאבק מזוין".
 אלטרנטיבי אמרנו? בדיקה של השמות בעצומות השונות, או בארגונים השונים שצצו בארץ בשלוש השנים האחרונות, כמו גם מעקב אחר המושגים השולטים בז´רגון של הארגונים (אלטרנטיבי אמרנו?) מלמדים על השפעה קומוניסטית. למשל, ´תעאיוש´, שזה דו-קיום בערבית. מושג מוכר מעולם הלוחמה האידיאולוגית של הקומוניזם בעבר. בדיקה שערכו חוקרים בנושא הלוחמה החתרנית האידיאולוגית בישראל מגלה במסמך של ארגון ´בת שלום´ מילים המוכרות היום לכל ישראלי, מוכרות אפשר לומר עד לזרא: "הכיבוש", "גזענות", "צדק", צירופים של המילים האלו יחד כמו "כיבוש וגזענות", "בנייה משותפת", "אידיאולוגיה משותפת", "שינוי פוליטי". המלה "דמוקרטיה" פירושה כמובן משטר של מדינה לא יהודית, כנראה "דמוקרטית חילונית", ככתוב בכמה מצעים ישנים של הארגונים הפלשתיניים. התעמולה של השמאל הרדיקלי תומכת את עצמה באופן עקבי שחוזר על עצמו כמו תקליט שבור ב"חוק הבינלאומי" וב"החלטות או"ם". זו שיטת גבלס הידועה, שאם תחזור על שקר מספיק פעמים הוא יתקבל כאמת, כמו הגדרת הנוכחות הישראלית בשטחי יש"ע כ"כיבוש". העצומה שפורסמה בעיתונות במארס 2002 נגד איסור יציאתו מהארץ של שייח´ ראא´ד סלאח, שנעצר לפני שבועיים וחצי, ממפה את האלמנטים הקומוניסטיים הישנים החוברים יחד עם הרדיקלים של השוק החופשי דהיום. החלטת ישראל נגד ראא´ד סאלח מוגדרת כמובן כ"גזענית", וקוראת ל"חופש תנועה לכל". אלה המסתמכים על עקרון "חופש התנועה" תומכים בדיקטטורות טרור ורוצים להגביל את תנועתם של היהודים לתחומי גטו. אז אילו שמות מעניינים יש לנו וכיצד הם מתערבבים יחדיו: גדי אלגזי, חיה אמיר, שמואל אמיר, עוזי בורשטיין, תמי ברגר, יורם ותמר גוז´נסקי, בנימין גונן, אבי מוגרבי, אבי עוז, אילן פפה, קובי פתר, נעם קמינר, מיכל שכטר ועוד אחרים שאינני מכיר השייכים לגרעין הסטליניסטי הקשה של השמאל, רובם קומוניסטים ותיקים שאף פעם לא מתים. מארגן העצומה הוא לא אחר מאשר תדי כץ, זייפן ההיסטוריה שהמציא את הטבח בטנטורה במימון אש"ף. 
אך האמת, שאין היום – כנראה – יד מכוונת מרכזית. זה אירוני, אבל את היד המכוונת הריכוזית מהעבר הקומוניסטי החליפה "היד הנעלמה" של השוק החופשי, וכך עם התמוטטות המרכז הסובייטי בעבר החלו הארגונים הרדיקליים ליהנות ממצב של תחרות חופשית. תחרות חופשית, בעיקר על משאבים של קרנות בינלאומיות, גרמניות, אירופיות ואמריקניות, ותחרות על תשומת לב תקשורתית במסגרת התרומה למאבק. מותם של שני פעילי שמאל בינלאומי בשבועות האחרונים מלמד ש"המאבק למען זכויות האדם" הוא כיסוי לשותפות למאבק הפלשתיני. כתבים בארה"ב, שבדקו בתקופה שלפני המלחמה בעיראק את הארגונים העומדים מאחורי ההפגנות של האיי-אס-אם נגד המלחמה, מצאו שם בין השאר ארגון סטליניסטי דומיננטי מאוד, שקיים כבר הרבה שנים. אחדים מהמארגנים המרכזיים הם אנשים שפעלו משך שנים על הקו ארה"ב-קובה-צפון קוריאה. בימים כתיקונם אין קונים לסחורה שלהם. אבל בימים של תסיסה, הם יכולים להציע יעילות פוליטית בתחום הארגוני שבו אין להם מתחרים. ואז הם חוזרים למרכז התמונה.  הפתעת חייה ההתרחשויות של היום מזמינות מבט לאחור. ההישג הגדול של ארגון רדיקלי הוא גיוס שותפים ממרכז הגלקסיה הפוליטית המקומית. התסריטאי בני ברבש סיפר בראיון למוסף ´מעריב´ (9.5.03) על משלחת ישראלית לברית המועצות, שאורגנה על ידי רק"ח וועד השלום הסובייטי. הוא הצטרף אליה כנציג ´שלום עכשיו´, על אף התנגדותו הנמרצת של צלי רשף. העלייה לרגל למוסקבה התקיימה ביולי 83´. הרכב המשלחת מסקרן; בדומה לעצומות הוא מלמד על הדרך שבה השמאל האנטי ציוני מגייס למאבק נגד ישראל פוליטיקאים מהמרכז הלגיטימי. היה חשוב לקומוניסטים לגייס דווקא מישהו מוכר מ´שלום עכשיו´. עוזי בורשטיין ונימר מורקוס ייצגו את רק"ח, מתי פלד התחבר מטעם השמאל הפרו-פלשתיני אך הבלתי תלוי, שולמית אלוני ייצגה את השמאל הציוני המוכר, ואהרן הראל היה אז חבר כנסת של מפלגת העבודה. הראל היה בעבר הרחוק איש רפ"י, כלומר מהחוג הסובב את שמעון פרס. אפשר לומר, ששני המחנות היו מיוצגים במשלחת: מתי פלד ממחנה רבין ואהרן הראל ממחנה פרס. משלחת השלום הזאת נוצלה למטרה אחת בלבד: להעניק לגיטימציה לבריה"מ בימים של לחץ בינלאומי כבד עליה ומסע של דה-לגיטימציה נגדה מצד ישראל וארה"ב. תפקידם של החברים הנכבדים היה לשבור את חזית הלחץ נגד הסובייטים בדומה למשלחות שאנחנו מכירים לרמאללה ועזה. החדירה הראשונה של ´שלום עכשיו´ לתוך המעגל האש"פי-סובייטי היתה שלוש שנים קודם, במפגש שקיימו יולי תמיר ודדי צוקר בווינה עם עיצאם סירטאווי תחת חסותו של התורם הגדול של ´שלום עכשיו´ קרל כהנא. כשראיינתי את יולי תמיר לפני כחודשיים לצורך כתבה על ´שלום עכשיו´ היא הגדירה את הפגישה הזאת בתור "הפגישה החשובה ביותר בחיי. הוא (סירטאווי) הציג לי תמונה מאוזנת לגמרי של הסכסוך, ואיפשר לי להבין ולהזדהות עם נקודת המבט הפלשתינית. באנו למעשה ללמוד. התביישתי כמה הוא ידע עלינו וכמה מעט ידענו עליהם". אכזבת חייו איש אחר מתוך המערכת הזאת, שנוצלה על ידי הפלשתינים לצורך המאבק בישראל, הוא חיים שור. הוא בולט היום בבדידותו כמי שהכיר בטעות הנוראה שלו ושל מחנהו הפוליטי. שור התראיין לאחרונה שוב, לתחנת טלוויזיה בדרום (25.4.03), והוסיף פרטים על המגעים והמשאים ומתנים עם נציגי אש"ף בעשור השמונים. חיים שור, עורך ´על המשמר´ וה´ניו אאוטלוק´, היה מהמובילים של המגעים האלו. שני העיתונים נסגרו באופן סמלי אך כנראה לא במקרה, ב-1993. דווקא שור היה פחות שמאלני במושגים של מפ"ם דאז. "אני זוכר כשהתמניתי כעורך ´ניו-אאוטלוק´, אלה שקדמו לי, ובייחוד המרכזי שבהם, לא היו לפי טעמי", הוא סיפר למראיין שלו, ד"ר אודי לבל. שור מתכוון לשמחה פלפן המנוח, שנחשב לאב הרוחני של ההיסטוריונים החדשים, ובשנות החמישים השתייך לאגף הסטליניסטי הקיצוני במפ"ם. "אז אמרו לי, מה חדש אצלך? אמרתי: עד עכשיו עורכי ניו-אאוטלוק היו פרו-פלשתינים; אני גם פרו-פלשתיני וגם פרו-ישראלי". לבל שאל את שור: "נתת למעשה לעניין הזה עשר שנים מחייך. עשר שנים עבדת בשביל להחדיר את האיש הזה, יאסר ערפאת, לפוליטיקה הישראלית, ליצור לו לגיטימציה". שור: "לא נאבקתי למען האיש. רציתי שיהיה שלום. נלחמתי למען השלום. דיברנו (עם נציגי אש"ף) על כל נושא שבעולם. כבר היינו כל כך קשורים אחד עם השני. דיברנו על המשפחות, על הביוגרפיה של כל אחד, על מקום מגורים, על פוליטיקה. על מקורות הסכסוך. אבל בשלב מסוים התברר שאנחנו בעצם לא ידענו מה הם באמת חושבים". לבל: שאלת אותם? "שאלנו אותם. אז הם ענו לנו. אבל הם שיקרו. זכות השיבה זאת בכלל לא היתה בעיה. זה היה ברור להם (שזה לא יכול להיות). זה היה ברור לנו". היה ברור לך שזכות השיבה יורדת מסדר היום. "הם אמרו במפורש שהם בעד זכות השיבה במסגרת של מדינה פלשתינית. ודאי שלא זכות השיבה במסגרת ארץ ישראל השלמה. אז לא היתה לנו בעיה עם זה. אנחנו הסכמנו איתם. הסכמנו איתם יותר מאשר עם בגין או אישים בכירים אחרים במערכת". חיים שור סיפר לאודי לבל כי הקשרים עם הפלשתינים הפכו כל כך אישיים ואינטימיים, שבאחת הפעמים, כאשר הוא היה בלונדון בזמן חג הפסח, "השתתפנו בסדר פסח שארגנה עבורנו משפחה פלשתינית. זאת אומרת היה משהו קרוב, אישי מאוד. ולא היתה לנו סיבה להניח שזה לא ישר, שזה לא רציני, שזה לא אמיתי". התעלמתם מהעובדה שהפרטנר אולי לא אמין. "הערבים הם אשפים, וסליחה שאולי יש בזה משהו שעלול להישמע גזעני, אבל אני יודע שזה נכון: הם אמנים בלמכור לך סחורה שלא בטוח שהם רוצים להיפטר ממנה". מה אתה אומר, שבמשך עשר שנים עבדו עליך? "במידה רבה כן". איך השמאל היותר ניצי, אנשים כמו יצחק רבין, התייחסו אליכם? "עם רבין היו לי מגעים אישיים הדוקים מאוד. והמגעים האישיים עברו למגעים פוליטיים. הייתי מספר לרבין כל מה שהתרחש". היית מעדכן אותו? "לגמרי. אם היה משהו שחשבתי שהוא חדש אז הייתי רץ אליו, ומספר לו. הוא היה מעודכן עד הסוף... אבל למעשה היה אצלם שינוי. עד 74´ הם אמרו שצריך לחסל את מדינת ישראל ופתאום הם שינו את עורם. פתאום הם הכירו בקיומה של מדינת ישראל. אנחנו קראנו את השינוי הזה. אנחנו לא הבנו במידה מספקת שזה אצלם רק תרגיל של סוחרים. גם רבין נפל קורבן לשינוי הזה. ביסודו של דבר הוא האמין שחל אצלם שינוי. אני חושב שלו היה רבין היום ראש ממשלה אז הוא היה תופש מה הולך פה". ועוזב את התהליך קודם לכן. "אין לי ספק. אני בטוח בזה. מתוך היכרותי ופגישותיי הרבות עם רבין – הוא לא היה קונה את זה". שור אומר כי נאומו של ערפאת עוד ב-1994 ביוהנסבורג היה הגורם המכריע מבחינתו. "זו היתה נקודת השבירה שלי. כי בא בן אדם ואומר בערבית... שההסכם הוא לא הסכם, ומביא אסמכתא מלא פחות ולא יותר ממוחמד; שהוא לחם נגד שבט יהודי והשמיד את כולם. ויאסר ערפאת אמר: בשביל לקיים את המטרה של האומה הערבית לא מוכרחים לשמור על הסכמים, והוא אמר את זה בקשר לאוסלו". ההבדל בין חיים שור לבין אלה המכנים עצמם פעילי שלום היום, הוא קיומו של חוט שדרה פטריוטי ודבקות בקנה המידה הסביר של האינטרס הישראלי. כל עוד העריך שהוא פועל למען שלום אמת, שהוא האינטרס הישראלי – לא היתה לו בעיה לנהל מגעים עם אש"ף. ברגע שלא ניתן היה להכחיש את המציאות, שבה נפגע אינטרס יסודי של ישראל – הביטחון האישי של האזרחים – לא היתה לו בעיה להתפכח. פעילי השמאל הרדיקלי רואים את האינטרס של האנושות הגלובלית ובייחוד של החלק הפלשתיני המדוכא בתוכה. מאות הרוגים ישראלים ניצבים במשוואה מול 2,000 הרוגים פלשתינים, שלא לדבר על אלפי הרוגים עיראקים או עשרות אלפים במזרח-טימור. אשכול ראשי: Yac שואל : מה קרה לשמאל הישראלי...??? https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5019&forum=gil&archive= . . ****
אשכול מרכז: נפלה עטרת ראשינו דוקטור/הרב ישעיהו רוטר זצ''ל https://rotter.net/forum/gil/24488.shtml
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
|
 |
bugy

חבר מתאריך 18.12.08
8451 הודעות, 56 מדרגים, 104 נקודות. ראה משוב | יום חמישי כ''ב בכסלו תשע''ג
08:46 06.12.12 |

|
41. דייב..תודה לך ולשחף על ההשקעה..המציאות המדוברת
בתגובה להודעה מספר 35
 |
לא זרה לי ,השאלה למה כוחות אינטלקטואליים הגונים ,מהצד שהוא לא שמאל קיצוני או פוסטציוני, למה הם הפקירו את הזירות החשובות במשך השנים ולא נלחמו על מקומם אלא ,כך עושה רושם לפחות,בקול ענות חלושה בלבד.האם ישנה התפלגות..? כלאמר האם ה'טובים' נמצאים ב'בר אילן' ובאריאל וה'רעים' נמצאים בשאר המוסדות האקדמאים..ת"א ,בן גוריון,י-ם וחיפה..אני כשלעצמי מאמין שלא מדובר בחלוקה גסה של שחור ולבן..אלא שאלה כמו אלה מפוזרים בכל המוסדות האקדמאים.. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
|
 |
|
 |
lurker

חבר מתאריך 18.9.05
21876 הודעות, 347 מדרגים, 654 נקודות. ראה משוב | אור ליום ששי כ''ג בכסלו תשע''ג
21:29 06.12.12 |

|
50. היא שקרנית. בראיון ל''הארץ'', טענה שאינה זוכרת שחתמה על העצומה. הנה צילום חתימתה
בתגובה להודעה מספר 48
|
רבקה פלדחי שסולקה ממשלחת ראש הממשלה משום שחתמה על מכתב תמיכה בסרבני שירות, הכחישה בראיון לעיתון "הארץ" את עצמם חתימתה ואמרה שאינה זוכרת.
..גורם בפמליית ראש הממשלה בגרמניה אישר שעמידרור הטיל וטו על השתתפותה של פרופ' פלדחי במפגש עם הקנצלרית מרקל. לדבריו, היא חתמה ב-2008 על עצומה שתמכה בחיילים שמסרבים לבצע פעילות מבצעית בשטחים. "ראש הממשלה הגיע לאירופה גם כדי לדבר בזכות חיילי צה"ל, שעושים הכל על מנת למנוע פגיעה באזרחים בזמן שהצד השני עושה מאמצים מכוונים לפגוע בכמה שיותר אזרחים, ולכן סירבנו לשתף את החוקרת באירוע". פרופ' פלדחי אמרה בתשובה לשאלת "הארץ" כי אינה זוכרת שחתמה על העצומה המדוברת.http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1880092 
רבקה פלחי הנה מספר 254 ברשימה של 360 אנשי אקדמיה שתמכו בחיילים שמסרבים לשרת ביש"ע. לפניה, מס' 253, נורית פלד-אלחנן שהנה שונאת ישראל מושבעת ועוסקת בפעילות להחרמת המדינה ברחבי העולם. 
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
lurker

חבר מתאריך 18.9.05
21876 הודעות, 347 מדרגים, 654 נקודות. ראה משוב | אור ליום רביעי כ''ח בכסלו תשע''ג
19:53 11.12.12 |

|
53. רבקה פלדחי הנה אשתו של מרדכי קרמניצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה וראש ועדת
בתגובה להודעה מספר 0
|
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 12.12.12 בשעה 08:10 על-ידי פילוביץ שחף (מפקח) קרמניצר ששינתה את לימודי האזרחות בישראל לכיוון של מדינת כל אזרחיה.קראו כאן מה כותב בן דרור ימיני על מרדכי קרמניצר שאשתו, רבקה פלדחי, חתמה על מכתב שתומך בסרבני שירות ומעודד השתמטות משירות צבאי. "..מטמטמים את ילדינו
אפשר להניח שלשר החינוך, גדעון סער, לא יהיה זמן רב לקרוא מחקר חדש על לימודי האזרחות. ולכן, כדאי לספר לו על ממצאים מעניינים. אם חשבנו שהאינדוקטרינציה של כוחות הקדמה מצויה רק באוניברסיטאות - טעינו. היא חודרת גם לתוכניות הלימוד במקצוע האזרחות.
מקצוע האזרחות הוא הפוליטי ביותר מבין מקצועות הלימוד. שם מלמדים על יחסי אזרח ושלטון, ועל המתח שיש בין דמוקרר טיה ללאומיות, וכן על הסוגיות הבוערות של משפט ושלטון. למשל, אקטיביזם שיפוטי.
מה מלמדים שם? ד"ר יצחק גייגר הוציא דוח חדש ומרתק, מטעם המכון לאסטרטגיה ציונית, שבדק את ההשפעות הפוליטיות על לימודי האזרחות. הצרות התחילו בשנת 1996 עם דוח קרמניצר. זה אותו מוטה קרמניצר, פרופסור למשפטים, שהיה מועמד לבית המשפט העליון, ואיש פוליטי מאוד.
לקראת הבחירות האחרונות הוא עמד בראש "הוועדה המסדרת", שהציבה את המועמדים החדשים ששולבו ברשימת מרצ לכנסת. הדוח עשוי בצלמו ובדמותו של האיש: "דוח זה מעמעם ערכים ציוניים וקולקטיביסטיים. מאז חיבורו ועד היום הדוח הוא מתווה הדרך לחינוך האזרחי ולמקצוע האזרחות", כותב גייגר.."http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/887/864.html 

*** להיות מודע = לשרוד !!!! (*) https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151289766124378&set=a.117697274377.97735.612759377&type=1&theater  . .
***** אשכול מרכז: נפלה עטרת ראשינו דוקטור/הרב ישעיהו רוטר זצ''ל https://rotter.net/forum/gil/24488.shtml
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|