גירסת הדפסה          
קבוצות דיון גילוי מסמכים נושא #26964 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 26964   
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
23777 הודעות
שבת קודש י''ג באב תשע''ג    12:04   20.07.13   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

הדרוזים הם ערבים מצרים וסעודים  

 
  
הדרוזים הם ערבים בעלי דת דרוזית.

הדת הדרוזית נוסדה במצרים בתחילת המאה ה-11, תחת שלטונו של החליף הפאטמי השישי אל-חאכם באמר אללה (1021-996) ומקורה בפלג האסמעיליה של האסלאם השיעי.

מקור השם בא משמו של אחד ממייסדי הדת, נשתקין דרזי, שפעל יחד עם מנסח התורה ומפיצה העיקרי חמזה בן עלי.

שירותם בצבא נובע מהאמונה הדרוזית שיש תמיד להצטרף לצד המנצח על מנת לשרוד. אין מדובר בנאמנות לישראל כי אם בצו דתי ברור בדתם שמאלץ אותם להיות עם ישראל כל עוד היא המנצחת.

כשהיא תנוצח הם יהיו מצווים דתית לנטוש אותה!

לאחרונה אנו שומעים יותר ויותר איומים מהערבים הדרוזים נגד מדינת ישראל. אנחנו עדים לדרישה ערבית מתגברת המלווה באיומים גסים כנגד המדינה לאדמות לבנית בתים חד קומתיים בתואנה שאינם רגילים ואף לא מוכנים להתרגל לבניה לגובה.

על המדינה לשים קץ לתביעה לקרקעות.

יש להבהיר להם שייאלצו לעבור גם הם לבניה של רבי קומות בכל ישוביהם!

*********

מוצאם של הדרוזים

אף על פי שמוצא הדת הדרוזית הוא במצרים, לשבטים אשר קיבלו על עצמם את הדת הדרוזית שני מקורות מוצא עיקריים מחצי האי-ערב:

שבטים שהגיעו מצפון חצי האי ערב - ונקראים קייסים.

שבטים שהגיעו מדרום חצי האי ערב - ונקראים ימנים.

על פי המסורת הדרוזית, בתחילה פעל א-דרזי בתיאום עם שאר מפיצי הדת, אך לאחר מכן ראה בעצמו את התגלמות האל והחליט להקים דת אחרת.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9D

************

האשכול יציג את מעשיהם והתבטאויותיהם של הערבים הדרוזים במדינת ישראל.



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  הדרוזים מאיימים: ''נצא לאינתיפאדה'' ליה 20.07.13 13:00 1
  מגדי חטיב הדרוזי פלש עם אחיו לשמורת הר מירון והקים בה צימרים בלתי חוקיים ליה 20.07.13 13:35 2
  מדינת ישראל מפחדת להרוס בניה בלתי חוקית בכפרי הדרוזים ליה 20.07.13 13:39 3
  בנייה לא חוקית? בכרמל זה מותר. משום מה את המדינה זה לא מעניין / אורנית רז ליה 20.07.13 13:54 4
  הבנייה הבלתי-חוקית במגזר הדרוזי / משה ברדה - מרכז המחקר של הכנסת ליה 20.07.13 14:09 5
  קטטה המונית התפתחה בין חיילים דרוזים לחיילים יהודים ליה 20.07.13 14:52 6
  בכירים דרוזים חשודים בבניית שכונה לא-חוקית בגולן ליה 20.07.13 14:57 7
  מי הבוס: מדוע לא נעצרה הקמת השכונה הלא חוקית במג'דל שאמס? / קלמן ליבסקינד ליה 20.07.13 15:34 8
  ''המדינה הפכה אותנו לעבריינים'': הדרוזים מאיימים באינתיפאדה ליה 24.08.13 23:53 9
  דרוזים: אנשי ימין מרגלים אחרי הבנייה שלנו ליה 14.01.14 10:26 10
  הדרוזים של סוריה מעולם לא היו קשורים בנו ואסור באיסור חמור להתערב / ד''ר בכור ליה 17.06.15 11:21 11
  ''חסינות מגזרית - הדרוזים לא סופרים את מערכת אכיפת החוק'' / קלמן ליבסקינד ליה 28.06.15 20:23 12
  חייל דרוזי העביר מידע סודי ונשלח למאסר ליה 12.12.15 12:08 13
  נדמה לי כי עתידה של מחאת הדרוזים סופה להיעלם ליה 13.09.18 08:53 14
  דרוזים נגד חוק הלאום: הפגנה סוערת מתוכננת ליום ה' בג'וליס בזמן כנס גדול של הליכוד ליה 14.01.19 19:50 15
  המשילות בצפון: בצלאל סמוטריץ מפרסם סרטונים מ''חגיגות הנצחון של הדרוזים על מדינת ישראל'', לאחר הלינץ' בבית ג'אן ליה 21.07.20 00:21 16
  סגן שר הבריאות יואב קיש על הלוויית השייח' הדרוזי: יעלה להם ולנו במאות נדבקים, חולים קשים ולצערי הרב גם מתים ליה 31.10.20 16:19 17

     
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
23777 הודעות
שבת קודש י''ג באב תשע''ג    13:00   20.07.13   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. הדרוזים מאיימים: ''נצא לאינתיפאדה''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 20.07.13 בשעה 13:25 בברכה, ליה
 
גזר הדין נגד הבנייה הלא חוקית בבית ג'אן הוביל לתסיסה בעדה הדרוזית. בכירי העדה "אם לא יפשירו קרקעות עבורנו – הקו הירוק יבער"

תסיסה במגזר הדרוזי: גזר דין של בית משפט השלום בעכו שגזר אתמול על סא"ל (מיל') יאסר חטיב מבית ג'אן ארבעה חודשי מאסר בפועל, שלושה חודשי מאסר על תנאי, קנס של 300 אלף שקל והריסת הצימרים שבנה ללא היתר על קרקע חקלאית בתוך שמורת הר מירון, הוביל לזעם בעדה הדרוזית. כעת מאיימים ראשיה: "אל תתנו לצעירים הדרוזים להתחיל לשנוא את המדינה".

בעיית אי הרחבת שטחי השיפוט של הכפרים הדרוזים מבעבעת מתחת לפני השטח בכל הכפרים, אולם גזרי הדין שניתנו אתמול וגזרי דין נוספים שיינתנו היום הביאו את העדה הדרוזית לנקודת רתיחה. עלי הזימה, יו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות וראש מועצת אבו סנאן אמר אתמול: "האדמה בוערת ומחר עלולה לפרוץ אינתיפאדה. והאינתיפאדה של הדרוזים היא לא אינתיפאדה של השטחים - היא תבער בתוך הקו הירוק".

מחר צפויה להתקיים בבית ג' אן אסיפת חירום של ראשי המועצות הדרוזיות; מנהיג העדה הדרוזית בישראל, השייח' מוואפק טריף; וצמרת העדה. מטרת הפגישה היא לדון בדרכים להתמודד עם התסיסה. "98 אחוז מהאנשים שהמדינה מגדירה 'עבריינים' בונים את הבתים על אדמתם. לא מדובר על אדמות מנהל או על שטחים ציבוריים. אלה אדמות פרטיות שנמצאות לרוב מחוץ לשטח תוכנית המתאר של היישוב ולכן אי אפשר לקבל על בנייה כזאת היתרים. גם בכפר שלי אני לא יכול לחנוק את התושבים", הוסיף אתמול הזימה.

"מאז 1998 ועד היום ניתנו היתרי בנייה לעשרה בתי אב בלבד בבית ג'אן", אמר אתמול חמד טאפש, יו"ר ועד הפעולה למאבק על אדמות בית ג'אן. "אצלנו נהוג שמי שנולד בכפר, ממשיך לחיות בו עד יומו האחרון. אנחנו נחנקים בתוך הכפרים של עצמנו בלי שום יכולת לחיות בכבוד".

למרות זאת, הזימה מנסה להרגיע: "אחרי עשרות שנים של קיפוח והזנחה, דווקא בחודשים האחרונים אנחנו מרגישים ברוח חדשה מצד הממשלה. מתחיל להיות מהפך ביחס אלינו ותוכניות המתאר החדשות של מרבית היישובים הדרוזים נמצאות בתהליכים מתקדמים. אנחנו בסך הכל מבקשים מהממשלה וממשרד המשפטים שיחכו עד לאישור התכניות שיפתרו לנו את הבעיות הללו. העונשים הללו חסרי פרופורציות ואולי החמור מכל פוגעים בדבר האחרון שנשאר לצעירים: בכבוד. 87 אחוזים מהבנים שלנו מתגייסים לצבא, יותר מכל מגזר אחר. המדינה חייבת לזכור שהברית שלה איתנו היא לא רק ברית דמים, אלא ברית חיים".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/491/301.html?hp=1&cat=402&loc=5

תגוביות:

1.בדויים, דרוזים, ערבים, הכל בכוח. הכל אותו הדבר...לא ניכנע לאלימות!

2.נחשף פרצופם של הדרוזים שהם פלג שיעי כמו חיזבאללה.

3.מי אמר שכל בית צריך להיות צמוד קרקע? שיתחילו לבנות לגובה!

4.גם אני רוצה וילה בבניה בלתי חוקית ולא לגור בדירה בבנין קומות, אחרת אצא לאינתיפאדה. על החתום: יהודי.

5.עכשיו אנחנו מבינים? אנחנו היהודים צריכים לסמוך רק על עצמנו.

6.הדרוזים הינם ערבים בעלי דת דרוזית שהיא האמונה בתורתו של אל דרזי.

ערבים לכל דבר ועניין! והפתרון לבעיה בניה לגובה!

יש לומר לכל הערבים כולל לערבים הדרוזים שמעתה הבניה בישראל בכל מקום היא אך ורק לגובה!

רבי קומות יפתרו את ההולדה המוגברת שלהם!

אחרת ירדן וסעודיה רחבות ידיים ושם ניתן לבנות לכל אחד בית פרטי עם המון אדמה!

דרוזים אלה אנשים שנקראים כך על שם מייסד הדת הסודית שלהם. הם ערבים שהגיעו לכאן ממצרים. כלומר הם ערבים מצרים.

לא ניתן להצטרף לדת הדרוזית ולכן הם ממוצא מצרי או סעודי - כולם! רק שבמקום להאמין במוחמד הם מאמינים במישהו אחר!

זה כל ההבדל!

שירותם בצבא נובע מהאמונה הדרוזית שיש תמיד להצטרף לצד המנצח על מנת לשרוד. אין מדובר בנאמנות לישראל אלא צו דתי ברור שמאלץ אותם להיות עם ישראל כל עוד היא המנצחת.

כשהיא תנוצח הם ינטשו אותה כמובן!

7.יש לבדוק גם את העניינים בישובי הדרוזים בכרמל.

נשאלות השאלות:

מדוע קיימת בפארק הכרמל הבעייה של גניבת אדמה וסלעים. מי משליך פסולת באיזור?

יש לבדוק האם משולמת ארנונה מלאה על ה"ארמונות" של התושבים במקום?

יש לבדוק את רמת ההון השחור בכפרים!

מדוע שרפו את תחנת המשטרה בעוספיה?

יש להבין שהדרוזים הולכים תמיד עם החזק ולכן זו הסיבה שמתגייסים לצבא!

הם ערבים, הם דוברי ערבית ומאמינים בסוג של איסלם.

8.הם מרגישים ואקום מצד רשויות החוק בישראל ופחד להתמודד עם אוכלוסיה כוחנית ואלימה שמאיימת באינטיפדה אם לא תתן להם את מה שהם לא מקבלים בצורה דמוקראטית ומה עושים אלו שאמורים לאכוף את החוק והסדר במדינה בשכונה במזרח התיכון? חוסר תגובה מעיד על חולשת השלטון דבר שמביא לאנרכיה. אין לסבול איומים ופגיעה ביהודים במידה ולא יתמלא רצונם. זהו קו אדום שצריך להיות ברור גם לעדה הדרוזית.

9.לא להתרגש מאיומי הדרוזים ואם יפעלו באלימות, לטפל בהם בשיטות של אסד.

10.בן-גוריון גירש ב-48' חלק מהערבים. הגיע הזמן לגרש את כל השאר. אין היגיון בלהשאיר אוכלוסית אויב בתוך המדינה ובטח שאין הגיון לתת לה אזרחות!

עוד צעד הגיוני הוא להשקיע כמה שיותר בפיתוח תחליפי נפט, כי זה מקור ההכנסה העיקרי של האויב.

אין פתרונות קסם לשלום. זה לא יבוא מההזיות של פרס וביילין. רק ההיסטוריה מראה איך משיגים שלום במצב כזה:

1.מפרידים בין האוכלוסיות.

2.מנטרלים את כוחו של האויב ובעיקר את יכולתו לממן כוח למלחמה. בלי נפט אין לערבים כסף לעשות טרור ומלחמה.

כל מה שהם יוכלו לומר למושחתים שמנהלים את העולם זה: "לנו יש 400מיליון לקוחות פוטנציאלים ולישראלים רק 7 מיליון, אז תנטשו אותם ותתמכו בנו אם אתם רוצים לעשות כסף". אבל קשה לעשות כסף במדינות שנשלטות ע"י מופרעים כמו הסלפים והג'יהאדיסטים שעורפים את הראש של כל מה שהוא מערבי.

11.אחמד טאפש אצלנו נהוג לגור ברבי קומות. אמר אתמול אחמד טאפש, יו"ר ועד הפעולה למאבק על אדמות בית ג'אן: "אצלנו נהוג שמי שנולד בכפר, ממשיך לחיות בו עד יומו האחרון. אנחנו נחנקים בתוך הכפרים של עצמנו בלי שום יכולת לחיות בכבוד".

אדון טאפש היקר, אנחו נחנקים בעיר המזוהמת שלנו מרוב רכבים, תעשייה ומגורים ברבי קומות. אולי אתם תאפשרו לנו לגור אצלכם בכפר ולא ברבי קומות?

12.כל אחד בונה וילה ואנחנו גרים בבניינים של כמה קומות, בדירה צפופה עם משכנתא חונקת. גם אני רוצה בית קרקע עם חצר אבל אני לא יכול. מה זה ההשתלטות הזאת על קרקעות? כל אדם יחיד בונה על שטח שבו היה אפשר לשכן לפחות עשרים דיירים וזה לא רק הדרוזים זה גם כל המגזר הערבי מתרגל ככה ואנחנו נצטמצם לנו בין חדרה לגדרה. תוציאו קצת את האף מהמרכז ותראו את הגליל. כבר יש שם בניה חופשית וכפרים שסוגרים פער בין אחד לשני.

13.שירות צבאי כזה אנחנו לא צריכים. חייל יהודי מקבל משכורת של 400 שקל בחודש, אבל הדרוזי מקבל מהיום הראשון 4500 שקל כמו חייל בקבע. זו אפליה נגד יהודים.

איך זה קורה? פשוט מאוד. החייל הדרוזי מביא אישור "עקאד" שזה אומר אישור על זה שיש לו בחורה מיועדת (הוא לא התחתן איתה, אלא רק הוא מתכוון בעתיד להתחתן) וזה מה שמקנה לו זכויות של חייל נשוי עם משכורת כמו בקבע.

זו שערוריה. לאף חייל יהודי לא היו נותנים את זה. המדינה מתחנפת אליהם ונותנת להם תנאי שירות נדיבים על גבול השערוריה.

ואחר כך, בגלל ה"שירות" הצבאי שהם עשו, גם נותנים להם קרקעות כמעט חינם, כדי שיוכלו לבנות עליה את ביתם, או יותר נכון את הוילה. ומה מקבל היהודי?

14.העובדות הן הפוכות. היהודים הם המקופחים:

בבית גאן שחנוקה כביכול יש 2,134 תושבים לקמ"ר.

בעכו שם יושב בית המשפט המדובר: 3,433 תושבים לקמ"ר.

בכפר סבא: 6,164 תושבים לקמ"ר.

בקרית ים: 8,806 תושבים לקמ"ר.

אז מי כאן חנוק בדיוק ומי רוצה וילה לכל תושב?

15.אני לא ערבי/דרוזי/צ'רקסי, אני לא חרדי, אני לא אישה, אני לא חד-הורית, אני לא נכה (ברוך השם) אני לא גר בפריפריה, אני לא איש ליכוד, אני - אשכנזי, חי במרכז, שירת בצבא ולא עובד במשרד הביטחון/נמלים/חברת חשמל (אפשר להוסיף). אז מה אני? אני אזרח סוג ז'.

16.רק בישובים היהודים בונים לגובה רב. עד מתי נופלה לרעה?

17.הערבים ה "מקופחים" גרים בדירות פאר צמודות קרקע. היהודים חיים בצפיפות בבנינים כמו סרדינים.

18.יהודים לא מקבלים אפילו אחוז אחד ממה שהם מקבלים.

19.אתם יכולים לגור בבניין קומות כפי שאני גר, חצופים!

20.יש להם רגשי נחיתות עמוקים ולא משנה כמה שנרעיף עליהם ומה שנעשה עבורם. בשורה התחתונה הם ממש לא סופרים אותנו אלא רק את האינטרס שלהם. בסה"כ גיס חמישי מובהק, שמחכה בסבלנות לתפוס אותנו (חס וחלילה) חלשים, שאננים ורפויים. כל החושב אחרת לא רק שטועה אלא גם מחליש אותנו!!!

21.האם מישהו עשה סקר ובדק מה באמת מצב המיעוטים? הרבה יהודים היו חולמים להתחלף איתם. הם בעדיפות ראשונה בכל תפקיד כדי שחס וחלילה לא תהיה הפליה. יש הפליה קשה רק כנגד יהודים שמשרתים את המדינה ונזרקים לכל הרוחות כאשר מדובר בלהיות אזרח שווה זכויות במדינת היהודים שהופכת אט אט לפלשתין מתחת לאף של המנהיגים שמוכים בסנוורים ובעיוורון. לכל ערבי טירה מפוארת וג'יפ.

22.כבעל עסק שיווקתי במגזר "המקופח". אני כותב ממקור ראשון. הם מוכנים לעשות עסקים רק במזומן "בלי חשבונית", כך שמי שעובד מולם חייב לעבוד בשחור או לאבד לקוחות. לא פלא שתמיד משייכים אותם לעניים בזמן שהם ממש לא! אתה ניכנס לבתים שלהם שהסלון בגודל של בית במגזר היהודי הדפוק באמת.

הם שולטים בענף הבניה כקבלני שלד, בענף המשאיות, תשתיות, היום הבן שלי עובד מולם כבודק (בניית רכבת העמק) ומספר לי איך הם עושים מיליונים בעבודה בעיניים על המדינה והכל מרמה ושקר ואני לא יכול להיכנס לפרטים, הג'יפים המפוארים שלהם. היהודים מסכנים לידם והאבסורד שהתמונה בפועל הפוכה.

23.וביבי רוצה להביא עוד כאלה מסוריה.

24.לגובה, טפאש, לגובה. כשאין שטח - עולים קומה. כך בכל העולם.
מוסיפים קומה - לא מאיימים להשמיד את המדינה שאתה אזרח בה. רוצה מלחמה? תצטרף לאחיך בג'בל דרוז תחת השלטון הנאור מדמשק.

25.לא נפשיר לכם. הגיע הזמן שתגורו כמונו בבניינים ותפסיקו להרוס את הטבע ותעברו לבנייה רוויה. אין לנו שטחים בשביל כל אזרח כאן לקוטג'/וילה.

26.אסור לבטוח בהם באמת. הם יכולים ללא שום א זהרה מוקדמת לקום וכמיטב המסורת הישמעאלית לתקוע סכין בגבנו מבלי להניד עפעף. עכשיו בודאי "נשיאנו ירום הודו" ירוץ להתחנף ולהתרפס בפני הליסטים המאיימים עלינו לכלותנו וכמי שזוכר איך נראה הכפר בית ג'אן לפני כ- 50 שנה ואיך נראתה שמורת הטבע היפה בה הם מרשים לעצמם לגדוע עצים עתיקים, ניתן לומר כי יש בהם הרבה כפיות טובה וחוסר הכרת הטוב שהם חיים בינינו ולא בארצות השכנות. תתפכחו.

27.יופי ומי אחרי הדרוזים - ניחשתם, המסתננים". ''מגיע לי'' כי אני נושם ואני בישראל!

28.יש לומר לכל הערבים, כולל לערבים הדרוזים, שמעתה הבניה בישראל בכל מקום היא אך ורק לגובה! רבי קומות יפתרו את ההולדה המוגברת שלהם!

29.מדינת האוטיסטים הפכה לבת ערובה של סודנים, מסתננים, שבח"ים וערבים.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
23777 הודעות
שבת קודש י''ג באב תשע''ג    13:35   20.07.13   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. מגדי חטיב הדרוזי פלש עם אחיו לשמורת הר מירון והקים בה צימרים בלתי חוקיים  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
מגדי חטיב פלש עם אחיו לשמורת הר מירון והקים בה צימרים בלתי חוקיים.

בגזר הדין קבעה השופטת:

"לשמירת הטבע חשיבות מההיבט החברתי, החינוכי, המדעי והכלכלי. אולם, לא פחות מכך יש לשמירת הטבע אף היבט מוסרי, המחייב אותנו, כמין השליט בעולמנו, לאפשר לכל מין אחר של צורת חיים, חי או צומח, להתקיים לצדנו, ללא הפרעה, לכל מין ומין, שמור תפקיד ייחודי בעולמנו וכל שינוי או הפרת התנאים להם הוא זקוק לצורך קיומו, יש להם השלכה, שספק אם יש לנו היכולת לאמוד משמעותה והשפעתה הכוללת והם בדרך כלל אינם ניתנים לתיקון".

לדעת השופטת קאודרס-בנר, המקרה הנוכחי הינו הרס של שמורת טבע. לדבריה: "זיהום שפכים, זיהום אור, הריסה של שטחי גידול טבעיים של חי וצומח ושפיכת בטון וחומרים זרים אחרים על האדמה או לקִרְבָּהּ". היא ציינה שהעבירות לא בוצעו בידי עניים חסרי כל, אלא במטרה להניב רווחים. לקולא ציינה קאודרס-בנר את הודאתם של האחים חטיב ואת מאמציהם לקבל היתר בנייה. היא לא קיבלה את הטענה לפיה לא הייתה להם ברירה אלא לפעול בניגוד לחוק, בשל סחבת במתן אישורי בנייה לתושבי בית ג'אן. המדינה יוצגה בידי עו"ד לילך גפני, ויאסר חטיב - בידי עו"ד ויסאם פארס.

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-333336-00.html




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
23777 הודעות
שבת קודש י''ג באב תשע''ג    13:39   20.07.13   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. מדינת ישראל מפחדת להרוס בניה בלתי חוקית בכפרי הדרוזים  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
http://www.youtube.com/watch?v=H-oI7jwPzJM

פורסם ב- 9 בפבר 2013

הדרוזים עושים מה שהם רוצים בכפרים שלהם בצפון. בונים חופשי והמדינה מפחדת להרוס בניה בלתי חוקית מחשש לאלימות או אינתיפאדה שלישית.

איהב כיוף מנהל מחלקת פיקוח בוועדה לתכנון ובניה גר בעצמו בבית לא חוקי בדליית אל כרמל.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
23777 הודעות
שבת קודש י''ג באב תשע''ג    13:54   20.07.13   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  4. בנייה לא חוקית? בכרמל זה מותר. משום מה את המדינה זה לא מעניין / אורנית רז  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
כביש אספלט שנסלל באופן פרטיזני וללא היתר, חוצה את השמורה מדליית אל כרמל ועוספייה לכיוון כביש 4. משום מה את המדינה זה לא מעניין

דומה שבנייה לא חוקית אסורה מדירה שינה מעיני רשויות החוק רק כשהיא נעשית על ידי יהודים וקשורה לעצי זית. דין אחר יש, מסתבר, כשהיא נעשית באופן בוטה על ידי מיעוטים במרכז הארץ, והעצים הם לא יותר מעצי אורן. ברוכים הבאים לשמורת הכרמל. מה שנותר ממנה, ליתר דיוק.

כביש אספלט שנסלל באופן פרטיזני, ללא היתר, חוצה את השמורה מדליית אל כרמל ועוספייה לכיוון כביש 4, בית תפילה, הררי אשפה, אתרי פסולת בניין ועוד הפתעות מתגלות למבקרים.

פורעי החוק לא צריכים לאמץ את אסטרטגית "11 הנקודות", לבנות, להפקיע ו"לעשות לשלהם" באישון לילה. הם פועלים בגלוי. לאור יום. קל להבין למה. מודל הפעולה של המדינה שננקט מול הבניה הלא חוקית שלהם הוא: "אחד פלוס אחד". למשל, סללתם כביש לא חוקי? המדינה תמשיך לכם אותו. הפעם, בתמיכת משרד הפנים.

מזה שנים רבות יש רצון של אוכלוסיה מצומצמת לחבר את כביש דליית אל כרמל ועוספייה אל כביש 4 דרך היישובים ניר עציון, ימין אורד ועין הוד. הנושא נבחן לפני ולפנים ונפסל. בפועל, אלה צפצפו על ההחלטה ועל החוק וסללו את מרבית הכביש בעצמם. עכשיו הם מבקשים שהמדינה תמשיך אותו. המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע - כולן, מתריעות על הנזק הבלתי הפיך שיגרם לחי ולצומח של פארק הכרמל. כביש שהמוטבציה היחידה לסלילתו היא קידום אינטרסים מסחריים מצומצמים.

אל מול זה, תימשך הכחדתו של אחד הפארקים האחרונים במדינת ישראל.

לזה, מלווה פגיעה קשה ביותר באיכות החיים של תושבי היישובים, שומרי החוק, שכביש זה מתכנן לחצות - ולא פחות חשוב במפגע תחבורתי ממדרגה ראשונה.

שכחנו את השריפה

כאמור, כל הגופים המקצועיים שבחנו את הנושא, פסלו באופן גורף סלילת כביש שכזה. אלא שיש מי שמנסים להמציא טיעונים אחרים. אחד מהם הגדיל ועשה כשניסה לאחרונה לטעון כי יש צורך בכביש זה כ"כביש מילוט". ניסיון יפה, אלולא תוואי הכביש היה מוביל ישר אל תוך האש.

רק עכשיו ציינו שנתיים לשריפה הגדולה בכרמל. אנחנו מריחים עדיין את ריח השרפה באוויר אך נראה שיש המריחים את ריח הבחירות. אי אפשר להסביר אחרת את הניסיונות ל"מחטפים" שנעשים על ידי פקידי ממשלה בשביל להכשיר את השרץ. נראה, שהשריפה הייתה רק ה"פרומו" לערעור החיים שלנו בכרמל. ההמשך, כך מסתמן, לא יגיע בצורת אש, אלא עם הרבה הרבה אספלט ועם הרבה "קומבינות" של פולטיקאים, המנסים לזכות בקולותיהם של אלה המצפצפים על החוק.

לנו, שומרי החוק, לא נותר אלא להתפלל שיימצאו שרידים של קברי קדמונים/צדיקים/ נימולים בתוואי דרך המתוכננת. נראה אז את פורעי החוק מתמודדים עם ציבור החרדים. נראה אז את משרד הפנים.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/427/319.html

תגוביות:

1.הדרוזים הם אוכלוסיה פורעת חוק. הכפרים שלהם והסביבה מטונפים בפסולת, זאת בנוסף לבניה הפיראטית שנוגסת מפארק הכרמל. המדינה מפחדת להתעמת איתם וכולנו סובלים.

2.יש לזכור שאת הרעיון לאינתיפאדה הראשונה העלו הדרוזים במהומות בית ג'אן והאחרים ראו כי טוב.

3.לדרוזים חסינות מפני העמדה לדין בעוון ירי, חטיפת שוטרים ובניה ללא היתר.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
23777 הודעות
שבת קודש י''ג באב תשע''ג    14:09   20.07.13   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  5. הבנייה הבלתי-חוקית במגזר הדרוזי / משה ברדה - מרכז המחקר של הכנסת  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 20.07.13 בשעה 14:26 בברכה, ליה
 
בניה בלתי חוקית במגזר הדרוזי

במגזר הדרוזי יש אלפי יחידות שנבנו ללא היתר. כך למשל בעיר הכרמל כ- 4,100 מבנים בלתי חוקיים. (כ- 70% מסך הבתים במקום), בחורפיש מאות מבנים בלתי חוקיים, במראר כמה מאות בתים כאלה, ובישובים נוספים עוד כמה עשרות בתים כאלה.

‏תמצית

במסמך זה, שהוכן לבקשת חה"כ דני יתום, נסקרת תופעת הבנייה הבלתי-חוקית ביישובי המגזר הדרוזי.

לצורך הכנת המסמך התבקשו הוועדות לתכנון ובנייה להעביר מידע על היקף הבנייה הבלתי-חוקית במגזר הדרוזי; יצוין כי רוב הוועדות מסרו נתונים כמבוקש.

מהוועדה לתכנון ובנייה בגליל המרכזי לא התקבלו נתונים.

נתונים על האוכלוסייה הדרוזית בישראל

לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2005 היתה האוכלוסייה הדרוזית בישראל כ 115,000- נפש, שהם 1.6% מכלל האוכלוסייה בישראל.

בישראל 15 יישובים דרוזיים:

עיר הכרמל (איחוד בין דליית-אל-כרמל ועוספיא);

המועצות המקומיות אבו-סנאן, בית-ג'אן, ג'וליס, חורפיש, יאנוח-ג'ת, ירכא, מע'אר, סאג'ור, פקיעין, כסרא-סמיע, מג'דל-שאמס, מסעדה, עין-קיניא ובקעתא.

בנייה בלתי חוקית – בנייה בלא היתר או בחריגה מהיתר.

עיקרי הנתונים על היקף הבנייה הבלתי-חוקית במגזר הדרוזי

1.עיר הכרמל: הפוטנציאל התכנוני של העיר הוא 21,000 יחידות דיור בתוכניות מאושרות, עם קיבולת אוכלוסייה של 85,000 תושבים.
הצפיפות בפועל היא 25% , כלומר כיום יש בעיר הכרמל 5,800 יחידות
דיור.

נמצא כי כ 70%- מהבנייה בעיר הכרמל היא בלא היתר, כלומר כ- 4,100מ- 5,800 המבנים בעיר הם בלתי חוקיים.

2.חורפיש, פקיעין ובית-ג'אן: לדברי מר מאלק באדר, יושב-ראש ועד ראשי הרשויות הדרוזיות, בחורפיש נפתחו תיקים פליליים נגד 750 תושבים בגין בנייה בלתי חוקית (ביישוב 1,100 בתי-אב). לדברי
מר באדר, אף אחת מהרשויות המיוצגות בוועדת התכנון והבנייה מעלה-נפתלי, שיישובים אלה נכללים בתחומה, פרט למעלות-תרשיחא, לא הצליחה להרחיב את תוכנית המיתאר שלה.

לדברי מר מוחמד ח'יר, יושב-ראש המועצה המקומית פקיעין, הסיבה לבנייה הבלתי-חוקית ביישובו היא שזה שנים הוא מבקש להרחיב את תוכנית המיתאר שלו ובקשתו אינה נענית.

3.כסרא-סמיע ויאנוח-ג'ת: לדברי מר אלי שמחון, יושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מעלה-הגליל, כמה מבנים ביישובים שבמרחב הוועדה נבנו מחוץ לגבולות תוכנית המיתאר המאושרת של
היישוב, כדלקמן:

בכפר כסרא עשרה מבנים בלתי חוקיים; בכפר סמיע אין בנייה מחוץ לתחום; בכפר יאנוח עשרה מבנים בלתי חוקיים ובכפר ג'ת שני מבנים בלתי חוקיים.

4.מע'אר: ביישוב 2,500 מבנים. בסקר שקיימה הוועדה המרחבית בשנת 2005 נמצאו חריגות בנייה בכ- 700- מבנים.

ועוד.

להמשך עיון בנתונים:

http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01764.pdf

***

בנייה בלתי חוקית ביישובים הדרוזים

בנייה בלתי חוקית הינה בנייה שלא על פי היתר שניתן כדין או תוך חריגה מתנאי ההיתר. תופעת הבנייה הבלתי חוקית איננה נחלתה של האוכלוסייה הערבית בלבד, אולם בקרב המגזר הערבי תופעה זו נפוצה במיוחד.

תופעת הבניה הבלתי חוקית משליכה במישרין על מראהו ומבנהו של הכפר בכללו כמו גם על מצבה הכלכלי של הרשות המקומית.

היתרי בניה קובעים בין היתר את מגבלות הגובה והשטח שעליו יתפרש המבנה ואת ייעודו. אדם הבונה את ביתו שלא בהתאם לאישור, ממילא אינו מכפיף את גודלו וצורתו לסטנדרטים כלשהם של בניה זולת טעמו האישי, צרכיו ויכולתו. כך ניתן למצוא ביישוב בתים הטרוגניים בגודלם, בצורתם ובפריסתם על פני השטח, לעתים תוך חוסר התחשבות וחוסר השתלבות בסביבה.

יתרה מכך, מתן היתר בניה מהווה תנאי לחיבור המבנה לתשתיות חשמל, מים וטלפון. בתים שנבנו באופן בלתי חוקי מחוברים ברוב הפעמים לתשתיות אלה באופן פיראטי.

זאת ועוד, הרחבת מבנה על ידי תוספת בנייה, שאינה מדווחת לרשויות, אינה מובאת בחשבון בעת קביעת גובה תשלום המסים (בעיקר ארנונה), כלומר בעל המבנה אינו משלם את מלוא המס על ביתו. בדרך זו מאבדות הרשויות המקומיות סכומים ניכרים, שיכולות היו לגבות מבעלי המבנים, דבר התורם למצבם הכלכלי הרעוע של הרשויות המקומיות במגזר הערבי.

ממדי התופעה במגזר הדרוזי

בשנת 2006 נאספו במרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים אודות הבנייה הבלתי חוקית במגזר הדרוזי. לצורך כך נתבקשו הוועדות המרחביות לתכנון ובנייה שבתחומי אחריותן נמצאים היישובים הדרוזים להציג את הנתונים. הנתונים שהוצגו התייחסו רק לחלק מהיישובים, ומהם עולה כי ממדי התופעה במגזר הדרוזי הינם כדלקמן:

עיר הכרמל (איחוד של דליית-אל-כרמל ועוספיא)

כ-4,100 מתוך כ- 5,800 מבנים בעיר (70%) נבנו בלא היתר. כ-80% מכלל הבנייה הבלתי-חוקית (3,297 מבנים) הם באזורים שאפשר לקבל בהם היתר בנייה (בתחום השטחים המיועדים לפיתוח ובתוך תוכניות מאושרות). מבנים בלתי חוקיים שנבנו מחוץ לתוכניות מאושרות קיימים באזור שכונת ואדי-אלפש ושכונת הזיתים, המיועד לפיתוח.

כתוצאה מהבנייה הבלתי חוקית נמנעה האפשרות לממש את תוואי הכביש המאושר בשכונת ואדי-אלפש, משום שבנויים בו יותר מבנים מהמתוכנן. חלק מהבניה הבלתי חוקית בעיר היא אף מחוץ לתחום השיפוט שלה. חלק אחר של הבנייה הבלתי חוקית נעשה על שטחים המיועדים לשמש שטחי ציבור (גם אם לא נרשמו על שם העירייה).

בדצמבר 2004 הוקמה בוועדת הפנים של הכנסת ועדת משנה מיוחדת בראשות ח"כ עמרם מצנע לטיפול בבעיות הבניה הבלתי חוקית בעוספיא ובדלית אל כרמל. מנתונים שהובאו בפי ועדת הפנים באותה שנה (2004) הסתבר שלכ-4900 מתוף 7000 הבתים בישוב המאוחד אין היתרי בניה וכנגד חלקים מהם עומדים צווי הריסה או מתנהלים דיונים משפטיים. מספרים אלה גבוהים מאלו שהוצגו למרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2006.

חורפיש

לדברי מר מאלק באדר, יושב-ראש ועד ראשי הרשויות הדרוזיות, בחורפיש נפתחו תיקים פליליים נגד 750 תושבים (מתוך 1,100 בתי-אב), על חריגות בנייה קטנות מאוד.

כסרא-סמיע ויאנוח-ג'ת

על-פי נתונים שהוצגו למרכז המידע והמחקר של הכנסת (בשנת 2006) על-ידי אלי שמחון, יושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מעלה-הגליל, ביישובים שבמרחב הוועדה קיימים כמה מבנים שנבנו מחוץ לגבולות תוכנית המיתאר המאושרת של היישוב, על פי הפירוט שלהלן:
כסרא – עשרה מבנים בלתי חוקיים בשלבי בנייה שונים.
סמיע – אין בנייה מחוץ לתחום.
יאנוח – עשרה מבנים בשלבי בנייה שונים.
ג'ת – שני מבנים בשלבי בנייה שונים.
לדברי מר שמחון, לכל המבנים האמורים יש תוכניות מפורטות בשלבי דיון בוועדה של מחוז הצפון.

מע'אר

על-פי נתוני הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה גליל מזרחי קיימים ביישוב מע'אר 2,500 מבנים. בסקר שקיימה הוועדה המרחבית בשנת 2005נמצאו ב-700 מבנים חריגות בנייה. כ-80 מבנים נבנו בתחומי היישוב מחוץ לתחום המורשה לבנייה – בלא היתר בנייה.

הסיבות לבנייה הבלתי חוקית במגזר הדרוזי

הסיבות לבנייה הבלתי חוקית במגזר הדרוזי הן מגוונות, ורובן דומות לאלו של המגזר הערבי, כמו: גידול טבעי מול מחסור באדמות, בעיקר על רקע צורת הבניה צמודת הקרקע המקובלת במגזר; היעדר אכיפה, הנובע בין היתר ממגבלות רשויות התכנון והבנייה לפעול בכפרים, ממגבלות הרשויות המקומיות, המונעות משיקולים חמולתיים לאכוף את החוק, ומהעובדה כי הקרקעות הן פרטיות ולכן חריגות בנייה אינן פוגעות ישירות בציבור ומכאן שאין מי שיתלונן עליהן; אפליה בהקצאות הקרקע, ובעיקר היעדר נכונות להגדיל את תחומי השיפוט של הרשויות הדרוזיות וכיו"ב.

טענה נוספת המשותפת לישובים דרוזים וערביים כאחד היא טענת היעדר ייצוג של תושביהם בוועדות התכנון. טענה זו הושמעה למשל על ידי נציגי היישובים הדרוזים פקיעין חורפיש ובית ג'אן, אשר יחד עם היישובים הערביים, מעיליא, גוש-חלב ופסוטה, נמצאים באחריות הוועדה לתכנון ובנייה מעלה-נפתלי. מסתבר שליישובים אלה אין אף נציג בוועדה, והטענה היא שהוועדה מקדמת אך ורק את תוכניות הבינוי של היישוב מעלות-תרשיחא.

במצב דברים זה אכיפת חוקי הבנייה כלפי האוכלוסייה ביישובים אלה נתפסת על ידם כלא הוגנת.

לדברי מר רקאד טאפש ממחוז הצפון של משרד הפנים, מספר התושבים בששת היישובים הלא-יהודיים המיוצגים בוועדה (מעיליא, פקיעין, חורפיש, בית-ג'אן, גוש-חלב ופסוטה) הוא 29,064, ומבחינת החוק הם זכאים לוועדת תכנון ובנייה מקומית משלהם. לדברי מר טאפש, משרד הפנים מסכים להפריד את ששת היישובים מהוועדה המחוזית מעלה-נפתלי ואף החל לפעול בכיוון זה.

יש לציין כי ועדת הפנים של הכנסת המליצה בשנת 2006 לשר הפנים לנתק מייד את היישובים הללו מהוועדה המחוזית מעלה-נפתלי, ולהקים עבורם ועדה מרחבית ומקומית על-פי חוק, שבראשה יעמוד האדם הראוי והמתאים לאחר התייעצות עם ראשי הרשויות, כדי לנווט את הוועדה ולהבנות את תוכנית התכנון והבנייה ביישובים אלה מחדש. בינתיים עוד חזון למועד.

למרות הדמיון לתופעת הבניה הבלתי חוקית במגזר הערבי, לבניה הבלתי חוקית במגזר הדרוזי יש גם סיבות קונקרטיות המייחדות אותה:

בעיית הבעלות על הקרקעות

בחלק מהישובים הדרוזים, בעיקר בכרמל, מרבית הקרקעות הפרטיות הן בבעלותם של פחות ממחצית התושבים. ל-60% מכלל התושבים אין בעלות על קרקע.
בניגוד למקובל במגזר הערבי, שבו מעניק האב לבנו חלק מהאדמה על מנת שיבנה עליה את ביתו, הרי במגזר הדרוזי אין ברשות רוב התושבים קרקעות אלה והבנים הצעירים פונים לבנות את ביתם על שטחים שאינם ברשותו של איש (אדמות מחוץ לתחומי השיפוט, אדמות המיועדות לשמש כשטחי ציבור וכו').

קרקעות המוגדרות כשמורות טבע

רוב היישובים הדרוזים ממוקמים היום באזורים הנחשבים לשמורות טבע מוגנות ועל כן אפשרויות ההרחבה של הישובים מוגבלת: הכפרים דלית אל-כרמל ועוספיא נמצאים בתוך שמורת פארק הכרמל, ואדמות רבות הרשומות בטאבו כאדמות היישוב הוכרזו כשמורות טבע, שלא ניתן לבנות עליהן. בית ג'אן ממוקם בלב שמורת הר מירון. הישובים חורפיש, פקיעין,עין אלאסד, ראמה וסאג'ור גובלים בשמורה זו. הכפר מג'דל שמס גובל בשמורת חרמון. היישוב מסעדה גובל בשמורת יער אודם. הכפרים ג'ת וירכא סמוכים לשמורת טבע נחל בית העמק. הישוב עין קיניה נמצא בין שמורת חרמון ושמורת יער אודם, והכפר יאנוח ממוקם בסמוך לשמורת נחל יחיעם.

המתח בין הצורך של הדרוזים להרחיב את יישוביהם ובין הרצון של הרשויות השונות להגן על שמורות הטבע יוצר קונפליקטים עזים בין התושבים לרשויות התכנון. לפני מספר שנים אף הוכרז בדלית אל כרמל חרם על ועדת התכנון והבנייה, ונאסר על התושבים לפנות אליה, וזאת על רקע סירוב עיקש של הוועדה להתיר בנייה על קרקעות הנמצאות בשמורת הטבע פארק הכרמל.

סרבול הליכי האישור

הסרבול של הליכי אישור הבנייה מביא אנשים לידי התחלת הבנייה עוד בטרם ניתנו היתרי הבניה. כך למשל לכל המבנים הבלתי חוקים שנמצאו ביישובים כסרא-סמיע ויאנוח-ג'ת, היו תוכניות מפורטות בשלבי דיון בוועדה של מחוז הצפון.
לדברי מר אלי סבג מהאגודה לזכויות האזרח, במקום שהכנה של תוכנית מתאר תארך שנה וחצי עד שלוש שנים, היא נמשכת שש ואף עשר שנים. ברוב המקרים התוכנית מתעכבת בוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

יש לציין כי סרבול הליכי האישור מקשה על כלל המגזרים ולאו דווקא על הדרוזים. עם זאת, בקרב הדרוזים בולטת התופעה של בניה בלתי חוקית במקומות ובמבנים, שבעליהם דווקא הגישו בקשות להיתרי בניה. במילים אחרות במקרים רבים, בהם מבוצעת בניה בלתי חוקית במגזר הדרוזי, היא אינה נעשית מתוך כוונה לעבור על החוק אלא מתוך רצון לחסוך בזמן, מתוך הנחה כי ההיתרים אכן יינתנו.

http://neaman-front.technion.ac.il/details.aspx?itemID=7660&nosearch=true&searchMode=3

*הערה: יש לדרוש מהדרוזים בניה לגובה בלבד!



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
23777 הודעות
שבת קודש י''ג באב תשע''ג    14:52   20.07.13   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  6. קטטה המונית התפתחה בין חיילים דרוזים לחיילים יהודים  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
קטטה המונית בין חיילים דרוזים לחיילים יהודים. האירוע החריג הסתיים ב- 6 קצינים פצועים אשר אושפזו בבית חולים ועוד רבים שנפצעו קל. בנס לא היו הרוגים!

להלן השתלשלות האירועים מתוך עדות אחד החיילים היהודים:

"עמדנו כל הפלוגה מול המפקדת והם (הדרוזים) לא הפסיקו להרעיש בכוונה, לצעוק לעברנו קללות ובדיחות. המפקדת שלנו ניגשה אליהם ואמרה שיהיו בשקט אבל הם לא הפסיקו להתגרות. כשהיא חזרה זה נמשך.

אחד החברה פה צעק לעברם " shut up you fucking druze". תוך דקה הם כולם יצאו מהחדרים ובאו לעברנו עם מוטות ברזל והנשקים שלהם, זה היה מפחיד! הם רק חיכו לזה, שיהיה להם תירוץ לצאת אלינו.

הסמלת אמרה להם להתרחק אבל הם פשוט הקיפו אותה וניטרלו אותה ואז הם הקיפו אותנו וכל פעם משכו מישהו לתוך מעגל קטן ופוצצו אותו ממכות עד שפרצה תגרה ענקית.

הקצינים שלנו ניסו להשתלט אבל הדרוזים ניטרלו אותם. זה היה מטורף! הם היו 60 עם מוטות ברזל ונשקים ואנחנו היינו בערך 100.

אחרי כחצי שעה של לחימה הגיע לבסיס כוח צבאי שהוזעק מבסיס סמוך. הם ירו באוויר כדי להבהיל אותנו ולעצור את התגרה. לאחר מכן אמרו לנו לשכב על הקרקע ולשים ידיים על הראש. הסתובבו ואספו את המוטות והנשקים.

זה נגמר ב-6 מאושפזים בבית חולים עם חבלות קשות ושברים ועוד הרבה פצועים קל.

המפקדים לקחו לכולם את הנשק. לאף אחד אין יותר נשק בבסיס וחילקו את הבסיס לאזורים שלהם ושלנו.

קיבלנו הנחיות לא להסתובב לבד, גם לא לשירותים. הוציאו מפה את הדרוזים לטיול שטח כדי להפריד כוחות ליום אחד. לא היתה לנו בעיה איתם עד היום. קיבלו את הנשקים שלהם והתחרפנו. עלה להם השתן לראש פתאום, לא יודע".

http://www.hona.co.il/news.aspx?cid=166&aid=6880

תגוביות:

1.הדרוזים ברברים. אני משרתת כמכ"ית במחווה אלון מזה כמה חודשים ואני מתגוררת במרכז. מעולם לא ניתקלתי באנשים כמו הדרוזים. הם ממש, אבל ממש התנהגו ונראו כמו מתאבדי החמאס. קיללו אותנו, את צה"ל ואת המדינה. בקשתי היא לא להיות בקירבת החיילים הדרוזים האלה.

איילת




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
23777 הודעות
שבת קודש י''ג באב תשע''ג    14:57   20.07.13   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  7. בכירים דרוזים חשודים בבניית שכונה לא-חוקית בגולן  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
הפרקליטות תגיש כתבי אישום כפוף לשימוע

היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין ופרקליט המדינה לדור יגישו כתבי אישום כפוף לשימוע נגד בכירים בעדה הדרוזית החשודים במעורבות בבניית שכונת מגורים גדולה בלי היתר ברמת הגולן.

על פי החשד, יזם הווקף הדרוזי לפני כ-4 שנים הקמה של שכונה חדשה סמוך למג'דל שמס בהיקף של כ-400 דונמים – מקצתה בתוך שמורת הטבע הר חרמון.

בתנועת רגבים, שעתרה לבג"צ בדרישה שהרשויות יאכפו את החוק במקום, אומרים כי עבודות הבנייה עדיין נמשכות אף שהמדינה טוענת כי הן הופסקו.

כתבנו מציין כי בתחילת העבודות באוקטובר 2009 יצאו המונים ובהם נכבדים ואנשי דת בתהלוכה לשטח ללוות את תחילת פריצת הדרכים.

בידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חרמון מידע ולפיו בהתכנסות בבית העם במג'דל שאמס הכריז מי שהיה אז יו"ר הוואקף הדרוזי ברמת הגולן, חסן עלם אדין סלאח, על תחילת העבודות ועל מועד חלוקת קרקעות לתושבים.

http://www.iba.org.il/bet/?entity=945070&type=1




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
23777 הודעות
שבת קודש י''ג באב תשע''ג    15:34   20.07.13   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  8. מי הבוס: מדוע לא נעצרה הקמת השכונה הלא חוקית במג'דל שאמס? / קלמן ליבסקינד  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 20.07.13 בשעה 15:42 בברכה, ליה
 
בוקר אחד החלו תושבי מג'דל שאמס לבנות שכונה חדשה בהוראת הווקף. זה כלל השתלטות על 400 דונם, סלילת כביש ופגיעה בשמורת הטבע של החרמון.

הוועדה לתכנון ובינוי, מינהל מקרקעי ישראל, משרד הפנים ושר השיכון מחו, אבל במשטרה הסבירו ש"יש התרעות על דם שיישפך במקום".

התוכנית שעליה דיבר ראש הווקף היא אחת הגרנדיוזיות שיכלו רשויות התכנון בישראל להעלות על דעתן, על אחת כמה וכמה כשמדובר במשהו שמתנהל מאחרי גבן. במשך שנים, בהשקעה שמוערכת במיליוני שקלים, בגיבוי אדריכלים ומהנדסים, עמל הווקף הדרוזי על תוכנית לסלילת כבישים באורך של כשישה קילומטרים ולפיתוח מאות מגרשים לבנייה.

על הניירות של הווקף כבר בוצעה הפרצלציה ונקבעו הזוכים במגרשים לבנייה. משרד הפנים, מינהל מקרקעי ישראל וועדות התכנון והבנייה, כולם גופים רשמיים שנמצאים בקשר שוטף עם המועצה המקומית מג'דל שאמס, לא היו מודעים לכל ההכנות שנערכו בחשאי.

השייח עלם א-דין לא הסתפק בהצהרת כוונות כללית אלא הכתיב לקהל המאזינים לוח זמנים מפורט לפעולה. "מחר נתחיל בפריצת הדרכים במג'דל שאמס. בשלב ראשון נתחיל בעבודה עם שלושה באגרים ובהמשך יהיו שלבים נוספים".

בתוך חודש, הודיע, תחל באופן רשמי חלוקת הקרקעות לתושבים. הבנייה הבלתי חוקית הזו, כאמור מהנרחבות שנעשו כאן בשנים האחרונות, יצאה לדרכה למחרת בבוקר, בדיוק כפי שתוכנן. בדמיונם ראו המתכננים את עצמם בעוד זמן לא רב, כשהם ניצבים בעיבורה של שכונת ענק חדשה המתפרשת על כ-400 דונם בשטח מורדות החרמון בשני אתרים נפרדים וכוללת דרכים, שטחים פתוחים ולמעלה מאלף יחידות דיור.

"התוכנית איננה קשורה לכל הליך תכנוני על פי הדין הישראלי", הודיעה בהמשך לבית המשפט הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מעלה חרמון, "היא הוכנה בהתעלמות ממוסדות התכנון והחוק של מדינת ישראל וכלל לא הוגשה להם. היא חלה על שטחים אשר לעמדת מינהל מקרקעי ישראל הם מקרקעי ישראל".

מי שעמדו מאחורי התכנון הזה לא נעצרו בגבולות היישוב של מג'דל שאמס. מפעילי הבאגרים והדחפורים הענקיים שהובילו את המהלך פרצו נתיבים בתוך שטחים שמחוץ לתוכנית המתאר של היישוב היישר אל תוך שמורת הטבע של הר חרמון, מקומות שכלל אינם מיועדים לבנייה.

חמישה שבועות נמשכו העבודות בשטח באין מפריע, כשכל רשויות המדינה הרלוונטיות מציצות מעבר לגבעה וחוששות להתקרב.

המשטרה, שכל גופי האכיפה נשאו אליה את עיניהם, שיגרה התרעות על דם שעלול להישפך במקום. נציגי הוועדה המקומית, מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הפנים נשמעו להוראה ותפסו מרחק.

עשרות הפועלים, הטרקטורים והדחפורים, מלווים במאות תושבים מקומיים, המשיכו לנגוס עוד ועוד בדופן ההר, חוצבים אל תוך שמורת הטבע באין מפריע. עתירה לבג"ץ שהגישה כעבור כמה שבועות עמותת "רגבים" הכריחה את רשויות המדינה ואכיפת החוק השונות לנסות להסביר את עצמן. בסמוך להגשת העתירה הפסיקו הפולשים את העבודות מיוזמתם. נכון לעכשיו.

מה שהווקף לא רוצה שיקרה - לא קורה

את הסיפור הזה יבחר כל אחד להתחיל בנקודה אחרת. סביר ששורשיה של הפרשה הזו נטועים אי שם בתחילת שנות השמונים, אחרי שמדינת ישראל החילה את החוק הישראלי על רמת הגולן. הדרוזים תושבי האיזור לא אהבו את המהלך הזה.

רבים מהם, שמחזיקים עד היום בזיקה פוליטית לסוריה, סירבו להצטרף לחיקה של המדינה. רק עשירית מהם נטלו תעודות זהות ישראליות. השאר נהנים משירותיה של המדינה באמצעות המועצות המקומיות שהיא מפעילה, אולם לא רואים עצמם חלק ממנה. במקרים רבים מתייחס הרוב אל בעלי תעודת הזהות הכחולה כאל משתפי פעולה.

חרם דתי שמוטל עליהם מונע מרבים מהם להגיע ללוויות ולשמחות של שכניהם ולהפך. במידת מה מוחזקים כך גם ראשי המועצות המקומיות, שבשל מיעוט תושבים שרשאים ליטול חלק בבחירות, ממונים על ידי המדינה.

אם תשאלו את מדינת ישראל, היא תסביר שהמועצה המקומית היא המנהלת את העניינים בשטח. מקומיים יסבירו שמה שהווקף המקומי לא רוצה שיקרה - לא קורה. הבלגן הזה מתנקז במלוא עוצמתו אל סוגיית הקרקעות.

מדינת ישראל רואה במינהל מקרקעי ישראל את הגוף שמנהל את קרקעותיה. הווקף הדרוזי רואה את עצמו כבעלים. כך, לדוגמה, ניסה המינהל לפני כשבע שנים להרים ביישוב מסעדה פרויקט בנה ביתך. שש משפחות נרשמו לפרויקט. כעבור זמן קצר, ככל הנראה אחרי שיחות מוטיבציה שעברו, שלחו כל המשפחות נציגים וביקשו לבטל את ההרשמה.

כשהווקף רואה בקרקע אדמה שלו, נתפס מי שמוכן לחתום על מסמך מול המינהל כמעט כבוגד.

"הסכם היסטורי"

יישובי הדרוזים ברמת הגולן ועל כך אין ויכוח, סובלים ממצוקת דיור קשה. אלא שבתוך הפלונטר שבין המינהל לווקף היה קשה להתקדם. המינהל דורש שכל רוכש יחתום מולו על חוזה, בדיוק כמו בכל מקום אחר ברחבי המדינה. הדרוזים, מצדם, רואים בחתימה מול המינהל הכרה בריבונות המדינה על הקרקע.

בשלהי 2006 נראה היה שהפתרון בפתח. בפגישה שנערכה במינהל ואשר עסקה באפשרויות הבנייה במסעדה ושאליה זומן גם השייח מוואפק טריף, ראש העדה הדרוזית בישראל, סוכם שהתושבים יוכלו לבנות, בעוד שאלת הבעלות על הקרקע תיקבע בעתיד, בעת הסדר.

הווקף, נקבע, יציע את מתווה המגרשים. המועצה המקומית תאשר אותם. כל צד יוכל להרגיש בינתיים בעל הבית לעצמו. שנתיים קודם לכן פסק בית המשפט המחוזי שהקרקע במסעדה שייכת למדינה ובנסיבות הללו, בעוד הערעור יושב על שולחן בית המשפט העליון, ניסו הדרוזים להוציא את המיטב.

הפגישה ההיא הוגדרה כהיסטורית. הדרוזים, שיצאו ממנה אחרי לחיצות ידיים וברכות הדדיות, הציעו לחגוג במסעדה בשרית. למחרת הודיעו שהתחרטו. בשטח רווחו השמועות על לחצים מעבר לגבול.

כעבור שנה הודיעו שיש להם עניין לשוב אל שולחן המשא ומתן, אבל על רקע המשקעים במסעדה הציעו ללכת על תוכנית "מג'דל שאמס תחילה". במינהל הסכימו.

ב-1 בספטמבר, לפני למעלה מארבעה חודשים, התקיימה עוד ישיבה היסטורית בלשכתו של מנהל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי. היו שם נציגי פרקליטות המדינה, אנשי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ונציגי הדרוזים והווקף.

מתווה ההסכם היה דומה לזה שנסגר שלוש שנים קודם לכן ביישוב מסעדה. גם הפעם נגמרה הישיבה בחיוכים. גם הפעם נלחצו ידיים. גם הפעם הסתיים הערב בארוחה חגיגית במסעדה.

חודש בדיוק עבר מהפגישה לפני שאנשי הווקף החליטו, באופן שעד היום איש לא יודע לגמרי להסביר, שהם שוברים את הכלים, עולים על השטח ומתחילים לעבוד. עם טרקטורים, שופלים ובאגרים, בלי תוכניות מאושרות ובלי היתר מאף אחד. כאילו לא הייתה פגישה וכאילו לא סוכם כלום.

חלק מהשטח שהחל להיסלל על ידם, שישה קילומטרים אורכו, חפף באופן כזה או אחר את התוכנית שעליה דיברו במינהל, חלק אחר חרג ממנה באופן קיצוני היישר לתוך שמורת טבע, הרחק מחוץ לגבולות התכנון של מג'דל שאמס.

עכשיו היתה צריכה המדינה להגיב.

עבודות סלילה בלתי חוקיות בהיקף חסר תקדים כזה, היה ברור לכולם, לא יכולות לעבור כאילו כלום לא קרה. צעירי העדה הדרוזית נערכו לעימות. אוהלים הוקמו על צירים שהובילו לאתרי הבנייה ואוישו יומם ולילה בשומרים שחסמו את המעבר. היכן שצריך חסמו דחפורים את הגישה. תצפיתנים פוזרו באזורים אסטרטגיים כדי לדווח על כוחות החוק המתקרבים.

נציגי רשויות אכיפת החוק השונות של המדינה דווחו על הצפוי להם ובחרו שלא לקחת סיכון.

בשלב מסוים תיעדו אנשי עמותת "רגבים" את המתרחש. עו"ד עמיר פישר, המייצג את העמותה, העביר את התמונות לכל מי שאמור לטפל באירועים מהסוג הזה וביקש תשובות. כשאלו לא סיפקו אותו עתר לבג"ץ ודרש להפסיק את העבודות.

"העבודות מתבצעות במרחב טבעי שאינו מאושר לבנייה ובחלקו מצוי בתוך שמורת טבע הר חרמון בניגוד לחוק וללא היתרי בנייה", כתב.

"מדובר בעבודות בנייה ופיתוח בסדרי גודל עירוניים, בהרס מוחלט של מאות דונמים של המרחב הטבעי הקיים למרגלות החרמון ובנזקים אקולוגיים בלתי הפיכים לחי ולצומח... כלים הנדסיים כבדים, משאיות, טרקטורים ובאגרים חוצבים בהר, סוללים כבישים ובונים בתים".

התשובות שקיבל עו"ד פישר הפתיעו גם אותו. אנחנו יודעים הכל, הסבירו כולם, אבל לא יכולים להתקרב. המשטרה, שכולם העבירו אליה את האחריות, בחרה להמתין מהצד.

לפחות תרימו טלפון

התשובות שמסרו רשויות המדינה לבג"ץ ציירו תמונה עגומה: כמה ימים לאחר תחילת העבודות יצאו לשטח יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מעלה חרמון, יהודה וולמן, ומפקח של הוועדה. וולמן מקובל כבר שנים באיזור על הדרוזים, כמי שמצד אחד עושה רבות על מנת לסייע להם להסדיר את אפשרויות הבנייה ומצד שני דורש מהם במקביל לשמור על החוק.

כשוולמן היה בדרך למקום, בתוך מג'דל שאמס, הגיעו אליו אזהרות שאם יתקרב לשטח עם המפקח שלו "יהיה בלגן גדול". אחר כך החלה סביב השניים התקהלות של אנשים ומכוניות, שהכריחה אותם להסתפק בתצפית מרוחקת על האתר.

וולמן, שנוכח יחסיו הקרובים עם הדרוזים במקום לא מורגל לתגובות כאלה, יצר קשר עם דודו אוחיון, הממונה המחוזי על הפיקוח במשרד הפנים ואחריו עם רכז המודיעין של המשטרה.

"רכז המודיעין", סיפר אחר כך וולמן לבג"ץ, "אישר שבשטח יש פוטנציאל לאלימות ואמר שלא כדאי לצאת לשם ללא ליווי מתאים וכי הוא ינסה לעצור את העבודות בדרכים שלו".

חמישה ימים אחר כך נפגש וולמן עם ראש הווקף, חסן עלם א-דין. זה הודה בפניו כי הוא שעומד מאחורי כל הפעילות אבל בישר לוולמן באותה נשימה שהוא אינו יכול להפסיק אותה כעת. עוד יומיים עברו לפני שהוועדה המקומית ביקשה, במסגרת דיון שהתקיים במפקדת מרחב הגליל של המשטרה, את עזרת המשטרה בפעולות אכיפה בשטח.

כשדבר לא נעשה פנה וולמן אל היועץ המשפטי לממשלה וביקש שיתערב. מניסוחי היועץ המשפטי של הוועדה המקומית לבג"ץ אפשר להתבלבל לרגע ולחשוב שמדובר בפעולת שחרור בני ערובה מאנטבה ולא באכיפה של חוקי תכנון ובנייה:

"אל מול הקשיים והסיכונים גילו מפקחי הוועדה המקומית והיו"ר אומץ ונחישות יוצאי דופן... בביקורים נוספים שביצעו באיזור אנשי הוועדה המקומית הם היו במעקב וקיבלו אזהרות ועצות לא להתקרב לשטח. באחת הפעמים חסם את דרכם דחפור.

"לאחר הגשת הבג"ץ התמלאו אתרי האינטרנט העוסקים בנושא בנאצות ואיומים פלסטיים חמורים ביותר על מה שייעשה אם מישהו יעז לנסות להפסיק את העבודות או לעצור את האנשים האחראים לביצוען".

וולמן הודיע שבלי ליווי צמוד של כוחות הביטחון לא יוכל לבצע את מלאכתו. "יש באיזור הזה בעיה של אי ודאות למי שייכת הקרקע", הסביר השבוע מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל ירון ביבי. "אנחנו טוענים שהקרקע שייכת למדינה, הווקף טוען שהקרקע שייכת לו.

"מתוך הבנה למצוקה שלהם הייתי מוכן להסכם שבמסגרתו אנשים יוכלו לבנות שם ובסוף הדרך, אחרי שתהיה קביעה משפטית של מי הקרקע, הם יוחתמו על חוזה. או איתנו או עם הווקף. מה שייקבע. הכל במגמה שהסכסוך לא ישתק את הבנייה. בתום הפגישה הרגשתי שמצאנו פתרון. צריך גם להבין שמדובר בקרקעות שאנחנו נותנים להם בחינם. אנחנו לא גובים שם כסף.

"הרושם שלי היה שהם מקבלים את זה ודווקא בגלל זה הפעולה שלהם הפתיעה אותי", סיכם. יומיים אחרי תחילת העבודות שיגר ביבי מכתב דחוף אל ראש המועצה במג'דל שאמס, דולן אבו סלאח.

"בימים האחרונים עלו טרקטורים מלווים בתושבי מג'דל שאמס על השטח אשר מצפון וממערב למג'דל שאמס, רובו בבעלות מדינת ישראל ופרצו דרכים. פעולה זו נעשית למרות ובניגוד לעמדתכם והבטחתכם כפי שבוטאה בסיכום הדיון. המעשה הוא בלתי חוקי ומהווה השתלטות בוטה על מקרקעי המדינה".

אבו סלאח, מצדו, מחזיר את הכדור ואת האחריות אל המינהל. אני לא מצדיק את מה שנעשה, הוא מסביר, אבל לא יכול שלא להבין את מי שעשה את זה. "כל מה שקרה הוא כתוצאה מהצורך הרב של התושבים לגבי שחרור שטחים בתוך תוכנית המתאר המוגדרת שהמינהל טוען לבעלות עליה. היו הרבה פניות למינהל במהלך שנים והמינהל לא הזיז כלום.

אני לא מצדיק את השיטה והגישה והפלישה מחוץ לגבולות השיפוט של היישוב אבל זה בא מתוך צורך. המינהל לא נתן את התגובה שלו בזמן. הוא איחר. זה לחץ של הרבה שנים שהשתחרר. סמוך לישיבה המינהל היה צריך להוציא פרוטוקול ולצאת באישור חיובי. זה גרם לאי אמון מהתושבים. המינהל אשם במה שקרה. הוא שהביא את התושבים למצב הזה".

ביבי משוכנע שהמינהל פעל כפי שצריך, "אבל גם אם מישהו חשב שאנחנו מתמהמהים בהוצאת הפרוטוקול של הישיבה", הוא אומר, "אפשר להרים טלפון לפני שעושים דבר כזה".

הנושא "מצוי על שולחן" המשטרה

כמה שבועות אחרי שהחלו העבודות והמשיכו להתבצע בהיקף גדול ובלא הפרעה, המשיכה המשטרה להזהיר את כל הגורמים שלא יעשו דבר לבד, אולם בעצמה לא תרמה יותר מדי לעניין. צווי הפסקת עבודה שהוצאו לשלושה מפעילי טרקטורים ולראש הווקף המקומי לא הביאו להפסקה.

באתרי האינטרנט המקומיים נשמעו הצהרות על שחרור האדמה מידי הכובש. רשויות המדינה השונות נכנסו בהמשך להילוך גבוה, אבל רק ברמה התאורטית. במשטרה היה מעורב אישית מפקד המחוז הצפוני, שמעון קורן. מטעם הפרקליטות הגיעה לשטח פרקליטת מחוז הצפון סילביה פריימן בעצמה. יהודה וולמן שיווע לעזרה.

"פגשנו במציאות על מערכתית מאוד בעייתית, של רתיעה וחוסר אונים מצד מערכות רלוונטיות נוכח הסיטואציה", כתב, "הפירוש לאי התכליתיות נתפס כחולשה והמצב הנוכחי מסיג אותנו לאחור ולא לבנייה".

אריאל אטיאס, שר השיכון, שיגר מכתב דחוף לשר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ'. "מבדיקה שבוצעה על ידי עולה כי פקחי מינהל מקרקעי ישראל הגישו תלונה במשטרת ישראל עוד לפני חודש ימים וזאת על מנת לקבל את עזרת המשטרה", כתב, "עד היום העבודות ממשיכות להתבצע בשטח ללא הפרעה".

כמה ימים אחר כך ביקשה גם הסיירת הירוקה לפעול. "הסיירת הירוקה ומינהל מקרקעי ישראל איתרו את הפלישה עם תחילתה והגישו תלונה במשטרת ישראל בבקשה לקבלת סיוע בהפסקת הליכי הפיתוח באיזור... אנו ממתינים לסיום הליכי קבלת ההחלטות ולקבלת הסיוע המשטרתי המבוקש", הודיע נפתלי כהן, מנהל הפיקוח בסיירת הירוקה.

גם הממונה על הפיקוח במשרד הפנים, דודו אוחיון, נשמע חסר אונים אל מול פורעי החוק. "עקב חשש לשלום המפקחים נדרש סיוע ממשטרת הגולן למסירת הצווים. הוצאו צווים שיפוטיים על ידי בית המשפט ובתיאום עם משטרת הגולן יימסרו למפעילי הכלים הכבדים ולנציג הווקף. משטרת הגולן מודעת לבקשת הוועדה למסירת הצווים אך עדיין קיימת השתהות בלתי מובנת מצד המשטרה".

כולם זרקו את האחריות לעבר המשטרה, והמשטרה? "הנושא מצוי על שולחננו", הודיעה לעמותת "רגבים", "לכשתתבקש המשטרה ליתן סיוע יבחן המחוז את הבקשה לגופה ויפעל למתן הסיוע הנדרש".

בינתיים המשיכו המקומיים במרץ ובתוך פרק זמן קצר כבר הצליחו להכשיר כמה מגרשים לבנייה. שבעה באגרים ענקיים, שמישהו טרח להסיר מראש את מספרי הרישוי שלהם, נגסו יום אחר יום בטבע בלי הפרעה, כשהם מלווים בשטח על ידי מהנדס.

יהודה וולמן סיפר אחר כך לבג"ץ, כי כבר בתחילת העבודות יצר קשר עם בעלי תפקידים במשטרה ובמינהל מקרקעי ישראל בניסיון לשתף פעולה בהפסקת העבודות אלא שאז, כתב, "נודע כי קיים מידע על התארגנות שנועדה למנוע ממפקחים לבצע את עבודתם וכי אם המפקחים יגיעו לשטח, יהיה הדבר כרוך בסכנת נפשות".

עניין האכיפה במגזר הדרוזי ברמת הגולן הוא רגיש. הסטטיסטיקות של השנים האחרונות מלמדות על כ-200 תיקים של בנייה בלתי חוקית שנפתחים באיזור מדי שנה. 20 מהם, בממוצע, מגיעים לשלב הוצאת צווי הריסה. חלק מהעבריינים משתכנעים בשלב הזה להיכנס להליך של קבלת היתר למה שכבר בנו. השאר נותרים עם צווי הריסה שמתגלגלים משנה לשנה.

בפועל, מאז מחזיקה מדינת ישראל ברמת הגולן, לא נהרס במקום ולו בית בלתי חוקי אחד. "בגדול, נושא ההריסה לא התממש במשך השנים, למיטב זיכרוני", אומר וולמן, "להוציא איזו בריכת מים מלפני 19 שנה".

וולמן עשה בשנים האחרונות לא מעט "לילות לבנים", כפי שהוא מכנה אותם, בניסיון למצוא את הדרך לגשר בין הצדדים. הוא גם זוקף לזכותו במידה לא מבוטלת את העובדה שנכון לעכשיו אין עבודות באתר הבנייה.

"האירוע הזה היה לא במקומו ומפאת רגישות הדברים אני מעדיף להסתפק במילים האלה", הוא אומר. "אין שום לגיטימציה ללקיחת החוק לידיים". אבל נוכח העובדה שעד עתה לא נענש איש, גם וולמן לא יכול להבטיח שמחר בבוקר לא ייצאו הדרוזים שוב להמשך העבודות.

עם זאת וולמן, אופטימיסט חסר תקנה, מוסיף ש"למרות שזה נתפש כלא אפשרי, אנו ממשיכים לשקוד על פתרון ואני משוכנע שהוא קרוב מאוד".

לפני כחודש הגישה "רגבים" את פנייתה האחרונה לבג"ץ. "עד למועד זה, כשלושה חודשים לאחר תחילת העבודה המאסיבית במקום, לא הוחרם ולו כלי עבודה אחד, לא הוגש ולו כתב אישום אחד, לא נהרס ולו מבנה אחד ולא נהרסה או נחסמה ולו דרך אחת מבין הדרכים הרבות שנפרצו", כתב פרקליטה.

"המדינה לא נקטה עד היום ולו פעולה מעשית אחת נגד עברייני הבנייה במקום או נגד המבנים או הדרכים שנפרצו חרף ההיקפים הדרמטיים וחומרת העבירות שבהן מדובר".

ממשטרת מרחב הגליל נמסר בתגובה: "הנושא נדון בבג"ץ ולכן אנו מנועים מלהתייחס אליו".

ראש הווקף במג'דל שאמס, שייח חסן עלם א-דין, והמנהיג הרוחני של הדרוזים ברמת הגולן, טאהר אבו סאלח, סירבו להגיב.

http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/042/821.html

*************

תנועת רגבים דורשת כבר כשלוש שנים להפסיק בניה זו – העתירה במקורית הוגשה כבר ב - 16.11.10 אולם לאחר שהרשויות לא עמדו בהתחייבותן לטפל במפגע חידשו בתנועת רגבים את תלונתם בתאריך -10.8.11 כאשר באותה תקופה ממשיכה הבניה בצבר מוגבר בשמורת נחל חזורי, סמוך לחניון אגוז בקלעת נמרוד שברמת הגולן.

הבנייה במקום כוללת מבנה של כ–700 מ"ר, מבנה נוסף בשטח של כ–50 מ"ר, וכן תשתיות, גדרות וקו מתח פיראטי שנמתח מהכפר עין קניא הסמוך.

בעתירה מצויין עוד כי כאשר ביקשה "רגבים" לקבל מידע על הבנייה, על ההיתרים ועל האכיפה במקום, בשם חוק חופש המידע – הערימו הרשויות קשיים על אנשי התנועה.

והנה לאחר סחבת רבה נאלץ היועץ המשפטי בשעה טובה להתערב – נקווה שהטיפול יהיה לפחות כמו האכיפה בבניה החוקית ביהודה ושומרון.

אנו עדים לעבודתה הברוכה של תנועת רגבים.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=637922




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
23777 הודעות
אור ליום ראשון י''ט באלול תשע''ג    23:53   24.08.13   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  9. ''המדינה הפכה אותנו לעבריינים'': הדרוזים מאיימים באינתיפאדה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
איך הצליחה מדינת ישראל, באמצעות סחבת ביורוקרטית מיותרת, להצית בקרב צעירי העדה הדרוזית תנועת מחאה זועמת שמאיימת להידרדר לכדי אינתיפאדה בתוך תחומי הקו הירוק?

מחסור של שנים בתוכניות מתאר וריבוי טבעי שנותר ללא מענה הובילו לבנייה לא חוקית ולעונשי מאסר. עכשיו ראשי המגזר, שאחוז המשרתים בו בצה"ל הוא הגבוה בארץ, קוראים לראשי המדינה להתערב

אל תתנו לצעירים הדרוזים להתחיל לשנוא את המדינה. האדמה תחתינו בוערת ומחר עלולה לפרוץ אינתיפאדה. והאינתיפאדה של הדרוזים היא לא אינתיפאדה של השטחים, זאת תהיה אינתיפאדה בתוך הקו הירוק. אני ממש חושש מזה".

במילים אלו התבטא עלי הזימה, יו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ' רקסיות וראש מועצת אבו סנאן. הדברים נאמרו בעקבות התסיסה שהחלה להתלקח במגזר, לאחר הטלת גזרי דין חמורים על שלושה דרוזים שבנו מחוץ לגבולות תוכנית המתאר של כפרם.

שבועיים אחר כך, ביום שישי שעבר, קיימו יותר מאלף בני העדה אספה סוערת ב"מקאם הנביא בהאא אלדין" בכפר הדרוזי בית ג'אן. הנופים המשכרים ועוצרי הנשימה של שמורת מירון ריפדו את מה שהלך והסתמן כזירה סוערת, ורוחות המלחמה איימו להתפרץ מתוך סיר הלחץ הדרוזי שכבר שנים ארוכות הולך ורותח.

לכעס במגזר הדרוזי אחראי מחסור אדיר בקרקעות לבנייה, שנוצר בשל סחבת במוסדות התכנון של המדינה. הללו מתעכבים במתן האישורים להרחבת גבולות תוכניות המתאר של כפרי הדרוזים, והדרוזים טוענים שהעיכובים מאלצים אותם להפוך לעברייני בנייה בעל כורחם.

מסביב לדוכן הנואמים נתלתה תפאורה של שלטים זועמים: "ועדות התכנון פוגעות באמון", "העדה החליטה - אין כניסת פקחים לכפרים עד להודעה חדשה". בכירי העדה עלו בזה אחר זה לדוכן הנואמים.

"ראש הממשלה והשרים אומרים לנו 'אנחנו אוהבים אתכם', אבל מאסנו בדיבורים, אנחנו רוצים מעשים", אמר פהמי חלבי, יו"ר הוועדה הדרוזית להגנה על האדמות והמשכן, וראש מועצת דליית אל כרמל לשעבר. "מצד אחד לא מרחיבים לנו את תוכניות המתאר של הכפרים, ומנגד מטילים עונשים כבדים על נגד תושבים שנאל - צים להפוך בגלל הסחבת הזאת לעברייני בנייה".

חלק מהנואמים ניסו להרגיע את הרוחות הסוערות של הצעירים, אבל היו גם אחרים שליבו את הזעם. בין הנואמים שזכו לתשואות סוערות היה חבר הכנסת לשעבר סעיד נפאע, תושב בית ג'אן, שכבר מגיל צעיר פעל נגד גיוס דרוזים לצה"ל, ובשנת 1972 אף ריצה שלוש תקופות מאסר עקב סירובו להתגייס. לימים הקים נפאע תנועה שמטרתה חיזוק הקשרים של בני העדה עם התרבות הערבית.

סא"ל במיל' יאסר חטיב עמד כצופה מהצד והנהן בצער. חטיב, בן 50, נשוי ואב לארבעה ילדים, שירת 25 שנה בחיל התותחנים ולימים הפך לממלא מקום ראש המועצה המקומית בית ג' אן. חטיב הוא גם אחד משלושת הדרוזים שגזר הדין הקשה שהוטל עליהם בעוון עבירות תכנון ובנייה הביא להתלקחות הזעם בעדה.

"אח שלי גר כבר 11 שנים עם אשתו ושני הילדים שלו אצל ההורים שלי. שני אחים שלי גרים ביחידת דיור אחת. אחוז הילודה אצלנו הוא הכי נמוך בארץ ומגיע לממוצע של 1.6 ילדים לבית אב, ואחת מהסיבות לכך היא שפשוט אין פה בתים לגור בהם", מסביר חטיב.

"המגזר במצב של פצצת אטום. הוא נמצא על פרשת דרכים. גם אני שמעתי לאחרונה את ההבטחות של הממשלה לזירוז ההליכים לאישור תוכניות מתאר חדשות במרבית היישובים הדרוזיים, אבל אני כבר לא מאמין. הייתי קצין בכיר בצה"ל, ואני לא מהסס להגיד לך שמדינת ישראל הזניחה והפקירה את המגזר הדרוזי בצורה הבוטה ביותר. כולם באים לכאן רק כשיש חיילים דרוזים הרוגים או כשיש פריימריס".

"זאת לא אשמתו של המגזר הדרוזי שהממשלה לא הכינה תוכנית מתאר חדשה ליישוב דרוזי כבר 25 שנה", מוסיף הזימה. "משרדי התכנון לא עשו שום צעד חיובי כדי שהצעירים שלנו יוכלו לבנות על אדמתם, שהיא לא אדמת מנהל אלא אדמה פרטית. זאת מאחר שלא מעדכנים את תוכניות המתאר בהתאם לריבוי הטבעי. בחלק מהיישובים - גם בשכונות של החיילים המשוחררים - לא חולקו אדמות כבר עשר שנים.

"החייל משתחרר ורוצה לבנות בית כדי להתחתן, ואם אין תוכנית מתאר, ולא מחלקים שטחים בשכונות לחיילים המשוחררים, אז הצעיר הדרוזי מחפש אדמה פרטית בתוך היישוב. הבעיה היא שהאדמות התייקרו מאוד כי בעליהן הפכו למיעוט, והם מוכרים את האדמה בהרבה כסף.

"רוב החיילים המשוחררים לא יכולים לקנות אדמה פרטית, והדבר הזה גרם להרבה מקרי גירושים בקרב צעירי העדה. הדרוזי לא עובר לכפר אחר, הוא בונה במקום שהוא נולד בו. אז חלק מהם הולכים ובונים על שטח פרטי של המשפחה שלהם שנמצא מחוץ לגבולות תוכנית המתאר של הכפר.

"באות אלי אלמנות, באים בנים שאיבדו את אבותיהם במלחמות ישראל, והיום מגיעים אליהם צווים וקנסות של מאות אלפי שקלים כי הם בנו. איפה? על אדמתם. הממסד הפך את הדרוזים לעבריינים כי אין להם ברירה, אין להם לאן ללכת, אין להם איפה לגור.

"ואז הם הולכים לבית המשפט, ושם לא מסתכלים על מצבו המורכב של העבריין, מה הבחור עשה ומה הוא נתן. לא מדובר באנשים שבנו על הכביש או על אדמת מדינה. 98 אחוזים מ'עברייני הבנייה', שבנו מחוץ לגבולות תוכנית המתאר של כפריהם, בנו על אדמות פרטיות שלהם בטאבו.

"לפני כמה חודשיים התחלנו להרגיש שיש תזוזה ונכונות מצד הממשלה לטפל באופן יסודי יותר בבעיות של המגזר הדרוזי. שר הפנים אמר שהוא קיבל הנחיות ברורות מראש הממשלה לזרז את אישור התוכניות ולפתור את בעיית הבנייה הלא חוקית.

"בשנים הקרובות ועדות התכנון צפויות לאשר הרחבה של תוכניות המתאר במרבית הכפרים הדרוזיים. לצערי הרב, דווקא עכשיו בתי המשפט מחמירים בעונשים ומתעללים בעדה הדרוזית. אם הממשלה כבר הביעה נכונות - בא בית המשפט וגורם לנו נזק אדיר. אני רוצה שגם הצעירים ימשיכו לאהוב את המדינה, ולא יתחילו להתחמק מכל מיני דברים".

רגישות נופית

בית משפט השלום בעכו קבע כי יאסר חטיב ואחיו מג'די בנו צימרים ללא היתרי בנייה מחוץ לגבולות תוכנית המתאר של הכפר בית ג'אן, ובשטח של שמורת הטבע מירון, שם שכן הכפר עוד בטרם שהוכרזה השמורה. בגין עבירות אלה גזר בית המשפט על חטיב ארבעה חודשי מאסר בפועל, עוד שלושה חודשים על תנאי וקנס על סך 300 אלף שקלים.

על אחיו מג'די גזר בית המשפט 11 חודשי מאסר בפועל. "זה לא רק עונש חסר תקדים, זה עונש מוות כלכלי שהורס שני בתים על משפחותיהם", אומר חטיב במרירות. "רק אם אהפוך באמת לעבריין ואשדוד בנק אולי אוכל לעמוד בעונש כזה, שהוא לא פחות מרצח כלכלי של שתי משפחות.

"הסיפור שלי הוא למעשה סיפורה של העדה כולה. העונש הכבד הזה הוא רק הקש ששבר את גב הגמל. יש עוד מאות כתבי אישום על עבירות בנייה דומות בבית ג'אן וביתר הכפרים הדרוזיים בארץ. אחי חיפש בזמנו עבודה כדי לפרנס את משפחתו. יש לנו חלקות אדמה בטאבו שמתאימות מאוד לתיירות, אז הלכנו להתייעץ עם מהנדס המועצה והוא אמר לנו שאוטוטו ועדות התכנון יאשרו את הרחבת גבולות תוכנית המתאר של היישוב, ושהאדמה שאנחנו רוצים לבנות עליה מיועדת למגורים ולתיירות.

"רצינו להקים במקום צימרים, וכמו כל משפחה נורמטיבית הגשנו לפני יותר מעשר שנים תוכניות בנייה למועצה. אמרו לנו להגיש תוכניות מפורטות, אז הגשנו תוכנית מפורטת שעלתה לנו הרבה כסף. הוועדה המקומית אישרה את התוכנית וחתמה עליה. אבל לא היה די בזה, והם הפנו אותנו לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.

"זו לא אישרה את תוכנית מתחם הצימרים כי היא יוצאת מגבולות תוכנית המתאר של הכפר. בתחילת שנות האלפיים הבטיחו לנו שתוכנית המתאר תאושר בקרוב, אבל עד היום אין תוכנית מתאר חדשה לכפר. הכל היה שקר וכזב. החלטנו לבנות כי רצינו לחיות כמו כל אזרח במדינת ישראל, לבנות על אדמתנו הפרטית. רצינו רק לחיות, לא להתעשר. רק להתפרנס".

גורמים במערכת המשפט מסרבים להסכים עם הקביעה שהתיק של האחים חטיב ממחיש את מצוקת הקרקעות של המגזר, ומתקשים להבין כיצד דווקא המקרה של השניים מצית את הלהבות - שכן הם לא הקימו בית שהיה אמור לשמש קורת גג למשפחתם, אלא מתחם תיירות רחב ידיים שנועד למטרות מסחר, נבנה על אדמות שמורת טבע והפר שוב ושוב צווים מנהליים להפסקת העבודות.

"בנייה ללא היתר בתחום מוכרז של שמורת טבע היא הבעה ברורה של התרסה, וקריאת תיגר על הוראות חקיקה בעלות ערך לאומי וחברתי עליון", קבעה שופטת בית המשפט בעכו זהבה קאודרס.

"אי אפשר שפגיעה כה אנושה באינטרס הציבורי וזלזול כה בוטה בהליכים חוקיים ובזכות הציבור כולו ליהנות מהשמורה יעברו ללא ענישה הולמת. אין מדובר בחסר בית או בבעל בית צר ודל המבקש לבנות מעל משפחתו קורת גג - ואשר גם אז אינו פטור מחובותיו בדין - אלא בהקמת מתחם תיירות רחב עם בקתות עץ (צימרים), אשר אינו מהווה אילוץ קיומי בסיסי".

השופטת אמנם הקדישה פרק נרחב בפסק הדין לנושא הבנייה בשמורת הטבע, אלא שהכפר הדרוזי שכן במקום שנים רבות לפני שהשמורה הוכרזה, עוד בימי המנדט הבריטי. בשנות הארבעים, עם הכרזת שמורת הטבע במקום, הפך למעשה הכפר למובלעת בתוך שמורת הר מירון, וכך כל ניסיון להרחיב את תוכנית המתאר של היישוב היה קשה שבעתיים, בשל הרגישות הנופית באזור.

אין רחמנות?

ראש מועצת בית ג'אן, ביאן קבלאן, זועם על קביעת השופטת כי חומרת העבירה גדולה יותר מכיוון שהבנייה הלא חוקית אינה מהווה אילוץ קיומי בסיסי. "הדירוג התרבותי-כלכלי של בית ג' אן עומד היום על דרגה 2", אומר קבלאן.

"אנשים חיים ממש על פת לחם. אומרים ששיעור האבטלה הארצי עומד על שבעה אחוזים, אבל בבית ג'אן נתוני האבטלה הסמויה עומדים על ארבעים אחוז. את לשכת התעסוקה שהייתה לנו כאן סגרו, והלשכה הקרובה ביותר נמצאת בכרמיאל, מרחק של כ-20 קילומטר מהכפר.

"הוצאות הנסיעות לכרמיאל מכרסמות דרמטית בקצבת האבטלה, ויש תושבים שמעדיפים כבר לוותר. לפני ארבע שנים ביקשתי משר התמ"ת דאז, שלום שמחון, להביא לנו לשכת תעסוקה ניידת, אבל עד היום זה לא קרה. אני מקווה שכשנגיש לשר הכלכלה החדש את הבקשה נזכה לאוזן קשבת.

"לא אתפלא אם ההחלטה לסגור את לשכת התעסוקה הייתה פוליטית. זאת שיטה לא רעה להוריד את אחוזי האבטלה כפי שהם מתפרסמים. בצפון לא נותנים פתרונות תעסוקה לכולם. אין לנו אזורי תעשייה. המתפרה של דלתא, שהעסיקה בעבר 250 נשים, נסגרה כשעברה לירדן ולמצרים כבר לפני יותר מ-15 שנה .

"רוב הנשים לא יוצאות מהכפר ואינן עובדות, ושיעור האבטלה בקרב הגברים עומד על כ-13 אחוז . מה גם שאצלנו אסור לבנות יותר משלוש קומות. ביקשתי שיאפשרו לנו לבנות בבנייה רוויה כי זה יכול לתת לנו פתרון לניצול טוב יותר של הקרקע. ברשות הטבע והגנים הסכימו, במשרד הפנים הסכימו, אבל משרד הביטחון משום מה מתנגד".

גם ביאן טוען שעברייני הבנייה לא רצו לעבור על החוק, אבל הביורוקרטיה הממסדית היא שלוקה בסחבת חמורה, מעכבת את אישור התוכניות וגורמת עוול לתושבים - ולא רק בהיבט של פתרונות דיור.

"זאת לא אשמת התושב שעשרים שנה לא הייתה הרחבה בבית ג'אן, זאת אשמת המועצה המקומית, משרד הפנים וועדות התכנון", הוא טוען. "אי אפשר למנוע מאנשים להקים משפחה. יש 300 חיילים משוחררים שאין להם מקום בשכונת החיילים המשוחררים, ומחכים כבר עשר שנים לחלוקת שטחים. יש מי שלא התחתנו בגלל המצוקה הזאת.

"אין גם שטחים ציבוריים לבנות עליהם בתוכנית המתאר הקיימת. יש לי בית ספר מקיף שבו 1,500 תלמידים יוצאים לחצר ששטחה 300 מטר רבוע. גם חסרות לנו כיתות. לפני שלוש שנים הגשתי בקשה לבניית בית ספר נוסף, ועד היום אני עדיין מחדש את הבקשה הזאת. מתוך 22 גני ילדים שיש לנו, 15 יושבים בבתים פרטיים ששכרנו ושצריך להתאים אותם לצרכים של גן סטנדרטי, אבל מכיוון שהמבנים שכורים אנחנו מוגבלים בזה מאוד.

"כבר חמש שנים אני ראש מועצה וחמש שנים אני עובד על תוכנית המתאר החדשה. אם לא יהיו עיכובים התוכנית תאושר כבר בשנת 2014. המבנים שבנו ?עברייני הבנ ייה' שקיבלו עונשים כבדים נמצאים בתוך גבולות התוכנית החדשה, והמבנים הלא חוקיים עונים על ייעוד הקרקע במקום.

"חבל שבית המשפט והיועץ המשפטי לממשלה לא מגלים קצת הבנה למצוקת התושבים. הדבר גורם לתסיסה ולזעם גדול ומיותר בקרב בני העדה, זעם שמאיים לפוצץ את חבית חומר הנפץ שהמדינה יושבת עליה כבר שנים. לכמעט חצי מהתושבים אין איפה לבנות, כי תוכנית המתאר היחידה אושרה ב-1997, אחרי סחבת של שנים.

"בגלל העיכובים היא הצליחה לתת מענה לצרכים הדמוגרפיים של השנה ההיא בלבד, אבל מאז הכפר המשיך לגדול. אז אתה קונס אדם ב-300 אלף שקלים, כשהוא בקושי מביא פת לחם הביתה? אין רחמנות? אי אפשר לגלות קצת הבנה למצב המורכב? אי אפשר להתחשב בעובדה שבשנים הקרובות יורחבו גבולות הכפר והמבנים יהפכו לחוקיים?"

בעקבות המשבר החריף הוקמו לאחרונה ועדי פעולה בכל הכפרים הדרוזיים בארץ. ועד הפעולה של בית ג'אן היה הראשון שהוקם, כבר לפני ארבע שנים, בעקבות גזרי דין דומים שהוטלו על שלושה שייח' ים מהכפר שבנו את בתיהם על שטחם הפרטי מחוץ לגבולות תוכנית המתאר.

העונשים הכבדים שהטיל לאחרונה בית המשפט על עברייני הבנייה הביאו לחידוש פעילות הוועד במקום. "בארבע השנים שחלפו צעקנו וביקשנו שייתנו אישור עקרוני לתוכנית שעוטפת את כל הבתים שנבנו, לכאורה, באופן לא חוקי. במקום להקל עליהם, מיהרו לשפוט אותם בחומרה", אומר חמד טאפש, יו"ר ועד הפעולה למאבק על הקרקעות בבית ג'אן.

"שר הפנים אמר שבתוך שמונה חודשים התוכנית תהיה מאושרת. אז אנחנו מבקשים להקפיא את ההליכים המשפטיים ואת הגשת כתבי האישום הרבים עד שתאושר התוכנית. אבל בינתיים אנחנו חיים בסיוט, יש עוד כתבי אישום בדרך ואין לנו עדיין פתרון ביד.

"מאז קום המדינה ועד היום אושרה תוכנית מתאר אחת לבית ג'אן. כשהתחילו לתכנן אותה הכפר מנה 4,000 תושבים . היום האוכלוסייה בכפר מונה קרוב ל-12 אלף . כל הרחוב הדרוזי קם על רגליו ואומר: 'עד כאן. לא נרשה לכם להמשיך להתעלל בנו ככה'".

קודים תרבותיים

בית ג'אן אינו הכפר הדרוזי היחיד בארץ הנמצא בשטחים בעלי רגישות נופית וערכית. כדי להבין את המורכבות שבהרחבת תוכניות המתאר, צריך לחפור מעט גם בהיסטוריה של העדה הדרוזית. הדת הדרוזית הופצה במצרים ובסוריה הגדולה בשנים 1047-1017.

מאמיניה הראשונים היו אסמאעילים (פלג שיעי מוסלמי) שהיו מוכנים לקחת על עצמם דת קיצונית. עם הופעתה של הדת הדרוזית היא נתקלה בהתנגדות קשה מצד המוסלמים, שביקשו לנקום את פרישתם מהאסלאם. המאמינים החדשים נקראו "דרוזים" על שמו של אדרזי, אחד מראשוני נביאי העדה. עם סיום הפצת הדת היא הפסיקה להיות מיסיונרית והפכה לעדה סגורה שלא מקבלת לתוכה אנשים מבחוץ.

אלא שמראשית קיומה של העדה סבלו הדרוזים מרדיפות קשות שגרמו להגירתם ממצרים ללבנון, לסוריה ולצפון ישראל כפי שאנו מכירים אותה היום. חייהם של הדרוזים בסביבה עוינת עוד מימי היווסדה של הדת הביאו להפיכתה לדת סודית. מאחר שהיו מיעוט במקומות שחיו בהם קבעו הדרוזים את מסורת ה"תקייה", המאפשרת לבני העדה להכריז על נאמנות לדת הדומיננטית במדינה שהם חיים בה - זאת בתנאי שהדבר משרת את האינטרסים של חברי העדה ומונע את הכחדתם.

המציאות המורכבת משכה את הדרוזים להתיישב במקומות מרוחקים ומבודדים ובסביבה קשה לגישה, במטרה לשמור על ביטחונם. ברבות השנים הפכו ההרים למבצרים שגוננו עליהם, חישלו אותם והעניקו להם תחושת ביטחון.

במאה ה-20, כשהרשויות השולטות בישראל החלו להכריז שמורות טבע באזורים הרריים מבודדים, הכפרים הדרוזיים באזורים הללו נשקו לשמורות, ובמקרים מסוימים אף הפכו לחלק מהשמורות עצמן. ברבות השנים נוסף למסורת הדרוזית אפיון נוסף, שלפיו דרוזי שנולד במקום מסוים לא יעזוב אותו עד סוף ימיו.

בשנת 1956 התנדבה העדה להחיל על עצמה את חוק גיוס חובה, ובמקביל ממשלת ישראל שינתה את זהותם הלאומית. ברישום התושבים מופיעות שתי קטגוריות של דת ולאום. מתחילת שנות ה-60 הוגדרו הדרוזים בתעודות הזהות כבעלי לאום דרוזי, אף שעד אז הוגדרו כדת השייכת ללאום הערבי.

גורמים במשרד הפנים מסבירים כי לפי חוק מ-1965, הכנת תוכניות מתאר היא באחריות הרשויות המקומיות וועדות התכנון המקומיות או המרחביות. עלויות התכנון גבוהות ביותר, ורק יישובים חזקים כלכלית הצליחו לעמוד בהוצאות. "בשטח לא הוכנו תוכניות, מחוסר תקציב או מחוסר מוטיבציה", מסביר גורם במשרד הפנים.

"בשנים האחרונות מנהל התכנון של משרד הפנים ניסה לסייע בפתרון הבעיה בעקבות סדרת החלטות ממשלה ששמו דגש על התכנון במגזר הלא יהודי, בעיקר בהיבט התקציבי. אבל צריך לזכור שבמקביל לתהליכים של אישור תוכניות המתאר אפשר להתחיל ליזום כבר תוכניות מפורטות, כדי לא לעכב עוד יותר את יישום הבנייה בשטח.

"לצערי, במרבית היישובים גם הדבר הזה לא נעשה, למרות שהייתה אפשרות. הכנה של תוכניות מפורטות היא יקרה מאוד, והרשויות חלשות מבחינת תקציב. ייתכן שהציפייה שהן יעשו את זה הייתה בדיעבד קצת לא ריאלית. התוצאה היא שנוצר פיגור בתכנון הסטטוטורי לעומת הצרכים בשטח. האחריות היא לאו דווקא ממשלתית, אבל ייתכן שהיה מקום לראות את הנולד. חלק מהתופעה של הבנייה הלא חוקית הוא ביטוי לפער הזה שנוצר".

עוד מוסיפים הגורמים שרבות מתוכניות המתאר כוללות שטחים של הרחבה על חשבון שטחי שמורות טבע, יערות ושטחים בעלי רגישות נופית-סביבתית. "ובתוך כל זה צריך להתחשב בצורכי הגידול של היישובים ובמבנה הבעלויות על הקרקע", טוען הגורם במשרד הפנים.

"כי אם אין באזורים מסוימים קרקעות מדינה, צריך להתפשר. אפשר לראות בשטח את שמורת מירון, את שמורת יערות הכרמל - הם התיישבו במקומות יפים, על ראש הרכס. הגרעין הוותיק של היישובים האלה הוא ישן מאוד, אבל פתאום כשהכפר מתחיל להפוך לעיר גדולה, אז זה מתחיל להיות בעייתי יותר.

"בעיה אחרת היא שבמגזר הדרוזי והצ'רקסי אין כמעט הגירה מיישוב ליישוב, ולכן צריך למצוא פתרונות במקום הקיים. אתה לא יכול לומר לדרוזי מחורפיש שהילדים שלו יעברו בעוד עשר שנים לירכא כי אין מקום בכפר שלך. בכפרים יש הרבה אדמות פרטיות, אבל בעלי הקרקע לא מוכרים כי הם שומרים אותן לבנים שלהם ולדורות הבאים. במצב כזה, בלי מסחר ובלי הגירה, נוצר סיר לחץ. המציאות היא באמת קשה מאוד, אבל חלק לא קטן ממנה הוא הנסיבות הפנים-תרבותיות של העדה".

עוד אומרים גורמים במשרד הפנים כי נערכים ניסיונות לפתח פתרונות ארוכי טווח, ולענות גם על שאלות עתידיות הנוגעות לפיתוח בר קיימא גם בטווח של עשרים שנה ויותר.

"נותרו עוד כמה יישובים שאין להם תוכנית עדכנית, אבל רוב היישובים נמצאים היום בתהליך מתאר. חלקם נמצאים במצב מתקדם, וחלקם התחילו את התהליך רק עכשיו. כל תוכנית מתאר נתנה מענה מלא לצורכי התכנון שהוגדרו גם למגורים וגם לצורכי הציבור", מוסיף הגורם.

"חשוב לדעת שגם השר גדעון סער וגם מנכ"ל המשרד לקחו על עצמם את המחויבות לסיים את התהליכים האלה בלוח זמנים מוגדר והדוק. ההנחיה אומרת שככל שהליך אישור התוכנית התחיל מאוחר יותר, כך ההליך מזורז יותר.

רוב התכניות יאושרו עד לשנת 2014, אבל מובן שצריך לגבות את התהליך בהכנה של תוכניות מפורטות, שיאפשרו הוצאה של היתרי בנייה ומענה מעשי לצורך בשטח. במקביל משרד השיכון מקדם תוכניות מפורטות להקמת שכונות לחיילים משוחררים, בלי להמתין לאישור תוכניות המתאר.

"כל זה אולי לא קורה בקצב שהייתי רוצה, יש כל מיני עיכובים שלאו דווקא קשורים אלינו, אבל מאיך שאתה רואה את זה מבפנים, בייחוד מתוך ענן של כאוס, זה לא הרגע לשפוט את הדברים באופן אובייקטיבי. בדיוק כמו שאף אחד לא שואל הורה שכול איך לנהל מלחמה".

מומחים באינתיפאדות

ביום שישי שעבר, בשעות אחר הצהריים, עמד מג'די חטיב בן ה-38 בחזית מתחם הצימרים שפרשייתו הציתה מחדש את התסיסה בקרב צעירי העדה הדרוזית. באופן אירוני, המתחם הוקם בעיצוב רוחני בשיטת הפנג שוואי, שמהותה היא ניקוי האנרגיות השליליות מהמקום.

מחזית מתחם הצימרים "הר הארי" - שמשלב בתוכו את שמו של האר"י הקדוש ואת שמו של הר חידר, שפרושו אריה - מג'די מצביע על האנדרטה לחללי צה"ל שניצבת בכביש הכניסה לבית ג'אן. "בית ג'אן שילמה בחיי טובי בניה את המחיר היקר ביותר לעומת יתר הכפרים הדרוזיים בארץ", הוא אומר.

"67 חיילים מבית ג'אן נפלו במערכות ישראל. שיעור הגיוס אצלנו מגיע ל-94 אחוז. אז המדינה בנתה לנו כאן אנדרטה לזכרם, אבל את הפוליטיקאים אנחנו רואים כאן רק בימי הזיכרון. בכל פעם הם חוזרים ואומרים שכרתנו 'ברית דמים', אבל מה עם 'ברית החיים'' עובדתית , לפי מה שקורה בשטח לא סופרים אותנו. מצבנו הסוציו-אקונומי הוא הנמוך במדינה, אפילו הבדואים כבר עברו אותנו".

בעוד חודש יתחיל מג'די לרצות בבית הכלא את 11 חודשי המאסר שנגזרו עליו, ויותיר אחריו בבית את אשתו ושני ילדיו. בחודש שחלף מאז גזר הדין הוקמה קבוצה מיליטנטית של צעירים דרוזים: "צעירי הזעם"". מטרת הקבוצה היא למחות בכל הכפרים הדרוזיים והערביים ביחד, עד שמי שאחראי על מתן הפתרונות יעשה את העבודה שלו, בלי להכניס אותנו למצבים שתוכננו מראש כדי לסחוט אותנו לפי חוק", מסביר אחד הצעירים החברים בקבוצה. לדבריהם, בתוך שלושה שבועות הצטרפו למחאה יותר מאלף צעירים דרוזים מכל הארץ, שמטרתם לגבש צעדי מחאה מיליטנטיים.

מאז הקמתה מארגנת הקבוצה בכל שבוע הפגנות מחאה בכפרים הדרוזיים, "אבל בהמשך", אומר חטיב, "יתחיל שיתוף פעולה גם עם הכפרים הערביים. אבא שלי נולד ב-1936. בתעודת הלידה שלו רשום שהדת שלו היא דרוזית, אבל הלאום שלו הוא פלסטיני.

"בתקופה שלנו הזהות הזאת כבר לא קיימת בתעודות. המדינה בודדה את הדרוזים מהלאום האמיתי שלהם. המדינה יצרה מציאות עגומה בשיתוף עם מנהיגי העדה שלנו, שכנראה לא קראו את המפה הפוליטית לטווח הרחוק, והביאו אותנו למקום של חוסר שייכות".

חטיב טוען כי היום יש לא מעט צעירים דרוזים שמחזיקים בדעה דומה לשלו. "הפכו אותנו לשכירי חרב של המדינה היהודית. בתור חייל משוחרר ואיש מילואים החלטתי לא לצאת יותר למילואים, וגם לא לשלוח את הילד שלי לצבא. אני אקח אותו להפגנות ביחד איתי ואספר לו למה אני עושה את זה. המגזר הערבי מחכה כבר הרבה זמן שהדרוזים יחזרו לשורשים ויצטרפו אליהם.

"השייכות שלנו היא אליהם, כי אנחנו נלחמים על הזכות שהצד הישראלי לקח לנו בצורה שיטתית ומסוכנת. הפתרון שלנו הוא משותף לרחוב הערבי, ואולי אם נוסיף אלינו מאות אלפים המאבק שלנו לקבל את זכויותינו יהיה יותר אפקטיבי. המחאה שלנו היא לגיטימית ונטולת אלימות. עד היום עוד לא התחלנו לחסום כבישים, אבל אינתיפאדה יכולה לפרוץ בכל רגע אם המשטרה תתגרה בנו. אנחנו מומחים בפיזור אינתיפאדות, למדנו את זה בצבא. אנחנו יודעים מבפנים איך מפזרים הפגנות, אז הפעם אנחנו נהיה מהצד השני.

"אנחנו לא רוצים לשמוע יותר הבטחות וגם לא רוצים לקבל אקמול למחלה הקשה שלנו. אנחנו רוצים פתרונות עמוקים וארוכי טווח. אם לשרי הממשלה ייפול האסימון, הם צריכים למצוא פתרונות רציניים, מספקים והגונים. ואם הכיוון שלהם הוא להמשיך את האסטרטגיה לזרוק אותנו מכאן, זה יביא להסלמה מאוד רצינית".

תגובות

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "הממשלה פועלת בשנים האחרונות באינטנסיביות ובמגוון כלים כדי להקל על מצוקת הדיור ביישובים הדרוזיים והצ'רקסים, בנוסף להשקעות משמעותיות בתחומי החינוך, התשתיות, הבינוי, התעסוקה ופיתוח היישובים. בהובלת משרד ראש הממשלה מממנת המדינה, במסגרת תוכנית פיתוח ייעודית למגזר הדרוזי-צ'רקסי, תכנון מתאר שהתקדם מאוד.

"כמו כן, הממשלה מממנת תכנון מפורט ביישובים, לרבות על קרקע פרטית. חיילים משוחררים בני מיעוטים זכאים לסבסוד חסר תקדים של 75 אחוז בעלויות פיתוח הקרקע. משרד השיכון פועל נמרצות לשיווק מאות מגרשים בשכונות חדשות ביישובים הדרוזיים בחודשים הקרובים. במקביל החליטו הממשלה ומשרד ראש הממשלה להוביל מהלך לתכנון והקמה של יישוב דרוזי חדש, לפתרון מצוקת הדיור בעדה".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "בכפרים הדרוזיים בצפון קיים מלאי תכנוני בהיקף של 15,000 יחידות דיור, אשר חלקן אינן זמינות לפיתוח או בנייה.

"במטרה לסייע לאוכלוסייה הדרוזית בפתרון מצוקת הקרקעות ובהתאם למדיניות החדשה של שר הפנים גדעון סער, הנחה מנכ"ל משרד הפנים יגאל צרפתי את מנהל התכנון והממונים על המחוזות לקדם עד סוף שנת 2014 את תוכניות המתאר ביישובים בית ג'אן, חורפיש, ירכא, סג'ור, ראמה, עין אל אסד, שפרעם, דליית אל כרמל, עוספייה וינוח ג'ת. כמו כן הוחלט כי במסגרת תוכנית עבודה של משרד הפנים לשנת 2014-2013 ייכלל תקצוב תוכניות מתאר חדשות ליישובים כסרא סמיע, פקיעין, כפר כמא, מסעדה ועין קיניה".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "אכיפת דיני התכנון והבנייה הינה שוויונית בין כל המגזרים השונים, והענישה המבוקשת היא תוצאה של המקרה הספציפי - סוג העבירה ונסיבות ביצועה.

"עמדת הפרקליטות היא כי פגיעה בתכליות חוק התכנון והבנייה, ויצירת נזקים מסוגים שונים, חייבת להביא לצעדי אכיפה. טענות באשר למצב החוקי הקיים מקומן בבית המשפט, והחלטות בית המשפט, בשני המקרים המוזכרים בפנייה - האחד של עבירות בנייה לצורך רווח עסקי והשני של עבריין בנייה חוזר - מדברות בעד עצמן".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "לא ידוע לנו על הגבלת גובה הבנייה בבית ג'אן לגובה של שלוש קומות בהוראת משרד הביטחון".

http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/501/337.html?hp=54&cat=872&loc=78#talkback

תגוביות:

1.יש להבהיר לערבים כולם כולל לערבים הדרוזים שאנחנו לא פוחדים מהם ובניה מהיום תהיה רק לגובה! רק רבי קומות בכל יישוב!

רוצים אינטיפאדה - בבקשה! אנחנו נטפל בה כמו שמטפלים באינטיפאדות!

התרגלתם לדבר אלינו באיומים שפלים. נמאסתם!

אתם לא התינוק הקטן שלנו. נא לעבור להתגורר ברבי קומות כמו היהודים!

אין במדינה אדמות. לא מוכנים לפריעת החוק המתמשכת.

2.לכולם בישראל יש בעיה קשה למצוא פתרון דיור במחיר שפוי. לפני שהם מתלוננים שיסתכלו על עצמם ויענו על השאלות הבאות:

1.מי זורק פסולת ולכלוך באיזור פארק הכרמל?

2.מדוע אין גבייה מלאה של ארנונה בישובים שלהם?

3.מדוע שרפו את תחנת המשטרה בעוספייה?

4.מי גונב סלעים ואדמה מאיזור פארק הכרמל?

5.מדוע קיים הון שחור בהיקפים גדולים בכפריהם?

וכל זאת רק על קצה המזלג!

למי שלא יודע, לפי הדת הדרוזית הם חייבים להיות נאמנים לחזק!
בנוסף לכך הכפר דליית אל כרמל בנוי ליד ישוב יהודי מזמן בית שני בשם עין סמק וגם עוספייה בנוי על ישוב יהודי עתיק בשם חוספייה!

המסקנה היא שיהודים היו פה הרבה לפני קיום הדת הדרוזית.

קיים ריכוז גדול של דרוזים בהר הדרוזים ובהרי השוף בלבנון.

3.גם הבדואים, גם הערבים האחרים וגם הערבים הדרוזים יכולים לגור בבנייני דירות בדירת 4 חדרים ולא חייבים וילה.

4.עוד מעט גם המסתננים מאפריקה יאיימו באינתיפאדה. מדינה רופסת -אז אפשר לאיים עליה.

5.כל מה שקראתי פה נשמע כמו ״אוי אוי אוי״...של מפונקים. רוצים בית קרקע לכל אחד, שכונות לחיילים משוחררים, רוצים את חלקות האדמה במקומות הכי יפים בארץ, דופקים וילות מטורפות ומיותרות שיכולות לאכלס פי 6 ממה שמאכלסות בפועל, לא מוכנים לעבור לגור במקום אחר אלא רק צמוד למשפחה ולחמולה, בונים צימרים בצורה לא חוקית ואז בוכים כשקונסים אותם. תתחילו להוריד את האף קצת, תסתכלו איך אחיכם היהודים חיים. אין סיבה שלכל אחד תהיה וילה, מה רע לחיות בבניין? לפני שבאים בטענות צריך להסתכל במראה. התפנקתם ידידיי.

6.מגיע להם כמו לכל חייל משוחרר. לא טוב אז שלא ישרתו.

7.כשאבא שלי בנה פרגולה הרסו לנו אותה ולא עניין אף אחד שאחים שלי לוחמים. לדרוזים פוחדים להרוס!

8.בטח שאין לכם אדמות. כל דרוזי בונה בית פרטי עם 5 דונם מסביב.

9.הוא הורשע בבניית צימרים! לא מדובר במצוקת דיור אלא ברצון להתעשר! בכיינים נמאסתם.

10.ישראל היא אחת המדינות הכי צפופות בעולם וכבר מזמן הגיעה לרוויה. למה רק המגזר היהודי צריך לחיות בצפיפות איומה בעוד שבבדואים, בדרוזים ובערבים האחרים צריך להתחשב כי המסורת שלהם, כמה נוח, דורשת מהם לחיות רק בבית צמוד קרקע על שטח ענק...

11.למדינה הפושעת יש מיליארדים להזרים לאבו מאזן. הרשות חייבת לנו מיליארד ש"ח וישראל אפילו לא מעזה לגבות אותם. את אדמות הנגב היא נתנה לבדואים הלאומנים, על הגליל משתלטים הערבים בשתיקת הבג"צ השמאלן המושחת ואת דרום תל אביב היא כבר מסרה לעם זר שבא מבחוץ ועוד ידה נטויה.

12.מי שרוצה לעשות פה אינטיפאדה - להעביר אותו לסוריה. שם מקומו.

13.יאסר חטיב משסה את הצעירים לצרכיו האישיים. הוא בכלל טוען שהוא פלסטיני ומניעיו לא רק שלא טהורים אלא נובעים משנאה וניצול ציני של המרדה, שעל זה לבד להעמידו למשפט.

14.אנחנו לא אלימים ונרצח כל מי שייטען שאנחנו כן!

15.מדובר בשטחים של הר מירון שבית ג'אן רוצה לכבוש אותו. הכפר שהפך להיות עיר של וילות מתפשט על פני כל שטחי הר מירון ועדי חשמונאי שלא מבין איפה אנו חיים משמש עט להשכיר לטובת העבריינים, תוך הטעיית קוראי מעריב.

16.שימו לב גם הבדואים בדרום וגם הדרוזים בצפון מאיימים על ישראל.

17.הדרוזים הולכים עם מי ששולט. כנראה שהם מזהים מדינה מתפרקת ומרימים ראש.

18.הקרן החדשה להשמדת ישראל מפעילה גם תא דרוזי. לגרש את הנבלות לסוריה!

19.אנשי הקבע במג"ב מהדרוזים עברייני חוק ואף אחד לא חוקר אותם. כך גם קציני משטרה נוצרים מאזור נצרת שבאים לשרת במשטרה בירושלים. בהיותם בבירה הם מסייעים לפעול נגד עבריינות בניה...חה חה חה...

20.ד"ר טל שחור: מרווח יותר לגור במגזר הערבי

http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3673010,00.html

21.תמצית המסר הדרוזי בכתבה הוא: "במגזר הדרוזי והצ'רקסי אין כמעט הגירה מיישוב ליישוב, ולכן צריך למצוא פתרונות במקום הקיים. אתה לא יכול לומר לדרוזי מחורפיש שהילדים שלו יעברו בעוד עשר שנים לירכא כי אין מקום בכפר שלך. בכפרים יש הרבה אדמות פרטיות, אבל בעלי הקרקע לא מוכרים כי הם שומרים אותן לבנים שלהם ולדורות הבאים. במצב כזה, בלי מסחר ובלי הגירה, נוצר סיר לחץ. המציאות היא באמת קשה מאוד, אבל חלק לא קטן ממנה הוא הנסיבות הפנים-תרבותיות של העדה".

...אבא שלי נולד ב-1936. בתעודת הלידה שלו רשום שהדת שלו היא דרוזית, אבל הלאום שלו הוא פלסטיני.

"בתקופה שלנו הזהות הזאת כבר לא קיימת בתעודות. המדינה בודדה את הדרוזים מהלאום האמיתי שלהם. המדינה יצרה מציאות עגומה בשיתוף עם מנהיגי העדה שלנו, שכנראה לא קראו את המפה הפוליטית לטווח הרחוק, והביאו אותנו למקום של חוסר שייכות".

..."השייכות שלנו היא אליהם, כי אנחנו נלחמים על הזכות שהצד הישראלי לקח לנו בצורה שיטתית ומסוכנת. הפתרון שלנו הוא משותף לרחוב הערבי, ואולי אם נוסיף אלינו מאות אלפים המאבק שלנו לקבל את זכויותינו יהיה יותר אפקטיבי. המחאה שלנו היא לגיטימית ונטולת אלימות. עד היום עוד לא התחלנו לחסום כבישים, אבל אינתיפאדה יכולה לפרוץ בכל רגע אם המשטרה תתגרה בנו. אנחנו מומחים בפיזור אינתיפאדות, למדנו את זה בצבא...




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
23777 הודעות
יום שלישי י''ג בשבט תשע''ד    10:26   14.01.14   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  10. דרוזים: אנשי ימין מרגלים אחרי הבנייה שלנו  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
לטענת ראשי רשויות בגליל, חברי תנועת "רגבים" נכנסים ומצלמים בנייה על שטחים פרטיים. ראש מועצת חורפיש: "נטפלים אלינו"

עשרות חברי מועצה וראשי רשויות דרוזים מהגליל ערכו בימים האחרונים ישיבת חירום נגד פעילותה של תנועת הימין "רגבים", שנלחמה עד היום בבנייה בלתי חוקית של ערבים על אדמות המדינה, בעיקר ביהודה ושומרון, וכעת מפנה את החצים דווקא למגזר הדרוזי.

לטענת ראשי הרשויות הדרוזים, חברי התנועה נכנסים לכפרים שלהם, מצלמים בנייה לא חוקית על אדמות פרטיות ומלשינים עליה לרשויות המדינה.

בדיון שנערך בכפר עוספיה דרשו ראשי הרשויות, בהן חורפיש, בית ג'אן, עוספיה ודלית אל-כרמל, כי אנשי "רגבים" יפסיקו להלשין על בנייה לא חוקית על אדמות פרטיות שמוסדות המדינה לא פיקחו עליה עד כה. "הם לא מכירים בנו שאנחנו אזרחים טובים ומשרתים בצבא", אמר וג'יה כיוף, ראש מועצת עוספיה.

אנשי "רגבים" עתרו לאחרונה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד בתים חדשים שנבנו בדלית אלכרמל בתואנה כי נבנו שלא בהתאם לתוכנית המתאר שאושרה להם.

ראש מועצת חורפיש מאג'ד עאמר סיפר גם כי אנשי תנועת "רגבים" הגיעו בעבר אל כמה כפרים דרוזיים וניסו לצלם בנייה לא חוקית על אדמות פרטיות. לטענת אנשי הכפרים הדרוזיים, אין תוכניות מתאר כלשהן להתפתחות ולבנייה מאז שנות ה-70, בעיקר לנוכח התנגדות ארגוני סביבה ירוקים, ולא נותרה לתושבים כל ברירה אלא לבנות על האדמות הפרטיות שלהם, זאת גם ללא אישור מוסדות התכנון במדינה.

"בכל מקום שאנחנו רוצים לבנות - הארגונים הירוקים מפריעים", סיפר אל"מ (במיל') מופיד מרעי, מ"מ ראש מועצת חורפיש. "למה 'רגבים' נטפלים אלינו? שיבדקו מה קורה בהתנחלויות. הפעולות שלהם מתאימות לשמאל הקיצוני והם יפגעו במרקם החיים המשותף".

מתנועת "רגבים" נמסר: "דווקא בגלל שאנחנו חושבים שהסדרה תכנונית של היישובים הדרוזיים חשובה מאוד לשיפור איכות חייהם של בני העדה, אנחנו טוענים שלא ניתן לקבל בנייה חדשה בתחום שנקבע בתוכנית כאסור למגורים".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/540/113.html

תגוביות:

1.כל יישובי הערבים בארץ וזה כולל את הערבים הדרוזים חייבים לעבור לבניה לגובה. רבי קומות זה הפתרון היחידי לכולם! הטענה שהם לא רגילים לגור כך אינה לגיטימית יותר! כמו שהם התרגלו לקבל ביטוח לאומי מהר מאד, כך יואילו ויתרגלו לגור בבתים משותפים בבניה לגובה. כל הכבוד לתנועת רגבים שועשה מה שהמדינה היתה צריכה לעשות על פי חוק ואינה עושה בשל פחדנותה ועליבותה.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
23777 הודעות
יום רביעי ל' בסיון תשע''ה    11:21   17.06.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  11. הדרוזים של סוריה מעולם לא היו קשורים בנו ואסור באיסור חמור להתערב / ד''ר בכור  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
בסוף נישאר ללקק את הפצעים

הדרוזים של סוריה מעולם לא היו קשורים בנו. להיפך — הם היו מעמודי התווך במשטר הרשע של בשאר אסד וכיום הם בעלי בריתו של חיזבאללה.

"עלינו להכין את כוחותינו ליום פקודה, הן בחזית לבנון והן בחזית המזרחית", אמר אלוף פיקוד הצפון אביב כוכבי, וטוב שכך.

צה"ל חייב להתאמן לקראת אפשרות שבה ארגוני הסונים — דאעש ודומיו — יתקפו את הגבול שלנו משטח ההפקר שפעם נקרא סוריה. זו חובתו של צה"ל להתכונן לכל תרחיש, אך בוודאי שלא לתמרץ את ההתקפה עלינו.

בימים האחרונים מתעצם מין קמפיין תקשורתי־פוליטי הדורש שישראל תצא לטובת כ־700 אלף דרוזים החיים בדרום סוריה, לא הרחק מן הגבול הירדני.

התערבות כזו, אם תהיה, היא לא הכנה ליום פקודה, כאשר האויב תוקף אותנו, אלא דחיקה באויב לתקוף אותנו — ולכן אסור באיסור חמור שהיא תתקיים.

הדרוזים של סוריה מעולם לא היו קשורים בנו, להפך — הם היו מעמודי התווך במשטר הרשע של בשאר אסד, וכיום הם בעלי בריתו של חיזבאללה. סמיר קונטאר הנודע לשמצה נשלח לאחרונה בידי נסראללה לארגן אותם תחת חסות הארגון השיעי. היעלה על הדעת שדווקא ישראל תספק נשק או תתערב לטובת בעלי הברית של חיזבאללה? הרי באותו רגע נהפוך את עצמנו, ובצדק, לאויבי הסונים בסוריה לדורי דורות.

קמפיין דומה התרחש מיד לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר לובי פרו־דרוזי שהתאסף סביב ראש עיריית חיפה, אבא חושי, עם גיורא זייד ודרוזים ישראלים, לחץ על שר הביטחון משה דיין להחזיר את הדרוזים של רמת הגולן, שנמלטו לסוריה. ואכן, הוא איפשר להם לחזור לכפריהם. אלה הדרוזים של הגולן, שהמנהיגות שלהם היתה, ועודנה, ארסית כלפי מדינת ישראל שהצילה אותם.

בסוריה־עיראק־לבנון של היום עדות שלמות נכחדות ועוד ייכחדו, ולכן ייאחזו בכל דבר, עד שינטשו אותו ויעברו לברית הזמנית הבאה — הכל כדי להישרד.

ולכן, רק טיפש ייכנס למערכת כל כך בוגדנית.

את השיעור שלנו קיבלנו כבר, בלבנון: בישראל נאחזים רק אם אין שום ברירה אחרת, אך נוטשים אותה מיד כשצצה אפשרות חדשה, ואנחנו נשארים ללקק את פצעינו.

מנחם בגין ראה בנוצרים של לבנון מיעוט נטבח, ולכן החל לסייע להם — תחילה באספקת נשק סודית ועד לפלישה מלאה שלנו, גם כדי לסלק את המחבלים הפלסטינים. זה נגמר בדור אבוד עם 18 שנות מלחמה, ואלף חיילי צה"ל הרוגים. וכל זאת, עבור מה? עבור הנוצרים שחיש קל בגדו בנו, ותימרנו לבעל הברית הבא שלהם?

את הלקח שלנו למדנו — זוהי הביצה העדתית של העולם הערבי, אנחנו בפירוש לא חלק ממנה, וגם לא נהיה.

בצפון סוריה נפלו באחרונה כמה כפרים דרוזים בידי דאעש, והתושבים מיהרו להתאסלם ובכך הצילו את עצמם. אלה חשבונות פנים מזרח־תיכוניים, שגם ימצו את עצמם בינם לבין עצמם.

אחרת נמצא את עצמנו בסיטואציות של סברה ושתילה — כאשר ערבים מחסלים ערבים, אך ישראל מואשמת בעולם.

אם ישראל מתערבת, זרקור עולמי ענק מיד מופנה אלינו, שלא בטובתנו, ומעשי הטבח הסוריים ידבקו בנו מיד.

סוריה גדולה עשרת מונים מלבנון, וסכנתה מרובה ממנה.

חובה עלינו לשמור מכל משמר על הנכס היקר ביותר שלנו עד היום מול הקריסה האזורית: חוסר המעורבות שלנו.

אנחנו לא סונים ולא שיעים, ולכן פטורים מראש ממלחמת העולמות הזאת.

חוסר ההתערבות וההרתעה שלנו ימשיכו לשמור עלינו, במציאות מתעתעת. יום פקודה? רק כאשר הגבול שלנו מאוים, לא פחות ולא יותר.

מתוך "ידיעות אחרונות"

http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/13660

תגוביות:

1.לא נסכים שאפילו אחד מחיילי צה"ל ימות שלא למען הגנת המולדת בלבד! אנחנו לא האו"ם ולא נאט"ו. שיפנו לאומות ולמעצמות! מה לנו ולזה? אנחנו לא מעצמה וזו לא אחריותנו ועדיין לא דיברנו על מה שאומר ד"ר בכור בצדק. מה שיצא לנו זה הכפשות ללא גבול מכל הכיוונים. די לשחק אותה בוג ג'ונסים של העולם. זה נלעג.

2.אמירה נכונה וברורה. המסר של המאמר נכון. אמנם יצער אותנו מאוד לראות את הדרוזים בסוריה בצרות, אך לנו לא חסרים צרות וסכסוכים, ולא מנהלים מדינה בצורה שכזאת.

3.הקול השפוי והאחראי.

4.אל לישראל להתערב בסוריה. הדרוזים רוצים, שילכו על דעת עצמם.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
23777 הודעות
אור ליום שני י''ב בתמוז תשע''ה    20:23   28.06.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  12. ''חסינות מגזרית - הדרוזים לא סופרים את מערכת אכיפת החוק'' / קלמן ליבסקינד  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 28.06.15 בשעה 20:28 בברכה, ליה
 
איש לא צריך להיות מופתע מהלינץ' הברברי שהתרחש השבוע ברמת הגולן: כשהמסר שמקבלת העדה הדרוזית הוא שחשיבותה של מערכת היחסים הטובה בינה לבין המדינה גדולה מכל מעשה פלילי, זו התוצאה.

באופן יחסי לחייתיות, לאכזריות ולברבריות, אפשר לקבוע שהדרוזים צלחו, מבחינה ציבורית, בקלות מרשימה את הלינץ' שעשו בני עדתם בשני הסורים הפצועים ברמת הגולן.

ככה זה אצלנו. אם אתה לא יהודי, סיכוייך ליהנות מהגנה קבוצתית ומהנחת סוף עונה גבוהים למדי.

כשאלימות של סודנים ואריתריאים לא מאפשרת לתושבי דרום תל אביב לצאת בערב מהבית, אנחנו נדרשים לגלות הבנה למצבם.

כשערביי ישראל זורקים בקבוק תבערה או מטען חבלה על ניידת משטרה, אנחנו מעבירים את הדיון באופן אוטומטי לטיפול מדור "תחושת הקיפוח".

והדרוזים?

אותם לעולם אי אפשר לבקר באמת, כי חשוב לשמור על "מרקם היחסים העדין".

אם תושבי התנחלות בשומרון היו תוקפים אמבולנס שמוביל פצועים ערבים, פוגעים בחיילים ששומרים עליהם, מורידים את הפצועים מהרכב ומבצעים בהם לינץ' קטלני, כמה מאות אלפי מתנחלים היו נאלצים להסביר שידיהם לא שפכו את הדם הזה.

איש לא צריך להיות מופתע ממה שקרה השבוע ברמת הגולן. הכתובת מרוחה על הקיר כבר שנים.

תושביה הדרוזים של מדינת ישראל, גם אלה הנאמנים לה בגליל וגם אלה שלא נאמנים לה בגולן, לא סופרים יותר מדי את מערכת אכיפת החוק. אחרי ששנים מדינת ישראל משדרת להם שהיא מוכנה לעצום עין בפני כל הפרת חוק ובפני כל מפגן של אלימות, ובלבד שלא ייעלבו ולא ייקחו ללב, זו בדיוק התוצאה.

דיון שהתקיים השבוע בתזמון מופלא בבג"ץ, ואשר עסק בעתירה שהגישה עמותת רגבים בסוגיית אכיפת החוק על פורעים דרוזים, ממחיש את הסיפור המקומם הזה יותר מכל.

פרעות פקיעין

בשלהי אוקטובר 2007 פרצו בפקיעין שבגליל מהומות קשות. בתקשורת ייחסו אותן למאבק של תושבי הכפר באנטנה סלולרית שהוקמה בסמוך, אבל האמת היא שחלק גדול מהאלימות לא היה קשור לעניין הזה כלל וכלל. פקיעין הוא כפר שכשלושה רבעים מתושביו הם דרוזים, ולמעט כמה מוסלמים ועוד כמה משפחות יהודיות שהתגוררו במקום עד 2007, כל השאר נוצרים.

ההתפרעויות, שהחלו בשריפת האנטנה ביישוב היהודי הסמוך, פקיעין החדשה, גלשו מהר מאוד לפוגרום קשה בבתיהם של התושבים היהודים ולאלימות חמורה כלפי כוחות המשטרה.

שלשום ישבתי עם מי שהתגורר בעבר בפקיעין ואחרי פרעות 2007 נמלט ממנה ללא שוב עם שאר המשפחות היהודיות. הסיפור שסיפר לי יכול להתרחש רק במקום שיראת החוק אינה קיימת בו.

פעם אחת הוא ניצל בנס כשהיה במרפסת הבית ורימון רסס הושלך אל הגג. פעם שניה, כעבור יומיים, גרם רימון כזה לפיצוץ אדיר, כשפגע במכלי הגז של השכן בבית הצמוד. חברים יהודים, סיפר, יצאו גם הם בזול כשרימון שלישי התפוצץ אצלם כשנעדרו מביתם.

שעה ארוכה תיאר הבחור, אב לילדים, את השתלשלות האלימות הקשה מצדם של צעירי פקיעין בימים ההם. שמשות של ניידות משטרה שחנו ליד ביתו נופצו עד האחרונה. מכשיר קשר של השוטרים שהיה באחת הניידות נגנב. בלילה שבו אירעה ההתנגשות הקשה עם כוחות המשטרה שנכנסו לכפר כדי לבצע מעצרים הוא הסתגר בבית עם משפחתו ושמע מעבר לקיר כיצד תושבים מקומיים מרסקים לו את שתי המכוניות. עם שחר, כשיצא החוצה, מצא אותן הפוכות זו על זו, כמו גל של גרוטאות.

בשעות הבוקר, סיפר, טלפן אליו חבר יהודי שגר באזור אחר בכפר ודיווח: "התחילו לשרוף בתים של יהודים". "היה ברור שבעוד עשר דקות מגיעים אלי", נזכר, "אבל לא היה לי איך לצאת מהכפר. סגרתי את אשתי ואת הילדים בחדר פנימי, הזזתי מהחלונות חפצים שעלולים להידלק וטלפנתי למשטרה". המשטרה, שבשלב הזה גם היא חששה להסתובב בכפר, הרגיעה אותו ש"העניין בטיפול". "הכנתי שלושה תיקים, ארזתי מה שיכולתי והתכוננתי לברוח כשיהיה אפשר. היה לנו ברור שמכל מה שנשאיר מאחור לא יישאר כלום".

בינתיים, בצד אחר של הכפר, שרפו המקומיים כליל בית של משפחה יהודית אחת ופירקו לגורמים, על תכולתו, בית שני. "רגע לפני שהגיעו לבית שלנו", שחזר, "הגיע אלי חבר דרוזי ולקח אותנו אליו הביתה". עוד כמה שעות של חרדה עברו לפני שאותו חבר הצליח לחלץ את המשפחה החוצה מהכפר.

אבל מה שעברו המשפחות היהודיות היה רק חלק מהסיפור. צעירי הכפר יידו אבנים לעבר ניידות משטרה ולעבר אמבולנסים וניפצו את שמשותיהם. שוטרים נפצעו מאבנים, אחד מהם באופן קשה. הדרוזים חטפו שוטרת, החזיקו אותה כמה שעות כבת ערובה והסכימו לשחרר אותה רק לאחר משא ומתן, בתנאי שהמשטרה תשחרר את חבריהם העצורים.

הטיפול בפרעות ההן הזכיר במידה רבה את הטיפול בלינץ' השבוע.

משטרת ישראל נכנסה אז להליך מורכב של תחקירים ותחקירי תחקירים כדי לבדוק מי אשם בהיערכות הלקויה של אנשיה טרם הכניסה לכפר, מי אחראי להיעדר המיגון של השוטרים ומי נתן את ההוראה לירות.

התקשורת, מצדה, דילגה מהר ובקלות רבה מעל האלימות הקשה שהפגין ההמון הדרוזי. הטיפול התקשורתי כולו הוציא את הדרוזים לגמרי לא רע.

במהדורת החדשות בטלוויזיה דיווח הכתב בשטח ש"מי שבעיקר נפגע הוא מרקם היחסים העדין שבין הדרוזים לבין המדינה". שוב ושוב חזרו התיאורים על "זעם" ועל "תחושות קשות בקרב בני העדה". חיים יבין, שהטריח עצמו לפקיעין כדי לצלם במקום חלק מסדרה תיעודית שיצר, הקדיש דקות ארוכות לטענותיהם של אנשי הכפר על אובדן האמון שלהם במדינה בעקבות התנהגות המשטרה, ולא זכר לשאול אותם על מה שהם עצמם עשו.

מדינת ישראל לא באמת ביקשה לחקור.

היחס הכללי אל הדרוזים בפקיעין היה כאל מי שהם קורבנות הסיפור, או לכל היותר כאל אלה שצריך למצוא דרך לסיים איתם את הקרב בדרכי שלום. הרבנים הראשיים הגיעו לכפר לפגישה של הרגעת הרוחות. המשטרה, שזמן קצר קודם לכן ניפצו לה אנשי הכפר ניידות וחטפו לה שוטרת, התייצבה למשחק כדורגל חגיגי מול המקומיים כדי לסמן את פתיחתו של דף חדש ביחסים.

אם העסק הזה לא נשמע לכם הזוי דיו, נסו לדמיין לעצמכם שאחרי שצמיגי רכבו של מח"ט שומרון נוקבו ביצהר, היתה מארגנת החטיבה שלו משחק כדורגל עם תושבי היישוב כדי להרגיע את הרוחות.

במקום לטפל במתפרעים ולשדר להם שנחצו כל הקווים האדומים הפכה המשטרה לנאשמת היחידה בסיפור הזה.

המחלקה לחקירות שוטרים בדקה למה השוטרים עשו שימוש בנשק חם, ועדת בדיקה פנימית חקרה כיצד לא נערכה עבודת מטה לפני כניסת השוטרים לכפר ומדוע תוכנית המבצע לא תאמה את תמונת המודיעין.

לכמה מתושבי הכפר הומלץ להעניק תעודות הוקרה על נכונותם לסכן את נפשם כדי להגן על שוטרים. הטרמינולוגיה של דוח הבדיקה הזכירה תחקיר אחרי היתקלות של גולני עם חטיבה סורית, יותר מאשר סתם כניסה משטרתית ליישוב של אזרחים ישראלים בעיבורה של המדינה.

מסר מהפרקליטות

מי שחשב שרגע אחרי הפרעות והפוגרום תפתח המשטרה בחקירה מהירה כדי להביא לדין את המסיתים, את המציתים ואת זורקי הרימונים התבדה. למראית עין נוהלה כביכול חקירה משטרתית. בפועל, המטרה הברורה היתה לסיים את חקירת אירועי פקיעין כמה שיותר מהר ובלי להרגיז שוב את העדה, שגם ככה היו לה טענות רבות אל המשטרה.

כמה מתושבי המקום נחקרו, כמה תיקים נפתחו לכמה חשודים, אבל באוגוסט 2011, ארבע שנים אחרי האירועים, נתקבלה החלטה לסגור את כל הפרשה בלי להגיש ולו כתב אישום אחד: לא נגד זורקי רימוני הרסס, לא נגד מציתי האנטנה, לא נגד שורפי בתי היהודים, לא נגד מנפצי שמשות ניידות המשטרה והאמבולנסים, לא נגד מי שחטפו את השוטרת. כלום. אירועי פקיעין, שבהם נטלו חלק מאות אנשים, הסתיימו בלי שאיש מתושבי הכפר נאלץ לשכור עורך דין.

קודם לכן, במרץ 2010, שנתיים וחצי אחרי המהומות, פנה עו"ד עמיר פישר מעמותת רגבים למשטרה וביקש לדעת כמה תיקים נפתחו למתפרעים וכמה חשודים נחקרו. במשטרה לא התלהבו למסור מידע, ורק אחרי איום בפנייה לבית משפט הואילו לעדכן כי למרות מעורבותם של מאות תושבים באירועים נפתחו רק 11 תיקי חקירה ונחקרו רק 16 אנשים. עוד חודש עבר לפני שהמשטרה בישרה לרגבים ש־12 תיקים יועברו לפרקליטות כדי שתחליט מה לעשות בהם, שנים נוספים ייסגרו מחוסר ראיות ועוד שנים מחוסר עניין לציבור.

בין לבין, ביולי 2010, מצאה עצמה המשטרה חוטפת שוב מכות מהדרוזים. הפעם זה קרה אחרי שחוקרי יאחב"ל שהגיעו לבית במג'דל שמס מצאו עצמם מכותרים בהמון מקומי, הניידת שלהם הפוכה ומפקדיהם מנהלים שיחות עם נכבדי היישוב כדי להוציא אותם חיים. המסר שקיבלה העדה במשך שנים היה שחשיבותה של מערכת היחסים הטובה בינה לבין המדינה גדולה מכל מעשה פלילי.

כך או כך, באוגוסט 2011 הודיעה לשכת פרקליט המדינה לעמותת רגבים ש"נוכח ריבוי המעורבים... לא עלה בידי השוטרים שנפצעו והעדים שנכחו במקום לזהות את החשודים, ולפיכך נסגרו התיקים". לפרקליטות, הסתבר בהמשך, נדרשו תשעה ימים בדיוק כדי לקבל את ההחלטה הזאת מהיום שבו הועברו אליה ארגזי החקירה מהמשטרה.

כשעו"ד פישר החליט לערער על ההחלטה הוא נאלץ להמתין שנה וחצי כדי שמישהו בפרקליטות יגיב על הפנייה שלו. בנובמבר 2013 קיבל את התשובה המדהימה הבאה, שממנה התברר שהערר לא נבדק כלל: "לאחר בחינת מכלול נסיבות העניין, לרבות חלוף זמן רב מאוד, למעלה משש שנים ממועד האירועים, לא מצאנו מקום לבחון את חומר הראיות לעומקו או להתערב בהחלטה על סגירת התיקים".

זו היתה בדיחה גרועה שהזכירה במשהו את ההוא שרצח את אביו וביקש רחמים משום שהוא יתום. קודם גררה מערכת אכיפת החוק את החקירה הזאת שש שנים, עכשיו היא טוענת שאחרי זמן רב כל כך אין טעם להתחיל לבדוק את החומר לעומקו.

השורה התחתונה של הטיפול האכיפתי באירועי פקיעין כמעט בלתי נתפסת.

אירוע פוגרום נרחב שנטלו בו חלק המוני תושבים, שכלל הצתות, שימוש בנשק חם, תקיפת שוטרים ופציעתם, הסתיים בלא כלום. אם תחנו את הרכב שלכם על מעבר חציה, תהיו בטוחים שתזכו לטיפול מחמיר יותר.

השבוע בבג"ץ ניסה עו"ד פישר להבין איפה בדיוק נתקעה החקירה. "הרי נחטפה שוטרת", שאל, "האם חקרתם את איש הכפר שניהל איתכם משא ומתן לשחרורה? הוא הרי בוודאי יודע משהו". לא תאמינו, אבל התברר שאפילו האיש הזה לא נחקר. בסופו של דיון אילצה נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, את הפרקליטות להודיע כי בניגוד לחפיפניקיות שהודתה בה קודם לכן, "מחלקת העררים תבחן באופן יסודי את חומר הראיות ותיתן החלטה חדשה".

עוקפי הרשויות

למי שמחפש עוד דוגמה לפחד המשתק את מערכת אכיפת החוק בכל פעם שהיא נתקלת בדרוזים, מומלץ לחזור אל תחילת 2010. ראש הווקף הדרוזי של מג'דל שמס, בלי שום חשש ופחד, כינס אז בבית העם קבוצה גדולה של אנשי היישוב ובישר להם שמחר בבוקר ייצא לדרכו ביישוב פרויקט בנייה ענק וחדשני. היה מדובר בתוכנית גרנדיוזית שנבנתה שנים מאחורי גבם של רשויות התכנון החוקיות בישראל. בהשקעה של מיליוני שקלים, בסיוע אדריכלים ומהנדסים, הכין הווקף תוכנית לסלילת כבישים באורך של שישה ק"מ ולפיתוח מאות מגרשים לבנייה. עד כדי כך התקדמה התוכנית, שעל הנייר כבר נקבע מי יבנה את ביתו והיכן.

הבניה הבלתי חוקית שהחלה למחרת, בלי שמשרד הפנים, ועדות התכנון ומינהל מקרקעי ישראל יודעים מה נעשה בשטח, היתה מהרחבות שבוצעו במקומותינו.

בסופה היתה אמורה לקום במקום שכונה של 1,000 יחידות דיור על 400 דונם בלי אישור ובלי היתר מאיש.

בבוקר, כאילו אין כאן מדינה, החלו הטרקטורים, המחפרים והדחפורים לעבוד. הם פרצו נתיבים בתוך שטחים שמחוץ לתוכנית המתאר של מג'דל שמס וחצבו היישר אל תוך שמורת טבע הר החרמון.

חמישה שבועות נמשכו העבודות כשכל רשויות המדינה מציצות עליהן מעבר לגבעה ומפחדות להפריע. המשטרה הסבירה שכל התערבות מצדה עלולה להוביל לשפיכות דמים. נציגי ועדות הבנייה יישרו קו ושמרו על עצמם. עשרות פועלים וכלים הנדסיים עבדו כך ללא הפרעה, פוגעים בשמורת הטבע, מבלי שאיש מצייץ.

עתירה של רגבים נדרשה אז כדי להזכיר למשטרה מה תפקידה במקום שבו יש עבריינות.

בסופו של יום היו אלה המקומיים שבחרו להפסיק את העבודה. ומה קרה לכל המעורבים? די אם נאמר שבמג'דל שמס לא זוכרים שמישהו מהם סבל מאוד מענישה כלשהי.

למען הסדר הטוב

לא השתכנעתם שהמשטרה "עושה במכנסיים" בכל פעם שהיא נתקלת באלימות הדרוזית? קחו עוד סיפור.

אילן מילס, חקלאי ויזם מנווה אטיב, ביקש להקים שוק איכרים בחניון סיירת אגוז, סמוך לקלעת נמרוד שברמת הגולן. מינהל מקרקעי ישראל חתם איתו על חוזה פיתוח, גם היתר להקמת מבנה תיירותי־מסחרי היה לו ביד, וכל שנותר היה לעלות על הקרקע ולממש את התוכנית שעליה עבד שנים בהשקעה גדולה. מועצה אזורית גולן תמכה, רשות הטבע והגנים בירכה, וביוני 2009 עלה הטרקטור על השטח והחל לעבוד.

כמה ימים עברו לפני שמילס זומן לפגישה דחופה אצל האחראי מטעם הווקף המקומי. "הרעיון מצוין, היוזמה ברוכה, אבל את המיזם הזה אנחנו נקים, לא אתה", בישר לו האיש. כשהטרקטור עלה שוב על השטח, כבר חיכו לו עשרות צעירים ומספר שייח'ים שאיימו על מילס, על הקבלן ועל הפועלים שיפגעו בהם וישרפו להם את כלי הרכב אם לא יפסיקו מיידית את ביצוע העבודות. מילס זומן אל מפקד תחנת משטרת הגולן, וזה, במקום לסייע לו, הודיע לו חגיגית כי בעקבות ידיעות מודיעיניות שהתקבלו הוא מתבקש שלא לעלות על הקרקע שלו עד להודעה חדשה.

מילס המתין כמה חודשים, ומשלא קרה דבר גייס את עמותת רגבים, שפנתה אל מפקד המחוז והודיעה לו שהעבודות יימשכו ושהיא מצפה שמשטרת ישראל תיערך "לאבטחת העובדים והכלים שיגיעו למתחם".

יום לפני העלייה על הקרקע קיבל מילס מכתב משר הפנים אלי ישי שביקש ממנו להמתין עוד מעט עד שיכנס את כל הגורמים לדון בסוגיה. מילס המתין, ומשלא קרה דבר החליט כעבור כמה שבועות לנסות שוב לקדם את הפרויקט. כמה שעות לפני שעלה על הקרקע הגיעה הודעה בהולה ממפקד תחנת גולן, ולפיה המשטרה לא תאשר לו להתחיל בביצוע העבודות, וזאת "על מנת להגן עליך ועל העובדים ועל מנת לשמור על הסדר הציבורי".

גם מכתב ממפקד המחוז לא איחר לבוא. "הערכת המשטרה כי חידוש העבודות באזור יוביל... להתנגדות חריפה ולהפרות סדר... עמדתנו היא כי חידוש העבודות טומן בחובו סכנה של ממש לעובדים, ועל כן לא נוכל לאפשר לעת זו את ביצוען". מילס עתר לבג"ץ, אבל כשהבין סופית שמשטרת ישראל לא תהיה שם כדי לשמור עליו, החליט להרים ידיים. המיזם התיירותי מת, הווקף הדרוזי ניצח, והנה לכם כל הסיפור על רגל אחת.

http://www.maariv.co.il/journalists/journalists/Article-485150

תגוביות:

1.משטרת ישראל לא מפחדת רק מדרוזים. היא מפחדת מכל מי שמאיים באלימות ויש חשש סביר שיממש אותה, לכן היא לא מפחדת ממתנחלים ומסתם אזרחים מהשורה. לכן היא כן מפחדת מעבריינים, מערבים, מדרוזים ובאופן כללי ממפירי חוק כבדים.

2.מבקש להצטרף לעמותת רגבים. הרפיסות של ממשלת ישראל זועקת לשמיים.

3.אתם חבורה של ערבים אלימים וליבסקינד צודק בכל מילה שכתב. בושה וחרפה שמדינת ישראל נכנעת כל פעם לאספסוף שלכם.

4.כיום הדרוזים ניצבים בחוד החנית של המאבק האנטי-ציוני נגד חוק הלאום.

5.אני מעריך שבעוד כמה שנים המדינה כבר לא תהיה יהודית, הדגל יהיה ערבי וכנ"ל ההמנון. השמאל הקיצוני ניצח והיהודים יכולים להכין את המזוודות. הדור החדש בניגוד לדור הישן לא ראוי למדינה עצמאית.

6.תלמדו קצת על שיטת ה-''תקייה'', ההתחפשות, שמהווה חלק מדרך החיים הדרוזית.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%94

7.פרעות פקיעין 2007

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3466197,00.html



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
23777 הודעות
יום שבת ל' בכסלו תשע''ו    12:08   12.12.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  13. חייל דרוזי העביר מידע סודי ונשלח למאסר  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
34 חודשי מאסר נגזרו על רב"ט הלאל חלבי, לוחם לשעבר בשריון שהורשע בהעברת מידע מסווג לאזרח בנוגע לפעולות צה״ל בגבול ישראל-סוריה.

בית הדין הצבאי במרכז גזר אתמול (רביעי) עונש חמור של 34 חודשי מאסר בפועל והורדה לדרגת טוראי על רב"ט הלאל חלבי, לוחם לשעבר בגדוד שריון שהורשע בעבירות חמורות של העברת ידיעה סודית ועזרה לאויב.

חלבי הורשע בהעברת מידע מסווג לאזרח בנוגע לפעולות צה״ל בגבול ישראל-סוריה, מידע אשר עלול לפגוע בביטחון המדינה.

בגזר הדין נקבע שמעשיו של חלבי מצביעים על מעילה באמון שניתן לו במסגרת היותו חייל בצה"ל והתפקיד בו שירת, וצוין כי גם אם לא התכוון לפגוע בביטחון המדינה, היה צריך להבין את הסיכון במעשיו.

עוד נקבע בגזר הדין כי החייל פעל בחוסר אחריות וניצל את תפקידו הצבאי ונגישותו למידע מסווג. בכיר בצה''ל אומר כי ''גורמי הביטחון ואכיפת החוק בצבא ימשיכו לפעול בחומרה נגד כל גורם שינצל את תפקידו הצבאי לסיכון ביטחון המדינה''.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/311741

תגוביות:

1.הטעות האמיתית היא שבכלל חושבים שאפשר לסמוך על הדרוזים.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
23777 הודעות
יום חמישי ד' תשע''ח    08:53   13.09.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  14. נדמה לי כי עתידה של מחאת הדרוזים סופה להיעלם  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
למה בכה קרמניצר? מצוקת השמאל היהודי מול חוק הלאום

...מהמקום הזה בא לדעתי הזעזוע המוסרי שתקף חלקים בשמאל היהודי הקלאסי, מה שמקובל לכנות "השמאל הציוני". במודע או שלא במודע, הם התרחקו מהדור של ההורים או של הסבים שלהם. גם אם הם ממשיכים לראות בישראל כ"מדינה יהודית" או לכל הפחות כבית הלאומי היהודי, הם רואים בה קודם כל מדינה דמוקרטית. חוק הלאום פוגע בדימוי שלהם על המדינה שלהם ובאופן כמעט ישיר – בדימוי שלהם על עצמם. יש מי שיגיד שזו אשליה. אבל גם אם זו אשליה, מאוד לא נעים להתעורר ממנה...

https://mekomit.co.il/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%9B%D7%94-%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%A8-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%95%D7%9C/

תגוביות:

1.מחאת הדרוזים היא רגע של תקווה, אבל רגע אחד חולף ואיננו.

ההגיון הסגרגטיבי של ישראל הציונית הוא כל כך עמוק ומשומן עד שקשה לדמיין את הדרוזים מוותרים על מעמדם המועדף ביחס לכלל ערביי הארץ ולצפות כי שכירי חרב אלו יחברו אל מי שהחרב מאתמול מונחת על צווארם, היינו ערביי ישראל.

https://mekomit.co.il/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%9B%D7%94-%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%A8-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%95%D7%9C/

****

פרופ' קרמניצר בכה בשידור: אני מתבייש

פרופ' מרדכי קרמניצר הסביר את התנגדותו החריפה לחוק הלאום. "מדובר בחרפה שאי אפשר להשלים איתה". האזינו

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/378764

תגוביות:

1.

א.בית המשפט העליון לא יכול לבטל למחוק או לתקן חוק יסוד. הכנסת לא תשנה אותו כי היא הצביעה עבורו והעם עומד מאחוריו. לא מוכנים שמיעוט עם גלימות ומיקרופון יחליט עבורנו.

ב.הגדרת האנטישמיות שאומצה על ידי הברית הבינלאומית לזיכרון השואה IHRA - ארגון ממשלתי שהוקם כדי לחזק את החקר, הלימוד וזיכרון השואה ברחבי העולם, קובעת שמניעת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, בין השאר באמצעות הטענה שקיום מדינת ישראל הוא מפעל גזעני, זה ביטוי של אנטישמיות.

לפי ההגדרה הזאת אדון קרמניצר חולה במחלת שינאה עצמית אוטו-אנטישמית ומכריח את כולנו לסבול מהמחלה שלו.

אנחנו יש לנו אפס סובלנות לאנטישמיות במדינת היהודים.

פרופ' קרמניצר לא מייצג אותנו ולא קובע את החוקים עבורנו.

בחרנו בממשלה לאומית. אנחנו גאים בלאום שלנו. תפסיק לבכות צבוע. לך תטפל בפתולוגיה שלך. אל תכניס אותנו לתסביכים שלך. בגלל אנשים כמוך ארדואן מקבל לגיטימיות בגינוי שלו את ישראל. אתה דומה לארדואן בהאשמות שלך.

2.על מה בוכה קרמניצר? קרמניצר בוכה על אובדן האפשרות להביא לחיסולה של המדינה היהודית באמצעות הבג"צ. קרמניצר וחבריו בשמאל קיוו שחיסול המדינה היהודית יאפשר, בעתיד, להגיע לפתרון סופי של הבעיה היהודית במזרח התיכון.

3.אני לא אתפלא בכלל אם יתגלה שוב, כמו שבסוף הכל מתגלה - שהעתירה של הדרוזים זה עוד טריק של השמאל. עתירה ממומנת על ידי הקרן החדשה - שאדון קרמניצר נמנה על חבריה.

זהו עוד קמפיין תקשורתי משפטי ממומן מבית מדרשו של קמפיין המסתננים וקמפיין ההדתה. אל תאמינו לאף מילה. השמאל מנסה בכל כוחו לסכסך בין קבוצות בארץ. הוא לא נתן לערבים לעתור כי דעתנו ברורה מול הערבים, לכן הוא התחכם והביא דרוזים. חברים, אתם שקופים.

4.הח"כ הדרוזי סאלח סעד (מחנ"צ) המשתלח בחוק הלאום הוא גיבור פרשת "התואר הפיקטיבי". הציג עצמו במרמה כבעל תואר למשפטים מאוניברסיטת לומונוסוב במוסקבה וזכה לאלף ש"ח תוספת למשכורתו.

"גלובס" חשפו אותו (באוניברסיטה במוסקבה לא שמעו עליו) והוא אולץ לפרוש, אך עם מלוא סכום פיצויי פרישה כאילו הוא בעל התואר...

בפייסבוק הוא הציג עצמו כ"בעל תואר ראשון במינהל עסקים ובמינהל ציבורי" אך בויקיפדיה נכתב שהוא בעל 12 שנות לימוד וזהו...

בכירי מפלגת העבודה גוננו עליו ושום תלונה לא הוגשה למשטרה בגין עברות המרמה שביצע, כולל עברות מרמה נוספות כמו זיוף חשבוניות דלק...

אז זה האיש שמטיף לנו מוסר. מגוחך!

5.יצא המרצע מהשק. מסתבר שהחוק הזה עושה בירור מאוד חשוב: האם המדינה היא מדינת הלאום של עם ישראל.

עשרות שנים מטשטשים את הדיון הזה ומתווכחים מאות ויכוחים צדדיים שהשורש שלהם הוא זה.

הגיע הזמן להכריע שזו מדינה יהודית והיא לא יכולה להיות שיוויונית ברמת הלאום, אלא רק ברמת הפרט.

מי שלא מכיר בכך שזו מדינת הלאום של עם ישראל, אין לו מקום פה, אפילו אם הוא דרוזי.

ממתי לדרוזים יש שאיפות לאומיות? אין אפליה נגד הדרוזים. מפלים אותם לטובה כשכל אזרחי המדינה היהודים מופלים לרעה לעומתם. מישהו יודע על הטבות הדיור המפליגות שמקבלים דרוזים יוצאי צבא? הם מקבלים קרקע למגורים חינם, צמודי קרקע חד משפחתיים, מה שאף אחד במדינה לא מקבל. אני שומע מהם במילואים על הקיפוח שלהם, כי הם משווים את עצמם לגשש הבדווי שעובד איתם בסיור ומקבל פי כמה מהם, אבל גם הם בעצמם מקבלים יותר מהיהודים.

אבל אם הם רוצים זכויות לאומיות, שילכו לחפש אותן בסוריה או בלבנון.

6.כל הכבוד לדרוזים, אך לא לשכוח שעשינו להם טובה גדולה. הם מעדיפים להיות אצלנו ולא אצל אסד שטובח בהם. אין ספק שנותנים את חלקם כהוקרה לעם היהודי הרחמן. גם לא לשכוח שהם קמו עלינו בכעס והפגנות וכו'...מדינת היהודים לעם היהודי.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
23777 הודעות
יום שני ח' בשבט תשע''ט    19:50   14.01.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  15. דרוזים נגד חוק הלאום: הפגנה סוערת מתוכננת ליום ה' בג'וליס בזמן כנס גדול של הליכוד  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ביום חמישי הקרוב, צפוי להיערך בכפר ג'וליס, כנס גדול של מועמד הליכוד בפריימריס, אוסמה נבואני, בהשתתפות שרים, ח"כים, ראשי רשויות, וכ-2000 אנשי ופעילי ליכוד.

אלא שהחגיגה ה"ליכודית" עלולה להשתבש, לאחר שהבוקר החלה בקבוצות ווצאפ של הדרוזים, התארגנות לערוך במקום, בזמן הארוע, מפגן מחאה כנגד הליכוד, חוק הלאום, ויחס המפלגה לדרוזים. משטרת ישראל כבר מודעת לעניין, מתנהלת מול מארגני הכנס, ומכינה נוכחות בכוחות מתוגברים. היום פנה נבואני, דרך הפייסבוק, בבקשה נרגשת שלא לקיים את הפגנת המחאה.

https://rotter.net/forum/scoops1/526466.shtml#4



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
23777 הודעות
יום שלישי כ''ט בתמוז תש''פ    00:21   21.07.20   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  16. המשילות בצפון: בצלאל סמוטריץ מפרסם סרטונים מ''חגיגות הנצחון של הדרוזים על מדינת ישראל'', לאחר הלינץ' בבית ג'אן  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
בשבוע שעבר ביצעו תושבי בית ג'אן הדרוזים כמעט לינצ' בפקחי רט"ג ושוטרי משטרת ישראל שבאו לתלות צווי הריסה למבנים לא חוקיים בשמורת הטבע הר מירון. הפקחים והשוטרים ניצלו בעור שיניהם. ככה נראה רכב הפיקוח לאחר הלינצ'.

מאז - דממה. כמעט אפס התייחסות בתקשורת ואף לא מילת גיבוי אחת מצד השרים אמיר אוחנה וגילה גמליאל, האחראיים לעובדיהם שהותקפו באלימות קשה (שניהם לא שתקנים גדולים בדרך כלל...) כמובן, אף מילת גינוי מצד מנהיגי ואנשי הדת הדרוזים. מה שכן קרה זה שניתנה הנחיה מקוממת להפסיק לחלוטין את פעולות האכיפה בכל המגזר הדרוזי. כניעה לאלימות. לא פחות.

מה שכן היה במערכת הפוליטית זה הנאום ההזוי הזה של ח"כ חמאד עמר מישראל ביתנו, שנתן רוח גבית לפורעים ודרש, לא פחות, להעמיד לדין את הפקחים והשוטרים...

הפוסט של חמאד עמאר: https://t.co/6EO1RliIyv?amp=1

והתוצאות בסרטונים דלהלן - שלא צולמו בעזה, לא ברמאללה, ואפילו לא באום אל-פאחם או אצל הבדווים בנגב (שם למרבה הצער כבר התרגלנו...). הסרטונים צולמו בשבת האחרונה בבית ג'אן הדרוזית במסגרת חגיגות הניצחון על המדינה. מעניין האם מדובר בנשק לא חוקי או בנשק צה"לי של חייל בחופשה.

ואם חשבתם שבזה זה נגמר, אז הנה סוכנות הידיעות "קודס" מרמאללה בסרטון על הפגנת שמחה בבית ג'אן אחרי הניצחון "על הכיבוש".

הנה התרגום:


פקחים של רשות הטבע בליווי משטרתי ביקשו לתת צווי הריסה למחסנים חקלאיים לא חוקיים, מאות מתושבי המקום (שנקראים בסרטון פלסטינים) סירבו לקבל את הצווים, הבריחו את הפקחים ושרפו מכונית של רשות הטבע.

מוואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית: "לא נקבל מציאות של הרס בבית ג'אן".
ראש המועצה נג'אם ראדי דרש להקפיא את הצווים: "לא נקבל הרס של מחסנים חקלאים בשטח שהוא (מבחינתנו) שטח פרטי".

העובדות הן שבמגזר הדרוזי בצפון יש אינפלציה של עבירות בניה. מהן בשמורות טבע והמדינה פשוט מפחדת להתעסק איתם. בעשר השנים האחרונות בוצעה הריסה עצמית אחת בחורפיש ולא מומש אף צו הריסה על ידי המדינה. רק בשנה החולפת הוצאו 100 (מאה!) צווים לבב"חים בשמורת הטבע בכרמל ואף אחד מהם לא מומש.

המשטרה מסרבת שיטתית לאבטח פעולות אכיפה ואיך שזה נראה יש גם "הוראה מגבוה" בעניין. אפס ריבונות ואפס משילות.

עכשיו תראו, דווקא בגלל שהעדה הדרוזית כרתה ברית עם מדינת ישראל ניתן לצפות שהיא גם תציית לחוקיה ותקבל את ריבונותה ולא תפעל ותאיים באלימות בכל פעם שמשהו לא מוצא חן בעיניה.

תזכרו בפרעות פקיעין שהתרחשו ב- 2007 וכללו חטיפת שוטרת, ירי וזריקת רימונים. אף אחד מהמעורבים אז לא הועמד לדין עד היום! יד עלומה סגרה את התיקים ב"הבנות שקטות". ויש עוד דוגמאות רבות.

ברור שלא כל הדרוזים פורעי חוק ואלימים. מן הסתם רק חלק קטן. אבל ההנהגה הרוחנית והפוליטית שלהם מגבה את האלימות הזו ורשויות המדינה, מלמעלה ועד למטה נכנעות לה ולא אוכפות את החוק במגזר הדרוזי.

ועוד דוגמא אחת מהיום להשתקה והטיוח בכל מה שנוגע לדרוזים: הגשתי אתמול שאילתא דחופה בעניין לשר לבט"פ אבל יו"ר הכנסת מהליכוד, יריב לוין, לא חשב שזה מספיק חשוב ודחה אותה. ריבונות עלאק.

לחץ כאן לצפיה דרך טוויטר

לחץ כאן לצפיה דרך טוויטר

לחץ כאן לצפיה דרך טוויטר

https://rotter.net/forum/scoops1/643621.shtml



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
23777 הודעות
יום שבת י''ג בחשון תשפ''א    16:19   31.10.20   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  17. סגן שר הבריאות יואב קיש על הלוויית השייח' הדרוזי: יעלה להם ולנו במאות נדבקים, חולים קשים ולצערי הרב גם מתים  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 31.10.20 בשעה 17:00 בברכה, ליה
 
מתסכל.

איך הם לא מבינים שצעדה כזו באיזור הכי מודלק במדינה זה פשוט אסון?

"הצליחו לסדר" את המשטרה (נכנסו בדרכים עוקפות) אבל לא "יצליחו לסדר" את הוירוס.

יעלה להם ולנו במאות נדבקים, חולים קשים ולצערי מן הסתם גם מתים.

מתסכל ועצוב.

https://rotter.net/forum/scoops1/664195.shtml

תגוביות:

1.יש איזו תגובה על נטילת החוק לידיהם או שאסור לומר זאת על ערבים? פלא שלא אמר שמבין לליבם. איזה סגר יש אצלם אם הצליחו להגיע לצפת כרצונם?

2.מדינה בלי חוק.

3.מפירותיה של ועדת אור. אהוד ברק הקים אותה...

4.סיימנו לדון האם לגנוב גופה בכוח מביה''ח זה לגיטימי?

5.מחכה לשמוע מה העונש מצד מוסדות אכיפת החוק?

*****

לאחר ההודעה על מותו של איש הדת ממג'דל שמס במרכז הרפואי זיו בצפת, צבאו עשרות בני אדם על בית החולים בבקשה לקבל את גופתו. המשטרה חוקרת את נסיבות האירוע

https://www.maariv.co.il/news/law/Article-799051

תגוביות:

1.המשטרה מתה מפחד מהערבים. יותר נוח לה לרדוף אחרי ילדות בקניון שלא חבשו מסיכה.

2.לסדר שאסאד יחטוף כל הכפר לסוריה ובא לציון גואל.

3.לגרש אותם לסוריה עם הקורונה.

4.הם לא ממש סופרים את המשטרה.

5.נתניהו, ממשלת ישראל, כנסת ישראל, צה"ל, משטרת ישראל, בתי המשפט וכל רשויות החוק ואכיפת החוק משקשקים מפחד מהערבים, הבדואים והדרוזים.

6.אנחנו לימדנו אותם שלהם הכל מותר. "תודה מיוחדת" למערכת אכיפת החוק לרבות משטרת ישראל וביהמ"ש העליון.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות