דע את האוייב: המחבל בחסות התשקורת עיסא עמרו וכנופיתו אתמול בחברון (*)  

פרטים נוספים:
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,38793.0.html
.
.
תזכורת למידע האחרון לגביו ובכלל:
.
.
האם ארגון האנרכיסטים עבר לשלב פעילות צבאית באסטרטגיה שלו לקראת האינתיפאדה השלישית?

דע את האוייב: המחבל בחסות התשקורת עיסא עמרו וכנופיתו בשת"פ עם קמב"ץ האירגון האנרכיסטים נגד הגדר יונתן פולק.... אתמול בחברון (15.03.13) (*)
https://rotter.net/forum/gil/26478.shtml

עיסא עמרו ויונתן פולק בתמונה משותפת ביום הקמת ארגון "שבב דד אל אסטיטאן "- "צעירים נגד ההתנחלויות" ,בחברון.

.
.
.
.

.
.
"השייח מכפר דורא, עבד אל-רחמן עיסא עמר, היה המציק העיקרי לאנשי חב"ד וקיבל מהכולל הקצבה חודשית מכספי החלוקה", כותב גור אריה. מאחורי הניסוח הזה מסתתרת עובדה פשוטה: אנשי חב"ד נדרשו לשלם, ושילמו, דמי חסות לשייח. בספרי החשבונות ובדיווחים שלהם הם כינו אותו "הרב השחור".

תמורת הכסף הגן השייח על בני חסותו מפני התנכלויות של "פלאחים חברונים". אבל ב-1852, לאחר שנאסר על ידי הטורקים ושוחרר, האשים השייח את היהודים "שלו" כי הלשינו עליו, תבע מהם תשלום "קנס", ואחר כך תקף אותם בראש אנשיו, ששדדו את בתיהם. כעבור שש שנים נאסר השייח שוב, הועבר לאיסטמבול והוצא שם להורג, אך יהודים המשיכו לסבול מהתנכלויות, ומדי פעם הופיעו דיווחים על כך בעיתון "החבצלת". ב-1878, למשל, הוכה תושב חברון רחמים תורג'מן, ומת כעבור שבוע.
מתוך עיתון הארץ "עשרה ימים לפני הטבח"
http://www.haaretz.co.il/misc/1.992110

מסמך מ"ס 2:
תמונתו של עיסא אסמעיל עמרו נין נינו של השייח השחור עבד אל רחמן עיסא עמרו המשמש כיום כראש ארגון "שבב דד אל אסטיטאן" = " צעירים נגד ההתנחלויות" בחברון ,ארגון המסית לרצח וממרמר קשות את חייהם של יהודי חברון באופן יומיומי ופועל באלימות רבה כנגד חיילי צה"ל:

דגלו של ארגון "שבב דד אל איסטיטאן " בחברון:

.
.
ארגון "שבב דד אל איסטיטאן" בראשות עיסא עמרו והאנרכיסט יונתן פולק נחשב כיום לארגון המרכזי האחראי להפגנות נגד צה"ל ויהודי חברון וקורא ופועל בריש גלי ולאור יום לפריצתה של אינתיפאדה שלישית,הארגון מונה כ 100 פעילים קבועים ומאות פעילים זרים נוספים המגיעים לפעילות בתחלופה סידורית.

ארגון "שבב דד אל אסטיטאן" זוכה לתמיכתם של גלריית ישראלים "מכובדת" כדוגמת חבר הכנסת דב חנין המודע לפעולות הארגון ומגבה אותם בסיוע פרלמנטרי:{מימין בתמונה ,בדיע דוויק ,סגנו של עיסא עמרו}

אורן יעקובובי"ץ מנהל המחקר בארגון "בצלם" ועיסא עמרו:



עיסא עמרו באחד מראיונות הסתה רבים בטלוויזיה הפלסטינית:
http://www.youtube.com/watch?v=cumkXwWS_Hk

דף הפייסבוק של ארגון "שבב דד אל איסטיטאן":
https://www.facebook.com/Y.A.S.Palestine

לארגון "שבב דד אל איסטיטאן " מרכז קבוע הממוקם בתל רומיידה המשמש כנקודת יציאה לפעילות ,חמ"ל הדרכה ותקשורת ,ולינה לפעילים זרים:
http://www.youtube.com/watch?v=8WBilJMVHss

בהפגנה שארגן ארגון "שבב דד אל איסטיטאן" ב 15-3-2013 בכיכר השוטר בחברון נעשה שימוש בבקבוקי מולוטוב כנגד חיילי צה"ל:
http://www.youtube.com/watch?v=ClIkNO_8Los

פעילי הארגון אינם מהססים לחדור עמוק עמוק לתוככי הישוב היהודי בחברון לבצע פרובוקציות חריפות תוך הפרת צווים צבאיים בריש גלי ולאור יום :
http://www.youtube.com/watch?v=zbtUW_1wYgE

עיסא עמרו מסומן בעיגול אדום:

פעיליו הזרים של הארגון העוברים הכשרה בחברון מפגינים לאחר מכן באופן קבוע בחו"ל נגד מטרות ישראלית בקריאה להחרמת מוצרים מתוצרת ישראל ,כאן לדוגמא ברומא לונדון וסאן פרנציסקו.

http://www.youtube.com/watch?v=3_PeYU5uMag

http://www.youtube.com/watch?v=mGc66SkJgeQ

http://www.youtube.com/watch?v=6MsqcTuNB9Q
.
.
תזכורת אקטואלית ורילוונטית:
.
.
דע את האוייב: המחבל בחסות התשקורת עיסא עמרו וכנופיתו אתמול בחברון (*)
https://rotter.net/forum/gil/26478.shtml

תמונת הכרוז הפלסטיני במקור:
http://www.0404.co.il/archives/35953

האשה טענה באוזני החיילים שמשטח המבנה נזרקו לעברם אבנים זמן קצר קודם לכן. רק היא דיברה, ובמבטא רוסי. אחמד, אחד הפעילים, אמר לה בשפת אמה: "זוהי אדמתנו. זהו ביתנו. צאי מפה. לכי הביתה". המצלמה הקטנה שהחזיק בידו מתעדת את מבטה, רושף תדהמה וסלידה. לפריים של התמונה נכנס אחיו של אחמד - עיסא, כשהוא מחזיק בידו של ילד קטן. עיסא עמרו, ממייסדי "צעירים נגד ההתנחלויות" ניסה להסביר בעברית טובה לחיילים ולאשה הלא מוכרת שעל קירות המרכז, בגובה הגג, מוצבות מצלמות. הוא ביקש להגיד - לו האורחים הלא קרויים היו מניחים לו - שאם אכן מישהו זרק אבנים משטח הבית, המצלמות תיעדו אותו. לכן ביקש לדעת איפה בדיוק עמדו מיידי האבנים לכאורה. האשה השיבה שאינה זוכרת, וכשעיסא הביע תדהמתו על שאינה זוכרת משהו שקרה 50 דקות קודם לכן, אמרה: "לא רוצה לדבר אתך. אני מדברת עם חיילים".

עיסא ביקש מהאורחים הלא קרויים לצאת משטח המרכז, כי זהו שטח פרטי. אחמד אמר ברוסית, ובנימה פחות מנומסת: "לכי הביתה, מהר". אחד משני החיילים פנה אליו ואמר: "תנמיך את הטון שלך, סתום את הפה". הוא יחזור על הוראה זו "סתומ'ת'פה" כמה וכמה פעמים. כך לאחר ששאל את עיסא: "זרקתם אבנים?". בטרם הצליח עיסא להשלים את תשובתו, קטע אותו החייל ב"סתומת'פה, תנמיך את הקול, לא אכפת לי מהמצלמות שלך". צפו בסרטון של "צעירים נגד התנחלויות":

צה"ל צפוי להדיח לוחם שתועד דורך נשק לעבר פלסטיני

תיעוד: סמח"ט מכה בנשקו פעיל שמאל

כשהם מחוץ לשטח המבנה, אמר החייל לאחמד: "אוקיי, בסדר, צלמוס, תזדיין פנימה", ולאשה: "בפעם הבאה תצלמי ואם היינו יודעים היינו שוברים להם את העצמות". עיסא ששוב ניסה להשחיל מלה על המצלמות, הושתק במהרה.

החייל: "סתום כבר את הפה אתה עם המצלמות שלך. כוס אמכ".

עיסא: "ברוך השם דוד הנח"לאווי בבית עכשיו".

החייל: "אל תגיד ברוך השם".

עיסא: "מצלמות עושות מה שאתם לא עושים (מגוננות)".

החייל: "אנחנו מגינים על היהודים, לא עליך, יא פרצוף תחת".

עיסא: "גם עלי. זו עבודה שלך".

החייל השני, אפי: "מי מגן עליך? יא בן זונה, ברגע שיש לי הזדמנות אני אירה בך".

עיסא: "אני בן זונה ואתה בן מי?" .

אפי: "בוא תגיד לי משהו תראה מה...".

בשלב זה ניסה החייל הראשון להרגיע את חברו אך לעיסא אמר משהו כמו "אשבור לך את הרגליים".

עיסא: "מה תעשה? תהרוג אותי? אני מפחד? אני לא מפחד ממך".

מאז נכנסו לתמונה מצלמות "צעירים נגד ההתנחלויות" ירד מפלס האלימות של המתנחלים והחיילים, כעדותם של הפעילים ותושבים פלסטינים אחרים בעיר העתיקה של חברון. ההתנכלויות - תופעה שסוקרה במשך שנים רבות - פחתו. "לפי החוק הצבאי אנחנו הפלסטינים אשמים כל עוד לא הוכחה חפותנו", אמר מוראד עמרו, אחד מהצלמים שתיעדו את אדמוב. עמיתו ג'וואד אבו עישה המשיך: "אדמוב והחיילים שאתו עכבו אותנו בלא סיבה במשך כשעתיים וחצי, לפני שאדמוב דרך את נשקו. זה היה רגע מפחיד. לולא היו מצלמות, הוא היה יכול לירות באחד מאתנו בקלות, אולי להרוג, ואז לטעון שהיה בסכנת חיים, ומיד המפקדים היו עומדים מאחוריו".

הצעירים התחילו פעילותם ב-2006. מ-2010, ככל שהשתכללה טכנולוגיית ההורדה המהירה של סרטונים לרשת, התרבו הפעילים המתנדבים - היום הם מונים כ-30 - השתפרה מיומנותם ואתה מצב הרוח שלהם. "המצלמה היא לא רק לתקשורת, היא קודם כל להגנה על התושבים הפלסטינים, ולהוכחה כשלוקחים אותנו למשפטי שווא בבית משפט צבאי", אומר עיסא, מהנדס במקצועו. תושבי חברון העתיקה מזעיקים את הפעילים כל אימת שקורה דבר חריג בשגרת החיים החריגה ממילא, בצל כמה מאות מתנחלים, מספר כפול של חיילים ששומרים עליהם ואיסורים צבאיים והתנגשויות שגרמו להתרוקנות מאות בתים מבעליהם הפלסטינים. צפו בסרטון שהצית את פרשת "דוד הנח"לאווי", מזווית אחרת:

מצלמותיהם צילמו את החיילים פורצים למרכז ביום חמישי ה-1 במאי בערב, ואת אחד המפקדים שואל "מי צילם" (את אדמוב). מצלמותיהם תיעדו את החיילים שביום שישי בערב "תרגלו" מיני־קרב דווקא בשכונה האזרחית שלהם, בשטח שבין המרכז שלהם לבין בית השכנים. במסגרת התרגיל כמה חיילים נעמדו בתנוחת ירי וכיוונו רוביהם לעבר הפעילים. "אש, אש, אש", הם צעקו, "לתפוס מחסה, רימון, היכונו מאחור, רימון רימון רימון, לתפוס מחסות". הפעילים לא נבהלו: הם הבחינו בכך שברובים אין מחסניות, והסיקו שכמו הביקור בערב הקודם, כמו התפרצות החיילים והמתנחלת ביום שישי בבוקר, גם עכשיו - התרגול כביכול הוא אמצעי הצקה, נקמנות ילדותית, צפויה ושגרתית של חבריו של אדמוב. עיסא שהעמיד פני מפקד על המתנדבים הגיב בהוראות משלו: "מצלמות מצלמות מצלמות, צלמו צלמו צלמו".

אבל מצלמותיהם לא היו שם, ביום רביעי ה-30 באפריל, כשחיילים עצרו את סדאם אבו סנינה בן ה-20. אבו סנינה הוא הצעיר שהחזיק את המסבחה (מחרוזת תפילה) בידו, כשאדמוב דרך את נשקו וכיוונו לעבר הנער סוהייב אבו סנינה. כדי לתרץ את התנהגותו טען אדמוב אחר כך שאבו סנינה החזיק אגרופן. מצלמות הפעילים המשיכו ותיעדו אז את אדמוב (לאחר שנרגע מדריכת הנשק) כשהוא דוחק באבו סנינה לעזוב את המקום, דורש ממנו לעלות במדרגות (ב"דרך העוקפת" את רחוב השוהדא, שזה 20 שנה צה"ל אוסר על פלסטינים - גם דיירי הרחוב - ללכת בו). "מה מנע ממנו לעצור את סדאם מיד, אם באמת החזיק באגרופן", שאל רטורית אבו עישה.

אבו סנינה סיפר ל"הארץ" ששישה חיילים עצרו אותו כששב מחנות מכולת לביתו ביום רביעי בשבוע שעבר, בחמש אחר הצהריים לערך. הם העמידו אותו מול הקיר, בדקו את גופו, בעטו בו כפי שחיילים נוהגים לבעוט, הפסיקו לבעוט כשהופיעו נציגי כוח המשימה הבינלאומי (TIPH), דחקו אותו בין חנויות השוק הפלסטיני הסגור, כבלו אותו בידיו וכיסו את עיניו ואז הכו אותו עד שלדבריו התעלף. הוא התעורר במקום שלא ידע מהו, והועבר כנראה לתחנת המשטרה בקרית ארבע, שם שוטרים אמרו לו שהוא חשוד באחזקת אגרופן. הוא אינו יודע אם האמינו לו כשאמר שזו היתה מחרוזת תפילה. לאביו הוצע שישוחרר בערבות של אלף שקל, שאין למשפחה ענייה זו. משם הוסע לרופא צבאי, כנראה במחנה צבאי בגבעת החרסינה - אולם ממילא אף אחד מהחיילים לא ידע ערבית כדי להגיד לו להיכן הוא מובל.

על פי כללי המעצר, על רופא צבאי לראות את האדם בטרם העברתו למעצר. בניגוד לנהוג, אזיקי הפלסטיק שלחצו על ידי אבו סנינה לא הוסרו בעת ביקורו אצל הרופא. אבו סנינה דיווח לרופא שהוא סובל מתלסמייה, מחלת דם תורשתית. אזיקי היד והכיסוי על עיניו לא הוסרו גם כשנזרק לאיזה חדר, על רצפת הבטון. שם יבלה את הלילה, בלי מזרן. לא הוצע לו לשתות, לאכול או ללכת לשירותים. הוא גם לא ביקש.

ביום חמישי בבוקר הוא הוסע למתקן המעצר בגוש עציון, ומשם נשלח בג'יפ לבדיקות בבית החולים סורוקה בבאר שבע - כפי שיתברר לו בהמשך. לדבריו, רופא נעץ מחט בזרועו בעוד ידיו אזוקות. (בדרך לבית החולים הוא הצליח להסביר לחיילים שהאזיק האחד חוסם את הדם לאצבעותיו, והוא איבד את התחושה בהן: הם החליפו את האזיק האחד בשלושה: אחד לכל יד ושלישי מחבר ביניהם). בערב נאמר לו שמחזירים אותו הביתה. הוא שוחרר במחסום השוטר, התחיל לצעוד לעבר ביתו, ובאותה נקודת ביקורת שבה אדמוב כיוון לעברו את הרובה הדרוך חמישה ימים קודם לכן - חיילים אחרים עצרו אותו, אזקו את ידיו, כיסו את עיניו בכיסוי כלשהו, והצעידו אותו מרחק כמה מטרים, למחנה הצבאי שליד בית הדסה. לדבריו הם סטרו לו ובעטו בו. הפעילים המצלמים - ששכנים הזעיקו למקום - שמעו את צעקותיו. כעבור שעה, וכנראה בעקבות טלפונים של פעילים ועיתונאים ישראלים לקצינים שונים בצבא - הוא שוחרר.

מדובר צה"ל נמסר: "אין תגובה".

עיסא עמרו,פעיל פלסטיני ואחיינו של רוצח שלהבת פס מזהיר:המנתחלים יחטפו ילד פלסטיני

עיסא עמרו , פעיל פלסטני ואחיינו של מוחמד עמרו , רוצחה של התינוקת שלהבת פס: על הורים פלסטינים להתנהל בזהירות רבה ולא לתת לילדיהם להסתובב ליד ההתנחלויות הישראליות . הדבר יכול להסתיים בפעולת תגמול חריפה ואפילו אולי חטיפת נקם ע"י המתנחלים.