גירסת הדפסה          
קבוצות דיון גילוי מסמכים נושא #27904 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 27904   
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
22806 הודעות
יום ששי י' באדר א' תשע''ט    05:31   15.02.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

מכבסת המילים שמשריש השמאל בתקשורת ובחיינו הציבוריים בסגנון ה''שיחדש'' בספר 1984  

 
  
תגובית:

"ארץ ישראל היפה" - א"י בזמן שלוט מפא"י.

"ארץ ישראל הישנה והטובה" - ישראל לפני שהמזרחים "הרימו ראש".

"אמיץ" - מנהיג שמאל המבצע מדיניות שמאל אבדנית.

"אנשי רוח" - אמנים מהשמאל.

"אפרטהייד" - יהודים מתגוננים מהבאים להורגם.

"בג"צ" - הדאוס אכס מאכינה (הפתרון האלוהי המפתיע) של השמאל.

"הגדה המערבית" - בל נאמר יהודה ושומרון כדי שההדיוטות לא יזכרו שזאת ארץ אבותינו.

"גזעני" - אחד שאומר לערבים את האמת על עצמם.

"דיכוי" - נסיון לאכוף החוק במגזר הערבי.

"דיקטטורה" - מצב בו הימין בשלטון.

"הסכם אוסלו" - גשר המכביה של המדיניות הישראלית, ה"פל קל" של הדיפלומטיה הישראלית.

"הסתה" - ביקורת שמשמיע ימני על אנשי שמאל.

"הסתה בוטה" - ימני הטוען כי אנשי שמאל מסויימים מעודדים טרור.

"האיחוד האירופאי" - מקורות הנילוס של השמאל.

"ועדת חקירה" - השלב האחרון של כל מבצע צבאי המנוהל ע"י ממשלה ימנית.

"זכות השיבה" - אף מראיין בתקשורת לא ישאל מרואיין ערבי היא מה עמדתו בסוגייה כדי לא לקלקל את הקונספציה שההתנחלויות הן המכשול לשלום.

"חקירה פלילית" - חומר להסרת יריבים פוליטיים.

"חברה צודקת" - מה שיהיה כאן כשהשמאל יגיע לשלטון ולא היה כאן כשהשמאל היה בשלטון.

"חוק עוקף בג"צ" - סימן לכנסת מתמרדת.

"טרור" - ענף יצוא בכלכלה הפלסטינית - סטארטאפ פלשתיני.

"יחסים עם ארה"ב" - עד להגעת טראמפ היחסים היו השוט לנפנף בו נגד הימין, מועמדי השמאל התחרו ביניהם מי יהיה יותר מתואם עם ארה"ב. עליית טראמפ הינה שיברו של החלום.

"הכיבוש" - נראטיב ערבי שיקרי שהתנחל בלבבות השמאל.

"ליברלי" - אדם בעל השקפות שמאליות.

"ליברליזם פרוגרסיבי" - הליברליות אינה עניין של בחירה אלא של כפייה.

"לאומי" - לאומני לייט.

"לאומני" - איש ימין המאמין בחזון הציוני.

"מנהיגות" - תכונה שמפגין רק ראש ממשלה מהשמאל או כזה שחצה את הקווים שמאלה. הנחיות לשימוש: אם המנהיג מתנהג בפזיזות יש להוסיף את המילה "אמיצה", אם הוא היה זריז בגרימת נזקים היסטוריים יש להוסיף את המילה "נחושה".

"מגוון דעות" - מגוון הדעות של מחנה השמאל.

"מעגל דמים" - הם יורים, טובחים ופוגעים ואנחנו מגיבים - גם אם לא נגיב הם ימשיכו לירות. מוצג בשמאל כמעגל, כדי לשמור על "סימטריה מוסרית".

"מפלגות המרכז" - מפלגות השמאל שמיתגו עצמן מחדש.

"מדמנה פוליטית" - מצב המתאר מערכת פוליטית בה יש רוב לימין והמערכת הפוליטית אינה מפיקה את התפוקות להן מצפה השמאל.

"נאור" - בעל השקפות שמאליות.

"הציבור הנאור" - מחנה השמאל.

"נחישות" - ביצוע ויישום מדיניות שמאל תוך גרימה מהירה של נזקים היסטורים - ראה אובמה שהיה נחוש מאוד.

"נרטיב" - אין אמת. הכל סובייקטיבי.

"הנרטיב הערבי" - השקרים והאגדות שהערבים אוהבים לספר על עברם.

"נכבה" - ה"טרגדיה" הערבית. הנחיות לשימוש: אין להזכיר את העובדה כי הערבים איימו בריש גלי לרצוח את כל היישוב היהודי בא"י, וזאת כדי לא להקהות מעוצמת הטרגדיה. כמו כן אין לציין כי רוב הערבים ברחו לנוכח קריאה של מנהיגיהם ולנוכח החשש שלהם כי היהודים יעשו להם בדיוק מה שהם תכננו לעשות ליהודים.

"נישול" - הריסת בתים שנבנו שלא כחוק.

"סרוב פקודה" - מימין - גורר דיון בשאלת אחדות העם והצורך לכבד הכרעות הרוב, חובה לציית לדין מלכות וסיכון ערך צה"ל כצבא העם. משמאל - גורר דיון בגבולות שלטון הרוב על המיעוט והנכונות לשלם את מחיר המצפון.

"סרבן גיוס" - אם חרדי אז מדובר בטפיל חברתי. אם שמאלני אדם מצפוני הנכון לשלם על מימוש השקפת עולמו.

"עוול היסטורי" - סירוב היהודים להיטבח ב-48 ו-67.

"פתרון צודק" - שם קוד למימוש "זכות השיבה".

"פליטות" - אחד מענפי הכלכלה העיקריים ברשות הפלשתינית.

"פרוגרסיבי" - לשון נקייה לפאשיסטיקלי קורקט.

"פירות השלום" - מושג הלקוח מימי אוסלו העליזים שרבין ושר אוצרו בייגה שוחט ניהלו כלכלת בחירות גרעונית ביותר כדי לגרום לציבור לחוש ב"פירות השלום". זה כמעט הסתיים בקריסה נוסח יוון וארגנטינה. נתניהו נאלץ להציל את ישראל מקריסה.

"פלורליזם" - סובלנות למגוון הדעות שאינן סובלניות לאחר, כמו הליברליות, הניאו ליברליות, הפרוגרסיב - ליברליות והאיסלם.

"קרבנות השלום" - חללי אוסלו.

"שלום של אמיצים" - הסכם נטול שיקול דעת עליו חותם מנהיג שמאל.

"שמאל" - אחד מענפי הייצוא של ישראל. אולי כל עמותות וארגוני השמאל מלעיזים, אך מבחינה כלכלית הם מכניסים כסף זר ארצה.

"יהדות התפוצות" - מיעוט של ספק-יהודים עשירים ליברלים, תומכי אובמה, הילרי וסורוס, ג'יי סטריט, שמנסים לכפות דעתם השמאלנית קיצונית על ישראל והתקשורת מציגה את הדעות ההזויות שלהם כ"משבר בין ישראל ליהודי העולם, בגלל ביבי והחרדים".

"שנוי במחלוקת" - כל אדם מפורסם בעל דעות ימניות שאי אפשר להגדיר אותו מיד כמתנחל דתי קיצוני מסוכן, ייכנס לקטגוריה של "שנוי במחלוקת".

מכבסת מילים: המילון השלם לנאורים בעיני עצמם / חיים נבון / מקור ראשון

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/884/614.html?hp=1&cat=479&loc=10



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  מכבסת מילים: המילון השלם לנאורים בעיני עצמם / חיים נבון / מקור ראשון ליה 15.02.19 05:38 1
  מורי אזרחות מוחים: ''המושגון - ברוח השמאל הקיצוני'' ליה 15.02.19 05:43 2
  “ימנית משיחית והזויה”: כשתיאטרון הבימה מעלה מחזה על נעמי שמר / מידה ליה 15.02.19 05:58 3
  שוכב על הגדר בשביל כל המדינה. לבד. נתניהו אחד גדול מול כל השמאל ליה 15.02.19 06:00 4
  מזאל: השמאל הוא זה שהמציא את המושג ''ימין קיצוני'' כתיקון לתמיכתו במדיניות הנאצים ליה 15.02.19 06:04 5
  עיין ערך פשיזציה: מדריך מילוני למשמיץ המתחיל / פרופ' רון שפירא ליה 15.02.19 06:07 6
  ה”שמאל הישראלי” הוא פיקציה ליה 25.07.20 17:07 7
  “במחנה שלי אין יותר חופש ביטוי, השמאל הפך צעקני ואלים” / מידה ליה 25.07.20 18:11 8

     
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
22806 הודעות
יום ששי י' באדר א' תשע''ט    05:38   15.02.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. מכבסת מילים: המילון השלם לנאורים בעיני עצמם / חיים נבון / מקור ראשון  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
עבודה עברית היא גזענות וזמנים אפלים הם כל דבר שימני עושה. כל מה שרציתם לדעת על השמאל ולא היה לכם את מי לשאול

אמיץ - אמן גאוני (ע"ע) המעז לצאת כנגד פוליטיקאי גזעני (ע"ע), שאין לו כל השפעה על הקריירה שלו. האמיץ חוזר בפרהסיה על הקלישאות הנאורות האופנתיות, שמשננים בהתלהבות השכם והערב כל האנשים שיקבעו את גורל הקריירה שלו: שכניו, עמיתיו, מנהליו, מפריסי הפרסים והעיתונאים.

בור - כל מי שלא מצטט את הסיסמאות העבשות שניסחו כמה אינטלקטואלים צרפתים מעורפלים ואומללים לפני ארבעים שנה.

בחירות - לפניהן - שנה של ביטחון עצמי הולך ומסלים בניצחון השמאל; אחריהן - שנה של הטחת עלבונות בימין, במסווה של חשבון נפש (ע"ע).

גאוני - איש השמאל הקיצוני.

גזעני - איש הימין, או אפילו השמאל הציוני הוותיק.

דיכוי - רעל סמוי הזורם בכל מסגרת חיים שיש בה שמחה, סיפוק ומשמעות: משפחה, קהילה, עם. הדיכוי הוא ערמומי מאוד, ואפשר לראותו רק אחרי הכשרה אינטנסיבית בעגה הפוסט־מודרנית. לכן הבורים (ע"ע) לא רואים אותו.

הדרת נשים - כל הפרדה בין נשים לגברים, בפרט במקומות שבהם היא נהוגה מימים ימימה, כמו בצבא ובבית הכנסת; חוץ מאשר בתחומים שבאמת חשובים, כמו כדורגל.

ויכוח לגיטימי - מחלוקת בין זהבה גלאון לדב חנין.

זכויות האדם - כל דבר שמישהו רוצה ויכול להתפרש כקריאת תיגר כנגד מוסדות מסורתיים הופך מיד לזכות.

זכות להורות, זכות לאהבה חופשית, זכות למימוש עצמי, זכות לריבונות לאומית, אלא אם כן זה הלאום שלנו.

זמנים אפלים - כל דבר שימני עושה מזכיר זמנים אפלים, כי גם היטלר אכל ארוחת בוקר. אגב, חשוב מאוד לא להזכיר שמרבית המשטרים האפלים במאה העשרים היו משטרי שמאל.

חופש אקדמי - הזכות המוקנית למרצה להטיף לקהל השבוי של הסטודנטים את דעותיו המשונות כנגד רוב אזרחי ישראל בנושאים שאינם קשורים לשיעור, ובתמורה לקבל משכורת עד אחרית ימיו מכספי האזרחים הללו.

חופש הביטוי - הערך העילאי. אלא אם כן מדובר ברב קרים, או ברב לוינשטיין, או בח"כ סמוטריץ', או באדם דתי שרוצה לארגן ערב שירה לגברים. לסיכום: צריך חופש דיבור מוחלט, כל עוד מדובר בוויכוח לגיטימי (ע"ע).

חלון הזדמנויות היסטורי לשלום - כל רגע נתון. בארבעים וארבע שנות חיי, מעולם לא שמעתי איש שמאל אומר: חלון ההזדמנויות סגור עכשיו, יאללה - תתנחלו.

חשבון נפש - התבצרות בעמדות השמאל הקיצוני, במסווה של הכאה על חטא: "לא הצלחנו לרדת אל העם", "לא מספיק להיות צודקים", "אנחנו אינטלקטואלים מדי".

טיפשות, טירוף, טמטום - מישהו שהעז לחשוב לבד.

ימין קיצוני - ימין.

כבוד האדם - שמאל.

לאומיות - פשיזם, תועבה, אשליה, קהילה מדומיינת.

לאומיות פלסטינית - עובדה היסטורית, הישג נפלא של רוח האדם, בשביל זה שווה להילחם.

מדינת שב"כ - ליבוביץ' חזה זאת ב־67', ובלי ספק היה נביא. הנה, בדרך לעבודה עצרו אותנו אנשי שב"כ במחסום באיילון, וירו בכל אדם שלישי. טוב, זה לא, אבל פעם ראיתי מרחוק שב"כניק.

נאור - כל מצביעי מר"צ הם נאורים. עובדה: הם הצביעו מר"צ.

סובלנות - הנכונות לסבול כל דעה, אפילו הקיצונית והמרגיזה ביותר, כל עוד היא מרגיזה אחרים ולא את הנאור עצמו. אשוח נוצרי - כן, דוכן חב"ד - לא; שוברים שתיקה בבתי ספר - ודאי, רבנים בגני ילדים - על גופתי.

עבודה עברית - גזענות (ע"ע).

פתיחות - וולטר אמר: אני לא מסכים לאף מילה מדבריך, אבל אני מוכן למות למען זכותך לומר אותם. הנאור העכשווי אומר: אני לא מסכים לאף מילה מדבריך, ולכן תשתוק.

צדק חברתי - הכינוי הנאור לחברה שהעיקרון המארגן שלה הוא קנאה: עדיף שכולנו נרוויח פחות, ובלבד שהעשירים לא ירוויחו הרבה יותר ממני.

קפיטליזם חזירי - הכינוי הנאור לחברה שדורשת חמלה לעניים ממני וממך, במקום להפוך אותה למונופול סוציאליסטי של פקידי משרד החמלה הממשלתי.

רצח רבין - דומני שהצעירים כבר מאמינים שביבי ממש לחץ על ההדק.

שלטון החוק - החובה לציית לכל חוק, אלא אם כן הוא ממש לא מוצא חן בעיני הנאורים. חוקים שלהם חייבים לציית: חוק ההתנתקות, חוקי תכנון ובנייה ליהודים ביש"ע. חוקים שלהם לא צריך לציית: איסור פתיחת חנויות בשבת, איסור נישואין מחוץ לרבנות, איסור על עישון סמים, חוקי תכנון ובנייה לערבים.

תגנה! - דרישה פולחנית־טקסית מכל איש ימין, אם מישהו שקצת דומה לו ביצע פשע. אורי אורבך היה נוהג להשיב: גיניתי במשרד.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/884/614.html?hp=1&cat=479&loc=10

תגוביות:

1.שנון ובמקום ואם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק. מכל מקום, חבל על המאמץ. הנאורים בעיני עצמם לא קוראים אותך ולא סופרים אותך, ואילו הבורים, נחמדים מכדי לעזור לך נגד ההשתקה.

2.גינויי השמאל מופעלים בעיקר נגד הימין ומעט מאוד נגד פשעי חבריהם...

3.מושג חשוב שהושמט ממילון-הנאורים:

הדתה: כינוי כאילו-אקדמי ונייטרלי, בעל ניחוח אנטישמי מובהק, לכל סממן מסורתי ואפילו הבסיסי ביותר. מינוח הפוך אינו קיים משום מה.

4.מושג הפוך ל"הדתה": שלטון השמאל לדורותיו.

5.ומי בעיקר אחראי להתקבעות המושגים הללו כפי שהשמאל מפרש אותם, אם לא אתם, הפובליצסטים הימניים, שבפורומים עם השמאל, אתם עוברים לסדר היום כאשר מושמעים הביטויים הללו? מתי נתתם בשיניים לדובר שמאלני שמחלחל לתודעה של כולנו דמורליזציה בצורת אמירה "כולנו יודעים איך ייראה הפתרון"? מתי מחיתם כאשר מושמע הביטוי השפל "הגדה המערבית"? מתי מחיתם כאשר נשמע הביטוי "כיבוש", כאילו מדובר בעובדה מדעית? מתי נתתם בשיניים
לשמאלני שמדבר על "החוק הבינלאומי" כאשר כולנו יודעים שמדובר במינוח שקרי? האשימו רק את עצמכם.

6. 100 שנים של בולשביזם בצורות שונות שתכליתו: כל מי שחושב בשונה מהם מוקע על עמוד הקלון וכל מי שמונע מהם לשלוט - עובר מסע דמוניזציה.

7.מי שמסכל כל מגמה לאומית יהודית בחקיקה במדינה הזו הם אוסף החלאות מבג"צ.

8."יהדות התפוצות" - מיעוט של ספק-יהודים עשירים, ליברלים, תומכי אובמה, הילרי, סורוס וג'יי סטריט, שמנסים לכפות דעתם השמאלנית קיצונית על ישראל והתקשורת מציגה את הדעות ההזויות שלהם כ"משבר בין ישראל ליהודי העולם, בגלל ביבי והחרדים".

9.עמוס עוז: על גוש אמונים: "כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים שהגיחה... מתוך פינה אפלה של היהדות... מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב... על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף". ( ידיעות אחרונות, 8.6.89 )

ישעיהו לייבוביץ': "למרצחים מעבר לקו הירוק, שהתנחלו ביהודה ושומרון, יש נשק. לכן אני קורא לכם להחזיק בנשק נגדם".
( הארץ, 27.9.85 )

זאב שטרנהל: "אי אפשר לעצור את הפאשיזם בנימוקים רציונליים. את זה עוצרים רק בכח. וכאשר קיימת נכונות להסתכן במלחמת אזרחים. בשעת הצורך נצטרך להתמודד בכוח עם המתנחלים בעופרה או באלון-מורה. רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסף הפאשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית". ( "דבר" 1988)

"אין ספק בדבר לגיטימיות ההתנגדות המזוינת בשטחים עצמם. אילו היתה בפלשתינאים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות...כן היו נמנעים מהנחת מטענים בצדו המערבי של הקו הירוק...". ( "הארץ" 2001 )

דוד גרוסמן: "אני מבין את אנשי החמאס. הם מתנגדים לכיבוש, והייתי נוהג כמוהם אילו חייתי תחת כיבוש". (הארץ, 12.3.03)

מאיר שלו: "רק כלי נשק אחד חסר היום בארסנל הנשק של צה''ל, והוא התותח הקדוש" ( ידיעות אחרונות, י''ט בחשון תשס''ג )
"התותח הקדוש" - כך כונה התותח בו השתמשו לרצח 16 יהודים באניה אלטלנה.

יהונתן גפן: "…שלוש שנים, ויצחק עדיין נרצח. הוא עדיין נרצח משום שאלה שהסיתו נגדו בנאומי בחירות כשארון המתים שלו עובר ברקע, בעוד האיש חי ורודף שלום, ומשום כך הם אחראים לפחות מבחינה מוסרית וציבורית להירצחו, לא תאמינו, עדיין מכהנים בממשלת ישראל ומנהיגים אתכם".
( סופשבוע, מעריב, 30.10.98 )

10.חופש עיתונאי זה להוריד את מסכות הצביעות מפרצופי השמאל הישראלי, שממציא את השפה העברית לפי השקפת עולמו החשוך, מתוך תקוה להשתלט על הגיונם של אנשי מחנה השפויים הענק התומך בימין.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
22806 הודעות
יום ששי י' באדר א' תשע''ט    05:43   15.02.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. מורי אזרחות מוחים: ''המושגון - ברוח השמאל הקיצוני''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 15.02.19 בשעה 05:51 בברכה, ליה
 
ועדת מקצוע האזרחות אמורה להתכנס היום (א') ולאשר את המושגון החדש. המושגון, נזכיר, הוא רשימת מונחים ללימודי האזרחות, שמתמצתת את חומר הלימודים ואמורה לסייע לתלמידים בהכנה לבגרות.

רגע לפני שהשינויים יוצאים לפועל, קבוצת מורים שמאוגדת תחת ארגון "מורים ציוניים לאזרחות" פנתה אל ועדת המקצוע בדרישה לשנות מונחים שהוכנסו למושגון, ושלטענתם נוסחו ברוח השמאל הקיצוני. במכתב שנשלח אל חברי הוועדה ושהגיע לידי 360 כתבו: "הפנייה מבקשת לבטל את השינויים המהותיים, המגמתיים והבלתי מוסמכים אשר הוכנסו למושגון".

ארגון "מורים ציוניים לאזרחות" פועל כשנתיים לאחר שחבריו הבחינו, לטענתם, בהטיה של המקצוע. לדברי חברי הארגון, ההטיה מגיעה בעיקר מצדה של המפמ"רית (מפקחת מרכזת מקצוע) יעל גוראון, שמונתה על ידי שר החינוך לשעבר, שי פירון, וקיבלה את ברכתו של השר הנוכחי בנט.

חברי הארגון - מורים ומורות מכל רחבי הארץ ומכל הקשת הפוליטית - טוענים כי באוקטובר 2015 אושר מושגון שהיה מקובל על כלל חברי ועדת המקצוע, אלא שמאז נעשו בו שינויים, חלקם מהותיים ביותר, שגררו את ההגדרות אל מחוזות השמאל הקיצוני.

"שינויים מגמתיים אלו הם בכיוון השמאל הקיצוני בשני היבטים: עמעום והחלשת הצגת אופייה של ישראל כמדינה יהודית, ושיבוש מושגי המשטר הדמוקרטי", כתבו חברי הארגון וצירפו מסמך עם 34 דוגמאות להבדלי ניסוח בין המושגון שאושר באוקטובר 2015, לזה שצפוי לקבל אישור היום.

בין שלל הדוגמאות ניתן לראות כי בנוסח הישן הופיע המושג "מאפייני המדינה היהודית הבאים לידי ביטוי בהכרזה", ואילו בנוסח החדש נכתב "מאפיינים יהודיים של המדינה הבאים לידי ביטוי בהכרזה". משמעות השינוי היא מחיקת הביטוי "מדינה יהודית" המושג הזה. בנוסף, הביטוי "מדינה יהודית" נמחק גם במושגים נוספים.

במושג "אחריות המדינה לתפוצות" נמחקו הדוגמאות שהופיעו במושגון המקורי, ושכללו בין היתר את "המבצעים להצלת יהודי מדינות ערב, הסיוע למסורבי עלייה מברית המועצות והעלאת יהודי אתיופיה". במושג "יחס התפוצות למדינה", שכלל תמיכה פוליטית בישראל על ידי ארגונים ושדולות, נמחקה הדוגמה "אייפא"ק".

בעיסוק ב"שסע לאומי בישראל" צוינו סיבות היסטוריות, דתיות, חברתיות ופוליטיות לנושא, אך נמחקו הדוגמאות שהופיעו במושגון המקורי. במושגון הקודם הופיעו למשל בריחת ערבים בזמן מלחמת השחרור, או תנועות מוסלמיות בקרב ערביי ישראל שמסרבות להכיר במדינה. כעת האזכורים הללו לא קיימים.

המורים הציוניים לאזרחות טוענים גם כי השינוי בין הנוסח במושגון הקיים, שבו נכתב "זכות הכניסה לישראל מוקנית לאזרחים בלבד", לנוסח החדש, שגורס כי "זכות הכניסה החופשית לישראל מוקנית לאזרחים בלבד", משמעותה תמיכה במסתננים שכניסתם לישראל היא לגיטימית אך לא חופשית.

בנוסף, טוענים המורים כי הכנסתו של המושגון לתוכנית הלימודים מבטלת את השימוש בספרי הלימוד. בדיון בבג"ץ לפני כשנה טען נציג המדינה כי מורה שיחפוץ בכך יוכל להשתמש בספר הלימוד ולא במושגון. אלא שבהנחיות שקיבלו המורים כעת חל בלבול וקיים חשש כי התשובה הנכונה בבחינה תהיה זו המופיעה במושגון ולא בספר.

"עולה כי נהפכו היוצרות", מציינים המורים במכתבם. "במקום שהגדרת המושג תהיה בהתאם לספר הלימוד - הגדרת ספר הלימוד נכונה רק אם היא מתאימה להגדרה במושגון. כלומר: מורה לא יכול להתבסס על ספר הלימוד ולא על המחוון, כיוון שההגדרות בספרי הלימוד שונות ברובן, ובמקרים רבים סותרות את הכתוב במושגון".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/885/714.html?hp=1&cat=402&loc=1

תגוביות:

1.ג'וזף הלר הסופר שכתב את מילכוד 22 אמר שאדם צריך בכל רגע להניח שישנם שמאלנים ששואפים לקחת את רכושו, חייו ומדינתו. הרוע השמאלני לעולם לא נח וצמא לאסונות ודם.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
22806 הודעות
יום ששי י' באדר א' תשע''ט    05:58   15.02.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. “ימנית משיחית והזויה”: כשתיאטרון הבימה מעלה מחזה על נעמי שמר / מידה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
הצגה מוזיקלית חדשה מבית התיאטרון הלאומי מתארת את דמותה של המשוררת כשנויה במחלוקת מבחינה פוליטית ומפוקפקת מבחינה מוסרית

“גנבת”. זו המילה האחרונה שנאמרה על במת ההצגה ‘סימני דרך’ המתארת את חייה של נעמי שמר, טרם ירידת המסך על המערכה הראשונה ויציאת הקהל להפסקה.

בתוכנייה המתארת את המחזה המוזיקלי שהפיק תיאטרון ‘הבימה’ נכתב כי הוא “משרטט לראשונה את דמותה של שמר לא כמיתוס לאומי, אלא כפי שהייתה באמת”. ואכן, לאחר שבחצי הראשון של המחזה מצטיירת המשוררת כאשה חסרת עכבות מוסריות, הן בקשריה עם גברים והן בדבקותה באמת, אפשר למצוא נחמה בכך שלפחות החוברת נצמדה לאמת – של יוצרי ההצגה כמובן.

מעבר ל”גניבה” המוזכרת בסיום המערכה הראשונה ומתייחסת לאותה פרשה ישנה בה הואשמה נעמי שמר בהעתקת המנגינה לשירה הידוע ביותר, ‘ירושלים של זהב’, מתוך לחן עממי באסקי, המיתוס הלאומי שנקרא נעמי שמר נסדק, שלא לומר נופץ, במשך יותר משעה של הצגה. גם השירים האלמותיים ששזורים בסיפור חייה של שמר, קיבלו לפתע באור השלישי בה היא הוצגה משמעות אחרת לגמרי.

החלק השני של המחזה נוטה בכיוון חיובי ויותר ומוצג לקהל בצורה מרגשת ונאמנה יותר לרוח התקופה. כך למשל, בסצנה העוסקת במעבר של שמר מהקיבוץ לתל-אביב ניתן ללמוד על ההקרבה העילאית ותחושת השליחות שגילו בני ההתיישבות העובדת בזמן מלחמת השחרור.

למרות השיפור שניכר בחלק השני, עד סוף הערב וגם לאחריו קשה היה להשתחרר מן הרושם השלילי שהותירה דמותה של נעמי שמר כפי שהוצגה כגנבת והוללת. נראה כי שלא כמו בשירה ‘על כל אלה’, ביקשו כאן יוצרי ההצגה לעקור את המיתוס הנטוע בלב הישראלי המצוי והגישו את העוקץ לפני הדבש.

יחד עם זאת, ספק אם הצדדים האחרים הללו בסיפור חייה של שמר, ככל שהם נכונים, מהווים בעיה בערוגות שבהן צמחו מפיקי ההצגה. הרושם המתקבל מן המחזה כולו הוא שמטרת הצגתה של שמר כשנויה במחלוקת היא פגיעה בדמות המשוררת דווקא אצל אלה שהתנהלותה האישית כפי שעולה מן ההצגה הייתה לזרא בעיניהם.

מקור האיבה הזה לנעמי שמר, שהתבטא בין השאר בהמלצתו המפורסת של נחום ברנע לקוראיו לעבור למדרכה ממול כאשר פוגשים אותה ברחוב, הוא כידוע עמדותיה הלאומיות שבהן החזיקה ודגלה בשעה שרבים מבין חבריה הקרובים נסוגו מהן והתנערו ממנה.

נעמי שמר, בת קבוצת כינרת, נותרה נאמנה לערכי ההתיישבות שעליהם התחנכה. העובדה שדווקא היא, שעברה לעיר הגדולה, עדיין האמינה בחזון ארץ ישראל השלמה, ואילו רבים מידידיה אשר נותרו בתנועה הקיבוצית נטשו תפיסה זו, לא הוסיפה לה ככל הנראה אוהבים בקרב חבריה משכבר הימים.

כיכר השוק ריקה

באחד משיריו של אריאל הורוביץ, בנה של שמר, נכתב: “כשהיד מושטת, והעין לא צרה, ולא הורגים משורר בבוקר, ובערב יושבים להקריא משיריו”. לאחר הצפייה בהצגה ‘סימני דרך’, ולאור העלבונות הקשים שהוטחו במשוררת במשך השנים, אפשר אולי להבין למה התכוון המשורר.

היחס אשר לו זכתה נעמי שמר בשל התעקשותה להישאר “ימנית, משיחית והזויה” כפי שמוזכר בהצגה, יכול גם להסביר מדוע היו גם אחרים שלא עמדו בלחץ ובחרו שלא ללכת נגד הרוח.

ולכל אלו שיבקשו לברר מדוע מחזה כזה מוצג בתיאטרון “הלאומי” שכנראה כבר מזמן לא ממש לאומי, יש לומר כי את השדה התרבותי של המחנה הלאומי האמיתי ניתן לתאר במילותיה של שמר: “כיכר השוק ריקה”.

לאחר ניצחון הליכוד בבחירות 77′ היו מספר פניות של אנשי רוח ואקדמיה מהמחנה הלאומי לחברי ליכוד בכירים בעניין ייסוד אלטרנטיבה תרבותית של הימין. הפניות הללו לא זכו להתייחסות הראויה למרבה הצער, וגם ניסיונות להקים מוסדות תיאטרון ובמה ימניים חלופיים לא צלחו. מאחר והתוצאות של שינוי תרבותי נמדדות בטווח ארוך שנים, נמנעו אותם פוליטיקאים קצרי רואי מלסייע ולהשקיע במיזמים חשובים כאלה, עד שדעכו.

אפשר להשוות התנהלות זו של הליכוד עם תפיסתו של מכונן התנועה הרוויזיוניסטית זאב ז’בוטינסקי. ומאחר והמחלוקת בין נעמי שמר לבין חבריה הייתה בעניין השטחים ששוחררו במלחמת ששת הימים, כדאי לעיין בדברים שכתב ז’בוטינסקי בעניין חלוקת השלל העתידית של האימפריה העות’מאנית, לאחר מלחמת העולם הראשונה:

זאב ז’בוטינסקי | ויקיפדיה

“מובן שהעולם יודע מקרים, כשמדינות הסתלקו מתביעות והשכיחון מלבן… כל התביעות האלו נשכחו לעולמי עד מן הלב ובטלו מן העולם… יש כח אדיר בעולם הידוע בשמו המשומש והמיושן מאוד: תרבות. כח זה יפה הוא להבטיח נחלותיה של מדינה יותר מכל קיר של כידונים. תרבות דרכה לחדור בכח כביר. במקום שמורגשת תרבותה המפרה – במקום שהיא יוצרת בהתמדה רמות חיים ועבודה גבוהות יותר. במקום שהיא גורמת בלי הרף לגילויי כל המרצים החיוניים, ללבלוב כל הנבטים – שם תביעתו של זר, שאינה מוצאת לה הד, דועכת ונרמסת במהרה…”

כל עוד לא יפנים הימין את “כח התרבות” כפי שראה אותו למשל ז’בוטינסקי, הוא יוכל רק לשאול “איכה יבשו בורות המים”? השמאל לעומתו, ימשיך לעצב את הזיכרון הקולקטיבי במקביל להתנוונות האידיאולוגית שבה הוא שרוי מזה שנות דור.

https://mida.org.il/2018/02/19/ימנית-משיחית-והזויה-כשתיאטרון-הבימה-מ/

תגוביות:

1.שמאל זה רוע המתחפש לחמלה. קפיטליזם זו חמלה המתחפשת לרוע. הכל עניין של דגש. אם שמר היתה שמאלנית היו מדגישים את הצדדים החיוביים שבה, אבל היא הפכה לימנית אז מבליטים את הכשלונות, שיש לכל אדם באשר הוא. תיאטרון הבימה הוא תיאטרון מיותר. והעיקר, שיתפרנס בעצמו ממכירת כרטיסים ולא מתמיכה ממשלתית המאפיינת את השמאל הטפילי.

2.אוהבים אותך נעמי הנהדרת והמוכשרת! שום כתב פלסתר שמאלני שדוף ודל לא יקטין את דמותך הענקית. כל הפוסלים – במומם פוסלים.

3.נעמי שמר יהודייה ואנחנו יהודים. הרובע היהודי נכבש בידי הירדנים במלחמת השחרור, רבים נהרגו, אחרים גורשו מירושלים וחלקם נלקחו לשבי. השיר עוסק בכך שיהודים כבר לא היו בירושלים הכבושה. 19 שנה אחר כך היהודים חזרו לעיר שממנה גורשו במלחמה שיצר עבדאללה מלך ירדן ב-1948. צר לי. אנחנו לא קוסמופוליטיים כמו השמאלנים הצבועים. אנחנו לא. אנחנו היהודים וזו העיר שלנו וזו הארץ שלנו – אחרת מדוע אנחנו כאן? מדוע התקבצו מיליוני יהודים בארץ ישראל? תפסיקו לחשוב כל הזמן בשביל אחרים כי אחרת גם בחוף הים של תל אביב, בחיפה, ביפו, באשקלון, בלוד וברמלה ובכל המקומות שהקמתם עליהם קיבוצים - לא תהיו.

4.אכן כשבירושלים אין יהודים, ירושלים ריקה ולא כי ערבים הם לא בני אדם, אלא כי זו לא ארצם. הארץ הזו כולה היא כבשת הרש של העם היהודי שנגזלה ממנו בידי כיבוש מוסלמי שגזל את רוב המזרח התיכון מן התושבים המקוריים. אין לשום ערבי שהוא שום זכות היסטורית מינימלית לריבונות בארץ ישראל היהודית. לא לשווא השמאל מתחבא מאחורי המונח האנכרוניסטי מימי הכיבוש הירדני הבלתי חוקי ״הגדה המערבית״. לו ישתמש השמאל במושג ההיסטורי המקורי ״יהודה ושומרון״, בלון השקרים הערבי יתפוצץ מיד, כיוון שיהיה ברור שאין שום תביעה מוסרית או היסטורית לשום ערבי על ריבונות יהודה ושומרון. בקצב הדברים הנוכחי הסיפוח קרוב יותר ממה שהשמאל חושב.

5.עד שהערבים הפסידו את העיר ליהודים, במשך רוב ההיסטוריה ירושלים היתה מבחינת האיסלם חור נידח, שכמעט איש לא טרח לעלות אליו לרגל. ובין אם ירושלים קדושה לאיסלם או לא כ”כ קדושה לאיסלם, היא מעולם לא היתה בירה מוסלמית ואין שום סיבה להתחיל דווקא עכשיו.

6.מת על נעמי שמר. גאונית, ייחודית, חכמה ואוהבת ישראל בכל ליבה.

7.למה אין מחזה על רבין השיכור שהתמוטט ברגעי משבר? או על ירי על הנמלטים לחוף מאלטלנה? האם לא צריך להציג את האמת על האיש?

8.בסופו של דבר, את שיריה של נעמי שמר ממשיכים לשמוע ולהשמיע. לעומת זאת, את מי מעניינת הגרפומניה של יונה וולך, של דליה רביקוביץ’ או של כל “משורר/ת” אחר/ת הנערץ על השמאל הנאור? כתבו את זה קודם, אבל אני רוצה להדגיש: נעמי שמר היא יוצרת אדירה. בכל פעם שאני שומע שיר שלה אני מתפעל מחדש. שיריה ימשיכו להישמע הרבה אחרי שהמלעיזים והמשמיצים ייעלמו בתהום הנשיה ואף אחד לא יזכור מי הם בכלל. אין זה אומר שנעמי שמר היתה מושלמת, אין אדם ללא מגרעות כאלה או אחרות אבל הסך הכל הוא גדול ומטיל צל ענק על מבקריה.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
22806 הודעות
יום ששי י' באדר א' תשע''ט    06:00   15.02.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  4. שוכב על הגדר בשביל כל המדינה. לבד. נתניהו אחד גדול מול כל השמאל  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
תגובית:

השמאלנים יגישו כתב אישום, יחקרו וישפטו את שרה נתניהו, יכניסו אותה לכלא, יפסקו לה מאסר עולם עם עבודת פרך על פתיתים. יגישו נגדה כתב אישום על זה שהיא מצחצחת שיניים בבוקר, יקראו לזה מעילה בנסיבות מחמירות בענייני בריאות וכתבים עם עיניים נוצצות מהתרגשות יגידו ״ואז, יונית, מתברר שהיא גם קנתה משחה! לא סתם משחה, אלא לפי המקורות שלנו - משחה עם מלבין״! הם יעשו על זה כותרות שנונות: ״המשחה לא תוכל להלבין את השחיתות של מושחתיהו״. שופטים חמורי סבר מטעם קרנות השמאל יקריאו את פסק הדין. ומי אשם בזה? נתניהו. כן. זו אשמתו.

אזרחים שטוב להם, אזרחים שיש להם שתי מכוניות, אייפונים לכל המשפחה, מקרר מפוצץ וטלוויזיה 55 אינטש עם מונדיאל ברזולוציה 4K, אנשים שיש להם מה להפסיד, לא יוצאים בזעם לרחובות. גם אלה שעושים הצגות על כמה רע - בעצם טוב להם.

רע להם רק שנתניהו בשלטון והם לא, לפחות באופן רשמי.

נתניהו אשם שהכלכלה פורחת, התמ״ג ברמה מערב אירופית, העולם נפתח בפני ההייטק והתעשיה שלנו והאוצר כבר לא יודע באיזה בלטות לשים את עודפי המט״ח.

כן - נתניהו אשם.

הוא עשה את זה כמעט לבדו, תוך מאבק בלתי פוסק במוחות סוציאל-פופוליסטיים קטנים שניסו להפריע לו כל הזמן.

הצלחתו של נתניהו היא אסונו, אסונה של משפחתו ואסונה של הדמוקרטיה הישראלית.

כי אין מי שיקום נגד חבורת הנחשים שזחלה את דרכה למערכת המשפט, המשטרה והצבא.

ממי אנחנו דורשים לעשות משהו? כמובן, מנתניהו.

אפילו טראמפ, עם סמכויות רחבות בהרבה מאלה של ראש ממשלה בישראל, נלחם כבר שנתיים בדיפ סטייט. אבל אנחנו - אבא, מתי נגיע? אבא, מתי נגיע? - בעוד שעה. - לא רוצה, לא רוצה! רוצה עכשיו, אתה שמאלן! אתה איכס!

שוכב על הגדר בשביל כל המדינה. לבד. נתניהו אחד גדול מול כל השמאל.

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/378764



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
22806 הודעות
יום ששי י' באדר א' תשע''ט    06:04   15.02.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  5. מזאל: השמאל הוא זה שהמציא את המושג ''ימין קיצוני'' כתיקון לתמיכתו במדיניות הנאצים  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
השגריר לשעבר מזאל:

השמאל הוא זה שהמציא את המושג "ימין קיצוני" כתיקון לתמיכתו במדיניות הנאצים והפשיסטים באירופה של שנות ה-30-40.

השמאל שהיה מקושר עם הנאצים והפשיסטים באיטליה, באנגליה, בבלגיה, בנורווגיה, המציא את הפטנט של "ימין קיצוני". כל מה שהוא ימין הוא "ימין קיצוני" וכך הוא מרח את כל המערכת הפוליטית וזה התחיל ב- 1945, 46 ו- 47 באירופה, כי חלקים של השמאל האירופי היו בקשר עם הנאצים בזמן המלחמה. מיטראן (גדול הסוציאליסטים של צרפת) היה פקיד של וישי והוא מאד התגאה בזה. אז כל הסיפור מתחיל אחרי מלחמת העולם השניה כאשר השמאל מנסה לדחוק מעצמו את כל שיתוף הפעולה עם הנאצים, ומכנה כל מפלגה ימנית "ימין קיצוני". לא כל מפלגה ימנית היא ימין קיצונית.

https://www.youtube.com/watch?time_continue=45&v=-MybzFf2bKs



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
22806 הודעות
יום ששי י' באדר א' תשע''ט    06:07   15.02.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  6. עיין ערך פשיזציה: מדריך מילוני למשמיץ המתחיל / פרופ' רון שפירא  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
הצצה מילונית למשמעות המקורית של הפשיזם. מוגש כשירות אינפורמטיבי לחובבי התעתועים של אנלוגיות היסטוריות

טקטיקה רטורית נושנה במחלוקת האידיאולוגית הפנים־ציונית היא האשמת גורמים לאומיים בזיקה לפשיזם.

מאז סוף שנות העשרים של המאה הקודמת, כל אימת שהוויכוח הפוליטי מתלהט נמצא מי שקם ומכריז בקול מזרה אימים, כחושף אמת נוראה, שההתפתחויות העדכניות הן תחילת הצעידה לכיוון הפשיזם, אשר אחריתה מי ישורנה.

בטרם יתממשו נבואות הזעם הוותיקות, מן הראוי ללמוד אותן היטב.

המונח ״פשיזם״, שמקורו במילה הלטינית fasces, מתייחס לאידיאולוגיה ולשיטת משטר שרווחו באירופה מסוף המאה ה־19 ועד לאמצע המאה ה־20. הדוגמה המובהקת שלהן הוא משטרו של מוסוליני באיטליה, ובצידו משטר פרנקו בספרד, שלטון קונואה וטוג׳ו ביפן, ״המפלגה הפופולרית״ בצרפת, ועוד. גם לנאציזם הגרמני היו זיקות ידועות לפשיזם, והן נמזגו באידיאולוגיה הגזענית שלו. להלן תיאור חלק מן המאפיינים הבולטים של הפשיזם.

סינדיקליזם

לדעת הוגי הדעות הפשיסטים אבן הראשה של המבנה החברתי הלאומי היא שיתוף פעולה בין הסתדרויות (״קורפורציות״), ועדי עובדים וקבוצות לחץ מקצועיות בעלות עוצמה. סמלם הרומי העתיק, ה־fesces, היה צרור זמורות כרוכות יחד המחוברות לגרזן: הזמורות מייצגות בו ארגוני עובדים, ואילו הגרזן מייצג את האימפריום – כלומר, הסמכות השלטונית, הנובעת מן הכוח שהזמורות צוברות כשעושים אותן אגודה אחת.

לארגוני פועלים, פקידי ממשל מקצועיים, עורכי דין, עובדי תשתיות וכן הלאה יש תפקיד מרכזי בכל משטר פשיסטי. משטר כלכלי פשיסטי תואר כ״קורפרטיסטי״, כלומר: כזה שבו ה״קורפורציות״ שולטות גם בהנהלת המפעל או החברה המספקים שירות ציבורי, וכך יכולים חבריהן לקבוע מכסות ייצור, שכר עבודה ומחירים על סמך שיתוף פעולה ביניהן.

מאבק בדת ובהדתה

הפשיזם והנאציזם יצרו ״דת חילונית״, המקדשת את מוסדות השלטון, את פקידיו, סמליו וטקסיו, וכן את גיבורי התרבות הפוליטית ואת ההשתתפות בעצרות עם ובהפגנות. בכך הם הפכו למתחרים של הדת (הנוצרית) כמכונני הזהות לפרט. התחרות הזאת הביאה, באופן טבעי, ליריבות. מוסוליני, למשל, אמנם כרת אמנה עם הכנסיה הקתולית בפברואר 1929, בצד פנייתו הרומנטית לאמונות עממיות בלתי נוצריות, אולם ראה בה אך ורק instrumentum regni. כאתאיסט וסוציאליסט מוצהר, הוא ראה בלאומנות ובסמליה תחליף לדת, בעקבות הוגי הדעות הפשיסטים אנריקו קורדיני, סרג׳יו פנונזיו, סלבטורה גאטו ואחרים. זו היתה הסיבה לסדרת העימותים שלו עם הכנסייה בשנים 1929, 1931 ו־1938.

בדומה לכך, ז׳ק דריו, מנהיג המפלגה הפשיסטית (ה״פופולרית״) בצרפת, פרסם מסרים אתאיסטיים חריפים וקרא לזהירות מפני דת והדתה. גם הנאציזם, כידוע, התיימר להתבסס על עקרונות מדעיים רציונליסטיים ועל כן נקט עמדות אנטי־דתיות. היטלר עצמו התבטא לא אחת במילים ״נציונל־סוציאליזם ודת לא יוכלו לדור בכפיפה אחת״, באמירות ש״הדתות הקיימות הן דקדנטיות״ ובתיאור של כמרים כ״חרקים שחורים״ או כ״תאונות לבושות גלימה״.

התמקדות בבעיות פנים, כלכלה ורווחה

כל המפלגות הפשיסטיות, כמעט, הקפידו בזמן זה או אחר להבהיר ש״האויב האמיתי הוא פנימי״, שמדיניות חוץ אינה אלא אמתלה של פוליטיקאים מושחתים להתחמקות מבעיות פנים כואבות, ומן הצורך בביצורו של ״חוסן חברתי פנימי״.

חשדנות כלפי נבחרי ציבור והעברת עוצמה לפקידות מקצועית.

מפלגות פשיסטיות זכו לאהדה ציבורית של מי שסלדו מפוליטיקה ופוליטיקאים, וכוחן נבע מן התחושה שהן מציעות חלופה לריקבון של המערכות הפוליטיות. הידקי טוג׳ו, למשל, הצליח להעביר בשנת 1942 חוק לצמצום עוצמתם המופרזת של נבחרי ציבור ביפן, באמצעות ועדת מומחים שתקבע מי ראוי להתמודד בבחירות. בספרד הקפיד פרנקו לנהל את ענייני הממשל באמצעות טכנוקרטים חסרי נוכחות בזירה הפוליטית (חלקם ממסדר האופוס דאי הקתולי, דווקא).

תחושת מצוקה וקריאה לנקיטת צעדי חירום, נוכח החשש ל״הידרדרות התרבות״ ו"שחיתות״.

המאפיין הזה של אידיאולוגיות פשיסטיות התגלה ביתר שאת בנאציזם.

תעמולה למלחמת חורמה בשחיתות ובעוצמתם של בעלי הון

כל המפלגות הפשיסטיות (וכן המפלגה הנאצית) ראו במלחמה בשחיתות ובבעלי ההון יעד מרכזי של פעילותם. המפלגה הנאצית בפרט הגיעה להישגים אלקטורליים מרשימים לא מעט בזכות קמפיין המלחמה בשחיתות שניהלה לגבי מנהיגי רפובליקת ויימאר, לרבות שלטי חוצות, פוסטרים, הפגנות המונים ועוד.

מוגש כשירות אינפורמטיבי לחובבי התעתועים של אנלוגיות היסטוריות.

https://www.makorrishon.co.il/opinion/82127/

תגוביות:

1.מזכיר את השמאלנים הפשיסטים שצועקים על אחרים שהם פשיסטים, כדי שלא יחשדו בהם שהם למעשה הפשיסטים. השמאל בישראל למעשה אימץ את השיטות של הנאצים.

2.הקריאה של מפלגות השמאל להעביר עוד ועוד עוצמה לבג"צ ולשאר פקידים ונגד הדתה וכו' הן פשיסטיות.

3.על פי מירב הפרמטרים המאפיינים פאשיזם, אין ספק שהשמאל הרדיקלי בארה"ב כיום הוא פאשיסטי. השמאל בישראל, המקפיד לייבא את חוליי השמאל האמריקני, הולך בעקבותיו.

4.תמונה של השמאל הפשיסטי בישראל.

5.מאז השארת המדענים הנאצים בחיים ולקיחתם למכוני מחקר אמריקאיים, אמריקה עברה טרנספורמציה מדהימה, קיבלה מזה כוח מטורף שדרדר אותה מוסרית בטרוף ואיתה אגב את האליטה הישראלית והיהודית. הסרט מטרופוליס של פריץ לאנג הוא המחשה מסוימת נפלאה למה שקורה היום. אמריקה חייזרית, זומבית ואיתה ישראל ואליטות העולם. גלובליזם, סדר עולמי חדש פשיסטי, שמנצל כוח עצום זה ליצירת אדונים ועבדים. ארצות הברית היא כולה מכונה אלימה משוכללת ואפלה שהקימה מועדון אליטות אותן היא משתפת באופל הנורא הזה. גם ישראל משחקת באופל המזוויע הזה. כולה מדורדרת, אלילית, פגנית. כל האליטות בארץ מקבלות בוכטות כסף כדי להשלים מעבר לכיוון הרובוטיות האנושית באמצעות שליטה מוחית וניסויים מדעיים.

6.השמאל הוא הנאצי החדש נקודה.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
22806 הודעות
יום שבת ד' באב תש''פ    17:07   25.07.20   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  7. ה”שמאל הישראלי” הוא פיקציה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 25.07.20 בשעה 17:28 בברכה, ליה
 
ה”שמאל הישראלי” הוא פיקציה.

דומיין מן העבר, שתחת השלט ההיסטורי שמשמר את שמו, מתרכזת אסופת אופורטוניסטים או מתחזים.

אין “שמאל ישראלי” מזה למעלה מעשרים שנה.

מה שיש לנו זו הפדרציה האלקטורלית של הערבים, שאינם 'שמאלנים' כלל, שחברו לקבוצה הגדולה של 'שמאל יהודי עולמי - סניף הלבנט', שהם אלה שבינם לבין שי גולדן קיימת זרות מוחלטת וגולדן אינו יחיד. ישנו זרם קבוע של 'עריקים' מלב המחנה הזה.

אלה הם לרוב אנשים שתהליך התפכחותם ארך לא מעבר לשבוע במהלכו חוו טראומה של מגע עם המשובטים של השמאל היהודי ובתום כמה לילות של נדודי שינה, הבינו שמקומם לא שם.

המאפיין הברור של השמאל היהודי הוא דיסוננס עצום שניכר בכל פרט ופרט.

הם צאצאים ישירים ויורשים פיזיים של מקדמי וסוכני הגזענות, האפליה והפילוג, אבל מעמידים פני מתקנים.

הם מקושרים ועשירים אך מעמידים פנים עניים ומדוכאים.

גרים בשכונות וביישובים הכי מיוחסים (ולא פעם מוגנים מאחורי 'ועדות קבלה' בעלות פרוטוקול דקדקנות שלא היה מבייש את מנטליות האאוגניקה המחלקת את החברה לאזרחים בעלי תורשה "טובה" ו"נורמטיבית" למול בעלי תורשה "פגומה", אבל מבקשים לקבוע את אורח החיים של מי שחיים בחלקים לא מיוחסים והם בעלי 'תורשה פגומה'...

הם 'ניידים' ותמיד יתגאו בכך שאין להם שורשים המקבעים אותם למקום, אבל כאשר המצלמה פועלת או המקלדת מתקתקת, הם מעמידים פני פטריוטים בני פטריוטים.

אלה הפנים (ולא מהיום) של האליטה המטרופוליטנית היהודית בלונדון, ניו יורק, שיקגו או טורונטו ומזה זמן מה יש לנו מין גולה מקומית של שמאל יהודי דומה.

אז נכון. אין להם סטייל והם משוללי היכולות הרטוריות של איזה ראש עיר יהודי במינסוטה שבכל זאת הלך לאוניברסיטה מובילה בשל כישוריו ולא בזכות קרן ווקסנר. מכל הבחינות האחרות אלה אותם אנשים.

אי הנוחות שהם יגרמו לאדם בעל ערכים תהיה אותה אי נוחות בכל מקום.

בלונדון או בניו יורק מרבית הטונים האנטישמיים שתגלו אצל לא יהודים, מקורם יהיה במגע עם אותה 'אליטה' יהודית מטרופוליטנית.

העובדה שהם מעמידים פני מתקנים לוחמים, בעודם בעצם עוד ג׳פרי אפשטיין, הארווי ווינסטיין או חרא שפל דומה אחר, שתמיד ידבר נגד הדת היהודית, או המחסומים שבהם צה"ל מענה ערביות בהריון.

אבל תמיד כשתגרדו מעבר לכך, תיראו שגם עבור שמאלן מושבע הבעיה היא עם הצביעות של האליטה היהודית-מטרופוליטנית והעובדה שאלה אנשים שיציתו מהומה כשישנן מצלמות וישאירו אותך לבד כשהן הולכות.

שי גולדן מדבר פשוט על חוויית משתמש שמיליוני אנשים מכירים ומיליוני יהודים, שהם ואבותיהם היו והינם אזרחים חרוצים ושקטים - סובלים ממנה.

https://mida.org.il/2020/07/23/%d7%91%d7%9e%d7%97%d7%a0%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%97%d7%95%d7%a4%d7%a9-%d7%91%d7%99%d7%98%d7%95%d7%99-%d7%94%d7%a9%d7%9e%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%a4/#comment-136787



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
22806 הודעות
יום שבת ד' באב תש''פ    18:11   25.07.20   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  8. “במחנה שלי אין יותר חופש ביטוי, השמאל הפך צעקני ואלים” / מידה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
העיתונאי והסופר שי גולדן על מחיר העצמאות המחשבתית (“קיבלתי איומים על חיי”), השיח האלים במחנה בו צמח (“מתירים דמו של רה”מ”) וסתימת הפיות בתקשורת (“אין מקום לקול אחר”)

בתוך אווירה ציבורית ופוליטית הולכת ומקצינה, נדיר מאוד לשמוע קול מרענן ושונה כמו זה של העיתונאי והסופר שי גולדן. למרות שהוא מגדיר את עצמו כאיש שמאל, גולדן מתח במשך השנים ביקורת נוקבת על כל המחנות הפוליטיים, כולל שלו עצמו, ודף הפייסבוק שלו הפך לאחרונה למוקד של מספר סערות. כך למשל כתב בפוסט מעורר תהודה השבוע על האיומים שקיבל דווקא משמאל בשל דעות שהשמיע, וטען כי “השמאל איבד את הזכות לקרוא לימין אלים”. בשיחה מיוחדת עם ‘מידה’ גולדן מספר על המחיר האישי של עצמאות מחשבתית מול פילוג ומחנאות פוליטית, על השיח האלים במחנה השמאל בו צמח וגורמיו ועל מצב תעשיית התקשורת בישראל.

“לאורך שנים אני מקפיד לשמור על עצמאות אינטלקטואלית”, גולדן אומר על הסיבות שהובילו אותו לכתיבת הפוסט. לדבריו, “זה לא דבר שמקובל ואהוד בישראל שבה מצפים ממך לתגובה אוטומטית לכל נושא – יש רשימת נושאים ואתה אמור להחליט מה דעתך לגביהם לפי השיוך הפוליטי שלך. אם אתה איש ימין או שמאל, אנחנו יודעים באופן אוטומטי מה דעתך למשל בנושא עובדים זרים, פרשת הכדורגלנים או סגר הקורונה. זה הפך את השיח הישראלי למשעמם מאוד מצד אחד, ומצד שני אלים מאוד. ברגע שאתה מעז לסטות מהגבולות הברורים של כל מחנה אז אנשים מסתכלים עליך ואומרים: רגע, מה אתה? שמאל או ימין? אני החלטתי להיות נאמן לעצמי ולא למחנה, ובישראל יש לזה מחיר שאותו שילמתי משני הצדדים”.

איזה מחירים למשל?

“כשכתבתי בעבר את דעתי למשל על פרשת אלאור אזריה הרבה חברים ימניים כעסו עלי, וגם בכל פעם כשאני יוצא נגד חברי המחנה שלי בשמאל אז אני חוטף מיד. ההבדל הוא בעוצמת התגובות. מימין כותבים לי הערות קשות כמו “בוגד” או “לך לעזה”, שזה לא נעים אבל לפחות לא יורד לנושאים אישיים. כשאני כותב נגד השמאל התגובות תמיד יהיו אישיות: נכנסים לחיים הפרטיים שלך, מנסים לבטל את כל מה שעשית בעבר, מטילים ספק ביושרה שלך ולוקחים כל מעידה קטנה שלך ומנפחים אותה. פשוט מתקפה אישית מוחלטת. העלבונות תמיד מכוערים ונמוכים ומכוונים לפגוע בך כאדם במקום להתמודד עם הטענה. גם בימין יש אלימות ובוטות, אבל האלימות הכי מלחיצה, קיצונית ומפחידה שאני חוויתי היתה מצד שמאל”.

סיפרת שספגת גם איומים ממשיים

“במשך הקריירה שלי קיבלתי המון נאצות, אבל רק שלושה מקרים שבהם נחצה הגבול ונאלצתי לפנות למשטרה. שניים מהם קרו אחרי שכתבתי נגד אנשי היסטריית ה”הדתה”, וטענתי שזה בעיניי מנגנון לרדיפה של כל סממן ליהדות והמצאה של יהודים ששונאים את עצמם. קיבלתי אז איומים מפורשים מאדם שכתב שהוא יודע איפה אני גר ואמר שיחסל אותי ויגרום לזה להיראות כמו תאונה. לאחרונה קיבלתי איום מפורש נוסף אחרי שהתבטאתי נגד “מחאת בלפור”. אדם שלח לי את הכתובת שלי ואת השם של בית הספר בו הבת שלי לומדת”.

איך הגבת לזה?

“כמובן שזה מלחיץ ומאוד לא נעים. בתור עיתונאי אתה רגיל לאינטרקציה עם הקהל שחלקה לא נעימה, אבל כשזה מגיע לרמות מפחידות כאלה זה כבר חוצה את הגבול. מישהו הלך וטרח למצוא את הכתובת שלי או לברר איפה הילדה לומדת? אתה מבין שמספיק בנאדם אחד משוגע כדי שיקרה משהו נורא”.

איך אתה מסביר את ההבדלים בסגנון ועוצמת התגובות בין ימין לשמאל?

“אני חושב שיש הבדל תהומי בין התפיסה של הימין והשמאל בישראל. הימין רואה בעצמו כמי שמגן על ערכים ואידיאולוגיה שבבסיסה הרעיון של מדינת ישראל ועם ישראל. גם כשהמחנה תומך בנתניהו אני מאמין שהוא עושה את זה מתוך אמונה שזה מה שטוב לישראל. הזעם בשמאל מגיע ממקום אחר, מתוך תחושה שרק הם צודקים בכל נושא ומי שסבור אחרת מפריע לממש את הצדק האבסולוטי. אנשי השמאל לקחו לעצמם בלעדיות על המוסר ולכן אם אתה יוצא נגדם, מבחינתם אתה יוצא נגד הצדק עלי אדמות. אני איש שמאל ציוני שכל חייו הצביע למפלגת העבודה, אבל עכשיו אומרים לי שאני ביביסט כי אמרתי את דעתי ששונה משלהם”.

דיון בכל נושא תמיד יהיה מפוזיציה? אין עוד סיכוי לענייניות?

“בשוליים אפשר למצוא זירות של דיאלוג שהן מכבדות וראויות ויש בהן שיח מעניין, אבל המיינסטרים היום הוא צעקני אלים. כמעט כל פוסט בפייסבוק שעוסק בנושא פוליטי מימין או משמאל, אפילו של אדם פלוני, מתפתח מיד לזירה של אלימות בוטה וגזענות ותגובות מכלילות ופשטניות”.

כדי לנסות וליצור התחלה של שינוי במגמות האלה, גולדן משתמש בין השאר ברשת הפייסבוק בה הוא מעלה באופן קבוע פוסטים בענייני השעה אשר זוכים לתהודה רבה. “אני מנסה לפחות בזירה הקטנה שלי לייצר מקום שבו הדעה שנשמעת לא אוטומטית”, הוא מסביר ומוסיף: “מי שנכנס לעמוד שלי לא יודע מראש מה דעתי בכל נושא. אני ציוני ויהודי מאמין מאוד, אוהב את מדינת ישאל וחושב שיש לנו זכות על האדמה הזו, ובמובן הזה יש לי מכנה משותף רחב עם חבריי בימין. מצד שני אני גם הומניסט וליברל שמאמין בזכויות אדם ויש אנשים שזה פשוט לא מסתדר להם. לכן אני מנסה להראות שהחיים שלנו מורכבים ולא הכל אוטומטי: אפשר לאהוב את השם וגם לחשוב שלהט”בים הם ברואי כפיו. אני מקווה למצוא את האנשים שמקשיבים ובאמת חושבים ומתייחסים לטענה ולא לאדם שטוען אותה”.

אתה מזהה שקיים קהל כזה?

“אני נתקל בלא מעט אנשים שצמאים לשיח אחר, גם ברשתות החברתיות וגם במעגלים האישיים שקרובים אלי. מתפתחת תופעה של אנשים שנמאס להם שלא שומעים אותם ונמאס להם גם לסתום פיות לאחרים. אנשים קצת נבהלו מעצמם והתעייפו מהמלחמות. אני מקווה שהמגמה הזו של חופש ביטוי אמיתי תתחזק כי זו התקווה של הדמוקרטיה בישראל.

אתה חש שאין חופש ביטוי בישראל?

“לאחרונה אני מתחיל להרגיש ככה. כמובן שבישראל עדיין מותר לך להגיד ולצעוק מה שאתה רוצה ונגד מי שאתה רוצה, אבל הבעיה היא שחלק מהזרמים בחברה הפכו להיות צנזורים אנטי-דמוקרטיים וקמה לה משטרת מחשבות שמנסה להפיל כל מי שחושב קצת אחרת. קח למשל את מוקי שהיה נער הפוסטר של המיינסטרים השמאלי בישראל, אבל חטף על הראש אחרי שהעז להגיד שההפגנות בירושלים הן אלימות בעיניו ושזו לא המטרה לשמה הגיע למחות. מה בסך הכל הוא ביקש? להפגין בכבוד ובשלום בלי אלימות. הרי זה המסר שעליו נבנה השמאל, אבל היום הכל הפך להיות קשור לביבי. שמעתי מישהו שאומר שאנחנו גרועים בכדורגל בגלל שראש הממשלה מושחת. כשזה מגיע לרמות האלה זה מפחיד”.

נראה שיש דרישה מאנשי תקשורת ותרבות להביע את דעתם, אבל כשהם אומרים דעה קצת אחרת אז מנסים להשתיק אותם

“ברור. אתה תהיה נאור, הומניסט מקובל וצודק רק אם תגיד את הדברים הנכונים. בשמאל כל הזמן לועגים לאנשי ימין שהם מקריאים מדף מסרים, אבל גם להם יש דף כזה. אני יכול להגיד לך עכשיו את התשובות האוטומטיות שייתן לך איש שמאל בכל נושא שתשאל אותו. אבל כשאתה מעז לומר משהו קצת אחר אז לא רק שמטיחים בך שאתה “לא משלנו”, הם גם אומרים לך שאתה בוגד ובעצם שייך למחנה השני. מספיק כתם אחד קטן בשביל לגרש אותך – או שאתה טהור או שאתה בוגד, סטית מהקו ואין לך סיכוי לחזור. אמרת משפט אחד לא נכון ואתה מיד “אפס” ו”שופר”. מוחקים אותך ואת כל מה שעשית בחיים. זאת משטרה שגורמת לאנשים שחברים בה להתיישר כי הם מבינים מה קורה למי שמעז לסטות. מצד שני, אם אתה מגדף את נתניהו נושאים אותך על כפיים ומכתירים אותך לגיבור אמיץ. מה האומץ לחזור בדיוק על אותם דברים שכל המחנה שלך אומר? זה מגוחך”.

יש אנשים בתעשיית התקשורת שחושבים כמוך אבל חוששים לדבר?

“בימים האחרונים קיבלתי הרבה מאוד הודעות תמיכה מאנשים וביניהם היו כמה עיתונאים שעובדים למשל ב’הארץ’ או בחדשות 13. הם הודו לי על זה שאני כותב את הדברים שהם חושבים אבל מפחדים להגיד. אחד אפילו אמר לי שהוא מפחד לעשות לי לייק בפייסבוק כדי שזה לא יתפרש כתמיכה”.

מאיפה מגיע החשש הזה?

“הם יודעים טוב מאוד מה המחיר ומעדיפים שלא לשלם אותו ולהיות מגורשים ומנודים מהמחנה. אני יכול להבין אדם שחושש לצאת מהשורה ודואג לפרנסה שלו. מעשה כזה יכול להפוך את החיים להרבה פחות נעימים ואולי גם לפגוע במקום העבודה שלך. ככה בדיוק פועלת משטרת מחשבות: אנשים אומרים במחשכים את מה שהם מרגישים כי הם פוחדים לדבר בגלוי. מדברים על “ניצני פשיזם בישראל”? אני לא בטוח שהימין הוא האחראי הבלעדי לזה. היום מי שמוביל את הרכבת הזו נמצא בשמאל”.

סערה נוספת שעוררה כאמור תהודה גדולה סביב גולדן התרחשה כאשר כתב לאחרונה נגד מחאת אנשי השמאל מול מעון ראש הממשלה בירושלים, הגדיר אותה בין השאר כמחאה פוליטית ומנותקת והזהיר מפני האלימות בשיח.

“אני שומע קריאות לעלות על בלפור עם לפידים או קריאות לעשות את יום הבסטיליה. לדעתי זוהי הסתה לרצח בהגדרה”, הוא אומר בשיחתנו. “מי שמדבר על לפידים ובסטיליה יודע בדיוק מה המשמעות של דבריו ואיזה דימויים זה מעורר בקרב הקהל שלו. אני כבר לא מדבר על כינוי גנאי והשוואות לנאצים, אלא על הסתה לרצח. כשהופצו תמונות של רבין במדי אס.אס כל המדינה רעדה ועכשיו זה עובר בשקט”.

אתה מזהה מאפיינים של אותה תקופה בימינו?

“בתקופה שלפני רצח רבין היתה אווירת הסתה ציבורית שהוציאה מתוכה רוצח, ואני בהחלט מרגיש שגם היום יש הכשרה של הקרקע להתרת דמם של ראש הממשלה ושל בני משפחתו. אני בהחלט חושב שאם יאיר נתניהו למשל יסתובב היום ברחוב בתל-אביב יש דאגה ממשית לשלומו, לאו דווקא מהציבור הרחב אלא מאותו משוגע אחד”.

איך מחאה שאמורה היתה להיות חברתית הקצינה ככה?

“אחת מחברות הכנסת לשעבר מהשמאל אמרה ש”חבורת אנרכיסטים חטפה את המחאה המוצדקת בתולדות ישראל וסתמה את הפה לתשעה מיליון איש”. אני חושב שזה מה שקרה. המחאה התחילה מתוך תחושות קשות באמת סביב התנהלות הממשלה במשבר הקורונה, וגם לי היתה ביקורת חריפה על המחדלים שנעשו. הנגיף לא מבדיל בין ימני ושמאלני והוא פגע בכולם באופן שווה, גם בריאותית וגם כלכלית. אבל במקום לקחת את המכנה המשותף הזה ולנסות לחבר, האנשים שמובילים את המחאה לקחו אותה לבלפור ושוב לצעקות על “שוחד והפרת אמונים”. בשניה שעשית את זה לקחת את כל מי שתומך בנתניהו והוצאת אותו מהמשחק”.

גם מחאה נגד שחיתות יכולה להיות מוצדקת

“אנשים רצו לדבר על לחם אבל אתה מכריח אותם לצעוק על שחיתות. יכול להיות שנתניהו מושחת אבל זה יתברר בבית המשפט וצעקות על שחיתות לא ממש מעניינות עכשיו. יש מיעוט קולני שהשתלט על המחאה ומנהל אותה וכל האחרים שותקים ומפחדים. ככה בדיוק השוליים השתלטו על השיח המרכזי בשמאל, וככה במקום להוציא מיליונים לרחובות הם נשארו עם כמה אלפים בבלפור. אף אחד שם לא עצר לרגע לחשוב אם זה דבר חכם או נכון לעשות”.

אחרי שנים ארוכות כאיש תקשורת מצליח ומגיש תוכניות בטלוויזיה וברדיו, גולדן מזהה מגמות מטרידות גם במקצוע העיתונות. כדוגמה לכך הוא מביא את המקרה בו רינה מצליח אמרה בשידור כי אנשים מצביעים לנתניהו גם אם יאנוס את הבת שלהם. “במדינה מתוקנת רינה מצליח לא היתה ממשיכה לשדר”, טוען גולדן. “איך אפשר להגיד משפט כזה בשידור ואז לחזור לעבודה אחרי שבוע כאילו לא קרה כלום? הרי ברור שאם היתה אומרת משהו נגד ערבים הייתה מפוטרת באותו היום ובטח לא ממשיכה להגיש חדשות. המקרה המביש הזה מראה את הלך הרוח בתעשייה. הקולות כמו זה של רינה מצליח מגיעים לאולפן כי אלה אותם קולות שנשמעים במערכת כולה, וזאת הבעיה הגדולה”.

נראה שבתקופה האחרונה יש קצת ניסיון לאיזון בחלק מהערוצים

“תראה מה קורה כשינון מגל או בועז ביסמוט למשל יושבים באיזה פאנל מול שלושה או ארבעה אנשי שמאל. מיד קופצים בברנז’ה וצועקים שמנסים לדחוף בכוח אנשי ימין. אלה אנשים שמדברים כל היום על תקשורת חופשית ודמוקרטיה אבל לא מוכנים שיהיה אפילו אדם אחד שישמיע קול קצת אחר. במחנה שלי כבר אין יותר חופש ביטוי. זו האמת”.

https://mida.org.il/2020/07/23/%d7%91%d7%9e%d7%97%d7%a0%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%97%d7%95%d7%a4%d7%a9-%d7%91%d7%99%d7%98%d7%95%d7%99-%d7%94%d7%a9%d7%9e%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%a4/#comment-136787

תגוביות:

1.צודק במיליון אחוז! כל הכבוד על האומץ!

2.השמאל הנוכחי הוא תואם חבורת באדר מיינהוף הגרמנית. מטרתם הרס וחורבן.

3.ברוסיה של תחילת 1900, הבולשביקים רצחו והשתיקו את כל מי שלא הסכים איתם, זאת בנימוק, שהם עושים זאת למען (ציטוט מדויק) “הפועלים, האיכרים והמדוכאים”. עברו יותר ממאה שנה, אך השיטות, היעדים וה”נימוקים” של הסמול, לא השתנו.

4.הסמול תמיד היה צעקני ואלים.

5.הלחץ המטורף של בעלי המסעדות באמצעות החשיפה הבלתי פוסקת בתקשורת, הושג רק כי הברנז’ה “יושבת” באופן קבוע באותן מסעדות ובתי קפה ובעליהן הם פשוט חברים של אנשי הברנז’ה.

רק מה?

עם כל ההשפעה המטורפת של השמאל על התקשורת ועל מערכת המשפט, בבחירות האחרונות הליכוד קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר אי פעם כי כולם רואים את מעשיהם הנתעבים של השמאלנים ומבינים מי הם ומה הם. מבינים שהשמאל מוכן להחריב את המדינה רק כי הם לא בשלטון ומבינים שאסור בשום אופן שהשלטון יפול לידיהם.

6.השמאל לא יחזור לעולם לשלטון! אין סיכוי למצב כזה. כל העולם כולו יילחם בקרוב בתוצאות מעשי השמאל הבוגדניים איש איש בארצו.

7.האנרכיסטים שמפגינים מזכירים לי את קבוצת באדר מיינהוף הגרמנית. גם המבטים מעיניהם מזרות האימה נראים של כאלה. רק שהמצב בישראל חמור הרבה יותר. בעוד שבגרמניה היה מדובר אמנם בארגון טרור, אבל כזה שפעל בשוליים הקיצוניים, בישראל מדובר במיינסטרים שמגובה ע״י מערכת המשפט, הפרקליטות והתקשורת. מכיוון שהם כבר שולטים כמעט בכל תחום, כל מה שנשאר להם זה לכלוא את המתנגדים שלהם אחרי הצגות של משפטי ראווה. ההפגנות הללו הן להקת המעודדות של הדיפ סטייט. להראות כביכול שיש להם תמיכה של הרחוב למרות שהם הפסידו בבחירות. זה לא שונה בהרבה מההפגנות באיראן נגד ישראל וארה״ב. הכל הצגה.

*****

כנופיית באדר-מיינהוף או קבוצת באדר-מיינהוף הייתה ארגון שמאל קיצוני חמוש שפעל במערב-גרמני משנות השבעים ועד 1998. הארגון שדגל באידאולוגיה מרקסיסטית-לניניסטית, רצח כ-33 או 34 אנשים ופצע כמאתיים איש. בסדרת התקפות שביצעו חברי הארגון בחודשים ספטמבר אוקטובר 1977, הם הביאו את מערב גרמניה למשבר שזכה לכינוי, הסתיו הגרמני.

חברי הארגון תכננו ליצור כאוס בגרמניה בכדי להפיל את הממשלה. זאת מתוך ראייתה כחלק ממה שהם כינו “האימפריאליזם העולמי” בהנהגת ארצות הברית, ובמטרה להביא למהפכה העולמית, על פי חזונו של מארקס.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות