ערכתי לאחרונה בתאריך 04.04.14 בשעה 08:40 בברכה, ליה
שפטל: "מתברר שכאשר אולמרט היה ראש ממשלה המדינה נשלטה על-ידי ארגון פשע. מדובר בהתנהלות קלאסית ומובהקת של ארגון פשיעה.http://103fm.thepost.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=GDDGDL&c41t4nzVQ=KL
משפחת שרון התנהלה כמשפחת פשע לכל דבר ועניין:
מאזין: "צרם לי לשמוע אותך משווה את משפחת שרון למשפחת פשע"
http://103fm.thepost.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=EMMJDE&c41t4nzVQ=KL
אלדד יניב:
כנופיית הון - שלטון - עיתון - ביטחון השתלטה בעשור האחרון על מדינת ישראל
אתר וואלה סירב להעלות את הפרק החדש מספרו של אלדד יניב על קשרי הון ושלטון במדינת ישראל המרקיבה והולכת!
לדברי אלדד יניב:
גם השבוע לא עלה הפרק השבועי מספרי האינטרנטי, "פניית פרסה", לוואלה! אינני יודע מה הסיבה. אני מניח שכמו בשבוע שעבר, לחץ הפוליטיקאים הכריע גם את כלי התקשורת החשוב הזה...
השבוע אני מעלה את פרק 16 ב"פניית פרסה", כלשונו, לרשת.
אם תמצאו בו עניין, תשתפו אותו שוב ושוב ושוב. אומר על כך תודה גדולה.
בימים הקרובים אבדוק כיצד, איך והיכן אמשיך לספר את האמת שאני מכיר ושאותה ראיתי בעיני ושמעתי באוזניי - על כנופיית ההון-שלטון-עיתון-ביטחון, שהשתלטה בעשור האחרון על מדינת ישראל.
אני מקווה שאתגבר על הקשיים.
אלדד.
***
פרק 16
מרטין שלאף בדרכו חזרה לישראל
אלכוהול, בשר חזיר ופוליטיקאים בכירים לקישוט * "אין סיבה שהוא לא יחזור לכיסא", אמר מרטין שלאף לאורחים במסיבה המפוארת שערך בסוף השבוע, כשעוד היה בטוח ש"החבר שלי" אהוד אולמרט ייצא זכאי * עכשיו, הוא צריך למצוא זיטון אחר להמר עליו ברולטה | אלדד יניב
"עם השמוק הזה לא יהיה הסדר ולא יהיה הסכם", צחק מרטין שלאף בקול גדול. הוא עטף ביד אחת את שר החוץ אביגדור ליברמן ובשנייה את יו"ר ש"ס אריה דרעי וניסה לקרב ביניהם. הכתבים הפוליטיים מדווחים על קרע נורא בין השניים, אבל זו העמדת פנים והצגה גדולה. כי עם כל הכבוד ליאיר לפיד ולשוויון בנטל, אצל שלאף בווינה המציאות היא אחרת.
בסוף השבוע נחתה אצלו רכבת אווירית ענקית, כזאת שיוצאת לדרך לפחות פעמיים בשנה. כששלאף חוגג, המוזמנים צריכים לפתוח יומנים ולאסוף את כרטיסי הטיסה שהוא שולח. שלאף לא אוהב תירוצים והסברים. יש מועד, "save the date", שבו חייבים כולם להתייצב. גם אולמרט הוזמן להתייצב בחגיגה, אבל באופן חריג ביקש הפעם פס – ובאופן יוצא דופן לא פחות נתן לו שלאף אישור להיעדר. הרי זה ברור שאולמרט לא יכול זו הפעם להצטרף.
אף שבדרך כלל מה שקורה אצל שלאף נשאר אצל שלאף, בווינה או ביאכטה בסרדיניה, עובדה שכל מה שקרה בסוף השבוע שעבר דלף. ואיך זה היה נראה בישראל אם מישהו היה מעלה ברשתות החברתיות איזה סלפי, כשעוד כמה ימים יכריע השופט דוד רוזן את מקום מגוריו של אולמרט בשנים הקרובות, וכך גם את תכניותיו העיסקיות של שלאף ואת עתידה של ישראל? בסוף השבוע שלאף עוד חשב שאולמרט יזוכה. ומה יותר טוב מזה שהחבר הוותיק ישוב להתמודד על הכיסא?
מכל העולם הגיעו אורחים חשובים. וכמו שיש באירועים האלה הרבה אלכוהול ובשר וריקודים, יעלו ויבואו גם הקישוטים: הפוליטיקאים הישראלים ובעלי תפקידים בכירים. הם באים לדפוק נוכחות. הרי כל השנה הם מקבלים עזרה, תרומות ופרנסה – אז זה אפילו הוגן לתת בתמורה איזה יום עבודה פעמיים בשנה.
וזו החבורה שהתייצבה לקריאה: שר החוץ ליברמן הגיע מביקור ממלכתי בבולגריה. הוא אמנם ניסה להסתיר ולטשטש עקבות, כי הוא עכשיו איווט "החדש" והמעמד מחייב, אז הוא הודיע לכתבים המדיניים שהוא יוצא לביקור בסופיה, ומשם ממשיך לווינה "שם יקיים מפגש עם ראשי הקהילות והארגונים היהודיים מכל רחבי אירופה".
היועץ המשפטי של הקזינו ביריחו שלא פועל, עו"ד דב ויסגלס, הגיע מתל אביב.
גם דרעי.
גם חיים רמון.
גם רבנים.
גם מנהלי בתי חולים ממשלתיים.
גם ראשי אוניברסיטאות מתוקצבות על ידי המדינה.
גם ראשי הבנקים.
אם הבחור שלנו מזוכה, אין סיבה שהוא לא יחזור לכיסא, שיתף שלאף בחלומות את האורחים שהגיעו בסוף השבוע לחגוג את הבר מצווה של הבן. בבוקר עלתה כל החבורה לתורה בבית הכנסת הגדול בווינה.
בסיום התפילה, בקדיש, נפתח האות למשתה ההון-שלטון הגדול, שיסתיים רק לקראת חצות. בבניין ההיסטורי שהפך לאולם אירועים מפואר, ה-"Post Sparkasse", נשפך האלכוהול ונחתך הבשר. הכדורגלן הגרמני מיכאל בלאק, אלילו של חתן בר המצווה, בא לברך ולתת כבוד. ובעיקר להתעכב ולהצטלם עם רוב האורחים שהגיעו מישראל. פוליטיקאים בכירים ואנשי הון שהם בעיקר אוהדי כדורגל שרופים.
מקלט האטום של הרצליה
לפני קצת יותר מחצי שנה, בסוף הקיץ, נפגשה אותה חבורה לחגיגה גדולה ולא פחות שמחה. ככה זה קורה, כאמור, לפחות פעמיים בשנה. אם אין סיבה למסיבה, אז נפגשים בקיץ על היאכטה בסרדיניה ובחורף למשתה בווינה. אז, התקיימה החגיגה בהילולה גדולה לכבוד החתונה של בתו. אצל שלאף, שנשוי כמה וכמה פעמים והיד עוד נטויה, תמיד יש שמחה ועוד אחת שצפויה. אז בקיץ, כשנפגשה החבורה, היא התחייבה לשוב באביב בחזרה.
גם שלאף מתכנן לשוב בחודשים הקרובים בחזרה, לישראל ולהשתקע בה ברצינות עד להסתבכות הבאה.
"תהליך השלום" כמו "תקציב הביטחון" הן שתי פרות, ובעיקר מסך עשן לפרנסה גדולה של הרבה אוליגרכים וטייקונים ולשעברים, שהפכו מילים קדושות לעסקים מכניסים נורא.
בשנים הטובות של המזרח התיכון החדש היה לשלאף ארמון שבנה בהרצליה. על שני דונמים הוא הרים 2,000 מטר רבועים, עם אולם קולנוע, חדר כושר, מרתף יינות וחדר לשימור בשר חזיר שהוא אוהב. בארמון הוא בנה גם בריכה אחת עם מים מתוקים ואחת כזו של מים מלוחים. מעלית שיורדת ישר לים כי הארמון בנוי על הצוק, והכי חשוב למי שמתפרנס מ"שלום": מקלט אטום.
או-טו-טו אני שב. כבר ביקשתי להתחיל למצוא לי בית על הים כמו שאני אוהב, ולברר אצל הנבלות מהמשטרה אם זה בסדר שאני קופץ לישראל ואם אין להם שיגעונות לחכות לי עם חקירות, הוא נימק לאורחיו כשהיה עמוק באלכוהול.
נתתי לכמה עורכי דין לרחרח בשקט עם גורמים ידידותיים בפרקליטות. הרי לבנים סגרו את התיקים ואריק שלנו כבר לא בחיים, אז אין סיבה שאני לא אחזור לעניינים.
המוזמנים המכובדים הקשיבו בשקיקה ולא הפסיקו לגמוע מהאלכוהול. אלה מהם שלא "שומרים" יכלו לקנח גם בכמה פלחי חזיר טובים.
מאז ששלאף הסתלק מישראל ולא שב לפני יותר מעשור, כי היה מבוקש לכמה וכמה חקירות משטרה, הוא לא דרך כאן גם כשאביו הלך לבית עולם ובהר הזיתים נטמן. עכשיו יש לשלאף תוכניות חדשות: להגיע בקרוב לביקור ראשון אחרי שנים. בהתחלה רק כדי לעלות על הקבר של אבא, חיים, שנקבר בירושלים. אחר כך, לפי ההתפתחויות המדיניות והאחרות, וגובה הלהבות שביקורו ייצר, ישקול ברצינות אם יש טעם לחזור לתמיד ולהתערבב מחדש בפוליטיקה הישראלית.
לשלאף יש זרועות תמנוניות שחולשות על כל הפוליטיקה מימין ומשמאל, על כיפות ופדחות חילוניות.
לדרעי הוא מימן הגנה משפטית במאות אלפי דולרים.
לאהוד ברק הוא מימן עמותות.
לאריאל שרון הוא מימן את הבחירות.
לאולמרט הוא היה טוב כל השנים –
ועם איווט ליברמן היו לו עסקים מצוינים.
הזרועות התמנוניות האלו חולשות לא רק על הפוליטיקה הישראלית, אלא על כל האזור. גם אחרי האביב הערבי והמהומות במדינות השכנות, הוא עדיין בקשר טוב עם נשיא סוריה באשר אסד ועם המצרים והפלסטינים – וביחסים מצוינים גם עם המלך בארמון בירדן.
אחרי יותר מעשור שהוא נמצא בחקירות על תרומות בפרשת העמותות של אהוד ברק, על העסקים עם ליברמן, על חברות הקש של אריאל שרון ועל העסקים עם "הבנים" גלעד ועומרי – לשלאף יש תכניות גדולות למזרח התיכון.
זה הזמן שלו להכין להתמודדות את השותף העסקי מוחמד דחלאן, ולהדיח את אבו מאזן מראשות הרשות.
תהליך שלום? עסקי השלום
בימים הגדולים שבהם נהרסו מבני מלון הולילנד וגולחו העצים ונגזלה שכיית החמדה הירושלמית ונבנתה המפלצת על צלע ההר לטובת כיסם של מעטים, נכנס ויצא אולמרט מהוועדות המחוזיות לוודא שהפשע הושלם. בין המעטפות שמועברות לממונים כשוחד ולפקידים ולנבחרים, הקדיש אולמרט חלק מהיום לקידום "תהליך השלום".
עם שלאף, ומוחמד ראשיד, השותפים בקזינו ביריחו, רקד אולמרט טנגו, בשלישייה או ברביעייה.
בימי הולילנד לא רק פארק ילדותם של רבים הוחרב בגסות ונלקח מהציבור לטובת הכיסים, גם הקזינו של שלאף וראשיד ביריחו הופצץ.
ברק היה אז ראש ממשלה, ושלאף רצה להניע מחדש את המשא ומתן כדי לסובב מחדש את הרולטה. במלון קינג דיוויד בירושלים הוא הפגיש את שותפו העסקי מוחמד ראשיד, שהיה גם שר הכספים הפלסטיני, עם ראש עיריית ירושלים אולמרט, שיתווך מול ראש הממשלה על הסכם לחלוקת הר הבית וירושלים.
על המסגדים יונף דגל שלושת הצבעים של פלסטין, והאגן הקדוש יועבר לריבונות כל העמים.
גם כשהאינתיפאדה השניה היתה בעיצומה לא הפסיקו הפגישות והשיחות. כי עם כל הכבוד לפיגועים, מה יהיה עם העסקים. עוד פגישה, ועוד שיחה, ועוד הצעה.
עו"ד ויסגלס הוכנס לסוד העניינים ולשרטוטי המפה. אחרי כמה התייעצויות עם שרון, במשרדו של ויסגלס ברחוב לילינבלום 44 בתל אביב, נקבעה עוד פגישה חשובה בדירה של שלאף בווינה. מטעמו של שרון, ראש הממשלה המיועד שייבחר בקלפיות בדיוק שבועיים לאחר מכן, התייצבה רוח הקודש והבן עומרי. ויסגלס התייצב כדי שלפגישה יהיה תוקף משפטי מחייב, וגם איתן בן צור, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר שהיה אז היועץ המדיני.
אחרי הבחירות התהדקה הטבעת.
הפיגועים השתוללו ברחובות, אבל כל זה לא הפריע לחבורה לנסות לסגור עסקה גדולה. לשלאף וראשיד התלווה ויסגלס, שהביא איתו את השר אלי ישי כדי שיעדכן את הרב. ראש העיר אולמרט הגיע כדי לתת את הגושפנקא לחלוקת ירושלים.
בארמון של שלאף בהרצליה על הצוק, נסגרו הרבה עסקאות. ב-1999 התארחה שם ארוחה שבסופה נסגרה עסקה גדולה. אלי לנדאו, מקורבו של שרון, שרצה להפיל אז את נתניהו מהכיסא, היה המתווך. אהוד ברק, שעוד לא התרומם בסקרים, חלם להיות יורש העצר. רק שלכאלה פגישות, ברק אף פעם לא מגיע לבד. בדיוק בשיחות כאלה צריך מי שיידע לטפל בכספים. שלאף התחייב אז לתת חצי מיליון דולר. הוא חשב שאמנון ליפקין שחק הוא המתאים מכולם להיבחר לראשות הממשלה, והתנה את התרומה הנדיבה לשימוש רק בסיבוב השני. אם ברק יעלה לשם ולא שחק, שישתמש בזה לרסק את ביבי. רק ששחק פינה את הכיסא ליצחק מרדכי שפרש ברגע האחרון, ברק זינק בקלפיות והביס את ביבי ראש בראש, במכה אחת – והתרומה הפכה למתנה כי היא אף פעם לא הוחזרה ליעדה.
משלאף היא נשלחה בהעברה בנקאית לחשבון שדורון כהן, הפרקליט, הגיס והכיס של ברק, ניהל. עד היום מקום קבורתה לא נודע.
אם לבנימין נתניהו יש את שלדון אדלסון, אין סיבה שלמחנה ממול לא יהיה את מרטין שלאף, כי לכל צד מגיעה רולטה.
מזמן כבר לא היתה פה התמודדות רצינית בבחירות, ועם כל הכבוד לרצונות של הפוליטיקאים, כדי לחולל מהפך ולייצר תנופה מחדש ל"תהליך השלום", צריך פה הרבה מאוד כספים.
רק שהאדם מתכנן תכניות והשופט רוזן צוחק.
בניגוד לכל החלומות של החבורה באותו סוף שבוע שמח נורא, לא רק שהבחור שלנו לא זוכה, הוא הורשע ללא תקומה. ועכשיו, כדי להתמודד מול נתניהו, שלאף יצטרך למצוא ז'יטון חדש כדי להמר עליו בעוד סיבוב של הרולטה.
טקסט זה מבוסס על הפרק ה-16 מתוך הספר האינטרנטי ״פניית פרסה״ של אלדד יניב, שיראה אור בקרוב.
https://www.facebook.com/eldad.yaniv...70202422997851
תגוביות:
1.יש את יואב יצחק את ישראלי פטריוטי ואת רוטר כדי לפרסם אמת לא רצויה. מעבר לכך לא רק רוזן מכשיל את תקוות המושחתים, אלא גם העם הזה שמצביע אחרת ממה שבעלי ההון והעיתון מנווטים.
2.שאול כהן: אתר 'ישראלי פטריוטי' פתוח לכל דעה ולכל כתבה. השאלה היא אם לך יהיה אומץ לפרסם את הכתבות שלך באתר ימני המקדש את חופש הביטוי?
3.תודה לך אלדד, אל תירא ואל תחת. שיהיה לכל בית ישראל חג חרות שמח, שנצא מעבדות לחירות גם בפוליטיקה.
4.אלדד יניב חושף שלטון מושחת, זדוני והרסני ששולט עלינו גם בימים אלו. הון, שלטון, עולם תחתון, כך שולטים כאן היום בישראל ועם ישראל מתחיל להתעורר ומזל שיש את אלדד כדי להעיר את העם מהתרדמת!
5.מושאי הסיפורים שותקים. מי היועץ שאומר להם לשתוק?
6.גם פרס בדיוק היה בוינה לא? הוא לא הגיע למסיבה או שאסור לספר עליו?
חבר מתאריך 2.9.10
26567 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
בתו של מנהל רמב"ם קיבלה מלגה על מחקר רפואי מהנהלת ביה"ח ומועסקת ברמב"ם - אבל את התלוש מקבלת מביה"ח בני ציון פרופ' מרדכי שני, נשיא תאגיד הבריאות בתל השומר, מינה את בנו לסגן מנהל התפעול
באחד המסמכים הרבים שהגיעו לידי "גלובס" בפרשת שדה התעופה למסוקים פרטיים שהחלו לבנות בבית החולים תל השומר ללא אישורים כנדרש ומתחת לרדאר של משרד הבריאות, הופיע שמו של אור שני. "לכבוד מפעיל מנחת תל השומר", נכתב בצמוד לשמו, במסמך החתום על ידי ראש אגף ברשות התעופה האזרחית שהודיע לשני על התליית רישיון המנחת. אור שני, התברר לנו כבר אז, לפני כחודשיים, הוא בנו של פרופ' מרדכי (מוטקה) שני, נשיא תאגיד הבריאות של תל השומר שקיבל את התפקיד לאחר שנים ארוכות כמנהל הכול יכול של בית החולים.
שני נותר אחד האנשים החזקים ביותר בתל השומר ובמערכת הבריאות בכלל, ובשנים האחרונות מתברר כי גם בנו נהפך לכזה יותר-ויותר - ויש עובדים בבית החולים שהדבר הוא למורת רוחם.
על פי תקנות שירות המדינה (תקשי"ר), העסקת קרובי משפחה בגופים ממשלתיים דורשת אישור מצד ועדה מיוחדת בנציבות שירות המדינה. באחרונה דרשו בנציבות לדווח גם על העסקת קרובים במסגרת תאגידי הבריאות, מתוך חשש כי קיימת עקיפה של התקנות, ואולם המקרה של משפחת שני שונה - האב ובנו מועסקים שניהם בתאגיד, ועל כן לכאורה אינם נדרשים לדווח לנציבות.
על פי כללי התאגיד, דירקטוריון התאגיד הוא שמוסמך לאשר את ההעסקה. מי עומד בראש הדירקטוריון? נכון, פרופ' שני בעצמו, להלן: האבא. מתברר כי שנה לאחר קליטתו, הדבר נבחן ואושר על ידי הנהלת משרד הבריאות - דבר שגורר כיום הרמת גבה מצד גורמים בנציבות שירות המדינה.
בנציבות שירות המדינה ביקשו באחרונה מהנהלת תל השומר להעביר לבחינת הנציבות את תנאי המכרז שפרסמו באחרונה לצורך איוש מנהל תפעול ומשק במקום עובד אחר שפורש לגמלאות. הדרישה הזו של הנציבות הגיעה בעקבות חשש לכאורה כי בתל השומר יש מי שמייעד את התפקיד ללא אחר מאשר שני ג'וניור.
מהמרכז הרפואי שיבא נמסר: "מר אור שני הוא עובד תאגיד הבריאות מיולי 2009, ומשמש כיום סגן מנהל התפעול. בלי שום קשר לקרבת המשפחה בינו לבין פרופ' מרדכי שני, מר אור שני מצטיין בתפקידו והנהלת המרכז הרפואי מרוצה מאד מכישוריו ומתפקודו. במקרה הספציפי שלו נבדקה העסקתו במאי 2010 גם על ידי הנהלת משרד הבריאות והיועץ המשפטי של המשרד, שלא מצאו כל מניעה להעסקתו. בשיבא ככלל איננו מטילים עוון אבות על בנים, וגם איננו מעסיקים בני משפחה שלא בזכות עצמם.
"לאור רצונו של מר אור שני לעבוד במסגרת המדינה בתפקיד המתפנה בקרוב, קיבלנו בברכה את קביעת הנציבות שבמכרז העתידי לתפקיד האמור בשיבא תמנה הנציבות עצמה את ועדת הבוחנים על מנת למנוע כל לזות שפתיים. פועלו ותרומתו של פרופ' שני למערכת הבריאות בישראל כמנכ"ל משרד הבריאות בשתי קדנציות, ולמרכז הרפואי שיבא כמנכ"ל לאורך 33 שנים - לא יסולאו בפז. לא בכדי הוענקו לו פרס שוויצר על ארגון שירותי הבריאות בעזה ובסיני (1970) ופרס ישראל על מפעל חיים (2009)".
"נראה לא תקין"
בבית החולים רמב"ם מכירים מקרוב את ד"ר עפרת כץ-ביאר, בתו של פרופ' רפי ביאר, מנהל בית החולים.
זה שנתיים שהיא מתמחה שם במדעי היסוד ובהמטולוגיה, ואולם כשבנציבות שירות המדינה שאלו האם ייתכן שהבת מועסקת בבית החולים שמנוהל על ידי אביה ועוד מבלי לפנות לאישור הנציבות כנדרש, הבהירו ברמב"ם שהבת בכלל לא מועסקת ברמב"ם.
היא אכן רופאה, אבל בבית החולים בני ציון - גם הוא בחיפה, וגם הוא ממשלתי. רק מאוחר יותר, בבירור נוסף של הנציבות לאחר פנייה של "גלובס", נטען כי הבת אכן עושה התמחות ברמב"ם אבל מועסקת רשמית בבני ציון. איך זה יכול להיות? "רוטציה", קראו לזה שם - למתמחה יש אפשרות לבצע חלק מההתמחות שלו בבית חולים אחר. אלא שגורם בבני ציון טען בשיחה עם "גלובס" כי רוטציה שכזו נמשכת בדרך כלל 6 חודשים, ואילו ד"ר ביאר הצעירה נמצאת ברמב"ם כבר שנתיים. למעשה, בתו של ביאר היתה אחת מתוך שלושה מתמחים שזכו לקבל מהנהלת רמב"ם מלגה "לטיפוח מצוינות אקדמית" בגין הצעת מחקר שהגישו.
גורמים במערכת הבריאות טוענים היום (א') כי כלל אין זה משנה אם מדובר ברוטציה, ארוכה ככל שתהיה, שהרי על הנהלת רמב"ם היה לפנות לנציבות שירות המדינה ולקבל על כך אישור. "בתו של ביאר יכולה הייתה להתמחות בכל בית חולים אחר, כמקובל, ולא דווקא בבית החולים שמנהל אביה. המבנה הניהולי בבית חולים שטוח מאוד, כך שלמעשה מעל מנהל המחלקה של הבת נמצא מנהל בית החולים, כלומר אביה. זה נראה לא תקין", אמר אחד הגורמים.
בנציבות שירות המדינה עסקו באחרונה במקרה נוסף ברמב"ם: התברר כי ארבעה עובדים שהועסקו בתאגיד, חלקם רופאים, הם קרובי משפחתו של מנהל מחלקה בביה"ח. לאחר התערבות הנציבות, בעקבות כתבה שפורסמה בעיתון מקומי בצפון, שני קרובים נאלצו לעזוב את בית החולים ושניים אחרים חתמו על ה?דר למניעת ניגוד עניינים. באחרונה פנה לנציבות בית חולים מאזור הצפון וביקש אישור להעסקת בנו של מנהל מחלקה באותה מחלקה ממש, ואולם הנציבות סירבה לאשר את הבקשה. לאחרונה פנו בנציבות לכלל בתי החולים הממשלתיים, וביקשו לקבל רשימה של עובדים המועסקים בתאגידי הבריאות שליד בתי החולים, אשר להם קרובי משפחה בבית החולים.
בכל מקרה, גורמים בנציבות מבהירים כי רק הוועדה לענייני קרובי משפחה מוסמכת להעניק כזה אישור ולא שום גורם אחר.
ממשרד הבריאות נמסר כי "ניתן אישור ב-2010 להעסקת אור שני בתאגיד תל השומר בתקופת המנכ"ל הקודם. פרופ' גמזו המנכל הנוכחי יזמן אליו את מנכל תאגיד הבריאות שיבא".
מבית החולים רמב"ם נמסר בתגובה: "הנתונים שבידכם (ולא בפעם הראשונה) אינם מדויקים. ד"ר אפרת כץ היא מתמחה של ביה"ח בני ציון. בבית החולים רמב"ם היא עושה רוטציה בלבד וחוזרת לבצע את המשך התמחותה בבית החולים בני ציון. גם בסוגיית ארבעת קרובי המשפחה אינכם מדייקים: ההעסקה קיבלה את אישור נציבות שירות המדינה". יצוין כי בנציבות שירות המדינה הבהירו שוב כי הסיכום עם הנציבות כלל הפסקת העסקה של שני עובדים וחתימה על הסדרי ניגוד עניינים של שניים אחרים, וזאת רק לאחר שהנציבות התערבה בעניין בעוד שבית החולים אמור היה לפנות מיוזמתו ולדווח על כך.
מהמרכז הרפואי בני ציון נמסר לאחר פרסום הכתבה באתר "גלובס" כי "מדובר בתת התמחות ולא רוטציה. מדובר ברופאה שלנו שאנו מכשירים לעבוד אצלנו כמומחית לרפואה פנימית והמטולוגיה".
מנציבות שירות המדינה נמסר: "לא מצאנו שום אישור שניתן להעסקת בתו של ביאר ברמב"ם".
משרת הבריאות יעל גרמן נמסר כי "בעקבות הפרטים הנוגעים להסכמי העסקת קרובים בבתי החולים שיבא תל השומר וברמב"ם, ביקשה שרת הבריאות יעל גרמן ממנכ"ל המשרד, פרופ' רוני גמזו, לערוך בירור מיידי של העובדות, ובמידה ויתברר כי אכן מדובר במינהל לא תקין - לפעול מיד להפסקת העסקת הקרובים בהם מדובר".
http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/564/653.html
תגוביות:
1.פשוט מדינה מושחתת.
2.בית חולים נהריה - נפוטיזם במובנו הגס והפורנוגרפי ביותר...קומבינות על כל צעד ושעל.
3.בוקר טוב, התעוררתם? זה רק קצה הקרחון של מוטקה שמי וחבר מרעיו.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
26567 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
הרשעת ראש הממשלה לשעבר בפרשת הולילנד מעלה על פני השטח את רשת הקשרים המסועפת שטווה בכלכלה הישראלית ■ בין השאר נחשד אולמרט, אך לא הואשם, בהטיית המכרז למכירת מניות המדינה בלאומי לקבוצת משקיעים, בהם דניאל אברהמס ואלפרד אקירוב
ב–2002, בעיצומו של אחד המשברים החמורים בכלכלת ישראל, הצליח נגיד בנק ישראל דאז, דוד קליין, להכניס את המערכת הבנקאית ללחץ. קליין שגה בלשונו, ובתשובה לשאלה של עיתונאי שיגר אזהרה שבנק ישראלי עלול להתמוטט. הוא סירב לומר איזה בנק, אבל בשוק ההון העריכו כי הסכנה הגדולה ביותר מרחפת מעל בנק דיסקונט - שמנייתו צנחה.
קליין מצטער עד היום על המשפט הזה, שכן עצם אמירתו היתה עלולה לגרום ללקוחות להסתער על הבנק ולמשוך את פיקדונותיהם ממנו. זוהי תופעה שמכונה "bank run", ושעלולה להוביל לקריסת הבנק - ואולי אף לקריסת המערכת כולה. מסוג הנבואות שעלולות להגשים את עצמן.
זה לא קרה. דיסקונט לא נפל - והציבור נרגע. אבל משפט כזה, בעיקר כשהוא נאמר על ידי דמות בכירה במערכת הכלכלית - ובוודאי שהממשלתית - נותר כאמירה ששמורה למצבים חריגים ביותר. לשר התמ"ת לשעבר, אהוד אולמרט, זה לא ממש הפריע. שנה אחרי ההתבטאות של קליין, אמר אולמרט בראיון ל"הארץ": "אם לא תאושר העסקה בין חברת תעשיות מלח של משפחת דנקנר למינהל מקרקעי ישראל על ידי מועצת המינהל - בנק לאומי יכול להתמוטט".
קליין אמר את הדברים כשהיה חשש כי החשיפה העצומה בהיקף של מיליארדי שקלים שיש לדיסקונט באשראי לחברות הגדולות במשק תפיל את הבנק. במקרה של אולמרט, לאמירה לא היה שחר.
לאומי היה חשוף לעסקה הזאת בכ–1.4 מיליארד שקל. לו היה מפסיד את הכל, זה היה כ–10% מההון העצמי של הבנק - נזק גדול, אבל לא כזה שהיה ממוטט אותו. אבל זה לא היה העניין.
רלוונטי יותר לשאול כאן מדוע שר התמ"ת מתעניין בכלל בקרקעות של משפחת דנקנר, ומה הקשר של כל זה לאחד משני הבנקים הגדולים בישראל. צריך להזכיר שאולמרט היה באותה תקופה גם יו"ר מועצת מינהל מקרקעי ישראל. על הכף עמדה עסקה, שבמסגרתה ביקש המינהל לאשר לדנקנרים את שינוי ייעוד הקרקעות שברשותם באילת ובעתלית - מייעוד חקלאי לייעוד למגורים.
מבחינת הדנקנרים, משמעות אישור העסקה היתה אדירה - ממש להיות או לחדול. באותם ימים הם כבר שלטו בבנק הפועלים , אלא שזה היה באמצעות אשראי עצום של 1.4 מיליארד שקל שקיבלו מבנק לאומי. המשבר שהשתולל במשק הפיל את מניות פועלים עד ששוויין ירד אל מתחת לשווי ההלוואה, והיה חשש שלאומי ידרוש פירעון מיידי שלה. כאן נכנסו לתמונה הביטחונות לאותה הלוואה - קרקעות המלח המפורסמות - וכמובן המינהל, שהחלטתו איפשרה להגדיל את שווי הקרקעות "על הנייר" למיליארד שקל.
זאת לא היתה הפעם היחידה שבה אולמרט התנהג בצורה מוזרה, שלא לומר כמעט חשודה, בנוגע לעסקה הזו. חודש לאחר מכן, בישיבה של מועצת מינהל מקרקעי ישראל, אמר אולמרט לחברי המועצה כי הוא מדבר מלבו - וביקש מהם לאשר את העסקה.
נראה שאולמרט לא בחל בשום מהלך כדי לשרת את האינטרסים של הדנקנרים. עד כדי כך, שאפילו הסתכן באמירה שהיו עלולות להיות לה השלכות הרות גורל על המשק הישראלי. אולמרט לא הואשם בדבר בפרשת קרקעות המלח, אבל הסיפור הזה מעורר שאלות בדבר מעורבותו בעסקה - שבוטלה באופן סופי לאחרונה, ושבגינה הורשע דני דנקנר במתן שוחד של 1.3 מיליון שקל למאכער מאיר רבין, גיסו של מנהל מינהל מקרקעי ישראל, יעקב אפרתי (שבעצמו זוכה מקבלת שוחד מ"חמת הספק").
אפשר לבחון כיום שוב במבט מודאג ביותר פרשות נוספות שבהן היה מעורב ראש הממשלה לשעבר, ולא רק את המפורסמות שבהן - כמו פרשת טלנסקי ומרכז ההשקעות. אחת הפרשות הפחות זכורות אירעה ב–2005, כאשר אולמרט כבר היה שר האוצר בממשלתו של אריאל שרון.
על פי החשד שנחקר במשטרה, אולמרט פעל למכירת מניות המדינה בבנק לאומי לשני אנשי עסקים (יהודים־אוסטרלים) זרים המקורבים אליו - פרנק לואי ודניאל אברהמס, שעמדו בראש קבוצה שהתמודדה במכרז. ואם זה לא מספיק, מי שייצג את הקבוצה הוא עו"ד יוסי גרוס, חותנו של אולמרט (בנו של אולמרט נשוי לבת של גרוס). אולמרט נמנע מליידע את בכירי האוצר על קשריו עם הקבוצה.
הפרשה לא הגיעה לבית המשפט, שכן פרקליט המדינה, משה לדור, החליט לסגור את התיק. לטעמו, המשטרה לא ביססה מספיק את החשד כי אולמרט היטה במכוון את המכרז לטובת מקורביו. תנועת אומ"ץ הגישה עתירה לפסילת החלטת לדור, ושופטי בג"ץ - שדחו את העתירה - מתחו ביקורת על התנהלותו של אולמרט. "התמונה המצטיירת מהראיות מדאיגה. התנהלות אולמרט איננה תקינה, ויש בה יותר מטעם לפגם", כתבו השופטים.
כמה שנים מאוחר יותר התברר כי אותו אברהמס, זה שאולמרט נחשד (אך לא הואשם) כי היטה לטובתו את המכרז, היה גם מי שסייע במימון ההגנה לשולה זקן, ראש לשכתו הקרובה של אולמרט.
מי שזעק ללא הרף נגד הטיית המכרז היה החשב הכללי דאז, ירון זליכה, שגם שימש עד מרכזי בפרשה. את זליכה האשימו תמיד שהוא רואה צל הרים כהרים. החשב הכללי לשעבר לא היסס לצאת נגד שר האוצר בכל הכוח.
זליכה הוא אמנם איש עשיר כיום שאף מייעץ לעתים לטייקונים, אבל בניגוד לרבים מהקולגות שלו באוצר, הטייקונים בישראל מעולם לא עטו עליו כדי שינהל את החברות שבשליטתם, וגם לא כדי שישמש יו"ר דירקטוריון. אף אחד לא רוצה אצלו "טראבל מייקר". מה גם שהמסר שעלול לעבור חלילה ממינוי כזה הוא שגם אם בכירי האוצר לא יעשו כרצונם - הם יוכלו אחר כך לעבוד אצלם במשרה מתגמלת. זה מסר שעלול לפגוע בשיטה כולה.
זליכה אמר כי "בספרי 'הגוורדיה השחורה' כתבתי שקבוצה גדולה של פקידים בכירים - החל מנגיד בנק ישראל לשעבר, סטנלי פישר, וכלה בבכירים נוספים באוצר - השתתפו כמוני באותן ישיבות שבהן אולמרט, שר האוצר, ניסה לתפור את המכרז לטובת קבוצה שהוא הרכיב. באחת הישיבות, שבועיים אחרי שתם המועד להגשת הצעות במכרז, אולמרט ישב אתנו בישיבה שבה הקריא ממכתב שינויים במכרז לטובת הקבוצה של לואי. זה דבר שאסור לו כמובן לעשות, כי זה מפר את התנאי של שוויוניות במכרז.
"המכתב היה בשלב מסוים ביד של פישר. חטפתי ממנו את המכתב, וראיתי שזה פקס שאולמרט קיבל מהקבוצה של לואי. אחר כך במשטרה פישר אמר שהוא לא זוכר דבר כזה. כמו שלושת הקופים, ישבו שם כולם - לא שומעים, לא מבינים ותומכים בשינויים שאולמרט מבקש לערוך, אף שהם יודעים שבזמן ההכרעה על המנצח במכרז, אולמרט מתוכנן להתארח עם אשתו עליזה באוסטרליה אצל לואי (ביקור שלא יצא לפועל בסופו של דבר). אחר כך במשטרה הם לא זוכרים או לא מבינים, ובכלל משתוממים מעצם החקירה.
"אני גאה להיות כנראה האדם היחיד שאולמרט לא הצליח לעשוק מידיו נכסי מדינה. כל אותם פקידים שישבו אתי והתעקשו לעצום עיניהם יכולים רק להתבייש. אני סבור שיש להקים ועדת חקירה ממלכתית, שתחקור את שיתוף הפעולה שזכה לו אולמרט מפקידים רבים שהעדיפו לשחות עם הזרם. שתיקת הכבשים", אמר זליכה. פישר סירב אתמול להגיב לדברים.
לא רבים זוכרים זאת, אבל בקבוצת המשקיעים של פרנק לואי ודני אברהמס היה חבר לפרק זמן מסוים (לא עד הסוף) משקיע נוסף, חבר של אולמרט - אלפרד אקירוב שמו. גם הוא ביקש לקנות עמם את השליטה בבנק לאומי. גם אקירוב, כפי שהתברר בסוף השבוע האחרון, עלול להיות מעורב בפרשת הולילנד.
בהחלטתו של לדור שלא להגיש כתב אישום נגד אולמרט, הוא כתב על הקשרים עם לואי ואקירוב: "ב–9 בספטמבר 2005 השתתף אולמרט בארוחת ערב לכבודו של פרנק לואי בביתו של ידידם המשותף, אלפרד אקירוב. מחומר הראיות עולה כי אולמרט נהג להשתתף בארוחות שאורגנו לכבוד לואי בעת שזה ביקר בישראל, ובכלל כך גם בביתו של אקירוב. במהלך האירוע, הציע אולמרט ללואי לחבור למורטימר צוקרמן (להלן - צוקרמן), איש עסקים אמריקני שאף הוא ידידו של אולמרט, לצורך התמודדות בהליך המכירה. ככל הנראה, בעקבות שיחה זו נוצר הקשר בין השניים, שהוביל לגיבושה הראשוני של הקבוצה יחד עם שותף נוסף, ג'וזף ספרא, שגם אתו נפגש אולמרט בעבר".
אקירוב יזומן בימים הקרובים לתת עדות במשטרה, בניסיון לברר האם שילם "דמי שתיקה" לזקן על ידי העסקתה בחברת אלרוב הציבורית, כיועצת לשיווק אירועים לבתי מלון בירושלים ובתחום התיירות הנכנסת. אקירוב טוען ששילם לזקן 12 אלף שקל בחודש כנגד הצגת חשבונית. בסוף השבוע אמר כי הוא שלם עם העסקתה של זקן כיועצת לשיווק אירועים לבתי המלון בירושלים, כמו גם בתחום התיירות הנכנסת, תמורת שכר. כהרגלו, הפנה אקירוב אצבע מאשימה לתקשורת, ואמר: "אני מניח ששרבוב שמי לפרשת אולמרט נועד לספק את היצר התקשורתי ותו לא".
אקירוב מחזיק כיום ב–3.1% ממניות לאומי, למרות שעיסוקו המרכזי הוא בכלל בענפי הנדל"ן והמלונאות. המניות שבהן הוא מחזיק נותנות לו השפעה מסוימת על הבנק - למשל, על בחירת יו"ר הבנק ועל שכר הבכירים בו (בניגוד למדינה, אקירוב הצביע בעד השכר של המנכ"לית, רקפת רוסק־עמינח, והיו"ר, דוד ברודט).
מדי פעם ניתן לצפות באקירוב מופיע בטלוויזיה, בתוכניות כמו "פגוש את העיתונות", למשל. שם, לצד נציגים נאמנים של הטייקונים, כמו היח"צן רני רהב ועורך הדין רם כספי, תמיד יגן לסירוגין על חבריו (כמו שהגן, למשל, על ההסדר של רוסק־עמינח עם נוחי דנקנר למחיקת חובות אישיים של הטייקון על ידי הבנק), ותמיד יאשים את התקשורת בכך שהיא מלבה יצרים או את חברי הכנסת בכך שהם מסיתים (כמו שהאשים למשל את ח"כ שלי יחימוביץ' ממפלגת העבודה בהסתה נגד הבנקים ונגד עידן עופר).
ונחשו מה? כפי שחשף תחקיר עיתון הארץ שפורסם ב–2008, גם במשרדו של אקירוב, כמו אצל רני רהב ורם כספי, תלויות תמונות בשווי אלפי דולרים של אשת ראש הממשלה לשעבר, האמנית עליזה אולמרט. אקירוב, בעליה של קבוצת אלרוב הציבורית, האחראית בין היתר לבניית פרויקט הנדל"ן היוקרתי ממילא בירושלים (וגם למגדלי אקירוב המפורסמים - הסמל המובהק של מגורי יוקרה בתל אביב), רכש שתי תמונות של עליזה אולמרט. אהוד אולמרט היה אחראי במשך שנים על התקדמות פרויקט ממילא בירושלים, כשכיהן כראש העיר, ובהמשך כיו"ר מינהל מקרקעי ישראל בזמן שהיה שר התמ"ת.
אקירוב התייחס בעבר לרכישת התמונות של עליזה אולמרט, ואמר כי "מדובר בדברי הבל. פרויקט ממילא נבנה כדין ואף חלו בו עיכובים, שבעקבותיהם זכתה אלרוב בפיצויים של כ–100 מיליון שקל. הסכום ששולם עבור התמונות הוא כ–4,000 דולר".
אקירוב שומר על קשר הדוק מאוד עם לואי - וגם עם אולמרט. רק לפני ארבעה חודשים קיבל בעליה של חברת אלרוב דרגת אביר בלגיון הכבוד של צרפת. הטקס להענקת התואר לאקירוב התקיים בבית השגריר הצרפתי ביפו. בין האנשים שהגיעו לשמוח בשמחתו היו גם אולמרט ולואי. שנה קודם לכן הגיעו אקירוב והנגיד לשעבר פישר לכנס שארגן לואי. המיליונר היהודי־אוסטרלי משמש גם יו"ר ועד המכון למחקרי ביטחון לאומי, שאקירוב הוא חבר הוועד המנהל שלו.
באופן טבעי, נוחי דנקנר חטף את מטחי האש בקריסת אי.די.בי. שותפיו השקטים לשליטה ומי שישבו גם בדירקטוריון אי.די.בי, משפחת לבנת, נותרו מאחורי הקלעים ונחלצו כמעט ללא פגיעה במוניטין.
גם כיום, אחרי שאיבדה את אחיזתה באי.די.בי, שולטת משפחת לבנת באחת החברות הגדולות והמשפיעות בישראל. המשפחה עוסקת לא רק בהובלה ובלוגיסטיקה, אלא מחזיקה גם בבעלות במחצבות מפעל לחומרי נפץ - כל זאת באמצעות קבוצת תעבורה. תעבורה היא מונופול בתחום הובלת המלט, וכן שולטת בחברה הציבורית ממן, שמפעילה מסופי מטען בשדה התעופה. בנוסף, היא מפעילה אוטובוסים ביחד עם אגד, בחברה שנקראת אגד תעבורה.
ב–2010, כשהוא כבר חשוד בפלילים בכמה פרשות, קיבל אולמרט הצעה לעבור לעבוד אצל הטייקון מוטי זיסר, לפני שגם הוא נפל ולא הצליח לעמוד בהחזר חובותיו לציבור. זיסר העסיק כבר אדם קרוב לאולמרט - את אורי שטרית, מהנדס העיר ירושלים לשעבר ואחד המורשעים בקבלת שוחד בפרשת הולילנד. אולמרט בחר להיענות דווקא להצעה אחרת, שקיבל מאברהם (בונדי) לבנת, שביקש למנות את אולמרט ליו"ר הקבוצה.
השבוע פנינו למשפחת לבנת בשאלה האם אולמרט יישאר יו"ר הקבוצה גם כעת או שיפוטר, אך הם סירבו להגיב. מקורבים טענו כי המשפחה לא רואה שום סיבה להזיז את אולמרט מתפקידו, והדגישו כי זאת חברה פרטית ולא ציבורית. ניתן לשער כי הבחירה של המקורבים להדגיש את העובדה שקבוצת לבנת היא קבוצה פרטית לא היתה מקרית. לו קבוצת לבנת היתה חברה ציבורית, אולמרט לא היה יכול להמשיך לכהן כיו"ר הקבוצה - בשל הרשעתו בפלילים. אותם מקורבים ביקשו כנראה להעביר מסר שלפיו לאולמרט, כעת עבריין מורשע, אין נגיעה לכספי ציבור.
אלא שהדגש הזה מתעתע. קבוצה לבנת היא אכן קבוצה פרטית, אבל היא מחזיקה בחברה הציבורית ממן. בנוסף, רק לפני חודש גייסה תעבורה 50 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, שמנהלים קופות גמל וקרנות פנסיה. הגיוס החדש הצטרף להלוואות בסך 190 מיליון שקל שגייסה הקבוצה בעבר.
ומה הקשר בין אולמרט לקבוצת לבנת? משפחת לבנת אוהבת לספר את הסיפור על האב בונדי, שלא ישכח לאביו של אולמרט הזמנה לארוחת ערב בזמן שהיה צעיר ניצול שואה בודד בישראל. זה אכן סיפור מרגש, אבל יש לו גם גרסה מטרידה מאוד, שחשף בעבר רביב דרוקר בתוכנית "המקור" - זו שבה אולמרט היה מעורב כשר התמ"ת בהחלטות שהיטיבו עם משפחת לבנת ועם נוחי דנקנר. אולמרט היה אחראי להטיל היטל על יבוא מלט מטורקיה שיטיב עם עסקי המשפחה - שביקשה זאת.
שוחד מכספי ציבור
קרקעות המלח - אלה שעומדות במרכז ההרשעה השנייה של יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, לא שייכות כיום לדנקנרים. הקרקעות, ביחד עם מניות בנק הפועלים, היו בבעלות חברת תעשיות מלח שבשליטת הדנקנרים, אך אלה מכרו את השליטה בחברה הציבורית לפני כמה שנים לשרי אריסון - בעלת השליטה בבנק. אריסון הציעה לרכוש את מניות הציבור בחברה, וכיום היא חברה פרטית ששייכת לה.
עד שנמכרה לאריסון, היתה מלח תעשיות חברה ציבורית, בשליטת משפחת דנקנר. עובדת היותה חברה ציבורית לא הפריעה לדנקנר למשוך ממנה את כספי השוחד שהעביר למאכער רבין ב–2003–2004. כעת מצטרף גם אקירוב לדנקנר, ומנצל כספי ציבור של חברת אלרוב כדי להעסיק את זקן, לכאורה כדי להשתיקה.
שני הג'ובים המפוקפקים האלה נחשפו באמצעות חקירות משטרה. נשאלת השאלה כמה ג'ובים מפוקפקים כאלה יש כיום בחברות שקופות הגמל וקרנות הפנסיה משקיעות בהן - אבל הציבור לא יודע דבר על אופן התנהלותן.
יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, האחראי על שקיפות החברות הציבוריות שנסחרות בבורסה, סבור שאין זה מעניינם של המשקיעים לשמוע על כל דמי תיווך או ייעוץ או שכר טרחה אחר שחברה משלמת. מבחינתו, זהו דיווח על עסקות שאינן מהותיות בפני עצמן מבחינת היקפן הכספי. כעת מתברר עד כמה דווקא השקיפות הזו היא חיונית למשקיעים.
נוחי דנקנר שילם לאורך השנים עשרות מיליוני שקלים ללוביסטים, למתווכים וליועצים שונים - מבלי שהציבור ידע דבר על זהות האנשים שהועסקו או על מטרת עיסוקם. רק הודות לחשיפות תקשורתיות נודע מדי פעם על אנשים שאת שירותיהם הוא שוכר.
כך, שילמה קבוצת אי.די.בי, שנשלטה על ידי משפחת דנקנר וקבוצת לבנת (שבראשה עומד אולמרט), כ–4 מיליון שקל לחברת בנקאות השקעות חדשה, בשליטת יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר, זוהר גושן, והלוביסט תומר עמיר - כדמי תיווך על עסקה למכירת חברה, שבסופו של דבר אדם אחר שימש בה כמתווך.
רק תשעה חודשים לפני הסכם התיווך בעסקה גושן עדיין כיהן כיו"ר רשות ניירות ערך, שאמורה לפקח על דנקנר ושאיפשרה לו ולמשפחת לבנת לחלק מיליארדי שקלים כדיווידנדים - מה שזירז את קריסתה. עמיר הוא מבעלי חברת גורן עמיר - משרד הלובינג של משפחת לבנת. במקרה אחר שילמה קבוצת אי.די.בי כ–2 מיליון שקל לאריה דרעי, כיום יו"ר ש"ס, על שירותים שטיבם אינו ידוע.
מדי פעם אפשר להיתקל מעל גבי מסך הטלוויזיה בנחמה רונן. תאגיד המיחזור אל"ה, שבראשו עומדת רונן, משקיע הרבה מאוד בפרסום וקונה זמן מסך בתוכניות שונות בפריים טיים של ערוץ 2 - שבו מסבירה רונן על חשיבות המיחזור והירוק. הפרסומים האלה מקנים לרונן נופך חברתי - אלא שבשנים שחלפו מאז שכיהנה כחברת כנסת מטעם מפלגת המרכז, רונן דווקא עושה לביתה בשירותם של טייקונים.
לפני כחודש כתבנו כאן על חיה חדשה שהתפתחה בכלכלה הישראלית ב–15 השנים האחרונות - החווס, ששמו נגזר משילוב בין חזיר לטווס. חיה זאת היא אותו דירקטור סדרתי, שתמורת חבילת שכר שמנה ותפנוקים עושה את רצון הבוס שלו - הטייקון, בלי לשאול שאלות, כחותמת גומי או מריונטה. זאת, בדרך כלל תוך פגיעה באינטרס הציבורי או בכספי ציבור.
שני חווסים חשובים היה ניתן למצוא לאורך השנים בבנק הפועלים ובמקביל גם בקבוצת אי.די.בי. איכשהו, גם שמם צץ בפרשת הולילנד. אחת מהם היא נחמה רונן, והשני הוא עורך "מעריב" לשעבר, עידו דיסנצ'יק.
כמו אולמרט, גם רונן מועסקת על ידי משפחת לבנת - כיו"ר חברת מסופי המטען ממן, שם היא משתכרת מיליון שקל בשנה תמורת 50% משרה. במקביל, היא מכהנת גם כדירקטורית בבנק הפועלים. בעבר כיהנה רונן גם כדירקטורית בתעשיות מלח שבשליטת אריסון וכדירקטורית בחברת בתי הזיקוק שבשליטת משפחת עופר.
רונן אמנם לא מוזכרת בהכרעת הדין של הולילנד וגם לא נחקרה או הואשמה בדבר, אבל היא מחוברת לרבים מהמעורבים בפרשה - ובעיקר לאהוד אולמרט. ב–2004 נחשדה רונן בלקיחת שוחד מאיש העסקים דודי אפל, זמן לא רב אחרי שאולמרט נחשד בלקיחת שוחד מאפל בפרשת האי היווני. התיקים נגד השניים נסגרו. ב–2006 מונתה רונן לדירקטורית בתעשיות מלח על ידי דני דנקנר - אותה חברה שעמדה במרכז פרשת קרקעות המלח, שבה דנקנר הורשע במתן שוחד.
ב–2003 נשכרה רונן לייעץ לחברת הזרע בנוגע לפרויקט חיריה. מי ששכר את שירותיה היה אביגדור קלנר, שהורשע בפרשת הזרע במתן שוחד. אולמרט, שהיה אז יו"ר מינהל מקרקעי ישראל, פעל לשינוי הייעוד של הקרקע.
שמואל דכנר, עד המדינה שמת לפני כשנה, טען שרונן קיבלה יותר מ–100 אלף שקל מחברת הזרע. כמנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, היתה רונן קשורה באישורים שניתנו ליזמי הפרויקט. רונן התייחסה לטענות של דכנר נגדה בעבר, ואמרה ל–TheMarker: "מעולם לא עבדתי עם איש ולא ייעצתי לאיש בפרויקט הולילנד. כל מעורבותי היתה כמנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, בשיתוף פעולה מלא של אנשי המקצוע, שזכו לגיבוי מוחלט בכל ההתנגדויות שלהם לפרויקט בוועדות הרלוונטיות".
שתדלן ב–1,500 דולר בחודש
כמו רונן, גם תחנות חייו של דיסנצ'יק כוללות את בנק הפועלים, את קבוצת אי.די.בי ואת הולילנד. דיסנצי'ק היה עורך "מעריב" בשנות ה–90. בהמשך מונה לדירקטור בבנק הפועלים, בימים שבהם משפחת דנקנר עדיין שלטה בבנק. לאחר מכן הוא מונה ליו"ר ועדת השקעות של כלל ביטוח מקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר. זו היתה גם ועדת ההשקעות שאישרה להשקיע כ–350 מיליון שקל מכספי העמיתים של כלל ביטוח בקרן של בנק ההשקעות קרדיט סוויס, על פי בקשת דנקנר, וזאת בזמן שאי.די.בי עצמה השקיעה מיליארדי שקלים בבנק קרדיט סוויס עצמו - השקעה שלימים הניבה לחברה הפסד ענק.
בבנק הפועלים הגן דיסנצ'יק על דני דנקנר בכל הזדמנות. כששלמה נחמה, יו"ר הבנק הקודם, הודח במפתיע על ידי שרי אריסון ודני דנקנר מונה ליו"ר במקומו, אמר דיסנצ'יק כי דני דנקנר הוא בחירה מצוינת, וכי כלל לא הופתע מההדחה.
בהולילנד שכר דכנר את שירותיו של דיסנ'ציק כדי לקדם את האינטרסים של הפרויקט, ושילם לו 1,500 דולר בחודש. במסגרת עדותו במשפט הולילנד, סיפר דיסנצ'יק כי דכנר חיפש בשנות ה–90 אדם שיוכל לפתוח בפניו את דלתו של אהוד אולמרט, שהיה אז ראש עיריית ירושלים, וכי שכר את שירותיו שכן בהיותו עורך "מעריב" נקשרה בינו ובין אולמרט ידידות. הוא סיפר כי קיים כמה פגישות עם גורמים שקשורים בהולילנד, וביניהם מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, נחמה רונן.
השופט רוזן שאל את דיסנצ'יק מדוע עורך בכיר שממלא תפקידים בכירים נהפך לשתדלן תמורת 1,500 דולר בחודש. דיסנצ'יק השיב: "זה מה שהגענו להסכמה, וזה נראה לי אז בסדר".
מהדוברת של נחמה רונן נמסר בתגובה: "רונן לא נחקרה מעולם בפרשת הולילנד או בפרשות המסתעפות ממנה. שמונה שנים אחרי שרונן עזבה את המשרד לאיכות הסביבה, ב–2007, היא ביצעה עבודת ייעוץ חד־פעמית עבור חברת הזרע, ועבדה מול מנכל החברה ארנון ברודנר ז"ל.
"רונן היא יו"ר ממן כבר עשר שנים, כלומר שבע שנים לפני שאולמרט חבר למשפחת לבנת. כמנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה לא עברו דרך רונן כל אישורים לחברת הזרע. לגבי הולילנד, חשוב לציין שבאותה תקופה דובר על פרויקט של שני בתי מלון בלבד, והיתה הסכמה מצד כל הגורמים הממשלתיים שיש צורך לקדם את הפרויקט לקראת ביקור האפיפיור ב–2000. אין קשר בין הפרויקט שהיה אז לאישור הפרויקט שמדובר עליו כיום".
דוברו של אולמרט מסר בתגובה: "אין לנו שום כוונה לקחת חלק בפסטיבל הכללי המתנהל בעניין אולמרט".
http://www.themarker.com/news/1.2289087
תגוביות:
1.איזה אנשי עסקים ממולחים - קונים מונופול בציור ברושים. מגיע לאולמרט הרבה טבע דומם בכלא.
2.שופטי בג"ץ דחו את עתירת אומץ. המלל של בית המשפח לא מכסה ערוותו.
3.בעבר היינו צריכים לכבוש את הארץ מידי הערבים. היום צריך לכבוש אותה מהיהודים.
4.כל התחקירים לפתע צצים. היכן היתה התקשורת כשכל השחיתות הזאת קרתה?
5.מדובר בחבלה בכלכלת המדינה והדמוקרטיה.
6.אקירוב הכריז בעבר ש "אין כזה דבר הון - שלטון". לזה קוראים חוצפה.
לא להרפות. להמשיך ולחקור את המערכת הזאת ולחשוף הכל.
7.מפחיד לראות את רשת המושחתים פועלת כעת להגן על אולמרט. עיתונאי חצר ערוץ 2 וידיעות ועו"ד שמתבזים.
8.יש צורך בהול לבדוק את כל ראשי הערים.
9.האם תבוא סוף סוף "הגאולה" לאחר השופט מתל-אביב?
10.ככה מנהלים את המדינה. זליכה צדק בכל מה שאמר.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
26567 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
ברק העיד: "אשכנזי איים עלי - 'אתה יוצא למלחמה'"
שר הביטחון לשעבר סיפר כי ביקש למנות לרמטכ"ל לשעבר מחליף - ואז הקרב ביניהם הפך לגלוי.
שר הביטחון לשעבר אהוד ברק העיד לפני כשבועיים במשטרה במסגרת חקירת פרשת הרפז. ברק ישב מול חוקרי המשטרה במשך כעשר שעות ותיאר כיצד לטענתו הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי ואנשיו "חתרו" נגדו ונגד הדרג המדיני.
יודגש כי ברק מסר "עדות פתוחה" ולא נחקר כחשוד. בערוץ 2 פורסם אמש כי שר הביטחון לשעבר סיפר לחוקרים על פגישה בינו לבין אשכנזי, שבה הודיע לרמטכ"ל לשעבר על כוונתו למנות לו מחליף, חצי שנה לפני סוף כהונתו. לדבריו, בתגובה אשכנזי איים עליו ואמר לו "אתה יוצא למלחמה", ועזב את החדר בזעם.
כזכור, באוגוסט 2013 הגיש ברק תצהיר לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, שבו טען כי הרמטכ"ל לשעבר אשכנזי עמד בראש "קבוצה של קצינים בכירים, מספר אזרחים וקציני מילואים, אשר פעלה באופן פסול כדי למנוע תהליך חוקי של מינוי רמטכ"ל לצה"ל וכנגד הדרג המדיני, תוך כדי שימוש בכלים ובהתנהגות עבריינית לכאורה".
ברק ייחס לקבוצת הקצינים והאזרחים חשד לביצוע עבירות של "זיוף מסמך, שימוש במסמך מזויף, איסוף מידע מכפיש על הדרג המדיני ועל קצינים בכירים בצה"ל ושיבוש הליכי חקירה - והכל בניגוד לקוד הפלילי, לחוק יסוד הצבא, לנורמות הפיקוד ולרוח צה"ל".
יצוין כי במשטרה ניסו להסתיר את הגעתו של ברק למסירת העדות, והפרסום עורר מבוכה באגף החקירות והמודיעין.
כך או כך, לפני כמה שבועות נחקר באזהרה איש משרד הביטחון בצלאל טרייבר, המכהן כראש האגף למבצעים לוגיסטיים, המקביל בחשיבותו לאלוף. בתום חקירתו הוא נשלח למעצר בית למשך שלושה ימים. על פי החשד, טרייבר העביר חומרים מכפישים על שר הביטחון לשעבר ברק למקורבי הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי.
בפרשה העיד מקורב נוסף לאשכנזי, אל"מ (מיל') גבי סיבוני, שהיה מי שהעביר בשעתו את "מסמך גלנט" לערוץ 2 טרם פרסומו.
כמו כן, נחקרו בפרשה והובאו לפני שופט: החשוד בזיוף המסמך, סא"ל (מיל') בועז הרפז; דובר צה"ל לשעבר, תא"ל (מיל') אבי בניהו, ועוזרו לשעבר של הרמטכ"ל אשכנזי, אל"מ (מיל') ארז וינר. לווינר ולבניהו מייחסת המשטרה חשד לביצוע עבירות של שיבוש מהלכי משפט, מירמה והפרת אמונים, השמדת ראיה, גילוי בהפרת חובה וקשירת קשר לביצוע פשע. לבניהו מיוחס גם חשד לביצוע עבירה של גניבה בידי מורשה, שכן בביתו נמצאו מחשב צה"לי ומסמכים ברמת סיווג "סודי ביותר". נוסף עליהם נחקרו כמה חשודים נוספים.
http://www.israelhayom.co.il/article/178103
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
26567 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
אהוד אולמרט התכרבל אתמול בכיסא המרוחק משהו מספסל הנאשמים, כמנהגו; ושולה זקן קיבלה היתר ללכת לפי שעה הביתה; ודני דנקנר הגיע לבית המשפט בג'ינס ובחולצת טי, כאילו יצא לפוש על חוף הים בעתלית; וקרן עור פניו של אורי לופוליאנסקי למשמע המחמאות שהרעיפו עליו עדי האופי; ואורי שטרית ואביגדור קלנר הוצגו כלוחמים נועזים הדבקים במשימתם בשורות צה"ל, וליבו של המתבונן מן הצד דילג משאלה לקושיה ובחזרה:
מצד אחד, הכיצד הגיעו למעמד שהכל נעשה (או נמנע) כדברם? שהם גילגלו את המשק הישראלי כאוות נפשם? ידם היתה בכל - בבריכות המלח בעתלית ובבנק הפועלים וכמובן במיזם הולילנד שהוא נשוא כתב האישום הפלילי נגדם. הם, ביהירותם, כה בטחו בעצמם כאילו חל עליהם הכלל של "אנחנו ואפסנו עוד" עד שכאשר קלנר הזהיר כי אם לא "ימרחו" את שמואל דכנר הוא ילשין עליהם בפני השלטונות - אולמרט ניפנף אותו הצידה בשאננות: דכנר לא יעז.
מבחינת שלטון החוק, טוב שיהירותם הכשילה אותם; טוב שיד נעלמה הקשיחה את ליבם והם לא מילאו את כיסיו של עד המדינה בכסף אסור; וטוב שדכנר הגיע אל מנחם (מני) מזוז ומשה לדור ויואב סגלוביץ', ובמעשה האחרון בחייו - בניגוד לאורח חייו - שירת את בני האור והיפנה עורף לבני החושך. אך מניין היהירות של אולמרט וחבורתו, שדבר לא יכול לקרות להם?
ומצד אחר, כיצד אנשים כשטרית וקלנר, שחדרו בעוז אל מרכזי הטרור בלבנון וחצו על טנקים את תעלת סואץ וברחו פצועים מבתי החולים כדי לחזור לשדות הקרב - היו מסוגלים לעולל לחברה שבה עלו לגדולה את העוול הנורא של נטילת שוחד? לסכן את חייהם למענה, אבל להשחיתה עד תהום?
בסופו של יום, לא דברי השבח (שהם במקומם) שיצאו מפי עדי האופי הותירו את רישומם באולמו של השופט דוד רוזן, אלא דווקא דבריו של נציג התביעה יונתן (יוני) תדמור. בלשון עניינית נקייה מרגשנות הסביר מדוע כל־יכולים אלה בדימוס ראויים לעונשים כבדים, ובזו אחר זו התעופפו בחלל בית המשפט הספרות 7-5, 8-5, 6, 4-2, - כולן שנות מאסר לשועי הארץ שהיו לנאשמים ולמורשעים.
יש בלב צער. יש בלב חמלה. גם כעס לרוב. קודם כל על העבירות, אבל לא רק עליהן. גם על אולמרט שניהל מסע הכפשות דלוח נגד כל כך הרבה בני אור במשרד מבקר המדינה ובפרקליטות ובתקשורת ובפמלייתו לשעבר. רק שעל כל החושך שבמעשים אלה גבר אתמול התובע. בקשתו לגזור עונשים כבדים על אולמרט וחבורתו שיגרה אותות מעודדים כי עדיין יש הבוקר הרבה אור לזרות לעבר הפינות האפלות של המורשעים.
כפי שכולנו נדובב בעוד שבוע בצל המשואות, "ולתפארת מדינת ישראל".
http://www.israelhayom.co.il/opinion/178191
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
26567 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
יותר משלושה גופים אחראים על קביעת מחירי הפירות והירקות, ועדיין, שיטת החישוב שלהם היא מסובכת ולא שקופה.
בדיקה מיוחדת של "תכנית חיסכון" חושפת את הפערים הגדולים בין הגופים שאמורים לקבוע את המחיר לצרכן
מחירי הירקות ברשתות השונות מתבססים על המסחר שנערך עוד לפנות בבוקר בשוק הסיטונאי בין המגדלים לבין הסיטונאים.
למקום מגיעים גם סוקרים כדי לפרסם את השווי העדכני של הירקות, אך בדיקה חדשה מגלה כי קיימים פערים של עשרות אחוזים בין תוצאות הסקרים - דבר שמעמיד את מהימנותם בסימן שאלה.
"ההשפעה של הפער הזה היא הרסנית מבחינת הצרכן", אמרה עו"ד נילי אבן חן מהתנועה לאיכות השלטון. "כיוון שאותו פער של מחירים מהווה אינדיקציה למחירים שבסיכומו של דבר אנחנו פוגשים אותם בסופר וברשתות השיווק".
הפערים בין הסקרים הם גדולים, והפער הגדול ביותר בשנים האחרונות במחיר הפלפל האדום: על פי סקרי משרד החקלאות מחירו של הפלפל האדום גבוה יותר ממחירו הממוצע לפי סקר של חברת ירקום, חברה פרטית, ב-55%.
פער של עשרות אחוזים בין המחירים
גם מחירה הממוצע של הבטטה עולה כ-52% אחוזים יותר מאשר על פי ירקום. כך גם מחיר העגבניה שלפי מועצת הצמחים גבוה ב-22% מן המחיר שנתנה לעגבניה ירקום.
המחיר הממוצע של המלפפונים על פי משרד החקלאות גבוה ב-21% אחוזים מזה של ירקום ומזה של מועצת הצמחים הוא גבוה יותר ב-11%. מחיר הבצל על פי מועצת הצמחים גבוה ב-20% מהערך שנתנה לו ירקום ומחיר תפוח האדמה גבוה ב-16%.
"איך יכול להיות שבאופן עקבי לאורך שנה וחצי של בדיקות שאנחנו עורכים אנחנו רואים שיש פער"? שאלה עו"ד אבן חן. "הפער הזה יכול לנוע בין 10 ל-40 אחוזים של מחירים כלפי מעלה".
התנועה לאיכות השלטון העבירה פניה דחופה בנושא למשרד מבקר המדינה וללשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עד שיתבררו הפערים הבלתי מוסברים בהערכת מחירי הירקות שאנחנו צורכים, ייתכן שנמשיך לשלם מחירים מנופחים ביחס לשוויים האמיתי.
תגובת מועצת הצמחים: "המחירים המדווחים על ידי המועצה נוגעים רק לשתי דרגות האיכות הגבוהות של הפירות והירקות, ולכן נוצר הפער".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "צפוי שיהיו פערים מדגימה חסרה ומפער באיכות התוצרת. אף אחד מהסקרים לא משקף את כלל המכר".
http://www.mako.co.il/news-money/consumer/Article-df7f07ffa3aa541004.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=786102762
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
26567 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
עו"ד אליקים העצני, מעלה השערה כי מדובר בפרובוקציה נוסח אבישי רביב, "יותר מדיי זמן לוקח לשב"כ ולמשטרה להגיע אליהם".
עו"ד אליקים העצני מעלה בפינתו השבועית את האפשרות כי אירועי תג מחיר הם פרי פרובוקציה של השב"כ, "מצפים מאיתנו לגנות את המעשים, אבל אנחנו דווקא דורשים מהשלטונות פשוט להלחם במלוא המרץ בעבריינות תג המחיר ולא להשלים עם אנרכיה".
לדבריו אוזלת היד בטיפול בעבריינים מדליקה נורות אדומות, "לנו המתנחלים יש עניין בחיסול התופעה, היא פוגעת בנו ועולה החשד שאולי יש כאן מהדורה חדשה של סוכן השב"כ שמפניה, אבישי רביב. כי אולי מדובר כאן בפרובוקאטורים שכמו אז גם היום מנסים לקדם מסע רצח אופי נגד המתנחלים".
העצני מעריך כי אם היו רוצים, המשטרה והשב"כ כבר היו מזמן מגיעים למבצעי המעשים, "מסרו להם אינפורמציה על אותה אשה שקראה לפגוע בחיילים, מדוע הם לא טיפלו בזה עד שזה יצא לתקשורת. מדוע המשטרה והשב"כ לא מצליחים להרשיע אף אחד. התקשורת גם ממעטת לפרסם את הודעות הגינוי של הנהגת המתנחלים, הם רוצים להכתים את כל המתנחלים בכתם תג המחיר".
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/276527
תגוביות:
1.מאז הקריסה של התהליך המדיני, התקשורת זקוקה למשהו כדי להחיות
את הפגר ולגרום לנסיגה מיו"ש. אם אין פרטנר ל"שלום", אז לפחות להכפיש את המתנחלים ולא להוריד את הנושא מסדר היום התקשורתי. מהפרובוקטורים ישר לתקשורת השמאלנית כדי שהמדורה לא תכבה.
2.עוד ועוד ואנחנו אוכלים את הלוקשים שלהם...
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
26567 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
לצבא אין כסף כי הוא מוציא הון על "שויון בגיוס"
לצה"ל נגמר הכסף והוא הפסיק את האימונים של המילואים, אבל מסתבר שיש המון כסף בצה"ל - פשוט השמאל דואג שהוא יוציא אותו על מיליוני תוכניות שקשורות ב"ערכים" שלא עוזרות לו להפוך לצבא שיכול להגן על המדינה שלנו אלא עושות ממנו מכשיר פוליטי תוך כדי שהוא מתנוון.
לפייגלין יש רעיון איך להחזיר אותו להיות צבא לוחם - צפו בסרטון
בדיון על התקציב התרעתי כי צה"ל יוציא המון כסף על הבלוף שנקרא שוויון בגיוס. סגן שר האוצר לא הכחיש את דברי ורק טען שעל ערכים צריך להוציא כסף.
אז עכשיו אל תבלבלו את המוח שאין כסף לאימונים, ואין כסף לתת לחיילים הקרביים ואין ואין...
זה הזמן להפסיק לבלף. נפסיק לממן עשרות אלפי חיילים שלא עושים כלום ורק מעסיקים את המערכת. נגייס את כולם לתקופת הכשרה קצרה שבין חודש לחודשיים, נבחר את העלית שתישאר מרצון לתקופה ארוכה.
נאמן חיילים אלו כראוי, נשלם להם משכורות טובות ומכובדות. ובקיצור צבא מקצועי התנדבותי, שישחרר הרבה ידיים צעירות למשק, ויהיה מקצועי איכותי וזול מהצבא הגדול והמסורבל שיש לנו עכשיו.
ח"כ פייגלין: מתעסקים בכל דבר, חוץ מאשר ביטחון ישראל
https://www.youtube.com/watch?v=Mghppvebkgc
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
26567 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
אין קשר בין הולילנד לנמל אשדוד, פרט לביורוקרטיה ממשלתית מנוולת ומושחתת
בית המשפט המחוזי, בבואו לגזור 3.5 שנות מאסר על יזם הולילנד הלל צ'רני בגין תשלום שוחד, שמר לצ'רני מלים חמות. "צ'רני למד מעד המדינה שמואל דכנר כי ללא העברת כספי שוחד בסכומי עתק לא יוכל לקדם ולבנות את פרויקט הולילנד, שהיה עבורו פרויקט חיים", כתב השופט דוד רוזן. "צ'רני, שחי כאזרח נורמטיבי, מלח הארץ, אזרח לתפארת - פגש במערכות מסואבות, נלכד בהן והסתבך בביצוע עבירות שוחד חמורות. הרשעתו בתיק זה זרה לחלוטין לאורח חייו".
ההתנצלות כמעט של השופט רוזן, על כך שהוא מרשיע בשוחד אדם שהבין כי בלי שוחד אין לו סיכוי לקדם את עסקיו בזרועות השלטון הישראלי, זעקה בשבוע שעבר כאשר נעצרו ראשי חברת שמן בגין חשד לכאורה לתשלום שוחד לעובדים ומנהלים בנמל אשדוד. שמן עסקה בקידוח נפט מול חופי אשדוד, ועל כן היתה חייבת להשיג שטחי רציף בנמל, שדרכם ייעשה התפעול של הקידוח. על פי החשדות, הובהר לשמן - בין היתר על ידי מנכ"ל הנמל, שוקי סגיס - כי בלי לשלם שוחד החברה לא תוכל לקבל את שירותי הנמל שהיו דרושים לה כל כך. מה שהוביל, שוב על פי החשד לכאורה, לתשלום השוחד.
אין קשר של ממש בין פרשת הולילנד לבין פרשת נמל אשדוד, פרט לדבר אחד: ביורוקרטיה ממשלתית מנוולת ומושחתת. האזרח התם מוצא עצמו נטחן בין גלגלי השיניים של הביורוקרטיה, ונאלץ לקבל עליו את הדין או שהוא נדחף לשכור את שירותיהם של "מאכערים" כדי לקצר הליכים. השאלה האם מאכער הוא בעצם כיסוי מכובס לתשלום שוחד, היא רגישה מאוד. ככל הנראה, יש מקרים שבהם המאכער רק מנצל את היכרותו עם ההליכים הסבוכים כדי לסייע לצאת מן הסבך. עם זאת, ישנם מקרים שבהם הוא מנצל את קשריו האישיים עם הפקידים הממונים - קשרי היכרות או קשרים המלווים בתשלום - כדי לקדם הליכים שאחרת לא היו מקודמים. במקרה כזה, המאכער - כפי שהיה בתיק הולילנד - כבר מעורב במתן שוחד.
ביורוקרטיה מנוונת היא הקרקע שעליה צמחו שתי הפרשיות. בלעדיה הרי אין צורך בשירותי מאכערים - בין אם הם פועלים בתחום האפור של סיוע בסבך ההליכים, ובין אם הם חוצים אותו ונותנים שוחד. בלי ביורוקרטיה מנוונת, אין גם מקום לפריחתם של פקידים מושחתים, המנצלים את סבך האדמיניסטרציה לשם נטילת שוחד.
כדאי להזכיר בהקשר הזה את הפרשיות שנקשרו למרכז ההשקעות במשרד התמ"ת - אחת מהן גם הסתיימה בהרשעה בהפרת אמונים של השר הממונה דאז, אהוד אולמרט. הביורוקרטיה של מרכז ההשקעות, שם פקידי ממשלה החליטו אם להעניק מענקים מכספי המדינה למפעלי תעשייה פרטיים, פתחה את הפתח לשחיתות שבה הורשע אולמרט. במקום שבו יש ביורוקרטיה לא שקופה, עם פתח נרחב לשיקול דעת לפקידים, בלי קריטריונים ברורים ובלי פיקוח, שם נפתח הפתח לשחיתות.
הלקח המדהד הזה נשכח בוויכוחים העזים על חוק עידוד השקעות הון. בימים אלה יושבת ועדה בינמשרדית, בראשות מנכ"לית האוצר יעל אנדורן, לבחינה מחודשת של החוק, לנוכח התרעומת הציבורית מכך שהטבות המס בחוק העפילו לכ–7 מיליארד שקל, כשכמעט 60% מהסכום זורם לכיסי ארבע היצואניות הגדולות בישראל, טבע בראשן. הריכוזיות העצומה של ההטבה, והעובדה שהיא בעיקר חיזקה את החזקים, עוררו את הביקורת ואת הדרישה לבחינה מחודשת של החוק - אף שהוא כברכ נבחן לעומק לפני ארבע שנים.
הבחינה ההיא, בראשות מנכ"ל האוצר דאז חיים שני, נעשתה על רקע טראומת החקירות במרכז ההשקעות, וההבנה כי הביורוקרטיה הכבדה שאיפיינה את חוק עידוד השקעות הון פגעה ביישום החוק ובמטרתו. לא רק שהביורוקרטיה הכבדה עודדה שחיתות, כפי שנחשף בתיק אולמרט, היא גם פגעה בשוויוניות - רק חברות גדולות וחזקות, שיכולות להרשות לעצמן ייעוץ משפטי צמוד, הצליחו להתמודד עם סבך האדמיניסטרציה בחוק, ולנצל את ההטבות בו עד תום. אחת הסיבות העיקריות לכך שארבע חברות היצוא הגדולות גורפות לכיסן 60% מההטבה, היא המורכבות הביורוקרטית בחוק.
לכן, ועדת שני קיבלה לפני ארבע שנים החלטה מהפכנית - היא החליטה לבטל את הביורוקרטיה. במקום אישורים סבוכים של מרכז ההשקעות, עם הרבה מאוד שיקול דעת בעייתי לפקידים, הוועדה קבעה חוק אנטי־ביורוקרטי. הכלל החדש של חוק עידוד השקעות הון היה אחד: חברה שיותר מ–25% ממכירותיה מיועדים ליצוא, זכאית להטבת מס. גם שיעור ההטבה פושט לגמרי - מס בגובה 10% או 15%, תלוי במיקום הגיאוגרפי של המפעל. זהו, שני נתונים פשוטים הם שקובעים את הזכות להטבה ואת שיעורה.
הפתרון הקיצוני של ביטול הביורוקרטיה נראה מתבקש לנוכח הבעיות הקשות שהתגלו בחוק עידוד השקעות הון בגלגולו הקודם. הפתרון הזה, עם זאת, אינו נטול בעיות: בלי ביורוקרטיה אין גם שיקול דעת - גם כשמתברר כי חברה אחת, כמו טבע, שבכל מקרה קשורה בטבורה לישראל בגלל חקיקה מגנה בפטנטים על תרופות, נוטלת לעצמה מיליארדי שקלים מתוך סכום ההטבה.
זהו צומת ההחלטה שבפניו ניצבת כיום ועדת אנדורן. בפני הוועדה עומדות כמה הצעות, שמטרתן לרסן מעט את ההטבות הניתנות לחברה אחת, וגם לנסות ולקשור את ההטבה לעוד קריטריון החלטה, נוסף על יצוא. לפי אחת ההצעות, שנשקלת ברצינות, גובה הטבת המס שתינתן לחברה לא יעלה על סכום הוצאות השכר של החברה - במטרה לעודד העסקה של יותר עובדים (בחישוב הוצאות השכר לא נכלל שכר גבוה מ–3 מיליון שקל, כדי לא לעודד תשלום משכורות עתק למנהלים). הצעות אחרות קוראות לקשור בין ההטבות לחדשנות - כאמצעי לעודד חברות חדשניות להגדיל פעילות בישראל.
ההצעות הנשקלות בוועדת אנדורן הן במקומן, לאור הההכרה בכך שקריטריון יחיד, 25% יצוא, אינו מייצג מספיק טוב את צורכי ישראל. מנגד, הלקח שעמד בבסיס החלטות ועדת שני - המשקולת המשחיתה של ביורוקרטיה ממשלתית כבדה - אסור שיישכח.
חוק עידוד השקעות הון, לאחר ועדת אנדורן, יהיה כנראה מסובך וביורוקרטי יותר מהחוק הנוכחי, אבל אסור לאבד את האיזון שמעניקות פשטות ובהירות. בצומת של שיקול דעת ממשלתי מלא ושל היעדר מוחלט לשיקול דעת כזה, צריך למצוא את שביל הזהב.
http://www.haaretz.co.il/tm/1.2337841
תגוביות:
1.פשטות ושקיפות מוחלטת היא הבסיס לדמוקרטיה. אין משהו אחר.
2.גם אם אין שחיתות, הבירוקרטיה ממררת את חיי האזרחים. על כן יש לצמצמה ולהחליש אותה, כולל פיטורים מידיים בגין שירות לקוי. בלי רחמים!!!
3.וזה בעיתון שתומך בעוד ועוד ועוד רגולציה...הפכתם את הבעיה לפתרון, ואתם מתפלאים שהכל קודר כל כך.
4.כתבה קשה. נראה שרק מבול והתחלה חדשה יכולים לשנות משהו.
5.נסו לקבל תשובה מפקידי משרד התחבורה או החקלאות ללא מאכער...
6.גב' ארלוזורוב צריכה לזכור שהמבנה הביורוקרטי של המדינה התגבש על פי החזון והאינטרסים של מפא"י. ההסתדרות, משק העובדים, הקיבוצים. זאת חטוטרת ענקית שקשה להתפטר ממנה, כאשר שכבות מסוימות נהנות מהמצב הזה. הרבה דברים השתנו לטובה, אבל יש עדיין דרך ארוכה לפני שניפטר מהמורשת של מפא"י!
7.אציע ניסוח אחר: האפסים מהמגזר הציבורי מנהלים את המדינה.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
26567 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
ראש אגף המודיעין הבא של צה“ל, תא“ל הרצי הלוי, העביר שיעור תורני בפני תלמידי התיכון הדתי ”הימפלרב“ בירושלים - וסיפק הצצה לחיבור האישי בינו לבין המסורת
תא“ל הרצי הלוי, שימונה בקרוב לתפקיד ראש אגף המודיעין בצה“ל, העביר שיעור תורני ביום שישי האחרון בפני תלמידי התיכון הדתי ”הימלפרב“ בירושלים, בו טען כי חיילים המונעים מתחושה של נקמה עלולים לבצע את פעילותם המבצעית בצורה פחות טובה, לעומת חיילים שיגיעו לביצוע משימותיהם כשהם מנותקים מרגשות אישיים.
תא“ל הלוי הציג את הסוגיה ביחס לסיפור שמשון הגיבור, שפעל מתוך נמקה אישית, ואמר כי הוא - כמפקד - שולח אל המשימות חיילים שפועלים בקור רוח ובמנותק מתחושות אישיות.
"שמשון רוצה לנקום והוא אומר את זה במפורש ואני חושב שסיפור הנקמה הוא סיפור מאוד מעניין", הסביר הקצין הבכיר והוסיף את זווית ראייתו האישית לסוגיה, "אני יכול לומר כחייל, כמפקד, שהיו מקרים, נניח לבצע מעצר ביהודה ושומרון של מחבל, שלפני שלושה שבועות פצע או הרג כמה חיילים, ואני קבעתי לעצמי בראש, להשתדל מאוד לא לשלוח את אותו כוח שממנו היו הפצועים".
לדבריו, ”כאשר אומרים על אדם 'השם יקום דמו', אנו מכוונים לנקמה מצד בורא עולם ולא של האדם עצמו שיפעל בלי שיקול דעת. אני אומר את זה מהמקום המקצועי, ונקמה זה יצר שהוא לדעתי יכול לפגוע, בשיקול המקצועי והלך המחשבה, במקרים שבהם צריך לעשות את הדברים באמת, גם בתעוזה אבל כמובן במחשבה".
תא"ל הלוי, בוגר בית הספר הירושלמי, התארח בו ביום שישי האחרון במסגרת הכנסת ספר תורה לבית המדרש במקום ודיבר בפני התלמידים דקות ספורות בשורה של דברי תורה סביב שמשון הגיבור, אשר סיפורו נקרא בהפטרת השבת האחרונה בבתי הכנסת.
"בסיפורי הגבורה אנחנו מקדשים את החיים, ובמצבים מאוד מאוד קיצוניים יש קידוש השם במוות. אנחנו מקדשים את החיים במעשים ויש מצבים שבהם אדם שם את עצמו במצב מסוכן למען מטרה חשובה וראויה, שלעתים המאבק עליה מביאה לסיום טראגי“, אמר.
http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/582/424.html
תגוביות:
1.קצינים גבוהים תמיד מקשקשים שטויות ומדבררים יחסי ציבור.
2.הערב רב תמיד התקדם בסולם הדרגות.
3.מטרת הצבא זה להשמיד את האויב וסייעניו, נקודה. כל השאר זה בולשיט. ובשביל זה מעבירים לכם כל שנה 70 מיליארד שקל.
4.כולנו בירושלים ובשכונה ידענו מה יוצא מבי"ס הימלפרב - ערב רב של חוזרים בשאלה או מסורתים לכל היותר. איסור נקמה הוא רק על יהודי נגד יהודי. נגד גוי הנקמה היא מצווה - לידיעתך ולידיעת כל המגיבים. זאת ההלכה ואין אפשרות לפרש אחרת. כל מי שטוען אחרת כופר בתורה. נקודה. התורה היא מכלול אחד. לא ניתן לקבל חלק כן וחלק לא. בשביל זה יש מספיק גויים בעולם.
5.עוד גוי דובר עברית עם מדי הזית...
6.עוד אידיוט וחכמולוג המתחזה למבין ביהדות...
7.עוד לא היה מצביא שריחם על אוייבו ושניצח.
8.יש שלושה סוגים של חיילים. כנס מר הלוי. זה שבא לעבודה לקבל משכורת. זה שאוהב את ארצו ועמו וזה ששונא את האויב. האחרון הוא החייל הטוב ביותר.
9.נקמה באויבים מצוה. נקמה באחים עבירה.
10.דבריו משקפים שטיפת מוח לניתוק העדפת קיומנו על רצון הערבים. חייל טוב לוחם מתוך רצון לפגוע ככל האפשר יותר באויב. נקמה היא מניע חיובי ומוסרי. חייל ממוצע שמנותק מרגשות שליליים כלפי האויב יעדיף להיות בבית ולא לצאת כלל לקרב.
11.ראש אמ"ן פופוליסט בשקל ועל היהירות הזו אנחנו נשלם ביוקר ובדם.
12.לצמצם את תקציב הבטחון בחצי. כך יצטרכו להילחם באמת במקום לבלבל במוח.
13.רפה שכל כזה לא שמעתי הרבה זמן. קלישאות, פחדנות וכסת"ח... אלו קצינך, ישראל.
14.צה"ל הגדול הפציץ היום דיונות בעזה בקור רוח ללא תחושת נקמה. צבא עלוב ובזוי.
15.קצין מסורס של צבא מסורס ע"י הקרן החדשה להשמדת ישראל. כמה עלוב השימוש בתקציב הבטחון.
16.הנה ראש אמ"ן שמעדיף להיכנע ללא קרב.
17.כבר בקורס קצינים סומן כחרטטן גדול. כנראה שחרטטנות + קול כאילו סמכותי, תכונות רצויות בצה"ל, הנה הקשקשן נהיה אלוף...תחשבו על ההשוואה להלן - הרצי הלוי ורחבעם זאבי, שניהם אלופים...
18.רק אצל הרמטכ"ל הסמולן הזה אחד כמו הרצי נהיה אלוף. האם אצל רפול הוא גם היה מקבל דרגת אלוף? בחיים לא. הבעיה היא שבצה"ל של היום רפול לא היה יכול להיות אפילו מג"ד.
19.אמירה אוילית שמתאימה למוכר דגים. כל פעולה צבאית היא נקמה.
20.פינוקיו. לא רוצה אותך במודיעין שלנו. אל הנקמות יופיע...הגיע הזמן להפסיק עם הברבריות של להרוג את האוייב ובמקום זה לשלוח לרוצחינו פסיכולוגים, מטפלות ומתנות לחג.
21.הוא טועה ומטעה. מהיכן התיאוריות המוזרות שלו?
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
26567 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
דו"ח מיוחד של החשבת הכללית במשרד האוצר חושף לראשונה את הזינוק בהיקף הטיפולים הרפואיים שניתנים לתיירי מרפא ואת הכשלים בהתנהלות של בתי החולים. 75% מהטיפולים נעשים בשעות הבוקר על חשבון הציבור הישראלי, בתי החולים מקצרים תורים לתיירים, ועובדי בתי החולים משמשים כסוכנים להבאת תיירים וגורפים עמלות של עשרות אחוזים. שיאן תיירות המרפא: איכילוב, עם זינוק של 72% בשנת 2013
בתי החולים מטפלים במרבית תיירי המרפא בשעות הבוקר על חשבון חולים ישראלים בניגוד לכללי משרד הבריאות; הם מקצרים את התורים לניתוחים עבור תיירי המרפא על חשבון חולים ישראלים בניגוד לכללי משרד הבריאות; והם גובים מתיירי המרפא תעריפים מנופחים לניתוחים אך מנגד מעבירים לקופת בית החולים כספים על בסיס תעריפים מופחתים יותר, כשלא ברור לאן הולך העודף.
ממצאים אלה ונוספים, כפי שיפורטו בהמשך, עולים מדו״ח חמור שחובר באגף החשב הכללי ביוזמת החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג׳ו בנושא תיירות המרפא בישראל. היוזמה לחבר את הדו״ח עלתה כחלק ממהלך כולל שנערך באגף החשב הכללי, במסגרתו מבוצעים דוחות ביקורת מונחית ניהול סיכונים.
בימים אלה, במסגרת ועדת גרמן, נבחנת השאלה האם להרחיב את פעילות תיירות המרפא בישראל הממצאים שעולים מן הדו״ח של אגף החשב הכללי ונחשפים כאן לראשונה תומכים חד משמעית בטענות של מתנגדי הרחבת תיירות המרפא. בגלל חשיבות הממצאים, אגף החשב הכללי העביר את הדו"ח לשרת הבריאות יעל גרמן על מנת שתתחשב בהם בעת קבלת ההחלטות על תיירות המרפא.
הדו"ח עצמו נערך במהלך שנת 2013 ובתחילת 2014 והוא מכיל נתונים לגבי השנים 2011-2013 שמעידים על גידול משמעותי בפעילות. עם זאת, לטענת מנהלי בתי החולים הגדולים במהלך 2014 נבלמה פעילות תיירות המרפא בעיקר לאחר שידור תחקיר עובדה בדצמבר 2013 על הנעשה בבית החולים איכילוב (תחקיר שבעקבותיו נפתחה חקירת משטרה נגד שלושה מהרופאים הבכירים באיכילוב בחשד שלקחו כסף מתחת לשולחן מתיירי מרפא).
ההכנסות לבתי החולים מתיירות מרפא זינקו ב-23% בשנה
אנשי אגף החשב הכללי בדקו את בתי החולים הממשלתיים הגדולים בישראל: תל השומר, איכילוב, רמב״ם, אסף הרופא וולפסון. הם לא בדקו את בתי החולים הפרטיים (אסותא והדסה) וגם לא את בתי החולים של קופת חולים כללית, שגם הם כולם מבצעים פעילות למען תיירי מרפא.
מנתוני החשב הכללי עולה כי בשנת 2013 בית החולים איכילוב עקף לראשונה את בית החולים תל השומר בהכנסות מתיירי מרפא. ההכנסות של איכילוב בשנת 2013 מתיירי מרפא עמדו על 155 מיליון שקל. זהו זינוק של 70% בתוך שנה אחת (ההכנסות של איכילוב ב-2012 מתיירות מרפא עמדו על 91 מיליון שקל).
ההכנסות של תל השומר, לעומת זאת, מתיירות מרפא ירדו מעט בשנת 2013 ועמדו על 116 מיליון שקל (לעומת 129 מיליון שקל בשנת 2012).
סך ההכנסות של חמשת בתי החולים הממשלתיים שנבדקו מתיירות מרפא בשנת 2013 עמד על 347 מיליון שקל (גידול של 23% לעומת שנת 2012).
ההוצאות של בתי החולים עבור מתן השירותים הסתכמו ב-196 מיליון שקל, כך שמדובר בעודף הכנסות על הוצאות של 151 מיליון שקל. לכאורה, כל הסכום הזה היה אמור לזרום לקופת בית החולים לטובת רכישת ציוד חדש, שיפוץ מחלקות וכדומה. אלא שבפועל, הסכום שנכנס לקופת בית החולים נמוך בהרבה, ועמד על 74 מיליון שקל בלבד (כלומר, רק מחצית).
75% מהניתוחים לתיירי המרפא מתקיימים בבוקר, על חשבון הציבור הישראלי
ממצאי הביקורת של אגף החשב הכללי עולה כי בתי החולים הממשלתיים חורגים במידה משמעותית מהכללים שקבע משרד הבריאות לניהול תיירות המרפא.
החוזר של משרד הבריאות קבע כי בתי החולים לא יוכלו לבצע ניתוחים לתיירי המרפא לפני השעה שלוש בצהריים (השעה שבה מתחילה המשמרת השנייה של בתי החולים). ובכל זאת, הביקורת של אנשי החשב הכללי העלתה כי ״חלק גדול מהפרוצדורות (הכוונה לניתוחים - ש״א) המורכבות מבוצעות בשעות הבוקר״. בית החולים היחידי שמקיים רישום ממוחשב של הניתוחים האלה הוא איכילוב (האחרים, תאמינו או לא, מנהלים רישום ידני בלבד), ולכן צוות הביקורת יכול לקבל ממנו נתונים מסודרים. הנתונים הראו כי בשנת 2013 כ-75% מהניתוחים שעברו תיירי המרפא התקיימו בשעות הבוקר. בבית החולים וולפסון דגם צוות הביקורת 22 תיקים של תיירי מרפא. 18 מתוכם (כלומר 82%) העידו על שירותים רפואיים (בדיקות, ניתוחים או ייעוץ רפואי) שנערכו בשעות הבוקר.
לממצא הזה יש חשיבות קריטית משום שלראשונה ישנה כאן קביעה ממשלתית כי הטיפול בתיירי המרפא נעשה בשעות הבוקר, כלומר על חשבון זמן הטיפול בציבור החולים הישראלים.
בנוסף, הבדיקה של אנשי החשב הכללי גילתה כי בכל בתי החולים שנבדקו ״קיימת פרוצדורה של קידום תורים לטובת תיירי המרפא. קביעת התורים עבור תיירי המרפא לא עוברת תהליך זהה לקביעת התורים עבור המטופלים הישראלים. ברוב המקרים נמצא כי מרגע בדיקת התייר על ידי רופא במסגרת בית החולים בפעם הראשונה ועד למועד בו הוא מנותח חולפים ימים ספורים בלבד״.
עוד העלה הדו"ח כי העמלות שסוכני תיירות המרפא - שמביאים את החולים מחו״ל לבתי החולים - הסוכנים הרפואיים לוקחים לכיסם נעות בין 10%-20% (בשני בתי החולים הגדולים - תל השומר ואיכילוב). בבתי החולים הקטנים יותר (רמב״ם, אסף הרופא וולפסון) העמלות לסוכנים יכולות להגיע עד 30% מעלות הטיפול.
עוד עלה מן הבדיקה ממצא חמור ולפיו ״עובדי בתי החולים משמשים לעיתים כסוכנים בעצמם״ וכי לעיתים הם רושמים את שם החברה שדרכה הם פועלים כסוכני תיירי מרפא על שם קרוב משפחה שלהם, על מנת שבדיקה שטחית לא תאתר זאת.
מבית החולים איכילוב נמסר בתגובה: "לצערנו, מצאנו בטיוטת הדו"ח מספר טעויות מהותיות, ביניהן לגבי היקף ההכנסות מתיירות מרפא בבית חולים שלנו. לגבי הפעילות בשעות הבוקר: חלק גדול מהפעילות של תיירות מרפא היא לחולי סרטן. מדובר בניתוחים מורכבים מאוד, שלא ניתן לבצעם אלא בשעות הבוקר. יתירה מזאת, גם לחולים ישראלים, הזקוקים לניתוחים אלה - התור קצר יחסית. בנוסף, בשנים 2013-2011 על כל שעה גידול בחדר ניתוח בוקר עבור תיירי מרפא, הגדלנו פי 4 את שעות חדר ניתוח (בשעות אחר הצהריים) עבור החולים הישראלים. המימון לגידול הפעילות לישראלים התאפשר, בין השאר, מהכנסות תיירות המרפא".
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3633341,00.html
תגוביות:
1.בואו למחלקת אונקולוגיה ילדים בתל השומר...בין 60% ל-85% מהמאושפזים זה תיירות מרפא (ורובם הם פלסטינים). כל ה"תיירים" הללו באים על חשבון הילדים הישראלים, אשר לא מתקבלים לטיפול במחלקה כי אין מקום! אתם מבינים שלילד ישראלי חולה סרטן אין מקום בבי"ח בארץ(!) כי הכסף של ה"תיירים" חשוב לביה"ח יותר! (וזה בלי להרחיב על ההתנהגות של ה"תיירים" האלו...)
2.עשיתי ניתוח באיכילוב. זה היה במרתף אפל וגדול עם שרות מזעזע והמוני. עכשיו אני מבין למה.
3.באיכילוב, הרווח הוא 114 מיליון. 24 מליון מתוכם הגיעו לקופת ביה"ח. עד 20% (כ-23 מיליון, שערוריה בפני עצמה) שולמו למתווכים. לאן הלכו יתרת 67 מיליון הש"ח?
4.בואו לשניידר. תראו את כל השייחים מהמפרץ עם יוצאי החלציים שלהם
אשר באו להירפא כאן ממחלה, שקיבלו בירושה מהוריהם אשר הינם קרובי משפחה.
5.כל אלה שעוסקים בתיירות המרפא אינם שונים מעובדי נמל אשדוד. אלה עובדי מדינה ששודדים את הציבור. הם משרתים תיירים כדי להעשיר כמה רופאים ועסקנים על חשבון הציבור.
6.לאסור תיירות מרפא. לסגור את הברז.
7.אני קורא לשרת הבריאות להוציא אזהרה למנהלי בתי החולים שאם המצב יימשך, עפ"י ממצאי הביקורת תוטל עליהם אחריות אישית והם יועמדו לדין!
אני קורא לכל החולים להגיש תביעות משפטיות נגד בתי החולים המקיימים תיירות רפואית מחו"ל על חשבונם! אני מכיר לא מעט רופאים שטסים כל שבוע לחו"ל לניתוחים פרטיים, כל זאת ע"ח המטופלים הישראלים המאושפזים וממתינים לניתוחים זמן ממושך ובינתיים מטופלים ע"י סטאז'רים המתגלחים על חשבונם ובריאותם. אל תהיו פתאים! הגישו תביעות משפטיות!!!
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
26567 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
תחקיר "הארץ" חושף כי עסקי התיירות הרפואית של לניר, שבהם שותף תמיר פרדו, רשומים בקפריסין ובאיי הבתולה ומחזיקים בכ-40% משוק המגלגל 1.5-1 מיליארד שקל בשנה
ראש המוסד תמיר פרדו מחזיק בכ-2% מחברה שרשומה במקלטי מס ומגלגלת מאות מיליוני שקלים בשנה. מדובר בחברת תיירות מרפא של איש העסקים נעם לניר, שעשה את הונו מעסקי ההימורים באינטרנט, כך עולה מתחקיר המתפרסם היום ב"הארץ".
החברה ביססה את פעילותה על תשתיות הבריאות הציבוריות, וספגה ביקורת על גזל משאבים מחולים ישראלים ועל היעדר שקיפות. לניר ונאמני החברה מסרבים בעקביות לספק פרטים על רווחיה, על בעלי המניות ועל המדינות בהן רשומות החברה וחברות הקשורות אליה, אך מתברר שהן נרשמו בקפריסין ובאיי הבתולה.
פרדו עזב את המוסד ביוני 2009, אחרי 29 שנות שירות, אבל כעבור שנה וחצי חזר לשמש כראש הארגון. סמוך לפרישתו הצטרף פרדו לעסקי תיירות המרפא, שאיש העסקים המולטי־מיליונר לניר נכנס אליהם באותה עת.פרדו לא קיבל שכר בעד עבודתו בחברה אך הוגדר כאחד המייסדים וקיבל 2.5% ממניותיה. זו אחזקה לא מהותית לכאורה, אך מדבריהם של עובדים בחברה עולה כי הנתח של פרדו ברווחים אמור היה להניב לחשבון נאמנות שלו מאות רבות של אלפי שקלים מדי שנה.
ב-2013 הגיעו הכנסות בתי החולים מתיירות מרפא לכ-800 מיליון שקל, אבל משיחות עם פעילים בענף עולה כי עסקי תיירות המרפא בישראל מגלגלים כ-1-1.5 מיליארד שקל בשנה. "לייף טרי מרקטינג" של לניר ושותפיו, ובהם גם ראש המוסד פרדו היא החברה הגדולה בישראל, ולפי הערכות של בקיאים בתחום היא מחזיקה בנתח של כ-40%-50% מהשוק.
לייף טרי מרקטינג רשומה תחת בעל מניות אחד בלבד - עמנואל (עמי) עזיאל - רואה חשבון שמחזיק ב-100% מהמניות. לניר ועזיאל רשומים כדירקטורים בחברה. זאת, למרות של"הארץ" נודע כי בעסקי תיירות המרפא שותפים בין היתר לניר (בעל השליטה), פרדו וכן אורון צל, רון בר און, ועזיאל. שלושת האחרונים הם שותפים של לניר לרוב עסקיו, הפרטיים והציבוריים, כבר יותר מעשור. הם החלו את דרכם עם לניר כבר בעסקי ההימורים באינטרנט שהונפקו ב–2005 בבורסה בלונדון, והפכו אותם למולטי־מיליונרים.
עסקי תיירות המרפא של לניר רשומים תחת חברה בשם "מש סייפרוס" הרשומה בקפריסין. המנהל של מש סייפרוס הוא כריס סיידרס, שגם הוא מלווה את לניר כבר שנים רבות, ושימש בעבר מנהל הכספים של עסקי ההימורים באינטרנט של לניר (חברת אמפייר אונליין). מש סייפרוס הוקמה באפריל 2010, בצמוד להקמת החברה העוסקת בתיירות המרפא.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה כי "תמיר פרדו חתם על הסכם ניגוד עניינים עם כניסתו לתפקיד ראש המוסד, על פי הנהלים וכמקובל בתפקידים מסוג זה בשירות המדינה". בשיחת טלפון עם "הארץ" סירב לניר להתייחס לרישום של בעלי המניות בעסקי תיירות המרפא.
http://www.themarker.com/news/1.2360777
תגוביות:
1.קראתי את הקטע כמה פעמים עד שכמעט התפוצצתי! בושה למדינה! החברה ביססה את פעילותה על תשתיות הבריאות הציבוריות וספגה ביקורת על גזל משאבים מחולים ישראלים ועל היעדר שקיפות. פשוט לא יאמן, מרתיח, מקומם והכי חשוב: גם לניר שהציג עצמו כלוחם ציוני מסור, התגלה כגנב קטן שמוכן לפגוע ביהודים וישראלים בשביל להרוויח כסף.
2.גדלנו עקום ולא למדנו מהעבר. עזבנו את אלוהים. עובדים את עגל הזהב. דעיכה תרבותית.
3.להדיח אותו מיד ולנקות את אורוות הסוסים ״הערבים״.
4.עכשיו שמישהו יבדוק האם מכירת הדירה של אהוד ברק למלך ההימורים של אנגליה - טדי שגיא, היא תמימה, או קשורה לעסקי הגז של טדי.
5.המהמר הקוביוסטוס חבר לשפיון ויחד הם שודדים ומאמללים את עם ישראל.
כל זכויותיו של פרדו נמחקו בזה הרגע בעיני.
6.לניר נהנה מכך שאביו היה לוחם. הוא היה ג'ובניק שעשה את כספו מעסקי הימורים הזהים להתעשרות מסמים ומזנות. פרדו בתפקידו לא יכול לקחת חלק בכך. לא 2 אחוז ולא 2 פרומיל אחוז.
7.נמאס מהמילה המיופייפת "תיירות מרפא" שהומצאה על ידי איזה איש יחסי ציבור. אנשים חולים שבאים הנה מחו"ל לקבל טיפול רפואי אינם תיירים. הם באים לקבל טיפול בשרות רפואי פרטי (שר"פ) שניתן להם בתוך מתקנים רפואיים ציבוריים.
מי שמאפשר להם את השרות הזה וגוזל מהם ומאיתנו הציבור הישראלי כסף רב, הם אותם מתווכים שעליהם הכתבה ובל נשכח את מנהלי המרכזים הרפואיים והרופאים הבכירים שללא שיתוף הפעולה שלהם ותאוות הבצע שלהם העוול הזה שנקרא "תיירות מרפא "לא היה קם.
8.אי תשלום מס אמת שקול לפיגוע.
9.מחר יהיו מפכ"ל או רמטכ"ל עם אחוזים באתר פורנו. הכל בסדר. מדינה מושחתת עד היסוד.
10.פרדו הביתה מיד. תאמר לי מי חבריך ואומר לך מי אתה. יכול להיות שהוא אדם מדהים, יכול להיות שישראלים רבים חייבים לו את חייהם ואף על פי כן פרדו צריך ללכת הביתה מיד. כמו במקרה של גבי אשכנזי, האיום הקיומי הגדול ביותר על מדינת ישראל הוא השחיתות וביזת ההון הציבורי על ידי קבוצת אוליגרכים. נועם לניר בעזרת ההימורים בעבר וכעת בעזרת תיירות המרפא הוא דוגמה מובהקת לרעות החולות של ישראל. העובדה שתמיר פרדו משתף איתו פעולה מלמדת, כי האיש לא מתאים לתפקיד וצריך ללכת הביתה מיד. מי שחושב שאני מגזים או לא שוקל את הדברים באופן ענייני שיחשוב על גבי אשכנזי כמשל. גם הוא עשה ימים כלילות למען בטחון ישראל וגם לו רבים חבים את חייהם וגם הוא סמל לשחיתות ולאיום הקיומי של מדינת ישראל ולא ראוי לתפקיד שבו נשא. אני יכול להמשיך לגבי אהוד ברק, בנימין בן אליעזר ועוד רבים. פעילות למען בטחון ישראל היא לא הכשר לשוד הקופה הציבורית ושוד הקופה הציבורית הוא איום קיומי משמעותי מאד וחייבים לטפל בו במהירות.
11.חפשו בגוגל The Smoking Man X FILES. זה תמיר פרדו!
12.כל הסיפור זה שימוש במתקנים של המדינה למטופלים של לניר על חשבון החולה הישראלי - תחת שם יפה של "תיירות מרפא".
13.עכשיו ברור מדוע לפיד וגרמן נלחמים על השר״פ. תיירות מרפא לא יכולה להתקיים ללא שר״פ. נשמע הגיוני שזאת אחת הסיבות שבעלי עינין לחצו על גרמן ולפיד להשאיר את השר״פ על חשבון משלם המיסים הישראלי...וכן, את החשבון משלמת כרגיל ״ריקי מחדרה״...
14.האיום האמיתי היחיד הקיים על ישראל הינם ראשי מערכת הביטחון.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
26567 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
היא אמורה לשמור על החוק אולי יותר מכל אחד. אבל דווקא בביתה של שופטת בית הדין לעבודה רוית צדיק הועסקו בשיפוץ פלסטינים שנכנסו לארץ בלי אישור. היא טוענת: "למיטב ידיעתי היו להם אישורים"
לילות כימים משקיעים כוחות הביטחון כדי למנוע את כניסתם של שוהים בלתי־חוקיים מהשטחים לישראל. אלא שתחקיר ynet ו"ידיעות אחרונות" מגלה:
דווקא בביתה של שופטת בית־דין אזורי לעבודה, שאמורה לקחת חלק במאמצים הללו, הועסקו פועלים פלסטינים בלי אישורי שהייה בישראל, שילמה להם בצ'קים שחזרו, ועקב כך נפתח נגדה תיק בהוצאה לפועל. מדוברות בתי־הדין נמסר: "למיטב ידיעתה היו לפועלים אישורים".
תחילת הפרשה לפני כשנתיים. לטענתו של עלאא עמאר, קבלן בנייה מאזור קלקיליה, התקשר אליו יום אחד ניסו צדיק, בעלה של שופטת בית־הדין לעבודה בתל־אביב רוית צדיק, וביקש לשכור את שירותיו בשיפוץ ביתם בשכונת רמת־חן היוקרתית ברמת־גן.
לאחר שסוכמו הדברים התייצב הקבלן לעבודה עם כמה פועלים. לאיש מהם לא היו אישורי שהייה בישראל. לדבריהם, לאורך כל החודשים הארוכים של השיפוץ הם נכנסו לישראל בדרכי הונאה. במהלך השיפוץ המסיבי עברו השופטת ובעלה לגור במקום אחר. הפועלים מספרים שהיא, או בעלה, נהגו להגיע לפעמים לבקר באתר הבנייה. את השכר לעבודתם שילמה להם מדי פעם בצ'קים. אלא מה? שניים מהצ'קים, על סך 15 אלף שקל, היו ללא כיסוי כיוון שבוטלו. עקב כך נאלצו הקבלן והפועלים המתוסכלים לנסות לפדות את הצ'קים של השופטת בשוק האפור בקלקיליה.
כך או כך, הקבלן והפועלים המשיכו בעבודתם, ובחלק ניכר מהלילות ישנו באתר הבנייה. לדבריהם, השופטת ובעלה ניצלו את מעמדם הלא חוקי כדי לשלם להם שכר דל. "פעם היא אפילו איימה שתלשין עלינו במחסום", הם טוענים. בשלב מסוים פנה הקבלן להוצאה לפועל, אשר נוכח החוב פתחה תיק נגד השופטת. לאחר ששילמה את החוב – נסגר התיק נגדה.
בכך לא הסתיימו הבעיות. השופטת ובעלה הגישו נגד הקבלן תלונה במשטרה בגין סחיטה באיומים. הוא נעצר לחקירה, אך משלא נמצאה תשתית ראייתית נגדו שוחרר.
הסכסוך נמשך. הפועלים טוענים שגם בהמשך לא שולמו להם הכספים באופן מלא על עבודתם, ובאחרונה הם שכרו את שירותיו של עו"ד אלון דוידוב והגישו נגד השופטת תביעה לבית־המשפט על סך 370 אלף שקל.
עו"ד דוידוב אמר: "מדובר בכספים שמגיעים לפועלים בדין, לאחר שהם עבדו תקופה ארוכה בבית השופטת ובעלה. בחלק מהמקרים הפועלים ישנו בבית במהלך הבנייה. בארבעת החודשים הראשונים התשלומים הועברו בזמן באמצעות כסף מזומן, במטבע שקלי,
בדולרים ובצ'קים של השופטת ובעלה. מדובר בפועלים המוגדרים על פי חוקי מדינת ישראל כשוהים בלתי־חוקיים, שאינם מחזיקים באשרות כניסה מתאימות לצורך העסקתם. לכן נראה שהשופטת ובעלה מבקשים לצמצם ולטשטש את זיקתם אליהם".
דוברת בתי־הדין לעבודה מסרה בתגובה: "למיטב ידיעת השופטת, הקבלן שהעסיקה בשיפוצים היה מצויד באישורים לו ולעובדיו. שכרם שולם במלואו, ותיק ההוצאה לפועל נגדה נסגר. למיטב ידיעתנו, תיק התלונה של השופטת נגד הקבלן נמצא בטיפול המשטרה והפרקליטות". בעלה של השופטת סירב להגיב.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4566953,00.html
תגוביות:
1.יש לשפוט אותה על שעברה על החוק. מס הכנסה גם מתבקש לבדוק מהם המקורות לכסף השחור ששולם לפועלים ובמקום כל זאת בית הדין לעבודה יוצא להגנתה של הנוכלת.
2.אם הפרקליט יהודה שפר שדרס והרג בתאונת דרכים לא נעצר עד תום ההליכים כמו כל אזרח - אתם מאמינים שבמקרה הזה יהיה משפט צדק?
אם עו"ד רונאל פישר שתועד מספר שמשחד קציני משטרע לא נעצר עד תום ההליכים וטרם הוגש נגדו כתב אישום אתם מאמינים שבמקרה הזה יהיה משפט צדק?
מה באמת ציפיתם שיעשה איתה? נו באמת?
3.הסרחון של השופטים עובר כל גבול - צריך להעניש אותה. חבריה יזכו אותה גם אם תרצח. מי יעשה צדק?
4.זו מערכת שיפוטית שמאלנית ולהם אולי מותר?
5.איך נהייתה שופטת? האם היא קרובת משפחה של שופט?
6.שורש הבעיה בשיטת מינוי השופטים בישראל. לפרק את ועדת המינוי.
7.איכס ריקבון. פיטורים לאלתר!
8.שנים שהעליון מספר לנו סיפורים על אמות מידה גבוהות הצריכות להיות נהוגות בחברה הישראלית, אך מצד שני יש שופטת בבית הדין לעבודה שפועלת בניגוד מוחלט לדינים אותם היא אמונה ליישם, יש את השופטת שמשפצת פרוטוקולים, את השופט שברח לדרום אמריקה עם ארגזים של כסף (אגב היום הוא יושב בכלא אך לאור ההסדר אליו הגיע עם חבריו מהפרקליטות, כספי השוחד יישארו בידיו), שלא נדבר על העונש שחטף זורק הנעל על בייניש שזכה ליחס של האנס הכי שפל בעולם על אף שחטאו מסתכם בהבעת מחאה שלא גרמה כלל לכל נזק, או הדורס של בנו של השופט חשין שאמנם דרס והפקיר (שלא תטעו אני בעד שאנשים כאלו ירקבו בכלא לכל החיים) אך עונשו היה גבוה בהרבה מהפסיקה הנהוגה במקרים דומים.
9.פרצופה של מערכת בתי המשפט במלוא כיעורה. אסור להחזיק כאלה כשופטים.
10.כמה לא מפתיע! כנופיית שלטון החוק מכוערת הנפש ממשיכה להכות.
11.אנחנו הציבור הנאור מותר לנו. החוק נר לרגלינו לכן מותר לנו לדרוך ולרמוס אותו.
12.לאליטות מותר. זה לא מקרה ראשון. שאלו את היועץ וינשטיין, שאלו את אהוד ברק ועוד "מפורסמים" שהעסיקו מהגרי עבודה ללא אשרת שהיה. היא תקבל קנס וזהו.
13.נתערב שזה יסתיים בשום כלום + עוד שנתיים היא תקודם גבוה ועוד עשור היא בעליון.
14.לי מזמן אין אמון במערכת המשפט. רק בעלי ממון ושמאלנים יכולים לצאת זכאים ותחשבו על זה.
15.השופטים מקבלים משכורות עתק בטענה שכך יוכלו לעמוד בפיתויים של אנשים רגילים. אם הם בסופו של דבר מתנהגים כמו ישראלי ממוצע אז שיקבלו משכורת של 30 אלף ש"ח ברוטו ולא 80-90 אלף עם כל התוספות והוותק.
16.צ׳קים חוזרים והוצאה לפועל? איפה נשמע דבר כזה? להעיף אותה מייד מלכהן כשופטת. אישה עלובה.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
26567 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
בסך-הכול דואגים לעצמם
חיל, רעדה וזעם אחזו בבכירי בניה של האם היהודייה, הדוקטור ועורך הדין, שליטי הבריאות ומלכי הדין והצדק (?). אויה! לוקחים לגילדות את המאחזים, את הנחלות, את השליטה במונופולים הטובים והאהובים שלהם. לא יעלה על הדעת (!) ששרת המשפטים תהיה אחת שאיננה עורכת דין (איילת שקד) ושמנכ"ל משרד הבריאות לא יהיה דוקטור (כנראה, משה בר סימן-טוב).
לא עוד "אחד משלנו", שבא מתוכנו ויחזור אלינו, אחד שיודע מה טוב לנו, ושטוב לו מה שטוב לנו.
23 מנכ"לים היו עד היום במשרד הבריאות - כולם דוקטורים, בכירי המערכת שבאו ממנה וחזרו אליה. רובם גם ידעו קודם מה יהיה התפקיד הבכיר שיקבלו אחר-כך, בתום הקדנציה הציבורית במשרד הבריאות.
רשמית, היו אלה שרי הבריאות שמינו את הדוקטורים-מנכ"לים; בפועל, היו אלה מנהלי בתי-החולים הגדולים, לפעמים בשיתוף מנהלי קופות-החולים הגדולות, שחילקו ביניהם את השלל וסגרו זה עם זה את הזכות להחליט - תורו של מי הגיע, התור של איזה בית-חולים לשלוח הפעם את האיש שלו.
האם זה עבד טוב? לא. מספיק לקרוא את מה שכתב ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית (דה-מרקר 7.5), במסגרת מלחמתו במנכ"ל-לא-דוקטור. מספר מכשירי ה-MRI וה-CT בישראל הם מהנמוכים במדינות ה-OECD, ההשקעה בבריאות נמוכה באופן דרמטי, מספר הרופאים לנפש בירידה, מספר האחיות נמוך ביותר, ו"חולים משלמים מחיר יום-יום ושעה-שעה על השקעה נמוכה בבריאות, כשהם ממתינים 3-4 שעות לרופא בחדר-מיון, יותר מחצי שנה לניתוח, מתאשפזים במסדרונות בתנאים בלתי אנושיים ועוד...".
וזה מביא את אידלמן לקביעה ש"מנכ"ל משרד הבריאות חייב להיות רופא... איש מקצוע שהתנסה בטיפול בחולים, אוהב חולים, מוכן להסתכל להם בלבן שבעיניים - ולא אדם שירגיש נוח עם נהלים וטבלאות אקסל...".
לא נתייחס כאן לתנאי של "אוהב חולים", ולא נאמר מילה על הספק הציני שעלה במוחנו הקודח, אבל מה עם הסתירה. האם לא הרגשת סתירה בדבריך ד"ר אידלמן? 67 שנים של דוקטורים במשרד הבריאות, מאז ד"ר אברהם קצנלסון (1948-1949) ועד פרופ' ארנון אפק (2014 ועד בקרוב), וזה המצב.
אז מה זה אומר?
זה אומר, שחייבת לבוא ראייה חיצונית למערכת. כזו שאיננה קשורה לשלל ניגודי העניינים של הרופאים, לאחוזות הפרטיות המתרחבות של מנהלי בתי-החולים הגדולים, לכהונות ללא מגבלת קדנציה שלהם ושל יקיריהם, מנהלי המחלקות; וגם לתפיסה בפועל שכל מערכת הבריאות מתייחסת רק לשכר הרופאים ולתנאי העסקתם, בתוך ומחוץ לבית-החולים.
משרד הבריאות הוא המשרד הכלכלי השלישי בגודלו, אחרי החינוך והביטחון, והוא נוגע לאדם מיום לידתו עד יום מותו. זה המשרד הכי חברתי, שניהולו הכלכלי חייב להיות הכי חשוב. ניהול משרד כזה זה לא ניתוח מוח, ולא מרשם לתרופת הרגעה. זה משרד כלכלי שמחייב שינוי מסלול.
סכנה ברורה ומיידית
22 שרי משפטים היו עד היום (ששת הראשונים, עד 1977, חזרו וישבו על הכיסא פעם אחר פעם). רוב-רובם - כנראה למעט יוסי ביילין ומאיר שטרית, שהשתלבו במהירות במרחב - היו חברי הגילדה. משפטנים ועורכי דין.
ואז באה איילת שקד וקלקלה את השורות: גם אישה, גם מהימין, גם מהנדסת מחשבים, גם יפה וגם צעירה, 39 - מהווה סכנה ברורה ומיידית. "בני-האור" נעמדו על רגליהם האחוריות, ללמדך אולי שכל השאר הם בני-חושך, ו"לוחמי שלטון החוק" התייצבו נגדה, ואותתו שכל השאר הם מנפצי חומות הדמוקרטיה. סוג של מחלה מדבקת.
האמת היא שגם אלה וגם אלה בסך-הכול דואגים לעצמם, לכוחם, למוטות השליטה ולאינטרסים שלהם.
http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/694/247.html?hp=16&cat=170&loc=12#talkback
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
26567 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
רונאל פישר קיבל מידע מרפ"ק ערן מלכה על חקירתו של מנכ"ל נתיבי ישראל לשעבר שי ברס, ולפי החשד הוא ניסה לסחוט ממנו 200 אלף שקלים כדי לסגור את התיק. כשברס לא הסכים, פישר שכר רכב וטען בפני ברס שהמשטרה עוקבת אחריו
אין סוף לחשדות נגד רונאל פישר , שלפי החשד לא בחל באמצעים כדי להשיג את מבוקשו: במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) חושדים כי עו"ד רונאל פישר ניסה לסחוט את מנכ"ל נתיבי ישראל לשעבר שי ברס, שחשוד במתן שוחד לפישר, בדרך מקורית מאוד.
עדת המדינה בפרשה, העוזרת האישית של פישר, מסרה בעדותה למח"ש כי פישר קיבל ככל הנראה מרב-פקד בדימוס ערן מלכה מידע על חקירה סמויה שמתנהלת נגד ברס, והחליט לסחוט ממנו כסף לפי החשד.
עדת המדינה סיפרה כי פישר נפגש עם ברס וביקש ממנו 200 אלף שקלים בתמורה למידע ולסגירת החקירה נגדו. ברס לא הסכים לכך, העידה עדת המדינה, ואז מצא פישר דרך יצירתית לשכנע את הבכיר לשעבר.
לדברי העדה, פישר שכר מכונית מדגם מאזדה והורה לה לנהוג ברכב ולעקוב אחר רכבו של ברס. אז התקשר פישר לברס, לפי החשד, וטען כי חוקרי היאחב"ל במשטרה עוקבים אחריו. "אתה רואה את המאזדה שנמצאת אחריך בצומת? זה מעקב של היאחב"ל", אמר פישר לברס לכאורה.
ברס הבחין ברכב שנמצא סמוך אליו והיה בטוח שאכן מדובר בצוות סמוי שעוקב אחריו. אז, כך לפי החשד, הוא הגיע למשרדו של פישר והעביר לו את הכסף. ברס קשר את עצמו בחקירתו לחלק מהאירועים, אך הכחיש ששילם לפישר.
אתמול (יום ב') הוארך מעצרו של פישר עד ליום שישי ומעצרו של מלכה עד ליום חמישי. נציגת מח"ש בדיון נועה לימור הודיעה בדיון כי הפרקליטות תגיש ביום חמישי כתבי אישום נגד מלכה ונגד פישר. "ערן מלכה היה קצין משטרה מושחת שהיה אמון על חקירות רגישות ומסווגות ביותר של המשטרה", אמרה לימור. "עו"ד רונאל פישר פעל באופן מניפולטיבי ליצירת קשרים בחקירות וסחט אותם - והכול בעד בצע כסף. המעשים שמיוחסים למשיבים נעוצים בתחכום ובתעוזה".
לאחר הגשת כתבי האישום יתקיים דיון בדבר הארכת המעצרים עד לתום ההליכים. "חומר הראיות מלמד כי פישר נקט אמצעים שונים ומגוונים כדי לשבש את פעולות המשטרה", אמרה סקפה שפירא, וקבעה כי עוצמת המסוכנות של פישר נמוכה משמעותית מזו של מלכה משום שנגישותו למידע מוגבלת.
לפני תחילת הדיון נשאל מלכה בנוגע לנסיבות לקיחת השוחד, ואמר: "זה לא רק הכסף, היו עוד נסיבות. אני לוקח אחריות על המעשים שלי. אני רוצה לשלם את המחיר". הוא הדגיש כי האפשרות שישמש עד מדינה לא עומדת על הפרק מבחינתו.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4656217,00.html
תגוביות:
1.פישר ולהקתו הולכים לשבת מקסימום שנה. התמנון מחזיק בביצים כמה קודקודים. לאף אחד לא יהיה אומץ למצות את הדין עם פישר וכנופייתו. יש לו חומר על קודקודי המערכת. הוא לא פראייר. לקחו לו את הסירה? לקחו לו כסף? הכל יחזור.
2.איזה סיכוי יש לאדם שאנשים מהסביבה המשפטית והמשטרתית עושים יד אחד כדי לסחוט אותו. למי יפנה? רק לקברי צדיקים.
3.וזוהי רק ההתחלה לה לה...לה לה לה...
4.די בולטת ומהדהדת העובדה שהקצין המושחת מוריד מסדר היום את האפשרות שיהיה עד מדינה. יכול להיות שזה קרב מוחות ליום שאחרי הכתב אישום, אבל גם סביר שהמידע שיש לו, נוגע לעבריינים שעדיף לשבת עבורם בכלא ולצאת בעתיד חי מאשר לחיות על זמן שאול מחוץ לכלא. נזכיר רק שהעבריין אברג׳ל משורבב בפרשה, דרך הקבלן והלבנת ההון. ודבר נוסף: רונאל פישר זה נוכל מהסוג שפעם רפי גינת היה רודף אחריהם בכלבוטק.
5.פרס ישראל לאלון חסן בעבור חשיפת שחיתות המערכת!!!
6.לפי הפירסומים ההתנהלות כמו במאפייה כאן בישראל. חצי מערכת בכירה תשב בבית הסוהר עם אותם פושעים שהם הכניסו לשם.
7.ארגון פשע לכל דבר בחסות החוק.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
26567 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
האוצר סירב לבקשת השב"ס לרכוש מערכת שתמנע בזבוז מים של מחבלים כלואים. השר ארדן: "החלטה הזויה ולא מוסרית".
"טרור המים" על ידי האסירים הביטחוניים צפוי להימשך, זאת לאחר שמשרד האוצר סירב לאחרונה לאפשר לשירות בתי הסוהר לרכוש מערכת חדשה שהיתה אמורה לשים סוף לבזבוז המים המכוון של האסירים הביטחוניים ולחסוך למשלם המסים עשרות מיליוני שקלים בשנה. כך מדווח העיתון 'ישראל היום'.
הדיווח מגיע על רקע החשיפה ביולי 2018 לפיה המחבלים הכלואים בבתי הסוהר בישראל מבזבזים מאות אלפי קוב מים בשנה בשווי של מיליוני שקלים. על פי נתוני השב"ס, בזמן שצריכת המים החודשית לנפש בישראל עומדת על כ־5 קוב מים, וצריכת המים של אסיר פלילי בשנת 2019 עומדת על כ־11 קוב מים בחודש, הרי שצריכת המים של מחבל כלוא בשנת 2019 עמדה על כ־20.5 קוב.
בדיונים שנערכו במטרה לעצור את התופעה עלה כי צמצום של 5% בצריכת המים בשנת 2019 בקרב האסירים הביטחוניים מהווה חיסכון של כ־700 אלף שקלים למשלם המסים.
בשב"ס מודעים כבר זמן רב לנושא, אולם הקושי לטפל בו נעוץ בעובדה שבניגוד לכלל האסירים שמשתמשים לרוב במקלחות משותפות, המקלחות של האסירים הביטחוניים נמצאים בתוך תאיהם, והדבר אינו מאפשר שליטה בבזבוז המכוון.
במשרד לביטחון הפנים כינו את התופעה כ"טרור מים" על רקע לאומני שמבצעים האסירים, וזאת בכוונה לפגוע במשק המים בישראל, וכבר לפני יותר משנה דרש השר לביטחון הפנים מאנשי שירות בתי הסוהר למצוא פתרון לתופעה ולהפסיקה באופן מיידי. "הם פותחים את המים במקלחות במהלך הלילה ונותנים למים לזרום", מתארים בשב"ס את התופעה.
הנזק הכלכלי שהדבר גורם הוביל את השב"ס לנקוט הליכים ובמסגרת זו הוגדרה התופעה כיעד ארגוני שיש להפסיקו. ממלא מקום נציב שב"ס גונדר אשר וקנין הנחה להגדיר את צמצום המים כמדד הצלחה למפקדי בתי הכלא השנה. כדי לתת לכך מענה התקשר שירות בתי הסוהר בחודשים האחרונים עם חברה אזרחית שהוכיחה כי ניתן לשלוט בצריכת המים מרחוק ובכך לשים קץ לבזבוז המיותר. רכישת המערכת נאמדת בכ־2.3 מיליון שקלים, ולטענת גורם בכיר בשב"ס מדובר במערכת חסכונית, שאת עלותה ניתן להחזיר בתוך כשנה.
על פי הדיווח התקיימה לאחרונה ישיבה בנושא בוועדת חריגים אצל החשב הכללי באוצר ובה הציגו אנשי שב"ס את חיוניות ונחיצות התקנת המערכת, אך אנשי האוצר סירבו לאשר את תקצובה, בין היתר בטענה שהדבר אינו הכרחי בעת הזו.
השר לביטחון הפנים גלעד ארדן התייחס להחלטת האוצר ואמר "החלטת האוצר הזויה ולא מוסרית. לא ייתכן שאזרחי ישראל ישלמו חשבונות מים וילדינו יתחנכו לחסוך במים כמשאב לאומי, ואילו מחבלים בזויים יוכלו לבזבז בזדון מים בלי חשבון בבתי הכלא שלנו. זה טירוף שחייב להיפסק, והחלטת האוצר מונעת זאת ובעצם גם גורמת להמשך הבזבוז".
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/426321
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
26567 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
אז אחרי שקוראים את כתב החשדות של היועמ”ש נגד נתניהו וגם אם מניחים שכל מילה בו נכונה, נשארים עם הסיכום הבא:
נתניהו משמש ראש ממשלת ישראל כבר 10 שנים רצופות.
כראש הממשלה הוא מנהל תקציב של יותר מ-500 מיליארד שקל בשנה ושולט על נכסי מדינה וחברות ממשלתיות בשווי כמה טריליונים נוספים.
חייו, פעולותיו, בקבוקיו, כספו, ריהוט גינתו, שיחותיו, מתנותיו, קשריו, חשמלאיו, גלידת פיסטוקו, חמגשיותיו, פתיתיו וצבע תחתוניו – כולם נחקרו, פורקו ונבדקו לפרטי פרטים, במיקרוסקופים זעירים ובטלסקופים ענקיים במשך 5 שנים, על ידי 100 חוקרי משטרה, חוקרי לה”ב 433, חוקרי מיסוי וכלכלה, פרקליטי הפרקליטות הראשית והמחוזות, חוקרים ופרקליטים מומחים חיצוניים שהובאו במיוחד לצורך החקירה ואנשי משרד היועץ המשפטי לממשלה.
בחקירות אלו נאספו “500 קלסרים של מידע והתקנים ניידים עמוסי קבצים”; נגבו 180 עדויות ב-3 יבשות ונבדקו מחשבי העובדים במשרד ראש הממשלה ובמעונו.
נבדקו גם כלל חשבונות הבנק ופעולותיו הפיננסיות של ראש הממשלה ושל בני משפחתו, בארץ ובחו”ל.
במשך 9 מתוך 10 השנים האחרונות, השתכר ראש הממשלה 17 אלף שקל נטו לחודש ובשנה שעברה שכרו עלה קצת מעל 20 אלף שקל נטו.
כלומר, אחרי שהוא נחקר מכל כיוון, כל פקק בבקבוק ממוחזר אשר בחצריו תויג, צולם ונבדק, וכל שמועה הפכה לחקירה – אם אחרי כל זה כל מה שמצאו זה שהוא קיבל סיגרים ושמפניות מחבר קרוב ושרעייתו קיבלה כמה כתבות חיוביות באיזה אתר אינטרנט מעפן שלא הפסיק לתקוף אותו – סימן שהוא צדיק ממש.
תגובית
https://mida.org.il/2020/02/21/ענני-החשדות-מתאספים/
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
26567 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
והצוללות?
איך אמר גבלס? אם תמשיכו לחזור על שקר, לא משנה כמה הוא גדול – בסוף הוא ייקלט בתודעה.
יש לנו שש צוללות, כשהשישית בהן נרכשה כשאהוד ברק היה שר בטחון והוא זה שמינה את מיקי גנור לסוכן של טיסנקרופ.
כמו שהוציאו מהשירות את מטוסי הפאנטום, הסקייהוק והמיראז’ שהזדקנו – כך גם יקרה לשלוש הצוללות הוותיקות שלנו שהן כבר מעל 20 שנה בשירות.
העיסקה שחתמו מרקל ונתניהו היא לשלוש צוללות שיסופקו עוד 10-8 שנים, ואז יוציאו לפנסיה את השלוש העתיקות ונישאר עם שש צוללות.
את העיסקה האחרונה חתם נתניהו לפני שמרקל פורשת (לאחר 15 שנה בראשות ממשלת גרמניה).
הוא הוציא ממנה שלוש צוללות במחיר של שתיים, כלומר – חסך למדינה מיליארד וחצי שקל. הוא לא קיבל על זה שום בונוס ושום העלאה במשכורת.
כשהשמאל גילה כי מיקי גנור הנוכל החזיק מיליוני שקלים בחו”ל שלא שילם עליהם מס הוא סחט אותו כדי להפיל את נתניהו בתיק תפור: הפרקליטות עשתה איתו הסכם “עד מדינה” והבטיחה לו שיוכל לקבל את הכסף בארץ, בתשלום קנס של 10 מיליון שקל, בלי לשבת בכלא.
גנור סיפק לפרקליטות סיפורים על דוד שמרון (בן דוד מדרגה שניה של נתניהו), על אליעזר מרום שהיה מפקד חיל הים ועל עוד שני דגי רקק, אבל הכל התחרב להם כשהפרקליטות לא עמדה בהסכם וגנור חזר בו מעדותו ואין תיק.
בסופו של דבר, שמרון יצא נקי לגמרי מהחקירה: כל מה שהוא קיבל בעסקה היה 160 אלף שקל שכר טירחה שהוציא עליו חשבונית מס כחוק ושילם מס.
גם מפקד חיל הים שהיה יועץ של גנור, הוציא חשבוניות ושילם מס על העבודה שלו בעסקה.
מכל מהומת האלוהים של כחולבן השקרנים נשארו שני דגי רקק עם כמה עשרות אלפי שקלים שלא הוצהרו כחוק.
לא סתם מערכת המשפט עזבה את התיק אחרי שהתברר כי נתניהו לא קשור אליו: אם היו חופרים עוד קצת היו מגיעים לאהוד ברק, זה שאולמרט אמר עליו בהקלטה לשולה זקן, שהוא גוזר מיליונים מכל עיסקה בטחונית.
איך אמרנו?
בשביל רק-לא-ביבי כל החונטה מתגייסת להפחית את הסיכונים לטובת המושחתים!
תגובית:
https://mida.org.il/2020/02/21/ענני-החשדות-מתאספים/
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
26567 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
דו"ח פנימי חושף: הסמנכ"ל למינהל, חזי שעיה, אישר חריגות שכר לעובדי משרד מבקר המדינה • שעיה: המבקר הקודם אישר לעובדים את התנאים העודפים
חשיפה: דו"ח ביקורת פנימי שעתיד להיחתם בקרוב חושף כשלים והתנהלות לא תקינה לכאורה בתחומים שבאחריות הסמנכ"ל למינהל במשרד מבקר המדינה, חזי שעיה.
בימים האחרונים פורסם כי בין שעיה למנכ"ל המשרד התקיימה שיחה קשה על רקע תפקודו, אך שעיה טען כי מנסים להדיחו משום שהתריע על בעיות במכרז לתפקיד דובר המשרד. על פי חלק מטענותיו, לא נעשתה בדיקה במרכז הערכה, והראיונות למועמדים נעשו בזום.
יש לציין שבחירת הדובר, שנעשתה בעיצומו של משבר הקורונה, לא אפשרה שימוש במרכז הערכה או ראיונות פרונטליים. כמו כן, נציבות שירות המדינה הוציאה הנחיות מסודרות המתירות את ביצוע המכרז באופן הזה.
"ישראל היום" חושף כי ברקע פרישתו הצפויה של הסמנכ"ל למינהל, עומד דו"ח ביקורת פנים העוסק בפרישת עובדים וצפוי להיחתם בקרוב. הדו"ח עתיד להצביע, בין השאר, על התנהלות לא תקינה לכאורה בתחומים שבאחריות הסמנכ"ל.
מיליונים מקופת המדינה.
ביולי אשתקד נחשף ב"ישראל היום" כי מנכ"ל המשרד הקודם, אלי מרזל, זכה לשיפור משמעותי בתנאי שכרו רגע לפני שעזב, בשווי מאות אלפי שקלים. בפרסום אז, נחשף גם כי ההטבות כללו לא רק את המנכ"ל עצמו אלא גם משרות האמון שקיבלו תוספות שכר השמורות רק לאנשי הביקורת של המשרד. כמו כן נודע כי אושרו אז חודשי הסתגלות רבים, מעבר להסדר הפרישה, לעובדים שהיו צפויים לעזוב עם פרישתו של המבקר הקודם.
משרד המבקר סירב בזמנו לספק פרטים על אודות חבילת הפרישה והפנה אותנו להגשת בקשה לחופש המידע. כעת נחשפים חודשי ההסתגלות שאושרו על ידי המבקר הקודם, עניין המצוי בתחום אחריותו של הסמנכ"ל שעיה. הפרטים מתוך דו"ח הביקורת הפנימי שעתיד להיחתם בשבועות הקרובים, הכל על חשבון הקופה הציבורית ומהגוף שאמור לבקר גופים אחרים בדיוק על התנהלות כזו.
גורם במשרד סיפר כי "המבקר הקודם ניסה לרצות את כולם ונתן למנכ"ל לנהל אותו. כמעט כל בקשה לתנאי פרישה ושכר שהגיש, ובעיקר לקראת סוף כהונתו, אושרו כפי שהם, לכן הגדרנו זאת כ'מכירת חיסול'".
דו"ח הביקורת הפנימי מפרט כיצד אושרו במהלך 2019 בזמן כהונת המבקר הקודם יוסף שפירא, חודשי הסתגלות נוספים מעבר למה שהגיע בהסדר הפרישה הסטנדרטי ל־15 עובדים, נושא שבתחום אחריותו של שעיה.
מדובר בעלות של מיליוני שקלים מקופת המדינה. אחת מהעובדים, מנהלת אגף שעבדה תחת שעיה, זכתה לעשרה חודשי הסתגלות נוספים מעבר ל־13 המגיעים לה. משמעות הדבר, שהיא המשיכה לקבל משכורת הקרובה ל־40 אלף שקלים בחודש מהקופה הציבורית במשך כשנתיים לאחר שעזבה את התפקיד, בעלות כוללת של כמיליון שקלים.
"זה חמור במיוחד", אומר גורם במשרד, "משום שהמשרד נוהג לבקר גופים אחרים בדיוק על התנהלות כזו".
במקביל לדו"ח המדובר התקבלו גם תלונות רבות של עובדים על פטור ממכרז שהעניק שעיה לחברת אחזקה של המשרד בתל אביב, וזאת, על פי הנטען, מסיבה לא ידועה.
עובדים תחתיו שעימם דיברנו הביעו תחושת רווחה עם סיומו הצפוי של שעיה. זאת בשל טענות להתעמרות בעובדים, אי־תשלום שעות נוספות ותגמול ימי מילואים ואי־תשלום דמי נסיעות וימי מחלה.
עו״ד אילה הוניגמן מסרה מטעם חזי שעיה כי: ״בשנה האחרונה לתפקידו אישר מבקר המדינה הקודם למספר עובדי המשרד שביקשו לפרוש פרישה מוקדמת, מספר חודשי הסתגלות. מר שעיה התנגד למתן חודשי ההסתגלות וקיים בנושא שיחות רבות עם המבקר היוצא, השופט בדימוס שפירא, בניסיון להניאו מכך. באשר למנהלת משאבי האנוש, ההחלטה להעניק לה חודשי הסתגלות התקבלה חרף התנגדותו הנחרצת של שעיה המתועדת בכתובים.
באשר לטענה שלפיה אישר שעיה פטור ממכרז לחברת הניהול - סמכות זו נתונה רק לוועדת המכרזים ובכפוף לאישור מבקר המדינה.
באשר לטענות בדבר תלונות, לכאורה, של עובדי המשרד על התעמרות מצד מר שעיה, מדובר בטענה מפורכת".
ממשרד המבקר נמסר: "איננו מתייחסים לדו"חות פנימיים".
https://www.israelhayom.co.il/article/761095
תגוביות:
1.השרות הציבורי בישראל מושחת מהיסוד. כספי המיסים שלנו מממנים מושחתים ופרזיטים. מתי נשים לזה סוף? רק מרד מיסים יכריח את מקבלי ההחלטות לשנות. מספיק עם הקביעות. מספיק עם תנאי השכר האלה.
2.וגם ברשויות המקומיות, שם השחיתות כמעט ולא נחקרת.
3.שפירא הביא איתו את שחיתות המשפטנים מבית המשפט. אחד מהורסי המדינה היותר בולטים.
4.מושחתים כמו סרטן גרורות שלב 8.
5.הרקבון החל במבקר הקודם שהיה מושחת שלא בדק תלונות על שחיתויות.
6.אמרנו אכיפה בררנית. מערכת משפט פוליטית.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
26567 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
ערכתי לאחרונה בתאריך 07.08.20 בשעה 15:26 בברכה, ליה
ארכיון המדינה איבד 10,000 תיקים של מידע ציבורי. נתונים חדשים חושפים את היקף התיקים הנעלמים בגוף שאמור לשמור עליהם למען הציבור וההיסטוריה • בין החומרים שאבדו: מסמכים על משפטי אייכמן ודמיאניוק, פרשות שחיתות, רצח רבין, רצח ארלוזורוב, מלחמת יום כיפור, פרשת ילדי תימן והארגון החשאי "נתיב"
"הנושא בחקירה", "מדובר בדיונים פנימיים", "סוד מסחרי", "לא מצאנו" – עיתונאים, פעילים וחוקרים אקדמיים רגילים להיתקל בתירוצים כאלה כשהם פונים לגופי ממשל ומבקשים מהם למסור מידע ציבורי. לפעמים אפשר להיאבק בסירוב: לשכנע, לעתור, למצוא דרכים עקיפות להשגת המידע. אבל לעתים קרובות המאבקים הללו מסתיימים בכישלון. גופי ממשל לא ממהרים לחלוק מידע נפיץ – חשוב, אקטואלי ומעניין – שעלול להציג אותם ואת העומדים בראשם באור שלילי.
אבל גם כשנדמה שכל הנתיבים מובילים לדרך ללא מוצא, בכל זאת יש מוצא: ארכיון המדינה.
אחרי תקופה של התיישנות, גופי ממשל מחויבים למסור את המידע שבידיהם לארכיון, שם יחכה עד שיוחלט אם ומתי ייחשף לציבור הרחב.
גם אם המידע הזה כבר לא יפתח מהדורות, הוא לפחות יוכל להגיע אל ספרי ההיסטוריה. אבל יש מקרים שבהם גם תיק שהגיע אל המנוחה והנחלה של ארכיון המדינה – אחרי שתועד, תויק והונח על המדף – נעלם. למעשה, יש קרוב ל-10,000 תיקים כאלה.
נתונים שנמסרו לעמותת "הצלחה" בעקבות בקשת חופש מידע משרטטים לראשונה את היקף התיקים הנעלמים של ארכיון המדינה.
חלק מהתיקים הנעלמים הם כאלה שמתעדים פרשות היסטוריות חשובות ואת הנעשה בלשכות של ראשי ממשלה, נשיאים ושרים.
אחרים כוללים מידע מעיריות ומועצות, חברות ממשלתיות, גופי מערכת אכיפת החוק ועוד.
חלקם עוסקים בסוגיות רגישות מהתחום המדיני-בטחוני (תוכנית הגרעין הישראלית, יחסי סחר עם איראן) והחברתי (הטיפול בקרקעות במגזר הערבי, איחוד משפחות ונכסי נפקדים, בין היתר). אחרים נראים, על פניהם, כמו מסמכים יבשים שאיש לא יצטער על היעלמם.
עובד בכיר לשעבר בארכיון המדינה: "יש לפחות משרד אחד שכמעט לא שולח חומרים לארכיון. זו אמנם עבירה על חוק הארכיונים, אבל זה משרד שכנראה לא אכפת לו מהחוק. איזה משרד זה? תנחש. מדובר במשרד המשפטים".
המקרה שהוביל לחשיפת המידע הוא ניסיון של עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה" (ויו"ר "העין השביעית"), לקבל גישה לתיק שהיה שמור בארכיון המדינה.
עו"ד מן ביקש לעיין בתיעוד של התייעצויות שבוצעו בלשכת נשיא המדינה לאחר רצח רבין, בנוגע להחלטה למנות את שמעון פרס לתפקיד ממלא מקום ראש הממשלה. בארכיון מסרו שהתיק אמנם אוחסן בעבר על המדפים – אך בשלב כלשהו נעלם משם. בקשת חופש המידע העלתה שלא מדובר במקרה נדיר.
סוגיית התיקים הנעלמים עלתה בשנים האחרונות לדיון ציבורי על רקע השיח המתחדש בנושא פרשת ילדי תימן.
בדצמבר 2016, בעקבות החלטת ממשלה, פרסם ארכיון המדינה מאות אלפי מסמכים של ועדות החקירה שעסקו בפרשה, ושל גופים שהיו מעורבים בה. מנהל הארכיון דאז, גנז המדינה ד"ר יעקב לזוביק, הודיע שבתום תהליך החשיפה הוחלט לסווג 87 תיקים כ"חסרים". בדיקה נוספת העלתה שכמחציתם נעלמו (היתר כנראה קיימים, אך לא אותרו).
כעת מתברר שמהארכיון נעלמו תיקים שכוללים מידע על שורה של פרשות היסטוריות.
למשל, חמישה תיקים על רצח רבין, שהכילו חומר של המשטרה ופרוטוקולים של ועדת שמגר – ועדת החקירה הממלכתית שמונתה כדי לחקור את ההתנקשות ואת כשלי האבטחה שאִפשרו אותה.
מהארכיון נעלמו גם מסמכים על רצח חיים ארלוזורוב – תיקים של ועדת בכור, שמונתה כדי לחקור את הרצח ב-1982, חמישה עשורים אחרי שהתרחש.
כמו כן נעלמו מהארכיון שלושה תיקים על ועדת בייסקי, ועדת החקירה שמונתה כדי לחקור את פרשת ויסות מניות הבנקים.
מארכיון המדינה נעלמו גם תיקים הקשורים לפרשות חדשות יותר – למשל, פרשת הולילנד. לפי הנתונים שנמסרו, שלושה תיקים שכללו מידע על פרויקט הנדל"ן שהוליד את פרשת השחיתות השלטונית לא אותרו בארכיון.
במקרה של "נתיבי נפט" – החברה הממשלתית שהפיקה נפט בחצי האי סיני וזכורה בשל פרשת השחיתות שהתחוללה בה בשנות השבעים – היקף החומר החסר גדול בהרבה, ומסתכם ב-135 תיקים.
בארכיון לא הצליחו לאתר גם 106 תיקים על חקירת אדולף אייכמן והעמדתו לדין. החומר החסר כולל מסמכים רבים שנמסרו מהמשטרה ומפרקליטות המדינה, תיעוד וידיאו מהמשפט וסיקור מהעיתונות הזרה.
ממשפטו של ג'ון דמיאניוק נעלמו חמישה תיקים עם הקלטות קול, ובנוסף תיק מסמכים של הפרקליטות.
באופן מעורר עניין, בארכיון נעלמו גם 240 תיקים של "נתיב", לשכת הקשר ליהודי מדינות ברית-המועצות לשעבר, גוף שפעל תחת מעטה חשאיות ושילב דיפלומטיה ופעילות ביון.
סוג אחר של מידע שנעלם מתעד את התנהלותם של נבחרי ציבור: תיקים מלשכתה של ראש הממשלה גולדה מאיר על מלחמת יום כיפור, תיקים מלשכת אריאל שרון בנושא מינהל מקרקעי ישראל, תיעוד של "מתנות ומזכרות" שניתנו ליצחק רבין, וכפי שהוזכר לעיל – גם תיקים מלשכתו של שמעון פרס בעת שכיהן כממלא מקום ראש הממשלה אחרי הרצח.
מהארכיון נעלמו גם 25 תיקים שמתעדים את יומן הפגישות של הנשיא ראובן ריבלין בעת שכיהן כיו"ר הכנסת – וגם תיק אחד של יצחק (בוז'י) הרצוג מהתקופה שבה כיהן כשר הרווחה, שכל מה שידוע על תוכנו זה שהוא עוסק ב"נשים".
בין המסמכים הנעלמים בולטים כאלה שנמסרו מלשכותיהם של ראשי ממשלה לשעבר: תיקים של גולדה מאיר על מלחמת יום כיפור, תיקים של אריאל שרון בנושא מינהל מקרקעי ישראל ותיעוד של "מתנות ומזכרות" שניתנו ליצחק רבין.
מבין התיקים החסרים, רבים כוללים מידע על ענף התקשורת מימי ראשית המדינה ועד ימינו – למשל, תיקים של הטלוויזיה החינוכית ומהדורות חדשות של קול-ישראל שנאספו במשך קרוב לשבעים שנה.
כמו כן נעלמו תיקים של המועצה לביקורת סרטים ומחזות – גוף ארכאי שבעבר כונה "הצנזורה" והופקד על אישור ופסילה של יצירות תרבות. תיקי "הצנזורה" שנעלמו עוסקים, בחלקם הגדול, בסרטים ארוטיים שחברי הוועדה צפו בהם לפני שהכריעו את גורלם.
תופעת היעלמות התיקים – במיוחד כשמדובר במידע על פרשות פליליות והתנהלות אישית של פוליטיקאים – עלולה להיראות כמו תוצאה של העלמה מכוונת, אך בארכיון טוענים שברוב המקרים הסיבות להיעלמות אפורות. איש ציבור או גוף ממשלתי שמעוניינים להסתיר מידע יכולים להימנע מראש מהפקדתו בארכיון – או לחלופין להפקיד את המסמכים, אך לקבוע שהם ייחשפו לציבור רק כעבור עשרות שנים, כשרוב המעורבים כבר יעברו מן העולם.
לפי הנתונים שנמסרו ממשרד ראש הממשלה, לארכיון המדינה ידוע על 9,689 תיקים חסרים. עם זאת, לא מן הנמנע שמדובר בנתון חלקי. ניסיון לאתר ברשימה כמה תיקים שחוקרים ביקשו אך נענו בשלילה משום שהתיקים לא אותרו העלה שהם אינם ברשימה – ולפיכך לא נספרו. ייתכן שמספרם האמיתי של התיקים האבודים גבוה באופן ניכר.
בשיחה עם "העין השביעית", עובד בכיר לשעבר בארכיון אומר שרוב התיקים שמוגדרים כ"חסרים" הם כאלה שהושאלו בחזרה לגופים שמסרו אותם – משרד ממשלתי או עירייה, למשל – ונשמרים שם לתקופות ארוכות או אובדים בדרך.
סיבה מרכזית אחרת לאובדן תיקים היא טעויות אנוש של עובדי הארכיון: למשל, תיק שנמסר לעיון והוחזר – אך הוכנס לארגז הלא נכון, ואבד. במקרה כזה, תהליך הדיגיטציה שמתבצע בארכיון בשנים האחרונות, שטרם הסתיים, עשוי להוביל לגילוי מחודש של התיק.
"האם הציבור גונב תיקים?
הסיכוי לכך קטן, כי יש פיקוח על מספר התיקים שיוצאים מהמחסן ומוחזרים אליו אחרי העיון. מה שכן יכול לקרות, וזו תופעה מוכרת מארכיונים בכל רחבי העולם, זה שחוקר יגנוב מסמך או דף מתוך התיק", מספר העובד הבכיר.
יכול להיות שגופי ממשלה ישאילו בחזרה תיקים שהם הפקידו בעבר בארכיון כדי להסתיר מידע מהציבור?
"אני לא יכול להגיד לך שזה לא קרה, אבל אין סיבה מיוחדת שזה יקרה, כי למשרדים יש דרכים יותר טובות להסתיר מידע. למשל, לא לאשר לארכיון לפתוח את החומר לציבור. במקרים רבים, הארכיון יציית בשמחה. זה נושא חשוב: באופן כללי, הארכיון והמפקידים לא ששים לפתוח לציבור את כל החומר שהציבור מבקש לעיין בו, אלא מערימים הרבה קשיים".
וישנה כאמור האפשרות להימנע מראש מהפקדת המידע.
"יש לפחות משרד אחד שכמעט לא שולח חומרים לארכיון", אומר העובד הבכיר לשעבר. "זו אמנם עבירה על חוק הארכיונים, אבל זה משרד שכנראה לא אכפת לו מהחוק. איזה משרד זה? תנחש. מדובר במשרד המשפטים. משרד המשפטים הוא בפער ניכר העבריין הגדול ביותר על חוק הארכיונים מבין כל משרדי הממשלה, ובכמה סעיפים – לא רק בסעיף אחד. ואגב, זה לא קשור לשר כזה או אחר. זה לא התחיל עם אמיר אוחנה, ולא אצל יוסי ביילין לפני עשרים שנה. זה הולך אחורה עשרות שנים".
* * *
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "הדברים המיוחסים למשרד המשפטים רחוקים מלהיות מדויקים. כפי שבוודאי צריך להיות ידוע למי שעבד בארכיון המדינה, וכפי שמשתקף בדו"ח מבקר המדינה 66ג משנת 2016, למעשה מזה שנים רבות ארכיון המדינה כמעט ואינו מאפשר הפקדת חומרים בארכיון, וזאת מפאת חוסר מקום פנוי במתקניו.
"עם זאת, בשנתיים האחרונות קיים שיתוף פעולה הדוק עם הנהלת ארכיון המדינה, שבמסגרתו מתקיים תהליך עבודה סדור לטווח קצר וארוך שמטרתו להביא להפקדת החומר הארכיוני של משרד המשפטים על בסיס מקום שהתפנה במתקן הארכיון לאחר שחומר ארכיוני של רישום המקרקעין הועבר לסריקה".
במסמכים שהתקבלו מארכיון המדינה ניתן לעיין בגנזך, מדור חופש המידע של "העין השביעית" ועמותת "הצלחה". לפי תשובת משרד ראש הממשלה, שתחתיו פועל הארכיון, נתוני התיקים הנעלמים מעודכנים לתאריך 19.11.2019
https://www.the7eye.org.il/383432
תגוביות:
1.מדינה של מאפיונרים!!! - אנחנו ממש "תמימים" להאמין שבפרשות שחיתות הכי גדולות שממש "עיצבו" את הציבור בישראל, יום אחד פשוט "נעלמו להם" תיקים...
הכלל אומר - "פושע לא יכול לחקור את עצמו".
2.למזלנו ספר התנ"ך לא בגנזך של הארכיון אחרת היו מספרים לנו שאין לנו זכות על ההיסטוריה של אבות אבותינו. חובבנות שכזו בה מנוהל הארכיון מטריפה את הדעת.
3.מישהם דאגו להעלים.
4.לא מדובר בתיק אחד או שניים שנעלמו בגלל אי סדר בארכיון. מדובר במספר מטורף של תיקים בעלי מכנה משותף שמפנה אצבע מאשימה כלפי השמאל. יש להקים מיד ועדת חקירה ולבוא בחשבון עם כל מי שמנסה למחוק ואו לשכתב לנו את ההיסטוריה.
5.משה מרום
במהלך 2018, בעת כתיבת דוקטורט ביקשתי מארכיון המדינה לעיין בתיק הוועדה הבינמשרדית להנהגת ביטוח סוציאלי בישראל. הוועדה פעלה בשנים 1949- 1950. ב- 1951 פורסמו מסקנות הוועידה וחלק קטן מדיוניה בספר שהוציאה מדינת ישראל.
בתיק שביקשתי לעיין בו, נמצאו דיוני הוועדה. נמסר לי מהארכיון שהתיק הינו באחריות משרד המשפטים ובקשתי הועברה. כן נמסר לי שהבקשה הינה בקשה מס' 1982 וכי עד יום ההגשה טופלו ואושרו ע"י משרד המשפטים שתי (2) בקשות בלבד.
הבנתי שאין סיכוי שאקבל את החומר ופניתי לאיילת שקד - שרת המשפטים. הסברתי לה שבוועדה לא דנו בנושאים מסווגים, אין בחומר מידע על צינעת הפרט ורובו כאמור פורסם לפני כשבעים שנה. קיבלתי תשובה שהנושא ייבדק. כעבור כחודש וחצי שבהם לא שמעתי מהמשרד פניתי שוב לשרה. הפעם קיבלתי מענה אנושי. התקשר עובד משרד המשפטים והודיע לי כי הבקשה הועברה לטיפול הממונה על חופש המידע. העברתי למנהלת היחידה פירוט על בקשתי. המתנתי שבועיים ומשלא קיבלתי מענה, פניתי בתלונה למבקר המדינה למחלקה לפניות הציבור.
בתוך כיומיים קיבלתי תשובה ממשרד מבקר המדינה ולפיה על פניה תלונתי מוצדקת ותיפתח חקירה. תשובה זו הועברה גם לממונה על חופש המידע במשרד המשפטים. עברו עוד שלושה ימים וארכיון המדינה הודיע לי בשמחה כי משרד המשפטים אישר להעביר לעיוני את התיק.
מסקנות:
א.רוב משרדי הממשלה הפקידו בידי הארכיון את הטיפול בבקשות בין השאר בתשומות כח האדם הנדרשות לעיין בתיקים, אך אם משרד המשפטים אינו סומך על עובדי הארכיון שיעמדו בדרישות המשימה שידאג לנדרש ולא ידחה בקשות עיון בחומר בארכיון עד אין קץ.
ב.אין לוותר על דחיית בקשות לעיין בחומר מהארכיון ללא סיבה. יש דרכים לאלץ פקידים עצלים לעשות מלאכתם כנדרש.
6.בחוזה של משפחת שרון עם גנזך המדינה ישנו סעיף המתיר להם לקבוע אילו חומרים מארכיון אריאל שרון ייחשבו פרטיים – ולהטיל וטו על העיון בהם • סגנית הגנז: "מול כל האנשים שמסתירים חומרים בבית, בני משפחת שרון יוצאים צדיקים".
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
26567 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
לחץ כאן לצפיה דרך טוויטר
https://rotter.net/forum/scoops1/715002.shtml
תגוביות:
1.לא ירחק היום שצה''ל ישלח קציני נפגעים להודיע למשפחות של המחבלים שחוסלו שבנם נהרג בפעילות מבצעית.
2.אין כאן בלבול. יש כאן קו אידיאולוגי פרוגרסיבי...הרע הוא טוב והטוב הוא רע.
3.לא ניתן לפסול גם את ההסבר הפרוגרסיבי של איזה קצין צה"ל מאוד נאור ו"ערכי" שחולם על מילגת לימודים מקרן וקסנר והחליט לעשות מחווה לאמא שמרחמה יצא הרוצח...
4.אמר עמית סגל: "תודה לאל על ההימלטות של ששת המחבלים, שאפשרה לראות בבירור, מבעד לעננים כבדים של תעמולה ויח"צ, מיהם באמת רם כהן, סדי בן שטרית, עאידה תומא סלימן וחד״ש ועוד ועוד: תומכי טרוריסטים".
5.אל"מ במיל זאב רז: מברך על הבריחה של המחבלים מהכלא; שנה טובה לנו, לזכריא ולכל בני התמותה בפלסטינה / א"י.
6.הם בדרך לניצחון. לצערי מוסר הגוי הנוצרי של "הבנה והכלת האוייב" שהשתלטה על כל מוסדות המדינה ועל כל הפוליטיקאים ב- 30 השנה האחרונות ומערכת הביטחון בפרט, שמה אותנו על מסלול בטוח של השמדת המדינה.
הדבר היחיד שעוד יכול להציל אותנו מעצמנו ויעשה סינון טבעי בהבנת הטוב והרע היא מלחמה עקובה מדם עם איום ממשי על שלמות הבית.
7.כבד את אביך ואת אמך - מתי בפעם האחרונה התקשרת להרגיע אמא של מחבל? מוגש בחסות צה"ל.
8."גב' עארדה, סליחה שאנחנו מעירים אותך...אבל אף מילה לאויב הציוני, כן"?
9.מתי יעיפו את הקרן לישראל חדשה מצה"?
10.אל תדאגי. הכנתי לו שוקו חם וכיסיתי אותו.
11.מפחיד לחשוב לאן נגיע בדרך הזו.
12.מזל שהוא לא מת. עוד היו הולכים לנחם אותה...
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד