הועבר בתאריך 06.10.13 בשעה 21:42 מפורום חדשות על-ידי Maya, (גלובל)
השבוע לפני 32 שנה סטי"ל של חיל-הים עולה על שרטון בחוף הסעודי, 80 ק"מ מאילת.במבצע מורכב, מסייעים מסוקי חיל-האוויר בפינוי אנשי הצוות והציוד לישראל.
ב-22 בספטמבר 1981, בשעת צהריים, הפליג מנמל חיפה סטי"ל של חיל-הים בדרכו לאילת. הסטי"ל, אחת מספינות שרבורג הידועות, יצא להפלגה שגרתית בנתיב שחצה את תעלת סואץ ומפרץ סואץ, חלף על פני מצרי טיראן והמשיך צפונה במפרץ אילת.
ב-24 בספטמבר, לפנות בוקר, עלה הסטי"ל על ריף אלמוגים בראס אל-כביר שבחוף הסעודי, נטה על צידו ונעצר בחוזקה על החוף.
סטי" חיל הים תקוע בחוף הסעודי:
זרם חזק של מים חדר פנימה, קרקעית הסטי"ל התבקעה במספר מקומות והמדחפים וההגאים נקרעו.
למרבה המזל, איש לא נפגע בהתנגשות, והחיילים הוצבו בכוננות בעמדות הירי של הסטי"ל. תוך זמן קצר נוצר קשר בין הסטי"ל לבין מפקד חיל-הים דאז, האלוף זאב אלמוג, שפקד על החיילים לא להגיב בירי לעבר כוחות צבא סעודיים, אלא אם יהיו בסכנה ממשית לחייהם.
ספינות דבור ששטו בקירבת מקום הוזעקו כדי להגן על הסטי"ל, והצליחו להבריח שתי סירות סיור סעודיות.
מטוסי קרב של חיל-האוויר חגו מעל שמי האיזור כדי להרתיע את הסעודים מסיכון שלומם של אנשי הצוות.
זמן קצר לאחר שהסטי"ל עלה על שרטון, הוזנקו ארבעה צוותים של יחידת החילוץ והפינוי בהיטס של חיל-האוויר (669), בפיקודו של מפקד היחידה דאז, אל"מ (מיל') רמי כהן.
מסורי היסעור על החוף הסעודי:
הצוותים הוטסו בשני מסוקי יסעור למסלול עפר סמוך לדהב שבסיני, שהיה באותם ימים בשליטה ישראלית.
מסלול זה שימש כמינחת מאולתר למסוקי אנפה ויסעור וכמקום איחסון לציוד הרב שנשאו איתם אנשי חיל-האוויר ולוחמי הסיירות המובחרות שהגיעו באותה עת למקום.
תצ"א של רצועת החוף דהב שהייתה בשליטה ישראלית ממוקמת כמה עשרות קמ מאילת:
מכיוון שלא נמסר לצוותי החילוץ מידע מדויק על אופי החילוץ, הצטיידו הלוחמים בציוד חילוץ והצלה שכלל ציוד צלילה, חבלים לסנפלינג ואמצעי לחימה רבים, למקרה שהחילוץ יתבצע תחת אש.
במקביל לריכוז כוחות צה"ל, החלו מאמצים דיפלומטיים נרחבים, כדי להבטיח שכוחות הצבא הסעודיים לא ינסו להפריע לפעולות החילוץ.
בתיווכה של ארה"ב, הסעודים הביעו נכונות לאפשר את חילוץ הסטי"ל ללא עימות, וזאת בתנאי שישראל לא תתן פרסום להסכמתם, כדי למנוע מהם הסתבכות מדינית עם ארצות ערב.
סמוך לשעה שבע בבוקר, נחת מסוק אנפה של חיל-האוויר על החוף הסעודי, נושא בתוכו חובש ורופא של יחידת החילוץ.
צילום שנעשה ממסוק היסעור:
הצוות פינה את שתי הקצינות ומספר אנשי צוות שהיו על סיפון הסטי"ל, והטיס אותם לחוף הישראלי.
"חשבתי שניתקל בקושי מסוים בחילוץ האנשים מהספינה", סיפר סגן ע', טייס האנפה.
"תיארתי לעצמי, שנצטרך לרחף מעל לסטי"ל ולהעלות אל המסוק את האנשים בעזרת חבלים.
תמיד במקרים כאלה צריך להזהר מהתורן, מהאנטנות ומהחבלים המתוחים.
אבל כשאני מגיע לשם מה אני רואה? החרטום יושב ממש על החול והצוות עולה ויורד מהספינה בלי להרטיב אפילו את הנעליים!"
תצ"א של מיקומי הארועים:
צוותי יחידת החילוץ נטלו חלק גם במאמצי הקלת העומס על הספינה, כדי שתוכל לצוף ביתר קלות. ב-25 בספטמבר, לפנות בוקר, המריא יסעור עמוס במומחים לחילוץ, מהנדסים ומכונאים, עם ציוד חילוץ רב שכלל רשתות, רצועות קשירה ותלייה ועוד. המשימה היתה לפנות את הציוד היקר ביותר שעל הספינה - טילי הגבריאל, שנוטרלו מבעוד מועד על-ידי אנשי חיל-הים.
חילוץ הטילים על-ידי מסוקי היסעור היה מורכב ומסובך מאין כמוהו:
ראשית, הסטי"ל נטה על צידו והקשה על הרמת המארזים. הבעיה נפתרה לאחר שטייס היסעור ריחף מעל פני הסטי"ל כשהוא נטוי בדיוק באותה הזווית - לכיוון השני. בעיה נוספת היתה התורן הגבוה של הספינה, שדרש רצועת-הרמה ארוכה פי חמישה מהמקובל. "המארז, שמשקלו כמה טונות, התנדנד הרחק מתחתנו", סיפר סרן ד', טייס היסעור. "טיסה עם רצועה ארוכה כל-כך היא מסוכנת. הסיכוי שהמטען יתבדר ויפגע ברוטור הוא גדול מאוד, לכן נאלצנו להאט את המהירות עד למינימום".
עיותני התקופה:
62 שעות ארכו נסיונות החילוץ של הסטי"ל. חיילי היחידה לעבודות תת-מימיות של חיל-הים .
http://www.iaf.org.il/3871-5212-he/IAF.aspx