המרצע יצא מן השק: נביל שעת'=עראפת=זכות השיבה  

"זכותם של הפליטים הפלסטינים לשוב לבתיהם בישראל או לשטחים הכבושים מובטחת במסגרת תוכנית מפת הדרכים" - כך אמר שלשום (ו') השר הפלסטיני לענייני חוץ, נביל שעת'.

על-פי סוכנות הידיעות הצרפתית, במהלך ביקור בביירות ביקש שעת' להבהיר כי בתוכנית השלום של הממשל האמריקני, שנוסחה יחד עם האיחוד האירופי, רוסיה והאו"ם, "לא הוצב כל תנאי לחזרתם של הפליטים רק למדינה הפלסטינית".

"זכות השיבה אינה עוד אשליה", ציין שעת'. "היא חלק בלתי נפרד מיוזמת השלום הערבית (זו של יורש העצר הסעודי), אשר נזכרת כמסמך מרכזי אליו מתייחסת מפת הדרכים".

את מפת הדרכים עצמה שיבח שעת', וציין כי מדובר בתוכנית הטובה ביותר לשלום בין ישראל לפלסטינים שנהגתה מאז 67'. לראייתו, התוכנית מנציחה את זכות השיבה ומעגנת אותה במסמך בינלאומי רשמי לפתרון הסכסוך.

"איננו רואים כל פתרון אחר לבני עמנו, במיוחד לאלה היושבים בלבנון, מאשר לשוב לבתיהם", אמר השר הפלסטיני. הוא הדגיש: "זכות השיבה כוללת את חזרת הפליטים למדינה פלסטינית עצמאית, כמו גם לערים פלסטיניות בתוך המדינה היהודית. בין שאדם בוחר לחזור לחיפה או לשכם – זכותו לעשות כן מובטחת".

שעת' אמר את הדברים בשיחה עם עיתונאים במלונו בביירות. קודם לכן, במסיבת עיתונאים שערך לצד שר החוץ הלבנוני, ז'אן עובייד, התייחס שעת' לזכות השיבה למדינה הפלסטינית בלבד. נראה כי לאור הביקורת שנמתחה על הדברים, שינה השר הפלסטיני את הנימה.

בעקבות התגובות הזועמות בישראל שינה שעת' את דבריו ואמר כי הפליטים מלבנון יוכלו ללא ספק לחזור לערים במדינה הפלסטינית העצמאית. הוא הוסיף כי זכות השיבה לערים בתחום ישראל תוכרע במשא ומתן.

בישראל זעמו: "זו תביעה להרס מדינת ישראל"

גורמים מדיניים בירושלים דחו את דבר שעת' ואמרו כי "זכות השיבה סותרת את חזון שתי המדינות לשני העמים, ואינה מעוגנת במפת הדרכים". לדברי הגורמים, "לא יהיה סיום של הסכסוך עד שהפלסטינים יבינו שלא תהיה שיבה לשטחי ישראל, והשיבה יכולה להיות רק למדינה הפלסטינית. התביעה לזכות השיבה היא תביעה להרס מדינת ישראל, ואף ישראלי לא יסכים לה".

לדברי שר הבריאות, דני נווה, "ההתבטאות מעידה על כך שהמנהיגות הפלסטינית לא ויתרה על רצונה בחיסולה של מדינת ישראל - משום שאין משמעות אחרת לזכות השיבה". נווה הוסיף כי כל התקדמות ביישום מפת הדרכים צריכה להיות מותנית בוויתור פלסטיני על זכות השיבה.

ח"כ אילן שלגי משינוי מיהר לקרוא להשעיית כל המגעים עם שעת' ולהחרמתו המוחלטת. ואכן, גורמים מדיניים אמרו כי בכירים ישראלים, בהם שר החוץ שלום, שוקלים להקפיא את הקשרים עם שעת'.

ח"כ שמעון פרס אמר כי דברי שעת' אינם נחוצים ואינם מקדמים את הסיכוי להשיג הסדר. "ישראל לא יכולה ולא תסכים לסכן את מצבה הדמוגרפי, ונראה שהפלסטינים שוב עוסקים בעניין שלעולם לא ישיגו", אמר פרס.

גם השר לשעבר יוסי ביילין, כיום יו"ר תנועת שח"ר, דחה את דבריו של שעת'. לדבריו, "פתרון בעיית הפליטים יתבצע על ידי התיישבות בתחומי המדינה הפלסטינית בלבד. הפלסטינים יודעים היטב כי לא יוכלו להיכנס לישראל במסגרת זכות השיבה, מכיוון שאין שום גורם רציני בישראל שיוכל לקבל זאת".

בהכנת הכתבה השתתפו סוכנויות הידיעות.
(17.08.03 , 02:02)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2728076,00.html

שעת' שינה גירסה: מו"מ על זכות השיבה לישראל
יום ראשון, 17 באוגוסט 2003, 0:02 מאת: מערכת וואלה!

שעת'. "שיבה לשכם או לחיפה" (צילום: רויטרס)
שר החוץ הפלסטיני אמר
שלשום כי הפליטים יוכלו לשוב לערים בתוך ישראל;
אתמול שינה מעט את הנוסח; בירושלים זועמים על הדברים.
http://news.walla.co.il/?w=//427798

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

פרסומתבכל קצוות הקשת הפוליטית גינו היום את דבריו של שר החוץ הפלסטיני, נביל שעת', לפיהם מפת הדרכים מעגנת את זכותם של הפלסטינים לשוב לבתיהם גם בתחומי ישראל. יו"ר מפלגת העבודה, שמעון פרס, אמר כי הפלסטינים עוסקים פעם נוספת בעניין שלעולם לא ישיגו. "ישראל אינה יכולה ולא תסכים לסכן את מצבה הדמוגרפי ודיבורים אלו אינם מקדמים את הסיכויים להשגת הסדר", אמר.

גם ח"כ מתן וילנאי תקף את דבריו של שעת' ואמר כי "לפלסטינים צריך להיות ברור כי כל המפלגות בישראל מאוחדות נגד זכות השיבה".
http://news.walla.co.il/?w=//427788

אתר מפלגת העבודה.
http://www.avoda.org.il/#

בראיון ברשת אל ג'זירה, אמר השר הלבנוני כי אין צורך לבזבז
זמן במשא ומתן עם ישראל, ויש להגיע לפתרון כולל שיבטיח את
החזרת חוות שבעה ללבנון, את הגולן לסוריה ויבטיח את זכות
השיבה של הפליטים הפלשתיניים.
http://images.maariv.co.il/channels/0/ART/525/936.htmlhttp://images.maariv.co.il/channels/0/ART/525/936.html

נביל שעת' נכשל במבחן המנהיגות: הוא אמר לפליטים את מה שרצו לשמוע, לא את מה שהיה עליו להשמיע

חומרת דבריו של נביל שעת' בפני הפליטים בלבנון אינה בכך שהוכח, לכאורה, כי אי אפשר להגיע להסכם עם הפלסטינים בעניין הפליטים. גם לא בכך שמנהיגים מתונים לכאורה הם קיצוניים למעשה, ומכאן שאין הנהגה פלסטינית שתהיה מוכנה לוויתורים. החומרה היא בחוסר האומץ לומר לפליטים: בעשור השישי לפליטוּתכם אפשר להגיע להסדר שישים לה סוף. אתם תפסיקו להיות פליטים, תקבלו סיוע כלכלי משמעותי ותוכלו לבחור בין אפשרויות שונות, הרשומות כולן בתוכנית קלינטון: במדינה הפלסטינית; במקומות מגוריכם כיום, שישוקמו; במדינות המערב שיעניקו לכם זכות לחיות בהן; ובישראל על-פי שיקול דעתה הריבוני ובהיקף מוגבל מאוד.

בשיחות טאבה, שבהן עמדנו שעת' ואני בראש המשלחות לעניין הפליטים, ואשר בהן נערך הדיון המפורט והגלוי ביותר בנושא עד אז ומאז, לא ניסה הצד הפלסטיני לתבוע מימוש זכות שיבה לחיפה וליפו. אנשיו הבחינו בבירור בין המדינה הפלסטינית, שתוכל להעניק לכל פלסטיני את הזכות לחיות בה, ובין כל האפשרויות האחרות, המותנות בשיקול דעתן של המדינות הנוגעות בדבר: אלו המארחות את הפליטים כיום ואלו שיחליטו לקלוט את חלקם בעתיד.

הדיון העיקרי בטאבה עסק ב"נרטיב", בשאלת ההיסטוריה של היווצרות בעיית הפליטים ובהיקף הפליטים שישראל תסכים לקלוט, לאחר ש-220 אלף תושביה הפלסטינים של ירושלים המזרחית כבר לא יהיו בריבונותה. הוויכוח ההיסטורי התייחס לגירוש הפלסטינים ולבריחתם במלחמת העצמאות, וגם לכך שהפלסטינים דחו את החלטה 181 של האו"ם על הקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית ממערב לירדן (שקבלתה היתה מונעת את היווצרות בעיית הפליטים). לא הגענו להסכמה, אך החלפנו בינינו טיוטות שהיו בסיס אפשרי להסכמה.

בשאלת מספר הפליטים התגלעה מחלוקת צפויה, אך מרגע שהדיון עסק במכסות, שוב לא היה מדובר ב"זכות". המספרים שהסכמנו להם היו סמליים, תוך התחשבות במקרים הומניטריים ובאיחוד משפחות. המספרים שהציעו הפלסטינים היו גבוהים יותר.

שעת' מודע היטב לכך, ואין פלסטיני היודע טוב ממנו כי שום גורם ישראלי רציני לא יסכים לזכות השיבה של פליטים פלסטינים לישראל, ודווקא משום כך דבריו מצערים. הוא נהג כפוליטיקאי הנתקל בקבוצת לחץ מתלהמת, והאומר לה בדיוק את מה שהיא רוצה לשמוע, במקום את מה שהוא רוצה להשמיע. במבחן המנהיגות הקשה הזה הוא לא עמד.

בעתיד, כאשר נצטרך להציע את פתרון הקבע לשני העמים, אשר מטבע הדברים יכלול ויתורים על מה שנדמה לשני הצדדים כנתון באמתחותיהם, יהיה שעת' קרוב לוודאי אחד האנשים שיצטרכו להסביר במחנות הפליטים את יתרונות ההסכם על פני המצב הקיים. הוא עדיין יכול לחזור לשם, גם עכשיו, לפני רגע ההכרעה, ולהסביר לאנשים החיים בתנאים קשים ביותר בלבנון כי חייהם ישתנו ללא הכר כאשר יהיה שלום בין ישראל לפלסטינים. כשתקום מדינתם הם יהיו רשאים להגר אליה ולחיות בה בכבוד. לא בחיפה.
http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1188-2729824,00.html

1. דובר החמאס בעזה עבד אל עזיז רנתיסי התראיין לעיתון איטלקי ונשאל
אם החמאס באמת התכוון להפסקת אש?

ותשובתו "כל אחד יודע שאנו רוצים לקבל את כל פלסטין הקדושה מהים ועד הירדן. הצענו אפשרות להפסקת אש זמנית, זמנית בלבד, לו הייתה ישראל
נסוגה מיד לגבולות 1948.

אחר כך נעסוק במחיקת גבולות אלו לצמיתות".

מה שנקרא "מפי האתון"!!
(הארץ של שבת) – שנת 2002

2. "מטרתנו הבסיסית היא לשחרר את הארץ מהים התיכון ועד נהר הירדן. לא מעניין אותנו מה שקרה ביוני 1967 או סילוק התוצאות של מלחמת יוני.
את המהפכה הפלשתינאית מעניינת עקירת היישות הציונית מארצנו ושיחרורה... כשאנו נתמכים ע"י אגרוף הברזל של ההמונים הערביים"

"לא נפסיק לעולם עד שנוכל לחזור וישראל תיהרס... מטרת מאבקנו היא
לשים קץ לישראל ולא יכולה להיות שום פשרה או ויתור. איננו רוצים שלום,
אנו רוצים נצחון. שלום בשבילנו פירושו הריסת ישראל ולא שום דבר אחר"

3. מנהיג החמא"ס אחמד יאסין !!
א. "לנו יש מולדת ומקומות קדושים. כאשר הכיבוש יסתלק מכל חלק מאדמתי ועמי, אני אהיה שמח ואקבל זאת, בתנאי שהסתלקות הזאת לא תבוא על חשבון שאר אדמתי ומולדתי. אינני האיש שיוותר על אדמתו עתיקת היומין - על פלסטין הכבושה. במקרה כזה אשקול להפסיק את ההתנגדות לשנה או שנתיים, חודש או חודשיים בהתאם לנסיבות, ואנו נחליט בהתאם למציאות."

ב. "אינני יכול לקבל פתרון כלשהו שמשמעותו ויתור על אדמתי בפלסטין. אין פתרון שייקח ממני את חיפה, יפו, אלג'ורה (הכפר בו נולד השיח' יאסין ושנהרס ב - 48 - "אלחיאת") ואשקלון. אני תושב של אשקלון. ביתי ואדמתי שם. עכשיו אני יכול ללכת אתך לשם ואף אחד לא יכול לכפות עליי לוותר על אדמתי. מצרים סירבה לוותר על קילומטר אחד בטאבה במדבר סיני, האם אני יוותר על 80% מאדמתי?!"

ג. "ההתנגדות תימשך על כל צורותיה ובכלל זה פעולות האסתשהאד ."

4. הודעה רשמית של הזרוע הצבאית של תנועת הפת"ח.
(בראשה עומד יאסר ערפאת), האחראית על ביצוע אלפי פיגועי טרור נגד אזרחים ישראלים בשנתיים האחרונות, מדגישה את דבקות התנועה בחתירה ל"שחרור כל פלסטין" באמצעות הג'יהאד והמאבק המזוין. להלן קטעים נבחרים מתוך ההודעה:

"הדרך היחידה אשר בה צועד העם הפלסטיני היא דרך המאבק, הג'יהאד והמוות למען אללה ('איסתשהאד' שמשמעותו גם פיגועי התאבדות) עד שחרור כל פלסטין וחזרת כל הפליטים... אנו נמשיך במאבק על כל צורותיו ובכל האמצעים הקיימים בכל זמן ובכל מקום. אין לנו אופציה אחרת אלא שחרור האדמה, חזרת הפליטים והסתלקות הכיבוש ומתנחליו מארצנו כדי שנוכל לממש את ההגדרה העצמית ללא התערבות חיצונית. דרכנו היא דרך המאבק, הג'יהאד הוא דרכנו למימוש השחרור והשיבה למולדת".
שפרסמו ב - 19 באוגוסט 2002 'גדודי חללי אל-אקצה'
מצ"ב הכרוז המקורי המופיע בקישור הבא:
http://www.kataebalaqsa.org/announcements/20020819-1.html

5. דובר התנועה האיסלאמית: הר הבית כולו והכותל המערבי שייכים למוסלמים

דובר התנועה האיסלאמית, השייח' האשם עבדל רחמן, שב ואמר בראיון לרשת ב' כי הר הבית כולו שייך למוסלמים ובכלל זה גם הכותל המערבי. לדבריו, אין זכויות לאף אחד במסגד אל אקצה זולת המוסלמים.
(8:29) יום שני, כ"ב באלול תשס"ב, 26 באוגוסט 2002
ערוץ 7.


6. כאמל חטיב: ארץ ישראל שייכת למוסלמים בלבד.
כאמל חטיב, סגנו של ראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית בארץ, אמר בעצרת שהיתה בשבת בהר הבית, כי ארץ ישראל שייכת למוסלמים בלבד.
קצין החקירות של מחוז ירושלים חוקר אם הדברים הם בגדר הסתה.
(8:34) יום שני, כ"ב באלול תשס"ב, 26 באוגוסט 2002
ערוץ 7.

Article (4) The Palestinian struggle is part and parcel of the world-wide struggle against Zionism, colonialism and international imperialism
Article (6) UN projects, accords and reso, or those of any individual cowhich undermine the Palestinian people's right in their homeland are illegal and rejected.
Article (7) The Zionist Movement is racial, colonial and aggressive in ideology, goals, organisation and method.
Article (8) The Israeli existence in Palestine is a Zionist invasion with a colonial expansive base, and it is a natural ally to colonialism and international imperialism.
Article (12) Complete liberation of Palestine, and eradication of Zionist economic, political, military and cultural existence.
Article (17) Armed public revolution is the inevitable method to liberating Palestine.
Article (19) Armed struggle is a strategy and not a tactic, and the Palestinian Arab People's armed revolution is a decisive factor in the liberation fight and in uprooting the Zionist existence, and this struggle will not cease unless the Zionist state is demolished and Palestine is completely liberated.
Article (22) Opposing any political solution offered as an alternative to demolishing the Zionist occupation in Palestine, as well as any project intended to liquidate the Palestinian case or impose any international mandate on its people.

מתוך האתר הרשמי של הפת"ח:

7. ציטוטים מתוך האמנה הפלשתינאית:
( http://www.minfo.gov.ps/key/charter.htm )

Article 2:
Palestine with its boundaries that existed at the time of the British mandate is an integral regional unit.
Article 5:
The Palestinians are the Arab citizens who were living permanently in Palestine until 1947, whether they were expelled or remained there. Whoever is born to a Palestinian father after that date, within Palestine or outside is a Palestinian.
Article 7:
The Palestinian affiliation and the material, spiritual and historical ties with Palestine are permanent realities. The upbringing of the Palestinian individual in an Arab and revolutionary fashion, the undertaking of all means of forging consciousness and training the Palestinians, in order to acquaint him profoundly spiritually and materially with his land, and prepare him for the conflict and armed struggle, as well as for the sacrifice of his property and life to restore his homeland, until the liberation is achieved is a national duty.
Article 9:
Armed struggle is the only way to liberate Palestine and is therefore a strategy and not a tactic. The Palestinian Arab people affirms its absolute resolution and abiding determination to pursue the armed struggle and to march forward towards the armed popular revolution, to liberate its homeland and restore its right to a natural life, and to exercise its right of self-determination and national sovereignty.
Article 15:
The liberation of Palestine from the Arab view point is a national duty to repulse the Zionist, imperialist invasion from the great Arab homeland and to purge it from the Zionist presence . This full responsibility falls upon the Arab nation, peoples and governments, with the Arab Palestinian people at their lead. For this purpose the Arab nation must mobilize all its military, human, material and spiritual capacities to participate actively with the Palestinian people in the liberation of Palestine. They must grant and offer the people of Palestine all possible help and every material and human support and afford it means and opportunities enabling it to continue assuming its vanguard role in pursuing its armed revolution until the liberation of its homeland, especially in the present stage of armed Palestinian revolution.
Article 19:
The partition of Palestine in 1947 and the establishment of Israel is null and void from the very beginning, whatever time has elapsed because it was done contrary to the wish of the people of Palestine and their national right to their homeland and contradicts with the principles embodied in the charter of the UN, the first of which is the right of self- determination.
Article 20:
The Balfour Declaration, the mandate document and what has been based upon them are considered null and void. The claim of a historical or spiritual tie between Jews and Palestine does not tally with the historical realities nor with the constituencies of statehood in their true sense. Judaism in its character as a religion of revelation, is not a nationality with an independent existence. Likewise, the Jews are not one people with an independent personality. They are rather citizens of the states to which they belong.
Article 21:
The Palestinian Arab people in expressing itself through the armed Palestinian revolution, rejects every solution that is a substitute for a complete liberation of Palestine. and rejects all alternative plans that aim at the settlement of the Palestinian issue or its internationalization.
Article 22:
Zionism is a political movement organically related to the world imperialism and is hostile to all movements of liberation and progress in the world. It is a racist and fanatic movement in its formation, aggressive, expansionist, and colonialist in its aims, fascist and nazi in its means. Israel is the tool of the Zionist movement and is a human and geographic base for the world imperialism. It is a concentration and a way for imperialism to the heart of the Arab homeland, to strike at the hopes of the Arab nation for liberation, unity and progress.

8. ערביי ישראל התכנסו על הר הבית ושמעו נאום חוצב להבות: אין מקום
ליהודים בפלשתין.

ערביי ישראל התכנסו בשבת בערב בהר הבית, במסגרת כינוס של התנועה האיסלאמית, כדי להאזין
לנאום חוצב להבות מפיו של כמאל חטיב, סגן יו"ר התנועה האיסלאמית.

אומנם הכנס נעשה באמתלה של דיונים על "הילד באיסלאם", אולם בפועל זכו ערביי ישראל להחשף למשנתה של התנועה האיסלאמית והחמאס.

חטיב עלה לבמה ושילהב את הקהל, באומרו דברים כגון "מסגד אל אקצא ושבע הקומות מתחתיו (הכותל)... על כל קירותיו, חומותיו וחצרותיו הוא מסגד של המוסלמים בלבד.... בדם וביזע נפדה אותך אל אקצא....
פלשתין היא אדמה מוסלמים ואין בה מקום ליהודים" ועוד אמירות בסגנון זה. תנועת החמאס אף ערכה "מצג", בעת שנערות לבושות תלבושת שהיד מסורתית עלו לבמה ואחת מהן עשתה מצגת של "שהידית".

דאגה וביקורות קשות נשמעו על הנעשה בהר הבית וחברי כנסת רבים הציעו להוציא אל מחוץ לחוק את התנועה האיסלאמית.

עניין מרכזי

9. ציטוטים של יאסר ערפאת מהרדיו הפלשתינאי:
“The fight will continue until all of Palestine is liberated.” (Yasser Arafat, Palestinian Voice Radio 11.11.1995)

“I’m ready to sacrifice 70 martyrs to kill each Israeli.” (Yasser Arafat on the official Palestinian Radio, December 18th 2001)

10. הציטוטים הבאים לוקטו בידי בני בגין במאמר "שנות התקווה" שפורסם
ב 6.9.2002 במוסף "הארץ":

פייסל חוסייני, מועדון הנוער הערבי ברמת עמון ירדן, אל ראי, ירדן, 12.11.92: "בתחום הפעולה המדינית מתקיימות בחיי כל העמים שתי אסטרטגיות: א. אסטרטגיית על. ב. אסטרטגיה מדינית עכשווית. עלינו לדעת שסיסמת השלב הנוכחי איננה 'מהים עד הנהר'... לא ויתרנו ולא נוותר על מחויבות מן המחויבויות הקיימות זה למעלה מ 70 שנה... יש לנו בתוך חברתנו הפלשתינית והערבית המאוחדת היכולות להתמודד עם החברה הישראלית המפוצלת... עלינו לאלץ את החברה הישראלית לשתף פעולה עם... חברתנו הערבית, ובהמשך להביא להמסתה של 'הישות הציונית' בהדרגה." (באדיבות ממר"י)

פייסל חוסייני, אוניברסיטת ירדן, 22.7.95: "הפתרון הפוליטי שאנו מציעים כעת הוא במסגרת האסטרטגיה הפוליטית ולא אסטרטגית העם. מדיניותנו בנוגע (לאסטרטגיה) מהסוג השני ידועה. אם תשאל כל פלשתינאי הוא היה אומר לך שגבולות פלשתין משתרעים מהנהר ועד לים. אין חילוקי דעות בנוגע לכך. אנו עלולים לשגות בנוגע לאסטרטגיה הפוליטית שלנו, אך איננו שוגים לעולם בנוגע לאסטרטגיית העל הקבוע שלנו."

פייסל חוסייני, אל-ערבי, מצריים, 24.6.2001: "אנחנו מבחינים בין המטרות האסטרטגיות ארוכות הטווח לבין המטרות הפוליטיות השלביות... גבולות פלשתין באסטרטגיית העל (הם) 'מן הנהר ועד הים', כולה אדמה ערבית... שאין למוכרה או לקנותה ולא ניתן לעבור בשתיקה על כך שמישהו גוזל אותה, גם אם הדבר מצריך זמן ומחירו יקר." בהמשך אותו ראיון חשף חוסייני את הטקטיקה של אש"ף לגבי הסכם אוסלו: "אנשי טרויה שמחו בחושבם שהגייסות היווניים הובסו ונסוגו והותירו מאחוריהם שלל תמים עשוי עץ. הם פתחו את החומות והכניסו אותו לעירם. אחר כך קרה מה שקרה."

יאסר ערפאת, מסגד ביוהנסבורג, מאי 1994: "ההסכם הזה (אוסלו), אינני מחשיב אותו יותר מאשר ההסכם שנחתם בין נביאנו מוחמד ו(שבט) קורייש, ואתם זוכרים שהחליף עומר דחה את ההסכם הזה כשביתת נשק בזויה." הערה: בנצלו את הסכם קורייש בגד מוחמד בקורייש, הפר את ההסכם והשמיד את קורייש.

בחוברת מספר 5 של מיניסטריון ההסברה הפלשתיני מוגדרת ישראל
כ"שטח שנכבש ב 1948".

בחוברת מספר 6 של מיניסטריון ההסברה הפלשתיני שיצאה באנגלית
ב- 1995 נזכרות "יותר מארבע עשרות שנים של כיבוש ישראלי".

יאסר ערפאת, קול פלשתין, 11.11.95:
"המערכה לא תסתיים עד שחרור כל פלשתין".

אחמד קריע (אבו עלא), מחנה הפליטים דהיישה, 23.12.95: "אינשאללה, השיבה קרובה".
יו"ר המועצה הלאומית הפלשתינית, סלים זענון, חושף את הונאת ביטול האמנה הפלשתינית במנשר שפורסם בקהיר 2.2.01: "אמנת אש"ף ממשיכה להתקיים, משום שהמל"פ (מועצה לאומית פלשטינית) לא התכנסה עד כה כדי לאשר את השינויים שהוצעו בעבר, ובעיקר מאחר שלא הוקמה ועדה משפטית שתערוך את השינוי הדרוש".

יאסר ערפאת, אסיפה פומבית בעזה, 1.1.95: "כולנו מבקשי דרך מקריבי-חייהם (במקור: משאריע שאהדה)".
יאסר ערפאת שיבח את דלאל אל מוגרבי, שהשתתפה בפיגוע באוטובוס בכביש החוף ה 1978 באסיפת התאחדות הנשים בפלשתין, 15.6.9: "המפקדת, הכוכבת, מן הגיבורים שביצעו את הנחיתה על החוף. היא הייתה מפקדת החוליה שהקימה את הרפובליקה הפלשתינית הראשונה בתוך אוטובוס... האשה שאנו גאים בה ומתפארים בה".

עיתון פלסטיני רשמי נותן ביטוי לכמיהת פלסטינים לחיסולה של מדינת ישראל, לסילוק תושביה ולשיבת הפליטים במקומם.

העיתון הפלסטיני הרשמי של הרשות הפלסטינית "א-סבאח" (יוצא לאור מטעם מנגנון ההכוונה הפוליטית) נותן ביטוי בגיליונו האחרון במופץ באינטרנט (אמצע מאי) לקריאה שהפנו פליטים פלסטינים בירדן לחיסולה של מדינת ישראל. להלן קטעים נבחרים מאיגרת שהפיצו תושבים פלסטינים שהתגוררו בשכונת עין כארם בירושלים לפני שנת 1948 וכיום שוהים בירדן:

" על מדינות העולם לפעול לביטולה של מדינת ישראל כדי לשמור על שלום העולם וביטחונו וכדי למנוע מלחמת עולם אשר תגרום לחורבן ולאסונות לאנושות כולה.

" אנגליה צריכה לשנות את החלטתה הקודמת בדבר הקמת מדינת ישראל ולהסיר את הכרתה בה וזאת כדי לכפר על החטא שביצעה בזכויות של תושבי פלסטין .

" על האו"ם לבטל את החלטת החלוקה 181 ולהחליפה בהחלטה אשר תפרק את מדינת ישראל ותחזיר את המהגרים היהודים למקומות מוצאם.

" המנהיגים הערבים והמוסלמים צריכים להפסיק לעסוק באשליות השלום, להיענות לדרישות העמים להפסיק את הנורמליזציה עם "המדינה העברית" ולהפסיק את כל הערוצים שנפתחו עמה.

" הצעד הראשון לביטול הישות הוא פירוקה מנשק ההשמדה ההמונית, הצעד השני והמכריע – הסכמת מדינות העולם המערבי לקליטת היהודים השוהים כעת באדמות "פלסטין". הצעד השלישי והאחרון - פרוק ישראל ושיבת תושבי "פלסטין" המקוריים לבתיהם ולאדמותיהם.

http://www.alsbah.com/news15.htm

הציטוטים הבאים לוקטו ע"י האתר http://www.intifadaonline.net/ :

"This will be a war of extermination and a momentous massacre which will be spoken of like the Mongolian massacres and the Crusades."
-- Arab League Secretary General Azzam Pasha, May 15, 1948, the day five Arab armies invaded the new state of Israel, one day after the nation declared its independence

"There has been no change whatsoever in the fundamental strategy of the PLO, which is based on the total liberation of Palestine and the destruction of the occupying country ... On no accounts will the Palestinians accept part of Palestine and call it the Palestinian state, while forfeiting the remaining areas which are called the State of Israel."
--Rafiq Najshah, PLO representative in Saudi Arabia, Saudi Arabian News Agency, June 9, 1980

"The struggle with the Zionist enemy is not a struggle about Israel's borders, but about Israel's existence. We will never agree to anything less than the return of all our land and the establishment of the independent state."
--Bassam Abu Sharif, a top Arafat aide and PLO spokesman, quoted by the Kuwait News Agency, May 31, 1986

"The establishment of an independent Palestinian state on the West Bank and the Gaza Strip does not contradict our ultimate strategic aim, which is the establishment of a democratic state in the entire territory of Palestine, but rather is a step in that direction."
--Salah Khalaf (Abu Iyad) interview with Al-Safir, Lebanon, Jan. 25, 1988

In an interview published in the August 11, 2001 St. Petersburg Times, Sheik Ahmad Yassin quoted as saying: "The Geneva convention protects civilians in occupied territories not civilians who are in fact occupiers.... All of Israel, Tel Aviv included, is occupied Palestine. So we're not actually targeting civilians - that would go against Islam."

מקורב לערפאת: הגינוי הפלסטיני לטרור הנו טקטיקה מדינית
יועצו האסטרטגי של ערפאת, האני אלחסן, אחד מבכירי הנהגת תנועת הפת"ח, חושף בראיון לתחנת אלג'זירה (19.09.02) את תפיסתה של הרשות הפלסטינית בנוגע לפיגועי הטרור. לדבריו:

א. גינוי הרשות הפלסטינית את פיגועי הטרור, אינו אלא טקטיקה מדינית.

ב. המאבק המזויין בישראל לגיטימי. הויכוח בצד הפלסטיני בסוגיית הפיגועים בשטח ישראל נסב רק סביב שאלת הכדאיות המדינית והצבאית בביצועם.

עיקרי דברי אלחסן בראיון לתחנת אלג'זירה:
המראיין העלה בפני יועצו המדיני של ערפאת, את התחושה שהגינוי של הרשות הפלסטינית לפעולות התאבדות, אינו אלא טקטיקה מדינית. בתגובה אמר אלחסן כי "אנו, בהנהגה הפלסטינית, אחראים על כל המצב המדיני והצבאי הפלסטיני". הוא הוסיף ואמר כי "עלינו מוטלת החובה להתעמת עם האויב יום יום בכדי להתיש אותו."

יתר על כן חידד אלחסן את אופי המדיניות של הרשות. "עפ"י המדיניות שלנו, אנו לא מגיבים בהרג אזרחים, משום שפגיעה באזרחים מאחדת את החברה הישראלית." פגיעה באזרחים, ע"פ דבריו, "מגבירה את הכעס, מעניקה תחושת נקם ומאחדת את החברה הישראלית".

בסוגיית ההבדל בין פיגועי ההתאבדות בתוך שטח ישראל לבין הפיגועים בשטחי הגדה המערבית, אמר אלחסן כי האבדות הישראליות מפיגועי ההתאבדות קטנות בהרבה מהאבדות בפעולות המבוצעות בגדה המערבית. "אתה יודע שהאבדות שנגרמו לישראלים בפעולות האיסתשהאד מהוות כשליש ממספר הנפגעים שלהם, פצועים והרוגים, מאשר הפעולות המתקיימות בשטחי הגדה המערבית."

בתשובה לשאלה האם העימותים המזויינים הינם חלק מהתנגדות הזוכה להסכמתה של הרשות הפלסטינית, ענה כי הפת"ח בכלל והרשות בפרט, מאמינים בהמשך האינתיפאדה והעימותים עם ישראל.

עוד קבע אלחסן ואמר כי המחלוקת אינה על עצם ההתנגדות, אלא על השאלה האם פגיעה באזרחים מביאה תוצאות מדיניות וצבאיות מועילות. בין היתר הוא קבע כי יש להעמיק את הקרע בין הקהילה הבינלאומית לבין ישראל.

(12:40) יום שישי, כ"א בתשרי תשס"ג, 27 בספטמבר 2002
חברי התאחדות הרופאים הערבים תומכים בפיגועי תופת בישראל

המועצה העליונה של התאחדות הרופאים הערבים ערכה כינוס מיוחד בעמאן בראשותו של נשיא אגוד הרופאים בירדן, ד"ר מחמד אל-עוראן. מטרת הכינוס, שנמשך שלושה ימים, היתה לדון בדרכים בהם יוכלו הרופאים הערבים לתמוך בעמים העיראקי והפלסטיני.

שירות "ממרי", המכון לחקר המזה"ת, פרסם כי במהלך החודשים האחרונים קיימה התאחדות הרופאים הערבים כמה כינוסים שבהם הביעו החברים את תמיכתם בפיגועי התאבדות. בכינוסים נשמעו קריאות "לשחרור פלסטין מן הים עד הנהר , לניתוק הקשרים הדיפלומטים עם ישראל וארה"ב להחרמת סחורות אמריקאיות ואף לפגיעה באינטרסים אמריקאים".

ציטוטים של יאסר ערפאת מתוך ראיון שנתן לעיתון "אל-חיאת" המתפרסם בערבית בלונדון:

"אף אחד לא יבטל את זכות השיבה. ישנה החלטה 194."

"חמד: הרחוב הפלסטיני נפגע כאשר הרשות מפרסמת גילויי דעת המגנים את הפעולות המזוינות. שהרי הפלסטינים אומרים כי זוהי תגובה טבעית על הימצאות הכיבוש בלב ארצם אז מדוע אתם מגנים את ההתנגדות?

ערפאת: מפני שצריך לכבד את ההחלטה היוצאת מפי ההנהגה הפלסטינית. אני נתתי לך שתי דוגמאות ; קרב מואתה והסכם חודיבייה. לאף אחד אין זכות להפר את החלטת ההנהגה."

21 בנובמבר, 2002 רנטיסי: "על העם הפלסטיני לטהר את אדמתו"
דיווחים סותרים אודות מבצע הפיגוע היום (21/11) בירושלים בו נרצחו אחד-עשר ישראלים ונפצעו 50. טלוויזיית אבו דבי דיווחה כי מבצע הפיגוע בירושלים הוא נאא'ל אבו הליל אשר השתייך לארגון הג'יהאד איסלאמי בית לחם. טלוויזיית בית לחם מדווחת כי פעיל ג'יהאד איסלאמי פלסטין, בן 23, מבית לחם ביצע את הפיגוע. מאוחר יותר פרסמה הטלוויזיה נטילת אחריות של תנועת החמאס לפיגוע.

"יש לרדוף את הציונים ולהילחם בהם"
דקות ספורות לאחר הפיגוע הרצחני בירושלים מביע רנתיסי (טלוויזיית אלג'זירה), מבכירי החמאס, תמיכה בהמשך פיגועי ההתאבדות. "העם הפלסטיני חייב לטהר את אדמתו מהפולשים, לפי צו אללה. יש לרדוף את הציונים ולהלחם בהם. בשטחי 48' ובכל שעל באדמת פלסטין, שהוא צו אללה."
http://www.idf.il/newsite/hebrew/1121-1.stm

ב- 12.2.96 אמר ערפאת בשטוקהולם באזני 40 דיפלומטים ערבים:
" אנחנו באש"ף נרכז מעתה את כל מאמצינו להעמקת הפילוג בחברה הישראלית. תוך חמש שנים יהיו בפלשתין 5 עד 7 מליון מאחינו. בכוונתינו ליצור תנאים בהם חיי היהודים בפלשתין יהיו בלתי נסבלים "
(התפרסם בעיתון הנורבגי ´דאגן´ ב 16.2.96 וב ´מעריב´ ב 22.2.96).

"כל גבעה חשופה שניסוג ממנה תאוכלס במהרה ותהפך למחנה-אימונים לשכירי-חרב מיובאים מהעולם הערבי שמטרתם ג´יהאד, כלומר מלחמת-קודש.
(לעניין הג´יהאד: ראה נאום ערפאת ביוהנסבורג, בחודש מאי 94´).

"היהודים הם היהודים. אם ליכוד או עבודה... צריך לשחוט אותם ולרצוח אותם, כדברי אללה... אסור לרחם על היהודים בכל מקום ובכל הארץ - הרגו אותם… תרצחו אותם בכל מקום..." (הטלוויזיה הפלשתינית 13.10.00)

"...היהודים, מתאפיינים בשחצנות, יהירות, פראיות, חוסר נאמנות ובגידה... אללה הפך אותם לקופים ולחזירים... השבח לאללה שקילל את אויבינו קללות עד ליום הדין... … היו אתם עובדי האל, אשר באמצעותם אללה מענה את היהודים בייסורים קשים... לא יקימם לתחייה, אלא ביום הדין יענו אותם עינויים קשים"
(טלוויזיית הרשות הפלשתינית 1.11.2002 )

פייסל חוסייני בנאומו בבירות :
"בין אם נפסיד או נרוויח, עינינו לא משות מהאסטרטגית שלנו והיא מדינת פלסטין מהים ועד הירדן. כל שנקבל עכשיו (מישראל) לא ישכיח מלבנו את
האמת העליונה הזו"!!
(עתון אל ספיר 21 למרץ 2001 )

התבטאויות בנוגע לזכות השיבה לרגל יום ה"נכבה"

באירועים לציון יום ה"נכבה" השנה בלטה הדרישה לא לוותר על זכות השיבה. הדרישה שבה ונשנתה בתהלוכות שנערכו ב-14 וב-15 בערים הגדולות ובהן עזה ובראמאללה וכן במחנות הפליטים, בגילויי דעת של פלגים וארגונים שונים וכן בנאומים של בכירים פלסטינים. להלן לקט מאותן התבטאויות:

יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת אמר בנאומו לרגל יום ה"נכבה": "...המזימה האימפריאליסטית הציונית הגדולה נגד האומה הערבית שלנו ונגד מולדתנו, פלסטין, החלה בועידה הציונית בבאזל שבשווייץ בשנת 1897 והגיעה לשיאה המקולל ב-15.5.1948. ביום מקולל זה קמה מדינת ישראל באמצעות בנשק ובמזימה אימפריאליסטית על הריסות מולדתנו פלסטין. עמנו גורש ממולדתו ו מעשי טבח בגלות, בפזורה ובמחנות הפליטים...

פלסטין היא המולדת שלנו. אין לה תחליף. אין לנו מולדת אחרת מלבדה. כל פליט פלסטיני מצפה ליום בו יחבק את מולדתו ויבקש להשיב את זהותה... במשך 55 השנים שעברו נפלו שהידים ופצועים למען חירותה של המולדת ושיבתם של בניה..."

בגילוי דעת שפרסמה תנועת הפת"ח נכתב: "מטרותינו הלאומיות לא תוגשמנה מבלי שנחזק את אחדותנו הפנימית... ונדבוק בעקרונות האיתנים שלנו ובראשם זכות השיבה וההגדרה העצמית...

תנועת פת"ח קוראת לקהילה הבינלאומית... לשאת באחריותה הבינלאומית וההיסטורית כלפי העם הפלסטיני ולתמוך במאבקו הצודק השיבה אל מולדתו ואל בתיו וכן, ללחוץ על ממשלת ישראל שתכבד ותבצע את החלטות הלגיטימיות הבינלאומיות ובראשן, החלטה מספר 194 אשר תומכת בזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים... זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים היא זכות היסטורית, טבעית, חוקית ומקודשת שאין לוותר עליה..."

לשכת תנועת הפת"ח באוניברסיטת "אל-אזהר" בעזה הצהירה: "...זכות השיבה היא ירושה קולקטיבית וזכות אישית הנובעת ראשית כל מהזכות הערבית ההיסטורית על אדמת פלסטין ושנית, מקדושתו של הרכוש הפרטי והיעדר היכולת לבטל על ידי כיבוש..."

המפתי של ירושלים ושל אדמות פלסטין, עכרמה צברי, אמר בדרשה שנשא במסגד אל-אקצא: "בנוגע לזכות השיבה של הפליטים- נערכו בימים אלה מספר מפגשים בהם נידונו סוגיות הקשורות לזכות השיבה של הפליטים לבתיהם. כדי להדגיש את הזכות ההלכתית הזו וכדי להשיב ל של אלה שדוגלים ב של פיצוי וכן, כדי להשיב על ההצעה הכוללת את שיבת הפליטים לשטחי הרש"פ בלבד, אין מנוס מלהבהיר במעמד זה את הדין ההלכתי לגבי נושא זה. אינו מתיר לקבל פיצוי תמורת אדמת פלסטין משום שפיצוי הוא בחזקת דין מכירה; מכירה ... אסורה לחלוטין מבחינה הלכתית ו מוצא מעדת . מה שחל על אנשים חל גם על מדינות וממשלות. זאת ועוד, המורשת ההלכתית כי הבן צריך לקחת את מה שאביו משאיר ואין זכות לאף אדם לדבר בשם היורש החוקי..."

חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית, ג'מאל אל-שאתי אמר בתהלוכה שנערכה בעזה בשם הכוחות והמוסדות: "... זכות השיבה אינה חלום אלא מטרה שאנו פועלים להגשימה. הדבר מצריך מסגרת וארגון של המאמץ הלאומי והממסדי... בהתחשב בכך שבעיית הפליטים היא אם כל הבעיות ... ההכרעה האמיתית על עתיד הביטחון והיציבות באזור תתבטא בשיבת הפליטים... לכפריהם ולבתיהם מהם גורשו והוברחו, וזאת בהתאם להחלטת מספר 194."

איחוד איגודי העובדים של פלסטין הוציא גילוי דעת ובו נכתב בין השאר: "זכות השיבה נשארה המטרה הראשית במאבק הלאומי הפלסטיני... ההגנה על זכות זו מוטלת על כתפי עמנו באשר הוא-בין אם בתוך המולדת ובין אם באזורי המפלט..."

מזכיר ועדת הפליטים במועצה הלאומית הפלסטינית של אש"פ, וליד אל-עוצ', אמר בראיון ליומון הפלסטיני "אל-חיאת אל-ג'דידה": "... מצער הדבר למצוא קולות פלסטינים, מתוכם בעלי תפקידים ... ביניהם ה'מסע העממי לשלום' אשר מוותר על זכות זו... וטוען כי היא תתבצע רק בגבולות 1967... הזכות להיאבק למען הקמת מדינה פלסטינית היא לגיטימית ואסור להחליפה בשום אופן בזכות אחרת... משום המדינה היא זכותנו ושיבת הפליטים לבתיהם גם היא זכותנו. במיוחד, היות והפליטים נאבקו והקריבו קורבנות עצומים כדי להגן על הזכות הזו ושללו את כל תוכניות האזרוח מחדש שמטרתן היתה לחסל את הבעיה הזו..."

אל-עוצ' הדגיש כי הפליטים הפלסטינים לא נתנו לאף אדם או מוסד ייפוי כוח לוותר על הזכות הזו. לאף אחד אין זכות לוותר עליה משום שאנו ירשנו אותה מאבותינו ומסבינו... והיא הפכה להיות רכושם של הדורות שטרם נולדו."

חבר המועצה המהפכנית של פת"ח, ד'יאב אל-לוח, אמר במפגש שנערך בסניף פת"ח בעזה : "אנחנו רוצים להעביר מסר לעולם כולו, כי עמנו חי וקיים וכי הבעיה הפלסטינית קיימת... ומצריכה פתרון צודק בכל היבטיה ובראשם, בעיית הפליטים והבטחת זכות השיבה שלהם למולדתם ולבתיהם שמהם היגרו וגורשו."

משרד התרבות הפלסטיני פרסם גילוי דעת ובו כתב: "... אינה יכולה למחוק את ה"נכבה" מהזכרון של עמנו, מתרבותו,מן ההיסטוריה שלו ממורשתו ומחיי היומיום שלו. להיפך, דבקותו של העם שלנו בזכות השיבה רק גברה..."

אסמאעיל אבו שנב, אחד ממנהיגי תנועת החמאס, דיבר בעזה בשם הועדה העליונה של הכוחות הלאומיים והאסלאמים: "...החייאת יום "הנכבה" השנה באה לציין את עמידתו של העם הפלסטיני על המשך מאבקו עד להבסת הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית עצמאית. להדגיש את המשך המאבק למען מימוש זכות השיבה לפליטים... כמו כן, הביע אבו שנב את סירובו לכל הסכם אשר לא יכלול את זכות השיבה. אבו שנב קרא לכלול בתוכניות הלימוד נקודות ציון היסטוריות בחיי העם הפלסטיני, וביניהן "סיפור עזיבתם את הכפרים, וזאת כדי לשמור על הזיכרון הפלסטיני וכדי לחזק את דבקותם של הדורות הפלסטינים בזכות השיבה שלהם לבתיהם."

דובר הכנסייה האורתודוכסית לשעבר, עטאללה חנא, אמר בכנס שנערך במחנה הפליטים בדהיישה לציון יום ה"נכבה": מי שמוותר על זכות השיבה לא פלסטיני. אין ולו פלסטיני אחד לא בתוך ולא מחוצה לה שהעניק למישהו ייפוי כוח לוותר על זכות השיבה... הסיסמא של הקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים אינה דמיונית וכך גם זכות השיבה. אלה הם דברים שניתן לממשם אם העם הפלסטיני ידבוק בעקרונותיו האיתנים ובעמדותיו העקרוניות- הערביות והפאן ערביות... יש אומרים כי הישות הציונית היא ישות חזקה אשר מסוגלת לכפות פתרונות בכוח הזרוע ובעזרת התמיכה הפוליטית לה היא זוכה. אולם, לנו יש זכויות היסטוריות ודבקות באדמה. כוחה של האמת חזק יותר מכל השליטה הציונית."

----------------

אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 16.5.2003.

www.fateh.tv/14-05-2003-fateh.htm

אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 16.5.2003

עכרמה צברי רומז על התוכנית "מסע עממי לשלום" אותה יזמו סרי נוסייבה ועמי איילון. תוכנית זו גורסת בסעיף 4 כי הפליטים הפלסטינים ישובו רק למדינה הפלסטינית. התוכנית פורסמה במלואה לראשונה ביומון הפלסטיני "אל-קדס" בתאריך 30.11.2002. בימים אלה היא מפורסמת שוב.

www.alminbar.net/alkhutab/khutbaa.asp?mediaURL=6609

אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 16.2.2003

אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 16.2.2003.

אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 15.2.2003.

אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 15.2.2003.

אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 15.2.2003.

אל-איאם (רש"פ), 16.5.2003.

אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 15.5.2003.

"ראש הממשלה הפלסטיני, אבו מאזן, קיבל את ההחלטה בתום שיחות שקיים הלילה עם גורמי ביטחון ברשות", אמר גורם ביטחוני ברשות לסוכנות רויטרס. לדבריו, "בתום הפגישות הוחלט כי הרשות תפסיק כל סוג של דיאלוג עם החמאס והג'יהאד. הרשות רואה בארגונים אלה כאחראים לפגיעה באינטרס העליון של העם הפלסטיני". הוא הוסיף כי "בקרוב הרשות תנקוט בצעדים ביטחוניים נגד חברי החמאס והג'יהאד".

בתגובה אמר ל-ynet השייח איסמעיל אבו שנב מראשי החמאס כי "לא ידוע לי על ניתוק יחסים בין אבו מאזן לבין החמאס". לדבריו, הפגישה שהיתה אמורה להתקיים הבוקר בין אבו מאזן לתנועתו נדחתה למועד מאוחר יותר, אולם על פי אבו שנב הדחייה אינה מבטאת צעד של מחאה מצד אבו מאזן. "אבו מאזן הוא זה שביקש את הפגישה איתנו והוא זה שהודיע אמש כי הוא אינו יכול לקיים את הפגישה. לא בגלל הפעולה בירושלים, כי אם בגלל היותו עסוק בגלל המצב הכללי".

"נאתר את מבצעי הפיגוע"

אמש פרסם אבו מאזן גינוי חריף לפיגוע ושלח את תנחומיו למשפחות ההרוגים. אבו מאזן הורה לשר הממונה על הביטחון ברשות, מוחמד דחלאן, "לאתר את מבצעי הפיגוע ולהעמידם לדין וכן לחקור בדחיפות את האירוע, כדי לשים קץ לפעולות כאלה".

שר התקשורת הפלסטיני, עזאם אל אחמד, אמר בשיחה עם ynet כי הרשות מצטערת על הפיגוע. לדבריו, "הרשות קראה לכל הפלגים לשמור על ההודנה ולא להיגרר לסוג זה של תגובות שאליהן שאפה ממשלת ישראל לגרור את הפלסטינים".

אל אחמד אמר כי "הרשות משקיעה כל מאמץ בחיזוק ההודנה. הפלסטינים הזהירו מפני הפעולות הישראליות בשטחים, שנועדו לגרור תגובות פלסטיניות כפי שהיה הערב. על הצדדים לעשות הכל כדי להגיע לרגיעה ולביטחון".

מנגד, ארגוני הטרור הפלסטינים גלגלו את האשמה להפרת ההודנה לפתחה של ישראל, בשל חיסולו של הבכיר בג'יהאד האיסלאמי אחמד סידר בשבוע שעבר. "לא נניף דגל לבן", הגיבו בחמאס.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2731820,00.html

לפי הכותרת מדובר בערפאת.....

Mideast-Palestinians-Arafat
GAZA CITY - 08:36 GMT
Palestinian PM calls urgent cabinet meeting after Jerusalem blast

פרס: יש לעשות היום את מה שעשינו ב-1996 כדי לזכות בשקט
https://rotter.net/forum/scoop/6395.shtml

@ כמו כן: דוגמא אחת טריה איך הם עושים את זה...:-

ברש"פ: מניעת פיגועים מבויימת
09:03, 19 אוגוסט 2003 / כ"א באב תשס"ג

חגורת נפץ

על מנת להגביר את הלחץ על ישראל ולהגביר את קצב ההקלות עליהם מביימים הפלשתינים סיכול פיגועים מול מצלמות.

דו"ח מסווג שיוצג לקובעי המדיניות הישראלית קובע כי במסגרת מאמצי הנהגת הרשות הפלשתינית לשכנע את ממשלת ישראל ביכולתם למנוע פיגועים מביימים אנשיה לכידת אמל"ח על ידי מה שמנוגדר כאנשי מנגנוני הביטחון הפלשתיניים.

פעולות אלה של הרש"פ נועדו לזרז את נסיגת צה"ל מערי הרש"פ ולהביא ללחץ אמריקאי על ישראל להגברת קצב הרחבת ההקלות לאוכלוסייה הערבית ברחבי יש"ע. לשם כך מגייסים בהנהגת הרש"פ צוותי צילום המובאים לנקודות בהם הוטמנה מבעוד מועד חגורת נפץ, ומול המצלמות "מוצאים" אנשי הרש"פ את החגורה.

ב"קול ישראל" דווח כי תגובת ישראל למידע זה היא כי ישראל לא תשלים עם מצגי שווא כאלה. (ש)
http://www.a7.org/news.php?id=58282

amit
חבר מתאריך 22.4.02
1750 הודעות 12:10 20.08.03

1. פרס מסלף את המציאות

ערפאת אכן פצח בגל מעצרים סימלי, ובמהלכו התברר שלחמאס יש שתי זרועות צבאיות:
1. עז אל-דין אל-קסאם
2. המנגנון החשאי
תפקידו של המנגנון החשאי היה להכין פיגועים נגד יעדים של הרשות הפלסטינית, כשהחמאס ירגיש בשל להשתלט. אנשי המנגנון היוה אמורים לפעול במנותק מגדודי אל-קסאם, כדי לשמור על מידור.
בראש המנגנון עמד ד"ר איבראהים מקאדמה, שחוסל לפני מספר חודשים על ידי ישראל. ב-96' מקאדמה נעצר על ידי הרשות, ועבר עינויים קשים.

הסיבה האמיתית ללחץ שהופעל על החמאס היתה הכוונה שלהם לתפוס את השלטון. לא בגלל שפרס נפגש עם ערפאת.

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

כל עוד ערפאת נמצא בראש המערכת והוא המנהיג אין מה לקיים מגעים מדיניים עם הרשות הפלסטינית. מה שצריך לעשות כעת זה לבטל את חוזי הביניים שנחתמו במסגרת הסכמי אוסלו
דני נווה

מה שצריך לעשות כעת, זה לבטל את חוזי הביניים שנחתמו במסגרת הסכמי אוסלו, ואת כל החוקים העוסקים ביישום הסכמי הביניים עם הפלסטינים. מדובר בחוקים העוסקים בהעברת כספים לרשות הפלסטינית. יש להחרים את כספי המיסים שמועברים לרשות הפלסטינית, ולהלאים אותם לצורכי ביטחון וחברה, כדי לכסות על הנזקים שגרם לנו הטרור הפלסטיני.

יש גם לבטל את החוק על פיו אסור להעמיד לדין בכירים פלסטינים על פשעים שביצעו לפני 93'. אם הם יבוטלו, לא תהיה להם חסינות משפטית על מעשים שנעשו אז.

כל עוד ערפאת נמצא בראש המערכת והוא המנהיג, אין מה לקיים מגעים מדיניים עם הרשות הפלסטינית. יש להתנגד גם למגעים שפרס מקיים עם אבו עלא ולכל משא ומתן מדיני, כל עוד נמשך הטרור. כרגע אין עם מי או על מה לדבר - כל המגעים המדיניים הקיימים מיותרים ומזיקים.

(12.01.02 , 17:55)
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1530808,00.html

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

דוברות

שלום

הנדון: ביקור אורי אבנרי במוקטעה

בתאריך 18.8.03, נכנס בראש משלחת של תנועת "גוש שלום" מר אורי אבנרי לביקור במוקטעה ברמאללה. הביקור הוגדר, לכאורה, כביקור תנחומים על מות אחותו של יו"ר הרש"פ יאסר ערפאת.

אבקש התייחסותכם לשאלה: האם אין בביקור זה התנגשות עם סעיף 99 בחוק העונשין העוסק ב"בגידה". כידוע לכם, על פי האמור בחוק "מי שעשה בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל מעשה שיש בו כדי לסייעו בכך, דינו מיתה או מאסר עולם".

כידוע, הערכות כל גורמי הביטחון הן שממקום מושבו במוקטעה מעודד ויוזם יאסר ערפאת פיגועים נגד אזרחי ישראל, העניין עוגן במסמכים ובתעודות נוספות שנמצאו במקום. כמו כן ידועה נוכחותם של מחבלים מבוקשים המקבלים מקלט בתוככי המוקטעה.

האם אין בביקור עידוד וניחומים של ערפאת, ככזה אותו קיימו אורי אבנרי ומשלחתו, סיוע (ולו מוראלי) לאוייב בעת מלחמתו נגד מדינת ישראל? באם כן, האם הסוגייה והביקור מטופלים על ידי משרדכם?

כמו כן, אבקש לדעת האם לצורך ביקור זה קיבל אבנרי את אישור הרשויות המונעות מכל אזרח אחר להכנס לתחומי הרש"פ? אם כן, מאיזו סיבה הותר לו הדבר?

אבקש גם לדעת האם בתום הביקור נערכה חקירה ובדיקה לבירור תוכן השיחות אותן ניהל אבנרי עם ערפאת, תוך דגש על השאלה האם היה בדברים מידע מסווג היכול לפגוע במדינת ישראל ובאזרחיה.

אצפה לתגובתכם המהירה

בברכה

שמעון כהן

מאת: מערכת וואלה!

שר הביטחון, שאול מופז, החליט לאסור על קיום הפגישה
שתוכננה למחר בין פעילי שמאל ישראלים לממונה על הביטחון
ברשות הפלסטינית, מוחמד דחלאן, במחסום ארז.
http://news.walla.co.il/?w=//432770

שר הביטחון שאול מופז החליט לא להתיר את קיומה של פגישה שתוכננה למחר במחסום ארז בין ראשי השמאל הקיצוני, המכונים "קואליציית השלום", לבין האחראי על הביטחון ברש"פ מוחמד דחלאן.

שר הביטחון שאול מופז החליט לא להתיר את קיומה של פגישה שתוכננה למחר במחסום ארז בין ראשי השמאל הקיצוני, המכונים "קואליציית השלום", לבין האחראי על הביטחון ברש"פ מוחמד דחלאן.

על פי הפרסום בעיתון "הארץ", בפגישה היו אמורים להשתתף חברי הכנסת קולט אביטל, אופיר פינס ואבשלום וילן. בפגישה ביקשו להשתתף גם אנשי השמאל הקיצוני וחברי כנסת לשעבר יוסי ביילין ומוסי רז, וכן מזכ"ל תנועת השמאל הקיצוני "שלום עכשיו" יריב אופנהיימר. רז ואופנהיימר טענו כי הצעד הוא "פגיעה חמורה בזכויות דמוקרטיות בסיסיות של חברי כנסת ואישי ציבור".

עוד טענו כי מדובר בצעד "בלתי סביר בצורה קיצונית" ואיימו כי אם בתוך 48 שעות לא יבוטל האיסור הם יפנו לבג"ץ.

כזכור, צו אלוף הפיקוד אוסר על כניסת אזרחים ישראליים לשטחי A.

אתמול דווח כי שלושה עיתונאים ישראלים העובדים עבור ערוץ R.T.V. הרוסי נעצרו לחקירה במשטרת ש"י לאחר שנכנסו לרמאללה והפרו בכך צו אלוף פיקוד האוסר כניסה לשטח A . עוד דווח כי בשבוע האחרון עצרה המשטרה חמישה ישראלים נוספים שנכנסו לשטח A בלא לקבל אישור לכך ממפקדת פיקוד המרכז.
http://www.a7.org/news.php?id=59034

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

שר הביטחון מופז: מחר תועבר לידי הפלשתינים השליטה הביטחונית בקלקיליה וביריחו * השר איתם: ''בשבוע שבו היו שני פיגועים אי אפשר להעביר ערים''
שירות מעריב ועתי''ם

''ערפאת רומז לפעילים שאפשר לחדש את הפיגועים נגד ישראל'' - כך אמר שר הביטחון, שאול מופז, בישיבת הממשלה הבוקר. ''יאסר ערפאת חזר למדיניות האור הירוק לפיגועים'', אמר מופז. שר החוץ, סילבן שלום, אמר לשרים כי ערפאת אמר למקורביו שהמאבק צריך להימשך וכי היתה זו טעות למנות את אבו-מאזן לראש הממשלה.

השרים שמעו בישיבה סקירות ביטחוניות ודנו בתוכנית להעברת ארבע ערים נוספות לידי הפלשתינים. עם זאת, ראש הממשלה אריאל שרון החליט שלא להעמיד את התוכנית לאישור שרי הממשלה.

ראש אמ''ן, האלוף אהרון זאבי פרקש, אמר לשרים כי בידי ישראל ''מידע עובדתי שערפאת מעורב במימון הפיגועים האחרונים''.
לדברי ראש אמ''ן, מוחמד דחלאן ואבו-מאזן נמנעים מלהתעמת עם ערפאת, למרות שהם תומכים בהודנא. במהלך הסקירה הביטחונית שמעו השרים כי קיימת תמיכה רחבה להפסקת האש בקרב הציבור הפלשתיני. לשרים נאמר עוד שבאחד המקרים החלו תושבים פלשתינים לרגום באבנים חברי חוליית מחבלים שהתכוונו לבצע פיגוע ולהפר את ההודנא.

''אי אפשר להבין את הנסיגה''

מופז אמר לשרים כי אם לא יהיו התפתחויות אחרות - ישראל תעביר מחר לידי הפלשתינים את השליטה הביטחונית ביריחו וקלקיליה. קצינים ישראלים ופלשתינים ייפגשו היום ברצועת עזה ובשומרון כדי לתאם פרטים שקשורים להעברת הערים ויישום התוכנית הביטחונית החדשה. לדברי שר הביטחון מופז, העברת הערים לפלשתינים תתבצע במדורג, בהתאם לפעילותם נגד תשתיות הטרור. בשבועיים הקרובים אמורים לעבור לידי הפלשתינים גם הערים רמאללה וטול-כרם.

בימין הביעו זעם על התוכנית ועל הדרך שבה הובאה לידיעתם. ''שמעתי על העברת הערים לפלשתינים ברדיו ואני חושבת שלא כך צריך להתבצע תהליך קבלת החלטות'' אמרה לאחר ישיבת הממשלה השרה לימור לבנת.

ראש המפד''ל, השר אפי איתם אמר אמש: ''בשבוע שבו היו שני פיגועים, אי אפשר להעביר ערים לפלשתינים, בפרט שלא התקיים דבר עליו התחייבו''.

השר עוזי לנדאו אמר: ''אי אפשר להבין את הנסיגה מהערים הפלשתיניות לפני שהפלשתינים עשו צעד אחד לפירוק ארגוני הטרור בעזה ובבית-לחם. הצעד הזה מסכן את הביטחון האישי של אזרחי ישראל''.

***

בהכנת הידיעה השתתפו עמיר רפפורט ואילאיל שחר
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/525/576.html

ח"כ ברכה הגיע לביקור תנחומים על מות אחותו אצל יו"ר הרשות ערפאת, ואמר כי ראש הממשלה מנסה להשאיר את העמים במעגל האלימות, כדי להסיט את תשומת הלב מהפרשיות בהן הוא ובניו מעורבים. ברכה אמר עוד כי ערפאת סבור שלאמלא הוא, "ממשלת אבו מאזן היתה קורסת"
עלי ואקד

"שרון רוצה להשאיר את שני העמים במעגל האלימות והדמים כדי להסיט את תשומת הלב מהפרשיות בהן הוא מעורב עם ילדיו", כך אמר ל-ynet ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש), לאחר פגישתו היום (ג') עם יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, ברמאללה.

ברכה, שביקר את ערפאת כדי לנחם אותו על מות אחותו, אמר כי מארחו טען ש"דברי ישראל על נסיגה מערים פלסטיניות נוספות, אינם אמיתיים" וכי "במקרה הטוב מדובר בפריסה מחדש, שכן הצבא ממשיך לכתר את הערים הפלסטיניות".

ברכה מסר עוד כי ערפאת אמר ש"טענת ישראל לפיה מנגנוני הביטחון של הרשות מביימים סיכולים וחשיפת מצבורי נשק, נועדה לפגוע באמינות הפלסטינים ובמאמציהם לשמור על הרגיעה".

ערפאת אמר עוד לברכה כי ההודנה היא החלטה פנים-פלסטינית, אליה הגיעו הפלסטינים מתוך הכרה שמדובר בצורך פנימי וכדי שלא לתת תירוץ לשרון להמשיך בתוקפנותו. ברכה אמר עוד שערפאת ציין שהודנה לא מנעה מישראל מלהמשיך בהרג.

ח"כ ברכה אמר כי המכשולים שמציב ראש הממשלה אריאל שרון בפני התקדמות ההידברות בין הצדדים מוכיחים ששרון וממשלתו רוצים להרוס את ממשלת אבו מאזן ו"אלמלא ערפאת, בניגוד לטענות, אבו מאזן וממשלתו היו קורסים. שרון צודק כשהוא אומר שהוא לא נתן כלום לפלסטינים. ראש הממשלה מעוניין להרוויח זמן עד לבחירות בארה"ב".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2731136,00.html

"אדוני היושב=ראש, חברי הכנסת, השבוע היינו עדים לאחת הפרשיות
החמורות ביותר בתולדות המדינה, אם ההאשמות תתאמתנה. אבו=מאזן,
מספר שתיים באש"ף, החתום על הסכמיאוסלו, והממשלה קיימה אתו משא=ומתן אינטנסיבי, כותב בספר הזיכרונות שלו, בפרק ה',בעמודים ‏104‎-92,
בספר הנקרא "הדרך לאוסלו", שאש"ף קיים מגעים בלתי רשמיים עם מפלגת העבודה לפני הבחירות, כדי להביא להפלת ממשלת הליכוד.

הוא מצרף ומצטט פרוטוקולים, מציין מועדים ולוח פגישות, בין איש אש"ף בכיר לבין מה שהוא מכנה "אישיות בכירה ביותר ממפלגת העבודה המקורבת לראש הממשלה יצחק רבין".

אינני יודע מי היא אותה אישיות בכירה ממפלגת העבודה המקורבת לראש הממשלה, אולם אם ההאשמות נכונות, אדוני היושב=ראש, הרי שזו התופעה החמורה ביותר בתולדות המדינה.

@ זו האשמה שבמדינות דמוקרטיות, בתהליכים דמוקרטיים, היו נוקטים
בגין הצעדים מיידיים לביעור הנגע.

1. האומנם ביקשה מפלגת העבודה מאש"ף להאט את קצב שיחות וושינגטון בין הפלשתינים לבין ממשלת הליכוד, כדי להקל על מפלגת העבודה לנצח בבחירות את הליכוד?

2. האם המריצה מפלגת העבודה - כפי שכותב אבו=מאזן - את ערביי ישראל
להשתתף בבחירות ולהצביע למפלגות מסוימות?

3. האם תדרכה מפלגת העבודה את אנשי אש"ף איך לדבר עם הציבור הישראלי, עם דעת הקהל בישראל, כדי להוליך שולל את העם בישראל, כאילו אש"ף לא מתכוון לדון על מדינה פלשתינית, על ירושלים?

4. הייתכן שמפלגת העבודה עשתה קנוניה כזאת עם אש"ף?

5. הייתכן שמפלגת העבודה התחייבה לתת תמורה לאש"ף אם אש"ף ייענה
לדרישות האלה?

ואומנם, אש"ף היה פעיל מאוד, אדוני היושב=ראש, במערכת הבחירות.
הנה כותרת מעיתון "הארץ" ב=‏15 באפריל ‏1992:
"ערפאת לרבין במסר שהעביר לו: אקרא לערביי מזרח=ירושלים להצביע
למפלגת העבודה לכנסת".

בספרו, "לגעת בשלום", מתאר יוסי ביילין, את הדו-שיח בינו לבין טריה לארסן בנוגע למגעים חשאיים עם אש"ף, "...אנחנו נוכל להוות לכם אכסניה (באוסלו ) בכל עת שתרצו לפני הבחירות, אחרי הבחירות...סיפרתי לו כי אני מקיים את קשרי עם הפלסתינים באמצעות יאיר הירשפלד..."3

את קשריו עם הפלשתינאים קיים יוסי ביילין עם האיש המתון הנזכר לעיל, פייסל חוסייני. לדברי יוסי ביילין, חוסייני חש לא בנוח כי "הפלסתינאים וויתרו הרבה מעבר למה שהיו רשאים. הם ויתרו על נציגי הפזורה, על נציגים מירושלים..." לדעתו של ביילין, עליו היה להקל על הרגשתו הלא נוחה של חוסייני. זה אשר רואה בכל הסכם כמשהו זמני, עד לכינונה של מדינה ערבית, מן הים ועד הנהר.

סביר להניח כי אותה אישיות בכירה ממפלגת העבודה שנפגשה עם אבו מאזן, מספר 2 באש"ף, לא תהיה ידועה, אולם, סביר להניח באותה מידה כי אבו מאזן, לא כתב את דבריו אלו מתוך דמיונו ההוזה. העובדה היא כי אש"ף התערב בבחירות 1992, מנע מנציגים מתונים מהמגזר הערבי לרוץ בבחירות, שיחד ערבים להצביע ולהצטרף למפלגת העבודה ולהשפיע על הבחירות בישראל.

בעיתונות הופיעו הידיעות כי אש"ף מתערב בבחירות בישראל, "אש"ף שלח הודעה למיעארי – אל תרוץ בבחירות לכנסת", בעיתון "חדשות". בעיתון "מעריב" 18 ביוני 1992, הופיעה הידיעה כי "אש"ף דרש ממיעארי לפרוש מהמירוץ לכנסת". "הארץ" יוני 1992, "דראושה מציג מכתב מאש"ף הקורא למתקדמת לפרוש". "דבר": "מיעארי קיבל מאבו מאזן מכתב הקורא
לו לא להתמודד".

ואכן, מפלגת העבודה דאגה להאט את קצב השיחות שנוהלו בין ישראל למדינות ערב והנציגים הפלשתיניים, במסגרת ועידת מדריד. ראשית על ידי מפגשים עם נציגי אש"ף בשומרון, יהודה ובירושלים, ושנית, על ידי שליחת מסרים ומפגשים אישיים עם אש"ף-טוניס.

@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @
71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
14434 הודעות 08:20 09.06.03

18. חומר בסיווג שחור: הרש''פ והפוליטיקה בישראל
...וכאן בא השוס:
"בביקור שערך שמעון פרס במחסום ארז בחודש מרס, במהלכו
דן עם עראפת בפרישה מחדש במספר ערים פלסטיניות - פרס סקר
חשיבות המסמך שהושג עם ביילין ואבומאזן ואת הנסיבות שיש
לייצור על-מנת לתרגם מסמך זה למציאות בשטח...." {ציטוט}

@ מצ"ב הקישור לקריאת המסמכים/הפרק בנושא הנדון...:-
20. חומר בסיווג שחור: הרש''פ והפוליטיקה בישראל !!
https://rotter.net/forum/gil/5444.shtml#20

@ חשיפה-פרס דרש להעלים מידע מהציבור-כרגיל בשמאל @
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=0

בול טרייר
חבר מתאריך 25.3.03
3256 הודעות 13:16 05.06.03

14. בהודעתך הראשונה מופיע -
"אדוני היושב=ראש, חברי הכנסת, השבוע היינו עדים לאחת הפרשיות
החמורות ביותר בתולדות המדינה, אם ההאשמות תתאמתנה. אבו=מאזן,
מספר שתיים באש"ף, החתום על הסכמיאוסלו, והממשלה קיימה אתו משא=ומתן אינטנסיבי, כותב בספר הזיכרונות שלו, בפרק ה',בעמודים ‏104‎-92,
בספר הנקרא "הדרך לאוסלו", שאש"ף קיים מגעים בלתי רשמיים עם מפלגת העבודה לפני הבחירות, כדי להביא להפלת ממשלת הליכוד.
לא מדובר בדוקטורט שלו !!!

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
14434 הודעות 20:29 05.06.03

15. בול טרייר ידידי: זה נכון ואת ספר הזיכרונות...
שלו הוא מבסס על הדוקטורט שלו

17. הקנוניה של אז זה הקנוניה של היום.............

והרשות נתונה: מוחמד דחלאן =עראפת בחליפה !!
הפיגוע של היום בבוקר, מוכיח לנו שמוחמד דחלאן עומד
מאחוריו...:-
4 חיילים נהרגו בחדירת מחבלים למוצב במחסום ארז.
(08.06.03 , 13:42)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2648955,00.html

אויבינו עסוקים בשכתוב ההיסטוריה של העם היהודי.

אל לנו להקריב את העבר בשם שיקולים מדיניים קצרי-טווח.

אצלנו משחזרים עכשיו את עלילות מלחמת יום הכיפורים ע"פ ההקלטות של החמ"ל בפיקוד הדרום, ואילו אויבינו עסוקים בשכתוב ההיסטוריה. העתיקה, מימי בתי המקדש בהר הבית; בת זמננו, של ההשמדה באירופה ושל מלחמת העצמאות; וגם זו המתחוללת לנגד עינינו. ובמאבקם הם זוכים לסיוע מבית.

כל האמצעים כשרים למחיקת ההיסטוריה של העם היהודי או לסילופה. מנסרות אבן גדולות פוררו עתיקות מהמקדש שהוצאו ב"חפירות" להקמת מסגרים נוספים בהר הבית. ומי שהבטיח כי העבודות הופסקו, לא ידע את אשר הוא סח. בשבוע שעבר זכיתי לבקר בהר הבית, וראיתי כי עבודות ההרס נמשכות. רשות העתיקות קצרה ידה. משרד הדתות עסוק בעצמו. החרדים מעדיפים שהערבים יחללו את ההר ובלבד שהם לא יתלבטו בשאלת טהרתם של היהודים העולים להר. והקברניטים חוששים מעימות חזיתי עם הערבים המקבעים את בעלותם על ההר באמצעות מחיקת ההיסטוריה היהודית בו.

גם הקולנוע נרתם לסילופה של ההיסטוריה. מוחמד בכרי, שחקן בתיאטרון הלאומי "הבימה", ייצר את סרט התעמולה הפלסטיני "ג'נין ג'נין" שנפסל להקרנה כעלילת דם מזוויעה, ועיקרו "עדויות" מפוברקות של תושבי מחנה הפליטים בג'נין (שבו נפלו יותר מ-20 חיילי צה"ל בקרב המתואר בסרט כ"טבח"). והנה, בכרי הולך לבג"ץ נגד הפסילה, וראשי מערכת הביטחון אינם ששים להגן בבית המשפט על חיילי המילואים שהשתתפו בקרב ושמם הוכתם בעלילת הדם.

בפסטיבל הסרטים בירושלים הוענק פרס ל"סרט התיעודי" הפלסטיני של האני אבו- אסעד. גיבור הסרט הוא שחקן שכבר השתתף בסרט של אבו- אסעד. הסצנה שריגשה את מבקרי הקולנוע הרגישים מירושלים – חייל ישראלי מכה את נהג הטרנזיט התיעודי – מבוימת למהדרין. איזו שנאה עצמית הניעה את השופטים יפי-הנפש להעניק פרס לסרט תעמולה שכזה?

ד"ר רנטיסי מסביר שתאי הגזים לא היו ולא נבראו כי "זה לא יכול לעבוד". ואבו מאזן מצטט בדוקטורט שלו "מחקרים" שהראו כי "רק" 800 אלף יהודים נרצחו בשואה וכי התנועה הציונית ניפחה את המספר כדי לזכות באהדת העולם. כותב שורות אלו הגיש למשטרה תלונה רשמית נגד אבו-מאזן כיוון שהכחשת השואה היא עבירה פלילית במקומותינו. נפתחה חקירה, ובהמשך לכך כתב עו"ד רן נזרי, עוזר ליועץ המשפטי לממשלה: גם אם הטענות נגד אבו-מאזן נכונות, צריך להתייחס לתקדימים, כמו ההחלטה שלא לנקוט הליכים פליליים נגד יאסר ערפאת באשמת פשעי מלחמה, ולזכור כי פתיחת ההליכים נגד אבו-מאזן "טומנת בחובה משמעויות ציבוריות מדיניות ובינלאומיות… ויתר על כן, מדינת ישראל כבר נשאה-ונתנה עם אבו-מאזן… (ולכן הוחלט) מבלי להפחית מחומרת הנטען כי אין מקום לעת הזאת לפתיחה בחקירה פלילית נגד אבו-מאזן".

עם המוכן, בשם שיקולים מדיניים קצרי-טווח, ולהבנתי גם הרי-אסון, למחול על הכחשת השואה, לוותר על שרידי מקדשו בהר הבית ולחלק פרסים ליוצרי עלילות דם עכשוויות נגדו – עם המקריב את העבר למען מה שהוא תופס כהווה, לא יהיה לו עתיד.

http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-2350-2737115,00.html

118. התקשורת הפלסטינית ממשיכה ללמד הכחשת השואה
https://rotter.net/forum/gil/5315.shtml#118

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

זו הפעם הראשונה במהלך המו"מ ומאז ועידת אנאפוליס, שבה הצד הפלשתיני חושף מידע קונקרטי על פרטי המו"מ המתנהל בין ממשלת ישראל, בראשות אולמרט-לבני, לבין הרשות הפלשתינית, בראשות אבו מאזן.

עיתוי חשיפת הדברים קשור, ככל הנראה, גם להיחלשות התמיכה בקדימה, כפי שמשתקף הדבר בסקרים שנערכו. נזכיר, כי בחודשים האחרונים נרמז שוב ושוב, כי אבו מאזן ואבו עלא מעדיפים ממשלה בראשות לבני, על-פני ממשלה בראשות בנימין נתניהו או אהוד ברק. התחזקות גוש הימין בראשות הליכוד (נתניהו), מדאיגה מאוד את בכירי הרשות.

סוגיית המו"מ על ירושלים הינה אחד העיקרים בקמפיין הבחירות של מפלגות הליכוד וש"ס, נגד קדימה. נטען נגד אולמרט ולבני, כי הם הציעו לפלשתינים לחלק את ירושלים, וכי עצם ההסכמה לדון בסוגיית ירושלים מהווה חריגה מעמדתה ההיסטורית של ישראל: שלא לדון בשום תנאי בחלוקת ו/או בוויתור על חלקים מירושלים.

אולמרט אמר שוב ושוב, כי סוגיית ירושלים תידון רק בסוף התהליך, אך דבריו נדחו והתקבלו בחוסר אמינות. עתה, כאמור, יוצא אבו עלא ונותן תימוכין לדבריו של אולמרט. אבו עלא מגלה/מלין, כי במהלך המו"מ המתמשך לא חשפה ישראל מעולם את עמדתה בסוגיית ירושלים.

אבו עלא אמר עוד, כי במהלך המו"מ הועלתה הצעת ישראל: לספח 6.8% מהשטח הפלשתיני בגדה המערבית, וליתן תמורתו שטחים באזורים אחרים - באיכות דומה. השטחים בהם מדובר מהווים את גושי ההתיישבות הגדולים: אריאל, מעלה אדומים, גבעת זאב וגוש עציון. לדבריו, הרשות הפלשתינית מתנגדת לכך בתוקף. לא יהיה שלום בלא נסיגה מכל השטחים, אמר, או חילופי שטחים בשיעור קטן יותר (עד 5%), ומסירת שטח חלופי באיכות שלא תיפול מזו שתישאר בידי ישראל.

אבו עלא אמר עוד, כי אולמרט מתנגד לשיבת הפליטים, אך הוא מסכים לקליטת 5,000 פליטים בתקופה של חמש שנים. גם להצעה זו מתנגד הרשות הפלשתינית. לדברי אבו עלא, הרשות הפלשתינית אינה עומדת על שיבת כל הפליטים, אך היא דורשת שיבתם של פליטים במספרים גדולים בהרבה.

_________

להלן הסירטון:

בישיבה ה-298 של הכנסת ה-13, הועלתה הצעה להקמתה של וועדת חקירה, בעקבות גילוייו של אבו מאזן בספר הזכרונות שלו בפרק ה', בספר הנקרא "בדרך לאוסלו", כי אש"ף קיים מגעים עם מפלגת העבודה לפני
הבחירות של שנת 1992. חבר הכנסת, לימים נשיא המדינה, משה קצב,
העלה את הנושא במליאת הכנסת.

"אדוני היושב=ראש, חברי הכנסת, השבוע היינו עדים לאחת הפרשיות
החמורות ביותר בתולדות המדינה, אם ההאשמות תתאמתנה. אבו=מאזן,
מספר שתיים באש"ף, החתום על הסכמיאוסלו, והממשלה קיימה אתו משא=ומתן אינטנסיבי, כותב בספר הזיכרונות שלו, בפרק ה',בעמודים ‏104‎-92,
בספר הנקרא "הדרך לאוסלו", שאש"ף קיים מגעים בלתי רשמיים עם מפלגת העבודה לפני הבחירות, כדי להביא להפלת ממשלת הליכוד.

הוא מצרף ומצטט פרוטוקולים, מציין מועדים ולוח פגישות, בין איש אש"ף בכיר לבין מה שהוא מכנה "אישיות בכירה ביותר ממפלגת העבודה המקורבת לראש הממשלה יצחק רבין".

אינני יודע מי היא אותה אישיות בכירה ממפלגת העבודה המקורבת לראש הממשלה, אולם אם ההאשמות נכונות, אדוני היושב=ראש, הרי שזו התופעה החמורה ביותר בתולדות המדינה.

@ זו האשמה שבמדינות דמוקרטיות, בתהליכים דמוקרטיים, היו נוקטים
בגין הצעדים מיידיים לביעור הנגע.

1. האומנם ביקשה מפלגת העבודה מאש"ף להאט את קצב שיחות וושינגטון בין הפלשתינים לבין ממשלת הליכוד, כדי להקל על מפלגת העבודה לנצח בבחירות את הליכוד?

2. האם המריצה מפלגת העבודה - כפי שכותב אבו=מאזן - את ערביי ישראל
להשתתף בבחירות ולהצביע למפלגות מסוימות?

3. האם תדרכה מפלגת העבודה את אנשי אש"ף איך לדבר עם הציבור הישראלי, עם דעת הקהל בישראל, כדי להוליך שולל את העם בישראל, כאילו אש"ף לא מתכוון לדון על מדינה פלשתינית, על ירושלים?

4. הייתכן שמפלגת העבודה עשתה קנוניה כזאת עם אש"ף?

5. הייתכן שמפלגת העבודה התחייבה לתת תמורה לאש"ף אם אש"ף ייענה
לדרישות האלה?

ואומנם, אש"ף היה פעיל מאוד, אדוני היושב=ראש, במערכת הבחירות.
הנה כותרת מעיתון "הארץ" ב=‏15 באפריל ‏1992:
"ערפאת לרבין במסר שהעביר לו: אקרא לערביי מזרח=ירושלים להצביע
למפלגת העבודה לכנסת".

בספרו, "לגעת בשלום", מתאר יוסי ביילין, את הדו-שיח בינו לבין טריה לארסן בנוגע למגעים חשאיים עם אש"ף, "...אנחנו נוכל להוות לכם אכסניה (באוסלו ) בכל עת שתרצו לפני הבחירות, אחרי הבחירות...סיפרתי לו כי אני מקיים את קשרי עם הפלסתינים באמצעות יאיר הירשפלד..."3

את קשריו עם הפלשתינאים קיים יוסי ביילין עם האיש המתון הנזכר לעיל, פייסל חוסייני. לדברי יוסי ביילין, חוסייני חש לא בנוח כי "הפלסתינאים וויתרו הרבה מעבר למה שהיו רשאים. הם ויתרו על נציגי הפזורה, על נציגים מירושלים..." לדעתו של ביילין, עליו היה להקל על הרגשתו הלא נוחה של חוסייני. זה אשר רואה בכל הסכם כמשהו זמני, עד לכינונה של מדינה ערבית, מן הים ועד הנהר.

סביר להניח כי אותה אישיות בכירה ממפלגת העבודה שנפגשה עם אבו מאזן, מספר 2 באש"ף, לא תהיה ידועה, אולם, סביר להניח באותה מידה כי אבו מאזן, לא כתב את דבריו אלו מתוך דמיונו ההוזה. העובדה היא כי אש"ף התערב בבחירות 1992, מנע מנציגים מתונים מהמגזר הערבי לרוץ בבחירות, שיחד ערבים להצביע ולהצטרף למפלגת העבודה ולהשפיע על הבחירות בישראל.

בעיתונות הופיעו הידיעות כי אש"ף מתערב בבחירות בישראל, "אש"ף שלח הודעה למיעארי – אל תרוץ בבחירות לכנסת", בעיתון "חדשות". בעיתון "מעריב" 18 ביוני 1992, הופיעה הידיעה כי "אש"ף דרש ממיעארי לפרוש מהמירוץ לכנסת". "הארץ" יוני 1992, "דראושה מציג מכתב מאש"ף הקורא למתקדמת לפרוש". "דבר": "מיעארי קיבל מאבו מאזן מכתב הקורא
לו לא להתמודד".

ואכן, מפלגת העבודה דאגה להאט את קצב השיחות שנוהלו בין ישראל למדינות ערב והנציגים הפלשתיניים, במסגרת ועידת מדריד. ראשית על ידי מפגשים עם נציגי אש"ף בשומרון, יהודה ובירושלים, ושנית, על ידי שליחת מסרים ומפגשים אישיים עם אש"ף-טוניס.

@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @
71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

לאמת אין אג'נדה. לתקשורת יש. ההיסטוריה מסבירה הכל

פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0

הממונה על ענייני בטחון ברש"פ, מוחמד דחלאן, החליט להקפיא את כל הצעדים אותם הוחלט לבצע נגד החמאס והג'יהאד האיסלאמי, במסגרת השליטה שלו בחלק ממנגנוני הבטחון הפלשתינים, כך מסר הערב דוברו של חדלאן, אליאס זנאנירי.

זנאנירי אמר לכתב עתי"ם, כי ההחלטה להשעות את הצעדים באה בעקבות "ההחלטה הטפשית" לחסל את איסמעיל אבו שנב ושני שומריו על ידי מסוק צה"ל. לדברי זנאנירי, פעולה זו גרמה למתיחות רבה ולטירפוד מהלכים, עליהם החליטו דחלאן והרש"פ, ואשר כללו מעצרים וסגירת מוסדות השייכים לחמאס ולג'האד האיסלאמי ברצועת עזה ובחלק מערי הגדה המערבית.

הממונה על ענייני הסברה ברשות הפלשתינית, נאביל עמר, הודיע לעומת זאת, כי הרש"פ תמשיך ביישום החלטותיה הקשורות לרדיפת החמאס והג'יהאד האיסלאמי, לצורך אכיפת החוק ושמירה על ההודנה, על מנת להאיץ את תהליך השלום ולמנוע הדרדרות במצב.

(א.ב)
http://www.a7.org/news.php?id=58539

@ המרצע יצא מן השק: נביל שעת'=עראפת=זכות השיבה
https://rotter.net/forum/gil/5504.shtml

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

להלן: הכתבה ב-ynet מהיום !!

מפקד גדודי אל אקצה: חוזרים לפיגועים קשים וכואבים

בראיון ל-ynet הוא אומר כי חיסולו של אבו שנב והריגתו של פעיל הארגון בשכם, גרמו לכך ש"החשבון שלנו עם ישראל נפתח מחדש". לדבריו, "אף פנייה, מאף גורם בכיר ככל שיהיה ברשות, לא תעצור אותנו מלהלום בישראל בתגובה לפשעיה"
מאת: עלי ואקד

"החשבון שלנו עם ישראל, שנפתח אתמול עם חיסולו של איסמעיל אבו שנב, תפח היום עם חיסולו של פעיל הארגון היום בשכם". כך אמר אתמול (יום ו') בראיון ל-ynet מפקד גדודי חללי אל אקצה, הזרוע הצבאית של הפתח. לדבריו, ארגונו אינו מחויב עוד "לשום הודנה", כפי שהודיע שלשום.

האם לדעתך יש דרך חזרה מהמצב הנוכחי אל ההודנה?

לפי שעה אין שום דרך כזו. ישראל הפרה באופן שיטתי את ההודנה, ואנו התעלמנו מההפרות המצטברות של ההודנה על ידי ישראל. אולם בעקבות חיסולו של אבו שנב והריגתו של אחד מאנשינו בשכם, החשבון שלנו עם ישראל נפתח מחדש, ואף תפח. לא ניתן יהיה לדבר על שום הודנה לפני שאנחנו והפלגים הפלסטינים נגיב בכל הכוח.

מדבריך עולה כי אנו חוזרים למעגל האלימות שהיה לפני ההודנה.

ישראל היא זו שנושאת באחריות לכך. אנחנו וכל הפלגים שמרנו על ההודנה, אבל עכשיו אין מנוס מלהגיב, ותגובתנו תהיה קשה וכואבת.

האם גם חללי אל אקצה ישובו לבצע פיגועים בתוך ישראל?

אין ספק, זו הכוונה עכשיו ועל ישראל לשאת באחריות למדיניותה.

רק לפני שבוע דובר על פתירת הבעיה שלכם, המבוקשים הבכירים, ונראה היה כי שלב נוסף ברגיעה עומד להתממש.

זה היה לפני שבוע אבל מאז רשמה ישראל כמה הפרות, וכעת אין מה לדבר על כל הנושאים המשניים האלה. אף פנייה מאף גורם בכיר ככל שיהיה ברשות לא תניא אותנו מלהלום בישראל בתגובה לפשעיה.

ישראל הכריזה כי החיסולים יהיו כלי מרכזי בשורת הצעדים שהיא מתכוונת לנקוט בעקבות הפיגוע בירושלים.

שום איום ישראלי, ושום חיסול, לא ימנע מאיתנו להמשיך במאבק לעצמאות ונגד הכיבוש. העם הפלסטיני, וכל ילד בתוכו, ימשיך לשאת את דגל המאבק, גם אם כולנו נחוסל. מאז שנות ה-30 העם הפלסטיני מצמיח לוחמים, ואינו נשבר למרות כל המכות שהוא סופג".

(22.08.03 , 22:25)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2733977,00.html

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

בהוראת ערפאת והוועד המרכזי של הפתח, נאלץ אבו מאזן להסכים למינויו של נאסר יוסוף לתפקיד שר הפנים. סמכויות המשרד הוחזקו עד עתה בידי מוחמד דחלאן, שלאחרונה ננזף גם על-ידי האמריקנים כמי ש"לא מספק את הסחורה". ובתוך כך אטמו מנגנוני הרשות ברצועה שלוש מנהרות להברחת אמצעי לחימה
עלי ואקד

מהלך דרמטי ברשות הפלסטינית: יו"ר הרשות, יאסר ערפאת, מינה אמש (שבת) את נאסר יוסוף, מפקד הביטחון הלאומי לשעבר, כשר פנים בממשלה הפלסטינית, בעל סמכויות נרחבות על מנגנוני הביטחון - שככל הנראה יאוחדו תחתיו. מדובר למעשה בהדחתו של השר לענייני ביטחון הפנים ברשות, מוחמד דחלאן, ונמסר כי הוא שוקל את צעדיו.

הממשל גייס את קהיר להפעלת לחץ על ערפאת בעניין הפקעת מנגנוני הביטחון מסמכותו שלו, והדבר עמד במוקד הפגישות שערך השליח המצרי אוסאמה אל-באז ברמאללה. מקורות ישראלים אומרים כי בימים האחרונים הביעו גורמים בממשל האמריקני חוסר שביעות רצון מטיפול הממשלה הפלסטינית בארגוני הסירוב. השליח האמריקני ג'ון וולף אמר לדחלאן בפגישתם כי הוא "אינו מספק את הסחורה".

את מינויו של יוסוף, שמותנה עדיין באישור המועצה המחוקקת, אישר פה אחד הוועד המרכזי של הפתח, ברוב של 13 תומכים וללא מתנגדים. ראש הממשלה אבו מאזן נעדר מן ההצבעה, אולם לדברי מקור שנכח בישיבה, הוא העביר טלפונית את תמיכתו. ל-ynet נודע כי אבו מאזן הביע כבר אתמול את הסכמתו העקרונית למהלך, אך התנה זאת בכך שלתפקיד לא ימונה שוב האני אל-חסן.

הערכה: המנגנונים יאוחדו תחת יוסוף

סמכויות תיק הפנים היו נתונות עד עתה רשמית בידי ראש הממשלה אבו מאזן, וזה האצילן על דחלאן, בתוקף תפקידו כשר לביטחון הפנים. נראה שהמינוי בוצע בעקבות לחצים מצד הוועד המרכזי של הפתח, עליו נמנים אנשי ההנהגה הוותיקה, שקבלו על ריבוי הסמכויות שבידי דחלאן.

ההערכה היא שיוסוף יקבל לידיו את האחריות על כל מנגנוני הביטחון הפלסטינים, אחריות שהייתה מפוצלת עד עתה בין לשכת ערפאת לבין אבו מאזן ודחלאן. טרם נקבע סופית אם גם הביטחון הלאומי יופקד בידי יוסוף, שכן היו"ר ערפאת מעוניין להשאיר את הארגון תחת סמכותו.

נאסר יוסוף זכור בישראל כאחד הגורמים המרכזיים שהובילו למערכה שניהלה הרשות נגד החמאס לאחר גל הפיגועים ב-96'. כעבור שנה הודח מתפקידו בהוראת ערפאת. יוסף מקובל על הממשל האמריקני ונהנה מקשרים טובים גם עם המצרים. כעת הוא יצטרך ליישם את החלטות הרשות נגד החמאס והג'יהאד, אולם אין ודאות שינקוט באותו דפוס פעולה בו נקט לפני שבע שנים.

מוחמד דחלאן נשאר לפי שעה בתפקידו כשר לביטחון הפנים, ונמסר כי הוא ישתף פעולה עם השר החדש. עם זאת, הוא מקיים התייעצויות באשר להמשך דרכו, ומקורביו לוחצים עליו להגיש את התפטרותו.

לראשונה: אטימת מנהרות ברפיח

בתוך כך החלו אמש מנגנוני הביטחון ברשות בצעד ראשון נגד ארגוני הסירוב, עם סגירת שלוש מנהרות ששימשו להברחת אמצעי לחימה משטח מצרים, באזור רפיח, וככל הנראה גם מספר מעצרים של פעילי חמאס.

בדרכם לרפיח עברו השוטרים הפלסטינים בציר "טנצ'ר" שלאורך הרצועה, אשר נפתח עבורם בידי כוחות צה"ל. המשטרה הפלסטינית גם פרסה את כוחותיה במרחב בית חאנון, למניעת שיגור רקטות קסאם.

לדברי מקור ביטחוני ברשות, סגירת המנהרות בוצעה במסגרת החלטת הממשלה הפלסטינית להשליט את החוק והסדר, שכן המנהרות נועדו גם לצורכי הברחת סחורות. לדברי המקור, האוכלוסייה הפלסטינית במקום מברכת על הצעד הזה, שכן פעילות צה"ל נגד המנהרות הסבה לה סבל רב.

גורמים בפיקוד דרום אומרים כי אם המעשים עליהם דווח אכן מתבצעים, הרי שיש כאן שינוי מגמה. עתה, אומרים גורמי צבא, יש לבחון "האם מדובר בשינוי קוסמטי בלבד, לאור החשש מפעילות צבאית ישראלית, או שמא זוהי תחילתה של מגמה מתמשכת ושל שינוי אסטרטגי ממשי ברשות".

בהכנת הידיעה השתתף פליקס פריש

(23.08.03 , 22:48)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2734538,00.html

לדבריו, "המכשול להפסקת הטרור הוא ההתנקשויות שמבצעת ישראל, החדירות לשטח פלסטיני, ובניית הגדר בניגוד למפת הדרכים".

"אחרי הפיגוע הגדול הבא יאסר ערפאת יעוף מהשטחים", כך אומרים הבוקר גורמים מדיניים בירושלים. הגורמים אמרו כי אמנם טרם התקבלה החלטה בנושא, אבל פיגוע גדול נוסף יחייב את ישראל לגרש את ערפאת מהאזור.

גם עמוס גלעד, ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, אומר הבוקר שיש לשקול צעד כזה, אם ערפאת ימשיך לחבל בפעולת הרשות נגד הטרור: "לטווח ארוך זה יכול להיות גם אחרי הפיגוע הבא, לטווח ארוך זה שבהסתכלות ארוכה לאחור ולקדימה, ערפאת לא זז מאמונתו היוקדמת לפיה הטרור ישבור את ישראל ויכשיר את הקרקע לחיסול ישראל לטווח של עשרות שנים".

בירושלים דחו אמש את ההצעה הפלסטינית לחידוש ההודנא ולשיתופה של ישראל בהסכם החדש, אך אומרים שהיעדר פעולות דרמטיות של צה"ל ביממות האחרונות מהווה הזדמנות נוספת לרשות להוכיח כי היא פועלת נגד הטרור.

"ישראל לא מאמינה להצהרות ותקבל רק מעשים בשטח"
בישראל דוחים על הסף את ההצעה הפלסטינית לחידוש ההודנא ושיתופה של ישראל בהסכם החדש. גורמים מדיניים אמרו כי מדובר בחוצפה מצד הפלסטינים לשוב ולהציע הפסקת אש לאחר הפיגוע בירושלים.
אתמול התכנס ברמאללה הקבינט הפלסטיני ודן בהמשך ההודנא. שר החוץ הפלסטיני, נביל שעת' קרא בתום הפגישה, להמיר את ההודנא שקרסה בהסכם הפסקת אש חדש אליו תהיה מחוייבת גם ישראל. שעת' אמר לעיתונאים ברמאללה: "אנחנו רוצים בהודנא בין הרשות וכל הארגונים הפלסטינים לבין ישראל, ובה ישראל תהיה מחויבת כמונו להפסקת אש". הוא קרא לארצות הברית לסייע בעניין, וכן לשגר משקיפים לשטחים כדי לעקוב אחר יישום ההסכם. שר ההסברה הפלסטיני, נביל עמר, אמר בעניין זה: "יד אחת לא מספיקה למחוא כפיים".
סמנכ"ל ההסברה במשרד החוץ, גדעון מאיר, אמר כי משרדו ימשיך בהפצת המסר של שר החוץ, סילבן שלום, לפיו ישראל לא מאמינה עוד להצהרות הפלסטיניות ותקבל רק מעשים בשטח.

מנהיג החמאס בלבנון, אוסמא חמדאן, אמר כי התנועה מוכנה לדון בהפסקת אש חדשה למרות חיסולו של איסמעיל אבו-שנאב, מבכירי התנועה, על ידי ישראל בשבוע שעבר: "אנחנו מוכנים לדון בכל רעיון פוליטי שיוצע לנו, אך לא נודיע על עמדתנו לפני שנדע את כל הדברים".

בוש: פירוק ארגוני הטרור - תנאי להקמת מדינה פלסטינית
"מדינה פלסטינית לא יכולה לקום על יסודות של אלימות ולא ניתן לרוצחים לקבוע את עתיד המזרח התיכון", כך אמר אתמול נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש. הנשיא האמריקני אמר עוד כי אמריקה תסייע לכל מנהיג בעולם שיפעל למען השלום באמצעות התנגדות פעילה לאלימות. זו היא הפעם הראשונה שבה קושר בוש את הטרור הפלסטיני לטרור הבינלאומי.
בשיחה עם עיתונאים הדגיש הנשיא האמריקני כי הוא ימשיך להיות מעורב בסכסוך הישראלי-פלסטיני וכי פתרון הבעיה חשוב לארצות הברית. הדברים נאמרו על רקע הדיווחים בארצות הברית כי הנשיא עשוי לצמצם את מעורבותו בנושא עקב שנת הבחירות לנשיאות שמתקרבת והולכת.

הרש"פ לארה"ב: הפסיקו הפעולה הישראלית
הרשות הפלסטינית ביקשה מארצות הברית ללחוץ על ישראל להפסיק את התקפותיה, וזאת במטרה לחדש את הפסקת האש ולשוב לתהליך המדיני, כך הודיע יאסר עבד ראבו, משרי הקבינט הפלסטיני. לאחר ישיבת הקבינט הפלסטיני ברמאללה אמר עוד עבד ראבו כי הרשות מוכנה לאכוף חוק וסדר ולהעניש את כל מפירי החוק, ואולם צעד כזה אינו יכול להתבצע כאשר ישראל ממשיכה במלחמתה נגד הרשות ומוסדותיה. שר ההסברה הפלסטיני, האשים אתמול את ישראל בניסיון להביא להתמוטטותה של ממשלת אבו-מאזן. הוא קרא למעורבות בינלאומית כדי לרסן את ישראל.

http://glz.msn.co.il/glz/news/D2833ED8D20945F89DAE133888EFACE4.htm

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

מחבל, טרוריסט, רוצח בחליפה !!

בשיחה על עניין הפקעת מנגנוני הביטחון מסמכותו של דחלאן, אומר דחלאן
לערפאת כי הוא כבר הבין שאין לו ולאבו מאזן יכולת לקבוע לשטח שלא לפעול
נגד ישראל ולכן בחכמה יעשה ערפאת אם יתן לו להמשיך את המשחק מול ישראל
והאמריקאים כדי לספק עוד זמן וכושר התארגנות "לאחים שלנו מהחמאס".

"אתה ודאי זוכר אותי איך התנהגתי איתך כשנכנסת למוקטעה ואתה יודע שהייתי
אפילו מבוקש על ידי הישראלים כי דוקא דחפתי לפיגועים בישראל, אני מבין
את הדרך שלך ואסור שישראל או בוש יחרימו אותך.

אם אתה לוקח ממני את הסמכויות זה אומר שאי אפשר יותר לעבוד עליהם וזה יהיה חבל בשביל העם" ישראל תעביר את ההקלטה לארה"ב

NFC
דחלאן שסמכויותיו קוצצו מאשים: ערפאת הוא כלב שקרן; ערפאת הקפיא המינוי
דחלאן ואבו-מאזן שוקלים להתפטר; הוועד הפועל של אש"פ מינה את נאסר יוסוף לשר הפנים - האחראי גם על מנגנוני הביטחון; בכירים פלשתינים: התחלנו לפעול נגד הטרור; הרשות אטמה 4 מנהרות אמל"ח ברפיח ועצרה 9 מבוקשים; ציר טנצ'ר נפתח לתנועה
עודכן: 13:26 24/08/2003 | נועם שרביט | [email protected]
http://nfc.co.il/archive/001-D-28822-00.html?tag=14-23-46

מי שותף של מוחמד דחלאן- וייסגלס או גינוסר ??
https://rotter.net/forum/gil/5022.shtml

חברה תיתעוררו....ו pilovich shahaf / אקטואליה ו√
טלי ליפקין שחק, שומרת על האינטרסים של בעלה "אמנון שחק" שותפו של יוסי גינוסר מהשב"כ בכל עסקיו עם הרשות הפלשטינית, ולא לחינם בעיתון מעריב בסוף שבוע שעבר אמר "מוחמד דחלאן" בראיון אישי עימו על פני 3 עמודים שהוא סומך על "אמנון שחק" ו... , ולמה זאת:-
1. מי אתם חושבים אחראי על כל מה שניכנס לעזה מישראל כגון-דלק, קמח, דלק, ושאר מיני ירקות ...מוחמד דחלאן.
2. מי מלוה את כל השירות שניכנסות לעזה הלוחמים של מוחמד דחלאן.
3. שכחנו את הגגגזזזזזזזזזזזזזזז.....נו בחייכם תיתעוררו, ולכן זה למה שימעון פרס לא מיתאדה כי הוא שומר על תיבת הפנדורה שלא תיתפוצץ, כי אם הוא מיחוץ למישחק הכל יצוץ החוצה כמו כרה צף.....תיקראו היטב את הכתבה על מיוחמד דחלאן בראיונו האישי טוב טוב בין המילים ותבינו !!
4. מה שכחתם את כל מה שניכנס דרך התעלות מגבול מצרים ובחסות המצרים דרך התעלות...:- זונות, סמים, נשק וחמרי חבלה עוד משנת 1994 ואתם רוצים להגיד לי שיוסי גינוסר, שמעון פרס, אמנון ליפקין שחק, עמי איילון, כרמי גילון, וכל שאר הפקידונים כמו יוסי ביילין, אתם טועים....!!
הם קראו לזה פרנסה לתושבי התושבים הפלשטינים..!!

אין חדש תחת....ה-שמש

נ.ב.
שכחתם כבר מה אמר היועץ המישפטי לממשלה על יוסי גינוסר.....!!??

שלח/י מסר למחבר/ת שליחת הודעה באי מייל הדפסת הודעה סגירה 23:34 05/12/01
==
http://www.tapuz.co.il/forums/main/Viewmsg.asp?id=303&msgid=4736114

מוחמד דחלאן- של גינוסר, שחק, פרי ויוסי ביילין....

"העם הפלסטיני חושב על נקמה - לא על תהליך שלום"

מוחמד דחלאן, מפקד מנגנון הביטחון המסכל בעזה וחבר צוות המשא ומתן הפלסטיני, סבור שגם ביקור פאוול לא יביא לפריצת דרך מדינית, ומתעקש כי לא יהיה שום משא ומתן לפני נסיגה מלאה של צה"ל. "אלה בישראל שצריכים היום לראות טנקים ישראלים בערי הגדה, יגלו שכל המבצע הזה לא הביא להם שום בטחון", הוא אומר...
עלי ואקד

להזכיר לכם שהאמריקאים לחצו חזק לאפשר פגישה למוחמד דחלאן, יאסר עבד רבו, סאיב עראקת ותראו מה יצא מהפגישה, דברי עראפת במיבזק לעיל, כמו כן אהובה לוי, את בטח לא תשכחי את שיחות טאבה...
http://www.tapuz.co.il/forums/main/Viewmsg.asp?id=303&msgid=5057623

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

מצ"ב התרגום לעיברית שהפיצה רשימת האיחוד הלאומי היום לערביי יש"ע במחסום ארז, מחסום בית לחם ומהאוויר במטוס שטס מעל טול כרם.

חדשות הרשות

מוחמד ראשיד, הקרחנג´י הגדול, והכספים של העם הפלשתיני
כך משחק מוחמד ראשיד עם הכסף והעתיד של הילדים של העם הפלשתיני.

ראשיד, ערפאת וקופה ב´.
מוחמד ראשית הוא יועץ הסתרים של יאסר ערפאת ואיש הכספים האישי שלו. מוחמד ראשיד הוא האיש שיודע מאיפה בא ולאן הולך כל הכסף של העם הפלשתיני והוא שאחראי יותר מכל אחד אחר לחלק אותו בין המקורבים לשלטון, במקום לתת אותו לעם הפלשתיני שנמצא בעוני ומצוקה קשים ביותר.

מוחמד ראשיד מנהל יחד עם הראיס, יאסר ערפאת, קופה ב´, "א-סונדוק א-ת´אני". אף אחד לא יודע עליה ברשות חוץ ממנו ומהערפאת. הקופה מנוהל ת בסניף של בנק לאומי ברח´ החשמונאים בתל-אביב. על-פי החקירה שערכו פקידים בכירים של המדינות התורמות כסף לרשות, הם מצאו שהרבה מהכסף שהם תורמות מגיע בסופו של דבר לחשבון הזה. רק ליאסר ערפאת ולמוחמד ראשיד, המכונה גם חאלד סלאם, יש אישור חתימה לחשבון זה.

פקידים בכירים של המדינות התורמות שמעו לא פעם תלונות חריפות מצד שרי הכלכלה והאוצר הפלסטינים, על כך שהכספים שמועברים לחשבון בתל-אביב לא מגיעים בסופו של דבר לקופת האוצר של העם הפלסטיני.

את המיליונים שנתרמים על-ידי מדינות שונות ואת הכספים שישראל מעבירה לרשות על-פי הסכמי אוסלו ביקשו הפלסטינים להעביר ל-4 חשבונות נפרדים. את ההחזרים שישראל מעבירה בגין המיסים של הדלק, ביקש מוחמד ראשיד להעביר לחשבון הסודי בבנק לאומי שבתל-אביב.

ב- 1994 הועברו לחשבון הסודי 71 מיליון שקל; ב- 1995 עברו 792 מיליון ₪; ב- 1996 עברו 1.391 מיליארד ₪; ב- 97 הועברו 1.6 מיליארד ₪; מאז 98 התייצב הקצב של העברות הכספים על 2.3 מיליארד ₪ בשנה. כל המיליארדים האלה לא מגיעים בסופו של דבר לעם הפלשתיני. עד היום אף אחד לא יודע להגיד מה בדיוק נעשה עם הכסף ולאן הוא הולך.

ראשיד, וחברת PCSC.
את כל המעצמה הכלכלית שלו מנהל ראשיד באמצעות חברת PCSC. החברה נמצאת ברחוב תלאתין, בגבול שכונת רימאל היוקרתית שבעזה. שם יש בניין בן חמש קומות עליו נמצע השלט "משרד התרבות". מי שהיה במשרדים של ראשיד מספר שהוא לא ראש פאר כזה מימיו. במשרד יש הרבה רהיטי עץ יוקרתיים וצנצנת זכוכית גדולה שבתוכה נחש שחור ענק. מוחמד ראשיד הוא אחד האנשים החזקים ברשות. מצד אחד הוא היועץ של ערפאת ומצד שני הוא איש עסקים פרטי לגמרי. כאיש עסקים פרטי הוא עושה למען ביתו באמצעות הקשר שלו לערפאת. הדבר הכי מפליא בכוח שצבר מוחמד ראשיד ברשות הפלסטינית הוא שראשיד בכלל איננו פלסטיני, למרות שאת כל עוצמתו והונו הוא עושה על חשבון העם הפלסטיני.
חברת PCSC היא החברה שבאמצעותה מנהל ראשיד את העסקים של העם הפלסטיני. החברה מעורבת בכל מה דבר כלכלי ברשות: השקעות, מסחר,תקשורת, חקלאות, תיירות, בנייה, אנרגיה.

שוויה של החברה עומד על 345 מיליון דולר. הכנסותיה באות מכמה מקורות: בעלות מלאה על חברת המלט, שליש בעלות על חברת התקשורת הסלולרית, 30% בעלות על הקזינו ביריחו ועוד אחוזי בעלות בטחנת הקמח, בפרויקטים של תיירות ותעשייה. ב- 99 הרוויחה החברה כמעט 80 מיליון דולר.

ראשיד הוא יושב ראש החברה מאז הקמתה. עד היום לא ניתנה לאף אחד ההזדמנות לבדוק את פעילות החברה ואת הדו"חות הכלכלים שלה. בדו"ח התקציב של הרשות לא מופיעה הפעילות של חברת PCSC אותה מנהל ראשיד.

חיכמת זייד מגיב הפעילות של ראשיד:
חיכמת זייד, יו"ר הוועדה הכלכלית של הפרלמנט, אמור לנו: "זו חברה של העם הפלסטיני שהתנהלה בלי פיקוח ובלי ביקורת מאז שהיא קמה עוד היום. מוחמד ראשיד הוא האיש הכל יכול בחברה ואני יכול להגיד שמוחמד ראשיד עושה הרבה טעויות".

איך הופכים בכירי הרשות הפלסטינית את האוצרות של העם הפלסטיני לעסקים הפרטיים שלהם.

עם הקמת הרשות הפלשתינית הכריז יאסר ערפאת על רוב התחומים הכלכליים במשק הפלסטיני כעל מונופולים. זו הייתה אחת ההחלטות הכי טובות שהחליט הראיס לטובת המקורבים לשלטון, אבל אחת ההחלטות הכי רעות לעם הפלסטיני. בכירי הרשות חילקו ביניהם את המונופולים של העם הפלסטיני והם מתייחסים אליהם כאילו אלו היו העסקים הפרטיים שלהם. העם הפלשתיני מפסיד פעמיים. פעם אחת שהכסף שהמונופולים האלה מרוויחים לא מגיע כולו לקופת האוצר הפלשתיני. ופעם שנייה שהעם הפלשתיני משלם מחירים מופקעים עבור הסחורות שהוא קונה במקום שישלם, מחירים נמוכים כמו שהוא היה רגיל לשלם.

ברשות הפלסטינית יש 27 מונופולים כשההכנסות שלהם מסתכמות בכ- 300 מיליון דולר. המונופולים חונקים את הכלכלה הפלסטינית והם חולשים על כל תחומי החיים: הדלק, המלט, הבשר, חומרי הבניין, הסיגריות ועוד. השליטה של בכירי הרשות במונופולים גורמת להם לעשות במונופולים ככל העולה על רוחם.

לדוגמא, מחיר של 6 ק"ג קמח עלה לפני שהרשות הגיעה 15 דינר. היום לאחר כניסת הרשות ומסירת המונופולים לבכירי הרשות הם גובים 40 דינר עבור אותה סחורה. המונופולים מחסלים את השווקים ואת התחרות במשק הפלסטיני בזמן שהבכירים גורפים את כספים הגדולים לכיסם הפרטי. סוחרים פלסטינים רבים התלוננו בפנינו על כך שהם צריכים לנהל מו"מ עם גורם אחד בשוק שעושה מה שהוא רוצה. כך עולים מחירי הסחורות בזמן שהעם הפלסטיני מתקשה לגמור את החודש.

ד"ר הישאם עוורתאני מגיב המונופולים של הבכירים:
ד"ר הישאם עוורתאני, מבכירי הכלכלנים ברשות, אומר:
"הרווחים מהמונופולים ברשות אינם הולכים למקום אליו הם צריכים ללכת. הבעיה," הוא מוסיף,
"שחלק גדול מהכסף אינו מגיע בכלל לרשות, אלא נעלם בדרך."

חוסם חאדר מגיב המונופולים של הבכירים:
"הם התחלקו בעוגה בינם לבין עצמם. הם חושבים שהכלכלה של העם הפלסטיני היא ירושה של ששייכת להם ולילדים שלהם. כל אחד מהם קיבל נתח שמן מהכלכלה והם גוזרים עמלות שמנות מאד מכל עסקה שהם עושים על חשבון העם הפלסטיני. אנחנו מנסים לקבל מידע על מה שקורה, אבל בפועל לא נותנים לנו שום מידע כזה. הכל מוסתר מעיני העם הפלסטיני.

דחלאן והכסף ממחסום קרני
גם למוחמד דחלאן יש מקור טוב מאד לכסף. חקירה העלתה שב- 1997 ביקשו אנשים ברשות להעביר את המיסים שישראל גובה עבור העם הפלסטיני מהמחסום קרני לחשבון חדש. המיסים מגיעים למיליון ₪ בחודש. החשבון רשום על שם "רשות המעברים הלאומית הפלסטינית". בדיקה של מערכת העיתון העלתה שהחשבון רשום על שמו על מוחמד דחלאן. החשבון אליו הועברו הכספים הוא החשבון האישי של דחלאן.

התקציב מאפשר לדחלאן מימון קבוע של המנגנונים המנופחים שלו ולנהל אורח חיים מנקר עיניים על חשבון העם הפלסטיני שנמצא במצוקה קשה. בשלב מסוים החליטה ישראל להפסיק להעביר את הכסף לחשבון האישי של דחלאן ולהעביר אותו למשרד האוצר הפלסטיני. דחלאן התפוצץ מכעס ודרש להחזיר את המצב לקדמותו. מי שעזר לו לעשות את זה היה מוחמד ראשיד. לראשיד היה כדאי לעזור לדחלאן כי דחלאן שומר על עסקי הדלק המצליחים של ראשיד ברשות.

החשבון הפרטי של הראיס
גם לראיס עצמו,יאסר ערפאת, יש חשבון סודי משלו. ערפאת ביקש ממדינת ישראל העביר את כל הכסף שישראל גובה עבור הרשות הפלסטינית במעברי הגבול של ירדן ומצרים לחשבון הפרטי שלו. כך בכל שנה מעבירה ישראל סכום של 3 מיליו ₪ לחשבון זה, במקום לחשבון הרשות בעזה. סאבא, מנהל הבנק העולמי בשטחים, מאשר בפנינו את הפרטים: "הרשות לא העבירה את החשבון הזה לסמכות של הרשות הפלסטינית למרות שהיא הבטיחה לנו. לנו אין שום מידע לגבי מה שקורה עם הכספים שמועברים בכל שנה לחשבון הזה".

הביקורת של ד"ר עוורתאני: "הבכירים צריכים ללכת הבייתה".
"כשהרשות קמה הבטיח ערפאת שהוא ינהיג כלכלת שוק בריאה. מה שקורה היום הוא שאין כלכלת שוק, אלא בכירי הרשות מתערבים בכל דבר שקורה בכלכלה הפלסטינית. הבכירים המקורבים לשלטון לוקחים לעצמם נתח גדול מהאוצרות של העם הפלסטיני. הנטייה היא להאשים את ישראל, אבל אנחנו צריכים להאשים רק את עצמנו. חייבים להדיח את כל הצמרת הכלכלית המושחתת וזה כולל את נביל שעת, מוחמד ראשיד, אבו-עלא, מוחמד שתייה ועוד. לא יכול להיות שנביל שעת יהיה איש עסקים פרטי ובמקביל יהיה אחראי על תחומים כלכליים ברשות שקשורים בעסקיו הפרטיים. כולם, כל הבכירים שעשקו את הקופה של העם הפלסטיני חייבים ללכת הבייתה כמה שיותר מהר."

אבו-עלא עושה עסקים על חשבון העם הפלשתיני.
אבו-עלא, שאחראי על תחומים רבים כל כך ברשות הפלסטינית, מעורב בהרבה מאד חברות פרטיות שיש לו השפעה עליהם גם כאיש ציבור. אחת החברות היא חברת APIC אלים גם קשור מוחמד ראשיד. החברה מחזיקה בזיכניות לייבוא תרופות, ציוד מעבדה וציוד רפואי. אבו עלא מעורב גם במפעל בטון ליד מעלה אדומים, הוא מנהל מבנה באבו-דיס בו 50 דירות למכירה והשכרה והוא מנהל את מפעל המים המינרליים שביריחו. בכל מקום אחר בעולם אוסרת הממשלה מבעל עסק פרטי להיות גם איש ציבור המשפיע על עסקיו הפרטיים. רק ברשות נותנים לאנשים כאלה לחגוג על חשבון הציבור.

גם נביל שעת עושה עסקים על חשבון העם הפלשתיני.
אחרי הסכמי אוסלו התחיל נביל שעת יחד עם בנו לעשות עסקים ברשות תחת חברת "טים". הוא פתח סניף בעזה ומקביל לעבודה הציבורית שלו ברשות הוא ניהל גם עסקים גדולים שגרפו הרבה מאד כסף. חלק מהעסקים של החברה היא רק גזירה של קופונים מכל מיני עסקאות מפוקפקת שנביל שעת משיג כתוצאה מהקשרים שהוא מפתח בעזרת תפקידו הציבורי.

שערוריית הקמח
איך מכרו בכירי הרשות קמח מקולקל לאחיהם הפלסטינים.
אחד המקורבים לרשות הפלסטינית קיבל זיכיון לייבוא של 5,000 טון קמח מרומניה לרשות הפלסטינית. הקמח אוחסן לא כמו שצריך במחסנים גדולים בשכם והתקלקל. המחסן היה קרוב לביתו של חוסאם חדר, חבר הפרלמנט, והוא שפוצץ את הפרשה. הוא מספר שהוא היה רואה מביתו משאיות מגיעות באמצע הלילה ומטעינות את אריזות הקמח בחזרה מחוץ לרשות. הוא עקב אחרי המשאיות ואז התברר לו שהקמח נלקח לבית אריזה בתל-אביב, שם ביקשו בכירי הרשות לארוז אותו מחדש כי הוא היה מקולקל. אנשי הרשות רצו להחביא את העובדה הזו כדי לא לאבד את הכסף הרב שהם השקיעו בקניית הקמח. כך אכלו ילדי העם הפלסטיני קמח מקולקל, בעוד בכירי הרשות גורפים לכיסם הון עתק על חשבון בריאות העם הפלסטיני.
חדר קיבל איומים מבכירי הרשות שהזהירו אותו לא להתעסק יותר בפרשה אחרת ישללו ממנו את החסינות שיש לו. זאת למרות שהראיס בכבודו ובעצמו הבטיח לחקור את הפרשה. כל הביקורת נגד הרשות הושתקה. מעאויה אל-מצרי, שגם הוא ביקר את הפרשה באופן חריף, נורה ברגלו על-ידי שלושה רעולי פנים, שאחד מהם היה שוטר.

הבזבוזים הקטנים של הבכירים הגדולים.
השליטה של בכירי הרשות בקופה של העם הפלסטיני גומרת להם לעשות בכסף של העם הפלסטיני מהם שהם רוצים. העם הפלסטיני סובל מעוני ומרעב מחפירים והבכירים מפנקים את עצמם בכל טוב. לא מזמן גמר אבו-עלא לבנות וילה מפוארת בעלות של 1.5 מיליו דולר. ערפאת חילק לנביל עמר 50,000 דולר לחתונה של בנו. לבן של נביל שעת הכפיל ערפאת את דמי המחייה ללימודים בצרפת. ערפאת הבטיח כסף למובטלים, אך כספים אלה מחולקים למקורבים שאינם מובטלים.

סיפורו של יוסוף אל-באבא
מה קורה למי שלא משתף פעולה על השחיתות של הבכירים
יוסוף אל-באבא החליט שהוא לא משלם לאנשי הביטחון את הכסף השבועי שהם דרשו ממנו. יוסוף היה איש חזק. הוא היה בן למשפחה ידועה מלוד, שעשה כסף גדול ממסחר בנדל"ן ומבנייה.
בתחילת 1997 הוא נקרא לשיחה אצל מושל שכם, מחמוד אל-עלול. הוא יצא במרצדס מפוארת ועם הרבה כסף על גופו. אל-באבא מעולם לא חזר הבייתה מאז אותה שיחה. אחיו, עומאר, שיצא לחפש אותו לא הצליח לברר היכן הוא יושב בדיוק. בסוף אמרו לו שהוא נמצא במודיעין הצבאי ושהוא ישוחרר בימים הקרובים.
אחרי שבוע הוא שמע שאחיו נפטר. הוא רץ מהר לבית החולים, אבל השוטרים לא נתנו לו להיכנס. עומאר אמר להם שהוא לא יקבור את אחיו, לפני שיראו לו את הדו"ח הפתולוגי ולפני שיברר מה בדיוק קרה לגופה. בסופו של דבר התברר שאל-באבא מת בעינויים קשים מאד בכלא. הוא קיבל מכות בכל הגוף, כולל בגולגולת. יד ימין שלו נכוותה קשה ואפילו קדחו לו שם חור עמוק במקדחה. לאחר מותו נעצרו שניים מבכירי המודיעין, אבל כרגיל הם שוחררו מבלי שנעשה להם דבר.

התכשיטים של רזי ג´יבאלי
אוצר סודי של 200,000 דולר התגלה בביתו של מפקד המשטרה הפלסטינית, רזי ג´יבאלי. במהלך חומת מגן נמצאה צידנית מלאה בתכשיטים, יהלומים, שעונים ועטי יוקרה. בצידנית היה יהלום ענק בשווי של 6,000 דולר, צמיד זהב בשווי של 3,000 דולר ועוד פריטים יקרים. הצידנית נמצאה על-ידי חיילים ישראלים במהלך חיפוש שהם עשו בביתו של ג´באלי. מציאת התכשיטים נשמרה בסוד על-ידי בכירי הרשות הפלסטיני. רזי ג´יבאלי מעולם לא התלונן שהצידנית נעלמה לו מהבית. הוא כנראה ידע למה.

כמה כסף יש לאש"ף
כמה כסף באמת יש לאש"ף ולמה הוא לא מגיע לעם הפלסטיני
ההערכות על הכסף שיש לאש"ף בכל רחבי העולם מדברות של כ- 11 מיליארד דולר. כך מעריכה סוכנות הביון האמריקאית, ה- CIA. המודיעין הבריטי הגדיר את אש"ף כארגון הטרור העשיר ביותר בעולם. לפי הערכות אחרות היקף ההכנסות השנתיות של אש"ף עומד על 2 מיליארד דולר. הבעיה הגדולה שכל ההון הגדול הזה מוסתר מעיני העם הפלסטיני והוא לא מגיע אף פעם לאנשים שבאמת צריכים אותו. הבכירים ברשות והמקורבים שלהם בכל העולם נהנים מחיים טובים בזמן ששליש מהעם הפלסטיני חי מתקציב נמוך של 2 דולר ביום. האבטלה בשטחים הגיעה ב- 2002 לכמעט 35 אחוזים. רוב העם הפלסטיני חיי היום מתחת לקו העוני. העם הפלסטיני סובל יום אחרי יום, בעוד הבכירים ברשות חיים כאילו הקופה הציבורית הייתה כסף שקבלו בירושה.

כאן זה בושל בכלל והתחיל בפרט !!

12. שליח האיחוד האירופי, מיגל מוראטינוס נפגש.....
https://rotter.net/forum/gil/5392.shtml#12

89. טריה לארסן מונע ממחמוד עבאס להחליף את........
https://rotter.net/forum/gil/5392.shtml#89

יום חמישי, 21 באוגוסט 2003, 4:14
מאת: עקיבא אלדר , , הארץ

פרס: ''היורש של אבו מאזן יושב בכלא הישראלי'' !!

עקיבא אלדר על סופו המתקרב של אבו מאזן ועל היורש המועדף - שאסור בכלא שאטהה' ופ', פלסטינאים שפניהם מוכרות היטב לצופי הטלוויזיה בישראל, אחד מהם שר בממשלת אבו מאזן, הובאו ביום שני שעבר בחשאי ללשכתו של שמעון פרס בלב תל אביב.

השניים, דמויות מרכזיות בדור ההמשך של פתח, לא באו לברך את היושב ראש לרגל יום הולדתו השמונים.

הם באו להזהיר מפני קצה הקרב של הפסקת האש.

הם קיוו שאם אריאל שרון ישמע על האסון הממשמש ובא מפי ידידו הוותיק אולי יתייחס ברצינות רבה יותר למצבה האנוש של ההודנה ולמצוקתו של מחמוד עבאס (אבו מאזן).

הם סיפרו על התרגיל של החלפת מחסומי הקבע במחסומים ניידים, שמקשים עוד יותר על תנועת כלי רכב בכבישי הגדה.

הם דיברו על משקעי הזעם והעלבון שהותירה פרשת שחרור האסירים, בעיקר בקרב מקורביהם הרבים של האסירים מתקופת טרום-אוסלו.

ה' ופ', הנמנים עם ראשי מחנהו של אבו מאזן, דיברו ארוכות על האכזבה הגוברת מראש הממשלה שלהם.

הם אמרו שאין דבר שמצר את צעדיו יותר מהמצור על יאסר ערפאת, שכן צעירי הפתח מאשימים אותו בהפקרתו של המנהיג במוקטעה. "את פעולות הנקם באבו מאזן הם יבצעו בישראל, לא ברמאללה", אמרו האורחים, "הצעירים האלה יודעים שגורלו תלוי בגורלה של ההודנה".

פרס הבטיח לה' ופ' להביא את דבריהם בפני הרשויות, אך הוסיף אזהרה-עצה משלו: "כל עוד ערפאת שולט ב-60% ממנגנוני הביטחון לא תהיה לכם מדינה ולא יהיה לכם עתיד", הטיף אדריכל אוסלו; "המנגנונים חייבים להיות כפופים לשליטה בלעדית של גורם אחד - ראש הממשלה אבו מאזן".

פרס לא הספיק להתקשר לחוות השקמים לפני ששני צעירים פלסטינאים יצאו, למחרת אותה פגישה, ממחנה הפליטים אסכר, בדרכם להרוג יהודים. אבל גם אם היה מדווח לשרון על רשמיו מהשיחה, ספק רב אם היה בכוחו להזיז את ראש הממשלה מגישתו לעבאס. למה הגישה הזאת דומה?

הרי זה כאילו שהמאבטח של ברינקס שנעלם עם שק מזומנים היה מתייצב בתחנת משטרה כדי להתלונן על שוד.

קודם שרון מציג ברבים את ראש הממשלה הפלסטינאי כעוף מרוט נוצות, ואחר כך הוא מתלונן שהאיש ממאן להמריא. במשך שבועות ארוכים ראש הממשלה מעכב את מסירתן של ערים מרכזיות, דוגמת חברון, לשליטה פלסטינית (ומשטה בהם על ידי הבטחה להוציא את צה"ל מיריחו - העיר היחידה שלא נכנס אליה), אחר כך הוא מאשים את עבאס שלא עצר את הרוצח שיצא מחברון.

לצערם של אחדים מהאנשים המקורבים ביותר לראש הממשלה הפלסטינאי, הוא משחק לידיו של שרון.

פעם אחר פעם עבאס מבחין במאוחר בפחים שראש ממשלת ישראל טומן לרגליו ונופל לתוכם. המקרה הבולט והמזיק ביותר היה פרשת האסירים. במקום למשוך את ג'ורג' בוש אל נקודות התורפה של שרון, דוגמת הפקעת האדמות בירושלים ובגדה לצורך הקמת הגדר, עבאס בילבל את מוחו של נשיא המעצמה הגדולה בסיפורים על אנשים שנחשבים בעיניו לטרוריסטים.

מסעו הממושך במדינות המפרץ, בימים שכל וואקום שלטוני שואב לתוכו את ערפאת ונאמניו, זיכה את אבו מאזן בנזיפה טלפונית משר החוץ האמריקאי קולין פאואל; בעל הטור דאג בלומפילד, שמאמריו מתפרסמים בעיתונים
יהודיים בארה"ב, דיווח השבוע כי עוזר מזכיר המדינה, ויליאם ברנס,
נזף בראש הממשלה הפלסטינאי בשבוע שעבר על ש"אינו עושה די במאבק בטרור".

סגנו של ברנס, דייוויד סאתרפילד, אמר בשיחת ועידה עם קבוצת עסקנים יהודים כי "השאלה איננה יכולתו של עבאס, אלא שאלה של רצון... מה שקובע הוא הביצוע ואנחנו לא מרוצים ממנו".

ציר הקונגרס פרנק פלון (דמוקרט מניו ג'רזי) אמר שהוא וחבריו במשלחת שנועדה באחרונה עם אבו מאזן, התרשמו שהתפקיד גדול עליו ושהאיש ששולט במצב הוא ערפאת.

הפופולריות שלו בבית הלבן, בעיקר בהשוואה לערפאת, נחשבה עד היום לנכס היקר ביותר של עבאס. סדרת ההתבטאויות הזאת יכולה ללמד שהפופולריות הזו הולכת ונמוגה.

בקרוב הוא עלול למצוא עצמו על תקן של תירוץ לכישלונה של עוד יוזמה מדינית אמריקאית.

בוושינגטון, כמו בבירות אירופה ובדרגים מקצועיים בירושלים, החלו כבר לעסוק בשאלת הבוקר שאחרי אבו מאזן.

בשיחות פרטיות גוברים הקולות שמדברים על האפשרות לטפח את מנהיגי השטח מאותה חבורה של ה' ופ' שביקרו בשבוע שעבר בלשכתו של פרס.

יש שמציעים לשקול את שחרורו של מרואן ברגותי, שמקדים בעקביות את עבאס בסקרי הפופולריות. מקורביו אומרים שבלי הברכה ששלח מכלא רמלה ההודנה לא היתה יוצאת לדרך.

לפני כמה ימים ברגותי הועבר לבידוד בתנאים מחמירים בכלא שאטה.
http://news.walla.co.il/?w=/2954/429772

15. שמעון פרס העביר להם מסר דרך..................
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5504&omm=15&viewmode=threaded

22. שמעון פרס מנהל התעמולה הפלשתינאית............
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5504&omm=22&viewmode=threaded

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

פגיעה בערפאת עלולה להביא להידרדרות אזורית קשה

גורמים במפלגת העבודה אמרו בתגובה לדברי עמוס גלעד כי
הסתלקותו של יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, חיונית כי
"הצעות ברוח זו עלולות להביא להידרדרות אזורית קשה ומנוגדות
לאינטרס הבטחוני של מדינת ישראל וכי הן חוסר אחריות לאומי".

גורמים במפלגה אומרים כי יו"ר המפלגה, ח"כ שמעון פרס,
אמר אתמול בפני ועדת חוץ ובטחון כי "פגיעה בערפאת תהיה
בכייה לדורות ועלולה להבעיר את המזרח התיכון כולו".

(דיאנה בחור-ניר)

(26.08.03 , 20:58)
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2737795,00.html

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, אומר כי הוא מוכן לפעול
נגד גורמים פלסטינים קיצונים אם ישראל תחדל ממדיניות החיסולים.

בראיון לסוכנות "רויטרס", אמר ערפאת, "אני מוכן לפעול נגד הפלגים קיצונים בתנאי שישראל תפסיק התקפותיה
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-2738135_184,00.html

תזכורת מי כבר אמר זאת לפני מספר ימים...:-

15. שמעון פרס העביר להם מסר דרך..................
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5504&omm=15&viewmode=

22. שמעון פרס מנהל התעמולה הפלשתינאית............
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5504&omm=22&viewmode=

פרס: ''היורש של אבו מאזן יושב בכלא הישראלי''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5504&omm=34&viewmode=