אפליקציית אייפון לפורום סקופים  |  אפליקציית אנדרואיד לפורום סקופים  |  אפליקציית WindowsPhone לפורום סקופים

גירסת הדפסה          
קבוצות דיון גילוי מסמכים נושא #5244 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 5244   
yeshivaboy
גולש אורח
   12:53   23.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

ברוך מרזל מאשים! - הסרט המלא לצפייה און ליין!  

 
   עבר עריכה לאחרונה בתאריך 03.09.11 בשעה 12:07 על-ידי פילוביץ שחף (מפקח)
 
בס"ד



לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב


shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
5932 הודעות 17:13 11.12.03

12. בינתיים יצאו מספר סרטים חדשים

ובראשם הסרט מכינוס הרבנים הגדול לזכר הרב כהנא לפני שנה
http://www.kahane.info/multimedia/rabbanim.html



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  עוד פרי באושים של אוסלו: 3 חיילים נהרגו הערב@ פילוביץ שחף 24.01.03 04:49 1
     לו מנהיגינו היו מיישמים הלכה למעשה את מה... פילוביץ שחף 24.01.03 10:02 5
         לבנון של 82 = עזה/יו''ש של 2003....!!!! פילוביץ שחף 24.01.03 10:42 6
         ''לא מאמין לבתי המשפט''..................... פילוביץ שחף 06.04.03 00:35 13
     ברוך מרזל:בגצ נשאר סניף של מרצ-בתגובה לבייני פילוביץ שחף 15.05.03 23:14 16
  אני מאשים'' של מרזל: נגד השמאל ומערכת המשפט!! פילוביץ שחף 24.01.03 06:06 2
     ''גאון נדיב- ואכזר''. על כשלונו של ההדר=הימין פילוביץ שחף 24.01.03 06:39 3
         גילויים חדשים בפרשת מדחת יוסוף....!! פילוביץ שחף 24.01.03 07:10 4
             אסור לשכוח את קבר יוסף בכלל ומדאחת יוסף בפרט! פילוביץ שחף 20.04.03 18:57 15
                 בג''צ 7232/01 מהדי יוסוף ו-6 אח' נ' ממש' ישראל פילוביץ שחף 30.06.03 19:02 19
                     מכתב המינוי לועדת ''יה-יה'' נעלם כלא היה !!! פילוביץ שחף 02.07.03 19:30 21
                         כתבה בנושא היעלמות כתב המינוי................ פילוביץ שחף 03.07.03 00:10 23
                             להלן: תצהיר של אל''מ יוסי אדירי שהמדינה צרפה.. פילוביץ שחף 03.07.03 10:11 24
                     להלן: עתירה למתן צו על תנאי בג''ץ 7232/01 פילוביץ שחף 02.07.03 22:06 22
                     טיעונים שהועלו על ידי ב''כ העותרים ב-30.6.03 פילוביץ שחף 03.07.03 22:54 25
                         בג''צ דוחה עתירה להקמת וו''ח לאירועי קבר יוסף פילוביץ שחף 20.07.03 19:48 28
                             להלן: פרוטוקול החלטת הבג''צ.................. פילוביץ שחף 20.07.03 20:13 29
                                 !! פרוטוקול החלטת בג''צ ככתבו וכלשונו !! פילוביץ שחף 20.07.03 23:16 30
                             מרחב ההתערבות של בג''צ קטן מאוד............... פילוביץ שחף 20.07.03 23:45 31
             ערוץ 7: ''אהוד ברק אחראי להפקרת מדחת יוסף'' פילוביץ שחף 24.09.03 09:39 33
                 הכתבה ב-7 בצרוץ מסמך הטיעונים של עו''ד דנינו!! פילוביץ שחף 24.09.03 19:48 34
                     איפה מסירות הנפש....?? פילוביץ שחף 21.10.03 02:47 39
                         מדינת ישראל מאבדת את סיבת קיומה. פילוביץ שחף 29.11.03 18:06 48
                 בקרוב, סרט דוקומטרי על פרשת מדאחת יוסף ז''ל הי''ד פילוביץ שחף 12.05.04 11:13 97
                     הערב, עכשיו סרט דוקומנטרי על על הפקרת הלוחמים בקבר-יוסף פילוביץ שחף 17.07.04 20:59 103
             העובדה שחבורת הפיקוד העליונה של צה''ל: מופז,איתן,גנץ.... פילוביץ שחף 12.03.04 08:08 90
             האלוף בני גנץ היה אז בדרגת תא''ל, מפקד אוגדת איו''ש.... פילוביץ שחף 07.05.04 19:47 96
     בחייהם ובמותו, מדאחת יוסף לא היה הקורבן היחיד בקבר יוסף פילוביץ שחף 17.07.04 04:57 101
  מתוך אתר חרות על רצח רבין חשוב לקרוא !!!! פילוביץ שחף 24.01.03 19:52 7
     רה''מ :הערבים הרסו כמעט כליל את קבר יוסף בשכם פילוביץ שחף 23.02.03 14:38 11
         ''נמשך הרס קבר יוסף...'' !! פילוביץ שחף 05.03.03 01:30 12
             קבר יוסף - האם קבר שייח' ?? פילוביץ שחף 28.07.03 08:06 32
                 לפעול לפי המודל של בן-גוריון................. פילוביץ שחף 16.10.03 17:49 37
                     ''לשוב ולכבוש את קבר יוסף'' פילוביץ שחף 20.10.03 09:01 38
         ערבים פוצצו את כיפת קבר יוסף בחשאי לפני שבועות אחדים!! פילוביץ שחף 07.03.04 05:47 87
     תשובת ראש הממשלה שרון לזכותנו על קבר יוסף !! פילוביץ שחף 15.12.03 08:38 70
         דברי כנסת ישראל בנושא קבר יוסף......... פילוביץ שחף 15.12.03 11:31 71
  השופט חשין אישר את התקליטור ''אני מאשים'' !! פילוביץ שחף 25.01.03 20:48 8
     ברוך מרזל עכשיו בערוץ 2 !!! 22.2.03 @ פילוביץ שחף 23.02.03 13:11 10
  סנדיי טיים: יוזמה מדינית סודית של שרון !! פילוביץ שחף 26.01.03 07:05 9
  ברוך מרזל ואיתמר בן-גביר למועצת עירית ירושלים פילוביץ שחף 08.04.03 00:56 14
  מרזל בתגובה לח''כ רן כהן: אוכיח צדקתי בבית .. פילוביץ שחף 30.05.03 15:32 17
     נעם פדרמן ''שרון בוגד'' :אשמח לעמוד למשפט !!! פילוביץ שחף 01.06.03 08:21 18
         הבסיס המשפטי למעצר מנהלי................. פילוביץ שחף 30.11.03 07:23 50
             שר הבטחון חתם על מעצרו המינהלי של נעם פדרמן!! פילוביץ שחף 30.11.03 07:29 51
                 האם מוסמך שר הבטחון להוציא צו מעצר מינהלי?? פילוביץ שחף 30.11.03 07:34 52
                     המשפט היא המשפט המקובל (common law) כמו...... פילוביץ שחף 30.11.03 07:46 53
                 להציל את נעם פדרמן........... פילוביץ שחף 30.11.03 08:07 54
                     קבלת אסיר בבית סוהר = עציר מינהלי............ פילוביץ שחף 30.11.03 08:11 55
                         אזרחות: גבולות בדמוקרטיה / ע''מ 235- 229 פילוביץ שחף 30.11.03 08:14 56
                             למעשי רצח מתועבים. ויש לשקול אלטרנטיבות...... פילוביץ שחף 30.11.03 08:16 57
                                 אהרון ברק: מעצר מינהלי = בבטחון המדינה !! פילוביץ שחף 30.11.03 08:32 58
                                     החוברת בגללה נעם פדרמן נזרק למעצר מנהלי !! פילוביץ שחף 30.11.03 18:32 60
                                         חשיפה: השמאל הקיצוני אימץ את החוברת נ' חקירות השב''כ.... פילוביץ שחף 30.04.04 05:34 95
                     ח''כ דוד אזולאי:באמצעות חסיון אפשר לחסל כל אחד פילוביץ שחף 30.11.03 09:10 59
                         ''אם חלילה ימות מי יתן את הדין על כך?'' פילוביץ שחף 04.12.03 20:50 62
                             משה פייגלין שלח מכתב רשמי לשר הביטחון מופז !! פילוביץ שחף 07.12.03 02:34 64
                                 ''נעם פדרמן = בלון ניסוי !!'' פילוביץ שחף 07.12.03 13:32 65
                                     ח''כ גלאון קראה לשחרר את פדרמן ממעצרו המנהלי פילוביץ שחף 10.12.03 13:40 67
         אחמד טיבי שקרן , עד שקר בבית משפט = נועם פדרמן !! פילוביץ שחף 23.01.04 18:44 83
         אלישבע פדרמן זועקת לעזרה פילוביץ שחף 17.03.04 14:08 91
         האתר של הלמו מפרסם את הסרט של פדרמן! פילוביץ שחף 04.04.04 01:30 93
     תחת הסיסמא: ''דיכטר משחרר מחבלים ועוצר יהודים פילוביץ שחף 04.01.04 08:41 77
  פילו, אתה רוצה לאמר שכרמי גילון קשור לרצח.... פילוביץ שחף 01.07.03 15:40 20
  האשכול על חשיפת פרשת מדאחת יוסף ''נעלם''!! פילוביץ שחף 04.07.03 00:58 26
     האשכול שפתחתי בשנית עם אותה כותרת שלעיל...... פילוביץ שחף 06.07.03 13:34 27
  חשיפה: פעילי כהנא מפעילים אתר עברי חדש....... פילוביץ שחף 12.10.03 03:55 35
     החוברת שהכניסה את פדרמן למעצר מנהלי-באינטרנט פילוביץ שחף 05.11.03 23:01 40
         מ.צ.ב: מסמך מחדר חקירות השב''כ.............. פילוביץ שחף 06.11.03 14:14 43
     היום לפני 13 שנה נרצח הרב מאיר כהנא ז''ל הי''ד פילוביץ שחף 06.11.03 05:56 42
         אתר פוליטי: האם ''יד נסתרת'' העלימה הודעת...... פילוביץ שחף 11.11.03 13:00 44
         האלמנה ליבי כהנא:תחזיות הרב כהנא התרחשו!! פילוביץ שחף 12.11.03 14:02 45
     בנימין זאב כהנא הי''ד לערוץ 7: השב''כ רצח את אבי, מכתב. פילוביץ שחף 24.01.05 13:57 104
  מרזל ובן-גביר לבג''צ:מדוע אורי אבנרי לא נענש? פילוביץ שחף 12.10.03 16:38 36
  כותרת הסרט/הראיון עם איתן הבר בסרט של רבין... פילוביץ שחף 06.11.03 01:13 41
  דרישה לעונשים כבדים לראשי ערוץ 7 פילוביץ שחף 18.11.03 23:15 46
     היועמ''ש הורה לפתוח בחקירה נגד אתר ערוץ 7 פילוביץ שחף 27.11.03 18:47 47
  לראשונה: סימון סחורות המיוצרות ב''שטחים'' פילוביץ שחף 30.11.03 06:56 49
  ח''כ יהלום: ניצב איילון שיבש ראיות !! פילוביץ שחף 02.12.03 14:03 61
  המחתרת היהודית: כך נכשלה החקירה !! פילוביץ שחף 05.12.03 15:45 63
  ראש מועצת מטה בנימין מוכן להקריב את חייו..... פילוביץ שחף 09.12.03 12:02 66
     עצומה: להעמיד שוטר היס''מ לדין !! פילוביץ שחף 04.01.04 09:01 78
     י מ י ת + ל ב נ ו ן = י ש '' ע..........? פילוביץ שחף 01.04.04 05:04 92
     ''מפת הדרכים שוללת עקירת מאחזים'' פילוביץ שחף 11.04.04 10:56 94
  אתר kahne.info מפרסם שיר על רבין !! פילוביץ שחף 11.12.03 22:36 68
     ''מעריצי כהנא שרים לרבין !!'' פילוביץ שחף 14.12.03 13:58 69
     בנימין כהנא הי''ד חשד שאביו נרצח במסגרת קונספירציה! פילוביץ שחף 27.01.04 07:52 85
  אביעד ויסולי מגיש תלונה למשטרה............. פילוביץ שחף 15.12.03 16:46 72
     אלה שמעל לחוק / אביעד ויסולי פילוביץ שחף 16.12.03 12:47 73
  יוסי בן ברוך זוכה ושוחרר !! פילוביץ שחף 23.12.03 20:29 74
     הכרעת הדין............... פילוביץ שחף 23.12.03 20:37 75
  מבחן התוצאה !! פילוביץ שחף 22.02.07 03:43 105

     
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   04:49   24.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. עוד פרי באושים של אוסלו: 3 חיילים נהרגו הערב@  
בתגובה להודעה מספר 0
 
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 24.01.03 בשעה 04:51
 
3 הרוגים בפיגוע סמוך לחברון
כ' בשבט תשס"ג, 23 בינואר 2003 (20:59)

3 ישראלים נרצחו בפיגוע ירי מדרום לקרית ארבע בצומת הכבשים. ככל הנראה, חולית המחבלים הגיחה מכיוון מערב וירתה בישראלים.

צוותים של מד"א שהגיעו למקום טיפלו בנפגעים שנפצעו פצעים אנושיים, אולם פעולות ההחייאה לא הצליחו.

כוחות צה"ל הוזעקו למקום הפיגוע ופתחו בסריקות אחר היורים, אך אלה כבר הצליחו להימלט לכפר יאטה הסמוך.

החמאס נטל אחריות על הפיגוע. בכרוז שהופץ בתחנות הטלוויזיה המקומיות בחברון נאמר כי הזרוע הצבאית של הארגון, עז-א-דין אל קאסם, היא שביצעה את הפיגוע.

מחקירת הפיגוע עולה, כי את הפיגוע ביצעו שני מחבלים שארבו לישראלים מדרום לכביש. הם פתחו באש לעבר הישראלים ולאחר שהרגו אותם נמלטו ברגל לכיוון יאטה.

כוחות צה"ל בסיוע גששים ממשיכים כעת בסריקות בכפר יאטה.

בעקבות הפיגוע בחברון פונה ח"כ צבי הנדל מהאיחוד הלאומי לרה"מ בדרישה שלא לעשות עכשיו שיקולי בחירות ולהורות מיד לצה"ל למחוק את השכונה ממנה יצאו הרוצחים, ומאידך לבנות שכונה יהודית חדשה באזור חברון, כתשובה ציונית הולמת.

"בכך" מוסיף הנדל "נשיב גם את כושר ההרתעה שאבד לישראל במלחמת אוסלו".

יו"ר חירות ח"כ מיכאל קליינר אומר בתגובה לפיגוע ליד בית חגי דרומית לחברון, בו נהרגו שלושה ישראלים, כי "הפיגוע הוא תוצאה ישירה של היעדר תגובה ישראלית מוחצת אחרי שורת הפיגועים הקודמים באזור חברון".

קליינר מוסיף כי "רה"מ עסוק בהקמת מדינה פלשתינית ואין לו פנאי, כנראה, למאבק בטרור הגובה מאיתנו חיי יהודים כמעט מידי יום".


מאז ה-15 בנובמבר נהרגו ונרצחו בחברון ובסביבתה 22 חיילים ואזרחים. ב-15 בנובמבר נהרגו 12 לוחמים, אנשי מג"ב ואנשי כיתת הכוננות של קרית ארבע בפיגוע בציר המתפללים. ב-12 בדצמבר נהרגו חייל וחיילת מהמשטרה הצבאית בפיגוע ירי, בעת שעמדו בעמדה בתוך העיר. בסוף דצמבר נהרגו עוד 4 תלמידי ישיבה בחדירת מחבלים ליישוב עתניאל. ב-17 בינואר נהרג אזרח, בנסיון של
מחבלים לחדור לבית של מתיישבים בגבעת החרסינה בחברון.
http://www.a7.org/news.php?id=43338

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   10:02   24.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  5. לו מנהיגינו היו מיישמים הלכה למעשה את מה...  
בתגובה להודעה מספר 1
 
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 24.01.03 בשעה 10:06
 
שנדרש, לקיום בטחונה של מדינת ישראל בכלל ועם ישראל בפרט,
לא היו נרצחים לנו מעל ל- 700 נפש, וחיילנו לא היו
נכנסים למלכודת...:-
http://images.maariv.co.il/cache/NP_0.html?1043308809480

@ לו מנהיגינו בכלל וראש ממשלתנו אריאל שרון בפרט, היה/יו
שומע/ים לעיתונאי חגי הוברמן, ומיישם/ים הלכה למעשה את מה
שכתב בכתבתו : "לא להפסיק לפני איסוף כל הנשק...".
מחודש אפריל 2002, לא היו נרצחים לנו עוד יהודים...@


@ לו מנהיגינו בכלל וראש ממשלתנו אריאל שרון בפרט, היה/יו
"מחסלים/אוספים את כל המחבלים בכלל ואת עראפת בפרט, מעלים
אותם על משאיות לנמל "עזה" ומשם לספינות להעברתם מאין שבאו-
לטוניס, לא היו נרצחים לנו עוד יהודים...@

מבחן התוצאה.
פ"ש




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   10:42   24.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  6. לבנון של 82 = עזה/יו''ש של 2003....!!!!  
בתגובה להודעה מספר 5
 
amit
חבר מתאריך 22.4.02
599 הודעות 10:20 24.01.03

החמאס מדווח על שיגור 16 רקטות קסאם 2...!!

בכיר בגדודי עז אלדין אלקסאם התקשר הבוקר לסוכנויות הידיעות, ואמר כי אנשי החמאס שיגרו 16 רקטות מסוג "קסאם 2" לעבר "גדרות" (הכוונה לשדרות" ואשקלון.

לדברי איש החמאס, הרקטות שוגרו "בתגובה לפשעים הציוניים ברצועת עזה, ובינהם הריסת ביתו של השהיד מסעוד עיאד".

טריויה: קסאם 2 - מגיעה לטווחים של 5-8 ק"מ. הרקטה מכילה 3-4 ק"ג
חומר נפץ.

מסעוד עיאד - היה סא"ל בכוח 17, מרצועת עזה. התעסק ביצור מרגמות
באכוונת החזבאללה. הוא היה הפלסטיני הראשון שחוסל ע"י מסוקי צה"ל (פברואר 2001).

"ההסטוריה של אז זה האקטואליה של היום"
$$$$$$$$$$$
עראפת של 82 בבירות הוא אותו עראפת של 2003, טילי ס.א.6 של
82 הם אותו טילי קאסם של 2003...@

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   00:35   06.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  13. ''לא מאמין לבתי המשפט''.....................  
בתגובה להודעה מספר 5
 
דקטרין
חבר מתאריך 15.4.02
2059 הודעות 23:49 05.04.03

''לא מאמין לבתי המשפט''

אפתח בקביעה נחרצת, בלי להצטעצע בניסוחים דיפלומטיים:
אין לי שמץ של אמון בהחלטת בית המשפט בנושא זיכויו של אבישי
רביב. זה היה משפט מבוים, זה היה משפט מזויף, זה היה משפט
מסולף מיסודו. פסק הדין, זיכויו המוחלט של רביב, נקבע מראש,
וכל התהליך המשפטי התנהל במטרה לשרת את היעד הזה.

השופטים, אני משוכנע בכך מעבר לכל ספק, קיבלו צו 8 להציל את
מפעיליו של אבישי רביב, כרמי גילון ואלי ברק, ועלפי הנחיה זו
ניהלו את המשפט.

זו לא מסקנה בדיעבד. את האמון במשפט איבדתי מרגע שהוא התנהל
בדלתיים סגורות. תנאי יסודי לחשיפת האמת היא שזיפתו לעין השמש,
ולא החבאתו במסתרים תוך הוצאת פרוטוקולים מצונזרים וערוכים
מהדיונים. הגיוני שחלק קטן מהדיונים, בעיקר אלו שבהם יידונו
היבטים מבצעיים, יתנהלו בדלתיים סגורות. אבל כל המשפט(למעט
שני דיונים) ?

נביא דוגמה אופיינית אחת לגיחוך שבמשפט: ההתייחסות לעדותו של
אבישי רביב עצמו, בחקירתו בידי איש השב"כ "יוני" מיד אחרי רצח
רבין, כי שמע את יגאל עמיר אומר שברצונו לרצוח את רבין. נכון,
אמרתי - הודה רביב במשפטו - אבל שיקרתי. בית המשפט קבע כי הוא
מאמין לאבישי רביב כשהוא מעיד על עצמו כשקרן ...

דבר אחד ברור: בניגוד לדברי כל הפרשנים, פסק הדין לא "יהרוג"
את תיאוריית הקונספירציה. נהפוך הוא, התיאוריה קיבלה שלשום
תידלוק משמעותי. אחרי ממשלת רבין, היועץ המשפטי בן יאיר, והשב"כ
של כרמי גילון - גם ביתהמשפט הצטרף לרשימה.

חגי הוברמן, הצפה יום ד.

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   23:14   15.05.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  16. ברוך מרזל:בגצ נשאר סניף של מרצ-בתגובה לבייני  
בתגובה להודעה מספר 1
 
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 15.05.03 בשעה 23:34
 
shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
1877 הודעות 22:27 15.05.03
ברוך מרזל:בגצ נשאר סניף של מרצ-בתגובה לבייניש
פעיל תנועת "כך" שמחוץ לחוק תקף בחריפות את השופטת בייניש שפסלה אותו מלהיות ח"כ

פעיל תנועת "כך" שמחוץ לחוק, ברוך מרזל, תקף היום בחריפות את שופטת בית משפט העליון דורית בייניש, לאחר שפורסמו נימוקיה לפסול אותו כמועמד להיות ח"כ.

ההחלטה ניתנה לפני מספר חודשים, אך רק היום פורסמו נימוקי החלטתה של השופטת בייניש, שהיתה בין ארבעת השופטים שהצביעו נגד מרזל.
יצויין, כי שבעה שופטים הצביעו בעד ההיתר למרזל להגיש מועמדותו להבחר כחבר כנסת בממשלה הבאה.

בטיעוניה כתבה בייניש, כי דבר לא השתנה, מרזל נשאר טרוריסט כשהיה בעבר, והוא עדיין מחזיק בדעותיו של מנהיג תנועת "כך" הרב כהנא.

מרזל הגיב בחריפות על הפירסומים, ואמר את דעתו, "כי בית המשפט העליון נשאר סניף של מרצ. אומנם יש שופטים המסוגלים להתגבר על דעותיהם האישיות אך האסון הכי גדול הוא שעם ישראל הולך לסבול שופטים השייכים לשמאל
הקיצוני", אמר.

"בית משפט העליון העתידי בראשות בייניש הוא בית משפט שאין לו כל בושות וגבולות. שופטת שמסוגלת לאשר את בשארה ולפסול אותי, אסור לה להיות נשיאת בית המשפט העליון", הוסיף.

עוד אמר מרזל, כי בייניש כנשיאה תחריף את הקרע בעם ותהפוך את בית המשפט העליון לבית משפט שאינו מסוגל להתגבר על דעות אישיות.
(עתי"ם)
@ קישור לכתבה במעריב...:-
http://images.maariv.co.il/channels/0/ART/478/486.html

Hermon
חבר מתאריך 15.8.02
975 הודעות 22:48 15.05.03
1. בייניש תביא להורדת קרנו של ביהמ''ש העליון
האם אנו צופים בתהליך דומה למה שקרה במוסד הרבנות הראשית?
בחירתה של בייניש לנשיאת בית המשפט העליון, למרות שאין לה את שאר הרוח המיוחדת כמו לנשיאים קודמים, ולמרות שאינה נהנית מהערכה מיוחדת, תנחית מכת מוות ליוקרתו של בית המשפט העליון אשר יהפוך למוסד אפור ומנוון הפועל על פי אג'נדה פוליטית מאוד מסויימת.

הציבור יחדל להעריך את בית המשפט העליון, וזה סכנה לדמוקרטיה הרבה יותר ממתן האישור למרזל לרוץ לכנסת.

ברק, עם כל הביקורת כלפיו, הוא ללא ספק בעל היכולת להנהיג מהפכה חוקתית. בייניש לעומתו, עלתה לעליון לא בגלל שהיא טובה יותר אלא כי השתמשה בתפקידה הקודם בתור מקפצה לתפקיד, ויחד עם קשרים פוליטיים נכונים, עלה הדבר בידה למרות אפרוריותה.

ואין כס למשפט סנהדרין בציון השבויה (אצ"ג)
WWW.SANHEDRIN.INFO

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   06:06   24.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. אני מאשים'' של מרזל: נגד השמאל ומערכת המשפט!!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
מועמד 2 ברשימת חירות לכנסת מפיץ החל מהערב תקליטור, בו התקפה חריפה על "סוכנים זרים" שהשתלטו על הכנסת ועל "חבורה של שמאלנים קיצונים שהשתלטה על מערכת המשפט"
אפרת וייס

ברוך מרזל, מועמד מספר 2 ברשימת חירות לכנסת, מפיץ החל מהיום (ה') דיסק ב-200 אלף עותקים, תחת הכותרת "ברוך מרזל מאשים". בדיסק יוצא מרזל בהתקפה חריפה נגד אנשי השמאל, התקשורת, מערכת המשפט וחברי כנסת בישראל.

הוא מתייחס גם להסכמי אוסלו ואומר: "מי נתן להם רובים? פושעי אוסלו - הגיע הזמן שתתנו את הדין. אתם צריכים לעמוד למשפט. צריך להקים ועדת חקירה". הוא ממשיך ואומר: "הם עדיין מוכנים ללכת למשא ומתן עם האוייב הרצחני. לא יכול להיות שהקבלן והמהנדס של ורסאי עומד לדין, ואלה שגרמו לאוסלו עדיין בכנסת. פרס, ביילין וגינוסר מוכרים את נשמתם לשטן".

מערכת המשפט על פי מרזל היא "חבורה של שמאלנים קיצונים שהשתלטה על כל המערכת שלנו. אין צדק במערכת הזו. חקירה נגד שרון תוך שבועיים גומרים, ואילו נגד ברק היא נמשכת חודשים".

מרזל לא חוסך את שבט לשונו גם מהתקשורת ומחברי הכנסת. "המאפיה השמאלנית היושבת בתוך הכנסת חושבת שאבא שלה נתן לה את המקום בכנסת. אלה סוכנים זרים כמו מוסי רז ויוסי ביילין. אנחנו נלמד אותם לקח, אנחנו נלמד את אחמד טיבי לקח. טיבי לא יכול לחרוץ ולגדף את קודשי ישראל וכולם ישתקו לו. טיבי לא יכול לצעוק על הרמטכ"ל וכולם ישתקו. התרגלו בכנסת לימין כמו מרגרינה, ימין שצועק כמה צעקות במליאה ואחר כך שותים מרק עם אחמד טיבי במזנון. אנחנו הולכים לעשות מהכנסת בית כנסת".

בדיסק מזכיר מרזל גם את מורו ורבו, מאיר כהנא.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2391294,00.html

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   06:39   24.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. ''גאון נדיב- ואכזר''. על כשלונו של ההדר=הימין  
בתגובה להודעה מספר 2
 
@ ''גאון נדיב - ואכזר''. על כשלונו של ההדר = מחנה הימין @

כשלונו של הימין בארצנו נובע בין השאר ממחדליו של הימין להפעיל כוח ושליטה, חוסר "אכזריות" בכל הקשור לניקוי האורוות והרחקת השמאל מעמדות המפתח בארצנו.
עוזי לנדאו, "יפה הנפש", נמנע מלהרחיק את מזרחי והאחרון ממשיך להתעלל באנשי הימין. מאיר שטרית אינו מעיז לנגוע בפרקליטות, ואין מחליפים את היועץ המשפטי. צמרת משרד החינוך, ראשי המערכת האקדמית, רשות השידור ואמצעי התקשורת ממשיכים לשרת את השמאל, ולפגוע בנאמני ישראל.

תאוותם של אנשי הימין "לזכות ברהביליטציה" מתקשורת השמאל, היא שגרמה לבגין להגרר לקמפ דיויד ולהרס ימית. היא שגוררת את שרון להכריז על מדינה פלשתינאית. והיא שהביאה את ביבי להסכם חברון.

הימין צריך לשנות את הכיוון, לחדול מהתנצלות, לחדול מלנסות לחזר אחרי התקשורת השמאלנית, בג"צ ו"בצלם". הימין צריך לממש את דרכו, ולהרחיק את המכשולים והמכשילים.

נסיונו של אריק שרון להקריב את נעמי בלומנטל, לא עלה יפה. והנה התקשורת מטפסת גם עליו עתה ולא תניח לו, כשם שלא הניחו לביבי. השמאל, כמו הטרור, מחפש את הנכנעים והחלשים. ואין חנופה וכניעה מועילים, ומשביעים את רעבונם.

על הימין להתאחד ולתמוך זה בזה. להוקיע את מפלגות השמאל והערבים. כמאמר המשורר, כדי להביא את הבשורה כראוי אין די בשלטון "גאון ונדיב", עליו להיות גם "אכזר". "ולכבוש את ההר"

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   07:10   24.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  4. גילויים חדשים בפרשת מדחת יוסוף....!!  
בתגובה להודעה מספר 3
 
_________

נחשף כי ג'יבריל רג'וב היה פעמיים בקבר יוסף, אך הותיר את מדחת יוסוף לדמם למוות.
_________

אופק מתתיאס

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת דנה אתמול בפרשת מדחת יוסוף. בני משפחתו
של יוסוף וועד הפעולה שקם בעקבות הפקרתו הציגו בפני חברי הוועדה ממצאים חדשים בפרשה, והם תבעו להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת הנושא.

לדברי ח"כ קרא, יוזם הדיון, לאחר הפגישה עם הרמטכ"ל תחזור הסוגיה
לוועדת החוץ והביטחון, והיא שתחליט אם יש להקים ועדת חקירה ממלכתית בנושא.

בעת הדיון בוועדה אמר ח"כ קרא כי יש בידיו עדויות חדשות באשר לאירועי קבר יוסף. לדבריו, על פי עדות חדשה של אחד ממפקדי המתחם, החיילים נלחמו שם, אך הם עשו זאת בניגוד לפקודה מפורשת מדרגים גבוהים יותר בצה"ל, ולפיה הם היו אמורים לא להילחם, אלא להניח לערבים לפרוק את זעמם על קבר יוסף. לדבריו, החידוש בדברי המפקד הוא שמהם אפשר להגיע למסקנה הגיונית וברורה שאילו צייתו החיילים לפקודה, ולא היו יורים לעבר הערבים התוקפים היו חיילים רבים נהרגים באירועי קבר יוסף. עובדה נוספת חדשה שהתבררה היא שג'יבריל רג'וב היה פעמיים בקבר, עובדה שלא הייתה ידועה עד כה. השאלה היא, לדברי קרא, מדוע לא חילץ רג'וב את יוסוף בפעם הראשונה? הרי מדחת יוסוף דימם במשך 4 שעות, וזאת עפ"י עדות הבחור שהיה לידו, ושמסר אותו בסופו של דבר לידי רג'וב. לו פינה אותו רג'וב בפעם הראשונה אולי היה מדחת יוסף עדיין בחיים, אמר. קרא אף האשים את המערכת הפוליטית האשמה חמורה על כך שבזמן האחרון קיבלו אלו שהיו מעורבים באירוע ושעדיין משרתים בקבע, קידום או צל"ש, וזאת, לדבריו, כדי "לסתום להם את הפה". הוא הוסיף כי באשר לאנשי הצבא שכן מוכנים לדבר, עליהם מפעילים אנשים ממערכת הביטחון לחץ שלא ידברו, או שיחזרו בהם מדבריהם.

מזכיר הממשלה גדעון סער אמר כי לדעתו העיתוי להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי קבר יוסף היום אינו נכון, אך הוא הציע להביא בעצמו את הדברים לרה"מ כדי שישקול שנית את החלטתו שלא להקים את הוועדה.

הוחלט כי יו"ר ועדת החוץ והביטחון דוד מגן וח"כ איוב קרא ייפגשו עם הרמטכ"ל רב אלוף שאול מופז כדי לדון עמו בנושא, וכי ההצבעה אם להקים ועדת חקירה תהיה אחרי פגישה זו.

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   18:57   20.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  15. אסור לשכוח את קבר יוסף בכלל ומדאחת יוסף בפרט!  
בתגובה להודעה מספר 4
 
Onln
חבר מתאריך 5.11.02
3116 הודעות 16:07 20.04.03
7. שלילי. בתנ''ך נכתב במפורש היכן נטמן יוסף.
בתגובה להודעה מספר 6
מידע נוסף:
http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/alitsor-1.htm

@ תמונת קבר יוסף לפני ואחרי... @


מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   19:02   30.06.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  19. בג''צ 7232/01 מהדי יוסוף ו-6 אח' נ' ממש' ישראל  
בתגובה להודעה מספר 15
 
בג"צ 7232/01 מהדי יוסוף ו-6 אח' נ' ממשלת ישראל-
טענת הפקרתו של פצוע בקבר יוסף.

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   19:30   02.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  21. מכתב המינוי לועדת ''יה-יה'' נעלם כלא היה !!!  
בתגובה להודעה מספר 19
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 18.10.03 בשעה 08:53 בברכה, פילוביץ שחף
 
ועדת בדיקה- "יה-יה" = מדאחת יוסף ז"ל הי"ד !!

@ מצ"ב תכתובת בין בא כוחם של העותרים בבג"ץ 7232/91
מהדי יוסף ו-11 אח' נ' ממשלת ישראל.

@ להלן:
1. מכתב מתאריך 27.1.03 ששלח עו"ד דנינו ל עו"ד
שי ניתן-מחלקת בג"צים ככתבו וכלשונו.
2. שימו לב לנאמר בסעיף 3 במכתב זה-בקטע המודגש.

@ להלן:
1. מכתב תשובה למכתב שלעיל שנשלח בתאריך 27.1.03
לעו"ד דנינו- בא כוחם של העותרים ככתבו וכלשונו.
2. שימו לב לנאמר בסעיף 1 בקטע המודגש בוא נאמר
שהוא אינו יכול למסור לו את תוכנו של מכתב המינוי,
ואילו בסעיף 3 במכתב זה הוא אומר שהמכתב נעלם...!!


מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   00:10   03.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  23. כתבה בנושא היעלמות כתב המינוי................  
בתגובה להודעה מספר 21
 
חשיפה: לאן נעלמה ההוראה להקמת ועדת החקירה הנוגעת
למדחת יוסף?
יום חמישי, ג' בתמוז תשס"ג, 03.07.2003
מאת: שחף פילוביץ.

תחנה ראשונה: החייל מדחת יוסף נהרג בקבר יוסף:

"שוטר משמר הגבול, רב שוטר מדחת יוסף, בן 19 מבית ג'אן, נהרג בשבת במהלך קרבות קשים סביב קבר יוסף בשכם. יוסף היה פצוע במשך יותר מארבע שעות, אולם צה"ל לא הצליח לפנותו ולמתחם הקבר לא הוכנסו כוחות חילוץ מחשש לנפגעים נוספים."
(ידיעות אחרונות, 30.09.00)

תחנה שנייה: וועדת חקירה מטעם צה"ל המנוגדת לדעת המשפחה:

"ועדת החקירה, שבדקה את האירועים בקבר יוסף, שבהם מת מפצעיו חייל מג"ב מדחת יוסף, קבעה שמפקדי צה"ל פעלו כהלכה. משפחת יוסף: "אנחנו דוחים לחלוטין את מסקנות ועדת החקירה""
(ידיעות אחרונות, 13.11.00)

לאחר אי הסכמת המשפחה על תוצאות וועדת החקירה מטעם צה"ל, הוחלט על הקמת ועידת חקירה ממשלתית - ועדת חקירה שמישהו מנסה כיום למנוע את מינוייה.

תחנה שלישית: העלמות כתב מינוי וועדת החקירה:

מצורף מכתב מתאריך 27.1.03 ששלח עו"ד דנינו ל עו"ד שי ניתן-מחלקת בג"צים. שימו לב לנאמר בסעיף 3 במכתב זה-בקטע המודגש:
http://polity.up.co.il/

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   10:11   03.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  24. להלן: תצהיר של אל''מ יוסי אדירי שהמדינה צרפה..  
בתגובה להודעה מספר 23
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 20.09.12 בשעה 08:26 בברכה, פילוביץ שחף
 
לתגובתה/הודעה משלימה כנספח מש/2 המצ"ב ככתבו וכלשונו !!

אל"מ יוסי אדירי שימש באותה מחדל/טרגדיה,
כמפקד חטיבת שומרוןבצה"ל, דהיינו בתחילת חודש
אוקטובר 2000.

להלן: התצהיר בנחתם בפני עו"ד רונן הירש !!


מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   22:06   02.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  22. להלן: עתירה למתן צו על תנאי בג''ץ 7232/01  
בתגובה להודעה מספר 19
 
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 02.07.03 בשעה 22:08
 

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   22:54   03.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  25. טיעונים שהועלו על ידי ב''כ העותרים ב-30.6.03  
בתגובה להודעה מספר 19
 
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 03.07.03 בשעה 22:56
 
בבג"צ 7232/01.

@ להלן:
טיעונים שהועלו על ידי ב"כ העותרים, עו"ד דנינו, בדיון
שהתקיים ביום 30.6.2003.

"השאלות המרכזיות" !! "תמצית טענות העותרים" !!

"מי שנתן את ההוראה - לנמנע מהפעלת כוח צבאי לחילוץ המנוח
מדחאת יוסף ז"ל - לא היה גורם פיקודי-צבאי." !!

"אי הרלוונטיות של התחקיר המבצעי שנערך ברשותו של האלוף
במיל' יורם יאיר המכונה "יה-יה". !!

"הרמטכ"ל {שאול מופז} שנוכח בארוע ציין
במפורש שבעת האירוע הוא עצמו שוחח בטלפון עם הפלשתינאים
והבין משיחתו זו, ואני מצטט {נספח 2 לעתירה}
"שהיכולת שלהם להגיע לשם היא לא מעשית והם ניסו למשוך זמן."

במאמר מוסגר יצויין כי...:-
"כל פניותנו לקבלת כתב המינוי של צוות החקירה הצבאי
לא נענו- רק לאחרונה קבלנו תשובה שכתב המינוי "נעלם"....!!

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   19:48   20.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  28. בג''צ דוחה עתירה להקמת וו''ח לאירועי קבר יוסף  
בתגובה להודעה מספר 25
 
בג"צ דוחה עתירת "אכפת" להקמת וועדת חקירה לאירועי קבר יוסף.
יום ראשון, 20 יולי 2003 / כ' בתמוז תשס"ג



בשעה זו נמסרה לתנועת "אכפת" ולמשפחתו של החייל מדחת יוסף ז"ל החלטת הבג"צ לדחות באופן רשמי את בקשתם לפתוח בבדיקה של וועדה חקירה ממלכתית את אירועי קבר יוסף.

מעיון ראשוני לגבי החלטת הגב"צ עולה כי הטענה העיקרית של בית המשפט היא שהעניין נבדק ונחקר בעבר בוועדה צבאית (ועדת י'ה-י'ה) האלוף יורם יאיר.

שרה דורפמן מעמותת "אכפת" קובעת כי כל עוד הדרג המדיני קרי אהוד ברק לא נחקר הפרשה עדיין לא הסתיימה והחקירה טרם מוצתה.
http://www.a7.org/news.php3?id=55960

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   20:13   20.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  29. להלן: פרוטוקול החלטת הבג''צ..................  
בתגובה להודעה מספר 28
 


מצ"ב הקישור לקיראת פרוטוקול החלטת הבג"צ,
כפי שמופיע באתר האינטרנט של הרשות השופטת-בית משפט העליון.
http://62.90.71.118/

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   23:16   20.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  30. !! פרוטוקול החלטת בג''צ ככתבו וכלשונו !!  
בתגובה להודעה מספר 29
 
שימו לב ל...:-
דף 13- השופטים משקרים:"כי לא מצאנו בחומר שהונח בפנינו
אינדיקציה כלשהי לטיעוני העותרים שלפיהם הגורם שנתן את ההוראה
שלא להפעיל את תכנית "כותונת הפסים" היה גורם מדיני ולא צבאי.."

{בא כוח העותרים, דיווח בע"פ ובכתב/עדות, שהיו מעורבים גורמים
מהדרג המדיני !!}
דף 14- השופטים התעלמו ממהות העתירה "כי הארוע יחקר..."
{בא כוח העותרים בעתירתו בכלל ובתשובתו למשיבה בפרט, ציין
במפורש שאינו מבקש שהארוע יחקר, אלא שהשאלות שנשארו ללא
מענה תחקרנה} להלן השאלות...:-
1. מי נתן את ההוראה לא להפעיל את תכנית "כותנת הפסים"??
2. מה היו שיקוליו??
3. כיצד ניתנת הוראה כזאת לאור לקחי העבר??

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   23:45   20.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  31. מרחב ההתערבות של בג''צ קטן מאוד...............  
בתגובה להודעה מספר 28
 
בג"צ דחה העתירה להקים ועדת חקירה בנושא מותו של מדחאת יוסוף
משפחתו של יוסוף, שנהרג בקבר יוסף בשכם, וקצינים בכירים במיל',
דרשו להקים ועדת חקירה לבחינת נסיבות מותו; בג"צ קבע כי "מרחב
שיקול הדעת של הממשלה שלא להקים ועדת חקירה גדול מאוד", ואילו
מרחב ההתערבות של בג"צ קטן מאוד.
עודכן: 23:08 20/07/2003 | נועם שרביט | noam@nfc.co.il

הופקר? מדחאת יוסוף ז"ל

בית המשפט הגבוה לצדק דחה (יום א', 20.7.03) את עתירתם של משפחת לוחם מג"ב, סמל מדחאת יוסוף ז"ל, 5 קצינים בכירים במיל' ועמותת 'פצועים לא מפקירים', שדרשו להקים ועדת חקירה ממלכתית, לבחינת נסיבות מותו של יוסוף.

כזכור, בחודש אוקטובר 2001, התפרעו מאות פלשתינים סביב מתחם קבר יוסף בשכם, ותקפו את חיילי צה"ל ושוטרי מג"ב שהיו במקום. במהלך חילופי האש עם שוטרים פלשתינים, נפצע מדחאת יוסוף באורח קשה מירי פלשתיני, אולם הצבא לא הצליח לחלצו ממתחם הקבר, והוא התבוסס בדמו ומת מפצעיו.

מיד אחרי פציעתו של יוסוף, החל משא ומתן עם הפלשתינים במספר ערוצים מקבילים, במטרה לחלצו. ערוץ הקשר המרכזי בין הכוחות הישראליים לבין הכוחות הפלשתיניים, היה בין סגן ראש השב"כ לבין ג'יבריל רג'וב והגנרל חאג' איסמעיל.

הגנרל חאג' איסמעיל מסר לסגן ראש השב"כ שאמבולנס פלשתיני בדרכו לחלץ את יוסוף, וביקש מהכוחות הישראליים לגלות איפוק. בסופו של דבר, לא הצליח האמבולנס הפלשתיני להגיע אל המתחם מחמת ההמון הפלשתיני שצר עליו.

העותרים דרשו להקים ועדת חקירה ממלכתית לבחינת נסיבות האירוע, וכן כי שר הביטחון יורה לרמטכ"ל להוציא 'פקודת יום' לכלל חיילי צה"ל, המבהירה באופן גלוי וברור שהאירוע בקבר יוסף היה כשל מערכתי חד-פעמי, והמדגישה מחדש את המחויבות העליונה של צה"ל לכלל היסוד, הקובע כי "חייל יהיה נכון לעשות כל הדרוש ואף לסכן את חייו כדי להיחלץ לעזרת חבריו וכדי לא להשאיר חיילים פצועים בשדה הקרב".

בג"צ: התחקיר המבצעי של האירוע היה מקיף ויסודי

השופט יעקב טירקל, שכתב את פסק הדין, ציין כי לאחר האירוע נערך תחקיר בהוראת הרמטכ"ל דאז, על-ידי צוות בראשות האלוף במיל' יורם יאיר, תא"ל אלעזר שטרן ותא"ל יואב גלנט - "מפקדים בכירים בדרגות אלוף ותת אלוף, עתירי נסיון קרבי ופיקודי" - כהגדרת השופט טירקל.

התחקיר בחן 2 חלופות שעמדו בפני מפקדי צה"ל בעת האירוע: האחת, חילוצו של יוסוף באמצעות הפלשתינים; השניה, הפעלת כוח משוריין של צה"ל לשם ביצוע החילוץ, מה שיחייב כיבוש חלקים מהעיר שכם. התחקיר מצא כי החלופה שנבחרה היתה עניינית, ו"טריוויאלית בעיניי כל המפקדים הבכירים", מאחר והיתה חובה לפנותו בדרך המהירה האפשרית.

ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, ממנו דרשו העותרים להקים ועדת חקירה, דחה את הדרישה בטענה כי "האירועים נחקרו עד תום, וחקירה נוספת לא יהא בה כדי לשפוך אור נוסף על נסיבותיהם". גם דרישת העותרים מראש הממשלה הנוכחי, אריאל שרון, נדחתה.

בסוף שנת 2001 העלה ח"כ איוב קרא (ליכוד), את הדרישה על סדר יומה של הכנסת. ועדת המשנה לכוננות וביטחון שוטף, שהיא ועדת משנה של ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, החליטה שיו"ר הוועדה ישלח מכתב לראש הממשלה, לשר הביטחון ולרמטכ"ל, שבו יודגש כי רשויות הצבא "צריכים להבהיר לכל חייל בצה"ל שהערך על-פיו אין מפקירים בצה"ל פצוע בשטח - לא נפגם, וכי צה"ל, מפקדיו וחייליו, ימשיכו לעשות ככל אשר לאל ידם, תוך חירוף נפש במידת הצורך, כדי לחלץ פצוע משדה הקרב". עם זאת, לא החליטה הוועדה על הקמת ועדת חקירה.

השופטים: מרחב שיקול הדעת של הממשלה רחב מאוד

השופטים קבעו כי "מרחב שיקול הדעת של הממשלה שלא להקים ועדת חקירה גדול מאוד", ואילו מרחב ההתערבות של בג"צ בהחלטתה בעניין קטן מאוד, וייעשה "רק במקרים חריגים ונדירים ביותר... בהם יש לחקור את העניין על דרך של ועדת חקירה דווקא".

הגם שהשופטים סברו כי מקרה זה הינו אחד "המקרים החריגים והנדירים, שבהם יש מקום לשקול לחייב את הממשלה להורות על הקמת ועדת חקירה", בעיקר בשל החשיבות הציבורית שבחקירת נסיבות מותו של יוסוף, הרי שבשל ההיקף והיסודיות של התחקיר המבצעי שנערך, "יש מקום לומר שדווקא הדרך של תחקיר מבצעי שנבחרה לחקירת האירוע, היה בה סיכוי טוב יותר לבדיקה יסודית".

השופטים דחו את טענת העותרים, כי גורם מדיני ולא צבאי הוא שנתן את ההוראה לבחור בחלופת החילוץ השניה, וקבעו כי בפני המחליטים עמדה "דילמה מבצעית ולא דילמה ערכית".

השופטים אימצו את טענת נציג המדינה, עו"ד שי ניצן, לפיה 'פקודת יום' אינה הולמת את האירוע משום שהיא משמשת לציונם של "מאורעות בעלי חשיבות לאומית או צבאית כללית, ואיגרת הרמטכ"ל שהופצה, הולמת אותו יותר, משום שנועדה להתוות לצבא מדיניות ולהטמיע בו ערכים חינוכיים.

כן נקבע, כי לא נמצא בסיס לטיעון כי האירוע "משקף מגמה של הידרדרות" בגישת צה"ל בכל הנוגע ליישומו של "ערך הרֵעות".

בסיום דבריו, אמר השופט טירקל: "לבנו דווי על סמל מדחאת יוסף ז"ל. לבנו עם בני משפחתו, עם חבריו ועם אחיו לנשק. הכאב אין לו מרפא. מסקנותיו של צוות התחקיר אין בהן מרגוע לנפש המתייסרת בספקות. אולם, שורת הדין, שורת ההגיון - ואולי גם "שורת הרגש" - מצוות עלינו לומר לחקירה די".

את העותרים - מהדי יוסוף, סא"ל (מיל') יצחק זאוברמן, סא"ל (מיל') אורי פיליפין, סא"ל (מיל') פרופ' ישראל הרשקוביץ, סרן (מיל') ישראל צוברי, סמ"ר (מיל') ליאור ניסים ועמותת פ.ל.מ. (פצועים לא מפקירים) - ייצגו עורכי הדין דויד דנינו ונועם שובל.

בג"צ 7232/01 מהדי יוסוף ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-27239-00.html?tag=23-40-59

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   09:39   24.09.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  33. ערוץ 7: ''אהוד ברק אחראי להפקרת מדחת יוסף''  
בתגובה להודעה מספר 4
 
"אהוד ברק אחראי להפקרת מדחת יוסף"
09:05, 24 ספטמבר 2003 / כ"ז באלול תשס"ג

לראשונה מפנה בן משפחתו של לוחם מג"ב מדחת יוסף ז"ל אצבע מאשימה
ישירה כלפי ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, וטוען "מופז
אמר לנו שברק הוא שנתן את ההוראה להפקיר את מידחת".


עד כה התבטאו בני משפחתו של לוחם משמר הגבול מידחת יוסף, שנרצח בידי פורעים ערבים בקבר יוסף, נגד המערכת הפוליטית באופן מעורפל. אתמול, לראשונה, בשיחה שקיים עם כתב ערוץ 7 שמעון כהן, מאשים מהדי יוסף, אחיו של מידחת ז"ל באופן ישיר את אהוד ברק באחריות למחדל.


האח, מהדי יוסף מספר על פגישה אישית שהתקיימה ביום בו הגיעה לבית משפחה יוסף משלחת צבאית בראשותו של הרמטכ"ל דאז שאול מופז. בפגישה שהתקיימה בימי האבל על הרצחו של מידחת, כזכור, החזירו בני משפחת יוסף למופז באקט מחאתי לפני צלמי העיתונות את פנקסי המילואים שלהם.

בסיומה של הפגישה, מספר מהדי, לאחר שנציגי התקשורת עזבו את המקום, ביקש מופז לשוחח בחדר צדדי. "אמרתי לו שאין מה לומר יותר, את כל מה שהיה לנו שפכנו מול העיתונאים. ואז הוא אמר לי שמה שהוא רוצה לומר הוא משהו חשוב ודחוף שאותו הוא יוכל לספר לנו רק בחדרי חדרים. נכנסנו לדירה, אני הוא ואבא שלי ושם הוא (מופז) אמר לנו 'תראו, זה לא אני'.

אמרתי לו שאני יודע למה הוא רומז, אבל אני מבקש שיגיד לי מי היה האחראי. ואז הוא אמר לי 'ברק. ברק הוא שנתן לי את הפקודה'".

בשיחתו מספר מהדי שמופז לא העריך בדבריו לבני המשפחה את הסיבות שהביאו להחלטתו של ברק שלא להשתמש בכוח צה"ל שהיה מוכן לפעולת "כתונת פסים" לחילוץ הנצורים במתחם הקבר.

"אמרתי למופז", ממשיך ומספר מהדי "שתפקידו עכשיו לקום, להוריד את הדרגות ולומר את האמת שלו ולהתקבל כמורם מעם, אבל הוא ענה לנו שלא יוכל לעשות זאת כי הוא עדיין בתפקיד".

מהדי יוסף מספר כי בחדר נכחו באותה שעה ארבעה - מופז, מהדי עצמו, רעייתו ואביו.

כתבנו ביקש כבר אתמול את תגובת שר הביטחון לדברים, אולם עד כה לא הועברה כל התייחסות מלשכתו.

בימים אלו החלו בני משפחתו של מידחת יוסף בהליך משפטי אזרחי נגד מח"ט הגזרה באותם ימים יוסי אדירי. אדירי נתבע על אחריותו האישית להפקרתו של מידחת בסכום של חמישה מיליוני שקלים, "לא בשביל הכסף כמובן", אומר מהדי, "אלא כדי שהלחץ יתגלגל ויופעל כלפי מעלה. כשהלחץ המשפטי יהיה על הכיס האשמה תעבור מהמח"ט לאלוף הפיקוד והלאה עד לחשיפת האחראי האמיתי, אהוד ברק", דברי האח. (ש)
http://www.a7.org/news.php?id=61261



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   19:48   24.09.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  34. הכתבה ב-7 בצרוץ מסמך הטיעונים של עו''ד דנינו!!  
בתגובה להודעה מספר 33
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 24.09.03 בשעה 19:54 בברכה, פילוביץ שחף
 
"ברק אחראי להפקרת מדחת יוסף"
19:27, 24 ספטמבר 2003 / כ"ז באלול תשס"ג
http://www.a7.org/news.php?id=61261

לראשונה מפנה בן משפחתו של לוחם מג"ב מדחת יוסף ז"ל אצבע מאשימה ישירה כלפי ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, וטוען "מופז אמר לנו שברק הוא שנתן את ההוראה להפקיר את מידחת".

פרסום ראשון:

עד כה התבטאו בני משפחתו של לוחם משמר הגבול מידחת יוסף, שנרצח בידי פורעים ערבים בקבר יוסף, נגד המערכת הפוליטית באופן מעורפל. אתמול, לראשונה, בשיחה שקיים עם כתב ערוץ 7 שמעון כהן, מאשים מהדי יוסף, אחיו של מידחת ז"ל באופן ישיר את אהוד ברק באחריות למחדל.

האח, מהדי יוסף מספר על פגישה אישית שהתקיימה ביום בו הגיעה לבית משפחה יוסף משלחת צבאית בראשותו של הרמטכ"ל דאז שאול מופז. בפגישה שהתקיימה בימי האבל על הרצחו של מידחת, כזכור, החזירו בני משפחת יוסף למופז באקט מחאתי לפני צלמי העיתונות את פנקסי המילואים שלהם. בסיומה של הפגישה, מספר מהדי, לאחר שנציגי התקשורת עזבו את המקום, ביקש מופז לשוחח בחדר צדדי. "אמרתי לו שאין מה לומר יותר, את כל מה שהיה לנו שפכנו מול העיתונאים. ואז הוא אמר לי שמה שהוא רוצה לומר הוא משהו חשוב ודחוף שאותו הוא יוכל לספר לנו רק בחדרי חדרים. נכנסנו לדירה, אני הוא ואבא שלי ושם הוא (מופז) אמר לנו 'תראו, זה לא אני'. אמרתי לו שאני יודע למה הוא רומז, אבל אני מבקש שיגיד לי מי היה האחראי. ואז הוא אמר לי 'ברק. ברק הוא שנתן לי את הפקודה'".

בשיחתו מספר מהדי שמופז לא העריך בדבריו לבני המשפחה את הסיבות שהביאו להחלטתו של ברק שלא להשתמש בכוח צה"ל שהיה מוכן לפעולת "כתונת פסים" לחילוץ הנצורים במתחם הקבר.

"אמרתי למופז", ממשיך ומספר מהדי "שתפקידו עכשיו לקום, להוריד את הדרגות ולומר את האמת שלו ולהתקבל כמורם מעם, אבל הוא ענה לנו שלא יוכל לעשות זאת כי הוא עדיין בתפקיד".

מהדי יוסף מספר כי בחדר נכחו באותה שעה ארבעה - מופז, מהדי עצמו, רעייתו ואביו.

כתבנו ביקש כבר אתמול את תגובת שר הביטחון לדברים, אולם עד כה לא הועברה כל התייחסות מלשכתו.

בימים אלו החלו בני משפחתו של מידחת יוסף בהליך משפטי אזרחי נגד מח"ט הגזרה באותם ימים יוסי אדירי. אדירי נתבע על אחריותו האישית להפקרתו של מידחת בסכום של חמישה מיליוני שקלים, "לא בשביל הכסף כמובן", אומר מהדי, "אלא כדי שהלחץ יתגלגל ויופעל כלפי מעלה. כשהלחץ המשפטי יהיה על הכיס האשמה תעבור מהמח"ט לאלוף הפיקוד והלאה עד לחשיפת האחראי האמיתי, אהוד ברק", דברי האח.

טעוני עתירתו של עו"ד דוד דנינו להקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשה
לחץ כאן להגדלה}


כאן המקום לציין כי במסגרת הטיעונים שהעלה פרקליטה של משפחת יוסף עו"ד דוד דנינו נקבע כי וועדת האלוף יורם יאיר לא קיבלה מנדט לבדוק ולחקור את המניעים המדיניים שעמדו מאחורי ההחלטה להותיר את משימת חילוץ הלוחמים בידי כוחות הרש"פ. בטיעוניו אותם הגיש דנינו לפני כשלושה חודשים קבע כבר אז כי גורם מדיני אזרחי בכיר היה זה שנתן את ההוראה להימנע מלהפעיל את תכנית החילוץ 'כתונת פסים'. את הדברים העלה דנינו במסגרת העתירה להקמת וועדת חקירה ממלכתית על וועדת החקירה הצבאית בראשות האלוף יורם יאיר.

עתירת דנינו עמ' 2
{לחץ כאן להגדלה}


בדבריו אז, הוכיח עו"ד דנינו נחרצות כי הגורמים הצבאיים לא יכולים היו להגיע למסקנה כי יש להותיר את החילוץ בידיים פלשתיניות, זאת בעקבות נסיון העבר. דנינו ציטט את סגן ראש השב"כ שהעריך בעת האירוע (!) כי נסיון הפלשתינים לחלץ את הלוחמים הוא "לא אפקטיבי וכזה אשר לא יאפשר למשטרה הפלשתינאית לחלץ את הפצוע ממתחם הקבר". לדבריו אלה של סגן ראש השב"כ צירף דנינו גם את דבריו של הרמטכ"ל דאז שאול מופז, שנכח באירוע והעיד כי ברור היה לו "שהיכולת שלהם להגיע לשם היא לא מעשית והם ניסו למשוך זמן".

עתירת דנינו - עמ' 3
לחץ כאן להגדלה


עורך הדין דנינו מסכם את הדברים הללו וקובע כי מהם עולה באופן ברור כי "מסתבר שלפיקוד הבכיר היה ברור בעת האירוע שהפלשתינאים לא יחלצו, או לא יכולים לחלץ את סמל מדחת יוסף ז"ל... מכאן שהשיקול לאי הפעלת כוח צבאי לחילוצו לא היה שיקול המהירות אלה שיקול אחר...".

באשר למהותו של התחקיר שבוצע על ידי האלוף יורם יאיר מבהיר דנינו כי "תחקיר צבאי מיועד לחקור את נסיבות האירוע", ולא את הנסיבות שהביאו לאותו אירוע.

עתירת דנינו - עמ' 4
לחץ כאן להגדלה


יצויין כי בתכתובת שקיים עם עורך הדין שי ניצן ממחלקת הבג"צים, ביקש עו"ד דנינו לראות את כתב המינוי של וועדת יורם יאיר, בכתב זה אמורה להיות מצויינת מגמת התחקיר באופן ברור. בתגובה ענה עו"ד ניצן תגובה מפתיעה - "אציין כי זה מכבר פניתי לרשויות הצבא וביקשתי לקבל העתק כתב המינוי, אלה שהם הודיעוני כי כתב המינוי לא אותר". מהאמור לעיל עולה מגמה, עליה עמד דנינו להפנות את תשומת לבו של הציבור מהמניעים המדיניים שהביאו להחלטה להתנהלות הצבאית, מגמה שמומשה על ידי וועדת האלוף יאיר.





כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   02:47   21.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  39. איפה מסירות הנפש....??  
בתגובה להודעה מספר 34
 
יום חמישי, 16 באוקטובר כ' בתשרי תשס"ד

לאןנעלם הערך מדחת יוסף ז"ל הצה"לי הנעלה של אי הפקרת פצועים?
מאת: שמעון אלקבץ
מעריב.

אסור היה לתת למדחת יוסף למות. אסור היה לתת ללוחם מג"ב, שגסס למוות במתחם
קבר יוסף במשך ארבע שעות, להאמין שיש עוד תקווה. "ישנם אירועים, רגעים
ותמונות הנחרתים בזיכרוננו כציון דרך לדורות. כזה הוא גם האירוע בקבר יוסף,
שבו נכשלנו בחילוצו של סמל שני מדחת יוסף ז"ל", כתב תא"ל אלעזר שטרן, קצין
חינוך ונוער ראשי, באיגרת שהופצה בקרב אלפי מפקדים בצה"ל, בעקבות הרוחות
הרעות שנשבו מהצבא וקולות התוכחה של מפקדים רבים, שראו במותו של מדחת יוסף
תוצאה בלתי נסלחת של הפקרת פצוע. באיגרת, שעליה היה חתום גם תא"ל גרשון כהן,
הממונה על התורה וההדרכה בצה"ל, קובעים השניים כי פינוי פצועים - לא בכל
מחיר. אין דבר כזה "בכל מחיר", כך קבעו קצין החינוך וראש תורת ההדרכה בצה"ל.

"יש דבר כזה", יגיבו אחר כך בעוצמה אלפי אנשי מילואים שהפכו לחלק מתנועת
אכפת, שקמה בעקבות פרשת מדחת יוסף. העיתונאי אביחי בקר, שמתמחה בתחקירים
בנושאי צבא וביטחון, כתב בהרחבה במוסף "הארץ" כי האירוע בקבר יוסף זיעזע את
כל צה"ל.

בקר מתאר דברים קשים שהשמיעו מפקדים בצה"ל בכנס המג"דים במחנה גלילות. מג"ד
אחד אמר: "הצבא לא מחנך לערכים. מה קוד האתי הנוכחי הושמטו עקרונות שהיו
מנוסחים קודם לכן: אהבת הארץ, יוזמה, אומץ לב. קשה להזדהות עם רוח צה"ל של
היום. התערבבו בצבא שיקולים לא צבאיים".

מג"ד צנחנים במיל' מתלונן על הפנייה לפלשתינים בחילוץ: "לי ברור שאני מחלץ
את החברים שלי. אני לא מקבל שהאלוף יגיד לי: 'חכה עוד כמה דקות', שהופכות
לשעות".

סגן אלוף איתי ויינרב, מפקד בסיס הטירונים של חטיבת הצנחנים באותה עת, טען
שההשלכות של הפקרת חיילי צד"ל בפינוי מלבנון מחלחלות בכל הצבא. "מדוע בקבר
יוסף לא הפעילו אש לחילוץ ללא הגבלות?", תהה.

סגן אלוף ב', מפקד יחידה מיוחדת, היה עוד יותר מאוכזב: "אין נחישות להרוג
את מי שצריך להרוג. זה ביזיון להעלות טנק ולירות פגז אחד או שניים. זה
ביזיון לעם ישראל שכלי כזה או מסוק קרב לא עושים את מה שהם יכולים לעשות".


* * *


ביום השני של ראש השנה, 1 באוקטובר 2000, התחולל קרב קשה מסביב למתחם קבר
יוסף שבמזרח שכם בין לוחמי מג"ב וחיילי צה"ל לבין פלשתינים חמושים במסגרת
אירועי גאות ושפל, אינתיפדת אל-אקצה. מתחם קבר יוסף הנו אתר יהודי קדוש,
ששכן בלב שטח A)שטח שבו האחריות על הביטחון והסדר הציבור י הייתה פלשתינית
לחלוטין ומרוחק כ-008 מטר מהשטח הישראלי הקרוב(.

ביום האירוע שהו במקום 12 לוחמים, פרמדיק ושני חובשים. שוטר פלשתיני שיורה
לכיוון הכוח נפגע מירי הלוחמים. הפלשתינים מגיבים בירי מתמשך ואגרסיבי.
ב-00:1 בצהריים התחילה אש תופת. ב-50:51 פגע קליע במדחת יוסף, שהתמוטט
במקום. מרגע הפגיעה הוא מטופל בידי הפרמדיק אסף פרלמן, המחלץ את מדחת חילוץ
נועז תוך שהוא נושא אותו על ידיו תחת אש למקום בטוח. "אני מרגיש שאני לא
יכול לנשום יותר", אלה היו מילותיו האחרונות של הלוחם מדחת יוסף.

בפני המפקדים ניצבות שתי דרכי פעולה. פריצה בכוח, השתלטות וכיבוש אזור הקבר
והדרך המובילה אליו, או הסתייעות בפלשתינים לביצוע החילוץ, בהסתמך על הסכמים
וניסיון העבר. המפקדים בשטח, ובהם הרמטכ"ל דאז, שאול מופז, אלוף פיקוד
המרכז, יצחק איתן, מפקד האוגדה, בני גנץ, מפקד מג"ב, ניצב יצחק דדון, ומח"ט
שומרון, אלוף משנה יוסי אדירי, החליטו לסמוך על שיתוף הפעולה מצד הפלשתינים.
גם העובדה שהלוחמים במתחם קבר יוסף תחת אש מסיבית מגלים יוזמה ונחישות
מופלאים ומתפקדים במקצועיות ובאווירה רגועה, שאותה משרה מפקד המתחם, פקד א
יסמעיל סוועד, תורמת להחלטה גורלית זו.

זו הייתה החלטה שעד היום לא נותנת מנוח לרבים בצה"ל, ושבעקבותיה הוקם צוות
חקירה מיוחד שמינה הרמטכ"ל, ובראשו עמד האלוף יורם יאיר, כדי לחקור האם מדחת
יוסף, לוחם מג"ב מבית-ז'אן, הופקר או לא הופקר.

כדאי לקרוא שוב ושוב את דבריו של הפרמדיק פרלמן לעיתונאי רון לשם במוסף 7"
ימים": "גם אם ייתנו לי אלף ואחת תשובות, זה לא ישנה את העובדה שהם לא באו,
ואני אחיה עם השאלה הזו כל חיי. לעולם לא יהיה לה פתרון. אולי יגידו:
'רבותיי, לא נכנסנו לקבר כי חששנו כי כניסה כזו הייתה עולה ב-03 הרוגים'.
יכול להיות. זו תשובה".

הלוחמים בצה"ל מכירים את שבועת החייל ואת הערך הנעלה שלא משאירים פצוע
בשטח. כשחושפים את דרגותיהם של החובשים בבה"ד 10 ומעניקים להם את סמל חיל
הרפואה, מתנגן ברקע השיר "בלדה לחובש". בשעה שהרמטכ"ל ויתר הקצינים הבכירים
קשקשו עם הפלשתינים במשך שלוש שעות, מת בינתיים מדחת יוסף בידיים של הפרמדיק
אסף פרלמן.


* * *


ההחמצה הגדולה בכל הפרשה הכואבת הזו היא שאיש מהמעורבים בניסיונות החילוץ,
החלמה רמטכ"ל ועד אחרון המפקדים, לא השתמש עד היום במונח מסי רות נפש.

יוסף בעל החלומות
ליוסף שלנו היו חלומות של תכלת ולבן

את אריגי האהבה שזר בדם לבו -

שלא חדל לנזול.

וממעל עננים שחורים של שנאה

המטירו גשם של אבנים ותבערה

והלב פועם - אולי הפעם?

אצבעות רוטטות מחפשות יד חמה - ואין

עיניים דומעות תרות בשמים

והמסוקים אינם והחברים מתבוששים

הלא אינכם מתביישים?

והלב פועם - אולי הפעם?

והשעות נוקפות ובני הבליעל ממעל

ויוסף הקטן בעל החלומות

בכתונת פסים ספוגה מדם היריות

ושאון ההמונים ויללת התנים,

והלוחמים חסרי אונים

ומחשך ירד על חלקת הקבר.

והלב כבר לא פועם

למה לא הפעם?

מאת: שמעון אלקבץ
http://images.maariv.co.il/cache/ART561087.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   18:06   29.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  48. מדינת ישראל מאבדת את סיבת קיומה.  
בתגובה להודעה מספר 39
 
@ מכתב שנשלח/הופץ באיימיל...:-

מדינת ישראל מאבדת את סיבת קיומה.

בעוד כשנה אני אתגייס לצה"ל, אני מחכה לרגע בכיליון עיניים, אבל לאחר הימים האחרונים אני מתחיל לאבד את האמונה שלי במדינת ישראל כמדינה יהודית.
איך מדינת ישראל יכולה להגדיר את עצמה כמדינה יהודית כאשר היא הורסת בתי כנסת, מפנה יהודים מבתיהם ואדמתם ושולחת חיילים להכות את אזרחיה היהודים.
אני כחייל אבצע כל פקודה שיפקדו עלי גם אם זה יהיה לפנות התנחלויות, דבר אחד אני יכול להבטיח שבמידה ויפקדו עלי דבר כזה ובמידה ומדינת ישראל תבצע דבר כזה, אני לא אשאר במדינה הזאת דקה אחת לאחר שירותי הצבאי.
צר לי לכתוב את הדברים האלו, אבל הדברים באים מהלב.
בניגוד לסרבני השמאל אני אבצע אני לא אבגוד בעם הזה ואבצע אני אשרת אבל אני פושט לא אשאר לאחר מכן.

שני בתים נפלו על שנאת חינם, נראה שעתידו של הבית השלישי הולך להיות זהה, תודות לחינוך לקוי מגיל צעיר.
כתלמיד במערכת החינוך אני יכול להעיד שהחינוך היינו לקוי מיסודו, כשמחנכים אותך שמתנחלים הם פורעי חוק, בשיעור אזרחות ושערבים הם אזרחים נאמנים ומסכנים מה הפלא שאלו תוצאות.

לכותב שורות אלו בא לבכות בזמן כתיבתם.
http://img.tapuz.co.il/forums/8316206.doc



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   11:13   12.05.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  97. בקרוב, סרט דוקומטרי על פרשת מדאחת יוסף ז''ל הי''ד  
בתגובה להודעה מספר 33
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 12.05.04 בשעה 18:18 בברכה, פילוביץ שחף
 
הסרט יופק על ידי הגב' עדנה קובלסקי בעדן הפקות

@ מצ"ב קישור לכל החומר/מסמכים שהסרט מבוסס על תוכנם המזוויע....
4. גילויים חדשים בפרשת מדחת יוסוף....!!
http://rotter.net/forum/gil/5244.shtml#4


עדות ממקור ראשון:
"יומיים או יום לפני הקרב בקבר יוסף אינני זוכר במדויק קיבלנו סקירה מודיענית לא ליחוס ולא לפרסום אלא בהגשה מוקדמת לצנזורה. בסקירה
נאמר לנו כי בגזרת שכם קיים מתח על השליטה ברחוב.
בין ג'יבריל רג'וב . לבין המושל אעלעול. על רקע זה מתפתחים קרבות רחוב בין המילציות .
לכן תמהה אני כיצד הסכים צה"ל לאפשר לרגוב לקחת על עצמו את משימת הפינוי כשהוא יודע ומספר לנו על מערכת היחסים הנוראית. למה האמין צה"ל שרג'וב יוכל להכנס לשכם ולהוציא את מדחת והרי הסקירה שניתנה לנו היתה מקציני המודיעין של הפיקוד. זה פעם הראשונה שאני מספר זאת . אולי יועיל הדבר לעושי הסרט .ואני את שלי עשיתי......"


http://www.4law.co.il/tap1.pdf



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   20:59   17.07.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  103. הערב, עכשיו סרט דוקומנטרי על על הפקרת הלוחמים בקבר-יוסף  
בתגובה להודעה מספר 97
 
מושמוש
חבר מתאריך 5.9.02
2518 הודעות 20:46 17.07.04

לא להחמיץ: 21:10, ערוץ 8 - על הפקרת הלוחמים בקבר-יוסף

לא להחמיץ.

עדויות מזעזעות של לוחמים, שחיכו במשך שעות שיבואו להציל אותם, אבל ממשלת ישראל העדיפה (שוב) להאמין לשקרים של הרשעות.
לא לשכוח לעולם גם את חלקו של מופז, מי שהיה אז הרמטכ"ל. מישהו יכול להסביר לי איך אפשר להפוך לשר בטחון אחרי בזיון כזה?

רצוי שכל יהודי במדינה ייראה את הזוועה וייפנים. ערוץ 8, 21:10




חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   08:08   12.03.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  90. העובדה שחבורת הפיקוד העליונה של צה''ל: מופז,איתן,גנץ....  
בתגובה להודעה מספר 4
 
"אכפת": מופז פוחד מביקורת על הפקרה
09:11, 11 מרץ 2004 / י"ח באדר תשס"ד

מדובר בתגובת יתר המעידה על כך שמישהו פוחד מביקורת, כך אומר ליאור ניסים מתנועת "אכפת" בהתייחסו להדחתם של צוער ומפקדו מקורס קצינים בעקבות התבטאותו של הצוער, שכינה את שר הביטחון "צ'יקמוק".

בראיון לערוץ 7 מוסיף ניסים כי מפקדו של הצוער, בדרגת סא"ל, הודח כיון שלא דיווח שיש "חייל מסוכן" בשירות הצבא. אותו צוער, לדבריו, כינה את שר הביטחון מופז "צ'יקמוק" בהתייחסו להוראתו של מופז להפקיר חייל פצוע בשטח.

תגובת צה"ל מעידה על כך שיש מי שפוחד מהביקורת, והכוונה לשאול מופז, שעמד בעת האירוע בקבר יוסף במרחק 800 מטרים ממדחת יוסף, החייל הפצוע בקבר, ולא נתן הוראה לחלצו.

לדבריו, הצוער דיבר במסגרת דיון חופשי שאנשים התבקשו להביע בו את דעתם. גם אם הסגנון אינו הולם, צריך היה לקבל את הדברים. "מי שהגיב כמו שהגיב יש לו ממה לפחד".

ניסים מוסיף כי יותר מכך הוטרד קשות מהעובדה שחבורת הפיקוד העליונה של צה"ל, כולל הרמטכ"ל דאז שאול מופז, אלוף פיקוד מרכז יצחק איתן, מפקד האוגדה בני גנץ, המח"ט וסגן מפקד השב"כ, עמדה כ-800 מטרים מהקבר ואיש מהם לא קם ואמר: "חבר'ה, אנחנו עושים טעות. זה חמור. אסור להפקיר חייל פצוע בשטח. אסור להסתמך על הפלשתינים כי ג'יבריל רג'וב ניתק לנו את הטלפון ואמר שאין סיכוי שיתעמת עם אחיו הצרים על הקבר. בואו נכנס פנימה". איש לא קם, ואולי משום שקצינים כמו זה שעף מהצבא והיה יכול להיות קצין מהשורה הראשונה אינם רצויים, משום שבצבא רוצים 'יס- מנים'.

הוא ציין כי פעילי תנועת "אכפת", שקמה כשבועיים אחרי האירוע בקבר יוסף, הם חיילים קצינים וגם אמהות של חיילים מכל הקשת הפוליטית וכי בכוונתם להמשיך ולדרוש להקים ועדת חקירה שתחקור מי אכן הורה שלא להיכנס ומדוע, "מדובר במקרה מהחמורים ביותר בתולדות צה"ל, המהווה קו שבר. בעקבות מותם של 13 מתפרעים ערבים במהומות בתחילת מלחמת אוסלו הקימו ועדת חקירה. דמו של מדחת יוסף אינו אדום פחות מדמם", אומר ניסים.

לדבריו, התירוץ שנתנה ועת החקירה שחקרה מטעם הצבא את האירוע לפיו "סמכו על הפלשתינים כי זו הייתה הדרך הטובה", אינו מתקבל על הדעת, משום שצה"ל עצמו הקים כוח חילוץ עצמאי בעקבות שני מקרים שבהם הפלשתינים סירבו לסייע בפינוי פצועים. צה"ל הוא שקבע שאין להסתמך עליהם, מוסיף ניסים.

אפשרות נוספת, אומר ניסים, היא כי מנסים להסתיר מחדל איום בו מישהו ביודעין הורה להפקיר חייל ומופז שיתף עם זה פעולה. ייתכן שלא רצו לפרוץ לקבר כדי "לא להרוג יותר מדי ערבים". יש לזכור כי באותם ימים התקיים מו"מ עם הרש"פ וייתכן שמישהו החליט שחייו של חייל שווים פחות מניסיון להשיג הסכם. צריך לבדוק, אומר ניסים, האם היה מי שחשב שהרג ערבים באותו זמן יביא ללחץ בינלאומי ויפגע בהסכם והחליט להסתמך על דרך שהיא פחות טובה.
http://www.a7.org/news.php?id=73824



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   19:47   07.05.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  96. האלוף בני גנץ היה אז בדרגת תא''ל, מפקד אוגדת איו''ש....  
בתגובה להודעה מספר 4
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 07.05.04 בשעה 19:48 בברכה, פילוביץ שחף
 
בזמן שהיו שתי תקריות:
1. פרשת מדחאת יוסוף ז"ל הי"ד בקבר יוסף שבה הוא היה עם
כל הכבודה המצויינת לעיל.... ולא בחינם שמו לא מוזכר שם !!

2. באירוע השני הוא היה ללא הכבודה שלעיל וזה היה בהר עיבל ( מעל שכם )
באירוע עם מטיילים וגם שם היה אירוע שנוהל באופן "מופתי".. !!

האירוע השני הוא מחדל בל יתואר של האלוף בני גנץ דהיום שפרטיו נכון להיום עדיין לא נחשפו לידיעת הציבור,
רק בפרטי פרטים,
השאלה הנשאלת היא...
למהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ??

האם השמאל הקיצוני האשפיסטי מייעד אותו לרמטכ"ל העתיד של מדינת ישראל, נוסח אמנון ליפקין שחק...??


http://www.4law.co.il/tap1.pdf



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   04:57   17.07.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  101. בחייהם ובמותו, מדאחת יוסף לא היה הקורבן היחיד בקבר יוסף  
בתגובה להודעה מספר 2
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 17.07.04 בשעה 20:56 בברכה, פילוביץ שחף
 



"בחייהם ובמותו, מדאחת יוסף לא היה הקורבן היחיד בקבר יוסף,
מחצית מחבריו חזרו הלומי קרב. גם הצוות שנשלח להחליפם
הופקר בשטח וסובל עד היום מפגיעות נפשיות חמורות. רגע
אחרי פירוק המחלקה, איש לא טרח להתעניין בהם...."

(ציטוט משער הכתבה שפורסמה היום ב-7 ימים בידיעות אחרונות)













אוי כמה שהם צודקים! = משפחת מדחאת יוסף יוצאת בהאשמה!!!!
http://rotter.net/forum/gil/5827.shtml

''האם היה זדון מודע בהפקרת הצנחנים בקרב חווה הסינית??''
http://rotter.net/forum/gil/5919.shtml



חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   19:52   24.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  7. מתוך אתר חרות על רצח רבין חשוב לקרוא !!!!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
@ תנועת ה"חרות" רואה ברצח רבין שבר לאומי שתחילתו עוד בימי אלטלנה. אם הימין הישראלי לא היה משלים עם טבח אלטלנה שהאחראים לו היו בן-גוריון (שרק נתן פקודות) ויצחק רבין (שרק מילא פקודות) ייתכן שדורות של ישראלים היו מכירים את הביטוי "לא נשכח ולא נסלח" בהקשר של אלטלנה ולא בהקשר של רצח רבין.

@דור הנרות היה צריך להיות הנוער של אז ולא הנוער של היום. אם בבתי הספר היו מלמדים את טבח אלטלנה כדוגמא לרצח פוליטי ותחת הכותרת של פקודה בלתי חוקית בעליל, יתכן שהדורות הבאים היו מפנימים את השבר של רצח אח בידי אחיו, ולא היינו מגיעים לרצח ראש ממשלה בישראל.

@ מה שמפחיד הוא המוסר הכפול שבו מתנהלת התקשורת שנוטה לגמד ולבטל את הטבח הפוליטי של גיבורי אלטלנה ולהאליל את פולחן אישיות רבין למרות התעלמותו מהדגל השחור שהתנוסס על הפקודה שנתן לו בן-גוריון.

@אותה תקשורת שהעניקה חסינות לדן בן-אמוץ אשר ניצל נשים וקטינות עד אשר עיתונאי אמיץ אחד (אמנון דנקנר) העז לצעוק שהמלך הוא עירום (ויש כאלה בתקשורת שלא רק שלא מפרגנים לו, אלא אינם מסוגלים לסלוח לו על השחרת המיתוס), מתעלמת במופגן מכך שהנרצח, יצחק רבין, טיווח פגזים על אונייה נושאת יהודים ניצולי שואה שהניפה דגל לבן לאות כניעה מאות מטרים מחופה של ת"א.

@ תנועת ה"חרות" שואפת להנחיל לדורות הבאים את מורשת מנחם בגין, אשר ידע לדרוש מכל דורשי הנקם, איפוק והבלגה לבל תפרוץ מלחמת אחים. תנועת ה"חרות" תפעל להחזרת הדמוקרטיה לפסים נורמאלים. דמוקרטיה שבה הזכות למחאה ציבורית והזכות להפגין בלא חשש מאלימות משטרתית-שלטונית, היא בגדר מובן מאליו.

@ דמוקרטיה שבה אמצעי התקשורת ובפרט הממלכתיים שבהם, מביאים לידי ביטוי את קשת הדעות הפוליטיות בלא משוא פנים מתוך תחושה של חובת דיווח והמנעות מכוח הצינזור.

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   14:38   23.02.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  11. רה''מ :הערבים הרסו כמעט כליל את קבר יוסף בשכם  
בתגובה להודעה מספר 7
 
ש_ש
חבר מתאריך 7.4.02
13701 הודעות 11:27 23.02.03

רה''מ : הערבים הרסו כמעט כליל את קבר יוסף בשכם

רה"מ : בימים האחרונים הערבים הרסו כמעט כליל את קבר יוסף בשכם
בימים האחרונים הערבים הרסו כמעט כליל את קבר יוסף בשכם כך אישרו היום רה"מ שרון , ושר הבטחון שאול מופז בישיבת הממשלה .
השר שרנסקי קרא למשרד החוץ להפיץ את תמונת הקבר ההרוס. לדבריו, " אם אנחנו היינו הורסים קבר של אחד ממיסדי האיסלאם , מיליארדי מוסלמים היו יוצאים לרחובות. לא יתכן שאיש כאן לא יודע על ההרס".

רה"מ שרון ושר החוץ נתניהו, הודיעו שיענו לבקשתו של שרנסקי.
http://www.a7.org/news.php3?id=45438
1. שרנסקי: להפיץ את תמונות קבר יוסף ההרוס ברחבי
בתגובה להודעה מספר 0

שרנסקי: להפיץ את תמונות קבר יוסף ההרוס ברחבי העולם
שר הביטחון, שאול מופז, אישר הבוקר בישיבת הממשלה כי קבר יוסף נהרס כליל על ידי הפלסטינים. השר נתן שרנסקי אמר כי על משרד החוץ להפיץ את תמונות הקבר ההרוס ברחבי העולם. "אם הדבר היה קורה לקבר הקדוש למוסלמים העולם היה מתרעם. ישראל חייבת לעורר את דעת הקהל העולמית", אמר שרנסקי.

(דיאנה בחור)
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-2452553_184,00.html
קשתות
חבר מתאריך 7.2.02
1388 הודעות 12:29 23.02.03
2. ומה עם דעת הקהל בישראל?
יפה מצידו של שר הביטחון שדאג לעדכן את הממשלה.
חשוב מאד שלא ישכח להודיע גם כאשר יהרסו נכסי דת
נוספים בשטחי הרשות-רצוי לאחר ההריסה ולא חלילה לפני.

ההר
חבר מתאריך 5.11.02
129 הודעות 13:33 23.02.03
4. הקבר דווקא קדוש למוסלמים
זה מראה עד כמה השנאה מעוורת את הצד השני...
הקבר בהחלט קדוש למוסלמים ונוהל בידיהם עד ששת הימים באופן מוחלט, כקבר שייח' לכל דבר ועניין.
אך נראה שהשנאה פשוט מעוורת את הפלסטינים...

אלת ציד
חבר מתאריך 30.8.02
1371 הודעות 13:03 23.02.03
3. מופז אשם
ומה עשה שרון שנתיים????

צחצח
חבר מתאריך 21.12.02
1489 הודעות 13:37 23.02.03
5. הבלגה

דוקטורנו
חבר מתאריך 24.9.02
1024 הודעות 14:17 23.02.03
8. קבר יוסף נהרס כליל כבר כשמופז העדיף
להפקיר את מדחת יוסוף לדמם למוות במתחם הקבר במקום להיכנס עם טנקים ולדרוס כל מה שבדרך על מנת לחלץ את הפצוע ולדכא את המרד... אולי גם האינטיפאדה הייתה מסתיימת אז- כשהתחילה...

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   01:30   05.03.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  12. ''נמשך הרס קבר יוסף...'' !!  
בתגובה להודעה מספר 11
 
shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
305 הודעות 19:03 04.03.03

@ נמשך הרס קבר יוסף @

ל' באדר תשס"ג, 4 במרץ 2003 (08:06

בקסבה של שכם מוסיפים כוחות צה"ל לפעול נגד תשתיות החבלה. לטענת מקורות ערביים צה"ל השתלט על כמה בתים ועשה אותם למאחזים צבאיים.
דווח כי בצה"ל מותחים ביקורת על התעלמותו של הדרג המדיני מחילול קבר יוסף בידי הערבים. גורמים בכירים בצבא אומרים שההתעלמות הזאת גובה מישראל מחיר לא רק בתחום הדתי אלא גם בתחום הביטחוני שכן ערביי הרש"פ מפרשים אותה כחולשה צבאית של ישראל. לדבריהם, יש לשפץ את הקבר ולקיים בו נוכחות ישראלית קבועה, אם לא אזרחית אז לפחות צבאית.

ביום ראשון הציג צה"ל בפני שר הביטחון שאול מופז ממצאים מצולמים על היקף חילול הקבר. כתבנו חגי סרי לוי מציין שלפני שבוע דנה הממשלה בקצרה בנעשה בקבר יוסף, לפי בקשתו של נתן שרנסקי, אך לא התקבלו החלטות כלשהן.

הרב אבי רונצקי, תושב היישוב איתמר, יישוב הנשקף לעבר שכם, אומר כי המראה שנראה בתמונות המתעדות את ההרס של הקבר הוא מראה קשה. הציון, לדבריו, הרוס כולו. בכיפה נוצר חור בגודל שגם אדם יכול להיכנס דרכו. לדבריו, הוא היה בקבר כמה פעמים מאז מבצע חומת מגן והמקום לא היה הרוס. ההרס נעשה בשבועות האחרונים. הוא ציין כי הדיון בנושא נוכחות בקבר התקיים דווקא מהפן הצבאי משום שאחת ממטרותיו של צה"ל היא להשמיט את הקרקע למלחמה ולפגוע בהישגי הערבים ובמוטיבציה שלהם ולכן השהות בקבר חשובה לנושא זה. גם חיילים שאינם שומרי מצוות רואים בפגיעה בקבר פגיעה בפן הלאומי של ישראל, אמר רונצקי. הוא הוסיף כי משיחה שקיים עם גורם המקורב לגורמי ביטחון אמר אותו גורם כי כניסת אנשים לקבר באופן מסודר עם שמירה כראוי, מתאימה למטרותיו של צה"ל. הוא הוסיף כי שר הביטחון הקודם בן אליעזר הוא שעצר את הכניסה, אך כעת ההחלטה שמורה בידי ראש הממשלה בעצמו ונוכחותן של המפד"ל ושל האיחוד הלאומי בממשלה צריכה להשפיע על קידום הנושא. ברגע שתהיה כניסה מסודרת של יהודים לקבר צה"ל יוכל להקים שם מאחז, אומר רונצקי
http://www.a7.org/news.php?id=46079

שרי-י
חבר מתאריך 8.10.01
2175 הודעות 22:46 04.03.03

2. ההתדרדרות בישראל תימשך כל עוד קבר יוסף לא יוחזר

קריעת ים סוף נעשתה בזכות עצמותיו של יוסף, לולא כן - לא היה
הים נשמע למשה רבנו.
כל עוד קבר יוסף נמצא בידינו - טוב למדינה, נוכחות הקבר הקדוש
בתוך ארץ ישראל, בריבונותנו, נותן לנו את עוצמתנו הן הכלכלית
והן הבטחונית.

אם הממשלה לא תשכיל להבין את זה, היא לא תוכל לתפקד ולהחזיר
בטחון כלשהו למדינה.

איך איפשרו לכל הרוחות לחלל את קבר יוסף ?!!!

מבחן התוצאה.
פ"ש







            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   08:06   28.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  32. קבר יוסף - האם קבר שייח' ??  
בתגובה להודעה מספר 12
 
על האותנטיות של "חלקת השדה"- קבר יוסף
ד"ר יואל אליצור

תקציר: טענות על אמיתות המסורת שיוסף קבור בקבר יוסף.

במהלך שנות התשעים הושמעו בישראל פעמים אחדות פקפוקים באשר לאותנטיות של אתר
קבר יוסף בשכם. הגדילה לעשות שרת החינוך דאז שהופיעה בכל כלי התקשורת ובסיוע
ארכיאולוג אחד טענה שכביכול מדובר בקבר שיח' ערבי מלפני מאתים שנה. בכתיבה העיתונאית
של אותן השנים נוצר הרושם כאילו 'האמת המדעית' היא שזהו אתר מוסלמי שולי והאמונה
בחשיבותו של מקום שייכת לתחום הדעת העממית בדומה ל'קברי צדיקים' שונים בגליל ובאזורים
אחרים.
יש מקום רב לחשוב שנטישת אתר קבר יוסף במהלך מאורעות ספטמבר 2000 הושפעה לא
במעט מתמונה זו של המציאות.

לאמיתו של דבר, כל מי שמתמצא ולו במעט במקצוע הגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ- ישראל,
יודע שאמירות דלעיל סותרות את נתוני השטח והמקורות ההיסטוריים ואינן משקפות אלא את
משאלות הלב של אומריהן. חבל מאד שלא נשמע אז קול מקצועי בהיר מחוץ למערכת הפוליטית,
שרק יגיש מבחר נתונים ומקורות באשר לאתר זה. בדף הנוכחי אנסה להשלים במאוחר את
החסר ולהגיש מעט חומר מרוכז על האתר ומשמעותו.

נתוני המקרא

בראשית לג. יח-כ:
ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר. ויקן את
חלקת השדה אשר נטה שם אוהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה. ויצב שם
מזבח...

זו היא ההאחזות השנייה של האבות באדמת כנען. הראשונה היתה רכישת שדה המכפלה
והמערה אשר בו בידי אברהם (בראשית כג).

ב) יהושע כד, לב:
ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה
יעקב מאת בני חמור אבי שכם במאה קשיטה ויהיו לבני יוסף לנחלה.

פסוק זה הוא חלק מהחתימה החגיגית של ספר יהושע. מחבר הספר בחר לסיים את ספר
הכיבוש וההתנחלות בציון מקום קבורתם של יהושע המנהיג, אלעזר הכהן הגדול, ויוסף
שקבורתו מסמלת את הקשר בין האבות לבין הבנים נוחלי הארץ. תן דעתך לסדר הדברים:
האתר הוא קודם כל חלקת השדה של יעקב, אליה הוסיפו בני ישראל את קברו של יוסף.

מבחר עדויות על המקום בתקופה הרומית- ביזנטית

אוונגליון יוחנן ד, 6-4:
ויבא לעיר מערי שומרון ושמה סיכר (Sychar) ממול חלקת השדה אשר נתן יעקב ליוסף
בנו ושם באר יעקב.

חשיבותו של מקום זה היא קודם כל בכך שהוא מלמד שחלקת השדה היתה מקום מפורסם בזמן
כתיבת הספר(מאה א' לסה"נ), אשר על פיו הוא מגדיר את מקומה של העיר סיכר. בנוסף לכך יש
כאן הגדרת שטח עשירה בפרטים. המקור אינו מזכיר את שכם שהיתה חרבה באותו זמן ולא את
ניאפוליס שנבנתה בשנות השבעים של המאה הראשונה. סיכר מזוהה בוודאות בכפר עסכר (על
סמך מקורות רבים, בפרט כרוניקות שומרוניות) שמרכזו העתיק נמצא כ- 600 מ' צפונית מזרחית
לקבר יוסף של ימינו, ובאר יעקב היא ככל הנראה הבאר העתיקה והעמוקה (32 מ') 500 מ'
מדרום לקבר יוסף.

מדרש בראשית רבה עט, יט:
ויקן את חלקת השדה וגו'. אמר ר' יודה ביר' סימון (תחילת מאה ד' לסה"נ) זה אחד
מג' מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל ולומר גזולים הם בידכם ואילו
הן מערת המכפלה, ובית המקדש וקבורתו של יוסף,מערת המכפלה וישקל אברהם
לעפרון, בית המקדש ויתן דוד לארנן וגו', קבורתו של יוסף ויקן את חלקת השדה.

אין ספק שברקע הדברים עומד אתר קונקרטי ותביעה יהודית לבעלות עליו.
ספר האונומסטיקון לאוסביוס (ראשית מאה ד' לסה"נ)150,1 מהד' מלמד מס' 805: שכם
(Sychem)...

עיר יעקב, היום חרבה, ומראים את המקום בפרוורי ניאפוליס, שם נראה גם קבר יוסף.

ניאפוליס- נאבלס היא ה'קסבה' של היום
כ2.5 ק"מ ממערב לקבר יוסף. הכותב הכיר עדיין את התל העתיק והחרב של שכם, ציין את היחס
בינו לבין ניאפוליס, והיה מודע לקבר יוסף הצמוד אליו. התאור הולם את קבר יוסף המוכר לנו
כיום למרגלות התל ממזרח.
'תיאודוסיוס' (נוסע נוצרי 520-518 לסה"נ) פרק ב' הוצ' Geyer 137,13:
בסמוך לבאר יעקב שם עצמות יוסף הקדוש.

3. עדויות מימי הביניים

מרובות העדויות על המקום בכתביהם של נוסעים בתקופה זו. חשובות במיוחד לדיוננו עדויות
המתארות את ציון הקבר ולצידו שני עמודים נמוכים, נתון שאין לו אח ורע בציוני קבר אחרים
המוכר בקבר יוסף עד היום.
מנחם בן פרץ החברוני( 1215 לסה"נ; לפי מחקרים אחרונים אין סיבה לפקפק במקוריותו של
חיבור זה) המעמר ג' עמ' 37:

ומשם הלכתי לשכם וראיתי קברו של יוסף הצדיק בן יעקב אבינו בין שני עמודים של שיש
אחד לראשו ואחד לרגליו.

'אלה מסעות' (נכתב בין 1270 ל1290 ) הוצ' גרינהוט עמ' 146:

והנה בשכם קבורת יוסף הצדיק ועליו ב' עמודי שיש א' לראשו וא' לרגליו
וחומת אבנים נמוכה סביב הקבר.

4. העדר זיקה מוסלמית למקום

המוסלמים מזהים על פי רוב את קבר יוסף בצמוד למערת המכפלה בחברון, ואילו את האתר
בשכם הם מזכירים לעיתים באקראי כאתר שולי. ראה:
מג'יר אלדין אלחנבלי,אלאנס אלג'ליל בתאריח' אלקדס ואלח'ליל, א, עמאן1973, 68-69;
G.Le Strage, ' Palestine under the Moslems (1890), Beirut 1965,314,319,325,512
, על כל ההיבטים דלעיל ראה ז"ח ארליך, קבר יוסף והמבנה שעליו,
שומרון ובנימין א, תשמ"ז, 162-153.

5. אתרו של קבר יוסף אופייני למסורת אותנטית ולא למסורת עממית

קבר יוסף נמצא למרגלות השער המזרחי של שכם הקדומה שהתגלה בימינו בחפירות
ארכיאולוגיות. מיקומו של הקבר ממזרח לתל הקדום אשר לא היה ידוע במשך התקופה
הביזנטית וימי הביניים, ולא בקרבת ניאפוליס- נאבלס המאוחרת (ה'קסבה' של היום)
מוכיח את קדמות המסורת והתאמתה לנתוני המקרא המתאר את הגעתו של יעקב לשכם
ממזרח הירדן "ויחן את פני העיר: ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אוהלו... "(בראשית
לד) "ואת עצמות יוסף קברו בשכם... בחלקת השדה אשר קנה יעקב..." (יהושע כד) ואכן
אצל השומרונים התפתחה מסורת עממית ל'חלקת השדה' בהתאם לצפוי- בכניסה לניאפוליס
המאוחרת ('מקום אבל יעקב')

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   17:49   16.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  37. לפעול לפי המודל של בן-גוריון.................  
בתגובה להודעה מספר 32
 
לאחר הבזיונות בתל מוטילה ופלמה.
מאת: ד"ר אורי מילשטיין

חדירת המחבלים למוצב צה"ל במרגנית (שבת, 25.8.01) והריגתם של שלושה מחיילי צה"ל ופציעה של שבעה חיילים, מחייבים שינוי מיידי של דפוסי הפעולה והתגובה.

הכתובת היתה על הקיר

בשבת, 25 באוגוסט 2001 בשלוש לפנות בוקר, התחולל במוצב "מרגנית" בדרום גוש קטיף קרב בין כוח סדיר של צה"ל מגדוד שקד, השייך למערך החי"ר המעולה של צה"ל, לבין שני אנשי קומנדו פלשתינים.

בקרב הזה הוכיחו הפלשתינים יוזמה מפתיעה, אומץ לב עילאי, יכולת לחימה מצויינת של מעטים מול רבים, רמת חיילות גבוהה לאין שיעור מרמתם של אנשי "החי"ר המעולה" שלנו, ויכולת טקטית עדיפה בהרבה.

לצה"ל יש אמנם טילים חכמים, אבל לפלשתינים יש לוחמים חכמים, וסופם של האנשים החכמים לנצח את הטילים את הטילים החכמים כי טילים אפשר לקנות, אנשים - לא.

כך אנשי אצ"ל ולח"י גירשו את צבאה של האימפריה הבריטית מארץ ישראל,
כך גירשו לוחמי החיזבאללה את צה"ל מדרום לבנון, וכך עלולים לוחמים פלשתינים לגרש את צה"ל מיהודה שומרון ורצועת עזה, בדרך לשחרור כל פלשתין.

זאת כבר אינה הכתובת על הקיר, זאת הקריסה עצמה. האירוע הוא כמובן נקודתי, ותמיד ניתן לטעון שהוא מקרה יוצא מן הכלל שאינו מעיד על
הכלל. אבל בניתוח מערכות אובייקטיבי, רמת המאקרו (המערכת) נקבעת
על-פי ההתרחשויות במיקרו (האירועים הבודדים).

בניתוח האירוע בדרום גוש קטיף יש לזכור את בריחת צה"ל מדרום לבנון,
את נטישת הפצוע הגוסס במתחם קבר יוסף ואת הבריחה מקבר יוסף.

אירועי מיקרו אלה מציגים תמונת מאקרו קשה, שבה צה"ל הוא צבא עשיר
וטיפש והפלשתינים הם לוחמים ענייים וחכמים.

ההכרזות של אלוף פיקוד הדרום דורון אלמוג - שזה "אירוע קשה וכואב", והכרזות שאר אנשי הממסד הדואגים בעיקר לקריירות האישיות שלהם,
מעוררות גיחוך.

שהרי הם הביאו את צה"ל עד הלום, והם לא ביצעו את השינויים החיוניים בצה"ל מאז מלחמת יום הכיפורים ועד היום.

העובדה שהם חוקרים את האירוע שהם בו הנאשמים הראשיים, מוכיחה כי הגיע הזמן לעשות מעשה, להחליף את כל האליטות הפוליטיות, לעשות רפורמות יסודיות בצה"ל ובתרבות הביטחונית שלנו ולהציל את מדינת ישראל.

אנשים מסוג הרמטכ"ל שאול מופז, המנהל בחוסר כישרון ראוי לציון מיוחד, את הלחימה בפלשתינים, האלוף עוזי דיין, ראש המועצה לביטחון לאומי, הנשלח לשיחות אסטרטגיות עם האמריקנים, האלוף דורון אלמוג וחבריהם, מהווים סכנה למדינת ישראל כי האינטרסים השרידותיים האישיים שלהם
סותרים את האינטרסים של המדינה.

ראש הממשלה אריאל שרון הבטיח במערכת הבחירות שלו שלום וביטחון.

היום אין לו כלים להגשים הבטחה זאת. שני הפלשתינים בדרום גוש קטיף,
עשו לו מה שהוא ופקודיו מיחידה 101 עשו לפלשתינים בשנות החמישים.

אחת הסיבות להקמתה של יחידה 101 היתה קרב תל-מותילה במאי 1953.

באותו קרב נכשלו חטיבת "גולני" בפיקודו של מאיר עמית וגדוד 13 של החטיבה בפיקודו של רחבעם זאבי (גנדי), בלחימה מול 60 סורים בעמק
כורזים מצפון לכינרת במשך שבוע ימים.

בקרב ההוא נגרמו לנו עשרות אבידות, ועד היום קשה לדעת את המספר המדויק כי צה"ל כלל במניין האבדות הרוגים שנפלו בתרגיל של אותה חטיבה זמן קצר לפני כן.

למעלה משנתיים של כשלונות ובזיונות ארך תהליך ההבנה, עד שכוח של גבעתי לא ביצע את משימתו בסביבות הכפר פלמה וברח משדה הקרב ב-1953 בלי אף נפגע, ומבלי שכוח ערבי של ממש לחם בו.

כשהגיעו מים עד נפש, החליט בן-גוריון, בניגוד לדעתם של כל אנשי המטה הכללי ובכירי צה"ל, שיש לחולל מהפכה בצבא והקים את יחידה 101.

עכשיו ראש הממשלה אריאל שרון נמצא בנעליו של דוד בן-גוריון.

אין הוא צריך להמציא את הגלגל, אלא לפעול לפי המודל שקבע בן-גוריון לפני 48 שנים ולהציל את צה"ל מקריסה מוחלטת.

זאת המשימה החשובה של אריאל שרון בכל הקריירה שלו.



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   09:01   20.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  38. ''לשוב ולכבוש את קבר יוסף''  
בתגובה להודעה מספר 37
 
08:11, 20 אוקטבר 2003 / כ"ד בתשרי תשס"ד

בחול המועד סוכות נכנסו כ 500 מתפללים יהודים אל קבר יוסף בשכם. בתום תפילותיהם פרצו פורעים ערבים לתוך מתחם קבר יוסף ושרפו שוב את המקום.

בתגובה אומר יו"ר סיעת האיחוד הלאומי ח"כ יורי שטרן כי קרא בממשלה לשוב ולכבוש את קבר יוסף מיד. לדבריו, אמנם מדובר בפיגוע ללא נפגעים בנפש, אך בהחלט הדבר פגע בנפש הלאומית. הציבור הישראלי אינו מתייחס לנושא של מקומות קדושים כמו שהערבים. לדידם, נסיגה ממקומות קדושים פירושה חולשה.

מיד לאחר הנסיגה הייתה ישראל צריכה לשוב ולכבוש את המקום, אבל עתה היא חייבת לעשות זאת וגם לשנות את אופי הנוכחות בו כך שלא יהיה מובלעת בשטח אויב אלא שתהיה בו נוכחות צבאית ושהישיבה תוחזר לפעילותה בו. תחילה, הוא מוסיף, על צה"ל לכבוש את המקום ולשחזר אותו. יש לתת פרסום לברבריות שבה חולל המקום המקודש, אומר שטרן. חילול מקומות קדושים, אומר שטרן, זוכה לתגובה קשה בעולם, ובזמנו עשו ערביי הרש"פ הון פוליטי רב מנוכחותה של ישראל בבית לחם. הם הציגו את ישראל כמי שפוגעת במקומות קדושים לנצרות, כמו כנסיות. עוד אומר שטרן כי לפני כשנה שהה בקבר יוסף עם נציגים נוספים ממועצת אירופה, כמשקיפים. לדבריו, הצליחו הנציגים הישראלים להעביר הודעת גינוי למחבלים שפעלו שם, אבל בד בבד ישראל הואשמה בפגיעה בכנסיות. אמנם לא הצלחנו למחוק את נושא הפגיעה בכנסיות, אומר שטרן, אבל מאידך גיסא הצלחנו להוסיף את הפגיעה בקבר יוסף. ברגע שתואר המתרחש בקבר, ומה עוללו לו הערבים, גם שונאינו הגדולים שתקו, אומר שטרן ומוסיף כי כנגד עובדות גם הם התקשו להתמודד.

שטרן מוסיף כי ישראל סובלת מהעדר הסברה. לדבריו, ישראל מקדישה תקציב זעום לעניין, כמה מאות מיליונים בלבד, ואילו הערבים מקציבים לו תקציבי מיליארדים. לדבריו, בימי אוסלו נהרסה ההסברה הישראלית, וזאת מפני ששימשה שופר בעבור הרש"פ. זו עסקה ב"הלבנת הטרור הפלשתיני", כלשונו. פעילות זו הרסה את ההסברה הישראלית. עוד ציין שטרן כי בישראל המלחמה כונתה אינתיפדה, ולא הוגדרה כמלחמה, ולכן גם לא נבנתה אסטרטגיה כוללת המכילה בתוכה גם הסברה. האמריקנים, הוא מוסיף, פתחו את מלחמתם באפגניסטן ובעירק בשידורי רדיו וטלוויזיה ובהשלכת כרזות. רק אחרי שביצעו את שלב המלחמה הפסיכולוגית וההסברתית, הם החלו להיכנס עם צבא. (ל.ש.)
http://www.a7.org/news.php?id=62864



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   05:47   07.03.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  87. ערבים פוצצו את כיפת קבר יוסף בחשאי לפני שבועות אחדים!!  
בתגובה להודעה מספר 11
 
ערבים פוצצו את כיפת קבר יוסף
14:53, 4 מרץ 2004 / י"א באדר תשס"ד

כיפת הקבר במתחם קבר יוסף בשכם פוצצה על ידי ערביי הרש"פ. האירוע התרחש לפני שבועות אחדים אך נתגלה רק אתמול עם כניסת מתפללים יהודיים למתחם.


כיפת הקבר במתחם קבר יוסף בשכם פוצצה על ידי ערביי הרש"פ. האירוע התרחש לפני שבועות אחדים אך נתגלה רק אתמול עם כניסת מתפללים יהודיים למתחם.

הדבר היה לפני שבועות אחדים, אך התגלה בלילה על ידי המתפללים שנכנסו למקום בהסכמת הצבא. אחד מהם, הרב הראשי של צפת, הרב שמואל אליהו, סיפר ביומן ערוץ 7, כי בעת שביקר במקום בסתיו היתה עדיין כיפה למבנה במקום, אך אתמול גילו כי היא נהרסה. הוא אמר שמי שעשה את המעשה הזה – לא יינקה.

לפנות בוקר התפללו בקבר יוסף בשכם כ-400 יהודים. רבים יותר רצו לבוא, אך לא היה עבורם די מקום באוטובוסים הממוגנים שיצאו למתחם.
http://a7.org/news.php?id=73325




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   08:38   15.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  70. תשובת ראש הממשלה שרון לזכותנו על קבר יוסף !!  
בתגובה להודעה מספר 7
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 15.12.03 בשעה 10:58 בברכה, פילוביץ שחף
 
להלן: המכתב/מסמך ככתבו וכלשונו לכל מי שביקש/ה לראות,
הטיל/ה ספק או חושב/ת שמה שנאמר אתמול בדיון, על הפשע החוזר
ונישנה שעושים הערבים ללא תגובה מצידנו כמדינה....בושה

עשן רב מאזור קבר יוסף. יתכן והקבר עולה באש.
14.12.03

דובר נעל
חבר מתאריך 21.5.02
1670 הודעות 15:33 14.12.03

תמונה מקבר יוסף השרוף והחרוך

התמונה צולמה היום ומוצגת באתר של AP.

Palestinian boys stand in the burned out remains of Joseph's Tomb in the northern West Bank refugee camp of Balata, adjacent to the city of Nablus, Palestine, Friday. Israel abandoned the site in October 2000, at the beginning of three years of violence, and banned Israelis from going there but some observant Jews defy military orders and circumvent the military roadblock to enter the site. (AP Photo/Kevin Frayer)


הבטחת רוה''מ לחברי מרכז הליכוד !!
14/12/2003

ראש הממשלה הבטיח שקבר יוסף תניד יהיה חלק ממדינת ישראל

"ראש הממשלה רואה בקבר יוסף חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, וכך יישאר." כך כתב אריאל שרון לחבר המרכז מרדכי שחורי בינואר 2002. דרוש איפוא לחדש ללא דיחוי את הגישה לקבר יוסף.
http://www.likudnik.co.il/Newspaper/reports.asp?reportId=1489


חשש להצתת קבר יוסף בשכם
11:45, 14 דצמבר 2003 / י"ט בכסלו תשס"ד

דיווח ראשוני: ממוקד זק"א נמסר כי באיזור קבר יוסף בשכם
מיתמר עשן רב, ויש חשש כי מתחם הקבר הוצת שוב.
http://www.a7.org/news.php?id=67164


ביום א יוגש כתב אישום נגד 8 ברסלבים-קבר יוסף

מחר יוגשו כתבי אישום נגד 8 חסידי ברסלב בגין הפרת צו אלוף, האוסר על כניסת אזרחים לשטחים באחריות ביטחונית של הפלסטינים.
ביום שישי לפנות בוקר נפצעו 7 חסידים מאש שנפתחה לעברם שעה שהיו בדרכם חזרה מקבר יוסף. 4 מהפצועים עדיין מאושפזים בבתי החולים - אחד מהם במצב אנוש ואחר במצב קשה.
את האחריות על פיגוע הירי קיבלו במשותף הג'יהאד האיסלאמי וגדודי חללי אל אקצה של הפתח'. בהודעה נאמר כי זוהי תגובה על יוזמת ז'נבה ועל מה שהוגדר "הטבח שעשתה ישראל ברפיח".
בתוך כך התקבל הערב דיווח ממפקדת התיאום והקישור הפסלטינית בשכם לפיו אלמונים מהתנזים הציתו הערב שוב את מתחם הקבר.
צה"ל: הפיגוע היה צפוי
בידי מערכת הבטחון היה מידע על כוונות לפגוע בחסידים בקבר יוסף. ההתרעות הועברו לחסידים. בצה"ל אמרו אתמול כי הפיגוע היה "צפוי מראש", מכיוון שלמתחם קבר יוסף נכנסים מתפללים יהודים תוך שהם מתעלמים מאיסור צה"ל לכניסת ישראלים למתחם. עוד נמסר מצה"ל, כי אין זו הפעם הראשונה שמחבלים פלסטינים יורים על המתפללים שמסתננים באזור קבר יוסף.

13/12/2003 22:05


מחר יוגשו כתבי אישום נגד חסידי ברסלב שהתפללו בקבר יוסף
20:46, 13 דצמבר 2003 / י"ח בכסלו תשס"ד

מחר יוגשו כתבי אישום נגד 8 מחסידי ברסלב שנכנסו להתפלל בקבר יוסף בלילה שבין חמישי לשישי. הטענה נגדם היא כי הפרו צו אלוף, האוסר על כניסת אזרחים לשטחים שנמצאים בשליטת הרשות הפלשתינית.

המטה למען ארץ ישראל באזור הצפון, בראשות אביעד ויסולי, שיגר בקשה לשר הביטחון שאול מופז, להסדיר באופן רשמי את הביקורים בקבר יוסף. במכתב ששלח המטה למען א"י נאמר כי במשך 35 שנים התפללו יהודים בקבר יוסף, וגם לאחר הסכמי אוסלו, נשאר היתר זה בתוקף. לאחר מבצע חומת מגן, בו חזר צה"ל לשלוט ביטחונית בשכם, אין שום סיבה לעכב את שיפוץ הקבר שחולל על ידי מתפרעים, ולאפשר הסעות ממוגנות באבטחת צה"ל לקבר יוסף.

4 פצועים שנפצעו מירי המחבל ביום שישי לפנות בוקר, עדיין מאושפזים בבתי החולים - אחד מהם במצב אנוש ואחר במצב קשה.
http://www.a7.org/news.php?id=67124


"אין בעיה להגן על המבקרים בקבר יוסף"
18:59, 14 דצמבר 2003 / י"ט בכסלו תשס"ד

להלן ראיון עם הרב אל"מ במיל' אבי רונצקי, תושב איתמר, כפי ששודר ביומן הבוקר של ערוץ 7בעקבות פציעתם של חסידי ברסלב שבאו להתפלל בקבר יוסף:

שאלה: איך מתבצעת היום היציאה והכניסה לקבר יוסף?

תשובה: למעשה אין כניסה ויציאה לבד מכוחות של צבא, אזרחים מנוּעים מלהכנס, לבד מאפיזודות חולפות שיש כמה היתרים להכנס וזה קורה רק בחגים, בפעם בחצי שנה בערך.

שאלה: אותם הסתננויות של חסידי ברסלב ואחרים, זה קורה לעיתים תכופות?

תשובה:כמעט מעשים של מדי יום ביומו, עושים את זה בלילות, מרבים להכנס והצבא מנסה למנוע מהם על ידי כל הסגרים והכתרים למיניהם.

שאלה: הסגרים והכתרים לא מיועדים למנוע את הכניסה שלהם, אלא את היציאה של הפלשתינים?!

תשובה: למעשה זה היום כבר שגרה צבאית שמונעים גם כניסה וגם יציאה, אבל הם מצליחים בדרכים לא דרכים, גם בעזרת שכירת מוניות ערביות ורכבים אחרים ונכנסים בעזרתם למקום, דבר שיש בו סכנה גדולה כפי שראינו.

שאלה: אני רוצה לשאול אותך כרב, מה ערכן של המעשים האלה להכנס בצורה כזו?

תשובה:מבחינה הלכתית פשוטה יש איסור מפורש של תורה של "ונשמרתם", והיו התראות מפורשות שאני נוכחתי בחטיבה ובאוגדה והיו התראות ספציפיות לגבי פגיעה במבקרים שם.

שאלה: הם מגיעים בלי לידע את צה"ל ולמעשה הם חשופים לגמרי?

תשובה:להיפך, לא רק שלא בידיעה אלא הם מערימים על מחסומים, בהחלט אסור לעשות את הזה. אבל נאמר איזה קורטוב של טוב ואמת של המעשים שלהם שזה מעורר להתעוררות בעינינו של קבר יוסף.

שאלה: אם משקמים אותו, זה נראה דבר מעשי?

תשובה: זה בהחלט דבר מעשי, זה לא שאלה שמופנית לצבא זו שאלה שמופנית לקובעי המדיניות. הצבא, בדרגים הכי בכירים שלו, לא רק שלא מתנגד לכניסות, וליותר מכך אפילו לשהייה במקום, לפחות להחזיר את המצב לקדמותו כפי שהיה לפני כל ארועי שלושת השנים האחרונות, שהיתה שם שהייה מבוקר עד לילה, הצבא בעד הדבר זה. והטעם לזה אולי לא מטעמים לאומיים-אמוניים, אלא, אני שומע מהדרגים הכי בכירים, שחשוב למנוע מהערבים הישגים כלשהם בעקבות מעשי הפרעות שלהם, ומה שקרה בעצם ביחס לקבר יוסף הם השיגו הישג, ולפחות להסיר מהם את ההישג.

שאלה: הם הצליחו להסיר את הנוכחות הישראלית מהעיר שכם?

תשובה: בהחלט כך. אני אוסיף עוד, יש כאלה ששואלים מדוע הצבא רואה ולא מונע את הפגיעות החוזרות ונישנות בקבר יוסף? ותשובתי היא שהצבא לא נמצא בעיר עצמה, הצבא נמצא בחוץ במקומות שונים, ונכנס בהתאם לרצונו, נכנס באופן חופשי לכל מקום שצריך, אבל אין שהייה במאחזים או במקומות אחרים בתוך העיר שכם. ולהקים איזה מאחז ליד קבר יוסף ודאי שאפשרי, רק צריך כח אדם, מצריך שמירה הדוקה. כשאתה נמצא בתוך העיר עצמה יש בהחלט בעיה, לכן החליטו לצאת מכל העיר עצמה ולהכנס רק כשצריך.

שאלה: בעצם התביעה לשקם את המקום ולחזור אליו צריכה להיות מופנית לדרג הפוליטי?

תשובה: ודאי, עד ראש הממשלה, אני יודעת את זה. ישבתי פעם עם מפקד האוגדה הקודם ובנוכחותי הוא התקשר לדרגים הכי בכירים במשרד ראש הממשלה ואמר את מה שאמרתי קודם, שהצבא ממש מעונין בכך ואין לצבא שום בעיה לאבטח כניסה בכוחות מינימליים, דרך אגב, של מבקרים במקום כמו שנעשה בפעמים שהותר.

שאלה: כדי שההרס והפוגרומים לא יחזרו צריך נוכחות קבועה, והשאלה אם דברים כמו שראינו בעבר, שחיילים שהגנו על הקבר נקלעו למצוקה קשה וחלקם נפצעו ונהרגו האם זה לא משהו שעלול לחזור על עצמו, אם יש דרך להחזיק את המקום בצורה שתבטיח שזה שוב לא יקרה?

תשובה:המציאות השתנתה לחלוטין לשמחתנו הרבה. המציאות שהיתה אז באותם פוגרומים שהיו כבר ב 96- וגם אחר-כך בתחילת כל הארועים לפני כ3- שנים. היום כל הגישה של המדינה והצבא, לא כמו שהיתה אז, אז סמכו על הרשות הפלשתינאית וחששו להכנס, הכל היה צריך להיות בתאום איתם, היום אין דבר כזה. היום כל שוטר פלשתינאי שיאחז נשק בתוככי העיר שכם הוא מיד יירה והם יודעים את זה, גם בגלל זה הם לא נושאים נשק, אין רשות לשאת נשק בשכם, דבר שעובד בכל העיר. מה שהיה, לפחות על פי ההתנהלות היום של הצבא, בודאי שלא יהיה.

שאלה: לפי זה יש מקום של תנועה ציבורית שתפעיל לחצים להחזרת עטרה ליושנה בקבר יוסף?

תשובה: בהחלט כן, גם לפי מפקדי הצבא, למרות שאני לא רוצה לדבר בשמם, אבל מתוך ידיעה ברורה מה שהם אומרים וחוזרים ואומרים שאין שום בעיה מבחינה צבאית להגן על הנכנסים לקבר וגם לאפשר שהייה במקום. הם חפצים בכך. הבעיה היא בדרג המדיני, שאני לא מבין מדוע אין הם מאפשרים כניסות כאלה, לפחות כניסות של פעם פעמיים בשבוע בתור התחלה, לא מבין מה הבעיה, כי בעיה צבאית לא קיימת.

בית משפט השלום בפתח תקווה האריך בשלושה ימים את מעצרם של שמונה חסידי ברסלב שנכנסו בליל שישי לקבר יוסף בשכם.

שבעה מחבריהם של השמונה נפצעו מירי של מחבל לעבר מכוניתם. נגד השמונה הוגשו כתבי אישום בגין הפרת צו אלוף האוסרת כניסת ישראלים לשטחי A. ביום שלישי ידון בית המשפט בבקשת המשטרה להאריך את מעצרם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

(מתוך יומן "בוקר בשבע"-ערוץ 7)


יש להסדיר תפילה חוקית בקבר יוסף, כולל הסדרת תחבורה ציבורית מידי יום, וזאת ברוח דברי ראש הממשלה בעצמו: "קבר יוסף הוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, וכך יישאר", כך מפרסמת תנועת "מטות ערים" בהודעתה שלאחר הפיגוע בקבר יוסף.

עוד מפרסמת התנועה: "יש להצטער על כך שמצד אחד השלטונות נוקטים צעדים נגד המתפללים ה"לא חוקיים" האומללים, ומאידך גיסא הם מסרבים להסדיר ולאבטח תפילה "חוקית" במקום.
תנועת מטות ערים קוראת עוד לשר המשטרה לנזוף במפקד המשטרה באיו"ש שחר איילון, שבחר להתייחס לשקרים, כביכול, שאפשרו למתפללים לחמוק אל המקום הקדוש, וזאת במקום להתמקד בעיקר: גינוי המחבלים צמאי הדם, המתנפלים על מתפללים תמימים.

ראוי ששרים וחברי כנסת יפעלו בנושא קבר יוסף בממשלה ובכנסת כדי להחיש את הסדרתה של זכות התפילה והלימוד במקום, בעיקר אחרי שראש הממשלה הבהיר אשתקד כי "קבר יוסף הוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל וכך יישאר", כלשונו.

אתמול הוארך בבית משפט השלום מעצרם של שמונת חסידי ברסלב לשלושה ימים נוספים, וזאת כי ביום שישי נכנסו לקבר יוסף ללא אישור צה"ל, והותקפו בידי מחבלים. ממתקפת המחבלים נפצעו שבעה מהחסידים ושמונה, כאמור, עצורים בידי המשטרה.

נגד השמונה הוגשו כתבי אישום בגין הפרת צו האלוף, האוסר כניסת ישראלים לשטחי A.

ביום שלישי ידון בית המשפט בבקשת המשטרה להאריך את מעצרם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
http://www.a7.org/news.php?id=67199


@ תגובות הגולשים לכתב האישום...:-

shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
5999 הודעות 08:24 14.12.03

3. כתב האישים הזה מזכיר לי תקופות אפלות

בהן יהודים נרדפו בשל היותם יהודים - בשל שמירת שבת, כשרות, הדלקת נרות וכו'
אני כן יודע שמאות אנשי השמאל שמסתובבים בכפרים ערבים למיני פעילויות מפוקפקות
כגון "איסוף זיתים" וכו' לעולם לא יזכו לכתב אישום דומה.

Rabbi MIK
חבר מתאריך 12.1.03
953 הודעות 09:31 14.12.03

4. צו האלוף, אם זכור לי, חל על שטחי A.

אז אין ממש מה לדבר על אנשי השמאל. אם תקרא קצת על פעולותיהם, תלמד
שפעמים רבות הם פוגשים בחיילים המציגים להם צווים הסוגרים את השטח אליו
הם נוסעים. הסיבה הפשוטה לכך היא, שאותם שטחים אינם בשטחי A, וכדי
לסגור אותם יש צורך בצווי סגירת שטח. כמובן שהצבא נוטה לראות את הצורך
ה"בטחוני" בסגירת שטחים כאלה, בדיוק בימים שבהם מתכוונים הפעילים להגיע.
אבל בכל מקרה, אין השוואה בין כניסה לדאר אל-חאנון, או לדרום הר-חברון,
לבין כניסה לתוך שכם. זו פעולה חוקית, וזו לא. את הכניסות שלהם לשטחי B,
הפעילים מתאמים עם הצבא. כתוצאה מכך, כאמור, מחכים להם פעמים רבות
מחסומים ארעיים, עם צווים פתאומיים וזמניים (מהיום להיום). זה המחיר
שמשלמים שומרי-חוק, כאשר הם מנועים מלנסוע בכבישים, ולנגד עיניהם הצבא
מאפשר תנועה חופשית של מתנחלים.


אייג'נט סקאלי
חבר מתאריך 11.8.03
585 הודעות 09:47 14.12.03

6. אתה טועה ומטעה

אנשי השמאל ובראשם אורי אבנרי וחברי הכנסת הערביים, נכנסו למוקטעה ברמאללה, שהיא בפירוש שטח A. הצבא מודע לזה (היו תמונות שלהם עם ערפאת), המשטרה מודעת לזה, אבל אף אחד לא יעשה כלום.
לפי פרסומים באתר NFC, שהיה היחידי שעקב אחרי הדברים האלה, הם אפילו לא נחקרו!!!

אחרי זה ימכרו לנו שאין אפליה באכיפת החוק. בדיחה.


danrose
חבר מתאריך 31.3.02
2662 הודעות 10:07 14.12.03

10. אורי אבנרי וחבריו באים למטרות פיוס ושלום

הם אינם מעוררים פרובוקציות ובאים לחזק את ידי הפלסטינאים ולהראות שישנה גם תקווה בהמשך הדרך ופעולות הטרור האלים שבו הם נוקטים, רק מלבים ומגבירי את ההתנגדות הציבורית של אזרחי מדינת ישראל להסדר צודק בין הצדדים.
הם מנסים למנוע כל פעולת טרור רצחנית וכפי הניראה, בהקשר זה, דבריהם נופלים על אוזניים ערלות המעדיפות לשמוע את קולות המלחמה היוצאים מישראל ולא את קולות השלום.


אייג'נט סקאלי
חבר מתאריך 11.8.03
585 הודעות 10:09 14.12.03

11. זו פרשנות שלך. מבחינתי הם בוגדים ומסייעים

לאוייב.
בכל מקרה, הפרשנות של שנינו לא משנה. החוק הוא חוק, והוא קובע שזה אסור - נקודה!


הדסי
חבר מתאריך 8.10.01
6015 הודעות 15:10 14.12.03

15. כל כך עצוב ומייאש לקרוא את דבריך

האנשים להם אתה מייחס כמעט הילה של מלאך הם האסון של מדינת ישראל.
הם קיצונים שאין הבדל בינם ובין קיצוני הימין.
הם אילו שמרחיקים את הסיכוי לשלום.
ההודעה שלך בהחלט מוזרה
תכף גם תחזק את ידי אילו שרוצים להגיש תלונה בהאג נגד טייסי צה"ל?


danrose
חבר מתאריך 31.3.02
2662 הודעות 15:52 14.12.03

16. הם קיצונים במאבקם לשלום-הם אינם מזיקים לאיש

אין כל חשש שאני אוציא את "כביסתנו המלוכלכת" החוצה. אני מצפה שכל חייל המקבל פקודה שאינה חוקית בעליל ישקול את דרכו ואם יחליט לסרב, יובא למשפט וצדקתו או טעותו תצא לאור.
העונשים יקבעו בהתאם למשלח או למפעיל. אני סומך על בתי הדין שלנו שדינם הוא דין צדק בלתי מוטה.


בול טרייר
חבר מתאריך 25.3.03
5314 הודעות 09:48 14.12.03

7. אבנרי היה במוקטעה. המוקטעה היא בשטח A.


Rabbi MIK
חבר מתאריך 12.1.03
953 הודעות 10:34 14.12.03

12. אני עניתי לשלמה. אבנרי זה סיפור אחר לגמרי

אבנרי זוכה למעמד של חצי-סלבריטי. הוא לא עומד לדין מסיבה פשוטה - זה לא
כדאי למערכת להעמיד אותו לדין. מכל הצדדים ומכל האוכלוסיות נוטים שלא
להעמיד לדין פושעים שהם אח"מים. זה חבל, אבל זה לא קשור לצד פוליטי.
אין ספק שאבנרי ודומיו ביצעו עבירות. אבל שלמה דיבר על ההסתובבות
בכפרים ערביים לשם מסיק, קטיף וקציר. במקרים אלה, ברוב מוחלט של המקרים,
לא מדובר בעבירות על החוק.

Rabbi MIK


danrose
חבר מתאריך 31.3.02
2662 הודעות 10:01 14.12.03

8. פעילות מפוקפקת של גדיעת עצים וגניבת יבול

הזיתים.
זה מה שבאים אנשים טובים שאיכפת להם לפעול כנגד הברברים המשתוללים בשם קודשי ישראל ומכפישים את שמות אזרחי ישראל כולם.
החסידים ה"תמימים" אינם נרדפים הם באים לעורר פרובוקציות ולעודד וללבות את השנאה בין שני העמים. הבעיה שהם מסכנים אם כוחותינו, שלמרות הכל מנסים שלא להפקירם.


בול טרייר
חבר מתאריך 25.3.03
5314 הודעות 10:06 14.12.03

9. חשבתי שהסטטוס קוו במקומות הקדושים ישמר.


הדסי
חבר מתאריך 8.10.01
6015 הודעות 15:07 14.12.03

14. מה הקשר?

הם עוברים על צו שאוסר להגיע לשם.
הם מסכנים סתם חיים של חיילי צה"ל.
אין סיבה שחייל ימות בשביל שגעון.


shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
5999 הודעות 16:59 14.12.03

19. נכון. אין סיבה שחייל ימות בשביל שגעון.

במיוחד כשמדובר על שגעון של אהוד ברח ושאול מופז
שברחו מקבר יוסף והפקירו את החייל מדחת יוסוף למות.
וזה עוד בלי לדבר על הישיבה שנהרסה והקבר שחולל.
מה היית אומרת אם היו מפקירים כך את הבית שלך ?

מי שצריך לעמוד לדין אלו הפושעים והפחדנים אהוד ברח ושאול מופז
ולא חסידי ברסלב האמיצים שעושים למען עם ישראל ותורת ישראל.


Kיציק לוי
חבר מתאריך 10.2.02
7353 הודעות 17:04 14.12.03

21. שום אמיצים, אל תבלבל את המוח!!!

מה אומץ להכנס לגוב האריות? ראינו את הגיבורים האלו!!!!
מה עם ונשמרתם לנפשותיכם? מה עם 'לא תעמוד על דם רעיך'?

מה עם כל זה? זה לא שווה? העיקר התפילה?

אני מעדיף לאכול חזיר, לשתות לוג יין נסך, ללכת גלוי ראש, לקלל ולגדף. ולא לסכן את חייו של חייל צה"ל אחד!!!

שום תפילה לא שווה את מותו של אדם או חייל, תכניסו את זה לקודקודים שלכם!

שנה מאסר בפועל! ואם השופט לא פוסק דבר כזה. הוא אחראי על הדם שישפך!


shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
5999 הודעות 17:14 14.12.03

26. אני ממש מתפלא עליך

בתור אדם עם וותק בשטח אתה צריך לדעת טוב יותר מלחזור על המנטרות
של "סיכון חיילים". חיילים תפקידם הוא לסכן את חייהם ולא להיות נמושות
עלובות כמו שמלמדים אותם בצבא ההתרפסות לישמעאל.
ובעצם זה כלל לא קשור לעניין.
העניין הוא מאבק על השרדות ומקומות קדושים הם סמל חשוב ועקרוני
שאסור שיהודי יוותר עליהם גם אם ממשלה עלובה ורמטכ"ל עלוב אחד החליטו לברוח משם בפני חבורת מתפרעים מושתנים.

כל יהודי שעולה לקבר יוסף, מסכן את חייו וחיי חיילים.
אבל גם כל יהודי שהולך בבן-יהודה בירושלים מסכן את חייו וחיי חיילים.

ככה זה, אנחנו במלחמה - ורק עם שישכיל לשמור על המקומות הקדושים לו -
ינצח במלחמה הזו.
בינתיים - אנחנו מפסידים, ורק חסידי ברסלב ומעטים אחרים מהווים
את נקודת האור היחידה במאבק.


אחד העם
חבר מתאריך 8.4.02
4101 הודעות 09:35 14.12.03

5. האם כבר הוגש כתב אישום נגד אורי אבנרי ? או שבגלל שהוא בוגד ומקבל חסות

מהערבים אין צורך להעמידו לדין ?


פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
21135 הודעות 14:58 14.12.03

13. הבטחת רוה''מ לחברי מרכז הליכוד !!

14/12/2003
הבטחת רוה"מ לחברי המרכז

ראש הממשלה הבטיח שקבר יוסף תניד יהיה חלק ממדינת ישראל

"ראש הממשלה רואה בקבר יוסף חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, וכך יישאר." כך כתב אריאל שרון לחבר המרכז מרדכי שחורי בינואר 2002. דרוש איפוא לחדש ללא דיחוי את הגישה לקבר יוסף.
http://www.likudnik.co.il/Newspaper/reports.asp?reportId=1489


Kיציק לוי
חבר מתאריך 10.2.02
7353 הודעות 15:53 14.12.03

17. שנת מאסר בפועל - למען יראו ויראו!


בול טרייר
חבר מתאריך 25.3.03
5314 הודעות 16:39 14.12.03

18. לא יפה איציק. אתה אדם מאמין.


Kיציק לוי
חבר מתאריך 10.2.02
7353 הודעות 17:01 14.12.03

20. ואז? בגלל שאני מאמין אני בעד לזיין אותם.

כי אמונה בנויה על כבוד הדדי, ועל "ונשמרתם מאד מאד מאד לנפשותיכם!"
ומי שלא מקיים את זה - צריך ללמוד לקיים את זה.


shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
5999 הודעות 17:07 14.12.03

23. Kיציק, זה לא משהו אישי אבל...

גם NFEN הצהיר לא פעם שהוא "מאמין"
לא מספיק להאמין, צריך לקבל עול מלכות שמים
ונראה שאצלך יש מחסור לא קטן במידה הזו
אני גם לא חושב שאדם שצופה במשחקי כדורגל בשבת
יכול להחשב כ"מאמין" או כ"דתי"

אבל זו רק דעתי, ואתה יכול להתייחס אליה בביטול


Kיציק לוי
חבר מתאריך 10.2.02
7353 הודעות 17:09 14.12.03

25. במה זה מתבטא עול מלכות שמים?

בלהסתכן בכניסה לשכם? במה בדיוק?
ואת היראת שמים שלי, תשאיר לי, לא סנהדרין ולא כלום - הם אלו שיביאו ליראת שמים.
תאמין לי שביני לבין בוראי, אני מסודר פיקס!


shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
5999 הודעות 17:21 14.12.03

27. אפילו הגאונים הגדולים רעדו לפני מותם

שמא יגזר עליהם גיהנם.
לדעתי זה אומר דבר או שניים על האנשים שצועקים: "אני מסודר פיקס"


shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
5999 הודעות 17:04 14.12.03

22. לכבוש את קבר יוסף - למען יראו ויראו

לשפוט ולכלוא את האחראים לבריחת צה"ל משם - למען יראו ויראו


Kיציק לוי
חבר מתאריך 10.2.02
7353 הודעות 17:07 14.12.03

24. אין לי בעיה עם זה. נהפוך הוא אני בעד!

אבל כל עוד השטח הזה הוא שטח פלסטינאצי! ולא שטח שלנו, לנו אסור להכנס לשם.
מה אתה חושב שלי לא בא לנסוע לשם להשתטח על הקבר לבכות ולבקש? בא לי ומאד. אבל אני לא אסכן לא את חיי, ולא אף חייל אחר בשביל תפילה!

אבקש ממנו מהבית שלי - וזה יעזור לא פחות.

שיכבשו שם אין לי בעיה, אני אהיה מהראשונים שיעלו להתפלל שם.

אבל כל עוד זה לא שטח שלנו, ולא בשליטה שלנו, אין להם מה לעשות שם!
ואם אני הייתי קצין בשטח, הייתי משאיר אותם שם, שיסתדרו.
כמו שהם לא מקשיבים להוראות אלוף פיקוד. שלא יבואו אח"כ לבכות לצבא שיוציא אותם.

אלו דתיים אלו? נבלות!


shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
5999 הודעות 17:30 14.12.03

28. הגיון עקום

למה שהם ישמעו להוראות אלוף פיקוד בצבא שהפקיר את המקום
לחסדי חבורת ברבארים..?
מצטער להגיד לך, אבל הצבא איבד את הAUTHORITY ברגע שהתחיל הבלגאן
של אוסלו - שטחי A שטחי B שטחי C וכו'

יש לי הצעה לפתרון אחר:

הגיע הזמן שהמדינה תאשר הקמת מיליציות פרטיות בסגנון חברות אבטחה
בשטחי יש"ע המורכבות ממתנחלים, מתנדבים ממרכז הארץ וקצינים בודדים
מצה"ל שיתנדבו למטרה זו. אולי בתחילה תהיה קצת אנרכיה, אבל לתווח ארוך זה עדיף מצבא מסורס ואימפוטנטי (רק היום הועמד לדין תותחן שהעז להרוג מחבל שעמד בקבוצה של ערבושים אחרים).

@ תגובות הגולשים לשריפת קבר יוסף...:-

Kיציק לוי
חבר מתאריך 10.2.02
7291 הודעות 18:59 13.12.03

שכם: קבר יוסף הצדיק הוצת שוב-בתאריך 12.12.03

הפלסטינאים הודיעו למטה התאום והקישור הישראלי - שלאחר פציעת שבעה ישראלים בתאריך 12.12.03 באיזור קבר יוסף בשכם, באו קבוצת אנשי תנזים למתחם הקבר, והעלו אותו באש. כוחות כיבוי פלסטינאים נחסמו ע"י אנשי התנזים ולא הצליחו לכבות את מתחם הקבר רק לאחר זמן.
שוב הריסתו של קבר יוסף הצדיק בשכם, ואין פוצה פה ומצפצף... עד מתי???


נדב
חבר מתאריך 13.5.02
324 הודעות 19:03 13.12.03

1. לא נעים אבל

במקום "קבר יוסף הצדיק" שים אנדרטה לרבין,
ובמקום פלשטינאים/תנזים שים אנשי ימין/פעילי כהנא
וקבל ידיעה פותחת בכל ערוצי החדשות ובעמוד הכותרת מחר.


זקא
דיווח מיוחד
18:52 13.12.03

מטה הקישור הפלסטיני מסביר מדוע הוצת קבר יוסף

המט"ק הפלסטיני הבהיר למט"ק הישראלי כי בעקבות כניסת ישראלים לקבר יוסף
בתאריך 11.12.03 הגיעו פעילי תנזים ממחנה באלטה והציתו את הקבר.
הפלסטינים כיבו את השריפה

Hermon
חבר מתאריך 15.8.02
3506 הודעות 15:37 14.12.03

1. אנשים חסרי אלוקים

גם ישראל לא יוצאת טוב מהסיפור.
אח"כ הם עוד מראים שריר כאשר כאילו פוגעים להם במה שהם מכנים "קדשי האסלאם".

ואין כס למשפט סנהדרין בציון השבויה (אצ"ג)
WWW.SANHEDRIN.INFO


אישיהודי
חבר מתאריך 12.6.02
188 הודעות 13:36 14.12.03

12. מן המקורות

שלשה מקומות אין אומות העולם יכולות להונות את ישראל ולאמר להם
גזולים הם בידכם ואלו הם:מערת המכפלה , קבורתו של יוסף, ובית המקדש"


Q
חבר מתאריך 8.10.01
2119 הודעות 14:43 14.12.03

15. הבורות (בעיקר בקרב השמאל) חוגגת ...

והם חושבים שאת זכותנו על הארץ הזאת אנו שואבים ממקומות כמו ר"ג ות"א .
אומות העולם אינן צריכות לעסוק בהונאתנו , יש כאן מספיק אנשים העסוקים בהונאה עצמית .


hvc
חבר מתאריך 1.10.03
173 הודעות 22:29 14.12.03

24. מאמר של הרב בנימין זאב כהנא בנידון

הר הבית, מערת המכפלה, קבר יוסף
"אמר רבי יהודה בר' סימון: זה אחד משלושה מקום שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל ולומר: גזולים הם בידיכם (מפני שנקנו בכסף). ואלו הן: מערת המכפלה ובית המקדש (הר הבית) וקברו של יוסף. מערת המכפלה דכתיב: "וישקול אברהם לעפרון את הכסף..."; בית המקדש דכתיב: "ויתן דוד לארנן במקום שקלי זהב"; קבורתו של יוסף דכתיב: "ויקן (יעקב) את חלקת השדה... מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטא" (ב"ר ע"ט)

"לא יוכלו לאמר"?
שלוש שאלות מתעוררות על מדרש זה: א. וכי על שאר חלקי ארץ ישראל כן יכולים הגוים לומר "גזולים הם בידכם"? ב. מה הפירוש "לא יוכלו"? וכי בפועל אין הגויים אומרים על שלושת המקומות הללו, "גזולים הם בידכם"? והרי דוקא מקומות אלו מתמקד המאבק? ג.על הפסוק בתהילים "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים"(קיא,ו), כותב רש"י: "שלא יוכלו האומות לומר לישראל גזלנים אתם שכבשתם ארץ ז' עמים". אם כן, רואים שרש"י אומר שעל כל הארץ "לא יוכלו" לומר שגזולה היא בידנו! בסיס התשובה לכל השאלות האלו היא זו: האמת היא שבכלל לא חשוב מה אומרים הגויים, הבעיה היא מה חושבים היהודים! כעת נראה, כיצד זה בדיוק המסר שהתורה וחז"ל העבירו לנו באמרותיהם הנ"ל.

המסר מופנה ליהודים
החשש של התורה הוא, שכאשר יתקוממו הגוים נגד היהודים ה'כובשים' וה'גזלנים'- עלולים כמה יהודים להתמלא בנקיפות מצפון, ולחשוב שיש פה טעות מוסרית שגזלנו את הארץ. על כך באו חז"ל ואמרו: הנה, יש שלושה מקומות שגם לפי ההגיון הפשוט לא יכול להיות לגוים פתחון פה עליהם, שהרי הם נקנו בכסף מלא. ובכל זאת, הטענה הצודקת הזו לא ממש עושה רושם עליהם. אדרבא, דוקא במקומות אלו מתרכזים עיקר המאמצים לקעקע את בעלותנו על הארץ! מה זה מלמדנו? שלא צדק ומוסר מעניין אותם, לא סכסוך קרקעות הניתן לישוב יש כאן - כי אם מלחמת דת לאומית! עכשיו באים חז"ל עוד ומסבירים: כמו שבשלושת המקומות טענותיהם לא שייכות, כך בשאר הארץ אין לכם להתרשם מטענותיהם, כי "כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו!" (רש"י, פסוק הראשון בתורה). ועל פי זה מוסברים גם דברי רש"י המובאים לעיל (מתהילים) ש"לא יוכלו אומות העולם לומר גזלנים אתם". זה ש"לא יוכלו לומר" אינו אומר שבמציאות הם לא יאמרו כך! אדרבא! אלא מה? ה"לא יוכלו לומר" אינו מכוון לגוים - כי אם לאזני היהודים! שידעו שה' הוא שנתן לנו את הארץ, לא כזכות אלא כחובה - לכבוש ולגרש. וזהו הנאמר: "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים" - התשובה מיועדת "לעמו", אך לגוים אין צורך לשיב - אם מפני שלא ישמעו, אם מפני שלא חשוב מה הם חושבים.

מבטנו מופנה לשלושת המקומות
בכל שנה שבת "חיי שרה" היא "שבת חברון". אך השנה, הארועים גרמו לכך, שעל כרחנו מבטנו מופנה בו-זמנית לשלושת המוקדים - הר הבית, חברון ושכם - גם יחד. אלו הפכו לסמלי המאבק היהודי-ערבי על ארץ ישראל. היום, כשהכל עומד בפני קריסה כמגדל של קלפים, חייבים להחזיק מכל הצדדים, כי רק לאחרונה למדנו כיצד הכל קשור קשר ישיר זה בזה. הא כיצד? הנה, המאבק על מנהרת החשמונאים, שלטענת הערבים פוגע בהר הבית ("שלהם"), הביא לפרוץ הקרבות ביש"ע - כשהקרבות התמקדו בקבר יוסף. המהלך הזה לחץ את הממשלה למהר לזרז את ענין פינוי חברון, וגם לוותר לערבים בענין המסגד החדש באורוות שלמה שבהר הבית! הרי לנו - המאבק על ארץ ישראל מגיע לשיא, ושלושת המקומות שעליהם "אין יכולים" הגוים לערער - הם במוקד המאבק!

(נכתב על ידי בנימין זאב כהנא ב-תשנ"ז, בשבוע של" אירועי אוקטובר א'" לאחר שממשלת נתניהו פתחה מנהרת הכותל)

מקור: http://www.kahane.info/darka/dst/d539.html

לשיכים בעיניכם / הר' מאיר כהנא הי"ד - http://kahane.info/meir/lesikim/ls_frame.html




כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   11:31   15.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  71. דברי כנסת ישראל בנושא קבר יוסף.........  
בתגובה להודעה מספר 70
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 15.12.03 בשעה 12:57 בברכה, פילוביץ שחף
 


מיכאל קליינר (חרות - התנועה הלאומית):
גברתי היושבת-ראש, הצעת סיכום מטעם סיעת חרות:
הכנסת דורשת מהממשלה להפסיק את פינוי המאחזים היהודיים ביש"ע ולפעול ללא ליאות להרס הבנייה הפלסטינית הבלתי-חוקית לאורך הכבישים העוקפים ביש"ע.
הכנסת קוראת לממשלה לפעול ביתר שאת למיגור הטרור ולאמץ את השיטה האמריקנית של הפצצות מהאוויר בטרם כניסה קרקעית.
הכנסת קוראת לממשלה להפסיק לזרות חול בעיני הציבור, כאילו שהחלפת ההנהגה הפלסטינית תביא לשינוי מגמה בקרב הציבור הפלסטיני, שחונך והוסת להשמידנו.
הכנסת קוראת לממשלה לפתוח לאלתר את קבר-יוסף, את בית-הכנסת העתיק ביריחו ואת הר-הבית לתפילת יהודים.
הכנסת קוראת לראש הממשלה בצאתו להיפגש עם נשיא ארצות-הברית שלא לשכוח את יהונתן פולארד ולנצל את ההזדמנות שבה ארצות-הברית מעלה לישראל דרישות על רקע האיום העירקי, על מנת להביא לשחרורו של פולארד.
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0019309.html#TQL


איוב קרא (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, היום הוא היום האחרון לשירותו בצה"ל של רב-אלוף שאול מופז. הוא עשה עבודה גדולה, ואנחנו מאחלים לו בהצלחה.
אבל היום, בדקה התשעים, אני קורא לו מפה, מהכנסת, כי נשאר לו חוב קטן לעם ישראל שהוא צריך להתייחס אליו - הוא צריך לומר ולהצהיר מי נתן את ההוראה במאורעות קבר יוסף להפקיר את החייל מדחת יוסף, שדימם במשך ארבע שעות וחצי עד שמת.
זו שאלה שתישאל, והיא תישאר בחלל האוויר ואף אחד לא ייתן עליה את התשובה, אם הוא לא יקום היום, בדקה התשעים, ויאמר את האמת על האיש שבעצם גרם במו ידיו למות החייל מדחת יוסף. אני קורא לו מפה, מהבית הזה, לומר את זה. הלילה יתקיים אירוע, ואני מצפה שאז הוא יאמר את המשפט החשוב הזה לעם ישראל.
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0019311.html#TQL


סוג הדיון: הצעות לסדר-היום

נושא:
ח. הצעה לסדר-היום ההריסה והחילול של קבר-יוסף

הישיבה העשירית של הכנסת השש-עשרה
יום רביעי, א' באדר ב' התשס"ג (5 במרס 2003)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:03

היו"ר אלי בן-מנחם:
אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום מס' 125: ההריסה והחילול של קבר-יוסף. אני מזמין את חבר הכנסת אריה אלדד. יש לך שלוש דקות, בבקשה.


אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שבוע הופיעו בתקשורת תמונות ההרס והחורבן שחוללו הערבים בקבר-יוסף בשכם. חברי הכנסת, מה היו עושים בכל העולם המוסלמי לו קמו יהודים והחריבו, חלילה, את קברו של אחד החליפים הראשונים? מה היה מתחולל בעולם הנוצרי כולו לו הזיזו יהודים עמוד שיש אחד במקום הנקרא "כנסיית הקבר הקדוש" בעיר העתיקה בירושלים?


אחמד טיבי (חד"ש):
אני לא מסכים אתך, אבל, תרים את המיקרופון, אתה נשמע לא ברור.


אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
ואצלנו, דממה והתעלמות. רבותי חברי הכנסת, הצביעות ושנאת ישראל של העולם המוסלמי והעולם הנוצרי ושתיקתם על הפגיעה במונומנט ההיסטורי, הארכיאולוגי, התרבותי, במקום המקודש לעם ישראל - שתיקתו זו של העולם נבנית גם על שוויון הנפש המוחלט כמעט שבו מתקבלת התופעה הוונדלית הזאת בקרב הציבור בישראל.
באמת שאין לי תלונות נגד אויבי ישראל. אנחנו מכירים אותם לא מהיום. 100 שנים נמשכת המלחמה על הארץ הזאת, ואויבינו רוצים להשמיד אותנו כך שלא יהיה לנו עתיד בארץ הזאת. וכדי לעשות זאת, הם מנסים גם למחוק את העבר שלנו בארץ הזאת; עבר שהתחיל 2,700 שנה לפני שהגיעו הכובשים המוסלמים לארץ-ישראל. כך ממש הם עושים יום-יום ביסודות בית-המקדש שלנו כשהם מנסרים את האוצרות הארכיאולוגיים החשובים ביותר שלנו במסורי אבן ענקיים והופכים אותם אבני ריצוף למסגדים חדשים שהם מקימים בהר-הבית. חילול קודש איום, חרפה שאין לה מקבילה וחורבן תרבות בלתי הפיך.
זכרו איך נרעש העולם כשה"טליבאן" הרסו כמה פסלי בודהא. ומי יזעק את זעקת הר-הבית ושרידי בית-המקדש?
באמת אין לי טענות נגד האויבים, יש לי טענות רק כלפי עצמנו. מי שאין לו שורשים, מי שאינו מכיר את עברו, מי שאין לו עבר - אין לו עתיד. מי שלא נלחם שלא יהרסו את עברו, מי שקברי אבותיו אינם יקרים לו, כקברי האבות במערת-המכפלה, קבר-רחל, וכן גם קבר-יוסף בשכם, לא יזכה לראות בנים ובני בנים יושבים על אדמתם. כבר התרגלנו לכך שהשמאל הישראלי רוצה להשתחרר מנטל ההיסטוריה שלנו, שהוא בז למה שהוא קורא מיתוסים היסטוריים סהרוריים, והם מעדיפים "ריאל פוליטיק", חוזים חתומים. אז איפה הייתם כשהפרטנר שלכם החתום על הסכמי אוסלו, שבהם מוזכרת ריבונות ישראל על קבר-יוסף, איפה הייתם כשחיללו לשיטתכם לא את המיתוס אלא את החוזה החתום? כשירקו בפרצופנו גם במגרש שלכם?
לפני שנתיים וחצי נלחם צה"ל על קבר-יוסף. לא היתה אז בעיה לנצח, לא היתה בעיה להניס את אלפי הפורעים עם זוג מסוקי קרב חמושים. אבל כדי שלא להרוג כמה רוצחים נמנע אז צה"ל ממלחמה ולא יצא לחלץ את מדחת יוסף שדימם למוות בקבר-יוסף. העדיפו לסמוך על מנהיג הרוצחים ג'יבריל רג'וב, שיחלץ אותו. מדחת יוסף מת וקבר-יוסף ננטש וחולל, והיום אנו חוזים בהרס מוחלט של מצבת הקבר, נכס ארכיאולוגי לאומי, מקום מקודש לעם ישראל, ומותו של מדחת יוסף הפך חסר טעם עוד יותר.
יש רק דרך אחת לכפר על חטא הפקרתו למוות. כשם שאסור היה לסמוך עליהם שיצילו חיי לוחם צה"ל פצוע, אסור לסמוך עליהם שישמרו על קדושת המקום או שישקמו את ההריסות.


היו"ר אלי בן-מנחם:
חבר הכנסת אלדד, זמנך תם. אני בדקתי את נושא הזמנים, ומזכירות הכנסת החליטה שכיוון שההצעות הן הצעות רגילות אבל הדיון הוא דיון מיוחד, אני מבקש ממך לסכם את הדברים, כי יש לנו סדר-יום מאוד עמוס.


אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
באה העת שצה"ל, הפועל היום בלב שכם, ויבורכו חייליו על כל מעשיהם שם, יחזור ויתפוס את הקבר ההרוס והמחולל, יחזיר את ריבונות ישראל אליו, ואנחנו נשקם את ההריסות, כי מי שאין לו עבר - אין לו עתיד. תודה רבה.


היו"ר אלי בן-מנחם:
תודה לחבר הכנסת אלדד. חבר הכנסת אורי אריאל, תשובת הממשלה על נושא הזה תהיה בשבוע הבא, ובשבוע הבא אתה תוכל להציע הצעה אחרת.
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0019312.html#TQL


סוג הדיון: הצעות לסדר-היום

נושא:
יט. הצעה לסדר-היום ההריסה והחילול של קבר-יוסף

הישיבה השלוש-עשרה של הכנסת השש-עשרה
יום רביעי, ח' באדר ב' התשס"ג (12 במרס 2003)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:02

]"דברי הכנסת", חוב' ג', עמ' . "דברי הכנסת", חוב' ה', עמ' .[

איוב קרא (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חושב שהדיון הזה היום הוא דיון לעניין, ראוי, והוא במקומו, לאור הפיגועים שהיו בתקופה האחרונה והתגברות האנטישמיות כמעט בכל מקום בעולם. אני חושב שזה נוגע לכל מי שחי עלי אדמות. זה לא רק לגבי יהודים, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר על יהודים.
היתה לי הזכות להשתתף בסיור עם השר שרנסקי ברוסיה, באוקראינה, וראיתי כמה ניצוצות ואווירה שמזכירה את העבר ההוא עדיין יש באזור הזה. ואני זוכר שהגענו לבית-הכנסת בדונייצק, והם לא האמינו שהוא מייצג את ממשלת ישראל, ובתקופה כזאת קצרה הוא שר בממשלת ישראל, אף-על-פי שיודעים שזו מדינת היהודים, מדינת ישראל, וכו' וכו'. פשוט האווירה היא כאילו אין שוויון בעולם הזה. ככה חיו, ככה הם האמינו וככה עדיין מאמינים, לצערי הרב. ולכן אנחנו צריכים להתאחד בבית הזה פה-אחד נגד גל האנטישמיות שיש היום כמעט בכל באירופה, באפריקה, אפילו במדינות ערב בכלל. והפיגוע במרוקו וגם בסעודיה, וכל האווירה, אדוני, מסמלים שיש עדיין אנטישמיות, לפחות סמויה, שהופכת במהירות לגלויה ואגרסיבית ואקטיבית, וכו' וכו'.
אני ראיתי את הקהילה היהודית במרוקו, וחשבתי שבאזור הזה לפחות, הדעה כלפי היהודים היא כל כך חיובית, אמיתית, גם בראייה של כל מי שמסתובב ברחוב, גם שאלתי את זה כמי שהוא דובר השפה ולאו דווקא כיהודי או כישראלי, והדעה שם היתה מאוד חיובית. חשבתי שאולי באזור הזה אנחנו נהנים מאווירה אוהדת למדינת ישראל.
אני רוצה לומר שבעצם, היום, כל דבר שזז הוא אנטישמיות. היום, גם מעצרם של ישראלים כמו עזאם עזאם במצרים, לדעתי זה נובע מאנטישמיות. בגלל היותו ישראלי נעצר הבחור במצרים. בגלל היותו ישראלי - זה סוג של אנטישמיות. אי-אפשר לעצור בחור חף מפשע לכל כך הרבה שנים, לשפוט אותו לעבודות פרך, בלי שתהיה לו סניגוריה, ולשים אותו בכלא. זה סוג של אנטישמיות, ואנחנו יכולים למצוא את זה כמעט בכל מקום. האירוע הזה של קבר יוסף, שהלך בו מדחאת, זיכרונו לברכה, ודימם עד מוות, זה סוג של אנטישמיות בדמם של אנשים. אחרת איך אפשר להסביר את זה שאדם או אזרח מהשורה, או אפילו חייל, מדמם; מבחינה אנושית, איך אפשר להשאיר אותו בשטח בלי לחלץ אותו או לעזור לו, גם אם הוא אויב שלך? ונוסיף לכך את הארגונים הללו שמגבים כל מיני אלמנטים קיצוניים, ויש בהם חד-סטריות בראייה של האנטישמיות.
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0019318.html#TQL

סוג הדיון: הצעות לסדר-היום

נושא:
כט. הצעה לסדר-היום אלימות חיילי מג"ב כלפי פלסטינים

הישיבה הארבעים של הכנסת השש-עשרה
יום רביעי, ב' בתמוז התשס"ג (2 ביולי 2003)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:03

היו"ר מיכאל נודלמן:
הנושא הבא הוא הצעה לסדר-היום, מס' 855: אלימות חיילי מג"ב כלפי פלסטינים. חבר הכנסת איוב קרא, בבקשה. זו הצעה רגילה?

איוב קרא (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. בראשית דברי אני רוצה להצדיע לחיילי מג"ב על העבודה החשובה שהם עושים בכל מקום ובכל פינה בתוך ה"קו הירוק" ומחוץ ל"קו הירוק", וגם להתקומם ולהשתומם על חוסר הגיבוי וההתנערות של כולם מהם, על כך שחלילה יש לחשוש של מעידה כזאת או אחרת של אחד השוטרים.
לא מזמן היתה סערה קשה. פלוגת חברון השתמשה, כביכול, באלימות כלפי אזרחים פלסטינים. למרות ההכחשות של החיילים, איש לא יצא להגנתם והם הובלו כאילו מדובר בעבריינים, בפליליסטים. שמו אותם באבו-כביר, ובאזיקים הובילו אותם ממקום למקום, כאשר כל הנאשמים היו בחזקת אשמים, כשעוד לא הוכח דבר בבית-המשפט.
חרה לי שכל המערכת התנערה מהם, ואני יצאתי בריש גלי למענם וגיביתי אותם, לא משום שאני, חלילה, מתנער מהחוק, או לא רוצה לכבד את החוק. להיפך, אני בעד שימוצה הדין עם כל מי שעובר על החוק.
כקצין ששירת בצה"ל אני מכיר את המוסר שיש בשורות צה"ל או בכוחות הביטחון, לא יכולתי לחשוב שארבעה חיילים - אחד מהם נהג, ובמה הוא אשם? שהוא נהג. אחד שישב מלפנים שוחרר בינתיים ממעצר. השניים שישבו מאחור, שאינם מודים בעבירה, עושים עליהם "עליהום" כיוון שאיזה ארגון אחד התלונן עליהם. אז כולם עמדו דום, מראש הפירמידה עד אחרון המפקדים.
אני מכיר לפחות אחד מהם, הוא ילד טוב ירושלים. הוא גר לא רחוק ממני. אני רוצה לומר שכאב לי ואפילו בכיתי כשראיתי אותו מובל באזיקים. זה ילד טוב ירושלים. אגב, הצעתי הצעת חוק המדברת על כך שאין לשים אזיקים על שוטרים בזמן מעצרם. אני חושב שזה לא יאה למדינה, שהאנשים ששומרים על החוקים שלה יובלו כשהם קשורים באזיקים ברגליים ובידיים. רק אתמול-שלשום הם מנעו פיגועים, ובמקרה של אנשי מג"ב, אפילו מפקד מג"ב התגאה לא מזמן בהריגת 79 מפגעים בדרך לפיגוע המוני בישראל.
גם המפקדים, אני מצדיע להם, כי גם הם עושים עבודת שטח, לפחות מעמד הביניים בארגון הזה. הילדים הללו יצאו לתקופה ארוכה - לא כמו בצה"ל, כשמחליפים גזרה כל שלושה חודשים. הם ישבו שנה וחצי, חלק מהם לפחות, באותה גזרה. העומס, האווירה והמתח מביאים לפעמים למעידות פה ושם, אבל מי שצריך לשאת באחריות בסוגיה הזאת זו המערכת עצמה, שלא שלחה אותם לסדרת חינוך בתקופה כזאת ארוכה, כשהם נמצאים באותו מקום ובאותו אזור.
אני חושב שמישהו היה צריך לקום ולומר: אנחנו אשמים, והילדים האלה חפים מפשע. כי מי ששולח אותם לתקופה כזאת ארוכה למקום כזה, בל יחשוב שזה צפון תל-אביב ושום דבר לא קורה שם.
זו מלחמה, ובפוטנציאל כל אדם שהם באים אתו במגע יכול להיות מפגע. ארבעה חיילי מג"ב אומרים בריש גלי, לא עשינו שום דבר. ואני ביקרתי אותם באבו-כביר. בלי להיכנס לסוגיה המשפטית, שתתברר בבית-המשפט, ואני בעד בירור העובדות - במקום לעצור שוטרים, במקום לשים אותם בבתי-סוהר ולהושיב ילדים טובים עם עבריינים, אולי היה כדאי שהשר לביטחון פנים או ממשלת ישראל יחשבו לשלוח אותם לעבוד בכפר גמילה, או לשים אותם במעצר-בית, או במוסד חברתי, מוסד למפגרים. אולי היינו משיגים תוצאות אחרות. למה צריך לשבת במעצר בטן-גב? אולי, בסופו של דבר הילדים הללו יצאו זכאים? הרי 99% מהתלונות נגד שוטרים הן בסופו של דבר תלונות שווא, והתיקים נסגרים מחוסר ראיות וחוסר אשמה.
אז יש פה לכאורה עבירה של הכאת אזרח פלסטיני, אבל אשמתם עוד לא הוכחה. עוד לא הוכח הדבר הזה. באה ועדת חקירה, לצערי הרב, ועדת חקירה פנימית שלא מקובלת עלי, ולא מקובל עלי, בשום ארגון, שוועדת חקירה פנימית תחקור בו. היה צריך להביא לתוצאות כדי לרצות אותו ארגון, שהוא חד-כיווני, ודואג רק לצד השני, לא חושב על מצב פנימי. איפה היה אותו ארגון בפרשת קבר יוסף? איפה היה אותו ארגון כשצד"ל הגיעו לפה? איפה היה אותו ארגון כאשר נעצרו ישראלים ברשות הפלסטינית? איפה הוא היה. למה הוא חד-כיווני? למה צריך לעמוד דום לפני אותו ארגון. אני בכוונה לא מזכיר את שמו, כי בעיני הוא לא קיים, ולא מפחיד אותי לעמוד פה ולגבות את אנשי הביטחון ואת אנשי הצבא, וכמובן, בראשם את חיילי מג"ב.
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0019319.html#TQL

סוג הדיון: הצעות לסדר-היום

נושא:
יח. הצעה לסדר-היום ביקורה של קונדוליזה רייס, הסכם ה"הודנה" ונסיגת כוחות צה"ל מעזה

הישיבה הארבעים של הכנסת השש-עשרה
יום רביעי, ב' בתמוז התשס"ג (2 ביולי 2003)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:03

היו"ר משה כחלון:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: ביקורה של קונדוליזה רייס, הסכם ה"הודנה" ונסיגת כוחות צה"ל מעזה. מדובר בהצעות לסדר-היום מס' 852 ,847 ,845, 896 ,893 ,891 ,885 ,860 ,859 ,856 ו-902.
חבר הכנסת יחיאל חזן, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת מוחמד ברכה. אחריו - חבר הכנסת ואסל טאהא. שלוש דקות.

מאיר פרוש (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת. הפלסטינים מדברים על הפסקת אש שהם קוראים לה "הודנה" לשלושה או ארבעה חודשים, שישה חודשים. ראש הממשלה אומר: אותי לא מעניינת ה"הודנה". לי חשוב הרס תשתיות הטרור. בלי זה, מבטיח ראש הממשלה, אנחנו לא נתקדם. ואני שואל את עצמי: למי אני צריך להאמין? לראש הממשלה? איך שרון אמר: עקירת הטרור זה תנאי מרכזי, אבל שרון היה אומר בעבר שלא יהיה משא-ומתן עם הפלסטינים כל זמן שלא יהיו שבעה ימים של שקט. שקט, הוא היה אומר. שבעה ימים של שקט, הפסקת אש מוחלטת.
אדוני היושב-ראש, למי אני צריך להאמין? לראש הממשלה? איך? הוא לא נתן לנתניהו להתקדם בעת שהתקדמו להסכם "וואי פלנטיישן", כל זמן שלא תובטח השמירה על המקומות הקדושים. והיום, בעוד פחות משעה, תוחזר השליטה בבית-לחם לפלסטינים. ומה עם קבר רחל? מי מבטיח את ביטחון המתפללים והמבקרים שם? שרון? לשרון אפשר להאמין? הוא, לפני שנתיים-וחצי, הבטיח ביטחון אישי לכל אזרחי המדינה, ומאז? מאז הבטיח שרון ביטחון נהרגו עוד מאות מאזרחי המדינה. למי להאמין? לשרון?
כאשר נתניהו היה ראש ממשלה, שרון טרטר לו שלא לוותר לערפאת, לא להתקפל בפני הפלסטינים, עד שיבטיחו את תפילת היהודים בכל המקומות הקדושים - בכל המקומות הקדושים - להבטיח את תפילת היהודים.
ואני שואל את ראש הממשלה מעל הדוכן: מדוע אתה מפקיר את קבר יוסף הצדיק בשכם? רק לפני כמה שבועות הביאו לי תמונות מהקבר של יוסף הצדיק, שהצליחו כמה יהודים - שהסתכנו, ביקרו שם, התפללו שם, וגם צילמו את הקבר. ואני אומר כאן מעל הדוכן, אדוני שר החוץ: שרון, לא על הקבר של יוסף הצדיק הוא שומר, והוא גם לא חושב לתת ביטחון למי שרוצה לבוא להתפלל בקבר רחל.
למי אני אאמין? לשרון? שרון שבעבר דיבר על ירדן שהיא המדינה הפלסטינית, והיום הוא מדבר על מדינה פלסטינית נוספת בין ירדן לישראל - נוספת - מדינה פלסטינית בראשות ערפאת ואבו-מאזן.
אני וחברי לא מאמינים לו, כי אדם בלי עקרונות, אדם שהחליט לפגוע בלומדי התורה, במוסדות התורה אינו ראוי לאמון; אדם שבז לערכי היהדות, אדם שבממשלתו יש שרים בכירים שמדי יום עוקרים במזיד מתורת ישראל והוא לא מפטר אותם - אנחנו לא מאמינים לו.
מעל הדוכן אני אומר: שרון הוא כישלון. הוא כישלון בביטחון, ושרון הוא גם ראש הממשלה של מערכת חינוך כושלת, ששליש מתלמידי י' בה - כך התפרסם - שימו לב, שליש מתלמידי י' לא הצליחו במבחן הבנת הנקרא.
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0019320.html#TQL


סוג הדיון: שאילתות ותשובות

נושא:
13. קבר יוסף

הישיבה הארבעים-ושלוש של הכנסת השש-עשרה
יום רביעי, ט' בתמוז התשס"ג (9 ביולי 2003)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:00

חבר הכנסת יאיר פרץ שאל את השר לענייני דתות ביום ח' באדר ב' התשס"ג (12 במרס 2003):

לאחרונה פורסם בעיתונות כי קבר יוסף בשכם נותץ וחולל.
רצוני לשאול:

1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן - האם משרדך עומד בקשר עם כוחות הביטחון?
3. האם ישופץ הקבר, והאם תובטח שמירתו לעתיד?
תשובת סגן שר במשרד ראש הממשלה יצחק לוי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. כן - מפרסום באמצעי התקשורת.
2. משרד הביטחון אינו בקשר עם משרדנו בעניין זה.
3. המשרד לענייני דתות אינו מופקד על המקומות הקדושים הנמצאים בשטח A.
במידה שהממשלה תקבל החלטה בגין שיפוץ קבר יוסף ותקבע מסגרת תקציב לנושא, המשרד לענייני דתות יקבל עליו את ביצוע ההחלטה.


היו"ר נסים דהן:
שאילתא מס' 27, של חבר הכנסת יצחק וקנין - אינו נוכח, לפרוטוקול.
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0019321.html#TQL

סוג הדיון: הצעות לסדר-היום

נושא:
טז. הצעות לסדר-היום הרס וחילול קברים בהר-הזיתים בידי פלסטינים

הישיבה החמישים-ושלוש של הכנסת השש-עשרה
יום חמישי, ב' באב התשס"ג (31 ביולי 2003)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:00

היו"ר נסים דהן:
אנחנו עוברים להצעות לסדר היום מס' 1257 ,1241 ו-1266 - הרס וחילול קברים בהר-הזיתים בידי פלסטינים. חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, בבקשה.

אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
חילול הקברים בהר-הזיתים הוא לא המקרה היחידה שבו מדינת ישראל אינה יודעת לשמור על קודשיה. ההפקרה שהפקרנו את קבר יוסף והחילול הנורא שהתרחש שם הם עוד צד למטבע. בימים האחרונים התבשרנו גם על סגירת הר-הבית בפני מבקרים יהודים.
אני מציע להעלות לדיון במליאה את העובדה שמדינת ישראל אינה יודעת
לשמור על המקומות הקדושים שלה.
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0019322.html#TQL

סוג הדיון: הצהרת אמונים

נושא:
ד. הצהרת אמונים של חבר הכנסת אלי כהן

הישיבה המאתיים-ושמונים-ותשע של הכנסת החמש-עשרה
יום שני, כ' באדר התשס"ב (4 במרס 2002)
ירושלים, הכנסת, שעה 15:02

היו"ר א' בורג:
חברי הכנסת, הנושא הבא: הצהרת אמונים של חבר הכנסת אלי כהן.
חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע לכנסת, כי על-פי סעיף 43(א) לחוק-יסוד: הכנסת, עם התפטרותו של חבר הכנסת יהושע מצא, ביום ח' באדר התשס"ב, 20 בפברואר 2002, יבוא במקומו מר אלי כהן מסיעת הליכוד. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת, אני מזמין את מר אלי כהן לעלות אל הבמה.
מר כהן, אקרא בפניך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת, ואתה תשיב: מתחייב אני. וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת.


אלי כהן (הליכוד):
נראה שעם ישראל תוהה, מבולבל ולא יודע מה קורה. נמאס לאנשים מכל קצוות הקשת מהמצב, וגם הפתרונות אינם נראים באופק. מה שברור הוא, שהמצב הביטחוני של מדינת ישראל משפיע על המצב המדיני, משפיע על כל מערכת החיים שלנו. מדינת ישראל, לצערנו, איבדה את כוח ההרתעה שלה. יש לכך סיבות רבות, והתהליך לא התחיל היום, אבל אתן כמה דוגמאות שהיו כמו שמן למדורה. הבריחה מלבנון - לא חשוב אם ההחלטה היתה נכונה או לא, אבל כאשר יצאנו מלבנון וזינבו בנו העמלקים, היתה צריכה להיות החלטה מדינית, אחורה פנה, כדי לחסל את כל המזנבים, גם אם זה ייקח שבוע, שבועיים או שלושה, ואחר כך לצאת בגאון, בגאווה וללא חשש. דוגמה אחרת היא קבר יוסף והזנחת פצוע בשדה הקרב. לא נשמע דבר כזה. החלטה מדינית היתה צריכה להכניס לשם חטיבת טנקים, חטיבת חי"ר. שידעו הם ושידעו החיילים שלנו, שחייל שלנו לא מזניחים בשטח, ושהאויב ידע שכוח ההרתעה שלנו חי וקיים.
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0019340.html#TQL

סוג הדיון: שאילתות ותשובות

נושא:
2501. ייצוג המדינה בחוץ-לארץ

הישיבה המאתיים-ושמונים-ושמונה של הכנסת החמש-עשרה
יום רביעי, ח' באדר התשס"ב (20 בפברואר 2002)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:03

חבר הכנסת ז' בוים שאל את שר החוץ ביום כ"ז בתמוז התשס"א (18 ביולי 2001):
ב"ג'רוסלם פוסט" מיום 29 במאי 2001 פורסם, כי פרופסור מ"מ - שמו המלא מופיע במקור - אמר בדברו בפני מנהיגים יהודים בניו-יורק, כי קבר יוסף הוא המצאה ישראלית וכי היהדות היא פגאנית. הודגש שהופעתו מומנה על-ידי הקונסוליה הישראלית.
רצוני לשאול:
1. מה הוא התהליך שבו מחליטים את מי לשלוח על חשבון המדינה לייצגה בחוץ-לארץ?
2. האם הנשלחים מביעים את דעתם הפרטית או את מדיניות הממשלה?
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0019363.html#TQL

סוג הדיון: הצעות חוק

נושא:
כג. הצעת חוק ביטוח חיים לחיילי מילואים, התש"ס-2000 (הצעת חבר הכנסת ז' אורלב)

הישיבה המאתיים-ושישים-ושתיים של הכנסת החמש-עשרה
יום רביעי, ד' בטבת התשס"ב (19 בדצמבר 2001)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:02

היו"ר ע' דהאמשה:
הצעת חוק אחרונה כרגע היא הצעת חוק ביטוח חיים לחיילי מילואים, התש"ס-2000, מס' פ/1655. גם במקרה הזה יהיו תשובה והצבעה במועד אחר. יציג את ההצעה חבר הכנסת זבולון אורלב. בבקשה.


זבולון אורלב (מפד"ל):
אני מוכרח לומר, שאף שחלפו 14 חודשים של הלחימה, למעשה אין שום שינוי בסיסי מצד הממשלה בנכונות שלה לשפר את התנאים של חיילי המילואים. נעשו כמה תיקונים, אבל התיקונים האלה הם באמת בשוליים, ובצדק. כי כולם נמצאים בקיצוצים, ועכשיו גם מערכת החינוך נמצאת בקיצוצים, אז מה, מקצצים במערכת החינוך ועכשיו יתקנו הטבות שונות לחיילי המילואים? רבותי, חייל המילואים יש לו הבעיות שלו ויש לו הצרכים שלו, ובשעה שאנשים נקראים פעמיים ושלוש פעמים בשנה לשרת ולסכן את חייהם תוך כדי לחימה, צריך להסדיר כמה תיקונים. אין ברירה. חיילי צה"ל זכאים לדעת, שכשם שנדרשת מהם מסירות נפש, ממש מסירות נפש, הרי יש להם הגנה ויש מי שידאג להם בשעת צרה. אם הוא ייפצע, חס וחלילה, שלא תחזור הבושה של סיפור קבר יוסף, וחייל יודע שכל מדינת ישראל תעמוד מאחוריו. ואם חס וחלילה הוא נפל בשבי, שהוא ידע שמדינה שלמה על כל יכולותיה תעמוד לצדו. אם חס וחלילה הוא נפצע, ודאי שעל אחת כמה וכמה אם חס וחלילה הוא מוסר נפשו על קדושת השם והארץ למען הגנת ביטחון המדינה ואזרחיה, הוא זכאי שהמדינה תסדיר בחוק את ביטוח החיים וביטוח שוויוני.
הואיל וועדת השרים לחקיקה טרם השלימה את דיוניה בנושא, אני עוד אופטימי; היא עוד לא נתנה לי תשובה שלילית. מוסכם שתשובת הממשלה תינתן לאחר השלמת הדיון בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר מכן תיערך ההצבעה. תודה לך, אדוני.
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0019364.html#TQL


סוג הדיון: הצעות אי-אמון

נושא:
ג. הצעות סיעות מרצ וחרות להביע אי-אמון בראש הממשלה בשל: 1. דוח הכנסות המדינה המצביע על פערי שכר מפליגים; 2. תוכניתה המדינית של הממשלה ביחס להתיישבות ביש"ע

הישיבה המאתיים-ושבע-עשרה של הכנסת החמש-עשרה
יום שני, י"א בתמוז התשס"א (2 ביולי 2001)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:03

היו"ר א' בורג:
נעבור לנושא הבא בסדר-היום - הצעות סיעות מרצ וחרות להביע אי-אמון בראש הממשלה בשל: 1. דוח הכנסות המדינה המצביע על פערי שכר מפליגים - של סיעת מרצ; ינמק את האי-אמון חבר הכנסת רן כהן. ואחריו - חבר הכנסת מיכאל קליינר, על תוכניתה המדינית של הממשלה ביחס להתיישבות ביהודה, בשומרון ובעזה. ישיב השר דני נוה. ועדת הכנסת קבעה הודעות סיעות בשיעור חמש דקות לכל סיעה. בבקשה, חבר הכנסת כהן.

מיכאל קליינר (חרות - התנועה הלאומית):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לשרון יצא שם של איש ההתיישבות, ובצדק. אי-אפשר למחוק את שנות ההשקעה שלו בהתיישבות היהודית ביש"ע. אבל צריך גם לזכור, ששרון הוא איש שיודע לפעול ללא סנטימנטים. כשהיה צריך לפרק את ימית, הוא עשה זאת ללא סנטימנטים ובאותו להט עשייה. כשהוא הלך להסכמי-וואי, כשמסרו עוד חלקים משטחי יש"ע לאויב ובודדו את היישובים כדים, גנים, חומש, נגוהות ועוד, הוא לא היסס לשווק אותם לימין בתירוץ של אין ברירה ושזה ההסכם הכי טוב שניתן היה להוציא.
גם היום, כששרון משבח את המתנחלים ומכנה אותם גיבורי הדור, אני מציע לא לשכוח שמאחורי דוקטור אריק מסתתר מיסטר שרון. אני מציע להקשיב לשרון היטב. שרון מקפיד לומר מה תוכניתו האמיתית. הוא מדבר על ויתורים כואבים למען השלום. הוא פרס מפה בביקורו בארצות-הברית, שבה בדרך פלא נוצר רצף למדינה הפלסטינית. הוא נמנע מלחזור על דבריו הנחרצים מלפני הבחירות על כך שהוא לא יפרק שום יישוב ביש"ע. הוא נמנע מלהתעמת עם פרס בגין פגישתו עם ערפאת. הוא קיבל את דוח-מיצ'ל, המדבר על הקפאה מוחלטת של ההתנחלויות. הוא קיבל את דוח-טנט, אותו דוח TNT, שמסיג את צה"ל לעמדותיו מלפני אינתיפאדת אוסלו, אבל בלי להחיל את עקרון החזרה למקומות כמו קבר-יוסף ובית-הכנסת העתיק ביריחו.
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0019365.html#TQL

סוג הדיון: הצעות לסדר-היום

נושא:
מז. הצעות לסדר-היום הכחשת השואה ברשות הפלסטינית

הישיבה המאה-ושישים-ושש של הכנסת החמש-עשרה
יום רביעי, ט"ז בכסליו התשס"א (13 בדצמבר 2000)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:02

היו"ר מ' לוי:
אנחנו ממשיכים בהצעה לסדר-היום בנושא הכחשת השואה ברשות הפלסטינית. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אברהם הירשזון - איננו. חבר הכנסת הרב חיים דרוקמן, בבקשה.

יגאל ביבי (מפד"ל):
התעמולה היא חלק מכל מלחמה. המלחמה של הפלסטינים, מלחמת השלבים שלהם כוללת את כל הכלים. הם נלחמים נגד קבר יוסף, רוצים להפוך אותו למסגד;
הם נלחמים בקבר רחל, במערת-המכפלה, הם רוצים לאבד כל זכר, ואנחנו יושבים ומיתממים. הם מכחישים את השואה, וברור שהם מתנגדים לתקומה - - -
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0019367.html#TQL

סוג הדיון: הצעות לסדר-היום

נושא:
י. הצעות לסדר-היום הפיגוע הקטלני ליד שילה; הירי בגילה, סגירת קבר רחל, תגובת צה"ל וכינוס מדינות האסלאם בקטאר והשלכותיהם; ממצאי ועדת החקירה בעניין קבר יוסף והר-עיבל

הישיבה המאה-וחמישים-ושש של הכנסת החמש-עשרה
יום שלישי, כ"ג בחשוון התשס"א (21 בנובמבר 2000)
ירושלים, הכנסת, שעה 15:02

היו"ר נ' חזן:
חברי הכנסת, אנחנו חוזרים לסדר-יומנו: הצעות לסדר-היום. סגן שר הביטחון ישיב על סדרה של הצעות לסדר-היום מהשבוע שעבר: הפיגוע הקטלני ליד שילה; הירי בגילה, סגירת קבר רחל, תגובת צה"ל וכינוס מדינות האסלאם בקטאר והשלכותיהם; וממצאי ועדת החקירה בעניין קבר יוסף והר-עיבל. בבקשה, אדוני.


סגן שר הביטחון א' סנה:
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני עונה באופן משולב על שלושת הנושאים ואומר גם מה מחבר ביניהם, ואתחיל דווקא בוועדות החקירה, הן בעניין קבר יוסף והן בעניין הר-עיבל.
המסקנות של שתי ועדות החקירה הובאו לידיעתם של בני המשפחות, לרבות בני משפחתו של הרב הרלינג, זיכרונו לברכה, שנהרג בפאתי הר-עיבל, בפאתי מחנה הפליטים עסכר. אומר לבית רק דבר אחד, ופה אני מתייחס לדבריהם של המציעים: בפרטי האירוע, מתוך חקירתו, לא נמצא פגם ערכי. מבדיקת האירוע לא עולה שהיתה איזו שאלה ערכית אם לחלץ את הלוחמים, או במקרה זה את אנשי הטיול האזרחי, אלא איך לעשות זאת בצורה המהירה ביותר. וזה היה שורש העיכוב - נסיבות מבצעיות; ולא איזה ספק ערכי, כפי שבטעות ניתן היה לחשוב.
יותר מזה אומר, אם היה למישהו ספק אם הערך הזה נשמר, הרי באירועים האחרונים היו יותר ממקרה אחד שבהם מפקדים וחיילים חירפו את נפשם כדי לחלץ חברים פצועים. אני לא חושב שחלה בצה"ל שחיקה ערכית בדבר הזה; זה לא עולה מהתחקיר, ואני חושב שזאת אמירה מוטעית.


איוב קרא (הליכוד):
אם אין מה לפחד, למה לא מיניתם ועדת חקירה חיצונית, ממלכתית? למה הצבא צריך לחקור את עצמו?
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0019369.html#TQL




כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   20:48   25.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  8. השופט חשין אישר את התקליטור ''אני מאשים'' !!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
השופט חשין אישר את הפצת התקליטור של ברוך מרזל

מאת: טל רוזנר

יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט מישאל חשין,
קבע כי בתקליטור שמפיץ ברוך מרזל מתנועת חירות אין
תעמולת בחירות ולכן הוא לא מוסמך לדון בתלונה שהוגשה
נגדו ביום חמישי על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון ממר"צ.

גלאון טענה כי בתקליטור שהפיץ מרזל בימים האחרונים יש
הסתה פרועה ולכן דרשה לאסור את הפצתו. לדבריה, מרזל מפיץ
באמצעות התקליטור את משנתו של הרב כהנא והדבר מוכיח כי
בית המשפט העליון טעה כשאיפשר לו להתמודד בבחירות.
חשין השיב לגלאון כי היא יכולה לפנות למשטרה בנושא,
אך גלאון, ככל הנראה, לא תעשה כן.

@ מרזל טוען כי מדובר ברדיפה ובנסיון לסתום את פיו.

מבחן היה ותוצאה יש @

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   13:11   23.02.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  10. ברוך מרזל עכשיו בערוץ 2 !!! 22.2.03 @  
בתגובה להודעה מספר 8
 
אמת בפרסום
חבר מתאריך 8.10.01
1936 הודעות 21:16 22.02.03

ברוך מרזל עכשיו בערוץ 2 !!!
אלת ציד
חבר מתאריך 30.8.02
1363 הודעות 21:20 22.02.03

1. כלפי קלימברג הבוגד היתה לגיברת יותר סימפטיה

גועל נפש כיצד מציגים אותו-אותיות ענק באדום,,,,"ימין קיצוני",,,,,"סיפור לא נחמד",,,,,,כך היא מכנה אותו.
ומאידך,,,הנה ערבים נחמדים משנקין,,,כך הם מתוארים בכתבה המעוותת.

WB
חבר מתאריך 8.7.02
816 הודעות 21:25 22.02.03

3. תיאור מדויק, הגברת אוהבת ערבים

אלת ציד
חבר מתאריך 30.8.02
1363 הודעות 21:33 22.02.03

6. השילוב המנצח לנפשו של השמאלן,,,,,,,,,,,,

9. בטח-ואת טיבי ובאשארה תומכי הרוצחים בנו-לחבק


תפיסת המציאות שלך מעוותת.
היהודי הזה רוצה רק את טובת העם והארץ.

13. מאז שהשמאל יצא להגנתו של טיבי ובשארה!!!

אבל ליכלך ומלכל על מרזל-על מה????
תסביר לי מה עשה מרזל שפגע בך,
תסביר לי איך שמאלן "ליברל" "אוהב חופש הדעה" משקץ חופשי
אדם על דעותיו הלגיטימיות????
הצביעות בשמאל חוגגת.

שרי-י
חבר מתאריך 8.10.01
2123 הודעות 00:02 23.02.03

26. אתה צריך ללמוד הרבה כדי להיות יהודי
לפני שאתה מכנה קדוש ישראל בשמות "מטורף" ו"יהודונאצי".
בזכות האיש הזה וחבריו אתה חי בארץ הזו. אם לא היו לנו אנשים כאלה,
מזמן היינו מאבדים את זהותנו, כפי שאתה כנראה איבדת.

http://planet.nana.co.il/orhakol//

Air Canada
חבר מתאריך 20.2.02
59 הודעות 21:54 22.02.03

14. חתיכת אדיוט
אתה לא מתבייש להגיד יהודנאצי?
אתה יכול לא לאהוב אותו,אפילו לשנוא אותו,אבל מכאן ועד
להגיד את המילים יהודי ונאצי באותה הנשימה זה בושה,חתיכת מטומטם.
ולעניינו,אני מבין שלמאפיית הטרור שכוללת את טיבי,בשארה
וכל תומכי האינתיפאדה - אין לך בעיה איתם.
אגב,הם אלה שלא מכירים במדינת ישראל,לא מרזל.

אלת ציד
חבר מתאריך 30.8.02
1363 הודעות 22:01 22.02.03

16. חבל על הזמן-הוא לא יקלוט את התמונה הבסיסית
בעיניו אוהב יהודים ששונא רוצחים הוא גרוע יותר מערבי
שפועל נגד בסיס המדינה.

30. גם רבין וגם בילין,,,,,,,,,,,,,,
וגם וענונו ואודי אדיב,,,,,,,,,,,
ובכלל,מה אתה משווה רוצחי מליונים קומוניסטים ליהודי שרואה בערבים אויב???
תתעורר.

שקוף
חבר מתאריך 12.12.02
744 הודעות 00:27 23.02.03

31. התרשמנו עמוקות מההתבטאות הדמוקרטית שלך
ללא ספק, אתה הוא כלב השמירה של הדמוקרטיה בכבודו ובעצמו.
אפשר לסמוך עליך שלעולם לא תפגע בזכות הדיבור של אזרח אחר,
לעולם לא תפגע בכבודו או תוציא כנגדו דיבה, ובוודאי ובוודאי
שלא תפגע בחופש התנועה שלו. אשריך.

mek2
חבר מתאריך 17.12.02
257 הודעות 21:24 22.02.03

2. ..
ברוך מרזל צודק !!!
התקשורת טועה !

shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
244 הודעות 21:26 22.02.03
4. מישהו מקליט ?

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
6385 הודעות 13:00 23.02.03

47. shlomo8 ידידי: אני הקלטתי וציטוט סיום התכנית@
עובדה בערוץ 33/אילנה דיין, היה בשעה 21:20...:-
"שמעון פרס צריך לשבת בבית הסוהר" @
ברוך מרזל מאשים! - הסרט המלא לצפייה און ליין!
http://rotter.net/forum/gil/5244.shtml

shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
244 הודעות 21:41 22.02.03

10. נפלתי מצחוק
תראו את מי הביאו לקטרג על מרזל ("הפאשיסט") - קרמניצר
(ראש וראשון לפשאיסטים)

אלת ציד
חבר מתאריך 30.8.02
1363 הודעות 21:43 22.02.03

11. עצוב איך השמאל בעידודו של שרון-מרים ראש
ושוכח איך הביא עלינו רצח וכאב עם אוסלו החולני.

shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
244 הודעות 21:56 22.02.03

15. אבל גם הם מכירים בכוח של מרזל
אם פראבדה עם אילנה דיין עושה עליה כתבות "אובייקטיביות"
וארגוני שמאל פאשיסטיים כגון "קשב" עושים עליו ועל כל ה"קיצוניים"
דיסרטציות ענק
http://www.keshev.org.il/hebrew/reports/groups/index.shtml

אלת ציד
חבר מתאריך 30.8.02
1363 הודעות 22:02 22.02.03

17. תבין שזה במסגרת שטיפת המוח המחודשת-תחת מטריתו
של שרון ,,,,,,,,,,,,

HADERA
חבר מתאריך 27.1.02
856 הודעות 22:28 22.02.03

21. התגובות כאן פשוט עצובות...
מדהים איך אתם בכל הודעה מנסים לשכנע את כל העולם
שמתנכלים לימנים ושכל התקשורת שמאלנית.
מרזל הוא חלאת האדם
בן אדם מבייש את היהדות ואת עם ישראל
ולמזלנו רוב הציבור עוד נשאר שפוי ולא הכניס אותו לכנסת

אלת ציד
חבר מתאריך 30.8.02
1363 הודעות 22:50 22.02.03

23. ואתה הדוגמא המובהקת .
תוכיח מיד במה מרזל הוא חלאת אדם!!!
תוכיח מיד במה הוא מבייש את ישראל והיהודים!!!
קל ללכלך על איש לאומי נכון???מאד קל-מספיק להגיד שהוא "קיצוני",,,"גיזעני"ואל תכנס לפרטים,לא צריך פרטים-
זה מספיק כדי שיפי הנפש יגלגלו עינים -בלי לדעת מה ואיך.

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   07:05   26.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  9. סנדיי טיים: יוזמה מדינית סודית של שרון !!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
Finnegan
חבר מתאריך 31.10.02
764 הודעות 02:14 26.01.03

יוזמה מדינית סודית של שרון

פירסום בלעדי בסנדיי טיימס הלונדוני. למישהו יש גישה? (מי שנמצא מחוץ לבריטניה צריך לשלם)
מה הוא מכין לנו אחרי הבחירות?
http://www.timesonline.co.uk/section/0,,2089,00.html

The Sunday Times - World

January 26, 2003
Sharon in secret peace initiative
Uzi Mahnaimi, Tel Aviv

THE Israeli prime minister has held secret talks with Palestinian representatives to prepare a peace initiative which he plans to unveil after Tuesday’s elections.
The meeting between Ariel Sharon and Mohammed Rashid, a special envoy of Yasser Arafat, the Palestinian leader, took place at the prime minister’s ranch on the edge of the Negev desert.

According to Israeli sources, Sharon expects to come under American pressure to withdraw troops from the occupied territories as part of Washington’s effort to win Arab acceptance for a war on Iraq. He wants to prepare the ground for a pull-out on Israeli terms.

The as yet embryonic Sharon plan is believed to envisage a phased Israeli withdrawal from the occupied territories combined with negotiations that would be halted immediately if Palestinians failed to observe a truce.

“We have no doubt that Sharon will try to solve the Palestinian problem as soon as possible,” said a source in the Israeli leader’s Likud party. The prime minister, he noted, had previously accepted the idea of “an independent Palestinian state beside the state of Israel”, even if he had not dwelt on this in his election campaign.

Many Sharon supporters believe their leader has no intention of giving up the West Bank or dismantling Israeli settlements there and find it even harder to imagine him ever reaching a deal on the status of Jerusalem.

The Israeli leader recently told a friend: “Jerusalem will remain, as it has been for the past 3,000 years, the capital of the Jewish people. Jerusalem is not negotiable.”

At the same time there is scepticism about Sharon’s abilities as a peacemaker, no matter how much pressure is applied from Washington to reach a deal.

However, a growing number of Likud politicians believe he may have no choice but to return to the bargaining table after the elections.

Others say basic human psychology may help to determine how realistic an effort Sharon makes in negotiating with the Palestinians following a corruption scandal that has marred his election campaign.

“He knows that only a peace agreement will finally clear his name in the minds of many Israelis, turning him into one of the great leaders of Israel,” said one friend. o One Palestinian was killed and 25 were wounded when Israeli troops raided the northern edge of the Gaza Strip after Palestinian militants fired rockets on a nearby Israeli town, it was reported yesterday.

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   00:56   08.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  14. ברוך מרזל ואיתמר בן-גביר למועצת עירית ירושלים  
בתגובה להודעה מספר 0
 
אנשי הימין הקיצוני ירוצו למועצת העיר ירושלים

בין השותפים לגיבוש הרשימה החדשה: ברוך מרזל ואיתמר בן גביר. הרשימה תפעל לפתוח את הר הבית ליהודים ותעסוק גם בהריסת בתים בלתי חוקיים במזרח העיר
אפרת וייס

פרסום ראשון: אנשי הימין הקיצוני מתכוונים לרוץ למועצת העיר ירושלים בבחירות שיתקיימו בחודש יוני לראשות העיר ולמועצה. אנשי הימין מאמינים שיצליחו להכניס חמישה נציגים מטעמם למועצה.

בשבוע שעבר נפגשו מספר מספר פעילים במשרדו של עו"ד נפתלי ורצברגר בירושלים ושם החלו לגבש אסטרטגיה לבחירות המקומיות. בפגישה השתתפו ברוך מרזל, איתמר בן גביר, עו"ד שמואל קספר ועו"ד ברוך בן יוסף, אביו של יהודה בן יוסף ז"ל שנהרג מאש כוחות צה"ל בדרום הר חברון, ניצב בדימוס משולם עמית.

למרות שאנשי הימין הקיצוני לא הצליחו להיכנס לכנסת עם מפלגת חרות, הם מאמינים בכוחם להכניס נציגים למועצת העיר ירושלים, משום שבירושלים מצוי ציבור גדול של מצביעי ימין. לטענתם, 6,000 ירושלמים הצביעו לחרות בבחירות לכנסת ועוד 12,000 הצביעו לאיחוד הלאומי.

פעיל הימין הקיצוני, איתמר בן גביר, אמר שהרשימה לא תהיה מורכבת רק מאנשי ימין קיצוני. לדבריו, אנשי הרשימה ידאגו לנושאים שמעבר לענייני התברואה והביוב בעיר. בין השאר הם יעסקו בבניה הבלתי חוקית במזרח ירושלים ובפתיחת הר הבית ליהודים: "אנחנו יודעים להילחם על מה שאנחנו מאמינים בו", אומרים בימין הקיצוני ומציינים שיש להם כבר הוכחות בשטח.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2549814,00.html
(07.04.03 , 23:40)

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   15:32   30.05.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  17. מרזל בתגובה לח''כ רן כהן: אוכיח צדקתי בבית ..  
בתגובה להודעה מספר 0
 
dovi770
חבר מתאריך 25.12.02
390 הודעות 14:07 30.05.03
מרזל בתגובה לח''כ רן כהן: אוכיח צדקתי בבית ...
ב"ה
ח"כ רן כהן (מרצ) הגיש תלונה ליועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין ולמפכ"ל המשטרה, רב ניצב שלמה אהרונישקי, נגד ברוך מרזל ופעילי ימין נוספים, שהפגינו אתמול מול משרד ראש הממשלה בירושלים. ב"קול ישראל" דווח כי במהלך ההפגנה הניפו הפעילים שלטים עם כתובות נאצה נגד ראש הממשלה, אריאל שרון, עליהם נכתב בין היתר: "אריק בוגד" ו"מפת הדרכים – בגידה".

בתגובה מסר ברוך מרזל כי הוא מקווה שהמשטרה תעמיד אותו לדין על אחזקת השלט. "כך אוכל לטעון בבית המשפט כי אמת דברתי ואוכיח צדקתי. אמשיך לומר שמפת הדרכים היא בגידה".
עם הערבים אין במוח יש רק בכוח!
דובי

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   08:21   01.06.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  18. נעם פדרמן ''שרון בוגד'' :אשמח לעמוד למשפט !!!  
בתגובה להודעה מספר 17
 
ש_ש
חבר מתאריך 7.4.02
18871 הודעות 07:54 01.06.03
נעם פדרמן ''שרון בוגד'' :אשמח לעמוד למשפט
פעיל הימין הקיצוני נעם פדרמן: אשמח לעמוד למשפט על אמירתי
כי שרון בוגד - אם זו לא בגידה מהי בגידה? (קול ישראל)

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   07:23   30.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  50. הבסיס המשפטי למעצר מנהלי.................  
בתגובה להודעה מספר 18
 
המשפט הישראלי.

מעצר מנהלי הוא אמצעי חוקי הן לפי החוק החל
בשטחים והן לפי החוק החל בתוך ישראל.

המעצרים המנהליים בגדה המערבית מבוצעים היום
לפיצו בדבר מעצרים מינהליים מס' 1229 משנת
1988. צו זה מסמיך מפקדים צבאיים בגדה המערבית
לעצור אדם לתקופה מרבית של שישה חודשים, כאשר
ישנו "יסוד סביר להניח שטעמי ביטחון האזור או
ביטחון הציבור מחייבים שאדם פלוני יוחזק במעצר".
המפקדים הצבאיים רשאים להאריך את תוקף צו
המעצר לתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים.
בצו לא נקבעה תקופה מצטברת מקסימלית להחזקת
אדם במעצר מינהלי, ולפיכך ניתן להאריך את המעצר
שוב ושוב. "ביטחון האזור" ו"ביטחון הציבור" אינם
מוגדרים בצו, ופרשנות מושגים אלה הושארה
למפקדים הצבאיים.

הצו אינו מחייב הבאה של העציר בפני שופט. עם זאת,
רשאי העציר, אם רצונו בכך, לערער על המעצר או
על הארכת המעצר בפני שופט צבאי משפטאי
שבסמכותו להותיר את צו המעצר על כנו, לבטלו או
לקצר את תקופת המעצר.

מעצר מנהלי של אנשים הנמצאים בתוך ישראל
ובדרום לבנון, מבוצע לפי חוק סמכויות שעת-חירום
)מעצרים(,תשל"ט-0791. חוק זה מסמיך את שר
הביטחון לעצור אדם במעצר מנהלי לתקופה שלא
תעלה על חצי שנה. שר הביטחון רשאי להאריך את
הצו בחצי שנה נוספת בכל פעם, בלא הגבלה על מספר
הפעמים שניתן להאריך את המעצר. בחוק זה ישנן
הגנות שאינן נמצאות בצווים בדבר מעצר מנהלי
החלים בשטחים. כך למשל, החוק מחייב הבאה של
העציר בפני שופט בתוך 48 שעות מעת המעצר
ובחינה של הצורך במעצר מדי שלושה חודשים לכל
הפחות על-ידי נשיא בית משפט מחוזי.

חוק סמכויות שעת-חירום )מעצרים( תקף רק לאחר
שהכנסת הכריזה על מצב חירום, אולם מאז הקמת
המדינה, מוכרז בישראל מצב חירום.

המשפט הבינלאומי

מעצר מנהלי הוא חוקי לפי המשפט הבינלאומי, אשר
מכיר בכך שבנסיבות מסויימות אין כל חלופה למעצר
מניעתי. עם זאת, בשל הפגיעות הקשות בזכויות
להליך משפטי הוגן הטבועות באמצעי המעצר המנהלי,
והסכנה הברורה לניצולו לרעה, הציב המשפט
הבינלאומי הגבלות נוקשות על יישומו:

ניתן להשתמש במעצר מנהלי אך ורק כאמצעי
למניעת מעשי אלימות או סכנה אחרת לביטחון,
ובשום מקרה אין להשתמש בו כאמצעי ענישה.
יש לנקוט בו רק לאחר שאמצעים פחותים בחומרתם
הוכחו כלא יעילים.

מעצר מנהלי צריך להתבצע על בסיס אישי ולא
קולקטיבי, ורק על סמך חשדות שיש לרשויות כלפי
אדם מסויים.

יש לשמור על זכויותיו הבסיסיות של העציר, בהן
הזכות לייצוג משפטי, הזכות להיות מובא בפני שופט
מיד לאחר המעצר והזכות לערער על המעצר באופן
מהותי.

עצירים מנהליים בשטח כבוש צריכים להיות עצורים
רק בתחומי אותו שטח ואסור לעצור אותם בתחומי
המדינה הכובשת.

בנוגע לתנאי המעצר, יש לספק לעצירים מגורים,
ביגוד ומזון ברמה נאותה, וביקורי משפחה סדירים.
יש לאפשר להם להמשיך בעבודתם ולימודיהם בעת
המעצר, עד כמה שניתן.

הוועדה לזכויות האדם של האו"ם, המפקחת על ביצוע
האמנה לזכויות אזרחיות ופוליטיות שישראל אישררה
אותה,קבעה כי האמנה אינה שוללת שימוש במעצר
מניעתי,אך זאת רק בתנאי שהמעצר אינו שרירותי,
כלומר, שהוא תואם את הסטנדרטים הבינלאומיים
המינימליים, מבוסס על הליכים הקבועים בחוק,
לעציר נמסרת הסיבה למעצרו בעת המעצר
המעצר, וחוקיות כפופה לביקורת שיפוטית.

המשפט ההומניטרי הבינלאומי

המעצר המינהלי בשטחים כפוף גם להוראות המשפט
ההומניטריה בינלאומי, ובמיוחד לאמנת ג'נבה
הרביעית שישראל חתומה עליה. ישראל טוענת
בעקביות כי השימוש שהיא עושה במעצר מינהלי הוא
חוקי, לפי סעיף 78 של אמנת ג'נבה הרביעית, הקובע
ש"היתה המעצמה הכובשת סבורה שיש צורך, מטעמי
הכרח של ביטחון, לנקוט אמצעי ביטחון כלפי מוגנים,
רשאית היא, לכל היותר, לייחד להם מקום מגורים או
לעצרם. "לפי פרשנותו של ד"ר ז'אן פיקטט, מפרשניה
המוסמכים של אמנת ג'נבה, "יש להורות על שימוש
באמצעים כאלה רק כאשר קיימים טעמי ביטחון
ממשיים וחיוניים."

בנוסף, ישנו ספק האם סעיף 78 חל בכלל היום
בשטחים. בסעיף 6 של האמנה נקבע כי סעיף 78 הוא
אחד מהסעיפים שתחולתם "בשטח כבוש תיפסק
שנה אחת לאחר הסיום הכללי של הפעולות הצבאיות."
על-פי פיקטט, "משהסתיימו הפעולות הצבאיות,
אמצעים חמורים כנגד האוכלוסייה האזרחית לא יהיו
עוד מוצדקים הסעיפים העוסקים במצבים
הקשורים לפעולות צבאיות כבר לא יחולו. כך גם
הסעיפים העוסקים במעצר". לפיכך, סעיף זה אינו
יכול לשמש בסיס למעצרים המינהליים הנערכים היום
בשטחים.

סעיף 49 לאמנת ג'נבה אוסר על "העברת כפייה של
מוגנים,יחידים או המונים, וכן גירושם של מוגנים,
משטחנכבש לשטחה של המעצמה הכובשת." ישראל,
המחזיקהבעצירים מינהליים בשטחה, עוברת בכך על
הוראות האמנה.
http://www.btselem.org/Hebrew/Administrative_Detention/Legal_Basis.asp


כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   07:29   30.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  51. שר הבטחון חתם על מעצרו המינהלי של נעם פדרמן!!  
בתגובה להודעה מספר 50
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 30.11.03 בשעה 07:47 בברכה, פילוביץ שחף
 

http://www.nevo.co.il/serve/shopping/mails/253-03.html


http://www.psakdin.co.il/fileview.asp?filename=ver_bugz.htm


פרשת מעצריו של נועם פדרמן...
http://www.nfc.co.il/GetMiddleSearch.asp?searchPhrase=%F0%F2%ED+%F4%E3%F8%EE%EF



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   07:34   30.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  52. האם מוסמך שר הבטחון להוציא צו מעצר מינהלי??  
בתגובה להודעה מספר 51
 
פסק דין – החלטת החודש
אפריל 2000

על גבולותיו (הנוכחיים?) של "המעצר המינהלי": 'קלפי המיקוח' הלבנונים
בעקבות דנ"פ 7048/97 פלונים נ' שר הבטחון, פ"ד נד(1) 721

אילן סבן
הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

עובדות פסק הדין ודאי מוכרות ברובן. 21 אזרחים לבנונים שנחשדו כקשורים בארגונים צבאיים שיעים בלבנון – בעיקר החיזבאללה – נחטפו על ידי צה"ל מלבנון, רובם בשנים 1986-87. תכליתה המרכזית של החטיפה היתה שחרורו של הנווט השבוי רון ארד, הנעדר מאז הופל מטוסו (ביום 16.10.86) בשמי לבנון. לחלופין, תקוות ישראל היתה, כי אם לא יושג שחרורו של רון ארד באמצעות ההחזקה במעצר של הלבנונים, לפחות יושגו באמצעותם פרטים על גורלו ועל גורל נעדרים אחרים של צה"ל.

החטופים הלבנונים הועמדו ברובם לדין בגין השתייכות לארגונים עויינים, הורשעו בדין ונידונו לתקופות שונות של מאסר בפועל. לאחר ריצוי העונש הם לא שוחררו מכליאתם. בשנים האחרונות הם הוחזקו במעצר מינהלי מכוח חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט1979- (להלן: חוק המעצרים). משך כליאת רובם נע בין 10 ל14- שנים. בדצמבר 1999 שוחררו חמישה מהם ובמארס 2000 שוחרר עציר נוסף. עניינם של 8 עצירים נוספים הוכרע באפריל, בדיון הנוסף, שהוא מוקד ענייננו כאן. בית המשפט העליון הורה על שחרורם. בעקבות ההכרעה שחררה מערכת הבטחון 5 עצירים נוספים שעניינם לא נדון ישירות בדיון הנוסף; ואולם לגבי שני עצירים הוארך צו המצער המינהלי – אלו הם השיח' עבד אל-כרים עובייד ומוסטפא דיראני. חוקיותם של שני המעצרים הללו נבחנת עתה בהליכים נפרדים.

'בסיבוב המשפטי הקודם' – ערעור המעצר המינהלי שהוא נשוא הדיון הנוסף שבפניננו – הכריע בית המשפט העליון בדעת רוב (הנשיא ברק והשופט קדמי אל מול דעת המיעוט של השופטת דורנר) כי מעצר 'קלפי המיקוח' הלבנוניים הוא כדין. הדיון הנוסף נערך בפני תשעה שופטים. כאן התהפכה הקערה. בדעת רוב של ששה בוטלו כאמור צווי המעצר המינהליים (הנשיא ברק, ששינה את עמדתו הקודמת, והשופטים דורנר, ש.לוין, אור, מצא וזמיר, אל מול שופטי המיעוט, חשין, קדמי וטירקל).

נקודת המוצא החשובה של כל השותפים לדיון היתה, כי מהעצורים עצמם "אין נשקפת סכנה לבטחון המדינה". משמע (בניגוד אולי לטענות המושמעות בהקשרם של דיראני ועובייד) לא נטען כי הלבנונים העותרים צפויים עם שחרורם לחזור/להצטרף למאבק המזויין בישראל. נקודה עובדתית זו – העדר סיכון הנשקף מהעצירים המינהליים עצמם – היא ציר המפתח של הדיון וההכרעה המשפטיים. בהעדר סיכון הנשקף מהעציר, נשען המעצר כל כולו על התנהגותו של צד שלישי – צד שלישי שאינו מופעל על ידי העציר. מצב דברים זה סמוך מאד לסיטואציה של ענישה קולקטיבית, והוא זה שמעורר את מירב הקשיים המשפטיים (והמוסריים) בפני סמכות המעצר בנסיבות הללו.

בטרם אעבור למרכיביה המפורטים של ההכרעה השיפוטית חשובה הערת הבהרה אחת. קיים ויכוח עובדתי, שאין לו הד בפסק הדין, אך הוא רלוונטי לשאלות המוסריות המלוות את הדיון המשפטי. הגירסה העובדתית הביקורתית בויכוח זה הושמעה, בין היתר, על ידי העיתונאית אורית שוחט ("איזו אנומליה", הארץ, 21 באפריל 2000):

האנומליה השנייה היא שהחטופים באמת אינם שבויי מלחמה, כי הם אינם לוחמי חיזבאללה. ישראל אמנם טוענת כי כולם חברים בחיזבאללה, אבל מדובר בשקר מוסכם. אין זה מקרה שרק שבעה הועמדו לדין, ועונשיהם היו קלים מאוד. הרי לפחות שניים מהחטופים היו נערים בני 15 כשנלקחו על ידי צה"ל, אחד מהם נחטף במקרה מביתו של השייח עובייד כי ביקר שם, חטוף אחר הורד מאיזו יאכטה, וחטוף אחר הוא מפגר בשכלו. החטוף המפגר נבחר מכל אזרחי לבנון לבלות 13 שנה בכלא הישראלי בשל היותו בן דודו של מוסטפא דיראני, שהחזיק בשבוי רון ארד.

הכרעת בית המשפט בדיון הנוסף התבקשה בשתי שאלות:

ראשית, האם מוסמך שר הבטחון להוציא צו מעצר מינהלי כאשר הטעם היחיד להוצאתו הינו שחרורם של שבויים ונעדרים מקרב כוחות הבטחון, ללא סיכון ספציפי מהעצורים עצמם? שנית, האם שיקול דעתו של שר הבטחון הופעל כדין?

שאלת עצם סמכות המעצר המינהלי היתה הדומיננטית בדיון, והיא זירת המחלוקת בין שופטי המיעוט והרוב. השאלה השניה – שאלת אופן הפעלת סמכות המעצר המינהלי, גם בהנחה שסמכות זו נתונה – נדונה באופן מינורי יותר. הנקודה שממעטים מדי לשים לב אליה, היא שכל השופטים, כולל שופטי המיעוט, היו קרובים לקבל את העתירה על בסיס השאלה השניה – אופן הפעלת הסמכות. כך אומר שופט המיעוט חשין בסע' 8 לפסק דינו:

גם אם קנה שר הביטחון סמכות לעצור את העותרים - וזו דעתי - חייבת סמכות זו לעמוד בביקורת המידתיות. העומד מעצרם של העותרים בביקורת המידתיות? מאז נעצרו העותרים - לפני שנים - לא נוצר כל מגע עם החיזבאללה בעניינו של רון ארד.

שופטי המיעוט הציעו לדחות את ההכרעה בדיון, ולחזור ולשמוע מפי גורמי הבטחון פרטים על ההתפתחויות שתהינה במשא ומתן עם הגורמים בלבנון, כעבור חודשיים ימים. הם עשו כן תוך הבהרה כי גם לתחושתם קרוב מאד שר הבטחון לגדוש את סאת המידתיות.

עתה למוקד פסק הדין: שאלת הסמכות. האם נתונה סמכות למעצר מינהלי בנסיבות של העדר סכנה לבטחון הציבור הצפונה בעציר עצמו. המענה לשאלה זו מצוי בפרשנות סעיף 2 לחוק המעצרים, שזו לשונו:

"2. (א) היה לשר הבטחון יסוד סביר להניח שטעמי בטחון המדינה או בטחון הציבור מחייבים שאדם פלוני יוחזק במעצר, רשאי הוא, בצו בחתימת ידו, להורות על מעצרו של האדם לתקופה שתצויין בצו ושלא תעלה על ששה חדשים.

הנשיא ברק פועל לברר את העולה משני מקורותיה של הפרשנות המשפטית: "כוונת המחוקק" (התכלית הסובייקטיבית, העולה בעיקר ההיסטוריה החקיקתית) ו"מטרת החקיקה" (התכלית האובייקטיבית של החוק, ובתוכה הגשמת ערכי היסוד של השיטה המשפטית הישראלית). לגישתו של הנשיא ברק התכלית הסובייקטיבית של חוק המעצרים אינה נוקטת עמדה בשאלת הסמכות לעצור אדם שלא על בסיס הסיכון הנשקף ממנו, ואולם התכלית האובייקטיבית מובילה למסקנה חדה למדי:

19. אכן, המעבר ממעצרו המינהלי של אדם שממנו נשקפת סכנה לבטחון המדינה למעצרו המינהלי של אדם שממנו לא נשקפת סכנה לבטחון המדינה, אינו מעבר "כמותי". זהו מעבר "איכותי". המדינה עוצרת, באמצעות הרשות המבצעת, אדם שלא ביצע כל עבירה, ואשר לא נשקפת ממנו כל סכנה, וכל "חטאו" בהיותו "קלף מיקוח". אכן, הפגיעה בזכויות אדם בסיסיות ממעצר מינהלי בו משמש העצור - אשר ממנו עצמו לא נשקפת כל סכנה - קלף מיקוח היא כה חריפה, עד כי רק הוראה בחוק המעצרים אשר תקבע במפורש את תחולת החוק על מי שממנו עצמו לא נשקפת סכנה לבטחון המדינה - הוראה שחוקתיותה תצטרך להיבחן, כמובן, על פי אמות המידה של חוק היסוד - תוכל להוביל את הפרשן למסקנה כי החוק נועד לאפשר מעצר מינהלי מסוג זה. אכן, במבט השוואתי, נראה כי אין מדינה כלשהיא בעולם המערבי, הנוקטת במעצר מינהלי של מי שלא נשקפת ממנו עצמו סכנה לבטחון המדינה.

ליבי נתון לטיעונו של הנשיא ברק. לא רק משום שתוצאת עמדת הרוב צודקת יותר בעיני, אלא גם משפטית, משום שהיא פועל-יוצא מתחייב של תורת הפרשנות הנוהגת בפסיקה בעשורים האחרונים.

ארחיב מעט בכך, תוך התייחסות לטיעון-הנגד המופיע בעמדת המיעוט. טיעון זה הוא מורכב ומעניין, אך לטעמי אינו משכנע. כך אומר השופט טירקל (סע' 3 לפסק דינו):

בהכרעות שכאלה, יש שהמחוקק עצמו מתווה את הדרך, כמו שעשה, לדוגמא, בסעיף 34כא לחוק העונשין, לפיו "ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע הענין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין". אולם, יש שהבחירה בין הפירושים נעשית לפי משקלם היחסי של הערכים המונחים על כפות המאזניים, כמו בסוגיה שלפנינו.

במילים אחרות, השופט טירקל מציע פרשנות שונה – פחות צרה, פחות מגבילה עם הרשות – בהקשרן של סמכויות שעת-חירום, זאת בהשוואה לפרשנות הנוהגת בדין הפלילי. הצעה זו אינה נקשרת – ובצדק – בכך שחוק העונשין עוסק במפורש בדרכי פרשנות ואילו סמכויות שעת-חירום לא. פורמליזם מעין זו, לוּ ננקט, היה סוטה סטיה רבה מתורת הפרשנות הנוהגת בעשורים האחרונים. השופט טירקל משעין את הבחנתו בין הדין הפלילי לבין דיני סמכויות שעת-חירום על משקלם היחסי של הערכים המונחים על כפות המאזניים (וכאן הוא מדגיש את הסוגיה של פדיון שבויים).

ואולם דווקא ההפניה ההשוואתית לדין הפלילי עומדת בעוכרי טיעונו של השופט טירקל. זאת משום שהוא לא מציע כל הבחנה של ממש בין המשפט הפלילי לבין דיני סמכויות שעת חירום. נהפוך הוא, האם מידת קל וחומר לא מורה דווקא על הצורך בנקיטת פרשנות דקדקנית יתרה כלפי הדרקוניוּת המתגלה בסמכויות שע"ח המוקנות לרשות? סמכויות אלו הרי חוצות קווים עקרוניים עמוקים של זכויות אדם והפרדת רשויות. הן מעניקות לרשות המבצעת סמכויות למעצר ארוך, הטלת עוצר על יישוב, הריסת בתים, הגבלת תנועה וכדומה; הן משנות את נטל הראיה להוכחת צדקת השימוש בסמכויות; מאפשרות את חסיון הראיות שבידי הרשות (ומגבילות בכך מאד את הביקורת השיפוטית); מגבילות את זכות הייצוג של הנפגעים מהשימוש בסמכויות, ועוד. האם כלפי סמכויות שכאלו לא ראוי להפעיל פרשנות המקלה עם הנפגעים? האם לא מתבקש שנבוא ונאמר למדינה שאם היא רוצה להעניק סמכויות למעצר מינהלי של אנשים שמהם עצמם לא נשקף סיכון, וזאת כ'קלף מיקוח' במשא ומתן על נעדרים, עליה לפחות 'להתכבד' ולהעניק סמכויות אלו במפורש? (שאלה נפרדת, שמייד אתייחס אליה, היא האם חקיקה מפורשת כזו צפויה לעמוד במבחן התקפות החוקתית).

פסק הדין עוסק גם בשאלת הוראותיו של המשפט הבינלאומי, ומידת התמיכה שהן מעניקות לפרשנות המוצעת על ידי עמדת הרוב. מטעמי מקום לא אעסוק בכך כאן. אומר רק ששופט המיעוט חשין מציב סימני-שאלה ממשיים ביחס לרלוונטיות לענייננו של המשפט הבינלאומי העוסק ב"בני ערובה". ואולם, מכיוון שמדובר בטיעון מצטבר משני, אין בכך משום גריעה רבה מדי מכוחה של עמדת הרוב.

לאחר פסק הדין:

ד"נ פלונים זכה לתגובות סוערות למדי בציבוריות הישראלית. הד לתגובות הללו ניתן לשמוע גם בעתירתם של אמו, אשתו ושני אחיו של רון ארד שהוגשה במטרה לחסום את שחרור העצורים הלבנוניים. בג"צ 2967/00 בתיה ארד נ' כנסת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 19.4.2000). עתירה זו נדחתה.

הנקודה החשובה, ובעיני המדאיגה, היא כי המערכת הבטחונית והפוליטית התגייסה לפעולה לשינוי המצב החוקי. הצעת החוק שהתגבשה והונחה על שולחן הכנסת, היא הצעת חוק כליאתם של לוחמים שאינם זכאים למעמד של שבויי מלחמה, התש"ס2000-. ההצעה עברה בקריאה ראשונה, והיא מונחת עתה על שולחן ועדת חוץ ובטחון להכנה לקריאה שניה ושלישית. מגישיהּ נסמכים, בין היתר, על הערתו של אחד משופטי הרוב בד"נ פלונים – המשנה לנשיא שלמה לוין:

יהיה זה תמים ואף מסוכן למנוע מן המדינה מכשיר ראוי כדי לשחרר את לוחמיה. דא עקא: החוק לא העמיד לרשותה מכשיר כזה; כדי להעמידו לרשותה, היא נזקקת, לטעמי, למקור אחר המבסס את סמכותה או לחקיקה ראשית בעניין שהוא לכאורה בעל משמעות של הסדר ראשוני .

מטעמי מקום אוכל להרחיב רק מעט בהתייחסות להצעת החוק החדשה. בעיני היא מכילה קשיים עמוקים, שכן היא זונחת בבירור את דרישת הסיכון האישי. מהלך זה דוחק אותנו עמוק עוד יותר אל "מדרון חלקלק". "עוד יותר", שהרי אנו מצוים לפתחהּ של תהום כבר בעצם השימוש במכשיר של המעצר המינהלי (מכשיר שבעייתיותו כה גדולה מלכתחילה). הצעת החוק החדשה, אם תתקבל, תצעיד אותנו צעד נוסף הלאה בדרך אפלה. ניתן יהיה על פיה לעצור אדם שהיה קשור בעבר (על פי החשד) בארגון עוין כבסיס להחזקתו כ'קלף מיקוח', גם אם מוסכם שהוא לא יחזור לפעילות עויינת אם ישוחרר. אפשרות זו כבר קשה להבחנה מסיטואציות של "בני ערובה" אקראיים, מהפצצת כפר כי "תושביו לא פעלו די כדי למנוע את פעילות החיזבאללה מתוכם", וכדומה. אלו הן סיטואציות שדגל שחור של אי-חוקיוּת אמוּר להתנוסס מעליהם.

אם מוסטפה דיראני ושייח עובייד צפויים בדרגת ודאות קרובה לחזור לתפקידי פיקוד בארגונים השיעיים, ואם הארגונים השיעיים צפויים להמשיך בלחימתם בישראל גם לאחר הנסיגה מלבנון, כי אז החוק הקיים – חוק המעצרים – די בו לצורך מעצרם המינהלי של דיראני ועובייד. שהרי מתמלא התנאי של סיכון הצפון בהם עצמם. ואם כך, איזו הצדקה נותרת לעליה על הנתיב הכל-כך מסוכן שמתווה הצעת החוק החדשה?

הנשיא ברק בד"נ פלונים מזכיר לכולנו, כי חקיקה חדשה בתחום המעצר המינהלי (ככל חקיקה חדשה המגבילה זכויות יסוד מוגנות) "תצטרך להיבחן… על פי אמות המידה של חוק היסוד". כוונתו לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לתחושתי הצעת החוק נכשלת באמות-מידה אלו. כפי שרמזתי זה עתה, היא ודאי חורגת מתביעת המידתיות, שכן ניתן לממש את תכליותיה הנוגעות לדיראני ועובייד – אם הן תכליות מוצדקות – בגדר חוק המעצרים הקיים והמרוסן יותר.
http://lawatch.haifa.ac.il/heb/month/h_d_apr_00.htm



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   07:46   30.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  53. המשפט היא המשפט המקובל (common law) כמו......  
בתגובה להודעה מספר 52
 
בישראל, נאלצים לפעמים להפעיל מעצר מינהלי בין השאר....


http://www.notes.co.il/carmi/1295.asp



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   08:07   30.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  54. להציל את נעם פדרמן...........  
בתגובה להודעה מספר 51
 
בס"ד

להציל את נעם פדרמן
מזה חדשיים עצור נעם פדרמן, תושב חברון, במעצר מנהלי בכלא 'אשמורת'.

וזאת לידיעה: במעצר מנהלי אתה נעצר סתם. ללא אשמה, ללא משפט, ללא הוכחות ואין לך כל דרך משפטית או אחרת להתגונן מפני המעצר. כן, ממש כמו ברוסיה הקומוניסטית! ולכן, גם מבחינת החוק הבינלאומי- מעצר מינהלי הוא חמור במיוחד.

במשך שנים רבות רודפות טחנות ה"צדק" של מדינת ישראל (פרקליטות, משטרה ושב"כ) רבים מתושבי חברון ויש"ע בכלל, ואת נעם פדרמן בפרט.

עם הזמן פיתח נעם שיטות לחשוף את השקרים של אותן מערכות, לשמור על זכויות השתיקה בחקירות ולצאת זכאי בבית המשפט. את הכל הוא כתב וערך בחוברת מיוחדת הנקראת 'דע את זכיותיך'. זאת כדי שכל מי שמוצא את עצמו נרדף ע"י המערכת השלטונית השמאלנית, ידע את זכויותיו, ידע להתגונן ולא ייפול טרף לציפורני אותה מערכת אכזרית ונקמנית. אחד השיאים של אותה אכזריות היא השלכתו לכלא של יצחק פס, אבי התינוקת שלהבת פס הי"ד, ובאותה עת שחרור רוצחים כרוצחי ביתו.

כחלק מהניסיון לשבור את נעם, הן ברוחו והן בגופו, הוא הושם בכלא בתנאים קשים אף יותר מתנאיו של יגאל עמיר; הוא נמצא באגף עם רוצחים ערבים מסוכנים, משולל ביקורים, טלפונים, רדיו וכל קשר עם העולם החיצון. כמו כן זכויותיו הדתיות נמנעות ממנו: ספר תורה, תפילה במניין, רב, ספרי קודש ואוכל כשר.

כמחאה על מעצרו ועל תנאי המעצר המחפירים, נעם שובת רעב כבר חמישה שבועות.

אל שביתת הרעב הצטרפו עוד חמישה אסירים לאומיים יהודים: יצחק פס, מתתיהו שבו, צוריאל עמיאור, יוסף בן ברוך ועופר גמליאל. הם הצטרפו לשביתה כדי לעזור לנעם, שעזר להם רבות כאשר הם נעצרו, וגם משום שהם הרגישו שהם הבאים בתור, לפתע התחילו שלטונות הכלא להתנכל גם להם.

כולנו יודעים ומכירים, שהשיטה הבולשיביקית היא להתחיל מזה שנמצא בקצה, לבד ללא גב ציבורי ולאט לאט לתקוף ציבור שלם. בתחילה השתיקו את הרב כהנא הי"ד, היום את 'ערוץ 7' שמייצג ציבור רחב וגדול.

היום מתנכלים לנעם פדרמן – מחר לכל אחד מאתנו.

בכל מוצ"ש, וכן גם במוצאי שבת 'חיי שרה' בדרך חזרה לבתינו, נעבור כולנו דרך כלא 'אשמורת' בצומת בית ליד ונמחה על מעצרו המנהלי ותנאיו החשוכים של נעם פדרמן- תושב חברון. נפגשים ביציאה מקרית ארבע בשעה 19:00, ובצומת רעננה בשעה 20:30 ומול הכלא בשעה 20:45 (החניה ברחבת צומת בית ליד).

מטה המאבק נגד מעצרים מנהליים. 03-9320045
http://www.zionet.co.il/manhigut/he/view_article_manhigut.php3?article_id=384



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   08:11   30.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  55. קבלת אסיר בבית סוהר = עציר מינהלי............  
בתגובה להודעה מספר 54
 
מעצר מינהלי

04.29.00 - קבלת אסיר בבית סוהר

א. 1. אסירים מבוגרים, תושבי ישראל, נקלטים ישירות במרכז אבחון ומיון, משם הם מועברים, לאחר תהליך אבחון ומיון, לבתי הסוהר בישראל (ראה פקודת נציבות 04.28.00 - "קליטת אסירים שפוטים בבתי סוהר").
כללי

ב. מטרת הפקודה לקבוע עקרונות וסדרי קבלת אסירים מהמרכז לאבחון ומיון בבתי הסוהר.
מטרה

ג. הבסיס החוקי לפקודת הנציבות היא כמפורט להלן:
הבסיס החוקי

1. פקודת בתי הסוהר , התשל"ב1971-, סעיפים 10-2.

2. תקנות בתי הסוהר, התשל"ח1978-, תקנות 5-1.

ד. 1. אסירים, המועברים מהמרכז לאבחון ומיון, יתקבלו בבתי הסוהר מידי יום, פרט לשבתות וחגים, בין השעות 16.00-08.00 ובערבי שבתות וחגים בין השעות 14.00-08.00.
מועדי קבלת האסירים

2. אסירים יתקבלו בבית הסוהר, במקרים חריגים ולאחר הודעה מראש, גם לאחר השעות שנקבעו בסעיף ד' 1 לעיל.

ה. מנהל המרכז לאבחון ומיון יודיע להנהלת בית הסוהר ויתאם עמה העברתם של אסירים חריגים (אסירים הזקוקים להפרדה, אסירים חולים, אסירים אלימים) לבית הסוהר.
הודעה על קבלת אסירים

ו. 1. מנהל בית סוהר, אשר אליו הופנה אסיר מהמרכז לאבחון ומיון, חייב לקבלו אם נמצאה לכך אסמכתא בתיק האסיר.
חובת קבלת אסירים

2. במקרים חריגים בלבד, בהם סבור מנהל בית הסוהר, ובהעדרו סגן המנהל או קצין המשמרת, כי משיקולים בטחוניים ואחרים אין לקבל את האסיר בבית הסוהר, יפנה טלפונית לראש מחלקת האסיר ובהעדרו לרע"ן רישום וניהול אסירים לקבלת הנחיות לפעולה. כל עוד לא נתקבלה החלטה שונה, יוחזק האסיר בתא באגף שיקבע מנהל בית הסוהר או ממלא מקומו באותה עת.

ז. 1. עם ירידתו מרכב הליווי יועבר האסיר לחדר המיועד לקבלת אסירים חדשים ויתקבל על ידי קצין המשמרת.
תהליך קבלת האסיר

2. זיהוי האסיר בהסתמך על פקודת מאסר, האסמכתא להעברתו ושאלון מיון האסיר, יתבצע ע"י משרד הרישום. אם משרד הרישום סגור באותה עת, יתבצע הזיהוי על ידי קצין המשמרת.

3. תיק האסיר יימסר על ידי צוות הליווי במשרד הרישום. אם משרד הרישום סגור יימסר התיק לקצין המשמרת.

4. ציוד האסיר ופקדונו יימסרו על ידי צוות הליווי למשרד השלמות. אם משרד השלמות סגור, יישמר הפקדון על ידי קצין המשמרת אשר יחתום לצוות הליווי כי קיבל את הפקדון לידיו. הפקדון יימסר כשהוא סגור במעטפה ובחותמת, תוכן הפקדון ייבדק ע"י השלם או קצין המשמרת. רשימת פריטי הפקדון תערך בשני עותקים, עותק אחד יימסר לאסיר.

5. לעניין הטיפול בפקדון, אין הבדל בין אם המדובר באסיר חדש, עצור עד תום ההליכים או באסיר המועבר מבית סוהר אחד לבית סוהר אחר.

6. צוות הליווי ישוחרר רק לאחר זהוי האסיר ורישום שמו ביומן הראשי.

7. א) ק.המשמרת יערוך חיפוש יסודי על גופו של האסיר ובציודו.

ב) ציוד המותר להכנסה לבית הסוהר יימסר לאסיר. קצין המשמרת יערוך רשימת הציוד שהוכנס בשני עותקים, העתק אחד יימסר לאסיר והשני יתוייק בתיק האסיר (ראה נספח א'').

רישום זה לא יכלול פרטי ציוד מתכלה.

ג) חפצים אסורים, כהגדרתם בפקודת בתי הסוהר, בתקנות ובפקודת הנציבות, ייארזו בנפרד. קצין המשמרת יערוך רשימת הציוד האסור בשימוש על גבי טופס מתאים (ראה נספח א') בשני עותקים. עותק אחד יימסר לאסיר ועותק שני יתוייק בתיקו. במקרה של ספק אם החפץ אסור לשימוש, יפנה קצין המשמרת לקצין הבטחון בבית הסוהר לקבלת הנחיות.

8. קצין המשמרת אחראי לשלמות הציוד האישי, הפקדון והתיקים של האסיר, עד למסירתם לגורמים המתאימים בבית הסוהר.

9. א) בקבלת תיקי האסיר בבית הסוהר, יבדוק הרשם האסמכתא החוקית למאסר עפ"י סוגי האסמכתאות המפורטות בנספח ב' ואת חישוב תקופת המאסר ויקלוד את פרטי האסיר הנדרשים למערכת צוה"ר, בהתאם לסדרי פעולות הקלידה שפורטו במדריך למשתמש במערכת צוה"ר.

ב) התיק הרפואי יועבר כשהוא סגור לאחראי המרפאה. התיק הסוציאלי יועבר כשהוא סגור לרכז עובדים סוציאלים.

10. א) לאחר סיום פעולות הזיהוי והחיפוש, יופנה האסיר לאפסנאות לקבלת ציוד. האסיר יקבל ציוד בהתאם למפורט בפקנ"צ 04.01.00 - "ציוד אישי לאסירים". ציוד אסור בשימוש יאוכסן באפסנאות ויירשם בכרטסת נפרדת.

ב) אם האסיר לא קיבל ארוחה במועדה בשל המעבר מבית הסוהר, תסופק לו מנת מזון לפני הפנייתו למדור הקליטה.

11. לאחר קבלת הציוד, יופנה האסיר למדור קליטה ובו יתגורר עד להופעתו בפני ועדת קבלה ושיבוץ.

ח. 1. מייד עם הגיעו לבית הסוהר, יתקבל האסיר לשיחה עם קצין הבטחון או קצין המודיעין ובהעדרם על ידי קצין המשמרת. בשיחה יישאל האסיר אם יש לו בעיות בטחוניות. עיקרי השיחה יירשמו בכרטיס המודיעין של האסיר. בשיחה זו יימסר לאסיר גם מידע בע"פ ובכתב אודות בית הסוהר, השיגרה בו, החובות והזכויות של האסירים בו וכו'.
ראיון אסיר מתקבל

2. בפרק הזמן עד להופעת האסיר בפני ועדת קבלה ושיבוץ, ירואיין האסיר על ידי מנהל האגף שבו ממוקם מדור הקליטה. כמו כן ירואיין האסיר ע"י עובד סוציאלי, קצין חינוך ורב בית הסוהר, לפי פניית האסיר או לפי קביעת מנהל האגף.

3. אם בשיחה עם מנהל האגף, מועלות בעיות אשר מחייבות לדעת מנהל האגף התייחסותו של מנהל בית הסוהר, יוזמן אליו האסיר לראיון.

ט. 1. אסיר שהועבר ממרכז אבחון ומיון לבית הסוהר ונבדק שם ע"י רופא, הרי שייבדק ע"י רופא בית הסוהר תוך שבועיים ממועד הגעתו, פרט למקרים חריגים שייבדקו תוך 48 שעות כגון: אסירים הסובלים מפגיעות רפואיות. ממצאי הבדיקה יירשמו בתיק הרפואי של האסיר.
בדיקות רפואיות

2. בהעדר רופא, ייבדק האסיר על ידי אחראי המרפאה. בביקורו הקרוב של רופא בית הסוהר ייבדק האסיר על ידו פעם נוספת.

י. 1. מנהל האגף, שאליו הופנה האסיר ממדור קליטה, יראיין את האסיר ויפתח לו כרטיס. בכרטיס ירשום בין היתר, את פרטי האסיר ושיבוצו לתעסוקה ולפעילות חינוכית.
קליטת האסיר ע"י מנהל האגף

2. מנהל האגף יקבע את התא בו ישובץ האסיר והמיטה בה יישן. מנהל האגף יתן דעתו למידת התאמת האסיר לחברת האסירים שישהו עמו בתא. אסירים חלשים ירוכזו, במידת האפשר, סמוך למשרדו של מנהל האגף. אסירים דתיים ירוכזו, במידת האפשר בתא נפרד.

יא. 1. רשם בית הסוהר יבדוק אם בתיק האסיר מצויה תמונתו. אם האסיר לא צולם, אחראי הרשם לצילומו עוד לפני הופעתו בפני ועדת קבלה ושיבוץ.
פעולת הרשם

2. רשם בית הסוהר יבדוק אם בתיק האסיר מצויים פסק דין וגזר הדין, אם הם חסרים יזמינם מייד מבית המשפט.

3. רשם בית הסוהר יבדוק מידת קיומם של תיקים פתוחים לאסיר. במקרה של קשיים בבירור ניתן לפנות לקצין אסירים גושי.

4. א) רשם בית הסוהר חייב לקרוא את גזר הדין של אסיר חדש המתקבל לבית הסוהר.

ב) אם בגזר הדין יש צווים או המלצות לשירות בתי הסוהר בדבר הטיפול באסיר, יעביר הרשם את גזר הדין ופסק הדין לעיונו של קצין אסירים וטיפולו בהתאם.

ג) קצין אסירים יעביר מידע החשוב לצורך הטיפול באסיר, לידיעת רכז העו"סים ואחראי המרפאה בהתאם.

ד) אם החלטת השופט אינה ברורה או קיימת לדעת מנהל בית הסוהר מניעה לביצועה, יש לצלם ההחלטה ולהעבירה לקצין האסירים הגושי לקבלת הבהרות והנחיות. קצין האסירים הגושי יפנה במידת הצורך להתייעצות עם היועץ המשפטי לשב"ס.

יב. 1. מדור הקליטה יהיה מדור נפרד באגף ויכיל מספר תאים. רצוי כי ימוקם במסגרת אגף מתחילים.
מדור קליטה

2. תנאי המחיה במדור הקליטה יהיו בדומה לתנאים הקיימים באגף השמור. את המזון יקבלו האסירים בתאיהם ויהיו זכאים לשעתיים טיול ביום, לכל הפחות. הם יהיו זכאים לביקורים, קנייה בקנטינה ושאר טובות הנאה, כמקובל באגף השמור.

יג. כל בית סוהר יכין פקודת קבע מקומית שתפרט הסדרי קבלת אסירים באותו בית סוהר, לאור העקרונות שפורטו בפקודה זו.
פקודת קבע מקומית

יד. בבית הסוהר - מנהל בית הסוהר.

בגוש - קצין אסירים גושי.

במטה - ראש מחלקת האסיר.
אחריות ביצוע


נספח א'



שרות בתי הסוהר

תאריך: …………….


בית סוהר: ……………… ט/ ………………….


רשימת ציוד אסיר המותר והאסור בשימוש בבית הסוהר


פרטי האסיר: _____ _____ _____ ________

שם פרטי שם האב שם משפחה כתובת מגורים


מס' סד'
ציוד אסור בשימוש, אשר נלקח מאסיר
ציוד מותר בשימוש אשר נמסר לאסיר

(לא כולל ציוד מתכלה)

הפריט
הערות
הפריט
הערות















_____ _____ _____

תפקיד שם חתימה



הנני מאשר נכונות הרשימה כמפורט לעיל וקבלת עותק מהרשימה.




חתימת האסיר


נספח ב'.


סוגי אסמכתאות משפטיות על פיהן ניתן לקבל אסיר לבית סוהר:

א. פקודת מאסר.

ב. פקודת מאסר עקב אי תשלום קנס.

ג. פקודת מאסר עקב אי תשלום חוב/מזונות.

ד. פקודת מאסר לכפיית מתן גט.

ה. צו ביצוע - פקודת מאסר שהוצאה ע"י ב"ד צבאי.

ו. צו מעצר מינהלי.

ז. פקודת מעצר עד תום ההליכים.

ח. צו גרוש או צו הסגרה (אלו גם מהווים אסמכתא לכליאה).
http://216.239.59.104/search?q=cache:cIStwwXOdLcJ:www.ips.gov.il/ShabasInclude/Template/Order/files/101.doc+%22%D7%9E%D7%A2%D7%A6%D7%A8+%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%22+&hl=iw&ie=UTF-8



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   08:14   30.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  56. אזרחות: גבולות בדמוקרטיה / ע''מ 235- 229  
בתגובה להודעה מספר 55
 
המשטר הדמוקרטית מאפשר במקרים חריגים שבהם קיימת סכנה להמשך קיומה של המדינה ולביטחונה, לפעול באמצעים לא – דמוקרטים הפוגעים בזכויות אדם, חירויות האזרח ובעקרונות הדמוקרטים.

נשאלת השאלה, האם דמוקרטיה צריכה להגביל את הקבוצות האנטי- דמוקרטיות כדי להגן על המשך קיומה ?

1. הסבר מהי קבוצה אנטי- דמוקרטית ותן דוגמא לקבוצה כזו.

2. ציין שתי תפיסות המתמודדות עם שאלה זו והבא נימוקים תומכים לכל גישה.

3. בכל אחת מהתפיסות טמונה סכנה לדמוקרטיה ולערכיה, הצג את הסכנה הטמונה בכל גישה.

4. ציין שלוש דוגמאות המופעלות מתוקף חוק בעתות חירום ובעתות מלחמה, כאשר נשקפת סכנה לביטחון המדינה, והסבר אחת מהן.

חוק המאפשר מעצר מינהלי, אינו חוק ראוי למדינה הדמוקרטית אך הוא חיוני במצב בו רוצים למנוע סכנה לביטחון המדינה או ביטחון הציבור ( מעצר מניעתי ).

1. הסבר מהו מעצר מנהלי.

2. הבא נימוק התומך בקביעה: מעצר מנהלי אינו חוק ראוי.

3. הבא נימוק התומך בקביעה: מעצר מנהלי הוא חיוני במצב בו רוצים למנוע סכנה לביטחון המדינה או ביטחון הציבור.
http://www.tihonbg.co.il/Subjects/ezrahut1.htm



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   08:16   30.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  57. למעשי רצח מתועבים. ויש לשקול אלטרנטיבות......  
בתגובה להודעה מספר 56
 
חה"כ איתן: "בארגוני הטרור ובבסיסי המחבלים מתגלגלים מצחוק"
3.9.2002

דבריו של חה"כ איתן נאמרו בעקבות פסיקת בג"צ שניתנה הבוקר. בפסיקתו התיר בג"צ לגרש שניים מבני משפחות המחבלים, ואסר על גירוש השלישי.

יו"ר ועדת החוקה, חה"כ מיכאל איתן התבטא בכלי התקשורת השונים והביע את עמדתו בנושא.

חה"כ איתן ציין כי עונש הגירוש כפי שקיבל את אישור בג"צ אינו מרתיע כלל ועיקר. בג"צ אישר לגרש רק לשם מניעת סכנה, ולא לשם הענשה, או הרתעה, וגם זה רק לתקופה של שנתיים.

חה"כ איתן ציין כי התוצאה שהתקבלה אינה מסייעת למלחמה בטרור, ואינה מהווה מענה הולם כלפי מי שהיו שותפים למעשי רצח מתועבים. ויש לשקול אלטרנטיבות אחרות, כגון מעצר מינהלי.

חה"כ איתן אמר כי סירובו של בג"צ לאפשר גירושו של מי שידע וסייע לפיגוע התאבדות היא החלטה בלתי מוסרית, אשר תפגע במאבק בטרור.

עוד ציין חה"כ איתן כי החלטת השופטים פה אחד גם היא מעוררת תמיהה, האם אכן כך חשבו כולם או שזה מקרה של שמונה בעקבות אחד?
http://www.miki.org.il/miki/article.asp?newsid=560



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   08:32   30.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  58. אהרון ברק: מעצר מינהלי = בבטחון המדינה !!  
בתגובה להודעה מספר 57
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 30.11.03 בשעה 08:33 בברכה, פילוביץ שחף
 



http://www.bambili.com/bambili_news/katava_main.asp?news_id=423&sivug_id=2

הכתבה ב-YNET
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1740568,FF.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   18:32   30.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  60. החוברת בגללה נעם פדרמן נזרק למעצר מנהלי !!  
בתגובה להודעה מספר 58
 
shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
5745 הודעות 18:27 30.11.03

11. החוברת בגללה נעם פדרמן נזרק למעצר מנהלי


http://www.kahane.info/maamarim/knowyourrights2.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   05:34   30.04.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  95. חשיפה: השמאל הקיצוני אימץ את החוברת נ' חקירות השב''כ....  
בתגובה להודעה מספר 60
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 30.04.04 בשעה 06:38 בברכה, פילוביץ שחף
 
תגידו, זו לא בדיוק החוברת שהפיץ בזמנו נועם פדרמן המצ"ב,
ומישהו פשוט החליף את המילים "ימין" ל"שמאל" ?
כך תעמדו בחקירות משטרע/השב"כ
http://salonmazal.org/zope/home/1081631790


@ להלן: החוברת שנועם פדרמן יצר/עשה...:-
60. החוברת בגללה נעם פדרמן נזרק למעצר מנהלי !!
http://rotter.net/forum/gil/5244.shtml#60


@ שימו לב היטב, החוברת הנ"ל מופיעה בכותרות באתר של סלון מזל בין
כל הכותרות המדברות בעד עצמן !!

http://salonmazal.org/zope/home/


יצא סרטון קצר על נעם פדרמן תחת הכותרת "פשע בשם החוק"
23:51, 20 מרץ 2004 / כ"ז באדר תשס"ד

יצא סרטון קצר לצפייה במחשב על העציר המנהלי נעם פדרמן תחת הכותרת
"פשע בשם החוק". הסרטון נשלח לרבנים ולאישי ציבור, ואחר כך יופץ לציבור הרחב.

בסרטון מתוארת ההתנכלות המתמשכת של המחלקה היהודית בשב"כ לנעם פדרמן, על המעצרים הרבים שהטילו עליו במשך השנים, ועל העובדה שלפני יותר מחצי שנה, הוא הושלך לכלא למעצר מנהלי ללא משפט. מעצרו בוצע בין כותלי בית המשפט בעת שהגיש ערעור נגד מעצר בית. הקריין בסרט הוא אדיר זיק, ומופיע בסרט יו"ר האגודה לזכויות האזרח היהודי, עו"ד נפתלי ורצברגר, האומר כי החוברת שהוציא פדרמן כהדרכה לעצורים, יצאה בהתייעצות אתו.

בסרטון מתואר גם הסבל העובר על אשתו של נעם פדרמן ושבעת ילדיהם בשל הנתק הממושך מהאבא, שאינם רשאים לבקרו ולראותו.

בשבוע שעבר, האריך שר הביטחון שאול מופז את המעצר המנהלי של נעם פדרמן בעוד חצי שנה.
http://www.a7.org/news.php?id=74535


http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=13&v



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   09:10   30.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  59. ח''כ דוד אזולאי:באמצעות חסיון אפשר לחסל כל אחד  
בתגובה להודעה מספר 54
 
"באמצעות חסיון אפשר לחסל כל אחד"
15:23, 27 נובמבר 2003 / ב' בכסלו תשס"ד

ח"כ דוד אזולאי מש"ס אומר ביומן הצהרים של ערוץ 7 כי הזדעזע ממצבו של נועם פדרמן הכלוא בכלא אשמורת. לדבריו פדרמן השובת רעב כחודש ירד במשקלו כ 20 ק"ג. עוד אומר אזולאי כי פדרמן שובת רעב בשל התנאים הקשים של מעצרו ושלילת זכויותיו האלמנטריות. לדבריו כשניסה לברר מדוע נשללו מפדרמן זכויות כמו ביקורים של בני משפחתו או תפילה במנין הוא נענה כי מדובר בצעד ענישה על שביתת הרעב. המחבלים דיראני ועובייד העצורים בסמוך לפדרמן אומר אזולאי, זוכים לתנאים משופרים מאלו של פדרמן.

עוד מוסיף אזולאי כי במענה לשאלות מדוע פדרמן עצור במעצר מנהלי ללא משפט נאמר לו כי "הענין חסוי". "באמצעות חסיון אפשר לחסל כל אחד במדינה" אומר אזולאי, ומוסיף כי אם יש משהו נגד פדרמן יש להגיש נגדו כתב אישום ולשפוט אותו. לדבריו הוא אינו משוכנע שגם השופטים נתנו די את דעתם לסיבות למעצרו.

אזולאי הוסיף כי אין זה ראוי במדינה יהודית להתייחס כך ליהודי אב לשבעה ילדים, וללא מתן הסברים.
http://www.a7.org/news.php?id=65923



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   20:50   04.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  62. ''אם חלילה ימות מי יתן את הדין על כך?''  
בתגובה להודעה מספר 59
 
18:25, 4 דצמבר 2003 / ט' בכסלו תשס"ד

"הרושם שנותר לי מביקורי אצל נועם פדרמן הוא שיש מי שמעוניין שהוא יימק בכלא וייעלם מהעולם", כך אומר ח"כ דוד אזולאי בראיון לכתבת INN רותי אברהם. אזולאי ערך היום ביקור בן שעתיים אצל נועם פדרמן הנתון מעצר מנהלי בכלא אשמורת למעלה מחודשיים, ושובת רעב כבר 45 יום. אזולאי ציין את נכונותו של ראש השב"ס יעקב גנות לאפשר לו בהתראה קצרה לערוך ביקור אצל פדרמן כדי לנסות לשכנעו לחדול משביתת הרעב.

לדבריו, למרות שאינו מחזיק בדעותיו של פדרמן, לאחר שנוכח לדעת עד כמה מצבו ירוד, לאחר שירד למעלה מ 20 ק"ג ממשקלו, הוא הזדעזע והחליט כי "מדין חסד ופיקוח נפש", כלשונו, אינו עומד להרפות מהנושא. "הרי מדובר באב לשבעה ילדים, מטופל באם בת למעלה משבעים, במצב בריאותי מדרדר, העצור ללא משפט, ללא כתב אישום וללא מתן הסברים", אמר אזולאי.

אם לא די בכך מוסיף אזולאי, עתה "הורה מי שהורה" גם על הפסקת אספקת ויטמינים לפדרמן בתואנה כי "אין ויטמינים בהכשר בד"צ".

כתבתנו מציינת עוד כי אזולאי מדגיש שתנאי מעצרו של פדרמן נוגדים את הזכויות המוקנות עפ"י החוק לעצירים מנהליים, ושלילתם אף עומדת בניגוד להוראת בית המשפט המחוזי שקבע כי יש לתת לו את זכויותיו.

"אני מודאג" אומר אזולאי, "ישראל היא מדינת חוק ובה בעת מוחזק בה אדם כאמור ללא משפט, בתנאים מחפירים תוך שלילת זכויות מינימליות כמו רכישת מים מינראליים, יציאה לטיול בחצר, פגישה עם בני משפחתו, ילדיו ואשתו, ואפילו האפשרות לדבר בטלפון, ואיש אינו מקשיב או נותן מענה".

לדבריו שיגר מכתבים דחופים אל השר עוזי לנדאו, אל שר הבטחון שאול מופז ואל השר לביטחון פנים צחי הנגבי, אך לא קיבל עד כה תשובה או התייחסות כלשהי.

הוא ציין כי כשניסה לברר מי האחראי על תנאי כליאתו של פדרמן, שהיו צריכים להיות לכאורה תחת סמכות השב"ס, השיבו לו בשב"ס כי ההוראות ניתנות בשב"כ. "השב"כ אינו משיב", אומר אזולאי, "גם לא לפניית חבר כנסת".

אזולאי אומר לכתבתנו כי הוא עומד להקים לובי של חברי כנסת שיפעל למען פדרמן. הוא ציין כי יקרא לחברי כנסת מהשמאל ומהימין כאחד להשתתף בלובי. כמו כן, בדעתו לפנות אל "האגודה לזכויות האזרח" ולארגון "בצלם", שלדבריו מקפידים ביותר לשמור על זכויותיהם של עצירים ערבים. הוא הביע תקווה כי ארגונים אלו יפעלו גם לשמירת זכויותיו של עציר יהודי.

נוסף על כך אמר כי ביום רביעי יעלה את הנושא בוועדת החוקה של הכנסת. לדבריו, אם פדרמן פוגע בביטחון המדינה, יש להעמידו לדין על כך, ואם לא, שייעצרו אותו בתנאים אחרים שהחוק קובע כי הם מוקנים לו.

לשאלת כתבתנו האם להערכתו יש חשש לחייו של פדרמן אומר אזולאי כי מי שיורד 20 ק"ג ממשקלו וניזון רק ממעט חלב ומעט מים ומעתה גם ללא ויטמינים, יש לחשוש לו.

ח"כ אזולאי מוסיף כי אלו שמחזיקים אותו בתנאים אלו "צריכים לשאול את עצמם מה יקרה אם חלילה הוא ימות? מה הם יגידו? מי יתן את הדין על כך?"

יצויין כי ביקורה היחידי של אלישבע, אשתו של נועם, היה כשנתבקשה על ידי שלטונות הכלא לפעול לשכנע את בעלה לחדול משביתת הרעב. אלישבע פדרמן, בראיון לכתבתנו לאה רבינוביץ', אומרת כי קשה לכנות את הביקור בשם זה. לדבריה, הפגישה נערכה במקום רועש מאוד, בו שהו כל האסירים ומבקריהם. הותר לה ולבעלה להתראות במרחק של כמטר ביניהם, ולכן הם התקשו לנהל אפילו שיחה. פדרמן אמרה לכתבתנו כי עזבה את המקום עוד בטרם הסתיים הזמן שהוקצב לביקור.

היא ציינה כי רופא הכלא המליץ כי יינתנו לפדרמן ויטמינים כדי לשמור על בריאותו, אך הם ניתנו לו רק כעבור שבועיים מהמועד שהורה על כך הרופא, וזמן קצר לאחר מכן מסר הרופא לנועם פדרמן כי ניתנה לו הוראה להפסיק את מתן הויטמינים. היא הוסיפה כי גם את המלצת הרופא לתת לפדרמן לשתות חלב אין מכבדים, והוא מקבל ליטר אחד חלב לשבוע.

פדרמן אמרה כי השרים הממונים על עניינו, שר הביטחון שאול מופז, השר לביטחון הפנים צחי הנגבי והשר עוזי לנדאו, הממונה על ביקורת השב"כ, אינם נענים לפניותיהם של כל מי שפועל למענו.
http://www.a7.org/news.php?id=66515



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   02:34   07.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  64. משה פייגלין שלח מכתב רשמי לשר הביטחון מופז !!  
בתגובה להודעה מספר 62
 
לכבוד:
שר הביטחון
מר שאול מופז.

הנידון: מעצרו המינהלי של נעם פדרמן

א.נ.

ייתכן, שפניה אל שר המגדיר את "מפת הדרכים" כסכנה לביטחון ישראל - וזמן קצר אחר כך, מצביע ומקדם בדיוק את אותה סכנה - הנה פניה נאיבית.

ייתכן, שמגוחך לפנות בעניין פדרמן, אל שר אשר במקום לעצור מינהלית את מוחמד דחלאן, (קוטע רגלי הילדים בגוש קטיף) נפגש עימו כשווה בין שווים ומעניק לו "אחריות ביטחונית" - הרפתקה המסתיימת רק כעבור עוד 84 הרוגים ו-399 פצועים.

ייתכן, כי פניה אל שר ביטחון (!) התומך בשחרור והזרקת עוד מאות מחבלים אל תוככי מחזור (שפך) הדם הישראלי - הנה ממש מיותרת...

ייתכן, שפניה אל שר, אשר ביד אחת ממהר לקיים את מצוות "שלום-עכשיו" ולעקור מאחזים - בשם החוק כביכול - ובידו השניה מונע בכל כוחו את האישורים הנדרשים בכדי להשלים את רישומם החוקי של מאחזים אלו - ייתכן שפניה כזו היא חסרת טעם.

ובכלל - ייתכן כי פניה אל שר, אשר עשה עצמו אסקופה נדרסת בפני מי שאמור לסלול את דרכו הפוליטית, שר המשליך אחר גוו כל ערך לאומי בפני סיכויי ההתקדמות במרוץ לראשות הליכוד - ייתכן כי פניה שכזו היא ממש חסרת משמעות.

אז לא אפנה אליך כשר ביטחון, אלא כמי שהצטרף זה לא מכבר לתנועת הליכוד וחותר להנהגתו.

• האם אתה יודע שאותו חוק שהפעלת, כשחתמת על צו המעצר המינהלי לנעם פדרמן - הינו חוק בריטי אשר הופעל בתקופת המנדט נגד ותיקי המחתרות, מהם צמחה תנועת הליכוד שאותה אתה מבקש להנהיג?

• האם אתה יודע שאחד מאותם גיבורי מחתרת שנעצרו מינהלית והוגלו לאריתראה על-ידי הבריטים, באמצעות החוק הדרקוני הזה - היה לא אחר מאשר אביו של נעם פדרמן?

• האם אתה יודע שהישראלי היחיד העצור כיום במעצר מינהלי - הוא אף לא אחד מהערבים הישראלים המשתפים פעולה עם האויב, ומובילים את מתאבדיו - אלא יהודי נאמן לארצו - נעם פדרמן, איש חברון?

• האם אתה מבין את משמעותו של מעצר אזרח, ללא כתב אישום, ללא עורך דין, בלי שהאזרח יודע כלל במה הוא מואשם - לדמוקרטיה הישראלית?

האם קראת אי פעם את חוקת הליכוד ועקרונותיו?
ואם כן - כיצד זה לא רעדה ידך כשחתמת על אותו צו.

בכבוד רב

משה פייגלין

העתק: שרים, ח"כים וחברי מרכז הליכוד



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   13:32   07.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  65. ''נעם פדרמן = בלון ניסוי !!''  
בתגובה להודעה מספר 64
 
פדרמן הוא רק "בלון ניסוי"
12:56, 7 דצמבר 2003 / י"ב בכסלו תשס"ד

נועם פדרמן הוא האזרח הישראלי היחידי הנתון כיום במעצר מנהלי. כך קובע עו"ד נפתלי וירצברגר בראיון לכתבת INN רותי אברהם. מעצר מנהלי מסביר וירצברגר, הוא אמצעי המיועד להיות מופעל בתקופות חירום ומלחמה נגד ראשי ארגוני מחבלים ונגד מחבלים שיש מידע עליהם כי הם עומדים לבצע פיגוע וכהנה.

אפילו את ראש התנועה האיסלמית שייח' ראאד סאלח החשוד במעורבות במימון טרור החמאס לא עצרו במעצר מנהלי אלא הסתפקו בהוצאת צו האוסר עליו לצאת מהארץ ורק כאשר נאספו ראיות החלו הליכים משפטיים כנגדו.

גם כאשר בידי הפרקליטות והמשטרה מידע ברור על בכיר פשע ישראלי כזאב רוזנשטיין המשלח רוצחים וגם אחראי לרציחתם של אנשים, גם אז אין חורגים מכללי המשפט כי כל עוד אין ראיות כדי להעמיד אדם לדין הוא ימשיך להלך חופשי.

זהו מחירה של מערכת משפט דמוקרטית, אומר וירצברגר, שמדינת ישראל הקפידה לשלמו עד למעצרו המנהלי של פדרמן, ומוסיף כי המעצר המנהלי בו נתון פדרמן בבידוד ובתנאים קשים, ללא משפט, אינו קיים במדינות מתוקנות ובכך במקרה של פדרמן "שברו את הכלים".

גם לו היו טוענים כי לא ניתן להציג ראיות בבית המשפט משום שדבר זה עלול לחשוף סוכן דוגמת אבישי רביב שתמורת מידע מקבל משכורת, הדבר אומר דרשני, אומר וירצברגר.

לדבריו, מלבד העניין הפרטי של פדרמן שבריאותו הולכת ומתדרדרת, יש לחשוש כי עניינו של פדרמן מהווה תחילתה של גלישה במדרון של שלילת הזכויות על רקע פוליטי. ניתן יהיה לעצור כל מי שאינו מוצא חן בעיני השלטונות מסיבה כלשהי ואין מי שיפקח ויתן דין וחשבון על כך.

וירצברגר מוסיף כי לאחרונה פורסם ב"ידיעות אחרונות" ראיון עם ארבעת האנשים שפקדו על הארגון החזק ביותר במדינה, השב"כ. הם אמרו כי פניה של מדינת ישראל להסכם מדיני במהלכו יצטרכו לעקור מאחזים והם גם צופים התנגדות מצד המתיישבים.

להערכתי, אומר וירצברגר, פדרמן הוא "בלון ניסוי" שנועד לבחון את השימוש במעצר מנהלי כאמצעי למניעת התנגדות של עקירת מתיישבים וגירושם. אפשר יהיה לעצור במעצר מנהלי קבוצה של עשרות מנהיגים בקרב המתיישבים ובכך לנסות למנוע את ההתנגדות הלגיטימית לעקירת הישובים.

לשאלת כתבתנו מדוע אין השופטים מונעים את המשך מעצרו של פדרמן במעצר מנהלי, אומר וירצברגר כי השופטים מתפקדים ביחס אל דרישות השב"כ כ"חותמת גומי".

הדרך היחידה ששופט יכול לפסוק מהי האמת היא כאשר מוגש כתב אישום ושני הצדדים מביאים ראיות לטענותיהם. אם בא כוח השב"כ מביא בפני השופט חומר חסוי, השופט שהוא נטול כלים לבירור האמת, נותן אמון אוטומטי בשב"כ הנתפס כגוף אמין ומכובד, והבקשה מאושרת.

שחרורו של הרב גינזבורג ממעצר מנהלי היה חריג משום שהשופט הבחין כי התירוצים לעוצרו מוגזמים. השב"כ טען כי יש חשש שמי מתלמידיו יקרא את החומר ויצא לפעולה. השופט הגדיר את החשש כמוגזם ושיחרר את הרב גינזבורג. אך מקרה זה, מציין וירצברגר, חריג ובדרך כלל השופטים מאשרים את המעצר המנהלי ללא שיהיה בידיהם ראיות שעל פיהן יוכלו לאשש או להפריח את הבסיס לבקשת המעצר.

כתבתנו מוסיפה עוד כי בכתבה שפורסמה בעתון "כל העיר" השבת, בנושא פרשת מעצרם של יהודים ביש"ע בחשד כי היו מעורבים במעשים נגד ערבים, מובאת עדותו של שלומי דביר שטפל על פדרמן מעורבות בפעילות זו:

"בבית המשפט נשאל דביר על ידי עורך דינו של עמיאור, עו"ד יאיר גולן, מדוע הוא סיבך כל כך הרבה אנשים כשידע שהם עלולים להעצר. דביר: 'סיבכתי את יוסי בן ברוך, את נועם פדרמן וגם את איציק פס ולמעשה כמעט גם את אשתי. לא רציתי להודות בדברים מסוימים באותו זמן, לא רציתי בשום אופן להודות שגנבתי עגלה מהישוב היהודי בחברון שיש בה ציוד הצלה וגם לא רציתי לספר דברים על ירדן, דברים שהוא לא הודה בהם. רציתי להוריד מעלי ומעל ירדן דברים מסוימים שעשינו. החוקר רשם על הלוח מולי כמין סיסמא שתהיה מול עיני 'במתקן שב"כ כולם מודים'. הם רצו כל הזמן את הסיפור המלא, כולל שמות מפורשים, בלי זה החקירה לא תיגמר. פשוט ישבתי בתא וחשבתי מי יכול להיות קשור ונראה קצת אמין ואוכל לזרוק להם אותו. לא הרגשתי יותר מדי נקיפות מצפון בסיטואציה הזו".

ואולי דוקא הנימוק האמיתי למעצרו של פדרמן מסתתר דוקא בכתבתו של יוסי לוי ב"סופשבוע" בעתון "מעריב":

"פדרמן אינו סתם מוכר לשב"כ", נכתב בכתבה, "הוא ממש גדל איתו. לפני למעלה מ 15 שנה ניסה השב"כ לגייס את פדרמן כסוכן. פדרמן הטעה את מפעיליו ושיטה בהם, הצית כנסיה ונדון למאסר. הקשר עימו נותק. בהמשך נעצר ונחקר עשרות פעמים. הוא זה שחיבר חוברת הדרכה לפעילי ימין הנחקרים על ידי השב"כ. חוברת ההדרכה שפרסם הפכה אותו לאויב של ממש. החוברת הזו פגעה באופן קשה בחקירות של השירות", אמר בכיר בחטיבה היהודית.

הבוקר מתפרסם באתר ליכודניק מכתבו של משה פייגלין ראש חטיבת מנהיגות יהודית בליכוד המופנה אל שר הבטחון שאול מופז.

"הנדון", כותב פייגלין במכתבו, "מעצרו המינהלי של נעם פדרמן". "ייתכן, שפנייה אל שר המגדיר את "מפת הדרכים" כסכנה לביטחון ישראל וזמן קצר אחר כך מצביע ומקדם בדיוק את אותה סכנה הנה פנייה נאיבית", וממשיך, "ייתכן, שמגוחך לפנות בעניין פדרמן, אל שר אשר במקום לעצור מינהלית את מוחמד דחלאן, (קוטע רגלי הילדים בגוש קטיף) נפגש עימו כשווה בין שווים ומעניק לו "אחריות ביטחונית" - הרפתקה המסתיימת רק כעבור עוד 84 הרוגים ו-399 פצועים.

ייתכן, כי פנייה אל שר ביטחון (!) התומך בשחרור והזרקת עוד מאות מחבלים אל תוככי מחזור (שפך) הדם הישראלי - הנה ממש מיותרת...

ייתכן, שפנייה אל שר, אשר ביד אחת ממהר לקיים את מצוות "שלום-עכשיו" ולעקור מאחזים - בשם החוק כביכול - ובידו השנייה מונע בכל כוחו את האישורים הנדרשים בכדי להשלים את רישומם החוקי של מאחזים אלו. ייתכן שפנייה כזו היא חסרת טעם.

ובכלל - ייתכן כי פניה אל שר, אשר עשה עצמו אסקופה נדרסת בפני מי שאמור לסלול את דרכו הפוליטית, שר המשליך אחר גוו כל ערך לאומי בפני סיכויי ההתקדמות במרוץ לראשות הליכוד, ייתכן כי פנייה שכזו היא ממש חסרת משמעות.

אז לא אפנה אליך כשר ביטחון, אלא כמי שהצטרף זה לא מכבר לתנועת הליכוד וחותר להנהגתו.

• האם אתה יודע שאותו חוק שהפעלת, כשחתמת על צו המעצר המינהלי לנעם פדרמן - הינו חוק בריטי אשר הופעל בתקופת המנדט נגד ותיקי המחתרות, מהם צמחה תנועת הליכוד שאותה אתה מבקש להנהיג?

• האם אתה יודע שאחד מאותם גיבורי מחתרת שנעצרו מינהלית והוגלו לאריתראה על-ידי הבריטים, באמצעות החוק הדרקוני הזה - היה לא אחר מאשר אביו של נעם פדרמן?

• האם אתה יודע שהישראלי היחיד העצור כיום במעצר מינהלי - הוא אף לא אחד מהערבים הישראלים המשתפים פעולה עם האויב, ומובילים את מתאבדיו, אלא יהודי נאמן לארצו, נעם פדרמן, איש חברון?

• האם אתה מבין את משמעותו של מעצר אזרח, ללא כתב אישום, ללא עורך דין, בלי שהאזרח יודע כלל במה הוא מואשם לדמוקרטיה הישראלית?

האם קראת אי פעם את חוקת הליכוד ועקרונותיו?

ואם כן - כיצד זה לא רעדה ידך כשחתמת על אותו צו", מכתבו של פייגלין לשר הבטחון.
http://www.a7.org/news.php?id=66617



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   13:40   10.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  67. ח''כ גלאון קראה לשחרר את פדרמן ממעצרו המנהלי  
בתגובה להודעה מספר 65
 
ח"כ גלאון קראה לשחרר את פדרמן ממעצרו המנהלי
12:14, 10 דצמבר 2003 / ט"ו בכסלו תשס"ד

וועדת החוקה של הכנסת דנה היום בסוגיית מעצרו המנהלי
של נועם פדרמן.

יושב ראש סיעת מרצ זהבה גלאון, הפתיעה וקראה לשחרר לאלתר
את פדרמן. "אם יש למשטרה ראיות נגדו - שיגישו כתב אישום.

אחרת, יש לשחרר אותו", אמרה גלאון והוסיפה: "מחפיר שאני
כיו"ר סיעת מרצ, צריכה לתבוע את שחרורו של פדרמן".
(רדיו ערוץ 7) (ת"ל)
http://www.a7.org/news.php3?id=66935



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   18:44   23.01.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  83. אחמד טיבי שקרן , עד שקר בבית משפט = נועם פדרמן !!  
בתגובה להודעה מספר 18
 
אחמד טיבי שקרן , עד שקר בבית משפט.

מקור ראשון 2.3.2000 מדווח על פסק דין שניתן השבוע בבית משפט השלום בירושלים ע"י השופט סולברג. הוא זיכה את נועם פדרמן ואיתמר דביר מאשמת תקיפה והכאה של אחמד טיבי ושומר ראש שלו, ומהתכנסות בלתי חוקית ("למטרת פשע") . לא היו שלושה שהתכנסו. השלישי כלל לא מזוהה ולא ידוע אם בא בתכנון מראש ולמה בא. גם דביר בא בגלל ענין אחר בבית המשפט. סרט טלויזיה שצילם את הארוע מראה שפדרמן לא חבט בטיבי. "בנסיבות אלה כשח"כ טיבי טוען בתוקף דברים שמסתבר כי אינם אמת לגבי תקיפתו שלו , לא אוכל לסמוך על דבריו באשר לפציעתו של האחר "
http://www.cs.biu.ac.il/~ehrlich/HISTORY/citations.doc



פארוק קדומי מודה: ''הודות להסכם אוסלו התאפשרה כניסתם של עשרות אלפי חמושים"



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   14:08   17.03.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  91. אלישבע פדרמן זועקת לעזרה  
בתגובה להודעה מספר 18
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 17.03.04 בשעה 14:40 בברכה, פילוביץ שחף
 
ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
10394 הודעות 13:14 17.03.04

אלישבע פדרמן זועקת לעזרה.


{הגעני בדאר ישראל בצירוף קלטת.}

המצב באמת מחפיר. איך יכול השופט ששלח אותו למעצר מנהלי
ללא הגבלת זמנים ללא חטא, איך יכול השופט לחזור הבייתה
כל יום אחר העבודה, לנשק לאשתו ולהתיישב איתה לארוחת ערב
כשבחתימתו, יושבת אלמנה בחיי בעלה אלישבע פדרמן שוממה
בביתה וזועקת "השיבו לי את בעלי" !
הדעה והדעת לא יוכלים לסבול שבי וגעגועים של יהודי בישראל
שיחררנו 400 מחבלים להשיב את אלחנן טננבאום למשפחתו. סיכנו את
חירותינו תמורת "ושבו בנים לגבולם" את מי מסכן כל כך נועם פדרמן
שמותירים אותו בשבי?

@ להלן: המסמך



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   01:30   04.04.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  93. האתר של הלמו מפרסם את הסרט של פדרמן!  
בתגובה להודעה מספר 18
 
hamta
חבר מתאריך 2.4.02
8324 הודעות 01:06 04.04.04

האתר של הלמו מפרסם את הסרט של פדרמן!

אל תקפצו!
הלמו פירסם היום מאמר בנושא. שם המאמר:
הפקודה למניעת טרור הופעלה לראשונה ברשת העברית

הוא רק מנתח את הפעלתו של החוק נגד טרור בפעם הראשונה גם על האינטרנט העברי ומביא את הסרט כדי להסביר על מה ולמה. מרגישים שהלמו משקיע בהבאת המידע....
כאן בקישור: http://halemo.net/tmp/kahane/fedeman.htm

תיכף נראה את העיתונאי המסויים קופץ כאן. אגב, עד היום העיתונאי המסויים לא נתן לי קרדיט על הסקופ שהעתיק ממני בנושא גילויו של ח"כ הנדל על מידע מוקדם שנמסר לפלשתינים בעת כיתור בית בעזה.

לקישור לכל הכתבה:

http://halemo.net/edoar/0049/0002.html





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   08:41   04.01.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  77. תחת הסיסמא: ''דיכטר משחרר מחבלים ועוצר יהודים  
בתגובה להודעה מספר 17
 
ר שמועתי
חבר מתאריך 1.4.02
2600 הודעות 22:52 03.01.04

מול ביתו של ר' השב''כ מפגינים עשרות פעילי ימין

תחת הסיסמא: "דיכטר משחרר מחבלים ועוצר יהודים".


ציון
חבר מתאריך 17.12.03
153 הודעות 23:04 03.01.04

1. מעניין כמה מהם כפופים לו בעבודתם...

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
6768 הודעות 23:06 03.01.04

2. זה באשקלון, לא רחוק מהכלא שבו כלוא פדרמן

שוב פעם השב"כ הסתבך...
צומת בית-ליד לא התאימה להם כי זה יותר מדי קרוב ליש"ע ולמפגינים אחרים.

העבירו את פדרמן לאשקלון, ועכשיו כל מי שמגיע לאשקלון כדי להפגין למען פדרמן, עובר גם על-יד הבית של דיכטר.

איך היה כתוב ב'מקור ראשון' של השבת? השב"כ הפך לנציג הרשות הפלשתינית כלפי ישראל....

שמאלנות היא מצב נפשי, לא מצב של חוסר ידע.


shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
6598 הודעות 01:21 04.01.04

4. ממליץ לראש השב''כ לכלוא עצמו במעצר מונע

בתא מבודד - על מנת למנוע את ההטרדות


hamta
חבר מתאריך 2.4.02
6768 הודעות 01:25 04.01.04

5. דיכטר צודק. הממשלה נכשלה בשמירה על אזרחיה.

אגב, אבי דיכטר צודק. הממשלה נכשלה בשמירה על אזרחיה. עכשיו רק נשאר לשאול אותו את השאלה הגדולה: למה?!
אחרי שהכריז זאת בכנס הרצליה, הוא היה צריך לעשות עוד צעד קטן ואמיץ ולהסביר גם מה הגורמים שגרמו לממשלה להיכשל.


shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
6598 הודעות 01:30 04.01.04

6. דיכטר וחבריו ענו לפני ששאלת:

הם אמרו כבר שלא היו מספיק "אלטלנות" - הגיע הזמן ל"אלטלנה" חדשה
תחזירו את האוליגרכיה הבולשוויקית במלוא תפארתה והכל יהיה מושלם

שאנור
חבר מתאריך 20.10.03
966 הודעות 01:33 04.01.04

8. השאלה היא לא ''למה''

אלא - מי לוקח את האחריות על הכשלון ומתי האחראי מתכוון להסתלק
מהכסא הדביק שעליו הוא יושב.


Hermon
חבר מתאריך 15.8.02
3634 הודעות 01:33 04.01.04

7. האם המעצר היה תכתיב של דיכטר או של המחלקה היהודית ופרקליטת המדינה?


shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
6598 הודעות 01:37 04.01.04

9. דיכטר, המחלקה היהודית, טליה ששון, ארבל

קשה לראות את הקבוצה הזאת כאינדיוידואלים נפרדים
לשאלתך - זה כמו שבקבוצת כדורגל החלוץ הוא זה שמבקיע את הגול
אבל הקבוצה מקבלת את הניקוד בלי קשר לזהות המבקיע


חילופי מכתבים עם אשת בכיר במ. היהודית בשב''כ .
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5162&forum=gil



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   15:40   01.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  20. פילו, אתה רוצה לאמר שכרמי גילון קשור לרצח....  
בתגובה להודעה מספר 0
 
בול טרייר
חבר מתאריך 25.3.03
2750 הודעות 15:18 01.07.03

13. פילו, אתה רוצה לאמר שכרמי גילון קשור לרצח רבין??

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
13521 הודעות 15:39 01.07.03
בול טרייר ידידי: היו שני מעגלי חיסול רבין ז''ל
מעגל אחד- מבצע על פי התכנון שאושר על ידי רבין
בעצמו כאחראי על שירותי הבטחון בכלל והשב"כ בפר בתוקף
תפקידו כראש הממשלה...:-
סרק, סרק, סרק...

מעגל שני- שמבצע על פי תכנונו של שמעון פרס
על מנת להרוג.

@ אבו שמפניה = כרמי גילון היה מרכז העצבים של שני המעגלים!!

מצ"ב הקישור ...:-
ברוך מרזל מאשים! - הסרט המלא לצפייה און ליין!
http://rotter.net/forum/gil/5244.shtml

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   00:58   04.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  26. האשכול על חשיפת פרשת מדאחת יוסף ''נעלם''!!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
בפורום סקופים לפני כחצי שעה בערך !!

אדוולהלן: שיחזור הודעתי הראשונה בכלל וכותרות התגובות בפרט !!
הכתובת של האשכול שנמחק...:-
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6538&forum=scoop&omm=0

@ להלן האשכול:

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
13627 הודעות 19:42 02.07.03

חשיפה: מכתב המינוי לועדת ''יה-יה'' נעלם !!!

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 02.07.03 בשעה 19:55

ועדת בדיקה- "יה-יה" = מדאחת יוסף ז"ל הי"ד !!
@ מצ"ב תכתובת בין בא כוחם של העותרים בבג"ץ 7232/91
מהדי יוסף ו-11 אח' נ' ממשלת ישראל.

@ להלן:
1. מכתב מתאריך 27.1.03 ששלח עו"ד דנינו ל עו"ד
שי ניתן-מחלקת בג"צים ככתבו וכלשונו.
2. שימו לב לנאמר בסעיף 3 במכתב זה-בקטע המודגש.

@ להלן:
1. מכתב תשובה למכתב שלעיל שנשלח בתאריך 27.1.03
לעו"ד דנינו- בא כוחם של העותרים ככתבו וכלשונו.
2. שימו לב לנאמר בסעיף 1 בקטע המודגש בוא נאמר
שהוא אינו יכול למסור לו את תוכנו של מכתב המינוי,
ואילו בסעיף 3 במכתב זה הוא אומר שהמכתב נעלם...!!

@ מצ"ב הקישור לחומר נילוה בכלל ושיובא בהמשך בפרט...:-
19. בג''צ 7232/01 מהדי יוסוף ו-6 אח' נ' ממש' ישראל
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5244&omm=19&viewmode=threaded

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

האשכול מחבר תאריך #

חשיפה: מכתב המינוי לועדת ''יה-יה'' נעלם !!! פילוביץ שחף 02.07.03 כותרת
הסירחון עולה לשמים-על מי ועל מה מטייחים ומחפים???? אלת ציד 02.07.03 2
להלן: העתירה למתן צו על תנאי-בג''ץ 7232/01 פילוביץ שחף 02.07.03 6
טיעונים שהועלו על ידי ב''כ העותרים ב-30.6.03 פילוביץ שחף 03.07.03 33
את מי זה מעניין. מדוע הסריקות לא בפורום הפרטי Big Joe 02.07.03 3
למה תמיד שעולה סירחון אתה מגן על המסריחים צחצח 02.07.03 5
תגיד, אין גבול לטמטומך? על מי הגנתי פה? Big Joe 02.07.03 8
יש לנושא הזה חשיבות. אל תתקוף בצורה עיוורת. derdinshow 03.07.03 16
בדש - אתה חייב אורז למנהל הפורום מעבר לכביש. Born2BRed 03.07.03 32
זהו נושא ציבורי מאוד מעניין !!! אורן הצייד 03.07.03 15
הכל נכון אבל maoz74 03.07.03 19
זה מעניין את כולנו! DOBBY 03.07.03 20
''מה נותר לזקן ציניקן כמוני...'' Watto 02.07.03 4
התבלבלת בתגובה. זה לא האשכול הזה.. hamta 02.07.03 7
האמנם....?? פילוביץ שחף 03.07.03 10 בשורה השלישית ציינת - ''חטא ברשלנות''
בול טרייר: אכן על פי חוק השיפוט הצבאי, משלמים פילוביץ שחף 03.07.03 12
ככל הנראה, מי שצריך לשלם יושב בחלונות גבוהים adair777 03.07.03 13
adair777 ידידי: אתה צודק !! ''אהוד ברק'' אשם !! פילוביץ שחף 03.07.03 14
בוקר טוב פ' adair777 03.07.03 17
adair777 ידידי: אני יודע על בטוח שאהוד ברק... פילוביץ שחף 03.07.03 18
ידידי ידוע שפ''ש אינו מפחד צחצח 03.07.03 24
בודאי שלא, הוא לא בר עונשין... Big Joe 03.07.03 31
ברק פשוט המשיך את המסורת של ''לברוח'' מהמקום- DOBBY 03.07.03 23
נראה אותו חותם על תצהיר.. בול טרייר 03.07.03 37
חבר של חבר שלך ''וואלה אתה דפוק''...מאיפה צצת פתן 03.07.03 38
!! dovi770 02.07.03 9
להלן: תצהיר של אל''מ יוסי אדירי שהמדינה...... פילוביץ שחף 03.07.03 21
רגע רגע רגע!מדוע לא פורסמו העובדות הללו???? אלת ציד 03.07.03 22
זכור לכולם, אני מקוה, adair777 03.07.03 25
סקופ!זמן קצר אחר כך נפצע מחבל בקבר יוסף! DOBBY 03.07.03 26
המקרה ידוע,אלא שהתשקורת לא עשתה מזה ענין.. adair777 03.07.03 27
המחדל הוא מחדל! והם מתחמקים!!! dovi770 03.07.03 29
כסף פותר הכל tutu1 03.07.03 28
tutu1 ידידי: אם אהוד ברק שילם אז למה הוא מת?? פילוביץ שחף 03.07.03 30
זה מה שיש והיה לי להגיד.... mozes5 03.07.03 34
mozes5 ידידי: ברשותך הבאתי את תוכן הודעתך !! פילוביץ שחף 03.07.03 36
יש להם מומחיות להתחמק ממחדלים בגיבוי תשקורתי מלא! זהו מחדל! dovi770 03.07.03 35



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   13:34   06.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  27. האשכול שפתחתי בשנית עם אותה כותרת שלעיל......  
בתגובה להודעה מספר 26
 
נמחק/נעלם היום שוב !!

הגולש המצ"ב הכניס תגובה לאשכול ו...:-
derdinshow
נשלח ביום: 6.7.2003 שעה: 09:00:59
לא יאמן - מחקו את האשכול לאחר שהגבתי.
האשכול שנמחק בשנית...:-
"האשכול על חשיפת פרשת מדאחת יוסף ''נעלם''!!"
http://rotter.net/forum/scoop/6811.shtml

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   03:55   12.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  35. חשיפה: פעילי כהנא מפעילים אתר עברי חדש.......  
בתגובה להודעה מספר 0
 
hvc
חבר מתאריך 1.10.03
8 הודעות 23:58 11.10.03

חשיפה: פעילי כהנא מפעילים אתר עברי חדש!

באתר האינטנרט http://kahane.info שעלה לאחרונה לרשת מופיעים גליונות "דרכה של תורה" ובהם בעיקר מאמרים אקטואלים שכתבו הרב
בנימין זאב כהנא ואביו, הרב מאיר כהנא הי"ד. כמו כן מופעל באתר
פורום שאף שניכר שהוא חדש כבר מתנהלים בו דיונים.
כתובת הפורום: http://www.kahane.info/forum/index.php

לשיכים בעיניכם / הר' מאיר כהנא הי"ד - http://kahane.info/meir/lesikim/ls_frame.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   23:01   05.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  40. החוברת שהכניסה את פדרמן למעצר מנהלי-באינטרנט  
בתגובה להודעה מספר 35
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 05.11.03 בשעה 23:03 בברכה, פילוביץ שחף
 
shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
5422 הודעות 20:26 05.11.03

החוברת שהכניסה את פדרמן למעצר מנהלי-באינטרנט

זו החוברת שרבים מעריכים כי היא היא זו "הרגיזה" את השב"כ
וגרמה לו להמליץ לשר הבטחון לאסור את נעם בלי משפט

"..עפ"י המשפט היהודי, אין עדותו של הנאשם קבילה ואיננה נלקחת בחשבון כלל. בחוקות הגויים כיום אין הדבר כן, והודאת הנאשם באשמתו קבילה כעדות מן העדויות על כל ההשלכות. אך מדינת ישראל הפליגה בכך ואימצה עיקרון משפטי של ימי הביניים, אשר היה לבסיס בעבודתה של האינקוויזיציה וחודש בעת החדשה על ידי וישינסקי, פרקליט המדינה של בריה"מ בימי הטירור הסטאליניסטי. עפ"י עקרון זה, הודאת הנאשם היא היא אם ההוכחות. הודאתו - בשלב כל שהוא - מהווה הוכחה חד משמעית לאשמתו, ואין, לכן, צורך לחפש ראיות אחרות כלשהן. ואף אם הנאשם חוזר בו וטוען חפותו במשפט, ואף אם מסתבר כי ההודאה הושגה בעינויים. י.ס.

מבוא בימים אלו, כשיהודים נרצחים במלחמה על ארצנו, ומאחר שממשלת ישראל אינה אושעה את המוטל עליה בשמירה על שלום אזרחיה,פעמים רבות מוצא את עצמו האזרח הקטן בסיטואציות בהן הוא מתעמת עם רשויות "החוק".."

החוברת במלואה -
http://www.kahane.info/maamarim/knowyourrights2.html


אייג'נט סקאלי
חבר מתאריך 11.8.03
500 הודעות 20:54 05.11.03

3. נו, באמת. הפעם הגזמתם

בית המשפט העליון דחה היום את הערר שהגיש פדרמן על מעצרו.
ממה שהשופט כותב, אין הרבה מקום לדמיון. אם כל החומר החסוי שהציגה המדינה אינו נכון, פדרמן הולך להיות אדם עשיר.

השופט אשר גרוניס: "החומר בו מדובר הינו רב והושג ממקורות שונים ובדרכים מגוונות. מטבע הדברים, אין זה מן הנכון לפרטם. התמונה המתקבלת מן החומר החסוי היא שהמערער מעורב בצורה עמוקה בפעילות העלולה לסכן באופן חמור את ביטחון המדינה וביטחון הציבור. אילו מדובר היה בחומר הגלוי ותו לא, לא היה מקום להגיע למסקנה חמורה באשר למערער, בוודאי ככל שהדבר נוגע למעצר מינהלי".

http://62.90.71.124/Files/03/880/087/s02/03087880.s02.HTM



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   14:14   06.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  43. מ.צ.ב: מסמך מחדר חקירות השב''כ..............  
בתגובה להודעה מספר 40
 

shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
5433 הודעות 08:28 06.11.03

7. מ.צ.ב: מסמך מחדר חקירות השב''כ, מחקירת יוסי בן ברוך

הנחקר מיישם למעשה את הכתוב בחוברת:



@ מצ"ב קישור ל...:-
פרשת יוסף בן-ברוך וסג"מ יואב דורון...........
אביו של המאבטח: צה''ל רצח את בני !!!
95. צרוף מקרים או................................
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5070&omm=95&viewmode=



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   05:56   06.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  42. היום לפני 13 שנה נרצח הרב מאיר כהנא ז''ל הי''ד  
בתגובה להודעה מספר 35
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 12.11.03 בשעה 14:07 בברכה, פילוביץ שחף
 

6/11/1990
הודעת היו”ר על הירצחו של הח”כ לשעבר מאיר כהנא בניו יורק


http://www.knesset.gov.il/main/heb/home.asp



@ בחיפוש במסמכי/דברי הכנסת, בתאריך 6.11.1990 להודעת
יו"ר הכנסת ה-12, ח"כ דב שילנסקי, לא נמצא המסמך/ההודעה....

@ שאילתא בנושא המסמך החסר תשלח ליו"ר הכנסת הנוכחי,
ח"כ ראובן ריבלין!!


06/11/2003
יו"ר הכנסת ה-12, ח"כ דב שילנסקי, לא נמצא המסמך/ההודעה שלו!

אל יו"ר הכנסת יש גורמים במשכן המשכתבים את ההסטוריה.
בחיפוש אחר המסמך 6/11/1990
הודעת היו”ר על הירצחו של הח”כ לשעבר מאיר כהנא בניו יורק
המסמך לא בנמצא!
http://www.likudnik.co.il/Newspaper/reports.asp?reportId=1145


מחר יחול יום השנה ה- 13 להרצחו של הרב מאיר כהנא הי"ד
13:22, 12 נובמבר 2003 / י"ז בחשון תשס"ד

מחר יחול יום השנה ה- 13 להרצחו של הרב מאיר כהנא הי"ד. הרב כהנא נרצח בידי מתנקש ערבי בניו יורק בשעה שנשא נאום לפני יהודים על חשיבות העליה לארץ ישראל מפני הסכנה הטמונה בהשארות בגלות.

הרב כהנא התפרסם בפעילותו להגברת בטחון היהודים בכל מקום, ונגד אנטישמיות בארצות הברית ובפעילותו למען יהודי ברית המועצות בשנות השבעים, במסגרת הליגה להגנה יהודית. לאחר עליתו לארץ בשנת תשל"א פעל להסברת הצורך בגירוש הערבים מארץ ישראל.

הרב כהנא כיהן כחבר כנסת בין השנים תשמ"ד לתשמ"ח, אז נפסלה רשימתו לבחירות לכנסת ה- 12 כשהאהדה בציבור לדעותיו ואישיותו הלכה וגברה למרות הרדיפות ע"י הפוליטיקאים והתקשורת. עד היום נרדפים ממשיכי דרכו ותלמידיו, בתואנה שתנועת "כך" ו"כהנא חי" הם ארגוני טרור.

עוד יצויין כי גם בנו וכלתו של הרב מאיר כהנא -בנימין זאב וטליה כהנא הי"ד, נרצחו לפני כ-3 שנים בידי מחבלים, והותירו אחריהם 6 ילדים פעוטים יתומים מאב ואם גם יחד. (תמר לשם)
http://www.a7.org/news.php3?id=64756



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   13:00   11.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  44. אתר פוליטי: האם ''יד נסתרת'' העלימה הודעת......  
בתגובה להודעה מספר 42
 
במעקב "פוליטי": האם "יד נסתרת" העלימה הודעת יו"ר הכנסת
יום שלישי, ט"ז בחשון תשס"ד, 11.11.2003
מאת: שחף פילוביץ.

בהמשך לכתבה הקודמת אודות "היד הנעלמת" באתר האינטרנט של הכנסת: http://planet.nana.co.il/spical3/knesset/ .

לאחר חשיפת "פוליטי", על העלמות מסמכים מאתר הכנסת בנוגע לרה"מ הפלסטיני לשעבר אבו-מאזן, מתגלה שוב כי עדיין נמשכת פעילות "היד הנסתרת" באתר הכנסת: הפעם בנוגע להודעת יו"ר הכנסת בנוגע להירצחו של מאיר כהנא.

ב 6.11.90 פירסם יו"ר הכנסת דאז, דב שילנסקי, הודעת יו"ר על הירצחו של הח"כ לשעבר מאיר כהנא בניו יורק.


אך בחיפוש במסמכי/דברי הכנסת, בתאריך 6.11.1990 להודעת יו"ר הכנסת ה-12, ח"כ דב שילנסקי, לא נמצא המסמך/ההודעה...

ופה נשאלת שאלה: האם יש גורמים במשכן הכנסת, המנסים לשכתב את ההיסטוריה?

עד לכתיבת הכתבה לא ניתן היה להשיג את תגובת עורכי אתר הכנסת.
http://polity.portan.co.il/magazine/0308/



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   14:02   12.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  45. האלמנה ליבי כהנא:תחזיות הרב כהנא התרחשו!!  
בתגובה להודעה מספר 42
 
האלמנה ליבי כהנא: לצערינו התרחשו התחזיות שחזה הרב כהנא לעם ישראל
13:34, 12 נובמבר 2003 / י"ז בחשון תשס"ד

'או כהנא או ערפאת' , זה אחד מהמשפטים שהיו שגורים בפיו של הרב מאיר כהנא, כך סיפרה אלמנתו של הרב מאיר כהנא- ליבי כהנא , לכתבתנו תמר לשם.

לדבריה של האלמנה,"לצערנו התרחשו התחזיות שחזה הרב לעם ישראל . מחבלי ערפאת אשר הובאו לארץ על ידי ממשלת ישראל, אשר העדיפה את ערפאת על פניו, רצחו בתוך 3 שנים כאלף יהודים, וביניהם גם את בנו וכלתו של הרב - בעזרת הרובים שניתנו להם מידי ממשלות ישראל".

עוד הוסיפה ליבי כהנא כי לרב היתה שיטה שלמה שיצאה לאור בספריו 'אור הרעיון' על דרכה של היהדות, ובפירושיו על התנ"ך 'פירוש המכבי'. גם נאומיו בכנסת יצאו במספר כרכים תחת הכותרת 'מעל במת הכנסת'. (ת"ל)
http://www.a7.org/news.php3?id=64759



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   13:57   24.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  104. בנימין זאב כהנא הי''ד לערוץ 7: השב''כ רצח את אבי, מכתב.  
בתגובה להודעה מספר 35
 
123
חבר מתאריך 20.5.04
1363 הודעות 01:22 23.01.05

בנימין זאב כהנא הי''ד לערוץ 7: השב''כ רצח את אבי, מכתב.

http://rotter.net/User_files/forum/gil/41f2e0373c8f3896.doc

הרס בית כנסת בישראל, לא בשום מקום אחר. בישראל.!




http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   16:38   12.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  36. מרזל ובן-גביר לבג''צ:מדוע אורי אבנרי לא נענש?  
בתגובה להודעה מספר 0
 
נענע.
פעילי הימין הקיצוני, ברוך מרזל ואיתמר בן-גביר, עתרו היום לבג``צ נגד אורי אבנרי ונגד היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין. השניים טוענים כי אבנרי נכנס למוקטעה ברמאללה והפר בכך צו אלוף, אך רובינשטיין לא נקט נגדו כל אמצעים משפטיים, כפי שנוהגים כלפי פעילי ימין שנכנסים לשטחים.
http://www.nana.co.il/Common/GeneralModules/Ticker/PopUp.asp?ServiceID=16&ArticleID=83334

NFC
עתירה לבג"צ: לעצור ולהעמיד לדין את אבנרי בגין כניסתו למוקטעה
פעילי הימין הקיצוני, ברוך מרזל ואיתמר בן-גביר, שהורשעו בעבר בגין עבירה זהה, דורשים מהיועמ"ש להעמיד את אבנרי לדין בגין הפרת צו אלוף; בניגוד לפרסומים: אבנרי לא נחקר בנושא.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-31658-00.html?tag=16-33-08

ערוץ 7
מרזל ובן גביר הגישו עתירה נגד אורי אבנרי
15:32, 12 אוקטבר 2003 / ט"ז בתשרי תשס"ד

ברוך מרזל ואיתמר בן גביר הגישו עתירה לבג"ץ בדרישה להורות ליועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובישנטיין, לפתוח בחקירה נגד אורי אבנרי, שנכנס למתחם המוקטעה ברמאללה. הכניסה למתחם המוקטעה אסורה לאזרחים ישראלים מהיותה מוגדרת כשטח איי, ובעבר לדברי מרזל ובן גביר הוגשו נגדם כתבי אישום בגין כניסה לשטחי איי.

העותרים טוענים כי "בהימנעות רובינשטיין מהעמדת אבנרי לדין יש משום חוסר סבירות, אפלייה והכנסת שיקולים פוליטיים".
http://www.a7.org/news.php3?id=62322

@ על מה מדובר בכלל...:-
ימות המשיח הגיעו: המשטרה פתחה בחקירה נ' אבנרי
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5514&forum=gil&omm=0



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   01:13   06.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  41. כותרת הסרט/הראיון עם איתן הבר בסרט של רבין...  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 06.11.03 בשעה 05:16 בברכה, פילוביץ שחף
 
הערב בערוץ 1 ו-2 בשעה 23:10 במשפט המפתח של הערב,
איתן הבר מצטט את רבין...:-
"פרס עשה את אוסלו עם הנוורווגים, רק בגלל שידע
שבסוף מקבלים בנווגיה פרס נובל. ואם תשאל אותי זה כל
המטרה שלו היתה מהתחלה.
"
@ לא יאומן כי יסופר, איתן הבר סוף סוף חתם על כל מה שכתבתי
ואמרתי במשך ה-5 שנים האחרונות !!


@ כמו כן, ראיתי גם את התוכנית על רבין בערוץ 3 והראו שם קטע ארכיון
שבו יצחק רבין זועק...:-
"יש לפעול כנגד רוצחי השלום הערביים והיהודים(הימנים מן הסתם"

(ואני לא מדבר עכשיו על האירוניה עם יגאל עמיר....)
בכל מקרה אם אותו ציטוט, זה לא הסתה וניסיון לפירוק העם,
אז אני כבר לא יודע מזה אם כן הסתה....
כי מישום מה מאשימים את רצח רבין כתוצר של הסתה, והרצח הזה פירק את
העם....ועכשיו מסתבר שפגיעה באחדות והסתה נגד יהודים, היתה עוד לפני כן........על ידי רבין עצמו !!!

@ כמו כן, פרס: "אם לא תלך בדרך השלום אהיה לך יריב מר"
כך אמר שמעון פרס ליצחק רבין לאחר היבחרו
בשנת 1992.
מקור: שמעון פרס במו פיו בתוכנית בערוץ 11.

הערה: נציין (סתם כדי להרגיז) כי ברי חמיש
כתב שחור על גבי לבן כי שמעון פרס אחראי
לרצח רבין והרוצח, הוא יורם רובין האיש שקודם
בימים אלה לתפקיד קב"ט שגרירות וושינגטון.....

פרס הוא הישראלי היחידי האהוב בעולם.
פרס דאג ב-20 השנה האחרונות להרשים את כל העולם עד כמה
הוא עצמו נהדר, בעודו עושה תעמולה שלילית נגד מדינת ישראל
כולה. פרס יודע לעשות תעמולה, ואכן, הוא אחד הגורמים העיקריים
לכך, שהאירופים סבורים שמדינת ישראל היא המדינה המסוכנת מספר
אחד בעולם.
מאידך גיסא, פרס נחשב באירופה לישראלי השפוי היחידי וזה מתישב
היטב עם העובדה שהאירופים נתנו לו פרס נובל לשלום.
פרס הוא הישראלי היחידי שזוכה לתשואות באירופה, בעוד שלכל אחד
ממאיתנו לא כדאי לנסוע לשם - אחרת ניתקל בחרפות או באבנים.
אני חוזר ומדגיש: פרס הוא האחראי העיקרי לשנאת ישראל כיום באירופה.
הוא עבד על זה קשה - והוא הצליח.

כשהבר הקשה על רבין רבין לבהקשר לפרס, רבין פטר אותו בתנועת ביטול,
"אתה לא מכיר את שמעון ואתה לא יודע מה הוא מסוגל לעשות כדי
להגיע למטרה..."

כלומר, רבין ידע שהוא ערמומי כנחש ואלוף החתרנים !!!
אך הוא אישית לא השכיל להתחמק מהשפעתו ההרסנית של שמעון פרס!!

אוסלו היא בנורווגיה, את פרס נובל נותנים השבדים, למה הוא היתכוון?

פרס נובל לשלום ניתן באוסלו. השאר הם בשוודיה.
הסיבה לכך היא שנורווגיה הייתה חלק משוודיה כשהחלה חלוקת הפרסים,
וכאשר קיבלה עצמאות ב-1905, ניתן לה לשמור על בעלות על פרס אחד,
שהוא היוקרתי ביותר, מועמדי פרס נובל לשלום נבחרים ע"י ועדה נורבגית
והפרס מוענק לזוכה ע"י מלך נורבגיה.
פרסי נובל ה-"אמיתיים" אכן מחולקים ע"י בשוודיה.

@ **
במידה והוא אכן התכוון לכך

אפשר לכנות את מר שמעון פרס במילה 'פושע'.
בפשע זה הוא הביא לרצח מאות מבנינו.
בפשע זה הוא גרם למאות אלמנות.
בפשע זה הוא גרם לאלפי פצועים.
בפשע זה הוא גרם לנו לאלפי יתומים.
בפשע זה הוא גרם לאינטיפדה הנוכחית.
בפשע זה הוא הרס את הכלכלה.
בפשע זה הוא גרם לחטיפת חיילנו.
בפשע זה הוא נתן לגיטימציה לאוייב.
בפשע זה הוא בגד בעמו ובמדינתו למען בצע כסף (ופרס נובל)
דמם של הפצועים, ההרוגים, והחטופים, זעקת היתומים והאלמנות,
בכי ההורים השכולים, הכל על גבו של 'חתרן בלתי נלאה זה'.

לא נשכח, ולא נסלח לך מר פרס, על פשע נתעב זה!



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   23:15   18.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  46. דרישה לעונשים כבדים לראשי ערוץ 7  
בתגובה להודעה מספר 0
 
13:38, 18 נובמבר 2003 / כ"ג בחשון תשס"ד

בבית המשפט בירושלים נשמעו הטיעונים לעונש במשפטם של מנהלי ערוץ 7. כתבנו אפי מאיר דיוווח כי עד לצהריים נשמעו טיעוני התביעה.


נציגת הפרקליטות פירטה את העונשים אותם היא דורשת. הנציגה ציינה שדווקא בשל היותם מנהיגי ציבור יש להטיל עליהם עונשים כבדים.

על יעקב (כצל'ה) כץ דורשת התביעה להשית עונש של מאסר בפועל וקנס כספי גבוה. באשר למנהיגו הרוחני של הערוץ הרב זלמן מלמד דורשת התביעה להטיל קנס כספי גבוה ומשמעותי ומאסר על תנאי. לגבי הרבנית שולמית מלמד, מנהלת התכניות בערוץ, דורשת התביעה מאסר בפועל תוך הדגשה שלא יסתפקו בהמרת העונש בעבודות שירות. לגבי יואל צור מבקשת התביעה עונש מאסר שיומר בעבודות שירות, זאת בעקבות מצבו המשפחתי המצריך את נוכחותו מדי יום בבית. כמו כן הוסיפה הפרקליטות שהיא דורשת להשית על צור קנס כספי גבוה בסכום של מאות אלפי שקלים. באשר לחגי סגל מוכנה התביעה לשקול המרת עונש המאסר בעבודות שירות, ובנוסף קנס כבד. לגבי השדר אדיר זיק הודיעה התביעה שכיוון שהיא מודעת למצבו הבריאותי והצורך בהשקעת כספים רבים בטיפול, תהיה מוכנה לוותר על דרישת ענישה. לגבי השדרים גידי שרון ודוד שפירא דורשת התביעה קנס גבוה. באשר לרב החובל שאול אבני נקבע כי התביעה מבקשת קנס גבוה אולם הזכירה את הצורך להתחשב בו בשל גילו הגבוה. ליאיר מאיר, מהנדס התחנה, דורשת התביעה לקבוע עונש מאסר בפועל וקנס גבוה.

לעת עתה טרם נשמעו טיעוני ההגנה. (ש)
http://www.a7.org/news.php?id=65169



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   18:47   27.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  47. היועמ''ש הורה לפתוח בחקירה נגד אתר ערוץ 7  
בתגובה להודעה מספר 46
 
בחשד להסתה

החקירה נפתחת בעקבות תלונה של ח"כ גלאון, לפיה באתר פורסמה כתבה,
בה נאמר: "הדרך היחידה לגרש את הפלשתינים, היא להיות משוגעים כמוהם, כמעט... היחידים שימותו יהיו פלשתינים, ומי שלא ירצה למות, ייאלץ לברוח"; החשדות: הסתה לאלימות ולגזענות
27/11/2003 מאת: נועם שרביט

-----------------
מנהלת המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה, עו"ד טליה ששון, הנחתה - על דעת היועץ המשפטי לממשלה - את המשטרה לפתוח בחקירה, בענין כתבה שפורסמה באתר האינטרנט "ערוץ 7 - רשת תקשורת ישראלית", שכותרתה "גירוש ולא טרנספר". מדובר בחשד לביצוע עבירה של הסתה לאלימות ועבירה של הסתה לגזענות.

בכתבה שפורסמה באתר, ביום 28.10.03, נכתב בין היתר:
"ברור שהדרך היחידה להפסיק את הזוועה היומיומית של חיינו היא לסלק את ה'עם' הזה מתוכנו, אין אפשרות אחרת... אנחנו צריכים להפעיל 'חם' - גירוש שברור כי הוא נובע מכעס גדול... הדרך היחידה לגרש את הפלשתינים, היא להיות משוגעים כמוהם, כמעט. ה'שגעון' שלנו יהיה שיגעון זמני, שאנחנו בעצמנו החלטנו עליו, והוא לא יהיה התאבדותי. היחידים שימותו יהיו פלשתינים, ומי שלא ירצה למות, ייאלץ לברוח".

את התלונה ליועץ הגישה חברת הכנסת זהבה גלאון (מרצ).

כזכור, בעקבות הרשעת מנהלי הערוץ והשדרים בו, לאחר שבית המשפט קבע כי הערוץ משדר בתוך המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל, בניגוד לחוק, הוחלט בערוץ 7 לסגור את תחנת הרדיו וספינת "ארץ הצבי" נמכרה .

את תגובת צבי ברש, מנהל אתר האינטרנט של ערוץ 7, לא ניתן היה להשיג.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-35000-00.html?tag=18-42-34


@ מה אומר החוק במדינת ישראל...??



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   06:56   30.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  49. לראשונה: סימון סחורות המיוצרות ב''שטחים''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
אולמרט לבריסל - בסוגיית היצוא מיש"ע והגולן
17:15, 23 נובמבר 2003 / כ"ח בחשון תשס"ד

מ"מ רוה"מ ושר התמ"ת והתקשורת, אהוד אולמרט, יוצא מחר לביקור בין יום אחד לבריסל, במהלכו ייפגש עם נשיא הנציבות, רומנו פרודי, נציב הסחר פסקל לאמי ועם הנציב האחראי על התוכנית האסטרטגית "אירופה הרחבה", לדרוג יחסי האיחוד וישראל, גונתר ורהויגן.

אולמרט מסר כי הנסיעה המהווה המשך הדיאלוג עם קברניטי האיחוד, שותף הסחר הגדול של ישראל, הינה ברמת חשיבות גבוהה בשל מכלול הנושאים על הפרק. בכוונת שר התמ"ת לדון בסוגיית היצוא משטחי יהודה, שומרון ועזה והגולן המעיבה על יחסי הסחר בין ישראל והאיחוד האירופי מזה חמש שנים, ומונעת, לטענת משרד תמ"ת, המשך התפתחות יחסי הסחר עם האיחוד במספר מישורים חשובים.

סדר היום של אולמרט כולל גם נושאים הקשורים לחסמי סחר הניצבים בפני התעשיות הכימית והפרמצבטית. יצוא הכימיה והפרמצבטיקה לאיחוד האירופי עולה על מיליארד דולר בשנה, ומהווה את סקטור היצוא התעשייתי השני בחשיבותו רק לתעשיית האלקטרוניקה והתקשורת.

האיחוד האירופי לא מכיר בבדיקות תקינה ובקרת איכות המבוצעות במפעלים ישראליים. הדבר מונע מחברות ישראליות לממש את פוטנציאל הייצוא שלהן ופוגע ביכולת התחרות שלהן בשווקי אירופה. לטענת אולמרט, תעשיות אלו ממוקמות בחזית הידע העולמי ועומדות בתקנים המחמירים בעולם.

בשיחותיו יעלה שר התמ"ת אולמרט דרישה בפני האיחוד לפעול במשותף להכרה בבדיקות התקינה ובקרת האיכות המבוצעות במפעלים הישראליים. זאת בהתאם לרשימת קריטריונים שתגובש במשותף.

שר התמ"ת יעלה גם את נושא הרחבת האיחוד האירופי המתוכננת למאי, 2004 ובקשת ישראל לפתוח במו"מ עם האיחוד האירופי לפיצוי בגין נזקים הנגרמים לישראל, כתוצאה מסיום הסכמי סחר חופשי עם חמש מהמדינות המצטרפות.

יוזמת "אירופה הרחבה" תעלה בפגישתו של אולמרט עם הנציב ורהויגן. זוהי יוזמה של האיחוד האירופי לשדרג באופן ניכר את יחסיו עם חלק מהמדינות הגובלות בו. כאשר האיחוד הצהיר בעבר כי בשל הפרופיל הכלכלי טכנולוגי המתקדם של ישראל, היא המועמדת הטבעית ביותר לקידום הנושא באופן מהיר.

אולמרט אומר כי העובדה שחלק הארי של היוזמה המוצעת הינה בתחום הסחר והכלכלה הנופל בתחומי סמכות משרדו, הופכת את משרד התמ"ת לשותף החשוב לקידום ויישום היוזמה בישראל.

יום לאחר חזרתו יקיים אולמרט מפגש עם שגרירי האיחוד האירופי והמדינות האמורות להצטרף לאיחוד. רונית קו, סמנכ"ל סחר חוץ, מסרה כי במפגש יוצגו בפני השגרירים הנושאים הכלכליים העיקריים העומדים על סדר היום בין הצדדים והתוכניות לגבי פרוייקטים עתידיים משותפים.

(פ.ק.)
http://www.a7.org/news.php?id=65560

אולמרט: יסומנו סחורות מהשטחים; משרד החוץ מאשים - זו כניעה ללחץ אירופי
שר התמ"ת הודיע כי ישראל תסמן את מקור הסחורות שהיא מייצאת לאירופה כדי להבהיר האם מדובר בסחורה מהשטחים
25/11/2003 מאת: הדר פרבר

שר התמ"ת, אהוד אולמרט, הודיע (יום ב', 24.11.03), במהלך פגישתו עם נציב הסחר של האיחוד האירופי בבריסל, כי ישראל תסמן מעתה את מקור הסחורות שהיא מייצאת לאירופה, במטרה להבהיר אם הגיעו מהשטחים.

על-פי ההסכם עם נציב הסחר, יסומן מעתה מקורה של כל סחורה שתיוצא לאיחוד. במושג "שטחים" נכללים גם רמת-הגולן ומזרח-ירושלים.

בהודעת לשכתו של אולמרט נמסר כי בין השאר, כי ההבנות בין הצדדים התקבלו על-דעת ראש הממשלה ושר החוץ. במשרד החוץ טוענים, לעומת זאת, כי לא ידעו כלל על ההבנות המתגבשות, ונדהמו לשמוע עליהן דרך אמצעי תקשורת.

במשרד החוץ מאשימים את שר התמ"ת בניסיון לקבוע את גבולות הקבע של מדינת ישראל על דעת עצמו - לגבולות 67', זאת למרות שלפני כחודש התקיימה ישיבה בנושא בלשכת רה"מ, ועל דעתו של זה האחרון הוחלט להמשיך במדיניות הישראלית לנסות "למסמס" את הדרישה האירופית בעניין סימון הסחורות ולהמנע מלקבלה.

יש לציין גם, כי לפני כשבוע השיב השר בשלילה לבקשות האירופאיות באותו עניין, ואף התווכח בנושא עם הנציב לענייני חוץ, כריס פטן.

בראיון לערוץ 1 הכחיש השר אולמרט שקיים סכסוך כלשהו בינו לבין השר שלום: "אני חייב לומר שהוא (השר שלום, ה.פ.) עשה עבודה חשובה מאוד לפני שבוע בביקורו בשוק האירופי, ומה שאני עשיתי זה המשך למאמץ שהוא עשה. הוא כמובן דווח על-ידי מראש, לרבות הדברים המדוייקים שאני עומד לומר ושאמרתי בבריסל".
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-34773-00.html?tag=6-56-01

לראשונה: סימון סחורות המיוצרות ב"שטחים"
18:34, 24 נובמבר 2003 / כ"ט בחשון תשס"ד

שר התמ"ת אהוד אולמרט הודיע לנציב הסחר באיחוד האירופי פסקל לאמי, כי ישראל מסכימה לסמן על מוצרים שהיא מייצאת לאירופה את מקורן הגיאוגרפי בתוך ישראל. הסימון בא להצביע על סחורות המיוצרות בשטחי יו"ש, עזה, רמת הגולן ומזרח ירושלים.

במשרד החוץ הופתעו מן ההחלטה החדשה, שבאה לאחר שנים בהן התנגדה ישראל נחרצות למתן "אפיון גיאוגרפי" לסחורות המיוצאות לאירופה. הדבר סולל את הדרך להסדר לייצוא סחורות מה"שטחים".
http://www.a7.org/news.php?id=65678

´גוש שלום´ מברכת את אולמרט על סימון המוצרים של יישובי יש"ע
21:48, 25 נובמבר 2003 / ל' בחשון תשס"ד

תנועת השמאל הקיצוני 'גוש שלום' פרסמה הודעה בה היא "מברכת את שר המסחר והתעשייה אולמרט על החלטתו האמיצה לסמן את תוצרת ההתנחלויות המיועדת ליצוא לאירופה, ומבקשת ממנו להנהיג סימון כזה גם למוצרי ההתנחלויות המשווקים בארץ כדי להקל על עשרות אלפי אזרחים שאינם רוצים לקנות תוצרת זאת".

עוד נאמר בהודעה כי: "החלטה זאת, של שר בממשלת הימין, היא עוד סימן דרך בכיוון לשמיטת האחיזה הישראלית ההרסנית והמשחיתה בשטחים הפלסטיניים שאין לנו מה לחפש בהם".
http://www.a7.org/news.php?id=65789


Onln
חבר מתאריך 5.11.02
5028 הודעות 22:14 29.11.03

תעשיינים מיש''ע מוחים נגד סימון המוצרים

מחר (יום א') יקיימו תעשיינים מיש"ע משמרת מחאה מול ישיבת הממשלה, בדרישה לבטל את ההחלטה לסמן את המוצרים המיוצרים ביש"ע בסימון מיוחד, כפי שדורשים האירופים.
לדברי התעשיינים,סימון המוצרים יגרום להוצאתם אל מחוץ לגדר ולפגיעה בלגיטימיות שלהם ובפרנסתם.

(ערוץ 7)


נפש יהודי הומיה
חבר מתאריך 30.9.02
4181 הודעות 22:18 29.11.03

1. ההחלטה על סימון תוצרת יש''ע

היא חד צדדית על ידי משרד התמ"ס הוחלטה רק
בגלל בצע כסף של תעשינים אחרים.
האם יהודים תופרים טלאי צהוב על התוצרת של אחיהם ?
האם זאת מדינת ישראל התשס"ד ?


Onln
חבר מתאריך 5.11.02
5028 הודעות 22:38 29.11.03

2. אולמרט החוכמולוג לא תיאם את הצעד הזה

עם משרד החוץ, שמצידו דווקא ניסה למשוך זמן ככל שניתן. פשוט טיפשות.

צחצח
חבר מתאריך 21.12.02
3101 הודעות 23:00 29.11.03

3. תמיד היו יהודים שלמען בצע כסף עשו הכל



תל אביב
חבר מתאריך 10.7.03
317 הודעות 23:41 29.11.03

4. תעשיינים טיפשים...

גורל ישראל כבר נחרץ (חיסול)
עכשו המשחק הוא ...זמן.
במקום להאבק על שטויות להפסיד זמן וכסף ואולי לפגוע בכל כלכלת ישראל
שיחליפו רישום של הכתובת.
שיחליפו רישום של מקום הנהלת המפעל.
שיעבירו את המפעל או חלקו לתחומי הקו הירוק,
ויעשו בנתיים כסף ויתכננו נתיב בריחה והצלה לעת צרה...
מותר להם לשכוח אותנו כמו שהקיבוצניקים (עוזבי הקיבוץ )שכחו את הוריהם..
ולא עוזרים במימון הסיעוד למרות שהתעשרו...

שאנור
חבר מתאריך 20.10.03
418 הודעות 00:00 30.11.03

5. יש''ע צריכה להתנתק כלכלית מישראל

מדינת ישראל החרימה את יש"ע והפקירה אותה כבר לפני שלוש שנים.
תושבי יש"ע הפכו להיות קורבן וטרף בידי ממשלת ישראל, הן מבחינה
בטחונית והן מבחינה כלכלית.

ולמרות זאת - תושבי יש"ע ממשיכים לשלם מסים כרגיל, ולהיות כפופים
למדיניות הבטחונית שמסכנת את חייהם.

הגיע הזמן שיש"ע תתנתק מממשלה שאינה רוצה בהם, תפתח מטות הגנה
צבאיות משלה, וארגונים כלכליים משלה.

כיוון שאזרחים רבים ממרכז הארץ מוחים גם הם נגד ההחלטות הדביליות
של ממשלת החלם שלנו, יצטרפו גם הם לנתק הזה, ויצרו קו משותף
עם יש"ע כלכלית ובטחונית. נראה את הממשלה שלנו איך תגיב אז.

danrose
חבר מתאריך 31.3.02
2504 הודעות 05:42 30.11.03

6. הלואי וזה היה נעשה

החזקת השטחים הכבושים בלחץ המתנחלים הוא נטל על כלכלת מדינת ישראל.
הרי יום אחד לא יחזיקו מעמד המתנחלים ללא שפיכת הכסף הבלתי אחראית של מדינת ישראל לקיומן של ההתנחלויות ולבטחונן. מה גם שחלק לא מבוטל מהחיים שם, הם כמו "תנוקות שנשבו" (כל המשתמש בהגדרות של נשיא המדינה יזכה לבריאות וארעכות ימים), הכלואים בהתנחלויות ללא כל אפשרות כלכלית לעזוב אותן. אם היו משקיעים את הסכומים הזרוקים על פיתוח ההתנחלויות, בשיקום אלו המוכנים כיום לחזור לצור מחצבתם, ישראל - מזמן היו ההתנחלויות הופכות לאיבר מדולדל ולא רלוונטי.

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
20060 הודעות 06:43 30.11.03

ומחר יסמנו את יתר היהודים כולל אותי ואותך ואת משפחותינו !!!

ביום שתפנו את נצרים

@ ביום שתפנו את נצרים - ימשיך הנואם במסגד בעזה לנאום:
"היהודים הם יהודים - טיבחו בהם בכל מקום בו הם נמצאים"
מאת: מושיק קוברסקי

@ ביום שתפנו את נצרים - ישטוף המון אדם מוסת את בתי ההתנחלות, ישרוף, ינתץ וייאבד כל זכר למה שהיה פעם ישוב פורח.

@ וביום שתפנו את נצרים - יוברחו תושבי הישוב בשיירה ממוגנת, על טפם וחפציהם, תוך יללות נקמה של אויבים רעבים לטרף.

@ ביום שתפנו את נצרים - יעמוד על גל האודים העשנים כל מנהיג כנופיות מליגה ג' ויכריז בגאווה כי ההתנגדות הפלשתינית גירשה את האוייב הציוני.

@ וביום שתפנו את נצרים - יעלה ריחם הערב של הבתים והשדות השרופים ויעורר את תאבונם של כל מנהיגי ערב לסעודה העיקרית.

@ ביום שתפנו את נצרים - ימשיך הנואם במסגד בעזה לנאום: "היהודים הם יהודים - טיבחו בהם בכל מקום בו הם נמצאים".

@ וביום שתפנו את נצרים - יתגלגל לו ה"ראיס" בצחוק גדול בלשכתו ב"מוקטעה" כשישמע איך ישראל "נוקטת צעדים חד צדדיים".

@ ביום שתפנו את נצרים - יאמרו נציגי הפלשתינים בכנסת ישראל, יהודים כערבים, כי זהו צעד קטן, הססני, ובהחלט לא מספק בדרך לשלום.

@ וביום שתפנו את נצרים - ידעו כל מנהיגי עולם למה התכוון רה"מ שרון כשאמר בחגיגיות כי "נצרים היא כמו תל אביב".

@ ביום שתפנו את נצרים - תקרין הטלוויזיה הפלשתינית שוב ושוב כיצד ה"גיבורים" שורפים את בית הכנסת של היישוב, וההמון צוהל ומריע.

@ וביום שתפנו את נצרים - יתלה עוד ילד פלשתיני תמונה של "שהיד" על קיר חדרו, באדיבות בית הספר של הרש"פ, ה"שותף" לשלום.

ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד. וירא השמאל, כי טוב.



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   14:03   02.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  61. ח''כ יהלום: ניצב איילון שיבש ראיות !!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
12:43, 2 דצמבר 2003 / ז' בכסלו תשס"ד

לאן נעלמו שתי דקות מהקלטת המוכיחה את תדרוך השוטרים בעת פינוי חוות גלעד? תוהה ח"כ שאול יהלום ומעריך כי ניצב שחר איילון אחראי לעריכה במגמה לשבש ראיות נגדו.


יו"ר סיעת המפד"ל ח"כ שאול יהלום טוען כי בניתוח שעשה לקלטת בה נראה ניצב איילון מתדרך את פיקודיו לקראת פינוי חוות גלעד, חסרות שתי דקות ש"נחתכו" מהקלטת ובהן ככל הנראה מצויה הוראה מפורשת לשוטרים להוריד את התגים. ח"כ יהלום הגיש תלונה במח"ש נגד איילון בגין השמדת ראיות ושבוש חקירה, כך מדווח כתבנו חגי סרי לוי.

לידיו של ח"כ שאול יהלום הגיעה הקלטת שמתעדת את דבריו של ניצב איילון אל שוטריו זמן קצר לפני תחילת הפינוי בחוות גלעד.

הקלטת הזו שכבר פורסמה בערוץ 10 ניתן לשמוע את ניצב איילון אומר את הדברים הבאים " קיבלנו תדרוכים, המפקדים קיבלו תדרוכים.." מיד לאחר המילים האלה נשמעות המילים "תגידו שחר איילון אם יש להם בעיה שיבואו אלי.."

אלא שהקלטת מראה גם שעון. המשפט הראשון מסתיים בשעה 17:08 והמשפט הבא מתחיל בשעה 17:10 . השאלה היא : לאן נעלמו שתי דקות?

ח"כ יהלום אומר כי "ניתן להבחין בנקל, כי בקלטת "חתוכות" כ2 דקות ומניתוח תמליל הקלטת ניתן להבחין כי כי כפי הנראה ב2 הדקות הללו ניתנה לשוטרים ההנחיה המפורשת להסיר את תגי הזיהוי".

ח"כ יהלום פנה למח"ש בתלונה שבה כתב כי "העובדה שהוראה כזו ניתנה על ידי שחר אילון אינה שנויה במחלוקת, היא מוזכרת במכתבים רשמיים של משטרת ישראל ושל היועץ המשפטי לממשלה ואף נמסרה רשמית לוועדת הפנים של הכנסת. הוראה זו נעדרת מן הקלטת ומכאן ניתן להסיק שהיא נאמרה באותן 2 דקות שנחתכו מהקלטת".

עוד הוסיף ח"כ יהלום כי "חיתוך הקלטת מהווה על כן השמדת ראיות ושיבוש הליכי חקירה שכן נגד ניצב איילון הוגשו תלונות באותו ענין". ח"כ יהלום דורש לחקור "מי חתך את הקלטת, מתי ומאיזו סיבה ולהביא להעמדה לדין של האחראים לעבירה חמורה זו".

הקלטת המדוברת נמסרה על ידי המשטרה כחלק מחומר חקירה בענין אחר. (ש)
http://www.a7.org/news.php?id=66262

@ מצ"ב תת אשכול לפרשת ניצב שחר איילון...:-
11. נזיפה למפקד מחוז ש''י בנוגע לפינוי חוות.גלעד@
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5048&omm=11&viewmode=



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   15:45   05.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  63. המחתרת היהודית: כך נכשלה החקירה !!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
בית ספר לחוקרים
חוקרי השב''כ ניסו כל שיטה אפשרית. הם התחנפו לנחקרים ואז איימו, השתמשו בדת ואחר כך בפורנוגרפיה, אבל עצורי ''המחתרת היהודית החדשה'' פתחו את הפה רק כדי לצחוק על החוקרים. הפרשה, שזכתה בשיאה למבחר כותרות שהודלפו מחדרי החקירות, התמוססה בשקט. שבעה מעשי רצח של פלשתינים נותרו בלתי מפוענחים. כיצד הצליח שחר דביר-זליגר, עצור חסר ניסיון, להטעות את מיטב בחורינו במשך כמעט חודשיים? אולי כי לא נתנו להם לטלטל אותו. עדויות מחדר החקירות
מאת: יוסי לוי, סופשבוע

לרגע התהפכו התפקידים. שחר דביר-זליגר חילק את ההוראות, וחוקרי השב''כ, שבמשך שבועות טרטרו אותו בשלל שיטות, צייתו. זליגר, עצור מרכזי במה שכונה אז ''פרשת מחתרת עדי עד'', דיבר בטלפון ממגרש הרוסים. החוקרים הלכו בגבעות השומרון על יד מאחז עדי עד, ביתה של משפחת זליגר. ושם, בשני ''סליקים'', בור ומערה, מצאו על פי הוראותיו של העצור שלושה טילי לאו, מאג, ארבעה רובי אם-16, רובה אם-203, תמ ''ג קרל גוסטב, תמ''ק אם-אי-סי, עשרה רימוני רסס, כוונת טלסקופית, לבנות חבלה, נפצים ותחמושת קליעית רבה.
בדיקות שנערכו במז''פ הראו שהנשקים הללו שימשו לרצח שבעה פלשתינים בפיגועי ירי ביהודה ושומרון, בהם תינוקת בת שלושה חודשים.
כאן, לכאורה, הסתיימה החקירה. לחוקרים לא חסר דבר-זליגר כבר מסר הודאה, הגופות מעולם לא היו חסרות, ועכשיו האקדח מעלה העשן, הראיה החסרה האחרונה.
חודש מאוחר יותר, לאחר שכולם למעט זליגר שמרו על שתיקה מוחלטת בחקירתם, שוחררו כל שאר העצורים בפרשה. זליגר יישפט על הנשק שהחזיק ועל חברות בארגון לא חוקי. איש לא ייתן את הדין על הרציחות.

חודש בצינוק

ב-17 ביולי השנה נסעו יחד יצחק פס, שבתו התינוקת שלהבת פס נרצחה מירי צלף פלשתיני בחברון, וגיסו מתתיהו שבו מעדי עד לירושלים. סמוך למחסום חיזמה, בכניסה לעיר, נעצרו במחסום משטרה שגרתי לכאורה. ''יש לכם משהו לא חוקי ברכב? '', שאל השוטר. ''לא'', השיבו . בחיפוש קצר נמצאו במכונית שמונה לבנות חבלה במשקל כולל שלארבעה קילו. השניים הועברו בנפרד לחקירה במרתפי השב''כ בירושלים, שם כבר המתינו להם חוקרים.
לא פחות מ-11 חוקרי שב''כ חקרו את השניים במהלך מעצרם. במשך ימים ולילות של חקירות חוזרות ונשנות סביב השעון, פס עצם את עיניו, אטם את אוזניו וענה לשאלות החוקרים רק במלמול של פסוקים ותפילות. הנחקרים הושלכו לתאים דמויי צינוק שגודלם כשני מטר על מטר, מוארים בקושי במנורה הדולקת 24 שעות ביממה. הקירות מחוספסים וצבועים שחור ובדרך כלל ניתן למצוא עליהם כתמי צואה ודם. הריח נוראי. בקצה התא חור ברצפה לעשיית צרכים. בקומפלקס ישנם חדרי חקירות אטומים, כאשר נחקר אינו יודע מתי זורחת השמש ומתי שקעה, גם כשמראשו מוסר השק.
למרות תנאי המעצר הקשים, האיסור להיפגש עם עורך דין והחקירות בשבת, פס לא הראה שום סימנים של שבירה. ''הנידון יושב וממלמל ואינו מגיב לשאלות החוקרים. נאמר לנידון כי בחירתו לא לדבר כלל עימנו אינה מועילה כלל ומאריכה את החקירה. הנידון מתבקש לספר מה קרה היום ומה נמצא אצלו ברכב בזמן המעצר. הנידון לא השיב ולא מוכן להיישיר את מבטו אלי. הובהר לנידון כי מתבקש לפקוח עיניו בזמן שמשוחחים עימו. הנידון לא הגיב, התייחס אל חוקריו בבוז, סירב ללחוץ את ידינו ולענות לחוקריו כלל. הנידון נשאל מספר פעמים האם רואה אותנו כאויב ומדוע אינו מוכן לדבר עימנו למרות כל מה שנאמר, נשאר בשתיקתו. הנידון נשאל האם מעוניין ללכת לתאו ולאכול שם, לא השיב אך נענע ראשו בתנועה של לא. למרות תשובתו שוחחנו עימו על כך שהוא צם היום וכי חובה עליו לשמור על בריאותו ולאכול. . . לכל דברי אלו הנידון לא השיב''. זהו קטע מזכרון הדברים שכתב חוקר השב''כ ביום מעצרו של פס.
החוקר המכונה ''גדעון'' משחק באחת החקירות את החוקר הרע. ''אתה אגואיסט, חסר אחריות, שבוי באגו וביצרים שלך, עד כדי הפקרת אחרים, ויותר מכך, אתה מפקיר את בני משפחתך ומפר את חובתך אליהם'', הוא מטיח במתי שבו. החוקר המכונה ''נסים'' בוחר להקריא פסוקים בספר משלי. ''אם התהלך איש על גחלים ורגליו לא תכווינה''. '' אתה בחרת לשחק באש'', הוא מטיח בנחקר. החוקר ''עופר'' לוקח את פס לראות מבעד לחלון מיוחד כיצד גיסו מדבר בחקירתו עם ''אריה'', אולם גם תרגיל זה לא עולה יפה.
פס מגלה באחד השלבים עניין ופותח את פיו. ''מי המציא לכם את הכינויים, יש לכם כינויים יפים. גם בין החבר'ה אתם משתמשים בכינויים או בשמות האמיתיים? '', הוא שואל את חוקריו. החוקרים מנסים לרכך את פס ומפגישים אותו עם החוקר שחקר את רוצח בתו שלהבת. ''אמרתי לנידון כי החוקר מצוות שחקר את רוצח בתו רוצה להחליף עימו מילה, הכנסתי אותו לחדר החקירה, אך הנידון המשיך בשלו. לא פתח את עיניו כלל ולא הגיב כלל לנעשה סביבו. נאמר לנידון כי הוא מזלזל באנשים שעבדו ימים ולילות במטרה להביא לדין את רוצח בתו, אך הנידון העדיף שלא להתייחס אליו כלל. אמרתי לנידון כי לפחות היה מגלה קצת דרך ארץ ומיישיר מבט אליו, אך דברי נפלו על אוזניים ערלות והנידון לא הגיב'', מסכם אחד מחוקרי השב''כ בזכרון דברים שנכתב ב-18 ביולי .


פותח בקלפים

ב-31 ביולי , שבועיים לאחר שנעצרו פס ושבו, הוחלט לעצור את זליגר. שמו היה מוכר היטב לחוקרי השב''כ עוד הרבה קודם לכן. כבר בחודש מרס הוא נחקר בקשר לחלקו בפרשת מחתרת בת עין שבה הורשע אחיו שלומי. זליגר היה היחיד מבין העצורים שדיבר עם חוקריו. בהתחלה היו אלה רק עלבונות. ''חוקרי השב''כ העוסקים אך ורק בחקירת יהודים הם רשעים המנסים להפליל אנשים חפים מפשע'', אמר וכינה את חוקריו ''נקניקים''.
בתשעה באב, שבוע בדיוק לאחר מעצרו, התחיל זליגר לדבר. ''אני הייתי מאוד עייף וזה היה לקראת סוף הצום. . . כנראה שזה השפיע עלי וסיפרתי דבר שאני לא עשיתי אלא שמעתי ממישהו אחר שעשה, ובגלל שהובטח לי שזה לא ישמש נגדי לא היה אכפת לי להגיד דבר שלא עשיתי'', הסביר מאוחר יותר בחקירתו במשטרה.
בתחילה הודה רק שהחזיק את לבני החבלה עבור פס ושבו. ''לא היה לי נעים מאיציק כי הוא אבא של שלהבת שנרצחה, אז לקחתי ממנו את השקית עם הלבנים''. לדבריו , ניסה להניא את השניים מלהשתמש בלבנים. ''אמרתי לו שזה כנראה נהרס מהגשם כי הנחתי את זה בחוץ, אז הם אמרו לי שהם ייקחו את זה ויבדקו אם זה שווה משהו''. זליגר טען כי רצה לפנות לרבנים כדי למנוע מפס ומשבו שימוש באמל''ח. ''אחרי כמה שעות שמעתי שהם נעצרו עם חומרי החבלה וכבר לא היה לי למה להתקשר לרב''.
במוצאי הצום יצא זליגר לשיחה פרטית עם החוקר ''אלברט''. '' הוא הציע לי לצאת לחצר ואמר שלא יקליט אותי. . . אז סיפרתי לו את הסיפור. . . לאחר שסיפרתי לאלברט הזכרתי לו שזה לא ישמש נגדי והוא אמר לי,'מה אתה דואג, לקחתי אותך לעדות משטרתית? הקלטתי אותך? כתבתי זכרון דברים?'''. לאחר זמן קצר הם חזרו לחדר החקירות, זליגר שרטט לחוקריו על דף את מקום הימצאות האמל''ח במערות בעדי עד וביקש בתמורה כי יעזרו לאחיו שלומי האסור בפרשת בת עין. החוקרים יצאו לעדי עד ובמערה השוכנת כמה מאות מטרים מהיישוב מצאו את אמצעי החבלה אך לא את כלי הנשק. ''מישהו עלול לקחת את הנשק ולגרום לאסון, זה יהיה על אחריותך'', אמרו לו החוקרים. זליגר כיוון בטלפון את החוקרים בשטח והוליך אותם למערה נוספת שם נמצא השלל הגדול, בור התחמושת של המחתרת. המערה נמצאת על צלע הר מול הקרוואן שבו מתגורר זליגר עם משפחתו.
''זליגר הציע שנשתה יחד בירה קרלסברג לציון מציאת האמל''ח. השתייה הזאת אכן התקיימה למחרת'', מסכם בסיפוק את מחוקריו.
אחר כך החל זליגר להודות גם בפעולות שביצע בעצמו. הוא סיפר כיצד נסע חמוש בנשק עם שני אנשים למחסום חיזמה בצפון מזרח ירושלים, שם רצח חברו נהג משאית. ''אני לא יריתי'', אומר זליגר.
הוא סיפר כיצד ב-29 בספטמבר98' גנב רובה אם-16 מחייל שהגיע לאבטח את המאחזים. הוא נכנס לפנות בוקר דרך החלון למגורי החיילים שבאו לאבטח את היישוב כרמל וגנב את הנשק שהיה מונח מתחת למזרן שעליו ישן החייל. במקרה אחר, לפני כשנה וחצי, נגנב הנשק מחייל באום-דרג'.
החוקרים ביקשו מזליגר למסור להם שמות. זליגר סירב. ''יש לי בעיה הלכתית'', הסביר . החוקרים הביאו לו חפיסה של 74 קלפים עם תמונות של פעילי ימין והציעו לו לשחק. בתמונות הופיעו בין היתר פדרמן כ''אס'', ברוך מרזל כ''קינג'', האחים סלע וגלעד טור ועוד. ''כן, סתם שיחקנו קלפים והקלפים שבחרתי להם היו סתם קלפים. לא הבינו אותי נכון והם לא בטוח מעורבים בטרור''. כשנשאל במשטרה מדוע בחר את הקלפים שבחר בהם ענה: ''סתם, זה מה שיצא לי. את השמות האלה מסרתי עקב לחץ בחקירות''.


החשודים המיידיים

הבחירה בקלפים הבטיחה מבחינתו של זליגר שהוא אינו מוסר אף שם שאינו מוכר כבר לשב''כ, כלומר אינו מכניס אף אחד מחבריו הלא מוכרים לרשימות השחורות. בהמשך החקירה חזר בו מהנימוק ההלכתי ותיאר מחתרת שבראשה עומדים אלה שממילא נתפשים בשב''כ כראשי ''נוער הגבעות''. על פי זליגר בראש החוליות המבצעות עמד סלע תור, בן למשפחת תור הידועה מקרית-ארבע. המשפחה מוכרת לשב''כ כבר מ-79', אז נעצר אביו של סלע, אילן, בחשד לרצח נערה פלשתינית בחלחול וזוכה. אחיו הגדול של סלע, יהושפט (פטי), נחשב למנהיג ''נוער הגבעות'' באזור יהודה. יהושפט, מורד קיצוני וכריזמטי, קצין ביחידה מובחרת וכיום עובד אדמה, נודע כמי שהוביל לפני שלוש שנים את המרד נגד פינוי חוות מעון.
לצדו, על פי זליגר, עמד בראש החוליות נועם פדרמןמחברון. פדרמן לא סתם מוכר לשב''כ, הוא ממש גדל איתו. לפני למעלה מ-15 שנה ניסה השב''כ לגייס את פדרמן כסוכן. פדרמן הטעה את מפעיליו ושיטה בהם, הצית כנסייה ונידון למאסר. הקשר עימו נותק. בהמשך נעצר ונחקר עשרות פעמים. הוא גם זה שחיבר חוברת הדרכה לפעילי ימין הנחקרים על ידי השב''כ. חוברת ההדרכה שפרסם הפכה אותו לאויב של ממש. ''החוברת הזו פגעה באופן קשה בחקירות של השירות'', אומר בכיר בחטיבה היהודית. ''פדרמן רחוק מאוד מהדימוי של דובי שמנמן, חייכן ובלתי מזיק'', אמר השבוע ל''סופשבוע'' גורם מרכזי המקורב לחקירה והוסיף: ''מדובר בפעיל ימין קיצוני ומסוכן ביותר''.
בארגון משוכנעים שפדרמן הוא האיש ''הקושר את הקצוות'', מתאם בין הגורמים והאנשים בשטח, משמש תחנת ממסר להעברת ידיעות ויועץ משפטי ואחר על פי הצורך. כיום יושב פדרמן במעצר מינהלי, וכבר יותר מחודש שהוא שובת רעב.
את התמונה, חלומו של כל חוקר במחלקה היהודית, השלים זליגר כשסיפר שהמנהיג האמיתי של ההתארגנות הוא לא אחר מאשר אברי רן, מי שנחשב ל''אבי הגבעות'', דמות מוכרת היטב לשב''כ. העובדה המדהימה היא שלרן יש אח תאום המשמש בתפקיד בכיר דווקא בשב''כ מכל המקומות. האח משרת באגף האבטחה בארגון. קל לנחש כיצד מרגישים התאומים האלו, הניצבים משני עברי המתרס המפריד בין שני מחנות החשים תיעוב, חשד ומשטמה זה כלפי זה. ''לאחר הרצח של אליעזר ליבוביץ', שהיה כמו בן עבור אברי, הוא החליט לארגן עשרות אנשים שיפגעו בו זמנית במסגדים. . . אברי הוא המפקד של כל הסיפור'', סיפר זליגר.
רן, שמנוסה היטב בשיטות העבודה של השב''כ, הגיב בלקוניות. ''לעניין הזה אני לא רוצה לא להתייחס ולא להגיב. כל עניין נוער הגבעות זו עלילה''. מחוותו הסמוכה ליישוב איתמר שבשומרון הוא ממשיך לנהל את ענייניו ואת ענייני האזור ומפגין כלפי המדינה ומוסדותיה בעיקר בוז. ''אני מחליט כאן מה ייבנה ואיפה, אני לא רק מחליט על סלילת כבישים, אני סולל אותם. החלטות הכנסת והממשלה לא נכנסות אצלנו למארג. ממשלות קמו ונפלו ואנחנו נשארנו. תפקיד השב''כ לפעול למען בטחון ישראל, ואם הוא היה כזה הוא היה עוצר את כל השמאל ל-20 שנה '', אמר השבוע ל''סופשבוע''.
'' אתה אדם ישר''
מספר ימים לאחר משחק הקלפים של זליגר ערך השב''כ גל מעצרים נוסף. ב-14 באוגוסט נעצרו סלע תור (23) בביתו בחברון, יששכר פרץ (29) בקרית-ארבע ורונן ערוסי בהר ברכה. יומיים לאחר מכן נעצר יהויריב מגורי ואחריו דוד ליבמן וגלעד תור, אחיו של סלע.
ההחלטה על המעצרים התקבלה על ידי ראש השירות אבי דיכטר ובידיעת ראש הממשלה. ''מדובר במעצרים רגישים ביותר'', מסביר גורם בטחוני בכיר. ''נפתחת חקירה אינטנסיבית, על כל משמעויותיה, הכוללת איסור להיפגש עם עורכי דין למשך 21 יום ועוד'', סיפר גורם המקורב לחקירה.
במקביל פיזר השב''כ רמזים עבים בתקשורת כי הפעם לכד את המחתרת היהודית. למחרת, ב-15 באוגוסט , התפרסמו ידיעות - ''גורם בטחוני בכיר: התחושה שהפעם יש בידינו משהו מבוסס'', ו ''המחתרת היהודית 2''. החשדות : ''רצח, נסיון רצח, תכנון והשתתפות בפיגועים נגד ערבים, קשירת קשר לביצוע פשע, אחזקת נשק ועוד''. גם סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט יצחק שמעוני, השתכנע: ''מחומר החקירה הסודי'' עולה ש''אכן קיים חשד סביר כי ביצעו את העבירות המיוחסות להם''.
החוקרים הפעילו כמעט את כל אמצעי החקירה המתוחכמים המוכרים להם. כך לדוגמה הוכנס לתאו של יששכר פרץ איש חרדי מבוגר, אולם פרץ חשד מיד כי מדובר במדובב. כשגם זה לא עזר החלו החוקרים לגלוש באתרי פורנו במהלך חקירתו. ליד סלע תור ישב אחד החוקרים המכונה ''אלדר'' כשהוא נוגע בברכו ובמשך שעתיים שר לו שירים באוזן. על הקראת מוסף הספרות של ''הארץ'' כבר פורסם.
אולם דומה כי לשיאם הגיעו אנשי השב''כ בחקירתו של דוד ליבמן (22). הוא הולבש על ידי חוקריו במדי אסיר ונלקח לכלא השקמה שבו כלואים אסירים ערבים ונאמר לו כי רוצחי אחיו שלמה כלואים בתא הסמוך. ''נגמרה ההילולה בירושלים, עכשיו תרגיש מה זה להיות בכלא'', אמר לו ''ניר''. ואם לא די בכך הם הראו לו את ההודאות של רוצחי אחיו המספרים כיצד ביצעו בו וידוא הריגה. לדברי אחד מחבריו, החוקרים נהגו באטימות, בגסות ובחוסר רגישות.
העצורים נחקרו סביב השעון. באחת השבתות כלאו החוקרים את שחר דביר-זליגר בתא הסמוך לזה של סלע תור כשבין שני התאים מקובע צינור ישן. אולם השניים לא דיברו בנושא החקירה.
במקרה אחר הם כלאו את פרץ וליבמן בתאים סמוכים. ''קשרו אותי יומיים רצוף לכיסא, בדרך כלל ביד אחת, וכשהתעצבנו אז את שתיהן. לפעמים היו נוגעים ומחבקים אותי ואומרים,'אנחנו חברים שלך, אנחנו רוצים את טובתך'. האמת, זה מלחיץ שיושבים מולך שלושה-ארבעה חוקרים ואתה כמעט לא ישן. זה בכלל לא נעים. החדר אטום'', סיפר יששכר פרץ. החשד נגדו היה כי שימש נהג בפיגועים. ''במשך חודש ימים ניסו לשבור אותנו'', הוא אומר. ''האמת, אני לא שונא אותם, הם יהודים. יש שם אנשים שהיו בסיירת מטכ''ל, בשייטת, אנשים טובים ורציניים שבאמת מעניין אותם בטחון ישראל. הם לא שונאים אותנו, המתנחלים, אבל הם מקבלים פקודות. במקום להילחם באויב הם נלחמים באחים שלהם''.
נגד יהויריב מגורי ניסו החוקרים נשק חדש שלא הופעל קודם לכן. בחורה חטובה הוכנסה לחדר החקירות, ועל פי עדות אחד מחבריו אף איימה לגעת בו.
מרבית הנחקרים הפגינו יחס מזלזל הגובל בשנאה לחוקרים. אלו מצדם חוזרים על המנטרות: ''דרך ארץ קדמה לתורה'', או : ''כך לא מתנהג יהודי ליהודי אחר'', '' התעלמותך מאיתנו גם בנושאים טריוויאליים שאינם קשורים לפיגועים מבישה ופוגעת'', או : ''אתה אדם בוגר שצריך לקחת אחריות על מעשיך'', '' השתיקה אינה מועילה אלא להפך, תחשוב על המשפחה שלך''.
בינתיים המשיך זליגר למסור שמות וגרסאות שונות. ''לדברי הנידון אברי הוא המפקד של כל הסיפור ורונן ערוסי הוא הסגן. עוד הוסיף כי'הסיפור מאוד ממודר', ולמעשה אף חוליה אינה יודעת על רעותה. הנידון מוסר כי המסגד של ערוסי (המסגד שערוסי היה אמור לפוצץ-י.ל) אמור להיותהר הבית. . . ' תסתכל על האיש ותבין לבד, זה אדם רציני'. זליגר קשר את ערוסי, ליבמן ופרץ לפיגועים. מגורי הביא לדבריו' דבר שיש ממנו רק אחד'. לאמירתנו כי הכוונה לקנה מעובה של אם-16 חייך הנידון והשיב בחיוב. הוא קשר את סלע תור לפיגועים וציין שפרץ היה הנהג. אחר כך הוא תיאר את הפיגועים.'פיגוע אידנא - ירי לעבר רכב ערבי שנסע לכיוון חברון. ברכב המפגע היו שלושה, היורה ישב ליד הנהג. הרכב עשה פרסה ונמלט מהמקום. כתוצאה מהירי נהרגו שלושה ערבים'''.
עמיאור צוריאל נחקר ימים כלילות. ''אתה אדם ישר, חלוץ שמיישב את הארץ'', אמר לו החוקר הטוב. ''כך מתנהג עבריין קטן ובזוי, נרקומן שודד זקנות חסר מצפון ומוסר'', הטיח בו ''אריה'', החוקר הרע. ''עכשיו אני מבין אנשים בציבור הישראלי הטוענים שאנשים כמוך מסוגלים להרוג יהודים'', המשיך ''אריה''. '' אתה מעורר בי את כל תחושות הגועל שחשתי כשסיפרו לי על יהודים שמכים שוטרים ויהודים השונים מהם''. '' כל אחד מאיתנו תרם לבטחון המדינה פי אלף ממך'', הטיח חוקר אחר.
ב-8 בספטמבר , אחרי 26 ימי מעצר, נערכה בדיקת הפוליגרף. החוקר: ''דורון'', ראש ענף פוליגרף בשב''כ. הנחקר: סלע תור. דורון שאל שש שאלות שהוסכם עליהן מראש עם עורך דינו של תור. תור, לראשונה מאז שנעצר, ענה ישירות לשאלות. הוא נמצא דובר אמת בכולן. למחרת שוחרר. יום אחריו שוחררו דוד ליבמן וגלעד תור. ביום הבא שוחרר יששכר פרץ. מבין 12 החשודים שנעצרו נותרו שלושה: פס ושבו, שהחזיקו בלבנת החבלה, וזליגר, שמסר הודאה מפורטת. איש מהחשודים לא הואשם ברצח.
כעת, לאחר שמגדל הקלפים קרס, החוקרים שבו ופנו לזליגר ודרשו ממנו הסברים. ''הטעיתי אתכם במכוון באשר לזהות המעורבים. יתר המידע שמסרתי נכון'', אמר בבדיקת פוליגרף שנערכה לו. ''אני לא רוצה להפליל אנשים אחרים וגם לא יכול''. '' שאלה: אבל אתה לא משקר? '', '' תשובה: חוץ מהקטע של השמות''. '' שאלה: אבל גם בקטע הזה אתה לא משקר במאה אחוז? '', '' תשובה: על זה אני לא רוצה לענות''.
כתב האישום החמור והמפורט נגד זליגר, המשתרע על פני 15 עמודים, מייחס לו חברות בארגון טרור, קשירת קשר לביצוע פשע, אי מניעת פשע, סיוע לאחר מעשה לעבירה של רצח ואחזקת נשק שלא כדין. כתב האישום מייחס אמינות מלאה לעדותו אך אינו מתייחס לשמות שמסר.


בג''ץ ובצלם, כמובן

כיצד מסבירים חוקרי השב''כ את כשלונם המהדהד? מתברר שהאשמים הם כולם, מלבד החוקרים עצמם.
חלקם טוענים שהכישלון התחיל עוד לפני המעצר, שראוי היה להמתין שפס ושבו יניחו את המטענים לפני שעצרו אותם. אותם גורמים מזכירים שבפרשת המחתרת היהודית הראשונה ידע השב''כ על מטענים שהונחו על אוטובוסים במזרח ירושלים. אחד האוטובוסים נסע יום שלם עם מטען החבלה עליו ורק בנס לא התפוצץ. הפעם לא הרשה לעצמו השב''כ את ההתנהגות המסוכנת הזאת.
אחדים אפילו מנסים להציג את החקירה כהצלחה. ''השב''כ הוא בראש ובראשונה גוף מסכל. אני לא זוכר חקירה שבעקבותיה נתפסה כמות כזו של אמל''ח במגזר היהודי'', אמר ל''סופשבוע'' גורם בכיר בשב''כ. ''במקרה הזה היה חומר מודיעני משמעותי, אולם השירות לא היה מוכן לשלם את המחיר הגבוה שבחשיפת אמצעי מודיעין וסוכנים תוך סיכון חייהם וחיי בני משפחתם, כשסיכוי ההרשעה אפסי מול הנזק העתידי הגדול'', אומר גורם בכיר המקורב לחקירה. ''מלבד עובדה זו, בחקירה הנוכחית נתקלנו בכל נסיונות השיבוש האפשריים'', אומר אותו גורם. ''בזמן מעצרו של סלע תור בחברון לדוגמה, הופעלה מערכת כריזה שקראה:'צאו בהמוניכם, החטיבה היהודית בשב''כ עוצרת את סלע תור'. אחר כך זה נמשך בהארכות המעצר שבני המשפחה והחברים עמדו מחוץ לבית המשפט שרים וצועקים ולא מסתפקים רק בקריאות עידוד וחיזוק אלא מעבירים לעצור מסרים כמו מי עוד נעצר. אפילו באולם בית המשפט ניתן היה לשמוע את קריאותיהם מבחוץ''.
'' הם הגיעו מוכנים ליכולות ולשיטות החקירה שלנו. מבחינתם זה כמו ליפול בשבי, חוץ מהמכות'', אמר אחד החוקרים. ''בזמן המעצר הותר לכל אחד מהעצורים לקחת איתו מספר חפצים, אולם חלק מהם שכחו במתכוון כדי שיוכלו אחר כך לבקש תפילין, טלית או סידור. כל הדברים האלה קוטעים את החקירה והדבר הכי חמור מבחינת החוקרים הוא שלא היתה חקירה שנמשכה יותר מארבעה-חמישה ימים. בית המשפט לא נתן לנו יותר משבעה-שמונה ימים ואחר כך הם ערערו ושוב הביאו אותם לערעור על הארכת המעצר. כך אי אפשר לנהל חקירה, כשכל התהליך הפסיכולוגי והרציפות נקטעים. מה גם שלא ניתן להפעיל בחקירתם אמצעים פיזיים. אם היה מדובר בערבים אין לי ספק שתוצאות החקירה היו שונות'', אומר הגורם הבכיר המקורב לחקירה. ''או שהיו מחלצים מהם הודאות או שהיו הולכים למעצר מינהלי''.
'' בחקירה הזו נעשו תרגילים מחוכמים ביותר שלצערנו לא עלו יפה'', אומר גורם המקורב לחקירה. ''להערכתנו מדובר בחבורה צעירה ומתוחכמת אשר רבים ממנה שירתו בצה''ל ומכירים את שיטות הפעולה של הצבא, המשטרה ולעתים גם השב''כ. זו קבוצה דתית, קנאית ולפעמים סגפנית וממודרת, אשר אנשיה תכננו את הרציחות בדם קר. הם אספו מודיעין ותכננו דרכי מילוט תוך שהם מגלים מקצועיות, הכרת השטח ומיומנות בהפעלת נשק. להערכתנו היה להתארגנות בוס-מפקד ומנהיג רוחני. ההערכה היא כי ישנה גם סמכות הלכתית בפרשה אולם אין הוכחות משפטיות. לצערי ישנו פער משמעותי בין המידע המודיעני לראיות המשפטיות'', אומר אותו גורם.
ב-15 בספטמבר חגגו העצורים ששוחררו את שחרורם במסיבה באולם בירושלים. סיני תור ניגן ודב שורין שר. לבאי המסיבה חולקה החוברת שחיבר פדרמן בדבר התמודדות עם חקירות השב''כ.
''השב''כ הצליח לזרוע בהתנחלויות תחושה של סכסוך, פירוד וחשדנות באופן שפורר במידה רבה את מרקם היחסים הפנימיים לפחות בקרב חלק מציבור המתנחלים. התוצאה היא מניעה של נסיונות התארגנות גם במישורים לגיטימיים של מחאה והפגנה. קיים חשש לצאת להפגין ולהסתבך. בשטח קיימת עייפות ויש פרובוקטורים שמסתובבים. גם העובדה שכיום מכהנת ממשלת ימין היא גורם לחוסר הפעילות, אולם לדעתי העובדה שאנשים אינם יכולים לשחרר לחץ וקיטור בצורה לגיטימית עלולה לפרוץ בצורה של פיגוע נקמה'', אומר עו''ד נפתלי ורצברגר המייצג חלק מהחשודים.
''לדעתי התחושה של אוזלת יד וחוסר מעש היא שדחפה למעשים קיצוניים'', אומר ורצברגר המשוכנע כי למרבית העצורים בפרשה הנוכחית לא היה קשר לרצח ערבים. ''הקונספציה של השב''כ פשוט כשלה''.
מלשכת ראש השב''כ נמסר: ''באשר לחקירת שירות הביטחון הכללי שתכליתה העיקרית היא סיכול פיגועים, הרי שתכלית זו הושגה במובן זה שכמות גדולה מאוד של כלי נשק ואמצעי לחימה ששימשו לפיגועים רבים נתפסה על ידי המשטרה והשב''כ. חקירת פיגועי הרצח נגד ערבים שאירועו בשנים האחרונות לא הסתיימה ונמשכת ללא הרף. בשל חומרת פיגועים אלו, מושקעים בחקירה זו אמצעים ומאמצים רבים''.
*
ylevi@maariv.co.il
http://images.maariv.co.il/channels/0/ART/600/081.html

תשעה פיגועים, שבעה הרוגים, אפס נאשמים

השב''כ מייחס להתארגנות היהודית שבעה אירועי ירי:

* 3.4.01 ירי מן המארב בחברון. שני פלשתינים נפצעו.

* 13.6.01 פיגוע ירי בכביש חיזמה, שכתוצאה ממנו נרצח נהג המשאית עוואני עלי חדד ושלושה נוסעים נוספים נפצעו.

* 6.7.01 פיגוע ירי סמוך ליישוב רימונים, שכתוצאה ממנו נפצעו שני נוסעי מונית.

* 19.7.01 פיגוע ירי סמוך לצומת אידנא בהר חברון. שלושה הרוגים: מוחמד חילמה מסלאם טמיזי (23), מוחמד סאלמה מוסא טמיזה (22) ודאיה מרואן חילמי טמיזה, תנוקת בת שלושה חודשים. כמו כן נפצעו בפיגוע שלושה נוסעים נוספים, בהם ילד בן שלוש.

* 29.8.01 פיגוע ירי בכביש המוביל מצומת חיזמה למעלה אדומים שבו נרצח חיידר כנעאן.

* 11.10.01 פיגוע ירי סמוך לצומת מגדלים בשומרון. שני פצועים.

* 24.10.01 פיגוע ירי סמוך לצומת פני חבר שבדרום הר חברון שבו נפצעו שלושה מנוסעי מונית.

* 1.4.02 פיגוע ירי סמוך ליישוב כוכב השחר לעבר משאית. שני הרוגים: עיסא מחמוד עלאריה ועלא עבד אל חי.

* 1.4.02 פיגוע ירי סמוך ליישוב כוכב השחר לעבר משאית. שני הרוגים: עיסא מחמוד עלאריה ועלא עבד אל חי.

כמו כן מיוחסים להתארגנות הנחת שלושה מטעני חבלה:

* 15.8.02 בכניסה לכפר בית-ענון. המטען התגלה בטרם התפוצץ.

* 17.9.02 בחצר בית ספר סמוך לצומת זיף בדרום חברון. ילדים אחדים נפצעו.

* 5.3.02 סמוך לבית ספר בכפר צור באהר במזרח ירושלים. נפצעו מספר אנשים ובהם ילדים.



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   12:02   09.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  66. ראש מועצת מטה בנימין מוכן להקריב את חייו.....  
בתגובה להודעה מספר 0
 
אש מועצת מטה בנימין מוכן להקריב את חייו למניעת עקירת ישובים
10:35, 9 דצמבר 2003 / י"ד בכסלו תשס"ד

ראש מועצת מטה בנימין, פנחס ולרשטיין, אומר הבוקר שמבחינתו
פינוי מאחז כמוהו כפינוי ישוב.

כשנשאל כיצד יתנגד לפינוי, השיב ולרשטיין כי ילך עם ההתנגדות
הזאת רחוק מאוד, שכן מדובר בשבירת כל הכלים. יש דברים שכל אחד
מאיתנו לא יוכל לעבור עליהם לסדר היום, ויהיה מוכן לשלם על כך
כל מחיר, ואף להקריב את חייו – דברי פנחס ולרשטיין.
(רדיו ערוץ 7) (ת"ל)



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   09:01   04.01.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  78. עצומה: להעמיד שוטר היס''מ לדין !!  
בתגובה להודעה מספר 66
 
הילד
חבר מתאריך 27.6.02
270 הודעות 00:43 04.01.04

ככה השוטרים שלנו גורמים לעצמם להראות בעולם



עצומה: להעמיד שוטר היס"מ לדין
פרסום ראשון: למעלה משנה חלפה מאז פינוי חוות גלעד, אך התמונות הקשות מבוקר הפינוי של הצלמת מרים צחי עדיין מככבות בכותרות. בעקבות התמונות הללו, חתמו בימים אלה 205 יהודים ונוצרים מארה"ב על עצומה המופנית לשרי הממשלה ולמפקדי המשטרה.

למעלה משנה חלפה מאז עקירת חוות גלעד, אך התמונות הקשות מבוקר הפינוי של הצלמת מרים צחי עדיין מככבות בכותרות. מדובר ברצף של תמונות בהן נראה שוטר היס"מ חיים דרור חונק ילד, עד שהילד מאבד את הכרתו ומתמוטט.

בעקבות התמונות הללו, חתמו בימים אלה 205 יהודים ונוצרים מארה"ב על עצומה המופנית לשרי הממשלה ולמפקדי המשטרה הבכירים.

העצומה דורשת את העמדתו לדין של שוטר היס"מ חיים דרור (מתורגם מאנגלית): "אנו, יהודים ונוצרים אשר חיים בארה"ב, ראינו את התמונות המזעזעות של הברוטאליות של משטרת ישראל בזמן עקירת יהודים מביתם בישראל, ובין התמונות הללו השוטר חיים דרור חונק ילד צעיר עד שהילד מאבד את הכרתו. ההתנהגות הברוטאלית של המשטרה, שנראת בתמונות, גרמה לשוק רציני בקהילות היהודיות ובקהילות הלא יהודיות גם כן, מסביב לעולם. ההתנהגות הזו הסבה נזק רב לתדמיתה של מדינת ישראל. אנו דורשים שהדין ימוצה עם השוטרים שנהגו בברוטאליות ובמיוחד עם השוטר חיים דרור".

את העצומה ארגנו 7 אנשים ובראשם יאן רמפל מפנסילבניה. בין החותמים נמנים ד"ר לאוניד סטונוב - נשיא התאחדות האמריקנית של יהודים יוצאי ברית המועצות לשעבר (AAJFSU) וד"ר ויטאלי רבסקי - יו"ר הועדה הישראלית בההתאחדות, הנציג האמריקני של ההתאחדות הישראלית של אסירי ציון ופעילי העליה וגרגורי טייטס - נשיא תכנית האירוח "פולס" של הרדיו בשפה הרוסית.

"כשראיתי את התמונות הללו בפעם הראשונה באתר האינטרנט" סיפר רמפל לערוץ 7, "נעשתי סוער והבנתי שלא אוכל להרגע עד שאעשה משהו למען הילדים והילדות הללו שמגנים לא רק על החווה הזו אלא על כל ארץ ישראל, על כל יהודי העולם. לכן סידרתי את המחשב שלי שכל פעם שאדליק אותו, אראה את תמונת בעל החווה הפצוע נישא על האלונקה ולעולם לא אשכח אותם". הוא הוסיף ואמר כי על העצומה חתמו גם נוצרים, כמו שותפו הפורטריקני לעבודה.

התמונות הועלו לרשת על ידי העיתונאי יצחק שליסל לאתר האינטרנט: http://israel.destiny.co.il. שליסל מספר כי פורום האתר מוצף בתגובות קשות מהגולשים. חלק מהגולשים, לדבריו, שלחו פקסים נזעמים למערכות כלי התקשורת של השמאל בדרישה לפרסם את התמונות ולתקן בכך את העוול שעשו בסילוף תיאור הפינוי. לפני כמה שבועות התפרסמו התמונות אף בשבועון "MIR" היוצא לאור בפילדלפיה בשפה הרוסית. לצידן נכתב: "בתמונות הללו מתועדת לוחמה של חיילים ומשטרה נגד אנשים אשר בנו את הישובים על אדמה תנ"כית שנשפך עליה דם

לקישור לידיעה בערוץ 7 ולתגובות על הכתבה: http://a7.org/news.php?id=68557

שוטר חונק ילד עד אובדן הכרה-תמונות מחוות גלעד
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5048&forum=gil&omm=0



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   05:04   01.04.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  92. י מ י ת + ל ב נ ו ן = י ש '' ע..........?  
בתגובה להודעה מספר 66
 
dc
חבר מתאריך 3.3.03
12 הודעות 16:44 17.06.03

י מ י ת + ל ב נ ו ן = י ש '' ע..........?

ימית + לבנון = יש"ע?
מאת מרדכי סונז

אסטרטגיית המאחזים של שרון
אחרי פסגת וואיי הכריז אריאל שרון, שתושבי היישובים ביש"ע צריכים "לתפוס את הגבעות" סביב היישובים כדי "ליצור עובדות בשטח" – אשר, כך טען, יקבעו את גבולות הריבונות הישראלית בהסדר הקבע.

עצתו של שרון מילאה את תושבי יש"ע מרץ, והם טרחו והקימו מאחזים. אלא שכעת, למאחזים הללו יש אפקט מעשי שונה ממה שתושבי יש"ע התכוונו אליו: פינוין של נקודות פגיעות אלה, בזו אחר זו, עלול לאפשר לשרון ליצור את המומנטום הפסיכולוגי שיקל על פינוי רחב היקף של יש"ע בעתיד.

אז בסוף זה לא היה חתונות...
בתקופת ממשל נתניהו-שרון דיווחו תושבים יהודיים בכל רחבי יש"ע לעתים קרובות לקציני צה"ל המקומיים על ירי של ערבים, בעיקר בלילות; ואולם הקצינים טענו שהירי בא מ"חתונות", ולא מאימונים למתקפה לילית.

קציני צה"ל לא היו היחידים שהחזיקו בטיעון ה"חתונות". בתגובה לתלונות של תושבי יש"ע הושמע גם על-ידי משרד ראש הממשלה הטיעון (שנשלח במכתב), "כי מדובר בירי שבוצע בעת חתונות שהתקיימו באזור..." . מכתב זה הגיע באותו שבוע עצמו שבו קרעו ראש הממשלה ומר שרון חלקים נוספים מיש"ע בוועידת וואי.

רק כאשר תושבים מכ-40 יישובים דנו ביניהם על הכנותיהם של הערבים למתקפה, הם גילו שצה"ל טען את אותה טענה רשמית של "חתונות" בכל רחבי יש"ע.

באותה עת יצא עיתון "הארץ" בכתבה שכותרתה – הפלשתינאים מאמנים כוחות לפרוץ לתוך יישובים ולתפוס שם עמדות.

הדיווח ב"הארץ" על אימונים של הרש"פ לקראת מתקפה על יישובים היה רב ערך, משום שהוא חזר והפריך את הטיעון הצה"לי על "חתונות". טיעון שווא זה סייע להסתיר מעיניהם של תושבי יש"ע את ההכנות למתקפה שנעשו ברש"פ.

צה"ל כבר התאמן בעבר באמנות ההפתעה והנטישה: בלבנון
הלוך הרוח העלול להביא קצינים מסוימים בצה"ל להטעות יהודים, ולגרום להם לחשוב שהאימונים למתקפת לילה הם רק חתונות, הוא בלתי נתפס בעיני רוב היהודים וידידי ישראל. למרות העדויות, קשה היה להאמין שצה"ל יקדם מתקפת פתע של הרש"פ. בשל האמון הבסיסי שרוחשים תושבי יש"ע לצה"ל, רבים מהם עדיין מעדיפים לקבל את הטיעונים של צה"ל, במקום להאמין למראה עיניהם ולמשמע אוזניהם.

ואז הגיע הגילוי, שקומץ קצינים של צה"ל ארגנו הפתעה דומה לצד"ל. בלילה של ה-22 במאי שנת 2000, שעה לפני חצות הלילה ...

"...עדיין היו בידי צד"ל כל הנשק והציוד שלו, והכוח בן 2,500 האנשים היה בשלמותו... חייל בשם רוני, בעל שש שנות ניסיון עם צד"ל, סיפר ש'ביום שני באחת עשרה בלילה קיבלנו צלצול מהישראלים שבו נאמר לנו שהחיזבאללה מתקרבים, וכי עלינו לעזוב'".

הנטישה של צה"ל, שנעשתה בו-זמנית עם התקדמות החיזבאללה, חוללה הפתעה, והנחיתה על צד"ל הלם כפול. עם שחר צד"ל התמוטט כליל.

כמה קצינים בצה"ל העלימו עובדות מכל האחרים:
הן התכניות של צה"ל לסגת והן התקדמות החיזבאללה הושארו בסוד. צה"ל אף ויתר על ההכנות הרגילות שלו לנסיגה, כדי שלא לתת לצד"ל שום רמז על העתיד להתרחש, ובמקום זאת בחר להשאיר מאחוריו נגמ"שים, ארטילריה, מחשבים וציוד קשר – שנפלו כולם בידי כוחות החיזבאללה המתקדמים.

לו לא חששה ממשלת ישראל מפני רצונו הפוטנציאלי של צד"ל ללחום בחיזבאללה, לא היה כל צורך לנטוש ציוד בשווי מיליוני דולרים, אשר עתיד היה ליפול לידיהם של הטרוריסטים הללו.

נראה שהעובדות הועלמו גם מרוב קציני צה"ל עד לרגע האחרון, כדי שלא יוכלו להעביר אותן לעמיתיהם בצד"ל.

רצונו של צה"ל לנטוש את כל הציוד על מנת שתכניותיו יוסתרו גם מפני רוב הקצינים שלו-עצמו הוא עדות רבת עוצמה לשבריריותה של המדיניות הזו – אילו היו האנשים, שהתנגדו לבגידה הזו, מתארגנים על מנת לסכלה.

הגיעה פקודה מצה"ל: "החיזבאללה מגיעים, אתם חייבים לעוף מפה"
שמונה עשרה שנים של הגנה משותפת על גבולה הצפוני של מדינת ישראל יצרו קשרי אמון עמוקים בין קציני צה"ל לקציני צד"ל. באותו לילה עשה קומץ של קצינים שימוש באמון הזה כדי להוציא לצד"ל פקודות שלא להתנגד, ובכך – לשתק אותו.

מאוחר יותר גילו קציני צד"ל שגם אילו נשארו לבדם, עדיין היה להם די כוח אש וארגון כדי להדוף את מתקפת החיזבאללה בקלות.

"... חייל צד"ל אחר אמר: 'היינו יכולים לעצור אותם עם הנשק שלנו', אבל צה"ל לא ירה, וגם לא הרשה לצד"ל לירות".

ביום שלפני הבגידה הישראלית נטלו קציני צה"ל מצד"ל את האמצעי העיקרי שלו להתראה מוקדמת:

"... ביום ב', 22 במאי, הורו קציני צה"ל לצוות מודיעין שדה של צד"ל לעזוב את המקום..."

אילו שמו המפקדים הלבנוניים דגש רב יותר על אינדיקטורים כאלה של התראה מוקדמת הם יכולים היו, אולי, לקלוט שנטישה כזו עומדת להתרחש. אז היה באפשרותם לנצל את השעות שנותרו מן ה-22 במאי לביצור ההגנות שלהם, והנטישה של ברק בחצות הלילה הייתה נעשית בלתי אפשרית.

הדיפת מתקפת החיזבאללה על-ידי צד"ל עלולה הייתה לעורר בישראל מחלוקת בשאלה, האם להמשיך בנטישה אם לאו. כל שעה נוספת של הישרדות הייתה נותנת ליהודים ולידידי ישראל עוד זמן להתאושש ולעצור את תהליך הנטישה בטרם יהפוך לעובדה מוגמרת. אלא שבמקום זה, באותו לילה הם צייתו לפקודות – ונסו. ואז נוצר מצב של "כל אחד יציל את עצמו – כולם לברוח אל הגבול", מה שגרם להתפרקותו המוחלטת של צד"ל.

ואולם לבנון לא הייתה הפעם הראשונה שבה עשתה ישראל שימוש באמון על מנת ליצור את השיתוק וההפתעה הנחוצים להשלמת מעשה הבגידה.

ניסיונו של שרון בפינוי תוך הפתעה
אחרי שהחליטה ממשלת ישראל, ביוני 1981, לפנות את היישובים בסיני, הציע ראש הממשלה בגין "את תיק הביטחון לפרופסור משה ארנס, אך זה סירב לקבל אותו בשל התנגדותו לעקירת היישובים". ואולם בדיעבד הסתבר שהתנגדותו העקרונית של ארנס פעלה דווקא לטובת החוגים בממשלה התומכים בנסיגה, משום שבמקומו של ארנס נמצא שר ביטחון עתיר ניסיון במתקפות פתע, אשר היה גם מוכן לקחת על עצמו את המשימה המלוכלכת של פינוי ימית: אריאל שרון.

ברגע ששרון קיבל עליו את המשימה, יצאו לדרך התכניות להחליש, לשתק ולפנות את שבעה עשר יישובי חבל ימית.

שרון הכיר את היישובים ואת המתיישבים, משום שבשלב מוקדם יותר הוא "יזם את הקמתם של ... מאחזים בקדמת סיני, כדי למנוע נסיגה". תושבי סיני ראו בשרון אדם המבין מקרוב את השנים הרבות של עבודה ומסירות נפש שהושקעו ביישובים. קל אפוא להבין מדוע הם הניחו שדווקא הוא, מבין כולם, הכי פחות עלול לבגוד בהם. משום כך הם לא התכוננו להתנגד לפינוי...

"...האם מעלה מישהו בדעתו שאריק שרון – מכל האנשים - מתכוון באמת לפנות? ורפול, כראש הצבא, הוא כבר ימצא איזה פטנט. הוא הרי 'איתנו'. צריך להסביר, צריך למחות, צריך לחזק את ידי הממשלה, אבל נסיגה לא תהיה. בגין ואריק לא יתנו לאסון להתרחש. הם הרי חושבים כמונו...'

יחידות סודיות לפינוי תושבי יש"ע הוקמו אחרי ימית

"בימית... התמונות שהוקרנו בטלביזיה הישראלית, ובהן נראו חיילים יהודיים מניפים קתות רובים על מפגינים דתיים, גרמו טראומה לאומית".

אחרי שהסתבר שפינוי 17 יישובי ימית בידי צה"ל "גרם טראומה לאומית", היה צורך לנקוט צעדים כדי להכשיר את הקרקע לפינויים נרחבים נוספים בעתיד – בלי להראות בטלביזיה איך צה"ל מתאכזר אל ישראלים.

נראה שגם שרון, מומחה ידוע בפעולות קומנדו, הגיע למסקנות דומות. כבר היה לו ברור שכדי ליישם את הסכמי קמפ דייוויד, יהיה הכרח לפנות יהודים מיש"ע.

וכאן נכנסו לתמונה הסכמי אוסלו, אשר אישרו לרש"פ לעשות "שימוש בכלי נשק משוריינים על גלגלים... בקרבת ההתנחלויות" עם יכולת לפרוץ את שערי היישוב ולנסוע פנימה בקלות, מול פניהם של התושבים המגינים על היישובים – שאף אחד מהם עוד לא צויד בנשק נגד-טנק. שום זעקה לא קמה כנגד 45 הנגמ"שים שאושרו בהסכמי אוסלו, ויש עדויות לכך שכשמונים נגמ"שים נוספים הצטרפו לרשימות המצאי של הרש"פ.

ימית של שרון + לבנון של קפלינסקי = יש"ע 2003
מומחים בלוחמת קומנדו מציינים, כי יחידות מיוחדות ונגמ"שים הפורצים את שעריהם של יישובים באישון לילה, ביחד עם גורם ההפתעה, יכולים למנוע את התפרצותו של מרי אזרחי רב מהומה כמו זה שהתרחש בימית, ולהביא לפינוי יש"ע בצורה מהירה ובלתי הפיכה.

כדי להבטיח שגורם ההפתעה אכן יישמר, ייתכן שבדומה למה שנעשה בלבנון, גם התכניות לנטוש את יש"ע בבת אחת יועברו אך ורק לידי קומץ של קציני צה"ל. הצלחתו של מעגל פנימי זה כלל אינה מובטחת; היא תלויה בהעלמת עובדות מעיניהם של תושבי יש"ע וקציני צה"ל אחרים, או לפחות בכך שיובטח כי בליל הנטישה לא תהיה להם כל אפשרות לפעול.

היישובים טרם נקטו כל צעדי-מנע משמעותיים, משום שרוב תושבי יש"ע עדיין אינם מודעים לסכנת המתקפה היזומה, העלולה אף להיות מלווה בפקודת פינוי פתאומית. הודות לטיעון ה"חתונות" השקרי, ועוד דיסאינפורמציה רשמית, מתקפה ערבית יזומה על היישובים עדיין תהיה מפתיעה.

הגם שצה"ל כל הזמן מבטיח לספק לתושבי יש"ע נשק ברגע שיתברר כי מתקפה ערבית ממשמשת ובאה, הפקודה לשחרר ולחלק כלי נשק כאלה תהיה תלויה בהחלטת ממשלה.

סיכויי ההצלחה של מתקפה של הרש"פ יגברו אם קומץ של קציני צה"ל יוציאו לרבש"צים של היישובים פקודה לא להתנגד, אלא להתפנות. פקודה כזו תצטרך לבוא מגבוה, כמובן – כלומר: משרון עצמו.

האם שרון באמת מתכונן להוציא פקודות כאלה? יש סימן אחד בולט מאוד שמצביע על כך: הוא מינה את אותו אלוף עצמו שעמד בראש הנטישה המפתיעה של לבנון – אלוף משה קפלינסקי – לתפקיד מפקד פיקוד מרכז, דהיינו, מי שיש"ע נמצאת תחת פיקודו. מי שביצע את פינוי ימית פועל כעת ביחד עם מי שביצע את פינוי דרום לבנון. מטרתם, ככל הנראה, היא יש"ע.

אין זה בא לומר שפינוי יש"ע היה על סדר היום האישי של שרון: הדבר כבר נרמז באותו ניסוח שעליו חתם מנחם בגין בקמפ דייוויד, ואשר בו נאמר – לראשונה בהיסטוריה – שה"עם הפלשתינאי" יהיה מעתה ואילך "ערבים פלשתינאיים", ובכך הונח היסוד לפינוים של יהודים פלשתינאיים.

לא כל השמאלנים רוצים למחוק את ההיסטוריה היהודית; ולא כל הימניים רוצים לשמור עליה
רוב קציני צה"ל שלמדו את ההגנות האסטרטגיות של ישראל מכירים בחיוניותם של הרי יש"ע. עם זאת אהוד ברק – שהיה רמטכ"ל בעל עיטורי גבורה רבים – ניסה למסור 98% מיש"ע בתמורה לחתימה על מסמך שערכו מפוקפק. איך אפשר להסביר את ההתנהגות ההתאבדותית הזו?

ייתכן שברק הוא חלק מקבוצה קטנה בתוך האליטה הפוליטית הישראלית, המסתתר מאחורי האידיאולוגיות של "ימין" ו"שמאל", אך שאיפתו האמיתית היא למסור את יש"ע לידי מדינה ערבית פלשתינאית. למיעוט הזה, המדבר בשמו של הרוב בישראל החותר לשלום, יש אחיזה בממשלה ובאמצעי התקשורת – אחיזה שהם לא היו יכולים להתמיד בה אילו התכניות הסמויות שלהם היו נחשפות.

נראה, לכאורה, ששרון הפך להיות חלק של הפלג הקטן אך רב ההשפעה הזה של יהודים, הלוחצים לנטוש את יש"ע. בניסיוננו להבין את הפלג הזה עלינו לומר בבירור, שרוב היהודים הלא דתיים רואים את ההיסטוריה היהודית כמורשת רבת ערך, ואולם יש ביניהם גרעין קטן של אנשים הנאבקים כדי למחוק את המסורת הזו.

כמה מחברי אותו פלג עמדו מאחורי ה"מהפכה החילונית". פרשנים אחדים כינו זאת בשם "שנאה עצמית", אך ייתכן שיהיה מדויק יותר להגדיר זאת כ"כעס על ברית אלוקית". במשך 3,300 שנה קמו לא מעט יהודים אשר השתוקקו להתנער מן הברית האלוקית, שאותה ראו כנטל מכביד, במקום לראות בה ברכה יחידה במינה.

נוכחותם של יהודים בארץ ישראל המקראית (יש"ע) היא התגשמות חיה ונושמת של הברית הזו.

בתרבות החילונית של היום החמירה מחלתו של הפלג הזה, הן בארץ והן בחו"ל. בשבילם, הברית היא לא רק מכעיסה: היא בלתי נסבלת. הם עד כדי כך לא יכולים לסבול את זה, עד שהם מוכנים להקריב באופן עיוור את יכולת הקיום האסטרטגית ואת הליבה התרבותית של ארץ ישראל. במטרה להתפטר מישראל המקראית ומתושביה היהודים הם מוותרים ויתורים שונים לערבים, אשר מחויבותם להשמדת ישראל היא כה עמוקה, עד ששום ניסיון פיוס לא יוכל להחליש אותה.

זוהי הסיבה שבגללה מנסה אותו הפלג ה"אנטי-ברית" שבתוך הממשלה, הצבא וחיי התרבות שלנו, מן ההתחלה, לסכל ולמנוע התיישבות ביש"ע, ולהרתיע אנשים מלהתיישב שם. ואולם היישובים עומדים על שלהם ומוסיפים להתקיים. ככל שיש יותר יישובים, כך אותה אליטה ישראלית יותר ויותר נאנקת מן הנטל הבלתי נסבל הזה, ונוקטת עוד ועוד אמצעים פתלתלים על מנת להתפטר ממנו.

ייתכן שוויתורי-החינם האחרונים של שרון לערבים הם סימן נוסף לכך שהוא הפך להיות חלק מן הפלג המסוכן הזה.

שרון, כמו ברק ונתניהו לפניו, מבזבז המון אנרגיה דיפלומטית וצבאית כדי שמדיניות הנטישה תיראה כמו "תהליך שלום". משום כך עדיין יש מספר רב של אנשים שעודם דבקים ברעיון תהליך השלום, על אף שהתהליך הזה אינו אלא מסווה על פני מדיניות הנטישה העומדת מאחוריו. ברגע שיבינו שמה שבאמת קורה זה לא תהליך שלום, אלא בגידה, הם יפנו אליו עורף.

האם ביכולתנו לנטרל את איום הפינוי?
כדי שאפשר יהיה לנטוש או לפנות אנשים חמושים צריך קודם כל להתיש אותם, ואז – למוטט אותם באמצעות מתקפת פתע. אם המתקפה היזומה/פינוי היישובים לא יהיו עובדה מוגמרת בתוך יום-יומיים, הרי אותם תושבים ביש"ע שעודם מתלבטים האם להתפנות מיש"ע או לא – עשויים למצוא בתוכם את האומץ להחזיק מעמד.

אם תושבי יש"ע לא יאזרו אומץ לנקוט צעדי מנע אפקטיביים נגד פינוי, הם יקבלו את בגידתם-שלהם ללא ערעור, כברירת מחדל.

ובעיני העולם אנחנו נאבד את זכותנו המוסרית על בתינו ועל ארצנו.

הגבעות שעליהן יושבים בתינו הן חוט השדרה האסטרטגי של מדינת ישראל, ולכן המחויבות שלנו להגן עליהן היא הרבה יותר מאשר התחייבות לשמור על רכושנו מפני גניבה: מדובר כאן בהמשך קיומה של המדינה.

למרות הניסיונות הנעשים מגבוה להחרים ולהגביל את כמויות הנשק והתחמושת שבידי היישובים, עדיין יש בכל אחד מהיישובים יותר נשק, תחמושת ואנשים מאומנים מאשר היו בידי גיבורי מרד גטו וורשה.

במובן ההיסטורי אפשר לומר שגבורתם של הללו היא שהעמידה משאבים אלה בידינו, ויהיה זה בלתי מוסרי לזרוק את המשאבים האלה מתוך שיתוק הנפש, בשעה שגורל המדינה מונח על כף המאזניים.

חשיפת ההכנות הסמויות לנסיגה תקטין את התמיכה הפוליטית בנטישת יש"ע ותבטל את גורם ההפתעה.

אם ננקוט צעדי מנע יעילים, נוכל לנטרל את איום הפינוי.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   10:56   11.04.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  94. ''מפת הדרכים שוללת עקירת מאחזים''  
בתגובה להודעה מספר 66
 
"מפת הדרכים שוללת עקירת מאחזים"
10:43, 11 אפריל 2004 / כ' בניסן תשס"ד

במכתב ששלח אתמול יו"ר וועדת החוקה ח"כ מיכאל איתן לראש הממשלה ולשרים נטען כי החלטת הממשלה בהקשר למפת הדרכים שוללת פנוי ישובים ומאחזים בלתי חוקיים שהוקמו לפני קבלת התוכנית. לטענתו "המשמעות האמיתית של החלטת הממשלה היא מתן לגליזציה למאחזים הבלתי חוקיים, ואפילו המשך פיתוחם" .

יו"ר וועדת החוקה ציין במכתבו אל רה"מ כי "ביום 25/05/2003 קיבלה הממשלה בראשותך החלטה לפיה היא מקבלת את מפת הדרכים בכפוף ל14 הערות. בסעיף 9 להחלטה נאמר :" לא יהיה כל עיסוק בסוגיות הקשורות בהסדר הקבע. בין היתר לא תידון ההתיישבות באיו"ש (למעט הקפאת התנחלויות והמאחזים הבלתי חוקיים), מעמד הרשות ומוסדותיה בירושלים או כל סוגיה אחרת שבמהותה היא עניין להסדר הקבע."

ח"כ איתן מציין כי "ההחלטה קובעת אבחנה ברורה בין ההתיישבות ביש"ע , מעמד הרשות ומוסדותיה בירושליים וסוגיות אחרות שבמהותן הן עניין להסדר הקבע לבין סוגיית ההתנחלויות והמאחזים הבלתי חוקיים , בעוד שלגבי הראשונות לא יהיה על פי ההחלטה כל דיון עד להסדר הקבע, הרי ביחס להתנחלויות ולמאחזים הבלתי חוקיים ניתן יהיה להקפיאם עוד לפני תחילת הדיונים על הסדר הקבע" .

לדברי יו"ר וועדת החוקה "במהלך עשרות שנות השלטון הישראלי ביש"ע הממשלה היא שקבעה כעניין מדיני באלו מקרים מבנים או צעדי התיישבות אחרים שהחלו ללא אישור חוקי יוכשרו ובאלו מקרים הם יבוטלו בין אם בדרך של הריסה ובין אם בדרך של פנוי" .

"מה חשבו שרי ממשלת ישראל בבואם לקבל ההחלטה הנדונה שהתייחסה לסוגיית ההתנחלויות והמאחזים שהוקמו בניגוד לחוק?" תמה ח"כ איתן במכתבו "מבחינה משפטית, מסקנתם הטבעית וההגיונית הייתה צריכה להתבטא בהחלטה על הריסתם לאלתר שהרי מדובר במבנים שנבנו ללא היתר אולם בשל שיקולים מדיניים החליטה ההממשלה שלא להרוס את המבנים הבלתי חוקיים אלא להפך, לקיימם ולהחזיקם כקלף מיקוח .

המשמעות האמיתית של החלטת הממשלה הנדונה היא מתן לגליזציה למאחזים הבלתי חוקיים, ואפילו המשך פיתוחם . הקפאתם הייתה יכולה לבוא בחשבון אך ורק לאחר ההתקדמות הפלסטינית בישום מחויבותיהם על פי מפת הדרכים. וגורלם של המאחזים וההתנחלויות הללו לקיום או לפנוי אמור היה להיקבע אך ורק בהסדר הקבע .

בכל מקרה בהחלטת הממשלה אין כל רמז על הריסה ו/או פנוי של ההתנחלויות והמאחזים הבלתי מורשים!" קובע ח"כ איתן.

בינתיים, בניגוד להחלטת הממשלה הנדונה" מסביר יו"ר וועדת החוקה "על פי יוזמתך ויוזמת שר הבטחון הוציא המפקד הצבאי ביו"ש צווים המורים להרוס /לפנות התנחלויות ומאחזים בלתי חוקיים".

ח"כ איתן ממשיך וטוען כי "החוק והמינהל התקין מחייבים תיקון החלטת הממשלה בטרם שיוצאו צוים הסותרים החלטות ממשלה, למצער יש לתקן את החלטת הממשלה עתה ולהכשיר בכך למפרע את הצוים".
http://www.a7.org/news.php?id=75997



http://www.geocities.com/supervpn/



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   22:36   11.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  68. אתר kahne.info מפרסם שיר על רבין !!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
hvc
חבר מתאריך 1.10.03
138 הודעות 22:33 11.12.03

אתר kahne.info מפרסם שיר על רבין

אני כבר מחכה להזדעקויות בתקשורת...
רוב האמור בשיר נכון ללא ספק...

הוא הלך לעזאזל
מאת: אלמוני משומרון


הוא נולד כדי להיות מנהיג גדול של מדינה
הוא היה חייל גיבור אמיץ בתוך ההגנה
הוא ברח משדות הקרב והתחמק ממלחמה
הוא הלך לעזאזל !

למדינה החדשה את כל-כולו מסר
הוא ירה באלטלנה ורצח שישה עשר
והוא קיבל צל"ש במקום להיות במאסר
הוא הלך לעזאזל !

בשנת שישים וארבע הוא נהיה הרמטכ"ל
אך לפני המלחמה הוא התמוטט - איזה מחדל ...

הוא הלך לעזאזל !

ואחר-כך נשלח בתור שגריר לוושינגטון
ובחשאיות נכנס לבנק לפתוח עוד חשבון
הוא הצטער כשהתברר וסולק מן השלטון
הוא הלך לעזאזל !

לחבריו המחבלים הלך להתפייס
כשהפגינו נגדו אז היה ממש, ממש כועס
הכי זעם כאשר צולם בלבוש מדי אס-אס
הוא הלך לעזאזל !

ולבסוף נפל קורבן לקנוניה של השב"כ
שמרחו אותו למוות כמו שעושים לכל חרק
היה ראשון אי-פעם ליפול קורבן לכדור סרק
הוא הלך לעזאזל !

ואז הוא הגיע למקום שבו הכל בוער
נפטרנו מאותו בוגד, רוצח ומוסר
זרקו אותו לקבר באימרת "שלום חבר"
הוא הלך לעזאזל !

מקור:
http://www.kahane.info/maamarim/songs/chaver.html

לשיכים בעיניכם / הר' מאיר כהנא הי"ד - http://kahane.info/meir/lesikim/ls_frame.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   13:58   14.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  69. ''מעריצי כהנא שרים לרבין !!''  
בתגובה להודעה מספר 68
 
מעריצי כהנא שרים לרבין

בשיר באתר האינטרנט ''כהנא צדק'' מכונה רבין ''רוצח'' ו''בוגד'''. דליה איציק דורשת חקירה מיידית.
מאת: אורי גליקמן

העובדה שראש הממשלה יצחק רבין נרצח לפני יותר משמונה שנים, אינה מונעת מהשוליים הסהרוריים של הימין הקיצוני להמשיך ולרדוף אותו. באתר ''כהנא צדק'', שמופעל על ידי מעריציו של הרב מאיר כהנא, הופיע בסוף השבוע שעבר שיר שכולו הסתה פרועה נגד רבין.

בניגוד לשירים האחרים לזכרו של רבין, אין בשיר זה דבר וחצי דבר המנציח את מורשתו או מגנה את האלימות הפוליטית שגרמה למותו. תחת זאת יש בשיר סדרה ארוכה של השמצות, דברי נאצה והסתה. כותב השיר, שמתחבא מאחורי הכינוי ''אלמוני מהשומרון'', מציין שמחק שורה מהשיר לאחר התייעצות עם עורך דינו.


בכירים לשעבר בתנועת כך מיהרו לגבות את כותב השיר. אחד מהם אמר ל''מעריב אונליין'': ''זה בדיוק מה שאנחנו חושבים על רבין, והשיר הזה הוא הצורה הראויה לכל מי שבוגד בארץ ישראל''

השיר, תחת הכותרת ''הוא הלך לעזאזל!'' מביא את הפרשנות של הימין הקיצוני לביוגרפיה של רבין. הוא מתחיל במילים: ''הוא נולד כדי להיות מנהיג גדול של מדינה/ הוא היה חייל גיבור אמיץ בתוך ההגנה/ הוא ברח משדות הקרב והתחמק ממלחמה''.

בהמשך נטען שרבין ''ירה באלטלנה ורצח שישה עשר/ והוא קיבל צל''ש במקום להיות במאסר''. בשורה אחרת בשיר נכתב: ''בשנת שישים וארבע הוא נהיה הרמטכ''ל/ אך לפני המלחמה הוא התמוטט - איזה מחדל''.

עוד נכתב: ''לחבריו המחבלים הלך להתפייס/ כשהפגינו נגדו אז היה ממש, ממש כועס... ולבסוף נפל קורבן לקנוניה של השב''כ/ שמרחו אותו למוות כמו שעושים לכל חרק''.

גם לאחר הירצחו ממשיך כותב השיר לרדוף את רבין: ''ואז הוא הגיע למקום שבו הכל בוער/ נפטרנו מאותו בוגד, רוצח ומוסר/ זרקו אותו לקבר באמירת 'שלום חבר'/ הוא הלך לעזאזל!''.

איתן הבר: ''המפלצות והחלאות מגיחות שוב מחוריהן. אילו הייתי מפקד היחידה לאבטחת אישים, הייתי מתחיל לדאוג''

איתן הבר, שהיה ראש לשכתו של רבין, אמר: ''בכלל לא ידעתי שעדיין קיים אתר של כהנא. המפלצות והחלאות מגיחות שוב מחוריהן. אילו הייתי מפקד היחידה לאבטחת אישים, הייתי מתחיל לדאוג מאוד''.

ח''כ יוסי שריד (מרצ): ''אני לא בטוח שכל הפרשה פרטית של מישהו ראויה לתגובה. אבל אני כן בטוח ששלטונות החוק בישראל - החל מהיועץ המשפטי לממשלה ועד אחרון החוקרים והשוטרים - מתרשלים בתפקידם כאשר הם לא רוצים או לא מצליחים להסיר אתר נבלה, ששייך לארגון אשר הוכרז באופן רשמי ארגון טרור והוצא אל מחוץ לחוק''.

בעקבות פניית ''מעריב אונליין'' הודיעה ח''כ דליה איציק (עבודה) שתפנה ליועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, בדרישה לפתוח לאלתר בחקירה נגד בעלי האתר.

אתר האינטרנט ''כהנא צדק'' רשום על שם תושב ראשון-לציון. במספר הטלפון שמסר בעל כתובת האינטרנט לא היתה תשובה.

(14/12/03 , 06:50)
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/606/940.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   07:52   27.01.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  85. בנימין כהנא הי''ד חשד שאביו נרצח במסגרת קונספירציה!  
בתגובה להודעה מספר 68
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 27.01.04 בשעה 07:54 בברכה, פילוביץ שחף
 
hvc
חבר מתאריך 1.10.03
614 הודעות 22:32 26.01.04

בנימין כהנא הי''ד חשד שאביו נרצח במסגרת קונספירציה!

קראתי להנאתי מכתביו של ר' בנימין זאב כהנא זצוק"ל הי"ד באתר www.kahane.info ולפתע נתקלתי בציטוט שלפניכם... אותי זה הפתיע
(למרות שהמחשבה עלתה בליבי לא פעם - ואולי דווקא בשל כך. מה דעתכם?)

הספר "טל בנימין" ממנו לקוח הציטוט: http://www.kahane.info/bini/talframe.html

- ללא מילים

ציון
חבר מתאריך 17.12.03
915 הודעות 07:19 27.01.04

10. כל סיפור הרצח -

תאור מצויין של הרצח ע"י שיימוס מקגרו (http://www.crimelibrary.com/about/authors/mcgraw)
ב- 9 פרקים, בלי קשר למעורבות השב"כ שהיתה או לא היתה:
http://www.crimelibrary.com/terrorists_spies/terrorists/elsayid_nosair/index.html



פארוק קדומי מודה: ''הודות להסכם אוסלו התאפשרה כניסתם של עשרות אלפי חמושים"



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   16:46   15.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  72. אביעד ויסולי מגיש תלונה למשטרה.............  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
9581 הודעות 16:33 15.12.03

אביעד ויסולי מגיש תלונה למשטרה

תלונה למשטרה

אני הח"מ, אביעד ויסולי, יו"ר המטה למען א"י – חיפה והצפון (ע"ר)
מגיש בזאת תלונה למשטרה כנגד החשודים הבאים:

(1) יוסי חסון, מנהל ועדת הפיקוח על הבניה באזור יהודה והשומרון,

(2) רס"ן גיא שילוני ק. אג"מ חטמ"ר שומרון

(3) אל"מ שלמה פוליטיס היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון

(4) כל שוטרי מג"ב ומשטרה שהשתתפו היום בהריסת מבנה ביצהר (להלן "חוות השקד")

(5) תא"ל גדי אייזנקוט, מ' אוגדת יו"ש.


בגין העבירות הבאות:


ס' 189 לחוק העונשין: כניסה בכוח,


ס' 447 לחוק העונשין: הסגת גבול כדי לעבור עבירה


ס' 452 לחוק העונשין : היזק בזדון


ס' 287 לחוק העונשין הפרת הוראה חוקית;


ס' 280 לחוק העונשין שימוש לרעה בכוח המשרה


ס' 277 לחוק העונשין לחץ של עובד ציבור


ס' 379 – 382 לחוק העונשין – תקיפה


ס' 404 לחוק העונשין - דרישת נכס באיומים


ס' 244 לחוק העונשין: שיבוש מהלכי משפט


סעיף 5א לפקודת המשטרה.


להלן עובדות המקרה:


חשוד מס' 2 הגיע היום, 15.12.03, בבוקר לישוב יצהר ביחד עם כ – 10 שוטרים וכ – 20 אנשי מג"ב על מנת להרוס מבנה המכונה "חוות השקד". בידי החשוד לא היה צו הריסה. החשוד הציג צו "שטח צבאי סגור" וסרב להתיר למחזיקי המבנה לפרק את המבנה או להוציא את רכושם הפרטי ממנו.


מחזיקי המבנה ובעליו לא קבלו כל צו הנוגע למבנה, לא ניתן להם שימוע ולא נמסר להם צו הריסה. אחד הבעלים של המבנה, בתוקף תשלומים שהוא שילם עבור המבנה, הוא עמותת "המטה למען א"י – חיפה והצפון, ע"ר, להלן "העמותה".


יתרה מכך – העמותה, כאחד הבעלים של המבנה, שלחה ביום 25.11.03 מכתב לועדת הפיקוח על הבניה באזור יו"ש, המנוהלת ע"י חשוד מס' 1, ובו בקשה להעביר אליה את כל העתקי צווי הפסקת עבודה ו/או הריסה באזור יצהר. חשוד מס' 1 לא העביר לעמותה מעולם כל צו הנוגע לחוות השקד. מפקח הבניה הראשי באזור השומרון, רמי זיו, סיפר למתלונן כי אין בידיו כל הנחיה מחשודים מס' 1 או 3 להעביר צווים לידי העמותה.


חשוד מס' 2 ביחד עם חשודים מס' 4 נכנסו בכוח וללא התראה מראש למבנה, גרמו לו נזק, הרסו אותו במכוון, גרמו נזק לרכוש הפרטי שבתוכו ותקפו את מחזיקיו על לא עוול בכפם.


יצוין כי מעורבותם של חשודים מס' 2 , 3 ו – 5 עומדת בניגוד ל"נוהל אכיפת החוק והסדר לגבי ישראלים בפרי חוק באיו"ש ובאזח"ע" שהוציא היועץ המשפטי לממשלה מיום 2.9.98.


לאחר מכן בקשו חשודים 2 ו – 4 להחרים את כל הציוד האישי של מחזיקי המבנה שהיה בתוך המבנה ומחוצה לו.


לאחר דין ודברים נסוגו חשודים 2 ו – 4 אך איימו על מחזיקי המבנה כי אם הם לא יסלקו משם את הציוד האישי מיידית הציוד יוחרם על ידי חשודים 2 ו – 4. תחת האיומים נאלצו מחזיקי המבנה לסלק את הציוד האישי מהאזור.


בשיחה טלפונית שקיימתי עם חשוד מס' 2 היום בשעה 12:45 בקירוב, הוא הודה שלא היה בידיו צו הריסה וסיפר כי הוא קיבל פקודה להרוס את המבנה ללא צו הריסה מחשודים מס' 3 ו – 5.


מרבית שוטרי מג"ב שהשתתפו בפינוי החווה לא נשאו עליהם כל תגי זיהוי וגם לא זיהו את עצמם בתעודה עפ"י פקודת המשטרה. למרות זאת הם הפעילו כוח חריג שלא לצורך, תקפו את מחזיקי המבנה, ואף עצרו שלושה מהם ללא כל עילה, אך ורק משום שהם התנגדו להריסה הבלתי חוקית של המבנה שלהם ללא הצגת צו הריסה.
___

אביעד ויסולי

שוטר חונק ילד עד אובדן הכרה-תמונות מחוות גלעד
31. המשטרה העבירה את חקירת ניצב שחר איילון למח''ש
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5048&omm=31&viewmode=



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   12:47   16.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  73. אלה שמעל לחוק / אביעד ויסולי  
בתגובה להודעה מספר 72
 
ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
9585 הודעות 12:39 16.12.03

אלה שמעל לחוק / אביעד ויסולי

ישנה מנה גדושה של צביעות גזענית באותם דיווחים של כתבי הרדיו וראיונותיהם של קצינים תאבי פרסום על חסידי ברסלב שבצעו את הפשע הנורא של תפילה בקבר יוסף. "הם עברו על צו אלוף" התלהמו אבירי התקשורת כאילו המדובר בדיבר ה – 11. האמת, כרגיל, נמצאת בפרטים הקטנים אשר הוסתרו מהציבור ביודעין במתכוון על מנת ללבות את ההיסטריה. אז הנה העובדות שמאחורי הסיפור וישפוט הקורא.

בהסכמי אוסלו נקבע שיהודים רשאים להחזיק בקבר יוסף במבואות שכם ובבית הכנסת על שם אברהם אבינו ביריחו. ואכן צה"ל נשאר בקבר יוסף ואבטח את תלמידי ישיבת "עוד יוסף חי" ואת מאות המתפללים שהיו עולים לקבר מידי חודש בחדשו.


בשבת 30.9.00 הותקף כוח האבטחה בקבר וסמל מדחת יוסף ממג"ב נפצע. במשך שעות הוא שכב סמוך לקבר ודימם, כאשר הרמטכ"ל דאז, שאול מופז, עמד כמה מאות מטרים ממנו בהר גריזים וסרב לתחנונים ברשת הקשר להכניס כוח צה"ל לחלץ אותו. מופז התעקש להמתין לג'יבריל רג'וב וזה לא מיהר להגיע. מדחת יוסף דימם עד מוות. ועדת חוץ ובטחון של הכנסת שבדקה את הארוע החליטה "מה שנעשה בקבר יוסף באותם ימים – היה מחדל וכישלון". סביר להניח שאם אותה ועדה תבדוק את ארועי התקופה האחרונה בקבר יוסף היא תגיע לאותה מסקנה.


בעקבות פרשת מדחת יוסף החליט מופז לנטוש את קבר יוסף. הפלשתינאים נכנסו למתחם הקבר וערכו בו פוגרום. הם ניתצו את כל מה שניתן היה, כולל המצבה, וחיללו במכוון את הקבר. להשלמת המלאכה הם גם שרפו את כל המתחם. כאשר הרשות הפלשתינאית קיבלה מחאות מכל העולם על חילול הקבר, היא הורתה לנקותו ולצבוע אותו בירוק עז – עדות עם ועולם לשליטת הערבים בקבר הקדוש ליהודים.


במבצע חומת מגן נכנס צה"ל לשכם לבער את קיני המחבלים. מאז ועד היום מקיים צה"ל סיורים יומיים בשכם וסביבותיה, על מנת לאתר מעבדות נפץ, לעצור מחבלים ולמנוע פיגועים. יומיים קודם לארוע יצא משכם מחבל מתאבד עם שני משלחיו שהתחרט ונעצר. המשלחת שלו, אם ל - 7 ילדים, נעצרה במחנה בלאטה.


עם כניסת צה"ל לשכם פנו אל מח"ט שומרון תלמידי ישיבת "עוד יוסף חי" (שעברה אל קראוון בסמוך למשרדו) ורבים אחרים, בבקשה לחזור אל קבר יוסף. בינתיים חזרו לשם הפלשתינאים, חיללו אותו באופן מחליא במיוחד והעלו אותו באש שנית. לאחר נסיונות עקשניים רבים של כניסה ללא אבטחה, המליצו המח"ט ומפקד האוגדה לשר הבטחון שאול מופז, בביקורו באזור, לפתוח את קבר יוסף, לשקמו ולארגן לשם הסעות מאורגנות באוטובוס ממוגן ירי. מופז סרב ועדיין מסרב לכך בעקשנות. משקעי העבר לא נותנים לו להחזיר את היהודים לקבר יוסף. בקשות חוזרות ונשנות נענו כחריגים, וכך בסוכות אורגן אוטובוס ממוגן עם אבטחה שנכנס לילה אחד למספר שעות לקבר יוסף.


מח"ט שומרון ידע כי רבים, ובמיוחד חסידי ברסלב, מסתננים מידי שבוע פעמים רבות לקבר, מקיימים תפילות ועוזבים בשקט. כך היה גם ביום ששי לפנות בוקר. ואולם אז המתין להם מחבל שירה עליהם ופצע ארבעה מהם.


כאשר דיווחו כתבי קול ישראל על הפיגוע, הם השמיצו את קרבנות הארוע כ"פורעי חוק וסדר". אף מילה רעה על המחבלים ומשלחם – ערפאת. למרות שהכתבים ידעו כי מפקדי צה"ל המליצו על ארגון כניסות מסודרות למתחם הקבר ונידחו על ידי מופז, הם השמיטו את המידע במכוון, וגם לא העלו איש להגיב על ההשמצות הפרועות. גם אלה שפנו אליהם בבקשה להגיב על ההשמצות הפרועות נדחו על ידם. יש בכך לא רק עבירה אתית, אלא עבירה על החוק ממש, משום שזכות הנפגע לתגובה מעוגנת בכללי רשות השידור אשר פורסמו בקובץ התקנות של מדינת ישראל. יש "פורעי חוק" ויש העומדים מעל החוק.


כתבי קול ישראל והקצינים שרואיינו במשך היום גם השמיטו את מה שידוע להם ולכל חייל במחסומים ביש"ע: צו האלוף האוסר על אזרחי ישראל להיכנס לאזורי איי מופר מידי יום ביומו ביודעין ובאישור צה"ל, המתיר למאות ערביי ישראל להיכנס לחברון, לבית לחם, לרמאללה ולשכם ולהוציא משם סחורות לתוך הקו הירוק, ללא כל בדיקה משמעותית. "יש לעזור לכלכלה פלשתינאית" אומרים קצינים בכירים שהם נשאלים מדוע צו האלוף מופר באופן מאורגן גורף ומסוכן כל כך, "גם אם יוחדרו כמה חגורות נפץ, אנו מוכנים לקחת את הסיכון".


כשהורה ניצב שחר איילון, מפקד מחוז ש"י במשטרה, לאחר סבב הראיונות באמצעי התקשורת, לעצור את חסידי ברסלב עד תום ההליכים, הוא גם רצה שנשכח שיוסי ביילין, אורי אבנרי ואנשי "שלום עכשיו" נכנסים לרמאללה מידי שבוע כדי לחלות את פני הראיס בידיעת המשטרה. התקשורת והמשטרה גם לא מתערבים, קל וחומר לא עוצרים את מאות פעילי שמאל שנכנסים לשטחי איי "לעזור לפלשתינאים המסכנים" מידי שבוע, למרות עשרות תלונות שהמשטרה קיבלה בנושא.

יש פורעי חוק ויש אלה שמעל לחוק. תלוי לאיזה צד של פוליטיקה אתה משתייך.

הימין הקיצוני
ביום א יוגש כתב אישום נגד 8 ברסלבים-קבר יוסף
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5244&omm=70&viewmode=

השמאל הקיצוני
@ ימות המשיח הגיעו: המשטרה פתחה בחקירה נ' אבנרי
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5514&forum=gil



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   20:29   23.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  74. יוסי בן ברוך זוכה ושוחרר !!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
יוסי בן ברוך זוכה ושוחרר
19:28, 23 דצמבר 2003 / כ"ח בכסלו תשס"ד

יוסי בן ברוך מעצורי פרשת בת עין, יצא זכאי במשפטו. כך נפסק בצהרים בבית המשפט המחוזי בירושלים. בן ברוך שוחרר מן המעצר שבו הוחזק שנה ושמונה חודשים. הוא הודיע כי בכוונתו להגיש תביעת נזיקין בגין העוול שנגרם לו בעצם מאסרו.

יוסי בן ברוך מעצורי פרשת בת עין, יצא זכאי במשפטו. כך נפסק בצהרים בבית המשפט המחוזי בירושלים. בן ברוך שוחרר מן המעצר שבו הוחזק שנה ושמונה חודשים. הוא הודיע כי בכוונתו להגיש תביעת נזיקין בגין העוול שנגרם לו בעצם מאסרו. לאחר שיחרורו, נסע בן ברוך עם אשתו לביתו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו ושם חגג את זיכויו.

בן-ברוך הכחיש מכל וכל את החשדות נגדו, לפיהן התכוון לפוצץ עם חבריו, עגלת תופת בפתח בית ספר ערבי בירושלים.

פרקליטו של בן ברוך, עו"ד ציון עמיר אמר לפני כחודש בשלב סיכום הדיונים, כי "חומר הראיות נגדו נשען על כרעי תרנגולת, וכי כל העדויות שהושמעו במהלך המשפט בעניינו רק חיזקו את קו ההגנה".

עוד אמר ע"וד עמיר כי השב"כ והפרקליטות עשו חצי מלאכה, וביקר אותם על כך בחריפות. לדברי עמיר שתיקתו של בן ברוך בחקירתו בשב"כ עזרה לזיכויו, כיון שאם היה מדבר יכלו להוציא ממנו הודאות בדברים שהוא לא עשה.

כתבנו מדווח כי לאחר שהשוטרים הוציאו את בן ברוך מבית המשפט הגיעו שוטרים רכובים על סוסים ופיזרו בכוח את בני משפחתו שהמתינו בחוץ.

פרסום ראשון:15:34, 23 דצמבר '03
עדכון האחרון:19:28, 23 דצמבר '03
http://www.a7.org/news.php?id=67828


האסיר הלאומי יוסי בן ברוך זוכה מכל אשמה



לפני כשעתיים סתם בית המשפט המחוזי בירושלים את הגולל על הפרשה העגומה של שרותי הבטחון שהחזיקו במשך יותר משנה וחצי את יוסי בן ברוך באשמת השתייכות למחתרת בת עין, בלי שום ראיות.
כאמור, יוסי בן ברוך זוכה היום בבית המשפט ואמור להשתחרר עוד היום.

עורך דינו, ציון אמיר, כבר הביע נכונות לתבוע פיצוי הולם מרשויות המדינה על שלילת החופש מאזרח בלי סיבה נראת לעין חוץ מדעותיו, מקום מגוריו ומראהו החיצוני.
http://news.kahane.info/index.php?subaction=showfull&id=1072187001


18. ס.השר הרב יצחק לוי ילווה את ה''חתן'' העצור.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5162&omm=18&viewmode=threaded
21. מזל טוב!!! בן ברוך יצא ל 3 שעות לחתונתו!!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5162&omm=21&viewmode=threaded



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   20:37   23.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  75. הכרעת הדין...............  
בתגובה להודעה מספר 74
 

http://rotter.net/User_files/forum/3fe85d975325e77b.zip

מדינת ישראלע"י ב"כ עו"ד אירית באומהורן בעניין:

המאשימה מפרקליטות מחוז ירושלים
- נ ג ד -
יוסף (בן נחמיה) בן ברוך
הנאשם ציון אמיר ע"י ב"כ עו"ד

הכרעת-דין

השופט יהונתן עדיאל:

כתב האישום
1. בכתב האישום מיוחסות לנאשם שלפנינו (להלן: בן ברוך, או הנאשם) העבירות הבאות: ניסיון לרצח, עבירה בניגוד לסעיף 305(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977; עבירות נשק, בניגוד לסעיף 144(ב) לחוק העונשין ושתי עבירות גניבה, בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין.

על-פי הנטען בכתב האישום, בליל ה-29 לאפריל 2002, נתפסו שלומי דביר וירדן מורג (להלן: שלומי וירדן) בעת שהם מניחים עגלת תופת ליד בית ספר לבנות בשכונת א-טור במזרח ירושלים. עגלת התופת הכילה מטען חבלה, בלוני גז וסולר מעורב בדלק, ברגים ומנגנון השהייה שהיה מכוון לשעת בוקר סואנת. כתב האישום מייחס לנאשם השתתפות בתכנון הפיגוע והכנתו כדלקמן: הנאשם הגה את הרעיון לבצע פיגוע באמצעות עגלה נגררת, הציע את המקום לביצוע הפיגוע וערך, יחד עם אחרים, סיורים מקדימים במקום היעד. במסגרת פעולות ההכנה לפיגוע, הנאשם גנב מתושב ערבי עגלה נגררת, אשר לא התאימה לצורכי הקושרים, ובנוסף הוא גנב לשם כך, עגלה נגררת (שהייתה מוצבת בשכונת אברהם אבינו בחברון), המשמשת לחילוץ והצלה, על ציודה. העגלה האחרונה היא ששימשה בסופו של דבר לניסיון הפיגוע. עוד נטען, כי הנאשם ביצע חיתוך בעגלה ורופף את הברגים האוחזים בדופן העגלה, במטרה להקטין את התנגדות מבנה העגלה לגל ההדף ולהפנות את הגל שיווצר לכיוון המיועד. הנאשם, על-פי כתב האישום, אף סיפק את חומר הנפץ ששימש למטען (שתי לבני חבלה שהכילו חומר נפץ מרסק מסוג T.N.T במשקל 250 גרם כל אחת), וכן את הפתיל הרועם המכיל חומר נפץ, את הנפץ החשמלי ואת השעון ששימש כמנגנון השהייה. הנאשם באמצעות אחר דאג לבצע מראש את החיבורים הדרושים בין מרכיבי המטען השונים וסיפק שקית ניילון ובה כ-3.5 ק"ג של ברגים להגברת הרסס.

לצורך הכנת המטען רכשו שלומי ועופר גמליאל (להלן: עופר) בנזין וסולר למילוי המיכלים שנמצאו בעגלה וירדן יחד עם שלומי רכשו בלוני גז ששימשו אף הם להכנת העגלה. על-פי התכנון המקורי, הפיגוע היה אמור להתבצע ב-24 באפריל. אולם שלומי, ירדן ועופר (להלן: הקושרים) החליטו לדחותו למועד אחר והודיעו על כך לנאשם.

בליל האירוע העמיסו שלומי וירדן, בבת-עין, את מיכלי הדלק ובלוני הגז, יחד עם שקית הברגים על העגלה, אטמו את החתך שבוצע קודם לכן בעגלה וצבעו אותה בתרסיס בצבע כסוף כדי שהעגלה לא תעורר חשדם של עוברים ושבים. בסמוך למועד היציאה, הודיע עופר כי אין בכוונתו להצטרף לקושרים והנחה אותם כיצד לבצע את החיבורים האחרונים במטען, אשר הוסתר במחסן בירושלים. שלומי וירדן קיבלו מעופר הסברים על מקום הימצאותו של המטען ועל אופן הרכבתו הסופית ויצאו לדרכם. בהגיעם למחסן עליו הצביע עופר (מחסן הנמצא בבית בו גרים הוריו), ביצעו השניים את החיבורים האחרונים במטען, הצמידוהו למיכלי הגז והדלק ולשקית הברגים שהיו בעגלה ויצאו למקום המיועד לפיגוע. השניים הגיעו ליעדם, הציבו את עגלת התופת, כיוונו את מנגנון ההשהיה, נעלו את העגלה וחתכו את צמיגיה. לאחר ביצוע פעולות אלה נעצרו השניים על-ידי ניידת משטרה שערכה סיור במקום. המטען פורק על-ידי חבלן משטרתי. אולם, אילמלא פורק, היה בכוחו של המטען, לגרום למותם של רבים.

תשובת הנאשם לאישום
2. בתשובה לכתב האישום שניתנה בישיבה מיום ה-3 לדצמבר 2002, כפר הנאשם, באמצעות בא כוחו, בכל העובדות המתייחסות לו כפירה מוחלטת, וכן כפר, מחוסר ידיעה, בכל העובדות המתייחסות למעורבים האחרים.

בהמשך, בישיבה מיום ה-30 לאוקטובר 2003, הודה בא כוח הנאשם בהנחת המטען על-ידי שלושת הקושרים ובכך שמטען זה היה עשוי להתפוצץ ולגרום למוות. ב"כ הנאשם אף הודיע: "אני לא אחלוק על קביעות של ההרכב האחר בנושאים האלה. אני הולך להתמודד ... עם שאלה אחת ויחידה, האם שלומי הוא בסיס טוב להרשיע" (עמ' 269).

בדברו על "קביעות ההרכב האחר בנושאים אלה", שעליהן אינו חולק, כיוון ב"כ הנאשם להכרעת הדין שניתנה בבית משפט זה (על-ידי הרכב אחר) ביום 17.9.03 בתיק פלילי 5034/02, לפיה הורשעו שלומי ירדן ועופר בניסיון לרצח ובעבירות נשק, הן אותן העבירות המיוחסות לנאשם שלפנינו ובקשר לאותה פרשה. בהקשר זה נציין, כי לאור העובדה ששלומי, ירדן ועופר היו עדי תביעה מרכזיים במשפט הנוכחי, התאפשרה העדתם בתיק זה רק לאחר סיום משפטם (ביום 30.9.03). עקב כך התעכבה שמיעתו של המשפט הנוכחי עת ארוכה, כאשר הנאשם נתון כל אותה עת במעצר, תוצאה שיש להצטער עליה, במיוחד לאור זיכויו של הנאשם על-פי הכרעת דין זו.

בהמשך נתייחס לחומר הראיות שהוגש על-ידי הצדדים.


ראיות התביעה

שלומי דביר
3. העד המרכזי מטעם התביעה בענייננו הנו שלומי דביר, אשר הורשע כאמור בגין חלקו בפרשת הנחת עגלת התופת. עדותו של שלומי בפנינו סתרה בנקודות מהותיות רבות את עדותו במשפטו הוא וכן את הודעותיו במשטרה ואת אמרותיו בחקירתו בשב"כ שסוכמו (וחלקן אף הוקלטו ותומללו) על-ידי החוקרים. אמרות אלה נתקבלו כראיה במשפט זה בהתאם לסעיף 10א לפקודת הראיות , תשל"א-1971 ללא התנגדות הסניגור.

שלומי דביר – הודעות בשב"כ ובמשטרה
4. גרסתו של שלומי בחקירותיו בפני חוקרי השב"כ והמשטרה עברה התפתחויות ושינויים רבים. עיקרה (מעין נוסח משולב) של הגרסה הוא כדלקמן:

שלומי הודה בכך שנטל חלק בהכנת עגלת התופת ובהצבתה במקום האירוע יחד עם ירדן. עם זאת, בכל הודעותיו, ייחס שלומי את הספקת חומרי הנפץ ששימשו להכנת המטען ואת הרכבת המטען לאחר או לאחרים. הוא הדבר בהשגת העגלה ששימשה לביצוע ניסיון הפיגוע, מעשה שבוצע, לגרסתו, אף הוא על-ידי אחרים.

על-פי גרסתו של שלומי, בתחילת חודש מרץ 2002 או בסמוך לכך (לאחר פורים או בסביבות חג הפסח), לאחר הפיגועים שהתרחשו אותה עת, הוא פגש בבת-עין את עופר ושוחח אתו על האפשרות לבצע פיגוע. עופר, שהיה חבלן בצבא, אמר לו, שניתן להרכיב מטען באמצעות חבית דלק שאליה מוצמדת לבנת חבלה, אך ציין שאינו יודע היכן ניתן להשיג לבנת חבלה. עופר אמר, שהוא יבדוק אצל חבר כיצד ניתן להשיג לבני חבלה. לאחר מספר ימים הוא הודיע, כי לא הצליח להשיג לבני חבלה, אך שמע שלירדן מורג יש לבנים כאלה.

בעקבות כך פנה שלומי לירדן, בידיעתו של עופר, ושאל אותו אם יש לו לבני חבלה.

לגבי תגובתו של ירדן, העלה שלומי בחקירתו שתי גרסאות. על-פי הגרסה האחת, ירדן השיב בחיוב ואף סיפק לשלומי שתי לבני חבלה, תוך שהוא מתנה, כי שלומי לא יגלה לעופר את מקור הלבנים.

הגרסה האחרת של שלומי הייתה, שירדן לא נתן לשלומי תשובה ברורה ואמר לו שאם רוצים חומר נפץ, יש להוציא מוקשים מהאדמה ברמת הגולן. על-פי גרסה זו, לאחר שלא קיבל תשובה חיובית מירדן, שוחח על כך שלומי עם הנאשם, וזה אמר שהוא חושב שיש לו ממי להביא לבני חבלה. ואכן, כעבור יום או יומיים הביא בן ברוך לשלומי לבנת חבלה ונפץ. שלומי החזיק את החנ"מ ברשותו זמן קצר (פחות מיממה) ואחר-כך העבירו לעופר, שהחביא אותו בנגרייה שלו בבת-עין.

למעשה, גם לפי גרסה זו של שלומי, המייחסת את הספקת לבני החבלה לבן ברוך, המקור הראשוני של אותן לבנים היה ירדן. זאת, על-ידי ביצוע עסקה סיבובית, בה העביר ירדן מלכתחילה את לבני החבלה לנועם פדרמן, וזה העבירן לבן ברוך שמסר אותן לשלומי. לשלומי נודע על כך, לדבריו, לאחר שירדן סיפר לו כי העביר לפדרמן, על-פי בקשתו של האחרון, שתי לבני חבלה ונפץ, וכי הוא ופדרמן סיכמו ביניהם שמי שילשין על האחר, יקבל מהאחר כדור בראש. לדברי שלומי, הוא שמע את סיפור האיום ההדדי גם מבן ברוך, שאף הוא סיפר, שזה שסיפק לו את הלבנים סיפר על איום הדדי זהה בינו לבין מקור הלבנים.

עם זאת, לדברי שלומי, בן ברוך לא ידע שמקור לבני החבלה היה ירדן, והוא גם לא סיפר לשלומי מי סיפק לו את חומר הנפץ ששימש להרכבת המטען.
שבועיים אחר-כך לקח שלומי את לבנת החבלה שאותה קיבל קודם לכן מבן ברוך (ומסרה לעופר), והחזירה לבן ברוך, על-פי בקשתו של האחרון, לצורך הרכבת המטען. את המטען הרכיב, לדברי בן ברוך (באוזניו של שלומי), חבר של בן ברוך שקרא על כך בספר על הלח"י.

מספר ימים לפני מועד הנחת עגלת התופת, הביא בן ברוך את המטען לשלומי בתוך תיק שחור. המטען כלל שתי לבני חבלה, פתיל רועם, נפץ ושעון קיר. התיק ובו המטען היה מונח משך כיום וחצי בביתו של שלומי, ואז שלומי העביר אותו לעופר. האחרון, משראה את המטען, אמר שהדבר מסוכן והפריד את הנפץ מלבני החבלה.

לאחר מכן, העביר עופר את המטען לדירת מחסן בבית הוריו ברחוב החשמונאים בירושלים, שם הוא היה מונח עד לביצוע ניסיון הפיגוע.

תרומתו של בן ברוך לניסיון הפיגוע, לא הצטמצמה, על-פי גרסתו של שלומי בהודעותיו, לאספקת חומרי הנפץ והמטען המורכב בלבד. בן ברוך גם השיג את העגלה ששימשה כעגלת התופת. לדבריו, כשבוע לאחר שבן ברוך העלה באוזניו את הרעיון לבצע את הפיגוע באמצעות עגלה נגררת בה יונח מטען חבלה, הוא אמר כי ראה עגלה בבית של ערבי, וכי ישתדל להביאה. עוד באותו לילה הביא בן ברוך את העגלה לבת-עין והניחה ליד הנגרייה של עופר. אולם, שלומי ועופר, לאחר שבדקו את העגלה, החליטו כי זו אינה מתאימה לשם ביצוע הפיגוע.
לאחר חג הפסח הודיע בן ברוך לשלומי כי מצא עגלה טובה יותר, ולאחר מספר ימים הוא הביא עגלה נוספת. לדבריו, עגלה זו לא הייתה שייכת לאדם פרטי אלא לגוף ציבורי מאזור חברון. הוא גם אמר, שהציוד שהיה על העגלה יוחזר לבעליו ואולי יימצא גם הכסף לפיצוי הבעלים.

לדברי שלומי, בן ברוך סיפר לו כי הוא גרר את שתי העגלות באמצעות רכב מסוג "איסוזו", השייך לפטי תור, תושב חוות מעון.

הודעותיו של שלומי לגבי השתלשלות הטיפול בעגלה לאחר הבאתה על-ידי בן ברוך לוקה גם היא בכפל גרסאות.

על-פי הגרסה האחת, בן ברוך הביא את העגלה לבת-עין, שם ביצע יחד עם שלומי, באמצעות ברנר ודיסק, חתך בדופן העגלה על מנת שניתן יהיה להכניס לתוכה את מיכלי הגז והדלק. לאחר ביצוע החתך, גרר שלומי את העגלה ביחד עם חבר (כנראה בן ברוך), באמצעות רכב השייך לאחר, לחניון הנמצא ליד בית המשפט העליון בירושלים.

על-פי הגרסה האחרת, בן ברוך אמר לשלומי כי יביא את העגלה בעוד יומיים שלושה לחניון בית המשפט העליון. ביום 7.4.02, נסע שלומי יחד עם עופר לחניון זה, אך לא מצא בו את העגלה. מאוחר יותר, ביום 11.4.02, נמצאה העגלה בחניון זה.

בלילה שבין ה - 23 ל - 24 לאפריל (יום שלישי שלפני הפיגוע) נסע שלומי יחד עם עופר לירושלים כדי לקחת את העגלה שהייתה מוצבת בחניון בית המשפט העליון, כשבכוונתם היה לבצע את הפיגוע באותו לילה. כשהגיעו למקום חניית העגלה הם הבחינו שהריתוכים בעגלה נפתחו והחתך בדופן העגלה מאפשר לראות את תכולתה מבחוץ. על כן הם דחו, גם על דעתו של ירדן, את ביצוע הפיגוע למועד אחר.
מספר ימים אחר-כך, במוצאי שבת ה - 27 באפריל, חזרו שלומי וירדן לחניון בית המשפט העליון בירושלים, גררו את העגלה באמצעות רכב בט"ש שהיה באחריות אביו של ירדן, לבת-עין והחנו אותה במקום מסתור.

תרומה נוספת של בן ברוך לביצוע הפיגוע, על-פי דבריו של שלומי, התבטאה בסכום של כ- 1,000 ₪ שנתן לשלומי לשם רכישת בלוני הגז. את הכסף הוא קיבל, כפי שסיפר לשלומי, מיצחק פס, אביה של שלהבת פס ז"ל, שנרצחה על-ידי מחבלים בחברון.

על-פי דבריו של שלומי, בן ברוך אף ערך במקום שנועד לביצוע הפיגוע מספר סיורים מקדימים והוא זה שהציע להציב את עגלת התופת במקום בו הוצבה. באחד הסיורים המקדימים נלווה גם שלומי לבן-ברוך.

בליל ה– 29.4.02, הטעינו ירדן ושלומי על העגלה שהייתה בבת-עין בלוני גז ומיכלי דלק וסתמו את החתך באמצעות פוליאוריתן מוקצף. לאחר מכן יצאו השניים כשהם גוררים עמם את העגלה לירושלים, לבית הוריו של עופר, שם הוטמן המטען. עופר לא נלווה אל השניים, לאחר שחזר בו מכוונתו לבצע בעצמו את הפיגוע, אך נתן להם, לפני צאתם, הנחיות כיצד יש להרכיב את המטען על העגלה. לאחר שהגיעו לבית הוריו של עופר בירושלים, חיבר ירדן, כששלומי מאיר לו בפנס, את המטען לבלוני הגז ולמיכל הדלק, והשניים ויצאו להניח את העגלה במקום שיועד לביצוע הפיגוע, שם הם נתפסו.

5. עד כאן תמצית גרסתו של שלומי, כפי שנמסרה לחוקריו בשב"כ ובמשטרה. גרסתו של שלומי נמסרה בשלבים וחלו בה התפתחויות חשובות, הן לגבי פירוט מעשי ההכנה לביצוע הפיגוע והן לגבי מעורבותו במעשה של בן ברוך. לשלבי התפתחות הגרסה ולפרטים השונים שנמסרו במהלכה, נודעת חשיבות רבה לצורך הניתוח העובדתי ולשם בחינת מהימנותה של הגרסה, מה שמחייב אותנו לפרוש בתמצית את הודעותיו השונות של העד כסדרן, כפי שייעשה בהמשך.

שלומי נעצר אור ליום ה-29 לאפריל 2002 ונחקר באינטנסיביות על-ידי השב"כ. בראשית החקירה הוא שמר על זכות השתיקה, ניסה להתעלם מהחוקרים והתפלל בקול (ת/37 א-ה). לאחר מכן, הוא היה נכון לנדב פרטים על שירותו הצבאי, על החוג החברתי שלו וכן הכחיש מעורבות בפיגועים אחרים, אך לא התייחס לאירוע במהלכו נעצר, למעט מתן הסבר לסירובו לסייע לחבלן לפרק את המטען (ת/37 ו'-ח').

ב-1 במאי הוצגה בפני שלומי עדותו של ירדן במשטרה, ממנה ניתן היה להבין כי ירדן החל לשתף פעולה עם חוקריו ומסר גרסה המתייחסת גם לחלקו של שלומי. בעקבות כך שלומי נאות לשתף פעולה באופן חלקי ולמסור פרטים אודות חלקו בהתארגנות, אך זאת בלי לחשוף מעורבים אחרים, אליהם הוא התייחס בגרסתו כ-X ו-Y. חקירה זאת הוקלטה, אך ככל הנראה לא במלואה, אלא מן הרגע בו החל שלומי למסור את גרסתו. על כן, כדי לקבל תמונה מלאה לגבי תוכן ההודעה, יש לבחון הן את הזכ"ד (ת/37ט) והן את התמליל (ת/37י) המתעדים שניהם את החקירה. יש להעיר, כי באותה תקופה הקושר הנוסף, עופר, טרם נעצר.

לדבריו של שלומי, לאחר הפיגועים בסוף חג הפסח (מלון פארק) ניגש אליו אדם מסוים, שאותו הוא כינה X, אמר לו כי הוא מעוניין לבצע מעשי תגובה לאותם פיגועים והציע לבצע פיגוע מטען. שלומי אמר שאין לו חומר נפץ, אך X אמר כי הוא יודע שיטה לביצוע פיגוע. אחרי יומיים ניגש אליו X ואמר שיש לו חבר (Y) שסחב מהצבא שתי לבני חבלה, נפץ ופתיל רועם, שבאמצעותם ניתן להכין מטען (ת/37ט, סעיפים 4-5). לטענתו של שלומי, הוא לעולם לא היה מגיע ללבנים בלעדי אותו Y. (ת/37י, עמ' 19). הלבנים הגיעו אל שלומי בשלב הראשון של ההתארגנות, מספר ימים לאחר חג הפסח של אותה שנה (ת/37י, עמ' 19, 40). בסמוך לשיחה אודות השגת לבני החבלה, X הציע לבצע את הפיגוע באמצעות עגלת תופת (ת/37ט, סעיף 8).

לדברי X, Y הציע להפעיל את המטען באמצעות שעון. שלומי טען כי אינו מכיר את Y אישית, אך לפי דברי X, הבין כי הוא מצוי בנושאים צבאיים ויודע להכין מטענים. את השעון העביר X לשלומי לאחר שהועברו לבני החבלה. בשלב זה, נראה בתמליל כי שלומי עמד לפלוט את שמו של Y לאמור:

"האמת היא שאחרי זה את השעון הוא העביר לי בטווח יותר מאוחר כבר מוכן, אחרי שהוא כבר סיפר ליר..., ל-Y שהשעה 07:30..." (ת/37י, עמ' 20, למעלה).

זמן מה לפני ניסיון הפיגוע הובאה לבית עין העגלה ששימשה להטמנת המטען. לדברי שלומי, אמר לו X כי הביא את העגלה ברכב של "חבר" (דמות שאינה מוכרת לשלומי ואין מדובר, לדבריו, ב-Y) (ת/37י, עמ' 1-2). הקושרים חששו כי העגלה תעורר את תשומת לב התושבים ולכן שלומי ו- X גררו את העגלה באמצעות הרכב של "החבר" לחניון המצוי בקרבת בית המשפט העליון (ת/37י, עמ' 10). מירושלים נגררה העגלה על-ידי ירדן חזרה לבת-עין במוצאי שבת שלפני ניסיון הפיגוע (ת/37י, עמ' 10). לטענת שלומי, הוא אינו יודע מהיכן הושגה העגלה וכיצד (ת/37י, עמ' 32).

שלומי סיפר כי הפנייה לירדן נעשתה כדי שזה יסייע בגרירת העגלה באמצעות רכב הבט"ש שנמצא בהחזקת אביו ושימש גם אותו. על רקע זה פנה שלומי לירדן כשהשניים היו בבית הכנסת בתום תפילת מעריב וירדן הסכים לסייע. אף על-פי כן, העגלה נגררה מבת-עין לחניון הסמוך לביהמ"ש העליון באמצעות רכבו של החבר ואילו רכב הביטחון (בו משתמש ירדן) שימש את הקושרים רק בשבוע האחרון שלפני ניסיון הפיגוע (ת/37י, עמ' 41). העגלה הגיעה לחניון בראשית חודש אייר (אמצע אפריל) וחנתה שם עד יום לפני ניסיון הפיגוע (ת/37י, עמ' 41).
בשלב כלשהו, ככל הנראה לפני העברת העגלה לחניון הסמוך לביהמ"ש העליון, X ביצע חתך בעגלה באמצעות ברנר ודיסק (ת/37י, עמ' 11). החיתוך בוצע בשעה 3 בלילה ולא ארך זמן רב. שלומי לא ידע מניין הביא X את הציוד ששימש לביצוע החיתוך והעלה השערה כי מקורו של הציוד אצל Y (ת/37י, עמ' 32-33).
בליל היציאה העמיסו שלומי וירדן את מיכלי הדלק והגז על העגלה וסתמו את החתך באמצעות פוליאוריתן מוקצף, אשר עליו הודבק סרט הדבקה ורוסס תרסיס בצבע כסף. באותו מעמד הם גם ניקו את העגלה כדי להימנע מהשארת טביעות אצבע (ת/37י, עמ' 16-17). השלבים האחרונים של הרכבת המטען נעשו כאשר הם עוטים על-ידיהם כפפות (ת/37י, עמ' 20).

את הבלונים ששימשו למטען קנה שלומי בערב האחרון שלפני ניסיון הפיגוע יחד עם ירדן, מאחד בשם מנצורה, תושב בת-עין (ת/37י, עמ' 2-3, 5). את חביות הדלק קנה X, כאשר חלק מהדלק נקנה בשיתופו של שלומי (ת/37י, עמ' 4-5). X קנה את הברגים, תיאר את מקום היעד והציע לקשור את העגלה לעמוד תאורה (ת/37י, עמ' 5-6). באותה הודעה סירב שלומי לספר לחוקרים איפה הוסתרו חלקי המטען לפני ניסיון הפיגוע, אך אמר כי מדובר במקום כלשהו בירושלים, לשם הובאו הלבנים קודם לכן על-ידי X (ת/37י, עמ' 7-8). X גם הסביר לשלומי כיצד לבצע את ההרכבות האחרונות במטען (ת/37י, עמ' 19). בהמשך, שינה שלומי את טעמו וטען כי X הביא את הלבנים אל ביתו (של שלומי) (ולא העבירן לירושלים), ושלומי העביר אותן למקום מסתור ש-X אינו מכיר (ת/37י, עמ' 33-34).

שלומי גם סיפר, כי Y הכין את השעון שהיה אמור להפעיל את המטען וכיוון אותו לשעה 07:30 לאחר שנודע לו מ- X כי בשעה זו יש תנועה באזור המיועד לפיגוע (ת/37י, עמ' 12). השעון יחד עם הנפץ הועברו אל שלומי בשלב מאוחר יותר, כאשר לקושרים כבר היה רעיון היכן לבצע את הפיגוע והפריטים הועברו למקום הפיגוע ממקום המסתור בו הוסתרו לבני החבלה קודם לכן (ת/37י, עמ' 34).
לפי דבריו של שלומי, בהתארגנות נשמר מידור. ירדן לא הכיר את X. X לא עודכן על מועד היציאה, כדי למנוע את חשיפתו עקב בדיקת רישום יעדי השיחות של בזק. ל-X גם לא נמסרו פרטים על מעורבותו של ירדן (ת/37, עמ' 13-14, 26). אשתו של שלומי גם היא לא הייתה מודעת לפעילותו, אף שחשה כנראה שהוא יוצא לפעילות מסוכנת (ת/37י, עמ' 29).
לפי הודעתו של שלומי, X לא היה מעורב בשלבים האחרונים של הכנת ניסיון הפיגוע והוא היה אמור להתעדכן במתרחש באמצעות הרדיו (ת/37י עמ' 13, 15).

לפני ביצוע ניסיון הפיגוע במהלכו נתפסו, תכננו הקושרים לבצע את הפיגוע במועד מוקדם יותר ואף הודיעו ל-X על המועד המתוכנן. אולם הפיגוע לא בוצע במועד זה, משום שמדובר היה בערבו של יום חמישי ושלומי וירדן לא רצו לבצע את הפיגוע ביום הקדוש למוסלמים (ת/37י עמ' 15, 36). בעקבות כך, ביקר X ביום שישי אצל שלומי כדי לברר מדוע לא בוצע הפיגוע (ת/37י עמ' 15).

מועד נוסף בו תוכנן לבצע את הפיגוע היה יום שלישי שקדם לביצוע ניסיון הפיגוע, אולם התכנון לא יצא אל הפועל גם במועד זה, לאחר שלומי וירדן הגיעו לירושלים, אך לא ידעו כיצד לסגור את החתך בעגלה (ת/37י, עמ' 35, 37-38).

כאשר נשאל שלומי לגבי מעורבותו ומעורבותם של אחרים בפיגועים נוספים הוא השיב כי X אינו טיפוס של פיגועים, הוא לא צלף גדול וספק אם הוא יודע לפרק רובה M-16 (ת/37י, עמ' 23). שלומי אפיין את X כ"בעל שתי ידיים שמאליות" (ת/37י עמ' 33).
לדברי שלומי, בשבוע האחרון לפני ניסיון הפיגוע X התייעץ, , מבלי להיכנס לפרטים, עם רב פלוני לגבי פעילותם, אך הרב אמר לו כי "השעה משחקת לגויים" והעיתוי אינו טוב לפעילות (ת/37י עמ' 23).

לגבי מימון הפעילות אמר שלומי כי תרם 500 שקלים לקניית הגז והדלק ושאר הכסף הובא על-ידי X, ככל הנראה מכיסו (ת/37י, עמ' 31-32).

בהודעה מה-2 במאי (שעת התחלה 08:45) שתועדה בזכ"ד בלבד (ת/37יב), הרחיב שלומי את גרסתו. הוא מסר כי בדברו על X התכוון לשני אנשים וכך גם לגבי Y. בינו לבין אחד ה-X הייתה קיימת היכרות בת מספר שנים. במהלך חג הפסח האחרון הוא שוחח עם אותו אדם אודות האפשרות לבצע פעולת נקם. X העלה רעיון להשתמש בבלוני גז או דלק ולהסתפק בכמות קטנה של חומר נפץ וכך להתגבר על הבעיה הכרוכה בהשגת חומרי נפץ.

זמן מה אח"כ פגש שלומי את ה-X הנוסף, שמסר כי ניתן להשיג לבנת חבלה מאדם נוסף (אחד מה-Y, הבולט שביניהם, אשר הכין את השעון).

כעבור מספר ימים הגיע אחד ה-X לביתו של שלומי, ומסר לו שקית ניילון ובתוכה: נפץ אחד, לבנת חבלה ופתיל רועם (חתיכה קטנה).

שלומי העביר את הפריטים יחד עם אחד מה-X לדירה בירושלים. X העלה רעיון להשתמש לשם ביצוע הפיגוע בעגלה נגררת. כעבור מספר ימים הוא ציין כי באפשרותו להשיג עגלה והביא את העגלה לבת-עין, בעזרת חבר שבבעלותו רכב עם וו גרירה. כששלומי ראה את העגלה, הוא הבחין בחתך בדופן העגלה ויחד עם ה-X הרחיבו את החתך בעזרת ברנר ומסור דיסק. לאחר מספר שעות עבודה העבירו השניים את העגלה לחניון בית המשפט העליון בירושלים.
במהלך השבועיים הבאים השיג אחד ה-X שתי חביות לדלק וסיפר לו על תנועה ערה של ערבים ליד בית הקברות בהר הזיתים, שם ניתן להניח את העגלה עם המטען. מספר ימים אח"כ נסע שלומי עם אחד ה-X לבצע סיור במקום שנבחר להנחת המטען. השניים הגיעו לשכונת א-טור והבחינו בעמוד שליד אחד ממפרצי החניה, אליו ניתן להצמיד את העגלה והמטען. אחד ה-X גם קנה ברגים.

בסביבות חצות, אור ליום ה-24 לאפריל, נסע שלומי עם אחד ה-X לחניון בית המשפט העליון, כשברכב שתי חביות דלק. בחניון פגשו השניים בירדן והשלושה ניגשו לעגלה כדי להכין את המטען. הקושרים (לא ברור מתוך הזכ"ד אם שלומי מכוון לעצמו ולירדן בלבד או גם ל-X) הבחינו שהפתח רחב והריתוכים השתחררו. מאחר וטרם השיגו את בלוני הגז, הם החליטו לדחות את הטמנת המטען.

כעבור מספר ימים, במוצ"ש, נסעו שלומי וירדן לירושלים, גררו את העגלה לבת-עין, שם סגרו את החתך בפוליאורתן והעמיסו עליה את מיכלי הבנזין ובלוני הגז. השניים הלכו לביתו של אחד ה-X וביקשו שיצטרף לפיגוע, אך זה סירב. לטענתו, מאחר והתייעץ עם רב שאמר שהשעה אינה כשרה. על כן יצאו שלומי וירדן לירושלים לבדם, חיברו את המטען בדירת מסתור וניסו להטמינו במקום בו נתפסו.

מאוחר יותר באותו יום, הציגו החוקרים לשלומי תצלום אוויר של בת-עין, הצביעו על נגריה השייכת לאדם הקשור להתארגנות ודרשו ממנו למסור את שמו של אותו אדם. שלומי סירב (ת/37יג).

בלילה שבין 2 ל-3 במאי, בחקירה שבה התלונן על עייפות ושתועדה בזכ"ד (ת/37טז), מסר שלומי כי X הנו מבת-עין ובבעלותו נגריה ביישוב. משהוצגה לפניו תמונה של אדם (ככל הנראה של עופר), סירב שלומי לומר את שמו, אך אישר כי יתכן שזה אחד מה-X ואף סיפר כי הוא עובד בנגריה.
למחרת היום שינה שלומי מעט את גרסתו ואף רשם חלקים ממנה בכתב ידו (ת/37יד). לדבריו, Y1 הביא שתי לבני חבלה ואילו Y2 הביא את הפתיל הרועם והכין את השעון. באותה חקירה שלומי פלט את שמו של עופר (לאחר שהוצגה בפניו תמונתו) ובמענה לשאלת החוקרים השיב, כי עופר לא התלהב מצירופו של ירדן להתארגנות משום שהוא "בולט מדי" בהתנהגותו.

בבוקר ה-3 במאי נלקח שלומי להארכת מעצרו. בהיותו בבית המשפט מוקף שוטרים הוא זרק לעבר אשתו (כגרסתו אז) ספר משניות. במסכת פרה שבספר המשניות, אותה למד לדבריו טרם צאתו לניסיון הפיגוע, הוצפן מסר בדרך של הדגשת אותיות. האותיות המודגשות מצטרפות יחדיו למשפט הבא: "נתתי הודאה הם רוצים שמות של תוכי וחברו לא אפגוש אותך עד שאדבר תזהירי אותם", (הספר נתפס הוגש וסומן ת/79).

בחקירתו מאותו יום שתועדה בזכ"ד (ת/37טו), אמר שלומי כי ניסה להעביר מסר לאשתו. לדבריו, אשתו מודעת לקשריו עם החבר והשניים מכנים אותו בשם הקוד "תוכי". "תוכי" לדבריו הנו X2. שלומי פירט את חלקו של "תוכי" בהתארגנות. לדבריו, הוא פגש את "תוכי" מספר ימים לאחר חג הפסח, אחרי שיחות שקיים עם עופר. השניים דיברו על אפשרות של פגיעה בערבים, תוך ש-"תוכי" מציע את רעיון השימוש בעגלת תופת. לאחר מספר ימים, "תוכי" הביא עגלה כלשהי והניחה ליד הנגרייה של עופר. אולם שלומי ועופר מצאו שהעגלה אינה מתאימה למטרתם. שבוע אחר כך, הביא "תוכי" עגלה "טובה" וביצע בה חיתוך. "תוכי" הציע את א-טור כיעד אפשרי לפיגוע ופנה ל-Y2 על מנת שירכיב את השעון. Y2 שאב את ידיעותיו אודות הרכבת שעונים במטעני נפץ מספר מסוים.

באותה חקירה מסר שלומי כי Y2 הוא ירדן. לדבריו עופר מסר לו כי להערכתו לירדן יש לבני חבלה, אך התלבט אם לצרפו לפעילות. בעקבות כך פנה שלומי לירדן ולאחר שיחה ממושכת אישר האחרון כי יש בידו לבני חבלה והסכים לספקן, ובלבד שעופר לא יידע כי הוא מקור הלבנים. שלומי טען כי אמר לעופר כי ירדן סירב לספק חומר נפץ ויעץ לו לנסוע לרמת הגולן להוציא מוקשים מהאדמה, אך יש לו (לשלומי) חבר אשר יכול להשיג לבנים. בפועל היה זה ירדן אשר סיפק את לבני החבלה והנפץ.

ב-4 במאי מסר שלומי הודעה נוספת שתועדה בזכ"ד (ת/37יז).
בהודעה זו סיפר כי לאחר חג הפורים שוחח עם עופר על אפשרות של ביצוע פיגוע. עופר הציע את הרעיון של חבית דלק עם לבנת חבלה ואמר, בין היתר, כי שמע שלירדן יש לבני חבלה, אך התלבט אם יש לצרפו.
שלומי פנה לירדן וסיפר לו על תכנית הפיגוע בהשתתפותו של עופר. ירדן אמר לו כי הוא מחזיק אמל"ח וחומרי חבלה, כולל לבני חבלה, והשניים סיכמו לא לגלות לעופר את מקור הלבנים. לדברי שלומי, בשלב זה צורף ירדן להתארגנות רק כמקור הלבנים. לאחר מכן ביקש שלומי גם לעשות שימוש בתעודת הזהות של ירדן לצורכי הטעיה.

לאחר מכן העביר שלומי לעופר לבנה ונפץ בשקית ניילון וזה החביאם בנגריה. לבנה נוספת החביא שלומי לדבריו בביתו במגירה, אך אשתו ביקשה שייפטר מהלבנה.

לאחר מספר ימים הגיע לביתו "תוכי". שלומי סיפר לתוכי על תכניותיו עם עופר לפגוע בערבים. תוכי אמר שניתן לסמוך על עופר, אך השניים סיכמו למדר את עופר מקיומו של תוכי. תוכי פסל את הרעיון של שימוש במכונית תופת והציע לעשות שימוש בעגלה נגררת. כעבור יומיים הגיע תוכי לביתו של שלומי ומסר כי ראה עגלה נגררת בחצר בית של ערבי וידאג להביאה לנגרייה של עופר, וכך עשה. שלומי בחן את העגלה יחד עם עופר והשניים הגיעו למסקנה שהיא אינה מתאימה למטרתם.

אגב כך ציין שלומי כי בן ברוך הגיע אליו הביתה, תוך שהוא פולט, לכאורה בלא משים, את השם "בן ברוך". לדבריו, "תוכי" הנו בן ברוך, והכינוי "תוכי" מקורו בשיחה שניהלו השניים, בה אמר בן ברוך כי אם ייעצר ישנה משניות.
ב-5 במאי נתן שלומי הודעה נוספת שתועדה בזכ"ד (ת/37יט), בה מסר את הדברים הבאים:

ב- 7.4.02 הוא יצא יחד עם עופר, ברכבו של האחרון, לסיור בא-טור. השניים הגיעו להר הזיתים ומשם נסעו לחניון בית המשפט העליון, אך לא מצאו את העגלה. ביום ה' 11.4.02 שלומי היה בירושלים ואז הוא הבחין בעגלה, בה נחרץ פס לכל אורכה, בחניון בית המשפט העליון.
בראשית השבוע שלאחר מכן קנה עופר דלק. חלק מהדלק נקנה יחד עם שלומי, שהעביר למימון הקנייה 500 ₪. חלק מהכסף לא היה כספו שלו. כעבור יום-יומיים, בתיאום עם עופר, פנה שלומי לירדן ובדק עמו אפשרות לעשות שימוש ברכב הבטחון של היישוב כדי לגרור את העגלה. ירדן השיב בחיוב והסכים להצטרף לביצוע הפיגוע.

במוצאי יום העצמאות ניסה שלומי לרכוש בלוני גז ממנצורה, אך זה סירב. בשל חששו כי מנצורה חושד בו, ביקש שלומי מירדן לקנות את שני בלוני הגז. באותה תקופה שלומי קיבל "ממישהו" 900 ₪ כדי לרכוש בלוני גז. לאחר יום העצמאות הוא קיבל "ממישהו" תיק יד שחור ובו שעון מורכב, פתיל רועם ולבני חבלה. את התיק העביר לעופר שהיה בנגרייה.

באותו יום חזר שלומי על גרסתו בהודעה במשטרה מהשעה 15:20 (ת/37כ). בהודעתו סיפר שלומי כי הקשר עם עופר בנושא הפיגוע החל ב-1 במרץ ובאותו מועד סיפר לו עופר על שמועות לפיהן לירדן יש אמל"ח. שלומי פנה לירדן וזה הסכים לספק לו חומרי חבלה, בתנאי שעופר לא יידע מה מקורם. ירדן נתן לשלומי שתי לבנים, נפץ ופתיל רועם. כמוסכם, שלומי הסתיר מעופר את מקור האמל"ח ואמר כי התברר שלירדן אין כלום. לבנה אחת מאלה שקיבל הוא הביא לעופר יחד עם נפץ ולבנה אחרת החביא בביתו. באותה תקופה הם התלבטו לגבי דרך אפשרית לביצוע הפיגוע. בסביבות ה-14 למרץ פגש שלומי חבר, שאת שמו אינו מוכן לחשוף, ושיתפו בלבטיו. שלומי חזר על סיפור גניבת העגלות והתצפית ואמר שב - 12 באפריל הביא החבר כ-1,000 ₪ למימון הפיגוע, והעלה אפשרות של קניית בלוני גז. למחרת, שלומי העביר לעופר כסף למימון הדלק ויום אח"כ הם קנו את הדלק. רוב הכסף ששימש לקניית הדלק היה כספו של שלומי.

לפני יום העצמאות סיפר חברו של שלומי שיש לו חבר שקרא בספר על הלח"י כיצד להכין מטען ושלומי העביר לו לצורך זה לבני חבלה ונפץ. לאחר יום העצמאות הביא החבר לשלומי את המטען שהיה מורכב משתי לבני חבלה, פתיל רועם, בטרייה של מכשיר קשר, נפץ ושעון. שלומי העביר את המטען לנגריה של עופר. משעופר ראה את המטען הוא הפטיר כי חובבן הרכיב אותו והפריד מייד את הנפץ מהלבנים. לאחר מכן, במועד בלתי ידוע, העביר עופר את המטען לדירת מחסן בירושלים.

שלומי סיפר כי נפגש עם החבר בבת-עין, גם בביתו (של שלומי), אך לא היה מוכן לומר אם עופר וירדן מכירים את החבר. לדברי שלומי, חברו של החבר, אשר הכין את המטען, ניסה להכינו בשיטה מסוימת, אך לא הצליח ואז הוא הכין אותו בשיטה אחרת. במהלך ההכנה הוא שרף כ-20 נורות. מכאן הסיק שלומי כי אותו חבר (של חברו) אינו מומחה בהכנת מטענים ולא היה מעורב מהכנת מטענים נוספים.

באותה הודעה חזר שלומי גם על סיפור הפגישה בין שלושת הקושרים בחניון בית המשפט העליון בליל ה-24 באפריל, סיפר על קניית הבלונים ועל היציאה לניסיון הפיגוע בליל ה-29 באפריל.

על השאלה מדוע מכונה החבר "תוכי", השיב שלומי כי מקורו של כינוי בדברים שאמר אותו חבר, לפיהם בחקירה הוא יחזור על משניות כמו תוכי. לדברי שלומי ירדן ועופר ידעו על מעורבותו של אותו חבר. אולם, כפי שפיזר ערפל (בפני עופר) לגבי מעורבותו של ירדן, כך הוא גם מסר פרטים לא מדויקים ומטעים על מעורבותו של אותו חבר. "תוכי" ידע לדבריו על מעורבותו של עופר ושלומי גם פלט לפניו את שמו של ירדן, אולם "תוכי" לא ידע כי ירדן הוא מקור הלבנים.

לדבריו של שלומי, הוא ביקש להעביר את המסר לאשתו כדי להכשיר את הקרקע לאפשרות כי ימסור את שמו של "תוכי" לחוקרים. לטענתו, אשתו מכירה את "תוכי". שלומי טען כי אינו מכיר את חברו של "תוכי" וכי התכוון שאשתו תעביר את המסר ל-"תוכי" והוא "כבר יידע מה לעשות".

בערבו של אותו יום מסר שלומי הודעה ארוכה ומפורטת על חלקו של בן ברוך בהתארגנות. ההודעה נרשמה בזכ"ד (ת/37כא). באותה הודעה אמר שלומי כי היה מוכן לקחת על עצמו את פעילותו של בן ברוך, אך מטרידה אותו האפשרות כי ייטול על עצמו גם את גניבת העגלה שערכה כ- 150 אלף ש"ח. בהודעתו סיפר שלומי כי בן ברוך הציע את רעיון עגלת התופת, גנב את שתי העגלות, שאחת מהן שימשה לבסוף להטמנת המטען, ביצע כשלוש תצפיות במקום, אחת מהן יחד עם שלומי, יצר קשר עם חבר שהכין את השעון עבור המטען, הביא את המימון לדלק ולגז ואף רכש את הברגים שהונחו במטען. בן ברוך היה מודע למעורבות של עופר בהתארגנות, אך לא היה מודע לכך שירדן הוא מקור האמל"ח. החוקרים דרשו משלומי כי ימסור את שמו המלא של "תוכי", אך שלומי ביקש שיתנו לו רמז כלשהו לפיו הם יודעים במי מדובר, כגון שיאמרו אם "תוכי" הוא רווק או נשוי. לאחר זמן מה כתב שלומי על לוח מחיק את השם בן ברוך ומייד מחקו. לאחר מכן הרחיב שלומי לגבי מעורבות של בן ברוך בפרשה.

שלומי מסר כי שוחח עם בן ברוך על אפשרות לבצע פיגוע לאחר שבן ברוך ביטל את אירוסיו, אירוסין שנקשרו בעקבות שידוך שסודר על-ידי שלומי. שלומי סיפר לבן ברוך שלעופר יש רקע בחבלה ובן ברוך השיב כי עופר הנו בחור טוב שניתן לסמוך עליו. זאת בעקבות התעקשותו של עופר שלא להכניס ערבים ליישוב, עמדה בה ראה בן ברוך משום נקודה לזכותו.

בסביבות ה-14 במרץ פגש שלומי את בן ברוך ברחוב בקריית ארבע וזה הציע את רעיון עגלת התופת. כעבור כשבוע הביא בן ברוך עגלה שלא התאימה לצורכי הקושרים. לאחר הפסח הוא הביא עגלה נוספת לחניון של בית המשפט העליון שהיא ששימשה לביצוע הפיגוע.

בעניין התצפיות סיפר שלומי כי בן ברוך ביצע את התצפית הראשונה על דעת עצמו ולבדו. במועד לא ידוע לאחר חג פסח הגיע בן ברוך לביתו של שלומי בשעות הערב והשניים עשו סיור במקום היעד בסביבות השעה 23:30. לאחר החלפת השעון לשעון קיץ, ביצע בן ברוך תצפית נוספת כדי לוודא שלא חל עקב כך שינוי בשעות העומס.

עופר לא ידע כיצד להכין מטען מאולתר ועל רקע זה שוחח שלומי עם בן ברוך שאמר כי יש לו חבר שקרא כיצד להכין מטענים בספר על הלח"י. שלומי נטל מעופר את הלבנים, הנפץ והפתיל והעבירם לבן ברוך. לאחר מספר ימים הביא בן ברוך לביתו של שלומי מטען מוכן בתיק שחור. שלומי חזר על הגרסה לפיה בן ברוך השיג גם מימון לביצוע הפעילות.

לגבי זהות מרכיב המטען אמר שלומי שהוא מעריך כי מדובר באדם ששמו אורן שלמה. שלומי ציין, כי הערכה זו אינה מבוססת על-ידיעה אלא רק על דבריו של בן ברוך, אשר אמר כי לאורן שלמה יש רקע בהנדסה ויתכן ושירת בהנדסה קרבית.

באותה חקירה צייר שלומי דמויות רבות הדומות לדמויות קומיקס. בין השאר הוא צייר אדם שעל כתף ימין שלו יושב תוכי ולאדם מיוחסת אמירה: "אקנה לי תוכי ושמו יהיה בן ברוך עמו אשוחח עת איש (כולל השב"כ) לא ישמע".
בחקירתו מיום ה-6 במאי, שתועדה בזכ"ד ותומללה (ת/37כב-כג) חזר שלומי על גרסתו לגבי בן ברוך אותו כינה בשמו הפרטי "יוסי". בין היתר חזר ואמר כי נתן ליוסי שתי לבני חבלה, פתיל ונפץ וכעבור כמה ימים קיבל ממנו בחזרה מטען בתיק שחור, אותו העביר כעבור יום וחצי לערך לעופר. שלומי הוסיף כי לצורך התצפית המשותפת ולצורך הבאת המטען יוסי השתמש ברכב לבן מסוג ג'סטי. שלומי חזר על ההערכה כי את המטען הרכיב אורן שלמה דיוויס, משום שבן ברוך בן ברוך המליץ לצרפו להתארגנות ואמר כי הוא בחור לעניין ובעל רקע בחבלה (ת/37 כג, החלק הכתוב בכתב ידו של שלומי).

שלומי הוסיף, כי לאחר מסירת המטען המורכב, בן ברוך לא נטל עוד חלק בהכנת הפיגוע, וכדי להימנע משיחות טלפוניות, הם קבעו כי הוא יתעדכן מהרדיו. שלומי הביא את המטען לעופר ביום שלישי והם קבעו לנסות להניחו באותו הערב (ת/37כב, עמ' 13).

בתמליל של אותה חקירה ניתן לראות כי בתחילתה התנהל בין שלומי, לבין המכונה "עופר", חוקר השב"כ, הדיאלוג הבא, שמטרתו הייתה להוכיח לשלומי כי הכל, לרבות מעורבותו של הנאשם, כבר ידוע לשב"כ:

"ע. ... איך שאמרת לי תוכי מה השיר הראשון ששרתי לך? שרתי לך על תוכי בן ברוך.
ש. נכון
ע. סימן ש? מה המצאתי את זה? זה היה ידוע.
ש. הימרת על זה.
ע. לא, לא הימרתי על שום דבר. תראה, אנחנו פה לא מהמרים בניגוד לקזינו ולדברים אחרים. בעבודת המודיעין אתה לא יכול להמר.
ש. אתה לא יכול על סמך שיר לעצור בן אדם?
ע. אני לא עוצר בן אדם על סמך שיר, אבל אני אומר לך שהדברים היו ידועים עוד לפני כן. הרי זאת עבודת מודיעין.
ש. כן, כי רואים שהיינו בקשר טלפוני ודברים כאלה. אז אני מבין שראיתם שאני בקשר עם בן ברוך כלשהו.
ע. יפה, יפה. לא רק זה יש דברים נוספים. גם אם זה היה רק זה, אני לא הייתי שר לך את השיר. אם זה היה רק סוגייה כזאת.
ש. אולי היו גם טביעות אצבעות.
ע. יפה, יפה יפה אני אומר לך הסיפור בסה"כ גמור...".

ב-7 במאי, לאחר שתי חקירות שלא נגעו לנאשם, מסר שלומי פרטים נוספים על קשריו עם בן ברוך (ת/37כה). לדבריו הוא הכיר את בן ברוך משך כ-5 שנים והוא נמצא בקשרי ידידות קרובים גם עם שני אנשים נוספים מחוות מעון - דוד בן צבי ומתי שבו. שלומי גם מסר, כי לדבריו של בן ברוך מקור הכסף ששימש למימון הפיגוע הוא יצחק פס, אביה של שלהבת ז"ל. לאחר שחלק מהסכום שהגיע מבן ברוך נמסר לעופר למימון קניית הדלק, החזיר שלומי את שאר הכסף לבן ברוך, אך לאחר זמן, כאשר ירדן עמד על חשיבות הוספת בלוני הגז, ביקש שלומי את הכסף מבן ברוך כדי למסרו לירדן, לצורך מימון קניית בלוני הגז.

בערבו של אותו יום שלומי נחקר פעם נוספת לגבי מקור לבני החבלה ודבריו תועדו בזכ"ד (ת/37כו). על-פי הודעה זו, שלומי קיבל מירדן שתי לבנים, פתיל ונפץ. הוא חיכה לירדן מחוץ לביתו וזה הביא לו את האמל"ח בתוך שקית. החוקר אמר לשלומי כי הוא מסתיר פרטים על מקור האמל"ח. בתגובה שלומי הסכים למסור פרטים אם תוצג לו תמונה מתפתחת של בן ברוך. התמונה אכן הוצגה ושלומי סיפר כי בן ברוך העלה בפניו אפשרות להשיג אמל"ח. שלומי שאל אם הספק אמין ובן ברוך השיב כי זה אכן אדם שניתן לסמוך עליו ובכל מקרה סוכם (בין הספק לבין מקור האמל"ח), כי מי שידבר במשטרה יחוסל. לאחר מכן שלומי קיבל מירדן לבנת חבלה ונפץ והעבירה לעופר. לאחר שבועיים נטל שלומי את הלבנה והנפץ מעופר והעבירם לבן ברוך לצורך הרכבת המטען. לאחר כשבוע שלומי שוחח עם ירדן על אפשרות לגרור את העגלה באמצעות רכב ביטחון וירדן סיפר לו כי העביר שתי לבני חבלה לנועם פדרמן וסיכם עמו כי מי שיפתח את הפה יקבל כדור בראש. בתגובה, אמר שלומי לירדן כי הסיפור מוכר והוא יודע שהוא (ירדן) הנו מקור הלבנים. ירדן אישר את הדבר. אותה חקירה נמשכה כשלוש שעות ותועדה על גבי זכ"ד בן עמוד אחד. החקירה נוהלה על-ידי חוקר המכונה "עופר", אך נכח בה חלקית גם המכונה "מקס". לפרטים אלה נייחד דיון בהמשך.

בבוקר שלמחרת מסר שלומי הודעה נוספת ואף רשם חלק מהדברים בכתב ידו (ת/37כז). שלומי תיקן את שאמר ערב קודם, והסביר כי מדובר באי-הבנה שכן את אמצעי החבלה הוא לא קיבל מירדן, אלא מבן ברוך, בעוד שירדן לא הסכים לספק לו אמל"ח. שלומי גם ציין, כי בן ברוך הבהיר לו כי מקור הלבנים התנה עם האדם לו מסר את הלבנים, כי מי שידבר במשטרה יחוסל. בשלב ראשון הביא בן ברוך לשלומי לבנה ונפץ, אותם הוא מסר לעופר. לאחר כשבועיים נטל שלומי את הלבנה והנפץ ומסרן לבן ברוך לצורך הרכבת המטען. באותו שלב שלומי פנה לראשונה לירדן בהצעה להשתתף בפיגוע כשחלקו בפיגוע יסתכם בגרירת העגלה על-ידי רכב הביטחון של בת-עין. השיחה הראשונה בין השניים נערכה לאחר תפילת ערבית בבית הכנסת בערב יום העצמאות או בסמוך לכך. ירדן גילה לו באותה שיחה, כי מסר לנועם פדרמן שתי לבני חבלה נפץ ופתיל והתנה עמו כי מי שידבר במשטרה יחוסל. מששמע את הדברים, הבין שלומי, לדבריו, כי ירדן הוא מקור האמל"ח. שלומי חזר על גרסתו לפיה בן ברוך הביא סכום של כ-1000 ₪ למימון הפעילות וכי הכסף הגיע לידיו מיצחק פס, והוא סיפר על כך גם לירדן.

בהודעה במשטרה שניתנה באותו יום (ת/37כח) חזר שלומי על גרסתו והוסיף פרטים. לדבריו הוא פגש את בן ברוך בקריית ארבע בסביבות ה-14 במרץ ושיתף אותו בתכנית. שלומי סיפר כי בן ברוך הביא את לבנת החבלה וחזר על דבריו לגבי גניבת העגלה הראשונה ביצוע התצפית, הגעת העגלה השנייה ומימון הפעילות. שלומי הוסיף כי הכינוי "תוכי" היה ידוע רק לו ורק הוא השתמש בו. לדבריו, בן ברוך מכיר את עופר היכרות קלושה ואת ירדן אינו מכיר כלל. הוא גם סיפר, שבן ברוך אמר לו כי בעגלה היה ציוד ונתן לו להבין כי העגלה נגנבה מיהודי, אך התרשם כי העניין יוסדר ובעל העגלה יפוצה. לגבי מקור הלבנים חזר שלומי על הגרסה לפיה בן ברוך סיפר לו על האיום ההדדי בין מקור הלבנים למקבלן, וכאשר שמע מפיו של ירדן, על איום הדדי דומה שאירע בעת שירדן מסר את הלבנים לפדרמן, הבין כי מקורן של הלבנים בירדן.

בחקירתו מיום 9 במאי (שעת התחלה 10:20), שלומי הוסיף פרטים לגבי מעורבותו של בן ברוך (ת/37כט). לדבריו, בן ברוך התבטא כי השתמש ברכב מסוג איסוזו לגרירת העגלה השנייה. לדברי שלומי, אותם העלה גם על הכתב, האיסוזו הנ"ל שייכת לאדם בשם פטי תור, תושב חוות מעון. הוא הוסיף והסביר כי רכבו של פטי תור משמש "את כל העולם". שלומי אמר לבן ברוך כי ראה על העגלה מדבקות בעברית ובן ברוך סיפר כי העגלה שימשה גוף ציבורי באזור חברון וכי אפילו יצחק פס אמר כי המטרה מקדשת במקרה זה את גניבת העגלה.

בראשית אותה חקירה דווח על-ידי השוטר שהביא את שלומי כי האחרון רשם בסבון על קירות השירותים "אל תאמינו להם". כעולה מהזכ"ד החוקרים דרשו ממנו להפסיק להתנהג בצורה ילדותית.

בחקירה אחרת מצהרי אותו יום (ת/37ל) שלומי הרחיב את גרסתו לגבי השימוש ברכב של תור, וסיפר כי בן ברוך אמר לו כי גרר את שתי העגלות באמצעות הרכב הזה, אחת לבת-עין ואחרת לירושלים. לדבריו, בן ברוך גם אמר כי השתמש בקטר גדול כדי לפרוץ את מנעולי העגלה. בן ברוך קנה והביא, יחד עם המטען המוכן, ברגים וארבע מנעולים חדשים. שלומי גם מסר כי בן ברוך ישן בביתו בתקופה הרלוונטית פעמיים. פעם אחת לאחר הסיור הלילי בא-טור ופעם אחרת במוצאי שבת שלפני ניסיון הפיגוע. לעניין המימון אמר בן ברוך כי פס מסר לו סכום של כ-1,300 ₪.
שלומי סיפר כי העביר גם למעורבים אחרים פרטים לא נכונים אודות חברי התארגנות ופעולותיו הוא. לירדן ולעופר הוא סיפר על קשריו עם אנשים אחרים המבצעים פיגועים נגד ערבים ואילו בפני בן ברוך הוא תיאר את ירדן כאיש אמיץ וצלף הנכנס לכפרים ערביים לבדו. לירדן אמר שלומי כי הפיגוע המתוכנן מתואם עם פיגוע אחר, אותו עומדת לבצע חבורה אחרת, ועל כן יש לבצעו במועד מסוים. בחקירה בערבו של אותו יום (ת/37לא) מסר שלומי כי סיפר לעופר ולירדן על סליק בשומרון בו נמצאים חמישה כלי נשק מסוג M16 ומאג אחד. שלומי סיפר לשניים, לדבריו, גם על מעורבותו כביכול בגניבת נשק M16, והיותו מודע למבצעי ניסיון הפיגוע בצור באחר. כמו כן מסר שלומי פרטים על-פיגוע ירי ועל מעורבותו של אחד בשם ליבמן בחבורה האחרת. בחקירה נוספת באותו יום (ת/37לב) מסר שלומי כי לא שוחח עם נועם פדרמן על עניין נטילת האחריות לפיגוע, וכי אמר זאת לירדן רק כדי להרשימו.

בהודעתו במשטרה למחרת היום (ת/37לד) מסר שלומי, כי באחד הימים בשעות הבוקר נפגש עם בן ברוך בבת-עין וזה אמר לו כי גרר באמצעות הרכב של פטי תור עגלה שהייתה מונחת בחצר בית ערבי והניחה בסמוך לנגרייה של עופר. לאחר שאותה עגלה נפסלה, סיפר בן ברוך שבכוונתו לגרור באמצעות הרכב של פטי תור עגלה אחרת ולהניחה בחניון הסמוך לבית המשפט העליון. שלומי אמר כי פטי תור, בעל האיסוזו, משאיל את רכבו לכל מי שמבקש ממנו מבלי לשאול שאלות (ת/37לד, עמ' 2 שורות 10-14).

לדברי שלומי, הוא נפגש באותה תקופה עם בן ברוך פעמים רבות אך תאריכי הפגישות אינם זכורים לו. שלומי חזר גם על גרסתו לפיה בן ברוך אמר שיצחק פס נתן גיבוי לגניבת העגלה ובלבד שהציוד שעליה יוחזר לבעליו. שלומי חזר גם על הפרטים שמסר בנושא המימון, מסירת המטען, הברגים והמנעולים וכן חזר על כך שבן ברוך ישן בביתו מאז חג הפסח פעמיים. פעם בלילה בו ביצעו את התצפית, ופעם במוצאי שבת שלפני הפיגוע, כאשר בא לברר מדוע הפיגוע לא הוצא לפועל. לעניין גניבת העגלה, שלומי הוסיף, כי לפי דבריו של בן ברוך העגלה לא הייתה קשורה, אך דלתה הייתה נעולה והוא פרץ את המנעולים באמצעות קטר.

בצהרי אותו יום, בחקירת השב"כ שתועדה בזכ"ד (ת/37לה), מסר שלומי כי אשתו ידעה על השתייכותם של ירדן, עופר ובן ברוך להתארגנות והיא זו שהמציאה לבן ברוך את הכינוי "תוכי".

חקירה נוספת של שלומי קוימה בערבו של אותו יום, נמשכה עד לאחר חצות ותועדה בזכ"ד (ת/37לו) ובחלקה הגדול גם בתמליל (ת/37לז). בחקירה זו מסר שלומי פרטים נוספים אודות הקשר עם בן ברוך. לדבריו הם הכירו בקיץ 1998, כאשר הקימו את בת-עין ב'. בן ברוך שקל להצטרף ליישוב זה ואף שהה בו מספר ימים באותה תקופה הוא הכיר את עופר, כאשר השתתף בישיבת וועד בת-עין ב' (ת/37לז עמ' 1, 5). כאשר פונתה חוות מעון, בן ברוך ערק מהצבא ונכלא בשל כך בכלא צבאי. בהמשך סיפר שלומי על אירוסיו של בן ברוך לקרובת משפחתו של שלומי. לדבריו, הוא פנה לבן ברוך לראשונה בראשית חודש ניסן (אמצע חודש מרץ של אותה שנה) מבלי שהקצה לבן ברוך משימה מוגדרת, אלא רק כדי לחלוק עמו את העניין. כעבור כשבוע - שבוע וחצי, העלה בן ברוך את רעיון עגלת התופת וגנב, לדבריו באמצעות האיסוזו, עגלה מחצר ביתו של תושב ערבי. באותה עת בן ברוך הביא לבנה אחת וסיפר כי האדם שהביא לו את הלבנה אמין עד כדי כך, שאמר שאם הוא עצמו ידבר, שיהרגו אותו, וכך גם ייעשה לגבי כל מי שידבר עליו במשטרה. לבסוף, שלומי גילה כי ירדן הוא מקור הלבנים והוא הופתע מקשריו של ירדן עם נועם פדרמן. שלומי חזר על סיפור הבאת העגלה השנייה (ששימשה להטמנת המטען) לחניון הסמוך לביהמ"ש העליון וכן על מימון ההתארגנות. שלומי הוסיף כי הקושרים לא רצו להשתמש ברכב של פטי לגרירת העגלה מכיוון שברכב מותקנים אמצעי איתור מטעם חברת ביטוח, אשר יכולים לשמש גם למעקב אחרי הרכב מטעם השב"כ (ת/37לז עמ' 8).
בחקירה מיום ה-12 במאי שעה 06:05, שתועדה בזכ"ד (ת/37לח), סיפר שלומי לחוקריו כי בשיחה עם ירדן ערב יום העצמאות, ירדן אמר שהעביר לנועם פדרמן חזיזים ורימוני הלם. בחקירה מצהרי אותו יום (ת/37לט) שלומי הוסיף, כי הקושרים שוחחו על נטילת אחריות לפיגוע. עופר הביע עמדה נגד נטילת אחריות על הפיגוע, שאר הקושרים היו בעד, בייחוד ירדן, אצלו העניין הפך לאובססיה. כדי לצנן את להטו, סיפר לו שלומי כי הנושא כבר סוכם עם נועם פדרמן. באותה חקירה מסר שלומי פרטים נוספים לגבי תצפיות שבוצעו במקום היעד. התצפית הראשונה, בוצעה לדבריו, באחד הלילות שלפני חג הפסח, בשבוע שבין ה-17 ל-22 במרץ. בן ברוך הגיע ברכב לבן קטן, ככל הנראה מסוג ג'סטי, ונסע עם שלומי לא-טור, שם הם ראו את המקום המיועד להנחת המטען. לאחר מכן, ביום הראשון שבו מותר היה לאכול חמץ (ה-4 באפריל 2002), נסע שלומי עם בן ברוך בשעות הבוקר ברכב מסוג איסוזו של פטי תור למקום היעד, שם הם ראו כי התנועה במקום דלילה. ב-7 באפריל שלומי נסע לסיור נוסף עם עופר. במהלך אותו סיור, הוא הבחין במקום המיועד להנחת המטען, באיסוזו של פטי תור שבה נהג בן ברוך, כשלידו ישב אדם נוסף. הוא הפנה את שימת ליבו של עופר לבן ברוך באומרו כי זהו הבחור שהביא את העגלה. שלומי חזר גם על הגרסה, לפיה בן ברוך הציע לצרף להתארגנות את אורן שלמה דיוויס, בתור אדם שיש לו רקע בחבלה.

בהודעתו במשטרה בערבו של אותו יום (ת/37מ) שלומי חזר על פרטים שכבר מסר, תוך שינויים קלים. הוא אמר כי בשיחה עם ירדן בערב יום העצמאות התברר לו שהאחרון מסר לפדרמן לבנה ונפץ ועוד קודם לכן מסר לו גם אמצעי חבלה אחרים שהתפוצצו ברכבו של פדרמן. שלומי חזר גם על סיפור התצפיות. באותה גרסה שלומי דייק ואמר שאת הלבנה והנפץ הביא לביתו בן ברוך בסביבות ה-19 במרץ.

מאותו יום ירדה מידת שיתוף הפעולה של שלומי עם חוקריו. הוא טען כי מסר כל מה שידע וכדי לקבל מידע על מעורבים נוספים, על החוקרים לפנות לבן ברוך (ת/37מג). באותן הודעות הוא מסר פרטים גם לגבי חבריו שלדבריו אינם קשורים להתארגנות ולגבי קשריו עם אנשים ביישובו ובחוות מעון.

בהודעה מיום 13 במאי, שתועדה בזכ"ד (ת/37מה) שלומי סיפר, כי החליט לשתף את בן ברוך בהתארגנות משום שבן ברוך הוא אדם שניתן לסמוך עליו וכן משום שבאותה תקופה בן ברוך היה נתון במשבר עקב ביטול אירוסיו, אך משהצטרף להתארגנות, היה בן ברוך המעשי מבין כולם. משהטיחו בו החוקרים כי הוא מסתיר פרטים נוספים אודות ההתארגנות, הפנה אותם לבן ברוך. בהמשך, לאחר שנפגש עם עורך דינו, ירדה מידת שיתוף הפעולה, (כפי שהדבר משתקף בזכ"דים של השב"כ (ת/37מ, מו-מח, נ-סב), עוד יותר. בחקירה מה- 19 במאי ציין שלומי כי בעבר דיבר על מעורבים נוספים, להם קרא X ו-Y. היום, לדבריו, אין X ו-Y ואין לו מה להוסיף (ת/37נא). בחקירה האחרונה שתועדה בזכ"ד מיום ה-23 במאי, שעה 19:35 (ת/37סג), החוקרים שוחחו עם שלומי על הודעותיו הקודמות והוא אמר כי X ו-Y היו כיסוי לעופר ובן ברוך בן ברוך וחזר על פרטים שמסר אודות מעורבותו של בן ברוך בהתארגנות.

בערבו של ה-19 במאי בוצעה פעולת האזנה לשיחה שקוימה בין שלומי לבין בן ברוך. השיחה הוקלטה ותומללה. ההקלטה והתמליל הוגשו כראיה (ת/37מט). השניים הוכנסו לתאים סמוכים כדי שיוכלו לשוחח זה עם זה. בתחילת השיחה בן ברוך נשמע מתפלל, כששלומי קרא לו "יהודי! יהודי!". לאחר מכן, מבלי שקיבל תשובה, קרא לו שלומי בשמו. בראשית השיחה בן ברוך לא השיב, ורק לאחר ששלומי הזדהה, הוא החל להשיב. שלומי נשמע בשיחה זו היסטרי, והתחנן שבן ברוך ידבר עמו. תחילה אמר "לא דיברתי עליך כלל" (עמ' 2 לתמליל). אח"כ אמר, "אני גם לא מדבר. השם שלך נפלט לי בטעות". שלומי חזר ואמר: "אני מבטיח לך, השם שלך נפלט לי בטעות", ושוב הדגיש: "אני מבטיח לך, השם שלך נפלט לי בטעות. אני, אני נשבע לך". (עמ' 3 לתמליל). בהמשך אמר שלומי: "אחרי שהייתה לי פאדיחה שפלטתי את השם שלך בלי לשים לב, אני נשבעתי שאני לא אדבר יותר ומאז לא דיברתי יותר מילה" (עמ' 6 לתמליל). בן ברוך נמנע לכל אורך השיחה מלדבר על נושאים הקשורים לחקירה, אך ניסה לחזק את רוחו של שלומי ושיתף אותו בהתמודדותו עם החקירה עצמה. בין היתר אמר כי בעת החקירות הוא עוצם עיניים וקורא תהילים (עמ' 11). שלומי אמר בתגובה, כי בחקירתו חזר על פרק מסוים בתהילים "כמו תוכי" (עמ' 13). לכל אורך השיחה שלומי ניסה לשאול את בן ברוך אם הוא כועס עליו ובן ברוך השיב כי אינו כועס, אך סירב לדבר עמו על כל נושא הקשור בחקירה.

ביום ה-22 במאי ביצעו החוקרים פעולת האזנה לשיחה שהתנהלה בין שלומי לירדן כשהשניים שהו בתאים סמוכים (ת/34לח) והיו מודעים לכך שמאזינים להם. במהלך אותה שיחה, שאל ירדן אם יש עצורים נוספים. הוא אמר כי במשטרה שאלו אותו אודות אורן שלמה דיוויס ושאל מי האיש. שלומי השיב שזו הערכה שהוא נתן, ולגבי עצורים נוספים אמר (ת/34לח עמ' 1-2):

"... ובכל מקרה אם אין עצורים נוספים נכון לאתמול, לגבי נועם אני לא יודע, בכל מקרה אני לא יודע על קשר שלו לפרשה וכל מה שאני יודע זה ממך חד וחלק, לגבי בן ברוך אם אין עצורים נוספים סימן שהבנאדם שותק. כי אם אין עצורים נוספים סימן שבן ברוך... ".

במענה לשאלתו של ירדן, איך החוקרים יודעים על בן ברוך, שלומי השיב:

"זה היה קטע, אני נדרתי נדר, עמדתי בתא ונדרתי נדר שאני לא נותן את השם בן ברוך ובאותו ערב באיזה שעה של לילה בטעות אמרתי, את הספור שלי ושלך ושל עופר אמרתי את החלק של השלישייה של בת-עין וכל פעם שאני מגיע אליו אני אגיד X פשוט אמרתי בן ברוך ולא הבנתי שאמרתי בן ברוך והמשכתי לדבר ואז אני רואה את החוקר עופר תופס את הבטן מרוב צחוק. אחר כך בגלל השם הפרטי הם ראו בבזק עם מי אני מדבר והבינו את הקשר שלי, אין לי בן ברוך אחר. בסופו של דבר אחרי עוד יומיים אמרתי גם את השם משפחה".

6. שלומי נשפט על מעשיו ובמהלך משפטו (תיק פלילי 5034/02) מסר עדות להגנתו. פרוטוקול אותה עדות הוגש אף הוא כאמרה לפי סעיף 10א לפקודת הראיות (ת/38). כאן המקום להעיר, כי לא היה מקום לתמיהתו של הסניגור על הגשת העדות הנ"ל, משום שכל אמרה בכתב, בין אם במשטרה ובין אם לאו באה בגדרו של סעיף 10א וניתן להגישה כראיה לאמיתות תוכנה אם העד סותר אותה בפרט מהותי. (ע"פ 141/84 מ"י נ' טובול, פ"ד לט(3) 596, 610).

גרסתו העיקרית של שלומי במשפטו הייתה, כי לקושרים לא הייתה כוונה לפוצץ את המטען ולגרום למוות, אלא אך להפחיד. נושא זה אינו עומד לדיון לפנינו, לאחר שהנאשם שבפנינו הסכים לקבל לצורך ההליך הנוכחי את הכרעת הדין שניתנה בתיק פלילי 3034/02 בה נדחתה טענת הגנה זו.
בעדותו במשפטו שינה שלומי את גרסתו בנקודה עיקרית אחת הנוגעת לענייננו. הוא טען כי בן ברוך כלל אינו קשור להתארגנות.
שלומי סיפר בעדותו, כי מסר את שמו של בן ברוך לחוקרים כדי שהוא עצמו לא יואשם בגניבת העגלה על ציודה. לדבריו, הוא כעס על בן ברוך משום שזה ביטל את אירוסיו לקרובת משפחתו של שלומי, אירוסין שנקשרו כתוצאה משידוך שנעשה על ידו. שלומי טען כי הוא השים עצמו "פולט" את שמו של בן ברוך כדי שהדברים ייראו אותנטיים. כך לדבריו נהג גם לגבי ספר המשניות, בו הוצפן המסר המתייחס ל-"תוכי", אותו הוא זרק לכיוון השוטרים, בכוונה שאלה יירטו את המסר, וכל זאת כדי להגביר את אמינות גרסתו בעיני החוקרים. (ת/38, עמ' 214-215). שלומי העיד כי הייתה זאת רשעות מצדו להפליל את בן ברוך, אולם בסיטואציה בה הוא היה נתון, זה מה שעשה.

שלומי סיפר, שבגניבת העגלה ובהובלת המטען היה מעורב אדם אחר, שאת שמו הוא אינו מוכן למסור, אלא אם תובטח לו חסינות. לדבריו, אותו חבר הציע את היעד לפיגוע ועם אותו חבר הוא ערך סיור מקדים במקום (ת/38, עמ' 213, 215-216, 236-237). בעניין העגלה העיד שלומי, כי תחילה הובאה העגלה לחניון הסמוך לבית המשפט העליון ולאחר מכן נגררה לבת-עין, שם באחד הלילות שלפני יום העצמאות ביצע בה חברו חיתוך באמצעות ברנר ודיסק. זמן מה לאחר מכן העגלה נגררה חזרה לחניון הסמוך לבית המשפט העליון. (ת/38, עמ' 216).

בחקירתו הנגדית מסר שלומי כי עופר ובן ברוך לא הכירו מעולם עד לפגישתם בבית הסוהר (ת/38, עמ' 237).

בחקירה נגדית מטעם סניגורו של עופר, העיד שלומי, כי בתקופת הביניים, בין אספקת הלבנה הראשונה לעופר לבין הרכבת המטען, הלבנה השנייה לא הייתה אצלו (ת/38 עמ' 232). שלומי העיד כי השתתף רק בסיור אחד במקום המיועד לביצוע הפיגוע , סיור שבוצע עם עופר, אולם ידוע לו כי בוצעו סיורים נוספים (ת/38, עמ' 233). את הלבנה והנפץ שנמסרו לעופר בשלב הראשון הביא, על-פי עדותו, אותו חבר מסתורי, ולא ירדן. אך בשיחה עם ירדן, אחר שהדגיש בפניו את אמינות המקור, אמר לו ירדן כי הוא המקור וכי הוא מסר את הלבנים לפדרמן. (ת/38 עמ' 244).

לגבי הברגים, סיפר שלומי בעדותו, כי אלה היו מונחים אצלו בבית עוד מתקופת ההקמה של בת-עין והוא הביאם ברגע האחרון לפני היציאה, כדי שבעיתון ייכתב שהיו גם ברגים (ת/38, עמ' 220). מחקירתו הנגדית של שלומי עולה כי היו גם ניסיונות התקשרות בין המעורבים (ת/38, עמ' 228).

לגבי הכינוי "תוכי", שלומי העיד, כי המציא כינוי זה במהלך החקירה בשב"כ. לדבריו, הוא ידע כי בן ברוך התפלל ושנה משניות בחקירה מסוימת בה נחקר על התנגשות שהייתה לו עם ערבים, והוא שיער כי גם בחקירת השב"כ יאמר בן ברוך משניות ולא יפריך את הגרסה המפלילה. הגרסה לפיה אשתו של שלומי המציאה לבן ברוך את הכינוי הזה הייתה לדבריו גרסה שקרית. (ת/38, עמ' 238).

בחקירתו הנגדית מסר שלומי כי היה במצב רגשי קשה ביותר לאחר המעצר (ת/38, עמ' 227-228). הוא התייחס לבדיקה פסיכיאטרית אליה יצא בראשיתה של החקירה, ואמר כי בשבועיים הראשונים לחקירה, "במצב המטורף" בו היה נתון, בדיקה פסיכיאטרית לא הייתה מזיקה לו (ת/38, עמ' 241). אולם, לדבריו, הוא לא שיתף את חוקריו בלחצים ובמצוקות בהם היה נתון (ת/38, עמ' 242).

עדותו של שלומי במשפט
7. שלומי העיד בפנינו כעד תביעה. בחקירה הראשית העיד, שהוא זה אשר גנב את העגלה ומסר תיאור של ההתרחשות (עמ' 256-254 לפרוטוקול מיום 9/10/03). לטענתו, מבחינתו קל יותר היה להודות בניסיון לרצח של ילדות ערביות מאשר לגנוב עגלה מיהודי (עמ' 255 לפרוטוקול). שלומי סירב לומר את שמו של האדם שברכבו השתמש. הוא גם לא יכול היה לומר את סוג הרכב, אך אמר כי מדובר ברכב טנדר לבן (עמ' 256). לדבריו העגלה הייתה קשורה לקונטיינר כלשהו והוא חתך את השרשרת באמצעות קטר.

שלומי העיד כי קיבל, הן את הלבנים והן את הסוללה והשעון מירדן מורג והעבירם לעופר גמליאל. בפעם הבאה שראה את המטען היה זה בדירת מחסן, השייכת לעופר, בליל ניסיון הפיגוע.

על-פי עדותו, הוא ייחס בחקירותיו לבן ברוך את כל הדברים שהוא עצמו לא רצה להודות בהם, כגון בחירת מקום הפיגוע, עריכת תצפית וגניבת העגלה. לדבריו, בתחילת חקירתו הוא לא רצה למסור שום שם, ולכן דיבר על X, אך משראה כי אינו עומד בלחץ החליט "להפיל" את כל הדברים על בן ברוך (עמ' 262-263). על-פי עדותו, בגרסה האנונימית שמסר הוא ייחס ל-X את הדברים שנעשו על-ידי עופר ועל ידו, בהם לא רצה להודות, ול-Y הוא ייחס את הדברים שעשה ירדן, ואשר חשב שירדן לא ייטול עליהם אחריות (עמ' 265). לאחר שהתברר לשלומי כי עופר נעצר, הוא חשש מהתנגשות בין גרסתו, לגבי הדברים שייחס ל-X, לבין הגרסה שימסור עופר. כדי להימנע מסתירה, הוא "חילק" את X לשני Xים וייחס ל-X1 את מעשיו של עופר ול-X2 מעשים שהוא עצמו ביצע, אך לא חפץ להודות בהם. כך הוא "חילק" גם את Y לשני אנשים, Y1 ו-Y2 (עמ' 267-268). שלומי הבין, לטענתו, כי אם לא ימסור לחוקרים סיפור שלם עם שמות, הוא לא יסיים לעולם את חקירתו ולא ייפגש עם עורך דין ועם משפחתו. על כן החליט למסור את שמו של בן ברוך, וזאת גם על רקע סכסוך שהיה בין השניים בשל כך שזה ביטל את אירוסיו עם קרובת משפחתו של שלומי, אירוסין שנקשרו על ידו. לדבריו, היה לו יסוד להניח שבן ברוך ישתוק בחקירת שב"כ ולא ימסור שום גרסה שתסתור את גרסתו של שלומי (עמ' 268-270).

שלומי הרחיב בעדותו אודות הסכסוך עם בן ברוך על רקע ביטול האירוסין. הוא העיד, כי בן ברוך ניתק בפתאומיות את הקשר עם קרובת משפחתו של שלומי לאחר כחודשיים וחצי של אירוסין והשאירה המומה. ביטול האירוסין אירע לדבריו בסמוך לפורים (עמ' 270-271).

התובעת עימתה את שלומי עם דבריו בשיחה המוקלטת בינו לבין בן ברוך (ת/37מט) ודרשה ממנו להסביר את דבריו. שלומי השיב, כי באותו שלב הוא נמצא במצב קשה מאוד, משהבין כי סיבך את בן ברוך בצורה רצינית ולא ידע כיצד להתמודד עם כך. תחילה ניסה לומר לו כי לא הוא הפלילו. אחר-כך הבין כי בקרוב בן ברוך יראה את כל החומר ויידע בדיוק מי העיד נגדו בשב"כ (עמ' 273-274).

שלומי חזר על הגרסה לפיה המסר המוצפן בספר משניות שניסה להעביר לא כוון לאשתו, אלא נועד להגביר את אמינות גרסתו בעיני השב"כ. לדבריו, הוא לא זרק את ספר המשניות לעבר אשתו, אלא לכיוון אחד השוטרים, עת היה מוקף בטבעת שוטרים (עמ' 274-275). על-פי עדותו, הוא עצמו המציא את הכינוי "תוכי" בבוקר יום שישי ה-3 במאי, לפני צאתו להארכת מעצר ואיש מלבדו לא היה מודע לכינוי זה.

שלומי טען כי בניגוד למקרה של עופר, שאת שמו הוא אכן פלט מבלי משים, את שמו של בן ברוך הוא מסר לחוקרי השב"כ בכוונה, תוך שהוא מדמה פליטת פה (עמ' 279). גם את שם המשפחה של בן ברוך שלומי פלט, לטענתו, בכוונה, אך זאת לאחר זמן, משום שלא חפץ לסבכו וקיווה כי אולי החקירה תגיע לסיומה או שיאפשרו לו לפגוש עו"ד בלי שימסור את שמו של בן ברוך (עמ' 280-281). שלומי כתב את שם משפחתו של בן ברוך עליו דיבר על גבי לוח מחיק ומחקו מייד. גם את הכינוי "תוכי" הוא היסס, לטענתו, למסור. לדבריו הוא הלך בדרך פתלתלה ומתוחכמת זו כדי להימנע ככל האפשר ממסירת שמו של בן ברוך, למשוך זמן אך גם להגביר את מהימנותו (עמ' 282-285).

לגבי מקור הלבנים סיפר שלומי, כי לקראת ה-3 במאי הבין כי החוקרים יודעים על הסליק של ירדן וכי ירדן הודה שמסר לו (לשלומי) את הלבנים. לכן אמר בחקירה כי ירדן מסר לו את הלבנים. כעבור כמה ימים החוקרים עימתו אותו עם הגרסה החדשה של ירדן, טענו כי יש סתירות בהודעתו ונתנו לו רמזים בכיוון נועם פדרמן. שלומי העיד, כי בשיחותיו עם ירדן אמר לו האחרון שהוא מסר לפדרמן את האמל"ח שהתפוצץ ברכבו. שלומי גם אמר שהוא וירדן סיכמו בינם לבין עצמם, כי מי שידבר על השני בחקירה יחוסל. לאחר שהבין כי ירדן שינה גרסה, או שמא מעולם לא אמר כי מסר את הלבנים לשלומי, התחיל להילחץ והמציא גרסה חדשה, שתתאים לגרסתו של ירדן, לפיה הוא העביר את הלבנים לפדרמן. שלומי לא רצה לסבך את פדרמן במישרין, ולכן ייחס את הבאת הלבנים לבן ברוך (עמ' 289-290). לעניין האיום ההדדי בין מוסר הלבנים למקבלן (חיסול על-ידי ירי בראש), אמר שלומי, כי במהלך החקירה נכנס לחדר המכונה "מקס" ושאל "מה עם הכדור בראש?" (עמ' 291 ש' 1-2). לדבריו, הוא לא מסר את גרסתו החדשה מייד, אלא כשהבין מהחוקרים מהי גרסתו החדשה של ירדן ולאחר שחוקרים ניסו למושכו לכיוון זה (עמ' 291 ש' 12-15). מששינה ירדן את גרסתו, שינה גם שלומי גרסה בעקבותיו, כדי שהגרסאות של שניהם תהיינה תואמות (עמ' 355).

בחקירה הנגדית סיפר שלומי כי החקירה בשב"כ התנהלה סביב השעון, לילות כימים ובמהלכה הוא היה מדוכא עד מאוד (עמ' 292-293).

שלומי העיד כי הופנה לירדן על-ידי עופר, שידע כי לירדן יש אמל"ח (עמ' 301-300). הוא אישר, כי ירדן לא רצה שעופר יידע על כך שהוא זה שסיפק את הלבנים, זאת על רקע סכסוכים קודמים שהיו בינו לבין עופר (עמ' 301). בהמשך, משנדרש להסביר כיצד אירע שטביעות אצבע של צוריאל עמיאור נמצאו על חלקים שונים של המטען, שינה מעט את גרסתו, ואמר כי תחילה קיבל מירדן את האמל"ח ורק אחרי שסיפר לירדן על תכנית מסובכת של עופר להרכבת המטען, הרכיב ירדן את המטען עם מנגנון ההשהיה. בהמשך עדותו הוסיף, כי השעון נגנב מבית כנסת כלשהו (עמ' 319-318).

לגבי העגלה אישר שלומי את הגרסה לפיה העגלה הוסתרה למשך תקופה מסוימת בבת-עין (גרסה אותה מסר בחקירות הראשונות ואחר כך סטה ממנה) (עמ' 310), וכן טען כי הוא בעצמו ביצע את החתך בעגלה (עמ' 312).
שלומי הכחיש שבן ברוך ישן אצלו במוצאי שבת שלפני ניסיון הפיגוע. על-פי דבריו, בקרוואן שלו יש שני חדרים וסלון, ובסלון אמנם ניתן, טכנית, לישון, אולם בן ברוך מעולם לא ישן שם (עמ' 315). את אמירתו בחקירתו, לפיה בן ברוך ישן אצלו במועד האמור, הוא ייחס לרצונו לספק לחוקרי השב"כ גרסה שהם היו מעונינים לשמוע. על רקע זה הוא נשאל על-ידי החוקרים, האם בן ברוך לא התעניין מדוע הפיגוע מתעכב, ואז אמר שאכן בן ברוך בא במוצ"ש לשאול מה קורה וישן אצלו (עמ' 315-316).

שלומי נשאל גם לגבי מעורבותו של אחיו, שחר דביר-זליגר, בפרשה האמורה ובפרשות אחרות. בנקודה זאת שלומי סירב לדבר על אחיו ולהשיב על שאלות הנוגעות אליו (עמ' 316-317). הוא גם סירב להתייחס לפעולות אותן ייחס בשיחותיו עם ירדן ועופר ל-"חבורה האחרת", בין היתר לסליק באזור השומרון (עמ' 359-360).

שלומי טען בחקירתו הנגדית, שכדי לקבל את הלבנים הוא הגיע לביתו של ירדן והמתין מחוץ לבית, ואילו הגרסה לפיה הלבנים הובאו על-ידי ירדן לביתו של שלומי שקרית. מי שהעביר את הלבנים לירושלים הוא עופר לבדו (עמ' 320). את הכסף למימון הפעילות, על-פי עדותו, הוא השיג בשבוע שקדם ליום העצמאות בחברון (עמ' 323).

שלומי נחקר על הודאתו בשב"כ מיום ה-2 במאי שעה 08:45 (ת/37יב) והתקשה להסביר את הגרסה האנונימית שמסר באחד השלבים, כאשר אמר כי ישנם שני Xים ושני Yים וציין את תפקידו של כל אחד בהתארגנות. כך במילותיו שלו:

"ת. אני לא יכול להסביר את זה. אין פה איזה הגיון שאמרתי פתאום לבנה אחת, ואחר כך, זה דברים חסרי..." (עמ' 327, ש' 1-2).

שלומי התבקש להסביר את התפנית שביצע בגרסתו בשב"כ, כאשר שינה את טעמו ואמר, כי תחילה קיבל לבנה אחת ואחר כך קיבל את המטען עם שתי הלבנים, והשיב כי רצה להיות מתואם עם עופר. שכן לעופר הוא באמת הביא תחילה לבנה אחת, ואת הלבנה האחרת שמר במגירה בביתו (עמ' 327). שלומי הסביר, כי בגרסתו הסופית בשב"כ לא רצה לומר כי שמר לבנה אחת בביתו, לבל יחשבו כי תכנן פיגוע נוסף עם לבנה זו, ולכן אמר כי תחילה קיבל לבנה אחת ואחר כך את המטען עם שתי הלבנים (עמ' 346).

כאשר נשאל מה האמת, חזר שלומי על הגרסה לפיה תחילה קיבל מירדן שתי לבנים ונפץ. לבנה אחת השאיר אצלו ולבנה אחרת העביר לעופר יחד עם הנפץ. בהמשך נטל מעופר את הלבנה והנפץ והעביר את שתי הלבנים והנפץ לירדן לצורך הרכבת המטען (עמ' 335-336).

לשאלת בית המשפט, הסביר שלומי מדוע לא חזר בו מהפללתו של בן ברוך במהלך החקירה בשב"כ. לדבריו, התכחשות לגרסה המפלילה בשלב מאוחר יותר הייתה מחזירה אותו לשלבים הקשים של החקירה, כאשר חוקרי אנשי השב"כ לחצו עליו לגלות פרטים נוספים על ההתארגנות, והייתה מונעת את סיום החקירה (עמ' 342-343).

בעניין הרכב ששימש לגרירת העגלה, סיפר שלומי כי על האיסוזו הוא שמע מחוקרי השב"כ, אשר שמעו על רכב זה מירדן. אזי, כדי להיות מתואם עם ירדן, הוא הוסיף לגרסתו את השימוש ברכב האיסוזו. שמו של תור כבעל האיסוזו, הועלה, לדבריו, על-ידי המכונה "מקס", ועל כן הוא "יישר קו" עמו (עמ' 348, 357).

שלומי הסביר כי המסר שרשם באמצעות סבון על קירות השירותים ("אל תאמינו להם", ת/37כט), נועד להזהיר את חבריו לבל יאמינו כי מסר גרסה מפלילה, כדבריו (עמ' 356):

"ש. ... אתה בעצם אומר ... "אל תאמינו להם. מה שאני אומר להם הוא לא נכון, הוא לא אמת, אני משקר שם בחקירה." זה מה שהתכוונת להגיד במסר הזה?
ת. כן, אל תאמינו להם כשהם באים עליכם בדברים שאני אומר, כן".

במהלך עדותו, שלומי לא היה שליו. עתים החוויר, עתים הסמיק, זע בעצבנות על דוכן העדים, עתים הרכין את ראשו ולכל אורך חקירתו נשמע רעש השקשוק המתכתי של שרשרת האזיקים שעל רגליו.


ירדן מורג
8. מטעם התביעה העיד גם ירדן מורג, שותפו של שלומי שנעצר עמו בעת הטמנת המטען. הודעותיו של עד זה בשב"כ ובמשטרה וכן עדותו במשפטו הוא (ת"פ 3534/02) הוגשו אף הן בהתאם לסעיף 10א לפקודת הראיות כראיות לאמיתות תוכנם. על התביעה היה מקובל כי ירדן לא הכיר את הנאשם ולא ידע במישרין על חלקו בהתארגנות. אולם עדותו חשובה לצורך אימות הפרטים שמסר שלומי אודות ההתארגנות. על כן נביא בהמשך גם את אמרותיו של עד זה.

מייד עם מעצרו, בתחנת המשטרה, מסר ירדן גרסה חלקית ומעורפלת, בה טען כי מצא את לבני החבלה בפתח ביתו וכי הוא בעצמו עשה את כל ההכנות להטמנת המטען (ת/34א). גם בחקירתו בשב"כ טען כי מצא את מרכיבי המטען, בכלל זה שתי לבני חבלה מס' 4, בסמוך לביתו, הרכיב את המטען בעצמו, ביצע את כל ההכנות הדרושות להטמנתו וכי ביקש משלומי אך לסייע לו עם העגלה ולהצטרף אליו לנסיעה לירושלים (ת/34ב). בחקירותיו הראשונות ירדן לא שיתף פעולה עם חוקריו וטען כי אוים ועל כן חושש למסור פרטים (ת/34ה, ו). לאחר מכן מסר ירדן כי הוא זה שהרכיב את המטען, ארגן את הרכב ונהג בו. את מלאכת הרכבת המטענים הוא למד לדבריו מחוברת צבאית כלשהי. באותו שלב של החקירה סירב ירדן למסור פרטים לגבי מקור חומר הנפץ והעגלה, אך אמר כי העגלה נגנבה מיהודי (ת/34ו). לגבי ההתארגנות, מסר ירדן, כי אדם כלשהו שאינו מוכר לו הפעיל אותו באמצעות שלומי (ת/34ז).

בחקירה מיום ה-30 באפריל שעה 11:35 שתועדה בזכ"ד (ת/34ט), שינה ירדן את גרסתו וטען כי הוא רק קנה את בלוני הגז ואילו שלומי הפנה אותו למקום הימצאם של הפריטים מהם הורכב המטען. על-פי דבריו, כשבוע לפני ביצוע ניסיון הפיגוע הוא לקח, במצוותו של שלומי, את העגלה שהייתה מונחת בחניון סמוך לבנייני האומה וגרר אותה לבת-עין. ירדן מסר פרטים על מבנה המטען שהורכב, לטענתו, משתי לבנים מס' 4. ירדן אמר כי הוא הסכים לפעילות משותפת עם שלומי בתנאי שיישמר מידור והם אף נמנעו מלשוחח בניהם בטלפון, מחשש להאזנות. בחקירתו במשטרה (ת/34י) הוסיף ירדן והבהיר, כי מדבריו של שלומי הוא יודע שלבני החבלה הושגו במהלך השבועיים שקדמו לניסיון הפיגוע, אך טען כי אינו יודע מה מקורן. ירדן חזר ואמר כי הרכיב את המטען לבדו, בלי שאיש סייע לו.

המפנה בחקירתו של ירדן אירע ב-1 במאי, בחקירה שתועדה בזכ"ד (ת/34יג). באותה חקירה הסגיר ירדן את מאגר האמל"ח הבלתי חוקי שהיה בביתו. כאשר החוקרים שאלוהו אם זוהי הפעם הראשונה שיצא לבצע פיגוע הוא השיב בחיוב. החוקרים העמידו אותו על כך שעוד בשבוע שקדם למעצר, יצאו הקושרים, וירדן בתוכם, להניח את המטען. בתגובה אמר ירדן כי הוא מבין שהחוקרים יודעים הכל והביע נכונות למסור גרסה מלאה.
לפי הגרסה שירדן מסר בחקירה, שלומי פנה אליו כשבועיים-שלושה לפני כן והציע לו להצטרף להתארגנות שמטרתה לפגוע בערבים. התפקיד שיועד לירדן היה השגת רכב שיגרור את עגלת התופת. שלומי סיפר כי יש בידו עגלה וגם חומר נפץ וכי עופר ירכיב את המטען. שלומי גם פירט שהכוונה היא להניח מטען שיורכב מחביות דלק, בלוני גז וחומר נפץ שיופעל באמצעות שעון קיר. ירדן סיפר על המפגש בחניון הסמוך לבית המשפט העליון בשבוע שקדם לניסיון הפיגוע ועל ההחלטה לא להטמין את המטען באותו מועד בגלל החתך בעגלה ובשל העדרם של בלוני גז. ירדן סיפר גם על אירועים שקדמו ליציאתם לניסיון הפיגוע. הוא אמר כי לילה לפני ליל המעצר גרר יחד עם שלומי את העגלה מהחניון לבת-עין ולאחר מכן קנה בלוני גז, הכין יחד עם שלומי את העגלה, קיבל הנחיות מפורטות מעופר כיצד לבצע את החיבורים האחרונים במטען, אסף את המטען מהמקום בו הוסתר, ביצע את החיבורים והניח את העגלה בא-טור. כמו כן סיפר על סירובו של עופר להצטרף לניסיון הפיגוע.

ירדן חזר על גרסה דומה בחקירת משטרה למחרת (ת/34יד). ביומיים הבאים גרסתו של ירדן לא השתנתה, והוא הוסיף פרטים על מעורבותו של עופר, תיאר שוב את המפגש בשבוע שקדם למעצר ואת היציאה להנחת המטען. התפתחות נוספת חלה בחקירתו של ירדן בערבו של ה-4 במאי, כאשר סיפר כי הוא זה שסיפק לשלומי שתי לבני חבלה מס' 4, ובנוסף פתיל רועם ונפץ. לדבריו, גנב את האמל"ח מצה"ל (ת/ 34יז). בחקירתו מיום ה-5 במאי (ת/34יח) חזר ירדן על הגרסה לפיה נתן לשלומי את האמל"ח, אך לא את השעון, והעריך כי עופר הרכיב את המטען. הערכה זו בוססה על בקיאותו של עופר בפרטי הרכבת המטען, בעת שהדריך את ירדן ואת שלומי לפני צאתם לניסיון הפיגוע. באותה חקירה הוא גם סיפר, כי הקושרים השתמשו בכפפות ומחקו טביעות אצבע. ירדן טען שאינו מכיר אדם בשם בן ברוך, או אדם המכונה "תוכי".

ב -7 למאי חלה התפתחות נוספת בחקירתו של ירדן (ת/34כב). בחקירה זו מסר ירדן כי בבוקר ה-28 באפריל, מסר לו שלומי סכום של כ-900 ₪ שנתרם, לדבריו, על-ידי יצחק פס. לאחר מכן, תיקן ירדן את גרסתו, ואמר כי הכסף נמסר למחרת היציאה הראשונה להטמנת המטען.

לגבי האמל"ח ירדן סיפר, שכשבועיים-שלושה לפני ששלומי פנה אליו והציע להצטרף להתארגנות, הוא פגש את נועם פדרמן בבית כנסת בבת-עין וזה שאל אותו אם יש לו חומר נפץ. ירדן השיב בחיוב ובמענה לשאלתו, אמר פדרמן כי הוא מעוניין בדרך הפעלה חשמלית.

ירדן נפגש עם פדרמן, לדבריו, בסמוך לישיבה "שובו בנים" בירושלים, מקום לימודיו של ירדן, והעביר לפדרמן שתי לבני חבלה מס' 4, 2.5-3 מטרים של פתיל רועם ושני נפצים. לגבי הנפצים ירדן ציין שיתכן שאחד מהם הועבר במועד מאוחר יותר. באותו מעמד סיכמו השניים, שאם יתברר שמי מהם משתף פעולה עם השב"כ ויפליל את חברו, משתף הפעולה יקבל "כדור בין העיניים".

ביציאה הראשונה לירושלים (כשבוע לפני המעצר), שלומי סיפר לירדן כי חומר הנפץ הגיע אליו דרך נועם פדרמן מאדם שהזהיר את פדרמן שיהרוג אותו אם יתברר שהוא (פדרמן) משתף פעולה עם השב"כ. בשלב זה ירדן הבין כי הוא עצמו הנו מקור הלבנים ואמר זאת לשלומי. למחרת סיכמו השניים לא לגלות לפדרמן שהם התוודעו זה לזה. ירדן גם אמר, כי בליל האירוע, עת שטיפל במטען, הוא זיהה את חומרי הנפץ שמסר לפדרמן על-פי אורך הפתיל הרועם וגילו וכן על-פי האופן בו היו מכופפים חוטי החשמל של הנפץ.

ביום 8 במאי הרחיב ירדן את גרסתו. לדבריו, כחודשיים לפני הפיגוע בצור באחר פדרמן ביקש ממנו תחמושת לעוזי ונפץ חשמלי. ירדן העביר לו את המבוקש והזהיר את פדרמן לאמור : "... אם אתה איש שב"כ או משתף פעולה איתם בכל אופן אם השם שלי יגיע דרכך לשב"כ כאדם שמספק לך אמל"ח, אני אתן לך כדור בין העיניים וכן לגבי" (ת/34כג). באותו מעמד, ירדן העביר לפדרמן תחמושת לעוזי, נפץ חשמלי וחומר נפץ הודף.

ירדן סיפר כי מספר שבועות לאחר הפיגוע בצור באחר הוא פגש את פדרמן בבית כנסת בבת-עין ושאל אותו מה גרם לכישלון הפעולה. פדרמן השיב כי המטען פעל היטב, אך התגלה מוקדם מדי, ובאותה הזדמנות ביקש ממנו חומר נפץ. לאחר מספר ימים נפגשו השניים ליד ישיבת "שובו בנים" וירדן העביר לפדרמן שתי לבני חבלה, פתיל רועם ונפץ חשמלי (ת/34כג).

באותה חקירה ירדן טען, כי לא זכורות לו שיחות לגבי נטילת אחריות לפיגוע. הוא גם חזר לגרסתו, לפיה שלומי פנה אליו כשבועיים שלושה לפני ניסיון הפיגוע וביקש ממנו רק לגרור את העגלה, באומרו שחומר הנפץ והשעון כבר הושגו וכן בוצעו תצפיות.

בחקירתו במשטרה באותו היום (ת/34כד) חזר ירדן על עיקרי גרסתו. לדבריו הוא הבין כי הוא עצמו הנו ספק האמל"ח, כאשר שלומי אמר שהאמל"ח הגיע דרך פדרמן ושספק האמל"ח איים שיחסל את פדרמן אם יתברר שפדרמן משתף פעולה עם השב"כ. ירדן גם הבהיר, ששלומי אמר שחומר הנפץ הגיע דרך פדרמן, אך מדבריו לא היה ברור אם שלומי קיבל את החנ"ם מפדרמן במישרין.
בחקירה בשב"כ מיום ה-9 במאי (ת/34כה) אמר ירדן, כי שלומי סיפר לו על חבורה אחרת שמבצעת פיגועים נגד ערבים. במסגרת זו, שלומי גם סיפר, כי גנב נשק מסוג M16 מחייל מילואים בבת-עין וכי נשק זה שימש לביצוע מספר פיגועי ירי. שלומי הזכיר את אחיו של שלמה ליבמן ז"ל, כמי שקשור לחבורה האחרת. הוא גם סיפר על קיומו של סליק בו מוסתרים חמישה רובי M16 ומאג. ירדן הוסיף בכתב יד, כי הוא חושב ששלומי אמר כי הסליק נמצא בשומרון. החבורה השנייה, לדברי שלומי, תכננה לבצע פיגוע ירי יום לאחר הטמנת עגלת תופת. על-פי התכנית, אנשי החוליה היו אמורי לפרוץ לבתי הערבים בשומרון ולירות לעבר דייריהם. הפריצה אמורה הייתה להתבצע על-ידי התכת דלתות או סורגים באמצעות ברנר, הוא אותו ברנר ששימש לחיתוך העגלה.

לטענת ירדן, שלומי התבטא כי העגלה נגנבה ונגררה לירושלים על-ידי רכב מסוג איסוזו. שלומי גם אמר, כי יצחק פס ידע על מטרת גניבת העגלה.

בחקירה נוספת באותו היום (ת/34כו), אמר ירדן, כי שלומי זרק שמות של אנשי החבורה האחרת, אך הוא אינו מצליח להיזכר בשמות, למעט העובדה כי לאחד האנשים יש שם יוצא דופן המכיל אותיות כגון ע', ס', צ'.

לגבי הקשר עם פדרמן, ירדן סיפר, כי במוצאי אחת השבתות, בה השתתף בהיתקלות עם ערבים, ניגש אליו תושב בת-עין, מנשה לוינגר, ושאל אותו אם יש לו כדור עוזי בשביל נועם פדרמן. פדרמן לא אסף את התחמושת באותה הזדמנות. השניים נפגשו פעם נוספת כעבור מספר חודשים בטקס ברית המילה של בנו של לוינגר, שם התבקש ירדן שוב לספק תחמושת. ירדן הציע לנועם פדרמן גם רימוני הלם וגז, ושאל אם יש לו צורך בהם. נועם הסכים לקבל את האמל"ח וירדן הביא לו רימוני הלם, רימון גז, 4-5 "פקפקים" ו-2-3 חזיזי חיכוך. כשבועיים לאחר מכן אירע פיצוץ ברכבו של פדרמן וירדן הבין כי התחמושת שסיפק התפוצצה.
לסיכום, ירדן אמר כי מסר לפדרמן אמצעי לחימה בשלוש הזדמנויות. פעם מסר תחמושת לעוזי, רימוני גז והלם, "פקפקים" וחזיזים. בפעם השנייה מסר נפץ חשמלי וכן חומר נפץ הודף ובפעם השלישית לבני חבלה, פתיל רועם ונפץ (ת/34כט, ת/34ל).

בעת ששהה במתקן החקירה הושם ירדן בתא הסמוך לתאו של עופר. השניים שוחחו ושיחתם הוקלטה (ת/34לא). באותה שיחה ירדן הביע בפני עופר את חששו כי פדרמן הנו סוכן שב"כ וכי הוא שגרם ללכידת הקושרים. ירדן גם אמר כי גויס להתארגנות על-ידי שלומי והיה אמור אך לגרור את העגלה. לדבריו באותה שיחה, שלומי סיפר לו כי פדרמן הביא את חומרי הנפץ (ת/34לא עמ' 3-4). מהתבטאויותיו של ירדן ניתן להבין כי באותו שלב הוא היה סבור שהפרשה כולה הייתה ידועה לשב"כ, הקושרים היו במעקב וידו של פדרמן הייתה ב-"מעל".

באותה שיחה אמר עופר לירדן, כי הוא כלל אינו מכיר את בן ברוך. ירדן השיב כי גם הוא אינו מכיר אותו וכי חוקריו שאלוהו מי זה בן ברוך, בן ברוך התוכי (ת/34לא עמ' 21). ירדן חזר בפני עופר על דבריו לגבי הספקת הנפץ ששימש לפיגוע בצור באחר וכן על סיפור האיום ההדדי בינו לבין פדרמן בעת העברת האמל"ח (ת/34לא עמ' 36, 50-51).

ירדן סיפר לעופר כי לרוב הוא פועל לבד וכעת פעל בניגוד להרגלו. ומדבריו השתמע כי לשיטתו, הפעולה הייתה משותפת עם אחרים, והיו לה שותפי סוד רבים (ת/34לא עמ' 63):

"אני לא לא מוכן לצאת עם אף אחד כי אני יודע שאני עושה דברים כאלה לבד, אם אני יודע שאם משהו מת אני יודע שאם כאילו... אם עשיתי משהו חמור אז אני יודע שאף אחד לא יודע מזה וכלום. וזה פשוט היה ככה ופה עשיתי משהו כל כך הפוך על הכל כאילו חבורה וראיתי שהמון אנשים יודעים מזה כי גם שלומי הוא בא עם האח שלו, וידעתי ששלומי זה גם אשתו וזה וזה וזה עוד משהו ... עוד מישהו שאני הבאתי לו את החומרי נפץ ועוד אנשים שיודעים... ".

עופר סיפר לירדן כי ידע שייעצר מייד עם מעצרם של השניים האחרים, וכי אשתו של שלומי התקשרה אליו אותו בוקר מביתה, ואח"כ התקשרה מטלפון ציבורי ובאה אליו לשאול מדוע לא יצא עמם ואם ידוע לו מה קרה (ת/34לא 64-65).

ירדן אמר לעופר כי אינו יודע את שמותיהם של אנשי החבורה אחרת ולא מסר אותם לשב"כ. עם זאת, ירדן התרעם על כך ששלומי לא שמר על מידור ופטפט. לדבריו הוא אף חשב להזהיר את מי שהוא רואה כ-"מוח" של ההתארגנות לגבי הפטפטנות של שלומי (ת/34לא עמ' 66). עופר הוסיף כי נאלץ להסות את שלומי כל פעם שזה עמד לגלות לו מידע על אחרים, וירדן אמר כי פעם שלומי כמעט גילה לו את שמות האנשים שמבצעים פיגועי ירי (ת/34לא עמ' 69).

ב-15 במאי ביצעו החוקרים עימות בין ירדן לבין מנשה לוינגר (ת/34לה), עליו הצביע ירדן באחת מהודעותיו כמי שקישר בינו לבין פדרמן (ת/34כו, כח). לפני העימות חזר ירדן על הגרסה לפיה לוינגר פנה אליו וביקש תחמושת לעוזי בשביל פדרמן. נאמר לירדן כי לוינגר מכחיש גרסה זאת. בעימות אמר ירדן, שאינו בטוח שלוינגר הוא שביקש תחמושת בשביל פדרמן. במענה לשאלה מדוע חזר בו מגרסה שאותה פירט מספר דקות קודם לכן, השיב כי יתכן שהתבלבל. בהמשך מסר ירדן גרסה לפיה פדרמן ביקש ממנו ישירות להעביר כדורי עוזי באמצעות מנשה לוינגר ואמר שיתכן כי מנשה לוינגר כלל לא ידע שהשניים סיכמו להיעזר בו בהעברת הכדורים (ת/34לו).

עדותו של ירדן מורג בתיק פלילי 5034/02
9. ירדן הועמד לדין על מעשיו ובמהלך משפטו (ת"פ 5034/02) מסר עדות להגנתו. פרוטוקול עדותו הוגש אף הוא בהתאם לסעיף 10א לפקודת הראיות (ת/36).
בעדותו ירדן סיפר כי סיפק תחמושת ואמצעים לפיזור הפגנות לפדרמן (ת/36 עמ' 178). לאחר מכן, פנה אליו שלומי, ביקש להשאיל לו תעודת זהות לצורכי התחזות ושאל אותו אם יש לו חומרי נפץ. ירדן ענה בשלילה ותהה אם היה זה פדרמן שהפנה את שלומי אליו. שלומי השיב בשלילה (עמ' 179). כשבועיים לפני שנעצרו, פנה אליו שלומי פעם נוספת והציע לו להצטרף להתארגנות שמתוכננת לפגוע בערבים. הוא אמר כי יש בידו מטען הכולל לבני חבלה, נפץ ופתיל ושעון וכן מיכלי דלק (עמ' 180). בהמשך עדותו חזר ירדן על הגרסה לפיה השלושה נפגשו ב-24 באפריל בלילה בחניון בו הונחה העגלה והחליטו כי היא לא מתאימה למטרתם. בהזדמנות אחרת, הוא העיד, הם הביאו את העגלה לבת-עין ובערב היציאה אטמו אותה בפוליאוריתן מוקצף והטעינו עליה את המיכלים. ירדן טען בעדותו כי החליף את הבטרייה במטען במטרה למנוע את הפעלתו.

ירדן חזר בעדותו גם על הגרסה, לפיה שלומי אמר כי ספק האמל"ח הנו אמין ואיים שיחסל את מי שידבר. על-פי עדותו הוא סיפר לשלומי, שהוא עצמו סיפק לפדרמן את האמל"ח, אך גרסה זו, לדבריו, לא הייתה אמת (ת/36 עמ' 183 ש. 17-23). ירדן טען בעדותו, כי חומרי הנפץ לא הגיעו לפדרמן, וכי הוא עצמו מסר לפדרמן רק אמצעים לפיזור הפגנות (ת/36 עמ' 190 ש. 14-17, עמ' 191 ש. 10-12). את דבריו בחקירתו הסביר, כי באותה עת סבר שפדרמן משתף פעולה עם השב"כ וכי הפנה את שלומי אליו. על כן הוא החליט להביא למעצרו של פדרמן כדי לנקום בו (ת/36 עמ' 191 ש. 3-13). ירדן העיד שגם הגרסה בדבר האיום הדדי בינו לבין פדרמן הנה גרסה שקרית (ת/36 עמ' 194 ש. 17-21). ירדן הכחיש כי סיפק את לבני החבלה ועמד על הגרסה לפיה שלומי השיג את לבני החבלה מאדם אחר, שאיים שיחסל את מי שיסגיר אותו (ת/36 עמ' 200 ש. 21-28).

עדותו של ירדן מורג במשפט
10. בעדותו לפנינו סיפר ירדן כי אינו מכיר את הנאשם ולא שמע את שמו לפני שנעצר (עמ' 140-141). הוא העיד כי אינו יודע בוודאות גם על מעורבותם של אנשים אחרים בפרשה, לבד מהשלישייה (שלומי עופר והוא עצמו) וסירב להרחיב לגבי דבריו של שלומי בסוגיה זו (עמ' 141-144).
ירדן התייחס לנושא המידור ואמר כי למעשה לא היה מידור בהתארגנות, שכן שלומי דיבר על אירועים שונים שלאחר מכן הכחיש את אמיתותם (עמ' 144-145). לדבריו, שלומי מעולם לא אמר לו את שמו של בן ברוך והוא התוודע לראשונה לשם זה במהלך החקירה מפי החוקרים (עמ' 145).

ירדן הוכרז כעד עוין ונחקר על-ידי התובעת בחקירה נגדית. במהלך החקירה ירדן אמר כי, בניגוד למה שהעיד במשפטו, הוא לא החליף את הסוללה במטען וכי מלכתחילה הייתה שם סוללה של מכשיר קשר שנתפסה יחד עם שאר חלקי המטען (עמ' 161, 163). ירדן הודה, גם זאת בניגוד לעדותו במשפטו, שמלכתחילה הכוונה אכן הייתה לפגוע בעוברים ושבים. לפיכך, לדבריו, הוא יכול גם להודות כי מסר את לבני החבלה ישירות לשלומי ואילו לפדרמן מסר רק אמצעים לפיזור הפגנות - חזיזים ורימוני הלם (עמ' 161-162).

ירדן טען כי בעדותו הוא רצה להקטין את מידת מעורבותו ולשכנע את בית המשפט כי לא הייתה לו כוונה לרצוח ועל כן הרחיק את עצמו מנושא מסירת הלבנים לשלומי. לדבריו, שלומי פנה אליו פעמיים וביקש חומרי נפץ. בפעם הראשונה נענה בשלילה ובפעם השנייה קיבל את מבוקשו. בעדותו במשפטו, הוא סיפר, לדבריו, את האמת אך לגבי הפנייה הראשונה (עמ' 164). בתחילת עדותו טען ירדן כי הצטרף להתארגנות כשבוע וחצי עד שבועיים לפני ביצוע ניסיון הפיגוע (עמ' 152). לאחר שהתובעת לחצה עליו בחקירה נגדית בשאלות הנוגעות למועד הצטרפותו ומסירת הלבנים, השיב כי מסר את הלבנים כמה שבועות לפני כן, ובכך סבר כי מיצה את תפקידו. ברם, מספר שבועות אחר כך פנה אליו שלומי ואמר שיש בעיה עם גרירת העגלה וביקש את עזרתו (עמ' 166; 177).
ירדן העיד כי הכיר את שלומי עוד לפני הצטרפותו להתארגנות, אך הם לא היו ידידים. דווקא משום כך, פנייתו של שלומי אליו בבקשה לקבל חומרי נפץ עוררה את חשדו כי פדרמן הוא זה שהפנה אותו (עמ' 166-167). ירדן סירב, לטענתו, לפנייה הראשונה, אך נענה לפנייה השנייה, הכין את חומרי הנפץ ומסר אותם לשלומי כאשר זה עבר בסמוך לביתו. ירדן טען כי לאחר שהוציא את חומרי הנפץ ממקום המסתור וארז אותם בשקית, הוא שמר אותם בביתו או בסמוך אליו (עמ' 167-168).
ירדן חזר ואישר כי חומרי נפץ שהיו במטען דומים לאלה שמסר לשלומי, אך טען שאי אפשר לזהות בוודאות לבני חבלה (עמ' 174-173).

בעדותו אישר ירדן כי איים על פדרמן שאם ידבר בשב"כ הוא יירה בו בין עיניו וכי שמע איום דומה מפדרמן, אך לטענתו, האיומים הושמעו במהלך העברת אמצעי פיזור ההפגנות (חזיזים ורימוני הלם), ולא על רקע העברת לבני החבלה (עמ' 178).

בחקירתו הנגדית אמר ירדן כי בגרסה הראשונה שמסר עם מעצרו (ת/34ב) ביקש להראות לחוקריו שאין לו מושג איך הגיע המטען וחומרי הנפץ ומי אחראי לכך ועל רקע זה מסור את גרסתו אז (עמ' 201).

ירדן אישר כי למעשה, מרגע שהצטרף להתארגנות ביצע את מרבית ההכנות להטמנת המטען, החל מגרירת העגלה, עבור ברכישת בלוני גז וכלה בהרכבתו הסופית של המטען וגרירת עגלת התופת למקום המיועד לפיגוע. בהיותו מעורב עמוקות בקשר, המידור למעשה לא נשמר, ושלומי מסר לו שמות שונים, אך לא את שמו של בן ברוך (עמ' 210 והלאה).
על-פי עדותו, שלומי סיפר לו על אירועים רבים שאנשי החבורה האחרת היו מעורבים בהם ושיתף בפעילותו אנשים רבים, כולל אחיו (עמ' 220). ירדן לא ידע לומר באיזה אח מדובר (עמ' 220) והעיד כי הכיר את שחר דביר-זליגר, אחיו של שלומי, רק לאחר המעצר (עמ' 224).
ירדן חזר גם על הגרסה, לפיה מעולם לא פגש את בן ברוך ולא ידע עליו לפני המעצר וכן ציין שכאשר בא לביתו של שלומי במוצאי שבת שלפני ניסיון הפיגוע כדי לנסוע לירושלים על מנת לגרור את העגלה לבת-עין, הוא לא ראה את בן ברוך אצל שלומי ושלומי גם לא אמר לו שבן ברוך ישן אצלו (עמ' 242-243).

ירדן גם טען כי הגרסה שמסר בשב"כ, לפיה שלומי אמר לו כי הלבנים מפדרמן וספק הלבנים איים שיחסל את פדרמן אם זה ידבר, אינה נכונה, והדברים נאמרו רק כדי לסבך את פדרמן. אולם, לדבריו, באחת השיחות עם שלומי לפני היציאה לניסיון הפיגוע, הוא סיפר כי החומרים שבאמצעי פיזור הפגנות שמסר לפרדמן התפוצצו ברכבו (עמ' 246-247). ירדן הוסיף כי גרסתו בשב"כ הנוגעת לשיחה עם פדרמן בעניין הפיגוע בצור באחר הנה המצאה שגם היא נועדה לסבך את פדרמן (עמ' 248).


הודעותיו של עופר גמליאל בחקירתו
11. במשפט העיד גם עופר גמליאל, שותפם של שלומי וירדן שעמד עמם לדין והורשע. פרוטוקול עדותו במשפטו והודעותיו בשב"כ ובמשטרה הוגשו לבית המשפט בהסכמת הצדדים.

עופר נעצר ביום חמישי ה-2 במאי ולמחרת החל לשתף פעולה עם חוקריו. בגרסה שמסר לחוקרי השב"כ (ת/39ו), עופר סיפר כי שלומי פנה אליו כחודשיים שלושה לפני המעצר והחל לשוחח עמו על נושאי אמונה. שיחותיו גלשו בהדרגה לכיוון אפשרות של ביצוע פיגוע נגד ערבים. שלומי גם רמז, כי הוא מודע למבצעי הפיגוע בצור באחר. השניים שוחחו על מתווה אפשרי לביצוע הפיגוע ובין היתר עלה רעיון של עגלת תופת. זמן קצר לאחר מכן, הובאה עגלה כלשהי אל הנגרייה של עופר בבית עין. עופר אינו יודע מי הביא את העגלה ומאיפה. מדובר היה בעגלה פתוחה, שלא התאימה למטרה לשמה הובאה. בהמשך הביא שלומי לבנת חבלה, נפץ ופתיל רועם ועופר החביא פריטים אלה בנגרייה. לאחר מכן הביא שלומי תיק שחור ובו כל פריטי המטען - שתי לבני חבלה, פתיל רועם נפץ, בטריה ושעון ובו חתכים וחוטים להרכבה הסופית של המטען. עופר החביא את התיק במחסן בבית הוריו בירושלים. כשבועיים לפני המעצר, שלומי הביא עגלה סגורה ויחד עם עופר הם השיגו חביות ומילאו אותן בדלק. התכנית הייתה להניח את העגלה באזור א-טור, שם, לדברי שלומי, בוצעו תצפיות. בהמשך עופר גילה כי שלומי צירף את ירדן לקשר, זאת כדי שיגרור את העגלה. הקושרים יצאו להניח את המטען ביום ג' בשבוע שקדם למעצרם, אך עופר שהיסוסיו גברו עליו, שכנעם לדחות את הביצוע בגלל פגם בעגלה. הוא גם לא הצטרף אליהם בליל ניסיון הפיגוע עצמו, אך הדריכם כיצד לחבר את פרטי המטען. על-פי דבריו של עופר (ת/39ז), בבוקר שלאחר מעצרם של שלומי וירדן, התקשרה אליו אשתו של שלומי ולאחר מכן גם הגיעה לביתו, שאלה מדוע הוא לא יצא עם שלומי וירדן והביע חשש שאירעה להם תאונה. מכאן הסיק עופר כי אתי דביר לא הייתה ממודרת מתכניתו של בעלה.

עופר סיפר לחוקריו (ת/39ח) כי שלומי גילה בקיאות בהרכב המטען שהוטמן בצור באחר, שכלל, לדבריו, 8 לבני חבלה, שעון "כפי שראו בספר של מחתרת" וברגים. שלומי אמר שהמטען כלל ככל הנראה מעטפת של פוליאוריתן מוקצף. בשלב מסוים שלומי הביא נפץ ולבנה. עופר הסיר מהלבנה את סימני הזיהוי, הוציא את הנפץ משרוול הקרטון שבו היה עטוף והחביאם בנגרייתו. לאחר כשבוע בא שלומי ולקח את הפריטים בחזרה כדי ש-"ההם" יכינו את מטען החבלה. שלומי גם סיפר ש"ההם" עשו תצפיות במקום, אך עופר ביקש ממנו לא למסור לו שום פרט לגבי שום אדם. בהמשך, הציע עופר להשתמש במכלי דלק והשניים החלו לרכוש דלק. לצורך מימון הרכישה הביא שלומי לעופר, בשתי הזדמנויות, סכום כולל של 600 ₪.
בשבוע שבין ה-14 ל-19 באפריל, סיפר שלומי לעופר על גניבת העגלה השנייה ממועצה אזורית בשומרון. הוא אמר שהעגלה ממנה נפרק הציוד שהיה עליה הונחה ריקה בחניון מתחת למלון הילטון בירושלים וביקש מעופר ללכת לראותה. למחרת הלך עופר למקום, אך לא מצא את העגלה. שלומי הסביר כי "ההם" לקחו את העגלה לשומרון, ובסוף השבוע הודיע כי העגלה הוחזרה.
במועד שעופר לא זכר במדויק, יתכן 21 או 22 באפריל, שלומי הביא לנגריה תיק שחור ובו מטען הכולל 2 לבני חבלה, נפץ, פתילים, שעון קיר, ובטרייה. הנפץ היה מוצמד ללבני החבלה ועופר הפרידו מייד. בצוהרי אותו יום, עופר העביר את המטען לדירת מחסן בבית הוריו בירושלים.

בהודעתו במשטרה מה-5 במאי (ת/39ט), עופר הוסיף כי בשבוע שבו שלומי הביא את המטען, הוא אמר לו כי העגלה נמצאת בחניון סמוך לבנייני האומה בירושלים וביקש ממנו לבוא לראותה. עופר ביקר בירושלים והטריח את עצמו לחניון, אך לא מצא את העגלה. שלומי הסביר לו כי "ההם" לקחו את העגלה כדי לסדר אותה.

עופר ושלומי דנו בשאלה כיצד ניתן לגרור את העגלה למקום היעד ושלומי הציע לפנות לירדן ולהיעזר ברכב הביטחון של היישוב, אליו יש לירדן גישה. שלומי צירף את ירדן להתארגנות למרות התנגדותו של עופר.

עופר סיפר שכאשר שלומי הביא אליו את הלבנה הראשונה, הוא אמר כי ינסה להשיג לבנים נוספות, אולם הלבנים כמעט נגמרו, הואיל והשתמשו בהן בצור באחר (ת/39י). לדבריו, כאשר דנו עם שלומי בדרך ביצוע הפיגוע, אמר שלומי כי ה"הם" כבר חשבו על זה והחליטו לבצע את הפיגוע באמצעות עגלת תופת.

בחקירה מיום 6 במאי, מסר עופר כי לאחר ששלומי אמר שבכוונתם לבצע פיגוע בא-טור, עשו השניים סיור במקום (ת/39יא). בחקירה נוספת (ת/39יב) הוא מסר שירדן פנה אליו מספר שנים קודם לכן, אמר שיש לו אפשרות להשיג חומרי חבלה ושאל כיצד לטפל בחומרים אלה. כאשר שלומי שוחח עמו על אפשרות להשיג חומרי נפץ, הוא נזכר באותה שיחה והפנה את שלומי לירדן. עופר גם הנחה את שלומי לא לספר לירדן שהוא שותף לקשר.

עופר סיפר כי לא רצה שיקחו אחריות על הפיגוע, אולם שלומי התעקש כי הדבר אינו בשליטתו וכי יש לקחת אחריות (ת/39יב, יג). עופר גם סיפר כי שלומי הודה בפניו שגנב נשק מחיילים בבת-עין, כי נשק זה שימש לביצוע פיגועי ירי (ת/39טו) וכי לאנשי החבורה האחרת יש סליק נשק בשומרון, בו נמצא נשק גנוב. אנשי החבורה האחרת, ביצעו, לפי דבריו של שלומי, פיגוע ירי על משאית ערבית באזור כוכב השחר.

באותה חקירה עופר הוסיף, כי בעת שסיירו באזור א-טור, אמר לו שלומי כי "החברה" עברו זה עתה מולם וכי הם וודאי מבצעים סיור. עופר לא ראה את הרכב מלפנים, אך התבונן במראה וראה טנדר חדיש יחסית מסוג איסוזו, מיצובישי או טויוטה עם ארגז פתוח בצבע אפור. עופר אמר כי ראה את הטנדר זמן מה לפני כן במרכז בת-עין, וישב בו יהודי כבן 25, בעל שיער מלא בצע חום, מזוקן, חובש כיפה קטנה (ת/39יח). בהודעה נוספת (ת/39כג) סיפר עופר כי ראה בטנדר שני אנשים בשנות ה-20 לחייהם, מזוקנים, בעלי שיער באורך בינוני, חובשי כיפות.

לגבי בן ברוך, אמר עופר בחקירותיו, כי לא הכיר אותו מהתקופה שלפני המעצר ולא שמע עליו לפני כן (ת/39יח, כה).

עדותו של עופר גמליאל במשפטו
12. בעדותו במשפטו (ת"פ 5034/02) חזר עופר וסיפר כי הפנה את שלומי לירדן לצורך השגת חומרי נפץ. הוא העיד כי שלומי אמר שירדן סירב לספק חומרי נפץ, אך כעבור כמה ימים הוא הביא לבנה, פתיל ונפץ. בתחילה אמר שלומי כי הלבנה הגיעה מ"חברה" בשומרון, אך בהמשך הודה כי הספק היה ירדן, אך ביקש בשום אופן לא לגלות זאת (ת/39א עמ' 254). זמן מה אחר כך הביא שלומי מטען שבו הנפץ היה מוצמד ללבנים בצורה מסוכנת. עופר הפריד את הנפץ מהלבנים והעביר את כל הפריטים לדירת מחסן בירושלים. עופר העיד כי שלומי סיפק גם כסף למימון קניית הדלק ויחד הם ערכו סיור במקום המיועד לפיגוע. גרסתו של עופר לא הייתה שונה משמעותית מגרסתו בחקירת בשב"כ ובמשטרה, למעט נקודה אחת: בעדותו הוא טען כי נטרל את הסוללה שהייתה מחוברת למטען כדי למנוע את הפעלתו.

בחקירה הנגדית במשפטו, אמר עופר כי לא סיפר עד אז כי ידע שירדן הוא ספק חומרי הנפץ, משום שרצה לשמור גרסה זאת לבית המשפט. הוא החליט לספר זאת רק לאחר שראה את חומר החקירה והבין כי ירדן הודה בהספקת חומרי הנפץ. כשנשאל מדוע לא אמר זאת בתשובה לכתב האישום, השיב כי באותו שלב התייחס רק לאישומים נגדו ולא לאישומים נגד חבריו (ת/39א, עמ' 281).

עדותו של עופר גמליאל במשפט
13. בעדותו בפנינו חזר עופר על הגרסה לפיה הפנה את שלומי לירדן כדי להשיג חומרי נפץ. שלומי דיווח לו כי ירדן דחה אותו בקש ולאחר מכן הביא לבנה, פתיל ונפץ. כעבור כמה ימים, שלומי נטל את הפריטים שהביא ולאחר מכן חזר לעופר עם תיק שחור בו היה ארוז המטען (עמ' 383). עופר חזר על גרסתו במשפטו, לפיה הוא נטרל את הבטריה של המטען.

בחקירתו הנגדית סיפר עופר כי בעת שהמתין והתכונן למשפטו, נערך חיפוש בתאו ונתפסו חומרים שהכין לקראת המשפט, ביניהם פתקים שרשם לעורך דינו (מוצגים נ/6 ונ/7). במוצג נ/7 נכתב על-ידי העד, כי שלומי משקר לגבי העגלה וכי הוא בעצמו גנב אותה. זאת העד למד משיחה עם שלומי עצמו (עמ' 395). העד הוסיף כי שלומי אמר לו, בעת שהשניים היו נתונים במעצר, שלבן ברוך אין שום קשר לפרשה (עמ' 397).

14. מטעם התביעה העידו עדים נוספים וכן חוקרים אשר גבו את הודעותיהם של שלומי, ירדן ועופר וחקרו את בן ברוך. כמו כן, הוצגה חוות דעת מומחה, בה תואר המטען.

15. גב' דליה מורג, אמו של ירדן, העידה כי ירדן יצר עמה קשר ממקום מעצרו וביקש להעביר למשטרה את תכולת הסליק שלו. הוגשה גם הודעתה במשטרה, הכוללת רשימת פרטי האמל"ח (ת/15), בין היתר, כ- 30 מטר פתיל רועם, לבנת חבלה מס' 4, נפצים ומגוון של אמצעי לחימה אחרים (רשימה המרכזת את פרטי האמל"ח הוגשה אף היא וסומנה ת/16). גב' מורג, העידה כי ירדן אמר לה שאינו מכיר את בן ברוך ואינו מבין מדוע הוא עצור (עמ' 54). בנוסף סיפרה העדה כי ירדן אמר לה שלא הוא (ירדן) הביא את לבני החבלה. (עמ' 58).

16. מיכאל זילברשייד שמר בשער המערבי של קריית ארבע בליל ה-8 באפריל 2002, הוא הלילה בו נגנבה העגלה מחברון. עדותו של זילברשייד במשטרה מיום ה-9 באפריל הוגשה במקום חקירה ראשית (ת/20). באותה עדות הוא סיפר, כי בין השעה 03:00 ל-04:00 ראה רכב בצבע לבן, שנראה כרכב מסוג ניסן או יונדאי, יוצא מקריית ארבע במהירות וכעבור כ-10 דקות חוזר עם הגרור מאחוריו. נהג הרכב היה יהודי עם פאות, חובש כיפה. הרכב לא נבדק בכניסה. העד לא זכר בדיוק איך נראה הנהג ומה לבש, אך בהמשך ההודעה מסר תיאור של הנהג כדלקמן: "אני חושב שהיה לבחור שהיה בתוך הרכב שיער בצבע ג'ינג'י וכיפה גדולה אני חושב בצבע בז' - אני לא בטוח. אני לא יודע מה הוא לבש. אני רק שמתי לב שהוא היה יהודי".

בבית המשפט העדיף מר זילברשייד למסור עדותו ברוסית באמצעות מתורגמנית. בחקירה הנגדית סיפר כי בעת מסירת עדותו במשטרה הוא לא ניהל שיחה מקדימה עם השוטרת שגבתה את העדות, וזו התחילה מיד לרשום את דבריו (עמ' 85 לפרוטוקול מה-30 מאפריל 2003). העד אמר כי הוא אינו יכול לומר בביטחון שמדובר ברכב מסוג ניסן, אך הוא בטוח שצבעו היה לבן (עמ' 87). העד חזר ואישר כי לנהג הרכב היו פאות. לגבי מספר האנשים ברכב, אמר העד כי הוא בטוח שראה ברכב גבר, אך אינו יכול לזכור אם הייתה ברכב גם האישה. העד אישר כי הוא נמצא במקום מואר וכי הנהג נראה לו כג'ינג'י, אך הוסיף ואמר שיתכן כי הנהג נראה כך (ג'ינג'י) בגלל תנאי התאורה במקום.

17. מטעם התביעה הוגשו כראיה הודעותיו במשטרה של יוני בלכברד, הרבש"צ של היישוב היהודי בחברון ומי שהעגלה הגנובה נמצאה בתחום אחריותו. בהודעה מיום 8 באפריל בשעות הבוקר (ת/21), סיפר בלכברד שכאשר גילה את דבר היעלמות העגלה הוא פנה לשומר בשער המערבי ושאל אם ראה שלקחו את הגרור. השומר השיב כי בסמוך לשעה 04:30 ראה רכב מסוג ניסן עם בן ובת בתוכו שגורר את העגלה. בחקירתו הנגדית מסר העד כי בבוקר האירוע דיבר עם השומר באמצעות המוקד, והשומר אמר (בתיווך המוקד), שברכב נהג גבר ג'ינג'י ולידו ישבה אישה. העד גם אמר כי רכב שנכנס מחברון לקריית ארבע צריך לעצור לפני השער, כי לרוב השער סגור בלילות והאזור מואר באמצעות פנס.

18. הוגשה גם חוות דעתו של החבלן, אריאל יערי. בחוות הדעת תיאר החבלן, בין היתר, את המטען וציין כי היה מורכב משתי לבני חבלה. לבנה אחת הייתה לבנת חבלה מספר 4 והאחרת לבנת חבלה שהנה חלק ממטען חבלה מספר 97 "עלוקה" (ת/19). שתי הלבנים מכילות חומר נפץ מסוג T.N.T במשקל של כ-250 גרם.

19. מטעם התביעה העידו גם חוקרי המשטרה שגבו את הודעותיהם של העדים וחקרו את הנאשם. החוקרת אריקה מזרחי העידה על חקירתו של הנאשם וכן על חקירתה של אתי דביר, אשתו של שלומי, שנעצרה לחקירה בסוף חודש מאי 2002. העדה סיפרה כי צורכי החקירה וכיווניה הוכתבו על-ידי השב"כ ועל-ידי ההתפתחויות בחקירה (עמ' 19). השב"כ נתן הנחיות את מי לחקור וכיצד (עמ' 20). על-פי עדותה, השב"כ היה אמון על בדיקת העדויות והמשטרה רק גבתה את ההודעות תחת אזהרה. המשטרה מילאה לדבריה את הצד הפורמלי של החקירה (עמ' 31). כאשר נשאלה האם לדעתה היה צורך לבדוק האם רכב מסוג ניסן השייך לעופר קשור לגניבת הנגררת (לאור עדותו של השומר לפיה הנגררת נגנבה ברכב מסוג ניסן), הסכימה העדה כי היה חשוב לבדוק נקודה זו, אך היא לא נבדקה. העדה נשאלה מדוע שלומי לא עומת עם הנתון לפיו גנב העגלה הוא ג'ינג'י, בעוד שבן ברוך, לו ייחס באותו שלב את הגניבה, איננו ג'ינג'י. העדה לא השיבה תשובה מניחה את הדעת לשאלה זו, אלא הפנתה את השואל למי שניהל את החקירה. העדה גם אמרה, כי לא נעשה ניסיון לבדוק עם אתי דביר את הכינוי "תוכי" ולא נעשה ניסיון לאמת את אמירתו של שלומי, לפיה הכינוי "תוכי" מתייחס לבן ברוך (עמ' 36-38). לשאלת בית המשפט, השיבה העדה כי מי שהחליט על 90% מהפעולות בתיק היה השב"כ. כך העיד גם העד זוזוט. העדה גם לא יכלה לזכור מדוע שלומי לא עומת עם סתירות בעדותו (עמ' 43). היא גם לא יכלה להסביר מדוע יצחק פס ופטי תור לא זומנו לחקירה, אף שלשיטתו של שלומי אחד מהם העביר, דרך בן ברוך, כסף למימון קניית בלוני גז והאחר השאיל לבן ברוך את הרכב לצורך גניבת עגלה (עמ' 44-45).

20. המכונה "מקס", היה במועדים הרלבנטיים ראש מחלקת החוקרים בשב"כ ומי שהיה ממונה על החקירה. בחלקה הראשון של עדותו, ביום ה-8 ביוני 2003, סיפר מקס על נהלי העבודה בחקירות שב"כ. הוא אמר כי מטרת החקירה היא מודיעינית ולרוב החקירה מתחילה בשב"כ ואח"כ משתלבת בה המשטרה. לדבריו, העדויות במשטרה נגבות על-פי זכ"דים שנרשמים בשב"כ (פרוטוקול מיום 08/06/03 עמ' 79). מקס העיד, כי השב"כ אינו מזהיר את הנחקרים, אך בחודשים האחרונים, בתקופה שאינה רלוונטית למעורבים בפרשה הנדונה, החלו חוקרי השב"כ להחתים נחקרים על טופס ובו אלמנט של אזהרה. על-פי עדותו, הודעות הנחקרים אינן נרשמות מילה במילה, ובזכ"ד נרשמים רק עיקרי הדברים. בכך, כפי שהסביר "מקס", נעוץ עיקר ההבדל בין חקירת שב"כ, שהנה חקירה מודיעינית, לבין חקירה משטרתית שמטרתה הפללה (עמ' 79). כדבריו:

"במידה ואנחנו "נשחק" לפי כללי ביהמ"ש, הסיכויים שלנו לקבל מודיעין לסכל פיגועים עתידיים נמוך יותר. מאחר שכך אנחנו לא מזהירים... " (עמ' 81).

ברוח דומה העידו חוקרי השב"כ המכונים "גלעד" ו"גדעון", תוך שהם מדגישים את ההבדל בין חקירה סיכולית-מודיעינית לבין חקירה משטרתית.

כאשר נשאל העד האם נכון הדבר שאלמלא ההפללה על-ידי שלומי, הנאשם לא היה נעצר לעולם, השיב מקס כי: "יתכן והוא לא היה נעצר על הפיגוע הזה. הדגש הוא על "הזה" (עמ' 102).

המשך החקירה הנגדית של עד זה נדחה על לאחר מתן עדותם של שלושת הקושרים, וביום ה-30 לאוקטובר 2003 העד חזר והתייצב על דוכן העדים.

בפתח חקירתו אישר "מקס", כי אלמלא פתח שלומי את פיו, חוקרי השב"כ כנראה לא היו מגיעים לבן ברוך (עמ' 122 לפרוטוקול מיום ה-30 באוקטובר).
בחקירתו הנגדית נחקר "מקס" על-ידי הסנגור, עו"ד ציון אמיר, על מחדלים שנפלו, לטענת הסנגור, בחקירה. העד נשאל מדוע לא נחקר הרב עטרי, אליו, לפי אחת הגרסאות, פנה עופר במהלך ההתארגנות, ואשר אמר לעופר כי השעה משחקת כעת לגויים. "מקס" השיב כי אנשי השב"כ עושים לגבי כל נחקר פוטנציאלי הערכה ובה הם שוקלים עד כמה חקירתו עשויה לקדם את בירור הפרשה, האם יש טעם לעשות קודם חקירה סמויה וכן נשקלים שיקולים אחרים, כגון מעמדו של האיש. לגבי הרב עטרי, היה לדבריו מידע, לפיו עופר נתן לו רמז מעורפל וזה השיב באופן כללי שאין זו השעה למעשי נקם. בהתחשב במעמדו הציבורי של הרב, הוחלט שלא לחוקרו (עמ' 131).

במענה לשאלה מדוע לא נחקר יצחק פס, שלדבריו של שלומי העביר כסף למימון הפיגוע באמצעות בן ברוך, השיב מקס, כי פס אמנם היה רלוונטי לחקירה, אך העדויות נגדו הסתכמו בעדות שמיעה אחת. לפיכך ובהתחשב ברקע האישי שלו, לא היה נכון לחקרו, והוחלט להמשיך לגביו בפעילות במישור המודיעיני, מתוך מחשבה ש-"יבוא יומו". ואכן, לדברי העד, יומו הגיע מאוחר יותר, כאשר נעצר בגין אחזקת אמל"ח (עמ' 138-139). מדבריו של מקס גם ניכר כי הוא העריך שפס לא ישתף פעולה עם חוקריו ואין טעם להשחית זמן על חקירתו (עמ' 140). מקס הוסיף כי המשטרה סוברנית להחליט בעצמה מה היא חוקרת וכי הוא אינו אומר למשטרה מה לעשות. בכך סתר העד את דבריהם של העדים מזרחי וזוזוט (עמ' 140-141).

הסנגור הוסיף ושאל את "מקס" מדוע אורן שלמה דיוויס לא נחקר. לדברי העד, על סמך דבריו של שלומי או ירדן, החוקרים העריכו, שהאיש היה, לכל היותר, קשור להצתת חנות בחברון, בלי שעשה שימוש בחומרי נפץ. על כן לא היה לשב"כ עניין לחקרו (עמ' 145). בהתייחסו להמלצה הנטענת (ע"י שלומי) של בן ברוך לשלומי לצרף את אורן שלמה דיוויס להתארגנות, השיב העד כי הבדיקה העלתה שלדיוויס אין רקע בחבלה ועל כן הוא לא הובא לחקירה (עמ' 146).
מקס לא יכול היה לומר איזה רכב שימש לגניבת העגלה וגרירתה (עמ' 146-147), אך הוא העלה השערה, לפיה יתכן כי שחר, אחיו של שלומי, נהג ברכב ששימש לגניבה. בהתייחסו לשאלה, מדוע לא נחקר פטי תור, כאשר היה מידע כי הגניבה בוצעה באמצעות רכבו, השיב "מקס", כי ידוע לו שפטי תור משאיל את רכבו לכל תושבי החווה ולכן לא היה טעם לחקרו אם השאיל את הרכב לבן ברוך (עמ' 153). על-פי עדותו של מקס, החוקרים הגיעו למסקנה כי שלומי אינו יודע באיזה רכב מדובר ועל כן לא ראו לנכון לבדוק את גרסתו בנושא זה. לדבריו, החוקרים הגיעו למסקנה כי רכב איסוזו אחר (ולא רכבו של פטי תור) היה מעורב בגניבה:

"הרי אנחנו הגענו למסקנה אחרת, שאנחנו חושבים שמדובר ברכב מסוג דומה אבל לא של פטי, אנחנו חושבים שזה רכב אחר. להזכיר לכולם ואנחנו נפתח פה סוגריים ונסגור, כמה חודשים אחרי זה אנחנו עוצרים את צורי עמיאור, שמו כבר עלה פה, לצורי יש רכב מסוג איסוזו בדיוק כמו של פאטי תור. אם אתה שואל אותי, רוב הסיכויים שהרכב האחר הוא הרכב שאיתו זה נגנב, זה הרכב של צורי, אבל זאת הערכה שלי, זה לא עובדות, זה לא בדיקה לא יכולנו לבדוק, מה שאני טוען זה שבאותו זמן לא היה לנו מה לבדוק, כי לא היה לנו את האנשים הרלוונטיים לחקור אותם ולכן לא חקרנו. אנחנו הערכנו שזה לא רכב של פטי, אלא רכב אחר. ... אם אתה מעריך שזה לא הרכב של פאטי אין לך מה לחקור את פאטי" (עמ' 154).

"מקס" העיד כי האפשרות לחקור את פאטי תור לא עלתה אפילו לדיון, משום שהוא לא היה רלוונטי למקרה, שכן, לכל היותר נתן את רכבו, ועל דבר כזה אין צורך לעצור.

כאשר נשאל מדוע לא נערך עימות בין שלומי לבין בן ברוך עימות של ממש, עימות שהיה עשוי להיות כרוך (בהנחה ששלומי היה עומד בהפללתו של בן ברוך) בהטחה ישירה של האשמה, השיב העד:

"חקירה של המשטרה זה המטרה שלה בסופו של דבר ראיות, העמדה לדין, ואז עושים את העימות וזה לא משנה אם האדם חוזר בו או לא חוזר בו, בסופו של דבר העימות הזה מובא בפני בית המשפט והשופטים מתרשמים מי מהאנשים אמר את האמת ומחליטים אם להאמין או לא להאמין לטענה כזו או אחרת של הצדדים. זה בדיוק לא מה שחקירת שב"כ. חקירת שב"כ המטרה שלה היא מודיעין. אני רציתי לשים עוד מודיעין כאשר הוא אומר ככה 1. רציתי לבדוק האם ההודעה של שלומי אמת, האם בן ברוך קשור או לא קשור, והכי חשוב לנסות ולהוציא מידע נוסף על מעורבים נוספים. בעימות כזה שאחד חוזר בו או לא חוזר בו, מודיעין לא עולה" (עמ' 173).

בהמשך עדותו העד הוסיף כי בעיניו אין משמעות רבה לאפשרות כי שלומי יחזור בו מעדותו בעימות ישיר עם בן ברוך:

"אז לא הייתי צריך את זה ובעיני מה שהייתי צריך להוכיח הוכחתי לעצמי אני מדבר, לא כלפי בית המשפט, אלא כלפי עצמי. מודיעין נוסף לא קיבלתי, ולמה לא עשינו עימות משטרתי? אני אומר לא ראיתי טעם בזה" (עמ' 175).

לדעתו של "מקס", הפגשתם של שלומי ובן ברוך (בהיותם בתאי מעצר סמוכים) והקלטת הדברים שהוחלפו בניהם, אשר נועדה לאמת או להזים את החשדות, הייתה עדיפה, מבחינת גילוי האמת, על פני עימות בנוסח המשטרתי, משום שבמשטרה העימות הנו מבוים.

מלבד "מקס" העידו מטעם התביעה חוקרים נוספים. המכונה "גלעד" היה ראש צוות החקירה ועבד בכפיפות ל-"מקס". העד סיפר כי התנהגות הנאשם בחקירה הייתה חריגה - הוא לא דיבר ולא אמר מילה, ואף נמנע מלהביט על חוקריו (עמ' 406).

על השאלה מדוע לא נחקר פטי תור לגבי השימוש שבן ברוך עשה, לכאורה, ברכבו, השיב "גלעד", כי הואיל והרכב של תור משמש הרבה מאוד אנשים ואין לגביו שליטה ופיקוח של הבעלים, לא היה טעם, בהעדר אימות נוסף לטענה, לחקור בעניין זה את פטי תור.

העד גם נשאל מדוע שלומי לא עומת עם הנתון לפיו גונב העגלה הנו איש בעל שיער ג'ינג'י. בעניין זה טען העד, כי לחוקרים היה מידע כי לא היה זה שלומי שהביא את העגלה מחברון ועל כן לא היה טעם לחקרו על כך (עמ' 425-426).

העד סירב לפרט את השיקולים בשלהם לא זומן לחקירה יצחק פס (עמ' 428).
21. החוקר המכונה "גדעון", אשר נכח בחקירתה של אתי שלומי במשטרה, העיד כי צילם אותה כדי להציג לשלומי מצג לפיו אשתו משתפת פעולה עם החוקרים.

מטרת החקירה של הנאשם, לדברי גדעון, הייתה להביאו לידי הודאה. על-פי עדותו, בחקירתו של הנאשם נשמעו רק מונולוגים של החוקרים, שכן הנאשם לא דיבר ועל כן הדברים לא תועדו מילה במילה בזכ"ד (עמ' 14). הוא סיפר, שבין היתר הושמעה לנאשם הקלטה של שלומי בה מסר עדות מפלילה נגדו, כדי להראות לנאשם כי הופלל ולהביאו לידי הודאה (עמ' 20), אך גם על עדות זו הנאשם לא הגיב. כאשר נשאל מדוע לא בוצע עימות "חי" בין שלומי לנאשם, אמר העד, שכאשר אחד החשודים אינו משתף פעולה עם חוקריו הוא עלול לאיים במהלך העימות על החשוד האחר המפליל אותו, לבל ימשיך להפלילו ולשתף פעולה. העד התקשה להסביר מדוע עימות מעין זה לא נעשה בסיום החקירה (עמ' 21-25). העד לא זכר מדוע לא נחקרו אנשים נוספים (יצחק פס ופטי תור) , אשר יכלו לחזק או להפריך את גרסתו של שלומי (עמ' 30, 36).

22. החוקר המכונה "עופר" העיד, כי חקר את שלומי על השלכת ספר המשניות וכי זה אמר שביקש להעביר לאשתו מסר. ספר המשניות שבו הודגשו האותיות המרכיבות את המסר המיוחס על-ידי התביעה לשלומי הוגש כראיה (ת/79).

עופר גם סיפר כי לשלומי הוצגה תמונה מתפתחת של בן ברוך ובעקבות זאת הוא החל למסור גרסה לפיה היה זה בן ברוך שהביא את לבני החבלה (עמ' 90. הגוש כראיה גם הזכ"ד המתעד חקירה זו (ת/78). "עופר" נשאל על-ידי הסניגור שאלות לגבי ת/78 וביקש לדעת האם החוקרים לא "שתלו" את שמו של בן ברוך כספק האמל"ח על-ידי הצגת תמונתו בפני שלומי. בתשובתו טען "עופר", כי שלומי מסר את שמו של בן ברוך לפני הצגת תמונתו של בן ברוך.

על-פי עדותו, החוקרים ניסו לגרום לנאשם לדבר, הסבירו חזור והסבר כי הפרשה מאחוריהם והם כבר יודעים הכל, הציעו לו למסור את גרסתו והשמיעו לו הקלטות בהן שלומי מפליל אותו. אולם הנאשם לא הוציא מפיו הגה, אלא רק התפלל. הוגשו גם זכ"דים המתעדים את שתיקתו של הנאשם. הנאשם שמר על השתיקה גם בחקירת משטרה, הן מייד עם מעצרו והן לאחר סיום חקירתו בשב"כ (חקירה מיום 20 במאי).

23. מטעם התביעה הוגש כראיה גם פלט שיחות מטלפון בזק בביתם של שלומי ואתי דביר (ת/80). על-פי פלט זה, בבוקר ה-29 באפריל, התקשרה אתי דביר ליעדים שונים. בפירוט השיחות מנויות ארבע שיחות לטלפון בביתו של ירדן (בשעות 04:12, 06:10, 06:16, 06:42), שתי שיחות נמשכו בין דקה לשתיים והשתיים האחרות כ - 15 שניות. משמע, מדובר ככל הנראה בניסיונות התקשרות. כן מופיעות בפלט שלוש שיחות לביתו של נועם פדרמן (בשעות 06:08, 06:14, 08:36), כל אחת משך לא יותר מעשרים שניות ושתי שיחות למכשיר הסלולרי של פדרמן, (בשעות 06:14 ו-08:37), האחת משך 5 שניות והאחרת משך פחות מחצי דקה. בפלט מופיעה גם שיחה של כ-40 שניות למרכז קהילתי אזורי (בשעה 07:43); שיחה לדב רוזנטל מבת-עין (בשעה 06:25); שיחה למכשיר הפלאפון של עופר (בשעה 06:05); שיחה למכשיר סלולרי שמספרו 067-464008 שנמשכה מעט יותר מחצי דקה (בשעה 05:26), והעיקר - שלושה ניסיונות התקשרות למכשיר הסלולרי של הנאשם, שנמשכו פחות מחמש שניות כל אחד (בשעות 06:09, 06:18 ו-06:31).

בתום עדויות החוקרים, הכריזה התובעת כי פרשת התביעה הסתיימה.


פרשת ההגנה
24. הנאשם, לאחר שהוסבר לו זכויותיו, בחר להעיד להגנתו.

בעדותו הכחיש הנאשם את כל המיוחס לו בכתב האישום. לדבריו, הקשר שלו עם שלומי התחיל כקשר חברתי רגיל. בהמשך הציע לו שלומי שידוך עם אחות גיסתו. הקשר עם אותה בחורה התחזק, השניים התארסו והחתונה כבר נראתה באופק. במקביל התחזק גם הקשר בין הנאשם לבין שלומי, אשר נפגשו בנסיבות חברתיות ומשפחתיות. בשלב מסוים, העיד הנאשם, הוא החליט לסיים את הקשר וניתק את היחסים עם אחות גיסתו של שלומי. לדבריו, הניתוק נעשה בצורה פוגעת והיום הוא מצר על כך. שלומי ניסה לדבר על ליבו, להחזיר את הקשר עם אותה בחורה על כנו, אך הדבר לא עלה בידו. לאחר ביטול האירוסין, בסביבות פורים, נחלש גם הקשר של הנאשם עם שלומי.

הנאשם הכחיש כי אי פעם כונה בכינוי "תוכי". לדבריו החוקרים שרו לו כל הזמן שיר על תוכי יוסי, אך הוא אינו יודע מניין בא כינוי זה. הנאשם הכחיש כי ישן אי פעם בביתו של שלומי. הוא הוסיף, כי לא היה עולה על דעתו להישאר בביתו של שלומי לבד עם אשתו, כאשר שלומי נעדר מן הבית, שכן מדובר בייחוד אסור. הנאשם הכחיש כי היה מעורב באספקת לבני חבלה ופתיל רועם. לדבריו הוא לא נתקל בפריטים כאלה גם בעת שירותו הצבאי.

הנאשם הכחיש כי ביצע תצפיות. לגבי גניבת העגלה אמר, כי לא נגע אי פעם בחייו בדבר השייך לאדם אחר. הנאשם העיד כי אין לו קשר חברתי עם יצחק פס ומעולם לא קיבל ממנו כסף. לדבריו, הוא לא הכיר לפני המעצר גם את ירדן ועופר, ולא נכח מעולם בישיבת ועד בת-עין. עם צוריאל עמיאור יש לנאשם היכרות שטחית שאינה חורגת מברכת שלום. הנאשם גם הכחיש כי היה לו קשר עם נועם פדרמן.
לדברי הנאשם, הוא מעולם לא היה ג'ניג'י ולא גידל פאות ומראהו החיצוני לא השתנה, מבחינה זו, בשנים האחרונות.

את שתיקתו בחקירותיו הסביר הנאשם בכך שלפי העצה שקרא בחוברת שחיבר נועם פדרמן (נ/10), הטקטיקה הטובה ביותר בחקירות השב"כ, גם כשמדובר באדם חף מפשע, היא לשתוק. זאת, בשל החשש שהחוקרים יסלפו את דברי הנחקר, או יגרמו לו לומר דברים שאינו רוצה לומר. לדבריו, הוא לא ידע איך מתמודדים עם מצב של חקירה ובחר בדרך שנסללה בידי מי שיש לו ידע וניסיון בתחום. עם זאת, ציין הנאשם, כי הכחיש את כל ההאשמות נגדו, כאשר ראה שיש אוזן קשבת לדבריו, בעת הדיון בהארכת מעצרו בבית המשפט (נ/9).

על-פי עדותו של הנאשם, שלומי מעולם לא דיבר אתו על ההתארגנות ולא הביא לידיעתו דבר הקשור בהתארגנות זאת.

לגבי האזנת הסתר לשיחה בינו לבין שלומי, העיד הנאשם כי בעת השיחה הוא לא ידע בוודאות שמדובר בשלומי, והעלה על דעתו את האפשרות שהדובר הוא איש שב"כ. הוא חשש שמא יאמר דבר שישמש נגדו בדרך כלשהי ולכן השתדל לא להיכנס כלל לנושאי החקירה, אלא לחזק את בן שיחו מבחינה דתית.

הנאשם סיפר כי שמו של שלומי עלה במהלך החקירות רק כשלושה עד ארבעה ימים לפני מועד ההקלטה הנ"ל, עת דרשו ממנו החוקרים להודות בדברים שכביכול עשה.
בחקירתו הנגדית סיפר הנאשם, כי היה זה שלומי ששידך אותו לארוסתו לשעבר והוא גם גילה עניין רב בהתפתחות הקשר שלו עמה. בעקבות כך העמיקה היכרותו עם שלומי, כשהאחרון היה מגיע לביתו יחד עם ארוסתו לשעבר והשניים נפגשו גם בבית הוריה.

הנאשם העיד כי מכיר היטב את פטי תור, תושב החווה ואישר כי נהג פעם ברכבו. הנאשם הכחיש כי היה אי פעם באזור א-טור.

הנאשם נחקר ארוכות מדוע שתק בחקירתו בשב"כ ובמשטרה ומדוע לא זעק את זעקת החפות, אם הוא חף מפשע, עם מעצרו. הנאשם הסביר "מסתובב אצלנו באזור" כי "העצה הכי טובה זה לשתוק" (עמ' 192). בחוברת של נועם פדרמן, שהודפסה והופצה בתפוצה גדולה, נאמר, לדבריו, כי יש הבדל גדול בין חקירת משטרה לחקירת שב"כ וכי בחקירת שב"כ מוטב, בכל מקרה, לשתוק. לדברי הנאשם, לאור שיטות החקירה של השב"כ, המתישות את הנחקר, גורמות לו סבל ומביאות אותו למצב שבו הוא נכון להודות בכל ובלבד שהחקירה תיפסק, הוא מבין כי ההמלצה לשתוק בכל מקרה הנה מוצדקת (עמ' 223-224). הנאשם חזר ואמר כי לא היה לו אמון בחוקרים שהטיחו בו האשמות וכי חשש שדבריו יוצאו מהקשרם.

לשאלת בית המשפט הנאשם הוסיף, כי החוקרים לא ביקשו לברר אם ביצע את המיוחס לו, אלא קבעו בפסקנות שהוא אשם ודרשו כי יודה בהאשמות. מן הטעם הזה, לא היה לו לדבריו דו-שיח עם החוקרים, כי אין תוחלת בשכנוע המשוכנעים (עמ' 233).

בחקירה הנגדית שאלה התובעת את הנאשם מדוע לא שאל את שלומי, במהלך השיחה המוקלטת, מדוע זה העליל עליו. בתשובתו חזר הנאשם והסביר כי חשש שמדובר במלכודת ונצמד לעצה לשתוק ולא להתייחס לנושאי החקירה.
הנאשם דחה גם את הפרופוזיציה שהוצגה לפניו על-ידי התובעת, לפיה שתק, לא משום שהיה מעורב בעצמו בניסיון הפיגוע, אלא משום שהיה מודע לחלק מן הדברים וחשש להפליל אחרים.

הנאשם לא יכול היה להצביע על כל סיבה הגיונית בגללה שלומי יעליל עליו עלילת שווא ויביאו למעצר ולספסל הנאשמים.

25. מטעם ההגנה העיד יהושפט (פטי) תור. העד, תושב חוות מעון, הנו חברו של הנאשם. הוא סיפר כי בבעלותו רכב טנדר פתוח מסוג איסוזו וכי הוא משאיל את הרכב לאנשים שונים, לרוב תושבי החווה, בעיקר לצורכי החווה, כגון נסיעות לשם קניית מצרכים ואספקה לחווה. העד אמר כי הרכב משמש כרכב חילוץ של החווה, שאינה מאובטחת על-ידי צה"ל, ולכן הוא לעולם אינו משאיל את רכבו בשעות הלילה. תור עמד בתוקף על כך שמעולם לא סטה מכלל זה ולא השאיל את רכבו בשעות הלילה מסיבות ביטחוניות.

העד סיפר שבסביבות סוף שנת 2001 ראשית 2002 רכבו נגנב והוא רכש רכב מדגם חדיש מאותו הסוג. את הרכב החדש הוא המעיט להשאיל לרווקים, משום שאלה, לדבריו, "חברה' שובבים" שאוהבים לבדוק את היכולות של הרכב וגורמים בכך לנזקים. (עמ' 250).

בחקירה נגדית נשאל העד על קשריו עם גלעד וסלע תור שלאחרונה נעצרו (ושוחררו). כעולה מתשובתו, מדובר באחיו, שאחד מהם גר בחברון והאחר בחוות מעון. נציין, שהעד לא נשאל אף שאלה לגבי גרסתו לגופה.

26. עד נוסף מטעם ההגנה היה יצחק פס, תושב חברון, כנגדו תלוי ועומד כתב אישום בגין החזקת אמל"ח. על-פי עדותו, הוא מעולם לא נתן כסף למימון פיגוע. הוא אמנם תורם מדי פעם כסף לצדקה, אך לא נתן סכום כלשהו למטרה נעלמה. העד אמר כי הוא מתפרנס מקצבה וסכום של אלף שקלים עבורו הוא סכום רציני. לדבריו, לפני המעצר לא הכיר את בן ברוך בשמו, אלא בפניו בלבד, זאת עקב ביקוריו אצל גיסו בחוות מעון.
בחקירה הנגדית נשאל העד, מדוע שמר על זכות השתיקה במשטרה ובשב"כ והשיב כי עשה זאת בגלל חוסר אימון במערכת. התביעה הגישה פרוטוקול מחקירתו במשטרה (ת/81) וזכ"דים מחקירותיו בשב"כ (ת/82-82), שם, בין היתר, העד סירב להשיב לשאלה האם תרם כסף למימון המטען, אף כי השיב לשאלות אחרות.

העד סיפר כי הכיר את שלומי היכרות שטחית וכן הכיר את אשתו, אתי דביר, שעשתה שירות לאומי בחברון.

27. הסנגור הציג כראיה, בהסכמת התביעה, את כתב האישום שהוגש נגד צוריאל עמיאור, בו מואשם עמיאור בסיוע לניסיון לרצח בפרשה זו, משום שהרכיב את המטען ששימש לניסיון הפיגוע. כן הוגש כתב האישום נגד שחר דביר זליגר, אחיו של שלומי, בו הוא מואשם בחברות בארגון טרור, שביצע, בין היתר, את ניסיון הפיגוע הנדון וכן בהחזקת אמצעי לחימה, בין היתר מספר רובי M16 ומאג במקום מסתור בשומרון.


טענות התביעה
28. התובעת, עו"ד באומהורן, טענה כי יש להרשיע את הנאשם באישומים המיוחסים לו על סמך עדותו של שלומי. חיזוקים לעדות זו ניתן למצוא, לדבריה, בקלטות של האזנות סתר, בניסיון להעביר את ספר המשניות ובו המסר לאשתו, בגרסאות שותפיו, וכן בשתיקת הנאשם במשטרה ובשב"כ ובניסיון ההתקשרות של אתי דביר בבוקר מעצרו של בעלה.
לטענתה, עדותו של שלומי נמסרה טיפין טיפין ובאי-רצון, בנסיבות בהן הוא לא יכול היה לחשוב ולתכנן עלילת שווא, שכן היה נתון בשעת דחק, וקרוב לוודאי מסר את הגרסה האמיתית. האפשרות כי אמר בחקירותיו אמת, מתחזקת לנוכח השיחה נשוא האזנת הסתר בינו לבין הנאשם, הוא התחנן על נפשו ואמר כי שמו של בן ברוך נפלט בחקירתו. גרסתו של שלומי נתמכת, על-פי טענת המאשימה, גם בשיחתו המוקלטת של שלומי עם ירדן, בה אמר כי אם אין עצורים נוספים סימן שבן ברוך שותק ותאר את פליטת הפה בה מסר את שמו של בן ברוך לחוקרים. התובעת הדגישה, כי עצם העובדה שהדוברים היו מודעים להאזנה, אינה מעלה או מורידה, שכן הנחקרים בשב"כ כה כמהים לדבר עם אנשים אחרים (לבד מהחוקרים), עד שאינם עומדים בפיתוי ומשוחחים זה עם זה למרות החשד להאזנה.

אכן, שלומי מסר מספר גרסאות. אולם, טוענת התובעת, מדובר בגרסה מתפתחת, כאשר בכל שלב התקרב הנחקר יותר ויותר לאמת. עדותו של שלומי עולה בקנה אחד עם עדותם של ירדן ועופר בנקודות רבות. כך, שלומי ידע פרטי חקירה מוכמנים, כגון האיום ההדדי בין ירדן לפדרמן בעת העברת הלבנים, וגרסתו לגבי מקור הלבנים ודרך העברתן דומה מאוד לגרסתו של ירדן. האיום כי מי שידבר יקבל כדור בין העיניים, מלווה את הלבנים לאורך דרכן, והעובדה כי הן שלומי והן ירדן סיפרו על כך לחוקרים מוכיחה, להשקפת התובעת, את אמיתות הגרסה לפיה הלבנים הועברו מירדן לפדרמן ומשם, באמצעות הנאשם, סגרו מעגל כאשר הגיעו לשלומי ולירדן.

התנהגותו של בן ברוך, ששנה משניות בחקירתו, מחזקת אף היא את הגרסה המייחסת לו את הכינוי תוכי. שהרי מניין, שואלת התובעת, לשלומי הביטחון כי בן ברוך לא ימסור גרסה, אלא ישנה משניות, אם הם לא תיאמו ביניהם את הדבר מראש?

עורכת הדין באומהורן טוענת כי לפני בית המשפט הוצגו רק שתי גרסאות לעניין גניבת העגלה. הגרסה לפיה העגלה נגנבה על-ידי בן ברוךּ, המבוססת על הודאה של בן ברוך בפני שלומי שעליה סיפר שלומי לשב"כ, ומנגד, גרסתו של שלומי לפיה הוא עצמו גנב את העגלה, המבוססת על עדותו הכבושה של שלומי בבית המשפט. לעדותו של שלומי בבית המשפט, נטען, אין להאמין, משום שלשלומי אין רישיון נהיגה והוא לא יכול היה על כן לגנוב את העגלה. יתר על כן, אילו הוא היה הגנב, מדוע שלח את עופר לחניון בית המשפט העליון לבדוק אם העגלה הגיעה, כאשר ידע בוודאות שהעגלה טרם הובאה לשם?

לעניין זיהוי גנב העגלה על-ידי השומר בשערי קריית ארבע כג'ינג'י, טוענת התובעת, כי דרישתה להרשיע את בן ברוך אינה מבוססת על הזיהוי של השומר, אלא על הודאת הנאשם בפני שלומי. לגופו של עניין היא טוענת, כי אף שלנאשם אין פאות, הצללית שלו היא כשל אדם בעל חזות דתית והשומר יכול היה לטעות. לגבי צבע שיערו של הגנב, יש לייחס משקל מכריע, לשיטתה של התובעת, לאפשרות כי השומר, שאינו שולט כדבעי בשפה העברית, לא התבטא נכון כאשר תאר את צבע השיער המואר באור הפנס שבמקום.

התובעת ביקשה להמעיט במשקלם של מחדלי החקירה המיוחסים על-ידי בא כוח הנאשם לחוקרים. מה גם שרובם נרפאו, לטענתה, משהעדים (שלא נחקרו) העידו כעדי הגנה. לטענת המאשימה, אין לייחס חשיבות מכרעת לשאלה באיזה רכב נגנבה העגלה, שכן, יתכן בהחלט שבן ברוך רצה למדר את שלומי מבעל הרכב ומסר לו בנושא זה מידע כוזב.

התובעת מבקשת לא לתת אמון בגרסתו הכבושה של בן ברוך. העדות אמנם עלולה, לדבריה, ליצור רושם מוטעה של עדות מהימנה, אך אין להיתפס לכך. שכן מדובר בגרסה כבושה שגם בנקודות תמימות לכאורה, כגון השאלה מי יזם את הפירוד עם קרובת משפחתו של שלומי, סותרת את עדותו של שלומי.

התובעת מבקשת לייחס משקל רב לשתיקתו של בן ברוך בחקירתו בשב"כ ובמשטרה. לטענתה, אין מדובר בשתיקה "סתם", אלא מדובר בהתעלמות מוחלטת מהשאלות ומהחוקרים. לדבריה, סביר מאוד שבן ברוך הקדיש את הזמן שבין מעצרו של שלומי וירדן לבין מעצרו הוא להכנות לחקירה, בכלל זה עיון בחוברת של פדרמן ואולי אף תרגול התנהגותו בחקירה.

לטענת המאשימה, משההגנה לא הגישה את פירוט שיחות הטלפון של המעורבים, ולא תמכה את גרסתה בנושא זה בראיות, אלא טענה בעלמא כי לא היו שיחות טלפון בין בן ברוך לבין הקושרים בפרקי הזמן הרלוונטיים, הדבר צריך לפעול לרעתה.

התובעת טוענת, שבהתחשב בכך שגב' דביר ידעה על ההתארגנות ועל יציאה לביצוע הפיגוע, התקשרותה לנאשם בבוקר הפיגוע המתוכנן, מצביעה אף היא על מעורבותו של בן ברוך בניסיון הפיגוע, והימנעות ההגנה מלזמנה למתן עדות פועלת לרעתה.

עורכת הדין באומהורן טוענת, כי גרסתו החדשה של שלומי, לפיה הוא העליל על בן ברוך משום שלא היה לו נוח לקחת על עצמו את גניבת העגלה הנה בלתי סבירה. לשיטתה, הגרסה לפיה השליך את ספר המשניות ועשה עצמו פולט את שמו של בן ברוך בחקירה, רק כדי לחזק את אמינות דבריו, משוללת הגיון אף היא. לא סביר לטענתה, כי אדם הנתון במצוקה קשה עקב חקירה יעשה מהלך מורכב ומתוחכם כזה. עובדה היא כי לצורך העדות בבית המשפט שלומי לא היה מתואם עם ירדן וגרסאותיהם העובדתיות בפני בית המשפט סותרות. כיצד יתכן אפוא, שואלת התובעת, כי דווקא בשב"כ, שם הם לא יכלו לתקשר זה עם זה ולתאם גרסאות, מסרו השניים גרסאות העולות בקנה אחד זו עם זו? התובעת שוללת מכל וכל את האפשרות כי שלומי קלט רמזים מהחוקרים. שכן, לא יעלה על הדעת, לטענתה, שהחוקרים יגלו לנחקרים פרטי חקירה מוכמנים.

לגבי הגרסה לפיה בן ברוך לן בביתו של שלומי, טוענת התובעת, כי מדובר בגרסה אותנטית, עמוסת פרטים, שמעידה כשלעצמה על אמיתותה.
לעניין הסיור בא-טור, לשיטתה של התובעת, אין לשלומי סיבה לשקר לעופר ולהצביע בפניו על אנשים שאינם קשורים להתארגנות.

לטענת המאשימה, בהתארגנות שלפנינו היו מעורבים אנשים נוספים, אשר כונו בפי שלומי "ההם", עליהם נמנה גם הנאשם. בהיעדרם של "ההם", נטען, עדויותיהם של המעורבים אינן עולות בקנה אחד זו עם זו.

אמינות הראיות שהוצגו על-ידי השב"כ, טוענת התובעת, גבוהה במיוחד. זאת, משום שמטרתו של הארגון היא מטרה סיכולית של מניעת טרור והשגתן של ראיות הנה אך תוצר לוואי שלה. על כן, אין לשב"כ אינטרס לפברק ראיות, שהרי המידע משמש קודם כל לסיכול ורק לאחר מכן מובא בפני בית המשפט.

התובעת מודעת לכך שעסקינן בעדות שותף שהתקבלה על-פי סעיף 10א, ועל כן נדרש, לצורך הרשעה, חיזוק כפול. אולם, לדבריה, מדובר בעדות מהימנה והחיזוקים לגרסתו של שלומי הנם רבי עוצמה עד כדי כך, שיש בהם אפילו כדי להוות סיוע, שאינו נדרש במקרה זה.

על כן, התובעת מבקשת להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו.


טענות ההגנה
29. בא כוח הנאשם, עו"ד ציון אמיר, טוען כי התביעה לא הביאה די ראיות כדי לעמוד בנטל המוטל עליה. לטענתו, עדותו של שלומי היא בעייתית ורווית סתירות, אותן מנה בסיכומיו אחת לאחת. יתר-על-כן, דבריו של שלומי נרשמו אך בזיכרונות דברים לקוניים, המתעדים במשפטים ספורים שעות רבות של חקירה ואינם נותנים לבית המשפט תמונה מהימנה של מהלך החקירה, מה שפותח פתח לטעויות ולאי-דיוקים. הסנגור מלין גם על כך שהנחקרים נחקרו שעות רבות ומתישות ושהחקירות התבצעו ללא אזהרה כדין. לשיטתו של הסנגור, אם התביעה מבקשת להציג את פירות החקירה של השב"כ כראיות, היא אינה יכולה להשתמש במטרותיו הסיכוליות של השב"כ כהצדקה לסטייה מכללי החקירה ההוגנת המחייבים רשויות חקירה רגילות. הסנגור מלין גם על כך, שמחד השב"כ הנחה את המשטרה בחקירתה ומאידך, כאשר נשאלו החוקרים מדוע לא ביצעו פעולות חקירה אלה ואחרות, השיבו כי הדבר היה באחריות המשטרה. לשיטתו של הסנגור, התביעה לא הביאה שום ראיה לגבי השיקולים שהנחו את רשויות החקירה בהחלטתן שלא לחקור את פטי תור, את יצחק פס, ואנשים נוספים שיכולים היו לשפוך אור על הפרשה.

הסניגור מלין גם על כך שלא בוצע עימות בין שלומי לבן ברוך ושלומי לא אמר את גרסתו המפלילה בפניו של הנאשם.

לשיטתו של הסנגור, לגרסתו של שלומי נדרשו, בנסיבות העניין, חיזוקים מהותיים, ברמה של סיוע. חיזוקים כאלה אינם בנמצא. הסנגור טוען, כי ליבם של החוקרים היה גס באפשרות כי הנאשם חף מפשע ועל כן הם לא בדקו את גרסתו של שלומי לעומקה ולא ניסו לאמתה באמצעות ראיות חיצוניות. שלומי גם לא עומת עם הסתירות והפרכות בגרסתו.

לאור העדות לפיה גנב העגלה היה ג'ינג'י, הצביע הסנגור על האפשרות, כי אחיו של שלומי, שחר שהוא תושב עדי עד ושכנו של צוריאל עמיאור, שאף נגדו הוגש כתב אישום בגין עבירות ביטחוניות, הוא שגנב העגלה.

לעניין מהימנותם של עדי ההגנה, טוען הסנגור, שעל התביעה היה לעמוד בנטל החקירה הנגדית ולהציג לעדים שאלות לגוף העניין, בטרם תוכל להציע לבית המשפט לא לתת אמון בגרסתם. במקרה זה התביעה חקרה את הנאשם בעיקר בשאלה מדוע שתק, אך לא התייחסה בחקירה הנגדית לגרסתו לגופה. היעדר חקירה נגדית, לשיטתו של הסניגור, כמוה כאימוץ גרסה.

עו"ד אמיר טען, כי הנאשם הכחיש כבר בדיון הראשון בעניין מעצרו את כל ההאשמות ודבק בהכחשה זאת גם בעדותו בבית המשפט. לשתיקתו בחקירות השב"כ הוא מסר הסבר, וסבירות ההסבר צריך שתיבחן במשקפיו הסובייקטיביות של הנאשם.

אשר לקלטת האזנת הסתר בין הנאשם לבין שלומי, הביע הסנגור פליאה כיצד ידע שלומי כי מי שנמצא בתא הסמוך הוא בן ברוך. לטענתו, בשום מקום באותה הקלטה שלומי אינו נותן, ולו רמז אחד, לכך שהוא ובן ברוך היו שותפים לדבר עבירה. לכל היותר הוא אומר ששמו של בן ברוך נפלט לו, מה שאינו שולל את האפשרות שכוונתו הייתה לומר שנפלט לו דבר שקר. לעניין האזנת הסתר האחרת, לשיטתו של הסנגור העובדה שהדוברים ובייחוד שלומי היו מודעים לקיום ההאזנה צריכה להפחית משמעותית ממשקלה. שהרי אם מטרתו של שלומי הייתה להזיק לבן ברוך, באותה הקלטה נפלה לפניו הזדמנות נוספת לעשות כן.

לטענת הסנגור יש לייחס משקל גם לאמירתו של שלומי בפני עופר, לפיה הוא עצמו גנב את העגלה.
הסניגור מצביע על האפשרות כי יתכן ושלומי מסתיר ומחפה על אנשים נוספים הקשורים לקשר, מה שמעלה את הסבירות לכך ששלומי טפל על בן ברוך עלילה במטרה לחלץ אותם אנשים אחרים מההסתבכות.

הסניגור שולל את כוחן המחזק של ניסיונות התקשרות של אתי דביר לנאשם בבוקר האירוע וטוען שאין לייחס משקל כזה להתקשרות של אישה שתרה אחר בעלה שנעלם. לעומת זאת, לשיטתו, דווקא היעדרן של התקשרויות טלפוניות בין בן ברוך לבין המעורבים מכרסם בראיות התביעה. יתר על כן, בהעדר מידור בהתארגנות, העובדה כי ירדן ועופר לא היו מודעים לקיומו של בן ברוך מכרסמת אף היא בראיות התביעה.

הסנגור כופר בטענת המאשימה, לחיזוק ראיותיה במסר שביקש שלומי להעביר לאשתו עת זרק לעברה את ספר המשניות במהלך הדיון בהארכת מעצרו. לטענתו, שלומי לא ניסה להגניב את הספר, אלא זרק אותו ישירות לכיוון השוטרים, בעת שהיה מוקף טבעת של שוטרים, מה ששולל את הסבירות כי מדובר בניסיון להעביר מסר, ותומך בגרסתו של שלומי, כי מדובר בפעולה יזומה שנועדה להגביר את מהימנות גרסתו בעיני החוקרים. לדברי הסנגור, גם אם אין כל ראיה חיצונית, זולת דבריו של שלומי עצמו, לכך שהכינוי "תוכי" מתייחס לנאשם. באשר לעצם הכינוי, לשיטתו של הסניגור, קריאת משניות ופרקי תהילים בנסיבות העניין אינה התנהגות חריגה המייחדת את הנאשם ומצדיקה להדביק לו כינוי זה.

המצאות טביעת האצבע של עמיאור על חלקי המטען, טוען הסנגור, מיטיבה עם הנאשם. זאת משום שלא הוכח כל קשר בין הנאשם לבין עמיאור. בהשלמה לסיכומיו טוען הסניגור כי קיימת סתירה בין מה שמיוחס לעמיאור בכתב האישום שלו לבין מה שמיוחס לבן ברוך.

בסופו של דבר, טוען הסנגור, הנאשם פרש בפרשת ההגנה שלו יריעת מחלוקת רחבה ביותר, אך התביעה לא הצליחה להביא, ולו ראיה אחת, המתייחסת ליריעת המחלוקת וסותרת את הכחשתו הגורפת של הנאשם.


ניתוח הראיות
30. לית מאן דפליג, העדות המרכזית במשפט זה, עליה בנוי תיק התביעה כולו, באה מפיו של שלומי דביר. עד זה מסר את עדותו בבית משפט וכן הוכח כי מסר שלל של אמירות הסותרות את עדותו, וכן הסותרות זו את זו, מחוץ לכותלי בית המשפט. משנתקבלו כל אמירותיו לפי סעיף 10א לפקודת הראיות שומה על בית המשפט לבדוק האם ניתן להעדיפן על עדותו במשפט ואם כן - אלו אמרות יזכו להעדפה. כאן מוצאים אנו הדרכה בסעיף 10א(ג) לפקודת הראיות , תשל"א 1971:

"(ג) בית המשפט רשאי לסמוך ממצאיו על אמרה שנתקבלה לפי סעיף זה, או על חלקה, והוא רשאי להעדיף את האמרה על עדותו של העד, והכל אם ראה לעשות כן לנוכח נסיבות הענין, לרבות נסיבות מתן האמרה, הראיות שהובאו במשפט, התנהגות העד במשפט ואותות האמת שנתגלו במהלך המשפט, והטעמים יירשמו".

31. שלומי מסר מספר אמרות בנוגע להשתלשלות העניינים ולמעורבותו של הנאשם. בהמשך נבחן, בהתייחס לסוגיות המרכזיות העולות מגרסתו של שלומי, את העקביות הפנימית וההגיון הפנימי של התמונה העולה מאמרות אלה, כיצד מתפתחת גרסתו של שלומי, האם היא עקבית, כיצד האמרות משתלבות ביתר הראיות שבתיק, מה ההסברים שניתנו לסתירות הנלוות אליהן ומה המשקל שיש לייחס להן. (השווה ע"פ 949/80 שוהמי נ' מ"י, פ"ד לה(4) 62, 69-71; ע"פ 803/80 אבוטבול נ' מ"י, פ"ד לו(2) 523, 528-529).


המניע של שלומי להפללת הנאשם
32. הטענה העיקרית שמעלה התביעה כנגד האפשרות כי שלומי לא אמר אמת בגרסאותיו המפלילות את בן ברוך, היא כי מה בצע לו לשלומי לשקר ומדוע יעליל על בן ברוך עלילת שווא נוראה?
33. שיקול זה, שעניינו במניע להפללה, אכן נראה בעיננו כשיקול כבד משקל בתמיכה לגרסה המפלילה. שכן הפללתו של אדם חף מפשע במעשה כה חמור, נראית כהתנהגות בלתי סבירה, המחייבת מתן הסבר משכנע.

34. שלומי הסביר כי היה לו ריב עם בן ברוך בקשר לביטול האירוסין של בן ברוך עם קרובת משפחתו של שלומי. טעם זה אכן אינו נראה אמין כטעם יחיד לעלילת שווא על בן ברוך. גם אם ביטול האירוסין נעשה בדרך בה הנאשם אינו מתגאה, כדבריו, עדיין האפשרות כי שלומי יעליל עליו אך משום שפגע בקרובת משפחתו וביטל שידוך שנקשר ביוזמתו של שלומי, נראית כאפשרות רחוקה ובלתי סבירה.

35. עם זאת, נראה שלא ניתן לשלול קיומם של טעמים אחרים או נוספים, ולו ברמה של ספק סביר, אשר היו עשויים להביא את שלומי להפליל את הנאשם לשווא. הטעם העיקרי לכך, עשוי שיהא נעוץ ברצונו של שלומי לחפות על אחר או אחרים, שטובתם הייתה חשובה לשלומי מזו של הנאשם.

קיומם של אנשים נוספים אשר היו קשורים להתארגנות, מוסכם גם על התביעה. כך טענה באת כוח המאשימה בסיכומיה, "שהיו שתי קבוצות כאן, גם ההם וגם השלישייה, ירדן שלומי ועופר" ... "שלומי היה המוציא והמביא ביניהם" (עמ' 10, 20 לסיכומיה).

36. אכן, הראיות שלפנינו מצביעות על כך שבהתארגנות זאת היו מעורבים אנשים נוספים ששלומי ידע אודותם.

37. כך, בשיחותיו עם ירדן ועם עופר גמליאל שלומי גילה בקיאות בהרכב המטען שהוטמן בצור באחר, הוא סיפר כל הזמן על "החבורה השנייה", "החברה'" בשומרון שעוסקים בפעילות חבלנית נגד התושבים הערביים באזור. הוא תיאר את פעולותיהם, ידע ואף אמר את שמותיהם, היה מודע לקיומו של סליק של נשק הכולל מאג (סליק דומה מתואר בכתב האישום נגד אחיו, שחר דביר זליגר, נ/13) והילל ושיבח את פעולותיהם בפני ירדן ועופר. קיומם ומעשיהם של ה"הם" אמנם לא הוכחו בפנינו באופן ישיר, אולם, בהקשר שלפנינו, שבו אנו תוהים אחר מניעיו של שלומי, נודעת חשיבות למה שהיה ידוע לשלומי, ולאו דווקא לאמיתותו האובייקטיבית של מידע זה.

קיימות ראיות נוספות, דלילות אמנם, למעורבות של אנשים נוספים בהתארגנות. משיחה מוקלטת בין ירדן לעופר גמליאל (ת/34לא בעמ' 63) ניתן להבין כי אחיו של שלומי היה לפחות מודע להתארגנות. כאשר שלומי נשאל על-ידי הסנגור על סליק הנשק בשומרון ועל מעורבותו של אחיו בגניבת העגלה הוא השתתק לרגע וסירב להשיב לשאלות (עמ' 316-317). בפני עופר הוא אמר כי חברה' מהשומרון מטפלים בעגלה. עוד נציין בהקשר זה, שתיאורו של גנב העגלה - כג'ינג'י עם פאות - יכול להתאים גם לתיאור אחיו של שלומי, שחר דביר זלינגר, כמו גם לשלומי עצמו.

38. התובעת סבורה שהחבורה השנייה מונה רק את הנאשם, צוריאל עמיאור ושלומי (עמ' 20 לסיכומיה). לא הוצגו בפנינו ראיות המאפשרות לקבוע את מספר החברים בהתארגנות השנייה, אך אין כל ביטחון בכך שהחבורה האחרת מנתה, כפי שטוענת באת כוח המאשימה, רק את צוריאל ושלומי (פרט לנאשם, שהשתייכותו להתארגנות זו שנויה, בכל מקרה, במחלוקת). אפילו כך הדבר, עובדה היא ששלומי לא מסר את שמו של צוריאל, אלא רק את שמו של הנאשם. התובעת טוענת בסיכומיה שהיא אינה "... בטוחה שבאותו שלב הוא באמת ידע שזה צורי" עמ' 24). אכן, אין בפנינו ראיה על כך ששלומי ידע על מעורבותו של צוריאל בפרשה עוד לפני מעצרו של האחרון, אך אפשרות כזאת ודאי קיימת. מה גם שעל-פי דברי התובעת בסיכומיה, לאחר שהסתבר שטביעת אצבע של צוריאל מצויה על האיזולירבנד שליפף את המטען, נתן שלומי לצוריאל סיפור כיסוי, לפיו הוא עצמו (שלומי) לקח ממנו (מצוריאל) את האיזולירבנד לצורך המטען. מהראיות גם עולה, שצוריאל היה שכנו של אחיו של הנאשם, שחר דביר זלינגר, בעדי עד.

39. במשפטו שלומי טען כי היה אדם נוסף שביצע את אשר הוא ייחס לבן ברוך בהודעותיו בשב"כ, אך דרש להעניק לו חסינות כתנאי לגילוי שמו. בעדותו בפנינו טען שלומי כי הוא עשה את כל אשר ייחס לבן ברוך.

40. מבחינתו של הנאשם, אין נפקא מינה איזו משתי גרסאותיו של שלומי, הגרסה שמסר במשפטו או הגרסה שמסר בתיק זה, היא הנכונה, שכן שתי הגרסאות פוטרות אותו ממעורבות בפרשה. עם זאת, מעניין מדוע שלומי ראה לשנות עורו ולעבור מגרסה שקרית אחת (לפי השקפת המאשימה) שנתן במשפטו, לפיה המעשים שייחס לנאשם בוצעו על-ידי אדם אחר, לגרסה שקרית אחרת (גם זאת להשקפת המאשימה), לפיה הוא עצמו ביצע מעשים אלה. שהרי אילו חפץ לסטות מהגרסה המפלילה שמסר בפני חוקרי השב"כ רק כדי להגן על בן ברוך, יכול היה להוסיף ולהחזיק בגרסה שמסר במשפטו.

41. הסבר אפשרי לתפנית שעשה שלומי בגרסתו, עשוי שיימצא בכך שבין עדותו במשפטו לבין עדותו בפנינו נעצרו צוריאל עמיאור ואחיו, שחר דביר -זליגר, שניהם תושבי עדי עד שבשומרון, והוגשו נגדם כתבי אישום. חזרה מהגרסה בדבר קיומו של אדם נוסף בהקשר זה תואמת לכאורה את האינטרס של השניים.

42. שלומי הפליל את בן ברוך, אך לא הפליל את צוריאל ואולי גם אנשים נוספים שייתכן והיו קשורים להתארגנות זו, שקיימת אפשרות סבירה שלפעילותם היה מודע. מסקנה אפשרית מכך הנה, ששלומי רצה לחפות על אותם אנשים, היקרים ככל הנראה ללבו, ולו במחיר הפללת שווא של הנאשם.

43. שלומי היה נתון לחקירה קשה והיה במצוקה בעת שנחקר. אם הוא חפץ מחד, לחפות, בכל מחיר, על מקורביו שהיו מעורבים בהתארגנות ומנגד לא שש להפליל את בן ברוך, הדבר עשוי להסביר את הדרך המהוססת ורבת המהמורות בה מסר את שמו של בן ברוך לחוקרים.

44. גם אם אפשרות זאת הנה אחת מיני רבות, יש לה אחיזה בראיות, לפחות כדי העלאת ספק סביר.

45. נבקש להדגיש, שבדברים אלה איננו מתיימרים לקבוע כי צוריאל עמיאור או שחר דביר-זלינגר היו מעורבים בפרשה שלפנינו. שהרי אנשים אלה לא העידו לפנינו ואין בכוונתנו לקבוע במסגרת התיק שלפנינו ממצאים בדבר מעורבותם בפרשה זו. לשחר דביר זלינגר, בניגוד לצוריאל עמיאור, גם המאשימה אינה מייחסת בכתב האישום שהגישה נגדו, אלא חברות בארגון הטרור שביצע את ניסיון הפיגוע שלפנינו, והיא אינה מייחסת לו נטילת חלק במעשה עצמו. לפיכך, הדברים דלעיל, ככל שהם מתייחסים לאחרים, יפים רק בהקשר למשפטו של הנאשם שלפנינו. גם זאת, רק ברמת קיומו של ספק סביר.


מעורבות הנאשם בביצוע ניסיון הפיגוע (ע"פ הגרסה המפלילה) - כללי
46. המעורבות המיוחסת לנאשם בהכנת הפיגוע מתמקדת בארבעה תחומי פעילות:
א. תכנון הפיגוע - גלגול רעיון הפיגוע יחד עם שלומי, ביצוע סיורים בשטח והצעת המקום המיועד לביצוע הפיגוע;
ב. גניבת שתי העגלות, הראשונה שנפסלה, והשנייה ששימשה לביצוע ניסיון הפיגוע;
ג. הספקת החנ"ם – לבני החבלה, הנפץ והפתיל הרועם;
ד. הרכבת המטען, כולל שעון ההפעלה, באמצעות אחר והבאתו לשלומי.

47. לגבי הפעילות המיוחסת לנאשם הקשורה בהרכבת המטען, גרסתו של שלומי עקבית. לא נמצאו בה גם סתירות או אי התאמות לראיות אחרות (פרט לגרסתו של הנאשם).
לגבי הפעילות הקשורה לתכנון הפיגוע, חומר הראיות אמנם מעלה סימני שאלה מסוימים, הגם שאין מדובר בקשיים מהותיים שיש בהם כדי לכרסם באופן משמעותי בגרסה המפלילה.
לעניין הספקת החנ"מ, שלומי מסר בהודעותיו שתי גרסאות סותרות, שההכרעה ביניהן, כפי שיוסבר בהמשך, אינה חד משמעית.
בנושא גניבת העגלות, קיימות בחומר הראיות אי התאמות מהותיות בין גרסתו של שלומי לבין ראיות אחרות שהוצגו לפנינו.


גניבת העגלות
48. גרסתו של שלומי בנושא זה נתקלת בשני קשיים מהותיים. עניינו של הקושי האחד ברכב ששימש לגניבה. הקושי האחר נעוץ בתיאור הגנב שנמסר על-ידי השומר מקרית ארבע, מיכאל זילברשייד, תיאור שאינו תואם את הנאשם.


השימוש ברכב של תור לגניבת העגלות
49. שלומי מסר במספר הזדמנויות, על יסוד הדברים שאמר לו, לטענתו, הנאשם, כי רכב מסוג "איסוזו" השייך לפטי תור, תושב חוות מעון, שימש את הנאשם לגרירת העגלות שגנב. שלומי גם טען כי הוא עצמו נסע יחד עם הנאשם ברכב זה כשערכו סיור מקדים במקום היעד. שלומי טען כי הרכב של תור משמש "את כל העולם".

50. בעדותו בפנינו (שבה כפר במעורבותו של בן ברוך בפרשה) אמר שלומי, כי את הפרטים על ה-"איסוזו" הוא שאב מהחוקרים שקיבלו אותם מירדן ואת השם תור העלה בפניו "מקס". הוא טען בפנינו שהוא בעצמו גנב את העגלה, אך סירב לנקוב בשמו של אדם שרכבו שימש לגניבת העגלה.

51. האפשרות כי רכב מסוג "איסוזו" שימש את גנב העגלה וכן את חבריו של שלומי להתארגנות, אם היו כאלה, נתמכת בעדויותיהם של ירדן ושל עופר. ירדן אמר כי שלומי דיבר על רכב מסוג "איסוזו" שמשמש את חבריו לצורך גרירת העגלה. עופר סיפר לחוקריו, כי בסיור שערך יחד עם שלומי במקום היעד, הצביע שלומי על טנדר פתוח מסוג "איסוזו" או "מצובישי" או "טויוטה" ואמר שה-"חברה'" עברו.

52. מנגד, האפשרות כי רכב מסוג "איסוזו" שימש לגניבת העגלה אינה תואמת את עדותו של השומר, מיכאל זילברשייד, אשר שמר בשער קרית ארבע בליל הגניבה, והעיד כי העגלה נגררה על-ידי רכב מסוג ניסן או יונדאי. כדי להמחיש את דבריו הוא אף צייר את הרכב שראה. מדובר, על-פי הציור (ת/20), ברכב סגור ולא ברכב פתוח.

53. בעל הרכב, יהושפט תור, העיד כעד הגנה ושלל את האפשרות שהשאיל את רכבו לבן ברוך בתקופות הרלוונטיות. עד זה לא נחקר על-ידי חוקרי השב"כ או המשטרה קודם לכן.

54. התביעה מבקשת לדחות את גרסתו של העד, הואיל ומדובר בעד מעוניין שהנו חברו של בן ברוך ורוצה בטובתו.

55. אולם, העד נתן טעם סביר מדוע אינו משאיל את רכבו בלילות (מטעמי ביטחון), ועדותו לא נסתרה.

בנוסף, התביעה כלל לא חקרה את תור על גרסתו לגופה, והסתפקה בהצגת שאלות לגבי מעצרם של אחיו (שנעצרו על רקע חשדות בנוגע לפעילות חבלנית אך שוחררו).
מעבר לאלה, אנו סבורים שלא הייתה הצדקה להימנעותן של רשויות החקירה מלחקור את תור בסמוך למסירת גרסתו של שלומי כדי לאמתה. הרכב ששימש, לפי הטענה, לגניבת העגלות, מהווה חוליה חשובה בפעילות המיוחסת לנאשם בהכנת ניסיון הפיגוע, ומשניתן מידע על בעליו של הרכב, התבקשה חקירתו. הנימוקים שניתנו על-ידי החוקרים לאי ביצוע החקירה, (בעיקר, כי הרכב משמש אנשים רבים) אין בהם כדי להצדיק מחדל זה. שהרי העובדה שהרכב משמש אנשים רבים, אינה שוללת את טענתו של תור, שבלילות הוא אינו משאיל את רכבו לאחרים. מעדותו של "מקס" אף מסתבר, שנושא החקירה של בעל הרכב כלל לא נשקל (פרוטוקול מיום 30.10.03 עמ' 155).

ההימנעות מלבחון בשלב החקירה עדות אשר עשויה להיטיב עם ההגנה, מחלישה את טענת התביעה, המבקשת לחלוק על אמיתותה של עדות זו, כאשר זו מוצגת לראשונה במסגרת ראיות ההגנה.

56. גם אם נניח שמדובר ברכב מסוג "איסוזו", ראוי לציין, שבמהלך הצגת הראיות עלתה לפחות אפשרות נוספת אחת, אשר עשויה להתיישב עם השימוש ברכב מסוג זה, אך לאוו דווקא על-ידי הנאשם. זאת, לאור עדותו של המכונה "מקס" לפיה גם בבעלותו של צוריאל עמיאור, שטביעת אצבע שלו נמצאה על גבי המטען, רכב מסוג זה.

57. עורכת הדין באומהורן טוענת, כי גם אם נניח שרכבו של פטי תור לא שימש לגניבת העגלות, אין בכך כדי ללמד, בהכרח, ששלומי שיקר בנקודה זו. שכן קיימת אפשרות שהנאשם הוא ששיקר בעניין זה לשלומי, כדי לשמור על מידור ולא לגלות למי שייך הרכב בו השתמש.

אכן, לא ניתן לשלול אפשרות זו שמעלה התובעת, הגם שדומה, שאילו ביקש הנאשם שלא לגלות את זהות בעל הרכב, היה מתבקש, שכלל לא ימסור את פרטיו, במקום למסור פרטים כוזבים.

עוד יש לציין בהקשר זה, ששלומי מסר על שימוש ברכבו של תור לא רק מפיו של הנאשם, אלא גם מכלי ראשון. שכן, לדבריו הוא עצמו ביצע סיור עם בן ברוך ברכב של תור וכן ראה את בן ברוך מבצע סיור ברכב זה כאשר סייר במקום היעד יחד עם עופר. אולם סיורים אלה שעליהם העיד שלומי בוצעו בשעות היום ולא בשעות הלילה. על כן, אין בעדותו של שלומי כדי לסתור את עדותו של תור, לפחות בעניין אי מתן רשות לאחרים לעשות שימוש ברכבו בשעות הלילה (שאז נגנבה העגלה).


תיאורו של גנב העגלה
58. קושי משמעותי נוסף אשר ניצב בנושא זה על דרכה של התביעה, מקורו בעדותו של מיכאל זילברשייד, השומר שניצב בשערי קריית ארבע בעת הגניבה. עד זה נחקר בסמוך לאירוע ואמר כי ראה שנהג הרכב שגרר את העגלה היה בעל פאות והוסיף כי צבע שערו כנראה ג'ינג'י. אותה גרסה הוא מסר גם בבית המשפט, תוך אמירה כי יתכן וצבע השיער נראה לו ג'ינג'י בגלל התאורה שבמקום. הואיל וגרסתו של השומר נמסרה שלא בהקשר לאירוע, זמן רב לפני שנודע לאיזו מטרה שימשה העגלה והואיל והשומר לא סטה מגרסתו בעדותו בבית המשפט, אנו סבורים כי עדותו מהימנה.

59. לנאשם אין פאות והוא גם אינו ג'ינג'י. צבע שיערו שחור. מכאן שתיאורו של השומר נוגד את תיאורו של הנאשם.

אמנם, כפי שטוענת התובעת, לא ניתן לשלול את האפשרות שהעד טעה, שכן הוא לא העיד בביטחון על תיאורו של הנהג. בהודעתו במשטרה הוא אמר כי "אני לא מכיר את הבחור שישב בתוך הרכב וגם לא שמתי לב בדיוק מה הוא לבש ואיך הוא נראה. אני גם לא בטוח שאוכל לזהות אותו באם אראה אותו שנית". וכן: "אני חושב שהיה לבחור שהיה בתוך הרכב שיער בצבע ג'ינג'י וכיפה גדולה אני חושב בצבע בז' אני לא בטוח". (ת/20, ש' 10-12, 21-22). ובעדותו לפנינו, במענה לשאלת הסנגור, "אתה זוכר שהוא היה ג'ינג'י עם פאות?", הוא השיב: "עם פאות זה אני בטוח. ג'ינג'י זה אולי בגלל האור אולי, יש שם אור חזק". ובמענה לשאלה נוספת: "אבל היה נדמה לך שאתה רואה איש ג'ינג'י?", השיב העד: "כן". (פרוטוקול מיום 30.4.02, עמ' 88).

עם זאת, דומה שלעניין זה יש לאמץ את הכלל ש"ברי ושמא ברי עדיף". מה גם שבנושא הפאות העד היה בטוח כי לנהג היו פאות, ולעניין אור הפנס, נראה שהתאורה המלאכותית הייתה דווקא אמורה לשפר את אפשרות ההבחנה של העד בצבע השיער של הנהג.

60. גם בעניין זה יכול שתעלה האפשרות שהיה זה הנאשם אשר מסר לשלומי מידע כוזב לגבי זהותו של גונב העגלה, וזאת כדי למדר אותו משלומי.
אפשרות כזאת אמנם קיימת. עם זאת, קשה לראות מדוע ייטול על עצמו הנאשם מעשה שלא עשה, רק כדי למדר את גונב העגלה. שהרי לשם כך די היה באי מסירת פרטיו של האדם שגנב את העגלה, ולא היה צורך ל"הפיל" מעשה זה על הנאשם דווקא.


הגרסה בדבר גניבת העגלות – קשיים נוספים
61. בעניין גניבת העגלה מסר שלומי מספר גרסאות. תחילה אמר כי X השיג את העגלה, גרר אותה לבת-עין, שם X ושלומי ביצעו את החתך בעגלה ולאחר מכן גררו את העגלה לחניון בית המשפט העליון (ת/37י,יב,טו) בגרסה מאוחרת (ת/37יט) שלומי טען כי "תוכי" או בן-ברוך הביא את העגלה ישירות לחניון בית המשפט העליון, שם הוא ראה אותה ב-11 באפריל, אך כאשר עבר שם יחד עם עופר גמליאל קודם לכן, לאחר הסיור שעשו ב-7 באפריל, לא ראה את העגלה. בגרסה המאוחרת שלומי דילג לחלוטין על השלב של חיתוך העגלה.

62. בעדותו במשפטו שלומי אמר כי פלוני, "החבר", גנב את העגלה ובעדותו בפנינו טען שהוא עצמו גנב אותה. כמו כן, הוא אמר לעופר, כשהשניים שהו יחד במעצר לפני משפטם, כי הוא עצמו גנב את העגלה. עופר אף העלה את הדברים על הכתב (נ/7) במסמך שהוחרם על-ידי שלטונות הכלא והוחזר לו רק לאחר התדיינות משפטית.

63. ההודעות של שלומי בנושא זה אינן עולות בקנה אחד זו עם זו. הן אינן עולות בקנה אחד גם עם גרסתו של עופר. שלומי סיפר, כאמור, כי הוא ועופר הלכו לראות את העגלה (ולא מצאו אותה) לאחר סיור שערכו יחד בא-טור. עופר אמר כי שלומי סיפר לו על עגלה שנגנבה "ממועצה אזורית בשומרון" בשבוע שבין ה-14 ל-19 באפריל וביקש שילך לחניון הסמוך לבית המשפט העליון ויראה את העגלה. כאשר למחרת היום עופר הלך למקום האמור, הוא לא ראה את העגלה ושלומי הסביר כי "ההם" לקחו אותה כדי לסדרהּ (ת/39ח, ט). עופר אמנם סיפר על סיור בא-טור (יש אי התאמה בין עופר לשלומי לגבי תאריכי הסיור), אולם הוא לא קשר את הסיור בחיפוש העגלה (שנעשה על-ידי השניים, לדבריו של שלומי, לאחר אותו סיור).


מקור לבני החבלה ומועד הספקתן
64. התובעת טוענת כי מקור החנ"ם הישיר (מבחינתו של שלומי) היה הנאשם, אשר הוא שסיפק את לבני החבלה, הנפץ והפתיל הרועם לשלומי. המקור העקיף של החנ"ם היה, לטענת המאשימה, ירדן. זאת, לאחר שירדן סיפק את החנ"ם לנועם פדרמן, כשהשניים מחליפים ביניהם איומים הדדיים לגבי גורלו ("כדור בין העיניים") של זה שילשין על רעהו לשב"כ, ופדרמן סיפק את החנ"ם לבן ברוך, כשהוא מספר לו על האיום ההדדי שהוחלף בינו לבין מקור החנ"ם. בן ברוך העביר את החנ"ם לשלומי ואגב כך סיפר לו על האיום ההדדי בין מקור הלבנים לבין מי שממנו קיבלן, ושלומי סגר את המעגל, כאשר סיפר על כך לירדן, וזה הבין, מששמע על אותו איום משלומי, כי הוא ספק החנ"ם ואף ואמר זאת לשלומי. (להלן נכנה גרסה זו כגרסת המעגל הארוך).

65. גרסה זו אכן באה לידי ביטוי בהודעות בשב"כ ובמשטרה של שלומי וירדן.

66. אולם, חשוב לציין שאין זו הגרסה היחידה אשר נמסרה על-ידי השניים בהודעותיהם. השניים גם מסרו גרסה נוספת ושונה, לפיה ירדן סיפק את החנ"ם לשלומי ישירות וללא תיווכו של הנאשם (להלן - גרסת המעגל הקצר).

67. המאשימה טוענת, כנימוק לחיזוק גרסת המעגל הארוך, ששלומי וירדן מסרו גרסה זו בחקירותיהם בלא שהיו יכולים לתאם את הגרסאות ביניהם. אולם, כפי שנראה בהמשך, גם גרסת המעגל הקצר נמסרה על-ידי השניים במקביל וללא תיאום.

68. לטענת התביעה, גרסת המעגל הארוך נתמכת גם בכך, ששלומי ידע לספר בחקירתו, ללא תיאום ובלא ששמע את גרסתו של ירדן בחקירה, פרט חקירה מוכמן - הוא האיום ההדדי בין מקור הלבנים לבין פדרמן, מה שתומך בגרסה זו.

69. גרסת המעגל הארוך נתמכת בחלק מהודעותיהם של שלומי וירדן ומקובל עלינו שהיא בהחלט גרסה אפשרית. מה גם שהיא נתמכת בידיעתו של שלומי את אותו פרט חקירה מוכמן – הוא האיום ההדדי בין מקור הלבנים לבין נועם פדרמן.

70. עם זאת אנו סבורים, כי האפשרות ששלומי קיבל את הלבנים ישירות מירדן, ללא מתווכים, אינה בלתי סבירה, ויש גם לה עיגון בראיות. יתירה מזו, הראיות שלפנינו מצביעות גם על האפשרות, ששלומי התאים את גרסתו לזו של ירדן, בכלל זה גרסת האיום ההדדי, על-פי שאלות או רמזים שקיבל מהחוקרים, מה שעשוי להסביר את ידיעתו על נושא האיום ההדדי. כדי לעמוד על כך, נבחן את השתלשלות גרסאותיהם של השניים בנושא זה.

71. שלומי מסר מספר גרסאות לגבי מקור הלבנים. תחילה (1.5.02) טען כי X השיג את הלבנים מ-Y מספר ימים לאחר חג הפסח, בראשית ההתארגנות (ת/37י). באותו השלב שלומי טרם פירט מי הוא/הם X ומי הוא/הם Y. אך בשלבים מאוחרים יותר מסר, פעם אחת, כי הנאשם הוא X2 (ת/37טו), ופעם אחרת כי הנאשם הוא Y (ת/37סג). מכאן, שעל-פי הגרסה הראשונה של שלומי, לא ניתן לדעת מי היה מקור החנ"ם. בהמשך (3.5.02 שעה 8:20) שלומי טען כי את שתי הלבנים הביא Y1 ואת הנפץ והפתיל הרועם הביא Y2 (ת/37יד). Y2, על-פי דבריו של שלומי, הנו ירדן (ת/34טו). מגרסה זו עולה, שירדן הביא לשלומי, לפחות את הנפץ ואת הפתיל הרועם. בהודעה מאוחרת יותר (ת/37/טו, מיום 3.5.02 שעה 11:35), סיפר שלומי, שעופר הפנה אותו לירדן, ירדן נתן לו 2 לבני חבלה ונפץ, והוא (ירדן) צורף להתארגנות, תחילה, כספק אמל"ח. לפי אותה גרסה, שלומי העביר לעופר לבנה אחת ואת הלבנה השנייה הוא שמר במגירה בביתו. על גרסה זו, לפיה ירדן הוא שנתן לשלומי את החנ"מ, חזר שלומי גם בהודעתו מיום 4.5.02 שעה 21:30 (ת/37טז) וכן בהודעתו במשטרה מיום 5.5.02 15:20 (ת/37כ'), שם אמר כי ירדן נתן לו 2 לבנים, נפץ ופתיל רועם (עמ' 2, ש' 32-33).

יתר על כן, שלומי גם אמר כי ירדן הסכים למסור לו לבנים בתנאי שהמידור יישמר ועופר לא יידע כי הוא ספק הלבנים (ת/37טו). שלומי הוסיף, שכדי לשמור על מידור סיפר לעופר גמליאל כי ירדן שלח אותו לחפור מוקשים ברמת הגולן (ת/37טו). עופר, לעומת זאת, התבטא כי הפנה את שלומי בעניין הלבנים לירדן, אך לטענתו, שלומי רמז כי מקור הלבנים קשור לפיגוע שאירע בצור באחר (ת/39יב). האפשרות כי שלומי פנה לירדן בעקבות הפנייה של עופר נראית הגיונית. גם אין זה בלתי סביר כי שלומי הטעה את עופר לגבי מקור הלבנים כדי לשמור על מידור, כבקשתו של ירדן.

התפנית בגרסתו של שלומי, שבה הוא ייחס את הספקת החנ"ם לבן ברוך, אירעה בחקירתו מיום 7.5.02 22:00 (ת/37כו). באותה חקירה, שלומי נשאל לגבי מקור הלבנים והוצגה לו תמונתו המתפתחת של בן ברוך. אזי הוא סיפר כי ירדן אמר לו שהעביר לבני חבלה לנועם פדרמן וכי בן-ברוך העלה בפניו אפשרות להשיג לבנים מספק אמין וסיפר לו על האיום ההדדי בין הספק למקבל הלבנים. מאותה חקירה לא ברור אם שלומי קיבל את הלבנים מבן-ברוך או מירדן (ת/37כו). רק למחרת הבהיר שלומי כי ספק הלבנים הוא בן-ברוך "וכי מעולם לא קיבל אמצעי חבלה מירדן". לאחר מכן הוסיף כי בן-ברוך הביא לבנה אחת ונפץ (ת/37כז').

72. יש לציין, ששלומי הפליל את בן ברוך עוד קודם לאותה תפנית בחקירתו. שלומי מסר על קיומו של "תוכי" כבר בחקירתו מיום 3.5.02 (ת/37טו), בעקבות אירוע זריקת ספר המשניות במהלך הדיון בבית המשפט בהארכת מעצרו, והוא פירט את חלקו של "תוכי" בהתארגנות כבר באותה הודעה (ת/37טו). פירוט נוסף בדבר חלקו של בן ברוך בהתארגנות נמסר על-ידי שלומי בהודעתו מיום 5.5 (20:40), לפני שמסר את שם משפחתו של הנאשם וגם אחר כך (ת/37כא). באף אחת מההזדמנויות האלה שלומי לא אמר כי קיבל מבן-ברוך את לבני החבלה, הנפץ והפתיל הרועם. נהפוך הוא, במקביל להפללה של בן-ברוך הוא המשיך להחזיק בגרסה לפיה קיבל את לבני החבלה, הפתיל והנפץ מירדן.

73. הגרסה של שלומי, כולל התפניות שבה, תואמת בכל שלב את הגרסה שמסר ירדן בחקירתו. תחילה טען ירדן כי אינו יודע מאיפה הלבנים וכי צורף להתארגנות רק כגורר העגלה. לאחר מספר ימים של הכחשה, אמר לבסוף כי הביא את הלבנים ומסר אותן לשלומי לצורך הפיגוע (ת/34יז מיום 4.5 ות/34יח מיום 5.5). במקביל וללא תיאום, אמר גם שלומי כי קיבל את הלבנים ישירות מירדן, ללא מתווכים. שניהם, גם זה ללא תיאום, מסרו כי חומרי הנפץ הובאו בשקית (ת/34יח, ת/37כו).

התפנית בגרסתו של שלומי, בה ייחס את הספקת החנ"ם לנאשם, חלה במקביל לתפנית שחלה בגרסתו של ירדן. החקירה של ירדן, בה הוא מסר לראשונה את הגרסה לגבי פדרמן החלה ב-7 במאי בשעה 19:50 (ת/34כב), ורק אז הוא אמר שנתן את הלבנים לפדרמן לאחר איום הדדי, לפיו מי שידבר במשטרה יחוסל בירי בין העיניים. חקירתו של שלומי, בה מסר את הגרסה המקבילה החלה ב-7 במאי בשעה 22:00 (ת/37כו).

74. שלומי הסביר את התפנית בעדותו ברצון להיות מתואם עם ירדן. הוא אמר כי החוקרים נתנו לו רמזים בכיוון של פדרמן והמכונה "מקס" שאל אותו "מה עם הכדור בראש?". סביר להניח כי המכונה "מקס" (שכונה גם "משה", עמ' 78 לפרוטוקול מיום 8 ביוני), שנכח חלקית הן בחקירה של שלומי והן בחקירה של ירדן (ת/37כו, ת/34כב), היה מודע לגרסתו של ירדן כאשר נכח בחקירה של שלומי. האפשרות ששלומי הצליח לדלות חלק מהפרטים מרמזים של החוקרים מחוזקת על-ידי אמירה של ירדן, בהאזנת הסתר עם עופר גמליאל, אשר הצביע על המכונה "מקס" כמי שנותן רמזים במהלך חקירות (ת/34לא עמ' 7). באותו שלב ירדן לא יכול היה לפגוש את שלומי ולא יכול היה לדעת כי "מקס" נכח חלקית בחקירה האמורה. על כן, הגרסה המאוחרת של שלומי, לפיה דלה את הפרטים אודות האיום ההדדי מרמזים שזרק "מקס" מוצאת חיזוק בדבריו של ירדן.

75. שלומי סיפר כי רצה להיות מתואם עם ירדן כדי לסיים את החקירה בהקדם וכי היה במצוקה משנמנעה ממנו האפשרות לפגוש את משפחתו. יתר על כן, תמונתו של בן-ברוך הוצגה לשלומי לפני שזה מסר את גרסתו החדשה לגבי מקור הלבנים (ת/78).

76. כאשר מצרפים את הסברם של שלומי וירדן לעובדה כי השב"כ לא ניהל, בניגוד למתחייב מהדין, רישום מלא על המתרחש בחקירה וכי תמונתו של בן ברוך הוצגה לשלומי לפני שמסר את גרסתו החדשה, כעין רמז למה שמצפים חוקריו לשמוע ממנו, לא ניתן לשלול מכל וכל את האפשרות ששלומי שינה את גרסתו כדי להיות מתואם עם ירדן בעקבות רמזים שקלט מחוקרים. כך בייחוד לאור העובדה כי שלומי ביצע תפנית בגרסתו מייד לאחר שירדן מסר גרסה חדשה בעניין, וכן לאור נוכחותו של החוקר "מקס" בשתי החקירות. לו נוהל רישום מלא ומפורט של מהלך החקירה, או לו הוגש התמליל של החקירה, ניתן היה לבחון את הסוגיה לאמיתה ולדעת האם נזרעו בחקירתו של שלומי רמזים או אף שאלות מפורשות המכוונות אותה לגרסת המעגל הארוך. העדר תיעוד מלא ומפורט של החקירה כנדרש על-פי דין, פועל לחובת התביעה ותומך אף הוא בהסבר דלעיל בדבר התיאום בין הגרסאות של שלומי וירדן בחקירה.

77. יתר-על-כן, לפי גרסת התביעה בשרשרת העברת האמל"ח קיימות שלוש חוליות: החוליה שבין ירדן לפדרמן, החוליה שבין פדרמן לבן ברוך והחוליה בין בן ברוך לשלומי. גם אם נניח, כי עלה בידי התביעה להוכיח את החוליה הראשונה ואת החוליה השלישית, הרי הראיה היחידה שיש בידי התביעה לקשר בין פדרמן לבן ברוך היא הגרסה של שלומי, לפיה בן-ברוך אמר לו כי ספק הלבנים אמין וכי בין מקור הלבנים לבין מקבל הלבנים, ממנו בן-ברוך נטל את האמל"ח, הושמע איום הדדי. האיום, לשיטתה של התביעה, כאילו "מלווה" את הלבנים ולכן המודעות לאיום מוכיחה את הקשר בין החוליות השונות בשרשרת. אולם, האיום לחסל, או לתקוע כדור בראש למי שישתף פעולה עם רשויות החוק, אינו כה ייחודי וחריג כדי להוכיח למעלה מכל ספק סביר את הקשר בין הנאשם לפדרמן. זאת כאשר מדובר למעשה בראיה היחידה לגבי שלב זה שבשרשרת העברת הלבנים. אין מדובר בטביעת אצבע או מילת קוד ייחודית, אלא באיום שאינו בלתי שגרתי במידה שתאפשר לקבוע שידיעתו, כשלעצמה, מצביעה על הקשר בין פדרמן לבן ברוך.
מעבר לכך, גם אם ידיעתו של שלומי אודות האיום ההדדי מחזקת את גרסת המעגל הארוך, ככל שמדובר במסירת לבני החבלה מירדן לפדרמן, היא אינה שוללת את האפשרות, שהעברת הלבנים מפדרמן לשלומי תוך גילוי המידע אודות אותו איום, בוצעה באמצעות אדם אחר, ולא על-ידי הנאשם.

78. גרסת המעגל הארוך נתמכת גם בשיחה שבין ירדן לעופר שהוקלטה (ת/34לא). באותה שיחה ירדן אמר, שעל-פי שלומי הלבנים הן מנועם פדרמן וחזר בעצם על הגרסה שמסר בשב"כ. אולם, הואיל והוא היה מודע להאזנה, לא נראה שיש לייחס לאמירותיו אלה משקל רב יותר מאשר לאמירות שנמסרו ישירות לחוקרים. לעומת זאת, בדברים שהוא אומר אגב אורחא, מבלי שיהיה מודע לחשיבותם, כגון העובדה שהמכונה "מקס" זורק רמזים במהלך החקירות, סביר יותר שאמר אמת.

79. ירדן גם אמר לאמו לפני משפטו שהוא לא היה מקור הלבנים. אף כי עדות זאת של דליה מורג התקבלה בהעדר התנגדות כראיה, נראה כי משקלה הראייתי אפסי. שכן באותן נסיבות, בטרם הסתיים משפטו של ירדן (שם הוא החזיק בגרסה כי הלבנים לא סופקו על ידו), הייתה לו סיבה להפחית מחלקו בפרשה ולאמו היה תמריץ לתמוך בגרסתו דאז של בנה. יתר-על-כן, אמירה זו של אמו של ירדן נוגדת את שתי הגרסאות שירדן מסר - הן את הגרסה לפיה סיפק את הלבנים ישירות לשלומי והן את הגרסה לפיה סיפק אותן בעקיפין, באמצעות פדרמן.

80. אילו גרסתם של ירדן ושלומי, לפיה האחד מסר את הלבנים לשני, הייתה נולדת לצורך המשפט, ניתן היה לומר בוודאות, כי היא לא הייתה עומדת כנגד אמירותיהם בשב"כ. אולם הואיל ושתי הגרסאות נולדו בחדרי החקירה של השב"כ והואיל וכל אחת מהגרסאות מפי שלומי תואמת לגרסה מקבילה מפי ירדן ולנוכח העובדה שעופר הפנה את שלומי לירדן בעניין הלבנים, קיימת אפשרות, שלא ניתן לבטלה בנקל, כי הלבנים אכן נמסרו על-ידי ירדן ישירות לשלומי.
81. גם לגבי מועד הספקת הלבנים מסר שלומי גרסאות סותרות. בהודעתו הראשונה (ת/ 37י) אמר כי הלבנים הגיעו יומיים שלושה לאחר חג הפסח. לאחר מכן, הוא מסר כי הלבנים הובאו בשלב מוקדם הרבה יותר, לפני גניבת העגלה הראשונה, כלומר לפני פסח (ת/37כח). ירדן, בהסתמכו על דבריו של שלומי, אמר כי ידוע לו שהלבנים הגיעו שבועיים לפני ניסיון הפיגוע (ת/34י). ירדן מסר גרסה זו לפני שמסר את הגרסה האחרת בה קיבל על עצמו את הספקת הלבנים). בשלב בו החזיק ירדן בגרסה לפיה הוא עצמו סיפק את הלבנים, הוא לא נקב במועד כלשהו. עופר, לעומת זאת, אמר כי שלומי הביא את הלבנה הראשונה עם הנפץ זמן קצר ביותר לאחר הגעתה של העגלה הראשונה שנפסלה (ת/39ו).

82. לגבי מספר הלבנים, שלומי סיפר תחילה, שהוא קיבל שתי לבנים (ת/37י עמ' 19). לאחר מכן אמר כי קיבל לבנה אחת (ת/37יב), ושוב טען שקיבל שתי לבנים, אחת מהן נתן לעופר ואחת שמר אצלו במגירה (ת/37יז, כ). אח"כ שינה שוב את טעמו (ת/37כז) ואמר כי קיבל בתחילה אך לבנה אחת ושתי לבנים הגיעו עם המטען המורכב. שלומי החזיק בגרסה כי קיבל שתי לבנים עד שלב מאוחר יחסית, ושינה את טעמו רק בהודעה בה ייחס לבן ברוך את הספקת האמל"ח (ת/37כו), וגם אחר כך התבלבל ואמר כי בן-ברוך ביקש שיביא לו "את הלבנות", (כדי להעבירן למי שהרכיב את המטען) (ת/37כח, שורה 62).

83. המסקנה העולה בסיכומו של נושא זה, היא שבכל נושא הספקת האמל"ח הודעותיו של שלומי אינן עקביות ולא עולה מהן תמונה ברורה באופן שניתן לקבוע, במידה הנעלה מכל ספק סביר, כי הלבנים הועברו בתנועה סיבובית מירדן לנועם פדרמן וממנו, באמצעות הנאשם, לשלומי.

תמיהות נוספות בהודעותיו של שלומי
84. בהודעותיו של שלומי בשב"כ ניתן למצוא מספר נקודות בעייתיות נוספות.

85. סיורים בשטח: במספר הודעות שמסר התייחס שלומי לסיורים מקדימים במקום היעד, בהם השתתף. תחילה סיפר על סיור אחד שביצע עם אחד ה-X (ת/37יב). לאחר מכן סיפר כי הנאשם ביצע מספר תצפיות. תצפית אחת ביצע לבדו, על דעת עצמו, התצפית השניה בוצעה אחרי פסח, כאשר הנאשם הגיע לביתו של שלומי בשעות הערב ויחד הם עשו סיור ברכב קטן מסוג ג'סטי, ולאחר שהשעון התחלף לשעון קיץ, ביצע הנאשם תצפית נוספת (ת/37כא) ודיווח לשלומי שאין שינוי בשעות העומס. בהודעה מאוחרת יותר (ת/37לט) סיפר שלומי כי ביצע שלוש תצפיות - הראשונה, שבה השתתף גם בן ברוך, בוצעה בשעות הלילה בשבוע שבין ה-17 ל-22 במרץ (לפני הפסח), התצפית השנייה, גם היא יחד עם בן ברוך, בוצעה ב-4 באפריל בשעות הבוקר באמצעות הרכב של פטי תור והשלישית בוצעה יחד עם עופר בשבעה באפריל. בעת שביצע את התצפית האחרונה, הוא ראה, לדבריו, את בן ברוך מבצע בנפרד סיור במקום היעד (ת/37לט).

ההודעות האלה אינן עקביות, הן בנושא מספר התצפיות שביצע שלומי, הן בעניין מספר התצפיות שהוא ביצע יחד עם הנאשם, והן לגבי מועד ביצוע התצפית הלילית.

לגבי מועד ביצוע התצפית עם עופר, הודעתו של שלומי סותרת גם את הודעתו של עופר בנושא זה. בעוד שעל-פי גרסתו של שלומי, הסיור יחד עם עופר בוצע ב- 7 לאפריל (ת/37כ, ת/37לט), לדברי עופר (ת/39יח) בוצע הסיור המשותף של השניים כשבוע לפני ניסיון הפיגוע. לעניין המפגש עם הרכב האחר, בו היה לפי הנטען בן ברוך, עופר מסר את הגרסה לפיה שלומי הפנה את תשומת לבו ל-"חברה'" בחקירה מיום ה- 12 במאי שהתחילה בשעה 10:55 והסתיימה בשעה 11:45. שלומי סיפר על אותו מפגש בחקירה מאותו יום שהתחילה בשעה 12:30, זאת לאחר שבהודעה קודמת בה סיפר על סיור זה, (ת/37כ) הוא לא הזכיר את המפגש עם בן ברוך בסיור זה.

86. מועד תחילת ההתארגנות: בגרסתו המפורטת הראשונה אמר שלומי כי לאחר הפיגוע במלון פארק בחג הפסח ניגש אליו אדם המכונה X ושוחח אתו על הרעיון לבצע פיגועי נקם (ת/37ט, ת/37י). גם לאחר ששלומי טען שקיימים שני אנשים אותם כינה X, הוא עמד על כך שעם אחד מהם החל לגלגל את רעיון הפיגוע במהלך חג הפסח. גם בגרסה מאוחרת יותר אמר שלומי כי שוחח על כך עם עופר במהלך חג הפסח ועם המכונה "תוכי" שוחח לאחר החג (ת/37טו).

בהמשך, שלומי "הקדים" את מועד השיחה עם עופר לסביבות פורים (ת/37יז) ולאחר מכן אמר כי שוחח עם עופר לראשונה על הנושא בסביבות ה-1 במרץ. בהמשך הוא מסר כי שוחח לראשונה עם בן-ברוך על נושא זה כאשר זה הגיע לביתו בעניין השידוך, וניהל עמו שיחה נוספת בעניין לאחר ביטול אירוסיו בסביבות ה-14 במרץ (ת/37כא). על הגרסה לפיה פגש את בן ברוך ושוחח אתו על ההתארגנות בסביבות ה-14 במרץ שלומי חזר בחקירה נוספת (ת/37כח).

עופר, שגרסתו נותרה עקבית פחות או יותר, זולת שאלת נטרול הבטריה של המטען, אמר כי שלומי החל לנהל אתו שיחות בנושא זה בסוף חודש אדר של אותה שנה, כלומר לקראת אמצע מרץ.

מן ההודעות עולה כי שלומי לא היה עקבי ביותר בנוגע למועד תחילת ההתארגנות, שכן הודעותיו בנושא זה אינן עולות בקנה אחד זו עם זו. אף אחת מהגרסאות של שלומי לגבי תחילת ההתארגנות גם אינה תואמת במדויק את הגרסה של עופר.

87. אפיונו של X : בגרסתו המפורטת הראשונה, תיאר שלומי את X כמי שאינו טיפוס של פיגועים, שיש לו שתי ידיים שמאליות וקרוב לוודאי אינו יודע לפרק M16. באותה גרסה, הוא ייחס ל-X מעשים שבוצעו על-ידי עופר (כגון קניית הדלק) וכן מעשים שבהמשך ייחס ל-"תוכי", כלומר לבן ברוך (כגון השגת העגלה והטיפול בה). בהמשך שלומי "פיצל" את ה-X לשניים ואמר כי בן ברוך הוא X2.
אולם התיאור של X כאדם שקרוב לוודאי אינו יודע לפרק M16, אינו מתאים לעופר גמליאל וגם לא לבן ברוך, ששניהם שירתו ביחידות קרביות.

88. מועד הביקור והלינה של X בביתו של שלומי: שלומי מסר כי X לא היה שותף לשלבים האחרונים של ההכנות והיה אמור לשמוע על ביצוע הפיגוע ברדיו. אותו אדם בא אליו ביום שישי שלפני ניסיון הפיגוע כדי לשאול מדוע הפיגוע (שתוכנן למועד קודם) לא בוצע (ת/37י). לאחר מכן שלומי אמר כי בן ברוך הגיע אליו למטרה זו במוצאי שבת ואף ישן בביתו (ת/ 37ל, לד).

דברים אלה של שלומי אינם עולים בקנה אחד גם עם דבריו של ירדן, אשר בא לביתו במוצאי אותה שבת, והעיד כי לא ראה אדם נוסף בביתו. על התביעה מקובל שירדן לא הכיר את בן ברוך קודם למעצר, מה שתומך בגרסתו של ירדן, לפיה הנאשם לא היה בביתו של שלומי אותה עת. האפשרות שבן ברוך שהה בביתו של שלומי עם אשתו בעת שהאחרון יצא עם ירדן כדי לגרור את העגלה נראית בעייתית גם לנוכח האיסור על הייחוד.

89. היכרות בין הנאשם לבין עופר: שלומי סיפר בהודעותיו כי בן ברוך היה מודע להשתתפותו של עופר גמליאל בהתארגנות ואמר עליו כי הוא בחור טוב. זאת לאחר שלפני מספר שנים, כאשר בן ברוך שקל להצטרף לבת-עין ב', הוא השתתף בישיבת ועד בת-עין בה פגש את עופר, אשר התנגד בצורה עיקשת להכנסת פועלים ערביים ליישוב, עמדה שזכתה להערכתו של בן ברוך (ת/37כא). לעומת זאת, עופר הכחיש כי הוא מכיר את בן ברוך או כי פגש בו אי פעם לפני המעצר (ת/39יח, כה). כך העיד גם הנאשם (פרוטוקול מיום 30.10.03, עמ' 189-190).

90. בפגמים האחרונים לא היינו רואים משום פגמים מהותיים שיש בהם, לו ניצבו לבדם, כדי לכרסם בגרסתו של שלומי. אך בהצטרפם לקשיים האחרים בעדות זו שתוארו לעיל, יש להם משמעות, והם מוסיפים על סימני השאלה סביב הודעותיו של שלומי בשב"כ.


שיקולים נוספים בהערכת עדותו של שלומי
91. אמרה המוגשת לפי סעיף 10א, כוללת גרסה שלא עברה, בשלב מסירתה, את כור ההיתוך של החקירה הנגדית. בנסיבות אלה נודעת משמעות לשאלה האם מוסר האמרה עומת במהלך החקירה עם קשיים ראייתיים שונים הכרוכים בגרסתו.
בהיבט זה נודעת משמעות לכך, ששלומי לא עומת בעת חקירתו עם גרסאות סותרות וכן לא נערך עימות בינו לבין הנאשם.

92. לאורך כל החקירה שלומי טען כי בן ברוך גנב את העגלה. בעת ששלומי נחקר, הייתה קיימת עדותו של השומר זילברשייד לפיה גנב העגלה הנו איש בעל פאות שצבע שיערו ככל הנראה ג'ינג'י. בהמשך סיפר שלומי כי הנאשם, על-פי הודאתו בפניו, השתמש ברכבו של פטי תור לצורך גניבת העגלה. לתור יש טנדר פתוח ואילו השומר תיאר בציורו רכב סגור הגורר את העגלה (ת/20). עדותו של השומר אינה עולה בקנה אחד עם האפשרות כי בן ברוך גנב את העגלה, הן מבחינת תיאור הגנב והן מבחינת תיאור הרכב שגרר את העגלה. שלומי לא עומת עם גרסת השומר, ולא נדרש להסביר כיצד רכבו הפתוח של תור הפך להיות רכב סגור וכיצד בן ברוך הפך להיות ג'ינג'י עם פאות.

93. בשלל הודעותיו שלומי הפליל את בן ברוך. ההודעות ניתנו ברובן בחקירות השב"כ ונרשמו לרוב בזיכרונות דברים של החוקרים ובחלקן על-ידי שלומי עצמו. אולם, שלומי מעולם לא שטח את גרסתו בפני הנאשם ולא עומת עמו פנים אל פנים.

94. חוקרי השב"כ נתנו מספר הסברים לאי עריכת העימות: ראשית, אמר "מקס" כי עריכת העימות מתאימה אולי לחקירה משטרתית, אך לא לחקירה סיכולית - מודיעינית של השב"כ ורמז כי להאזנת סתר לשיחה בין הנאשם לשלומי יש פוטנציאל מודיעיני גבוה יותר. יתר על כן, לשיטתו אין משמעות לחזרה מהגרסה בעימות (אילו נערך עימות כזה ושלומי היה במהלכו חוזר בו מהגרסה המפלילה). "גלעד" אמר כי אין טעם לבצע עימות עם נחקר שאינו משתף פעולה. "גדעון" אמר כי העימות בין נחקר שמשתף פעולה לנחקר שאינו משתף פעולה עלול לפגוע בחקירה, משום שנחקר אחד עלול לאיים על נחקר המשתף פעולה עם חוקריו ולהניאו מלהמשיך למסור מידע. עם זאת "גדעון" התקשה להסביר מדוע עימות מעין זה לא נערך בסיום החקירה.

95. ספק בעינינו אם ניתן לקבל נימוקים אלה. אכן, כאשר אחד הנחקרים שותק, אין גרסה נגדית עמה צריך מוסר ההודעה להתעמת. עם זאת, כוחו של עימות אינו רק בהשוואת גרסאות, אלא גם בהטחת ההאשמה על-ידי העד בפניו של הנאשם. להטחה כזאת נודעת משמעות, הן מבחינת משקלה של הגרסה המפלילה, שכן היא עשויה לחזק את הגרסה, אם העד יחזור על גרסתו גם בפני הנאשם, או לגרוע ממנה אם יסרב לעשות כן, והן מבחינת הנאשם, אם יוסיף וישמור על שתיקתו, גם לנוכח הטחה חזיתית של הגרסה המפלילה בפניו. כך למשל ירדן חזר בו מהפללתו של מנשה לוינגר, עליו הצביע כמתווך בינו לבין פדרמן באספקת כדורי עוזי, לאחר שנערך עימות בין השניים.

בכך אין כדי לקבוע, שאי עריכת עימות עולה כדי מחדל חקירתי, אך יש בה משום החמצת האפשרות לחזק את משקלה של הגרסה המפלילה, שיקול שיש לו משמעות מסוימת, גם אם מוגבלת, בייחוד כאשר מדובר באמרה המוגשת לפי סעיף 10א.


סיכום ביניים
96. מניתוח הראיות עד כה נמצא, כי עדותו של שלומי נמצאה בעייתית במיוחד בנושא גניבת העגלה. בעניין אספקת לבני החבלה היא לקתה, כבר בשלב החקירות בשב"כ בכפל גרסאות סותרות שההכרעה ביניהן אינה חד משמעית. היא הייתה כרוכה בסימני שאלה, גם אם לא מהותיים, אף בנושאים אחרים, והייתה עקבית ונקייה מסתירות, רק בנושא הרכבת המטען והבאתו לשלומי.

בהשלכה הנודעת לקשיים אלה על הערכת מכלול ראיות המאשימה נדון בהמשך, לאחר הדיון בראיות המחזקות.


חיזוקים לעדותו של שלומי
97. גרסתו המפלילה של שלומי דביר נתמכת בראיות מחזקות. החיזוקים המשמעותיים ביותר לגרסתו של שלומי הם אלה: א. הקלטות סמויות לשיחות בין שלומי לנאשם ובין שלומי לירדן; ב. פלט שיחות הטלפון מביתם של שלומי ואתי דביר ביום המעצר; ג. ספר המשניות; ד. שתיקת הנאשם.

98. נציין כבר עתה, כי מדובר בראיות מחזקות בעלות משקל משמעותי. עם זאת, אנו סבורים שאין לראות בהן ראיות ניצחות, והן עשויות להתיישב גם עם חפותו של הנאשם.

האזנת סתר בין שלומי לנאשם
99. התביעה רואה בהאזנת סתר זאת ראיה מרכזית המאששת את התיזה בדבר מעורבותו של בן ברוך בפרשה. באותה הקלטה אומר שלומי לנאשם, תחילה, "אני לא דיברתי עליך בכלל" (ת/37מט עמ' 2). אח"כ הוא מתחנן בצורה היסטרית, תוך בכי, ואומר לו: "אני גם לא מדבר. השם שלך נפלט לי בטעות. אני מבטיח לך השם שלך נפלט לי בטעות, אני (מגמגם) נשבע לך" (עמ' 3).

100. האזנת סתר זאת אכן תומכת בגרסה המפלילה את הנאשם. שהרי אם הנאשם כלל לא היה מעורב בהתארגנות, לא ניתן היה להתייחס אל מסירת שמו לחוקרים כאל פליטת פה. עם זאת, האמירה לפיה שמו של בן ברוך נפלט בטעות עשויה להתיישב גם עם האפשרות ששלומי העליל על בן ברוך. שכן, אם אלה היו פני הדברים, ספק אם שלומי היה אומר לבן ברוך ישירות שהפלילו לשווא. מה גם שהיה נתון במצב היסטרי משהועמד בפני האדם אותו הפליל. בנסיבות אלה יתכן, ששלומי חיפש תירוץ כלשהו, ולו תירוץ טיפשי, כדי להסביר את פשר מעשיו והפללתו את בן ברוך. בן ברוך אמנם לא הגיב על דבריו של שלומי, ולא מחה על כך שזה הפליל אותו לשווא. עם זאת, מדבריו של שלומי, כאילו דובר בפליטת פה, הנאשם עשוי היה להבין, כי זה לא הפליל אותו.

101. מכאן, שההקלטה אומנם מתיישבת היטב עם אשמתו של בן ברוך ויש בה כדי לחזק את הראיות התומכות בגרסה המפלילה, אך היא גם אינה סותרת בהכרח את חפותו.


האזנת הסתר בין שלומי לירדן
102. בשיחה נשוא האזנת הסתר בין שלומי לירדן, סיפר שלומי לירדן כי נדר נדר שלא ייתן את שמו של הנאשם, אך בטעות הוא פלט את שמו (עמ' 3). הוא הוסיף, שאם אין עצורים נוספים סימן שבן ברוך שותק (ת/34לח, עמ' 2). באותה הקלטה שניהם מודעים להאזנה. הדברים דלעיל שנאמרו לגבי האזנת הסתר בין שלומי לנאשם תקפים, אף ביתר שאת, לגבי שיחה זו. ראשית, שלומי אמר לירדן שאנשי השב"כ הגיעו לבן ברוך על סמך פלט שיחות הטלפון שלו. אולם, לפנינו לא הוכח כי התקיימו שיחות טלפון בין שלומי לבין הנאשם בתקופה הרלוונטית וכי קיים פלט שיחות המתעד אותן שיחות (לכך נשוב בהמשך). לכן סביר כי שלומי לא אמר אמת בנקודה זו לירדן. שנית, אם שלומי העליל על בן ברוך, או הפליל אותו מתוך לחץ ובטעות, ספק אם היה מודה בפני ירדן כי סיבך את בן ברוך לשווא. סביר יותר שהיה מנסה לתרץ בדרך כלשהי את העובדה שבן ברוך נעצר בעקבות הפללתו. שלישית, הדוברים באותה שיחה היו מודעים להאזנה. על כן, קשה לייחס לשיחה זו משמעות רבה מזו שניתן לייחס לדברים ששלומי אמר לחוקריו.

103. על כן, גם האזנת סתר זו מהווה חיזוק מסוים לגרסה המפלילה. אולם, לאור השיקולים שפורטו לעיל, משקלה מוגבל.

104. בשתי ההאזנות מקור החיזוק הוא שלומי עצמו. אכן, החיזוק יכול לבוא ממוסר הגרסה לה מחפשים חיזוקים. אולם, כאשר קיים חשש שמא העד לא אמר אמת במתכוון וכאשר לעד היה תמריץ להחזיק בגרסתו, כוחן המחזק של אמירות נוספות התומכות בגרסתו של העד מוגבל. שתי השיחות עשויות לעלות בקנה אחד עם חפותו של הנאשם, אם יסתבר כי מדובר בהפללת שווא.


פלט השיחות של אתי דביר
105. אתי דביר הייתה מודעת ככל הנראה לקשר, ולמעורבותם של ירדן ושל עופר גמליאל בפרשה. זאת אנו למדים הן מהודעותיו של שלומי, בעלה, והן מהודעותיו של עופר, שסיפר כי באותו בוקר היא התקשרה ובאה לברר מדוע לא יצא עם שלומי וירדן ומה עלה בגורלם של השניים.
106. בבוקר האירוע אתי דביר התקשרה למספר יעדים, לרוב לאנשים הקשורים, או הנחשדים כקשורים להתארגנות. בשעה 04:19 היא התקשרה לטלפון בביתו של ירדן. לאחר מכן התקשרה לפלאפון שמספרו 464008-067, מספר שאינו ידוע כשייך למי מהמעורבים. לאחר מכן, בין השעה 06:00 ל-07:00, אתי דביר התקשרה לעופר גמליאל, לנועם פדרמן, לבן-ברוך, שוב לירדן ולנועם פדרמן, שוב לירדן ולבן ברוך, לדוב רוזנטל, חזרה והתקשרה לבן ברוך, ולאחר מכן התקשרה שוב לירדן. בשעה 07:42 היא התקשרה למרכז קהילתי וב- 08:36-08:37 ניסתה להשיג את נועם פדרמן בטלפון ובטלפון סלולרי.

יצוין, שכל השיחות לבן ברוך היו בגדר ניסיונות התקשרות, שאורך כל אחת מהן שניות בודדות. כך גם רוב השיחות האחרות.

107. אין חולק כי אתי דביר והנאשם לא היו ביחסי ידידות ולא היה קשר טלפוני קבוע ביניהם.

108. בבוקר האירוע אתי דביר התקשרה לכל מי שהיה קשור, לשיטתה של התביעה, להתארגנות. מכאן מבקשת התביעה ללמוד, שכל מי שאתי דביר התקשרה אליו קשור להתארגנות, או למצער, שבן ברוך, אליו אתי דביר לא הייתה נוהגת להתקשר כעניין שבשגרה, שותף לקשר.

109. מקובל עלינו שפלט שיחות זה הוא ראיה המחזקת בעלת משקל רב, ואין ספק שיש בה כדי לחזק באופן משמעותי את התיזה של המאשימה. עם זאת, איננו סבורים שמדובר בראיה מכרעת, שאין לה כל הסבר אפשרי אחר.

110. בהקשר זה יש לציין, ראשית, שבפלט ישנן גם התקשרויות תמימות לכאורה שבוצעו באותו בוקר. כזאת היא ההתקשרות לטלפון סלולרי ברשת אורנג' שלא הוכח כי היה שייך למי מהמעורבים, ההתקשרות לדוב רוזנטל ולמרכז הקהילתי. על רקע זה, לא ניתן לקבוע בוודאות כי כל מי שאתי דביר התקשרה אליו בבוקר ה-29 באפריל קשור לניסיון הפיגוע, אף שגם זאת אפשרות סבירה.

111. על כך יש להוסיף שאתי דביר עצמה, שרק היא יכולה הייתה להסביר, מכלי ראשון, את פשר התקשרותה אותו בוקר לנאשם, לא העידה לפנינו, מה שמחליש את משקלה של ראיה זו. לכך נתייחס ביתר פירוט בהמשך.


ספר המשניות והכינוי "תוכי"
112. לאחר ששלומי מסר לחוקריו גרסה אנונימית אודות X ו-Y ולאחר שהוצג לו תצלום אוויר של בת-עין והחוקרים הצביעו על הנגרייה של עופר גמליאל ולאחר מכן גם הציגו את תמונתו, שלומי הצפין מסר באמצעות סימון אותיות בספר המשניות שלו ובצאתו מבית המשפט לשם נלקח להארכת מעצרו, זרק את הספר.
במסר זה נאמר: "נתתי הודאה הם רוצים שמות של תוכי וחברו לא אפגוש אותך עד שאדבר תזהירי אותם".

113. לחוקריו שלומי אמר כי רצה להעביר מסר לאישתו כדי שתזהיר את המכונה "תוכי" וזה כבר ידע מה לעשות (כלומר יזהיר את החבר). לאחר מכן הוא סיפר כי "תוכי" הוא בן-ברוך וכי כינוי זה ניתן לו על-ידי אשתו, אתי דביר, לאחר שבן ברוך אמר שבחקירה ישנה משניות. כינוי זה היה ידוע לדבריו, רק לו עצמו, לאשתו ולבן ברוך. במשפטו שלומי טען כי המציא את הכינוי בעת החקירה ובפנינו העיד כי עשה כן רק כדי להגביר את אמינות גרסתו בעיני החוקרים.

114. הסברו של שלומי, כי לא היה מדובר בהעברת מסר, אלא בתרגיל הטעיה של החוקרים שנועד לחזק בעיניהם את גרסתו המפלילה, נראה בעיננו כהסבר קלוש. אולם, לאור העובדה שהספר נזרק לעיני כל וברור היה שייתפס, לא ניתן לשלול לחלוטין גם הסבר זה.

115. מאידך, לבד מאמירותיו של שלומי בשב"כ, אין כל ראיה שהכינוי "תוכי" מתייחס לבן ברוך. אמנם, זכ"דים מחקירותיו של בן ברוך מלמדים כי הוא לא דיבר, אלא מלמל פסוקי תפילה במהלך כל החקירות. אולם, אמירת תהילים ושניית משניות בעת החקירה אינה התנהגות חריגה, עובדה היא כי גם אתי דביר התפללה בקול רם בחקירותיה וגם שלומי ניסה לעשות זאת בחקירותיו הראשונות. על כן, לא נראה שמדובר בהתנהגות כה חריגה וייחודית שהידיעה עליה מהווה חיזוק של ממש. מה שחריג וייחודי אצל בן ברוך, לשיטתם של החוקרים, זו לא שניית המשניות, אלא דבקותו בשתיקה, וסירובו המוחלט לתקשר עם החוקרים חרף החקירות הקשות והמתישות. כוח זה יכול היה להתגלות רק לאחר ימים ארוכים של חקירות. שלומי, ואולי אף לא הנאשם עצמו, לא יכולים היו לדעת על "כישוריו" אלה של הנאשם מראש. בנסיבות אלה לא הוכח שהכינוי "תוכי" התייחס לנאשם דווקא. באותה מידה הכינוי יכול היה להתייחס לאנשים אחרים.

116. בשני עניינים אלה - הכינוי "תוכי" וההתקשרות הטלפונית של אתי דביר לנאשם בבוקר ה-29 באפריל - אנו יכולים אך להעלות השערות על סמך הראיות שהוצגו בפנינו. הנאשם מכחיש כי אי פעם כונה "תוכי" ואינו יודע, לטענתו, מדוע אתי דביר התקשרה אליו בבוקר ה-29 באפריל. התשובה לשאלות אלה מצויה בידיה של אתי דביר. גב' דביר נחקרה במשטרה לגבי ידיעתה על ההתארגנות, אולם היא לא שיתפה פעולה עם חוקריה ולמעשה סיכלה את חקירתה (ת/84, ת/85). על מי היה אפוא הנטל לזמנה לעדות? תשובה לשאלה זאת תשליך על המשקל שיש לייחס לראיות חיזוק אלה שהציגה התביעה.

117. הכלל, כידוע, הוא שבית המשפט רשאי להסיק מסקנות נגד צד הטוען לגרסה מסוימת, אך אינו מביא עד שיכול לכאורה לתמוך בגרסתו. עצם ההימנעות אף יכולה לחזק את גרסתו של הצד שכנגד. הגרסה של התביעה היא כי הנאשם מכונה "תוכי" וכי אתי דביר ניסתה ליצור עמו קשר משום שהיה מעורב בהתארגנות. הנאשם טוען כי אף פעם לא כונה "תוכי" וכי אין לו מושג מדוע גב' דביר ניסתה ליצור אתו קשר. כלומר, התביעה טוענת לגרסה חיובית והנאשם טוען לגרסה שלילית. בעדותה של אתי דביר היה פוטנציאל לאשש גרסה אחת ולהפריך גרסה אחרת.

118. הואיל והתביעה מבקשת להסיק מסקנות פוזיטיביות מפלט השיחות של אתי דביר וכן טוענת כי היא זו שהמציאה את הכינוי "תוכי" לבן ברוך, היה עליה לזמנה למתן עדות ולשאול אותה האם התקשרה לבן ברוך משום שהוא קשור להתארגנות והאם הדביקה לו את הכינוי "תוכי".

119. אמנם, ידוע כי אתי דביר שתקה בחקירה. משתשובותיה היו עלולות להפלילה מקובל עלינו כי ספק אם ניתן היה לצפות להתנהגות אחרת מצידה מעל דוכן העדים. עובדה היא שאתי דביר סירבה להופיע למתן עדות משהתבקשה לעשות כן (אך בלא שנמסרה לה הזמנה פורמלית) על-ידי ב"כ הנאשם. עם זאת, אין להוציא מכלל אפשרות שהייתה מוותרת על החיסיון מפני הפללה, והייתה מוסרת גרסה, ולו כדי לסייע לנאשם, כפי שעשה בעלה. שהרי שתיקתה בחקירתה במשטרה יכולה הייתה לנבוע, לא רק מהרצון להימנע מהפללה עצמית, אלא גם מהחשש להפליל את בעלה, חשש שאינו קיים כיום, לאחר הרשעתו. ההימנעות של אתי דביר משיתוף פעולה עם החוקרים יכולה הייתה אף לנבוע מאימוץ קו ההתנהגות בו דבק גם הנאשם (וראה לעניין זה החוברת של נועם פדרמן), דפוס התנהגות שאינו חל לגבי מתן עדות בבית המשפט.

המלומד ויגמור קובע בעניין זה בספרו על דיני הראיות .H. Wigmore, On Evidence, (Chadbourn rev., Boston 1979) p. 201:

"When witness is privileged, and the privilege is independent of the party's control, the witness' claim of privilege renders the party unable to use his testimony; but it would seem that the witness should at least have been summoned and asked, for he may waive the privilege".

משמע, על הצד המבקש להסתייע בעדות, לזמן תחילה את העד למתן עדות, ואם לא עשה כן, לא יוכל לתלות את ההימנעות מזימון העד למתן עדות, בחשש כי זה יימנע ממתן עדות על יסוד החיסיון מפני הפללה עצמית.

120. אמנם, גם נגד ההגנה ניתן להסיק מסקנות כאשר זו נמנעת מלהביא ראיות התומכות בגרסתה והנמצאות תחת ידה (ר' ע"פ 437/82 אבו נ' מ"י, פ"ד לז(2) 85, 97-98; ע"פ 531/80 אבוחצירא נ' מ"י, פ"ד לו(3) 589, 596).

אולם, במקרה שלפנינו מעמדה של ההגנה שונה מזה של המאשימה. הסנגור הצהיר כי ניסה להביא את אתי דביר להעיד מרצונה, אך לא הצליח וחשש להביאה בעל כורחה. מצב זה שונה לחלוטין ממצב בו נאשם נדרש לתת הסבר סביר לראיה מסבכת, כגון הימצאותו בזירת העבירה, או המצאות כלים ששמשו לעבירה ברשותו, שאז עליו לתת הסברים ולהביא ראיות. בנסיבות אלה, כאשר מדובר בהוכחת טענה פוזיטיבית של התביעה באמצעות ראיה שאינה מצויה בידי הנאשם, הנטל להעיד את גב' דביר רבץ לפתחה של התביעה ולא לזה של ההגנה. במצב דברים כזה, התביעה לא תוכל להישמע בטענה שגם ההגנה יכולה הייתה לזמן את העדה למתן עדות.

התייחס לכך בית המשפט העליון בע"פ 277/81 הלוי נ' מ"י, פ"ד לח(2) 369. באותו עניין המערער הואשם בהשתמטות מחוקי המכס והמס ואחת מטענותיו נגעה לשיטת רישום הטובין עליה הסכים עם משרד הביטחון ועם שלטונות המכס. באותה פרשה עד ההגנה נמצא בלתי אמין, עד תביעה אחד נמצא למצער בעייתי ופקיד המכס עמו נעשה ההסדר נשוא המחלוקת, מר טלית, לא הובא להעיד. על כך אמר בית המשפט העליון (בעמ' 386-387):

"מתתיהו טלית, מכוח התפקיד שמילא והסמכות שהייתה בידו, היה האדם שיכול היה לקבוע לפי איזו שיטת רישום תנהג החברה במקרה דנן. מסתבר, כי שמו מופיע ברשימת עדי התביעה, משמע, שגם לסברת הפרקליטות היו בפיו דברים, שראוי היה להשמיעם בבית המשפט בנושא החשוב לענייננו. משום מה, החליטה הפרקליטה המלומדת שלא לקרוא אותו לעדות ... . נראה לי, ששומה היה על התביעה לקרוא לעדות לפני בית המשפט את מתתיהו טלית, שיאמר את דברו ויעמוד לחקירה בנושא הנדון, והרי היה לו מה לומר. ... ההימנעות של התביעה מלזמן את טלית לעדות אומרת דרשני, והיא מחלישה את גרסת התביעה (ראה לעניין זה ע"פ 38/61, בעמ' 521; ע"פ 639/79, בעמ' 515, וכןJ.H. WIGMORE ON EVIDENCE, (BOSTON 3rd Ed. Vol. 2, 1942) 162, 164, 165. אין זו תשובה לומר, שהסנגוריה יכלה להזמין את טלית לעדות, אם נראה היה לה שתוכל להסתייע בעדותו, שהרי, כפי שציינתי לעיל, יש הבדל עקרוני בין מה שמוטל על התביעה בהצגת הראיות לפני בית המשפט לבין מה שמוטל על הנאשם" (הדגשה לא במקור).

אין פירוש הדבר כי פלט השיחות נעדר משקל, או שגרסתו של שלומי לגבי הכינוי "תוכי" הנה בעלת משקל אפסי. עם זאת, אי-העדתה של אתי דביר, מכרסם במשקלן של ראיות אלה.

121. עו"ד באומהורן טענה כי מתדפיסי שיחות אחרים, שלא הוגשו כראיה, ניתן ללמוד כי הגרסה לפיה לא היה כל מגע בין המעורבים בפרשה לבין בן ברוך אינה נכונה והציעה להגיש את תדפיסי השיחות הרלוונטיים בהסכמה. משהסנגוריה סירבה, היא ביקשה לזקוף סירוב זה לחובתה. איננו מקבלים טענה זו. פלטי השיחות הנטענים היו בידה של התביעה, ומשלא הגישה אותם, לא הוכיחה כי היו התקשרויות בין המעורבים לבין בן ברוך. מה גם שהנאשם לא נחקר על כך בעדותו.


שתיקת הנאשם
122. הנאשם נעצר ביום ה-7 למאי 2002 ולא שיתף פעולה עם חוקריו. לאורך כל החקירה, תחילה במשטרה, אחר כך בשב"כ ואחר כך שוב במשטרה הוא סכר את פיו, התפלל, שנה משניות, אך נמנע אפילו מלהביט על חוקריו. בהארכת המעצר הראשונה בבית משפט השלום בירושלים הנאשם הכחיש את כל ההאשמות נגדו.

123. התובעת טוענת כי שתיקתו של הנאשם מחזקת בצורה משמעותית את ראיות התביעה, הואיל ואדם חף מפשע יזעק את זעקת החפות בהזדמנות הראשונה ואילו האשם יסכור את פיו כדי להימנע מהפללה עצמית, שהרי אין חשש להפללה בלא אשמה. יתר על כן, שתיקה ממושכת תוך התגברות על הפיתוי לדבר דורשת כוחות נפש עצומים ואדם שאינו מיומן בכך, ספק אם יוכל לעמוד בחקירה בלא להוציא הגה מפיו.

124. הנאשם טוען, מנגד, כי שתק בעקבות עצה שקרא בחוברת שהוציא נועם פדרמן (נ/ 10), בה נאמר כי הטקטיקה הטובה ביותר לגבי חקירות בשב"כ, היא לשתוק, זאת בין שהנחקר אשם ובין אם לאו. כטעם נוסף לשתיקתו, ציין הנאשם, כי חוקריו לא חקרו אותו במגמה לברר האם הוא אשם, אלא דרשו שיודה באשמה המיוחסת לו.

125. אכן, לשתיקת נאשם בחקירה יש משקל. השתיקה עשויה לחזק את ראיות התביעה, והיא עשויה לפגוע במשקלה של גרסה כבושה אשר עולה לראשונה על דוכן העדים. עם זאת, לא לכל שתיקה משקל זהה.

126. בהקשר שלפנינו נודעת חשיבות להעדר אזהרה בחקירותיו של הנאשם בשב"כ. הדין הוא כי לפני כל חקירה יש להזהיר את הנחקר, להעמידו על זכויותיו, ולהסביר לו כי אינו חייב להשיב לשאלות, אך אם יסרב להשיב הדבר עלול לחזק את ראיות התביעה נגדו (השוו לסעיף 28 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996). כאשר לשתיקה יש נפקות ראייתית, היעדר אזהרה יכול לפגוע במשקל שניתן לייחס לשתיקה. לו היה מוזהר כדין כי שתיקתו עלולה לחזק את הראיות נגדו, היה הנאשם נוטל על עצמו במודע את הנפקויות המשפטיות של השתיקה. משהדבר לא נעשה, יש בכך כדי לפגוע במשקלה הראייתי של השתיקה.

127. על רקע זה אנו סבורים, שיש לייחס משמעות לשתיקתו של הנאשם במשטרה, אולם לשתיקתו בחקירותיו בשב"כ, יש לייחס משקל מופחת.


גרסתו של הנאשם
128. הנאשם העיד כי הוא אינו קשור להתארגנות כהוא זה, אף לא בידיעה. הוא לא השתתף בתכנון הפיגוע, לא הציע את רעיון עגלת התופת, לא גנב את העגלה, לא כונה "תוכי", הוא לא הביא את הלבנים ולא העביר אותן למי שהרכיב את המטען ולא החזיר את המטען המורכב, לא ביקר בא-טור ברכב או ברגל, לא הביא את הברגים ששימשו למטען ולא ביצע כל פעולה אחרת הקשורה להתארגנות, לא נמצא בקשר לא עם נועם פדרמן ולא עם יצחק פס, והוא אינו מכיר את עופר גמליאל. גרסה זאת נפרסה על עשרות עמודי הפרוטוקול המוקלט, אולם לו נתבקשנו לסכמה במשפט אחד היינו אומרים כי הנאשם הכחיש את כל ההאשמות נגדו.
129. התביעה טוענת כי הנאשם כבש את גרסתו. הנאשם טוען, לעומת זאת, כי כבר בדיון הראשון במעצרו בבית משפט השלום, יום לאחר שנעצר, הוא הכחיש את כל ההאשמות נגדו (נ/9) ועל כן אין לראות בגרסתו גרסה כבושה.

130. אכן, הנאשם לא מסר את גרסתו בחקירותיו בשב"כ ובמשטרה.
עם זאת, הוא העלה את הגרסה הכופרת בכל המיוחס לו כבר בדיון הראשון במעצרו, כאשר מסר הכחשה כללית וגורפת. בגרסה זו פרס הנאשם יריעת מחלוקת רחבה ביותר, החזיק בה עד סוף משפטו ולא צמצמה כהוא זה בעדות שמסר להגנתו.

לו היה אומר בעדותו כי ידע דבר מה על ההתארגנות, או טוען שהשתתף בה אך חלקו היה מינורי, או מוסר כל גרסה אחרת הסוטה מקו ההכחשה הכללית, ניתן היה לומר, כי כבש את עדותו. אולם עדותו של הנאשם בפרשת ההגנה תואמת לחלוטין את ההכחשה הכללית והגורפת בה נקט בדיון הראשון במעצרו, עוד לפני שהותר לו להיפגש עם עורך דין, לפני שידע מהן הראיות הקיימות בידי התביעה ובטרם יכול היה להיערך למסירת הגרסה. אז כמו היום, הנאשם כפר כפירה כללית בכל ההאשמות נגדו. הואיל וגרסתו המכחישה במשפט תואמת לחלוטין את הגרסה המכחישה שמסר בדיון בהארכת מעצרו, אין לומר כי השמיע הכחשתו רק במשפט ועל כן אין מדובר בגרסה כבושה.

131. פרט לעדותו של שלומי, עדותו של הנאשם, חרף החזית הרחבה שפרש, לא נסתרה לגופה.

הכרעה
132. התביעה מבססת את דרישתה להרשיע את הנאשם על עדות שותף שנתקבלה לפי סעיף 10א לפקודת הראיות המחוזקת, לטענתה, במספר חיזוקים הבאים הן מן העד והן ממקורות אחרים החיצוניים לעד.

133. עדותו של שותף שנתקבלה על-פי סעיף 10א יכולה להיות בסיס להרשעה ובלבד שבית המשפט מוצא אותה מהימנה ובראיות נמצא לה חיזוק בעל עוצמה רצינית במיוחד, שעוצמתו אינה נופלת בהרבה מסיוע ממש לעדות (ראה: ע"פ 442/85 מזרחי נ' מ"י, פ"ד מ(4) 748, 754).

134. כאשר בוחנים האם ניתן לסמוך על עדות שנתקבלה על-פי סעיף 10א לפקודת הראיות יש לבחון מה תפקידה הראייתי של אותה עדות, האם מדובר בראיה המרכזית עליה יקום המשפט או ייפול, או שמא מדובר בתוספת מסייעת או מחזקת לראיות הקיימות. ככל שחשיבותה של הראיה מכריעה יותר כן נדרשת זהירות יתירה והקפדה רבה מבית המשפט הסומך ממצאים על אותה ראיה. (ר' א' סטרשנוב "בזכות הפעלת סעיף 10א לפקודת הראיות לגבי נאשמים במשותף", הפרקליט לח (תשמ"ט-1989) 660, 669). כאן עדותו של שלומי היא עמוד התווך של ראיות התביעה, ציר מרכזי עליו קם ונופל האישום. ביסוס הרשעה עליה מחייב זהירות יתירה.

135. גרסתו המפלילה של שלומי נתקלה בקשיים ראייתיים רבים, בעיקר בנושא גניבת העגלה, אך גם בעניין אספקת החנ"ם. ריחפו עליה סימני שאלה גם ביחס לנושאים נוספים, מהותיים פחות, אך בעלי משמעות בהצטרפם לקשיים האחרים. ריבוי הגרסאות שמסר, לא רק בעדותו בפנינו ובמשפטו הוא, אלא גם בחקירותיו בשב"כ, מקשה מאוד לבור מתוכן את הגרסה האמינה, אם קיימת כזאת.

מנגד, הנאשם פרס יריעת מחלוקת רחבה מכל רחב והחזיק בה מהדי%



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
יום חמישי ד' באדר תשס''ז    03:43   22.02.07   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  105. מבחן התוצאה !!  
בתגובה להודעה מספר 0
 

לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות