קבוצות דיון
גילוי מסמכים
נושא #27430
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
אורי
חבר מתאריך 18.6.12
31374 הודעות | יום חמישי כ''ב בשבט תשע''ד
08:46 23.01.14 |
|
שכטמן: אנו דוהרים לקראת קטסטרופה. אינני יודע אם אפשר לעצור את זה, אבל אני אנסה
|
הועבר בתאריך 24.01.14 בשעה 20:51 מפורום חדשות על-ידי Maya, (גלובל) פרופ' דן שכטמן היה במשך שנים דמות מוקצית במסדרונות האקדמיה. מחקריו בנושאי קריסטלוגרפיה (תורת הגבישים) נתקלו בקיתונות של בוז, עד שהבינו הלועגים כי תגליותיו המדעיות של הכימאי הדחוי מהטכניון הן לא פחות ממהפכניות. תגליות אלה זיכו אותו ב־2011 בפרס נובל לכימיה, אבל אולי התקופה הארוכה בצד הלא מפורגן של המיליה האקדמי גרמה לכך שהפרופסור החיפאי נשאר גם אחרי הזכייה דמות צנועה, מעורבת חברתית, כזו המדברת בגובה העיניים ומתעקשת שיקראו לה דני. http://images1.calcalist.co.il/PicServer2/20122005/306583/YE1260563_L.jpg זו אולי הסיבה שמכריו לא הופתעו למצוא אותו בשנים האחרונות במקומות שפרופסורים מהטכניון לא נוהגים להגיע אליהם: בכיתות עם לוחות מתפוררים בירוחם או ברמת חובב, שם העביר שיעורי כימיה לתלמידים יהודים ובדואים; בכנסים חברתיים עמוסים לעייפה בפעילים חברתיים צעקנים; או בכנסים נידחים בחו"ל, לשם הגיע לבקשת שגרירים שביקשו להילחם בדה־לגיטימציה של ישראל. בסוף פברואר הקרוב יתחיל שכטמן, שמחר יחגוג 73, גם להנחות בעצמו תוכנית מדע לילדים, שבה ילמד תלמידי כיתה א' את עקרונות הביולוגיה, הפיזיקה ומדעי כדור הארץ. חתני פרס נובל אינם נוהגים לנסוע בעצמם לרמת חובב או להנחות תוכניות שחברי הפאנל בהן הם ילדים בני שבע. לכל היותר הם מתירים את השימוש בשמם בפרויקטים מעין אלה. אבל שכטמן אינו נובליסט טיפוסי. ניתן היה ללמוד על כך בשבוע שעבר, כשבחר להכריז על מועמדותו לנשיאות המדינה דווקא בערב שישי ודווקא בערוץ הראשון נטול הרייטינג, על אף שכל מהדורת חדשות היתה מעניקה לו בשמחה את הפריים־טיים. התהודה הציבורית היתה בהתאם, והיא גם תאמה את בחירתו שלא להצטייד בשלב זה באנשי יחסי ציבור שילבו את הלהבות התקשורתיות. בשיחה עם "מוסף כלכליסט" מתגלה שכטמן כשילוב של נביא זעם ושל איש אקדמיה מעט נאיבי. מדען מהולל שהחליט לקפוץ לבריכה שאינו שוחה בה בטבעיות פשוט מתוך דאגה עמוקה, כשהוא כלל אינו יודע אם מבול הפניות אליו, שדחק בו להגיש את מועמדותו, הוא פרץ טבעי של ציבור מתוסכל או מהלך מתוכנן של גורם שהוא עצמו אינו יודע עליו. בשיחה בינינו שכטמן עדיין אינו מצויד אפילו ברשימה של עשרה חברי כנסת שהוא נדרש לתמיכתם כדי שיוכל להגיש את מועמדותו לנשיאות, והוא בוודאי אינו יכול לשרטט תוכנית סדורה לכיבוש המשרה הרמה. גם כשהוא מדבר על תוכניותיו לנשיאות אפשר להתבלבל לרגע ולחשוב שבישראל, כמו בארצות הברית, הנשיא הוא ראש המדינה בפועל ולא דמות סמלית בעלת סמכויות מוגבלות. לשכטמן זה לא מפריע. הוא מצהיר כי הוא מגיש את מועמדותו לתפקיד כדי לחולל שינויים בשדות רבים בחברה הישראלית, שלתפיסתו היא חברה גוועת. איך התגבש הרעיון להגיש מועמדות לנשיאות? "זו לא היתה החלטה רגעית או קלה. פנו אליי בעת האחרונה הרבה אנשים - חלקם חברים וחלקם כאלה שאיני מכיר ופנו אליי במייל - וביקשו ממני לשקול את מועמדותי. החלטתי שאני הולך על זה". לא חששת שפוליטיקאים שחומדים את כס הנשיאות יציירו אותך כנאיבי? "לא חשבתי שזה יהיה קל, אבל אני מוכן להיאבק". למה זה חשוב לך? "אני לא מחפש כבוד. אני רוצה ליצור מצב שבו הילדים והנכדים שלי יוכלו לחיות פה". ובמצב הנוכחי אתה לא חושב שהם יוכלו לחיות פה? "יש פה בעיות שאם לא ייפתרו, אי אפשר יהיה לחיות פה בעוד דור". אילו בעיות? "יש פה בעיות חברתיות קשות. ראשית, אבטלה. יש פה אוכלוסיות שלא עובדות, שההשכלה שלהן לא מאפשרת להן לעבוד". אתה מדבר על החרדים. "נכון. ידעת שלפי נתוני מכון טאוב, רמת התעסוקה של חרדים מקבילה לרמת התעסוקה של אנשים בעלי ארבע שנות לימוד, אנשים שסיימו כיתה ד'? אתה מבין מה שאני אומר לך? חשוב לי להבהיר שאני רוצה להבין את החרדים, את המקום שממנו הם באים. אם אבחר, אלך אליהם. אלך אל הרבנים. אקבע איתם פגישות. אנסה להבין מדוע הם לא מוכנים ללמוד לימודי ליבה. אני באמת רוצה להבין את זה". אילו עוד בעיות מעיבות על עתידה של החברה הישראלית? "חינוך. אנשים פה מתנהגים באלימות, בחוסר כבוד. אנחנו חברה אלימה. אין פה תרבות של חינוך. יש פה מורים, אבל אין מחנכים. יש לי ארבעה ילדים: הגדולה, פסיכולוגית, גרה בישראל; שניים כעת בפוסט־דוקטורט בארצות הברית (בפסיכולוגיה ופיזיקה); והרביעית, גם כן פסיכולוגית, גרה בארצות הברית ולא תחזור ארצה משום שהיא חושבת שישראל היא מדינה אלימה שאי אפשר לחיות בה". אחת הטענות היא שיוקר המחיה הוא הגורם המרכזי להגירת צעירים. "זו באמת בעיה קרדינלית. אי אפשר להמשיך במצב הנוכחי, כשהמחירים גבוהים והמשכורות נמוכות. רמת המחירים פה בלתי סבירה, הכל פה יקר יותר מבחו"ל, ואני גרתי שנים בארצות הברית. כל זה נובע מקרטלים שאי אפשר לפרק, ממערכת בנקאית ששודדת אותנו וממנטליות של מי שיכול לקחת מהציבור - לוקח. לא אשתוק בנושא הזה. אנחנו צריכים מדינה שאפשר לחיות בה". אתה מרגיש שיש התעוררות בקרב הציבור מאז המחאה? "המחאה לא הועילה בדבר. להפך, המחירים רק עלו. אם בנקאים עדיין מרוויחים את מה שהם מרוויחים משום שהם גובים עמלה על כל קשקוש, ואם הבנקים עדיין מחזיקים באופן בלתי נתפס בחברות כרטיסי אשראי, אז לא היה פה שינוי, ואנשים לא תמיד מבינים את המחיר האדיר של המצב הזה". אז מה יהיה? "כשיש ירידה לאורך זמן, אין מנוס מהתפוצצות. זו תופעה שקיימת בכל תחומי החיים. גם במדע, גם בכלכלה. תראה מה קרה בעולם הערבי. גם לפה זה יגיע אם לא יהיה שינוי. תהיה פה התפרקות פתאומית של כל המערכת. אני רואה את המגמה ואנחנו דוהרים לקראת קטסטרופה. אני לא יודע אם אפשר לעצור את זה, אבל אני מוכן לנסות". ראש הממשלה, שר האוצר ונגיד בנק ישראל אומרים שהמצב הכלכלי פה מצוין. "הממוצע טוב, אבל מה עוזר לי הממוצע? הרי אתה מכיר את הפתגם שאומר שאפשר לטבוע באגם שעומקו הממוצע הוא 25 ס"מ". וגם הנגב עוד יהיה פורח אחד המקומות שבהם קל יותר לטבוע בממוצע הוא הנגב. לשם הגיע שכטמן בשנתיים האחרונות אינספור פעמים כדי להרצות בפני תלמידי תיכון יהודים ובדואים, שבחרו ללמוד כימיה לבגרות ברמה מוגברת. "הכל בזכות אודי קינן (פרופ' אהוד קינן מהטכניון), שמצא לפני כמה שנים שבכל הנגב, לבד מבאר שבע, אין ולו תלמיד אחד שהרחיב כימיה לחמש יחידות", מסביר שכטמן. "אז הוא גייס אותי ואת שלושת הנובליסטים האחרים (אהרן צ'חנובר, אברהם הרשקו ועדה יונת), כדי שנבוא ונרצה, נלמד בבתי ספר יהודיים ובדואיים בנגב וננסה להעלות את המוטיבציה להרחיב לימודי כימיה. בשנה הראשונה לפרויקט 140 תלמידים בנגב, לא כולל באר שבע, בחרו להגביר כימיה. השנה המספר כבר הכפיל את עצמו. זה הישג אדיר. בתוך שנתיים מאפס ליותר מ־250". אי אפשר לדבר על כך ולא לדבר על רמת המורים בישראל. "כן. יש בעיה". מהי? "רמת המורים היא פועל יוצא של מי שהולך להיות מורה. ספי הקבלה ורמת הלימודים במכללות להוראה אינם מספקים". אולי הבעיה היא שהתנאים המוצעים למורים אינם טובים, וזה מה שמדיר צעירים מלימודי הוראה. "התנאים, ביחס למקצועות אחרים, כבר לא כאלה רעים. המשכורות עלו, ויש בארץ מורים מצוינים, הבעיה היא שהם עובדים במקומות מסוימים מאוד. לדוגמה, במגזר הדתי־לאומי או במגזר הערבי. בעיה נוספת היא שגם כשיש מורים טובים, אין להם אוריינות מדעית". מצד אחד אין אוריינות מדעית, ומצד שני ישראל היא בירת הסטארט־אפים העולמית. אתה לימדת במשך שנים יזמות טכנולוגית בטכניון, אבל הצהרת לא פעם שאתה מתנגד לתרבות האקזיטים המהירים. "לעתים נוצר מצב שבו חברה לא יכולה להתקדם יותר, ואז אני לא מאשים צעיר שמקבל הצעה בסכום גבוה מאוד ובוחר למכור אותה. גם אין לי בעיה עקרונית עם יזמים צעירים שמקבלים הרבה כסף, אבל זה לא טוב למדינה. אנחנו צריכים חברות כמו טבע, אורמת ורד בינת, שמעסיקות הרבה אנשים מוכשרים, ולא עוד סטארט־אפ של אפליקציה שנמכר לחברת ענק. האשם בעיניי הוא בקרנות ההון סיכון, שהורגות את הסטארט־אפים כשהם צעירים. יש קרנות טובות יותר ופחות, אבל הבעיה אצלן היא שהן רוצות החזר מהיר על הכסף. זו הבעיה. ככה לא בונים מדינה". אבל לצעירים ולקרנות לא אכפת אם נבנה מדינה. "נכון, אבל לי אכפת". אתה מדען, זוכה פרס נובל, ואחת הבעיות הקשות של האקדמיה בישראל היא העובדה שמדענים עוזבים את ישראל לטובת אוניברסיטאות בארצות הברית. "אנחנו אכן לצערי מובילים בנושא הזה. בעבר הצעתי להקים בארץ מרכזי מחקר שישיבו לפה את המוחות הבורחים, אבל זה לא קרה. באופן מפתיע מי שהתנגדו הם המדענים הישראלים, שפחדו שהקמת מרכזים כאלה תפגע להם בתקציבי המחקר. ככה זה. אנשים לא מסתכלים על הרמה הממלכתית". http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3622383,00.html
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום חמישי כ''ב בשבט תשע''ד
11:19 23.01.14 |
|
26. בבקשה ידידי:
בתגובה להודעה מספר 21
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 23.01.14 בשעה 11:22 בברכה, פילוביץ שחף ynet אשתו של טריה לארסן תחזיר הכספים שקיבלה ממרכז פרס - חדשות 24 במאי 2002 - מונה יול, שגרירת נורווגיה בישראל ואשתו של שליח האו"ם טריה לארסן, הודיעה היום (ו') למשרד החוץ באוסלו שבכוונתה להחזיר את הפרס הכספי שקיבלה ממרכז פרס ... www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1908454,00.htmlחשיפה: מרכז פרס לשלום נתן פרס בסך 100 אלף דולרים לטריה לארסן ולאשתו ... העיתונאי דוד בדין חשף כי לפני כשלש שנים קיבלו שליח האו\"ם טריה לארסן ורעייתו מונה, שכיהנה אז כשגרירת נורבגיה, 100 אלף דולרים מ\"מרכז פרס לשלום\". http://www.inn.co.il/News/News.aspx/24578 טריה לארסן http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A1%D7%9F . . 34. ראש הממשלה שרון מחרים את טריה לארסן !! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5392&omm=34תת-אשכול: 30. הממשלה הנורבגית תחקור את מרכז פרס לשלום...... https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5392&omm=30&viewmode= טריה לארסן ממשיך לבחוש ולחלל את לחניו של..... טריה לארסן בעקבות פרס בנה את ''הטבח בג'נין, !! תכנית לארסן פרס מצליחה: האו''ם ממנה ועדת חקירה ראש הממשלה שרון מחרים את טריה לארסן !! טריה לארסן מונע ממחמוד עבאס להחליף את........ טריה לארסן ידע, יודע, שתק ועדיין שותק ....... מי נותן תמיכה ללארסן בישראל...?? . . . https://tinyurl.com/5a2yl כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום חמישי כ''ב בשבט תשע''ד
13:22 23.01.14 |
|
34. האם שאכטה-מן מוביל/מובל להקמת משטר נשיאותי...??
בתגובה להודעה מספר 0
|
לדעתי הם הולכים על מהלך של משטר נשיאותי...זה מתחיל מהזלזול המופגן שלו בכנסת (בסרטון הפאנל, ובעצומה), + המייל שקיבלתי (מצ"ב) ביום ראשון בבוקר מעמותת הסגל ה"בכיר" המקשרת ליחזקאל דרור שהוא תמיד בעד משטר נשיאותי:שלום ושבוע טוב, עם הודעתו של פרופ' דן שכטמן על כוונתו להתמודד על תפקיד נשיא המדינה, החלה עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי להוביל מהלכים לקידום בחירתו. מעבר למחקרו המהפכני והישגיו המדעיים מגלם פרופ' שכטמן באישיותו ובעשייתו ערכים של מצוינות, דבקות במטרה, פתיחות בענייני חברה וכן פעילות בשדה החינוך וההשכלה הגבוהה. היותו בלתי מזוהה פוליטית מוסיפה מימד חשוב למועמדותו. חתן פרס נובל על כס נשיא המדינה יביא כבוד לישראל וירים את קרנה. האיש לא רק מתאים וראוי ביותר לתפקיד הרם, אלא גם העם בישראל ראוי לנשיא כמותו. עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי מתכוונת לעורר דעת קהל ולחץ ציבורי בעניין זה באמצעות אישי ציבור בולטים, גופים ציבוריים בעלי משקל, החברה האזרחית ומובילי דעה ברשתות החברתיות ובמרחב האינטרנטי כולו. כמו כן תפנה העמותה כבר בימים אלה ב"קול קורא" לחברי כנסת מכל סיעות הבית כדי להכשיר את הקרקע להגשת מועמדותו של פרופ' שכטמן ובחירתו לנשיא המדינה. חשוב לציין שעמותת הסגל הבכיר קראה ופעלה במשך השנים לשיתוף הציבור בתהליכי קבלת החלטות ואף קיימה בזמנו במשכן הכנסת יום עיון רב משתתפים בנושא. עניין בחירת הנשיא היא הזדמנות פז למימוש שיתוף הציבור בנושא זה שהוא רב חשיבות ברמה הלאומית. נודה אם תשתפו פעולה בגיבוש דעת קהל למען בחירת פרופ' שכטמן לנשיא המדינה, בשלב ראשון על-ידי הפצת הודעה זו לכל אנשי הקשר ורשימות התפוצה שלכם ועל ידי הצטרפות לעצומות המופצות בימים אלה. כל יוזמה נוספת בנושא תבורך. יוזמי ומובילי הקמפיין הם חברי הנהלת העמותה, יאיר בר-קול, מייסד פורום הסגל הבכיר בשירות הציבורי ויו"ר העמותה לשעבר ואלי פלג, סגן יו"ר העמותה. בברכה, עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי
יאיר בר-קול, חבר הנהלת העמותה, יו"ר העמותה בשנים 2002 עד 2012 טל: 02-6542044, נייד: 052-6292937, פקס: 02-6541978 _____לפיתוח ולטיפוח מנהיגות ציבורית ________ https://tinyurl.com/5a2yl כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | אור ליום ששי כ''ג בשבט תשע''ד
20:08 23.01.14 |
|
61. יחזקאל בן דרור: משטר נשיאותי עכשיו (*)
בתגובה להודעה מספר 34
|
משטר נשיאותי עכשיו יחזקאל דרור 01.12.2012 הבה נדמיין שבישראל הונהג משטר נשיאותי, בעל מאפיינים ההולמים את התנאים הספציפיים שלנו. המשטר הזה יתאפיין, מצד אחד, בנשיא שנבחר בבחירות ישירות, נהנה מסמכויות רבות בתחומי המדיניות, התקציב והחקיקה, ממנה שרים לפי שיקול דעתו ומוסמך גם לקרוא פעם בשנתיים למשאל עם; מהצד האחר, רוב מיוחס בכנסת, שיוכל להביע אי-אמון בנשיא ופיקוח מצד בית המשפט העליון, יהוו ביטחונות נגד ניצול לרעה של עוצמת הנשיא. האם משטר כזה היה משנה את מצבה של ישראל? להערכתי, אין כלל ספק שמשטר נשיאותי מושכל היה מקל על ישראל להתמודד עם בעיותיה, ללא פגיעה כלשהי בעקרונות הדמוקרטיה. אין שחר לטענה כאילו משטר נשיאותי הוא פחות דמוקרטי ממשטר פרלמנטרי כמו זה הנוהג בישראל. די בדוגמאות של צרפת וארצות הברית, שהן לדעת הכל מדינות דמוקרטיות, כדי להוכיח זאת. דוגמאות לרעה, הלקוחות מדרום אמריקה, מתעלמות מהשוני בנסיבות. מתוך כל החלופות הקיימות למשטרים דמוקרטיים, יש לבחור את הדגם המתאים ביותר למצבה של חברה מסוימת. כך, למשל, אם צרפת לא היתה משנה את החוקה שלה לחוקה נשיאותית, מנהיג דגול כדה גול לא היה יכול להוציא את מדינתו מהביצה האלג'ירית ולשקמה מבחינה כלכלית ומוסרית אחרי הכיבוש הנאצי והשיתוף פעולה עמו. ישראל עומדת בצומת דרכים שבו עליה לבחור באופן ברור את דרכה המדינית - בין אם בכיוון של יוזמת שלום ונקיטת צעדים ממשיים לקראת פתרון של שתי מדינות, ובין אם בכיוון של סיפוח חלקים גדולים מיהודה ושומרון. החלופה הגרועה מכל היא "דשדוש", תוך כדי הצהרות והתחייבויות הסותרות פעולות ממשיות בשטח. אם היה בסיס להשערה שניתן "לנהל את הסכסוך" מתוך ציפייה ריאלית שעם הזמן מצבה של ישראל ישתפר, שלא תתפתח סדרה של התנגשויות אלימות שתגבה מישראל מחיר של ממש, ושהזירה הבינלאומית לא תנסה לכפות עלינו פתרון בתנאים שאינם רצויים לנו - אזי אפשר היה לומר שיש טעם בדשדוש, בטענה שאין הסכמה פנימית על דרך מדינית ברורה וארוכת טווח. אולם שלוש הנחות אלה גם יחד שגויות מן היסוד, ורב החשש שברירת המחדל של אי-החלטה, הנוחה בטווח הקצר, היא הגרועה מכל. היא גם עלולה להקשות ממשית על מאמצי ישראל בנושא הקריטי של מניעת התגרענות איראנית. מכאן שדרוש לישראל משטר שיאפשר הכרעה דמוקרטית למרות חילוקי דעות בעם. משטר נשיאותי מאפשר זאת, הן הודות לצמצום התלות בעסקני מפלגות, שאינם מבינים את הנושא המדיני לעומקו, הן הודות לאפשרות ליזום משאל עם - מה עוד שיש סימנים רבים לכך, שרבים מחברי הכנסת יותר קיצוניים בדעותיהם מאשר רוב הציבור. אם לחזור לתרגיל החשיבה: לו נתניהו היה עומד בראש משטר נשיאותי בתוקף בחירה ישירה, כי אז היה לו יתר חופש בהרכבת הממשלה והיו עומדים לרשותו אמצעים רבים לגיוס תמיכה מחברי כנסת-עסקנים (כפי שהדבר מומחש בצורה יוצא מהכלל בסרטו החדש של סטיבן שפילברג על לינקולן, שיוקרן בקרוב בארץ). אינני יודע איך נתניהו היה מחליט לו היה משתחרר מחלק מהמגבלות של הפוליטיקה הפנימית, אך הוא אינטליגנטי יותר ממרבית עסקני הכנסת, וגם מבין יותר לעומק מהם את מצבה המדיני של ישראל. לכן יש להניח, כי לו היה מקבל לידיו, במסגרת משטר נשיאותי, עוד עוצמה דמוקרטית, היתה לכך השפעה טובה על החלטותיו בנושא המדיני. זה הדין גם בשמעון פרס, לו היה נבחר לראש המדינה במשטר נשיאותי, ולמועמדים עתידיים אפשריים כגון אהוד ברק. לכן, הוועדות והמכונים למיניהם שעסקו בסוגיות המשטר טעו בגדול, למרות הכוונות הטובות, בכך שהתנגדו - בגלל חוסר הבנה ממשית של צורכי מדינת ישראל ודבקות בהנחות מופשטות חסרות בסיס - להנהגת משטר נשיאותי במקום לפעול לכינונו. מן הראוי שכל העוסקים בסוגיה ישקלו מחד את עמדתם, שכן רב החשש שהמשטר הנוכחי יימנע הכרעות חיוניות, אלא לאחר תשלום מחיר מיותר. לכן צריך לדחוף במלוא המרץ להנהגת משטר נשיאותי בישראל מהר ככל האפשר. מקור: http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1876318 . . .
https://tinyurl.com/5a2yl כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|