לבקשת ''הארץ'' הותרו לפרסום תמלילי שיחות מפרשת הרפז (*)  

הצרות היותר גדולות של אשכנזי, זה שהוא היה מוקף בחבורה של נחשים ארסיים. גם לבחור את האנשים סביבך צריך לדעת.

השיחות עם הנשיא שימון פרס לא פורסמו...

״פרס דרוש לעדות בפרשת הרפז ועקב שיחות פוליטיות שניהל עם אשכנזי״

היכן התמלילים?!

זה כל הסיפור בנושא התמלילים/האזנות...

"החולשה שלנו שיש לנו את הנייר. זו הבעיה שלנו", אמר הרמטכ"ל דאז אשכנזי לעוזרו יומיים לאחר פרסום "מסמך הרפז"
עמוס הראל, גילי כהן, יניב קובוביץ 08.09.2014

אני מרגיש סדק משמעותי באמון... אני מתפרק... אני מגן עליך בגופי ובנפשי.

תזכור שגם אני אוהב אותך ואל תפליג בכל מיני הפלגות.

אני עושה עבודה בסדר אני חושב.

אתה עושה עבודה מצוינת.

עוצמת האהבה שלי וההערכה...

אבל זה הדדי, אבי. מה אתה רוצה?... נשיקות לפנינה, ביי.

ביי.

(7 במאי 2010, שעות אחר הצהרים. דובר צה"ל, תת-אלוף אבי בניהו, מתנה את צרותיו באוזני הבוס שלו, הרמטכ"ל רב-אלוף גבי אשכנזי)

שופט בית משפט השלום בראשון לציון, מנחם מזרחי, התיר הבוקר (שני) לפרסום, לבקשת "הארץ" ובאמצעות עורכי הדין פז מוזר ומיכל נצר ממשרד ליבליך-מוזר, חלק מתמלילי השיחות בין הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי, עוזרו ארז וינר, דובר צה"ל דאז אבי בניהו, כמו גם הפרשן הצבאי של ערוץ 2 רוני דניאל, היועמ"ש לממשלה יהודה וינשטיין ובכירים נוספים המעורבים בפרשה שזכתה לכינוי "פרשת הרפז".

החלטת בית משפט השלום להסיר את צו איסור הפרסום על כמה מתמלילי השיחות בפרשת מסמך הרפז, מאפשרת שוב הצצה אל נפתולי הפרשה, שהסעירה את הצמרת הביטחונית במדינה לפני יותר מארבע שנים, ושופכת אור על התנהלותם.

אשכנזי ובניהו, 2010. צילום: תומר אפלבאום
עוד כתבות בנושא
לבקשת "הארץ" הותרו לפרסום תמלילי שיחות מפרשת הרפז08.09.2014 | 09:55
המשטרה ממליצה להעמיד לדין את אשכנזי ויתר המעורבים בפרשת הרפז02.09.2014 | 11:44
החקירה המחודשת של המשטרה בפרשה, שהסתיימה בשבוע שעבר בהמלצה להגיש כתבי אישום נגד הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי וקצינים בכירים נוספים, זימנה אל משרדי יאח"ה מצעד של עדים ונחקרים – בכירי מערכת הביטחון, עוזריהם ויועציהם, בשירות פעיל ובדימוס. המשטרה מחזיקה כיום בהיקף עצום של עדויות והקלטות, הרבה יותר מכפי שעמד לרשות אנשי משרד מבקר המדינה, שפרסמו את הדו"ח הסופי שלהם בפרשה עוד בינואר 2013. בירור מלא יותר של האמת בפרשה יתאפשר רק עם פרסום החומר המלא.

אולם, גם כך, מתירה הסרת הצווים לפרסם לראשונה מידע רב שהצטבר במהלך הבדיקות והחקירות שעד היום לא ניתן היה לפרסמו. כמו רוב הדיווחים בעבר, חלק ניכר מהחומר נשען על מערכת ההקלטות הנרחבת שפעלה בלשכת הרמטכ"ל דאז, אשכנזי. תומכי אשכנזי מעירים, בצדק, כי הקלטות דומות אינן בנמצא מלשכת יריבו, שר הביטחון דאז, אהוד ברק. ועדיין, קריאת תמלילי השיחות שהתקיימו בלשכת אשכנזי מאפשרת מבט, כמעט מבפנים, אל האופן שבו התנהלה באותה תקופה לשכתו של הקצין הבכיר ביותר בצה"ל.

גם אם זו חצי תמונה בלבד, יש בה כדי ללמד לא מעט – ונראה שלדעת המשטרה היא גם מאפשרת את ביסוסן של ראיות מספיקות לקיום הליך פלילי נגד אחדים מן המעורבים. גם אם יתברר שאין כאן עבירות פליליות מובהקות, הקלטות חושפות בעיות אתיות קשות ומלמדות שני דברים, לפחות: באיזו קלות גולשים חילוקי דעות ענייניים למריבה אישית מכוערת בצמרת המדינה ואיזה כמות של זמן ואנרגיה השקיעו הרמטכ"ל ואנשיו (אף שטענו את ההיפך) בקטטה עם הדרג המדיני הממונה.

בתקופה שנבחנה בחקירות תועדו בלשכת אשכנזי 22 אלף שעות שיחה, שכללו יותר מארבעים אלף שיחות. המבקר קיבל לידיו 1,060 שיחות, שמהן תמללו אנשיו תשעים שיחות שאותן ראו כרלוונטיות לבדיקתם. המשטרה האזינה לשיחות רבות יותר. הסטנוגרמות שיצוטטו כאן מתייחסות גם להשתלשלויות צדדיות של הפרשה, ובהן האופן שבו השתלבה במאבק בין ברק ואשכנזי בשאלה על מי מהם תוטל האחריות לכישלון ההשתלטות על המשט הטורקי לעזה, במאי 2010.

אבל תחילה, תזכורת קצרה: אשכנזי חוזר לשורות צה"ל בפברואר 2007, אחרי התפטרות קודמו דן חלוץ בעקבות הכישלון במלחמת לבנון השנייה. ברק חוזר לשמש כשר ביטחון כעבור שלושה חודשים, לאחר שהביא להדחתו של קודמו, עמיר פרץ. היחסים בין השניים מתערערים על רקע פוליטי: ברק מוטרד מהפופולאריות הציבורית הגוברת של הרמטכ"ל וחושש שאשכנזי, המקפיד לטוות קשרים ענפים בזירה המפלגתית, יאיים על מעמדו בהנהגת מחנה המרכז-שמאל בהמשך. השניים מתקוטטים על שורת עניינים, ובראשם הקרדיט הציבורי על מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה (ינואר 2009) ומינוי סגן הרמטכ"ל (האלוף בני גנץ זוכה מן ההפקר באוגוסט 2009). המריבה מקשה על התפקוד השוטף בין הלשכות, במיוחד לאחר כניסת יוני קורן לתפקיד ראש המטה של השר בסתיו של אותה שנה. זמן קצר לאחר מכן מחדש אשכנזי את הקשר עם אחד ממקורביו, סא"ל במילואים בועז הרפז, איש רב עלילות שנאלץ לסיים את שירותו במערך המודיעין על רקע סדרת הסתבכויות אתיות.

אשכנזי משדך בין הרפז לעוזר הרמטכ"ל, אל"מ ארז וינר והשניים, על-פי ההקלטות, רוקמים יחד סדרת מזימות שמטרתן לחשוף את ברק כנבל. לצד איסוף מידע מכפיש על ברק, שלא ברור מה ממנו אם בכלל מהימן, נולד גם המסמך. ב-6 במאי 2010 מעביר הרפז לאשכנזי, דרך וינר, מסמך שלטענתו מתעד את מזימת ברק ואנשיו להשמיץ את אשכנזי ולהבטיח את מינוי האלוף יואב גלנט כמחליפו. המסמך הודלף לערוץ 2 ב-5 באוגוסט של אותה שנה ופורסם למחרת. חקירת משטרה קצרה העלתה כי הרפז זייף את המסמך וכי את העותק שפורסם הוציא וינר מלשכת הרמטכ"ל, לטענתו מבלי שידע כי הוא עומד להתפרסם.

כעבור כמה שבועות אישרה הממשלה את מינוי גלנט לרמטכ"ל, אך המינוי בוטל ברגע האחרון בפברואר 2011, לאחר שהרמטכ"ל המיועד הסתבך בפרשת הקרקעות בביתו במושב עמיקם. בני גנץ מונה במקומו לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל. בינואר 2013 פרסם מבקר המדינה את הדו"ח הסופי שלו בפרשה, שהטיל את מרב האשם על אשכנזי וסביבתו ועל וינר בפרט. באוגוסט 2013 חידש היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בחוסר חשק בולט את חקירת המשטרה, לאחר שהפרקליט הצבאי, האלוף דני עפרוני, איתר הקלטות נוספות מלשכת אשכנזי ובהן לדעתו ממצאים העשויים להעיד על מעשים חמורים יותר מכפי שהתגלו עד כה.

"אני שמתי את עצמי בפרונט"

החמרת היחסים בין ברק לאשכנזי משפיעה על תפקוד מערכת הביטחון, מקרינה על מצב רוחם של עוזריהם הקרובים ולאט לאט גוררת לתוכה גם עיתונאים, המשתבצים שלא בטובתם בשורות שני המחנות. הציטוט שהופיע בפתח הכתבה לקוח משיחה בין הרמטכ"ל לדובר צה"ל, שהתקיימה ב-7 במאי, יום לאחר שהרפז הביא את המסמך המזויף לוינר. אבי בניהו, כפי שעלה מחקירת המשטרה ובדיקת המבקר, לא ידע כלל על המסמך עד ליום שבו פורסם, כעבור שלושה חודשים, אבל הוא מעורב מאוד במריבת השר והרמטכ"ל והשלכותיה, בתקשורת ומאחורי הקלעים.

אהוד ברק, ב-2013. צילום: אמיל סלמן אמיל סלמן
יום קודם לכן, ב-6 במאי מטלפן הדובר הוותיק, פגוע עד עמקי נשמתו, לעוזר הרמטכ"ל.

בניהו: "אני עצבני כמו אני לא יודע מה. עכשיו דיבר אתי רוני דניאל. הוא היה אצל השר, אז הוא (ברק) אמר לו: שמע, גבי אשכנזי הוא קצין מעולה. אין לי אתו שום בעיה... אני מרוצה ממנו מאוד. הבעיה היא אבי בניהו".

(וינר מתעניין מאיפה בניהו יודע מה מתרחש בלשכת השר)

בניהו: "אני מכיר את אהוד ברק. אני על כל שיחת רקע שלו עם כתב צבאי אני מקבל דיווח. לא תמיד אני מעדכן את גבי. אני לא רוצה לחמם, בסדר? אני במסגרת האמון שלי עם האנשים מזה 25-20 שנה, מקבל עדכון מכל שיחה של כל כתב צבאי כמעט במדינה. חוץ מעמוס הראל נגיד. בסדר?"

הדובר עובר לתאר פגישה שהיתה יום קודם לכן בין אשכנזי לפרשן הצבאי של ידיעות אחרונות, אלכס פישמן. בניהו כועס משום שאשכנזי התנער ממנו, לדעתו ולא העניק לו גיבוי בתשובה לשאלות ששאל פישמן, שסיפר כי ברק חושד שלשכת הרמטכ"ל עומדת מאחורי מעקב לכאורה שהתקיים אחרי ראש מטהו של ברק, יוני קורן. "(אשכנזי אמר ש)אני לא אחראי על מה שאבי בניהו עושה? הוא פוצץ את האמון ביני לבינו. שמע, אני כל כך פגוע מהדבר הזה. לא רוצה לענות לו בכלל. אני אתפוצץ. שילך קיבינימאט. אני ככה למכירה? בדיוק כמו רוני נומה ובדיוק כמו שהיה עם דודי אוברמן (בניהו מתייחס לעוזר לשעבר ולראש הלשכה לשעבר של אשכנזי - ע"ה). שמע, אני נסעתי לעמיר פרץ להתנות את ההסכמה שיהיה רמ"ט לשר הביטחון בזה שיהיה מנכ"ל (משרד הביטחון). אתה יודע את זה? היתה הבטחה של עמיר פרץ לבני גאון שזה יהיה עמי סגיס... אני חיברתי אותו (את אשכנזי) לשמעון פרס. אני הבאתי לו את עופר עיני למשרד. לארוחת ערב למשרד, סליחה.... לא מקובל עליי בכלל. לא יכול לחיות עם זה. לא יכול לייצג אותו במילימטר. שום גיבוי לא קיבלתי ממנו. זה כבר לא חוצפה. זה פשוט בגידה. מה אני, דודי אוברמן בשבילך, מה זה? אני לא יודע שהוא שולח את הרופא שיניים (שלו) לעיתונאים? אני לא יודע שרונית יושבת עם בן כספית?"

למחרת, בניהו מדבר עם אשכנזי עצמו. בניהו מתלונן: "אני שמתי את עצמי בפרונט מול יואב גלנט. אני בקלות שמתי את עצמי בפרונט מול יוני קורן, בשביל לא לשים אותך בפרונט". הוא מסביר לאשכנזי מה ידוע לו. שיחת אשכנזי-פישמן לוותה בידי נציג דובר צה"ל, ראש מחלקת התקשורת ביחידה, אל"מ עופר קול. כשהשניים יצאו מהרמטכ"ל, "הטייפ המשיך לעבוד. הוא אצל עופר ביד. הם ירדו דרך המסדרון למעלית ודיברו בחניה והוא (פישמן) אמר לו: אבי, אבי מסכן. אהוד ברק החליט לחסל אותו. שלא יקשיב לאף אחד ויפרוש.. הוא (פישמן) הבין ממך שאתה לא אחראי למי שעוקב אחרי יוני קורן. הוא אמר לו במפורש: אני לא אחראי למה שעושה אבי בניהו, פעמיים".

אשכנזי מודה: "יכול להיות שעשיתי שיחה לא טובה ועשיתי טעות. אפשר לתקן את זה. אני רוצה ליישר את ההדורים".

בניהו: "אני דורש גיבוי. לפחות תגיד בפורום מטכ"ל ויהיה ברשומות שיש לך אמון בי... ברק אמר אתמול אחרי השיחה שלך עם פישמן: אבי בניהו הוא האיש הרע בלשכת הרמטכ"ל".

אשכנזי: "מי אמר את זה?"

בניהו: "אהוד ברק לרוני דניאל"

עוזר הרמטכ"ל לשעבר, אל"ם ארז וינר. צילום: אמיל סלמן
סופר צללים, מסמך רפאים

ההקלטות בלשכת הרמטכ"ל מתעדות עוד היבטים רבים של פעילות אשכנזי ואנשיו, שחלקם קשורים ביחסיו המתוחים עם שר הביטחון ברק. ההקלטות מספרות סיפור רחב יותר מהאיבה האישית העזה שצמחה בין השניים. הן נוגעות במחלוקת על אסטרטגיית הפעולה האפשרית הרצויה נגד תוכנית הגרעין האיראנית (ברק היה מתומכי התקיפה, לפחות לפרק זמן מסוים; אשכנזי היה עמוד תווך בציר המתון של ראשי זרועות הביטחון, שהסתייגו ממנה) והן מתייחסות גם לקשרים עם ארצות הברית .

ההקלטות מתעדות קשרים ענפים בין אשכנזי לאישים מהזירה הפוליטית, ובראשם הנשיא דאז שמעון פרס, שהסתייג מאוד מהצמד נתניהו-ברק, גם על רקע המחלוקת האיראנית וחזה לאשכנזי עתיד פוליטי מזהיר. ההקלטות מגלות שהרמטכ"ל, שניהל מסעות ציד נמרצים אחר מדליפים מבין קציניו, התיר לעצמו מרחב פעולה יותר רחב ביחסיו עם העיתונות.

בתוך המהומה הזו משתלבת פרשת המסמך. ב-6 במאי מעביר הרפז לוינר את המסמך ועליו הלוגו של היועץ האסטרטגי ארד. וינר, הסבור שהמסמך אמיתי, מעביר אותו גם לאשכנזי, שגם הוא העיד במשטרה כי האמין שהרפז הצליח להשיגו מן המחנה היריב. השניים, ובעקבותיהם האנשים שלהם הראו את המסמך, האמינו כי הוא חושף מזימה נרחבת שמטרתה הכפשת אשכנזי והשחרת פניהם של מתמודדים לתפקיד הרמטכ"ל אחריו, אייזנקוט וגנץ, כדי להכשיר את מינוי גלנט ליורשו. המסמך כלל גם רשימה ארוכה של מינויים אפשריים בצמרת הצבא, להשלמת מינוי הרמטכ"ל. שלושה וחצי חודשים מאוחר יותר, הודה הרפז בחקירתו במשטרה בזיוף המסמך (הודאה שניסה להתנער ממנה מאוחר יותר, בהצהרות שונות בכלי התקשורת). האם פעל לבדו? המשטרה לא הוכיחה אחרת, אבל כמה מהאנשים שהיו מעורבים במיוחד בחקירה סברו כי מאחורי הקלעים היה מעורב אדם נוסף, הבקיא לפחות כמוהו במהלכים הפנימיים בצמרת צה"ל ומביא עמו גם התמצאות בזירה הפוליטית.

במסמך פנימי של פרקליטות המדינה שחיבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, באוקטובר 2012, המפרט את השתלשלות החקירה, מוצגים הספקות שהצטברו באשר לגרסה שלפיה הרפז פעל לבדו. נזרי מזכיר כי הרפז נמצא דובר שקר בבדיקת פוליגרף כשהשיב בשלילה לשאלות "האם היו לך שותפים בפועל לכתיבה ולעריכה של המסמך?" ו-"האם מישהו השתתף איתך באופן מעשי בכתיבה של המסמך?". במהלך הבדיקה אף ניסה הרפז לשבש את רישומיה.

"על-פי הודעת אלי פריביש, חברו של הרפז, אמר לו הרפז אחרי החקירה הראשונה ובטרם נסיעתו לחו"ל, כי עשו לו במערכת "כיפה אדומה" וכי מנסים להפיל עליו את העניין של המסמך.

"על-פי הודעת אל"מ א' (בכיר באמ"ן, מפקד יחידה רגישה וכיום תת-אלוף - ע"ה), חברו של הנאשם, בזמן שהרפז היה בחו"ל הוא אמר לו מספר פעמים שמחפשים שעיר לעזאזל וכי המסר שעלה מהדברים הוא "מקסימום נשכב על הגדר בשביל הבוס". א' העריך שיכול להיות שאכן היו להרפז שותפים אך גם אפשר והרפז אשם, אבל מציג זאת כחיפוי על הרמטכ"ל. לגישה זו של הרפז – לשכב על הכביש בשביל הבוס – יש ביטוי גם בשיחותיו עם חבריו שנקלטו בהאזנות סתר.

"במהלך החקירה, הושאר הרפז לבדו עם רעייתו וצולם, אחרי שהיא אמרה לו שאף אחד לא ישכב על הגדר בשבילו, ענה הרפז כי: "הרבה ברחו, הרבה הפנו לי עורף".

נזרי כותב כי "עם זאת, בחקירה הראה הרפז כי הוא מסוגל לייצר לבדו, על סמך חומר שאסף בגלישה באינטרנט, מסמך מקביל על אודות המשטרה. היכרותנו המעמיקה יותר עם יכולותיו, לאחר לימוד החומר שהועבר ממשרד המבקר, מחזקת את הדעה כי מסמך הרפז יכול להיות פרי עבודתו שלו בלבד (כלומר – ייתכן שהרפז חיברו לבדו. אף שהנוסח יכול להשתמע לשתי פנים, נראה כי נזרי מתכוון שזו אפשרות, אך לא האפשרות היחידה - ע"ה)".

לדבריו, "על יסוד האמור לעיל לא קיבלנו בטיוטת כתב האישום את גרסתו של הרפז שפעל לבד, וסברנו כי הסתום אין בו כדי לסתור את הנגלה והמוכח – הרפז זייף את המסמך. אגב, הטענה שפורסמה בתקשורת, כאילו קיבלה המשטרה את גרסתו כנכונה, אין לה יסוד – המשטרה, וכך הצענו גם אנחנו, לא מצאה ראיות למעורבות אנשים אחרים בתהליך ייצור המסמך. הא ותו לא".

מסמך הרפז הוא שד, רוח רפאים. מחבריו – הרפז לבדו, או בשיתוף עם אדם אחר שזהותו כאמור טרם נחשפה - לא התכוונו כנראה שייחשף בפומבי. מטרתו היתה להחדיר טלטלה מאחורי הקלעים. המסמך מחובר כהונאה מודיעינית קלאסית, המכוונת לפעול על מערכת האמונות והדעות שבהן מחזיק מקבלו, אשכנזי. הרמטכ"ל משוכנע שברק וקורן רוקמים מזימה נגדו ומבקשים למנות את גלנט כיורשו? הרפז "מוכיח" לו את זה, שחור על גבי לבן. לפרנויה של אשכנזי ואנשיו באשר לברק היו סיבות טובת לצמוח. המסמך נועד להגדילן ובתוך כך לבצר את מעמדו של הרפז בסביבת הרמטכ"ל, כבעל המידע. כשאשכנזי מראה את המסמך לגנץ ואיזנקוט, מתחריו של גלנט, קורה מה שהרפז חשב שיקרה: האלופים משתכנעים שקיימת מזימה נגדם והרוח הרעה מתפשטת במטה הכללי. נפילתו של הרפז מתרחשת כשהמסמך מופץ מעגל רחוק מדי. הוא מגיע לתקשורת ומכאן הדרך קצרה להכחשה של אייל ארד, להגשת תלונה למשטרה ולפתיחת החקירה.

היועץ המשפטי יהודה וינשטיין. צילום: מוטי מילרוד
ביום שבו המסמך מועבר ללשכת הרמטכ"ל, משוחחים וינר והרפז בטלפון. הרפז מבקש מוינר לשרטט לו את מטרות המערכה מבחינתו של אשכנזי. עוזר הרמטכ"ל מסביר: "המטרה שלו, המטרה שלו כפי שהוא אמר אותה עכשיו לוודא, שמי שהם רוצים לא יהיה שם". מתוכן השיחה עולה, כפי שסבור גם עו"ד נזרי, כי הכוונה היא לשבש את מינויו של גלנט, שאשכנזי הביע הסתייגות ממועמדותו זה זמן רב.

המטרה הזו, לצד העימות המתמשך עם ברק, באה לידי ביטוי בסדרה ארוכה של מהלכים שמתכננים העוזר והמקורב, חלקם לפני הגעת המסמך ללשכת הרמטכ"ל. דו"ח המבקר מפרט את רשימת צעדיהם של וינר והרפז: איסוף מידע על רשימת המוזמנים למסיבת יום העצמאות של שר הביטחון (כדי להוכיח שברק מחלק הזמנות על-פי שיקולים זרים), איסוף מידע על שימוש בנקודות "הנוסע המתמיד" עבור נסיעות ברק ושימוש בהן, כביכול, עבור רעייתו לנסיעות נוספות. דיון בשאלה האם ברק נסע לחו"ל לצרכי עסקים פרטיים, איסוף מידע על טיסתו של יוני קורן בתנאים משודרגים בעוד קצינים בכירים בצה"ל אינם נהנים משדרוג דומה, הפצת מצגת פוגענית נגד ברק ואיסוף מידע על קשרים מיניים שקיים לכאורה אלוף במטכ"ל עם קצינה, מתוך מחשבה שכך ניתן יהיה ללחוץ על האלוף, שוינר והרפז חושדים כי העביר את נאמנותו לברק על חשבון אשכנזי.

הרפז טען באחת החקירות במשטרה כי אשכנזי ביקש ממנו לברר אם ברק נפגש בעודו בתפקיד עם איש עסקים פרטי בשם צבי שני. לפי הרפז, אשכנזי חיפש הוכחות שברק ממשיך לעסוק בעסקיו הפרטיים בעודו איש ציבור. בפרשת יום העצמאות חקרה המשטרה חשד נגד סמנכ"ל משרד הביטחון, תת-אלוף (מיל') בצלאל טרייבר, שהודה כי העביר עותק של רשימת המוזמנים לידי לשכת אשכנזי.

שם נוסף העולה מן החקירה הוא שמו של אמיר קין, הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב), אחד התפקידים הרגישים ביותר במערכת. מהמסמך של נזרי עולה לראשונה כי קין טלפן לאשכנזי ב-6 באוגוסט, מיד לאחר הפרסום הראשון בערוץ 2. השיחה נעשתה דרך הטלפון של יהודית גל, עוזרת מנכ"ל משרד הביטחון וחברה קרובה של הזוג אשכנזי, שהיתה עמם במסיבה. גל העידה כי שמעה מקין כי הוא שוחח עם הרמטכ"ל באותו ערב על המסמך. קין מוזכר גם בשיחות בין וינר להרפז, כשהשניים דנים בכוונתו של הרפז לחדור למחשב מסווג כדי לברר מידע על נקודות הטיסה.

ב-3 במארס השניים משוחחים על שדרוג טיסותיהם של שלומי עם שלם ויוני קורן מלשכת שר הביטחון, בשעה שאבי בניהו לא זכה לאישור דומה. הרפז טוען בפני וינר, כי הוא יודע שהשניים טסו במחלקת עסקים. וינר מבקש הוכחות. הרפז אומר לוינר שהוא "לא רוצה לגעת באל- על, שתכף אמיר יכנס באמ-אמא שלי" בהמשך אומר הרפז: "איך נגיד לאמיר (קין) שאני חופר את המחשב של אל על. אני לא רוצה לדבר איתו בטלפון, והוא לא יבין למה אני רוצה להיפגש איתו. אתה רואה אותו, את אמיר. הוא מסתובב אצלך?". הרפז מבקש שוינר יפנה לקין בעניין. וינר משיב "בסדר גמור". מאוחר יותר הכחיש וינר בעדותו בפני מבקר המדינה שפנה לקין והכחיש כל כוונה פלילית מאחורי שיחתו זו עם הרפז.

סערת כוכבי

ב-4 באוגוסט אחר הצהרים מודיעה לשכת ברק כי תחל לראיין את המועמדים לרמטכ"לות. אף שההודעה היתה צפויה כבר זמן מה, היא מכעיסה את אשכנזי משום שהדבר מתרחש זמן רב למדי, חצי שנה, לפני סיום כהונתו. למחרת מתפרסמים ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב" טורי פרשנות ביקורתיים על החלטת ברק. גם ב"הארץ" מופיעה ביקורת, אך היא משובצת במקום משני ביחס לפרסום אחר הנוגע למתיחות, ציטוטים מתוך דבריהם של חברי ועדת איילנד שמינה אשכנזי לחקור את הכישלון בפרשת המרמרה (השתלטות השייטת על המשט הטורקי לעזה בסוף מאי 2010).

הציטוטים מובאים מתוך מסמך המתעד ישיבה משותפת של איילנד ואנשיו עם ראשי ועדות המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. חבר הוועדה, תת-אלוף אביב כוכבי, אומר לח"כים כי האשמה העיקרית לכישלון מוטלת על הצבא, שהיה צריך להיערך טוב יותר להשתלטות. כוכבי, המסומן כאחד הקצינים הבולטים בצבא, עתיד להתמנות בסוף אותה שנה לתפקיד ראש אמ"ן. זה אחד המינויים היחידים שברק ואשכנזי הצליחו לסכם ביניהם, בעוד שהשר הקפיא שורת מינויים ארוכה של קצינים אחרים.

הידיעה על איילנד וכוכבי רחוקה מלהיות חשובה כמו מסמך הרפז, העתיד להתפרסם למחרת בערב. אבל עיתוי פרסומה רגיש: לצד העוינות בין ברק ואשכנזי, השניים מתכתשים בשאלת האחריות למרמרה והעיתונים רוויים בהדלפות הדדיות. השר והרמטכ"ל צפויים להופיע בנפרד בפני ועדת טירקל, שמינתה הממשלה לחקר המשט, בשבוע שלאחר מכן. לאורך יום ה-5 באוגוסט הרמטכ"ל ואנשיו עוסקים באינטנסיביות בהערכת הנזקים מהפרסום ובניסיון לזהות את המדליף.

האלוף אביב כוכבי. צילום: אמיל סלמן
בשעות הבוקר מנהל וינר כמה שיחות בעניין זה. יו"ר הוועדה, האלוף גיורא איילנד אומר לעוזר הרמטכ"ל: "אני לא מבין מה קרה לעמוס הראל. הוא נהיה צהוב". וינר מסביר בידענות: "הוא לא נהיה צהוב. הוא אומץ על ידי יוני (קורן) ומקבל ממנו חומרים". בשיחה אחרת מדבר העוזר עם שמואל לטקו, מזכיר ועדת החו"ב. וינר מסביר כי להערכתו, את המסמך שדלף חיבר אל"מ שלומי עם-שלם, סגן המזכיר הצבאי של השר ברק, שנכח בישיבה. "ידידנו שלומי בא לשם וישב בצד". לטקו תוקף את ההדלפה מפורום סגור: "זה מאוד חמור". אחר כך הוא מרגיע את וינר: "הרמטכ"ל יוצא מצוין ברדיו", בדיווח על הפרשה.

ב-8:59 בבוקר וינר משוחח עם דובר צה"ל, בניהו. בניהו: "מחפש אותי אביב כוכבי בהול, דחוף. זה טוב לו... אל תתבלבל. הוא מסוכם (לתפקיד ראש אמ"ן - ע"ה). הוא כבר קיבל טלפון מיוני על אומץ הלב וטלפון ממישל (בן ברוך, מזכירו הצבאי של ברק באותה תקופה - ע"ה) שהשר מעריך את זה וטלפון מגלנט" (בניהו מדבר מהרהורי לבו. קיומן של השיחות הללו הוא הערכה בלבד, אם לא פנטזיה. בוודאי לא ידיעה - ע"ה) וינר חולק עליו: "לא, אתה מגזים בזה. הוא לא סמרטוט וזה לא עוזר לו. דבר אחרון שאביב צריך כראש אמ"ן זה שיציגו אותו כמדליף... לטקו אמר לי: לנו ברור שזה יצא מהסיכום של שלומי". בניהו: "בוא נעשה מזה (ההדלפה) רעש". וינר: "בוא נעשה מזה רעש. אני בעד לעשות רעש".

כמה שעות מאוחר יותר, מדבר אשכנזי עם בניהו -

אשכנזי: "כוכבי ביקש לדבר אתי. הוא יהיה אצלי עוד עשר דקות. אני אקשיב ואפנה לו כתף קרה".

בניהו: "למה כתף קרה? אתה לא צריך כתף קרה".

אשכנזי: "למה לא?"

בניהו: "מנסים כל הזמן לגרור אותו. הוא טיפוס. תגיד לו: אני יודע שזו (הידיעה ב"הארץ" כנראה - ע"ה) כותרת מגמתית ומעוותת"

אשכנזי: "אבל הוא טיפוס".

בניהו: "הוא טיפוס. הוא מחובר לדרומי (לגלנט) קצת".

אשכנזי: "במקום שיודה לי שלקחתי אותו מתת אלוף ועשיתי ממנו ראש אמ"ן".

בניהו: "הוא באופוזיציה... אמרתי לו (גולש לסיפור אחר) – מה אתה ילד? מה אתה רשג"ד בצופים? אתה תא"ל, אתה עוד מעט בן חמישים. אתה מבין? נכנסתי באבי אביו".

האלוף גדי איזנקוט. צילום: תומר אפלבאום
ההקלטה מעידה על מעמדו של בניהו אצל אשכנזי ועל חופש הפעולה שהוא מרשה לעצמו. האיש שהיה בשירותו הסדיר סמל בחיל האוויר, שעלה למעמדו הנוכחי מתוקף היותו יועץ תקשורת הלוחש לאוזנם של פוליטיקאים וגנרלים, תוקף את אחד המפקדים המצטיינים של הצבא. הרמטכ"ל עובר על ההשמצות לסדר היום.

ב-18:03 משוחח הרמטכ"ל עם רוני דניאל, הפרשן הצבאי של ערוץ 2. אשכנזי עדיין בענייני ההדלפה על המרמרה. "כוכבי בא אליי עם דמעות", הוא מספר לדניאל. "שלומי עם-שלם לא עשה את זה (הדליף מישיבת הוועדה - ע"ה). הוא פחדן". דניאל: "יוני (קורן) עשה את זה". הפרשן הצבאי מחליף נושא: "לא יעזור להם גבי... שמע לי, אמנון (אברמוביץ') ידידי עלה על כמה דברים מעניינים, לרבות איזה מסמך והם יהיו במבוכה קשה. עוד לא החלטנו אם נעשה את המבוכה הזו בשישי או במוצאי שבת, אבל זה לא יעבור בשקט והם יחטפו".

זו הפעם הראשונה שבה אשכנזי שומע על כוונה לפרסם מסמך הנוגע אליו, אך הוא אינו מתעניין ואינו מפנה לדניאל שאלות על כך. אשכנזי מבקש מהעיתונאי להדגיש בשידוריו כי "גבי אשכנזי יש לו מדינה להגן עליה, יש לו צבא לנהל אותו והאחריות היא שמנחה אותו ומדריכה אותו... ומי שעוקב אחר סדר היום שלו יודע מה הוא עושה. אני מבקש שכל מה שקשור אליי, אני אומר לך: אני עובד, מבקר במשפחות השכולות, הולך לתרגילים, עוסק בדיונים, יש לנו מאיראן עד החמאס. זה מה שאני עושה כל הזמן". כלומר – הרמטכ"ל, שלא כאחרים, אינו טרוד בקרבות קטנוניים. אשכנזי הסביר בעדותו בפני המבקר כי לא ידע שדניאל מדבר על מסמך הרפז. במסמך פנימי של פרקליטות המדינה נכתב כי העדר הסקרנות שהפגין הרמטכ"ל "מעוררת, בלשון המעטה, סימני שאלה".

הדלפת המסמך

מבדיקת המבקר וחקירת המשטרה עולה כי המסמך יצא מלשכת הרמטכ"ל כשעה לפני שדניאל דיבר עליו עם אשכנזי. אל"מ (מיל') גבי סיבוני, חברו הקרוב של האלוף גדי איזנקוט, קיבל אותו מידיו של וינר. סיבוני וחבר נוסף של איזנקוט, בכיר המוסד תמיר פרדו (שהתמנה לראשות הארגון כעבור כחצי שנה), שמעו על המסמך מאיזנקוט, שאף מסר להם עותק ממנו. הם הביאו את העותק שקיבלו מאיזנקוט בשבת הקודמת ליועץ התקשורת אבי גוט, ידידו של פרדו, אבל לא השאירו אותו אצל גוט. העותק שנמסר לבסוף לגוט, שהעבירו לאמנון אברמוביץ', חולץ לבסוף ב-5 באוגוסט, מידי וינר. וינר העיד שלא ידע מה מתכנן סיבוני לעשות את המסמך. סיבוני עצמו סיפר כי כששאל אותו וינר לתוכניותיו, השיב: "זה לא עניינך". באותו ערב, העבירו סיבוני ופרדו את המסמך לגוט, שלמחרת העבירו לאברמוביץ' (נראה שכאשר דניאל מדבר על כך עם הרמטכ"ל, המסמך אמור להגיע לאברמוביץ', אך טרם הועבר אליו בפועל).

למחרת, ה-6 באוגוסט, ב-8 בערב, מפרסם ערוץ 2 את הסיפור. מגיש "אולפן שישי", יאיר לפיד, מדבר על "מסמך סודי, עליו מופיע סמל של משרד הייעוץ האסטרטגי של אייל ארד, ומפרט תוכנית אסטרטגית שאמורה להוביל למינויו של האלוף גלנט לתפקיד הרמטכ"ל". לפיד אומר כי "המסמך קורא לפגוע בשמו הטוב של הרמטכ"ל המכהן אשכנזי, וליצור מתיחות בין אשכנזי לבין שר הביטחון ברק". כבר במהלך השידור מודיע ארד כי המסמך מזויף וכי בכוונתו להגיש תלונה למשטרה, כדי שזו תפתח בחקירה. התלונה מוגשת ביום ראשון בבוקר, ה-8 באוגוסט.

החשד: שיבוש הליכים

הימים ראשון עד רביעי, 8 עד 11 באוגוסט, הם ימים סוערים. כאן, אם אי פעם תגיע הפרשה לבירור פלילי בבית משפט, טמון אחד ממוקדי העניין: האם אשכנזי ואנשיו פעלו כדי לשבש את החקירה? האם השיחות התכופות בין המעורבים, שחלקן הוקלטו, ומסירתו המאוחרת של המסמך למשטרה מעידות על כוונת זדון מצדם?

מערכת ההקלטות בלשכת הרמטכ"ל מתעדת סדרה ארוכה של שיחות בפרשה. בניהו, שלפי החקירות היה מחוץ ל"לופ" (הלולאה, מעגל היודעים) בפרשה, משלים את החסר במהירות. הרמטכ"ל מנהל התייעצויות מרובות עם אנשיו בשאלה כיצד לפעול. אף שהוא מגיע למסקנה המתבקשת – מסירת כל המידע לרשויות ואמירת אמת – מימושה לוקח זמן ואופן ההתנהלות שלו בימים אלה מעורר הרמות גבה בפרקליטות.

■ 8 באוגוסט 2010, 9:40 - דובר צה"ל משוחח עם עוזר הרמטכ"ל

בניהו: "זה לא נעים הקטע הזה. רק שגבי, רק שגבי לא יגיד עוד פעם: אני לא אחראי על מה שעושה אבי בניהו, כי הפעם אני אהיה קטלני".

וינר: "לא, הוא לא יגיד".

בניהו: "לא".

■ 8 באוגוסט 2010, 10:28, דובר צה"ל מנתח באוזני עוזר הרמטכ"ל את הפרשנויות בעיתוני הבוקר, בעקבות הפרסום על המסמך

בניהו לוינר: "אל תתבלבל, אף אחד לא חושד בגנץ, אייזנקוט, ב(אבי) מזרחי או ב(גדי) שמני (המועמדים האחרים לרמטכ"לות). כולם חושדים או בגלנט והרוב חושדים ברמטכ"ל ובסביבתו שפברקו את זה מיד שנייה-שלישית והפיצו את זה. זאת בעיה".

■ 8 באוגוסט 2010, 12:50 – הרמטכ"ל משוחח בטלפון עם מזכירו הצבאי של ראש הממשלה, האלוף יוחנן לוקר

אשכנזי: "מה אתה אומר על כל העניין הזה?"

האלוף יוחנן לוקר: "לא יודע, מתעלם".

אשכנזי: "מתעלם, אה? תתעלם... גועל נפש".

לוקר: "איך ירדנו לשפל".

אשכנזי: "בושה וחרפה. אם זה זיוף זה חרא ואם זה לא זיוף זה גם חרא. בשני המקרים זה דרעק..."

(אשכנזי מתעניין האם הסוגיה עלתה בפתח ישיבת הממשלה).

לוקר: "הוא (ראש הממשלה, בנימין נתניהו) אמר בתחילת האירוע שהיועץ המשפטי יסתכל על זה. זה הדבר היחיד שהוא התייחס".

■ 8 באוגוסט 2010, 13:17, הרמטכ"ל ועוזרו מטכסים עצה

וינר: "אני חושב שצריכה להיות איזה שהיא אמירה... אני לא יודע אם בתקשורת, אבל אני חושב שאפילו ברמת הצבא אולי להכין איזה שהוא דף, אמירה שככה לא מתנהגים (מתייחס לדברים שצוטטו בעיתונות בשם מקורבי גלנט, שמתחו ביקורת על אשכנזי אחרי פרסום המסמך). לדעתי אתה צריך לקרוא לגלנט מחר, מתישהו נביא אותו אליך. תגיד: שמע, אם אתה יודע על מישהו שעשה נגדך קונספירציה ומדליף, אז בוא תגיד לי. ואם לא, בוא כמו שבא אליך אביב כוכבי אחרי ועחו"ב והוא ניקה את השולחן".

אשכנזי: "תראה, החולשה שלנו שיש לנו את הנייר. זו הבעיה שלנו".

וינר: "טוב, אבל אתה לא הוצאת אותו" (בנקודה זו לא ברור אם מישהו מהשניים, וינר ואשכנזי, יודע שהעותק שהציגו אברמוביץ' ודניאל יצא מלשכת הרמטכ"ל. ע"ה).

אשכנזי: "אני לא הוצאתי את הנייר".

וינר: "בסדר, אני יודע שיש אותו כנראה לעוד כל מיני אנשים. גם לבועז. גם בני (גנץ) וגם זה כבר שמעו עליו מכל מיני מקורות נוספים. אבי (בניהו) בעצמו הרי שמע..."

אשכנזי: "אבל גדי ויואב (מתבלבל. מתכוון כנראה לבני גנץ. ע"ה) יודעים את זה מאתנו".

וינר: "בועז אמר לי שיש את הנייר הזה בעוד 3-4 מקומות, שזה לא רק אצלנו חונה".

אשכנזי: "תראה, אם תהיה חקירה, אני לא מתכוון לשקר. נצטרך להגיד איך הגיע המכתב".

וינר: "לא, אם תהיה חקירה נגיד שהגיע ל..."

אשכנזי: "נגיד גם ממי הגיע".

וינר: "כן, ושהתלבטנו ולא עשינו עם זה כלום כי חשבנו שזה לא נכון".

אשכנזי: "לא, אבל הוא צריך להבין, בועז, שלא תהיה ברירה עם זה אז לא נשקר. הוא מבין את זה?"

וינר: "אני חושב שכן. אני יכול לחדד את זה אתו".

אשכנזי: "תגיד לו שאנחנו לא בטוחים, אך אם זה יגיע לידי זה יכול להיות שנצטרך להגיד... שיידע, כי לא נשקר. יותר מדי אנשים מעורבים בזה".

לפי המסמך של עו"ד נזרי, המשנה ליועץ המשפטי, "מוטב היה אילו אשכנזי ווינר היו נמנעים משיחה זו ומהרעיון לתאם גרסה עם הרפז אף אם זו גרסת האמת. עם זאת יש לזכור שמדובר באנשי צבא שלא חיים את העולם הפלילי ובמי שטרם הוזהרו בשלב זה כי אסור להם לדבר זה עם זה."

■ 8 באוגוסט, 14:11, בניהו ווינר משוחחים שוב

בניהו: "יש גרסה יפה. יש איזו גרסה שמדברים עליה בשולי ישיבת הממשלה שם, השרים".

וינר: "נו".

בניהו: "ליד האוכל. שיוני קורן עשה זה (חיבר את המסמך. ע"ה) כדי להשיג שתי מטרות. אחת – (להטיל) עליי אשמה וחשד. שניים (אם) יתברר שזה מזויף, גלנט יקבל את הרמטכ"לות בטיסה על תקן דרייפוס".

וינר: "תשמע, אם כן – זה גאוני".

בניהו: "מי שלא רצה אותו כרמטכ"ל, יקבל אותו כשר ביטחון. הבנת?"

וינר: "כן".

■ 8 באוגוסט, 14:24, שיחה בין הרמטכ"ל לעוזרו

וינר: "תכיר... וינשטיין דיבר עם הפצ"ר והוא עושה עכשיו איזו התייעצות אצלו. הכיוון שלו זו חקירה משטרה והוא רוצה משהו קצר ותכליתי... הפצ"ר אמר לו שאנחנו נשתף פעולה עם מה שצריך. תהיה חקירה של המשטרה. זהו. הוא יעדכן".

אשכנזי: "אנחנו נאמר את האמת... בסדר גמור, נאמר את האמת וזהו... או-קיי, תהיה חקירה ואנחנו נגיד את מה שצריך להגיד".

(וינר מעלה את השאלה מה צריך אשכנזי לומר למחרת לאלופים, בדיון שיבוצים בפורום מטכ"ל).

אשכנזי: "אתה חושב שאני צריך להגיד משהו בפתיחה?"

וינר: "אתה חייב להגיד משהו בכניסה. אם לא תגיד זו תהיה אמירה".

אשכנזי: "אני צריך להגיד את מה שידעתי?"

וינר: "זאת שאלה ששווה אולי לדבר עליה לפני זה, כי זה קצת מייתר את כל העניין של החקירה. (וינר מספר לרמטכ"ל שקיבל פניות מקצינים רבים, בהם האלוף עמוס ידלין ותא"ל הרצי הלוי)... זה מפריע לאנשים. זו שיחת היום פה".

■ 8 באוגוסט, 16:44, האלוף איזנקוט ואל"מ וינר

האלוף איזנקוט ואל"מ וינר משוחחים לקראת עדותו של אשכנזי ב-11 בחודש בוועדת טירקל לחקירת פרשת המשט. האלוף ממליץ שהרמטכ"ל יודה בשגיאות וייקח אחריות לפעולות צה"ל בתקרית, לטוב ולרע.

איזנקוט: "תאמין לי. הוא ייצא גדול. אני חושב שהוא יקנה את עולמו אם הוא יעשה את זה. עכשיו, לגבי המורסה (המסמך). איך הוא מרגיש עם זה?"

וינר: "גלנט כבר התחיל להדליף שזה הכל בישול והוצאה של בניהו ושהרמטכ"ל ידע מזה".

איזנקוט: "אבל זה לא הגיוני. מה, למה שהוא יבשל מסמך כזה? אתה מטיל (ספק ב...) אמינות המסמך? תראה, הסיפור הוא בכלל לא גלנט. הסיפור הוא אזרחים שיושבים בחדר אפל ורוקחים אופרציה שלמה לרמטכ"ל. גלנט הוא סיפור משני פה. ויש פה מורסה שהתפוצצה. עכשיו, הוא (אשכנזי) טוען שהוא הלך עם זה לראש הממשלה ולשר הביטחון" (זה הרושם שאיזנקוט קיבל, על סמך המלצתו לאשכנזי בעבר, המלצה שהרמטכ"ל לא אימץ. וינר, שככל הנראה יודע שאשכנזי לא נהג כך, אינו טורח לתקן את האלוף, החוזר על השגיאה כמה פעמים בשיחה - ע"ה).

וינר: "נכון".

אייזנקוט: "ואמר להם".

וינר: "נכון. הוא לא הראה להם את המסמך".

אייזנקוט: "אבל הוא אמר להם, אבל הוא אמר להם".

וינר: "הוא אמר להם... לדעתי תהיה חקירת משטרה".

אייזנקוט: "עכשיו הרמטכ"ל אמר שהוא הלך לרה"מ ולשר הביטחון והפנה את תשומת לבם".

(וינר מהמהם)

אייזנקוט: "ממני לא יצא כלום (המסמך. ככל הידוע, אייזנקוט אינו מבין בשלב זה שחברו סיבוני העביר את המסמך לערוץ 2). בני - אני מניח שגם לא יצא כלום".

וינר: "לא. גם לבני אין את הנייר. בטוח הוא לא יכול לצאת אתו (אשכנזי הראה את המסמך לאלופים גנץ ואיזנקוט. אייזנקוט קיבל לידיו עותק. גנץ לא. ע"ה). בניהו באמת היה מחוץ לתמונה. יכול להתראיין בכיף ולהגיד בלי למצמץ".

איזנקוט: "השאלה המרכזית עכשיו אם ללכת באופן יזום ולהגיד: תשמעו, הנייר הגיע מפה, הגיע אלינו. זה הסיפור".

וינר: "מה שמטריד אותו (כנראה - אשכנזי), אתה יודע שאם מחר בבוקר מתחילה חקירה, יבואו יגידו: רגע ידעת? לא ידעת? הוא לא ישקר. הוא יגיד ידעתי... ".

וינר אומר לאיזנקוט, שראש הממשלה הורה לחקור, אייל ארד הגיש תלונה ולהערכתו היועץ המשפטי לממשלה יורה על פתיחה בחקירה. עוד אומר וינר: "...אם יגיעו ויחקרו אז א...תראה דיברתי עם הרמטכ"ל, אומר לי תשמע, אנחנו נצטרך להגיד הכל, כולל להגיד מי קיבל, מה קיבל מאיפה קיבל, מה שנקרא ברור שיהיה לזה משמעות...".

באותו ערב, בשעה 19:35 מעדכן וינר את אשכנזי על שיחה שקיים היועץ המשפטי לממשלה עם הפצ"ר, ולפיה החליט היועץ לפתוח בחקירה. וינר מוסיף כי היועץ אישר לשר להמשיך לראיין מועמדים לרמטכ"לות אבל לא להכריז על המועמד הנבחר, עד לסיום חקירת המשטרה.

כעבור עשרים דקות טלפן הרמטכ"ל להרפז, מבית חברה של אשתו לבית שותפו העסקי של הרפז. נתוני השיחה, שארכה כ-17 דקות, נמצאים בידי החוקרים, אך לא השיחה עצמה. אשכנזי ואשתו סיפרו שהשיחה נעשתה מבית החברה, מעיינה נבריסקי, באופן מקרי משום שרונית ביקרה אצלה והרמטכ"ל "עצר לקפה".

הרפז סיפר על השיחה עם אשכנזי רק בחקירתו השלישית במשטרה ואילו אשכנזי דיווח על כך רק כשנשאל על כך בעצמו בידי החוקרים בעדותו השלישית. מעדויותיהם של וינר ואשכנזי עלה שהרפז ביקש לצמצם את חלקו בפרשה (לטענתו, בעיקר כדי למנוע את מעורבותה של רעיית הרמטכ"ל, רונית אשכנזי, במגעים מאחורי הקלעים) וכי הם הודיעו לו שימסרו פרטים מלאים. הרמטכ"ל אמר בעדותו במשטרה כי הרפז הפציר בו לא להעביר את המסמך למשטרב. "בועז אמר שזה לא טוב והוא לא רוצה להוציא את המסמך כי זה יערבב את רונית... אני אמרתי: אני לא מוכן ואני אספר את האמת".

נזרי כותב כי "הסבריו של אשכנזי ביחס לנסיבות השיחה אינם נקיים מספקות, ודאי על רקע העובדה שהרפז עצמו גם הוא שוחח עם אשכנזי מטלפון לא מזוהה. הדברים מתחדדים, על רקע העובדה שאשכנזי מוצא זמן לשוחח עם הרפז, אך לא מוצא זמן לשוחח עם היועץ המשפטי לממשלה ולספר לו את הידוע לו על המסמך. הנסיבות האופפות שיחה זו עשויות להשפיע על מידת החשד לכך שגם תכניה, שאינם ידועים לנו, אינם תמימים".

וינר עצמו דיבר עם הרפז פעמיים באותו ערב, לאחר שיחת אשכנזי-הרפז. אף שהשיחות נעשו מהלשכה, וינר חייג מקו טלפון השייך למרכזייה של משרד הביטחון, שאינו מתועד במערכת ההקלטות. כשנשאל כך בידי המבקר הכחיש זאת ובעדות נוספת הודה בכך, מבלי להסביר מדוע קודם לכן מסר גרסה הנראית כשקרית.

נזרי כותב כי "נסיבות שיחת מעיינה מעבר לתוכנה, מעלות חשד כי מדובר בשיחה קונספירטיבית, שמשתתפיה טרחו לגרום לכך שלא ניתן יהיה לאתרה... השיחה קוימה בין שני קווי טלפון ניטראליים (כלומר – שאינם מוקלטים ואינם מזוהים עם שני המשוחחים - ע"ה)".

לדבריו, "למרות שבשיח הפנימי ביניהם, נאמר שהם הולכים להגיד את האמת, בפועל הגרסאות שמסרו במשטרה היו גרסאות חלקיות מאד. שיחתו של וינר להרפז לאחר החקירה, אף היא מעוררת חשד. אם אכן קבעו שיגידו את האמת, מה פשרה של שיחה זו ולמה נועדה. אפשר ושיחה זו, נועדה דווקא להגיד להרפז, מה נאמר ומה לא נאמר בחקירה. יחד עם זאת, מהחומר המצוי בידינו נראה כי יקשה עלינו להוכיח את היסוד הנפשי שלוינר ולאשכנזי היתה כוונה 'למנוע או להכשיל את ההליך השיפוטי' ושבנוסף הם צפו ברמת ודאות גבוהה כי מעשיהם יביאו לפגוע בחקירה, שהרי עיקר מעיניהם היה בהסתרת כמה עובדות מביכות, שהרלוונטיות שלהן לחקירת הזיוף היתה מועטת בעיניהם. ניתן להניח לטובתם של אשכנזי ווינר כי מטרתם לא היתה להכשיל את החקירה".

המסמך של נזרי נכתב, כאמור, באוקטובר 2012. זהו שלב ביניים בחקירה: בשלב זה, מבקר המדינה תמך בחידוש חקירת המשטרה והיועץ המשפטי התנגד לכך. נזרי, כמשנה של וינשטיין, מספק לו חוות דעת המחזקת את הטיעונים נגד פתיחת החקירה. מאוחר יותר החל הפצ"ר, האלוף דני עפרוני, להאזין בעצמו להקלטות. עפרוני הוא ששכנע את הפרקליטות באוגוסט 2013, על סמך הממצאים החדשים שגילה (שעד היום לא הובהר לגמרי טיבם), לפתוח מחדש בחקירת משטרה בפרשה.

במסמך, נזרי גם מותח ביקורת על השתהותו של אשכנזי בדיווח ליועץ המשפטי על כך שהמסמך נמצא בידיו. חוות הדעת מפרטת, בלא לקבוע עמדה נחרצת, התייעצות שקיים אשכנזי עם הפצ"ר אז (ומזכיר הממשלה כיום) האלוף אביחי מנדלבליט, באשר להעברת המסמך. מתברר כי לאחר שהרמטכ"ל שאל לעמדת הפצ"ר ב-9 באוגוסט, ביקש מנדלבליט "לישון על זה לילה", בטרם המליץ לאשכנזי למחרת להתקשר לוינשטיין ולדווח לו שהמסמך מצוי ברשותו.

ב-10 באוגוסט, ב-10:30, הרמטכ"ל מודיע ליועץ המשפטי שהמסמך אצלו, יומיים לאחר שהחלה חקירת המשטרה ולאחר שערוץ 2 סירב למסור את המסמך למשטרה והסוגיה נדונה בבית משפט:

היועץ וינשטיין: "היי גבי, מה שלומך"

אשכנזי: "בסדר, עסוקים מעל לראש".

וינשטיין: "מצאת לך ג'וב".

אשכנזי: "מצאתי לי ג'וב. זה היה יכול להיות ג'וב טוב, אם לא היו חיילים ועניינים".

וינשטיין: "צודק".

אשכנזי: "תשמע, יש לי משהו שאני רוצה לומר לך. ראיתי, ראיתי אתמול בטלוויזיה שהתחלתם את החקירה. היום אני רואה בבוקר, פתחנו את העיתונים, שאתם מחפשים את המסמך".

וינשטיין: "כן".

אשכנזי: "אז אני רוצה לשתף פעולה עם זה. לי יש את המסמך כבר איזה חודשיים או שלושה או יותר".

וינשטיין: "אה, זה טוב. או קיי. אני אבקש מהמשטרה לקחת את זה".

אשכנזי: "עכשיו תשמע, יש לי שתי בקשות. קודם כל אני אשתף פעולה ואני חושב שחשוב שיידעו את הפרטים. דבר שני – אנחנו מתכוננים עכשיו לטירקל ואני מחר מופיע... אז את המסמך יכולים לבוא ולקחת, אין לי שום בעיה".

וינשטיין: "הם ירצו לשמוע ממך דברים. הם לא ישמעו ממך מלה לפני שאתה מסיים את פרשת (עדות - ע"ה) טירקל".

אשכנזי: "עד שהם מדברים אתי אני לא רוצה שייצא שום דבר לתקשורת".

וינשטיין: "או קיי, מאה אחוז. אתה תיתן רק את המסמך. אתה לא תדבר אתם עכשיו דבר וחצי דבר".

כעבור חמש שעות מטלפן היועץ לרמטכ"ל ומודיע לו כי ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב יואב סגלוביץ', ייצור עמו קשר כדי לקבל מידיו את המסמך וכי במקביל תצטרך הפרקליטות להודיע לבית המשפט כי קיבלה עותק של המסמך ממקור אחר.

ביום רביעי, ה-11 באוגוסט אשכנזי נפגש עם המשטרה לראשונה. הפגישה מתקיימת בבית החייל בירושלים, אחרי עדותו של אשכנזי בפני ועדת טירקל לחקר המשט. הפגישה בין אשכנזי לניצב סגלוביץ' אורכת כעשרים דקות. מרביתה מוקדשת לתלונות של הרמטכ"ל על יחסו של שר הביטחון כלפיו. רק בסיומה הוא נדרש למסמך ומעבירו לידי השוטרים. כשאשכנזי נשאל מאין קיבל את המסמך, הוא אינו מפרט. "מבחור אחד", עונה הרמטכ"ל ומסביר שוינר ימסור להם את הפרטים.

יוצא אשכנזי, נכנס וינר. הסיפור חוזר על עצמו. גם וינר מעדיף להתמקד בחטאי ברק. כשהחוקרים מקשים, בנימוס, ומבקשים לדעת את זהות מוסר המסמך ללשכה, וינר נתקל בקשיי זיכרון שאותם הוא מתרץ ב"סניליות" באשר לשמות. רק כעבור דקות אחדות מתברר שלבועז, השם שבו נקב וינר, יש גם שם משפחה. כך מגלה המשטרה לראשונה על קיומו של בועז הרפז, שותפו של וינר לשעות רבות של שיחות ותככים בחודשים שקדמו לחקירה.

הנחת הסלב לאשכנזי נמשכת גם בעדותו הבאה. זו מתקיימת בביתו בכפר-סבא, כשאשתו רונית נוכחת בחדר הסמוך ומעירה מדי פעם הערות, בתשובה לשאלות בן זוגה. החוקרים אינם מוצאים פסול בכך ששני עדים מרכזיים בפרשה מעידים יחדיו. רק בעדות השלישית מוקשח במקצת היחס, נדרשות תשובות ונרשם זיכרון דברים מחייב יותר.

תחת הכותרת "תמיהות בעדותו של אשכנזי", מתאר נזרי את שלוש העדויות שמסר הרמטכ"ל במשטרה ואת האופן שבו מסר רק בהדרגה פרטים על טיב קשריו עם הרפז ועל האופן שבו הגיע המסמך ללשכתו. נזרי מוצא פגם בתשובה של אשכנזי על "בחור אחד". הוא כותב כי "ברור שאין בתשובה זו כדי להצביע על עומק קשריו עם 'הבחור' ועל מעורבותו בבקשה להשיג את המסמך... לסיכום, גם אם אשכנזי אינו משקר באופן פוזיטיבי, הוא מסתיר את התמונה המלאה והשלמה מהחוקרים ומנסה לגמד את מעורבותו". גם בעדויות נוספות, אשכנזי הפחית מערך יחסיו עם הרפז. נזרי כותב כי "הצגה זו של אשכנזי, של מערכת יחסיו עם הרפז, הינה הצגה חסרה ובלתי ממצה של הקשר ביניהם".

לאחר שהעיד במשטרה ב-11 באוגוסט, טלפן וינר להרפז והודיע לו שהעוזר והרמטכ"ל העידו בפני המשטרה וכי "הם בדרך אליך". הוא עדכן על החקירה גם את האלופים בני גנץ וגדי אייזנקוט (כיום, הרמטכ"ל וסגנו). וינר הסביר בעדותו במשרד המבקר: "הרגשתי שתפקידי המוסרי המצפוני, ובכלל זה להגיד לאנשים האלה תדעו... המשטרה קיבלה את הגרסה". נזרי כותב כי "גרסתו זו של וינר נראית תמוהה, ודאי על רקע העובדה, שבחקירה קודמת אמר מפורשות כי לא דיבר עם אף אחד על החקירה, וכי נאסר עליו במפורש לעשות זאת". עם זאת, נזרי נוטה למסקנה ששיחת הטלפון של וינר להרפז משקפת חוסר התמצאות בנהלי חקירה משטרתית ולא מזימה מודעת להערים על המשטרה.

החתיכה החסרה בפאזל

לפרשת הרפז ישנן עוד הסתעפויות רבות, שרק בחלקן התעניינה המשטרה. מחנה אשכנזי מעלה בקביעות את הדרישה לחקור כיצד הושמדו (או התקלקלו, לגרסת משרד הביטחון והמבקר) הקלטות שנעשו בלשכת שר הביטחון. ברק, ובלי קשר אליו גם קצינים בכירים בצה"ל, תבעו לבדוק את התנהלות אשכנזי ולשכתו בפרשת הדחתם של שני מפקדי אוגדות מצטיינים בשל תקלות ערכיות בהתנהלותם האישית, תתי האלופים צ'יקו תמיר ועימאד פארס. האם התקיים הליך תקין להדחתם? האם היו השיקולים ענייניים בלבד והאם קיים מכנה משותף בין האופן שבו השתמשה הצמרת הצבאית במידע על שני הקצינים (שנגע לניסיונות שלהן להסתיר תאונות שעשו בני משפחותיהם ברכב צבאי) לבין הפרשה, המוזכרת בהקלטות וינר והרפז, של עיסוק בצילומים מביכים שאולי נעשו של אלוף בצה"ל עם קצינה? במלים אחרות – האם אספה סביבת הרמטכ"ל, כשיטה, מידע על יריבים-ממונים כמו ברק ועל פקודים עצמאיים מדי לטעמה כמו תמיר ופארס כדי להשתמש בו בעת הצורך למטרותיה?

עורכי הדין של הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, שרון קליינמן ומיכאל נאור, מסרו בתגובה: "לאחר שכל ההקלטות המתעדות כל מילה שנאמרה בלשכת רא"ל (מיל') אשכנזי נבדקו על ידי מבקר המדינה והמשטרה, נמצא שלא היה פוטש כפי שנטען כנגד אשכנזי. בעוד שהקלטות מלשכת שר הביטחון אינן קיימות באופן מסתורי, כל ההקלטות מלשכת הרמטכ"ל נבדקו באופן חסר תקדים. נמצאו בהן שיחות רכילות, כפי שקיימות בכל לשכה, ושפרסומן מספק יצר מציצני רכילותי בלבד. השיחות מוכיחות בבירור כי אשכנזי לא היה מעורב בזיוף מסמך הרפז וכי חשב שהמסמך אותנטי, כפי שגם קבעה המשטרה. השיחה עם היועץ המשפטי לממשלה מוכיחה כי אשכנזי פנה מיוזמתו ליועץ המשפטי לממשלה ומסר את המסמך, ואיש לא סבר בזמן אמת שעיכוב של 48 שעות מהווה בעיה כלשהי, לא כל שכן הפרת אמונים".