אפליקציית אייפון לפורום סקופים  |  אפליקציית אנדרואיד לפורום סקופים  |  אפליקציית WindowsPhone לפורום סקופים

גירסת הדפסה          
קבוצות דיון גילוי מסמכים נושא #5178 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 5178   
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   19:05   18.12.02   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

הסרט ''ג'נין ג'נין''- הסברת נגד למען חטיבה 5 @  

 
נשר2 ביקש וזאת זכות לעשות זאת...@
*********

העמותה למען חטיבה 5 ''גנין גנין''
חטיבה 5 הינה החטיבה אשר לחמה במבצע "חומת מגן "
לאחרונה התבקשנו אנו לוחמי היחידה לצאת המסע הסברתי נגד הסרט גנין גנין
לכן אני מוצא לנכון להפיץ את המכתב אשר קיבלנו .

וכל מי שיוכל לעזור לנו להפיצו במרחבי הנט , או בכל אמצעי אחר נודה לו מאוד

http://rotter.net/User_files/forum/3e009f615acbd250.rtf

תקציר !!
***
הסרט "ג'נין ג'נין" מאמץ הסברתי נגדי @

1. באחרונה אנו מתמודדים עם הופעתו של הסרט של מוחמד בכרי "ג'נין ג'נין". כידוע לכולם מאמצעי התקשורת, הסרט מתיימר להיות מסמך תיעודי, המתאר את ארועי "חומת מגן".
2.מרבית הצילומים נעשו כשבועיים לאחר יציאת הכוחות ממחנה הפליטים. הסרט מתמקד במספר תושבים המגלגלים סיפורי זוועה ובדיות על עלילות צה"ל במחנה.
3.הסרט משתמש גם בחומר צילומי של רשתות טלויזיה זרות שהורשו להיכנס למחנה מיד אחרי המבצע וכן בצילום של מצלמת חובבים, שצילם פלשתיני בימי המבצע האחרונים.
4.השקרים המתוארים בסרט כוללים:
א.רצח ילדים, שימוש בילדים להריסת מבנים במחנה, הוצאה להורג שיטתי של ילדים .
ב.הוצאות להורג של עצורים, כולל דריסה מכוונת של עצורים ע"י טנקים ונגמ"שים (קטע זה "מתועד" בחלקו במצלמת חובבים, תוך ניצול תעלולי עריכה).
ג.הריסה שיטתית של בתים על התושבים, כולל זקנים וילדים.
ד.ירי ללא הבחנה בזקנים, ילדים ונשים (להגדרתם: ג'נוסייד)
ה.הפצצה של בית החולים ומניעת טיפול רפואי.
ו.טיוח והסתרה של תוצאות הפעילות במחנה.
5.ברצוננו להביא לידיעתכם, כי הוקם צוות הכולל נציגים של משרד החוץ, דובר צה"ל, חברת יחסי ציבור וכן נציגים מהחטיבה, לצורך הכנת פעילות הסברתית כנגד הסרט, בדגש על ערים ופסטיבלים בחו"ל.
6.ההסברה תהיה לפני, במהלך ובעקבות הקרנת הסרט על מנת לפגוע באמינות של "המסמך התיעודי" ולחשוף את השקרים המוצגים.
7.כנראה ולא נוכל למנוע את הפצת הסרט בעולם ועל כן, בחרנו להתמודד עם מסע ההכפשות וההסתה במישור ההסברתי.
8.במידה ויש בידכם רעיונות או הצעות לפעילות ההסברתית בעולם,
ניתן לפנות בכתב לפקס: 975397-057
9.אנא הפיצו המכתב הזה לכלל חיילי החטיבה.

מבחן התוצאה.
פ"ש



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  הפרקליטות: ''ג'נין ג'נין'' - סרט שקרי ומסולף פילוביץ שחף 10.03.03 12:36 1
  היום הכרעת הבג''צ בפרשת הסרט ג'נין ג'נין....!! פילוביץ שחף 20.03.03 06:51 2
     ''ג'נין, ג'נין'', הקרב עדיין נמשך............ פילוביץ שחף 09.07.03 16:13 19
         בג''ץ אישר פה אחד את הקרנת הסרט ג'נין ג'נין!! פילוביץ שחף 11.11.03 11:03 21
             ד''ר דוד צנגן: רופא החטמ''ר ג'נין העיז לסתור פילוביץ שחף 11.11.03 11:36 22
             בג''ץ קבע: אין בכך שסרט כולל שקרים כדי........ פילוביץ שחף 11.11.03 19:00 23
  ערוץ 1 ישדר את ג'נין, הגירסה שמותר לכם לראות פילוביץ שחף 10.04.03 15:23 3
     אין גבול לחוצפה: מר''צ תפגין מול מלון פארק פילוביץ שחף 10.04.03 23:34 4
         הפגנת מר''צ במלון פארק - המקור הוא... פילוביץ שחף 11.04.03 16:46 5
             התנצלות לגבי הסרט הדרך לג'נין ........... פילוביץ שחף 13.04.03 15:35 6
     בקשה לבג''ץ: לדחות שידור ''הדרך לג'נין'' פילוביץ שחף 13.04.03 17:43 7
         בג''ץ דחה היום את בקשתו של מוחמד בכרי..... פילוביץ שחף 14.04.03 16:22 8
             הערב ישודר סרט המזים את הסרט האנטישמי 'ג'נין פילוביץ שחף 14.04.03 16:42 9
         קריאת מולדת: ''אל תתנו לו פתחון פה לבכרי'' פילוביץ שחף 08.07.03 21:02 18
  היה טבח בג'נין..... כן, בחיילי צה''ל !!! פילוביץ שחף 21.04.03 08:47 10
     צורת חשיבתה של שולמית אלוני דומה מאוד ל...... פילוביץ שחף 22.04.03 07:35 11
  מפקד האוגדה בג'נין : ''ביקשנו סיוע אוירי''... פילוביץ שחף 23.04.03 12:03 12
  גוש שלום: מה באמת קורה בעזה, רפיח וג'נין..?? פילוביץ שחף 26.04.03 21:00 13
     תגובות............. פילוביץ שחף 26.04.03 23:15 14
  מוחמד בכרי נתבע על אי תשלום עבור ג'נין ג'נין פילוביץ שחף 20.05.03 10:30 15
     מפיק הסרט האנטישמי 'ג'נין ג'נין' היה מחבל !!! פילוביץ שחף 24.06.03 16:55 16
         המדינה: בכרי ''צנזר'' סרטו כדי להטעות בג''ץ פילוביץ שחף 26.06.03 00:16 17
  ניירובי-650 נשים ''נאנסנו ע''י חיילים בריטים פילוביץ שחף 29.09.03 12:44 20
  הטבח שלא היה ...................... פילוביץ שחף 12.11.03 01:03 24
  בן כספית: 'האם מזוז יצטרף לתביעת דיבה נ' מוחמד בכרי?' פילוביץ שחף 03.01.10 05:09 25
     ג'נין ג'נין: עוד אפיזודה בה נחשפת 'ערוות הצדק' של בג''ץ סניגור 03.01.10 09:24 26
         שופטים עליך ישראל! סניגור 03.01.10 10:16 27
     מזוז תומך בתביעה נגד במאי ''ג'נין ג'נין'' פילוביץ שחף 03.01.10 17:40 28
     ד''ר צנגן: ''חובתינו להילחם על שמנו הטוב'' פילוביץ שחף 03.01.10 20:16 29
         היוהמ''ש לממשלה לא יפתח בהליך פלילי נגד מוחמד בכרי סניגור 05.01.10 15:59 30

     
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   12:36   10.03.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. הפרקליטות: ''ג'נין ג'נין'' - סרט שקרי ומסולף  
בתגובה להודעה מספר 0
 

הפרקליטות: ''ג'נין ג'נין'' - סרט שקרי ומסולף

פרקליטות המדינה ביקשה אתמול מבג"ץ לדחות את עתירתו של הבמאי מוחמד בכרי ושל פורום היוצרים הדוקומנטריים. בעתירה ביקש בכרי להורות למועצה לביקורת הסרטים לחזור בה מפסילת הסרט "ג'נין ג'נין" להקרנה בציבור, כך מדווח עיתון "הארץ".

העותרים טענו כי פסילת המועצה פגעה בחופש הביטוי של בכרי, ובחופש היצירה שלו, וכן ב"זכותו" של הציבור בישראל להיחשף למסריו של הסרט. המועצה עשתה זאת בלא שהייתה לה סמכות לכך ואף בלא שהיו לפניה העובדות לאשורן.

בתשובתה מסרה הפרקליטות כי מדובר בסרט המתיימר להיות תיעודי, וכי לאמיתו של דבר הוא סרט המסלף עובדות והמעמיד את החיילים בדמות של קלגסים ופושעי מלחמה המבצעים טבח עם, ואת הקרבות בג'נין כפעולת מרצחים נגד אוכלוסייה אזרחית תמימה. עוד מציינת הפרקליטות כי אין בסרט כל רמז לסיבות הכניסה של חיילי צה"ל לג'נין, כלומר למעשי הטרור הרצחניים שנעשו בתושבי ישראל. כמו כן הסרט כלל אינו מציג את פעילותם של המחבלים בתוך המחנה בג'נין, כולל שימוש בנשים ובילדים כמגינים חיים וכפיתיונות, כולל שליחת מחבלים מתאבדים, מלכוד בתים וגופות והשימוש שהם עשו במתקנים רפואיים ובמקומות קדושים כדי להסתתר וכדי לתקוף את החיילים.

עוד מציינת הפרקליטות כי הסרט מביא שקרים וסילופים כמו למשל השקר על אודות דריסת תושבים מקומיים שדרס כביכול רכב צה"ל או הפגזת בית החולים בג'נין בידי טנקים. שקר נוסף המובא בסרט הוא סיפורו, כביכול, של זקן שטען כי חיילים ירו לעברו ללא סיבה. התברר כי מדובר באדם שנשרט שריטות קלות מכדור תועה, ושקיבל טיפול מרופא צבאי. בהודעתה ציינה הפרקליטות כי ההחלטה לפסול את הסרט התקבלה לאחר דיונים של המועצה לביקורת סרטים וגם לאחר שמיעת עורך דינו של בכרי. החלטתה של המועצה לפסול נתקבלה כיון שהסרט הוצג כאמת דוקומנטרית, ואילו לאמתו של דבר הוא עוסק בהסתה נגד מדינת ישראל, פוגע ברגשות הציבור ומציג את חיילי צה"ל כפושעי מלחמה, וזאת בניגוד לוועדת החקירה שערך צה"ל בנוגע לאירועים בג'נין ולממצאים, המראים את ההפך הגמור.

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   06:51   20.03.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. היום הכרעת הבג''צ בפרשת הסרט ג'נין ג'נין....!!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   16:13   09.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  19. ''ג'נין, ג'נין'', הקרב עדיין נמשך............  
בתגובה להודעה מספר 2
 
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 09.07.03 בשעה 16:19
 
בג"צ סרב לבקשה לדחות על הסף את עתירתו של מוחמד בכרי נגד פסילת סרטו "ג'נין, ג'נין" * טוענים כי הגיש גרסה "משופצת" של סרטו לביקורת
מאת: שמואל מיטלמן



!! הסרטן של המדינה!!
{פ"ש}

בג"צ דחה את בקשת פרקליטות המדינה ושל משפחות ששכלו את יקיריהן בקרב במחנה הפליטים ג'נין, לדחות על הסף את עתירתו של מוחמד בכרי, במאי הסרט "ג'נין, ג'נין", נגד פסילת סרטו להקרנה בישראל.

המדינה והמשפחות טענו כי מוחמד בכרי ניסה לתת לשופטי בג"צ גרסה מקוצרת ומשופצת של סרטו, ממנה הושמטו קטעים שנויים במחלוקת "הפוגעים בלוחמי צה"ל ובמדינת ישראל", ובכך הוא פעל ב"חוסר נקיון כפיים" שמצדיק דחייה על הסף.

ואולם השופטים דליה דורנר, אילה פרוקצ'יה ואשר גרוניס, שקיבלו עוד לפני כן מהמדינה את הקלטת של הסרט שנפסל על ידי המועצה לביקורת סרטים, דחו את הטענות.
"קלטת הסרט 'ג'נין, ג'נין', שהיא חלק מחומר המוצגים בתיק, נמסרה לבית- המשפט על ידי באת כוח המדינה ואין מחלוקת כי זו גירסת הסרט שהוגשה
לאישור המועצה לביקורת סרטים והיא מושא העתירה שבפנינו. משכך, איננו רואים להיזקק לכל טענה הנוגעת למידת האותנטיות של הקלטת שבתיק, או למידת התאמתה לכל גירסה קיימת אחרת של הסרט", פסקו השופטים.

השופטים הורו למדינה להכין העתק מהקלטת המקורית ולמסור אותו לידי נציגי המשפחות השכולות.
http://images.maariv.co.il/channels/5/ART/507/108.html

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   11:03   11.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  21. בג''ץ אישר פה אחד את הקרנת הסרט ג'נין ג'נין!!  
בתגובה להודעה מספר 19
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 11.11.03 בשעה 11:06 בברכה, פילוביץ שחף
 
בג"ץ אישר פה אחד את הקרנת הסרט ג'נין ג'נין בניגוד לעמדת המועצה לצנזורה

בג"ץ אישר פה אחד את הקרנת הסרט "ג'נין, ג'נין" וקבע שהחלטת המועצה לצנזורה על סרטים ומחזות להגביל את הקרנתו פוגעת מעבר לנדרש בחופש הביטוי.

השופטת דליה דורנר אמרה בבית המשפט כי "החלטתה של המועצה רק קידמה את הסרט וגם אם הסרט פוגע ברגשות עמוקים של הציבור, אין הדבר מצדיק את הגבלת הקרנתו".

הצנזורה חויבה לשלם הוצאות משפט בסך 15 אלף שקלים לשחקן והבימאי מוחמד בכרי.
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-2815876_184,00.html

halemo
חבר מתאריך 7.4.02
1011 הודעות 10:26 11.11.03

5. פםק הדין המלא, כאן

http://62.90.71.124/Files/03/160/003/l15/03003160.l15.HTM

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-המשפט הגבוה לצדק

בג"ץ 316/03

בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר


כבוד השופטת א' פרוקצ'יה


כבוד השופט א' גרוניס

העותרים:
1. מחמד בכרי


2. פורום היוצרים הדוקומנטריים


נ ג ד

המשיבים:
1. המועצה לביקורת סרטים


2. משרד המדע, התרבות והספורט


3. יצחק בוסידן (אביו של עמית בוסידן ז"ל)


4. לאה בר (אמו של דרור בר ז"ל)


5. פנינה יסקוב (אלמנת אבנר יסקוב ז"ל)


6. אוה מייזליש (אמו של דני שמואל מייזליש ז"ל)


7. סולומון ושמחה עזורי (הורי אייל עזורי ז"ל)


8. דוד צימרמן (אביו של אייל צימרמן ז"ל)


9. אמנון חבה (אביו של מנשה חבה ז"ל)


10. רוזלין וסלומון עזרא (הורי גד עזרא ז"ל)


11. אריה וציפורה וייס (הורי שמואל וייס ז"ל)


12. רינה ומארק ראבינסאן (הורי מתניה
ראבינסאן ז"ל)


13. שמחה ופנינה מליק (הורי גדליה מליק ז"ל)


14. גדי וברניס יעקב (הורי אביהו יעקב ז"ל)


15. מיכל ארזי (אמו של טירן ארזי ז"ל)


16. שלמה אלשוחט (אביו של רונן אלשוחט ז"ל)


17. מזל, עמי וחגי טל (הוריו ואחיו של

רועי טל ז"ל)


18. דר' דוד צנגן


19. זאב אילוז


20. ברק אלפי


21. ברוך בכר


22. אברהם גל


23. רון טייכר


24. ישראל כספי


25. רפי לדרמן


26. שגיא מרק


27. אלי פרוז


28. גיא פרידמן


29. אריה קדוש


30. עמיחי קדרון


31. אבנר קינל


32. מרון שטטר


עתירה למתן צו על-תנאי

תאריך הישיבה:
ט"ז באדר ב תשס"ג
(20.3.03)

בשם העותרים:
עו"ד אביגדור פלדמן

בשם המשיבים 2-1:
עו"ד דינה זילבר

בשם המשיבים 17-3:
עו"ד אילן בומבך; עו"ד יריב רונן

בשם המשיבים 18, 25-24:
בעצמם

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

ובשכל יבדיל האדם בין האמת והשקר

.

העובדות, ההליכים והטענות

1. בערב ה-27.3.2002, ליל-הסדר, אירע פיגוע חמור במלון "פארק" שבנתניה. מחבל נכנס לחדר-האוכל של המלון – שהמה כ-250 נשים, גברים וילדים, בעיצומה של סעודת הסדר – ופוצץ מטען חבלה רב עוצמה שנשא על גופו. חדר-האוכל נהרס עד היסוד. 19 מהחוגגים נהרגו מיד, 11 נפטרו מאוחר יותר מפצעיהם, וכ-160 נפצעו.

יומיים לאחר מכן פתח צה"ל במבצע "חומת מגן". המבצע נועד לפגוע בתשתיות טרור, שהיו אחראיות לרצף של פיגועים, חסרי תקדים בהיקפם ובתדירותם, שפקדו את ישראל באותה עת. בתאריך 3.4.2002 נכנסו כוחות צה"ל למחנה הפליטים ג'נין, ששימש מוקד מרכזי להתארגנויות לפיגועים וממנו יצאו מחבלים מתאבדים רבים לפיגועים ברחבי הארץ.

במחנה הפליטים – לאחר שניתנה התראה לאוכלוסייה האזרחית לעזוב את המקום – ניהלו כוחות צה"ל לחימה קשה מבית לבית. היה זה מן הקרבות הקשים ביותר שידע צה"ל במסגרת הלחימה בשטחים. אל החיילים נורו יריות מכל עבר, מטעני חבלה רבים מאד הופעלו נגדם ומכשולים ממולכדים הוצבו בדרכם. הפלסטינים החמושים התערו בקרב האוכלוסייה האזרחית, שאלפים אחדים ממנה נותרו במחנה עם פרוץ הלחימה, ונלחמו גם מבתי אזרחים ומתוך מתקנים אזרחיים. צה"ל ניסה לצמצם את הפגיעה באזרחים. לא נעשה שימוש בתקיפות מטוסים או בירי ארטילרי, אך הופעלו טנקים ומסוקי תקיפה. לאחר שכוח של חיילי מילואים נקלע למארב שבו נהרגו 13 לוחמים, הוחלט להכניס למחנה גם דחפורים כבדים, שהרסו בתים שמהם בוצעה לחימה. בקרבות במחנה הפליטים נהרגו 23 חיילי צה"ל ונפצעו כ-60 חיילים. על-פי נתוני צה"ל היו לפלסטינים 52 הרוגים, כמחציתם אזרחים. נזק כבד נגרם לרכוש ובתים רבים נהרסו, חלקם עד היסוד.

2. בעיצומה של הלחימה ובימים שלאחריה נאסרה כניסת עיתונאים למחנה. על שאירע במחנה ניתן היה ללמוד אך לאחר מעשה, מעדויות האנשים המעורבים, מתחקירי גורמים שונים וממראה-עיניים. האיפול התקשורתי תרם למחלוקת, השוררת עד היום, לגבי אופן התרחשות האירועים לאשורם.

כך, בדו"ח ארגון זכויות-האדם "Human Rights Watch" נטען כי במחנה התרחשו אירועים חמורים, ובגדרם הופרו זכויות-אדם באורח יסודי, נמנע סיוע רפואי מנפגעי המחנה, בוצעו מעצרים המוניים ונהרס רכוש אזרחי רב. עם זאת, נשללה הטענה – אשר פשתה בקרב הציבור הפלסטיני ועשתה לה כנפיים בכלי-התקשורת בעולם – כי צה"ל טבח בתושבי המחנה וכי הוצאות-להורג בוצעו באופן מתוכנן. ממצאים דומים הובאו בדו"ח מזכ"ל האו"ם וכן בדו"ח "אמנסטי" שפורסם אשתקד. בדו"ח שפרסם צה"ל בתגובה הודגשו הריסון והאיפוק שגילה, שאף שגררו פגיעה בחייליו נועדו למנוע ככל הניתן פגיעה באוכלוסייה אזרחית, והובלט כי ננקטו אמצעים שונים להבטחת מתן סיוע רפואי והומניטרי לתושבי המחנה אף במהלך הלחימה. עוד נטען, כי לפחות מחצית מן ההרוגים הפלסטינים היו פעילי טרור.

3. ברי, כי האירועים שהתרחשו במחנה הפליטים ג'נין באפריל 2002 נחקקו כזיכרון טראומטי הן בקרב חיילי צה"ל שלחמו שם ובני משפחותיהם והן בקרב תושבי המחנה. מנקודת ראותם של פלסטינים רבים קיבלו האירועים במידה רבה מימד סמלי ואף מיתי, המשפיע על האופן שבו הם מתוארים. משתמה הלחימה באמצעות כלי-הנשק, החל מאבק על תמיכת דעת-הקהל, בישראל ומחוץ לה.

4. העותר 1 – תושב הכפר בענה שבגליל (להלן: העותר) – נכנס למחנה הפליטים בסוף חודש אפריל 2002 מלווה בצוות הסרטה, וצילם תגובות של תושבים פלסטינים לַאירועים שהתרחשו, שאותן ערך לסרט "ג'נין, ג'נין" (להלן גם: הסרט). מלכתחילה, ובמוצהר, לא התיימר העותר להביא בסרט את עמדת הצד הישראלי או להציג תמונה מאוזנת של האירועים, אלא להשמיע את קול הסיפור הפלסטיני.

הסרט הוקרן בהקרנות מקדימות בסינמטקים של תל-אביב וירושלים ואף שוגר להקרנה במדינות זרות. לקראת הקרנתו בארץ באופן מסחרי הוגש, כנדרש בפקודת סרטי הראינוע, 1927 (להלן: הפקודה), לאישור המועצה לביקורת סרטים (להלן: המועצה). המועצה, שהייתה כפופה באותה עת למשרד המדע, התרבות והספורט, קיימה בתאריכים 18.11.2002 ו-23.12.2002 דיונים בעניין אישורו להקרנה.

הסרט הותיר רושם קשה על חברי המועצה שצפו בו. נשמעו דעות, כי זהו "סרט תעמולה מתועב" (פרוטוקול הישיבה מיום 18.11.02, בע' 4), "המטפטף ארס בכל שנייה שבו" (שם, בע' 5). חבר המועצה, עורך-הדין יחיאל גוטמן, אף אמר כי "חטאי הגסטאפו במחנות הריכוז ילבינו כשלג" לנוכח מעשי צה"ל המתוארים בסרט (שם, בע' 2).

ברוב-דעות של שמונה מתוך 11 חברי המועצה שנכחו בדיון הוחלט שלא להתיר את הקרנת הסרט. חברי המועצה שנותרו במיעוט הציעו להתיר את ההקרנה בליווי שקופית מטעם דובר צה"ל או להתירה לצופים מעל גיל 18 בלבד. במכתב ששיגרה המועצה לעותר ובו נמסר לו על ההחלטה שלא להתיר את ההקרנה פורטו הנימוקים הבאים:

1. מדובר בהצגה מסולפת של אירועים במסווה של אמת דוקומנטרית העלולה להטעות את הציבור;

2. מדובר בסרט תעמולה המציג באופן חד-צדדי את עמדת הצד עמו מצויה מדינת ישראל במצב מלחמה ובעת שמלחמה זו עדיין נמשכת ואין זה ראוי שהמועצה תיתן יד והכשר להקרנתו;

3. מדובר בסרט הפוגע פגיעה קשה ברגשות הציבור העלול לחשוב בטעות, כי חיילי צה"ל מבצעים באופן שיטתי ומכוון פשעי מלחמה, וזאת בניגוד מוחלט לאמת ולממצאים העובדתיים בבדיקות שנערכו על-ידי צה"ל ועל ידי גורמים בינלאומיים;

4. הצגת האירועים גובלת בהסתה ויוצרת דה-לגיטימציה לעצם קיומה של מדינת ישראל;

5. עקרונות היסוד וטבעה של דמוקרטיה שאינה חפצה לאבד עצמה לדעת מחייבים, לטעמה של המועצה, להימנע ממתן אישור והכשר להקרנת הסרט האמור.

5. כנגד החלטת המועצה מכוונת העתירה שבפנינו, שבה ניתן בתאריך 10.1.2003 צו על-תנאי. בגדרי העתירה טוענים העותרים, כי ההחלטה היא בלתי-סבירה באופן קיצוני, כי היא פוגעת שלא כדין בזכותם לחופש הביטוי וחופש היצירה, וכי ניתנה בחוסר סמכות ותוך עירוב שיקולים זרים, שכן למועצה אין סמכות לקבל החלטות על-יסוד שיקולים מדיניים או לפסול להקרנה סרטים מפאת שקרים, הכלולים בהם לדעתה. עוד טוענים העותרים, כי הפקודה, שמכוחה פעלה המועצה, אינה חוקתית ולכן על בית-המשפט להכריז על בטלותה.

6. בתשובתה הארוכה והמפורטת פרשׂה המדינה את עמדתה, שעיקר בה הוא כי הסרט הינו שקרי ומסלף באורח בוטה את המציאות. וכלשון התשובה: "האמת האחת והיחידה הינה אחרת" (ההדגשה במקור). אמת זו, לדידה של המדינה, משתקפת באורח ברור מתמונת האירועים כפי שגובשה בצה"ל וממידע שברשות גורמים בינלאומיים ואף בידי גורמים פלסטינים. לטענת המדינה, הסרט מציג תמונה עובדתית שקרית, ההופכת את האמור בו לחד-צדדי ולמעוות.

המדינה סבורה כי פסילת הסרט מתחייבת בשל הסכנה הטמונה בו לשלום הציבור ולרגשותיו. לפי הטענה, הסכנה היא, ראשית, בכך שהסרט מסית, שכן האמור בו עלול להניע מי מבין הצופים לנקוט פעולות אלימות; שנית, בכך שהסרט יחליש את עמידתה של מדינת ישראל בתקופה קשה זו של לחימה בשטחים ואף ייצור דה-לגיטימציה לקיום המדינה; ושלישית, בכך שמעצם היות הסרט שקרי הוא מטעה את הציבור ופוגע ברגשותיו.

7. בדיון שהתקיים בפנינו בתאריך 20.3.2003 העלו הצדדים את טיעוניהם בהרחבה. החלטנו לאפשר לבני משפחותיהם של חיילי צה"ל שנפלו במחנה ולקבוצת לוחמים שהשתתפו בקרב וטענו, כי המדינה אינה מעניקה להם ייצוג הולם בגדרי ההליך שבפנינו, להצטרף כמשיבים נוספים לעתירה. האזנו בקשב רב לדבריהם, ואף קראנו את שהעלו בהרחבה על הכתב. בתשובתם לעתירה הוסיפו, כי הסרט פוגע פגיעה קשה בשמם הטוב של חללי צה"ל ולוחמיו, ואף העידו, בדברים החודרים אל הלב, על תחושות התסכול והכאב שהם חווים בהיותם מותקפים ומושמצים על לא עוול בכפם.

8. בתוך כך, שבועות מספר לאחר שהוגשה תשובת המדינה לעתירה, הודיענו בא-כוח העותרים, עורך-הדין אביגדור פלדמן, על קיומו של סרט נוסף – "הדרך לג'נין", בבימויו של במאי צרפתי שכינויו פייר רחוב – שנוצר בעיקרו להפרכת האמור בסרטו של העותר, בין היתר תוך התעמתות גלויה עם קטעים המובאים בסרט והדגשת נקודת-מבטם של לוחמי צה"ל ושל בני משפחות חלליו. העותרים ביקשו כי יינתן צו ביניים, שימנע שידור סרט זה בתוכנית "מבט שני" בערוץ הראשון בטלוויזיה, אלא שלא מצאנו עילה למניעת השידור. יש להעיר, עם זאת, כי בעוד שרבים יכלו לצפות בסרט "הדרך לג'נין", המתעמת כאמור עם הסרט "ג'נין, ג'נין", הרי שיכולת הציבור לצפות בסרט האחרון הוגבלה במידה ניכרת לנוכח ההחלטה נושא עתירה זאת.

אנו צפינו בשני הסרטים – בגרסת הסרט "ג'נין, ג'נין" כפי שהוגשה על-ידי המדינה, והיא הגרסה שנפסלה להקרנה, ובסרט "הדרך לג'נין" שצרפו העותרים לחומר שהגישו.

המסגרת הנורמטיבית

9. החלטת המועצה לאסור את הקרנת הסרט פוגעת בחופש הביטוי של יוצרו ושל האנשים אשר להם הוא משמש כפֶּה. חופש הביטוי הינו, כידוע, מעקרונות היסוד של משטרנו הדמוקרטי, והוכר כבר בפסיקתו המוקדמת של בית-משפט זה כ"זכות עילאית", המשמשת אף בסיס לזכויות אחרות. ראו דבריו המפורסמים של השופט שמעון אגרנט בבג"ץ 73/53 חברת "קול-העם" בע"מ נ' שר הפנים, פ"ד ז 871 (להלן: פסק-דין קול העם), בע' 878-876.

משמעותה של הזכות לחופש הביטוי היא, בראש וראשונה, כי אסור לשלטון להגביל את האפשרות להשמיע ולשמוע דעות בפומבי, ומוטלת עליו חובה למנוע מאחרים להפריע לבעלי הזכות לעשות בה שימוש. ראו ד"נ 9/77 חברת החשמל לישראל בע"מ ואח' נ' הוצאת עתון "הארץ" בע"מ ואח', פ"ד לב(3) 337, בע' 343. כדברי חברתי, השופטת אילה פרוקצ'יה, בבג"ץ 9723/01 לוי נ' מנהלת מחלקת תעשייה ושירותים למתן היתרים לעובדים זרים, פ"ד נז(2) 87, בע' 94, "חופש הביטוי אינו רק חופש להביע דעות, לכתוב ולהציג, אלא גם 'לראות ולשמוע'".

חופש הביטוי אינו זכות מוחלטת. במקרים מסוימים מאפשר הדין לפגוע בו. יש להבחין בין עקרון חופש הביטוי כשלעצמו, המשתרע על כל סוגי הביטויים ועל כל האמצעים המשמשים במה להבעתם, לבין היקף ההגנה עליו, שהוא חלקי בלבד. ראו, למשל, בג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255 (להלן: פסק-דין כהנא), בע' 283; בג"ץ 6126/94 סנש נ' רשות השידור, פ"ד נג(3) 817 (להלן: פסק-דין סנש), בע' 831-830; בג"ץ 806/88 Universal City Studios Inc. נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד מג(2) 22 (להלן: פסק-דין Universal), בע' 35-34; ובג"ץ 7144/01 גוש שלום נ' רשות השידור, פ"ד נו(2) 887, בע' 891-890.

אך בעצם היותו של ביטוי פוגעני, גס או צורם אין עילה להסרת ההגנה ממנו. עמד על כך השופט אליהו מצא בבג"ץ 2888/97 נוביק נ' הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו, פ"ד נא(5) 193 (להלן: פסק-דין נוביק), בע' 201:

חופש הביטוי נועד להגן, לא רק על דעות מקובלות ואהודות, המושמעות בתנאים של שלווה וביישוב הדעת, אלא גם – ובכך עיקר מבחנו של חופש הביטוי – על דעות חריגות, מקוממות ומכעיסות, המושמעות על רקע מאורעות מסעירים ובסגנון בוטה וצורם.

לעניין זה יפים גם דברי השופט האנגלי, הלורד דנינג:

freedom of speech amongst our most precious freedoms. Freedom of speech means freedom not only for the views of which you approve, but also freedom for the views you most heartily disapprove. Q.B. 202, at p. 216]

גם היותו של ביטוי שקרי אינה, כשלעצמה, עילה להסרת הגנתו. זאת, להבדיל מצורות ביטוי – דוגמת הביטוי הגזעני – שעצם השמעתן, בלי קשר לתוצאותיה, מפרה איסור שבדין ומקימה עילה להגבלת הביטוי. ראו ע"פ 2831/95 אלבה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(5) 221 בע' 320; מרדכי קרמניצר, "גבולות חופש הביטוי", העין השביעית (ינואר-פברואר 1996), בע' 27-26.

אכן, ידוע כי "במסגרת חופש הביטוי אין בוחנים אם הביטוי הוא אמת או שקר" (פסק-דין Universal הנ"ל, בע' 33). שכן, הסרת ההגנה מהביטוי השקרי מעניקה לרשויות את הכוח לברור את האמת מן השקר, להחליט אלו ביטויים ראויים להישמע ואלו אינם ראויים להישמע, ולשים את הכרעתן שלהן תחת הכרעת שוק הרעיונות החופשי. "חופש הביטוי כולל גם חופש להציג עובדות ולפרש עובדות, גם אם הן שנויות במחלוקת, ואף אם רבים בטוחים שההצגה מוטעית והפרשנות מסולפת" (בג"ץ 2137/98 אליאס נ' יו"ר הועד המנהל של רשות השידור (לא פורסם, ניתן בתאריך 5.4.1988)). ראו גם פסק-דין סנש הנ"ל, בע' 830; ע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא, פ"ד מג(3) 840, בע' 858-857; בג"ץ 4804/94 חברת סטיישן פילם בע"מ נ' המועצה לביקורת סרטים, פ"ד נ(5) 661, בע' 676; בג"ץ 14/86 לאור נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד מא(1) 421 (להלן: פסק-דין לאור), בע' 433; ופסק-דין כהנא הנ"ל, בע' 281. כדברי השופט האמריקני הולמס(Oliver Wendell Holmes) :

But when men have realized that time has upset many fighting faiths, they may come to believe even more than they believe the very foundations of their own conduct that the ultimate good desired is better reached by free trade in ideas – that the best test of truth is the power of the thought to get itself accepted in the competition of the market, and that truth is the only ground upon which their wishes safely can be carried out…

ויפים לעניין זה אף דברי השופט ברנדייס Louis Brandeis)):

To courageous, self-reliant men, with confidence in the power of free and fearless reasoning applied through the process of popular government, no danger flowing from speech can be deemed clear and present, unless the incidence of the evil apprehended is so imminent that it may befall before there is opportunity for full discussion. If there be time to expose through discussion the falsehood and fallacies, to avert the evil by the processes of education, the remedy to be applied is more speech, not enforced silence. Only an emergency can justify repression. Such must be the rule if authority is to be reconciled with freedom.

10. אמות-המידה להפעלת סמכות מינהלית לפגיעה בחופש הביטוי קבועות ב"פיסקת ההגבלה" שבסעיף 8 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. ראו למשל דנג"ץ 4466/94 נוסייבה נ' שר האוצר, פ"ד מט(4) 68 (להלן: פסק-דין נוסייבה), בע' 87; בג"ץ 7852/98 ערוצי זהב ושות' נ' שרת התקשורת, פ"ד נג(5) 423, בע' 429; ופסק-דין יפאורה הנ"ל, בע' 182. זאת בין אם חופש הביטוי מעוגן, במלואו או בחלקו, בזכות לכבוד האדם הקבועה בחוק-היסוד, שאז תחולתו של סעיף 8 היא ישירה; ובין אם חופש הביטוי אינו מעוגן בזכות לכבוד האדם, שאז תחולת פיסקת ההגבלה היא מכוח היקש (ואף מכוח המשפט המינהלי הכללי). ראו בג"ץ 41/94 מילר נ' שר הביטחון, פ"ד מט(4) 94 (להלן: פסק-דין מילר), בע' 138 ובג"ץ 5016/96 חורב נ' שר התחבורה, פ"ד נא(4) 1 (להלן: פסק-דין חורב), בע' 43.

פיסקת ההגבלה מתירה לפגוע בזכות רק אם סמכות הפגיעה מעוגנת בחוק, והפגיעה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל, הינה לתכלית ראויה והיא במידה שאינה עולה על הנדרש. המידתיות כוללת התאמה של האמצעי הפוגע בזכות לתכלית שנקיטתו נועדה להשיג (מבחן ההתאמה); נקיטת האמצעי שמידת פגיעתו בזכות היא המצומצמת ביותר (מבחן הפגיעה הפחותה); וקיום יחס סביר בין התועלת שבהגשמת התכלית לבין הנזק שגורמת הפגיעה בזכות (מבחן היחסיות). מבחנים אלה מופעלים תוך התחשבות במשקלן הסגולי, בנסיבות המקרה, של התכלית שהגשמתה מתבקשת, מצד אחד, ושל הזכות הנפגעת, מצד שני. ראו דברַי בפסק-דין מנהלי ההשקעות הנ"ל, בע' 423-422.

בגדר מבחני המידתיות שבפיסקת ההגבלה משתלבות כיום גם נוסחות האיזון, שפותחו בפסיקה עוד קודם לחקיקת חוק-היסוד ומתייחסות למידת ההסתברות, כי מימוש חופש הביטוי יפגע באינטרס הציבורי. ראו בג"ץ 6226/01 אינדור נ' ראש עיריית ירושלים, פ"ד נז(2) 157 (להלן: פסק-דין אינדור), בע' 164. כידוע, לשם פגיעה בחופש הביטוי נדרשת, בדרך-כלל, ודאות קרובה לפגיעה בציבור. ראו פסק-דין קול העם הנ"ל, בע' 888.

עם זאת, המבחנים ההסתברותיים אינם ישימים כשהפגיעה שבה מדובר היא ברגשות. במקרה כזה יש לעמוד על עוצמת הפגיעה. ראו דברי השופט אליעזר גולדברג בפסק-דין Universal הנ"ל, בע' 41; וכן דברַי בפסק-דין קידום הנ"ל, בע' 14. יש לבחון אם הפגיעה היא בעוצמה שאינה עולה על העוצמה הנסבלת בחברה דמוקרטית, ש"רמת הסיבולת" שלה גבוהה. עמד על כך הנשיא אהרן ברק:

רק פגיעות חמורות ברגשות מצדיקות הגבלה על חופש הביטוי וחופש היצירה. אכן, במשטר דמוקרטי יש להכיר בכך כי קיימת "רמת סיבולת" של פגיעה ברגשות, אשר בה מחויבים בניה של חברה דמוקרטית, והמתבקשת מעקרונות הסובלנות עצמם. רק כאשר הפגיעה ברגשות עולה על "רמת סיבולת" זו, ניתן להצדיק, במשטר דמוקרטי, הגבלה על חופש הביטוי וחופש היצירה.

...

רמת סיבולת זו מצויה על סף גבוה ביותר, כאשר הפגיעה ברגשות באה למנוע הגנה מחופש הביטוי וחופש היצירה.

וראו גם דברַי בפסק-דין קידום הנ"ל, בע' 16 ובפסק-דין יפאורה הנ"ל, בע' 183.

חוקיות החלטתה של המועצה

11. משנמצא, כי החלטת המועצה פוגעת בחופש הביטוי של העותרים, יש לבחון אם פגיעה זו עומדת בתנאי פיסקת ההגבלה. התנאי הראשון הוא, כי הפגיעה תיעשה אך "בחוק או לפי חוק מכוח הסמכה מפורשת בו". בענייננו, ההחלטה ניתנה בגדרי הסמכויות המוענקות למועצה מכוח סעיף 4(1) לפקודה, הקובע:

אסור להציג כל סרט-ראינוע אלא אם כן נתאשר להצגה וסומן ע"י המועצה.

אומנם, העותרים טוענים כי הפקודה עצמה אינה חוקתית, ולכן כי היא בטלה ואינה בגדר "חוק" העשוי להצמיח סמכות לפגוע בחופש הביטוי. טענה זו ניתן להשאיר בצריך-עיון, לנוכח המסקנה שעליה אעמוד בהמשך, כי ההחלטה אינה מקיימת דרישות אחרות של פיסקת ההגבלה – תכלית ראויה ומידתיות. הוא הדין בשאלה אם ההחלטה עשויה להלום את ערכי המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית, שגם בה אין צורך להכריע בהליך זה.

עם זאת, יש לציין כי החלטת המועצה עלולה לפגוע בהליך הדמוקרטי. בגדרי ההליך הדמוקרטי הדרך לבירור מגוון הגישות בחברה הינה בהתרת הגישה החופשית למכלול הביטויים הפוליטיים ולא בחסימתם. עמדה על כך חברתי, השופטת אילה פרוקצ'יה:

חופש הביטוי... במשטר דמוקרטי מחייב חירות בהבעת דעות וקליטת מסרים שדרכם מעוצבת דעת הקהל. חופש זה מחייב זרימה חופשית ובלתי מופרעת של דעות ורעיונות.

ראו גם פסק-דין קול העם הנ"ל, בע' 877, ודברי השופט מאיר שמגר בבג"ץ 1/81 שירן נ' רשות השידור, פ"ד לה(3) 365, בע' 377.

גם ערכי המדינה כמדינה יהודית תומכים בריבוי דעות והשקפות: "אלו ואלו דברי אלהים חיים" (עירובין, יג, ב). ראו דברי המשנה-לנשיא מנחם אלון בע"ב 2/84 ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשרה, פ"ד לט(2) 225, בע' 294.

תכלית ראויה

12. להחלטת המועצה תכלית דומיננטית ברורה, והיא: חשיפת האמת. הרציונל העיקרי שעליו מושתתת ההחלטה, ושאותו אימצה המדינה כיסוד לעמדתה – כעולה מפרוטוקול ישיבות המועצה, מנימוקי ההחלטה ומתשובת המדינה לעתירה שבפנינו – הוא כי הסרט – שכנטען, מסולף ומעוות את תמונת המציאות – ייוותר, אם הקרנתו לא תיאסר, כאמת ההיסטורית היחידה לדראון עולם. המועצה ביקשה איפוא בהחלטתה להגן על הציבור על-ידי הרחקת הביטוי השקרי והבטחת קיומה של מה שהיא, לדעת המשיבים, האמת, כביטוי הנגיש היחידי.

אלא שלמועצה, בדומה לכל רשות שלטונית, אין מונופולין על האמת. הכוח שניתן בידיה אינו כולל סמכות לגילוי האמת על-ידי השתקת ביטויים שלדעת חברי המועצה הם שקריים. ככלל, גילוי האמת בחברה חופשית ופתוחה מסור לציבור, הנחשף למגוון הדעות והאמירות, ובתוכן גם אמירות שקריות. כדברי השופט הרלן (John Harlan):

The Constitutional right of free expression is powerful medicine in a society as diverse and populous as our. It is designed and intended to remove governmental restraints from the arena of public discussion, putting the decision as to what views shall be voiced largely into the hands of each of us, in the hope that use of such freedom will ultimately produce more capable citizenry and more perfect polity and in the belief that no other approach would comport with the premise of individual dignity and choice upon which our political system rests.

תחולת חופש הביטוי גם על ביטויים שאמיתותם שנויה במחלוקת הינה משמעותית במיוחד כשמדובר בהתבטאויות שלהן השלכות פוליטיות דומיננטיות, כמו הסרט "ג'נין, ג'נין", שלגביו קשה להבחין בין מגמתו הפוליטית לבין הטענות העובדתיות המוצגות בו. ואכן, כפי שכבר צוין, העותר לא התיימר להציג בסרט תמונה מאוזנת של האירועים, אלא לתת ביטוי לסיפור הפלסטיני. המועצה אינה רשאית להגביל השמעתם של ביטויים, שמעיקרם הם אידיאולוגיים או פוליטיים, אך משום שרשויות השלטון, חלק מהציבור או אף רובו חולקים על ההשקפות המובעות בגדרם.

בבריטניה, שם התעוררו שאלות דומות, פסק בית-הלורדים כי יש לשלול הגבלתם של ביטויים פוליטיים אם אין הדבר נדרש לצורך הגנה מפני אלימות או מפני תכנים מגונים העלולים לזעזע את הציבור. ראו, למשל, Derbyshire County Council v. Times Newspapers Ltd., 1 All ER 1011. בעניין Hector v. A-G of Antigua and Barbuda, 2 All ER 103, at p. 106, קבע הלורד ברידג' (Bridge), כי כל ניסיון להגביל ביקורת כלפי רשויות השלטון – "amounts to political censorship of the most insidious and objectionable kind".

בנוסף, הרכב המועצה וההליכים שבהם היא פועלת ומקבלת החלטות אינם הולמים הכרעה במחלוקות עובדתיות. המועצה – בשונה מבית-משפט, המוסמך, למשל, להוציא צווי-מניעה בתביעות לשון-הרע ובמסגרת זאת קובע לעתים קרובות ממצאים עובדתיים לצורך ההכרעה בסכסוך שבפניו – אינה מסוגלת לקבוע אם האמור בסרט דוקומנטרי זה ואחר הינו אמת או שקר. ממילא, הדעת נותנת כי היא אינה מוסמכת לקבל החלטות על-סמך שיקול זה.

המועצה – בהחלטתה המכוונת לגילוי האמת – חרגה מתחומי שיקול-הדעת שמתווה הדין ופעלה מתוך שיקולים זרים. הפגיעה בחופש הביטוי לא הייתה איפוא לתכלית ראויה.

מידתיות

13. כאמור, החלטה מידתית נדרשת לקיים את מבחני ההתאמה, הפגיעה המינימלית והיחסיות. לדעתי, החלטת המועצה שלא להתיר להקרנה את הסרט "ג'נין, ג'נין" אינה מקיימת אף לא אחד משלושה מבחנים אלה.

14. מבחן ההתאמה: המועצה סברה כי אי התרת הסרט להקרנה תמנע חשיפה לנאמר בו, וכך יצטמצם הסיכון לשלום הציבור וביטחונו. בעניין זה ראוי תחילה להעיר, כי ספק אם פגיעה בחופש הביטוי היא, ככלל, אמצעי יעיל לקידום ביטחון הציבור. אפשר כי דווקא בהתרת פרסום חופשי יש כדי להשיג תכלית זו. על הקשר בין ביטוי חופשי לבין ביטחון הציבור עמד בית-המשפט העליון האמריקאי בפסק-הדין Whitney הנ"ל, בע' 376-375:

the path of safety lies in the opportunity to discuss freely supposed grievances and proposed remedies; …the fitting remedy for evil counsels is good ones.

וראו גם Stromberg v. California, 283 U.S 359 (1931), at p. 369.

יהא הדבר כאשר יהא, ברור כי האמצעי שנבחר על-ידי המועצה – פסילת הסרט להקרנה מסחרית בבתי-קולנוע בישראל – אינו מתאים אף להשגת התכלית של צמצום גישת הציבור לביטוי, כי אם להיפך. חברי המועצה ידעו כי החלטתם תעורר הד ציבורי וסביר שאף תעמוד לבחינת בית-משפט זה, על הכרוך בכך מבחינת פרסום הסרט. עורך-הדין גוטמן אמר: "אין לי ספק ... אם נקבל החלטה ברוח ההחלטה שאני הולך לתמוך בה, אנו נחזור לכותרות שוב" (פרוטוקול הישיבה מיום 18.11.02, בע' 2). וחבר המועצה ד"ר מנחם הורוויץ הוסיף: "הבעיה היא שאני חושב שאיסור ייתן לסרט הרבה יותר תפוצה מאשר שאם הסרט ייפסל" (שם, בע' 4). ואכן, בעקבות ההחלטה לאסור על הקרנת הסרט נעשו הן הסרט והן יוצרו מוקד לדיונים ציבוריים ומושא לכתבות בעיתונות. "ג'נין, ג'נין" הפך עם פסילתו לסמל. ברי, כי לא לכך כיוונה המועצה בהחלטתה.

יתרה מזו, החלטת המועצה משפיעה אך על תחום צר של החשיפה לסרט – הוא תחום הקולנוע המסחרי בישראל – בעוד שאין בסמכות המועצה לאסור על הקרנתו במדינות זרות וכן באמצעים אחרים (למשל, בערוצי טלוויזיה, במכשירי ההקרנה הביתיים או באמצעות רשת האינטרנט, שבה יכול כל אדם לרכוש את הסרט תמורת 30 דולר). סביר כי אמצעים חלופיים אלה יוכלו לענות לביקוש לסרט, שאף עשוי לגדול בעקבות ההמולה התקשורתית שיצרה ההחלטה.

ייתכן אף כי איסור ההקרנה, כשלעצמו, עלול לעורר בדעת הקהל חשד, כי יש דברים בגו, שאם לא כן, מה צורך ראתה המועצה למנוע צפייה בסרט? האמצעי שבו בחרה המועצה לא קידם איפוא את התכלית שההחלטה נועדה להשיג, וייתכן שאף השיג תוצאה הפוכה.

15. מבחן הפגיעה המינימלית: איסור הקרנת הסרט אינו האמצעי היחיד המסור למועצה בגדר סמכותה. סעיף 6(2) לפקודה קובע:

המועצה רשאית, עפ"י הכרעת דעתה, ליתן רשות להצגת כל סרט או כל חלק הימנו... בין בתנאים מסויימים ובין בלא תנאים, וכן רשאית היא להימנע ממתן רשות.

לרשות המועצה עמדו, אם כן, כלים פוגעניים פחות. כך, למשל, ניתן היה להגביל את הסרט לצפייה מגיל מסוים, להקדים לו כתובית אזהרה, להורות על השמטת קטעים מסוימים, להגביל את שעות הצפייה וכיוצא באלה. מבלי לחוות דעה על כשרותם של אמצעים אלה או על התאמתם לנסיבות המקרה שבפנינו, ברור כי קיומם מעניק למועצה כר פעולה רחב למדי, בטרם תחליט על פסילה מוחלטת של סרט. אף כי בדיוניה הועלתה, כאמור, האפשרות ללוות את הסרט בכתובית, הרי המועצה – כעולה מן הפרוטוקול – לא קיימה דיון רציני באפשרות השימוש באמצעים חלופיים אלה. בכך טעתה המועצה. איסור מוחלט של הקרנת סרט הוא האמצעי הפוגעני ביותר שהייתה מוסמכת לנקוט. עליו להיות האמצעי האחרון, ונקיטתו צריכה להיות מוגבלת אך לאותם מקרים שבהם אין בכוחו של אמצעי אחר להשיג את התכלית. השוו לדברי השופט אהרן ברק בפסק-דין Universal הנ"ל, בע' 35, וכן לדברי השופט אליהו מצא בע"פ 697/98 סוסצקין נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 289, בע' 308.

16. מבחן היחסיות: הנזק שבהחלטת המועצה עולה על התועלת שבה. ראשית, קהל הצופים לא נאלץ לצפות בסרט בעל-כורחו ובהעדר ברירה. אין מדובר בקהל שבוי, כי אם להיפך: הצופים יגיעו לבית-הקולנוע מבחירה חופשית, ישלמו על הצפייה בכספם וסביר שאף יכינו עצמם נפשית לקראתה. לשם ההשוואה, לקהל צופים זה חופש בחירה רב יותר מזה שהיה לצופי הסרט "בדרך לג'נין", שהוקרן בערוץ הטלוויזיה הממלכתי בשעת צפיית שיא. אכן, מידת החשיפה הכפויה לביטוי היא אחד הנתונים – אף כי לא תמיד הנתון המכריע – שבהם יש להתחשב בקביעת עוצמת הפגיעה הנדרשת להגבלת אותו ביטוי. ראו פסק-דין קידום, בע' 16. עמד על כך פרופ' נימר:

The presence or absence of a captive audience is a relevant factor which should be taken into account in reaching a proper accommodation between given speech and anti speech interests. It is useful in drawing an appropriate definitional balance.

שנית, אמנם אין ספק כי הסרט פוגע ברגשות רבים מבני הציבור בישראל בכלל, ובמיוחד ברגשות החיילים שהשתתפו בקרב ובני-משפחותיהם, לרבות ההורים, בני-הזוג והאחים השכולים, וביניהם המשיבים 32-3. אך אין לומר כי פגיעה זאת – עם כל הקושי שבה – אינה בגדר הנסבל בחברה הישראלית הדמוקרטית. חברה דמוקרטית פתוחה, המקיימת חופש ביטוי מתוך ביטחון כי בערך זה יש כדי לקדם את החברה ולא לאיים עליה, מוכנה לשאת בשם הביטוי החופשי פגיעה, ואפילו פגיעה ניכרת, ברגשות הציבור. יפים לכאן דברי השופט דגלאס:

A function of free speech… is to invite dispute. It may indeed best serve its high purpose when it induces a condition of unrest, creates dissatisfaction with conditions as they are, or even stirs people to anger. Speech is often provocative and challenging. It may strike at prejudices and preconceptions and have profound unsettling effects as it presses for acceptance of an idea. That is why freedom of speech though not absolute… is nevertheless protected against censorship or punishment…

בגדרי ההגנה על חופש הביטוי בישראל נפסק, למשל, כי יש להתיר הדבקת מודעות, המגנות בלשון חריפה ובוטה במיוחד את מדיניות הממשלה (בג"ץ 206/61 המפלגה הקומוניסטית הישראלית נ' ראש העיר ירושלים, פ"ד ט"ו 1723); כי ניתן להקרין סרט, העלול לפגוע ברגשות מאמינים נוצרים עקב פגיעה בדמותו של ישו (פסק-דיןUniversal הנ"ל); כי יש להתיר שידורו בטלוויזיה של סרט תיעודי, שנטען כי הוא מגמתי בתיאור אירועים שקדמו לרצח ראש הממשלה יצחק רבין (פסק-דין נוביק הנ"ל); וכי יש להתיר תלייתן של מודעות ברחבי העיר ירושלים, המגנות בלשון גסה ומעליבה את יושב-ראש האופוזיציה דאז, חבר-הכנסת יוסי שריד (פסק-דין אינדור הנ"ל). רף גבוה במיוחד בהגנה על ביטוי, על אף פגיעתו הקשה ברגשות, הוצב בפסק-דין לאור הנ"ל בעניין המחזה "אפרים חוזר לצבא", שבו הושווה הממשל הצבאי בשטחים לשלטון הנאצי. בכל אותם מקרים קבע בית-המשפט, כי חרף הפגיעה הברורה ברגשות הציבור מחייב חופש הביטוי כי הביטויים הפוגעים לא ייאסרו. הוא הדין, לדעתי, אף במקרה שבפנינו.

המשיבים ביקשו להסתמך על עניין עין גל (בג"ץ 807/78 עין גל נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד לג(1) 274), שבו אישר בית-המשפט העליון את החלטת המועצה לביקורת סרטים ומחזות לפסול להקרנה סרט תיעודי, שבו נטען כי ערביי ארץ-ישראל גורשו מאדמתם בידי מתיישבים יהודים, בנימוק כי מדובר בסרט שקרי ובלתי מאוזן, המבזה את מדינת ישראל, מחליש את מעמדה בעולם ועלול להסית לאלימות. אלא שמאז ניתן פסק-דין זה בשנת 1979 השתנו העתים והשתנה הדין. נוכח הפסיקה שניתנה מאז אין עוד ההלכה שנקבעה שם יכולה לעמוד. על-כל-פנים, סבורה אני כי החברה הישראלית מסוגלת כיום להתמודד עם ביטויים מעין אלה.

כאבַן של המשפחות השכולות ותחושותיהם הקשות של הלוחמים מובנים, ואין באי-פסילת הסרט משום התעלמות מכך או משום הפחתה מן ההערכה וההוקרה על תרומתם לביטחון המדינה. אף אין משמעות הדבר מתן גושפנקא לאמור בסרט. אלא שראוי הוא, כי אף המשיבים ימקדו מאמציהם – כפי שאכן עשו, ובמידה לא-מבוטלת של הצלחה – בהתמודדות עם הפגיעה הנטענת, במגרש של חופש הביטוי.

אין מנוס איפוא מן המסקנה, כי ההחלטה שלא להתיר את הקרנת הסרט פוגעת שלא-כדין בחופש הביטוי של העותרים.

17. בחיבורו המפורסם משנת 1644 על אודות חירות הביטוי המודפס – Areopagitica: A Speech for the Liberty of Unlicensed Printing, to the Parliament of England – כתב ההוגה האנגלי ג'ון מילטון:

Let and Falsehood grapple; Who ever knew Truth put to the worse, in a free and open encounter? …For who knows not that Truth is strong, next to the Almighty? She needs no policies, nor stratagems, nor licensings to make her victorious… Give her but room, and do not bind her…

תנו לה לאמת להתכתש עם השקר בתנאים פתוחים וחופשיים; כלום אפשר לה לאמת שתצא וידה על התחתונה? כי מי הוא זה אשר לא יכיר בכוחה הכביר? אין היא נצרכת לתוכניות ולתכסיסים, אין היא נזקקת להיתר. כל שדרוש לה הם מרחב וחופש פעולה.

מן הדין להתיר את הקרנת הסרט "ג'נין, ג'נין" בבתי-הקולנוע ולהניח לציבור הצופים לשפוט אותו בעצמו. אני מציעה, על-כן, כי ייעשה צו מוחלט, המבטל את החלטת המועצה ומתיר את הסרט להקרנה.

המשיבים 2-1 יישאו בהוצאות העותרים, בסך כולל של 15,000 ש"ח.

ש ו פ ט ת

השופטת א' פרוקצ'יה:

אני מצטרפת בהסכמה לפסק דינה של חברתי, השופטת דורנר. מפאת חשיבות הענין, אבקש להוסיף את הדברים הבאים:

עילות המועצה לפסילת הסרט

1. החלטת המועצה לביקורת סרטים לפסול את הסרט "ג'נין, ג'נין" להקרנה מסחרית נשענת על שלושה טעמים שאלה עיקריהם:

האחד – הצגה מסולפת של ארועי הקרב במסווה של אמת דוקומנטרית העלולה להטעות את הציבור, והיותו של הסרט סרט תעמולה מסולף שנעשה על ידי גורם עמו מצויה המדינה במצב של מלחמה.

השני – אופן הצגת הארועים בסרט מגיע כדי הסתה שיש בה דה-לגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל.

השלישי – בהקרנת הסרט יש כדי לפגוע פגיעה קשה ברגשות הציבור בהצגת חיילי צה"ל כמבצעי פשעי מלחמה בניגוד מוחלט לאמת, ובהינתן סמיכות הזמן בין קרבות ג'נין לבין הצגתו של הסרט.

2. חברתי השופטת דורנר הניחה דגש בדבריה על הטעם הראשון מבין טעמי המועצה לפסילת הסרט, הקשור בהצגה המסולפת והשיקרית של מציאות הדברים האמיתית בקרב ג'נין. אני מסכימה לגישתה כי שאלת האמת והשקר בביטוי האנושי – וביצירה האמנותית בכלל זה – איננה יכולה דרך כלל לשמש עילה להגבלת חופש הביטוי, בהיות חופש זה בבחינת זכות חוקתית מן המעלה הראשונה. מזה זמן רב נשתרשה במחשבה החוקתית התפיסה כי חופש הביטוי הינו זכות יסוד רחבת היקף המשתרעת דרך כלל גם על ביטוי שקרי ומסולף. האמצעי להתמודד כנגד השקר והסילוף אינו בהכנעתו של השקר על דרך הטלת איסור על השמעתו, אלא בעשיית שימוש מקביל בחירות הביטוי הנתונה לכל אדם להציג את האמת ולהתמודד באמצעותה כנגד הסילוף והכזב בשוק רעיונות ודעות פתוח וחפשי. בזרימה חפשית ובלתי מבוקרת של מידע, דעות, רעיונות, והערכות, סופה של האמת לגבור על השקר והתמודדות זו היא מסמני ההיכר של חיי חופש במשטר דמוקרטי. בהתמודדות זו ניתן לשלב את כל אמצעי הביטוי הציבורי – הכתב, הצילום, הקולנוע, והתקשורת הלאומית והבינלאומית על גווניה וערוציה. בחלק מאמצעים אלה נעשה אף שימוש בענייננו על דרך יצירת סרט אחר בתגובה, המציג את הארועים בג'נין מנקודת ראותם של מי שלקחו חלק בקרבות מן הצד הישראלי. הפתיחות המוחלטת להגיב לאמירותיו של הסרט "ג'נין-ג'נין" בהצגה מלאה של הנתונים, העובדות והמציאות האמיתית שארעה בשטח גורעת באופן ניכר מהשפעתו המזיקה האפשרית של הסרט כסרט תעמולה, ומקטינה במידה רבה את החשש לפגיעתו בסדר הציבורי. אין לקבל גם את הטעם השני מנימוקיה של המועצה לפיו הצגת הארועים גובלת בהסתה ויוצרת דה-לגיטימציה לקיומה של המדינה. הקרנת הסרט מיועדת לציבור הרחב בבתי הקולנוע בישראל. החשש כי מצגי הסרט יסיתו את הציבור או חלקים ממנו לאי הכרה בזכות הקיום של המדינה הוא חשש רחוק שאינו מעוגן בסיכונים מוכחים של ממש.

פגיעה ברגשות הציבור

3. אלא, שלטעמי, הנימוק השלישי מנימוקיה של המועצה לאיסור הקרנת הסרט שעניינו פגיעה קשה ברגשות הציבור, מחייב בחינה והערכה מיוחדות, וסביבו טמונה הדילמה העיקרית בפרשה זו. בהיבט זה אני רואה את הגרעין המרכזי של המחלוקת, והוא הניצב במרכזה של מערכת האיזונים בין הערכים השונים המתנגשים בסוגיה זו. האם תוכנו של הסרט המציג את חיילי צה"ל כמי שבצעו באורח שיטתי פשעי מלחמה בקרב ג'נין מצדיק הטלת איסור על הקרנתו עקב פגיעתו הקשה ברגשות הציבור על רבדיו השונים – ציבור הדוחה בשאט נפש את מסריו של הסרט כעומדים בניגוד מוחלט לאמת ולממצאים העובדתיים ומתקומם כנגד הנסיון לערער את דמותו של צה"ל ודמותה של החברה בישראל כחברה המושתתת על ערכי מוסר אנושי וכבוד לחיי אדם. השאלה המהותית בעיני היא האם פגיעה ממשית ברגשות הציבור עקב הקרנתו של הסרט מצדיקה בנסיבות ענין זה הטלת איסור על הצגתו בבתי קולנוע, כפי שסברה המועצה, או שמא יש עילה להתערב בהחלטתה כחורגת ממתחם הסבירות.

4. בתשובת המשיבים לעתירה נטען בין היתר: פעילות צה"ל בג'נין נכפתה על מדינת ישראל כתגובה לפיגועי טרור שהגיעו לשיאם במרץ 2002, ואשר בהם נהרגו מאות אזרחים ישראליים ונפצעו אלפים. לנוכח זאת, נדרש צה"ל להיכנס למרכזי טרור, ובהם ג'נין, בה פעלה תשתית טרור עניפה וחסרת תקדים בהיקפה. במחנה התנהלו קרבות קשים, במהלכם נהרגו 23 חיילי צה"ל. פעילי הטרור הניחו במחנה עשרות מילכודים ומטעני חבלה, תוך ניצול האוכלוסיה וסיכונה, ושימוש בילדים ונשים וכן באמצעים לסיוע הומניטרי, כדוגמת אמבולנסים, לצרכי פעולות טרור.

5. הטענות העיקריות המועלות בסרט הן: צה"ל ביצע טבח בג'נין וניסה לטשטש אותו ולהעלים את הגופות. חיילי צה"ל פגעו במכוון בילדים, נשים, זקנים, ואנשים מוגבלים. נעשה שימוש במטוסים ובארטילריה להפצצת המחנה ובכך נגרמה פגיעה נרחבת בחיי אדם ורכוש; מנהל בית החולים בג'נין, ד"ר אבו ראלי, טוען בסרט כי בית החולים הופגז ונהרס, וכי צה"ל פגע במתכוון באספקת המים והחשמל של בית החולים; קשיש, תושב ג'נין, בן 75 מספר בסרט כשהוא ממרר בבכי, כי הוצא ממיטתו באישון לילה, נורה בידו, ולאחר שלא הצליח לציית לפקודות החיילים, נורה שוב ברגלו; בסרט מופיעים צילומים בהם נראים עצורים פלסטינים כפותים שכובים על הקרקע ונגמ"ש נוסע לעברם. הסרט יוצר תרחיש כאילו טנקים ונגמשי"ם דורסים את העצורים באמצעות חיבור קטעי תמונות ומלל, וראיונות עם אנשים שונים; אחד המרואיינים מספר על הילד מוניר וושיחי שכדור רובה פגע בחזהו, אשר נפטר מאחר שחיילים מנעו פינויו לבית החולים; כן מדובר בסרט על כך כי בחור בשם אבו ג'נדל נכפת על ידי חיילי צה"ל ונורה בראשו פעמיים, וכי חיילי צה"ל השתמשו בילדים לצורך פריצת חורים בקירות מיבנים והריסת מיבנים וחלק מהם הוצא להורג לאחר מכן על ידי החיילים. הסרט מייחס לצה"ל הריסת בתים על יושביהם.

6. הטענות האמורות קשות הן עד מאד. הן מקבלות מישנה חומרה כאשר הן מוצגות במידיום ויזואלי קל ונוח לקליטה, העושה שימוש, כנטען, בצילומים מסולפים מן השטח ובראיונות עם אנשים המספרים, כביכול, את סיפורם האישי, בין כעדי ראייה ובין כנפגעים ישירים. תשובתם של המשיבים למסריו של הסרט היא, בראש וראשונה, כי דרך הפעולה של צה"ל לאורך כל הקו מתאפיינת במאמץ לצמצם ככל הניתן את הפגיעה באזרחים חפים מפשע וברכוש. נוכח מדיניות זו לא ננקטו דרכי פעולה צבאיות שעשויות היו להביא להשלמת המשימה הצבאית בצורה מהירה יותר ותוך הקטנת הסיכון לחיילים, כגון שימוש במטוסים ובארטילריה. בג'נין לא היה טבח. עלילות השווא של ההנהגה הפלסטינית הופרכו כחסרות בסיס גם על ידי גופים בינלאומיים. מספר ההרוגים הפלסטינים על פי נתוני אמת עמד על 52 וחלק הארי מהם נמנה על אלה שלחמו בחיילי צה"ל. אשר לטענות בדבר בית החולים – מחבלים התבצרו בו, וסיכנו בכך את שלום החולים. למרות זאת, הקפידו חיילי צה"ל על פי הנחיות שקבלו שלא לפגוע בבית החולים ולא להיכנס אליו, לא לירות לעברו, ולאפשר את המשך פעילותו, והם אף סיפקו לו גנרטור, מים, חשמל וחמצן; צה"ל עשה מאמצים רבים לטפל בפצועים ובחולים מבין הפלסטינים ואיפשר להם לקבל סיוע רפואי. 257 פצועים פונו לבית חולים בג'נין ו-60 פצועים וחולים פונו לבתי חולים בישראל; דבריו של הקשיש בסרט אודות נסיונו האישי עם החיילים הינם מופרכים מעיקרם, ועל כך ניתנה עדות הרופא הישראלי שטיפל בו; לא היה שום מקרה של פלסטיני אשר נדרס על ידי רכב צבאי, והטענה בדבר דריסת אנשים על ידי נגמ"ש ישראלי מופרכת מיסודה. הילד המתואר על ידי המרואיין כמוניר וושיחי היה לוחם חמאס כבן 19 שנהרג בפעולה כנגד צה"ל; אין בסיס לטענות כי אבו ג'נדל נתפס, נכפת, ונורה מטווח קצר על ידי חיילי צה"ל. אין גם יסוד לטענות כי חיילי צה"ל השתמשו בילדים ופגעו בהם במכוון. המחבלים הם אלה שהשתמשו בילדים לפיזור מטענים וביצוע תצפיות עבור המחבלים; אשר להריסת בתים – אכן במהלך הפעילות הצבאית נהרסו בתים פרטיים ונפגע רכוש, אולם לא בהיקף המתואר על ידי הפלסטינים. הפגיעה בבתים התחייבה נוכח השימוש שעשו המחבלים בבתי תושבים על מנת לפגוע מתוכם בחיילי צה"ל, כאשר פעילי טרור התבצרו בבתים, ירו מתוכם, וסיכנו בכך את האוכלוסיה המקומית ורכושה. חלק מהבתים אף מולכדו על ידי פעילי הטרור. אחת הדרכים להכניע את הטרור ולצמצם את הפגיעה בחפים מפשע היתה באמצעות שימוש בדחפורים להריסת בתים לאחר מתן שהות מספקת למתבצרים לצאת מן הבתים, והדבר נעשה משיקולים צבאיים.

7. מסריו של הסרט "ג'נין, ג'נין", כמתואר לעיל, כרוכים בפגיעה של ממש ברגשות חוגים רחבים של הציבור בישראל. הצגה, דוקומנטרית כביכול, של פעולות חיילי צה"ל כעולות כדי פשעי מלחמה מעוררות תגובה רגשית קשה בציבור על שלושת מעגליו: המעגל הקרוב של החיילים שהשתתפו במבצע וחוו מקרוב את אימת הקרב ואת הסבל והטרגיות שבאובדן חבריהם לנשק שנלחמו לצידם; מעגל המשפחות השכולות שאיבדו את היקרים להם בקרבות הקשים; ומעגל שלישי, עליו נמנים חוגים רחבים מן הציבור בישראל, המעורבים והנוטלים חלק פעיל או סביל בכל התרחשות בעלת משמעות בחיי המדינה והחברה, ושותפים בהזדהות מלאה עם תחושות הצד הישראלי בכל הקשור למהלך הקרבות בג'נין, לדמותו האנושית של צה"ל, ולכאב ולאבל על אובדן חיי החיילים בלחימה. שלושה מעגלים אלה של הציבור בישראל חשים עצמם מחוייבים לאמות מידה בסיסיות של אנושיות וכבוד לחיי אדם גם במלחמה עם האויב. שוררת בקרבם התודעה והבטחון כי לוחמת צה"ל בג'נין התאפיינה בהקפדה על אמות מידה הומניטריות ואף למעלה מכך: הם נחושים באמונתם כי, עקב שמירה קפדנית על כללי לוחמה שימזערו פגיעה באזרחים חפים לא נעשה שימוש באמצעי לוחמה דרסטיים, אשר עשויים היו להקל על השגת היעדים הצבאיים ביתר מהירות, תוך מתן הגנה רחבה יותר לחייהם של חיילי צה"ל. תחושת הציבור היא כי אובדן חיים מבין חיילנו נגרם במידה לא מעטה משיטות לוחמה מוגבלות במכוון בהיקף פגיעתן, אשר תבעו מחיר חיים יקר לצד הישראלי. על רקע זה, ייחוס פשעי מלחמה לחיילי צה"ל שלחמו בג'נין הוא מעשה פוגעני בצורה ממשית, ופגיעתו מקיפה רבדים שונים של הציבור בישראל. עומק הפגיעה מושפע גם מקרבת הזמן שבהקרנת הסרט לארועי הקרב הקשים ולתחושת הכאב הגדול על אובדן חיי אדם שלא קהה. הפגיעה מתעצמת גם נוכח מציאות החיים שבה פעולות הטרור עדיין משתוללות בישובי הארץ וההתמודדות היומיומית כנגדן הן במישור הצבאי והן במישור האזרחי נמשכת. על רקע דברים אלה, מובנת תחושת הפגיעה ברגשות הציבור בישראל הכרוכה בהקרנת הסרט "ג'נין, ג'נין", על תכניו, מסריו, ומגמותיו. זוהי פגיעה בחיל כפרט אשר נלחם בקרב והעמיד חייו מנגד תוך שמירה על ערכים אנושיים גם במלחמה; זו פגיעה בצבא כולו שערכים אלה מכוונים את דרכו; זהו כאבן של המשפחות השכולות שהשכול מלווה אותן יום יום ושעה שעה, וזוהי פגיעה בציבור רחב בישראל, החש הזדהות עמוקה עם הווייתה של המדינה, שותף להתמודדויותיה בתחומי החיים השונים, ומחוייב לדמותה האנושית והמוסרית של החברה בישראל.

8. מהם גבולות חופש הביטוי – ובמקרה זה חופש היצירה הקולנועית – כאשר אל מול חופש הביטוי מתמודד ערך ההגנה מפני פגיעה של ממש ברגשות הציבור – פגיעה שעניינה האשמה חמורה כלפי הצבא בפעילות צבאית בלתי אנושית והפניית אצבע מאשימה כלפי דמותה הערכית והמוסרית של החברה בישראל. האם פגיעה כזו מצדיקה הגבלת הצגתה של יצירה קולנועית? מהם גבולות חופש ביטוי זה כאשר הפגיעה ברגשות הציבור נגרמת בעיתות משבר לאומי, או בעיתות חירום של מלחמה? זו השאלה שלפנינו.

סמכותה של המועצה

9. סמכותה של המועצה לאסור הקרנת סרט נובעת מפקודת סרטי הראינוע. סעיף 4(1) לפקודה קובע כי "אסור להציג כל סרט ראינוע אלא אם כן נתאשר להצגה וסומן על ידי המועצה". משמע, שאין להתיר הצגה קולנועית בלא קבלת היתר מהמועצה. הפקודה אינה קובעת אמות מידה לשיקול דעת המועצה, וחרף האופן בו הוגדרה סמכותה בפקודה, אין היא חפשית בשיקוליה, וככל רשות בעלת סמכות סטטוטורית, מוגבלת היא על פי גבולות שיקול הדעת הנשאבים מהחיקוק שהקים אותה, על פי מילותיו ותכליתו. כבר נפסק בעבר כי המועצה פועלת בד' אמות המטרה שלשמה הוקמה, כפי שהדבר עולה מן הפקודה ועיקר מטרה זו הוא להעניק לה סמכות למנוע מראש הצגת סרט הפוגע בסדר הציבורי (השווה פסק דינו של השופט ברק בבג"צ 14/86 לאור נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פד"י מא(1) 421, 430). "סדר ציבורי" בהקשר זה פורש בהרחבה ככולל "פגיעה בסדר הציבורי, בין אם פגיעה זו באה במעשה עבירה, ובין אם היא באה במעשה בלתי מוסרי או במעשה אחר הפוגע ברגשות הציבור ובשלומו" (הדגשה לא במקור) (בג"צ 146/59 כהן נ' שר הפנים, פד"י י"ד 284; בג"צ 381/66 היועץ המשפטי לממשלה נ' המועצה לבקורת סרטים ומחזות, פד"י כ(4) 757); ובלשונו של השופט זמיר בפרשת נאמני הר הבית (בג"צ 7128/96 תנועת נאמני הר הבית נ' ממשלת ישראל, פד"י נא(2) 509, 522):

"מבחינה מהותית, רגשות הציבור, לרבות רגשות דתיים, הם היבט של שלום הציבור".

(ראה גם בג"צ 399/85 כהנא נ' הועד המנהל של רשות השידור, פד"י מא(3) 255, 295, ופרשת לאור, שם, עמ' 430).

בהיות המושג "פגיעה בסדר ציבורי" מושג רחב הכולל בתוכו שורה רחבה של עניינים הנוגעים לשלום הציבור, הוא מתפרש גם על פני מעשי פגיעה ברגשות הציבור. מכאן, כאשר באה המועצה לקבוע אם להתיר או לאסור הקרנתו של סרט, עליה להעמיד במרכז שיקוליה, מן הצד האחד, את עקרון חופש הביטוי המשקף זכות יסוד בעלת משקל חוקתי ומן הצד השני ערכים אחרים שהיא מופקדת על שמירתם, המגולמים בצורכי ההגנה על שלום הציבור והסדר הציבורי. השיקולים האם מסריו של סרט שמבקשים להקרינו הם אמת או סילוף, או האם הסרט הינו בעל ערך אומנותי אינם ממין השיקולים שעל המועצה להעמידם כנגד חופש הביטוי. הם, כשלעצמם, אינם משליכים על הערך המוגן של שמירה על הסדר הציבורי. לעומתם – החשש מפני פגיעה ברגשות הציבור עקב הקרנת סרט בעל משקל פוגעני עשוי להוות שיקול רלבנטי וחשוב במערך האיזונים בין הערכים שעל המועצה לערוך בטרם תקבל החלטתה.

בהפעלת שיקול דעתה, פועלת המועצה כרשות עצמאית ודרך כלל לא ימיר בית המשפט שיקול דעתו בשיקול דעתה. עם זאת, בקבלת החלטתה, מחוייבת המועצה לפעול במיתחם הסבירות, תוך הערכת שיקולים רלבנטיים לענין באיזון ראוי ביניהם. בדרכה זו עליה להשען על אמות מידה שהותוו בדין כפי שפורשו על ידי בתי המשפט (בג"צ 953/89 אינדור נ' ראש עירית ירושלים, פד"י מה(4) 683, 693; בג"צ 4804/94 חב' סטיישן פילם נ' המועצה לבקורת סרטים, פד"י נ(5) 661, 685). תכלית הביקורת השיפוטית על הפעלת שיקול דעת זה היא, איפוא, לבחון האם החלטת המועצה נשענת על שיקולים רלבנטיים והאם ניתנה כפרי איזון ראוי בין הערכים המתנגשים בנסיבות הענין.

האם בקובעה כי יש בהקרנת הסרט "ג'נין, ג'נין" בבתי הקולנוע משום פגיעה קשה ברגשות הציבור ולכן יש לאוסרו להקרנה, הפעילה המועצה את שיקול דעתה במסגרת המטרות שלהשגתן הוסמכה לפעול, והאם בעשותה כן פעלה במיתחם הסבירות על פי אמות המידה שנקבעו בדין ובפסיקת בתי המשפט? זו תמצית השאלה בענייננו.

חופש הביטוי מול פגיעה ברגשות הציבור

10. בהפעילה את שיקול דעתה אם לאסור הקרנתו של סרט, על המועצה להעמיד זה כנגד זה את ערך חופש הביטוי מול ערך נוגד של שמירה על הסדר הציבורי, ובמקרה זה – פגיעה ברגשות הציבור. אמות המידה להפעלת שיקול דעתה של המועצה נחרשו בתלמים עמוקים בהלכה הפסוקה במקומנו ויש ליישמן, כרוחן, בענייננו. חופש הביטוי הוא הכלל, והוא ערך יסוד בתפיסה הערכית הבסיסית של זכויות האדם המקובלת בישראל. הוא נגזר מאופיו הדמוקרטי של המשטר ומתחייב משיטת הבחירות ומהזכות לבחור ולהיבחר; הוא נגזר ממושגי החופש האישי להשמיע רעיונות ודעות ולהציג מצגי עובדות, בין נכונים ובין מסולפים, וכן לחזות, לשמוע ולקלוט אותם; הוא נובע מהזכות לבקר את השלטון, ומתפרש על החופש להביע מסרים כלשהם באמצעות יצירה אומנותית בכל אמצעי, ללא קשר לטיבה, לתוכנה, לרמתה או לאמיתותה של היצירה. מבין דרכי הביטוי השונות, חופש הבעת הדעה באמצעות היצירה האומנותית הוא מן הרחבים ביותר. וכך, "חופש הביטוי הוא החופש של היוצר לפרוץ את סגור לבו, להניף כנף, וליתן דרור למחשבתו. במשטר דמוקרטי, קיומה או חדלונה של יצירה הוא ביטוי לכח הפנימי הטמון בה ולא ביטוי לכח השלטון המפקח עליה" (דברי השופט ברק בפרשת לאור, שם, עמ' 433). החופש ליצור מתפרש גם על פני חופש ליצור יצירה בעלת מסר פוליטי – אמיתי, כוזב או פוגעני ככל שיהא (בג"ץ 6126/94 סנש נ' רשות השידור, פד"י נג(3) 817, 830; פרשת סטיישן פילם, שם, עמ' 676). בהליך דמוקרטי, דרך ההתמודדות עם מסר פוגעני אינו באמצעות הטלת איסור על ביטויו אלא על דרך שימוש בחירות הביטוי הנתונה לאחר להגיב לו ולהציג את האמת שלו במסר משלו. וכך, בזרימה בלתי מופרעת של דעות ורעיונות תמצא האמת את מקומה על דרך התמודדות חזיתית כנגד הסילוף והעיוות, כשהיא מוצגת על במת-ביטוי חופשית שבה כל אדם רשאי לומר את אשר עם לבו.

11. חופש הביטוי אינו מוחלט. עשויים לעמוד כנגדו ערכים חיוניים שיש להגן עליהם כדי להבטיח חיי חברה תקינים. מביניהם, הצורך בשמירה על הסדר הציבורי במשמעותו הרחבה הוא מערכי היסוד של החברה, ובלא הגנה עליו עלולים יסודות המדינה והמשטר הדמוקרטי להינזק. כאשר נוצר ניגוד בין הזכות לחופש ביטוי לבין ערך ההגנה על הסדר הציבורי יש להכריע בהתמודדות בין ערכים אלה. יש לאזן בין הערכים המתנגשים על פי טיבם של הערכים המתחרים. דרך האיזון נעשית על פי החשיבות היחסית שיש לייחס לערכים השונים במדרג חשיבותם על פי התפיסה החוקתית הנוהגת. בערך חופש הביטוי יש להעריך את המשקל היחסי של הזכות בהתאם לאופי הביטוי המתבקש במקרה נתון ואין בהכרח משקל זהה לסוג הביטוי בכל הקשר. באותה מידה, ישנם ערכים שונים הראויים להגנה במסגרת ערך ה"סדר הציבורי" אשר גם להם אין בהכרח משקל אחיד. וכך, האיזון בין הערכים המתמודדים נעשה תוך ייחוס משקל ראוי לכל אחד מהם בהתאם לאופיים, ולהקשר הדברים ולנסיבות המיוחדות של הענין.

12. במושג שלום הציבור וסדר ציבורי נכלל גם ערך מוגן של שמירה על רגשות בני הציבור (בג"צ 651/03 האגודה לזכויות האזרח נ' יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-16, פד"י נז(2) 62, 73; בג"צ 5016/96 חורב נ' שר התחבורה, פד"י נא(4) 1, 34-5; ד. סטטמן, פגיעה ברגשות דתיים, רב תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית, ספר זכרון לאריאל רוזן-צבי ז"ל, 1998, עמ' 133). חשיבותו של ערך זה רבה הן בתחום הפרט והן בתחום חיי החברה והלאום. ההגנה מפני פגיעה ברגשות הציבור היא צורך טבעי של האדם לא פחות מהצורך בהגנה מפני פגיעה בגופו וברכושו, ופעמים אף מעבר לכך. היא נועדה להגן על נכסיו הרוחניים, על ערכיו התרבותיים והמוסריים, ועל האמת הפנימית שלו מפני פגיעה. היא נועדה לסוכך עליו מפני ביזוי היקר לו ומפני הטלת כתם על ערכי חייו המקודשים ביותר.

ההגנה מפני פגיעה ברגשות הציבור הינה ערך ראוי גם אם השלכתה של הפגיעה אינה חורגת מגדר גרימת כאב, רוגז, או רגשות מחאה בקרב פרט או בקרב חוגים בציבור. עם זאת היקף הפגיעה ומידתה אינם קשורים רק במהותה ובתכניה אלא גם בעיתוי שבו היא עולה. לא הרי פגיעה ברגשות בעיתות שלווה ורגיעה כפגיעה בעיתות מלחמה וצוק העיתים. חומרת הפגיעה ניזונה מהאקלים החברתי ומנסיבות הזמן והמקום של התרחשותה. השפעתה של פגיעה ברגשות בעיתות של חירום לאומי עשויה לחרוג אף מגדר תופעה הגורמת לכאב, מחאה ורוגז בחוגי ציבור רחבים. היא עלולה להביא עמה נזק מוראלי, לעיתים חסר תקנה, העלול ליצור בקיעים בחוסן החברתי הפנימי, ביכולת הביצוע של משימות לאומיות, ובכושר ההתמודדות עם משימות הגנה קיומיות המוטלות על החברה בישראל. בנסיבות כאלה תתכנה השלכות חברתיות נרחבות יותר לפגיעה ברגשות הציבור, העשויות להוליד צורך בהגנה על תחומים נוספים שבסדר הציבורי.

דרך האיזון

13. חופש הביטוי משמעו חופש לבטא השקפות, רעיונות, דעות ומצגי עובדות יהא אשר יהא תוכנם ותוצאתם. חופש זה עלול לפגוע ברגשות הציבור ובכך בסדר הציבורי. ערך חופש הביטוי וערך ההגנה מפני פגיעה ברגשות הציבור הם שניהם ערכי יסוד בשיטתנו המשפטית. לצורך איזון ביניהם יש להעריך מצד אחד את סוג הביטוי המתבקש ואת משקלו בתחום סוגי ההתבטאות על פי הקשרם. מצד שני, את הפגיעה ברגשות יש להעריך בשני מישורים: מישור חומרת הפגיעה ומישור ההסתברות להתרחשותה (פרשת תנועת נאמני הר הבית, שם, עמ' 522).אשר להסתברות התרחשות הפגיעה, עליה להיות בדרגת ודאות קרובה (בג"צ 806/88 יוניברסל סיטי סטודיו נ' המועצה לבקורת סרטים, פד"י מג(2) 22, עמ' 30, עמ' 40); אשר לחומרת הפגיעה, אמת המידה שנשתרשה היא כי חופש הביטוי נסוג מפני פגיעה ברגשות הציבור רק מקום שהפגיעה היא קשה, רצינית וחמורה (לאור, שם, עמ' 435; בג"צ 351/72 קינן נ' מועצה לבקורת סרטים ומחזות, פד"י כו(2) 811) נוכח משקלו הרב של חופש הביטוי והיצירה, רק פגיעה ברגשות שעוצמתה מעבר לרמת סיבולת שעל אדם ליטול על עצמו בחברה דמוקרטית עשויה להצדיק הטלת הגבלות על חופש הביטוי (סנש, שם, עמ' 839). כדי שערך הפגיעה ברגשות יגבר על חופש הביטוי נדרשת, איפוא, כלשון בית המשפט באותו ענין "פגיעה ברגשות המזעזעת את אמות הסיפים של הסובלנות ההדדית" (שם, עמ' 839). פגיעה כזו עשויה להתרחש כאשר היא נוגעת לתשתית הערכית העמוקה ביותר של הוויית הפרט והחברה, וכאשר יש בה כדי לערער על מושכלות יסוד בדרך העלולה לפגוע בחוסן החברתי והלאומי, ומקום שלא ניתן, או קיים קושי להגיב לה בתגובת-נגד. רמת הסיבולת של הרגשות אינה נתון קבוע, ורמה זו עשויה להשתנות מחירות לחירות ומערך לערך בהתאם לענין (פרשת תנועת נאמני הר הבית שם, עמ' 521). רף הסיבולת המצדיק הגבלת חופש ביטוי עקב פגיעה ברגשות הוא, איפוא, גבוה ביותר, ורק מצבים חריגים ויוצאי דופן של פגיעה יצדיקו הגבלת חופש ביטוי כזה, שאם לא כן, היה חופש זה עשוי להתרוקן במידה רבה מתוכנו.

בבג"צ 2888/97 נוביק נ' הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, פד"י נא(5) 193, נקט בית המשפט (מפי השופט מצא) אמת מידה מחמירה עוד יותר להטלת הגבלות על חופש הביטוי מפאת פגיעה ברגשות הציבור, בקובעו כתנאי לכך כי:

"תוכנו של הביטוי הוא כה חמור, ופגיעתו הצפויה ברגשות הציבור עלולה להיות כה אנושה, עד שהימנעות מאיסור פרסומו תקים סכנה מוחשית וקרובה להתערערות הסדר הציבורי או להפרתו הממשית והקשה" (שם, עמ' 202).

יוצא מכך כי, ככלל, לערך חופש הביטוי מעמד בכורה בהתמודדות עם ערך ההגנה מפני פגיעה ברגשות הציבור, כנגזר מערך ההגנה על הסדר הציבורי. רק פגיעה אנושה ברגשות, העלולה להביא לידי הפרה של ממש בסדר הציבורי, תצדיק הגבלתו של הביטוי.

14. בדמוקרטיות המערביות מקובלת תפיסה חוקתית דומה. המשפט האמריקאי, ככלל, מצר ביותר את ההכרה בפגיעה ברגשות הציבור כעילה להגבלת חופש הביטוי.

עוד בפרשת אברמס נ' ארה"ב בשנת 1919 אמר השופט הולמס:

"The hallmark of the protection of free speech is to allow 'free trade of ideas', even ideas that the overwhelming majority of people might find distasteful or discomforting" (Abrams v. U.S., 250 US 616, 630 (1919)).

בענין ,Collin v. Smith, 578 F2d. 1197 (1978) הידוע כפרשת סקוקי, נמנע בית המשפט האמריקאי מלאסור קיום צעדה של המפלגה הניאו-נאצית בפרבר בשיקגו בו התגוררו מספר רב של תושבים מניצולי שואה. חרף שאט הנפש שהובעה כלפי מטרות המפלגה ודרכיה, קבע בית המשפט כי החוקה אינה מתירה הגבלת חופש הביטוי בשל תוכן מסריו, והגבלתו מותרת רק בנסיבות חריגות ביותר של תועבה, מילים "לוחמות", או סכנה ממשית לקיום רעה חמורה העלולה להתרחש אם הביטוי לא ייאסר. פגיעה ברגשות, עמוקה ככל שתהא, אינה כשלעצמה עילה להגבלת הזכות החוקתית לחופש ביטוי אלא אם היא כרוכה בפגיעה בזכות לפרטיות, או מופעלת על "קהל שבוי" שאינו חופשי להימנע מחשיפה לביטוי הפוגע (שם, עמ' 1206). וכך אומר בית המשפט (שם, בעמ' 1201):

"…our constitutional system protects minorities unpopular at a particular time or place from governmental harassment and intimidation that distinguishes life in this country from life under the Third Reich"

בקשת רשות ערעור שהוגשה באותו ענין לבית המשפט העליון נדחתה ברוב דעות: .Smith v. Collin, 439 U.S. 916 (1978) השווה גם Chaplinsky v. New Hampshire, 315 US 568 (1942); Street v. New York, 394 US 576 (1969) ברוח זו פסק בית המשפט העליון האמריקאי לאורך שנים, ואף לאחרונה בענין .Virginia v. Black, 123 S. Ct. 1536 (2003) במקרה זה נפסק כי חוק במדינת וירג'יניה שנועד לאסור בצורה גורפת על שריפת צלבים אינו חוקתי ופגיעה ברגשות בני אדם הנחשפים לשריפת הצלב אינה עילה מספקת לאסור על השריפה כל עוד לא הוכחה הסתברות גבוהה להתפתחות אלימות עקב מעשים אלה. השאלה עלתה בעקבות שריפת צלבים על ידי ארגון הקו-קלוקס-קלן. וכך כותבת השופטת O`Connor באותו ענין (שם, עמ' 1551):

"It may be true that a cross burning, even at a political rally, arouses a sense of anger or hatred among the vast majority of citizens who see a burning cross. But this sense of anger or hatred is not sufficient to ban all cross burnings. As Gerald Gunther has stated, "the lesson I have drawn from my childhood in Nazi Germany and my happier adult life in this country is the need to walk the sometimes difficult path of denouncing the bigot's hateful ideas with all my power, yet at the same time challenging any community's attempt to suppress hateful ideas by force of law"

באנגליה הוכר משקלו הרב של חופש הביטוי תוך הכרה כי ישנם אינטרסים ציבוריים שונים העשויים להצדיק הגבלתה של חירות זו (Halsbury`s Laws of England, 1996, Vol 8 (2), p. 104; Feldman, Civil Liberties and Human Rights in ואילך(England and Wales, 1993, p. 560 .

באוסטרליה נתפש חופש הביטוי כאמצעי להשגת מטרה חברתית העשויה לקדם את השיח הדמוקרטי ולא כזכות העומדת לעצמה. מהשקפה זו נגזר מרחב ההגנה הניתן לה. Chesterman, Freedom of Speech in Australian Law, 2000, p.18, 238). הפסיקה האוסטרלית נוטה להכיר בהגבלת חופש הביטוי כשמדובר בפגיעה הנוגעת לגזע, צבע עור או מקור אתני. (Toben v. Jones, 199 A.L.R. 1 (2003) .(FCAFC 137 פגיעה ברגשות דת, עמוקה ככל שתהא לא היוותה עילה מספקת להגבלת חופש הביטוי והיצירה: כך, בענין Archbishop of Melbourne v. The Council of Trustees of the National Gallery of Victoria (1997) 96 A CRIM R 575. נמנע בית המשפט מלאסור הצגת יצירת אמנות אשר השפילה את ישו על ידי הצגתו טבול בשתן.

פגיעה ברגשות בעיתות חירום ומשבר לאומי

15. עיתות חירום של מלחמה או של משבר לאומי מעניקות לאינטרס הציבורי של שמירה על שלום הציבור משקל רב יותר בעומדו כנגד חופש הביטוי. במצבים כאלה מקבל גם ערך ההגנה מפני פגיעה ברגשות הציבור משקל מיוחד, העשוי להסיט את נקודת האיזון בין הערכים המתנגשים ולהעלות את ערך שלום הציבור ובטחונו לגדר אינטרס בכורה. אולם גם בנסיבות אלה, על הגבלת חירות הביטוי להיות מידתית, ולא לעלות על המידה ההכרחית להשגת התכלית האחרת.

זכורים בענין זה דבריו של השופט אגרנט בפרשת קול העם (בג"צ 73/53 פד"י ז(2) עמ' 871, בעמ' 880:

"בתקופת הרת-עולם- למשל, כאשר המדינה נתונה במצב מלחמה או עובר עליה משבר לאומי ממין אחר – יש להכריע את הכף – לפי מסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה – לטובת בטחון המדינה".

עיתות משבר לאומי ומלחמה עשויות להוליד צורך ממשי בהגבלת חופש ביטוי להגנת הסדר הציבורי. גם בארה"ב, ערש ההגנה על חירויות היסוד של הפרט, הוגבל חופש הביטוי מקום שהמדינה היתה מעורבת בפעולה מלחמתית והביטוי עלול היה לפגוע במשמעת הצבא. בענין Schenk v. U.S., 249 US 47, 52(1919) פסק בית המשפט העליון האמריקאי (מפי השופט הולמס):

"When a nation is at war, many things that might be said in time of peace are such a hindrance to its effort that their utterance will not be endured so long as men fight and that no Court could regard them as protected by any constitutional right" .

והמבחן לכך הוא:

"Clear and present danger that they will bring about the substantive evils that Congress has a right to prevent".

ובענין Abrams v. U.S. 250 U.S. 616 (1919) הדגיש השופט הולמס (הפעם בדעת מיעוט):

"Only the emergency that makes it immediately dangerous to leave the correction of evil counsel to time warrants making any exception to the sweeping command "Congress shall make no law…abridging the freedom of speech" .

עשור לאחר מכן חזר השופט ברנדייס וחיזק את אותה תפיסה בענין Whitney v. California, 274 U.S. 357 (1927) . לניתוח דרך היישום של מגבלות חופש הביטוי בעת משבר לאומי בארה"ב ראה מחקרה של פרופ' פנינה להב לשם קבלת התואר דוקטורFreedom of Expression During National Security Crises, 1973 .

באנגליה, בה ניתנה ככלל הכרה חוקתית רחבה לחופש הביטוי, הכיר בית המשפט בחוקיות הטלתן של מגבלות מסוימות על שידורי רדיו וטלויזיה הקשורים במאבק בין אנגליה לצפון אירלנד. בענין R v. Secretary of State for the Home Department, ex parte Brind, (1991) 1 AC 696 אישר בית הלורדים את הפעלת סמכות הרשות המבצעת להגביל שידורים ישירים של נואמים מקרב הארגונים הצפון אירלנדיים בשל פגיעה קשה ברגשות הצופים במיוחד לאחר מיתקפות טרור. פרסום תוכן הנאומים עצמם לא נאסר, אולם נאסר שידורם של הנאומים בקולות הנואמים עצמם, וההגבלה האמורה הוכרה כמצויה במיתחם הסבירות והמידתיות.

אכן, מצבים קשים של משבר לאומי או מצב חירום הקשור במאבק מזויין של המדינה עשויים להוליד שינוי בהערכת משקלם היחסי של ערכי חופש הביטוי מול ערך ההגנה מפני פגיעה ברגשות הציבור המתמודדים על ההגנה החוקתית. כל מערכת חוקתית וכלליה היא באשר לאופן ההתמודדות עם מצבי משבר ויישום השינויים המתבקשים מכך בנקודות האיזון בין הערכים הנוגדים.

16. אמות המידה לאיזון בין ערך חופש הביטוי והיצירה לבין ערך ההגנה מפני פגיעה על רגשות הציבור, כחלק מההגנה על הסדר הציבורי, הן, איפוא, אלה: לחופש הביטוי ינתן, דרך כלל, מעמד בכורה גם מקום שחופש זה מנוצל לפגיעה ברגשות, ואפילו מדובר בפגיעה ממשית. רק במצבים חריגים וקיצוניים בהם הפגיעה הינה מעבר לסף הסיבולת האנושי שראוי לשאתו במשטר דמוקרטי באופן העלול להפר באופן ממשי את שלום הציבור ואת הסדר הציבורי, יהא מקום להגבלה מידתית של חופש הביטוי. מצבים של משבר או חירום לאומי עשויים לבוא בגדר אותם מקרים חריגים וקיצוניים.

17. כאמור, בגדר הפעלת סמכותה לאסור הקרנת סרט, על המועצה להתחשב בערך ההגנה מפני פגיעה ברגשות הציבור כערך מתמודד עם חופש הביטוי והיצירה, ומדובר בשיקול רלבנטי (פרשת חורב, שם, עמ' 34-5) שאלה היא מה דרך האיזון הראויה בין ערך זה לבין ערך חופש הביטוי, ומהו משקלו היחסי של כל אחד מערכים אלה במסגרת איזון כאמור, נוכח הנסיבות שברקע הענין.

מן הכלל אל הפרט

תוצאות האיזון

18. הסרט "ג'נין, ג'נין" מתיימר להיות סרט דוקומנטרי המתעד את עלילות קרבות ג'נין מנקודת ראותו של הצד הפלסטיני. גם אם יש בו הצגה חד מימדית, סובייקטיבית, ואף מסולפת וכוזבת של עובדות, נקודת המוצא היא כי עומדת ליוצריו זכות להציגו - זכות הנובעת מחופש הביטוי והיצירה המוגן כזכות יסוד במקומנו.

כנגד זכות זו עומדת הפגיעה שנפגעים חוגים רחבים מן הציבור בישראל מתכניו ומסריו של הסרט. לצורך ענייננו, ראוי להניח כי ההסתברות להתרחשות הפגיעה ברגשות הציבור עקב התרתו של הסרט "ג'נין, ג'נין" להקרנה בבתי הקולנוע אינה מסתכמת לגדר ודאות קרובה, אלא היא בגדר ודאות מוחלטת. עם זאת, השאלה היא האם הפגיעה ברגשות הציבור עקב הקרנתו הצפויה של הסרט מגעת כדי החומרה הנדרשת על פי אמות המידה שעוצבו בהלכה הפסוקה לצורך העדפת ההגנה על הרגשות מפני ערך חופש הביטוי והיצירה.

דעתי היא כי בנסיבות הענין, אף שמדובר בפגיעה עמוקה וממשית, אין היא מגעת כדי הסף הגבוה הנדרש לצורך הסגתו של חופש הביטוי מפניה. אכן, מדובר בפגיעה ברגשות שהיא רחבה ועמוקה כאחד (השווה פרשת נאמני הר הבית, שם, עמ' 524-5). אין היא מוגבלת לאדם אחד או לקבוצה קטנה של אנשים המהווים מיעוט קטן בחברה. היא מקיפה את חיילי צה"ל שנלחמו בקרבות ג'נין וחבריהם המשרתים בחילות הסדירים והמילואים, המופקדים על משימות ההגנה על הבטחון; היא משותפת למשפחות השכולות של החיילים שנתנו את נפשם בקרבות ג'נין, והיא נחלת חוגים רחבים בציבור כולו. אין מדובר בפגיעה קלת-ערך, החולפת על פני השטח ונישאת עם הרוח. זו פגיעה ממשית, אמיתית וקשה. היא איננה מתמצית בפגיעה בעלת אופי כללי בהווייה הערכית-מוסרית של החברה בישראל, אלא היא קשורה בארועים ספציפיים וממוקדים שזכרונם הקשה עדיין חי בקרב ישראלים רבים שלקחו בהם חלק. עם זאת, אין הפגיעה מזעזעת את אמות הסיפים של הסיבולת האנושית ברמה הקיצונית והחריגה שיש בה כדי לאיים באופן ממשי על הסדר הציבורי בדרך העשויה להצדיק הגבלת חופש הביטוי והיצירה. אף שמדובר בפגיעה ברגשות הקשורה למאבק מזויין של ישראל באויב, אין מדובר בעיתוי של מצב חירום או משבר לאומי חמור מן הסוג שעשוי היה להצדיק מתן משקל מכריע להגנה מפני פגיעה כאמור.

במיגוון שיקוליה, היה מקום כי המועצה תתן משקל גם להיבטים הבאים:

19. טענות שיקריות ומצגי עובדות מסולפים ומעוותים של גורמים עויינים בדבר פעולות צבאיות והתנהגות חיילי צה"ל בהן אינם חזיון חד פעמי במקומנו, והם מלווים את העימות בין שני העמים לכל אורכו. ההתמודדות עם רגשות פגיעה עמוקים עקב מצגים שיקריים הקשורים בעימות המתמשך הופכים, איפוא, לתופעה מוכרת שיש בה כמעט מסממני השיגרה. משסיומו של העימות אינו נראה באופק, יש להניח כי גילויים של ביטוי מסולף הקשורים בעימות יימשכו. הגבלתו של חופש ביטוי בהקרנת הסרט משמעו נכונות להכיר בזכות להגביל בצורה נרחבת מסרים דומים בעתיד, תוך צמצום בלתי סביר של חירות המסר והאמירה – בין הנכונה ובין השגויה בתחום זה. הגבלה כזו אינה ראויה.

20. קרבה מיוחדת בזמן לארועים נשוא המצג הפוגע עשויה להחריף במידה משמעותית את עוצמת הפגיעה. בענייננו, העיתוי להעלאתו של הביטוי הפוגע נושא חשיבות משל עצמו. מדובר כאן במעבר זמן של כ-7 חודשים בין קרבות ג'נין לבין החלטת המועצה בדבר האיסור על הקרנת הסרט. מדובר במעבר זמן אשר אין בו אמנם כדי להקהות ולהחליש את הרשמים הקשים שקרב זה הותיר בקרב חיילי צה"ל והציבור בישראל עקב ההתמודדות הצבאית הקשה ואובדן חיי החיילים. אולם יש במעבר זמן זה כדי לחזק את כח העמידה של הציבור בפני פגיעות מן הסוג שהסרט גרמם, וכדי לאפשר לו להתמודד עמן בדרכים שונות, ובהן – מיצוי אמצעים שונים להציג את אמיתותיו הוא בפרשה זו.

21. בענייננו, חרף הפעילות הצבאית המתרחשת לאורך זמן בהיקפים שונים, וחרף אימת הטרור המתמשכת שאיננה פגה, אין מדובר במצב של מלחמה כוללת או במשבר חירום לאומי כולל המחייב התמודדות הציבור בפני בעיות קיומיות מיידיות. הזמנים, גם אם סוערים, משקפים תהליך מתמשך של מתח בטחוני רב ופעילות צבאית-בטחונית מקומית המשתרעת על פני שנים. מציאות זו אינה מצדיקה פגיעה בחופש הביטוי לצורך הגנה על רגשות הציבור. בגידרו של תהליך מתמשך זה מתחייבת רמת סיבולת גבוהה של הציבור להתמודד עם פגיעה ברגשותיו הכרוכה בהבעת עמדות והעברת מסרים, כואבים וכוזבים ככל שיהיו.

22. זאת ועוד: בידי הציבור הנפגע כלי ביטוי משלו להציג את נתוני האמת שבפיו ואת עובדות המציאות לאשורה, כפי שהוא יכול להעיד עליהן. וכך אמנם נעשה על דרך יצירת סרט תגובה המציג את קרבות ג'נין מזווית הראייה של הצד הישראלי. אמצעי הביטוי הציבורי פתוחים בפני הצד הישראלי; מקורות האינפורמציה ומכלול המידע הרלבנטי מצוי בידו; עדי ראייה וחיילים שהשתתפו בקרבות יכולים להעיד על האמת מכלי ראשון; היכולת והשימוש בפועל שנעשה בערוצי הביטוי השונים כדי להציג את הגרסה הנגדית מקטינים עד מאד את רמת הפגיעה ברגשות מתכניו ומסריו של הסרט, וכבר נאמר לא אחת כי כוחו הגדול של הציבור בישראל אינו בהגבלת חופש הביטוי של האחר, אלא בהכשלתו של דבר שקר על ידי הבאתו של דבר האמת (פרשת סנש, שם, עמ' 841).

23. לא ניתן להתעלם מכך כי פרט למדיום הקולנועי, מצויים ערוצי ביטוי נוספים אשר אינם אסורים על פי החוק, הטומנים פוטנציאל רב-אפשרויות להביע דעות ומסרים שונים בנושא העימות בין הצדדים. כך, למשל, בתקשורת הכתובה ובעתונות, במלל התקשורתי, בתקשורת המצולמת, בהרצאות, וכיוצא באלה. איסור הקרנת הסרט עקב פגיעתו ברגשות הציבור פירושו ייחוד האיסור, על דרך הפעלת סמכות הצנזורה, למדיום הקולנועי בלבד, כאשר שאר ערוצי הביטוי נותרים פתוחים וחופשיים לשימוש בלא הגבלה, וזאת גם מקום שהם כוללים תכנים פוגעניים. הסרט "ג'נין, ג'נין" הוא עצמו נאסר להקרנה רק בבתי קולנוע מסחריים, בעוד הצגתו לא נאסרה בערוצי הקרנה אחרים. בנסיבות אלה, פוטנציאל החשיפה הציבורית לתכנו של הסרט הינו רחב בלאו הכי גם נוכח האיסור על הקרנתו בבתי קולנוע, וממילא עולה שאלת מידת האפקטיביות של החלטת המועצה לאסור את הקרנתו בהינתן השלכתה החלקית בלבד של החלטה זו. טעם זה גם הוא מציב סימן שאלה לגבי משקלה המשכנע של החלטת המועצה, כאשר כנגדה ניצב ערך חירות הביטוי והשמעת הדעה.

24. לסיכום הדברים: חרף פגיעתו העמוקה של הסרט בחוגים רחבים מן הציבור בישראל, אין האיסור על הקרנתו מתיישב עם יישום נכון של אמות המידה הנדרשות לצורך איזון בין הערכים המתנגשים בסוגיה זו. החלטתה של המועצה לאסור על ההקרנה חורגת ממתחם הסבירות ולכן אין היא יכולה לעמוד. יש להתיר את הסרט להקרנה ולהתמודד, על דרך זרימה חפשית של ביטוי, אמירות, ומסרים, על מקומה של האמת. הפגיעה ברגשות הציבור, קשה ככל שתהא, אינה מאיימת לפגוע באופן ממשי בסדר הציבורי ולערערו. חוסנו הרוחני הפנימי של הציבור בישראל הוא רב עד מאד. ציבור זה עמד במבחני התמודדות גורליים על קיומו, תוך שמירה עיקשת על ערכי אנוש, מוסר וכבוד האדם. בציבור זה טמון חוסן פנימי לעמוד גם כנגד האשמות המוטחות נגדו במדיום תקשורתי כזה או אחר, מסולפות ומעוותות ככל שתהיינה. בכוחו להגיב להן באמירות ובמסרים נגדיים במידת הצורך. כך הוא גם מקום שזכרון הארועים נשוא הפגיעה עדיין טרי, צורב את הלב, ומעצים את תחושת העלבון ואת רצון המחאה. בצורך וביכולת להתמודד עם פגיעות כאלה בלא לחסום את חופש הביטוי טמון גרעינה הקשה של הדמוקרטיה, ובהם מקופלים מושגי היסוד של הסובלנות המתחייבים במשטר של חופש, גם מקום שהסובלנות היא חד צדדית ואינה רב-כיוונית.

פיסקת ההגבלה

25. תהליך גיבוש העקרונות בדבר חופש הביטוי והיצירה ודרכי איזונו עם ערכים חברתיים אחרים התרחש שנים בטרם חקיקתם של חוקי היסוד, ובתוכם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עם זאת, נעשה שימוש באמות המידה הקבועות בו לצורך פירוש הסמכויות שהוענקו בחקיקה לגופים המוסמכים – בין בחקיקה שקדמה לחוק היסוד ובין בחקיקה שבאה אחריה, בין ביחס לזכויות אדם שחוק היסוד דן בהן ובין אלה שאינן מכוסות על ידו. "קשר זה בין פיסקת ההגבלה החוקתית לבין מכלול הדינים של המשפט הציבורי, לרבות זכויות האדם שאינן "מכוסות" בחוקי היסוד – הוא טבעי" (דברי הנשיא ברק בפרשת חורב, שם, עמ' 41-43).

בחינת השאלה שבמחלוקת בפנינו על פי תנאי פיסקת ההגבלה שבסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מביאה אף היא למסקנה כי יש להתערב בהחלטת המועצה לאסור על הקרנת הסרט ולשנותה. בחינת ענייננו על פי פיסקת ההגבלה מצריך בירור האם יש להגביל את חופש הביטוי והיצירה כדי להגן על אינטרס ציבורי אחר מנקודת מבטם של תנאי פיסקת ההגבלה שהם – התאמה לערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הגבלה לתכלית ראויה; ופגיעה בחופש הביטוי שהיא מידתית ואינה מעבר לנדרש. תנאים אלה מבטאים את עמדת שיטת המשפט הישראלית ביחס לכוחו של האינטרס הציבורי להגביל את חופש הביטוי (פרשת סנש, שם, עמ' 835-6). אשר להתאמה לערכי המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית ניתן לומר כי במשטר דמוקרטי ניתן מעמד ומשקל לא רק לחופש הביטוי אלא גם לצורך בהגנה מפני פגיעה ברגשות הציבור במסגרת ההכרה בדבר ערך הסובלנות וחובת כיבודם של רגשות הזולת. מכאן, שקיום הגבלות על חופש הביטוי במצבים קיצוניים של פגיעה ברגשות, כאשר הסתברות התרחשות הפגיעה היא בגדר ודאות קרובה, מתיישב עם ערכיה של מדינת ישראל. אולם בכך לא די. על הגבלת חופש הביטוי להיות לתכלית ראויה והיא חייבת לקיים גם את דרישת המידתיות ולא לעלות על הנדרש. בענייננו, גם אם הגבלת חופש הביטוי של היצירה הקולנועית נעשתה לתכלית ראויה כדי למנוע פגיעה ברגשות הציבור, היקפה וחומרתה אינם מגיעים כדי הקיצוניות החריגה הנדרשת כדי להצדיק את הגבלתו של הביטוי הקולנועי. מכאן, שהגבלה כאמור איננה עומדת באמת-המידה של המידתיות. לפיכך, גם על פי עקרונות פיסקת ההגבלה מתבקשת המסקנה כי איסור הקרנתו של הסרט בבתי קולנוע מסחריים אינו עומד במבחן הביקורת השיפוטית, ולכן יש להתערב בהחלטת האיסור ולשנותה.

26. מסקנה זו מתבקשת לא רק כאשר בוחנים את טעם האיסור בהחלטת המועצה, הנעוץ בפגיעה ברגשות הציבור, כשהוא עומד לעצמו. היא מתבקשת גם בהינתן משקלם המצטבר של כל טעמי המועצה בהחלטתה. הצטברות טעמים זו אף היא אינה נושאת משקל מספיק אשר די בו כדי להדוף את חירות הביטוי והיצירה בנסיבות מקרה זה.

27. המסקנה העולה מדברים אלה היא כי חירות הביטוי מצמצמת עד מאד את סמכות הצנזורה המבקשת להגבילה. הנחת המוצא היא כי כנגד ביטוי רע, מעוות ופוגעני יש להתמודד באמצעי הביטוי הטוב והמיטיב, המהימן והאמיתי. ביטוי זה הוא שישלוט בסופו של יום בקשת הצבעים העשירה והמגוונת של הדעות, האמונות, והמסרים העובדתיים התלויה על פני רקיע העולם החפשי. כדבריו של אלן דרשוויץ בספרו, "Shouting Fire", 2002 בעמ' 187:

"The problem is that our First Amendment prohibits persuasive governmental censorship. The solution is to answer bad speech with good speech, and to have the good speech prevail in the marketplace of ideas".

מטעמים אלה מצטרפת אני לפסק דינה של השופטת דורנר, כאמור.

ש ו פ ט ת


השופט א' גרוניס:

אני מצטרף בהסכמה לפסק-דינה של חברתי, השופטת דורנר ולטעמיה הנוספים של חברתי, השופטת פרוקצ'יה.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק-דינה של השופטת ד' דורנר.

ניתן היום, ט"ז בחשוון תשס"ד (11.11.03).

ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט


_________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03003160_L15.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   11:36   11.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  22. ד''ר דוד צנגן: רופא החטמ''ר ג'נין העיז לסתור  
בתגובה להודעה מספר 21
 
כתבה שפרסם במעריב ד"ר דוד צנגן מי שהיה רופא החטמ"ר במהלך המבצע בג''נין:
בסרט "ג'נין ג'נין" של מוחמד בכרי צפיתי בפורום מצומצם, עם מנהלת סינמטק ירושלים, ליה ון ליר, וכמה עיתונאים. בסוף ההקרנה הפרטית הגבתי והצבעתי אחד לאחד על השקרים וחוסר האמיתות. אחת מהנוכחות בהקרנה הגיבה בזעם, "אם אתה לא מקבל את העובדות בסרט, אתה כנראה לא מבין שום דבר, ואיך אתה בכלל יכול להיות רופא?". לרגע שכחתי שאני הייתי בג''נין באפריל האחרון, אז שירתתי כרופא החטיבה המרחבית, ואותה צופה מכובדת ניזונה לכל היותר משמועות. בכרי אורג יחד שקרים וחצאי אמיתות ביד מיומנת כל כך, עד שקשה מאוד שלא להתפתות לתמונה המעוותת שהוא יוצר.

לא הצלחתי לשכנע את הנהלת הסינמטק לבטל את ההקרנה. נאמר לי שתמונות הבתים ההרוסים אותנטיות ולכן יש אמת בסרט, וממילא, הסרט יוקרן ברחבי העולם.
הוזמנתי בכל זאת להקרנת הבכורה הירושלמית, והגעתי כדי שאוכל להסביר לקהל את עמדתי. להלן כמה מן הנקודות שרציתי להעלות בפני הקהל.

1. מנהל בית החולים של ג''נין, דוקטור אבו ראלי, טוען בסרט כי האגף המערבי של בית החולים הופגז ונהרס וכי צה"ל פגע במתכוון באספקת המים והחשמל של בית החולים. ובכן, אין ולא היה אגף כזה, וממילא שום חלק של בית החולים לא הופגז ולא הופצץ. חיילי צה"ל הקפידו אף שלא להיכנס למתחם, אף שידענו שהוא משמש מקלט לכמה מבוקשים. שמרנו על אספקת מים, חשמל וחמצן לבית החולים לכל אורך הלחימה, וסייענו בהקמת גנרטור חירום לאחר שמערכת החשמל בעיר נפגעה. בכרי עצמו נראה בסרט משוטט במסדרונות השמורים והנקיים של בית החולים, אך לא באגף המופצץ. פגשתי אותו מחוץ לאולם ושאלתי אם ביקר באגף המערבי. תחילה אמר לא, ומיד תיקן, "רגע אתה זוכר זכוכית שנשברה בסרט - זה משם". חשוב לציין שאבו ראלי זה משמש אחד ה"מקורות המוסמכים" לביסוס טענת ה"טבח". בתחילת המבצע התראיין בתחנת הטלוויזיה אל-ג''זירה ודיבר על "אלפי חללים".

2. עוד קטע מרשים בסרט הוא ראיון עם תושב ג''נין בן 75, הממרר בבכי ומספר כי הוצא ממיטתו באישון לילה, נורה בידו, ולאחר שלא הצליח לציית לפקודת החיילים לקום, נורה שוב ברגלו. את אותו זקן פגשתי כשהובא אליי לאחר מבצע לטיהור אחד הבתים של חוליות החמאס במחנה הפליטים. הוא אכן נפגע קלות בידו, וסבל משריטה קלה ברגל (בוודאי לא פגיעת כדור). חיילי צה"ל העבירו אותו לתחנה מאובטחת לטיפול בפצועים ושם טופל, בין השאר, על י די. אחד הרופאים הצבאיים זיהה אצלו אי ספיקת לב. הצענו מיד להעביר אותו לטיפול בבית חולים העמק בעפולה. הוא ביקש להיות מטופל בבית החולים בג''נין, מאחר שאינו שולט בעברית. לאחר שבית החולים סירב לקבל אותו, העברנו אותו לעפולה והוא שהה שלושה ימים במחלקה פנימית לטיפול בבעיית הלב ובאנמיה שממנה סבל כתוצאה ממחלה כרונית אחרת.

3. מרואיין אחר מספר על תינוק שכדור רובה פגע בחזהו, עבר דרך גופו ופער חור בגבו. על פי הסרט התינוק נפטר לאחר שחיילים מנעו את פינויו לבית החולים. גופתו של תינוק כזה לא נמצאה מעולם. יתר על כן, אם באמת היתה פציעה כזאת, ודאי שהיתה קטלנית ופינוי לבית החולים לא היה מציל את חייו. מה שמו של התינוק הזה? לאן נעלמה גופתו?

4.אותו מרואיין מספר גם שבעזרת אצבעו "פתח" לילד דרך נשימה בצוואר לאחר שנפגע. שוב, בדיה מוחלטת. לא ניתן לבצע פעולה כזאת בעזרת אצבע. עוד מספר ה"עד" הזה שטנקים דרסו אנשים חיים שוב ושוב עד למעיכתם המוחלטת - לא היה ולא נברא.

5. הסרט מזכיר קברי אחים שכרה צה"ל להרוגים הפלסטינים. כל הארגונים הבין-לאומיים שחקרו בעניין מסכימים שבג''נין היו 52 הרוגים פלסט ינים וכל הגופות נמסרו לפלסטינים לקבורה. בכרי לא טורח אף להציג את מיקומם של אותם קברים לכאורה.

6.בסרט מוזכרים מטוסים ישראליים שהפציצו כביכול את העיר. לא היו כאלה. כדי למנוע נפגעים אזרחיים נעשה שימוש רק באש ממוקדת ממסוקים.

7. עוד יצוין שבכרי לא נוכח בג''נין בעת המבצע והגיע אליה רק שבועיים לאחר סיומו. בתמונות שצילם מוצג מתחם מרכז העיר ההרוס באופן כזה שהוא נדמה גדול בהרבה ממה שהוא באמת, ומקירות הבתים נעלמו תמונות השאהידים וססמאות הג''יהאד שמילאו אותם בעת המבצע. הסרט עושה שוב ושוב שימוש מניפולטיבי בתמונות טנקים שצולמו במקומות אחרים ומצמיד אותן באופן מלאכותי לתמונות ילדים פלסטינים.

ככלל, מדובר במניפולציה גסה, גם אם עשויה היטב.

בסוף ההקרנה מאות הצופים חלקו לבכרי ולעורך הסרט מחיאות כפיים רמות. בכרי פנה לקהל ושאל אם יש שאלות. הצגתי את עצמי, עליתי לבמה והחלתי למנות באופן ססטמטי את השקרים ואי הדיוקים שבסרט.

תחילה היה רחש בקהל ובהמשך הופיעו קריאות בוז וכוניתי "רוצח", "פושע מלחמה" ועוד. טרם הצלחתי לסיים את הנקודה השנייה ואדם מהקהל עלה באגרסיביות על הבמה וניסה לחטוף לי את המיקרופון מהיד. החלטתי שלא להיגרר לאלימות. הנחתי לו לקחת את המיקרופון וירדתי מהבמה. הופתעתי שרק מעטים בקהל קמו להגנת חופש הדיבור וחופש הבעת הדעה. נדהמתי לראות שהקהל לא היה מוכן לשמוע את העובדות ממי שהיה פיזית במקום.

קשה היה לי כאדם, כאב וכרופא לשמוע קריאות של "רוצח" מצד בני עמי. אמרתי שלא רצחתי אף אחד, אך הקריאות התלהטו, שנאה עצומה כוונה לעברי. ליוותה אותי תחושה קשה שלא מרפה ממני. אני לא מצטער שבאתי באותו ערב לסינמטק. אני בטוח שהיו כמה אנשים שבכל זאת שמעו את תמיהותיי והדבר שינה מעט את הרגשתם כלפי ה"עובדות" שבהן צפו. אני בטוח שהיו אנשים אחרים שנדהמו מחוסר הסובלנות שהפגין הקהל, ובכל זאת, קשה לי שאלה היו במיעוט דומם.

הרשו לי אם כן לומר את מה שלא הצלחתי לומר לאחוזי השנאה באותו ערב. אני גאה שהייתי חלק מהכוחות המעולים והמוסריים שפעלו בג''נין, חיילי סדיר ומילואים עם מוטיבציה ורוח לחימה שיצאו להרוס את תשתית הטרור בבירתו. מג''נין הגיעו רבים מהמתאבדים שרצחו ברחובות ערינו זקנים, נשים וילדים. אני גאה שהיינו שם ונלחמנו וגאה גם במוסר הלחימה. המחנה לא הופצץ מהאוויר כדי למנוע פגיעות באזרחים חפים מפשע, ולא נעשה שימוש בארטילריה אף שידענו על אזורים ממוקדים במחנה שבהם מתבצרים המחבלים. החיילים נלחמו במחבלים ובהם בלבד. לפני הריסת בית שממנו נורתה אש תופת לעבר חיילינו, ניתנו כמהאזהרות וניתנה כל אפשרות לצאת ללא פגע. הצוות הרפואי נתן סיוע רפואי לכל פצוע, גם אם היו לו קעקועים של החמאס על ידיו. בשום שלב לא נמנע מאיש סיוע רפואי.

לחימה זו ההירואית מחד והמוסרית מאידך, גבתה מאיתנו מחיר יקר מאד של טובי לוחמינו! לא מגיע לנו שהיו שם, לחללים שנפלו שם, למשפחותיהם ולצה"ל, שמוחמד בכרי יסית את העולם לרצח ושנאה על גבינו.

( מתוך מוסף מעריב )



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   19:00   11.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  23. בג''ץ קבע: אין בכך שסרט כולל שקרים כדי........  
בתגובה להודעה מספר 21
 
עדכון אחרון - 14:50 11/11/03
בג"ץ התיר להקרין הסרט "ג'נין ג'נין"
מאת גואל פינטו , יובל יועז ושירות "הארץ"

קיבל עתירת הבמאי מוחמד בכרי; קבע: אין בכך שסרט כולל שקרים כדי
להצדיק את פסילתו להקרנה;
משפחות חללי ג'נין: לקיים דיון נוסף



בכרי. על הישראלים להבין שיש אמת אחרת

שופטי בג"ץ התירו היום )שלישי( פה אחד להקרין את סרטו של הבמאי מוחמד בכרי, "ג'נין ג'נין", ובו עדויות של פלשתינאים על הקרב שהתחולל במחנה הפליטים בקרב לפני כשנה. בכך קיבלו השופטים את עתירתו של בכרי לבטל את החלטת המועצה לביקורת סרטים, שפסלה את הסרט להקרנה ציבורית. השופטים קבעו כי המועצה לביקורת סרטים אינה רשאית לקבוע דברים שבבסיסם אידיאולוגיה. סינמטק תל-אביב כבר קבע הקרנה לסרט ב-8 לדצמבר.

משפחותיהם של 16 חללי צה"ל שנפלו בקרב במחנה ג'נין קראו בתגובה להחלטה לקיים דיון נוסף בבג"ץ בעניין ועד לקיומו לעכב את הקרנת הסרט.

השופטת דליה דורנר כותבת כי פסילת הסרט פגעה מעבר לדרוש בחופש הביטוי, פגיעה שאינה עולה בקנה אחד עם הנאמר בחוק היסוד, כבוד האדם וחירותו.
"אין בכך שסרט כולל שקרים כדי להצדיק את פסילתו להקרנה", אמרה. לדבריה, המועצה לביקורת סרטים לא מוסמכת להחליט מה היא אמת ומהו שקר. השופטת דורנר הדגישה כי המועצה אינה מוסמכת להגביל ביטויים פוליטיים או
אידיאולוגיים רק משום שהשלטון או אפילו רוב הציבור חולקים עליהם.
"ערכי המורשת היהודית ועקרונות הדמוקרטיה מחייבים לאפשר לציבור ללבן
באורח חופשי את מגוון הדעות והביטויים בחברה", קבעה.

השופטת איילה פרוקצ'יה כתבה כי הפגיעה ברגשות שהסרט גורם אמנם עמוקה,
אך אינה מצדיקה את הפגיעה בחופש הביטוי, ואין בה משום איום על הסדר
הציבורי ועל יכולתו של הציבור הישראלי להתמודד עם איומי הטרור.

עם קבלת ההחלטה, מספר הורים שכולים שהיו באולם תקפו את בכרי וטענו
נגדו כבעבר, כי סרטו שקרי וחד-צדדי. בכרי אמר: "אני אופטימי, ופסיקת
בית המשפט העליון עשתה אותי אופטימי יותר. הסרט שלי אינו מכוון נגד
היהדות, נגד הישראליות או נגד המשפחות השכולות. הוא מכוון רק נגד
הכיבוש. אני מקווה שלמרות רצח האופי שעשו לי בשנה האחרונה, הישראלים
יוכלו לראות את הסרט ולהבין שיש אמת אחרת".

הפרקליטות: הסרט שזור סילופים ובדיות

פרקליטו של בכרי, עו"ד אביגדור פלדמן, טען בעתירה כי הפסילה פגעה
בחופש הביטוי הפוליטי והאמנותי של בכרי, ובחופש היצירה שלו, וכן
בזכותו של הציבור בישראל להיחשף למסריו של הסרט, בלא שהיתה לה סמכות
לכך ואף בלא שהיו לפניה העובדות לאשורן.

עו"ד דינה זילבר מהפרקליטות טענה בתגובה כי הסרט, המתיימר להיות
תיעודי, הוא יצירה מסולפת המתארת את חיילי צה"ל כקלגסים וכפושעי
מלחמה שעורכים טבח עם ומתעלמת לחלוטין מהסיבות לכניסה למחנה ג'נין,
ובכללן עשרות פיגועי הטרור. לטענתה, הסרט גם אינו מתייחס לפעילות
ארגוני הטרור הפלשתיניים במחנה, לשימוש שעשו בנשים וילדים, לשליחת
מחבלים מתאבדים, למלכוד בתים וגופות ולשימוש הציני במתקנים רפואיים
ובמקומות קדושים לפעילות טרור.

בתגובה שהגישה זילבר לבג"ץ ציינה כי הסרט שזור סילופים קשים ובדיות.
למשל, טענות על רכב של צה"ל שדרס תושבים מקומיים )בדיקה של צה"ל מעלה
כי במציאות לא היה אירוע כזה(; על טנקים שהפגיזו את בית החולים
בג'נין )לטענת זילבר, לא הייתה הפגזה והנזק היחיד לבית החולים היה
חלון שבור(; על חיילים שירו על זקן ללא הצדקה )בפועל האיש נשרט קל
מכדור תועה וקיבל טיפול מרופא צבאי(; על הוצאתו להורג של אחד מראשי
המחבלים אבו ג'נדל )לטענתה, הוא נהרג בלחימה(; על שימוש שעשה צה"ל
בטנקים ובארטילריה )שלטענת זילבר לא נעשה(; ועל כך אי השארת בית אחד
על תילו במחנה )כ-%7 מבתי המחנה נהרסו, לפי צה"ל(.

עוד הדגישה זילבר כי עמדת המועצה לביקורת סרטים אינה כה בלתי סבירה עד
כי בג"ץ צריך להתערב בה. לטענתה, הפסילה האחרונה של סרט מלא להקרנה
אירעה לפני 15 שנה.

משפחותיהם של 16 חללי צה"ל שנפלו בקרב במחנה ג'נין צירפו עצמן כמשיבות
לעתירה.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/359559.html


עדכון אחרון - 11/11/0314:37
ארכיון/ פורסם במקורב-3002.90.91
חומת מגן 2

מאת ורד לוי-ברזילי

פסילת סרטו של מוחמד בכרי "גנין ג'נין" לא הרגיעה אל לוחמי "חומת מגן" בג'נין. קבוצה מתוכם יצאה למאבק משפטיוציבורי חריף על טיהור שמם. הם מרגישים שהמדינה לא עשתה דברלהגן עליהם מפני הסטיגמה של פושעי מלחמה שהודבקה להם בסרט.

כרוניקה של מאבק

משרד המשפטים: אין תשתית לחקירה פלילית

שופטת בג"ץ דליה דורנר נדהמה. "מר כספי, שב!" ציוותה. אבל עו"ד ישראל

כספי לא ציית. "אני מבקש להגיד כאן כמה דברים בשם הלוחמים בג'נין,
ואניעומד על זכותי שתשמעו אותי", קרא. דורנר, ראש הרכבהבג"ץ
בעתירתושל מוחמד בכרי נגד פסילת סרטו "ג'נין ג'נין", חזרה והתרתה
בו:"אתה נמצא בבית המשפט העליון ואינך נוהג בכבוד הראוי". כספי
התעקש:"תני לי חמש דקות. לא יתכן שלא ישמעו אותנו, הנפגעים העיקריים
מהסרט הזה - הלוחמים שלחמו למען המדינה שבכרי מתאר בסרטו כרוצחים וכקלגסים. אני עומד על כך שתתני לי לדבר בשם 2000 לוחמי ג'נין".

לוחמיםישראלים בג'נין, במהלך מבצע חומת מגן. 2 חברים שילמו
בחייהם בגלל מוסר הלחימה הגבוה שלנו.

צילום: אי-פי

דורנר התרגזה: "מר כספי, בפעם האחרונה, שב! אתה מבזה את בית המשפט של המדינה שלמענה יצאתם להילחם! "והוא בשלו:"זכותנו שיישמע כאן קולנו". סבלנותה של השופטת פקעה. היא קמה מכיסאה, וסימנה לשופטים אשר גרוניס
ואיילה פרוקצ'יה לצאת

בעקבותיה. במקום לשגר את אנשי הביטחון אל כספי ולסלקו מן האולם, נטשו
שלושת השופטים את מושבם.

החמ"ל

זה קרה בבוקר ה-02 במארס השנה. שישה חודשים חלפו מאז, והמאבק המשפטי
עדיין בעיצומו. לקרב המאסף של "חומת מגן" התגייסו, הפעם בלי צו 8,
מפקדי גדודים, קצינים וחיילים, כולם אנשי מילואים, לוחמי חטיבה 5
שלחמה בג'נין. שמם הפורמלי הוא "נציגות הלוחמים והמשפחות השכולות של
הקרב בג'נין".

הגרעין הקשה מונה כעשרים איש. הם מופיעים בכלי התקשורת; מקרינים את
הסרט לפני חבריהם לחטיבה ומקיימים דיונים אחרי ההקרנה; פונים אל
גורמים רשמיים בבקשה שייפגשו עם נציגות הלוחמים; ומנדבים את קשריהם
האישיים להפעלת לחץ על אישים בשלטון. יש להם גם אגף מודיעין, המבצע
מעקב אחר קטעי עיתונות ופרסומים באינטרנט, ודואג לתרגום כתבות
ולאיסוף מידע רלוונטי.

המטה ממוקם בביתו של ישראל כספי בהרצליה. כספי, איש עסקים ומשפטן
בהכשרתו, אינו עורך דין פעיל. אבל לצורך העניין ניער את האבק
מהגלימה.מסייעים לו עורכי הדין אילן בומבך ויריב רונן, המייצגים כל
אחד כמה מהמשפחות השכולות. בהוראת היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות
המדינה מגינה בבג"ץ על החלטת המועצה לביקורת סרטים. הפרקליטה מטעם
המדינה היא דינה זילבר. מן הצד השניס ניצבים העותר, מוחמד בכרי,
ועורך דינו אביגדור פלדמן.

לצד כספי פועלים גם ד"ר דוד צנגן, רופא החטיבה, כאחראי על התקשורת,
ורס"ן רפי לדרמן, ראש מטה החטיבה, המופקד על סיוע לוגיסטי.כבר
עכשיו, בטרם פסיקת בג"ץ, רשמו צנגן וכספי הישג: כשהתחדש הדיוןבעתירה
ביום ההוא, 20 במארס, איפשרו השופטים לכספי לשאת דברים. בבג"ץ אין
פרוטוקול, אבל על פי רישום מאוחר שערכו נציגי המשפחות השכולות
והלוחמים שהיו באולם, אלה הדברים שאמר שם:

"איני מתכוון לדבר לגופו של הדיון כשניתנות לי חמש דקות בלבד. אני
מוחה על העובדה שהדיבור ניתן ללוחמי צה"ל לא בזכות מלאה שהם זכאים לה
כדין. לכן כעת רק אעמוד על הסיבות שהביאו לסערת הרגשות בישיבת הבוקר. הפצרתי בבית המשפט כי ישמע את המבקשים, שמייצגים בפועל את לוחמי הקרב
בג'נין.

מתוך"ג'ניןג'נין". 5 לוחמים הגישו תביעת דיבה אזרחית

"אנו נפגעים בצורה חמורה ביותר מהסרט המתועב שעשה עלינו העותר
בכרי. מציג אותנו כפושעימלחמה וכרוצחים, כמבצעי טבחו בפועל, מבלי לומר את הדברים, כנאצים.לא יתכן ש-2000 לוחמי צה"ל ישובו מקרב שבו נפלו 23 לוחמים ממיטב חברינו, ובשעה שיידון בבג"ץ סרט המציג אותם כפושעי מלחמה, תישלל מהם זכות התשובה. אני חוזר ומבקש מבית המשפט לאפשר לנו להציג את טיעוננו באופן מלא, בהרחבה ובזמןזה הלזמן שניתן לבא כוח העותר".

דורנר לחשה משהו לשני עמיתיה והכריזה: "הרופא ידבר". ד"ר צנגן, רופא
ילדים בהדסה ירושלים, קם ממקומו: "אני רופא המטפל גם באוכלוסייה
פלשתינית. אני דובר ערבית. יש לי חברים טובים ערבים שמבקרים אותי
בביתי. רופאים ואחרים. אני תמיד חש אמפתיה וצער על הסבל שהפציינטים
הערביםשלי סובלים, במחסומים, ומסייע להם בכל מה שאני יכול. אבל אני
גם הרופא של החטיבה שנלחמה בג'נין. ראיתי את הסרט שמוחמד בכרי עשה.
ואני רוצה להגיד לכם כאן: לא הרסנו ולא הפגזנו את בית החולים בג'נין.
לאלקחנו ילדים ונתנו להם עבודות כפייה. לא דפקנו ראשים שלילדים
בקיר ולא ירינו לילדים בראש. לא מילאנו בורות בגופות של פלשתינאים,
שעד היום לא נמצאו. לא ירינו בפעוט כמו שמתואר בסרט, והכדור נכנס לו
מקדימה ויצא מהגב. אין ולא נמצאה גופה כזאת. לא הרסנו בתים על
יושביהם. אנחנו לא עשינו את פשעי המלחמה המתועבים האלה שאנשים בסרטו
שלבכרי מעידים עליהם.

"הסרט הזה הוא עלילת דם נוראה. והוא יביא לפגיעה ביהודים ובישראלים.
אניכבר חוויתי את זה על בשרי. אחרי הקרנת הבכורה בסינמטק בירושלים,
עליתי לבמה לדבר. כשהתחלתי להפריך את ההאשמות האלה, אנשים בקהל-
מיטב האליטה האינטלקטואלית ירושלמית - צעקו אלי: רוצח. פושע מלחמה.
כמה ילדים רצחת היום? אדם מהקהל עלה וניסה לחטוף מידי את המיקרופון.
חשתי בשנאה ובאלימות כלפי. ויתרתי וירדתי, המום. ההסתה שבסרט עלולה
בהחלט לגרום להתגברות הטרור ולפגיעה באזרחים וחיילים ישראלים".

הדברים גרמו לשינוי בעמדת בג"ץ. דורנר הודיעה כי המבקשים רשאים לטעון
בכתבאת טענותיהם ולהגישן בתוך שבועיים. כעבור שבועות אחדים הודיעו
שופטי בג"ץ, כי לאחר התלבטות הם מכירים בלוחמי ג'נין כמשיבים נוספים
לעתירה.

ההחלטה סיבכה את ההליך המשפטי והאריכה אותו. בינתיים השיג כספי דחייה
של 120 יום להגשת הטיעונים. אלה תמו זה מכבר, אבל הוא עוד לא הגיש את
הטיעונים משום שלדבריו עוד לא גמר לערוך את החומר. לפי שעה עלתה
הדחייה הזאת לבכרי ולפלדמן בשישה חודשי המתנה ובהרבה עצבים.

בדיעבד מודה ד"ר צנגן שמה שכספי עשה אולי לא היה "האקט הכי מנומס
שהתרחש בבית המשפט העליון", אבל לדבריו היה נחוץ צעד לא שגרתי כדי
שמשהו ישתנה. בג"ץ הבהיר את עמדתו הראשונית היטב: יש פרקליטה מטעם
המדינה, וזה מספיק. "התחושה היתה שאף אחד לא מתכוון להאזין לנו בכלל".

שיח לוחמים

הגרעין הקשה של החבורה התגבש בהדרגה. יורם לביא, המג"ד של גדוד
נחשון, הצטרף די לאחרונה. "עד הדיון בבג"ץ לא עסקתי בזה", הוא אומר.
"חשבתי שנכון לשמור על פרופיל נמוך, שאם נעשה רעש מהסרט זה ישחק
לטובת בכרי. אבל כשראיתי את כולו הבנתי שאם אמשיך לשתוק, יהיהמי
שיפרש שתיקה כהודאה. טילפנתי לישראל ואמרתי לו, מעכשיו אני לשירותך.
כל מה שתגיד".

לאבי גל ממושב חצבה, מ"פ פלוגת הנדסה, זה קרה מהר יותר. "ישבתי עם
אשתי בבית וצפינו בקלטת. כשהסרט נגמר היא אמרה לי, 'אני לא מאמינה,
איך יכולתם לעשות דברים כאלה'. היא האמינה לסרט. הבנתי שאם היא מגיבה
ככה, אני מוכרח לקום ולעשות משהו.ומהר".

אל אריה קדוש, מג"ד גדוד סיור, הגיע "זרם של טלפונים, חברים מכל הארץ
-תגיד, זה באמת היה ככה? "יש לנו מסורת דפוקה", הוא אומר."אנחנו
מומחים בלהפסיד בתקשורת ובדעת הקהל. צפיתי בקלטת והזדעזעתי. איזה
שימוש ציני בילדים וילדות. החלטתי שהפעם לא. נהייתי הרבה יותר
מעורב".

שגיא מרק, מפקד פלוגת סיור, הצטרף באפריל השנה. "המדינה הזאת ירדה
מהפסים", הוא אומר. "זה משתק. אתה מכיר את המציאות, אתה היית שם, אתה
יודע מה היה. ועכשיו לך תתחיל להוכיח שהסרט משקר. אם לא נהפוך עולמות
עכשיו, זה יהיה מאוחר מדי".

רון טייכר, מ"מ בגדוד, עוסק בזה כבר 11 חודשים. "גלומה בסרט הזה סכנה
מוחשית לחיילים, לישראלים וליהודים בכלל. זהו סרט שיעלה רף של
אנטישמיות בכל מקום שבו הוא יוצג".

השיחה הראשונה עם החבורה מתקיימת בשעת ערב מאוחרת, בביתו של כספי
בהרצליה. הם באים מהרצליה, רמת גן, גבעתיים, הכפר הירוק, אחד מחצבה,
אחד מהצפון, ויש מישהו מהתנחלות נוה צוף. "התקבצנו במקרה לגמרי",הם
אומרים. "ובמקרה אין פה אף איש ימין בחדר. כולנו מרכז ושמאלה".

13 מהחיילים שנהרגו במחנה הפליטים בג'נין הם מהגדוד של יורם לביא,
המג"ד שיושב כאן. מספרים שהוא ישב שעות אצל המשפחות השכולות, לא עזב
אותן לרגע. גם אחרים הכירו חיילים שנהרגו. הרופא, ד"ר צנגן,יותר
מכולם. הוא היה לצד אלה שנפצעו, וגם עם אלה שדיממו למוות.

כל מי שנמצא כאן ספג באופן אישי משהו מהביקורת שהוטחה בצה"ל אחרי
הקרב, נפגע מהמתקפה התקשורתית על המח"ט שלהם, אל"מ )מיל'(דידי
ידידיה. אבי גל: "אנשים אמרו לי, מה אתם רוצים? הרי יצא סרט נגדי
)"הדרך לג'נין", של פייר רחוב(, הגרסה הישראלית, תגובה על הסרט של
בכרי. הנה, היה בטלוויזיה, יש איזון. זה הוציא אותי מדעתי. זאת בדיוק
הבעיה: אנשים יגידו, 'האמת היא איפה שהוא באמצע'. ואסור לנו לתת שזה
יקרה. כי האמת במקרה הזה היא לא באמצע. זה לא עוד סיפור שיש שתי
גרסאות ועושים איזה פשרה. יש פה שקר ומניפולציה אנטי ישראלית
ואנטישמית מחד, ועובדות מוכחות, מאידך. זה לא בכרי נגד כמה חיילים.
זה ברמה של איפה המדינה הזאת נוקטת עמדה כשמדובר בעלילת דם שעלולה
להירשם לדראון עולם כ'טבח'. על זה המלחמה שלנו".

יורם לביא: "אני שובר את הראש, איך לעזאזל נעביר את האבסורד הנורא
הזה.מישהו מוכרח להגיד את זה עכשיו: כל 23 החברים שלנו שילמו בחייהם
רק בגלל דבר אחד - מוסר הלחימה הגבוה שהנהגנו בקרב הזה. זהירות מול
אוכלוסייה אזרחית ברמה טוטלית. ואז בא בכרי ויוצא עם סרט, מחלץ
מאנשים 'עדויות' הזויות, שמראות ההיפך הגמור.

"בשום צבא בעולם לא היו מנהלים קרב כזה ככה. התקיימו בצבא דיונים
פנימיים על השאלה אם לא נהגנו זהירות יתר, אם לא היינו מוסריים מדי
כלפיהם באופן שגבל באי מוסריות כלפי עצמנו. הרי יכולנו להיכנס כסאח,
להרוס בלי חשבון, ואולי כמה מהחברים שלנו היו יושבים איתנוכאן
עכשיו. אבל זה לא מה שעשינו. ושילמנו מחיר נורא. ואז הוא בא ומציג
אותנו כמו חיות אדם. כמו נאצים. הופך הכל עלפניו".

רון טייכר: "פעלנו בהומניות מטורפת, התאבדותית. הכל, העיקר שלא נפגע
בחפים מפשע. נתנו להם אינסוף הזדמנויות לצאת ולפנות את הבתים. הכרזנו
שוב ושוב. הפצרנו בהם ממש. המרחק בין האמת ובין הסרט הזה, זה ממש
סיוט. אי אפשר לגשר עליו. אתה עושה דבר כל כך קיצוני כדי לחוס על
האויב שלך, ואז אתה מוצג כפושע מלחמה".

מעשה החיים האחרון

סלומון עזורי, אב שכול, אביו של איל שנהרג בג'נין: "אני הייתי אחד
משמונה ההורים השכולים שהחזירו לשר הביטחון את אות ההוקרה שקיבלו
הבנים שלנו. וזאת בדיוק היתה הסיבה: בגלל זה שהיו יותר מדי הומניים.
יותר מדי חשבו על האחרים ולא על הילדים שלנו. אני שואל, אין גבול?
באתי לפואד ואמרתי לו, מצטער, תודה רבה. על מה הלך הילד שלי? החזרתי
לו את התעודה. אמרתי לו, מה שהיה שם, זה לא מוסרי כלפי, כלפי הילד
שלי".

בשיחה נפרדת אמרה אחר כך גאולה בוסידן, אמו של עמית בוסידן מבת ים,
שנפל בקרב בג'נין: "הצורה שבה המדינה מגיבה על הסרט מעידה על משהו
לקוי.מדינה שחותמת על פקודות קרב חייבת להגן על הבנים שלה אחרי
הקרב. עמית כשיצא לקרב, האמין שזאת מלחמה על הבית. אז איפה הבית
כשהוא צריך להגן עליו? הבנים שלנו, שנפלו בג'נין, עומדים למשפט
ציבורי בארץ ובעולם כפושעי מלחמה. ואנחנו, ההורים, צריכים למצוא
כוחות לצאת למערכה הזאת. האם זה תפקיד שלי? אף מדינה נורמלית לא היתה
מאפשרת ליוצר כמו בכרי לצאת עם סרט כזה. במשך החודשים של המאבק שלנו,
אף גוף ציבורי, כולל מערכת הביטחון, לא נתן לנו גיבוי. איך אפשר
להבין את זה? מה המסר לצעירים שעומדים להתגייס לצה"ל?"

חגי טל מנהריה איבד בג'נין את אחיו הצעיר, רועי. "הסרט מציג מצג שלפיו
פשעי מלחמה התבצעו כל הזמן בכל מקום. הצופה מבין שכל מי שהיהשם
השתתף בפשעים, או שאם לא השתתף, הוא ידע, ראה, ואשם בשתיקה. זה דבר
חמור לגבי כל הלוחמים. אבל לגבי מי שנפל בג'נין זה חמור פי כמה. הקרב
בג'נין היה מעשה החיים האחרון של אחי, רועי. מבחינתנו, זוהי פגיעה
אנושה בזיכרו. והוא מת, הוא לא יכול לצאת ולהגן על עצמו. זה לא עוד
מקרה של דיון תיאורטי בזכות לחופש הביטוי. המדינה חייבת להבין
שהמשמעות של התרת ההקרנה היא כאילו באים ואומרים למשפחות השכולות-
אנחנו מפקירים אתכן".

טלפון לעמרי שרון

ד"ר צנגן מספר: "זה היה ביום הרביעי של הלחימה, אחד הימים הקשים,
שבהםנהרגו כמה לוחמים. הם נכנסים וחוזרים על אלונקות. המחבלים בתוך
בתים,ואתה לא יודע לאן אתה נכנס. זה היה לפני שהפעילו באופן מסיווי
את הבולדוזרים. לפני שגילחו בתים. בשלב מסוים אני רואה שמי שנפצע קשה
מאוד לפנות אותו, כמעט בלתי אפשרי לטפל בו. צלפים שלהם רק מחכים.
אחרי המת השלישי אני מרגיש שאני חייב לעשות משהו. אני נזכר שיש ליאת
מספר הטלפון הנייד של עמרי שרון. לא מזמן מישהו ערך בינינו היכרות.
אני מרים לו טלפון, מספר לו מה שקורה. אני אומר לו, כל מי שפצוע,יש
סיכוי גבוה שימות. לך אל אבא שלך וספר לו מה קורה כאן. ותחזור אלי,
שאדע שהוא קיבל. עמרי עשה אתזה".

ומשהו השתנה?

"לא. האמת, ידעתי ששרון מעודכן עד הפרט האחרון ממילא. הוא היה כאן
בחפ"ק,הוא ניהל את העסק, נראה שהוא מדווח".

אז מה באמת ניסית להשיג בטלפון הזה? מה ציפית שיקרה?

"קיוויתי שאולי יעבירו איזה מסר שאפשר לשנות טיפ-טיפה את המינונים.
שמישהו ייצור קשר ויגיד או-קיי, אפשר קצת יותר להיזהר על עצמנו.
שנוכל לנשום רגע, לפתוח דרכי פינוי לפצועים".

איך אתה רואה את זה בדיעבד? הזהירות שלכם ביחס לאוכלוסייה האזרחית
היתה מוגזמת? זאת היתהטעות?

"לא. אני לא חושב שהיתה טעות. שלא תהיה אי הבנה: אני שלם עם הדרך שבה
נהגנו.הזהירות היתה לגמרי במקום. לא רצינו לפגוע באף אזרח ועשינו
מאמץ אדיר כדי שלא לפגוע בהם. יחד עם זאת, כרופא אני צריך לדאוג
ולעשות כל מה שאני יכול כדי לתת את הטיפול הרפואי ואת הפינוי
האופטימליים לחיילים שלנו. ואלה שני הדברים שניסיתי לעשות".

שגיא מרק: "גם אני שלם עם מה שעשינו ואיך שעשינו. קיימתי דיון עם
החיילים שלי, בתוך הלחימה. הנושא היה זה, בדיוק זה. עלו שאלות, כמה
נכון לשמור על החיים שלהם מול החיים שלנו, והיה קונסנזוס. אחד אחרי
השני זה מה שהם אמרו: להמשיך ככה. להיות נקיים".

בכרי מצנזר את עצמו

אחרי שהורד מהבמה של הסינמטק הירושלמי, ישב ד"ר צנגן בביתו וניסח
מסמך שהולך איתו מאז לכל מקום: "שבעת השקרים" הגדולים,המרכזיים,
המופיעים בסרט של בכרי. המסמך כבר זכה לפרסום בעיתונותהכתובה
ובתקשורת האלקטרונית בישראל ובחו"ל. וזוהי תמציתו: .1 שקר כי אגףשל
בית החולים בג'נין הופגז ונהרס; 2.שקר כי חיילי צה"ל ירו במתכוון
בידו ומיד לאחר מכן גם ברגלו של זקן בן .75 הוא עצמו בדק את האיש
וטיפל בו; .3 שקר כי הטיחו ראשים של ילדים בקירות, כי ירו בילדים,
וכי ירו בחזהו של פעוט והכדור יצא מן הצד השני של גופו. גופה כזאת לא
נמצאה;.4 שקר כי היה ילד פצוע שצה"ל מנע את פינויו ושמישה וניסה
להציל אותו תוך שהוא פותח באצבעו פתח נשימה בצווארו הפגוע של הילד;
5.שקר כי צה"ל כרה קברי אחים להרוגים פלשתינאים; .6 שקר כי מטוסים
ישראלים הפציצו את ג'נין; .7 שקר כי המחנה כולו נהרס ונחרב. השטח
שנהרס בג'נין גודלו כ-%3 משטח המחנה.

צנגן נצמד אל בכרי כמו עלוקה. הוא הצליח למנוע הקרנות של הסרט במקומות
אחדים, התעמת איתו פומבית אחרי הקרנות של הסרט בסינמטקים,בקמפוסים.
בחודשים שעברו הוציא בכרי בעצמו מהסרט כמה מהקטעים שנחשבו בעייתיים
ביותר, לדבריו "מטעמים אמנותיים", לדברי צנגן "בעקבות חשיפת השקרים
שבהם".

נוצרה סיטואציה מוזרה: בעוד שופטי בג"ץ דנים בקלטת שמונחת לפניהם, הלא
היא הקלטת שהמועצה פסלה, מוציא בכרי גרסאות חדשות, מצונזרות בצנזורה
עצמית. בצפייה השוואתית בין הגרסה המקורית לגרסה ה"מרוככת" מתברר כי
לפחות שניים מתוך "שבעת השקרים" נחתכו בעריכה. קטע אחר שקיצץ בכרי
הוא המשפט "הטנק עולה עליהם, הטנק עולה עליהם", שליווה תמונה שלטנק
שכביכול כמעט דורס שורת גברים פלשתינאים כפותים. אבל חיילי המילואים
לא מסתפקים בכך. יש בסרט שקרים נוספים, הם טוענים, והם יחשפו אותם עד
האחרון שבהם. עד שהסרט ייגנז סופית.

כמה מההאשמות שהסרט נותן להן ביטוי כבר הופרכו. מרואייניו של בכרי
מעידים כי מחנה הפליטים נהרס כולו; רק חלק קטן נהרס. העדויות על
פלשתינאים חפים מפשע, בכלל זה ילדים, שנורו למוות, מציירות תמונה של
טבח המוני; היה קרב קשה, שבו נפגעו גם בלתי לוחמים, אבל טבח המוני לא
היה. הדו"ח הרשמי של האו"ם קבע: במחנה הפליטים בג'נין נהרגו 25
פלשתינאים. מתוכם, לפי שלטונות ישראל - 38 חמושים, 14 אזרחים. לפי
ארגוני זכויות אדם - כ-02 אזרחים. דו"ח האיחוד האירופי קבע כי בקרב
ההרוגים הפלשתינאים היו ארבע נשים ושני ילדים)נערים(.

בכרי הקדיש את סרטו למפיק, איאד סמודי. על פי הכיתוב תחת תמונתו בסרט,
הוא לא היה מעורב בלחימה, אלא הסתובב בתום לב עם שלושה חברים ונהרג
מאש צה"ל. כספי מציג נתונים של דובר צה"ל: "איאד טאהר סמודי, בן 52,
תושב הכפר יאמון, נהרג מירי חיילי צה"ל בעת פעילות מבצעית ב-32 ביוני
2002. על גופתו נמצאו אקדח, מחסניות ושלושה מכשירי פלאפון. היה חבר
בגדודי חללי אל-אקצה. נהג לשאת אמצעי לחימה, בהם רובים ואקדחים. סיפק
אמל"ח לפעילי פת"ח לצורך פיגועים. לאחר מותו נמצאו 30 מטעני צינור
שהוסתרו על ידו בחצר ביתו והופקדו אצלו לצורך ביצוע פיגועים".

בכרי מציג בסרט מרואיינים תמימים, מקריים. למשל, אכרם אבו סבע, תושב
שלא מאפשרים לו לחיות את חיי המשפחה השקטים שבהם הוא רוצה. כספי מציג
מסמכים של השב"כ ודובר צה"ל, שלפיהם אבו סבע הוא "איש כוח 71; בעל
קשרים ופעילות פח"ע עם כרים עוויס, פעיל פת"ח בכיר. אבו סבע ערך חפלת
ניצחון בביתו אחרי הפיגוע באום אל-פחם בתאריך 82 באפריל".

או נביל דרוויש סביחאת, עוד מרואיין מקרי בסרט של בכרי. כספי מציג
נתונים של דובר צה"ל: "איש מנגנון המודיעין המסכל; פעיל פת"ח ותיק;
ב-38' הורשע ברצח מוכתר כפרו; אחיו קצין בכיר בכוח 71".

בישראל הציג בכרי את הקרנת סרטו בסוף אוקטובר, בסינמטקים של תל אביב
וירושלים ,כהקרנת בכורה. כספי גילה שהקרנת הבכורה נערכה ב-5 בספטמבר,
בקולנוע"אל-קסבה" במרכז רמאללה. אורח הכבוד היה שר ההסברה הפלשתיני,
יאסר עבד רבו, שאף מקבל בסוף הסרט תודה מיוחדת מבכרי.

באחת הפניות לבג"ץ התייחס אביגדור פלדמן, עורך דינו של בכרי, לגרסה
המקורית של הסרט, שבה מופיעים הקטעים הנחשבים חמורים ביותר: הקטע
המפורסם עם הטנק, שכביכול דורס פלשתינאים כפותים, וכן "הקטע
האנטישמי", שבו אחד המרואיינים אומר: "היהודים הוכיחו שאיןבהם
רחמים. הם אינם יצירי אלוהים. הם מעשה ידי אדם. הם, הישראלים, אינם
יצירי אלוהים. אלה אולי דברי כפירה, אבל הם אינם יצירי אלוהים. אולי
הם למדו לשכפל גנטית מזמן ולא ידענו, אולי עוד בשנות השלושים
והארבעים".

על הגרסה המכילה את הקטעים האלה כתב פלדמן לבג"ץ כי היא אינה
רלוונטית, משום שהיא "לא הופצה אף לא להקרנות לא-מסחריות ואין כל
כוונה לעשות בה שימוש". ד"ר צנגן טוען שדווקא הגרסה הזאת, המקורית,
היא זו שמופצת עתה ומוקרנת ברחבי העולם. ישראלי החי בלוס אנג'לס,
אודי אפשטיין, בעל חברה להפצת סרטים, קיבל את הקלטת מהחברה המפיצה את
סרטו של בכרי, והוא מאשר את טענתו שלצנגן.

"צפיתי בקלטת", אומר אפשטיין. "היא באורך 54 דקות. כל פשעי המלחמה
מתואריםבה, לרבות עדות על לישת גופות, ירי בילדים, קטע הדריסה עם
הטנק והקטע שבו המרואיין אומר שהיהודים לא נוצרו בידי אלוהים".

בכרי טוען לתום לב, ליצירה אמנותית כנה שנבעה מהזדהות עם כאב. כספי
בדקו מצא הבדלים בין תרגום הסרט לעברית לבין תרגומו לאנגלית. עלמות
המפיק איאד סמודי נכתב בעברית "נפל חלל מכדורי צה"ל"; באנגלית:"נרצח
על ידי חיילים ישראלים". על בגדים שפלשתינאים שנעצרו התבקשו לפשוט,
לוודא שאינם מסתירים חגורות נפץ תחתיהם, נכתב בתרגום לעברית: "מצאתי
בגדים שהפשיטו מאנשים", ובאנגלית: "בגדים אלה היו שייכים לכמה
מהקורבנות".

על רצח ילדים, נכתב בתרגום לעברית: "לפעמים דפקו לילד את הראש בקיר,
לפעמים ירו בילד", ובאנגלית: "ברגע שנגמרה משימתם, החיילים רצחו את
הילדים".בתרגום לעברית המלה המפורשת "טבח" לא מופיעה. "מה שהם עשו
במחנה מוכיח - הם לא התנהגו כמו בני אדם", אומר אחד המרואיינים.
בתרגום לאנגלית השתרבב לאותו משפט המונח ג'נוסייד, רצח עם:
"הג'נוסייד שהם ביצעו במחנה שלנו מראה שהם לא אנושיים".

על ההבדלים בין הגרסאות, על הקטעים שבכרי קיצץ בעריכה, ועל הסיבות
לכך, עו"ד פלדמן אינו מוכן להגיב. הוא מפנה אל בכרי. בכרי אמר:"אין
לי מה להוסיף".

אל"מ )מיל'( דידי ידידיה, מפקד חטיבה ,5 תומך במאבק של פקודיו מבחינת
התכנים, אבל יש לו ספקות ביחס לדרך. "בג"ץ הוא לא המגרש הנכון",אומר
ידידיה. "המועצה פסלה את הסרט ובצדק. אבל ישנם מספיק אמצעים לעקוף את
זה, ומי שירצה לראות ממילא יוכל, לכן הוויכוח על ההקרנה באולמות
קולנוע הוא לא לב העניין. ההתמודדות האמיתית צריכה להיות עם הפנים
החוצה, לחו"ל. שם טמון פוטנציאל הנזק החמור ביותר. בתוך ישראל,יש
מיעוט קטן ביותר שמסוגל להאמין לשקרים המובעים בסרט. לעומת זה, בעולם
הרחב מסתובב סרט שמציג טבח, רצח ילדים ושאר זוועות ואין מענה טוב
ברמת המדינה".

מה אתה מצפה מהמדינה שתעשה?

"תחושת הבטן שלי היא שההסברה שלנו לא מתמודדת עם זה כמו שצריך.
בעיקרון, המדינה יכולה לתבוע את בכרי גם בחו"ל, בכל מקום שבו מוקרן
הסרט. משפטנים אמרו לי שזאת הדרך הטובה והאפקטיווית ביותר".

תעשו גם אתם סרט

מוחמד בכרי לא מוכן לדבר. הוא עובד עכשיו על סרט שעוסק בפסילת סרטו
"ג'נין ג'נין". ב-72 ביולי שלח בכרי אל שופטי בג"ץ מכתב שבו ביקש
לזרז את הטיפול בעתירתו. "אני מוחמד בכרי, אזרח המדינה, יליד כפר
בענה שבגליל", כתב. "מאז הגשת העתירה לביטול החלטת המועצה לביקורת
סרטים, אשר פסלה את סרטי 'ג'נין ג'נין', אני מותקף הן על ידי אנשים
פרטיים ברחוב, והן על ידי אנשי ציבור, כגון סגן שר הביטחון זאב בוים,
שאמר בדיון במליאת הכנסת 'בכרי הזה, שנהנה פה מחופש של אזרח, הוא,
משפחתו, קרובי משפחתו, מעורבים במעשי טרור...והוא במקום לגנות את זה,
עומד מאחורי הטרור הזה'.

"בכל חיי האזרחיים והאמנותיים נאבקתי בקיצונים ובגילויי אלימות, הטפתי
למאבק בדרכים לגיטימיות ולא אלימות למען השגת שלום ודו קיום באזורנו.
כל הסרטים, לרבות הצגות תיאטרון, מעידים על כוונותי במשך 30 שנות
עבודתי. נכון שבעת שנעצרו בני משפחתי לא האמנתי שיהיו מעורבים במעשה
נתעב שבו הואשמו ותקפתי את התקשורת אשר חרצה את דין המשפחה בכותרות
סנסציוניות כגון 'משפחת הרצח', 'סייעני המוות' בשני העיתונים'מעריב'
ו'ידיעות'. אך לאחר שהתברר ששניים מבני משפחתי אכן היו מעורבים
בפיגוע קשה במירון, גיניתי מעל כל במה, ובכלל זה בטלוויזיה וברדיו,
את המעשה הנפשע.

"מאז פסילת הסרט אני מסתובב בארץ חסר ביטחון, כמי שהכתים את כבוד
המדינה כולה ואני על תקן אזרח אשר התירו את דמו ברבים. רק בג"ץ, בפסק
דין מהיר ככל האפשר, עשוי להציל את שמי ולהחזיר משהו מכבודי האנושי
אשר נרמס יום יום כמעט שמונה חודשים. אודה לכם אם תתחשבו במצבי כאמן,
כאדם וכאב למשפחה ותתנו את פסק הדין בהקדם האפשרי. אני עובד ציבור
המופיע בימים אלה בהבימה ואני חשוף לסכנה בפני המון מוסת שלא יודע את
כל האמת".

גם עו"ד אביגדור פלדמן מרגיש נפגע. הוא לא מצליח להחליט מה מעצבן אותו
יותר- המועצה לביקורת על סרטים או ישראל כספי. הוא החליט לייצג את
בכרי בבג"ץ בהתנדבות: הוא אינו מוכן לקבל את סתימת הפיות ואת הפגיעה
בחופש הביטוי שמגולמת בהחלטת המועצה. הפסילה של הסרט נראית לו כבדיחה
לא מוצלחת, פתטית. הוא גם משוכנע שהפסילה העניקה לסרט את יחסי הציבור
הטובים ביותר שיכול היה לקוותלהם.

פלדמן ישמח להיות מי שיתקע את המסמר האחרון בארון של המועצה לביקורת
סרטים,והאמין שפסילת סרטו של בכרי תספק לו את ההזדמנות הנאותה. "פסק
דין של בג"ץ יהווה תרועת אשכבה למועצה הזאת, שאבד עליה הכלח מזמן",
הוא אומר.

הפרקליטות הציבה מולו את עו"ד דינה זילבר, פרקליטה מנוסה ומיומנת, אבל
פלדמן הסתובב עם תחושת ניצחון כמעט ודאית. ואז צצו כספי וצנגן."הם
לא פעלו בדרך הפורמלית הנכונה", הוא אומר. "לא ביקשו להצטרף כמשיבים,
לא הגישו טענות בזמן. מי שרוצה להופיע בבג"ץ צריך לדעת שיש חוקים
למשחק,ולשחק לפי החוקים. כספי בא בחוזק יד, בהתפרצות לא מכובדת.
הופעתי מאות פעמים בבג"ץ, דבר כזה לא ראיתי. היתה תחושה קשה של פגיעה
בוטה בשופטים. הוא מטריח את בית המשפט. הוא מטריד. מנהיג סחבת. כפה
את עצמו על בית המשפט. בג"ץ נהג פה בחולשה, לא היה צריך לאפשר לו,
לעניות דעתי".

פלדמן גם לא מבין על איזו התעלמות החיילים מוחים. "מה הם רוצים? אותם
הפקירו? כמה כתבות, סרטים, וראיונות היו שהללו ושיבחו - ראו כמה
נפלאים היו חיילינו. וכמה הלוחמים היו הומניים, מוסריים, יומם וליל.
זה היה הקול הדומיננטי. המוחלט. בכרי הוא קול אחד קטן בודד, שמביא את
הקול של הצד האחר. אז גם אותו הם רוצים לרמוס וטוענים בחוצפה שאין לה
שיעור שהמדינה הפקירה אותם. זה נשגב מבינתי".

ההורים השכולים והחיילים חשים שלא נתנו להם גיבוי, שהשאירו להם את
מלאכת ההסברה.

"לא נתנו גיבוי? דובר צה"ל יצא למלחמה אדירה, להוכיח בכל פינה בעולם
שלא היה טבח. כנ"ל משרד החוץ. משרד הביטחון. קמפיין עצום.

מה הם רוצים?"

לחשוף את השקרים שבסרטו של בכרי.

"את יודעת שאלה שקרים?"

האם חיילי צה"ל דפקו ראשים של ילדים בקירות וירו במכוון בילדים?

"אני לא יודע. את יודעת?"

האם חיילי צה"ל מילאו בורות בכביש עם גופות של פלשתינאים?

"אני לא יודע. את יודעת?"

האם טנקים עלו על אנשים, דרסו אותם?

"את יודעת שלא?"

האם חיילי צה"ל ירו בפעוט כדור שחדר לחזהו ויצא מן הצד השני והרג
אותו?

"האם ד"ר צנגן הוכיח שלא? האם הוא ראה כל גופה וגופה? האם הוא מוכן
לחתוםעל כך שלא היתה גופה כזאת של ילד שהכניסו אותהלאדמה?"

כלומר, אתה סבור שהכל אמת?

"אני אומר שאני לא יודע להגיד שזה לא אמת. אילו היו שואלים אותי לפני
שנתיים אם יתכן שצה"ל ישליך פצצה של טונה בלב עזה, הייתי אומר שלא.
היום אני מאמין שהכל יתכן. עכשיו, בכרי לא אומר בסרט כלום. מדברים
בסרט אנשים שהוא צילם. אז תושבי המחנה אומרים דברים שלפעמים הם אמת
ולפעמים הם לא. זה סרט. הוא משקף תפישה סובייקטיווית של הדוברים.
לעתים זה מוחרף, כי כך האדם חווה את זה. לעתים זה תוצאה של שמועות.
ידוע שבסיטואציה של מתח יש העצמה והחרפה של דברים. אז לעתים זה לא
תואם את העובדות".

אבל בכרי קורא לזה סרט דוקומנטרי.

"זה אכן סרט תיעודי. הוא לקח מצלמה, הביא למחנה, ונתן לאנשים לדבר. מה
כלכך מודאגים? תנו קצת קרדיט לאנשים. יש להניח שצופה שהוא
אינטליגנטי קצת יותר מחברי המועצה לביקורת, יניח שזה מוחרף, ושזה לא
בהכרח האמת לאמיתה בדיוק של מאהאחוזים".

ביצירת אמנות לא חלה על היוצר חובת הוכחה של "אמת דיברתי"?

"בפסקי דין תקדימיים קבע בג"ץ ששיקול הדעת של המועצה לביקורת לגבי
פסילה הוא מצומצם ביותר וצריך להראות שיש סכנה מוחשית ממשית בדבר.זה
היה בפסק דין לאור על 'אפרים חוזר לצבא', ובעקבותיו נגמרה הצנזורה על
מחזות.למועצה אין כלים לקבוע מה אמת ומה שקר. היא לא ועדת חקירה.
ובכל מקרה, הרעיון שאפשר לפסול סרט בגלל שתוכנו לא אמיתי הוא מסוכן
ובלתי נסבל".

החיילים והמשפחות טוענים שבמקרה הזה יש חציית קווים. ועל פי לשון החוק
-בכרי עבר פה את רף הסבולת של הציבורהישראלי.

"בכל דבר שמנסה לשנות, להשפיע, לשקף קול אחר, תמיד יהיו כאלה שנפגעים.
נפגעתם- תכתבו. תעשו גם אתם סרט. תתבטאו. זה הרעיון של חופש הביטוי
במדינה דמוקרטית".

מה אתה אומר על נתונים של הצבא והשב"כ, שלפיהם כמה ממרואייני הסרט היו
מחבלים, אנשי כוח 17 וגדודי חללי אל-אקצה?

"אני אומר שכבר היו בעבר לא מקרה אחד ולא שניים שבהם דובר צה"ל לא אמר
אמת".

האם לדעתך זה לא מובן מאליו וטבעי שחיילים שלחמו בג'נין ונציגי משפחות
שכולות יהיו בין המשיבים לעתירה?

"ממש לא. העתירה היא נגד המועצה. על השיקולים של המועצה מגינה המדינה.
השכולים והחיילים אינם צד לעתירה, בדיוק כפי שתושבי מחנה ג'נין
ופלשתינאים אחרים אינם צד לעתירה. לא יתכן שכל מי שחש נפגע יתפוס
טרמפ וייכנס כמשיב".

מה חושבים המשפטנים

האם רשאית המועצה לביקורת סרטים לפסול סרט רק משום ש"תוכנו אינו
אמיתי", כהגדרתו של פלדמן? המשפטן פרופ' זאב סגל טוען שאין לכך
תקדים. "התקדים הקרוב ביותר מהותית למקרה שמונח לפני בג"ץ הוא עתירתו
של אהוד עין-גיל בבג"ץ נגד פסילת סרטו של מריו אופנברג 'המאבק על
הקרקע- פלשתין בישראל' בשנת .'78 השופט לנדוי פסק אז, כי העובדה
שסרט המתיימר להיות תיעודי חוטא לאמת, לא די בה להביא לפסילתו. אבל
בג"ץ אישר אז את הפסילה, בקבעו כי יש בסרט משום הסתה לאלימות כנגד
תושבי המדינה. לפי תקדים זה, הסרט ג'נין ג'נין יוכל להיפסל רק אם
יימצא דבר מה נוסף, כמו פוטנציאל של הסתה ממשית לאלימות על בסיס
צפייה בו. היו, כמובן, תקדימים מאוחרים יותר, שבהם בג"ץ פסק ההיפך.

"חופש הביטוי האמנותי זכה להכרה רבה בפסיקת בג"ץ. השופט אהרן ברק עמד
על כך בפסיקה שביטלה את החלטת המועצה לפסול מחזה, 'אפרים הולךלצבא',
בשנת. 1987 ברק קבע כי יש לתת לאמן חופש לקרוא דרור למחשבתו. בעקבות
פסק דין זה פסקה הביקורת על מחזות להתקיים.

"בג"ץ פועל בדרך כלל על פי ההשקפה שלחברה הישראלית יש כוח סבולת רב
ביותר. מהפסיקה ברור שלחופש הביטוי האמנותי יש קווים אדומים רק כאשר
מדובר בפגיעה קשה וחמורה ברגשות הציבור. פגיעה שהיא מעבר ל'כוח
הסבולת' שלו. לסיכום, הפסיקה תאפשר פסילה של סרט רק במקרים נדירים
וקיצוניים ביותר. ואפשר להניח שזה יהיה המבחן שיעמוד לפני שופטי בג"ץ
בבואם להחליט הפעם. השאלה שתידון תהיה: האמנם הסרט הזה הינו מקרה
נדירו קיצוני".

אלו אמצעים משפטיים נוספים עומדים לרשות הנאבקים נגד הסרט?

"הם יכולים להגיש תביעה אזרחית לפיצויים בגין הוצאת לשון הרע. הם
יכולים גם לפתוח בהליך פלילי באמצעות קובלנה פרטית. ואז יצטרכו
להוכיח שהיתה 'כוונה לפגוע'".

האם המדינה יכולה לתבוע את בכרי?

"המדינה יכולה להפעיל את חוק העונשין ולהעמיד לדין יוצר על פרסום
בטענה שיש בו משום הסתה ועידוד לאלימות. לפי חוק שהתקבל לפני כשנה,
ניתן להעמיד לדין בעבירה של 'עידוד לאלימות ולטרור' אם יש בפרסום
משום 'אפשרות ממשית' שהוא אכן יביא לפרוץ אלימות.

"לכאורה, המדינה יכולה להגיש נגד בכרי גם כתב אישום בגין הוצאת לשון
הרע) על החיילים שלחמו בג'נין( ולנסות להוכיח כי הפרסום נעשה' בכוונה
לפגוע'. עם זאת, לא מקובל שמדינה מגישה כתב אישום שכזה. חשיבותו של
חופש הביטוי בישראל היא כזאת שהגשת כתב אישום מסוג זה מותנית במקרים
'נדירים וקיצוניים'. במקרים האלה, הסמכות להגיש כתב אישום נתונה בידי
היועץ המשפטי לממשלה".

הפרשן המשפטי משה נגבי חושב שהלוחמים טועים. "הדרך להיאבק בסרט של
בכרי היא לא על ידי צנזורה", הוא אומר. "הצנזורה פועלת כבומרנג,
תמיד. אנשים אומרים, אם ישראל מתאמצת כל כך לפסול, כנראה יש להמה
להסתיר שם. באופן מעשי, ניתן הרי לצפות בסרט בהקרנות פרטיות,
באינספור דרכים אחרות. המאבק מעניק פוש עצום לסרט. לדעתי היועץ
המשפטי היה צריך במקרה הזה לתבוע את בכרי על לשון הרע ואגב, הייתי
ממליץ להגיש את התביעה בחו"ל, במקום שבו מוקרן הסרט. זה יכול להיות
הדבר האפקטיווי ביותר. בכרי היה נאלץ להוכיח 'אמת דיברתי' ואז הדיון
היה מתקיים על הדבר האמיתי, ולא על כל מה שמסביב. מאחר שמדינת ישראל
מוכפשת בסרט הזה בטענות כזב, ואין דרך בעולם שבה בכרי היה מצליח
להוכיח שמה שמועלה שם אמת, זה היה מימוש התכלית הקלאסית של חופש
הביטוי: היה מתקיים שוק אמיתי של דעות. אתה לא יכול להפיץ עלילות תחת
מסווהשל אמנות. ביחוד כשהוא מתיימר להציג את זה כאמת דוקומנטרית".

פרופ' טליה אינהורן, מרצה למשפט עסקי בינלאומי, מתמחה בתחום הגבלת
חופש הביטוי בפוליטיקה. "צפיתי בסרט", היא אומרת. "המסר שעולה בו הוא
כי מדינת ישראל ניהלה מסע של טבח וביצעה פשעי מלחמה חמורים בג'נין.
מדינה היא סך כל אזרחיה, ולכן כל אזרח ואזרח מואשם. זהו אחדה דברים
החמורים ביותר שנראו כאן. בעיני, זה סרט תעמולה של מי שאנו נמצאים
עמו במלחמה, שלא היה מבייש את סרטי התעמולה של גבלס. הסרט נפסל על
ידי המועצה, אבל בעולם הרחב הוא מוקרן, למיטב ידיעתי, בעשרות או מאות
מקומות. ונשאלת השאלה, מה בחוק מגן עלינו מפני דבר שכזה?ואיפה
המדינה מגינה עלינו? לא קשה לראות כי הסרט נוצר לצורכי תעמולה, הסתה.
התשובה המשפטית היא: במדינת ישראל יש היום חוק נגדהסתה".

פרופ' אינהורן היתה מצפה מהיועץ המשפטי לממשלה לפעול. "לעניות דעתי
המדינה לקתה פה בליקוי מאורות. המדינה, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה,
היתה חייבת ללחום בכל דרך משפטית. צופים בסרט בכל העולם אומרים
לעצמם: אם ישראל לא נעמדה על הרגליים האחוריות ולא הגישה תביעה נגד
בכרי, כנראה שזאת אמת. לעניות דעתי, לא ניתן לשכנע אדם אינטליגנטי
כלשהו שהחופש האמנותי בישראל הגיע למדרגה כה גבוהה שהוא מתיר הפצת
שקרים עובדתיים חמורים כאלה".*
[email protected]



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   15:23   10.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. ערוץ 1 ישדר את ג'נין, הגירסה שמותר לכם לראות  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ש_ש
חבר מתאריך 7.4.02
16496 הודעות 15:15 10.04.03

ערוץ 1 ישדר את ג'נין, הגירסה שמותר לכם לראות

ג'נין, הגירסה שמותר לכם לראות
האם הייתם קונים סרט תיעודי מגויס מבמאי צרפתי המסתתר תחת שם בדוי ומנסה להציג את התשובה הפרו-ציונית לסרט "ג'נין ג'נין" של מוחמד בכרי? הערוץ הראשון קנה, וישדר השבוע. הנה הסיפור המלא
מרב יודילוביץ'

מזמורים תנ"כיים, צילומים מהפיגוע במלון פארק בערב פסח בשנה שעברה, עדות של אחת מהניצולות וגופות מבותרות מזירת הפיגוע פותחים את סרטו של פייר רחוב, במאי ומפיק הסרט "הדרך לג'נין", שישודר ביום שני הקרוב במסגרת "מבט שני" שחוזרת לערוץ 1. מכאן ממשיכה מצלמתו של רחוב, צרפתי ממוצא יהודי בעל אזרחות ישראלית, המשתמש בשם בדוי, לשיירת טנקים בכניסה לג'נין. על אחד מהם מונף דגל ישראל. על המסך מופיע הכיתוב: "29.3.2002 – ישראל מתחילה במבצע חומת מגן".

לפשט את המציאות

לחיזוק התמונות מגיעה עדותו של רופא חטיבה 5 של כוחות צה"ל שלחמו בג'נין, ד"ר דוד צנגן, שאומר: "המבצע לא תוכנן מראש. למחרת הטבח… קיבלתי טלפון שקרא לי להתגייס". מכאן ועד סופו של הסרט נחשף הצופה להתכתבות הדוקה עם סרטו של הבמאי והשחקן, מוחמד בכרי, "ג'נין, גנ'ין". רחוב מציג תמונת מראה הפוכה, פרו-ישראלית, לסרטו הפרו-פלסטיני של בכרי שנאסר להקרנות בארץ על-ידי הצנזורה הישראלית. הוא משבץ בסרט ראיונות עם משפחות שכולות, עם לוחמי צה"ל שנכחו בקרבות בג'נין, הרבה מאוד קטעי ארכיון המעידים לכאורה על טיפוח והשרשת השנאה בצד הפלסטיני מגיל ינקות, ומוביל את הצופה עד לקתרזיס המושלם, בו מדברים המרואיינים הישראלים, שצולמו לאורך הסרט, על כמיהה לשלום. כוכב הסרט, ד"ר צנגן, באזרחות ראש יחידת אנדוקרינולוגיה בבית החולים הדסה בירושלים, נראה באפילוג מטפל בחולה ערבייה. הטובים נגד הרעים – מסר פשוט וברור כפי שהמדיום הטלוויזיוני דורש.

בעיתונות הישראלית כבר נטען השבוע כי מדובר בסרט חד-צדדי במובהק. שלושה דברים מנסה הסרט לעשות: להפריך את הטענה שהועלתה בתקשורת העולמית כי במחנה הפליטים בג'נין בוצע טבח על-ידי כוחות צה"ל; למוטט את טיעוני המרואיינים בסרטו של בכרי על התנהגות בלתי אנושית של חיילי צה"ל; ולתקן את הנזק שגרם הכישלון ההסברתי של ישראל במהלך ולאחר מבצע חומת מגן. האם רכישת הסרט והבאתו לשידור על-ידי הערוץ הציבורי הוא הישג עיתונאי או שמא הופכת רשות השידור לשלוחה במטה ההסברה של משרד החוץ?

המושכים בחוטים

איתי לנדסברג, ראש המחלקה התיעודית ברשות השידור ועורך התכנית "מבט שני" - אותה תגיש החל מיום ב' הקרוב אורית לביא-נשיאל - אומר: "זה לא סרט תעמולה. מדובר בסרט שבודק את ההאשמות הפלסטיניות שעלו במהלך מבצע חומת מגן ואחריו, ומביא ממצאים של הבמאי כעיתונאי. זה סרט פרו-ישראלי במובן הסנטימנטלי של המילה. נכון, הוא אינו מראיין משפחות פלסטיניות, הוא לא מביא את סבלן של המשפחות האזרחיות בזמן הלחימה, את זה אפשר לטעון כלפיו, אבל הוא אינו סרט תעמולה. אני לא רואה בו שקרים".

לנדסברג, לשעבר עורך ומפיק התכנית "פוליטיקה" בהנחייתו של דן מרגלית, הוא סגן אלוף, סמח"ט במילואים, המשרת בצה"ל למעלה מ-20 שנה. בין השאר כיהן לנדסברג כאחד מראשי פורום המח"טים והטייסים במילואים, שפועל בהתנדבות לטובת צה"ל. במסגרת הפורום היה לנדסברג חתום על הודעת גינוי ל"מכתב הקצינים" ובמדור הדעות של ynet כתב בתאריך 11.4.2002, תחת הכותרת "מלחמה והסברע": "חיילי צה"ל מרגישים שהם מבצעים משימת הגנה מהמעלה הראשונה, אבל בחוץ טוענים כלפיהם שהם פושעי מלחמה. מלחמה והסברה רעה. זה הסיפור". בלב המאמר משיא לנדסברג עצות לדובר צה"ל: "בשלושה ימים ברמאללה נסרקו כ-180 בתים ובכ-120 מהם נמצאו אמצעי חבלה. אילו היה מכין תוכנית הסברה, אילו היה מכין מערך הסברה, תיעוד וצילום, היה דו"צ מצליח למלא עשרות שעות שידור רק בהצגת תשתית הטרור שצה"ל חושף ומשמיד". האם בשידור "הדרך לג'נין" מנסה לנדסברג להראות לדוברת צה"ל איך עושים זאת נכון?

לנדסברג טוען כי סרטו של רחוב הוא בעל ערך עיתונאי, ומביא את עמדתו של הבמאי על "השקרים שהופצו על חיילי צה"ל". הוא אומר שלעומת סרטו של רחוב, "הבעיה בסרט של בכרי היא עם העובדות השקריות שהוא מציג". את הסרט מתכננים ב"מבט שני" לעטוף בדיון אולפני שיביא את תגובות הדרג המדיני והצבא, בניסיון לעסוק בין היתר בכישלון ההסברה. מוחמד בכרי לא הוזמן לדיון. לנדסברג: "מוחמד בכרי לא נלחם בג'נין, את הדיון בין מוחמד בכרי לאלה שסותרים אותו אני אעשה כשאוכל לקחת קטעים מהסרט. זה דיון שהתקיים במכללות ובסינמטקים, שם היו עימותים בינו לבין צנגן. למה אני צריך להזמין אותו? בכל כלי התקשורת בעולם פרסמו שהיה טבח, את מצפה שאני אביא תגובות של כולם? הטענות צריכות להיבדק, לא כלי התקשורת שהביא אותן".

"התקשורת העולמית משקרת"

"הוא מפחד שיפגעו בו", מסביר מיכאל גרינשפן, מנהל חברת New Vision Productions שהפיקה את סרטו של רחוב, את החלטת הבמאי שלא לחשוף את שמו האמיתי. "הוא קיבל איומים על חייו, כמו הרבה יהודים בחו"ל". גרינשפן, עולה חדש מצרפת המתגורר בישראל מזה שלוש שנים, הקים באפריל 2000 את חברת ההפקה, שכוללת גם אתר אינטרנט בעל אוריינטציה יהודית המתמחה בהעברת שידורי טלוויזיה ברשת. באתר האינטרנט הנפרד של חברת ההפקה (NVP) מצורפים קטעי עיתונים על היוזמה העסקית הזו, ביניהם ידיעה שפרסם אבי וייס בתאריך 27.8.2001, שכותרתה: "אור לגויים: הסברה ישראלית באינטרנט" וידיעה שפורסמה בג'רוזלם פוסט בתאריך 25.9.2001 שכותרתה: "Isratv מציעה דימוי אחר לישראל". כשנשאל על האוריינטציה של חברת ההפקה הוא אומר: "שקרים ודמוניזציה של ישראל לא ייראו אצלנו, אבל מזה להסיק שאני פרו-ציוני זה לא נכון. לא מזמן ראיינתי את אורי אבנרי, אז מה? פרופגנדה ישראלית לא תהיה אצלנו".

לדברי גרינשפן, "הדרך לג'נין" הוא תשובה לתקשורת העולמית הלא מאוזנת המקבעת את מה שהוא מגדיר כשקרים. "יש שקרים שכולם יודעים שהם שקרים, כמו למשל כששר התקשורת העיראקי אומר שהמצב בשליטה, שאין טנקים אמריקנים בבגדד, כולם מבינים שמדובר בשקר. אבל כשהפלסטינים משקרים, התקשורת העולמית פשוט בוחרת להתעלם". הוא מביא כדוגמה את עדותו של ד"ר אבו גאלי, מנהל ביה"ח בג'נין, שסיפר בסרטו של בכרי שכוחות צה"ל הפגיזו את בית החולים במחנה. "בסרט שלנו ד"ר גאלי מספר שביה"ח הופגז על-ידי 12 פגזים ולעיתונאי שראיין אותו הוא מראה חור קטן של מילימטר בקיר. 12 פגזים וחור קטן בקיר". לדבריו, הסרט הופק במימון פרטי. את עלות ההפקה, שנמשכה 3 חודשים, הוא מסרב למסור, כמו גם את סכום הכסף ששילם ערוץ 1 לחברת ההפקה. רחוב צילם בעיקר בג'נין ואילו גרינשפן אסף את עדויות המשפחות השכולות וחיילי צה"ל בשטח ישראל. על קטעי הארכיון עבדו במשותף.

"סרט תעמולה פחדני"

אז מיהו פייר רחוב? "אני לא כל-כך יודע וזה לא מעניין אותי. אני מכיר אותו מכאן, ובצרפת הוא ידוע בזכות סרטיו 'הסוס הטרויאני' ו'ישראל והמלחמה בדימויים'", אומר גרינשפן. חיפוש באתרי אינטרנט מעלה את הפרטים הבאים. שנת לידה: 1952. מקום לידה: אלג'יר. סיים בית ספר למשפטים באוניברסיטת פאריז. בין השנים 1976-1980 עבד ככתב קולנוע במגזינים בצרפת ששמם לא פורסם. סרטיו נפסלו לשידור על-ידי תחנות הטלוויזיה בצרפת (כצנזורה פנימית – מ.י) אבל נמכרו בחנויות. "הסוס הטרויאני" מציג רצף ראיונות עם אנשי ההנהגה הפלסטינית, המובילים למסקנה כי הפלסטינים שיתפו פעולה עם הסכם אוסלו לשם השגת המטרה האמיתית - הרס מדינת ישראל. "ישראל והמלחמה בדימויים" הביא דוגמאות לסיקור הנעשה בשטחים בטלוויזיה הצרפתית והוכיח לכאורה שמדובר בדיווח מוטה. בספטמבר 2002 סיים רחוב סרט נוסף בשם "The Holy Land: Christians In Peril" (ארץ הקודש: נוצרים בסכנה). הסרט מתחיל בהתבצרות פלסטינים חמושים בכנסיית המולד בבית לחם. באירועים שנמשכו חמישה שבועות השתמשו הפלסטינים בכמרים הנוצרים כבני ערובה בשעה שצה"ל כיתר את הכנסייה על מנת שלא לאפשר למבוקשים להימלט. הסרט מנסה לאושש את מה שרחוב מגדיר כרדיפת הנוצרים בשטחים בידי קיצונים מוסלמים.

במאמרים שפורסמו עם צאת הסרט, בין היתר באתר הסוכנות היהודית בחודש יולי 2002, מוגדר רחוב כנשיא "הוועידה העולמית לצדק ושלום", ארגון המבוסס בלוקסמבורג ומייצג קורבנות טרור. ארגון זה הגיש בבית המשפט בבריסל תלונה נגד ערפאת ואש"ף על פשעים נגד האנושות וניסיון לרצח עם. נכתב שהוא הפיק סרט אמריקני בשם "Savage Down" בשנת 1983, אך חיפוש במאגר הנתונים הקולנועי האינטרנטי IMDB לא העלה פרטים לגבי האיש, והסרט אינו מופיע כלל. נאמר כי רחוב כתב סיפור אהבה עליו מבוסס הסרט "Pour Sacha" בכיכובה של סופי מארסו ובבימויו של הבמאי הצרפתי אלכסנדר ארקדי.

בכתבה שפורסמה בג'רוזלם ריפורט נכתב כי איש העסקים רחוב רכש את הזכויות בצרפת על סרטה התיעודי מעורר המחלוקת של הבמאית הגרמניה אסתר שפירא "מי רצח את מוחמד א-דורה?" תמורת 80 אלף יורו, אך לא הצליח לשכנע את רשתות הטלוויזיה הצרפתיות לשדרו. גם בישראל הסרט לא נרכש על ידי רשתות הטלוויזיה, אך שודר בגרמניה. הסרט טוען שצלפים פלסטינים, שהשקיפו על צומת נצרים שברצועת עזה, ולא חיילים ישראלים, גרמו למותו של הילד בן ה-12 ולפציעת אביו, דלאל, ב-30 בספטמבר 2000.

ד"ר צנגן אומר כי רחוב הותיר עליו רושם של "איכפתניק". לדבריו, הקשר בינו לבין הבמאי נוצר באמצעות מחלקת ההסברה של משרד החוץ דרך שגרירות ישראל בצרפת. "אמרו לי שהוא עשה סרטים טובים בעבר, בצורה מאוד סבירה ושהם לא רואים מניעה, ההיפך, אולי זה יכול לעזור". צנגן מוסיף: "פייר נגוע באופן חיובי באידיאליזם. גם לבכרי, אני בטוח, יש אידיאלים והוא מרגיש מעורב ואכפת לו, רק שאצלו זה הביא אותו לצעדים קיצונים, לשקרים והסתה". צנגן מדגיש: "זה יהיה לא נכון לרמז שהסרט של פייר יזום. הוא לא קיבל אגורה אחת מהמדינה, זו יוזמה שלו והשקעה שלו. זו שאלה ששאלתי מספר פעמים. משרד החוץ לא הפעיל אותו, כמו שאני לא יצאתי מעולם למסע הסברה מטעם משרד החוץ. הסרט של בכרי, לעומת זאת מודה מפורשות בסופו ליאסר עבד ראבו (שר ההסברה הפלסטיני – מ.י), מה שאינו לגיטימי כשאתה מנסה לשדר סרט עם אמירה אישית. הוא לוקח את הצד של הרשות".

עו"ד אביגדור פלדמן, המייצג את בכרי בעתירתו לבג"צ נגד החלטת הצנזורה, מגיב: "הסרט של רחוב הוא סרט תעמולה-יהודי-ציוני שאינו שונה ממה שאנחנו חשופים לו בערוצי החדשות בארץ, שמציגים את הצד הישראלי המצומצם ומנסים להציג שיכנוע עמוק בצדקת ישראל בעוד שהסבל של האחר והפגיעה באזרחים מחוקים כליל... הפחדנות של מי שעשה את הסרט ומתחבא מאחורי שם בדוי מייצגת דעה דומיננטית בישראל בכלל ובערוץ 1 בפרט. למרות שבכרי, שחי פה, הוא פגיע בהרבה מאותו במאי צרפתי, הוא עומד מאחורי הסרט שלו ומגן עליו בשמו המלא. הסתתרות מאחורי שם בדוי מתאימה לא לאמן, אלא לתועמלן. אין לי בעיה עם סרטי תעמולה פחדניים מסוג זה, אני בעד חופש ביטוי, אבל שידורו של סרט תעמולה שכזה לצד פסילת סרטו של בכרי היא מעשה טוטליטרי, אנטי דמוקרטי, שערוץ 1 נותן לו יד".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2555713,00.html

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   23:34   10.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  4. אין גבול לחוצפה: מר''צ תפגין מול מלון פארק  
בתגובה להודעה מספר 3
 
binen
חבר מתאריך 13.3.03
17 הודעות 22:58 10.04.03

אין גבול לחוצפה: מר''צ תפגין מול מלון פארק...

מר"צ מתכננת הפגנה ביום שני הקרוב מול מלון "פארק" בנתניה, בעקבות ההקרנה המתוכננת של הסרט "הדרך לג'נין" של הבמאי הצרפתי פייר רחוב במלאת שנה לפיגוע הרצחני בערב פסח ולמבצע 'חומת מגן'.

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   16:46   11.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  5. הפגנת מר''צ במלון פארק - המקור הוא...  
בתגובה להודעה מספר 4
 
binen
חבר מתאריך 13.3.03
19 הודעות 16:31 11.04.03

הפגנת מר''צ במלון פארק - המקור הוא...

אתמול (יום ה') הוגשה בקשה למשטרת נתניה ע"י "נוער מר"צ" לקיים הפגנה של כ- 100 משתתפים בכניסה למלון 'פארק' ביום שני הקרוב.
תזכורת: מתוכננת שם הקרנה רשמית של הסרט "הדרך לג'נין" של הבמאי הצרפתי פייר רחוב, בנוכחות אישי ציבור ובני משפחות חללי הקרב בג'נין.
http://rotter.net/forum/scoop/6060.shtml

עוד נודע שמארגני ההקרנה במלון 'פארק' ביקשו מהמשטרה למנוע קיום ההפגנה.

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   15:35   13.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  6. התנצלות לגבי הסרט הדרך לג'נין ...........  
בתגובה להודעה מספר 5
 
סופרגרייל
חבר מתאריך 13.2.03
36 הודעות 14:58 13.04.03

התנצלות לגבי הסרט הדרך לג'נין

שלום לכל המעוניין!
ביום שישי האחרון התפרסמה פה ידיעה בנוגע להקרנת הסרט "הדרך לג'נין".
המקום שאמורה להיות ההקרנה הוא מלון פארק בנתניה .
היה פה ויכוח לגבי אמינות הידיעה ,ואמרתי שאני צלמת באחד המקומונים בנתניה שאני אבדוק את הנושא ביום א ושאם הסיפור יתברר כלא נכון אני אטפל בזה, אך מאידך ציינתי שאם העניין יתברר כנכון אני אתנצל ואודה שטעיתי.
ובכן מסתבר שאכן הידיעה שפורסמה היא נכונה,ושטעיתי.
אז כמו שהבטחתי אני מתנצלת בפני כל אלה שפיקפקתי באמינותם,
ולהבא אני אבדוק לפני שאני מטיחה האשמות.
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=scoop&om=6558&omm=0&viewmode=threaded

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   17:43   13.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  7. בקשה לבג''ץ: לדחות שידור ''הדרך לג'נין''  
בתגובה להודעה מספר 3
 
הסרט "הדרך לג'נין" - תשובה ל"ג'נין ג'נין" של מוחמד בכרי - משובץ לשידור מחר בערוץ 1. עו"ד פלדמן, המייצג את בכרי: "הסרט מביא תעמולה
חד-צדדית. רשות השידור חושפת את הציבור באופן מכוון וישיר לדעה אחת"
מרב יודילוביץ'

עורך הדין אביגדור פלדמן מגיש הבוקר, בשם במאי הסרט "ג'נין, ג'נין" מוחמד בכרי ובשם פורום היוצרים הדוקומנטריים בישראל, בקשה דחופה למתן צו ביניים, שיורה לרשות השידור למנוע את שידורו המתוכנן של הסרט "הדרך לג'נין" של הבמאי הצרפתי המכונה פייר רחוב. סרטו של רחוב (שם בדוי), שמוגדר בבקשה לבג"ץ כ"תשובה היהודית-הציונית המוחצת לסרטו של בכרי", משובץ לשידור מחר (יום ב') במסגרת תכנית התחקירים של ערוץ 1, "מבט שני". בבקשה לבג"ץ מבקשים העותרים מבית המשפט להורות לרשות השידור להימנע משידור הסרט עד למתן הכרעה בעתירתו של בכרי בנושא החלטת המועצה לביקורת סרטים מחודש דצמבר האחרון לפסול את סרטו "ג'נין, ג'נין" להקרנות ציבוריות בישראל.

"בשוק חופשי של שיח ציבורי יש מקום לכל דעה והשקפת עולם", כותב עו"ד פלדמן, "כל עוד לא חוצה היא קו אדום ברור של עבירה פלילית, ניצול מיני של קטינים, עידוד לבצע עבירות ועניינים אחרים הנמצאים מחוץ למרחב המוגן של חופש הביטוי. אך שונים הדברים כשמדובר בסרט שמביא תעמולה חד צדדית אל שוק מוגבל של דעות שבו מותרת, בשלב זה, הצגת העמדה האחת ונסתם פיה של העמדה האחרת המובאת בסרטו של העותר".

לדברי פלדמן, שידור סרטו של רחוב טרם הכרעת בית המשפט בעתירתו של בכרי משמעותה שלילתו של שוק הדעות החופשי מהציבור הרחב ומכאן פגיעה בזכות היסודית להכריע באופן מושכל ועצמאי באשר למתרחש בעולמנו. לצד זאת מציינת הבקשה את הפגיעה בחופש הביטוי והיצירה של בכרי ומניעת תחרות בין רעיונות שונים שהיא חלק הכרחי ובסיסי בחופש הביטוי. פלדמן מצטט את פסיקת בג"ץ בעתירה של כהנא נגד הוועד המנהל של רשות השידור בה כותב בית המשפט: "החלפה חופשית ולא מוכתבת מהשלטון של מידע, דעות והשקפות, תוך ניסיון לשכנוע הדדי, היא תנאי חיוני לקיומו של משטר דמוקרטי… רק בדרך זו ניתן להבטיח, כי כל יחיד בחברה יקבל את מירב הנתונים הדרושים לו לשם קבלת החלטות בעניין משטר ושלטון". פלדמן טוען כי החלטת המועצה לביקורת סרטים לפסול את הקרנתו הציבורית של "ג'נין, ג'נין" לא רק שמונעת את ליבונן הגלוי של הבעיות, אלא שבבחירתה של רשות השידור לשדר את סרטו של רחוב היא חושפת את הציבור הישראלי באופן מכוון וישיר לדעה אחת בלבד, שהיא "הדעה המועדפת". עניין זה, לדבריו, "מעורר תחושה בלתי נסבלת של התגייסות מצד אמצעי התקשורת שבמרכזה מטרה אחת – הפרכת הטענות המועלות בסרטו של בכרי ובכלל זה גם כל שמועה שהצליחה לפרוץ את המחסום שהונח על-ידי הצנזורה, ולו בעקיפין, לתודעה הציבורית של תושבי ישראל והעולם".

פלדמן טוען עוד כי החלטת רשות השידור לשדר את "הדרך לג'נין" בטרם התקבלה הכרעת בג"ץ בעניין פסילת "ג'נין, ג'נין", הינה "שימוש פסול בכוחות השלטון מן הסוג הגרוע ביותר". שימוש זה עומד, לטענתו, בניגוד מוחלט לחובתה של רשות השידור כפי שעולה מסעיף 4 לחוק רשות השידור משנת 1965, לפיו "הרשות תבטיח כי בשידוריה יינתן מקום לביטוי מתאים של השקפות ודעות שונות הרווחות בציבור ותשדר אינפורמציה מהימנה".

"הכיצד ניתן לתת ביטוי מתאים להשקפות ודעות שונות, כאשר מחסום הצנזורה מונח על פיה של השקפה אחת, וההשקפה האחרת זוכה לרמקול מחריש אזניים בערוץ רשות השידור?", כותב פלדמן. "מדובר בהחלטה שמשמעותה פגיעה אנושה בחופש הביטוי הפוליטי בישראל, זאת מצד גוף תקשורתי שאמור על-פי דין לפעול בביקורתיות ותוך חתירה מתמדת להבטחתו של חופש הביטוי… לא באמצעות הכתבה שלטונית… אלא דרך הבטחת תחרות בין השקפות ורעיונות שונים ומנוגדים".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2560994,00.html
(13.04.03 , 09:41)

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   16:22   14.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  8. בג''ץ דחה היום את בקשתו של מוחמד בכרי.....  
בתגובה להודעה מספר 7
 
בקשתו של מחמד בכרי שבני משפחתו הואשמו במתן סיוע לרצח
יהודים חפים מפשע ולא הביעו על כך חרטה,
למנוע שידור הסרט "הדרך לג'נין" נדחתה על הסף בבוז.
כמובן שהערבי לא מבין את הסתירה בטענותיו,הנ"ל שהוא שונא
ישראל טוען כי אי שידורו של הסרט התעמולתי ג'נין-ג'נין
פוגעת בחופש הבעת הדיעה

ואני שואל,איך זה קשור לחופש הבעת דיעה, אם לפני שבוע טען
הנ"ל שזה סרט דוקומנטרי המייצג את האמת?
בג"ץ דחה בקשת מוחמד בכרי למנוע שידור "הדרך לג'נין" היום בערוץ 1

יום שני, 14 באפריל 2003, 14:30

מאת: ענת באלינט,

בג"ץ דחה היום את בקשתו של מוחמד בכרי למנוע שידור "הדרך לג'נין"
(הגרסה הפרו-ישראלית לסרטו "גנין ג'נין") הערב בערוץ 1.
http://news.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=1&id=375868

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   16:42   14.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  9. הערב ישודר סרט המזים את הסרט האנטישמי 'ג'נין  
בתגובה להודעה מספר 8
 

(14:55) יום שני, י"ב בניסן תשס"ג, 14 באפריל 2003

הערב ישודר סרט המזים את הסרט האנטישמי 'ג'נין ג'נין'
שופטי בג"ץ דחו בצהריים את בקשתו של במאי הסרט "ג'נין ג'נין",
מוחמד בכרי, להוציא צו מניעה זמני נגד שידור סרטו של הבמאי
הצרפתי פייר רחוב, "הדרך לג'נין".

הסרט ישודר הערב במסגרת התוכנית מבט שני בערוץ הראשון, והוא
מזים חלק גדול מרכיבי סרטו של בכרי.
http://www.a7.org/news.php3?id=49227

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   21:02   08.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  18. קריאת מולדת: ''אל תתנו לו פתחון פה לבכרי''  
בתגובה להודעה מספר 7
 
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 08.07.03 בשעה 21:06
 
ליד "הבימה": הפגנה נגד מוחמד בכרי
יום שלישי, 8 יולי 2003 / ח' בתמוז תשס"ג



בשעה זו מתחילה ההצגה "השבוע" בתיאטרון הלאומי "הבימה". אחד משחקני ההצגה הוא מוחמד בכרי יוצרה של עלילת הדם "ג'נין ג'נין".

לבאי התיאטרון ורוכשי הכרטיסים ממתינים פעילי "מולדת" בראשות ח"כ פרופ' אריה אלדד מהאיחוד הלאומי.

פעילי "מולדת" קוראים לבאי התיאטרון באמצעות שלטים ומנשרים המחולקים להם להמנע מקניית הכרטיס. כך מוסרת כתבת INN רותי אברהם.

במנשר נכתב: "סרט התעמולה , שמומן בכספי ארגוני הטרור ומאשים את חיילי צה"ל במעשי זוועה, טבח המונים, דריסת נשים ותינוקות וטחינתם לעיסה בשרשרות טנקים, הרס בית חולים על הפצועים שבו, הוצאה להורג של מאות אזרחים חפים מפשע. מפיק הסרט: מחבל חמוש שנהרג בהתקלות עם צה"ל בשעה שהיה בדרכו לביצוע פיגוע. בכרי הקדיש את הסרט לזכרו.".

עוד מציין המנשר: "מוחמד בכרי שארגן 'חבורת תיאטרון נוער' בג'נין. כמה מחניכיו הפכו רוצחים מתאבדים הודות להשפעתו החינוכית.

כמה מבני משפחתו עומדים מאחורי פיגועי רצח בצפון הארץ בהם נרצחו נוסעי אוטובוסים ונפצעו רבים. גם הם הושפעו, לדבריהם, מתעמולת הזוועה שהפיק מוחמד בכרי במימון ארגוני הטרור".

"קניתם כרטיס? רוצים ליהנות מערב תרבותי?", נשאלים באי התיאטרון במנשר, "בכסף ששילמתם משתמש התיאטרון הלאומי שלנו גם כדי לשלם משכורת למוחמד בכרי. כדי שיוכל להמשיך להעליל על חיילי צה"ל מעשי זוועה רצחניים פרי מוחו המעוות של בכרי. אתם מממנים את משכורתו. את חייו הטובים".

"אנו קוראים לכם: הצביעו ברגליים!!! החרימו את הצגות "הבימה" בהם משתתף מי שתומך בארגוני הטרור ובמעשי הזוועה שלהם. עשרות חיילים נהרגו במחנה הפליטים בג'נין כיוון שצה"ל נמנע מהפצצה לא מבוקרת של מחנה הפליטים, קן הטרור הנורא של ג'נין, ומוחמד בכרי שופך שוב את דמם ודמי חבריהם!"

"אל תתנו לו פתחון פה", קוראת מולדת לבאי התיאטרון, "אל תניחו לו להופיע, החרימו את מוחמד בכרי. שלחו אותו לג'נין".

ח"כ אלדד אומר בשיחה עם כתבתנו כי אמנם תרבות היא ערך עליון, אך יש עליונים ממנה. לדבריו, עם השרוי במלחמה אינו יכול בשם תרבות להקריב את הערכים החשובים ביותר שלו.

ערך המלחמה על המולדת נעלה על ערך התרבות. בשם התרבות, מזכיר פרופ' אלדד, דיברו גם הנאצים ימ"ש.

לדבריו, בכרי משרת גלוי ומוצהר של ארגוני הטרור.

אלדד מוסיף כי אלו שקנו כרטיסים וייכנסו להצגה יסתכלו עליה בעיניים אחרות אחרי ש"עברו" בדרכם לתיאטרון דרך ההפגנה.

אין מדובר בהפגנה חד פעמית אומר אלדד. לדבריו, ערב ערב יקיימו הפעילים במקום עצרת מחאה עד לפיטוריו של בכרי.
http://www.a7.org/news.php?id=55104

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   08:47   21.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  10. היה טבח בג'נין..... כן, בחיילי צה''ל !!!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
רק בגלל מדיניות הומנית מוגזמת של "הקש בדלת", נטבחו חיילים בג'נין. הדרך האמריקנית בעיראק, מתברר, היתה שונה
שאול צדקא

"המחנה שהפך לבית מטבחיים", זעק העמוד הראשון של היומון הבריטי
אינדפנדנט. "פשע איום בוצע על ידי ישראל ... עדי ראייה מספרים שראו חיילים המערימים גופות בקברות המוניים. הסתרת גופות הייתה מה שסלובודן
מילוסביץ' עשה בקוסובו ... פשע מלחמה מפלצתי אותו ניסתה ישראל להעלים
במשך שבועיים, נחשף".

באותם ימים בילו כמה סטודנטים שלי את חג הפסח בשירות מילואים. כאשר שבו
ממנו ביקשתי לתבוע את עלבונם מעורך העיתון. זה השיב לי במכתב ארוך
ומתחמק שהכיל אמנם הודאה בעובדה שטבח לא היה בעיר הארורה הזאת, אולם
הוא סירב לשגר התנצלות. כעבור חודש פרסם אחד מכתבי העיתון שנכחו במחנה, מאמר קצר תחת הכותרת "גם עיתונאים צריכים להודות שהם לעיתים
טועים". מאות עיתונאים אחרים, בעיקר באירופה, לא טרחו לעשות זאת.

שנה בדיוק חלפה מאז ועמה גם שני דוחות בינלאומיים שניקו את ישראל
מאשמת טבח. אולם שאלו כל ילד תחת השמש והוא יאמר לכם כי טבח היה גם
היה. השקר הפלשתיני הגדול השתלם. הערבים לא ייזכרו בו ככזבנים מקצועיים,
אולם הישראלים "נחשפו" בו כרוצחים סדרתיים. כאשר השקר חבוש בכאפייה,
תמיד יש לו רגליים, לפחות עד מסיבות העיתונאים האחרונות של שר ההסברה
העיראקי. המספרים הם הנתון המאלף כאן. 29 נטבחו בליל הסדר של מלון פארק
בנתניה. 23 חיילים נהרגו במחנה הפליטים. 28 מחבלים- מתאבדים יצאו עד אז
מג'נין ובקרב עצמו נהרגו 52 תושבים, רובם ככולם מחבלים חמושים. זוהי
תמציתו של הסכסוך על רגל אחד.

בג'נין אכן בוצע טבח, אבל בחיילים הישראלים. בג'נין בוצע טבח, אבל במה
שהשתייר משמה הטוב של ישראל. מבצעיו השתייכו למחנה אשר חתם על
הסכמי אוסלו לפני עשר שנים. הם עשו זאת בסיוע הנשק אותו הם קיבלו
מישראל במסגרת ההסכם. הפלשתינים רצו בטבח הזה, התפללו עבורו, ובקלות
רבה ניתן היה לחוש את אכזבתם כאשר הוחוור להם שטבח לא היה ולא נברא. הם
רצו בטבח הזה, שיוועו לו, בדיוק כשם שסדאם חוסיין היה מעוניין במספר גדול
של הרוגים אזרחיים על מנת להצית את אירופה נגד ארה"ב. זה כבר שנתיים
וחצי שאש"ף משתוקק לטעות אנוש של טייס ישראלי. הריסת כפר שלם על
יושביו היא החלום הרטוב של העאריקתים והערפאתים.

גם בצד הזה יש אשמים. ההחלטה להפוך את חומת מגן למבצע "הקש בדלת"
היתה פוליטית. היא נבעה בראש ובראשונה מתוך רצונו של שר הביטחון דאז,
בנימין בן- אליעזר,להפיס את דעת מפלגתו. היא גם נבעה מתוך חולשתה
המדינית של ישראל, שגם למחרת טבח פארק ראתה צורך להשקיט את הקהילה
הבינלאומית על גופותיהם המתות של מילואימניקים בג'נין. הממשלה דאז
אחראית כולה לעובדה שמתאבדי ג'נין לא זכו לטיפול אמריקני, אליו התוודענו
באפגניסטן ובעיראק. גם מי שהיה אז רמטכ"ל והיום שר ביטחון, נושא על כתפיו
אחריות. הוא ויתר על השימוש באפאצ'י, והתוצאה ידועה.

המחדל הנורא האחר שייך להסברה הישראלית החובבנית. לא זו בלבד שתחילה
הודתה ירושלים ביותר מ- 100 הרוגים ערבים, היא גילתה בפני העולם כולו את
מערומיה כאשר לא השכילה להדוף את המתקפה הדיפלומטית והתקשורתית
שערכה השוואות בין מדינת היהודים לבין המשטר הנאצי. היא לא באה חשבון
עם עיתונים שהריחו מאות גופות בג'נין, היא סירבה לשקול נקיטת צעדים
משפטיים נגד עיתונאים שראו "במו עיניהם" לא פחות מאשר "קברות המוניים",
היא לא תבעה את עלבונם של החיילים במסדרונות הפוליטיים, ואפילו הניחה
לאו"ם, שבמחנותיו התארחו וממשיכים להתארח ארגוני המחבלים ההופכים את
אכסנייתם לחממות מתאבדים.

ג'נין היא רק המשל. מגולמים בו אכזריות האויב וחולשת ישראל. שנה חלפה מאז
הטבח שלא היה ומאז הטבח שהיה. המדינה מעדיפה לזכור את האחד, אך לשכוח
את האחר.
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/467/326.html

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   07:35   22.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  11. צורת חשיבתה של שולמית אלוני דומה מאוד ל......  
בתגובה להודעה מספר 10
 
בג"ץ דחה את עתירתו הקנטרנית של מוחמד בכרי כנגד הקרנתו של הסרט הפרו-ציוני ´הדרך לג´נין´, שיצר אזרח צרפתי. עצם הגשת העתירה על ידי בכרי חשובה הרבה יותר מאשר החלטת בג"ץ על דחייתה. העתירה מעידה כאלף עדים כי דבריו של בכרי על אודות חופש הביטוי, חופש היצירה ועוד כל מיני ´חופשים´ הם ממנו והלאה.

יהיו מניעיו של בכרי אשר יהיו, עצם רצונו למנוע הקרנת סרט המתבסס על אותו אירוע שסרטו שלו התבסס עליו, הלחימה במחנה הפליטים בג´נין, שומט באחת את טענות מצדדי הקרנת הסרט, ובהם מנהלי הסינמטקים בירושלים ותל-אביב.

כל עוד סרטו של בכרי היה היחיד ´בשוק´, לא היה פתחון-פה למתנגדיו. אך עם הפקתו של הסרט ´בדרך לג´נין´ האמת המוחלטת של בכרי כבר לא כל כך מוחלטת, ולפתע רבים עלולים לחשוב שחיילי צה"ל הם אלה שפעלו באנושיות, בניגוד למחבלי ג´נין שהסתתרו מאחורי מגנים אנושים ובכך הביאו להרג חפים מפשע. צורת החשיבה הזו אינה זרה לשולמית אלוני, שהתעלמה מפסילת ´ג´נין ג´נין´. אלוני היתה מהמתנגדים הקולניים ביותר למסעות בני נוער לפולין ללימוד השואה. לטענתה, עצם נסיעתם של בני נוער ישראלים לפולין עלולה לגרום להתעוררות תחושת הגאווה הלאומית היהודית.
מצב זה, אליבא דאלוני, הוו מסוכן ומיותר ולכן יש להימנע מיצירת קרקע פורייה ל´שלהוב יצרים לאומיים´. צורת חשיבתה של אלוני בנושא הנסיעות לפולין דומה מאוד לזו של בכרי במקרה ´ג´נין´, ובשני המקרים כישלונם היה ידוע מראש.
http://www.makorrishon.net/article.php?id=779

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   12:03   23.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  12. מפקד האוגדה בג'נין : ''ביקשנו סיוע אוירי''...  
בתגובה להודעה מספר 0
 
iudaea_capta
חבר מתאריך 12.3.02
7736 הודעות 12:15 13.04.03

@ מפקד האוגדה שנלחמה בג'נין: הפצע נשאר פתוח

תא"ל אילן שליין אמר בכינוס סגור כי הפיקוד דחה את בקשתו להפציץ מן האוויר מבנה שהסתתרו בו 40 מחבלים.

מפקד האוגדה שאיבדה בלחימה הקשה במחנה הפליטים ג'נין 13 מחייליה תת אלוף אייל שליין אומר כי חקירה הקרב לא מוצתה והפצע נותר פתוח. בכינוס סגור עם מפקדי גדוד ומפקדי פלוגות מילואים של אגד תחזוקה לפני שבוע ימים אמר שלייין כי בשלושת הימים הראשונים למבצע סיוע אווירי ודרש לשגר פצצה חכמה מדוייקת למבנה שבו היו 40 מחבלים. לדבריו, אם היו נענים לבקשתו זה היה משפיע על הקרב. ואולם הפיקוד השיב בשלילה. מן התחקיר עולה שהבקשה נבלמה אצל אלוף הפיקוד באותה עת -- יצחק איתן. כמו כן נדרשו כמה ימים עד שהדרגים שמעל לפקד האוגדה נאותו לשנות את ההוראות המחמירות בעניין פתיחה באש והריסת בתים. אלוף הפיקוד דאז משתחרר מצהל והרמטכ"ל דאז מופז הוא היום שר הביטחון.
מתוך : חדשות קול ישראל.

האם ניתן היה להציל את חיי 13 חיילי המילואים, אילו היו נענים לבקשת הריכוך האוירי?

לידור
חבר מתאריך 8.10.01
2423 הודעות 12:33 13.04.03
3. אכן היה ניתן.
וכך היו ניצלים חייו של בן-ממשפחתי שמואל דן מיזליש ז"ל שנהרג שם.
לינק לאתר לזיכרו:
http://www.shmuel-dani.org/Site/index.asp
ציטוט: מתוך הספד של אב על בנו שנהרג שם:
"הבן שלי צלצל אלי", סיפר, "ואמר לי 'אבא - צריך פה מטוסים,
אבל מטוסים לא באו. אתה יודע למה? כי אריאל שרון, בן אליעזר
והרמטכ"ל החליטו לשלוח חיילים למות במקום לשלוח מטוסים. כך הם
ייראו יותר טוב בסי.אן.אן אן" נכון, יכול להיות שהם הצילו שלושה
ערבים מסריחים - אבל שלחו אותך למוות".
אביו של אייל צימרמן הי"ד שנהרג בג'נין.

iudaea_capta
חבר מתאריך 12.3.02
7736 הודעות 16:01 13.04.03
16. האם ההחלטה שלא להנחית מכה אוירית נבעה
מהקרבה המסוכנת של חיילינו למטרות?
סיבה כזו יכולה להחשב הגיונית, אבל במקרה הזה מה שקבע, לדעתי,
זה החשש מפני הרג המוני של פלש'.

ET
חבר מתאריך 17.6.02
1975 הודעות 16:19 13.04.03
21. לא שאני רואה בו מקור אמין, אבל שר הביטחון דאז
פואד בן אליעזר אמר בצורה הכי מפורשת שרק אפשר, לעיני התשקורת,
שנמנעו מלהפעיל כלים כבדים (באותו הקשר היה ברור שמדובר בחה"א)
מחשש לפגיעה בחיי ערבים חפים מפשע.
אני עוד רואה אותו יושב עם זחיחות הדעת שלו ואומר את זה כאילו
יש במה להתגאות כאן.
אז על מה אתם מדברים בדיוק???

Hermon
חבר מתאריך 15.8.02
713 הודעות 12:41 13.04.03
5. רצוי שיצחק איתן יפרסם הבהרה/ התנצלות (ל''ת)
אלה הם דברים מאוד חמורים. דמם של 13 החיילים ישארו על
מצפונו של האלוף.

ET
חבר מתאריך 17.6.02
1975 הודעות 13:43 13.04.03
12. הבעיה לא מתחילה ולא נגמרת אצל יצחק איתן...
הבעיה מתחילה בקרב קביעת המדיניות הזאת, שהתחילה הרבה לפני הקרב הזה בג'נין, אי שם בתקופת יצחק רבין ושמעון פרסקי וחתימתם על הסכמי הכניעה לאינתפדה ההיא, המשך במיכאל בן יאיר, והוראות הפתיחה באש שקבעו באופן חד משמעי שאם יצאת חי מה'אירוע', סימן שלא היית בסכנת חיים והיה אסור עליך לירות, המשך באהוד ברח ומדיניות הבריחה עם הזנב בין הרגליים, דרך שאול מופז בעצמו, ומדחת יוסוף, וכלה באריאל שרון, שאשם לא פחות בכך שלא שינה את המדיניות שהשתרשה בצה"ל באדיבות אלה הראשונים.
יצחק איתן, בורג קטן, שאמנם לכאורה אשם במישרין במקרה דנן (ע"פ האמור בכתבה), אך עצם היותו אלוף פיקוד מרכז בתקופה המדוברת, תוך מודעות ברורה למנטליות שלו, זהו חטא עליו חתומים אנשים גבוהים ובכירים ממנו.

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
3352 הודעות 00:42 14.04.03
25. נכון מאוד. השמאל הפעיל את הפרקליטות
נכון מאוד. השמאל הפעיל את הפרקליטות (לא במסע מתוכנן אלא אימפולסיבית) למהלך בו יעקרו כל כח, כל עוצמה, כל נחישות בצה"ל. כל חייל העדיף ליפול בשבי הפלשתינים, רק לא לעבור את חקירת הפרקליטות.
נבלה אמיתית נעשתה בישראל!
לשבור את נחישות הצבא, זו היתה המטרה הסמויה!
דור שלם של חיילים גדל עם העיוות המוסרי/נפשי הזה.
השינוי בא כרגיל משמים. איציק מרדכי מינה את שאול מופז לרמטכ"ל. גם מופז התחיל לרוץ באותו מסלול אבל תקוותי באה ביום שהתחלתי לשמוע עליו ביקורת מ"חוגי השמאל". אז ידעתי שאנו בכיוון הצלה!
תודה לאל!
אחרת היה נטמע בתודעת העם היהודי שצה"ל אינו מסוגל להילחם, אין לו נחישות, אין לו עוצמה וחייבים לרוץ ולהכנע לדרישות הפלשתינים לטובתנו.
וסילוקו של ההוא עם הגנים הרקובים של משפחת דיין היה המסמר האחרון בתוכנית השמאל. לא עוד!

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   21:00   26.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  13. גוש שלום: מה באמת קורה בעזה, רפיח וג'נין..??  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ביום רביעי הקרוב: ערב לזכרה של רייצ'ל קורי.

מה מוביל סטודנטים זרים לסכן את חייהם במאבק נגד הכיבוש?

ערב לזכרה של רייצ'ל קורי - מפגש עם פעילי סולידריות בינלאומית

הפועלים בשטחים ודיון פתוח בהתנגדות לא אלימה לכיבוש.

המפגש יתקיים ביום רביעי, 30.04, שעה 18:00 באוניברסיטת תל-אביב,
בניין גילמן, חדר 279

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   23:15   26.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  14. תגובות.............  
בתגובה להודעה מספר 13
 
ALPCA9334
חבר מתאריך 15.6.02
188 הודעות 21:07 26.04.03
1. חבל שאתה מביא אותם לכאן
אסור לתת להם במה

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
9891 הודעות
3. אני חולק עליך ידידי: ככל שתחשף ערוותם........
לקרני השמש, כן עם ישראל בכלל והרשויות בפרט ידעו מה עושה
השמאל הקיצוני בכלל ומשתפי הפעולה בפרט.
@ הנה דוגמא רילונטית, מה אנחנו רואים בהודעה זו...:-
1. ערב לזיכרה של....!!
2. בחסות באוניברסיטה העיברית/האקדמיה.
3. דיון בנושא שבטח יסוקר בתשקורת בכלל ויערך דו"ח בפרט
שיפורסם בתור עבודה אקדמאית נוסח "ד"ר תדי כץ"....!!

@ השאלה הנישאלת:
@ האם משרד החינוך יודע שגוש שלום משתמש
בשרותי האקדמיה בכלל ובפרופסורה בפרט בכדי להכשיר את השרץ....??

הנינוח
חבר מתאריך 2.11.01
639 הודעות 26.04.03, 21:20
5. שכחת לציין שהערב מוקדש גם לזכרו של חאלד חטיב
הקדוש ממחנה הפליטים בלאטה, הלוחם האמיץ שהקריב את חייו ביום חמישי האחרון בתחנת הרכבת בכפר סבא, במלחמה הקדושה נגד הקלגסים הציונים
ששדדו את פלשתין מבעליה החוקיים.
בערב ישולבו קטעים ליתר מאות המחבלים המתאבדים שנקריבו את חייהם בנסיבות דומות. בסוף הערב יושר ההימנון הלאומי "בילאדי, בילאדי" ו-"ברוח ובדם נפדה אותך, פלשתין" וכו'. יחולקו שירונים בכניסה.
המפגש יתקיים ביום רביעי, 30.04, שעה 18:00 באוניברסיטת תל-אביב,
בניין גילמן, חדר 279. לא לפספס !!

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   10:30   20.05.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  15. מוחמד בכרי נתבע על אי תשלום עבור ג'נין ג'נין  
בתגובה להודעה מספר 0
 
תביעה נגד השחקן מוחמד בכרי משום שהוא לא שלם עבור עבודת הצילום של הסרט ג'נין ג'נין
בסאם ג'אבר

הנהלת אולפני אל-ארז שבנצרת שצילמו וערכו את הסרט המפורסם "ג'נין ג'נין" של השחקן מוחמד בכרי, הגישה תביעה נגדו משום שהוא "לא שלם תמורת העבודות שבוצעו ע"י אולפני אל-ארז באיזור ג'נין. בצילום ועריכת סרט ג'נין ג'נין", כפי שאמר הבעלים של האולפנים, ניזאר יונס.

יונס מסר עוד, שלמרות פניות חוזרות ונישנות וחרף התערבותם של אישים ונכבדים, מסרב מוחמד בכרי לפרוע את חובו לאולפנים.

השחקן בכרי אמר בתגובה לכתב העיתון הערבי-ישראלי "פנורמה" היוצא לאור בטייבה, כי הוא התחייב לשלם 17 אלף דולרים לאולפנים, וזהו סכום גבוה מאוד, אלא שהוא נתבע לשלם את החוב באמצעות בית המשפט.
.
בכרי הוסיף כי הוא "יכבד כל החלטה של בית המשפט".

לדבריו, בעלי האולפנים מבקשים סכום כפול של 34 אלף דולר, וסכום שכזה אינו מגיע להם.
http://images.maariv.co.il/channels/5/ART/480/461.html

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   16:55   24.06.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  16. מפיק הסרט האנטישמי 'ג'נין ג'נין' היה מחבל !!!  
בתגובה להודעה מספר 15
 
dovi770
חבר מתאריך 25.12.02
965 הודעות 13:41 24.06.03

מפיק הסרט האנטישמי 'ג'נין ג'נין' היה מחבל !!!

ב"ה
המפיק בפועל של הסרט האנטישמי "ג'נין ג'נין", היה מחבל
בזרוע הצבאית של הפתח' וסיפק אמצעי לחימה לצורך ביצוע פיגועים.
http://www.a7.org/news.php3?id=54104

כך עולה ממסמך רשמי של דובר צה"ל.

עם הערבים רק בכוח!!!

דובי



מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   00:16   26.06.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  17. המדינה: בכרי ''צנזר'' סרטו כדי להטעות בג''ץ  
בתגובה להודעה מספר 16
 
יום רביעי, 25 ביוני 2003, 23:10 מאת: מערכת וואלה!

טוענת: התכוון להציג לשופטים גירסה מרוככת של "ג'נין ג'נין" במטרה לבטל פסילתו מטעמי הסתה; בכרי: מדובר בהעתק מדויק; במסגרת העתירה הוצג מסמך צבאי שחשף: מפיק הסרט היה מחבל פתח.



"מעורבות המחבל בהפקה - ניצול ציני של הדמוקרטיה" »

מדינת ישראל טוענת כי במאי הסרט "ג'נין ג'נין", מוחמד בכרי, התכוון להטעות את בג"ץ ולהגיש לשופטים קלטת המציגה רק חלקים מהסרט המקורי. זאת, במסגרת העתירה שהגיש נגד החלטת מועצת הסרטים לפסול את סרטו השנוי במחלוקת, בטענה שמדובר בהסתה. בגלי צה"ל דווח כי במסמך שהגישה לבג"ץ, טוענת המדינה שבכרי התכוון לערוך בעבור השופטים גירסה מרוככת ושונה של הסרט ללא ידיעת עורך דינו. בכרי מכחיש את הדברים וטוען כי מדובר בהעתק מדויק של הסרט.

במסגרת הדיון בעתירתו של בכרי נחשף בימים האחרונים מסמך רשמי של דובר צה"ל, לפיו המפיק בפועל של הסרט היה פעיל בזרוע הצבאית של הפתח, שסיפק אמצעי לחימה לפיגועים ונהרג בפעולת צה"ל. מהמסמך עולה כי המפיק בפועל, איאד סמודי בן 25 מהכפר יאמון, נהרג מאש חיילי צה"ל במהלך פעילות מבצעית בחודש יוני אשתקד. על גופתו נמצאו אקדח, מחסניות ושלושה מכשירי טלפון סלולרי. ב"מעריב" מדווח כי סמודי נהרג לאחר צילומי הסרט, שאף מוקדש לו.

ממידע שהגיע לידי דובר צה"ל עולה כי סמודי שירת במשטרה הפלסטינית והיה חבר בזרוע הצבאית של הפתח, גדודי חללי אל אקצה. הוא נהג לספק אמצעי לחימה לפעילי הארגון, למטרת ביצוע פיגועים. לאחר מותו של סמודי נמצאו בחצר בית משפחתו 30 מטעני צינור מוסתרים, שהופקדו אצלו לצורך ביצוע פיגועים.

"מעורבות המחבל בהפקה - ניצול ציני של הדמוקרטיה"

פרסומתהמסמך הוגש על ידי עו"ד אילן בומבך, המייצג קבוצה של משפחות שכולות המתנגדות להקרנת הסרט. לדברי בומבך, "אין חולק על כך שחופש הביטוי הוא עיקרון יסוד במשטר דמוקרטי ליברלי שבמדינת ישראל. עם זאת, מעורבותו של פעיל טרור בהפקת הסרט מחזקת את החשש כי במקרה זה יש ניצול ציני של הדמוקרטיה לצורך קעקוע המשטר הדמוקרטי עצמו והסתה כנגד חיילי צה"ל".

פרקליטו של בכרי, עו"ד אביגדור פלדמן, מסר בתגובתו לבג"ץ כי הוא מתנגד להצגת המסמך. לטענת פלדמן: "הביוגרפיה של אדם כזה או אחר שהיה שותף להכנת הסרט אינה רלוונטית לחלוטין לשאלות המועלות בעתירה זו...מעבר לכך, העותר אף כופר במידע המצוי במסמך
http://news.walla.co.il/?w=//405284

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   12:44   29.09.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  20. ניירובי-650 נשים ''נאנסנו ע''י חיילים בריטים  
בתגובה להודעה מספר 0
 
"לחיילים הבריטים תרבות של אונס"
{איפה קופי ענאן, שמעון פרס והקואדרט שלו = ג'נין
להזכירכם/ן: את הטבח ברואנדה...!!}

צביעות.

Nairobi - The solicitor representing 650 Kenyan tribeswomen who allege they have been raped by British soldiers, called for a public inquiry on Sunday. He also claimed that children were among the victims.

"We have examples of children as young as seven or eight who have been raped and boys who have been sodomised - right up to women in their 50s. I am convinced they are genuine," said Martyn Day.

He claimed there has been a "culture" of raping tribal women among British soldiers training in rural Kenya over the past 30 years.

His call for a public inquiry followed conflicting reports on Sunday over the authenticity of records documenting 37 cases of rape being investigated by the Royal Military Police.

'They would have to be Shakespearean actresses not to be telling the truth'
A spokesperson for the British High Commission in Nairobi was reported as saying the police records detailing the rapes were forgeries.

But other reports showed that military police were preparing charges against two soldiers and that they believed the women had been raped.

"I am keen that we should have some sort of public inquiry, beyond this army investigating the army, which we are seeing."

"We are continuing our investigations and intend to start legal action next month. We will be suing the army for negligence," Day said.

Day won a £4,5-million (about R53,7-million) payout last year for Kenyan tribesmen who said they had been injured by mines left by the British Army. He has also won payouts for many former Far East prisoners of war. His earlier success in Kenya has led to allegations that the 650 women who have approached him claiming rape are jumping on the litigation bandwagon. Some tribespeople received payouts of between £150 000 (R1,8 million) and £200 000 (R2,4 million) from the earlier action, a significant amount of money in the area.

'It's not just bad apples'
Day accepts that some of the women will inevitably be jumping on the bandwagon, but believes that the majority of cases is genuine.

"I have interviewed between 100 and 120 of them and I'm convinced they are telling the truth. When you hear their stories, you realise they would have to be Shakespearean actresses not to be telling the truth. Added to that are supporting documents, such as hospital records, and other witnesses, such as tribal elders."

He added: "There are also at least 60 mixed-race children in a proud rural area where sex outside your community, especially with a white man, can see you shunned."

The shame of rape in this context would make it unlikely women would make false claims, he suggested.

"At least 80% of the cases are genuine. There have been hundreds of rapes taking place over 30 years. And we know that all parts of the army have been going out (there) over the years, so it's not just bad apples. On 12 occasions British Army officers were told, but did nothing." - The Independent


This article was originally published on page 6 of The Mercury on September 29, 2003

http://www.iol.co.za/index.php?click_id=87&art_id=vn20030929045024451C823370&set_id=1



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   01:03   12.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  24. הטבח שלא היה ......................  
בתגובה להודעה מספר 0
 
magnum
חבר מתאריך 5.11.03
9 הודעות 00:53 12.11.03

2. הטבח שלא היה
סא"ל יהונתן דחוח הלוי

הקרב במחנה הפליטים בג'נין במחצית הראשונה של חודש אפריל 2002 (4-11 בחודש אפריל) במסגרת מבצע "חומת מגן" שניהל צה"ל נגד תשתיות הטרור הפלשתיניות, הפך בתודעה הבינ"ל לאחד מסמלי העימות הישראלי פלשתיני, הנמשך מאז ה-28 בספטמבר 2000.

הרשות הפלשתינית מאשימה את ישראל בביצוע "טבח" המוני באוכלוסיה פלשתינית תמימה, והיא מנסה להטמיע את מורשת "הטבח במחנה הפליטים ג'נין" בקרב הציבור הפלשתיני כאחת מנקודות העימות החשובות בתולדות המאבק בין התנועה הלאומית הפלשתינית לבין הציונות בשטח "פלשתין".

הגישה הישראלית מתבוננת בקרב בג'נין מנקודת מבט שונה בתכלית מזו הפלשתינית. ג'נין, ובפרט מחנה הפליטים בתוכה, היו בעיניים הישראליות, לסמלי מעוז הטרור שהתפתח תחת שלטון הרשות הפלשתינית. לפיכך, הפעולה בג'נין נתפסת על-ידי ישראל כלגיטימית בהיותה נשענת על זכות ההגנה העצמית השמורה לכל מדינה. ישראל דחתה באופן חד-משמעי את ההאשמות בדבר "טבח" שבוצע באוכלוסיה אזרחית, וטענה כי במחנה הפליטים התנהלה לחימה קשה עם כוח פלשתיני חמוש וערוך היטב.

עדויות של לוחמים פלשתינים ותושבי מחנה הפליטים שפורסמו (בעיתונות, בכלי התקשורת הערביים ובאתרי אינטרנט פלשתינים) במהלך הלחימה, לאחריה ובאחרונה בהרחבה במלאת שנה לקרב בג'נין, חושפות טפח נוסף על אשר התרחש במחנה הפליטים בג'נין במבצע "חומת מגן", בו נהרגו 52 פלשתינים ו-23 חיילים ישראלים.

הטענות שהשמיעו מדינאים פלשתינים בדבר "טבח" שביצעו חיילי צה"ל באוכלוסיה אזרחית תמימה במחנה הפליטים, עומדות בסתירה לעדויות הלוחמים הפלשתינים עצמם, אשר תיארו את הלחימה במחנה הפליטים כמערכה צבאית הירואית שניהלו מעטים מול רבים, ויכלו להם בזכות אמונה עמוקה בצדקת דרכם האידיאולוגית והאמונית דתית.

מעדויותיהם מצטיירת התמונה הבאה:

- ג'נין כמעוז הטרור הפלשתיני: מחנה הפליטים ג'נין היה עוד קודם ללחימה מעוז הזרועות הצבאיות הפלשתיניות, שהוכרזו על-ידי ארה"ב והאיחוד האירופי כארגוני טרור, אשר הוביל את המאבק המזוין נגד המתיישבים הישראלים באזור השומרון ובערים הישראליות בתוך שטח מדינת ישראל הריבונית. גאוותם של הארגונים הפלשתיניים בג'נין ותושבי המקום, נשענה על המוניטין שיצא לעיר ג'נין כ"בירת המתאבדים", בזכות מספר הפלשתינים הגדול ביותר שיצא ממנה לבצע משימות התאבדות נגד אזרחים ישראלים.

- מחנה הפליטים ג'נין כמערך צבאי מבוצר: הלוחמים הפלשתינים נערכו היטב ללחימה והפכו את מחנה הפליטים ג'נין למעין מערך צבאי מבוצר. תפיסת המגננה הפלשתינית התבססה על הגנה היקפית שנשענה על רצועה מדורגת של מטעני חבלה רבי עוצמה במבואות המחנה, שנועדו לבלום את התקדמות השיריון הישראלי לתוך מחנה הפליטים. בתוך המחנה נערכו הלוחמים במקומות השולטים באש ובתצפית בנקודות המגע עם כוחות צה"ל. בתוך מחנה הפליטים נעשה שימוש מסיבי במילכוד, מיקוש ובזירות מטענים ברחובות ובתוך בתי האזרחים הפלשתינים. כמויות חמורי הנפץ שהיו במחנה הפליטים היו עצומות והסתכמו ב-1-2 טון חומרי נפץ, ששימשו להכנת אלפי מטעני חבלה בגדלים שונים, וזאת בנוסף לכלי הנשק הרבים שהיו בידי הלוחמים הפלשתינים.

- לחימה פלשתינית בדפוסים צבאיים: הלוחמים הפלשתינים ניהלו מערכה צבאית שבאה לידי ביטוי החל משלב ההכנות עם גיבוש תוכנית ההגנה על המחנה, עבור דרך הקמת מסגרת לתיאום מהלכי הלחימה בין הארגונים השונים, וכלה בשיטות הפעלת הכוח, על-ידי הארגונים השונים במהלך ימי המערכה. דפוסי הלחימה הפלשתינית, כפי שעולה מעדויות הלוחמים, היו דומות לאלה הנקוטות על-ידי צבאות סדירים - הצבת תצפיתנים לאיסוף מודיעין, העברת מידע בין קבוצות הלוחמים ב"זמן אמת", הצבת מארבים, תיעול כוחות ישראליים לשטחים נחותים ול"שטחי השמדה" שתוכננו מראש, ניהול תקיפות יזומות נגד חיילי צה"ל שתפסו עמדות בשטח הבנוי, חיקוי שיטות הפעולה של הצבא הישראלי בלוחמה בשטח בנוי, שימוש בהונאה ובלוחמה פסיכולוגית בניסיון לשבור רוחם של החיילים.

- האוכלוסיה האזרחית כ"עורף אסטרטגי": שיתוף הפעולה ההדוק בין הלוחמים לבין תושבי מחנה הפליטים, ששימשו מעין "עורף אסטרטגי" מקומי, העניקו ללוחמים סיוע לוגיסטי חיוני (מזון, מחסה, אפשרות מעבר בטוח ממקום למקום), מידע על תנועת הכוחות הישראלים ומעל לכל את ההסוואה האזרחית עליה הסתמכו הלוחמים. גם הנשים ובילדים במחנה הפליטים מילאו תפקיד חשוב במערכה כתומכי לחימה (שליחים, מתריעים וכו') ואף כנוטלים חלק פעיל בקרבות לצד הלוחמים, הן במסייעים לתעל את החיילים לאזורים ממולכדים והן במשליכי מטענים מאולתרים ורימוני יד.

- שיעור גבוה של לוחמים בקרב ההרוגים: לפחות 34 מ-52 (65%) ההרוגים הפלשתינים במחנה הפליטים היו פעילים בזרועות הצבאיות של הארגונים הפלשתינים או נטלו חלק פעיל בלחימה.

תמונת המערכה, מנקודת המבט הפלשתינית, מלמדת איפוא על לחימה קשה בשטח בנוי. הלוחמים הפלשתינים ניצלו את יתרונתם היחסי כמגינים על מעוז כוחם שהתבסס בתוך הסביבה העירונית הצפופה של מחנה הפליטים אך מוכרת היטב ללוחמים. הם הצליחו לעיתים לשנות לטובתם את מאזן הכוחות על-ידי גרירת הכוחות הישראליים לקרבות במקומות בהם יתרון הכרת השטח בקרבות מבית לבית ניטרל את העליונות הצבאית הישראלית. היתה זו מערכה צבאית בין צבא סדיר ישראלי לכוח פלשתיני, שמנה בין 100 ל-250 לוחמים, מרביתם המכריעה פעילי ארגוני הטרור ו/או מנגנוני הביטחון הפלשתיניים, אשר נערך ונלחם במחנה הפליטים ככוח צבאי.
___

כותב המאמר הוא יועץ לענייני ערבים בלשכת שר החוץ. עד לא מכבר שימש בתפקיד ראש ענף מידע והסברה בחטיבת דובר צה"ל ומילא בעבר תפקידי מחקר בכירים בחיל המודיעין ובמינהל האזרחי.



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון י''ז בטבת תש''ע    05:09   03.01.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  25. בן כספית: 'האם מזוז יצטרף לתביעת דיבה נ' מוחמד בכרי?'  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ביומן שישי - שידור חוזר לפנות בוקר, בן כספית שואל את איילה
חסון, "האם מזוז יצטרף לתביעת דיבה נ' מוחמד בכרי??"


מוחמד בכרי - מחבל תרבותי...

מזה זמן רב שמתבשלת לאט אבל בטוח תביעת דיבה נ' מוחמד בכרי ושות'
על יצירתם את הסרט המתועב והשיקרי: ג'נין ג'נין

השאלה שבן כספית שואל: "האם מדינת ישראל/מזוז יצרף לתביעה??"


מוחמד בכרי-חיית מחמד של הסמאל הישראלי...


מה דעתכם/ן??


תזכורת:


** א 1255/03 עופר בן נתן ואח' נ' מוחמד בכרי **
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5574&forum=gil&viewmode=all&keywords=מוחמד בכרי

מי באמת ניצח, מוחמד בכרי או ד''ר צנגן ולוחמי חטיבה 5
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=8077&forum=gil&viewmode=all&keywords=מוחמד בכרי

הסרט ''ג'נין ג'נין''- הסברת נגד למען חטיבה 5 @
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5178&forum=gil&viewmode=all&keywords=מוחמד בכרי

חיים יבין בסרטו ''ארץ המתנחלים'' משלב את הסרט על...
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6598&forum=gil&viewmode=all&keywords=מוחמד בכרי

=



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5583&omm=13&vi




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
סניגור לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 15.11.09
17204 הודעות, 99 מדרגים, 188 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון י''ז בטבת תש''ע    09:24   03.01.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  26. ג'נין ג'נין: עוד אפיזודה בה נחשפת 'ערוות הצדק' של בג''ץ  
בתגובה להודעה מספר 25
 
   .

תבורך העקביות המתעדת את מצבנו המשפטי העגום והמביש!



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
סניגור לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 15.11.09
17204 הודעות, 99 מדרגים, 188 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון י''ז בטבת תש''ע    10:16   03.01.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  27. שופטים עליך ישראל!  
בתגובה להודעה מספר 26
 
  
.

מצבנו המשפטי העגום והמביש!
ציטוט מאת: סניגור

הבוקר ננעל עוד אשכול עקרוני שחשף את האמון המפוקפק לו זוכה המוסד המשפטי העליון.
http://rotter.net/forum/scoops1/36371.shtml#75



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון י''ז בטבת תש''ע    17:40   03.01.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  28. מזוז תומך בתביעה נגד במאי ''ג'נין ג'נין''  
בתגובה להודעה מספר 25
 
מזוז תומך בתביעה נגד במאי ''ג'נין ג'נין'' (מוחמד בכרי)

היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז תומך בתביעה נגד מוחמד בכרי; שוקל להעמידו לדין
מאת תומר זרחין

היועץ המשפטי היוצא הבטיח ללוחמים במבצע חומת מגן ולמשפחות החיילים שנפלו בו, כי יחליט עוד לפני תום כהונתו אם להגיש כתב אישום נגד הבמאי על הוצאת לשון הרע


עוד לפני סיום כהונתו בסוף ינואר, צפוי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לקבל החלטה שעשויה לעורר מחלוקת גדולה בעניין חופש הביטוי: האם יש מקום להעמיד לדין את השחקן והבמאי מוחמד בכרי על סרטו מעורר המחלוקת "ג'נין ג'נין".

ביום שני השבוע, כינס מזוז דיון מיוחד בהשתתפות פרקליט המדינה, משה לדור, קצין שריון ראשי, תא"ל אגאי יחזקאל, נציגי הלוחמים במחנה הפליטים בג'נין בזמן מבצע "חומת מגן" באפריל 2002 וכן עם בני משפחות שכולות של לוחמים שנהרגו בקרב.

נציגי הלוחמים והמשפחות, המיוצגים על ידי עו"ד נבות תל צור, דרשו ממזוז להפעיל את סמכותו מכוח חוק איסור לשון הרע וליזום הליכים פליליים נגד בכרי, על כך שהאשים בסרטו את חיילי צה"ל שפעלו במחנה הפליטים וביצעו, לטענתו, פשעי מלחמה בזמן מבצע חומת מגן.

הפגישה בין מזוז ללוחמים ולמשפחות השכולות השבוע היתה טעונה. כל אחד מהם דיבר בתורו ומזוז הקשיב. "הימנעות שלך מהעמדתו לדין של בכרי פירושה חסימה ושלילת הזכות שלנו כאזרחים ולוחמים לעשות בירור משפטי אם ידינו טהורות או שנפל פגם במעשינו", אמר למזוז ישראל כספי, אחד הלוחמים, "אתה לא יכול לשלול מאיתנו את המוצא האחרון לטהר את שמנו".

בין המשתתפים בפגישה היה גם שלמה עזורי, אביו של אייל, שנהרג בקרב במחנה. אתמול אמר ל"הארץ" ש"צריך לטהר את שם הלוחמים. 13 לוחמים נהרגו כי רצינו להיות יפי נפש. בסרט הזה יש בלי סוף שקרים. פגעו בשם של הלוחמים והכתימו את ההרוגים. מזוז תמך בנו. הוא אמר שאנחנו צודקים אבל יש מגבלות של החוק. אי אפשר שיהיה חופש ביטוי לדברי שקר".

מזוז נמצא בבעיה. במפגש קודם שקיימו נציגי הלוחמים והמשפחות השכולות לפני כחודשיים עם המשנה לפרקליט המדינה, שי ניצן, אמר להם ניצן כי יש קושי אמיתי בהגשת כתב אישום בגין הוצאת לשון הרע. ניצן, הממונה על פתיחה בחקירה והגשת כתבי אישום בעבירות הנוגעות לחופש הדיבור, חוזר בהזדמנויות שונות על כך שהוא מורה על פתיחת חקירות והגשת כתבי אישום בעבירות כאלה במשורה. במקרה זה הקושי גדול עוד יותר, משום שמדובר ביצירה קולנועית, גם אם הטענות המועלות במסגרתה שקריות.

ברקע הפגישה אצל מזוז עומדת פניית הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל אביחי מנדלבליט, משנה שעברה, בבקשה שיורה לפתוח בהליכים פליליים נגד בכרי. בשליחותו של הרמטכ"ל, הגיע לפגישה תא"ל יחזקאל, ששימש מפקד האוגדה בחטיבה שלוחמיה ניהלו את הקרב במחנה, כדי לגבות את הלוחמים והמשפחות.

מזוז הבטיח ללוחמים ולהורים כי יכריע עוד לפני תום כהונתו בין שתי אפשרויות: האחת, להיעתר לבקשת נציגי הלוחמים והמשפחות השכולות ולהגיש כתב אישום נגד בכרי. השנייה, להצטרף מתוקף סמכותו להליך הערעור שהגישו כמה מהלוחמים לבית המשפט העליון ולהשמיע את דברו. למרות שההערכה היא שמזוז יבחר באפשרות זו, נציגי הלוחמים והמשפחות השכולות מתנגדים להצטרפות לערעור. לדברי אחד מהם, בהצטרפות להליך האזרחי שהגישו חמשת הלוחמים לבית המשפט העליון לא יהיה ממש כדי לנקות את הלוחמים מההאשמות הכבדות, וכי הדרך היחידה לברר את העניין היא באמצעות בירור משפטי במישור הפלילי, שיירד לשורש העובדות.

במשרד המשפטים אישרו כי לפני כחודשיים נפגשו נציגי הלוחמים והמשפחות עם שי ניצן, והשבוע נפגשו עם מזוז ועם בכירי המשרד. עוד נמסר, כי בפגישה נשמעה דעת הלוחמים והיו חילופי דעות, אך טרם התקבלה החלטה בנושא. עו"ד אביגדור פלדמן, פרקליטו של בכרי, מסר בתגובה כי הלוחמים כבר "ניסו מזלם בתביעת דיבה שנדחתה, וראוי שהם והיועץ המשפטי לממשלה יעסקו בדברים חשובים יותר". עוד אמר פלדמן כי מדובר בסרט שבית המשפט העליון קבע כי הוא מוגן על פי עיקרון חופש הביטוי ואישר אותו להקרנה. לדבריו, "הליכים פליליים נגד בכרי לא באים בחשבון אחרי שבית המשפט העליון הציב את הסרט תחת מטריית חופש הביטוי".
מקור:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1138997.html


==========



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5583&omm=13&vi



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
אור ליום שני י''ח בטבת תש''ע    20:16   03.01.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  29. ד''ר צנגן: ''חובתינו להילחם על שמנו הטוב''  
בתגובה להודעה מספר 25
 
ראשי > חדשות > משפט ופלילים | פרסום ראשון: 03/01/10, 18:47 | חזקי עזרא
ד"ר צנגן: חובתינו להילחם על שמנו הטוב

ד"ר דוד צנגן, אחד מלוחמי חטיבה 5 השותף לתביעה נגד יוצר הסרט "ג'נין, ג'נין", מאמין כי היועץ המשפטי לממשלה יצטרף לתביעתם.

ד"ר דוד צנגן, רופא בכיר בהדסה הר הצופים בירושלים, אשר שימש כרופא חטיבתי של חטיבה 5 במבצע חומת מגן בג'נין ב-2002 התייחס בראיון לערוץ 7 לדרישת היועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את מוחמד בכרי יוצר הסרט "ג'נין ג'נין"

"פנינו ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה להגיש כתב אישום נגד בכרי זאת לאחר שבית המשפט המחוזי כבקר קבע שהאיש משקר ואמר לשון הרע ולא עומדות לא שום הגנות של תום לב הוא ידע שצילום לא נכון ושימש כלי תעמולה של מחבלים. הסיבה היחידה שהתביעה של 5 חיילים על לשון הרע נדחתה זאת בגלל שמדובר בלשון הרע על הציבור, במקרה כזה היועץ המשפטי חייב לאשר הגשת תביעה", מספר צנגן.

לדבריו, "פנינו גם ליעלון, מופז וברק והם חתמו וככל הנראה היועמ"ש הולך להצטרף לתביעת החיילים על הוצאת דיבה או להגיש כתב אישום פלילי, זו פעם ראשונה שהמדינה לוקחת צעד ולהילחם באנשים שמסיתים נגדנו".

צנגן מדגיש, כי הבמאי שיקר במצח נחושה לכל אורך הסרט, הסרט "ג'נין ג'נין" הוא שיקרי, מתואר בסרט בית חולים הרוס כאשר הוא לא הרוס , מרואיין אדם זקן עם כדור ברגל וביד שאני אישית טיפלתי בו, ואין לא שום כדור בגוף, אשמות שירינו בילדים דברים שלא היו ולא נבראו".

"לכל אורך המבצע לחמנו המוסריות כזו שבגללה שילמנו במחיר של 23 לוחמים, הסרט מנסה להכתים את פנינו בכל העולם, כרופא ששירתי והייתי שם לא יכולתי לעמוד מנגד, ופניתי למועצה לסרטים שהחליטה לפסול את הסרט. שום דבר בסרט הזה לא נכון"
, מוסיף צנגן.

ד"ר צנגן פונה לחיילים, קצינים ואזרחים ישראלים, ללחום את מלחמתנו בתקשורת ולהגן על שמו הטוב של צה"ל, "כל חייל, קצין או אזרח שיכול ללחום את המלחמה התקשורתית חייב לצאת ולמסור את האמת , זו חובתנו, על זה תלוי הקיום שלנו כאן, צריך להילחם ברמה הפיזי הרוחנית והתקשורתית" .
מקור:
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/198637

תזכורת:


בן כספית: 'האם מזוז יצטרף לתביעת דיבה נ' מוחמד בכרי?'
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5178&omm=25&viewmode=


מוחמד בכרי - מחבל תרבותי...

** א 1255/03 עופר בן נתן ואח' נ' מוחמד בכרי **
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5574&forum=gil&viewmode=all&keywords=מוחמד בכרי

מי באמת ניצח, מוחמד בכרי או ד''ר צנגן ולוחמי חטיבה 5
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=8077&forum=gil&viewmode=all&keywords=מוחמד בכרי


מוחמד בכרי-חיית מחמד של הסמאל הישראלי...

הסרט ''ג'נין ג'נין''- הסברת נגד למען חטיבה 5 @
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5178&forum=gil&viewmode=all&keywords=מוחמד בכרי



חיים יבין בסרטו ''ארץ המתנחלים'' משלב את הסרט על...
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6598&forum=gil&viewmode=all&keywords=מוחמד בכרי


==



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5583&omm=13&vi



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
סניגור לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 15.11.09
17204 הודעות, 99 מדרגים, 188 נקודות.  ראה משוב
יום שלישי י''ט בטבת תש''ע    15:59   05.01.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  30. היוהמ''ש לממשלה לא יפתח בהליך פלילי נגד מוחמד בכרי  
בתגובה להודעה מספר 29
 
   ערכתי לאחרונה בתאריך 05.01.10 בשעה 16:15 בברכה, סניגור
 
.

היוהמ''ש לממשלה לא יפתח בהליך פלילי נגד מוחמד בכרי / תומר זרחין


היועמ"ש החליט שלא להגיש כתב אישום פלילי בגין לשון הרע, אך יתמוך בערעור לעליון שמגישים לוחמי צה"ל נגד יוצר הסרט "ג'נין ג'נין"


היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, החליט היום (שלישי) להצטרף להליך הערעור האזרחי המתנהל בבית המשפט העליון נגד השחקן והבמאי מוחמד בכרי, יוצר הסרט "ג'נין ג'נין". מזוז החליט שלא להגיש כתב אישום פלילי נגד בכרי בגין לשון הרע - פעולה הנחשבת קיצונית יותר.

היועץ המשפטי לממשלה החליט לבחור בדרך ביניים, ולהתייצב לצד חמישה לוחמים שהגישו תביעה אזרחית בגין לשון הרע נגד בכרי, לאחר שהאשים בסרטו את לוחמי צה"ל בפשעי מלחמה בזמן חומת מגן. תביעת הדיבה שהגישו בעבר נדחתה, ומזוז מבקש להצטרף לערעור שהגישו הלוחמים לבית המשפט העליון, כדי לייצג את האינטרס הציבורי.

עוד בטרם התקבלה החלטתו של מזוז, אמר עו"ד אביגדור פלדמן, פרקליטו של בכרי, כי הלוחמים כבר "ניסו מזלם בתביעת דיבה שנדחתה, וראוי שהם והיועץ המשפטי לממשלה יעסקו בדברים חשובים יותר". פלדמן הוסיף כי מדובר בסרט שבית המשפט העליון קבע כי הוא מוגן על פי עיקרון חופש הביטוי ואישר אותו להקרנה. לדבריו, "הליכים פליליים נגד בכרי לא באים בחשבון אחרי שבית המשפט העליון הציב את הסרט תחת מטריית חופש הביטוי".

לפני שבוע, כינס מזוז דיון מיוחד בהשתתפות פרקליט המדינה, משה לדור, קצין שריון ראשי, תא"ל אגאי יחזקאל, נציגי הלוחמים במחנה הפליטים בג'נין בזמן מבצע חומת מגן באפריל 2002, וכן בני משפחות שכולות של לוחמים שנהרגו בקרב.

נציגי הלוחמים והמשפחות, המיוצגים על ידי עו"ד נבות תל צור, דרשו ממזוז להפעיל את סמכותו מכוח חוק איסור לשון הרע וליזום הליכים פליליים נגד בכרי, על כך שהאשים בסרטו את חיילי צה"ל שפעלו במחנה הפליטים וביצעו, לטענתו, פשעי מלחמה בזמן מבצע חומת מגן.

הפגישה בין מזוז ללוחמים ולמשפחות השכולות היתה טעונה. כל אחד מהם דיבר בתורו ומזוז הקשיב. "הימנעות מהעמדתו לדין של בכרי פירושה חסימה ושלילת הזכות שלנו כאזרחים ולוחמים לעשות בירור משפטי אם ידינו טהורות או שנפל פגם במעשינו", אמר למזוז ישראל כספי, אחד הלוחמים, "אתה לא יכול לשלול מאיתנו את המוצא האחרון לטהר את שמנו".

בין המשתתפים בפגישה היה גם שלמה עזורי, אביו של אייל, שנהרג בקרב במחנה. עזורי אמר ל"הארץ" ש"צריך לטהר את שם הלוחמים. 13 לוחמים נהרגו כי רצינו להיות יפי נפש. בסרט הזה יש בלי סוף שקרים. פגעו בשם של הלוחמים והכתימו את ההרוגים. מזוז תמך בנו. הוא אמר שאנחנו צודקים אבל יש מגבלות של החוק. אי אפשר שיהיה חופש ביטוי לדברי שקר".

מזוז הבטיח ללוחמים ולהורים כי יכריע עוד לפני תום כהונתו בין שתי אפשרויות: האחת, להיעתר לבקשת נציגי הלוחמים והמשפחות השכולות ולהגיש כתב אישום נגד בכרי. השנייה, להצטרף מתוקף סמכותו להליך הערעור שהגישו כמה מהלוחמים לבית המשפט העליון ולהשמיע את דברו. נציגי הלוחמים והמשפחות השכולות מתנגדים להצטרפות מזוז לערעור. לדברי אחד מהם, בהצטרפות להליך האזרחי שהגישו חמשת הלוחמים לבית המשפט העליון לא יהיה ממש כדי לנקות את הלוחמים מההאשמות הכבדות, והדרך היחידה לברר את העניין היא באמצעות בירור משפטי במישור הפלילי, שיירד לשורש העובדות.

מקור: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1140095.html

מקור ואשכול: http://rotter.net/forum/scoops1/37320.shtml


הנה לנו. מזוז אכן הכריע לפני סוף כהונתו. הוא לא יתבע את בכרי. מעניין, למה?



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות