ערכתי לאחרונה בתאריך 09.08.21 בשעה 09:08 בברכה, ליה
האשכול יציג איך עם ערביי ישראל נכשלנו כישלון חרוץ ואיך אנחנו ממשיכים להיכשל עוד ועוד עד שנאבד את המדינה היחידה שיש לנו - היהודים, בעולם. נראה שאנחנו עם שהמאפיין שלו הוא נכונות להשמדה עצמית מרצון ועיוורון מוחלט למשמעות מעשיו להישרדותו. המדינה מטפחת את אויביה משל הם ורק הם היו הבייבי שלה. כאילו לשם כך הקמנו מדינה יהודית אחרי 2000 שנות גלות. יוצא שבאנו לכאן כדי להקים מדינה ערבית מוסלמית נוספת על ה- 22 הקיימות על שטחי ענק ובו זמנית גם לקומם בעיוורוננו את המדינה הצלבנית הנוצרית מחורבותיה, על ידי הצפת ישראל בנוצרים בכמות עצומה - ואז להיאלץ לברוח מכאן לנצח. לשם מובילים מעשי המדינה היהודית, בתי המשפט שלה ומנהיגיה. כשרואים מה קורה מבינים שאין גבול לטפשות של העם היהודי.**
בואו נשים את כל הקלפים על השולחן וביושר.
אנחנו אלה שלימדנו את ערביי ישראל שלהם מותר הכל!
אנחנו, הכוונה הממשלות, המשטרה, התקשורת, בתי המשפט.
בקיצור המדינה היהודית.
מותר להם לבנות ווילות ומגדלים בלי תכנון ובלי אישורי בניה.
מותר להם לא לשלם ארנונה. כאשר רוב בתיהם במשך שנים הם ללא טיח חיצוני על מנת לא לקבל טופס 4 - "גמר בניה".
מותר להם להשתלט על שטחים לא להם.
מותר להם שהמועצות שלהם תהיינה בגירעונות של עשרות מיליוני שקלים ושאנו נשלם מכיסנו עבורם ושכל כמה שנים הם יפגינו על מנת שהמדינה תסגור להם את הגירעונות.
מותר להם להחזיק כמה נשים וללדת עשרות ילדים על מנת לקבל עשרות אלפי ש"ח בחודש מביטוח לאומי וכשאני אצא לפנסיה, ביטוח לאומי יגיד לי שאין כבר כסף בקופה.
מותר להם לדרוש מכל בעל עסק בבאר-שבע פרוטקשיין – דמי חסות. בחסות כסף זה הם גם בונים ומתרחבים בלי אישורים וקונים שטחים ובתים בתוך ישובים יהודיים.
מותר להם לגנוב לחקלאים ציוד בעשרות מיליונים...וכאשר יורים בגנבים הם מאיימים ומפגינים.
מותר להם להזרים שפכים בכוונה תחילה כדי לזהם את מקורות המים שלנו ואל תפלו בפח כמו רבים אחרים. הביוב שזורם אצלם ברחובות הוא הרי למען יראו את המסכנות שלהם כביכול. זה משרת את מטרתם.
מותר להם לנהוג עם עשרות הרשעות במשאיות לא תקינות ולסכן ולהרוג אחרים.
מותר להם לדרוש ולקבל דמי אבטלה ולעבוד כל היום "בשחור".
מותר להם בזמן פיגועים לרקוד על הגגות ולהפגין שמחה.
מותר להם ביום העצמאות להתאבל ולהפגין כי זה יום הנכבה, יום האבל שלהם. רק גיס חמישי יכול לחשוב כך ולהתנהג כך...סליחה, לא נעים לכם כאן, אז אתם יכולים לעבור בלי שום בעיה לעשרים ושתיים המדינות הערביות.
מותר להם לגור בישובים יהודיים, אך אסור ליהודי, הרוצה בכך, לגור בעיר ערבית.(מהומות בפקיעין). בצורה זו היהודים כל הזמן בורחים מהם וההשתלטות גוברת.
מותר להם לקבל חשמל חינם כי הם מוסלמים. (יש רשימות כאלה בחברת החשמל).
מותר להם לקבל מקופת חולים חיסונים חינם לנוסעים למכה, אבל כאשר אני אסע לאפריקה החיסונים שלי יהיו על חשבוני.
מותר לנציגיהם ולנבחרי המגזר הערבי לדאוג בצורה קיצונית לפלשתינים "אחיהם", במקום לאנשים שבחרו בהם, גם כשזה בא על חשבונם של אותם בוחרים. הם מקצינים את המצב לתועלתם הבלעדית. ברור שמעבר אל "אחיהם" ברשות לא בא בחשבון.
מותר להם לטעון שזו המדינה שלהם ושכל העולים יכולים לחזור לרוסיה, פולין, עיראק, מרוקו וכו'.
מותר להם לפרק עמודי תאורה, גדרות, תמרורים, גדרות הפרדה בכבישים ובבתי הקברות לפרק את המתקן לנרות הנשמה העשוי מנחושת ולמכור זאת "לפי משקל".
מותר להם לבצע הצתות ביערות, לכרות את העצים ולהרוס כל חלקה ושמורת טבע במדינה.
הגענו למצב אבסורדי וחלמאי שלא בונים חוות סולריות להפקת חשמל בנגב מחשש שיפורקו על ידי הבדואים.
מותר למרצים הערבים לזרוק מהרצאה באוניברסיטה או במכללה סטודנט שמגיע להרצאה במדי צה"ל, כי זה "מפריע" למרצה במהלך השיעור. אצלנו אף אחד לא פוצה פה, כי זה במסגרת "החופש האקדמי", אך לדוגמא בארה"ב, למרצה שכזה לא היה סטודנט אחד שהיה מוכן ללמוד אצלו יותר.
מותר להם להתקבל לטכניון ולאוניברסיטאות בסדר עדיפות גבוה יותר מאשר כל סטודנט אחר
וזאת במסגרת "אפליה מתקנת" שאנחנו נותנים להם!!! והתוצאה שדווקא אותם מוסדות "נכבשו" על ידי הקיצוניים שבהם. אנחנו מושיטים יד לעזרה ומהם מקבלים סטירות.
יש לזכור כי הסטודנט היהודי מתחיל ללמוד כשהסטודנט הערבי מסיים את התואר ולכן גם במציאת עבודה יש לבוגר ערבי זה יתרון.
מותר להם לצדד בזמן מלחמה באויב ולהאשים אותנו בהרג.
אבל מותר לחצי כפר לקבל פיצויים ל"נפגעי הלם קרב" מנפילת קטיושה אחת בלבד על הכפר.
מותר להם לא להישבע אמונים למדינה ולדגל. יש לחוקק חוק בנושא כדוגמת החוק שקיים בארה"ב שם כל אזרח נישבע אמונים למדינה ולדגל, אחרת הוא לא אזרח עם כל המשתמע מכך.
מותר להם להניף דגלי אש"ף בכל הפגנה והפגנה שלהם ואין פוצה פה.
מותר להם במהומות שהיו באוקטובר 2000 לאיים ולסכן את חייהם של תושבי הגליל ובכל שנה לבצע הפגנות ותהלוכות לזכר האירועים שהיו אז ובסופו של דבר לקבל פיצויים של מיליונים מהמדינה. זה בעצם פרס לאותם מתפרעים שביצעו פוגרומים אלימים כנגד היהודים. כזכור ישובים שלמים היו בסכנת חיים וגם זוכרים את וועדת אור.
ולכן אלה שיודעים "להפוך שולחנות", אלה שיודעים לאיים, אלה שיודעים לצפצף על חוקי המדינה ואלה שמפעילים את הכוחניות, מצליחים במדינה ישראל.
יוצא שאנחנו מדינה חלמאית שפוחדת מהצל של עצמה.
אגב, אם קשה לכם כאן למה אתם מנסים להביא כלות לכאן ולהתחתן פה "באיחוד משפחות"?
ולמה האיחוד הוא רק חד סטרי? לכו תגורו אצל אחיכם הנאורים והמחבקים.
מותר להם להסית את ההמון ולהדליק אותו נגדנו – הכל בשם הדת וזו ההסתה המסוכנת ביותר. אגב, את המסית מהצפון, מדינות ירדן ומרוקו לא מוכנות להכניס לתחומן. רק פה בישראל הוא עושה עלינו "אבו עלי" כי כאן מאפשרים להם ופוחדים מהתגובות שלהם.
אחרי המשט והניסיון לשבור את הסגר על עזה היה צריך לגרש מהארץ את המסית שמנסה לבנות לעצמו תדמית של מנהיג-על ששומר על אל אקצה.
ואם מדברים על אל-אקצה, יש לזכור שהמדינה היחידה שאיפשרה להגדיל, לשפץ ולבנות את
אל-אקצה היא ישראל (תבדקו אם זה נעשה בתקופת ירדן, או בתקופת האנגלים, או בתקופת הטורקים). אבל המסית ממשיך לטעון שאל-אקצה בסכנה וחלק מחבריו עוד מאמינים לו.
יכול להיות שזו היתה עוד שטות אחת במסגרת השטויות שמדינת ישראל עושה.
כזכור, המשפצים הוציאו, ללא פיקוח ישראלי, כמויות אדירות של עפר שכללו ממצאים ארכיאולוגים היסטוריים חשובים מימי בתי המקדש על הר הבית.
בנושא המקומות הקדושים השיטה של האיסלם היא לבנות בצמוד למקומות קדושים של דתות אחרות וכך לדחוק אותנו ואת הדתות האחרות מהמקום. ראינו זאת בירושלים, הכותל וכיפת הסלע, ראינו זאת בנצרת עם המסגד והכנסייה, רואים זאת בהודו ובעוד הרבה מקומות בעולם.
למה פתאום הפלשתינים רוצים לבנות את בירתם דווקא בירושלים? "פתאום" ירושלים הפכה למקום קדוש עבורם? ירושלים הרי לא מוזכרת בקוראן אפילו פעם אחת.
הם מעוניינים בחיכוכים ובמריבות, כי בסופו של דבר זה משרת אותם כי תמיד הצד השני מתקפל, על מנת למנוע חיכוכים.
מותר להם בשעות הבוקר המוקדמות, בערים מעורבות, להעיר את כל התושבים משנתם וזאת בעזרת רמקולים בעלי עוצמה גדולה במיוחד של המסגדים שלהם וזאת יותר מדווקא מאשר "בשם הדת".
ואצלנו מי שרוצה להתפלל מוקדם שם לעצמו שעון מעורר.
איך בדיוק היו מעירים את אלה שרצו להתפלל כאשר לא היו רמקולים?
מותר להם ביום הכיפורים, היום הקדוש ליהודים, לעשות מהומות מתוכננות, לדרוס למוות ילדה בכפר תבור כפיגוע טרור לכל דבר ושנה לאחר מכן לבצע מהומות הרס ופוגרום מתוכנן בעיר עכו, כולל הכנה מראש של גרזנים, אבנים וכלי משחית אחרים, ללא שום התחשבות בדת של האחר.
ויש כאלה שגם הכינו נשק חם על מנת להרוג.
מותר להם לאחר פוגרום כזה לבקש כאילו "סולחה" על מנת שהחיים יחזרו למסלולם ושלא יפגעו להם בכיס. הרי בחג הסוכות מתקיים בעכו העתיקה תיאטרון עכו.
מותר להם לבקש אחרי הפוגרום שהם ביצעו, בעזות מצח ובלי בושה, שיכירו בהם כנפגעי פעולות איבה.
מותר להם בפוגרום להצית גם בית כנסת בעכו.
אגב, חברות ביטוח הרכב ומס רכוש משום מה לא רוצות להכיר בנזק שנגרם ליהודים מהפוגרום בעכו, אבל "בהלם קרב" לחצי כפר עקב נפילת קטיושה אחת בלבד בוודאי שהכירו.
מותר להם להניף בהפגנות יום האדמה שהיו בסכנין, שלטים של נסראללה ומורניה. המשטרה כלל לא נכנסה לאזור "על מנת לא לחמם את האווירה".
אם כך, בשביל מה צריך משטרה? מוזר. תמיד יש לנו הסברים לא מובנים.
בהזדמנות זו אגיד לבדואים. זה שחלקכם הקטן מאד משרת בצבא לא אומר שאתם יכולים לגזול את אדמות המדינה ולבנות ללא אישורי בניה ולעשות ככל העולה על רוחכם בנגב.
אין לנפנף בדגל ההתגייסות לצה"ל כמשענת לעשיית דברים פליליים. אתם לא מעל החוק.
אף אחד מאזרחי המדינה לא עושה טובה לצה"ל בזה שהוא מתגייס. בסה"כ אתם עושים שיקול כדאיות. הגיע הזמן שתנהגו כמו אזרחים שומרי חוק ובנוסף שמערכת אכיפת החוק על כל חלקיה (משטרה, בתי המשפט וכו') תפסיק להתייחס אליכם בכפפות של משי ולפחד מכם.
חוק חייב להיות זהה בכל מקום בארץ. כפי שנאמר "חוק זה חוק".
הרי לא ייתכן שמפנים רק את אלה שיש להם בתים נוספים. שיודעים שיש להם מקום שיכולים לחזור אליו.
נניח שכל מאות אלפי היהודים הגרים בשכ"ד בכל הארץ היו מחליטים לגור בנגב בצורה לא חוקית, האם מדינת ישראל לא היתה מפנה אותם משם???
התשובה היא בוודאי שכן. אם כך למה צריך לבדוק לפני הפינוי של הבדואי, האם יש לו בית שאליו הוא יכול לחזור?
דווקא אלה מבין הבדואים שיש להם בתים נוספים, בנגב ובמקומות נוספים, מנסים לבנות שוב ושוב על מנת לתפוס חזקה על קרקעות לא להם ולקבוע עובדות בשטח.
כל פינוי עולה לקופת המדינה מאות אלפי שקלים ולכן הגיע הזמן שידרשו מאותם מפונים שבונים שוב ושוב, את ההוצאות של הפינוי ולהחמיר איתם בענישה.
נשאלת השאלה למערכת אכיפת החוק - מה בדיוק קורה עם אלה שנמצאים ב- 46 הישובים הבלתי חוקיים ומחזיקים מעל חצי מיליון דונם קרקע לא חוקית? למה אותם לא מפנים?
חוק חייב להיות זהה בכל מקום בארץ. כפי שנאמר "חוק זה חוק".
נקודה נוספת הקשורה לבדואים. איך ייתכן שהשר פואד העביר 110 דונם לח"כ א-סנע ולמשפחתו ולאחר מכן השר לא "זוכר" את פרטי העסקה (וזאת בהתאם לתחקיר של העיתון מעריב).
ואחרי מקרים כאלה טוענים שאין שרים שהם קבלני קולות במגזרים השונים.
זה מתקשר לכך שלבדואים לשם פינויים משטחים שהם גזלו והשתלטו עליהם בצורה פיראטית ובלתי חוקית, מדינת ישראל נותנת כ- 250,000 ₪ על מנת שיסכימו להתפנות משטחים אלה ובנוסף הם מקבלים כשני דונם במתנה לבניית ביתם. ברור שאף יהודי לא מקבל את התנאים הנ"ל – תנאי לוקסוס לעבריינים.
יוצא שכדאי להיות עבריין במדינת ישראל ואלה, מבין הבדואים, שהיתה להם סבלנות ולא התפנו לפני מספר שנים קיבלו כעת הטבות מרחיקות לכת.
והשאלות המתבקשות הן: למה? איך זה קורה "במדינת חוק"?
מי אחראי להתנהלות החלמאית והשלומיאלית הזו?
פשוט טמטום בהתגלמותו. נראה שהמדינה, מנהיגיה ומערכות השלטון השונות התחרפנו.
כזכור, ערביי ישראל הם אזרחים ולכן מותר להם לבחור לכנסת ונציגיהם מקבלים משכורות של חברי כנסת ובו זמנית נוסעים למדינות אויב, מלעיזים על המדינה אותה הם מייצגים והכל עובר בלי תגובה, בשם יענו חופש הביטוי. חמור מכך. אותו ח"כ שכיוון את טילי החיזבאללה עלינו ברח לחו"ל ועדיין מקבל משכורת ממדינת ישראל. זו שערוריה. אנחנו פשוט אווילים.
מי יכול להסביר את הטמטום הזה שלנו? משלם המיסים במדינה שלנו, משלם מכיסו למרגל ולמכוון קטיושות נגדנו!!!
מעניין שחברי הכנסת עצמם הם שהצביעו וקבעו שיש להמשיך בתשלום המשכורת והפנסיה של אותו בוגד.
כנראה שחברי הכנסת פוחדים שבעתיד יפסלו גם להם את המשכורת והפנסיה על מעשה שיעשו.
אחרת איך אפשר להבין חלמאות זו?
האם כאשר מדובר בכסף, הכנסת הופכת לקליקה סגורה שחוצה אפילו מפלגות?
בנוסף מותר להם להיות בכנסת ישראל ולהטיף כנגד המדינה וצה"ל.
לדוגמא. מותר להם לעשות הפגנות ליד הגבול עם עזה ולשדר את דברי הנייה למפגינים, כשברור להם שמבחינת ישראל הוא אויב ושדברי הניה מתסיסים כנגד המדינה.
בנוסף טוען אחד מהם כי "שר הביטחון שומע מוזיקה קלאסית והורג ילדים".
הם מנצלים את החסינות שניתנת לחברי הכנסת, עם כל המשמעות וכן את הדרכון הדיפלומטי שברשותם על מנת לנגח אותנו.
אגב, אני רק מקווה שמעשים אלה של אותם חברי כנסת ערבים פותחים לחלק מתושבי ישראל היהודים את העיניים והאוזניים וגורמים להם להבין את הבעייתיות בהתנהגות זו.
בוודאי שאחרי המשט והניסיון לשבור את הסגר על עזה הרבה עיניים נפקחו, כשאותה חברת כנסת השתתפה באותו משט וניצלה בצורה גסה את החסינות שניתנת לה ולא ניכנס כעת לדברי הארס שנאמרו בראיונות לכל העולם נגד מדינת ישראל.
האם ניתן להאמין לה שלא ראתה את הנשק הקר והחם שהיה "ללוחמי החופש והשלום"?
הרי הסתבר שהיא עברה ליד אותם "לוחמי חופש ושלום", התווכחה עם חיילי צה"ל לגבי פינוי הפצועים, שדעתה היתה משמעותית מאד בעיני אותם "לוחמי החופש והשלום" ונראה שהיא ידעה בדיוק לאן פניהם מועדות ומה הם הולכים לעשות.
"התמימות" וההיתממות שלה אחרי המשט מתנגשות עם מעשיה בפועל במשט. היא טוענת שהיתה רק "המתווכת". מעשים אלה מחייבים פעולה של חברי הכנסת ושל היועץ המשפטי לממשלה.
נראה שהיא שיקרה לאחר המשט במצח נחושה בכל כלי תקשורת שבו התראיינה.
לכל הדעות היא חצתה קווים אדומים במעשיה אלה ולכן חובה על מערכת אכיפת החוק לטפל בהתנהגות פסולה זו ובעיקר משום שהיא חברת כנסת ויש לבדוק אם אין במעשיה עברה על חוקי המדינה.
הבדיחה הגרועה היא, שחברי הכנסת בהצבעה הראשונה שהיתה, כלל לא שללו לה למשל את הדרכון הדיפלומטי, אלא את העיתון...
ושוב הם מתגלים לצערי כקליקה סגורה שחוצה מפלגות וששומרת על עצמה.
האם לא הגיע הזמן להתנהל אחרת?
הרי ניתן ללמוד ממדינות דמוקרטיות אחרות, כמו למשל ארה"ב ואנגליה, איך אצלם מתנהגים במקרים דומים.
אני שואל את עצמי אם גם במדינות ערב או במדינות אחרות היו מאפשרים להם להתנהג כך? והתשובה ברורה. למשל, לפלשתינים בלבנון אסור לעסוק ב- 70 מקצועות שמוכתבים להם.
אך כאן מותר להם להתקבל לעבודה בכל המגזרים אחרת הם מאיימים בבג"צ.
ברוב מוקדי השרות שאני מתקשר אליהם שומעים מבטא ערבי, אבל הם עם המנטרה שלהם "אפליה". ומי בדיוק הרוקחים בבתי המרקחת? ומנהלי בתי חולים בישראל? ורופאים רבים?
אבל לנו אסור להגיד מילה וחסר לנו אם נגיד. מיד יתחיל הבכי והנהי שלהם עם "גזענים" "אפליה" וכו'. זו השיטה שלהם ושל נציגיהם. כך הם מפעילים אצל חלק מהאזרחים שלנו את "רגשי האשם".
מותר להם לרגל כנגד המדינה, אבל כשהם נתפסים הם מתחילים בהפגנות של "מדינה פאשיסטית", "מדינת משטרה" וחלקם טוענים שלא ייתכן שדוקטור או סופר ירגל לטובת חיזבאללה, למרות שיש אחד כזה, שישב בכנסת, שריגל וברח וממשיכים לשלם לו את משכורתו.
הם הרי "מומחים" לדמוקרטיה. זה בא להם מהבית...הם הרי נולדים באווירה דמוקרטית...
הדמוקרטיה היא בגנים שלהם...ודווקא הם שואלים איפה הדמוקרטיה? חוצפה שאין כדוגמתה. "המומחים בדמוקרטיות" שמנצלים וסוחטים את הדמוקרטיה שלנו. רק תזכירו לי איפה יש דמוקרטיה אחת בכל 22 ממדינות ערב?
הם נמצאים פה במלון 5 כוכבים ומרשים לעצמם לעשות הכל, במדינות ערב לא הייתם שומעים מהם ציוץ אחד ומצבם היה שונה במדינות ערב במאה ושמונים מעלות.
אישית יש לי טענות קשות כנגד המנהיגות הלא אחראית שלנו לדורותיה על כל מה שמתרחש איתם!
אגב, ככל שנוותר יותר ונעשה להם מחוות כך הם ירצו יותר. התנהגות זו שלנו נחשבת בעיניהם כחולשה שלנו וכהצלחה שלהם. אין מה לעשות זה האופי שלהם.
הבעיה העיקרית היא שהמנהיגות שלנו לא מבינה את המנטליות הזו וכל פעם נופלת בפח שטומנים לה. (גם מנהיגויות של מדינות רבות בעולם לא מבינות זאת ולוחצות עלינו שנוותר ונעשה להם מחוות).
8 שנים התאפקנו כאשר ירו על שדרות ואשקלון ורק לאחר מכן יצאנו למבצע "עופרת יצוקה" ומה בדיוק יצא מאותו מבצע? נכון. דו"ח גולדסטון.
זה מה שמלמד שאסור לנו להתאפק ולהכיל כי גם האיפוק נראה לצד השני כחולשה.
ירי על מדינת ישראל, גם כאשר אין פגיעה בנפש, הוא פגיעה בריבונות, בהרתעה ובכבוד העצמי והלאומי ולכן יש להגיב מיידית ובעוצמה על כל פגיעה כזו. רק אז ההרתעה של צה"ל תישמר. אחרת נביא על עצמנו עוד ועוד פגיעות מיותרות. (רק להזכיר שאנחנו לא נמצאים "במזרח תיכון חדש" ולא נימצא בו אף פעם).
אני הוא זה שמרגיש אזרח "סוג ב'" במדינה שלי. היחס אלי אינו שווה ליחס אותו "האזרחים" הנ"ל מקבלים ואני לפחות משתדל מאד לשמור על חוקי המדינה (יש לנו ברירה?! אם אני הייתי יורק על שוטר, או מכה שוטר, או בונה בנגב מבנה לא חוקי, מה היה אז קורה לי?).
יוצא שאזרחים "סוג א'" נהנים מכל הזכויות של אזרח המדינה וחובות אין!!! בעוד שאזרחים "סוג ב'" כמונו, נושאים בנטל כל החובות ועל הזכויות עליהם להילחם.
בושה וחרפה שזה המצב. אם המצב הוא כמתואר, אז למה כל הסלחנות הלא מוצדקת כלפיהם? למה?
הרי כבר היינו בגולה. למה מעניקים להם יתרון על פני אזרחים נאמנים כמונו? אנחנו נאמנים למדינה, אנחנו משלמים מיסים ושומרי חוק, אנחנו אוהבים את המדינה, מדינת ישראל חשובה לנו וכו'.
ובין היתר אנחנו שרתנו בצה"ל. אנחנו עושים מילואים. אנחנו נלחמנו במלחמות ישראל ואנחנו גם נפצענו עבור המדינה.
ברור שהשאלה הנ"ל מופנית בעיקר כלפי השלטון ומערכת המשפט שלנו.
האם כך צריך להתנהל שלטון החוק במדינה דמוקרטית? לדכא דווקא את האזרחים הנאמנים?
או שמדובר בעצם ברפובליקת בננות שהיא כביכול מערבית ומתקדמת ושהתקבלה לאחרונה ל- OECD.
העיקר שנאמר לנו האזרחים: "הכל שפיט".
הכל שפיט עד שזה מגיע לאזרח הפשוט ו/או ליהודים.
אם חוק זה חוק אז בבקשה בכל המדינה - בדרום, במרכז, בצפון ובמערב. אז למה זה אחרת?
אגב, כשיהודי סוגר מרפסת הרשויות ובתי המשפט לא מרפות ממנו בקנסות, בהריסה, בהקפאת משכורתו וכו', אבל כשנגזלים אלפי דונמים ונבנים בתים ווילות לא חוקיות על אדמות המדינה, אין פוצה פה וגרוע מכך, שהגזלן מודיע בכלי התקשורת "שמי שייגע בבית ייהרג" ואף אחד משומרי החוק במדינה לא מגיב על כך.
נדמה לי שהיתה בזמנו כתבה בטלוויזיה על כך שבעיר לוד "נאלצה" חברת מקורות להזיז מתקן גדול לשאיבה עקב בניה לא חוקית במקום. לאן הגענו?
צריך דחוף מנהיג אמיתי שיבין שבקצב הזה הגליל והנגב כבר לא יהיו שלנו בעוד מספר שנים.
מנהיג שיבין "שעם כל הכבוד לקול הערבי", שאחריו הוא גם רודף, מדינת ישראל יותר חשובה מכל דבר. (עד היום אנחנו שומעים שיש שרים שהם קבלני קולות של המגזר הערבי).
מנהיג שיבין שיש חשיבות עליונה לחלק במתנה/בחינם, כן כן, בחינם, לכל לוחם עם שיחרורו מצה"ל, שטח אדמה בגליל או בנגב, לצורך שמירה, אחיזה בקרקע וייהוד הגליל והנגב, שעליו יבנה את ביתו.
ממילא האדמות נגזלות ואין לאף אחד מהמנהיגים שלנו את האומץ לתת את ההוראה המתאימה על מנת למנוע זאת ומצד שני לקחת בחזרה את הקרקעות שנגזלו.
די עם הניסיונות להוריד את מחירי המגרשים בנגב ובגליל בעזרת מבצעים חד פעמיים. מספיק עם יריד הדירות בנגב ובגליל. יש לחלק במתנה מגרשים לחיילים המשוחררים וזאת על מנת לשמור על אדמותינו ולייהד אותם. (יש מועצות אזוריות בנגב שלהן יש מאות דונמים פר אדם).
הבעיה העיקרית שלנו היא הקומבינות. איפה שיש כסף מתחילים עם הקומבינות וזאת במקום לעסוק בדבר החשוב והעיקרי - ייהוד ואחיזה בקרקע.
זה האינטרס העליון של המדינה ולכן את הפיתוח של המגרשים הנ"ל המדינה צריכה לממן ולהכשיר, אחרת זה יהיה סתם מס שפתיים.
מנהיגות שלא מבינה את חשיבות האחיזה בקרקע לא יכולה להיקרא מנהיגות. בבחירות צריך העם להוריד אותה מההנהגה.
ישראל חייבת מנהיגות ומנהיג שיוכל לעשות סדר בכל הריקבון שאנו נמצאים בו כעת. צריך מנהיג שהמדינה תהיה בראש סדר העדיפויות שלו ולא רק משפחתו ותהילתו.
באופן כללי ניתן להגיד שמאוד קשה לצאת מהשקרים של הערבים. זה כנראה אופי לאומי בכל מדינות ערב. בסופו של דבר הם גם מסוגלים להאמין לשקרים של עצמם. הבעיה היא שהם משפיעים על העולם בשקרים אלה. מאוד קשה ואפילו בלתי אפשרי להילחם בהם בנושא ההסברה. כלפי העולם הם משחקים במשחק כפול (יש שוני בדבריהם כאשר הם מדברים בערבית או באנגלית).
למשל, זוכרים את השקרים שלהם במלחמת ששת הימים על כביכול תקיפת ת"א, כאשר בפועל צה"ל הלם בהם והתקרב לתעלת סואץ.
זוכרים למשל את: "הטבח בגנין", את "רצח חרירי על ידי ישראל", את "העם הפלשתיני שישב פה", את "הכיבוש".
בנושא "הכיבוש", כזכור במלחמת ששת הימים שלוש מדינות - מצרים, ירדן וסוריה יצאו למלחמה נגדנו ולשמחתי הפסידו, אחרת היינו צריכים לדעת לשחות בים.
ביום כיפור של שנת 73 מצרים וסוריה יצאו למלחמה קשה ביותר עבורנו. היינו במצב התחלתי קשה ביותר. הופתענו ושוב לשמחתי ניצחנו בה, אך במחיר כבד מאוד. כ- 2600 הרוגים.
וכל פעם אחרי התבוסה שלהם ולמרות שהם פתחו במלחמה הם רוצים לחזור לתנאי ההתחלה, כנראה שעד שיכניעו אותנו. למה אנחנו מאפשרים להם לדרוש בכלל לחזור לנקודת ההתחלה כמו גבולות 67?
סליחה! היו מלחמות קשות והפסדתם. אף מדינה לא מחזירה שטחים אחרי שתי מלחמות קשות. אבל הם הצליחו להפוך זאת, מבחינה הסברתית, בכל העולם "לכיבוש".
אם אכן רוצים שנחזור לתנאים של לפני מלחמת ששת הימים, לגבולות 67, יש להחזיר את כל הגדה לירדן ואת עזה למצרים. זה בוודאי עדיף מלהכניס בינינו לבין ירדן, בגדה, "עם פלשתיני" מאוד בעייתי שכלל לא היה קיים לפני מלחמת ששת הימים. הרי זו המצאה של הערבים ושל חלק מהמנהיגות שלנו בעבר. (לא ברור למה אותה מנהיגות היתה צריכה להביא לכאן את ערפאת, לתת לו רובים שהופנו אלינו בסופו של דבר ושיאפשרו להם בעתיד לקבל מדינה, שתהפוך עם השנים למדינת טרור בצד מדינת ישראל).
ועוד הערה אחת. תפסיקו להשלות את העם. לא יהיה שלום עם הערבים בדורות הקרובים.
ככל שתיתנו יותר הם ידרשו יותר (זה באופי שלהם) ולראיה מצבם במדינות ערב והתנהגותם שם.
הגיע הזמן שאחרי 62 שנים של עצמאות, מדינת ישראל תגדיר את עצמה כמדינה יהודית כי זה הבית הלאומי של העם היהודי. מדינת ישראל חייבת לקבל כעת את הזהות הלאומית. את ההגדרה הלאומית. את אופייה הלאומי ואת השייכות שלנו כעם וזאת מהסיבה שהערבים עדיין טוענים שמדינת ישראל כשטח - שייכת להם. (הכוונה בערבים היא: ערביי ישראל, הפליטים, החמאס, הרשות, ועוד).
לפיכך, כל אזרח במדינת ישראל חייב להצהיר אמונים למדינה היהודית והדמוקרטית. בשלב הראשון יש לדרוש הצהרת נאמנות מכל תלמיד שהולך לקבל תעודת זהות כחולה, כמו "אני נשבע" בטירונות של צה"ל. (ברור שניתן להחליף את תעודות הזהות לכל אזרחי המדינה ולדרוש מכל אחד המעוניין לקבל תעודת זהות חדשה לחתום על טופס הנאמנות).
בשלב השני יש לדרוש נאמנות מכל אזרחי המדינה. או באמצעות חתימה על טופס שיגיע לביתו, או לנצל את הבחירות, כך שכל אזרח שמעוניין לבחור, יחתום על טופס הנאמנות לפני שהוא משלשל את הפתק בקלפי.
אפשרות נוספת היא, שכל אזרח הבא במגע עם משרד ממשלתי כלשהו, למשל ביטוח לאומי, לפני שהוא מקבל כסף מהמדינה יצטרך לחתום על טופס הנאמנות.
נאמנות למדינה שבה אתה חי זה דבר מובן ובסיסי. לצערי רק אצלנו יש וויכוחים על נושאים בסיסים וקומץ קטן מהעם, שנראה לפעמים סהרורי, מנסה לטעון אחרת. זה מלמד שרוב הנושאים חייבים להיות יותר ברורים לכולנו.
לכל המגיבים שחושבים שהנ"ל זו גזענות, אז בבקשה אל תטייחו ותפסיקו להיות צבועים,
נאיבים ועיוורים. רק להזכיר לכם את "מסמך החזון" של ערביי ישראל שנכתב על ידי וועדת המעקב וחלק מסעיפיו הם: (ליותר אינפורמציה הקליקו בגוגל "מסמך החזון")
1.ביטול חוק השבות.
2.ישראל לא תוגדר עוד כמדינה יהודית אלא כמדינה רב תרבותית.
3.תהיה חוקה פלשתינית וחברי הכנסת יוכלו לפסול חוקים שיהיו מנוגדים לחוקה הפלשתינית.
4.כל הפליטים הפלשתינים יוכלו לחזור ויקבלו אזרחות ישראלית מלאה. גם פליטים ערבים
אחרים יוכלו לקבל אזרחות.
5.אזרחות ישראלית מלאה תוענק לכל צאצא של אזרח שנולד בישראל או בחו"ל ולכל מי
שיינשא לאזרח ישראלי.
6.המדינה תיסוג כמובן "מהשטחים הפלשתינים" עד לגבולות 1967. (שם תוקם כמובן מאליו
מדינה פלשתינית נקיה מיהודים).
7.פלשתינים בישראל יוכלו לבחור לעצמם גוף לאומי מייצג.
ברור מהכתוב ש"מסמך החזון" הוא הרצון לחסל את מדינת ישראל ובזה אנחנו לא מעוניינים ולא ניתן את ידנו לכך וכן לא נאפשר שרצון זה ימומש.
מצער לראות שלפעמים פשוטי העם, התושבים והאזרחים, הרבה יותר חכמים ומבינים את השטח ואת המנטליות הערבית, מהמנהיגים ומהמנהיגות שלנו. (כולנו זוכרים את ה"מזרח התיכון החדש").
ישראל מרשה לנצל ולסחוט את הדמוקרטיה שלנו עד הסוף, כולל החוצפה הזו לכתוב את אותו "מסמך חזון". גם לזה יש לשים סוף. הדמוקרטיה חייבת לדעת להתגונן ולשים מחסומים בהתאם, אחרת היא יורה לעצמה ברגליים.
ואני שואל, האם אכן הכל מותר לאותם "אזרחים"?
שלא נזכיר כעת את הקייטנה והמלון של חמישה כוכבים שמקבלים אסירי החמאס, כאשר חייל שלנו לא רואה אור יום ולא זוכה למינימום תנאים המקובלים בעולם. והמנהיגות בישראל רק כעת אחרי כמעט 4 שנים "מתחילה לחשוב" על האפשרות של מניעת ביקורי משפחות אצל האסירים.
ברור לכולם שאם מראש היו משווים, אחד לאחד ובכל המישורים, את התנאים של החייל לתנאים של אסירי החמאס, החייל היה מזמן כבר בבית.
איך ייתכן שהם מקבלים בכלא הישראלי, אחרי שפשעו ואחרי שנשפטו בבתי המשפט – ביקורי משפחות וביקורי הצלב האדום, ביקורי עורכי דין, טלוויזיה, פלאפון, חבילות, משכורות, בישול עצמי, לימודים אקדמאים - והם יוצאים מהכלא עם תארים!!! מכון כושר, מאמן אישי לטניס, וכו'.
ובנוסף ללימוד השפה העברית, הם מקבלים מחבריהם קורסים מזורזים בחבלה ובשיטות לחימה.
אנחנו מדינה חלמאית שרוצה להראות "נאורות" על חשבון לוחמיה ואזרחיה. עד מתי?
אם מישהו חשב שכאשר אסיר חמאס יוצא מהכלא שלנו יותר משכיל אז הוא יהיה פחות טרוריסט, הוא התבדה. המספרים מדברים אחרת. (קונטר יצא מהכלא עם תואר מהאוניברסיטה הפתוחה!!!).
חלקם אפילו מעוניינים להיכנס לכלא הישראלי, בכוונה, כי זה נותן להם לאחר מכן מעמד בקרב האוכלוסיה.
הגישה שלהם לחיים והראש שלהם עובד אחרת משלנו. מתי נבין שפה זה לא שוויץ ובוודאי שלא "מזרח תיכון חדש" ועד מתי נמשיך להיות בת יענה???
התנהגות האנשים שמחליטים במדינה הזאת במשך עשרות שנים היא פשוט חרפה. לי ברור שמערכת המשפט בישראל לעולם לא תיתן את האפשרות של השוואת תנאים בין יהודים לערבים. כי איך נאמר לנו, האזרחים הפשוטים: "זה לא מידתי".
סליחה. האם התנאים שהחייל נמצא בהם זה כן מידתי? (אני יכול רק לנחש שההיסטוריה עוד תעשה חשבון נוקב עם כל אלה שפגעו במדינה ובעיקר אלה שפגעו בה משפטית).
אני רוצה להזכיר שעבור "סוחר הסמים" שוחררו מאות אסירים ולאחר מכן הסתבר לכולנו שהיה קשר משפחתי מסויים בינו ובין שרון (ולא נזכיר כאן את פורום החווה).
ולהזכיר שבמבצע "עופרת יצוקה" היינו "מטר" מאותו חייל מסכן ולא השכלנו לשחררו (וגם לא הצבנו תנאי יציאה מעזה על מנת לשחררו).
האם כך צריכה להיראות האחריות של מנהיגינו בשנים האחרונות? לצערי אנחנו לפעמים עושים צחוק מהמשפחות השכולות שנפגעו מהטרור של אותם אסירים.
ואם מזכירים את עזה. ישראל מעבירה לעזה כמויות אדירות של מזון, חשמל, מים, דלק, סחורות מכל הסוגים והמינים, מכוניות חדשות ואפילו מלט, ברזל ועוד ומצד שני אנחנו מואשמים בכל העולם בהרעבת תושבי עזה. בוודאי שאין רעב בעזה, החנויות והקניונים מלאים כל טוב.
התמונות מעזה מראות תמונה אחרת לגמרי. רק תראו את יכולות ההסברה והצגת הדברים המעוותים שלהם כנגדנו.
הרי יצאנו מעזה והשאלה היא עד מתי נמשיך לספק להם את החשמל והסחורות וכל השאר והם מבחינתם ממשיכים בירי עלינו. מתי בדיוק מצרים תיכנס למשוואה ותיקח אחריות על "אחיהם"? (איזו טעות היסטורית נוראית היתה מבחינתנו למסור את כל סיני ללא מסירת עזה חזרה למצרים).
זה שיש כעת אצלנו חנויות למכירת נשק במגזר הערבי, זו גם תוצאה של החשש מהגשת בג"צ בנושא זה.
מי חשב פעם שאנשים מהמגזר ינהלו חנויות לנשק בצורה חוקית ועם רישיון ממשרד הפנים. מי?
מי חשב פעם שבכניסה לשוק יבדוק אותך איש מהמגזר שעומד עם נשק!!!
אין כל ספק שמשהו השתבש במוח היהודי ("העם הנבחר"!!!)
כעת יש תופעה קשה - מסתובבים הרבה מאוד נשקים לא חוקיים במגזר והמשטרה חסרת אונים. למשל אצל הבדואים בדרום, בעיר לוד, בכפרים הערבים בצפון ועוד.
עיקר האמל"ח מגיע מגנבות מבסיסי צה"ל. מצער שצה"ל לא יודע לשמור על האמל"ח שלו.
נשק זה מופנה בעיקר לביצוע פשעים, איומים וחיסול חשבונות.
יש סכנה שהנשק הרב הקיים אצל הערבים יופנה בעתיד כלפינו היהודים ואין להקל ראש בכך.
בהקשר לזה אם מדברים על נשק. מי חשב פעם שלערביי ישראל יאפשרו ללמוד טיסה ולקבל רישיון לטייס? העשירים מביניהם ויש הרבה, יכולים לרכוש מטוסים קלים והכל תחת חסותו של בג"צ. החשש של המנהיגות שהם יגישו בג"צ בכל נושא ונושא גורם לכך שמראש מאשרים להם זאת, למרות הסכנות הכרוכות בדבר.
ובכל זאת מסתבר - שהכל עניין של מנהיג ומנהיגות.
מנהיגות צריכה לקבוע סדרי עדיפויות – לרכז את כל הכוחות לטיפול בבעיות הפנים וברקבונות שנוצרו במשך שנים, במקום לנפנף בדגל השלום על מנת להזיז הצידה את הבעיות האמיתיות, וכן לברוח מהבעיות האמיתיות שלנו. ההתעסקות של המנהיגים "בשלום" שנראה רחוק, לא מציאותי ולא אמיתי צריכה להימשך, אך על אש קטנה ושקטה...הרי הם לא באמת יכירו בנו לעולם. אנחנו "חותמים" עם האחד בא השני ואומר "לא מכיר בכם".
גם אלה שחותמים איתנו לא בדיוק מתכוונים ליישם את החוזה בינינו. (זה ידוע לכל הצדדים כולל לנו, אך בגלל האינרציה ולחצים חיצוניים אנחנו ממשיכים ונכנסים עם הראש בקיר).
ולפיכך מנהיג שיחזיר את רמת הגולן תמורת "שלום" יביא שואה על מדינת ישראל.
ומנהיג שיסכים לזכות השיבה ואפילו במספרים שנראים קטנים, יביא שואה על המדינה.
גם כעת יש במדינה כמה מאות אלפים לא חוקיים מכל הסוגים ומנהיגי המדינה לא עושים דבר בנושא.
בלדבר ולהעלות רעיונות הם מומחים, אך תכלס הם לא עושים כלום.
דרך הגבול עם מצרים עוברים נשק, סמים, בדואים, ומסתננים. כמות המסתננים מאפריקה שעוד תעבור אלינו, לפי הפרסומים, כארבע מאות אלף!!!
הרי לא ייתכן שהמסתננים הסודנים והאריתראים מחכים לפטרול של צה"ל על מנת לתפוס טרמפ לכניסה למדינת ישראל. מהפטרול המצרי הם מתחבאים על מנת שהפטרול המצרי לא יירה עליהם.
לצה"ל ולבג"צ יש חלק עיקרי, במצב הקשה שמדינת ישראל נמצאת בו, בנושא המסתננים מאפריקה. מפקדי צה"ל והדרג המדיני לא נותנים את ההוראות המתאימות. נראה לכאורה שכניסת מסתננים רבים למדינה לא מעניין כלל את צה"ל ומפקדיו. צה"ל בעצם עוזר להם להיכנס למדינה. בזה שהפולשים האפריקנים מחכים לפטרול הישראלי שיכניס אותם למדינה. זו חלמאות לשמה.
הייתי אומר שאין "גבול" לטמטום של מנהיגינו ושופטינו לדורותיהם.
אגב. כאשר האפריקנים עוברים למצרים הם נחשבים פליטים, אך כאשר הם ממשיכים ממצרים אלינו, הם לפי אמנות בינלאומיות כבר לא נחשבים פליטים אלא פולשים שניתן לגרש.
לאותם פולשים צריך להיות ברור שמי שעובר את הגבול יכול לשלם על כך בחייו. בג"צ, המנהיגות והתקשורת מסתירים מאיתנו את החוק הבינלאומי, לא ברור למה. רק ניתן לשער את הסיבות שלהם.
אנחנו הרי מומחים רק בכיבוי שרפות. יש לטפל בבעיות החשובות ולא רק בבעיות הרציניות שקיימות על הפרק. איפה סדרי העדיפויות של מנהיגינו ואיפה בדיוק האחריות שלהם?
המפתח ליציבות באזור חייב להיות - רק שלום תמורת שלום. עשינו טעויות קשות בעבר כמו למשל אי העברת השליטה על עזה למצרים וגם כשאיפשרנו לאחר מלחמת ששת הימים לפליטים לחזור לבתיהם בגדה.
אין לחזור על טעויות קשות כמו אלה בעתיד. במלחמה הבאה בגדה, יש להגדיר "מתוך כוונה", "ובמטרות המלחמה" גם את הטיפול הנכון באזרחים וברכושם.
כעת בעידן הטכנולוגי המפותח מאוד מסוכן לקחת סיכונים מיותרים. שטח וגודל המדינה הם פרמטרים חשובים מבחינה אסטרטגית ואין לזלזל בהם, כפי שכמה גנרלים שלנו עושים.
תארו לעצמכם את הסורים שוב יושבים על רמת הגולן מעלינו, משם בטוח שידגדג לאסאד לכבוש את מדינת ישראל ובהזדמנות הראשונה הוא יעשה זאת.
כזכור, אסד האב רצה לגעת במי הכינרת תמורת "השלום". ברגע האחרון ניצלנו מאסון זה.
אגב, הולכת להיות לסוריה בעיה קשה עם נושא המים. טורקיה לא עושה להם חשבון מבחינת בניית הסכרים ולנו אסור תמורת "שלום" לעזור להם בבעיית המים שתהיה אצלם.
בנוסף, אם מדברים על חלוקת השטח, נראה שבסופו של דבר תוקם מדינה פלשתינית למרות שלא היה מעולם עם שנקרא כך. לא ברור איך הבאנו על עצמנו את הצרה הזו?
כזכור, הבאנו לכאן את ערפאת שמצבו בעולם היה בשפל המדרגה. אנחנו אלה שהעלנו אותו מהקרשים וכולנו זוכרים את האשליות של "מזרח תיכון חדש", כולל זה שלא היתה לערפאת הטרוריסט שום כוונה לעמוד מאחורי ההסכמים שחתם איתנו והעיקר שקיבל פרס נובל לשלום!!! עולם צבוע לכל הדעות ומצד שני מנהיגות לא אחראית שלנו.
האם הגיוני שבמדינת היהודים יישארו אזרחים ממגזרים אחרים, במיוחד אלה שכל היום מנפנפים בכך שהם בכלל פלשתינים וכלל לא רוצים להיות נאמנים למדינה היהודית והדמוקרטית?
אין שום הגיון בדבר, כי בעוד כמה שנים שוב המצב יחזור להיות בעייתי והרצון של כולנו הוא פתרון קבע להרבה דורות.
המנהיגות לדורותיה מספרת לנו על "מדינה יהודית"!!! אך בפועל, מאפשרת ולא מונעת כניסה של עשרות אלפי מסתננים מאפריקה שיולדים פה אלפי ילדים ולא מגרשת את מאות אלפי הפלשתינים והבדואים שהתנחלו במדינה וכן את העובדים הזרים המיותרים.
מנהיג שיעשה הסכם לא סגור מכל הבחינות עם הפלשתינים יביא בסופו של דבר שואה על מדינת ישראל.
אנחנו מומחים בלמסור את כל הנכסים שלנו בלי שום מחשבה קדימה.
צריך לחשוב למשל מה יקרה אם מנהיג ישראלי חסר אחריות יחזור על תרחיש עזה, אבל בגדה, מקום גדול וקרוב לכל אזור החוף. כזכור החמאס כבש והשתלט על עזה בצורה מהירה, בארבעה ימים ומאז הוא שולט בה.
נא לזכור שאנחנו ברגע זה בעלי המאה ובעלי הדעה, גם עם הלחצים העצומים של חוסיין אובמה ומנהיגים נוספים עלינו.
כל עורך דין מתחיל יודע שיש לסגור את כל הקצוות. אחרת מסרנו את רוב השטחים והקלפים כבר לא בידינו.
ולפיכך אני לא בטוח שהסכם ביניים ארוך טווח יפתור את הבעיות שבין ישראל לפלשתינים. לא מומלץ לברוח מהבעיות האמיתיות שקיימות עם הפלשתינים. יש לשים את כולן על השולחן.
השאלה המרכזית היא מה בדיוק אנחנו הולכים לקבל בסוף המו"מ?
האם נקבל מהם למשל: את "סוף הסכסוך", הכרה בכך שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, גבולות ברי הגנה ובטחון, מדינת "פלשתין" נקייה מנשק ומטרור (מפורזת), שהמנהיגות הפלשתינית תדאג לחינוך אמיתי לשלום ולא להסתה ושנאה והאם נמשיך ונראה שמות של כיכרות על שם רוצחים של יהודים?
בנוסף שאין כלל שיבת פליטים למדינת ישראל אלא רק לפלשתין ו/או למדינות ערביות אחרות, ושאין ולא יהיו דרישות עתידיות מאיתנו.
בנוסף, שעיר הבירה של פלשתין תהיה רמאללה ולא ירושלים.
האם ייפסק חרם הסחורות והשירותים על מדינת ישראל תוך כדי המו"מ ואחריו?
במידה ומדינת ישראל לא תקבל בסוף המו"מ עם הרשות:
1."הכרה במדינה יהודית".
2."סוף הסכסוך".
3."אין שום תביעות עתידיות מאיתנו".
4."אין זכות שיבה לתוך מדינת ישראל".
5. "גבולות ברי הגנה עם בטחון".
6. "המדינה הפלשתינית נקייה מנשק כבד וטילים" - מפורזת.
7."בירת המדינה הפלשתינית היא לא ירושלים".
8. "חינוך הנוער שלהם לשלום ואחווה" ולא לשנאה ורצח יהודים כפי שקיים היום.
הרי שמבחינתי אין שום טעם ואפילו מסוכן ביותר בלהתחיל בהסכם שכזה. הרי ברור שלמרות שחלק מהדרישות הנ"ל הן הצהרתיות בלבד, יהיה קשה להם מאוד להצהיר על כך.
אם מדברים על הפליטים של 48, ניתן להזכיר שמדינות ערב יכלו במשך עשרות השנים האחרונות לסיים את בעיית הפליטים ולשכן אותם בהתאם. אך הן בחרו במתכוון להשאיר את הבעיה לנצח.
הם גרמו לפליטים לחשוב "שבקרוב" הם יחזרו לעכו, לחיפה, ליפו, לרמלה ולמקומות נוספים.
הפליטים עד היום שומרים את המפתחות לאותם בתים שעזבו.
האו"ם מאז 48 ועד היום שפך עליהם סכומים עצומים של מאות מיליארדים. עד היום "אונר"א" וארגונים נוספים מטפלים בהם ודואגים לפליטים במחנות הפליטים אשר בעזה, בלבנון, בסוריה ובירדן.
המדינות הנ"ל לא מאפשרות להם להשתקם ויש חוקים נוקשים כנגד אותם פליטים במדינות הנ"ל כמו מה מותר להם לעשות ומה אסור להם לעשות מבחינת עיסוק, מקום מגורים, עם מי מותר להם להתחתן וכו'.
בכל העולם פליטים השתקמו, כולל היהודים מאירופה וממדינות ערב. אך פליטי 48 תקועים עם חלומות ואשליות.
ברור לכולם, שאם מנהיגות כלשהי שלנו תסכים לחזרתם של פליטי 48 למדינת ישראל זה יביא עלינו שואה.
כיום המצב לא נורמלי - שמצד אחד מדברים שלום ומצד שני עושים חרם על סחורות שלנו. ובנוסף בכל מקום בעולם, למשל באו"ם ובוועידות בינלאומיות, הפלשתינים מנגחים אותנו ומעבירים החלטות קשות כנגדנו.
בנוסף הרי אצלם יש עונש מוות לכל אחד שמסכים למכור קרקע ליהודים ואצלנו? החקלאים היהודים מוכרים בצפון הארץ בצורה חופשית מאות דונמים של קרקעות חקלאיות לערבים המרבים במחיר. השמועות מדברות על כסף רב שמגיע מסעודיה ומדינות הנפט לקניית קרקעות אלה.
כרגיל הכל עובר בשקט אצל המנהיגים שלנו, ללא תגובה ראויה. האם יש כוונה למחוקק ולמנהיגות להתגונן מתהליך מסוכן כזה?
אגב, שאלה למנהיגות. מה קורה עם כל הרכוש הרב של היהודים שנשאר במדינות ערב?
איך מתייחסים לנושא זה במו"מ, אם בכלל?
מה שנשאר לברר עם עצמנו, תוך כדי מו"מ, מה אנחנו עושים עם ערביי ישראל שנשארים אצלנו ושמנפנפים כל היום שבכלל הם פלשתינים?!
הם לא יכולים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. חובה למצוא במסגרת המו"מ שמתקיים פתרון הולם גם עבורם, שיתאים לצורכי המדינה היהודית והדמוקרטית.
ייתכן שהפתרון של הבעיה המאוד מסובכת שאיתה אנחנו מתמודדים - יהיה שהם יצביעו לממשלת הרשות לכשתקום או לממשלת ירדן. כך נמנע מצב שבעוד 30 שנה יעמוד אדם שהוא לא יהודי בראש מדינת ישראל.
רק יהודים יצביעו לכנסת ישראל ואחרים כאמור יצביעו לממשלת הרשות או לירדן.
צריך להפסיק לעשות חשבון "ומה יגיד העולם גם בנושא זה".
בעיה יותר קשה לפיצוח היא מה יגיד בג"צ גם בנושא זה.
אני יכול רק לתאר לעצמי – שבג"צ יגיד "הם אזרחים שווי זכויות...".
רק מנהיגות חזקה עם חזון והבנת הבעיה הקשה שאנו ניצבים מולה יכולה להריץ מהלך שכזה.
לא בטוח שהחלפת שטחים הוא פתרון ריאלי לבעיה. למה אנחנו צריכים לוותר על שטח?
יותר פשוט ומעשי יותר, לוותר על האנשים שנמצאים באותו השטח.
יש לזכור, שבאולימפיאדה האחרונה בסין בשנת 2008, הסינים העתיקו כפרים ומיליוני סינים ממקומם לצורך בניית כבישים ומגרשים לטובת האולימפיאדה ולמרות זאת השתתפו בה כל נציגי העולם – לא היו מחאות מצד האו"ם ומצד גורמים אחרים בעולם.
זיכרו! שהסכסוך הוא לא רק על שטח. הוא בעיקר סכסוך דתי-תרבותי, מה שאומר שאין לסכסוך הזה סוף וזאת גם אם תהיה חתימה בבית הלבן על הסכם "שלום".
בנוסף יש לזכור שהנשיא האמריקאי, חוסיין אובמה, קיבל פרס נובל לשלום על כלום, מאותם צבועים מאירופה, על "מעשיים עתידיים"!!!
האם ניתן לקבל פרס נובל לשלום על כוונות בלבד או על נאום וזאת מבלי להראות ביצועים? (נובל בוודאי מתהפך בקברו, כי לא לכך התכוון בחלוקת פרס זה).
חוסיין אובמה רוצה להצדיק את קבלת פרס הנובל לשלום.
חוסיין אובמה לא בדיוק מצליח במדיניות הפנים והחוץ שלו, הוא מחפש בנרות הישגים, הרבה מעוזריו ויועציו בורחים ממנו על מנת לא להידבק בכישלונות שלו.
פשוט כל היועצים הבכירים שלו בורחים "מהספינה הטובעת".
הוא לחוץ עקב הבחירות לקונגרס בנובמבר 2010, ולכן הלחץ על ישראל יהיה כבד, כולל למשל איומים בפגיעה בערבויות, באי אספקת נשק מתקדם, באילוץ ישראל לסגת לגבולות 67, באי תמיכה בנו בהחלטות האו"ם. הוא יכול לעשות זובור נוסף לראש הממשלה ועוד.
מצער לראות שעקב אינטרסים אישיים צרים מנסה נשיא ארה"ב, חוסיין אובמה, לכפות עלינו הסדר. כנראה שעלינו יותר קל ויותר פשוט ללחוץ. כנראה שכאשר נכנסים אינטרסים אישיים שוכחים את הידידות בין ישראל וארה"ב ואת המדינה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון
ובנוסף שוכחים שמדינת ישראל היא נכס אסטרטגי לארה"ב, עם כל התלות שלנו בה.
למנהיגות שלנו אסור לעזור לחוסיין אובמה בבחירות לקונגרס שיחולו בנובמבר, אלא להיפך. לנצל את הלחץ שהוא נמצא בו ואת הרצון שלו להישגים וזאת על מנת להבהיר לאזרחי ארה"ב את המצב האמיתי. חובה לנצל את הבחירות לקונגרס לטובתנו. במידה והוא יצליח בנובמבר בבחירות, אנחנו נהיה במצב קשה מאוד ואז יהיה כבר מאוחר.
אגב, ניתן לעשות פסק זמן עם המו"מ ועם ההחלטה לגבי המשך ההקפאה עד אחרי הבחירות בנובמבר ולראות לאיפה נושבת הרוח, האם חוסיין אובמה הופך להיות ברווז צולע. במידה והוא ייכשל יש להתייחס אליו בפחות רצינות ואין צורך לפחד ממנו יותר וזאת למרות האיומים והלחצים שהוא מפעיל עלינו.
מבחינת הממשל האמריקאי ובראשו חוסיין אובמה "העיקר לחתום" ולהראות הישגים על הנייר.
חוסיין אובמה מבחינתו ירצה, שבאותה הזדמנות, נעשה גם שלום עם סוריה תמורת הגולן,
ולא חשובים לו הסיכונים שאנחנו לוקחים על עצמנו. זה נראה כמו "קדימה להסתער" על מדשאות הבית הלבן ולקבל תצלום משותף והעיקר בעיניו הן החתימות. זה הרי מוסיף לרקורד שלו שמאוד חסר לו.
מה בדיוק יהיה לאחר חתימה על מסמך "השלום" זה פחות מעניין אותו. הוא רוצה להציל את הכיסא הנשיאותי שלו על חשבוננו ואולי גם לגרום לנזק בלתי הפיך למדינת ישראל.
השאלה היא, האם המנהיגות הנוכחית מבינה את האינטרס האישי והצר של חוסיין אובמה?
בהקשר לכך, חובה לזכור את הרקע המוסלמי של חוסיין אובמה. הוא חונך על בירכי האיסלם עד גיל 17. חוסיין אובמה יכול להמשיך ולטעון שהוא "נוצרי מבחירה" אך היסודות האיסלמיים טבועים בתוכו, עם כל ההשלכות והסכנות שבדבר (מחר הוא יכול לחזור לאיסלם מבחירה).
רק להזכיר, שבאיסלם מותר לעשות שלום עם האויב וכך במשך תקופת "השלום המדומה" להתחזק כוחנית ולצאת נגד האויב למלחמה בהפתעה, על מנת להביס אותו סופית.
אסור לשכוח את התנהגותו המזלזלת של חוסיין אובמה כנגד ראש הממשלה נתניהו. בנוסף אסור לשכוח שרעיון ההקפאה הוא המצאה של אובמה עצמו שגרם לאבו-מאזן לעלות על עץ גבוה שממנו הוא לא מוכן לרדת ובצדק מבחינתו. האמריקאים עושים עבורו את העבודה.
נניח שחוסיין אובמה היה אומר בתחילת דרכו כנשיא, שישראל יכולה לבנות איפה שהיא רוצה וכמה שהיא רוצה, האם גם אז אבו מאזן היה עולה על עץ גבוה ולא יורד ממנו? ברור שלא.
כי אז היה אינטרס של הפלשתינים לסיים מהר את המו"מ ולהגיע ליעד שלהם לקבלת מדינה.
יוצא איפה שחוסיין אובמה עצמו תקע את המו"מ, בעצם העלאת רעיון ההקפאה.
בתקופת ההקפאה בוזבזו 10 חודשים לחינם, בתקופה זו רק עשינו מחוות לרשות ולא קיבלנו כלום בתמורה. רק דרישות נוספות כמנהגם של עמי המזרח התיכון שסביבנו. כאמור, אבו מאזן ישב על העץ הגבוה וחיכה שארה"ב ובראשה חוסיין אובמה, תעשה עבורו את העבודה.
יש לזכור שהפלשתינים הציבו את התנאי להקפאה כדי להסכים להמשך המו"מ רק בתקופתו של חוסיין אובמה. במשך 16 שנה של משאים ומתנים, הבניה בשטחים לא הפריעה להם. אנחנו בנינו בשטחים והם בנו גם ובצורה מאסיבית. (אגב, אף אחד לא מספר לנו שהם בונים בשיא המרץ ובתקופת ההקפאה שלנו, עיר מודרנית לתפארת שתיקרא "רואבי". התקשורת והמנהיגות מנסים לא להדגיש נושא רגיש זה.
בבניה של עיר זו הם פוגעים בסביבה – זיהום אויר, זיהום מקורות מים, זיהום האקוויפר, ומפגעים סביבתיים נוספים. אך כרגיל המנהיגות והתקשורת מעלימות זאת מעינינו.
חוסיין אובמה חשב שהוא חכם גדול בתחילת דרכו כנשיא ובנוסף חשב שהוא מכיר את מנהיגי המזרח התיכון והוא טעה בגדול כאשר הכניס את נושא ההקפאה. (כעת כל החכמים מנסים להוציא את האבן מהבאר שטיפש אחד זרק לתוכה).
מתווך צריך להיות הגון והוגן ובמיוחד כאשר מקצועו של חוסיין אובמה הוא עריכת דין. לצערי לא נראה שהוא יכול להיות מתווך הגון והוגן.
אגב, אילו חוסיין אובמה היה הגון והוגן היה צריך לקבוע למשל, שעבור תקופת ההקפאה הרשות צריכה להכיר במדינת ישראל כמדינת העם היהודי. או להגיד לפחות שתי מדינות לשני עמים.
בצורה כזאת ניתן היה להגיד שיש דרישה שיוויונית, מצד ארה"ב, משני הצדדים. (קשה לאבו מאזן להגיד אפילו "לשני עמים". כנראה שהוא עצמו לא רוצה להכיר בנו כעם).
בנוסף כדמוקרט וכעורך דין הוא צריך להבין שנקבע תאריך לגמר ההקפאה ויש לכבד תאריך זה. בנוסף יש לכבד את קולו של הבוחר הישראלי שבחר בגוש הימין שיוביל את מדינת ישראל.
חוסיין אובמה צריך להפנים שאצלנו יש דמוקרטיה ויש לכבד אותה.
חובה לזכור, שממשלות ישראל כיבדו החלטות של ממשלות קודמות, כולל את הסכמי אוסלו, שבלשון המעטה, לא עשו טוב למדינת ישראל.
אבל חוסיין אובמה לא מכיר במכתבו של הנשיא בוש כהבטחה למדינת ישראל, למרות שהמכתב אושר גם בשני בתי הקונגרס. כך לא מתנהג דמוקרט אמיתי. לא ניכנס פה להבטחות של חוסיין אובמה אותן הרעיף עלינו לפני בחירתו לנשיא, כולל בביקורו בשדרות. ברור שהתנהגות זו צריכה להדליק לנו נורה אדומה לגבי התנהגותו בהמשך הדרך והאמינות שלו כלפינו.
אני אישית לא מאמין לשום מילה שלו. הוא דמגוג מצוין ואסור להסתמך כלל על ההבטחות שהוא זורק לחלל. לנו הוא מנסה לתת "סוכריות" וגם לצד השני הוא נותן "סוכריות" וזה לא מפריע לו שיש סתירה מהותית בין המתנות שאנו מקבלים והמתנות שהצד השני מקבל.
בתקופתו של חוסיין אובמה הטרור העולמי והארצות התומכות בטרור כדוגמת - איראן, צפון קוריאה, טורקיה, סוריה, תימן, חמאס, חיזבאללה, אל-קאידה, וכו', הרימו את ראשן בצורה משמעותית.
נראה שחוסיין אובמה לא מסוגל להיות "מנהיג העולם החופשי" עקב גישתו. גישתו גרמה לשינויים בכל העולם שיהיו בכיה לדורות לעולם כולו. בכל העולם מבינים שהוא חלש ויודע רק לדבר. העולם למד אותו, כולל הארצות, הארגונים והטרוריסטים הנ"ל.
היחידים שמתייחסים אליו בכובד ראש וברצינות יתרה הם אנחנו.
זה לא סוד שארה"ב מאמנת את חיילי הרשות ושוטריה ללחימה. יש קצינים אמריקאים ברשות שעושים זאת ושמפקד עליהם קצין בכיר בדרגת גנרל.
מקווה שהמיומנות שנרכשת באימונים אלה לא תיפגע בחיילי צה"ל במצב של לחימה עתידית איתנו.
רק ראו וזיכרו מה הערבים מסוגלים לעשות אחד לשני. (לדוגמא, זריקת אנשי הפת"ח מהגגות בעזה) ורק ראו מה הם עושים לבני המשפחה שלהם על רקע "כבוד המשפחה". אז מי אנחנו בשבילם? אותנו הם לא סופרים כלל. ("לא רואים אותנו ממטר").
אפשר להודיע לכל העולם שכעת אנו בהפסקה של חמש שנים מחיפוש אחרי "השלום".
כעת אנחנו עסוקים "בטיפול פנימי" (ארצי) בבעיות הפנימיות שלנו שהן רבות וקשות. בכל נושא שנוגעים מגלים ריקבון מתקדם.
די. כמה שנים עקרות איפשרנו זאת? (מאז הסכמי אוסלו) וכמה אלפי אזרחים נהרגו למען
אותו "שלום" והמנהיגים שלנו בחוצפתם קראו לזה - "הרוגי השלום". (כולנו יודעים שהם וילדיהם וכל משפחותיהם מוגנים היטב).
בנוסף לזה שערביי ישראל בוחרים לכנסת ישראל, אם הם עושים שירות לאומי כעזרה בכפרים שלהם (בסך הכל שנה אחת) זה נחשב להם "כשרות-צבאי" לכל דבר ועניין ואולי נותן להם תנאים של "יוצאי צבא".
בעיני זה מאוד בעייתי.
אין כל ספק שאם זה היה ההיפך אנו לא היינו מקבלים את הלוקסוס הזה, כי הם היו מבינים שהלגיטימיות הזו תאפשר את איבוד מדינתם.
לך תבנה מדינה ואחרי 70 שנה תהרוס אותה במו ידיך.
ושוב הכל עניין של מנהיג ומנהיגות.
אחרי המשט והניסיון לשבור את המצור על עזה, יש לגרש את נציגי אל-ג'זירה מהארץ. הם עושים לנו גי'האד תקשורתי ואין אומץ לאף מנהיג לקום ולהגיד - "עד כאן".
כל העולם הערבי צופה בהם ומושפע מהעוינות שלהם כנגד ישראל.
"בכיסוי התקשורתי" שלהם הם עושים רק רע למדינה. ברור שגם אם ישדרו מחוץ למדינה זה יהיה זהה, אך עדיף מבחינתי שיהיו מחוץ למדינה.
לאור המאורעות בשנים האחרונות יש שני חוקים חשובים שחובה לחוקק - "חוק האבן"
ו"חוק 100 המטר".
היות ואבן יכולה להרוג ועובדה שבשנים האחרונות נהרגו אזרחים, תינוקות וחיילים מאבנים, יש לקבוע בחוק שמותר להגיב בכל האמצעים כנגד זורקי אבנים. (לגבי בקבוקי תבערה לי זה ברור, ולמנהיגות?).
כולנו זוכרים בתקופת האינתיפאדה את "ההוראות" (חוברת) של צה"ל בשטחים לגבי פתיחה באש. כל לוחם היה צריך להצטייד בעו"ד צמוד על מנת לפתוח באש...(ולדוגמא, אחרי שניזרק עליך רימון שבמקרה לא הצליח להרוג אותך, אסור לך להגיב בירי כי הזורק כבר מרים את ידיו לכניעה. לפעמים מאוד קשה לך לתפוס את הגישה המוזרה הזאת שלא נמצאת באף צבא בעולם).
"חוק האבן" חייב להיחקק כבר כעת כי יש איומים מצד הרשות וגורמים נוספים על אינתיפאדה שלישית וזאת במידה והמו"מ ייכשל. מקווה שההנחיות ללוחמים יהיו ברורות יותר ושונות מבעבר.
במידה ותהיה אינתיפאדה פנימית של ערביי ישראל, כפי שקרה לדוגמא במאורעות אוקטובר 2000, ו/או ביום הכיפורים בעכו ובמאורעות תשפ"א ברחבי הארץ - אז שלא רק המשטרה תטפל במתפרעים המעוניינים לבצע פוגרום ביהודים, אלא בתרחיש בסדר גודל משמעותי תדע המנהיגות לערב בלית ברירה את הצבא.
בכל מקרה רצוי לחשוב לעומק ולהתכונן גם לתרחיש קשה שכזה (כולל אימון של יחידות צבא).
וחוק 100 המטר יקבע שליד עורק תחבורתי רציני לא ייבנו מבנים במרחק הקטן ממאה מטרים. אנו עדים למצב במדינה שמגזרים מסוימים במדינה יכולים, אם ברצונם בכך, לחסום כבישים ראשיים שסלולים לאורך ורוחב המדינה. כיום המצב שהבתים נבנים ללא אישורים קרוב מאוד לכבישים ראשיים. דבר זה מאיים על התחבורה הכללית במדינה ובשעת משבר חיצוני יש לכבישים אלה חשיבות רבה ולכן אסור לאפשר את התופעה של הבניה הנ"ל ואת האפשרות של חסימות כבישים.
רק לראות מה שקורה בנגב ובגליל בא לי לבכות מכך. המדינה נגנבה לנו תחת הידיים.
המנהיגות מתעסקת בהנחות לרוכשי קרקעות בנגב ובגליל במקום לחלק לחיילים המשוחררים במתנה קרקעות על מנת שיבנו את ביתם וישמרו על הקרקעות מגזילה.
יוצא מכך שאנחנו עם חלמאי, חסר כבוד עצמי, ללא חוט שדרה. עם גלותי, שמבין בקומבינות, בספינים, בהישרדות אישית של המנהיגות ובאינטרסים אישיים שלהם. לצערי, איפה שרק נוגעים מרגישים כבר את הריקבון.
נראה שהמדינה היא בעדיפות נמוכה אצל חלק ממנהיגינו לדורותיהם.
לסיום, ובהזדמנות זאת, כולנו צריכים לבקש סליחה מהמדינה שעוד כשלושים שנה נצטרך לעזוב אותה ולחזור לגלות.
כולנו – הכוונה היא למנהיגים לדורותיהם, לשרים ולחברי הכנסת, לשופטים לדורותיהם, לאנשי הצבא ולאנשי המשטרה, לראשי הרשויות והעיריות, לבעלי החברות, למנכ"לים, ליח"צנים, למנהלי הבנקים, לרואי החשבון, לעיתונות ולתקשורת, למורים, למנהלים, למפקחים, למהנדסים, לאמנים ולאזרחים, שטובתם האישית והאינטרסים הצרים שלהם גרמו לרקבונות.
**
תגובית זו למאמר שהתפרסם בוואלה מדגישה את המצב הקשה שאליו נקלעה מדינת ישראל.
http://news.walla.co.il/?w=/1/1742303
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
חבר מתאריך 2.9.10
27454 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
ח"כ איתמר בן גביר פנה במכתב דחוף לפרקליטות ולשב"ס בעקבות הפרסום על האסירים המחבלים שמקבלים מאות מליונים באישור המדינה.
יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר קורא הבוקר (שני) לנקוט בהליכים נגד הקצינים והפרקליטים מקבלי ההחלטות שמאפשרים פרס לטרור, כלשונו.
בן גביר מתייחס לפרסום הבוקר לפיו למרות שחוק המאבק בטרור מונע העברת כספים מהצד הפלסטיני למחבלים הכלואים בישראל, נחתם חוזה חריג בין השב״ס הישראלי לבין בנק הדואר לפיו הרשות הפלסטינית תעביר כספים למחבלים כדי שיקנו בקנטינה והשירות יפצה את הדואר אם ייתבע על הפרת החוק.
"המדינה מאבדת את עצמה לדעת. מדובר בשערורייה וצריכים לנקוט בהליכים נגד הקצינים והפרקליטים מקבלי ההחלטות שאפשרו זאת", אמר.
ח"כ בן גביר הוסיף "פניתי במכתב דחוף ליועמ"ש, לשר הבט"פ ולשר המשפטים וביקשתי להפסיק לאלתר את העברת הכספים הבלתי חוקית למחבלים וביקשתי תשובות, כיצד מחבלים זוכים לפרס על הטרור, במקום להחמיר בעונשם ולהקשות על תנאי כליאתם".
https://www.inn.co.il/news/501450
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
27454 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
עם מציאות שכזו היינו מצפים שיתמודדו יהודי רוסיה אחרי פרעות קישינב, לא יהודי ארץ ישראל במדינת ישראל הציונית...
מפכ"ל המשטרה ומפקדי המחוזות, ראש הממשלה והשר לביטחון הפנים הקודמים, מי שאחראים להפקרת יהודי לוד, עכו ויפו בפרעות שומר החומות, אפילו לא התבקשו לתת דין וחשבון, שלא לדבר על להתגונן בפני ועדת חקירה ממלכתית. והנה, בימים הקרובים, דווקא כמה מהקורבנות עלולים למצוא את עצמם בפני כתב אישום חמור ביותר. הנה לכם אבסורד שלקוח ממורשת סדום המקראית.
מדובר בארבעה תושבי לוד, יהודים נורמטיביים, נשואים ואבות לילדים, מי שעמדו בלילה הראשון לפרעות, 10 במאי, תחת התקפה של עשרות רעולי פנים. זה קרה שעות אחרי שחלק מהשכנים החביבים שלהם כבר הספיקו לשרוף מכוניות של יהודים, להפציץ באבנים ובקבוקי תבערה בתים, להעלות באש תחנת משטרה, בתי כנסת ומבני ציבור. אותם יהודים מותקפים התקשרו עשרות רבות של פעמים למשטרה והתחננו לעזרה. אבל, כפי שהודה לימים המפכ"ל קובי שבתאי, המשטרה "לא היתה ערוכה" להושיע. התוצאה - הם הופקרו להתקפות ערבים שניסו לחסלם.
מחוסר ברירה, הם נערכו להגן על החיים והרכוש, על הילדים והנשים. ואכן סביב אחת בלילה הגיעה התקפה של כ־20 רעולי פנים, בכיכר הפרחים שברמת אשכול. צפיתי השבוע בסרטון שצולם באירוע עצמו ובהחלט לא ניתן לטעות. התוקפים הערבים שעטו במורד השדרה, מדליקים וזורקים בקבוקי תבערה, משליכים אבנים ומשלהבים את עצמם בקריאות "אללה אכבר".
אי אפשר לפרש אחרת את הסיטואציה, לא בכוונות הרצח של הפורעים ולא באימת המוות שבטוח אחזה בקורבנות.
בנסיבות האלה, כאשר ההמון מסתער עליהם, היו כמה בעלי משפחות שומרי חוק שנערכו להגן על החיים ועל הבית. הם השתמשו בכלי הנשק שהם מחזיקים ברישיון בדיוק למטרה שלה נועדו, ירו באוויר ולעבר רגלי מבצעי הפוגרום כדי לעצור את ההתקפה.
לא ברור מי ירה ומי פגע, אבל אחד הפורעים, מוסא חסונה, נפגע ונהרג. ומיד, יתר חברי הכנופיה נמלטו בקריאות בהלה. הכל מתועד.
והנה, המשטרה והרשויות, שנכשלו כישלון מטלטל בהגנה על חיי היהודים המותקפים, גילו חריצות מדהימה ברדיפה אחר הקורבנות.
הם עצרו ארבעה לחקירה וניסו להחזיק אותם עוד ועוד במעצר, עד שבית המשפט שחרר אותם. בימים אלו מצפים להכרעת הפרקליטות בשאלה אם להעמיד את המגינים לדין. סדום כבר אמרנו?
כדי לחדד את היפוך היוצרות, נספר שהאבא ובני המשפחה של ההרוג, משפחת חסונה, מנהלים קמפיין של מסכנות וכחש, מתנערים אפילו מהתמונות המוכיחות הכל, שבהן הונצח הבן הפורע תוך כדי ההתקפה. האבא הגיע עד הכנסת כדי לטעון שהבן המסכן לא היה מעורב בכלום, ובכלל, המשפחה שוחרת דו־קיום.
וזה אף שאפילו אשתו של ההרוג ובן דודו הודו שהוא יצא "לשחרר את אל־אקצא" והשתתף בהתקפה נגד היהודים. רק בימים האחרונים הודיעה הפרקליטות שחסונה היה מעורב במעשי פשע, בסחר בנשק ובתקיפות. שלא לדבר על אחיו שיושב בכלא על רצח, אח אחר שעצור בחשד לסיוע לטרור ועוד אח שנגדו הוגש כתב אישום בגין סחר בנשק ותכנון פיגוע נגד יהודים. אגב, בני הדודים של ההרוג מעורבים בלינץ' של יגאל יהושע ז"ל. משפחה שכזו.
השורה האחרונה בלתי נתפסת.
לא ייתכן שהרשויות שהיו אמורות להגן על יהודי לוד ועכו, והפקירו אותם להתמודד עם הפורעים, יעמידו לדין דווקא את קורבנות המחדל שלהן עצמן.
עם מציאות שכזו היינו מצפים שיתמודדו יהודי רוסיה אחרי פרעות קישינב, לא יהודי ארץ ישראל במדינת ישראל הציונית...
https://www.maariv.co.il/journalists/Article-857577
תגוביות:
1.כל מערכת המשפט שלנו לא שווה פרוטה. צריך מערכת חדשה.
2.פרקליטות ומדיניות שמאלנית ארורה. מדברים על חוק כאשר החוק אינו מסוגל להגן על התושבים. צריך להעמיד לדין את אלו האחראים על כתבי האישום!
3.ההעמדה לדין את המתגוננים בלוד היא אבסורד בלתי נתפס. זה קו משפטי שרץ הרבה שנים כאן. החמלה שנוקטים מול עבריינים באשר הם לעומת ההתאכזרות אל הקורבנות. זהו עיוות של המושג "מוסר".
4.לפטר את מפכ"ל המשטרה והקצינים האחראים למחדל.
5.כל גופי השלטון נמצאים בידי השמאל הקיצוני. הפרקליטות, בג"צ, המשטרה. את המפכ״ל האידיוט היה צריך לסלק ברגע שאמר שהיהודים אשמים בפרעות. המשטרה הזו התנהגה כמו המשטרה הבריטית לפני קום המדינה, אבל ככה זה כשהשלטון, המשטרה, בג"צ והפרקליטות נשלטות בידי השמאל האנטי יהודי והאנטי ציוני.
6.אין בעולם עוד משטרה כל כך מגעילה, מושחתת ורקובה כמו משטרת ישראל.
7.השיבה הזוחלת – האסון שהושתק. צריך לומר שוב ושוב עד שתוקם ועדת חקירה: מה שמכונה "איחוד משפחות" זה האסון הגדול ביותר שאירע למדינת היהודים מאז הקמתה. למי שלא יודע: רבותי, כרבע מיליון ערבים התאזרחו במדינת ישראל לאורך כ-40 שנה! כן, רבותי, רבע מיליון ערבים ששינו את המאזן הדמוגרפי בישראל. בשנות החמישים היו בישראל כ- 150 אלף ערבים, וכיום כשני מיליון! כן, מי אחראי לאסון הזה? מי הפקידים שנתנו היתרים למה שמכונה "איחוד משפחות": שני ערבים שמתחתנים צריכים לגור דווקא במדינה היהודית שהם והנהגתם רוצים בחיסולה. מי נתן את ההיתרים? נדרשת ועדת חקירה ומיד. האם ידעתם שבין מקבלי האזרחות היו ששת אלפים אזרחים מצרים שהתחתנו עם ערביות "ישראליות"? אגב, כיום שוהים בישראל כ-30 אלף ערבים זרים שלא קיבלו "עדיין" אזרחות אלא "תושבות זמנית", והם ממתינים לקבלת אזרחות. מדינת היהודים שוחטת את עצמה בחרקירי בצווארה. נדרשת ועדת חקירה ממלכתית לאסון המושתק. היכן העיתונאי שירים את הכפפה ויחקור את המחדל-האסון הנורא?
8.אין כמו היהודים להאשים את עצמם בכל לדורותיהם.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
27454 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
בעולם של מוסקו הערבים תמיד קורבנות, המתנחלים תמיד בריונים, צה"ל עוסק להנאתו בהתעללות בפלסטינים, והעובדות ראויות לפרסום רק אם הן לא מפריעות לתוצאה הפוליטית הרצויה
"איזה כיף להכין כתבות של צבע ואווירה, חשבתי לעצמי כשצפיתי בכתבה שהכין יגאל מוסקו לפני שבוע וחצי ל'אולפן שישי' על הבדואים בנגב. כי כשאתה עוסק בתחקירים, אתה חייב לחקור ולנבור וללמוד ולהביא את הסיפור המדויק.
כשאתה פובליציסט, אתה יכול לכתוב את דעותיך ואת מה שעל לבך.
אבל כשאתה יגאל מוסקו, אתה דומה למי שקוצץ ירקות לסלט. אוהב כוסברה, מכניס. לא אוהב, משאיר בחוץ.
הכתבה ששודרה ביום שישי שעבר בערוץ 2 היתה סוג כזה של סלט. מוסקו הסתובב עם המצלמה בדרום וערבב בקערה שלו קצת עמדות פוליטיות וקצת תמונות. הוא הפעיל את המצלמה היכן שהיה לו נוח, וכיבה היכן שלא. חלק מהמידע הרלוונטי הוא סיפק לצופים, וחלק בחר לחסוך מהם. בקיצור, בית ספר לעיתונאות לא ממש היה שם".
עם הטקסט הזה פתחתי לפני מעט יותר משמונה שנים את הטור שכתבתי על העיתונאי יגאל מוסקו, אחרי כתבה שלו שנגעה בעניינם של בדואים בנגב. הפתיחה ההיא מתאימה, ממש מילה במילה, גם למה שהוא עולל לפני שבוע במסגרת אותה תוכנית.
מוסקו נסע לדרום הר חברון כדי להראות מה מעוללים היהודים הרעים לערבים המסכנים ושוחרי הטוב המתגוררים שם במערות, ובמבנים שבנו לצדן. הוא הראה תותחים מתנייעים של צה"ל שמסתובבים להם בין הבתים ומפריעים לילדים שלהם לישון. הוא הראה את המינהל האזרחי הנוראי - שכל מטרתו להציק להם ולהחריב להם את חיי השגרה - הורס להם את הכביש שסללו. הוא הראה את המתנחלים האלימים שמפחידים אותם. 15 דקות ו־34 שניות דקות שמספרות סיפור פשוט, חד־ממדי. יהודים רעים מול ערבים טובים. בנייה של מתנחלים שהיא "מאחז בלתי חוקי", מול בנייה פלסטינית שהיא "כפר". דוברי עברית שלא ברור מה הם עושים שם, מול דוברי ערבית שנמצאים בשטח מדורי דורות.
זו היתה כתבה שכולה אג'נדה. מאמר פובליציסטי מצולם, שבחר שלא לתת מקום לעובדות, ומכיוון שכך, ניתן להן אנחנו, כאן, את המקום המגיע להן. בואו נתחיל עם השאלה הכי מעניינת שעולה מן הכתבה הזו. למה, לעזאזל, מנסה מדינת ישראל לנשל פלסטינים אומללים מהאדמה שלהם, שעליה הם גרים מדורי דורות? ובכן, התשובה פשוטה. לא זה נכון ולא זה נכון. או במילים אחרות, גם האדמה אינה שלהם, וגם הם לא גרים עליה מדורי דורות.
את הסיפור כולו גוללה המדינה בתשובותיה לסדרת עתירות שהגישו הפלסטינים המדוברים לבג"ץ במהלך השנים. אם מוסקו לא קרא את החומר הזה, חבל. אם הוא קרא ובחר להתעלם ממנו, זה חבל עוד יותר.
ובכן, בשנת 1980 סגר צה"ל אזור רחב, המכונה שטח 918, והפך אותו לשטח אימונים. המדינה הציגה לבית המשפט שורה של ראיות, המלמדות על כך שלפני סגירת השטח, היא בדקה אם יש בו מישהו ומצאה שלא. עד לעשורים האחרונים לא היו שום מגורי קבע בשטח הזה. לא במערות שצילם מוסקו, שבהן סיפרו המרואיינים שלו על אבא שלהם שגר שם. ודאי לא במבנים הרבים שהפלסטינים הקימו בעשורים האחרונים.
הטענה הזו מגובה בעדויות של מי שפעלו במקום, בשנים ההן, מטעמה של המדינה. הטענה הזו מגובה בתצלומי אוויר. אבל זה לא הכל. בשלב מסוים החליטה המדינה לבדוק מי הם העותרים הפלסטינים, שמספרים שהם מתגוררים ב"כפרים" הללו באופן קבוע כל כך הרבה שנים. הבירור העלה שמעבר לעובדה שאיש מהם לא הביא מעולם ולו ראשית ראיה לכך שיש למשפחתו זכויות בקרקע, הרי שרבים מהעותרים רשומים בכלל כמי שמתגוררים בעיירה הסמוכה יטא, והם אף מחזיקים בה בבתים.
בקיצור, רחוק מאוד מהסיפור על ילידים שמתגוררים בשטח מאז תקופת האדם הקדמון, ושצה"ל הרע מתעקש להציק להם בניסיון לאמלל אותם.
הלאה. מוסקו מזכיר שבשנת 2000 הוציא בג"ץ צו ביניים האוסר על המדינה לפנות אותם. זו חצי אמת. כי צו הביניים אוסר על שני הצדדים לשנות את המצב. על מדינת ישראל הוא אוסר לפנות את הפלסטינים. על הפלסטינים הוא אוסר להמשיך לבנות ולהתפתח.
ומה עושים הפלסטינים מול הצו הזה של בית המשפט? מצפצפים עליו צפצוף אחד ארוך, ומזרימים לשטח עוד אנשים ומביאים עוד משפחות ובונים עוד ועוד מבנים.
רק כדי שהעניין יהיה מובן, נציין שמאז שהוצא הצו נבנו בשטח האש הזה לבדו מאות מבנים. בשטח האש הסמוך לו נבנו בתקופה הזו מעל לאלף מבנים בלתי חוקיים נוספים.
איך הפלסטינים מסבירים את זה? זהו, שהם לא נדרשים להסביר, כי מוסקו לא טורח לשאול. לא רק שהוא לא טורח לשאול, אלא שכשהמדינה מבקשת לעצור את הפעילות הבלתי חוקית הזו, מוסקו מאשים אותה בהתעללות בחסרי ישע. במילים אחרות, חוק זה עניין חשוב, ובג"ץ הוא מוסד רציני, אבל לא תמיד ולא לכולם.
אגב, מדינת ישראל, מסתבר, לא עד כדי כך רעה, כמו שמציירים ב"אולפן שישי". כבר בעבר, אף על פי שהמדינה קבעה שהפלסטינים משקרים, שאין להם שום זכויות בשטח, ושמעולם איש מהם לא התגורר במקום מגורי קבע, החליטה מערכת הביטחון ללכת לקראתם. בעקבות עתירה שהגישו בשנת 2000, בין השאר נגד שר הביטחון אהוד ברק, הודיעה להם המדינה שהיא מסכימה לאפשר להם להישאר בחלק משטח האש, ולחלק האחר שלו היא מוכנה לאפשר להם להיכנס לצורך עיבוד חקלאי ומרעה, בכל סופשבוע, ובשתי תקופות בנות חודש בכל שנה.
מאבק זוחל לתפיסת אדמה
אז מה הסיפור של האנשים האלה, ולמה הם גרים דווקא שם, אם יש להם בית בעיירה מסודרת?
או, עכשיו הגענו לשאלה החשובה, שאותה בחר מוסקו לעקוף.
מדובר בחבורה שנדחפת על ידי הרשות הפלסטינית, בעידוד ובתמיכה נלהבים של האיחוד האירופי ושל שורה של קרנות, במטרה לתפוס שטח. זה חלק ממהלך גדול, רחב, אסטרטגי, ממומן היטב. שטחי האש הללו, בדרום הר חברון, מהווים חציצה חשובה בין המרחב האורבני של חברון לבין הנגב.
לכן הרשות הפלסטינית משקיעה שם כספים. לכן מדינות אירופה בונות שם בשנים האחרונות מבנים, ומשקיעות בהצבתם של פאנלים סולאריים. זה קרב על שטח חשוב, והוא הרבה יותר גדול מעניינם של כמה פלסטינים שיישבו שם או לא יישבו שם. שום בית שמוקם באזור הזה לא נבנה בתמימות. כל בלוק שמונח באזור הזה הוא חלק ממאבק זוחל לתפיסת אדמה.
ובהמשך לתעמולה שהביאה אותנו עד הלום, גם התמונות שמראה מוסקו, של תותחים מתנייעים הנוסעים בין בתי הפלסטינים האלה, יכולות להעלות שאלות רק בפני מי שזורם עם התעמולה הזו, ושוכח את העובדות. החברים הערבים הללו התיישבו בתוך שטח אש של צה"ל ובנו שם באופן בלתי חוקי. ובדיוק כמו שמי שמתיישב באמצע אצטדיון כדורגל, עלול למצוא בחצר שלו את ערן זהבי, כך מי שפולש לתוך שטח אש של צה"ל, לא יכול להיות מופתע כשתותחים נוסעים לו מאחורי הבית. פשוט מאוד.
עכשיו בואו נדבר על האלימות. מוסקו מתאר עימותים בין תושבי חוות מעון היהודית לבין תושבי המאחזים הפלסטיניים, והוא בוחר צד. היהודים הם האלימים, הערבים הם קורבנות האלימות הזו. ואני רק זוכר בהקשר הזה עובדה אחת קטנה. אני זוכר שבשנת 1998 היו אלה הפלסטינים שרצחו את דב דריבן, תושב חוות מעון. אני גם זוכר שנציגי החמולה של הרוצחים מתגוררים עד היום באחד ה"כפרים" שעליהם מגונן מוסקו בכתבתו.
רגע, תשאלו, אבל למה להרוס להם את הכבישים שהם סוללים? הרי מוסקו הראה סרטון המתאר כיצד "9D צה"לי החריב את דרכי הגישה לשמונה כפרים". וצריך להודות שזה באמת נראה לא לעניין. אז גם כאן, כדאי לעבור מהתעמולה אל העובדות.
מעבר לכך שמדובר בסלילה פיראטית של כביש לא חוקי, וזה די מוזר לסנגר על מציאות שבה כל אחד יכול לסלול כביש איפה שבא לו, חשוב לדעת שלא מדובר בכביש תמים. מדובר בציר הברחות ידוע, שמאפשר מעבר קל ומהיר מהר חברון אל בקעת ערד וממנה אל יתר חלקי המדינה, בלי לעבור בשום נקודה שעליה מפקחת מערכת הביטחון.
המחבלים שביצעו את הפיגוע הרצחני במתחם שרונה בתל אביב ב־2016 השתמשו בציר דומה, בגזרה הזו. המחבלים הללו, אגב, הם בני החמולה של המרואיין המרכזי של מוסקו, זה שמחלק ציונים ומסביר למוסקו ש"חצי מהיהודים הם עם טוב".
תנועת רגבים - שעוסקת רבות באיום הנשקף מהבנייה הבלתי חוקית בשטחי האש המדוברים, ואף הביאה בעבר את ועדת החוץ והביטחון להתעמק בנושא - מנהלת מערכה ארוכת שנים כדי להכריח את המדינה לטפל בציר ההברחות המסוכן הזה, שעליו מוסקו מגונן.
עד בג"ץ הם הגיעו. לפני כשנתיים, בכתבה של אלישע בן קימון ב"ידיעות אחרונות", ערכו אנשי רגבים הצגת תכלית. הם רכשו קלצ'ניקוב צעצוע בחנות משחקים, ונסעו איתו ברכבם דרך "ציר מוסקו" עד למרכז המסחרי של ערד, ללא שום הפרעה. אז כן, כשהפלסטינים סוללים מחדש את הכביש הזה, טוב וחשוב לביטחון של כולנו שצה"ל הורס אותו.
נמשיך. בכל כתבה של עיתונאים שונאי מתנחלים, מראשית ההתיישבות ועד ימינו, מגיע השטיק השחוק שבו מתקרב הכתב אל חווה כזו או אחרת של יהודים, מצטלם כשהוא מנסה להיכנס אליה, וממתין שמישהו ייצא אליו ויגיד לו שילך מכאן. זה מצטלם נהדר. זה עבד באלף כתבות. זה עבד גם למוסקו, כשהתקרב לחווה של יששכר מן. "לפי החוק בישראל, זה תב"ע (תוכנית בניין עיר - ק"ל) מאושרת פה", אומר לו מן. "זה ממש לא השטח הפרטי שלך", עונה לו מוסקו. 100% מהאנשים שייצפו בכתבה הזו יקבלו את הרושם שהצעיר היהודי השתלט על קרקע לא לו, בעוד הפלסטינים שאותם מחבק מוסקו יושבים על אדמתם.
רוצים את העובדות?
ובכן, לפני שנים רבות הוקצתה הקרקע הזו, היושבת על אדמות מדינה, ליישוב מעון - כחוק, בצורה מסודרת - בחוזה משולש שנחתם עם החטיבה להתיישבות ועם הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש. בשלב מסוים הוקצתה הקרקע לטובת הקמת רפת משותפת ליישובים מעון וכרמל. יששכר מן יושב בתוך השטח הזה, בהתאם לחוזה עם האגודה המפעילה את הרפת. מדובר בקרקע שיש עליה תב"ע מאושרת, המייעדת את הקרקע הזו לחקלאות, וזה בדיוק מה שעושה בה יששכר מן.
יודעים מה? עזבו את כל הפרטים המייגעים הללו. הם לא חשובים כל כך. מה שחשוב זה שיששכר מן יושב בשטח הזה באופן שהוא פי מיליון יותר חוקי מהאופן שבו יושבים על הקרקע כל הערבים שמוסקו מסתחבק איתם, שתפסו שטח והתיישבו בו כי בא להם, שבנו מה שהם רוצים כי בא להם, וששמים פס על הפסיקה של בג"ץ כי בא להם. אבל ככה נראים הדברים בעולם של "אולפן שישי", עולם שבו אין עובדות ויש בו רק אג'נדה. יששכר מן מצולם כמו בריון. הפלסטינים כמו קבוצה חסרת אונים שכולם חברו יחד כדי לפגוע בה.
רגע, וכל זה עוד לפני שהתייחסנו לקטע הנפלא באמת שבו מספר מוסקו שכאשר הפלסטינים "מנסים להביא עוד מים מהעיירה הפלסטינית הקרובה, ישראל חותכת את הצינורות. בשלב הבא", הוא מוסיף בנונשלאנט, "הם גונבים מים מהקווים של ההתנחלויות עד שעולים עליהם". וכשמוסקו מתאר את זה בקולו הנעים, באדישות, כמעט בחביבות, זה נשמע לגמרי סביר. שהרי מה יותר טבעי מלגנוב מים? עכשיו, תארו לעצמכם שמאחז בלתי חוקי של מתנחלים על ראש גבעה בשומרון היה גונב מים מהעיירה הפלסטינית הסמוכה. מה הסיכוי שגם את זה היו מלווים ב"אולפן שישי" בקריינות מכילה שכזו?
אין תגובה
ואם מישהו הגיע עד הנה ועדיין לא השתכנע שלא מדובר במסמך עיתונאי אלא בכתבת תעמולה, הוא מוזמן ללכת אל סופה של הכתבה, אל הקטע שבו מספר מוסקו ש"מועצת הר חברון סירבה אפילו למסור תגובה ל'אולפן שישי'". ואני מודה שזה סקרן אותי. תגיד, שאלתי את יוחאי דמרי, ראש המועצה האזורית הר חברון, מה העניין? דמרי סיפר שדווקא היה לו עניין להציג למוסקו נתונים שילמדו אותו עד כמה הוא טועה, אבל מכיוון שהתוכנית "אולפן שישי" משודרת בשבת, ולאחר שהתייעץ עם רבנים, החליט להימנע מכך, לא לפני שהסביר למוסקו את הסיבה.
דמרי גם הראה לי את המייל ששלחה הדוברת שלו למוסקו. "נשמח לשתף פעולה, להציג חומרים ולהתייחס למציאות האמיתית בשטח, ככל שהכתבה לא תהיה כרוכה בחילול שבת". קשה לבוא בטענות למוסקו, שלא הזיז את התוכנית שלו ליום אחר, אבל אפשר בהחלט לבוא אליו בטענות על מצג השקר שהציג, כשנתן את הרושם שהמועצה בחרה, סתם כך, לא להשיב.
שאלתי את מוסקו למה לא טרח לקרוא בשידור מה שכתבה לו המועצה, או לכל הפחות לספר לצופים שלו שהמועצה לא סתם "סירבה למסור תגובה", אלא הסבירה שיש לה בעיה הלכתית ואף ניהלה איתו דין ודברים בסוגיה הזו. "לאחר שצפיתי בסרטונים רבים של יהודים רעולי פנים ממאחזי המועצה מיידים אבנים בשבתות", השיב לי, "סברתי לתומי שאין בעיה הלכתית למסור לפחות תגובה לתוכנית שמשודרת בשבת. עובדתית: סירבו להגיב".
הבנתם? אם ברחבי המועצה יש מישהו שזורק אבנים בשבת, אפשר להניח שגם לראש המועצה השבת הזו לא באמת חשובה כל כך. התשובה של מוסקו מלמדת על משהו עמוק הרבה יותר. מוסקו ודומיו רואים את כל המתנחלים כגוש אחד. אין טובים ורעים, אין הגונים ולא הגונים. אין משליכי אבנים ומי שאינם משליכים אבנים. כולם רקמה אנושית אחת חיה. זה מצטרף לעובדה שבארבע מתוך חמש השאלות שהעביר לדמרי, הוא ביקש את תגובתו של ראש המועצה לאירועים שבהם, לפי הנטען, נקט מישהו אלימות בשטח השיפוט של המועצה. "גם ביישובים אחרים אתה מטיל על ראש הרשות את האחריות לעבריינים שבתחום הרשות שלו"? שאלתי את מוסקו, "רון חולדאי אחראי בעיניך לאונס שאירע השבוע בתל אביב"?
"אם ראש המועצה מתנער ומגנה את התופעות שהופיעו בכתבה", השיב מוסקו, "באמת מצער שלא מסר תגובה". וזה כל העניין על רגל אחת. חולדאי מתנגד למעשי האונס שנעשים בתל אביב, בדיוק כמו שדמרי מתנגד לזריקות אבנים שמתרחשות אצלו במועצה. אבל מדמרי מצפים המוסקואים לגנות זריקות אבנים, ואל חולדאי לא צלצל מעולם עיתונאי כדי לשאול אותו אם הוא מגנה את האונס.
ואם מישהו קיבל בטעות את הרושם שיש לי טענה אל יגאל מוסקו, אז חשוב לי לתקן את הרושם הזה. מוסקו לא אשם. מוסקו לא אחראי. מי שאחראית זו מערכת התוכנית "אולפן שישי", שכבר שנים מאפשרת לו לפרסם את כתבות השטנה הללו - שהמתנחלים נראים בהן כמו שהם נראים בכתבות של הטלוויזיה הפלסטינית - בלי עריכה, בלי ביקורת ובלי להתעניין בעובדות.
https://www.maariv.co.il/journalists/Article-856204
תגוביות:
1.לא נשכח לעולם איך רצחו יהודים ברכבם באבנים, איך עשו לינץ' למשפחות, כשתינוקות יהודים צורחים ברכב, איך שרפו בתי כנסת, איך עשו לינץ' באנשי לוד ורמלה, איך הוציאו אישה מרכבה בצומת שוקת. חרם לצמיתות על ערביי ישראל. לא קונים מהם בחיים ולא נותנים להם שקל. חרם לצמיתות.
2.בערוצי התקשורת עומדים לעבור את הקו האדום של לאתגר את הסבלנות של רוב האזרחים. ההסתה שלה הם קוראים חופש ביטוי ודמוקרטיה עומדת להתפוצץ להם בפנים.
3.מה שבאמת כואב זה שממשלת ישראל הרופסת לא עושה כלום לאורך כל השנים הללו. מי שלא מיישב את הקרקע, יאבד אותה.
4.בשילוב כוחות ערבים-איסלאמים-פלסטינים-איחוד אירופי-שמאל ישראלי-ובעידוד אנטישמים מכל העולם, מצליחים ערבים-איסלאם-פלסטינים לממש את תכנית השלבים ארוכת הטווח של כיבוש ישראל (שיטחי סי, נגב, גליל ובעתיד גטו גדרה-חדרה). הכיבוש נעשה בצורה זוחלת, כמעט לא מורגשת ומלווה בשילוב טרור-תעמולה זדונית, ערמומית ושיקרית-לחץ בין לאומי. ממשלות ישראל מאז תהליך אוסלו (שכניראה עודדו התיישבות ערבית לא חוקית=כיבוש הנגב בעבור תמיכה בתהליך ה"שלום" הקטסטרופלי, שהוסיף כ-1700 קברי "שלום" של יהודים חפים מפשע), ועד היום התעלמו/הפקירו את הנגב/גליל/שיטחי סי והאסון לישראל זה רק שאלה של זמן.
הלואי ואפשר היה להגיע להסדר עם האויב. מאז מצרים וירדן חתמו הסכם "שלום" עם ישראל, ישראל נכנסה לאין ספור מלחמות וטרור "פלסטיני" (שלאחר הסכמי ה"שלום" הפכו לחוד חנית מלחמת האיסלאם הערבי בישראל) כאשר הם מנצלים את "הכיבוש" ו"המתנחלים" כנשק תעמולה יעיל נגד ישראל. ממשלות ישראל לא רק שמפקירות את שיטחי סי/גליל/נגב לכיבוש זוחל ערבי-איסלאם-פלסטיני, אלא גם לא מסבירות בתוך ישראל ובעולם כיצד עד 1967 היו מלחמות וטרור ערבי-איסלאם-פלסטיני לחיסול והבאת שואה על ישראל, וב-1967 ישראל יצאה למלחמת מגן על נפשה נגד אותו טרור, וכתוצאה שחררה שטחי מולדת ומורשת יהודית כבושה על ידי טרוריסטים צמאי דם.
5.קשה לקרוא שבוע אחרי שבוע על הפעילות הערבית בישראל, על רפיסות המדינה כנגדה, על ההתערבות הזרה ועל הגיבוי והתמיכה המלאים של השמאל לפעילות שכל כולה אנטי יהודית.
6.הרצל טעה. יהודים לא יכולים להקים מדינה. ואם בטעות היא הוקמה - הם יהרסו אותה.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
27454 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
אפי איתם: "הצונאמי נגד מה שקורה פה יתעורר"
השר לשעבר אפי איתם תוקף בחריפות את ראש הממשלה: "מי שבאמת חפץ חיים בפוליטיקה צריך לדעת: הקול המושתק לא ייאטם".
השר לשעבר אפי איתם תוקף בחריפות את ראש הממשלה נפתלי בנט ואת התנהלותו מאז נכנס לתפקיד.
"יש היום ציבור ענק שמבין שהולכים ונכפים עלינו עניינים שהם זרים לנו לחלוטין - תרבותיים, ביטחוניים, כלכליים, לאומיים. והצונאמי הנגדי הפנימי למה שקורה פה עכשיו עתיד להתעורר. אני לא יודע סביב איזה אירוע נקודתי זה יקרה, אבל נהמת ההמון העצום הזה הולכת ובוקעת", אמר איתם בראיון שיתפרסם במלואו מחר במוסף 'שישבת' בעיתון 'ישראל היום'.
לדברי איתם, "אם אני יכול לרשום לבנט הערת אזהרה, היא בעניין הזה. הקול הזה לא יכול להיות מושתק, והוא לא ייאטם. הוא יבקע כל כיפה וכל קיר שיעמדו בפני האותנטיות היהודית-לאומית-ציונית שלו. מי שבאמת חפץ חיים בפוליטיקה, מעבר לזה שהוא יושב עם כתר קטן על הראש ויהיה ראש ממשלה לאיזה זמן, צריך לדעת שהקול הזה כאן, והוא יבקע בקול גדול".
איתם מותח במהלך הראיון ביקורת חריפה על הממשלה עקב שילוב ערביי ישראל בקבלת ההחלטות. "העובדה שערביי ישראל הפכו להיות חלק מהנהגת המדינה היא חציית קו חמורה. הם היו תמיד אלמנט חיצוני. לא מושפל, לא מבוזה, בעל זכויות - אבל חיצוני. בנט יישא על גבו לנצח את האסון הזה. ההכנסה שלהם לממשלה שקולה לתבוסה במלחמה".
השר לשעבר מזהיר מפני האיום של ערביי ישראל. לדעתו, "ערביי ישראל חמושים היום בהיקפים שלא שייכים לשום איום פלילי".
הוא גם קורא להפיל את שלטון חמאס בעזה. "הייתי נותן לצבא שישה שבועות לסיים את הסיפור הזה".
נוסף על כך, הוא קובע שהצבא איבד את הרצון להילחם. "הפכנו לפחדנים, והפחדנות הזאת נובעת קודם כל מחוסר היכולת שלנו לספוג נפגעים, שזה מה שעומד למבחן במלחמה".
לראשונה, מתייחס איתם לפרשת סיכול מינויו ליו"ר יד ושם וקובע, "אלקין, בנט ושקד שתמכו בי, שינו את עורם. אף אחד מהם לא התקשר אלי. הם פעלו באישון לילה".
https://www.inn.co.il/news/501802
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
27454 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
הרב דרוקמן, הרב מאזוז, הרב ליאור והרב אליהו פנו לראשי מערכת הביטחון ובקשו לחזק את מוסר הלחימה היהודי לאור פרעות תשפ"א ו'שומר החומות'.
רבנים בכירים קוראים היום (ה') לרמטכ"ל אביב כוכבי, למפכ"ל קובי שבתאי, לראש השב"כ נדב ארגמן וראש המוסד דוד ברנע לחזק את מוסר הלחימה היהודי הבסיסי ולתעדף את חיי דרג השטח של כוחות הבטחון וחיי יהודים שהותקפו, על פני חיי האויב ואוכלוסיית האויב.
"אנו רבני ישראל מחזקים את ידיכם במלאכת הקודש של בטחון ישראל, והפקת הלקחים ממבצע "שומר החומות" ופרעות התשפ"א, אותם חוללו אויבים ערבים מבית ומחוץ." כתבו הרבנים.
הרבנים הבכירים הוסיפו: "אנו תומכים בכם, בחיזוק עקרון הלחימה המוסרי היסודי: חיי כוחותינו ועמנו – עדיפים על פני חיי האויב ואוכלוסיית האויב
במצבי מלחמה, מבצע צבאי, בטחון שוטף ובטחון פנים."
על הקריאה חתומים הרבנים: הרב מאיר מאזוז -ראש ישיבת כסא רחמים, הרב חיים דרוקמן - ראש ישיבת אור עציון וראש מוסדות בני עקיבא, הרב דב ליאור - רב העיר קרית ארבע-חברון לשעבר, והרב שמואל אליהו -רב העיר צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
מנהל ארגון תורת לחימה, סרן במיל' הרב אביעד גדות שארגונו יזם את המכתב, הסביר: "כארגון הפועל לקידום ושמירה על צה"ל כצבא יהודי מנצח, אנו עוסקים גם בשגרה וגם בזמן לחימה, בחיזוק זהותו היהודית של צה"ל ובחיזוק רוח הלחימה וערך הנצחון. הדברים קשורים ואחוזים זה בזה כי מי שלא יודע על מה הוא נלחם, לא ידע גם כיצד להלחם."
גדות הוסיף: "מה שלא עובד בשגרה, לא עובד בחירום. יסודות מוסריים רעועים, קרסו לנגד עיננו אל מול התקפת הרצח של החמאס אשר הפעיל גם את מנגנוני הטרור של הגיס החמישי הערבי בתוככי מדינת ישראל, שהכניס אותנו לעסוק גם בטיפול המשטרתי באויב זה.
לדוגמא: אנו מתריעים בשנים האחרונות על הפריצות לבסיסי צה"ל ושוד האמל"ח על ידי ערבים ובדואים ואוזלת יד בכירים בנושא, והנה הנשק הזה הופנה נגד יהודים בלוד, רמלה, במשולש ובנגב."
הוא הוסיף: "הבעיה היא מבצעית, אך קודם לכן היא עקרונית-מוסרית: אם אינך מסוגל להגדיר ערבי לאומני רצחני כאויב, לא תוכל להשכים ולטפל בו מבעוד מועד. אם רוח המפקד היא שאתה בא כאילו מהאו"ם והמטרה היא רק להשיב את השקט והסדר, ולא לטפל טיפול שורשי, התוצאה היא 'סולחה' ורפיסות מול אותם ערבים, במקום להיכנס ולנקות את המוגלה שהצטברה. עד לרגע זה אותו נשק צה"לי קיים בידיהם ולא נאסף."
בארגון תורת לחימה, שבזמן המבצע אף הצליח לשנות את הפקודה של אגף המבצעים, וביטל הנחיה לחיילים בחופשה לנוע ללא נשק ומדים מחשש שייפגעו על ידי ערבים, שלחו גם מתנדבים חמושים ושאינם חמושים לערים לוד ורמלה.
בארגון רואים קו מחבר בין הטיפול הלקוי בטרור הערבי מבית, ובין החשש של צה"ל להפגיז מחבלים החוסים בצל אוכלוסיה אזרחית תומכת, ועיסוק יתר ב'ניטרול' רקטות, אמל"ח ומנהרות, במקום לפגוע באויב עצמו.
גדות חתם: "במערכת הבטחון מפיקים לקחים מפרעות תשפ"א ומבצע שומר החומות - מבצעית וארגונית. אך הלקח המרכזי הוא מוסרי: האויב לא חוסל ולא נכתש ולא הוכרע כראוי.
הסיבות: הוראות עקומות של פתיחה באש, מוסר לקוי, והיעדר הגדרת הגיס החמישי הערבי בתוככי המדינה כאויב.
כארגון קציני ומשרתי מילואים, המבטא את רוחו הבריאה של עם ישראל, חשוב לנו לחזק את הטוב ולהראות כיוון לתיקון, למידה ושיפור. נקווה שפניית גדולי הרבנים שיזמנו בנושא תחדד ותביא לידי ביטוי את מוסר הלחימה היהודי הבסיסי: חיי כוחותינו ועמנו עדיפים על פני חיי האויב".
https://www.inn.co.il/news/501871
תגוביות:
1.מפחיד כמה אנחנו רחוקים משכל ישר ובגלל זה כל הכוח של מערכת הבטחון מסורס.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
27454 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
ההכנסה של ערביי ישראל לממשלה שקולה לתבוסה במלחמה. בנט יישא על גבו לנצח את האסון הזה" • "הרעיונות של מנסור עבאס ושל הנהגת חמאס בעזה הם אותם רעיונות" • "הפכנו לפחדנים, והפחדנות הזאת נובעת קודם כל מחוסר היכולת שלנו לספוג נפגעים" • "יש היום ציבור ענק שמבין שנכפים עלינו עניינים שזרים לנו לחלוטין - תרבותיים, ביטחוניים, כלכליים, לאומיים" • "אנשים אומרים לעצמם: 'די, אנחנו יהודים וישראלים, ואנחנו רוצים שהמדינה הזאת תהיה מדינתנו, ולא מדינת כל דעותיה ואזרחיה וזרמיה ורעיונותיה'" • אפי איתם זועם, ויש לו גם תוכניות איך לעשות שינוי
בגיל 69, אפי איתם לא מפסיק להילחם. עכשיו הוא יוצא למלחמה על הבית, או כמו שהוא קורא לזה - "מלחמה מול הכוחות האדירים שמעמידים את המדינה בסכנה".
למען המטרה הזאת החליט איתם לשבור שתיקה ארוכה. הוא שתק כשעלה וסוכל מינויו לתפקיד יו"ר יד ושם, והוא שתק כשחלקים בציונות הדתית - בשר מבשרו - חברו לרשימה ערבית־אסלאמית להקמת ממשלה. עכשיו איתם מדבר על הכל. כדרכו, בלי מחסומים ובלי פילטרים, ועם משנה סדורה ובלתי מתנצלת. לא כולם יאהבו לקרוא את הדברים (בנט ושקד, תתכוננו), חלקם יחשבו שהם מתקפה מסוכנת על כל מה שהם מאמינים בו, אבל גם להם כדאי לפחות לחשוב על מה שהוא אומר.
אנחנו נפגשים בתל אביב. איתם סיים לאחרונה את תפקידו כיו"ר חברת "ג'ני אנרג'י אינטרנשיונל", שחברה־בת שלה עוסקת בהפקת נפט מפצלי שמן. עתה, כשעיתותיו בידיו, הוא מתפנה גם לדברים אחרים. קשה לחמוק מהרושם שמדגדג לו לשוב לעשייה הציבורית.
"השיח שמתקיים היום במדינה הוא שטחי", פותח איתם, "מדברים על זהות, לא על מהות. אתה ביביסט או בנטיסט, שמאלן או ימני. כל השיח הזה הוא שטויות, גם אם השטויות הללו נאמרו על ידי אקס נשיא. שיח השבטים הזה.
"הוויכוח האמיתי העמוק הוא בין הפְנים לחוץ. כשהחוץ משתלט על הפנים, אתה נהיה חלול. ומה שאנחנו רואים עכשיו זה קרב עצום, קיומי, בין הפנים שלנו לבין החוץ, כשהחוץ נהפך להיות המהות. אנחנו משתתפים במסיבה אינסופית של רעיונות ושל זהויות, שואו שמאיים על האמת הפנימית שלנו.
"במקום שבו אני גדלתי (קיבוץ עין גב; י"ל) אמרו כל יום בכניסה לחדר האוכל 'נומה ארץ עמק תפארת, אנו לך משמרת'. עם השיר הזה נכנסנו לאכול וקבענו לאיזו יחידה נלך לצבא, וגם קמנו להסתער, כי זאת היתה האמת הפנימית של הקשר שלנו לארץ ולעצמנו. ליהדות שלנו, לא במובן הדתי־פולחני, אלא במובן המהותי.
"על קווי החוף האלה של המהות שלנו מתנהל היום קרב. על המקום הבטוח - המשפחה, האומה, האמת, המוסר - שהחוץ מסתער עליהם כל הזמן. והצונאמי מאיים למחוק את קווי החוף האלה".
"שיח השילוב הוא שטות"
אתה אומר שהמדינה בסכנה?
"כן. אנחנו בסכנה של התבוללות בתוך עצמנו. אוטו־התבוללות. הצונאמי הזה שאני מדבר עליו מוחק את כל קווי החוף. את קו החוף הלאומי, הטריטוריאלי, את השמות, את השפות. הוא שטף את כל הדמוקרטיות בעולם המערבי, את הזהויות הלאומיות שלהם, ומחק את כל המהויות. עכשיו הוא מאיים גם עלינו ועל הווילה המופלאה שבנינו כאן".
איך הוא מאיים עלינו?
"אתן לך דוגמה. אחד המאפיינים הכי מובהקים של שיח מהויות לאומי הוא השיח על הגבולות. זה המאבק על האדמה שלנו, ואנחנו נוחלים בו תבוסה מוחלטת. לא ביהודה ושומרון, אלא בתוכנו, בנגב ובגליל. הריבונות של מדינת ישראל הפכה מנומרת".
אנחנו מאבדים את הנגב והגליל?
"ברור. אנחנו כבר לא עובדים. כבר לא חקלאים. כבר לא בונים. אם הארץ היא שלך במהות, אתה עובד בה ובונה בה. אם היא חלק מהעולם, מה זה משנה מי מעבד אותה, מי מוציא ממנה פירות?
"הקרב הזה שוטף אותנו בכל תחומי החיים, והוא קורה כי איבדנו קשר עם המהות. זה ניכר בכל מקום. במוטיבציה לשרת בצבא, ואפילו בנכונות של הצבא להסתכן ולשלם מחיר בחיי אדם. לשלם מיליארדים על טכנולוגיות זה בסדר, אבל זה נובע במידה רבה מהחשש שאם נועמד במבחן, החברה הישראלית לא תעמוד בו.
"האויבים שלנו מזהים את החולשה הזאת. כשהמהות שלנו היתה יותר ברורה, בעשורים הראשונים של המדינה, האויבים שלנו הורתעו ממנה. לא מהעוצמה הצבאית, כי בה היינו נחותים בכל פרמטר צבאי קלאסי, אלא מהעוצמה המהותית. מהאחדות סביב הרעיון שזאת מדינתנו, ואנחנו שומרים עליה ומוכנים לשלם עבורה מחיר.
"פעם צידקת הדרך היתה ברורה לנו, כי ידענו מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים - למדינה יהודית חזקה, מוסרית מאוד, שרותמת את העבר ואת ההווה שלה אל העתיד. כדי להגיע לשם אפשר וצריך להיאבק בסבך. אבל אנחנו הפכנו את הסבך לעיקר: מה נעשה עם הפוליטיקה, ומה נעשה עם ערביי ישראל, ומה העולם יגיד. יצרנו פה בעיה רבת משתנים, והפסקנו להסתכל על היעד".
והיום אנחנו גדולים וחזקים, וקיומנו כאן לא מוטל בספק.
"אימפריות ענקיות מתו זקופות. לא היה אפשר להבין מה מוטט אותן. הן היו חזקות צבאית וכלכלית, אבל התפוררו בגלל אובדן דרך פנימי. בגלל חוסר היכולת להגדיר את המהות שלהן".
וזה עלול לקרות לישראל?
"לא עלול. זה קורה. הציונות לא היתה נקודת ציון. היא תכלית המסע. היא הפלס, הערך שעל פיו אנחנו מודדים אם אנחנו מנווטים נכון או מתברברים. היום זה הכל חוץ מזה. אוסף של רעיונות שבאים מבחוץ, שקובע שאין הבדלים וכולם אותו הדבר".
וכולם לא אותו הדבר?
"ברור שלא. אתה ואני אותו הדבר? גבר ואישה הם אותו הדבר? ערבי ויהודי? מה פתאום. ערביי ישראל הם אזרחי המדינה, אבל הם בשום פנים ואופן לא חלק מהותי מהמפעל הציוני.
"יש לי הרבה טענות לממשלה הזאת, אבל העובדה שערביי ישראל הפכו להיות חלק מהנהגת המדינה היא חציית קו חמור במאבק שבין הפנים לחוץ. ערביי ישראל היו תמיד אלמנט חיצוני. לא מושפל, לא מבוזה, בעל זכויות - אבל חיצוני".
אויב? סכנה?
"זאת כבר ההחלטה של החיצוני. אם הוא רוצה להשתלט על הפנימי, אם אחמד טיבי רוצה שמדינת ישראל תאבד את מהותה היהודית, הלאומית, הציונית, אז הוא מתחיל להיות סוג של אויב.
"הפיכתם לגורם שעל פיו חיה או קיימת מדינת ישראל היא סוג של אבסורד, שאי אפשר להכיל אותו. כשאני שולח את בניי - כולם עוד עושים מילואים - ובקרוב את נכדי הבכור, להילחם בחמאס בעזה, וחמאס האידיאולוגי יושב בממשלה, זה יוצר דיסוננס קשה ביותר. הרעיונות של מנסור עבאס ושל הנהגת חמאס בעזה הם אותם רעיונות".
הם סוס טרויאני בממשלה?
"סוס טרויאני זה משהו שמנסים להחביא אותו. פה מדובר בקריסה של הבנת המהות של מדינת ישראל. עבאס הוא אפילו לא סוס טרויאני. הוא אומר 'אני חמאס, ואתם, בכספי המסים שלכם, תממנו את תנועת חמאס בגלל שאתם רוצים לקבל הכרעות פוליטיות בעניינים שביניכם, היהודים'".
מדובר בחמישית מאזרחי המדינה. לא עדיף לשלב אותם?
"שיח השילוב הוא שטות. זה שיח חוץ. שיח של זהויות, לא של מהויות. ערביי ישראל הם לא יהודים, לא ציונים, לא שותפים בצידקת הדרך שלנו. הם צריכים ליהנות מכל זכות אנושית, אזרחית, חוקית, אבל הם לעולם לא יהיו שותפים נאמנים למהות של מדינת ישראל.
ערביי ישראל בחרו צד. הם אומרים את זה בצורה מאוד מפורשת. הם הזרוע המדינית־פוליטית הפנים־ישראלית, שנועדה לעזור לזרוע החיצונית, הצבאית, שפועלת נגדנו. זאת תנועת לפיתה".
מה הפתרון?
"אם השימוש שעושה קבוצת מיעוט, אפילו גדולה, בכללים של הדמוקרטיה מערער את המהות של המדינה כיהודית, ציונית ולאומית, צריך לטפל בכללי הדמוקרטיה באופן שבו הדמוקרטיה לא תהרוג את המהות של מדינת ישראל".
לשלול מערביי ישראל זכות הצבעה?
"עד עכשיו היה קונצנזוס בין ימין לשמאל: שיממשו את זכותם האזרחית להצביע, אבל הם לא יכולים להיות חלק מהממשלה, מהרשות המבצעת ומקבלת ההחלטות. מאז קום המדינה כל המפלגות הציוניות הבינו שהשינוי הזה ייצור עימות חזיתי בין שתי המהויות - הדמוקרטיה והזהות הציוניות־יהודית־לאומית של המדינה. לכן הן נמנעו מזה.
העמדה הזאת, שנועדה מצד אחד לייצר אפיקי דמוקרטיה סבירים לציבור הערבי, אבל לא לתת להם שותפות בהנהגת המדינה, נשטפה. יהיה קשה מאוד להחזיר את המצב לקדמותו, המחיר יהיה שינוי זהותה של המדינה".
אז מה קרה לנתניהו שהפך את המפלגות הערביות ללגיטימיות וניהל איתן מו"מ? ומה קרה לבנט שהכניס אותן לממשלה?
"מנהיגים מתערערים תחת הצונאמי החיצוני. זה קרה לבגין, זה קרה לרבין, זה קרה לשרון, וזה קרה גם לנתניהו. לקראת הסוף הוא התערער. אבל הרעיון אצלו היה שהם יתמכו מבחוץ באמצעות הימנעות, לא עלה על דעתו שהם יהיו חלק מהממשלה, ואני יודע את זה ממקור ראשון.
בנט יישא על גבו לנצח את האסון הזה. ההכנסה של ערביי ישראל לממשלה שקולה לתבוסה במלחמה".
ואולי זה קרה כי הכל כאן הלך להקצנה. גם המפד"ל, שבה גדלת, קיבלה כיוון משיחי והפכה קיצונית ומאוד דתית. גם החרדיוּת הלכה להקצנה. אולי זאת ריאקציה לכך.
"בתוך פסטיבל המסכות והזהויות, כולם התברברו. מה שאני ואתה עושים כאן הפך להיות מאוד נדיר. היכולת לשבת, לשוחח. דעותיך לא חייבות להיות מקובלות, אבל אפשר לדבר עליהן. הציונות הדתית היתה אמורה להיות הליבה של המהלך הציוני. זה לא קרה".
לגייס אנשים ורעיונות"
איתם נשוי לעילית, אב לשמונה וסבא ל־34 נכדים, מתגורר במושב נוב ברמת הגולן. הוא התגייס לצה"ל ב־1971 ועשה את עיקר שרותו בחטיבת גולני. במלחמת יום הכיפורים קיבל את עיטור המופת על חילוץ פצועים תחת אש ברמת הגולן, ובמבצע אנטבה פיקד על סיירת גולני. בהמשך פיקד על חטיבת גבעתי ועל עוצבת הגליל, בשיאה של הלחימה בחיזבאללה בלבנון. בשנת 2001 השתחרר מצה"ל בדרגת תת־אלוף, אחרי שלא קודם לדרגת אלוף, לטענתו ממניעים אישיים.
הוא נכנס למפד"ל ונבחר לראש המפלגה. בשנת 2002 הצטרף לממשלת שרון והיה שר התשתיות, ובהמשך שר הבינוי והשיכון. הוא הוביל את פרישת המפד"ל מהממשלה סביב תוכנית ההתנתקות, ובהמשך פרש בעצמו מהמפלגה (ששינתה שמות), עד שפרש כליל מהפוליטיקה ב־2010.
שילמת מחיר בגלל דעותיך. בצבא, בפוליטיקה.
"ממרום 70 שנותיי אני יודע שזה עשה לי רק טוב. בסופו של דבר, אומֶר חיינו לא נשען על כמה תארים או כסף אספת, אלא מי אתה ומה היית ועשית. במובן הזה, תמיד היה לי טוב. אמרתי את האמת שלי, בלי לחשוב על ההשלכות שיהיו לזה על הקידום שלי בצבא או על ההתקבלות שלי לחוגים שונים במדינת ישראל. עשיתי את מה שאני מאמין בו, וכך אני חי".
אתה חושב שלא התקדמת בצבא בגלל הכיפה והדעות?
"הדעות שלי היו תמיד לאומיות, יהודיות, ציוניות, לוחמות. כנראה פחדו מהן, ורוב הזמן גם השתמשו בהן נגדי. במה שכונה 'משפטי גבעתי' באינתיפאדה הראשונה (כמה מפקודיו טענו כי הוא הורה להם לשבור ידיים ורגליים של פלשתינים; י"ל) היו חיילים שסרחו, ואני לא הסכמתי לגבות אותם. גם בגולני היו דברים כאלה, אבל שם גבי אשכנזי היה המח"ט, אז זה התקבל כדבר פשוט".
ובגבעתי לא, בגלל הכיפה שלך?
"ברור. חד־משמעית".
ואתה חושב שהיום יש פחות אומץ מחשבתי במערכות האלה?
"בהחלט. אומץ מחשבתי לא נובע מאופורטוניזם. הוא נובע מצידקת דרך. מהבנה שיש בעולם אמת. שיש דרך נכונה ודרך אחרת שהיא שגויה, ולא הכל חלק מאיזה נרטיב לגיטימי. כשאתה אומר אמת, אתה צריך להיות מספיק אמיץ כדי לדעת שגם יבקרו אותך על הדברים שלך. ואני לגמרי בסדר עם זה".
"לפני הקמת הממשלה הנוכחית דיברתי עם בנט", הוא מגלה, "היו לנו שיחות לא מעטות. הוא אמר לי שהממשלה הזאת, עם ליברמן וסער, היא עשר מעלות ימינה מממשלת נתניהו. אמרתי לו שהוא טועה בהערכת הכוחות החיצוניים שפועלים. אלה כוחות אדירים, ארגוניים, כספיים, חלק גדול מעולם התקשורת ומהאקדמיה. איזו עוצמה הוא יודע להעמיד מנגד? זה לא הכל עניין של מספר המנדטים. חייבים גם צידקת דרך וכיוון. לממשלה הזאת אין כיוון".
לדבריו, הוא עסוק עכשיו בגיבוש חלופה. "לא פוליטית, בשלב הזה, אלא רעיונית. האינסטינקט של מי שהפסיד הוא להסתער ולנסות לכבוש מחדש את השלטון, אפילו באגרסיביות. זה מזכיר לי את גולני, כשאבד החרמון. התגובה הראשונית היתה 'בואו נסתער וניקח אותו בחזרה'. אבל הקרב הזה נכשל.
"צריך להתארגן. לגייס מחדש אנשים ורעיונות. זה מה שעשה השמאל אחרי שאיבד את השלטון. הוא הלך לעולם החיצוני, הליברלי, ובנה קאדר שלם של רעיונות".
השמאל והחוץ זה אותו הדבר בעיניך?
"רוב היהודים במדינת ישראל מבינים שללא הרעיון היהודי־ציוני־לאומי, כל המעשה של מדינת ישראל הוא חסר פשר. השמאל הוא קבוצה מאוד מצומצמת, שעוסקת בהזרקה של רעיונות חיצוניים אל תוך המהות הישראלית".
הנכדים של הקיבוצניקים שגדלו איתך בעין גב הם שמאל? הם חוץ? הם סכנה למדינה?
"חלילה. בגלל זה אני אומר שהמאבק היום הוא לא בין ימין לשמאל, אלא בין פְנים לחוץ. כל מי שגר פה ומגדל פה ילדים ונלחם פה מלחמות ומעבד את אדמת הארץ ומביא לה פירות הייטק אדירים, הוא פנים. אבל יש מיעוט קטן שמביא רעיונות שמסכנים אותנו, כמו 'מדינת כל אזרחיה'. העולם כולו איבד זהות. הרעיונות האלה שטפו את אירופה ואת אמריקה. אירופה איבדה את זהותה לחלוטין. בארה"ב המאבק בעיצומו. טראמפ ביטא אותו, אולי בצורה קצת גסה, כשדיבר על Make America Great Again".
"מעצימים את אויבינו"
איתם אומר שהמהלך שהוא הכי גאה בו בכל שנותיו הוא העובדה שמנע מלחמת אחים במהלך ההתנתקות. "זכיתי אז להרבה ביקורת, אבל בעיניי זה היה חשוב מכל".
אם היית אז בצבא, היית מבצע את המשימה?
"הייתי מוצא דרך לא לבצע אותה. ב־82', ערב פינוי ימית, הייתי מג"ד בבה"ד 1. נסעתי אל רפול (שהיה אז הרמטכ"ל) הביתה, ואמרתי לו שאם אצטרך להכריע בין להישאר בצבא לבין לפנות, אצדיע ואעזוב את הצבא. הוא הבין ואמר לי: 'תחזור לגדוד'. המשימה הוטלה על אחרים".
את ההתנתקות עצמה הוא מכנה "פשע כלפי התושבים, אבל בעיקר פשע כלפי האמת. סיפרו לנו שחמאס יעסוק בבנייה ובשיקום, ושממילא הכל הפיך, ובקלות ניכנס לשם ונעשה סדר אם רק טיל אחד יעוף לכאן.
"אותו הסיפור סיפרנו לעצמנו כשברחנו מלבנון. שאנחנו נברח, נסגור את הגדר, והאריה הזה יישאר לגָרֵם את העצמות שלו בלבנון. שטות מוחלטת. אמרתי אז לכל חכמי ההערכות שאם נברח מלבנון, נכניס את לבנון לכאן. כל עוד היינו בלבנון, העימות הוכל שם. צבא מול צבא, והיינו יותר טובים מהם. הגַנו על מדינת ישראל ועל אזרחיה, והשארנו את רובם מחוץ לעימות. ככה צריך לנהוג צבא.
אותו הדבר גם בעזה. עד הבריחה הכלנו את העימות הזה, כולל בגוש קטיף. לפעמים יש שלוחות של הציונות, של אנשים מסוימים, שמוכנים לשלם מחיר. אני נולדתי בשלוחה כזאת, בקיבוץ עין גב. הרי לא התיישבנו שם במחתרת. המדינה חשבה שזה שלנו, ושאנחנו צריכים להיות שם.
הפטנט הזה - נברח, נפקיר את השטח בידי אלמנטים עוינים, לא נטפל בהתפתחות הצבאית שלהם ונעניק להם מתנה מורלית - הוא פייק ענק. מילא אם הפייק היה הפיך. אבל הוא יצר דינמיקות שיש בהן סיכון קיומי.
הפכנו לפחדנים, והפחדנות הזאת נובעת קודם כל מחוסר היכולת שלנו לספוג נפגעים, שזה מה שעומד למבחן במלחמה - 'הנני היחיד, אם צריך קחי אותי עם חיי למען האומה, כי היא שווה את זה'.
"אנחנו מעצימים היום את אויבינו בניגוד לכל היגיון, ובלבד שנדחה את העימות. כל רמטכ"ל רוצה לגלגל את תפוח האדמה הלוהט הזה לבא אחריו. תן לו איזה מבצע צבאי, הוא יגיד שנתַנו להם קצת בראש, ושבלי החלטה מדינית אי אפשר להכריע. התבלבלנו עד כדי כך, שאנחנו הופכים את החיסרון ליתרון. מספרים לעצמנו שאנחנו בעצם צריכים את חמאס בשביל היציבות בעזה".
היית פועל להפיל אותו?
"בוודאי. צריך לסלק את חמאס. הייתי נותן לצבא שישה שבועות לגמור את הסיפור הזה. להיכנס לעזה, להשתלט, לאסוף את הנשק, ואחר כך לצאת. אנחנו לא צריכים לשלוט על עזה, אבל אסור לנו לאפשר שיהיה בה שלטון חמוש שיאיים עלינו".
היית עושה את זה היום בבוקר?
"בוודאי. היום, ובלי סיבה ובלי התראה".
ובלבנון?
"בלבנון ניאלץ לעשות את זה. בכל המקומות שיזמנו - הצלחנו. בכל המקומות שנגררנו, ממלחמת יום כיפור ועד היום - נכשלנו.
הבעיה היא שבינתיים נפתחה לנו חזית נוספת - ערביי ישראל. הם נמצאים כבר יותר מעשור בשלב של מרי נגד סמכותה וריבונותה של מדינת ישראל. צריך לקרוא לילד בשמו. ויש לי חשד שהם גם בונים צבא, אחרת למה הם צריכים 40 אלף כלי נשק, שרובם גנובים מצה"ל"?
אולי בשביל הגנה עצמית, כי יש אנרכיה במגזר הערבי.
"אנחנו קונים את סיפור האנרכיה הפלילית. זה סיפור שולי. ערביי ישראל חמושים היום בהיקפים שלא שייכים לשום איום פלילי".
כדי שיהיה צבא, צריך גורם מארגן ומסדר.
"כדי שיהיה צבא צריך חיילים וצריך נשק. יש היום יותר אוחזי נשק בחברה הערבית מכל חיילי המילואים שיש למדינת ישראל בחטיבות החי"ר. יש להם נשק בבית, והם מתאמנים. כל מי שנוסע בלילות בנגב או בגליל שומע ירי אוטומטי. זאת לא פנטזיה.
הם פועלים בחמולות. החמולה תיתן את הפקודה. כרגע הם נלחמים ביניהם. הם רוצחים, ומי שרצח כבר עבר את סף ההרג. אבל גרוע מכך, הם יוצרים הרתעה. עובדה שמשטרת ישראל מפחדת לפעול".
מתי זה יופנה נגדנו?
"זה כבר מופנה נגדנו, בהרתעה, וזה הופנה נגדנו בפרעות במהלך מבצע שומר החומות. כל האלמנטים כבר כאן: הנשק, האימונים, הנכונות להרוג, הפורמציות, שאולי קצת שונות מצבא, אבל יש אליהן נאמנות. בפועל, ישראל לא שולטת שם".
מה צריך לעשות?
"אני מעדיף לא להיכנס לזה. אין פתרונות פשוטים. אבל זאת בעיה דרמטית, שמחייבת טיפול מאוד תקיף ונחרץ. בעיניי, הבעיה הזאת של המרד הערבי הפנימי היא יותר מסובכת מכל האיומים החיצוניים גם יחד.
עכשיו הם חלק מהממשלה, ובמובן הזה, המרד הערבי זכה לחסינות לכמה שנים טובות. תשאל כל אחד ברחוב, הוא יגיד לך שערביי ישראל עושים מה שבא להם. ומה שבא להם זה להקטין, לגמד, לבזות, להכחיש את קיומה של מדינת ישראל. צריך לפעול נגד זה".
"הערת אזהרה לבנט"
איתם מוטרד מאוד מ"אובדן הרצון של הצבא להילחם" ומ"אובדן הנכונות של החברה הישראלית לשלם מחיר". "אנחנו חשוכי ניצחונות כבר הרבה מאוד שנים. הוויית הקרב, הוויית ההקרבה, הולכות ומתרחקות מאיתנו, ואם הן כבר קורות באיזשהו מקום, זה בדרך כלל יותר מרשם לאסון מאשר מרשם לניצחון.
תראה מה קרה ליום העצמאות. זה הפך להיות צ'ק ליסט של סיפורים קורעי לב של יחידים, שבצד הערך שלהם למטה כתוב: 'וואי, איזה בזבוז'. האתוס של הגבורה הולך ודועך. בעיקר יש אתוס של עצב אינסופי ושל טענות כלפי מי ששלחו את הבנים למלחמות האלה.
גם מקבלי ההחלטות יודעים שטוב לא יהיה אפשר לצאת מאירוע צבאי מאג'ורי. ולכן או שהם דוחים, או שהם מחפשים תחליפי סיכון בצורה של טכנולוגיה, שהיא נפלאה, אבל היא לא מנצחת מלחמות. רובם מבקשים שהמציאות תכפה עליהם איזו פעולה. שיוכלו להגיד שלא היתה להם ברירה".
מה קרה לסוסים הדוהרים בצבא?
גם הסוסים הדוהרים סופגים את הלם הצונאמי החיצוני. הם גדלים בסביבה של תקשורת פתוחה, לומדים באקדמיות צבאיות שכבר מזמן לא מלמדות כלום, וסופגים את זה. תראה מה לומדים גם במקומות שצה"ל אמור להתחנך בהם, כמו יד ושם. מקום שהוכרזתי כבלתי כשיר מבחינה מוסרית להנחיל בו את זכר השואה. אני לא רוצה להתבכיין 'אכלו לי שתו לי', אבל זאת אינדיקציה.
יד ושם מוחק היום כל שריד לעניין יהודי ספציפי והופך את השואה לסיפור של הרוע העולמי. כאילו השואה היא סיפור של הרוע העולמי, והלקח של הרוע העולמי הוא שגם אנחנו יכולים להיות חלק ממנו. ביטא את זה סגן רמטכ"ל אחד, אמר את זה עכשיו יאיר לפיד, וכחלק מזה, גם יד ושם - שהוא זירה מאוד חשובה וחזקה בעיצוב התודעה הלאומית ותודעת הביטחון הלאומי והחוסן שלנו - הולך ונחלש".
טענו נגד המינוי שלך ליד ושם, "מי שהוא גזען כלפי אחרים לא יכול לעמוד בראש מוסד שנלחם בגזענות האולטימטיבית נגד יהודים".
"זאת טענה מופרכת. בערך כמו לטעון שמי שאומר לאשתו שהוא אוהב אותה יותר מכל הנשים, שונא את הנשים האחרות. הרי כל פטריוט ישראלי שאומר 'אחיי, מדינתי, ביתי, קודמים לאחרים', יכול להיות מואשם בגזענות. זה חלק מהצונאמי של השקר החיצוני".
אז למה התנגדו שתהיה ביד ושם?
"כי יד ושם מיצב את עצמו כמוסד אקדמי, ובתור שכזה, הוא צריך לקבל אקרדיטציה מהעולם האקדמי. והעולם האקדמי לא מקבל את זה שהשואה היתה שואת העם היהודי, אלא שהיא היתה חלק מהרבה שואות. מיעוט קטן של אנשים, שמייצגים את החיצוני אבל אוחזים בכל עמדה, לא מאפשרים ולא רוצים לאפשר כניסה לאחרים".
רצית את התפקיד הזה?
"בהחלט. שמחתי שהממשלה הקודמת פנתה אלי וביקשה ממני. ראיתי בזה שליחות גדולה. אחד הדברים שהם אינדיקציה למצבנו הוא שזאב אלקין, שיזם את המינוי הזה, ובנט ושקד, שתמכו וגם הגנו עלי בזמנו כנגד אמירות לפידיות כאלו ואחרות, פתאום שינו את עורם כשזה הפך לעניין עם הקשר פוליטי. אף אחד מהם לא התקשר להגיד 'שינינו את דעתנו, גילינו שאתה לא מתאים'. פשוט פעלו באישון לילה".
זרקו אותך בצד הדרך?
"כן. אבל אני לא מדבר על העלבון, אלא על התופעה. זה היה מעשה גס".
לגיטימי לא למנות אותך.
"ברור. אבל ככה לא נוהגת ממשלה, וככה לא נוהגים אנשים שבאמת מבינים ורוצים ריפוי ואיחוי. ככה נוהגת כנופיה שהשתלטה על ההגה, ועכשיו היא נוהגת לדרכה בפראות.
אני חושב שיש היום ציבור ענק שמבין את זה. שמבין שהולכים ונכפים עלינו עניינים שהם זרים לנו לחלוטין - תרבותיים, ביטחוניים, כלכליים, לאומיים. והצונאמי הנגדי הפנימי למה שקורה פה עכשיו עתיד להתעורר. אני לא יודע סביב איזה אירוע נקודתי זה יקרה, אבל נהמת ההמון העצום הזה, ששייך לפְנים שאני מדבר עליו, הולכת ובוקעת. היא תצטרך הכנה ודרך, ועוד כל מיני דברים שאני עוסק עכשיו בהכנתם".
אתה רואה את עצמך מנהיג את זה?
"העניין האישי שלי לא רלוונטי. אבל אני משוכנע שהאמת הזאת מארץ תבקע. לאנשים נמאס מהכפייה הזאת. אני מרגיש לפעמים שאני חי באיזו אינקוויזיציה תודעתית. זה כל כך לא סובלני, וזה כל כך בז לאמת הפנימית, שאנשים אומרים לעצמם, 'די, אנחנו יהודים וישראלים, ואנחנו רוצים שהמדינה הזאת תהיה מדינתנו ולא מדינת כל דעותיה ואזרחיה וזרמיה ורעיונותיה'".
ובנט לא מבין את זה?
"אם אני יכול לרשום לבנט הערת אזהרה, היא בעניין הזה. הקול הזה לא יכול להיות מושתק, והוא לא ייאטם. הוא יבקע כל כיפה וכל קיר שיעמדו בפני האותנטיות היהודית־לאומית־ציונית שלו. מי שבאמת חפץ חיים בפוליטיקה, מעבר לזה שהוא יושב עם כתר קטן על הראש ויהיה ראש ממשלה לאיזה זמן, צריך לדעת שהקול הזה כאן, והוא יבקע בקול גדול".
https://www.israelhayom.co.il/magazine/shishabat/article/3975966/
תגוביות:
1.כל הצעירים שנסעו לטורקיה או ללבנון דרך ירדן היו במחנות של חיזבאללה וחזרו מוכנים ליום פקודה. במלחמה האחרונה זה היה רק תרגיל למה שהם עומדים לעשות היהודים.
2.ערבים רוצחים ערבים ומחריבים מדינות ערביות שלמות סביבנו. רוצחים ורוצחים בלי שום קשר ליהודים. למה שלא יאגרו נשק? למה שלא יבנו צבא? הרי נפתלי ויהיר ואיילת מממנים את זה ב- 53 מיליארד ₪. מה לא ברור?
3.הערבים השתלטו על המדינה בכל תחום. השתלטו על העבודות שלנו בבניה, ברוקחות, ברפואה, במסעדות, בבתי המלון, כנהגים, כקבלנים, כעובדי ניקיון, כעובדי חקלאות,
כרופאים, כמנהלי בתי חולים, כעורכי דין, כשוטרים, בעבודות תשתית, פיתוח, כבישים, כנהגי אטובוסים, כמובילי טנקים של הצבא. הם עובדים בשחור ומקבלים הרבה יותר זכויות מהיהודים. אי אפשר לטייל כי הם נמצאים בכל מקום והם מתנהגים בפראות בכל מקום. שלא לדבר על הפרעות שהיו כאן במבצע האחרון וזו היתה רק דוגמית למה שעתיד לקרות.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
27454 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
לאחר מספר חודשים של הפסקת פעולות הבניה בעיר הערבית שנבנית בסמוך לישוב עדי עד שבגוש שילה, חודשו הבוקר העבודות בעיר, וכן הותקנו שלושה תרנים גבוהים עליהם יותקנו בקרוב מצלמות שיחלשו על יישובי הסביבה. בעקבות העבודות, הגיעו למקום עשרות תושבים מגוש שילה שמחו נגד הבניה במקום. "סכנה בטחונית ואסטרטגית חמורה ליישובי האזור"
ההשתלטות הערבית ביהודה ושומרון: עשרות תושבים מיישובי גוש שילה, מחו היום כנגד בניית העיר הערבית שנבנית בסמוך לישובים עמיחי ועדי עד.
לפני כשלושה חודשים, בעקבות מחאות רבות מצד התושבים ומאבק ציבורי נרחב, הופסקו העבודות, אולם הבוקר חודשו וכלים כבדים עובדים במרץ על ההר שמתנשא מעל יישובי גוש שילה.
העיר שהחלה להיבנות לפני כשנתיים, מגיעה עד כ50 מטר מתחום הישוב עמיחי, ועלולה להביא לחנק על הישובים, דבר שימנע מהם להתפתח בעתיד.
בנוסף, לדברי התושבים העיר מהווה סכנה בטחונית חמורה בשל סמיכות בתי העיר ליישובי הסביבה, ובשל מיקומה בהר שמתנשא מעל ליישובים ומאפשר תצפית ערבית לתוכם.
בנוסף לבניית הבתים, תושבים מדווחים כי הבוקר החלו הערבים בעיר בהתקנת שלושה תרנים עם מצלמות בעלות איכות גבוהה, שאמורות לספק אמצעי תצפית על כל מורדות ההר ויישובי הגוש, דבר שלדברי התושבים "מעצים את הסכנה הבטחונית", בכך שמאפשר לערבים לערוך תצפיות ולהשקיף אל תוך הישובים בנקל.
בניית העיר, שאמורה לבצע חנק על שני ישובים מרכזיים בגוש שילה, מבוצעת על ידי חאלד אל סבאווי - יזם ערבי מקנדה שאינו מסתיר את שאיפותיו הלאומיות, ומזמין לקוחות ערביים לרכוש בתים בעיר ולסייע ב"חיזוק האחיזה הפלסטינית ביהודה ושומרון".
אל סבאווי אחראי בפועל על בניית העיר, אך מקבל סיוע רציף מגורמים ברשות הפלסטינית שעוקבת מקרוב אחר הפרוייקט, ומייחסת לבניית העיר את אחת ממטרות הדגל במלחמתה על חנק הישובים ביהודה ושומרון.
עמישב מלט, תושב גוש שילה שהשתתף במחאה, מסר: "שוב מתברר שאיבוד ערכי הציונות והפקרת שטחים ביהודה ושומרון, מביאים באופן ישיר לסכנה בטחונית ואסטרטגית על תושבי האזור".
"אנחנו קוראים למערכת הביטחון להתעשת ולהפסיק במיידי את בניית העיר, שעלולה לגרום לחנק על יישובי הסביבה ולהביא לסכנה בטחונית חמורה לתושבים".
"כדי למנוע הישנות של סכנות כאלו בעתיד, צריכה המדינה לשוב לערכי הציונות שנשכחו מלב, ולהקים בכל שטחי יהודה ושומרון נקודות התיישבות חדשות", דברי מלט.
קרדיט:"גאולת ציון-בחזון ובמעש"
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
27454 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
עיירה פלסטינית שנבנית בצמוד ליישוב עמיחי בבנימין, היא חלק ממגמה חדשה של רכישת אדמות סמוכות ליישובים יהודיים כדי למנוע את התפתחותם. בהתיישבות מוטרדים: "מה שקורה בשנים האחרונות מעיד שישראל מוותרת על השטח"
ב־26 ביוני 2019 הבחין ידידיה בן־זמרה, הרבש"ץ של עמיחי, היישוב של מפוני עמונה, בעשרות דגלונים נעוצים במקומות שונים ברחבי הגבעה החולשת על היישוב הצעיר. "זה היה נראה מוזר", הוא מתאר. "כאילו הגיע מהנדס וסימן סימונים לבנייה עתידית. דבר נוסף שגיליתי היה פתיחה של דרך חקלאית לציר בעל מספר נתיבים. התקשרתי לחטיבה כדי לברר מה קורה, הם ביררו עם המת"ק, ושם ענו שמדובר בעבודות חקלאיות שמתואמות איתם. הם המשיכו עם הסיפור הזה של 'עבודות חקלאיות' חודש קדימה, עד שזה כבר היה מגוחך כי כל בר דעת ראה בוודאות שאלו לא עבודות חקלאיות".
שבועיים לאחר מכן, טרטורו של הבאגר כבר התריע באוזני תושבי עמיחי שמשהו חדש מתחיל: "חברי יוסי בן־ברוך דחק בי שוב ושוב שאעלה איתו לראות מה קורה בגבעה מעלינו. ממש לא רציתי", מתאר אביחי בוארון, שהוביל את המאבק להסדרת עמונה ולהקמת עמיחי. "אחרי שנים של מאבק ציבורי אתה רוצה קצת שקט. אבל יוסי לא ויתר ועלינו לשם, בעצם כדי להוכיח לעצמנו שמדובר בדרכים חקלאיות ושאפשר לחזור לשגרה. התחלנו לדבר עם הפועלים הערבים, והם מצידם נפתחו בפנינו וסיפרו לתדהמתנו שבמקום מתוכנן לקום יישוב ערבי חדש, שהם מכשירים מגרשים ושתוך חודשיים תיסלל פה מערכת כבישים. הם לא ניסו להסתיר מאיתנו כלום. קבלן העבודה אמר שהכול מתואם עם חוסאם, הסגן של ראש מפקדת התיאום והקישור (רמת"ק) בנימין. רק אז התחלנו להבין שמשהו גדול מתרחש מתחת לאף שלנו. עלינו שוב מול המת"ק וניסינו להבין מה קורה, ועדיין הצבא דיבר בשפה של פריצת דרכים חקלאיות".
אביחי בוארון: "בשעה שלמדינת ישראל אין מדיניות נוכח שינוי המצב האסטרטגי בשטח, הפלסטינים מנצלים את החלל ומשפיעים על ההתיישבות היהודית ביו"ש, ואף אחד לא עומד מנגד"
בוארון מפקפק בכך שכל הגורמים בצבא ידעו במה מדובר. "הגיע לכאן המח"ט אסמן (אל"מ שרון אסמן, אז מפקד חטיבת בנימין), ואחריו תא"ל ערן ניב, מפקד אוגדת איו"ש. ראינו איך המציאות מתחוורת בפניהם, כאילו נופלת להם לבנה על הראש. שעה אחרי שניב יצא מעמיחי הוא התקשר אלינו מהדרך: 'תישארו במקום, אני מגיע עם אלוף פיקוד מרכז'. ראינו איך הערכת הדרג הצבאי משתנה מקצה לקצה, מה שגרם לנו לחשוב האם מתפ"ש ידע על הכוונות המקוריות בזמן אמת והסתיר הכול מהדרג המבצעי. הרי לא יכול להיות שאנחנו כאזרחים ערים לנעשה יותר ממנהלת התיאום והקישור. האם ההסתרה הזו נועדה לאפשר לרשות לתפוס שטח?"
על פי בוארון, "קבלן הכבישים בתמימותו אומר לנו שהכל מתואם עם חוסאם סגן הרמת"ק, ומאידך הרמת"ק מדווח למח"ט ולדרגים המבצעיים שמדובר בדרכים חקלאיות. יותר מזה, היזם בתצהיר שלו מתאר ישיבות תיאום עם הרמת"ק סא"ל אלעד גורן, שבאחת מהן הם מציעים ליזם להתחיל לבנות רחוק ואז להתקדם".
מדי פעם פוקדים את המקום רוכשים פוטנציאליים, בעיקר זוגות צעירים. "לפני כחודשיים ראיתי במעלה הגבעה רכב", מספר בן־זמרה. "עליתי לכאן ופגשתי פה סטודנט ממזרח ירושלים שלומד רפואה באיטליה. הוא דיבר עברית שוטפת והסביר שהוא מחפש דירה כדי שההורים לא ישבו לו על הראש. הוא היה מופתע לגלות את עמיחי ממול, וכשהצבעתי על היישובים בגוש – שם עדי־עד, הנה שילה, זה עמיחי – ההפתעה שלו גדלה. לא היה לו מושג שיש במקום התיישבות יהודית סמוכה. הוא קיבל מידע על יישוב יוקרתי פלסטיני, ופתאום הוא רואה שהוא בקו עימות".
כל ההתרחשות הזו מתחוללת 50 מטר בלבד מקצה שטח השיפוט של עמיחי. נראה שזהו מקרה ראשון מסוגו בהיסטוריה של הסכסוך, שבו שני יישובים חדשים – יהודי ופלסטיני – קמים מלכתחילה זה מול זה. כאילו ניצבים לסוג של דו־קרב. זה לא רק המיקום אלא גם העיתוי: על פי תצהירו של היזם, האדמות שעליהן נבנית העיירה החדשה נרכשו בין אוקטובר 2018 לפברואר 2019, כלומר כחצי שנה לאחר שמפוני עמונה עלו על הקרקע בעמיחי.
עבודות הפיתוח להקמת העיירה הפלסטינית סמוך לעמיחי. צילום: שריה דיאמנט
"על פי הסיכום שלנו עם ראש הממשלה", אומר בוארון, "יכולנו לבחור את המיקום ליישוב החדש ברחבי מועצת בנימין. לאחר התלבטות ארוכה בחרנו במיקום הנוכחי, כי עמיחי יוצר רצף התיישבות יהודי מראש־העין, אלקנה ואריאל בואכה רחלים, עלי ושילה. עמיחי הוא היישוב המזרחי ביותר ברצף הזה, והוא נושק לדרך אלון ולבקעת הירדן. למעשה זהו הפרוזדור הישראלי היחיד ממערב למזרח, שתוקע טריז ברצף טריטוריאלי פלסטיני עתידי. אולי זה מה שמסביר את הלחץ ההולך וגובר של הרשות הפלסטינית על גוש שילה מדרום ומצפון. התחושה שלנו היא שהם עושים הכול במטרה לחדור את הפרוזדור הישראלי הזה וליצור נתק בין היישובים".
דברים שאמר אלוף פיקוד המרכז נדב פדן בסיור שערך במקום, מחזקים את תחושות אנשי עמיחי. על פי גורמים שהשתתפו בסיור, העריך פדן שמדובר בעמדה קדמית שהרשות תופסת, ושממנה יצאו "שתי אצבעות" כלשונו, לעבר יישובי גוש שילה.
קרן קיימת לפלסטין
מאחורי בניית הכפר החדש, פרויקט אחד מתוך כמה מסוגו ברחבי יו"ש, עומד איש העסקים הקנדי־פלסטיני חאלד סבאווי (36), מהנדס בהכשרתו ויזם בתחום האנרגיה הירוקה. את המיזם מנהלת חברת 'טאבו', הפועלת תחת Union Construction and Investment (בקיצור: UCI), אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בשטחי הרשות הפלסטינית. סבאווי הוא המנכ"ל שלה.
מקור משפחתו של סבאווי הוא בכפר סלמה שליד יפו. הוא גדל על חלום השיבה, וכיום מטפח במרץ את חזון פלסטין השלמה. היוזמה שלו משלבת עסקים עם אידאולוגיה: למנוע את התרחבותן של ההתנחלויות הישראליות. טאבו היא חברה משווקת שעובדת שכם אל שכם עם הרש"פ, ומשמשת כקבלנית משנה שלה.
המיזם של סבאווי מתבסס על כך שרבות מהאדמות ביו"ש אינן רשומות על שם איש. החברה מתחקה על זהות הבעלים המקוריים ויורשיהם, רוכשת בדרך זו שטחים נרחבים באזורים שונים, ו"הופכת" אותם לחלקות רשומות עם שטרות בעלות. על פי החברה, החוק העות'מאני מאפשר לישראל להכריז על קרקעות לא רשומות כ"אדמות מדינה" ולבנות עליהן יישובים יהודיים. כדי למנוע זאת, הם יוצרים מסלול מקביל: מסמנים ורוכשים קרקעות לא רשומות, ומציעים לפלסטינים מהארץ ומהעולם לקנות מהם חלקת אדמה. החברה מקבלת על עצמה את הטיפול בכל ההליך הבירוקרטי של ביצוע הרכישה מהיורשים הרבים, מציעה תנאי מימון נוחים, ודואגת לפיתוח הסביבתי של הקרקעות.
קהל היעד של הסחורה החמה הוא לא רק המקומיים אלא גם פלסטינים בפזורה וערביי ישראל. באתר שלה מציגה החברה את רכישת הקרקעות כצעד שאיננו נדל"ני בלבד אלא "השקעה מוסרית", שכן "על ידי רכישת חלקת אדמה בפלסטין ורישומה על שמך, תרמת להגנת האדמות הללו מפני שוד שלא כדין… רק שליש מהאדמות הפלסטיניות רשומות. החזקת אדמות בפלסטין מגינה עליה מפני ביזה והתיישבות בלתי חוקית, ותומכת בזכות הבעלות והשלטון על אדמות אלה בידי הפלסטינים". החברה מדגישה שההשקעה מתאימה לכל פלסטיני מכל מקום בעולם, שכן היא מחברת אותו לזהותו ולמורשתו ו"מאפשרת לו להחזיק חלקת אדמה עבור עצמו וילדיו ובמשך דורות אחריו".
בתנועת רגבים מסבירים כי הפעילות המדוברת היא חלק ממהלך נרחב של הרש"פ ליצירת הסדר מקרקעין ורישום בטאבו, מהלך שהחל לפני כעשור. "עד 67' הבריטים והירדנים פעלו לרישום הקרקעות בטאבו, והם כיסו כ־30 אחוז משטחי יו"ש", אומר ישי חמו, רכז יו"ש ברגבים. "התהליך הזה נעצר אחרי מלחמת ששת הימים, שלאחריה מדינת ישראל הכריזה על התליית ההסדר ואמרה 'אנחנו פה באופן זמני ולכן אין טעם שנשקיע פה בתהליך של ההסדר'. כידוע הזמני הזה לא כל־כך זמני, ובעוד שישראל לא החליטה להמשיך בהסדר מקרקעין, הרש"פ נכנסה לתמונה. זה תהליך יקר ומורכב של רישום, מדידות, פרצלציה. מעבר למורכבות, רק הריבון בעצם יכול לחלק קרקעות. יש פה אמירה ריבונית ברורה".
מטרת המיזם כפולה אפוא: דיור בר־השגה לפלסטינים, והגנה על "אדמות פלסטיניות" מפני התיישבות ישראלית. סבאווי ואנשיו פונים באופן יזום לתושבי הכפרים ושואלים למי יש קרקעות באזור. אם הן לא רשומות הם מבקשים לרשום אותן, ובעצם מציעים לייצר יחד מיזמי מגורים באופן שיבצר את הבעלות על האדמות כנגד "האיום והתוקפנות של המתנחלים", כפי שנכתב באתר. הגורמים המעורים בנושא לא באמת יודעים כיצד סבאווי עובד מול בעלי הקרקעות, חקלאים ברובם. לא ברור אם הוא קונה מהם את הקרקע, או מציע להם עסקה של חלוקת רווחים. לפי אחת ההשערות, הרש"פ מעודדת את החקלאים "לקחת כמה שקלים" ולשחרר לסבאווי את הקרקע כדי שיוכל להתקדם עם הפרויקטים.
ב"יום האדמה", שאותו מציינים הפלסטינים ב־30 במרץ, פרסמה החברה בדף הפייסבוק שלה תמונה שממחישה את שאיפותיה: מפת ארץ ישראל שבטבורה כיפת הסלע, דגל פלסטין מונף לימינה, שמש של יום חדש זורחת מעל שתיהן, וברקע גבעות "הגדה המערבית". המסר ברור: בדונם ועוד דונם נפדה את פלסטין.
בשנים האחרונות זוכה סבאווי הצעיר להכרה ברחבי העולם הערבי, הן בעקבות יוזמותיו העסקיות הירוקות והן בגין היוזמות האידיאולוגיות־חברתיות שלו. בשנת 2012 דורג במגזין 'ערביאן ביזנס' במקום ה־195 מתוך 500 הערבים המשפיעים ביותר. על פי סוזאן אבו אל־הווא, אקטיביסטית אמריקנית ממוצא פלסטיני ופעילת BDS, "טאבו הוא הפרויקט הפלסטיני הבולט ביותר, מכיוון שהוא נוגע בגרעין המאבק הפלסטיני שלנו ועוזר לנו לרפא את הפצע הגדול ביותר שלנו באובדן ארצנו באופן ישיר ומעשי. בעוד שכל העשייה הפוליטית עד כה צמצמה את גודל פלסטין, פרויקט טאבו התרחב וביסס את נוכחותנו במולדתנו".
מדלג על הגבעות
"החוכמה המשפטית של סבאווי", מציין בוארון, "היא שאחרי שהוא קונה קרקעות הוא מחלק אותן למגרשים ומוכר אותם לאנשים פרטיים. זה מכניס את כל האירוע לשדה של זכויות קניין פרטיות של אדם, ואז קשה לטעון טענה קניינית או מדינתית כי זכויות קניין פרטיות זה קודש הקודשים של המשפט, בוודאי ביו"ש כשהכול עטוף בשמירה על זכויות אדם, ובוודאי כשהיחס של מערכת המשפט ליו"ש היא שהשטח כבוש וחלים עליו הדין הבינלאומי ודיני הכיבוש".
זו לא תמונת מראה?
"את נוגעת בשורש העניין. בסוף כשמקלפים את כל השכבות המשפטיות, שורש העניין הוא המאבק על הארץ. בסוף זה אנחנו או הם, ומבחינתנו אלה אנחנו. הם חכמים, יצירתיים ולא פראיירים, ועושים שימוש בכל הכלים שיש להם כדי לחנוק בפועל את ההתיישבות היהודית – במקרה שלנו הם בונים עיירה חדשה במרחק 50 מטר מאיתנו. לא חסר שטח פנוי, אבל בכוונת מכוון הם בוחרים דווקא להיצמד אלינו ולהצר עלינו. לפי הסכמי אוסלו, כשמקימים עיר פלסטינית זה אירוע אסטרטגי שצריך לעלות למוסד שנקרא הוועדה האזרחית העליונה – ועדה פלסטינית־ישראלית משותפת. הוועדה לא פעילה כי היישום של הסכמי אוסלו נתקע לפני יותר מעשרים שנה. בשעה שלמדינת ישראל אין מדיניות נוכח שינוי המצב האסטרטגי, הפלסטינים מנצלים את החלל ומסתערים על השטח באופן שמשפיע על ההתיישבות היהודית, ואף אחד לא עומד מנגד".
מה בעצם אפשר לעשות, בשטחי B מותר להם לבנות כאוות נפשם, לא?
"בעיניי אנחנו כבר אחרי עידן שטחי B ,A ו־C. אנחנו טועים ללכת אחרי המונחים האלו, כשהפלסטינים לא מתייחסים אליהם בכלל. במטרה לתפוס שטח הם פיתחו כלי עבודה מתאימים ל־A ו־B. בשטח C יש להם כלי עבודה אחרים. הם מגישים בקשות למִנהל, וגם אם הוא לא מגיב או לוקח לו זמן לקבל החלטה, הם כבר קובעים עובדות. כל זה בשעה שאנחנו הישראלים בונים בצמצום ובדוחק, צמוד לדופן היישובים, מסביב לגדר ובשנים האחרונות גם לגובה. אני כבר לא מדבר על העיקרון הציוני של תפיסת שטח שנס לֵחו. האמריקנים מתווים לנו עיקרון: don't skip a hill – 'אל תדלג לגבעה הבאה'. אז אנחנו חנוקים בתוך היישובים, אבל הם חוגגים ומשתלטים על השטחים הפתוחים בלי לעשות חשבון לאף אחד. האמירה שלנו צריכה להיות: יש שטח בנוי יהודי, יש שטח בנוי פלסטיני, את השטח הפתוח שבתווך צריך לחלק בין הצדדים".
אתה רומז למדינה פלסטינית?
"אני לא מדבר ברמה המדינית, למדינה יש משמעויות אחרות. בעולם הערכים שלי אני לא יכול לחיות עם המושג הזה מדינה פלסטינית במולדת הישראלית, אבל בוודאי שיש רשות מוניציפלית שמנהלת את השטח ועכשיו הדיבור צריך להיות איך מחלקים את השטח. עם כל הכבוד לחלוקה של פונדק, הירשפלד וביילין באוסלו – התוצאה היא שהיישובים היהודיים נחנקים תחת הבנייה הפלסטינית. אתה מבקש מהממסד הישראלי לצמצם את הבנייה של הרשות הפלסטינית ולמנוע ממנה לשבת על הראש שלך, אבל הממסד הישראלי יושב באפס מעשה ונתלה בתילי תילים של הלכות למה אי־אפשר למנוע מעיירה שלמה לקום מעל גוש התיישבות יהודי.
"צריך להבין שמדובר באירוע הרבה יותר גדול ממה שקורה אצלנו בעמיחי. אנחנו רואים את אותה פעילות בשטחים הפתוחים באזור מעלה לבונה ובאזור אריאל. כמעט בכל יישוב אפשר לראות איך הדרכים הפלסטיניות חולשות על נקודות יהודיות וצירים ישראליים. מה שקורה בשנים האחרונות מעיד שהצד הישראלי ויתר על כל השטח, למעט היישובים הישראליים. ההתיישבות הולכת ונחנקת, ובסופו של דבר תוכנית טראמפ תביא לכך שכל היישובים הישראליים ייהפכו למובלעות בפלסטין. זה איום ונורא. לשם הרשות חותרת".
הופכים למובלעות
בנובמבר 2019 הגיש עו"ד מיכאל ספרד, המייצג את חברת טאבו, עתירה נגד אלוף הפיקוד פדן, בטענה שצה"ל לא הגן על העותרים מפני ישראלים שהגיעו להפריע לפעולות הבנייה במקום. לטענת החברה, בעקבות מחאת תושבי מרחב שילה נעצרו העבודות, נוצר עיכוב של 75 ימים בביצוע הפרויקט ולא הובאו למקום לקוחות פוטנציאליים.
מבחינה משפטית מדובר כאמור בשטחי B, שבהם לפלסטינים זכויות אזרחיות וישראל לא יכולה להתערב, אלא אם כן מדובר באירוע ביטחוני. כיוון שכך נדרשו בכירים בצה"ל לחוות את דעתם אם יש צורך ביטחוני שמצדיק את הפסקת הבנייה בסמוך לעמיחי.
סבאווי ואנשיו פונים לתושבי הכפרים ומציעים להם לייצר יחד מיזמי מגורים באופן שיבצר את הבעלות על האדמות כנגד "האיום והתוקפנות של המתנחלים", כפי שנכתב באתר
שני דיונים נערכו בנושא במחלקת בג"צים שמייצגת את המדינה ואחראית על גיבוש עמדת המדינה: בדיון הראשון בנושא, שנערך אצל המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ, הציגו בכירים בצה"ל את עמדתם לפני היועצים המשפטיים: מדובר בשטח שולט על עמיחי וגוש שילה, ומבחינה ביטחונית יש כאן איום משמעותי. הקצינים הסבירו כי מתוכנן להיסלל כביש ראשי בין העיירה העתידית לגוש שילה, וכי הוא יהווה איום על המתיישבים היהודים. במענה לטענת היועצים המשפטיים כי לא חסרים מקומות אחרים שבהם מתקיימת סמיכות בין יישובים פלסטינים לישראליים, השיבו כי כאשר מדובר במצב בעייתי נתון נאלצים להתמודד איתו, אבל אין סיבה ליצור בעיה במו ידינו.
אף שבדיון הזה נראה היה כי אותם גורמים הצליחו להטות את דעת היועמ"שים כי יש מקום לשקול את עצירת הבנייה הפלסטינית, כאשר הנושא הגיע לפתחו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט המטוטלת נעה לצד השני. האלוף פדן חזר על הטיעונים הביטחוניים, אולם היועמ"ש שלל זאת וקבע כי הצבא יכול לספק ביטחון באמצעים שונים. לטענתו אי־אפשר ליצור סדר יום מדיני משיקולים ביטחוניים ולהפקיע מהרש"פ את זכותה לנהל את החיים האזרחיים בשטחה, כמו גם להפקיע מהבונה את זכויות הקניין שלו. שר הביטחון דאז נפתלי בנט החזיק בעמדה ביטחונית שטענה כי אין לאפשר את הבנייה נוכח השלכות הרוחב של המקרה, אולם בהתאם לעמדת מנדלבליט הודיעה המדינה לבג"ץ שתאשר לבנות ואף תגן על הבנייה ככל שיהיה צורך בכך.
"מה שבעצם אמר מנדלבליט", מסכם בוארון, "זה שאם באמת הדרג המדיני יחליט שזוהי חריגה מהאמור בהסכמי אוסלו ושהיא לא מאפשרת לרש"פ לבנות בנייה אזרחית בשטחי B בצמוד להתיישבות ישראלית – זה כבר יהיה עניין מדיני ולא סוגיה משפטית. ואת זה, לצערנו, הדרג המדיני לא עשה. חברת טאבו והיישוב עמיחי הם לא הסיפור פה. זה מקרה מבחן, שמהווה טריגר לפקוח את העיניים לנעשה סביבנו. מה שמטריד אותי זה שבעוד 10־15 שנים נהיה מובלעות ישראליות בפלסטין. אנחנו רואים בפועל איך הפלסטינים חותרים לזה ומצמצמים טווח. זה לא שהייתה מצוקת דיור בתורמוס־עיא ולכן באו לבנות ליד עמיחי. המטרה פשוטה: ליצור טבעות חנק. אלה לא תחזיות אפוקליפטיות או תיאוריות קונספירציה – זו המציאות שלנו, וכדאי שנפנים אותה".
ההליך המשפטי בעיצומו, אבל המתיישבים מרגישים שגורלו כבר נחרץ. "המדינה כבר הודיעה מהי עמדתה ביחס לסוגיה, והיא לתת מענה בשטח לעותר ולדרישותיו. ככה שניתן לומר שההליך מוצה", מסכם בוארון.
תגובות
מהיחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, גורמי המנהל האזרחי, אוגדת איו"ש ופיקוד המרכז הכירו את העבודות שמתבצעות בשטח B. המנהל האזרחי אמון על מימוש סמכויות אזרחיות בשטח C בלבד. בנייה פלסטינית בשטח A ו־B אינה מצויה תחת אחריותו. חריגות בנייה שמוגדות כסכנה ביטחונית מצויות באחריות מפקד פיקוד המרכז.
אנו ממליצים לגורמים שהטעו אתכם לבדוק עצמם בשנית לפני שהם מכפישים על גבי העיתון את משרתי היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים, שפועלים בשיתוף פעולה מיטבי עם כלל גורמי הביטחון בגזרה על מנת לשמור על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל ואזרחיה".
מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל בשיתוף המנהל האזרחי אחראים על אכיפת דיני התכנון והבנייה ביחס למגזר הפלסטיני, בשטחי C בלבד. במקומות שבהם הבנייה בשטחי B מייצרת אתגר ביטחוני חדש, מתבצעות פעולות להבטחת ביטחון התושבים. פעולות נגד בנייה בשטחי B מתקיימות בהקשרים ביטחוניים בלבד. בעניינו של המרחב המדובר הוגשה עתירה לבג"ץ, והסוגיה תלובן במסגרת ההליך המשפטי".
עו"ד מיכאל ספרד, שמייצג את חברת 'טאבו' של איש העסקים חאלד סבאווי, מסר בתגובה: "קשקוש מוחלט. הם מפנטזים שהעולם סובב סביבם. יש לפלסטינים מצוקת דיור ויש פה משקיע קנדי עם פרויקטים בכל רחבי הגדה, שנועדו לעשות מה שעסקים עושים: כסף".
https://www.makorrishon.co.il/news/233381
להלן תקציר:
הפרוייקט של סבאוויי
מאחורי בניית הכפר החדש, פרויקט אחד מתוך כמה מסוגו ברחבי יו"ש, עומד איש העסקים הקנדי־פלסטיני חאלד סבאווי (36), מהנדס בהכשרתו ויזם בתחום האנרגיה הירוקה. את המיזם מנהלת חברת 'טאבו', הפועלת תחת Union Construction and Investment (בקיצור: UCI), אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בשטחי הרשות הפלסטינית. סבאווי הוא המנכ"ל שלה.
מקור משפחתו של סבאווי הוא בכפר סלמה שליד יפו. הוא גדל על חלום השיבה, וכיום מטפח במרץ את חזון פלסטין השלמה. היוזמה שלו משלבת עסקים עם אידאולוגיה: למנוע את התרחבותן של ההתנחלויות הישראליות. טאבו היא חברה משווקת שעובדת שכם אל שכם עם הרש"פ, ומשמשת כקבלנית משנה שלה.
המיזם של סבאווי מתבסס על כך שרבות מהאדמות ביו"ש אינן רשומות על שם איש. החברה מתחקה על זהות הבעלים המקוריים ויורשיהם, רוכשת בדרך זו שטחים נרחבים באזורים שונים, ו"הופכת" אותם לחלקות רשומות עם שטרות בעלות. על פי החברה, החוק העות'מאני מאפשר לישראל להכריז על קרקעות לא רשומות כ"אדמות מדינה" ולבנות עליהן יישובים יהודיים. כדי למנוע זאת, הם יוצרים מסלול מקביל: מסמנים ורוכשים קרקעות לא רשומות, ומציעים לפלסטינים מהארץ ומהעולם לקנות מהם חלקת אדמה. החברה מקבלת על עצמה את הטיפול בכל ההליך הבירוקרטי של ביצוע הרכישה מהיורשים הרבים, מציעה תנאי מימון נוחים, ודואגת לפיתוח הסביבתי של הקרקעות.
קהל היעד של הסחורה החמה הוא לא רק המקומיים אלא גם פלסטינים בפזורה וערביי ישראל. באתר שלה מציגה החברה את רכישת הקרקעות כצעד שאיננו נדל"ני בלבד אלא "השקעה מוסרית", שכן "על ידי רכישת חלקת אדמה בפלסטין ורישומה על שמך, תרמת להגנת האדמות הללו מפני שוד שלא כדין… רק שליש מהאדמות הפלסטיניות רשומות. החזקת אדמות בפלסטין מגינה עליה מפני ביזה והתיישבות בלתי חוקית, ותומכת בזכות הבעלות והשלטון על אדמות אלה בידי הפלסטינים". החברה מדגישה שההשקעה מתאימה לכל פלסטיני מכל מקום בעולם, שכן היא מחברת אותו לזהותו ולמורשתו ו"מאפשרת לו להחזיק חלקת אדמה עבור עצמו וילדיו ובמשך דורות אחריו".
עמדת מדינת ישראל: שטח B, קשיים משפטיים וכו'
מבחינה משפטית מדובר כאמור בשטחי B, שבהם לפלסטינים זכויות אזרחיות וישראל לא יכולה להתערב, אלא אם כן מדובר באירוע ביטחוני. כיוון שכך נדרשו בכירים בצה"ל לחוות את דעתם אם יש צורך ביטחוני שמצדיק את הפסקת הבנייה בסמוך לעמיחי.
שני דיונים נערכו בנושא במחלקת בג"צים שמייצגת את המדינה ואחראית על גיבוש עמדת המדינה: בדיון הראשון בנושא, שנערך אצל המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ, הציגו בכירים בצה"ל את עמדתם לפני היועצים המשפטיים: מדובר בשטח שולט על עמיחי וגוש שילה, ומבחינה ביטחונית יש כאן איום משמעותי. הקצינים הסבירו כי מתוכנן להיסלל כביש ראשי בין העיירה העתידית לגוש שילה, וכי הוא יהווה איום על המתיישבים היהודים. במענה לטענת היועצים המשפטיים כי לא חסרים מקומות אחרים שבהם מתקיימת סמיכות בין יישובים פלסטינים לישראליים, השיבו כי כאשר מדובר במצב בעייתי נתון נאלצים להתמודד איתו, אבל אין סיבה ליצור בעיה במו ידינו.
אף שבדיון הזה נראה היה כי אותם גורמים הצליחו להטות את דעת היועמ"שים כי יש מקום לשקול את עצירת הבנייה הפלסטינית, כאשר הנושא הגיע לפתחו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט המטוטלת נעה לצד השני. האלוף פדן חזר על הטיעונים הביטחוניים, אולם היועמ"ש שלל זאת וקבע כי הצבא יכול לספק ביטחון באמצעים שונים. לטענתו אי־אפשר ליצור סדר יום מדיני משיקולים ביטחוניים ולהפקיע מהרש"פ את זכותה לנהל את החיים האזרחיים בשטחה, כמו גם להפקיע מהבונה את זכויות הקניין שלו.
שר הביטחון דאז נפתלי בנט החזיק בעמדה ביטחונית שטענה כי אין לאפשר את הבנייה נוכח השלכות הרוחב של המקרה, אולם בהתאם לעמדת מנדלבליט הודיעה המדינה לבג"ץ שתאשר לבנות ואף תגן על הבנייה ככל שיהיה צורך בכך.
https://www.makorrishon.co.il/news/233381
תגוביות:
1.ושוב חוזר ניגון בג"צ והיועמ"ש מנדלבליט:
בדיון הראשון בבג"צ בנושא, שנערך אצל המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ, הציגו בכירים בצה"ל את עמדתם לפני היועצים המשפטיים: מדובר בשטח שולט על עמיחי וגוש שילה, ומבחינה ביטחונית יש כאן איום משמעותי.
אף שבדיון הזה נראה היה כי אותם גורמים הצליחו להטות את דעת היועמ"שים כי יש מקום לשקול את עצירת הבנייה הפלסטינית. אבל כאשר הנושא הגיע לפתחו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט המטוטלת נעה לצד השני.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
27454 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
ערכתי לאחרונה בתאריך 17.08.21 בשעה 13:24 בברכה, ליה
לחץ כאן לצפיה דרך טוויטר
לחץ כאן לצפיה דרך טוויטר
https://rotter.net/forum/scoops1/711901.shtml
תגוביות:
1.''מלחמת האדמות'' היא המלחמה הנוראה בתולדות ישראל. הובסנו. כבשו לנו את הארץ והכל בגלל רשלנות פושעת של הרשלנים הפושעים. הקבינט לא התכנס. המל"ל לא התייעץ. ראש הממשלה לא הנחה והאויב ניצח וכבש את האדמה.
2.תוכנית פיאד. הם עושים לנו חומה ומגדל.
3.הממשלות ידעו. הכל בגיבוי ובלחץ של האיחוד האירופי.
4.ועוד 100 בתי ספר שבסופם התוצאה היא עוד שהידים ותומכי טרור.
5.חזקים על צריף של יהודים. חלשים מול הטרור הפשיעה והבנייה הבלתי חוקית של הערבים.
6.כנראה שמדובר באנשים שוחרי ידע, חכמה ודעת. אז איך בסוף הם רוצחים, שורפים, גונבים. איך?
7.רק נוסיף שלוד, עכו ויפו הן לא A לא B ולא C. גם הן הופקרו וגם שם זו אוטונומיה מוחלטת של הערבים.
8.תנועת רגבים צריכה להיות משרד ממשלתי. משרד המולדת.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
27454 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
ערכתי לאחרונה בתאריך 22.08.21 בשעה 08:13 בברכה, ליה
את הכרזה הזו תלו אמש בעכו במהלך עצרת לשחרור הפורעים שהשתתפו בפרעות ובלינצ׳ים נגד יהודים בעכו בחודש מאי.
על הכרזה נכתב: "עכו לא תנטוש את בניה בבתי הכלא של הכיבוש"
מה ההבדל בינם לבין החמאס?
https://rotter.net/forum/scoops1/712504.shtml
תגוביות:
1.תשובה: משכורת מביטוח לאומי ות.ז. כחולה.
2.וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק.
מה שהיה הוא שיהיה.
3.מפלצת גידלנו וטיפחנו מתחת לאף.
4.מה דעתו המלומדת של הרב בנט על הנושא? עוד מיליארדים?
5.כל הממשלה הנוכחית מתקיימת ונסמכת על רצונו של איש האחים המוסלמים, וזאת לדבריו של "ראש הממשלה" והאחים המוסלמים שנציגם הוא מנסור עבאס, הם כידוע הוריהם של המרצחים מהחמאס! ולכן אנחנו נראה בתוך זמן קצר את שחרורם של הפורעים הערבים מבתי הכלא ואם יש פה ושם יהודי שהגיב לפרעות מולם, אותו לא ישחררו.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
27454 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
לחץ כאן לצפיה דרך טוויטר
https://rotter.net/forum/scoops1/712491.shtml
תגוביות:
1.טרנספר ואם יש בעיות אז נכבה.
2.בראיון נשאל עבאס על שאיפות לאומיות והשיב בכנות שלו...עד שיאשרו את התקציב הוא עוסק רק באינטרסים אזרחיים אחר כך יעסוק בשאיפות המדיניות...
3.השנאה בקרב הציבור היהודי לאוכלוסייה הרעה והמרעילה הזאת הולכת וגוברת! הפיצוץ הסופי הולך ומתקרב וזה ייגמר רע מאוד עבור הערבים!!! ניתן לשמוע זאת מכל עבר וכמעט בכל פלחיה וחלקיה של האוכלוסייה היהודית!
4.להם יש נשק ולנו את צה"ל המפוטם בפנסיות שמכרו לקצינים, שהחיילים לא מעניינים אותם.
5.אגב היה ליווי משטרתי:
לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב
6.מעניין למה:
לחץ כאן לצפיה דרך טוויטר7.להעמיס למשאיות.
8.טוב שאנחנו וערביי עכו אויבים כי כך נוכל לעשות איתם שלום. שהרי ידוע ששלום עושים עם האויב ואנחנו חולמים שיהיה שלום. אז אולי אם נהיה נחמדים הם יסכימו.
9.הם כולם אנטישמים ללא יוצא מן הכלל.
10.שקד בתגובה: אנשים זועמים. זה טבעי. הבה נכילה, הבה נכילה, הבה נכילה ונשמחה. עבאס משיב: הבו אתנננה, הבו אתנננה.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
27454 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
בעקבות תחקיר התקרית שבה נפצע לוחם מג"ב בראל חדריה שמואלי, שקובע כי הכוח נמנע מירי מחשש לפגיעה בנשים ובילדים, טוען חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין כי "לוחם מג"ב בראל חדריה שמואלי שנפצע אנושות על גדר עזה, אינו קורבן של החמאס או הג'יהאד, הוא קרבן של הוראות הפתיחה באש הצה"ליות.
שוב ושוב שולחים מנהיגי ישראל – הן מהדרג המדיני והן מהדרג הצבאי, את לוחמי קו הדם בכדי לשמש עלה תאנה המחפה בגופו על אובדן יסוד הצדק והבהירות המוסרית הישראלית".
עוד הוסיף פייגלין: "מנהיגות אזרחית וצבאית שמבינה מה היא בכלל עושה כאן, שדבקה בזהותה ולכן מבינה מי האוייב ועל מה בכלל נטושה המערכה, מנהיגות שכזו אינה מנהיגות מתנצלת ומפוחדת ממעצר בנמל התעופה הית'רו.
מנהיגות שכזו אינה מגוננת על עצמה מאימת בית הדין בהאג – בדם הבנים.
מנהיגות שכזו אינה זקוקה למוסרה של אירופה הצבועה, כי יש לה את הקוד המוסרי היהודי – ולפיכך הוראות הפתיחה באש שלה הן "הקם להורגך השכם להורגו".
https://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/825069
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.9.10
27454 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
ערכתי לאחרונה בתאריך 05.12.21 בשעה 08:43 בברכה, ליה
בעלי אדמות בגדרה מנסים מזה כמה שנים לפנות את משפחת אבו גאנם מרמלה שהשתלטו על שטחים נרחבים ברמלה, באר יעקב, סתרייה וכעת על גדרה.
על שטחי חקלאות נרחבים הקימו משפחת אבו גאנם אולמות אירועים ומגורי קבע.
אבל מועצת גדרה החליטה להפעיל בעוצמה כבדה את המחלקה המשפטית שלה ולתבוע דווקא את השכן הצמוד שלהם, קירשנר, על שהוא מוכר בשטח החקלאי שלו פירות וירקות. קירשנר, אגב, קיבל צו פינוי מהמקום ע"י ביה"מ כתוצאה מההליך מול מועצת גדרה...
לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב
א.חרדית מירושלים: "על השטח שלי (בגדרה) השתלט פ. אבו גאנם. מזה למעלה משנה וחצי אני מנסה להוציא אותו מהמקום. בכל פעם שהשליח מגיע למסור לו מסירה משפטית, הוא מתחמק, נעלם, מתחבא ואפילו מאיימים על השליח.
השטח שלי גודר בגדר גבוהה ושערי ענק, ורושת סביב במצלמות. בתוך השטח מתקיימים אירועים 24 שעות ביממה, חאפלות ומגורים.
בן משפחתו גידר את השטח הצמוד וגם שם מנסים בעלי הקרקע, ללא הצלחה, לבצע מסירות משפטיות כדי לסלק את המשפחה מהשטח.
ראיתי מסמכים שאותה משפחה השתלטה על שטחי מדינה נרחבים ברמלה. לא ייאמן שהמדינה לא הצליחה להוציא אותם משם ולבסוף ויתרה על שטחים יקרים בגלל משחקי הליכי משפט ממש כמו שהם עושים לי כעת".
לטענת בעלי הקרקע, במתחם המגודר מסתירים בני המשפחה גם נשק חם.
נ.בעל קרקע במקום: "שמעתי משם לפחות פעמיים יריות. לא יודע למה המשטרה לא פועלת נגדם. לרובם שם יש עבר בבתי מעצר על שימוש בנשק חם".
ג. מבת ים (כל השמות והפרטים המלאים שמורים): יש את ט.א.ג שהוא מייעץ למשפחה איך לגזול בעורמה שטחים, להגיש תלונות סרק במשטרה ותביעות סרק. יחד עם אביו בעבר גזלו מהמדינה שטחים נרחבים, וכיום יחד עם בני משפחתו השתלטו על שטחים נרחבים בגדרה ובאיזור. אנחנו תובעים אותם ולא מצליחים להגיע לחלק מבני המשפחה. הם מסרבים לקבל מסירות משפטיות ויש לי מצולם בסרטון איך שליח מגיע למסור לו כתב תביעה אחרי המון חיפושים, כי לבחור אין כתובת מסודרת רשומה והבחור עומד משולב ידיים ובניחותא דוחה את השליח.
הם נוסעים ברכבי יוקרה, אבל הצהירו על עצמם כחסרי יכולת כלכלית וחומקים מנושים בהצהרות כזב בהוצל"פ, או שמצהירים על עצמם כחסרי אמצעים".
רק בתקופה האחרונה תוך קשיים מרובים, הצליחו בעלי קרקעות מבאר יעקב לסלק בן משפחה נוסף שהשתלט ב-20 השנה האחרונות על עשרות דונמים וזאת לאחר הוצאות משפט גדולות שהם לא קיבלו בחזרה".
"ההתשה היא עניין מרכזי כאן" אומר נ. בעל קרקע שגם על שטחיו השתלטו. "המשפחה שוכרת בפרוטות עורכי דין מהמגזר שמייעצים להם כיצד לחמוק ממסירות משפטיות, וכיצד להערים על ראשויות האכיפה".
בידיו של נ. יש ראיות כיצד חלק מבני המשפחה משתמשים במשטרה ובבתי המשפט כדי להתל בבעלי הקרקעות.
השטח של א. מירושלים:
חלק מבני המשפחה הקימו חברות קש מתחלפות, הקריסו את אחת החברות תוך שהותירו בה חובות בעשרות מיליוני שקלים והמשיכו עם חברה חדשה, ועוד חברה...
מיותר לציין שחברות אשר הונו על ידי החברה שהוקרסה, נותרו מול שוקת שבורה וללא כספם.
בנוסף אותו "בעל החברה" שקרסה, ניקה חשבוניות במעל מיליון וחצי ויצא בהסכם קל. אין ספק שחלק נכבד מהכספים מולבנים באמצעות השתלטות על שטחים בין גדרה ללוד.
https://www.ice.co.il/law/news/article/821620
https://rotter.net/forum/scoops1/517806.shtml
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד