אשכול מיוחד רק לדיון האחרון בנושא יום כיפור  

@ ציטוט זה נאמר על ידי אלוף במיל' אלי זעירא כתגובה
לשאלתו הישירה של י.ל - אמ"ן...:-
{ציטוט}
"למה אתה לא משיב לשאלות ולטענות ששיקרת את
הדרג המדיני, את גולדה למשל", כפי שפורסם בספר...:-
"הצופה שנרדם" מאת: יוסף בר-יוסף??"
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5368&omm=19&viewmode=

@ היה שקט קצר באולם ואלוף במיל' אלי זעירא השיב...:-
"אני שמח שיש לי את ההזדמנות....תדעו לכם שאני
מחזיק בידי קלטות, שהקלטתי את כל השיחות עמי בטלפון,
לפני המלחמה, במלחמה ואחרי המלחמה, לפני 20 שנה העברתי
אותן לחברה פרטית לשיקלוט ואם יאונה לי רע, אני אחשוף את
כל תוכן הקלטות שבידי, ותאמינו לי זה "פצצת אטום"!!!!

@ 20.10.03 - הכנס/הדיון הסגור הנ"ל, התחיל בשעה 19:30 בערב ונמשך
עד חצות = 00:30, הדיון הנוקב, האכזרי, הסכינאות, נוהל
ביד רמה ולמופת על ידי אלוף במיל' עמידרור.

כל הדיון הנ"ל תועד-וידיאו ותקלוט, על ידי צוות של אמ"ן!!

@ שולחן הכבוד היה ישר ולא עגול, ומי שישב מאחוריו כלפי
500 המוזמנים שבאולם, היו...:-
1. אלוף המיל' עמידרור-מנחה.
2. אלוף במיל' אלי זעירא-ראש אמ"ן לשעבר-במלחמה.
3. תת-אלוף במיל' אריה שלו-רמ"ח מחקר במלחמה.
4. סא"ל במיל' אביעזר יערי- רמ"ח סוריה.
5. סא"ל במיל יונה ולדמן- רמ"ח מצרים.

@ נכחו באולם אורחים מכובדים מאוד, כמו:
1. ראש המוסד לשעבר במלחמה-אלוף במיל' צבי זמיר
שהגיח משום מקום.
2. אלוף במיל' גורן.
3. פרופ' גיחון.....
4. למעשה, מי שנכחה באולם זו כל שידרת המודיעין של שנת 1973 !!!

@ מי שהוזמן "לא הגיע" זה אלוף במיל' ישראל "טליק" טל...

@ אורח הכבוד של הערב שהגיע במרצדס המפוארת שלו וללא
כל בדיקה ביטחונית, נכנס לאולם...זה לא אחר מאשר מר
מודיעין בכל הזמנים = תיבת פנדורה = יעקב נימרודי !!

לסיכום ביניים...:-
"אלוף במיל' אלי זעירא, מחזיק בידו את כל התשובות לכל
השאלות שנותרו ללא תשובה בכלל ולריפוי הפצע הנפשי, של החברה
הישראלית בפרט"...!!

@ רשמים נוספים מהכנס/דיון יובא במועד מאוחר יותר...

המשך.....

@ קצין מודיעין בכיר שם כינוי "זיזי" רמ"ח מצרים-מדיני,
צעק לתת-אלוף במיל' אריה שלו...:-
"תלמד מה זה פתיחות מארל'ה יריב!!"
{ראש אמ"ן לפני אליזעירא שהחליפו ב-1.10.1972}

"אתה עבדת עם אנשים שהסכימו לדעתך בכלל ואומרי הן בפרט,
וניטרלת/מידרת מי ששאל שאלות בכלל וחלק על דעתך בפרט...!!"

אני שואל אותך, הרי מלחמת יום הכיפורים היתה אמורה לפרוץ,
ב-19.3.1973 וכשהיחידה גילתה את המידע הזה, אז המצרים דחו
את המתקפה לחודש מאי - אוגוסט....
"התכוננו ארבעה חודשים למלחמה במסגרת "כחול לבן"/תקופת
מאי-אוגוסט 1973' כשפרצה המלחמה...
איך נראינו ???
זה נקרא להתכונן ???
{סוף ציטוט מפי "זיזי"}

@ השאלה המתבקשת...:-
"מה קרה לכל הציוד, הכלים, הנשק, שהיו מוכנים בימח"ים
במבצע "כחול לבן", לאן זה נעלם...??"

1. האם מי שהוא הטעה...??
2. האם מי שהוא רימה...??
3. האם מי שהוא גנב...??

המשך.....

@ אלוף במיל' עמידרור פתח את הדיון בשתי שאלות קשות מאוד !!
{למי שלא יודע, עמידרור היה סרן צעיר באמ"ן בזמן המלחמה ללא
תפקיד מוגדר, וכשראה שהוא לא שובץ לתפקיד ביצועי בזמן המלחמה,
הלך להיות קמ"ן 162...!!}

להלן השאלות...:-
1. למה לא הופעלו המ"מ לפני פרוץ המלחמה,
הרי הם נוצרו/נועדו במיוחד למקרים כאלה...??
2. תמונת המודיעין שהתקבלה באותו הזמן היתה אמורה בכלל,
לא להכנס לדיון אם זה תרגיל או לא תרגיל, אלא זה
מתחייב מאליו שצריך להכנס לזמן מלחמה, מה קרה...?.

אלוף במיל' אלי זעירא השיב...:-
"שהעקרון שצריך להנחות את כולם בבואם לבדוק חומר
מודיעיני, יש לפעול לפי הנוסחה: תגלה = תזהה = לספור,
אם הבחנתם בשינוי מהותי זה אומר מלחמה...!!"

תת-אלוף במיל' אריה שלו אמר...:-
"שלא הייתה בצה"ל תצ"א נורמלית של התעלה, מה שכן
היה, זה תצ"א שנלקחה בגיחות צילום אלכסוניות = מעוותות...!!"

השאלה הנשאלת/המתבקשת היא...:-
"האם לא נלקחו תצ"אות בכוננות כחול לבן, שבוצעה בחודשים
מאי-אוגוסט = חודשיים לפני פרוץ המלחמה...??"
@ דהיינו האם לא בוצעו גחצ"ים...??

המשך יבוא....

אני מודה שהטעיתי ואני מתנצל !!!

סא"ל במיל יונה ולדמן- רמ"ח מצרים עלה לדבר,
וכשבידו הוא הביא איתו ערימה של מסמכים גדולה,
איך שהוא התחיל לדבר, משפטו הראשון היה...:-
"אני מודה שאני טעיתי בהערכתי, אני מודה שהטעיתי
ואני מתנצל !!!

"הטעות הבסיסית של הקונספציה: המודיעין זילזל בנשיא סאדאת !!"

"סאדאת הוכיח את עצמו בשני צעדים גדולים ואיסטרטגים שנקט...:-
1. ריענון השילטון מכל נאמני שילטונו של נאצר.
2. זרק את הסובייטים ממצריים החוצה.

"המ"מ לדוגמא הביאו.....דוגמא לאיכות המ"מ, שיום לפני פרוץ
המלחמה, "הקאדי"-הרב הראשי המוסלמי של הצבא המצרי, נתן
היתר להפסיק את צום הראמאדן יום לפני פרוץ המלחמה-יום שישי....
האם זה לא סימן למחלחמה...??"

המשיך סא"ל יונה ולדמן ואמר: "שהמ"מ לא היו משהו שלא הכרנו
או יכלו להוסיף יותר מדי מעבר למה שידענו"

תת-אלוף אריה שלו רמ"ח מחקר של אמ"ן השיב ואמר...:-
"הידיעה הגיעה לשולחני 3 חודשים אחרי המלחמה...!!"

@ שאלו אותו ואיך זה קרה??

השיב אריה שלו...:-
"שמי שאשם בכך זה החברה של תת-אלוף יואל בן פורת-מפקד
יחידת 8200 {848} ששלחו את הידיעה עם החומר הסתמי בצינורות
הרגילים, מבלי להבחין שמדובר בידיעה איכותית..."
{אריה שלו חושב שיחידת האיסוף חברה מטומטמים}

המשיך סא"ל יונה ולדמן:
"המקור של חוסיין היה בכיר בשילטון הסורי שדאג לעדכן
את המלך חוסיין בכל מצב !!"
המשיך יונה ולדמן ואמר...:-
"אפילו המטכ"ל המצרי היה בספק אם התרגיל יהפוך למלחמה,
אפילו ברמת מפקד ארמיה לא ידעו על המלחמה הקרב, הם ידעו רק
3-4 ימים לפני פרוץ המלחמה....עד כדי כך ההונאה המצרית היתה מתוחכמת !!"

סא"ל במיל' יונה ולדמן לא סיים את דבריו, כי הוא הורד מהבמה
באלגנטיות על ידי המנחה אלוף במיל' עמידרור בגלל שבניתוחו
את הדברים הוא התיחס ליחסי מצרים רוסיה ואיך הם יחסים אלו
יכלו להצביע על התחלת תכנית של מלחמת יום הכיפורים, עריבב
בין מלחמות ישראל, הופסק וירד מן הבמה.....

זה הזמן שאלוף במיל' עמידרור הכריז על הפסקה קצרה בת 15 דקות !!

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

להזכירכם/ן: לעיל תת-אלוף אריה שלו כרמ"ח מחקר של אמ"ן אמר
"שלא היתה לצה"ל תצ"אות נורמליות אלא אלכסוניות בלבד"....
מדהים !!

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

מיד אחרי ההפסקה הקצרה התחיל שלב הדוברים/שואלים
את הפנל בהנחייתו של אלוף במיל' עמידרור.
ראשון הדוברים/השואלים היה...:-
"אל"מ יוסי במיל' לנגוסקי משהיה אחראי על המ"מ,
לפני המלחמה....הוא שהחליף אחר כך את מנחם דיגלי כמ"ח
איסוף של אמ"ן !!

לאחר שהוא סיים את המשפט ההתחלתי שבפתיח הודעה זו,
הוא המשיך ואמר...:-
"המ"מ נועדו לאתרעה איסטרטגית, אלוף במיל' אלי זעירא
סרב להפעילם, על פי הספר "הצופה שנרדם", אלי זעירא דיווח
לגולדה שהמ"מ הופעלו....

אני שואל...:-
1. מדוע שתקת ??
2. מדוע לא תבעת אותו על הוצאת לשון הרע/תביעת דיבה...??
{את הסופר/החוקר אורי בר-יוסף שכתב את הספר}

@ כאן קפץ מנחה הערב אלוף עמידרור, ובהערת שוליים אמר,
"כמו בפרלמנט הבריטי, מקובל שאם יש שאילתא מכוונת אישית
נגד חבר מסויים בפנל יש לאפשר לחבר-אלי זעירא להשיב מיד ולא
לחכות לסיום דבריו של הדובר."

@ מיד קפץ אלוף במיל' אלי זעירא ואמר...:-
דיגלי ביקש להפעיל את המ"מ שבוע קודם ונדחה על ידי, אבל,
40 שעות לפני המלחמה ביקש ממני תת-אלוף במיל' יואל בן-פורת
{מפקד יחידת המצפה/האתרעה של אמ"ן} להפעיל את המ"מ והדבר אושר"

@ מיד קפץ אל"מ במיל' יוסי לנגוצקי ואמר...:-
"אני הייתי אחראי על המ"מ ואני אומר לך, שהם לא הופעלו !!!"

@ ואז אלוף במיל' אלי זעירא השיב...:-
"הושמה האזנה לטלפון הפרטי שלי וכעבור זמן מה הסלילים
ניתנו לי. כעבור 20 שנה הועברו הסלילים לפענוח והם לא יהיו
בשימוש, אלא אם מישהוא ירצה לעשות משהו...."

@ פתאום שקט בקהלללל

@ ואז אלוף במיל' אלי זעירא מקריא ציטוט מאחת השיחות/תמליל...:-
"יואל: אני ביקשתי לחפעיל 2 מ"מואושר לי לפתוח רק אחד."
זעירא: "הודיעו לי, שגם המ"מ השני היה פתוח יום קודם והמ"מ,
לא נתנו שום חומר במשך 40 שעות."

@ באותו רגע קופץ אל"מ במיל יוסי לנגוצקי וצעק מתוך הקהל...:-
" ואני אומר לך שהמ"מ היו סגורים!!!"

@ זעירא השיב...:-
"אני נתתי פקודה להשאירם פתוחים, יכול להיות שלא ביצעו פקודות"

@ קפץ קמ"ן חטיבה 7 ואמר...:-
"שהיום מקובל לרדת על גורדיש אבל גדולתו היתה שהוא נתן פקודות
והוא גם וידא שהן מתבצעות, והוא וידא שהמודאים דיברו אמת..."
{רמז שאלוף במיל; אלי זעירא מדבר שטויות/משקר}

@ אלי זעירא מתיחס לחוקר אורי בר-יוסף, שכתב בסיפרו "הצופה שנרדם"
את מה שאמר לעיל אל"מ יוסי לנגוצקי...:-

"אורי בר-יוסף לא דיבר איתי כלל, למרות ששליש מהספר מדבר עלי, המחבר "סימן אותי כמטרה ובנה עלי עלילה"

@ מיד קפץ אל"מ במיל' יוסי לנגוצקי וצעק..:-
" אבל זה בניגוד למה שאמר דדו...."

@ ואז השיב לו אלוף במיל' אלי זעירא...:-
"ק הפרוטוקולים מחייבים...!!"

המשך יבוא....

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

אלברט סודאי-רמ"ד מצרים-מדיני אמ"ן

@ בראשית דברין הוא התחיל עם הסוכן = החתן של נאצר שהוא אישית
טיפל בו, וכך אמר...:-
"הסוכן שטיפלתי בו נחשד גם על ידי כסוכן כפול, הוא נתן
ידיעות טובות אבל הוא רק פיסה בפסיפס המודיעין, התמונה הכללית
היתה ברורה ולא צריך היה רק את הסוכן הבכיר בכדי להבין שתהיה מלחמה...!!"

@ המשיך ואמר....
"תפסנו את הסוכן משקר מספר פעמים, אז למה סמכו עליו
{בחטיבת המחקר = תת-אלוף אריה שלו} בכל זאת...??"

@ המשיך ואמר....
"התמונה הכללית היתה ברורה למצרים לא היתה ברירה אלא רק לצאת למלחמה, כל הסימנים היו קיימים!!"

לפתע מר אלברט סודאי, תוך כדי דיבור חש ברע, ביקש לשבת ולדבר
בישיבה, כולו היה לבן ונרגש ביותר, הוא סיים את דבריו...!!

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

@ קמ"ן חטיבה 7 פתח את דבריו..:-
"בגיזרה הסורית היינו עדים להיערכות הצבא הסורי
בזמן תרגילים במשך שנים רבות, אבל אף פעם לא היית היערכות
דומה כמו שלפני המלחמה."

@ המשיך ואמר....
"בגיזרת מצרים איתרנו פינוי מוקשים מהתעלה, פינוי שקים,
הכשרת ירידות למים.
למה זה לא השפיע על הערכות המצב של אמ"ן = שלו = זעירא ???"

@ קמ"ן חטיבה 7 סיים את דבריו....

@ בתחילת דבריו הוא אמר...:-
"המ"מ דיווחו הרבה על חומר מסעודיה, אך אני מודרתי על ידי אריה שלו {תת-אלוף במיל' מפקד יחידת המחקר של אמ"ן}, החומר, המידע לא הגיע אלי..."

@ המשיך ואמר....
"אריה שלו עשה דיונים רק עם אומרי ההן שהתאימו לו"

@ המשיך ואמר....
"התכוננו 4 חודשים למלחמה במסגרת "כחול לבן"-מחודש מאי ועד חודש אוגוסט 73 וכשהגיעה המלחמה, איך ניראינו...??
זה נקרא להתכונן...??!!
{הרמז היה ברור, לאן נעלם כל הציוד שהכינו במסגרת כחול לבן בימח"ים?}

@ המשיך ואמר......
"חוסיין סיפר לגולדה שסוריה יוצאת למלחמה עם מצרים, דיין ודדו הבטיחו לערוך דיון על הנשוא הזה, ובדיון נאמר שמצרים לא הוזכרה על
ידי חוסיין..."
{אמ"ן זילזל בדברי המלך חוסיין...!!}

@ פתאום רץ בא אדם לבמה והשתלט על המקרופון, וזה היה ראש המוסד לשעבר לפני ובזמן המלחמה אלוף במיל' צבי זמיר....המשך בהודעה הבאה !!

@ וכך הוא התחיל.....
"אני מודאג שבמודיעין כולם עוסקים במ"מ ויש הדלפות
על מ"מ וזה יגרום שלא יהיו לנו מ"מ חדשים, מכאן אני מתיחס
לאיכות האמינות של המ"מ!!"

@ המשיך ואמר....
"את המ"מ צריך לבדוק בדיקת התקיים/לא התקיים-מבחינת הידיעה."

@ המשיך ואמר....
"צריך לבדוק מה נתן המודיעין האנושי "יומינט אינטליג'נט" למלחמה,
אני מתכוון לאיכות הידיעות, ואני מתיחס לידיעה שהבאתי לגולדה אישית
ב-4 בבוקר ביום שבת {= יום כפור יום פרוץ המלחמה}, אני אמרתי לגולדה שהמלחמה תפרוץ בשעה 6 לפנות ערב."

@ המשיך ואמר.....
"הידיעה הזאת מנעה את פלישת הכוחות העיקריים של צבא מצריים באותו יום ודחה אותם. זה היה יכול לגרום אסון גדול למדינת ישראל...!!"

@ מה שמובן ש.....
המצרים הבינו שעלינו עליהם ובגלל הגיוס שהתחיל בבוקר יום שבת
ותנועת 300 הטנקים לכיוון התעלה, הם פחדן לשלוח קדימה את הכלים
הכבדים-הדויזיות המשורינות , המצרים שלחו רק את יחידות החי"ר
שלהם, דבר שעיכב את ההתקדמות הצבא המצרי, המצרים התחילו לשלוח
את הדויזיות המשורינות רק ביום ה-7-8 לאוקטובר.

@ המשיך ואמר....
"גורמים בכירים מסכמים את כושר האיסוף העתידי ע"י התידרוכים
שלהם, בקיצור יותר מידי הדלפות !!"

@ המשיך ואמר....
"המודיעין הרדים את המדינה!!"

@ נמשיך ואמר...
בהתייחס לפרשת חוסיין...."חוסיין לא נתן ידיעה על מועד המלחמה,
הוא לא חידש מאומה ממה שהיה כבר ידוע שבועות לפני..."

@ המשיף ואמר......
"יזמתי את הפגישה עם גולדה, כי דאגתי ממה שיקרה עם הפלשתינים
בירדן באם תפרוץ מלחמה...?!

@ המשיך ואמר....
"אין לנו קברניט שיודע מה שהוא רוצה!!"

@ ראש המוסד לשעבר אלוף במיל' צבי זמיר ירד מהבמה......

@ "טייסות המפציצים של סוריה קודמו בצורה יוצאת
דופן ולא מוכרת בסמוך לגבול מדינת ישראל 8 ימים לפני
המלחמה, אמרתי ליואל שזה מלחמה, אבל הוא נפנף אותי...."
תת-אלוף יואל בן-פורת כיהן כמפקד יחידת המצפה/האתרעה
של אמ"ן בצה"ל, ישב באולם על כסא גלגלים, משותק מבלי
יכולת להגיב, כל מה שיש בפיו זה סיפרו הנעליה
המדבר בעד עצמו...:-

14. ''הנעילה'' סיפרו/האני מאמין של.................
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5368&omm=14&viewmode

@ המשיך ואמר.....
"באופן יוצא מהכלל ותוך חריגה מסמכות הצגתי את הידיעות
בפני תת-אלוף במיל' צביקה לידור-בכיר באמ"ן, ולידור רץ עם החומר
{מידע} לשלו-תת-מפקד יחידת/אגף המחקר, ושלו השיב לי באנגלית...:-
"מיינד יור אוון ביזנס", ועל כך הודחתי לאחר המלחמה!!!

סא"ל במיל' שבתאי בריל סיים את דבריו וחזר למקומו !!



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

@ המשיך ואמר....
"גזית טוען שחוסיין לא ידע כלום על מצרים, חוסיין
הודה שלא ידע אם תהיה מלחמה..."שלו התיישב במקומו !!

@ אלוף במיל' אלי זעירא-ראש אמ"ן, קם ממקומו ונעל את הכנס
במילים הבאות...:-
"מדינה לא יכולה לקחת סיכונים, אם יש מערך שמסכן את
המדינה, יש להסיר את המערך המסכן!!!"

@ המשיך ואמר....
"מה זה מסכן ?? זה עניין לשיקול דעת !!"

@ המשיך ואמר....
"אפילו משה דיין, עד 40 שעות לפני פרוץ המלחמה לא ידע שעומדת לפרוץ מלחמה...!!"

@ סיום....
מנחה הערב אלוף במיל' עמידרור נעל את הכנס באומר ש...:-
הכנס ננעל ותבוא הודעה מוקדמת על הכנס הבא!!"

באופן כזה יוכלו תמיד חברי הפורום להיכנס ולשלוף חומר רלבנטי ממנו בלי לדפדפף בעשרות הודעות הקשורות לנושא רק באופן עקיף.

הנושא קרוב ללבי. לא הייתי יכול לקבל את המידע הזה בשום מקום אחר חוץ מרוטר גילוי מסמכים.

שוב, תודה רבה!!!!

מצ"ב כתבה שפורסמה היום (5.9.2014) במוסף הארץ, עמ' 19, 21, 22, 24, 26, 28

[

המשך הכתבה החשובה, כאן:
https://www.facebook.com/pylwbyz/posts/10152661447819378
.
.
תזכורת לגבי היהודי היקר שלפניכם:

תת-אשכול: 5. אל''מ יוסי במיל' לנגוסקי:''יש לי משפט להתחלת דברי...
https://rotter.net/forum/gil/5543.shtml#5

אשכול ראשי: אשכול מיוחד רק לדיון האחרון בנושא יום כיפור
https://rotter.net/forum/gil/5543.shtml

להיות מודע = לשרוד !!

בברכת שבת שלום לכל בית/עם ישראל

בברכה
פ"ש
.
.
.

לאור כתבת חשיפה של ד"ר אורי מילשטיין בעיתון מקור ראשון בפרשת
הקרב שלא סופר בחווה הסינית במלחמת יום הכיפורים, הגיע אלי אימייל
אתמול שתוכנו מצ"ב והמדבר בעד עצמו, שמש"ק מודיעין בזמן המלחמה בחזית
הדרום שמע והקליט שיחה גורלית בין בר-לב לבין שרון שתוכנה מובא בכתבה
שהזכרתי לעיל והציטוט מהכתבה מצ"ב...!!

https://rotter.net/forum/gil/5775.shtml

להלן: סיפורו של משק המודיעין.....

מש"ק מודיעין (שמו שמור במערכת) שישב באותו זמן באום-חשיבה
-"בבל", היה עד שמיעה לשיחה בין מפקד חזית הדרום ר/אלוף
חיים בר-לב לבין אריאל (אריק) שרון, מפקד אוגדת הצליחה.

השיחה התנהלה ברשת הקשר הפיקודית ובו פקד ברלב עך שרון להפסיק את
ההתקדמות ולחזור לגדה המזרחית, בגלל חוסר עורק לוגיסטי מסודר לכחות
החוד. החידוש שבעניין שברלב לא שקל להחזיר את שרון בגלל הבעייה הלוגיסטית,
אלא הוא היה זה שבעצמו ניתק את העורק הלוגיסטי
השביר שאריק שרון הצליח להקים לכוחות החוד שלו.

בר-לב פקד על מבנה מסוקי יסעור שנשאו חביות דלק עבור כוחות החוד של
שרון, להפסיק את הטיסה באמצע לכיוון היעד ולחזור לעומת שבאו ולא לספק
להם את הדלק הנחוץ והיקר. בכך כמעט חרץ את גורלם למוות, הרי
כולנו יודעים שטנק ללא דלק מהווה מטרה נייחת וגורלו נגזר לכלייה.

השיחה הוקלטה במלואה ונשמרה בארכיון הבסיס המקומי -"בבל/אום -חשיבה"
ונמסרה לועדת אגרנט על פי דרישתה לנציג מטעמה. כפי שאתם/ן
יודעים/ות עד להיום לא ברור מה עלה בגורל הקלטות שלמעשה אני- מש"ק המודיעין,
בטוח שהן הושמדו, יותר מדי חומר נפץ פוליטי הן הכילו, שלא
לדבר כמה חיי אדם הוקרבו על מזבח קרבות הפוליטיקה המרים בין :
בר-לב לשרון, או בין המערך לליכוד.

בשר תותחים לאורך כל ההסטוריה-מלחמות, היו תמיד עניין זניח שניתן להתעלם מהן
ואנחנו לא שונים מאף צבא אחר, ע"ע פרשת.....
''האם היה זדון מודע בהפקרת הצנחנים בקרב חווה הסינית??''
https://rotter.net/forum/gil/5919.shtml

אל"מ יוסי זעירא, בן דודו של אלוף אלי זעירא, שלמען ההגינות,
אני רוצה להדגיש שהוא התריע באופן אישי בפני ראש אמ"ן-בן דודו/אלי זעירא,
על הקטסטרופה המתקרבת, אך לא יכול למרבה הצער לדפוק חזק על שולחנו
של ראש אמ"ן - בן דודו, שהרי הוא לא רצה להרע לבן דודו.....

אל"מ יוסי זעירא, היה זה שחקר את מהלכי היחידה שלו בזמן המלחמה,
עבור ועדת אגרנט בכלל ואותי כמש"ק מודיעין אחראי בפרט ששמע והקליט את
השיחה בן בר-לב לבן שרון.

לסיכום:
זאת העדות השמיעה היחידה ממקור ראשון, הידועה נכון להיום לגבי
השיחה הגורלית הזה בין בר-לב לבין שרון...

תזכורת למה שחשפתי בתאריך 28.6.2004:

36. עדות שמיעה יחידה של מש''ק מודיעין ''בבל'' - אום חשיבה
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5543&omm=36&viewmode=

מבחן התוצאה
78. אלי זעירא, הגיש תביעת דיבה נגד ראש המוסד לשעבר צבי זמיר
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5543&omm=78&viewmode=

גדי/חייל מילואים ב-"בבל": תראה, עוד תהיה מלחמה"

מובארק לוחץ את ידו של מרואן

כבר 31 שנה מתחבטת קהילת המודיעין הישראלית בשאלה האם אשרף מרואן היה החפרפרת הבכירה ביותר שגייס המוסד אי פעם בצמרת המצרית, או סוכן כפול, שהרדים את ישראל ערב מלחמת יום כיפור. במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות מסופר לראשונה כיצד בא הנשיא מובארק ופתר את כל החידות: ככה לא מחבקים במצרים בוגד, ככה מחבקים גיבור לאומי
ונן ברגמן

ניצבים זה בצד זה בטקס

מבטו של אחד מאנשי המודיעין, שנדפק בתורנות ונשאר חג, חלף לרגע על פני המוניטור, המשיך הלאה, וכעבור שנייה חזר אחורה בתדהמה. על הקיר מולו היו מוצבים עשרות מסכים שמהם בקעו קולות ותמונות מהעולם הערבי, אבל שידור אחד של רשת הטלוויזיה המצרית תפס את עינו. "יכול להיות שזה הוא?" שאל את עצמו בקול רם והתקרב למסך, "אבל איך זה ייתכן?" אחר כך צרב את הקלטת השידור על תקליטור והזין את החומר למחשב עם תוכנה גרפית. הוא שלף מהארכיון תמונות אחרות של האיש והשווה, תמונה אחר תמונה. לא היה מקום לספק - זה אכן היה "הוא".

מה שאיש המודיעין הישראלי גילה באקראי באותה משמרת, בשידורי רשת הטלוויזיה המצרית הרשמית (והופץ בזכות ערנותו בין כמה וכמה גורמים בקהילת המודיעין), עשוי להיות פתרון התעלומה שמעסיקה את קהילת המודיעין הישראלי מאז מלחמת יום כיפור. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3081601,00.html שם, מחובק עם נשיא מצרים, חוסני מובארק, בצהרי השישה באוקטובר 2004, היום שבו חוגגים במצרים ביום שידורים מיוחד את פרוץ "מלחמת אוקטובר" המהוללת, עמד לא אחר מאשר אשרף מרואן.

מרואן, חתנו של הנשיא המצרי המנוח נאצר, נחשף לפני שנים אחדות כסוכן הישראלי הבכיר ביותר בצמרת המשטר המצרי, זה שהזהיר בזמן אמת את המוסד הישראלי מפני המלחמה העומדת לפרוץ. "בבל" היה הכינוי שהצמדתי לו בכתבה שחשפה לראשונה את הפרשה ב-1999, לאחר שהצנזורה אסרה לפרסום את כינוייו האמיתיים בקהילת המודיעין הישראלי - "רשאש" או "חתואל". עד כדי כך המשיכה לגונן עליו המערכת.

מאז המלחמה ועד היום לא הבינו בישראל האם "בבל" אכן היה הסוכן הטוב ביותר שלנו בקהיר - שרק בשל הקונספציה המוטעית שבה הפרשה

מי אתה הסוכן "בבל"? / רונן ברגמן וגיל מלצר
קטע נרחב מהפרק מתוך הספר "מלחמת יום כיפור- זמן אמת", מאת רונן ברגמן וגיל מלצר, העוסק בזהותו של הסוכן המצרי הבכיר. האם היה סוכן שלנו - או סוכן כפול שעבד עבור המצרים? המאבק על כך נמשך עשרות שנים בין גופי הביטחון - וראשיהם
לפרק מתוך הספר
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3081601,00.html

אחזו ראשי אמ"ן לא הציל אותנו בזמן מפני המלחמה הנוראה ההיא - או שמא היה כל השנים סוכן כפול, שפעל למעשה בשירות המצרים, בורג מרכזי בתוכנית ההונאה של הנשיא סאדאת, והעביר את האזהרה לישראל רק כשהיה מאוחר מדי.

והנה, בסרט הווידאו המתפרסם כאן לראשונה , http://switch5.castup.net/frames/20050208_ynet/frame2.asp?clipurl=http:%2F%2Fswitch3%2Ecastup%2Enet%2Fcunet%2Fgm%2Easp%3FClipMediaID%3D59244%26ak%3Dnull%26nb%3D1 עומד האיש הזה, 31 שנה אחרי, לוחץ בחום את ידו של נשיא מצרים, מול המצלמות, בטקס לציון "הניצחון על האויב הציוני", ומלווה אותו להנחת הזר על קברו של הנשיא נאצר. יותר לא נותר כל מקום לספק: כך לא היה נוהג הנשיא המצרי בבוגד הגדול ביותר שידעה מצרים מעודה. תמונה אחת שווה אלף ויכוחים מלומדים.

ההאשמות סביב פרשת "בבל"

פרשת "בבל" היא אחת המרתקות, המסעירות והשנויות ביותר במחלוקת בהיסטוריה של קהילת המודיעין הישראלית. היא הגיעה לשיאה ביום שלישי לפני שבועיים, כשראש אמ"ן בתקופת המלחמה, אלוף (מיל') אלי זעירא, הגיש (באמצעות עו"ד מיבי מוזר ושלומית רויטמן) תביעת דיבה נגד ראש המוסד דאז, צבי זמיר, שהאשים אותו (בראיון עם דן מרגלית ב"מוסף המוספים" כי הוא הדליף את שמו של הסוכן הבכיר וכי "הוליך שולל ביודעין" את ממשלת ישראל.

שאלת נאמנותו של מרואן - למצרים או לישראל - מרחפת כצל כבד מעל התגוששות ראשי המודיעין הזו. רבים, ובראשם זעירא ובכירים

לשעבר בשב"כ (כמו אברהם שלום וצבי מלחין), טוענים כי "בבל" היה סוכן כפול, פאשלה אדירה ומתמשכת של המוסד, שהביאה להפתעה המוחלטת ביום כיפור. עבור זעירא ותומכיו באמ"ן, שהושפלו עד עפר לאחר המלחמה בשל הערכותיהם המוטעות, מהווה "בבל" את האליבי המושלם.

מנגד, טענו במוסד, אבל גם בתוך המערכת של אמ"ן-מחקר עצמה, שלתאוריה הזו, בדבר היותו של "בבל" סוכן כפול, אין כל בסיס. ועדות בדיקה שונות שהוקמו גם במוסד וגם באמ"ן-מחקר הגיעו באופן פסקני לאותה מסקנה. כל זה היה נכון אולי עד לרגע שבו נראתה לחיצת היד בין מובארק ל"איש שלנו בקהיר".

הסיפור המלא מופיע בסוף השבוע במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות

(05.05.05, 11:46)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3081597,00.html

מי אתה הסוכן "בבל"?

קטע נרחב מהפרק מתוך הספר "מלחמת יום כיפור- זמן אמת", מאת רונן ברגמן וגיל מלצר, העוסק בזהותו של הסוכן המצרי הבכיר. האם היה סוכן שלנו - או סוכן כפול שעבד עבור המצרים?
ונן ברגמן וגיל מלצר

כארבע שנים לפני מלחמת יום הכיפורים, נכנס גבר מרשים, שברור כי הוא מקפיד מאוד בלבושו ובגזרתו לשגרירות ישראל בלונדון וביקש לדבר עם נציג המוסד. אחרי הרבה ויכוחים ניתן לו מבוקשו. להפתעתו הרבה של האיש, קצין המוסד לא התרגש כשהציג את עצמו בשמו. "אני רוצה לעבוד איתכם," אמר, "למסור לכם מידע שרק בחלומות הכי ורודים קיוויתם לקבל כמוהו. אני רוצה כסף עבור המידע. הרבה כסף. תאמין לי, אתם תשמחו לשלם." המוסדניק ביקש בנימוס מהאיש לעזוב. האיש אמר, "רק תעביר את השם שלי לישראל. אני אבוא שוב בשבוע הבא," ויצא החוצה.

נציג המוסד העביר את השם לישראל. במטה המוסד בבית הדר-דפנה בתל-אביב לא האמינו. הסיפור היה טוב מכדי להיות אמיתי. ש', מפעיל סוכנים ותיק מאוד, יצא מייד לאירופה והמתין לפגישה עם האיש. אחרי שגויס מונה ד', מפעיל סוכנים ותיק של המוסד, להיות המפעיל של המקור היוקרתי, להלן 'בבל'. כפי שניבא בפגישה הראשונה, ישראל היתה להוטה לשלם ל'בבל' עבור המידע שהביא. האיש קיבל הרבה מאוד כסף עבור עבודתו: בין 150 ל200- אלף דולר לפגישה, בערכים של תחילת שנות ה70-. בסך-הכול שולמו לו כשלושה מיליון דולר. לשם השוואה, הרוסים שילמו לאולדריג' איימס, המרגל הבכיר ביותר שהפעילו אי-פעם בתוך הסי.אי.איי, פחות מזה והם עדיין חייבים לו כסף.

בעצם, 'בבל' מעולם לא היה שם הקוד של המקור, אלא רק כינוי של כינוי, שהמציא לו אחד ממחברי ספר זה בכתבת עיתונות, ומאז הפך לכינוי המקובל אפילו בקהילת המודיעין עצמה. את הכינויים האמיתיים של הסוכן הבכיר ביותר שהפעילה ישראל בצמרת מצרים, אוסרת הצנזורה הצבאית לפרסם עד היום.

דווקא שמו האמיתי של האיש, אם להאמין לפרסומי חוץ, נראה שכבר הפך לנחלת הכלל: ד"ר אשרף מרואן, חתנו של נשיא מצרים גמאל עבדל א-נאצר, ואחד מיועציו הקרובים של הנשיא שהחליף אותו, אנואר סאדאת. מרואן, יליד 1934, בן למשפחה מצרית מכובדת, הוא ד"ר לכלכלה שרכש את השכלתו בבריטניה. בשנות ה-60 התחתן עם בתו השלישית והאהובה ביותר של גמאל עבדל א-נאצר - מונה. הנישואים הכניסו את אשרף לחוג הפנימי ביותר של הנשיא המצרי המנוח. הוא זכה למעמד של שגריר נודד, ויצא לשליחויות דיפלומטיות עדינות ברחבי העולם.

בספטמבר 2002 יצא בלונדון ספרו של החוקר הישראלי אהרון (רוני) בְרֵגמן (אין קרבה משפחתית לרונן ברגמן), ההיסטוריה של ישראל. בספר כינה ברגמן את הסוכן 'בבל' בשם "החתן", בגלל קשריו המשפחתיים עם הנשיא נאצר, וטען כי בעצם היה סוכן כפול, שהשתיל מידע כוזב בקודש-הקודשים של המודיעין הישראלי. לאחר פרסום הספר, התראיין מרואן לעיתון מצרי וטען כי המחקר של ברגמן הוא "סיפור בלשי מגוחך". בעקבות אותו ריאיון, העניק אהרון ברגמן ריאיון-נגדי לעיתון המצרי אל-אהראם, ובו אישר מפורשות כי "החתן" הוא אכן מרואן. בריאיון הסביר כי לא רצה לציין את שמו המפורש של מרואן, אך הוא נאלץ לעשות זאת כעת, כדי להגן על שמו הטוב כהיסטוריון. הוא חזר על טענתו, לפיה ההונאה המצרית במלחמת יום הכיפורים הצליחה בראש ובראשונה בזכות האיש הזה. האומנם?

השאלה הזו מסעירה את צמרת קהילת המודיעין הישראלית מאז המלחמה ועד היום. רבים, ובראשם ראש אמ"ן בעת מלחמת יום כיפור, אלוף (מיל') אלי זעירא, טוענים כמו אהרון ברגמן, ש'בבל' היה סוכן כפול, פאשלה אדירה ומתמשכת של המוסד, שהביאה להפתעה המוחלטת ביום כיפור. עבור זעירא ואנשי מחנהו באמ"ן-מחקר, שהושפלו עד עפר לאחר המלחמה בשל הערכותיהם המוטעות, מהווה 'בבל' את האליבי המושלם.

מנגד, טוענים במוסד, אבל גם בתוך המערכת של אמ"ן-מחקר עצמה, שלתיאוריה הזו, בדבר היותו של 'בבל' סוכן כפול, אין כל בסיס. תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שהיה בתפקיד בכיר באמ"ן-מחקר, ולימים ראש חטיבת המחקר, אמר בהקשר לכך: "אני רוצה לקבוע, כאחד שבקיא בחומר, כי זה קשקוש מארץ הקשקושים. לא סוכן כפול ולא בטיח. לא אכנס לפרטים רק אגיד זאת: אף פעם, ואני מדגיש, אף פעם לא קרה שהמקור הוליך אותנו שולל. צמרת אמ"ן היא שהוליכה עצמה שולל. שיתכבד זעירא וילך וידבר עם אחד מהחברים שהיו בוועדת בדיקה פנימית מיוחדת באמ"ן לאחר המלחמה, לפני שהוא מתחיל לדבר על מקורות בפומבי."

ואכן, ועדת בדיקה פנימית של המוסד, שבדקה את פרשיית 'בבל' אחרי המלחמה, מצאה שהוא אינו סוכן כפול. ואם אפשר לחשוד באובייקטיביות של המוסד, שהפעיל את 'בבל', הרי שמונתה גם ועדה של אמ"ן-מחקר ב-1974, שהגיעה לאותן מסקנות. מאז ועד היום נבדקה סוגיית 'בבל' עוד כמה פעמים. המסקנה תמיד היתה אחת: המקור אמיתי ולא כפול. מחקר פנימי על 'בבל' שנערך בידי אדם בעל ניסיון לפני מספר שנים הגיע למסקנות דומות. מצד שני, יש לזכור כי כל ההצדקות נעשו בידי גורמים בעלי עניין שעצם החשד כי מדובר בסוכן כפול מטיל צל כבד בדיעבד על המקצוענות שלהם עצמם.

זעירא מצא תמיכה מסוימת לטענתו בדבר "בבל הכפול" אצל כמה בכירים לשעבר במודיעין, ביניהם אצל אברהם שלום, ראש השב"כ לשעבר, הידוע בכשרונו לאתר מרגלים שתולים של האויב. שלום סיפר בשיחה עם מקורבים לפני מספר שנים כי ראה את תיק ההפעלה של 'בבל' וכי הוא משוכנע כי אכן מדובר בסוכן כפול, מתחילת הדרך.

1973-1972, רומא, קהיר, תל-אביב

מדוע הסיפור של 'בבל' כל-כך מבלבל וטעון עד היום? כדי להסביר זאת צריך לחזור לתקופת הפעלתו. מאז אותן פגישות ראשונות בלונדון פינק 'בבל' את מפעיליו בדיווחים שוטפים מחדרי-החדרים של הצמרת המצרית. הוא ידע לדווח בזמן אמת על פגישות שמנהל נשיא מצרים עם גורמים פנימיים וחיצוניים, על רכישות אחרונות של הצבא, ולא פעם העביר למפעיליו כמויות מרשימות של מסמכים מקוריים. במקרה אחד הוא מסר דיווח מסוים על פגישותיו המכריעות של נאצר עם נשיא ברית-המועצות ברז'נייב בינואר 1970. מסמך גורלי אחר היה השדר הסודי שנשלח מסאדאת לברז'נייב ב-30 באוגוסט 1972. בשני המסמכים תבעו המצרים "נשק תגמול", בנימוק שללא נשק כזה הם לא יוכלו לצאת לשום פעולה צבאית. בבל אמר כי שליטי מצרים הגיעו למסקנה שמטוסי הפצצה לטווח ארוך וטילי "סקאד" הם תנאי מוקדם והכרחי ליציאה למלחמה, ובלעדיהם לא תתקוף מצרים את ישראל.

למוסד היו אינדיקציות אחרות שחפפו את המידע הזה. היתה זו הוכחה נוספת לאמינותו ואיכותו של המקור. בבל מסר גם את תוכניות הצליחה המצריות ואת עדכוניהן, לצד אינסוף פרטי מידע צבאי, מדיני וסתם רכילות עסיסית. 'בבל' עצמו, אגב, כך על-פי איש מוסד לשעבר, הבקיא בפרטים, היה "חשוד" כל השנים בידי מפעיליו בניהול רומנים סוערים עם כמה נשים, ובהן מאוד מאוד ידועות במצרים.

ב-6 בספטמבר 1973, בדיוק חודש לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, פשטו כוחות מיוחדים ללוחמה בטרור של משטרת איטליה, על בית דירות נופש בעיירה אוסטיה, הסמוכה לנמל-התעופה של רומא. הם ידעו בדיוק את מי ואת מה הם מחפשים. בדירה מספר 12 בקומה השנייה הם גילו חוליית מחבלים של אש"ף ושני טילי סטרלה נגד מטוסים, על משגריהם. מפקד החוליה בת חמשת המחבלים, כיום מפקד השב"כ הפלסטיני בעזה, היה אמין אל-הינדי. הוא ואנשיו עמדו לפוצץ מטוס אל-על, על מסלול ההמראה. מספר שעות לאחר מכן נעצרו במלון "אטלס" במרכז רומא יתר חברי החוליה הפלסטינית. התקשורת האיטלקית סימנה את המוסד הישראלי, כמי שהעביר את הפרטים על החוליה ואף ציינה כי ראש המוסד, צבי זמיר, שהה אותה עת ברומא.

לפני מספר שנים פירסם הנספח הצבאי המצרי בלוב באותה תקופה, סלאח א-דין א-סעדאני, את זכרונותיו וחשף, לראשונה, כי מצרים ולוב עמדו מאחורי נסיון הפיגוע. ב-21 בפברואר 73' הפילה ישראל בטעות מטוס נוסעים לובי, שחדר למרחב האווירי שלה בכיוון הכור הגרעיני בדימונה. כמעט כל הנוסעים נהרגו. קדאפי טען כי הפיקוח האווירי המצרי סייע להתרחשות התאונה הטראגית, ודרש מסאדאת לסייע לו בפיגוע-נקמה. סאדאת פחד שקדאפי יהרוס את הפתעת המלחמה המתוכננת והסכים, בלית ברירה. ד"ר אשרף מרואן, יועצו הקרוב של נשיא מצרים ומתאם היחסים עם לוב, מונה בידי סאדאת לארגן את הפעולה. הוא השיג את טילי הסטרלה וצירף אותם לשקים הדיפלומטיים החסינים מביקורת של אשתו, מונה, שנסעה באותה עת לרומא ולא ידעה עליהם דבר.

זמן קצר אחרי שמסר מרואן את הטילים לידיהם של נציגי המודיעין הלובי ברומא, והם מסרו אותם לידי אל-הינדי, נעצרו כולם. אם להאמין לפרסומים באיטליה, הרי שהמהירות בה נתפסו חברי החוליה מצביעה על הידיעות המצוינות שהיו בידי ישראל. א-סעדאני רומז בזכרונותיו כי לשלטון המצרי היה אינטרס ברור לחבל בפעולה הזו. אם כך, הרי שיש ברמז זה כדי לתמוך בסברה כי 'בבל' אכן היה סוכן כפול, שבמקרה הזה שירת באופן מושלם את האינטרסים של שני הצדדים. ישראל קיבלה התרעה על פיגוע רצחני מתוכנן, וסאדאת סיכל פעולה שהתנגד לה.

החומר של 'בבל' הפך חשוב יותר ויותר, ככל שנקפו שנות עבודתו עבור ישראל וישראל הפכה ליותר ויותר תלויה בחומר הזה. מדובר בעצם בבעיה מודיעינית קשה אותה כינה איש אמ"ן, תא"ל אהרון לברן, בריאיון עם החוקר אורי בר-יוסף, במילים, "קללת השפע". לברן, באותן שנים סגנו של ראש חטיבת המחקר, אריה שלו, התוודה שההסתמכות על 'בבל' גרמה לכך שכל עוד הוא לא אמר שיש מלחמה, המעריכים של אמ"ן, ובתוכם לברן עצמו, לא חשבו שיש מלחמה, אפילו אם כל הסימנים האחרים העידו אחרת. לברן (בריאיון לערוץ 1, אוקטובר 2003): "בראש הפירמידה היה לנו את 'בבל'. אחד בדורו. פשוט ללקק את השפתיים. זה היה ממש בוננזה מבחינה מודיעינית. החומר הזה והמקור הזה יצרו מכת סנוורים למודיעין, וכל חומר אחר ירד אוטומטית בדרגה."

בחלק המסווג של דו"ח אגרנט, תואר כיצד התמכרה ההנהגה הישראלית לדיווחיו של 'בבל'. "המדובר בחומר מיוחד ממקור חשוב במיוחד של המוסד", נאמר בדוח הוועדה, "שאותו נוהג המוסד עצמו להפיץ ב'תפוצה גבוהה' במקביל לראש הממשלה, לשר הביטחון ולחיל המודיעין". במילים אחרות: בניגוד לרוב-רובו של החומר המודיעיני, המועבר לקברניטים כשהוא מעובד ומוערך - במקרה של 'בבל', החומר הגולמי, כפי שנכתב בידי האנשים שנפגשו עם 'בבל', בצירוף המסמכים המקוריים שהוא סיפק, הועבר ישירות לראש הממשלה ולשר הביטחון, במקביל להעברתו לאמ"ן-מחקר ולראש אמ"ן. אהרון יריב, ששימש ראש אמ"ן לפני זעירא, כעס על הסידור הזה, ודרש מראש המוסד צבי זמיר להפסיק את ההפצה הישירה. דיין, שראה פתאום שהוא ממודר מחומר הגלם זעם וצרח על זמיר, שחידש את ההזרמה.

כשמונה אלי זעירא לתפקיד ראש אמ"ן, הוא הוסיף גם את שמו של הרמטכ"ל לרשימת מקבלי החומר. ההנחה היתה שמה שיש ל'בבל' להגיד הוא כה חשוב, עד שאסור לתת לאף אחד לשנות בו אפילו פסיק, בדרכו למקבלי ההחלטות.

בתוך חטיבת המחקר ראו את החומר רק מתי מעט, ובהם ראש אמ"ן, ראש חטיבת המחקר וסגניו, ראש ענף 6 (מצרים) יונה בנדמן, וראש ענף 3 (מעצמות), צבי יעבץ. בכירים אחרים לא שותפו בחומר הזה. בין השאר העביר בבל/מרואן מסמכים ותרשומות עליהן ביסס אמ"ן-מחקר, ואחריו כל מערכת הביטחון את מה שכונה לימים "הקונספציה".

לפי הקונספציה, כפי שסיכמה אותה ועדת אגרנט, הכיר שליט מצרים בכך שנבצר ממנה לפתוח במלחמה כוללת נגד ישראל, כל עוד נהנית זו מעליונות באוויר, וזאת, בשים-לב לניסיון הקשה של הצבא המצרי מידי חיל-האוויר הישראלי בשתי המלחמות הקודמות ולנזק הגדול שהוא גרם למצרים על-ידי מהלומותיו בעומק שלה בעת מלחמת ההתשה. על כן התנה סאדאת את יציאת מצרים למלחמה כוללת נגד ישראל בתנאי שהיא קודם תבטיח לעצמה עליונות באוויר על-ידי רכישת מטוסי קרב הפצצה בעלי טווח ארוך, כך שתוכל לפגוע בשדות-התעופה של ישראל ולשתק את חיל-האוויר שלה.

על הדברים האלה נוסף נדבך נוסף: שאיפתה של מצרים להשיג טילי קרקע-קרקע מדגם סקאד, כתנאי נוסף למלחמה עם ישראל. בריאיון שמשה דיין ביקש שלא לפרסמו כל עוד הוא בחיים, הוא אמר לעיתונאי רמי טל:"הקונספציה הזו לא היתה המצאה של איזה גאון מטורף באמ"ן, או של ראש אמ"ן או שר הביטחון. היא התגבשה אצלנו על סמך חומר מודיעיני מאוד מוצק, שאנחנו חשבנו שהוא הכי טוב שאפשר להשיג... אני יכול לומר בביטחון מוחלט שכל שירות מודיעיני בעולם, וכל שר ביטחון או רמטכ"ל שהיה מקבל את החומר הזה, ויודע כיצד הוא הושג, היה מגיע לאותן מסקנות."

האם היטעה 'בבל' את המודיעין הישראלי? ביוני 1973 הוא העביר דיווח דחוף למפעיליו במוסד כי מצרים עומדת להתחיל ולקבל את טילי הסקאד הראשונים מברית-המועצות. כשהטילים אכן התחילו להגיע, באוגוסט, אמינותו של המקור הוכחה שוב. הערכת מודיעין חיל-האוויר היתה שיידרשו לפחות שישה חודשים להכשרת צוותים מצריים להפעלת טילי הסקאד. במקביל, דיווח בבל כי סאדאת דחה את המלחמה עד סוף השנה.

עוד קודם לכן התריע 'בבל' פעמיים על מלחמה מתקרבת, שלא באה, בסוף 1972 ובאפריל 1973. בעקבות ההתרעה השנייה אף הוכרזה בצה"ל כוננות "כחול-לבן" וגויסו חיילי מילואים.

בלילה שבין יום חמישי ויום שישי, ה-5-4 באוקטובר, העביר 'בבל' מסר דחוף, למפעיליו במוסד, שהוא רוצה לפגוש אותם בלונדון בהקדם. לפי גרסה אחת, המסר כלל בתוכו את שם הקוד של מלחמה בפתח. גורם בכיר לשעבר במוסד אומר כי דווקא בפעמים הקודמות בהן התריע 'בבל' על מלחמה הוא השתמש בשם הקוד של מלחמה בפתח. הקוד בו הוא השתמש הפעם ("צנון") אומר שהוא רוצה לדבר על מלחמה, אבל בדרגת דחיפות נמוכה יותר.

בפגישה עם זמיר בלונדון, 40 שעות לפני המלחמה, דיווח 'בבל' שהמלחמה תתחיל ביום שבת "לפנות ערב" ("Before sunset"). גם כאן חלוקות הדעות. זעירא מתעקש כי בטלפון שהעיר אותו ב-03:50 בבוקר אמר לו רל"ש ראש המוסד כי המלחמה תפרוץ בשש בערב, בעוד שבפועל היא התחילה בשעה שתיים. גם אבנר שלו, הרל"ש של הרמטכ"ל שטילפן לבוס שלו אמר שש בערב. מקור בכיר במוסד: "כל הסיפור הזה על שש בערב נוצר איפשהו בדרך בין זמיר לראשי המערכת בארץ. זה לא היה בדיווח המקורי שזמיר מסר מפי המקור, והוסף על-ידי מישהו. עד היום לא ידוע על-ידי מי."

במוסד טוענים כי המידע שבבל מסר בפגישה עם זמיר גם הוא לא היה סופי לגמרי. בבל אמר כי סאדאת רוצה לפתוח במלחמה מחר (יום הכיפורים) וכי הגנרלים שלו מבקשים עוד זמן. זמיר, כך אומרים במוסד, ניתח את המידע והגיע למסקנה, הנכונה, כי רצונו של סאדאת הוא שיכריע. ממילא, כך אומרים שם, ההחלטה להקדים את שעת השי"ן לשתיים בצהריים נפלה רק בפגישה סודית של שר מלחמה המצרי, עלי, בדמשק ב-3 באוקטובר, כך שמרואן ממילא לא יכול היה לדעת עליה.

מחנה המשוכנעים ש'בבל' היה סוכן כפול מעלה שורה של תהיות קשות על התנהלותו, למן גיוסו למוסד ועד אחרי המלחמה. הראשונה שבהן

היא איך ייתכן שאדם כה בכיר, כה זהיר וכה ערמומי יעז להיכנס לנציגות ישראלית גלויה, שאין כל ספק שהיא נמצאת תחת מעקב, לפחות של שירות הביון המקומי, ביום שטוף שמש, ללא כל פחד? ההסבר היחידי להתנהגות רשלנית כזו, הוא ש'בבל' ידע מראש שאין לו מה לפחד מהמודיעין המצרי, כי הוא פעל בשירותו. שאלה שנייה שמעלים זעירא ותומכיו קשורה בעניין המניע. היה זה דווקא 'בבל' שהדגיש כל העת בשיחות עימו את העובדה שצריך להיזהר ושיש לו רק צוואר אחד. מדוע אדם כזה, שהיה כבר אז עשיר למדי, וזכה בכבוד מלכים במצרים, הופך ציוני יום אחד?

גורם בכיר מאוד במוסד באותה תקופה: "זה הכול קשקוש מקושקש. אני לא אומר איך הוא גויס, אבל כן אציין שהוא כן נקט אמצעי זהירות כשבא להציע את שירותיו."

שאלה שלישית קשורה בהתרעות השווא שקדמו למלחמת יום הכיפורים, בסוף 1972 ובאפריל 1973. זעירא טוען כי היה זה מהלך מטעה כפול של המצרים. קודם כול כדי להכניס את ישראל לשגרת "זאב זאב" ולשחוק את עירנותה. חוץ מזה, המצרים רצו לראות איך ישראל מגיבה על התרעות של 'בבל', וכמה זמן לוקח לה לגייס מילואים. ההתרעות באותן פעמים, מוסיף זעירא, הגיעו זמן רב לפני התאריך המיועד למלחמה. מדוע, אם כן, דווקא בתאריך בו היא באמת פרצה, המקור לא מסר אותה אלא 40 שעות מראש?

המקור הבכיר במוסד אומר מנגד כי 'בבל' בעצמו ביטל את ההתרעות על מלחמה שנתן בשני המועדים הללו. חוץ מזה, שואלים במוסד, מדוע בכלל למקור, אם אכן היה כפול, למסור התרעות שווא, שהרי הדבר פוגע באמינות שלו, ולפיכך בכל תרגיל ההונאה אליו הוא קשור, כביכול.

הטוענים כי כל פרשת מרואן היא הונאה, מביאים כחיזוק נוסף את ספריהם של נשיא מצרים סאדאת ושני הרמטכ"לים של מלחמת יום כיפור, שאזלי וגאמסי. בספרים הללו נכתב כי רק ישיבה משותפת אחת נערכה בין מפקדי הצבאות הסורים והמצרים כדי לקבוע תאריך אפשרי למלחמה אותו יביאו לאישורם של סאדאת ואסד. הפגישה הזו נערכה בחשאיות רבה בין ה-21 ל-23 באוגוסט 73' באלכסנדריה. הנציגים הסורים הגיעו בדרכונים מזויפים, בספינה סובייטית שהגיעה בהפלגה שגרתית מהנמל הסורי בלטאקייה. (בשולי הדברים חשוב לציין כי הפגישה הזו היא ליקוי מאורות ענק של המודיעין הישראלי. כל ראשי הצבא הסורי, שאמורים להיות תחת מעקב צמוד ומתמיד, נעלמים מתחת לאף של הריגול הישראלי, לפגישה מכריעה בדרך למלחמה ואף אחד לא יודע מכלום.) אם רק בתאריך הזה החליטו על מלחמה, מקשים זעירא ואנשיו, איך דיווח 'בבל' פעמיים קודם לכן על ההחלטה על מלחמה? זאת ועוד: אם הוא סוכן כל-כך טוב מדוע לא דיווח על ההחלטה לפתוח במלחמה ביום כיפור, שהתקבלה באותה ועידת פסגה?

עניין נוסף: המלך חוסיין הגיע לפגישה עם גולדה מאיר במטה המוסד ב-25 בספטמבר 1973, כדי להזהיר אותה מהמלחמה העומדת לפרוץ. איך ייתכן, שואלים כמה אישים, שחוסיין ידע באותה עת על המלחמה המתקרבת ואילו 'בבל' עדיין לא ידע ולא דיווח על כך למוסד?

ועוד שאלה: בסוף אוגוסט נפגש סאדאת עם מלך סעודיה פייסל, ובישר לו כי פניהן של מצרים וסוריה למלחמה שתפרוץ "בקרוב מאוד". בפגישה נכח גם ראש לשכתו של סאדאת, אשרף מרואן, כפי שסיפר בעצמו שנים לאחר מכן לעיתונאי בריטי. זעירא רואה בכך ש'בבל' לא דיווח על הפגישה הוכחה ניצחת לכך שהוא היה סוכן כפול שהיטעה את ישראל. חמור מכך, לאחר אותה פגישה דיווח 'בבל' כי המלחמה נדחתה לסוף השנה. בתגובה לתהיות האלו טוענים גורמים בכירים במוסד שסאדאת מידר גם את 'בבל', עד הרגע האחרון, כמעט עד ערב המלחמה. לטענתם, ברגע שהמקור ידע, הוא דיווח.

תומכי תיאוריית הקונספירציה מביאים את עצם הפגישה של 'בבל' עם זמיר, 40 שעות לפני המלחמה כהוכחה לכך שהוא היה סוכן כפול. לשיטתם, פגישתו של הסוכן הבכיר עם ראש המוסד בלונדון נועדה לשמר את מעמדו של 'בבל' לימים שאחרי המלחמה, וגם להמשיך את ההטעיה. איך ייתכן, הם שואלים, שסאדאת מרשה לאדם כה בכיר כמו 'בבל' לעזוב את מצרים דווקא ערב המלחמה? גורמים בכירים במוסד מזכירים בתגובה ש'בבל' לא היה היחיד מהצמרת המצרית שהסתובב באותה שעה בחו"ל.

נדמה כי נקודת התורפה המרכזית של תיאוריית "בבל הכפול" נעוצה בסופו של דבר בהתרעה המדויקת למדי שהוא הביא על המלחמה. במילים אחרות, אם כל מטרתו של 'בבל' היתה להביא את המערכת הישראלית לבטוח בו, עד כדי הרדמה מלאה, ולא לשים-לב לכל שאר הסימנים למלחמה, כל עוד הוא לא מתריע עליה, אז מדוע הוא כן מסר התרעה? הרי יכול היה לשבת בשקט בקהיר, ואז ההפתעה היתה עוד יותר גדולה. זעירא טוען מנגד כי המצרים ידעו היטב, על סמך התרעות השווא הקודמות, כמה זמן לוקח לישראל לגייס מילואים. הם יצאו מתוך נקודת הנחה כי ב-20 השעות שלפני המלחמה, ישראל כבר תבין מה קורה ממילא, כך שהתרעה של 'בבל' לא תשנה כלום.

תומכי התיאוריה הקונספירטיבית אומרים כי זוהי הפעלה רוסית קלאסית: מכפילים סוכן, מזינים אותו ב-95 אחוזים מידע מדויק וברגע המכריע מעבירים דרכו מידע שקרי. על הטענה הזו מגיבים במוסד כי לא ייתכן שמישהו במצרים, אפילו לא סאדאת, היה לוקח על אחריותו מסירת מידע כה מרכזי וכה חשוב למצרים, כמו זה ש'בבל' העביר במשך שנים, רק כדי להטעות ברגע מסוים.

"מעבר לכך", אומר בכיר לשעבר במוסד בחוסר סבלנות מופגן, "המוסד העריך שתהיה מלחמה עוד לפני ש'בבל' מסר את ההתרעה שלו בפגישה עם זמיר. לאמ"ן היה את המידע הזה ועוד מידע מהרבה מקורות שלהם. היום אלי זעירא מנסה לבודד את סוגיית המקור כדי לטהר את עצמו. הוא הרי טען כל העת שיש סבירות נמוכה למלחמה וכשאנחנו באנו ואמרנו ההפך הוא אמר שאנחנו לא יודעים הכול, שיש לו מקורות משלו. אחרי המלחמה התברר שהכול בלוף. שיראה אלי זעירא ידיעה אחת, אחת בלבד, שהיתה ברשותו אז ותומכת בסברה שלא תהיה מלחמה. הרי יש מסמכים, ויש תרשומות, והכול מתועד. מי שמכיר את המסמכים האלה מבין עד כמה האפשרות כי המקור כפול, שנבדקה כל הזמן ונשללה, היא קלושה ובלתי-קיימת."

זעירא ותומכיו, בטוחים לא פחות בצדקתם, אומרים כי כל הבדיקות שנעשו בקשר למקור אינן שוות כקליפת שום. קודם כול כי למערכת - קרי, למוסד - קשה להודות שבכיר סוכניה בכל הזמנים הוליך אותה שולל. חוץ מזה, לטענתם, הבדיקות הללו לא הביאו בחשבון מרכיבים מרכזיים ביותר בנושא שנודעו רק בשנות ה80- וה90-, בין השאר מספריהם של מפקדי הצבא המצרי באותה תקופה. לדבריהם, כשהובאו הדברים האלה בפניו של גורם בכיר במוסד, הוא נדהם, אך הניסיון שלו לבדוק אותם ברצינות, נבלם בידי הממונים עליו.

הפולמוס נמשך ונמשך, כשכל צד נאחז באותה עובדה ממש כהוכחה הניצחת לצדקתו שלו. תוך כדי המלחמה, למשל, נפלו שני טילי סקאד בצד המערבי של התעלה, ופגעו בכוחות הישראליים. 'בבל' מיהר לדווח שהיה זה אירוע חד-פעמי, ושלא ישוגרו טילים לעבר מרכזי אוכלוסייה בישראל. אנשי המוסד מביאים את המידע הזה, שהתברר כנכון, כהוכחה לאותנטיות שלו. תומכי תיאוריית הקונספירציה אומרים שזו היתה דרכו של סאדאת, להשתמש ב'בבל' כדי לאותת לישראל, שהוא אינו מעוניין להסלים את המלחמה בכיוונים כאלה ושזו היתה הפצצה טקטית בלבד.

חיזוק נוסף לתיאוריית הקונספירציה סיפקה העובדה שמאז המלחמה ועד היום, גם אחרי הפרסום של אהרון ברגמן, נהנה אשרף מרואן משגשוג וביטחון, ומיכולת להיכנס ולצאת ממצרים כרצונו. יש הרואים בכך הוכחה נוספת לכך שמלכתחילה ידעו ראשי השלטון המצרי וסאדאת כי מדובר בסוכן כפול, ושתלו אותו במוסד לשם כך. יותר מכך, עמרו מוסא, שר החוץ של מצרים, נתן לבנו להתחתן עם בתו של מרואן, בעוד הוא (מוסא) נמצא בתפקיד עם גישה לכל המידע החסוי ביותר במודיעין המצרי. "אם אכן היה מרואן בוגד," אומר איש אמ"ן-מחקר העוסק שנים רבות בנושא מצרים, "מוסא לעולם לא היה מאפשר את החתונה הזו."

במוסד אומרים מנגד, כי עם הנגישות של מרואן לסודות האינטימיים של השלטון המצרי, הדבר האחרון שמישהו היה רוצה שם הוא להעמיד אותו למשפט בגין ריגול. הבושה, המבוכה, הכתמת משפחתו של נאצר, כל זאת לצד האפשרות שמרואן מחזיק אצלו במגירה עוד כמה סודות קטנים ולא-נעימים על הבכירים, סיפורים שעלולים להתפרסם אם יקרה לו משהו.

הספר "מלחמת יום הכיפורים - זמן אמת" יצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות
(05.05.05, 10:52)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3081601,00.html

36. עדות שמיעה יחידה של מש''ק מודיעין ''בבל'' - אום חשיבה
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5543&omm=36&viewmode=

http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה

ב-5 באוקטובר 1973 טס ראש המוסד דאז צבי זמיר ללונדון, מלווה בד', מפעיל סוכנים בכיר. בעבר נטען כי, השניים נפגשו עם ד"ר אשרף מרוואן, אחד המקורות הבכירים שהיו אז למוסד בצמרת המצרית. הם שמעו ממנו שמצרים עומדת לפתוח במלחמה והשתכנעו שהמידע מהימן. זמיר מיהר להתקשר לראש לשכתו ואמר לו בצופן - מחר תפרוץ מלחמה.

כפי שפורסם, מרוואן היה חתנו של נשיא מצרים לשעבר, ג'מאל עבד אל-נאצר ואיש סודו של הנשיא אנוואר סאדאת. ב-1969 הגיע לשגרירות ישראל בלונדון והתנדב לספק מידע. פנייתו נדחתה, אך הוא שב והציע את שירותיו. בפעם הזו כבר הוחלט לגייסו.

על פי הפירסומים הפעלתו של מרוואן היתה ממודרת ביותר. הוא סיפק שתי אזהרות על כוונת סאדאת לצאת למלחמה וכן מידע על בקשת סאדאת לקבל מבריה"מ מטוסי קרב וטילי קרקע-קרקע, כדי ליצור איזון צבאי עם ישראל. על בסיס ידיעה זו נבנתה הקונספציה, לפיה מצרים לא תצא למלחמה כל עוד לא תשיג את הנשק.

אחרי המלחמה הוקמה במוסד ועדת בדיקה שבחנה אם מרוואן היה סוכן כפול, אך לבסוף שללה את העניין. בשנים האחרונות גברו שוב הקולות, בעיקר מצד כמה עיתונאים אך לא בקהילת המודיעין, שקיבלו את טענתו של זעירא כי מרוואן היה סוכן כפול.
https://rotter.net/news/newsdata.php?prm=http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=870071

ויקיפדיה (כבר מעודכן):
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%A3_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%9F

תזכורת:

לפני שנה אני זוכר שהטלויזיה המצרית הראת לחיצת יד בין הבחור,
לבין מוברק. (ככה מתנהגים לבוגד במצרים?)

https://rotter.net/news/newsdata.php?prm=http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/771313.html

ואז, חיבק מובארק את ''המרגל שלנו'' = מי אתה ''בבל'' ??
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5543&omm=85&viewmode=

מובארק לוחץ את ידו של מרואן

100. השופט פסק: ''חשש שברגמן תיאם עדויות וחשף מקור מידע''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5543&forum=gil&omm=100&viewmode=threaded

תזכורת:

97. תביעת הדיבה שהגיש אלי זעירא נגד צבי זמיר תועבר לבוררות
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5543&forum=gil&archive=#97
50. ראש המוסד לשעבר צבי זמיר: זעירא הוליך שולל את הממשלה
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5543&forum=gil&archive=#50
61. האשמה - זעירא חשף סודות מדינה
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5543&forum=gil&archive=#61
78. אלי זעירא, הגיש תביעת דיבה נגד ראש המוסד לשעבר צבי זמיר
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5543&forum=gil&archive=#78
92. ראש המוסד לשעבר זמיר הגיש את כתב הגנתו בתביעת הדיבה
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5543&forum=gil&archive=#92

____________________-

מישהו יכול להסביר את השורות האחרונות?

_____________________-

"תפנית בפרשת מותו של המליארדר המצרי אשרף מרואן.
היומון הרשמי של מצרים, אל-אהרם, מדווח שהסקוטלנד יארד
החליט לפתוח בחקירת נסיבות מותו בעקבות עדות שמסר אחד
מידידיו, הקרובים של מרואן, 3 שעות לאחר שהתגלתה גופתו
בפתח בנין מגוריו."

מקור: ידיעות אחרונות, כותרות בעמוד 23

____________________

Adel Hammouda: Ashraf Marwan was most likely murdered

By Passant Rabie
First Published: June 29, 2007

AFP
This picture taken 28 September 2000 shows Abdel Hakim Nasser (right), son of late President Nasser and Hatem Sadek (left), son-in-law of the late President and husband of his daughter Hoda Abdel Nasser attending a ceremony to mark the 30th anniversary of Nasser's death

LONDON: It is hard to conclude right now whether Ashraf Marwan's was murdered or died of natural causes, yet the most likely scenario is that he was murdered and that nobody will discover the truth behind his death, Adel Hammouda, editor in chief of El Fagr newspaper and author of several books on espionage, told The Daily Star Egypt.

Ashraf Marwan, businessman and son-in-law of former Egyptian President Gamal Abd El Nasser, was found dead after allegedly falling off his apartment balcony in central London on June 27, reported the press.

Marwan, 62, was believed to have been a double agent for Israeli and Egyptian intelligence in 1973 during Israeli’s war with Egypt and Syria. According to Haaretz newspaper, General Eli Zeira, who headed the Israeli military intelligence in 1973, released Marwan’s name to the press in 2003 as the double agent who betrayed Israeli intelligence, thereby putting Marwan's life in danger.

But according to Hammouda, during the past two months Marwan has been saying that he fears assasination and that he had met with Zeira and told him that he was going to begin writing his autobiography.

"Marwan has had many clashes, including conflicts with businessmen such as Mohammed Al Fayed, and he was a mysterious person who did not have a lot of friends," said Hammouda.

He added that the apartment building from which Marwan fell was originally the building of the French embassy and that it was built like a castle, with the windows secured with iron rods, making it ompossible for anyone to fall from off.

Al-Masry Al-Youm reported that a close family friend claimed that one of Marwan’s friends saw him fall off the balcony when he was on his way to visit him at his apartment. He added that Marwan was speaking on his cell phone when he lost balance due to a recent medical condition that forced him to use a cane.

“The whole issue is suspicious, specifically regarding the series of deaths that have occurred in London of people like and actress Soad Hosni,” said Nabil Abdel Fatah, deputy head of the political studies department at Al Ahram Center for Political and Strategic Studies.

Abdel Fatah added that Marwan’s several roles such as political and security advisor, his relationship to Abd El Nasser, Egyptian arms dealer, a businessman and the possibility of him being a double agent either in favor of Israel or Egypt indicate the possibility of an assassination, but that we would have to wait and see the results of investigations by Scotland Yard.

The Times reported that, so far, the police are treating the murder as “unexplained” and considering three possibilities, that he either lost his balance, committed suicide or was murdered.

תזכורת:
70. האם יש קשר בין החיסולים של אל''מ ג'ו אלון ואשרף מרואן?!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5672&omm=70&viewmode=

___________________

מרואן, חתנו של נשיא מצרים לשעבר, גמאל עבד אל-נאצר, זוהה כ"בבל", הסוכן המצרי שהעביר לישראל התרעה על פרוץ מלחמת יום הכיפורים. לפי
גרסה אחרת, שימש מרואן סוכן כפול.
(AP)

יורד ים
חבר מתאריך 12.12.06
509 הודעות יום ראשון ט''ו בתמוז תשס''ז 18:16 01.07.07

7. תמונות
גמאל מובראק בנו של נשיא מצרים מנחם את האלמנה.

_____________________

זה לא הזמן לחשוף. מובארק צילום: איי אף פי

האם היה אשרף מרוואן, שמת בשבוע שעבר בלונדון בנסיבות מסתוריות, סוכן מצרי שסייע לישראל במלחמה או דווקא סוכן כפול, שברגע האמת הטעה את המודיעין הישראלי? הנשיא מובארק רק מוסיף לתעלומה: "הוא היה פטריוט מצרי, שביצע משימות פטריוטיות, וזה לא הזמן לחשוף את מעשיו"
AP פורסם: 02.07.07, 15:52

נשיא מצרים, חוסני מובארק, הכחיש כי המיליארדר המצרי ד"ר אשרף מרוואן, שמת בלונדון בשבוע שעבר, היה מרגל - כך דיווחה היום (ב') סוכנות הידיעות המצרית הלאומית.

מרוואן, חותנו של הנשיא גמאל עבד אל-נאצר, היה ידוע כמרגל המצרי שהזהיר את ישראל לפני מלחמת יום הכיפורים. בשבוע שעבר הוא מת כשנפל ממפרסת ביתו בלונדון.

לאחר מותו נפוץ גל של שמועות סביב נסיבות מותו. בין השאר נטען שישראל התנקשה בחייו משום שהיה סוכן כפול, שהטעה את ישראל בנוגע לשעת ההתקפה המצרית ערב המלחמה. נטען גם שהיה בדיכאון וחשש מחיסול, שהתאבד או שפשוט איבד את שיווי משקלו ונפל.

יממה לאחר הלוויתו במצרים, שבר מובארק את שתיקתו בנושא הטעון. "הוא היה לאומן מצרי ולא היה מרגל של אף צד", אמר הנשיא. "הוא היה פטריוט ונאמן למדינתו, וביצע משימות פטריוטיות, אך עכשיו אינה העת לחשוף את מעשיו" אמר הנשיא - התבטאות שרק מוסיפה למסתורין האופף את האיש. כמו כן אישר מובארק דיווחים לפיהם העניק הנשיא המנוח סאדאת למרוואן עיטור כבוד מיוחד במהלך המלחמה.

מאז שנות ה-90 טוענים גורמי מודיעין ישראלים כי מרוואן היה למעשה סוכן כפול, שמסר אמנם מידע חיוני לישראל על המערך המצרי, אולם ברגע האמת העביר דיווח לפיו המצרים יתקפו בערב - בעוד שהתקיפה החלה בבוקר.

דבריו של מובארק אודות מרוואן, והאישור אודות עיטור הכבוד שהוענק לו, מחזקים לכאורה את הטענה אודות היותו של מרוואן סוכן כפול שסייע למצרים במלחמה.

בכל מקרה, מובארק הוסיף ואמר לעיתונאים כי בקרוב תיפתח חקירה רשמית סביב ההאשמות לפיהן מרוואן ריגל עבור ישראל, וכן ייבדקו היטב נסיבות מותו המסתורי.

בהלוויתו של מרוואן אתמול בקהיר השתתפו מאוד מכובדים, לרבות בנו של מובארק, גמאל.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3420145,00.html

____________________

לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה

העיתון המצרי "אל-אהראם" דיווח מפי מקורב למשפחתו של מרוואן, כי מותו נגרם לאחר שאיבד את שיווי משקלו. לדבריו, אחד מחבריו היה בדרכו לפגוש את מרוואן בביתו וראה אותו מדבר בטלפון הנייד שלו במרפסת הבית. לאחר מכן ראה אותו נופל מהמרפסת לאחר שאיבד את שיווי משקלו. אותו מקור אמר, כי לאחרונה הידרדר מצבו הבריאותי של מרוואן, בן 63 במותו, והוא היה מאבד את שיווי משקלו והשתמש במקל הליכה. ואולם, אדם אחר המקורב גם הוא ואשר ביקר בדירתו של מרוואן טוען שהמעקה של המרפסת גבוה מאוד ולכן נפילה מהמרפסת נראית מוזרה.

איש עסקים פלשתינאי, רמזי דלול, שהכיר את מרוואן כ-15 שנה, אמר כי "מרוואן היה מסור לדת והתפלל לעתים קרובות. הוא לא שתה אלכוהול וערך מסעות לרגל למכה, ולכן אני לא מאמין שהוא התאבד, משום שידע שזה מנוגד להשקפות האיסלאם"

משטרת לונדון הטילה איפול על חקירת מותו של מרוואן. מנהלת משק הבית שלו מסרה לשוטרים שאחר הצהריים הגיע אלמוני לדירה והודיע שגופתו של מרוואן מוטלת למטה. ידידיו של מרוואן סיפרו שהוא היה מדוכדך לאחר שנחשפה זהותו והתקשורת המצרית עסקה בכך. "הוא העריך שגורמים רשמיים במצרים עומדים מאחורי המסע התקשורתי נגדו במטרה לפגוע בו", אמרו. עם סיום חקירת מותו תוטס גופתו לקהיר.

זמיר קורא להעמיד לדין את זעירא

סיבת מותו של מרוואן לא הובהרה לחלוטין, ועדיין קיימת אפשרות שהתאבד או נרצח. ראש המוסד לשעבר, צבי זמיר, אמר אתמול ל"הארץ" כי "אין לי מושג אם מרוואן התאבד או שהרגו אותו... אבל ברור שהפרסומים בישראל וחשיפת שמו בידי אלי זעירא (ראש אמ"ן במלחמת יום כיפורים, י"מ) הם שהובילו אותו למותו".

מרוואן נישא לבתו של נשיא מצרים לשעבר גמאל עבד אל-נאצר והיה מקורב לנשיא מצרים בעת מלחמת יום כיפור, אנואר סאדאת. יום לפני המלחמה נפגש מרוואן עם זמיר, ומסר לו שמצרים מתכוונת לפתוח במלחמה.

זמיר טען במשך שנים שאלי זעירא חשף את עובדת היותו של מרוואן מקור מודיעיני. בתגובה, תבע זעירא את זמיר בתביעת דיבה. השופט העליון בדימוס תיאודור אור, פסק http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=876574 לאחרונה בעניין, וקבע שזעירא אכן הדליף את שמו של מרוואן. "על היועץ המשפטי לממשלה להעמיד עתה לדין את זעירא", הדגיש זמיר, "יש לו את התלונה שלנו ויש לו את הראיות מפסק הבוררות".
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/876560.html

________

מותו של סוכן המוסד במלחמת יום כיפור, המצרי אשרף מרואן, פתח מחדש את תיבת הפנדורה בפרשה - האם היה מרגל כפול? מי האחראי לחשיפתו ומדוע לא נעשה דבר נגדו? הפרשה ההיסטורית עדיין בועטת
ד''ר אורי בר-יוסף (2/7/2007)
הכותב הוא מרצה במחלקה ליחסים בינ"ל, אוניברסיטת חיפה

מותו האלים (ב-28 ביוני) של המרגל המצרי, אשרף מרואן, שנפל (או הופל, או אולץ ליפול) ממרפסת ביתו בלונדון, פתח מחדש את הדיון בפרשיה המרתקת מזה שנים רבות את כל מי שמתעניין בעולם המודיעין ובנסיבות פרוץ מלחמת יום כיפור. היות ומדובר בנושא היכול לשמש כתסריט לסרט הוליוודי (אולי לא ג'ימס בונד, אבל בהחלט ג'ון לה קארה) כמות המיתוסים, המניפולציות התקשורתיות, והבערות בנושא היא רבה מהרגיל.

מכיוון שאני מכיר את הנושא מקרוב בשל מחקרי על מלחמת יום כיפור ומעורבותי בהאשמתו של אלי זעירא כמי שהדליף את זהות המקור לשורת אנשים בלתי מוסמכים, אנסה להציג כאן את התמונה, שלדעתי היא הנכונה, ביחס לשלוש סוגיות מרכזיות בפרשה: האם מרואן היה סוכן כפול או לא? כיצד הדליף זעירא את זהותו של מרואן לגורמי התקשורת? וכיצד נמנעו הגורמים המוסמכים מלפעול בצורה שיכלה לצמצם את הנזק שנגרם לביטחון המדינה ובמחדלם זה הביאו, בסופו של דבר, לכך שהפרשה הסתיימה כפי שהסתיימה?

הכפלתו של סוכן

לא מעט אנשי מודיעין היו שותפים לסוד התגייסותו והפעלתו של אשרף מרואן ולמידע שהביא. רק אחד מהם, ככל הידוע לי, טוען היום כי הוא היה סוכן כפול. זהו אלי זעירא. שלושה חוקרים שחקרו את הפתעת יום הכיפורים טוענים שאשרף מרואן היה סוכן כפול. השלושה הם העיתונאי רונן ברגמן מ"ידיעות אחרונות" (שגישתו לעניין מרוככת), ד"ר אהרון ברגמן המלמד בלונדון, והווארד בלום, עיתונאי אמריקני שכתב על המלחמה. המכנה המשותף שלהם: שלושתם קיבלו את כל המידע על אשרף מרואן מאלי זעירא. ומכיוון שהם היחידים שעסקו בפרסומיהם באינטנסיביות בזהותו של מרואן (ותוך כדי כך גם חשפו אותו), הם גם היו אלה שהציגו בפני הציבור, בסיועו האדיב של אלי זעירא, את מרואן כסוכן כפול. במילים אחרות, אנשי המקצוע המכירים את הפרשה, משוכנעים שמרואן לא היה סוכן כפול, אבל הם לא היו מוכנים לדבר על כך עם אנשים בלתי מוסמכים. זעירא הוא החריג היחיד שגם טען כי מרואן היה סוכן כפול וגם דיבר על כך באופן חופשי עם עיתונאים. התוצאה היא שהתיזה על כך שמרואן היה סוכן כפול שולטת בשיח הציבורי, אבל לא בין אלה שמכירים את הפרשה.

הנה שלוש נקודות המסבירות מדוע מרואן לא היה יכול להיות ציר מרכזי בתכנית ההונאה המצרית, כפי שטוענים זעירא ושלוחיו בתקשורת:

ראשית, בצהרי יום חמישי, ה-4 באוקטובר 1973, הבינו המצרים, מתוך מעקב אחר פעילות צה"ל בסיני, שישראל אינה יודעת עדיין שמלחמה בפתח. צריך להבין: המצרים העריכו מראש שסיכוייהם להשיג הישגים של ממש במלחמה הם קלושים מכיוון שהכירו בעליונותו של צה"ל. הם החליטו לפתוח בה מתוך חוסר ברירה, מכיוון שלא יכלו להסכין עם הסטאטוס קוו המתמשך של כיבוש סיני בידי ישראל. הסיכוי היחיד בראייתם לצאת בשן ועין מהמלחמה היה השגת הפתעה. עובדתית, כמה שעות אחרי שלמצרים היה ברור שהם עומדים לתפוש את ישראל בלתי מוכנה, העביר מרואן את מילת הקוד על אפשרות של מלחמה ("צנון") למפעילו הישראלי באירופה. בכך נתן לישראל אינדיקציה ברורה ביותר לכך שהיא צריכה להתחיל להתכונן. אם מרואן באמת הופעל על ידי המודיעין המצרי, כפי שטוענים חסידי אסכולת "הכפול" מדוע עשה זאת? הרי בכך פעל בצורה הברורה ביותר להכשלת תוכנית ההונאה.

נקודה שנייה: למצרים היו שתי תכניות מלחמה. אחת, אותה הציגו בפני שותפיהם הסורים, קבעה כי יעד המלחמה המינימאלי הוא כיבוש מיצרי הגידי והמיתלה. ללא הגדרת יעדים אלה לא היו הסורים מצטרפים למלחמה. התכנית השנייה, שלא הייתה ידועה לסורים, קבעה כי יעד המלחמה האמיתי הוא כיבוש שטח ברוחב של כעשרה קילומטר מזרחית לתעלה והתייצבות להגנה על שטח זה. מדוע? כי כל חריגה ממנו הייתה מוציאה את הכוחות המצריים מתחום ההגנה של מערך הנ"מ שלהם (שבעיקרו היה סטטי) והייתה חושפת אותם לתקיפות חיל האוויר. המצרים הסתירו תכנית זו מהסורים מכיוון שיעדי מלחמה מינימאליים כאלה היו עלולים לגרום לסורים להבין שעיקר עול המלחמה וההתמודדות עם צה"ל יוטל עליהם ולכן לא כדאי להם לצאת למלחמה. התכנית המצרית האמיתית, זו שהוסתרה מהסורים, הגיעה לידי ישראל שעות ספורות לפני פרוץ המלחמה, כעולה ממסמך אמ"ן שפרסם את עיקריה פחות משעה לפני שפרצה האש. מי העביר אותה ישראל? כמובן, הסוכן שזעירא ואחרים גורסים כי פעל בשליחות מצרים כדי להונות אותנו בשעה הקריטית ביותר. יענה בבקשה זעירא: אם אכן היה סוכן כפול, מדוע העביר מרואן לישראל את התכניות המצריות האמיתיות? ובהזדמנות זו אולי יענה על שאלה נוספת: מדוע אמ"ן, תחת פיקודו, לא עשה כלל שימוש בתכנית הזו והמשיך במשך ימים ארוכים וכבדי אבידות להלעיט את פקוד הצבא בנתונים והערכות שהסתמכו על התכניות המצריות הבלתי עדכניות אותן הכיר אמ"ן מקדמת דנא?

ושלישית, המצרים מאד גאים בדרך בה הונו את ישראל. סאדאת התפאר בזיכרונותיו כי תרם לכך באופן אישי כאשר השתמש במבקר זר כדי ליצור את הרושם שיעדר ממצרים בשבוע בו החלה המלחמה. הרמטכ"ל שאזלי ומצרים אחרים מציינים שוב ושוב את הרוח היצירתית בה בנו תכנית הונאה שהפילה את הישראלים "המתוחכמים" בפח. אבל אם מרואן היה, אכן, גולת הכותרת במבצע ההונאה המצרי, מדוע הם לא התפארו בכך עד היום? הרי על יד מבצע הונאה כזה יחווירו גם מבצעי ההונאה המתוחכמים של הבריטים במלחמת העולם השנייה. אולי כדאי שאחד מהמראיינים שמתלהבים כל כך לדבר עם זעירא על התיאוריה של הסוכן הכפול ישאל אותו גם שאלה זו.

אמת, על פי התכניות שהעביר מרואן, המועד המצרי לפתיחה באש היה לקראת ערב והמלחמה פרצה בשתיים בצהרים. אבל צריך לזכור ששעת בין הערביים, כפי שאנו יודעים כיום, הייתה אכן המועד בו התכוונו המצרים לצאת למלחמה. הוא שונה רק ביום רביעי, ה-3 באוקטובר, בפגישה חשאית בין שר המלחמה המצרי והנשיא הסורי. ככל הידוע, במועד זה מרואן כבר לא היה במצרים ובכל מקרה ברור כי לא ידע על השינוי. בנוסף, צריך לקחת בחשבון כי מרואן לא היה לוחם של המוסד אלא מצרי שפעל ממניעים שאינם ברורים דיים עד היום. בהחלט יכול להיות שלא מסר בדרך היעילה את כל שהיה ידוע לו למפעיליו. אבל ודאי שלא פעל בשליחות תכנית ההונאה המצרית.

עד כאן המיתוס.

השקר

אלי זעירא הדליף את זהותו של אשרף מרואן לארבעה אנשים בלתי מורשים לפחות. בראיון שקיים עמו החוקר ד"ר אפרים כהנא אמר לו זעירא ,כבר ב-1999, שסוכן המוסד היה חתנו של נאצר. לעיתונאי האמריקאי הווארד בלום הסביר שאם הוא רוצה לדעת מי היה המקור המצרי, שילך לספר זיכרונותיו של רמטכ"ל המלחמה המצרי, שאזלי, ושם ימצא את שמו של הסוכן בעמוד 148. כאשר בלום חזר לארה"ב ובדק בספרו של שאזלי, התברר לו כי יש שם שני שמות אפשריים. הוא צלצל לזעירא, שנתן לו את מספר הטלפון של ד"ר אהרון ברגמן בלונדון וזה אכן מסר לו בסופו של דבר את שם הסוכן. בנוסף, כפי שקבע המשנה בדימוס לנשיא ביהמ"ש העליון, תיאודור אור, בפסק הבוררות בתביעת הדיבה של זעירא נגד זמיר שהתפרסמה ב-14 ביוני, זעירא הדליף את זהות המקור גם לרונן ברגמן ובעקיפין גם לד"ר אהרון ברגמן.

פסיקתו של השופט אור, שהיא חדה וברורה, לא מותירה ספק כי זעירא שיקר כאשר טען כי לא הוא האחראי לדליפת זהות המקור. אבל השופט בדימוס לא הסתפק בכך. בנתחו את עדותו של רונן ברגמן בפניו, קבע כי זו "מעלה חשש כבד של תאום עדויות" עם זעירא. גם חלקים אחרים בניתוח עדותו של רונן ברגמן זכו לביקורת חריפה, כאשר לגבי אחד מהם קבע השופט "כי לא שכחה" גרמה לו לטעון את אשר טען. בסיכומו של דבר, השופט אור דחה את הכחשתו של הפרשן הבכיר של ידיעות אחרונות לפיה לא אמר לצבי זמיר מי היה המקור לכתבה מפורטת וחושפנית שפרסם על מרואן ב-1999 וקיבל בעניין זה כמהימנה את עדותו של זמיר.

הדופי שהטיל השופט אור, מהמנוסים ומהנחשבים בשופטי ישראל, במהימנות עדותם של שני השחקנים המרכזיים בגלגול פרשת מרואן, מעלה סימני שאלה ברורים לגבי מהימנות גרסתם בפרשה - סוגיה שעד עתה לא זכתה לתשומת לב ציבורית ראויה. בכל מקרה, העובדה שהשופט מצא כי זעירא לא אמר את האמת בעניין חלקו בהדלפת זהותו של מרואן מטילה צל כבד של חשד לגבי אמינות הדברים שאמר בנושא זה במשך השנים בראיונות עיתונאים פומביים, בראיונות רקע שקיים עם חוקרים בפרשה, ובספריו על מלחמת יום כיפור.

האחריות השלטונית

לאחר פסיקת אור אין היום ויכוח על כך שמי שהדליף את זהותו של מרואן לעיתונאים הוא אלי זעירא. אין גם ספק שחשיפת זהותו של מרואן עלולה לגרום לנזק כבד ליכולת קהילת המודיעין הישראלית לגייס מקורות צמרת בעתיד. במדינה מתוקנת - למשל בארה"ב, בה נשפט לפני כמה חודשים לואיס ליבי, מי שהיה ראש המטה של סגן הנשיא, צ'ייני, למאסר של שלושים חודשים על שהדליף לתקשורת את שמה של עובדת ב-CIA - היה זעירא עומד כבר לדין ואולי גם מקבל את המגיע לו. במדינת ישראל העניינים עובדים בצורה שונה והתוצאה היא שלא זו בלבד שהרשויות לא מנעו מזעירא לעשות את אשר עשה, אלא שעד היום הוא גם לא הועמד לדין. ואין זה בגלל שלגורמים המוסמכים חסרה אינפורמציה על מעשיו של זעירא.

באוקטובר 2003, כשנה לפני שאלי זעירא הוציא את המהדורה החדשה של ספרו על המלחמה והראיון שנתן לדן מרגלית, בהם התייחס מפורשות לאשרף מרואן כאל סוכן המוסד ונתן בכך גושפנקא מוסמכת לגילויים העיתונאיים, פנו תא"ל (מיל') עמוס גלבוע (ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר) ואל"מ יוסי לנגוצקי (לשעבר ראש מחלקת איסוף באמ"ן) לשר הביטחון דאז, שאול מופז, בבקשה כי יפתח בחקירה נגד אלי זעירא בחשד שגילה או מסר סודות מדינה. למכתבם צרפו פרטי מידע ששימשו את השופט תיאודור אור לפסוק את אשר פסק בעניין אחריותו של זעירא להדלפת זהות הסוכן. שר הביטחון לא שוכנע וככל הידוע לא עשה דבר. חודשיים וחצי מאוחר יותר החזיר לגלבוע וללנגוצקי מכתב קצר בו הציע להם לפנות למשטרה או לפרקליטות בעניין זה. בכך, נתן ביטוי צורם במיוחד לתהליך ההפרטה העובר על מדינת ישראל. לא רק הדאגה למסכנים מוסרת מעל כתפי המדינה ומואצלת לתורמים פרטיים, אלא גם האחריות לשמירה על סודותיה. מהצעתו של מופז כי גלבוע ולנגוצקי יפנו למשטרה בעניין, אפשר היה לחשוב כי (למשל) זעירא גנב את מכוניתם הפרטית ומכיוון שזו בעייתם הם - הם יכולים לפנות למשטרה.

בספטמבר 2004 פנו השניים, אליהם הצטרף גם צבי זמיר, לפרקליט המדינה בבקשה לפתוח בחקירה בעניין. עד היום לא התקבלה תשובה ברורה מהפרקליטות אם בכוונתה לעשות כן.

ממסכת דברים זו עולה כי שנה לפני שזעירא התייחס בצורה פומבית חסרת תקדים לזהותו של המקור, היה בידי שר הביטחון מכתב תלונה בו התבקש על ידי שני אנשי מערכת מובהקים לבדוק את החשדות לפיהם הדליף זעירא לעיתונאים פרטים שחשפו את זהותו של מרואן. אין ספק שהיו למערכת סיבות טובות, בעיקר אי הרצון להעיר שדים מרבצם, לכך שלא החלה בחקירה נגד זעירא. חקירה כזו הייתה מקבלת פומביות, מאששת את העובדה שאשרף מרואן היה סוכן של המוסד, ועלולה לגרום לנזקים שנגרמו בסופו של דבר. אבל ככל הידוע, אף גורם בכיר ומוסמך במערכת לא זימן אליו את זעירא כדי להזהירו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי המשך התבטאויותיו בנושא יביא להעמדתו לדין. במחדל הזה גרמו אלה האמונים על שמירת סודותיה של מדינת ישראל לנזק חמור.

עתה, משהנזק כבר נגרם, לא נותר אלא להעמיד לדין את מי שהתייחס בקלות דעת נפשעת לאזהרות שקיבל ערב המלחמה ב-1973, הונה את הממונים עליו בעניין אי הפעלת אמצעי האיסוף המיוחדים שנחשבו בעיניהם כ"פוליסת הביטוח" של מדינת ישראל, ושלושים שנה אחר כך המשיך להוכיח הפקרות פושעת, לעשות בסודות המדינה השמורים ביותר כברכושו הפרטי, ולגרום נזק נוסף למדינה שכבר שילמה מחיר יקר על מעלליו.
http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=3209&MenuID=719&ThreadID=1014008&Msg=OK&#ResOK

כתבות נוספות מאת:ד''ר אורי בר-יוסף
בין זעירא לוענונו
http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=3151&MenuID=719&ThreadID=1014008&GroupContentID=2915
בין אגרנט לוינוגרד- האם דבר לא השתנה?
http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=3033&MenuID=603&ThreadID=1014010
תכנית ההונאה המצרית במלחמת יום הכיפורים
http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=2209&MenuID=702&ThreadID=1014004

תזכורת:

ואז, חיבק מובארק את ''המרגל שלנו'' = מי אתה ''בבל'' ??
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5543&omm=85&viewmode=

70. האם יש קשר בין החיסולים של אל''מ ג'ו אלון ואשרף מרואן?!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5672&omm=70&viewmode=

_


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה

תודה רבה רבה לחברנו היקר aharon33

תזכורת על קצה המזלג מתוך האשכול הראשי בנושא מלחמת יוה"כ:
.
.
האיש שהזהיר את ישראל ממלחמת יו''כ נהרג בנסיבות מסתוריות
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5543&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E0%F9%EB%E5%EC%20%EE%E9%E5%E7%E3#102

עדות שמיעה יחידה של מש''ק מודיעין ''בבל'' - אום חשיבה
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5543&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E0%F9%EB%E5%EC%20%EE%E9%E5%E7%E3#36

עמוס גלעד: מי שחושף שם של סוכן, מועל בעקרונות המודיעין
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5543&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E0%F9%EB%E5%EC%20%EE%E9%E5%E7%E3#104

אלי זעירא המדליף ידע שמרואן אשרף כותב ספר.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5543&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E0%F9%EB%E5%EC%20%EE%E9%E5%E7%E3#109

האשמה - זעירא חשף סודות מדינה
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5543&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E0%F9%EB%E5%EC%20%EE%E9%E5%E7%E3#61

הפרקליטות שוקלת: חקירה פלילית נ' אלוף מיל' אלי זעירא
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5543&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E0%F9%EB%E5%EC%20%EE%E9%E5%E7%E3#115

השופט פסק: ''חשש שברגמן תיאם עדויות וחשף מקור מידע''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5543&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E0%F9%EB%E5%EC%20%EE%E9%E5%E7%E3#100

אשכול ראשי:
אשכול מיוחד רק לדיון האחרון בנושא יום כיפור
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5543&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E0%F9%EB%E5%EC%20%EE%E9%E5%E7%E3


==========

כתב אישום נ' פושעי/אדריכלי אוסלו.
191. אמנון לורד: ''מעשה הבגידה של ביילין שהסגיר לידי מחלקת המדינה את
תוכניתו של פיקוד דרום לחסל במבצע צבאי את קברניטי הטרור של החמאס בקיץ 2003
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5760&forum=gil&viewmode=all&keywords=%EE%F0%F9%E4%20%F8%E6#191

==

בתאריך - יום חמישי כ''ז בחשון תשס''ח 08.11.07 פורסם בשם הפרקליטות (מצ"ב תמונה) שהיא שוקלת לחקור
את אלוף במיל' אלי זעירא באשמת חשיפה וגילוי סודות מדינה:

מקור:
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5543&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E0%EC%E9+%E6%F2%E9%F8%E0#61

@ עברו כבר למעלה מ-4 שנים ועדיין לא התקבלה החלטה באם להגיש כתב אישום או לא?!
@ האם אתה מודע לזאת ?!
@ ימים יגידו = מבחן התוצאה !!!
.
.
תזכורת:
.
.
אלוף במיל' אלי זעירא מחזיק בידו ''פצצת אטום''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5543&omm=2&viewmode=

אל''מ יוסי זעירא:''אלי היה צריך לדפוק לעצמו כדור בראש.
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7992&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E9%E5%E0%EC
וכאן:
135. אל''מ יוסי זעירא:''אלי היה צריך לדפוק לעצמו כדור בראש..
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5543&forum=gil&viewmode=all&keywords=%EB%E3%E5%F8%20%E1%F8%E0%F9#135

האשמה - זעירא חשף סודות מדינה
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5543&omm=61&viewmode=

אלי זעירא, הגיש תביעת דיבה נגד ראש המוסד לשעבר צבי זמיר
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5543&omm=78&viewmode=

תביעת הדיבה שהגיש אלי זעירא נגד צבי זמיר תועבר לבוררות
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5543&omm=97&viewmode=

השופט אור פסק: ''חשש שברגמן תיאם עדויות וחשף מקור מידע''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5543&omm=100&viewmode=

האיש שהזהיר את ישראל ממלחמת יו''כ נהרג בנסיבות מסתוריות
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5543&omm=102&viewmode=

עמוס גלעד: מי שחושף שם של סוכן, מועל בעקרונות המודיעין
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5543&omm=104&viewmode=

אלי זעירא המדליף ידע שמרואן אשרף כותב ספר.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5543&omm=109&viewmode=

''3 ימים לפני מותו אמר המרגל: יחסלו אותי''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5543&omm=107&viewmode=

''עד ראיה: המרגל אשרף מרואן נרצח''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5672&forum=gil&viewmode=all&keywords=אלון#80

האם יש קשר בין החיסולים של אל''מ ג'ו אלון ואשרף מרואן?!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5672&forum=gil&viewmode=all&keywords=אלון#70

מי רצח את אל''מ ג'ו אלון ??
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5672&forum=gil&omm=0

רבין כותב בספרו ''פנקס שירות'' על - ועדת אגרנט !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5368&omm=112&viewmode=

שומר החותם''-הספד ליום ה-30 לתת-אלוף י. בן-פורת ז''ל
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7352&forum=gil&viewmode=all&keywords=פורת

מה מסתיר אהוד ברק בדו''ח הנעלם על מלחמת יום כיפור?
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7381&forum=gil&viewmode=all&keywords=פורת

לאמת אין אג'נדה. לתקשורת יש. ההיסטוריה מסבירה הכל

_______________-

זעירא מספר בראיון על הישיבה המכרעת שכינס דיין ביום שישי בתשע בבוקר לפני המלחמה, בעקבות הערכת המצב שהוא הציג. "דיין חושב, ואז הוא נותן את הערכת המצב הכי נכונה שהיתה, והוא אומר לנו שני דברים. דבר ראשון הוא אומר לנו: התרגיל המצרי זה כיסוי. זה לא תרגיל. הם הולכים לתקוף. ודבר שני הוא אומר: אם הם חושבים שהולכת להיות הפתעה, לא תהיה הפתעה"

אש אמ"ן במלחמת יום הכיפורים בראיון לדן מרגלית: היה נכון להדיח אותי מתפקידי
כתב מעריב
10/9/2004 8:11

אלוף (מיל') אלי זעירא, מי שהיה ראש אמ"ן במלחמת יום הכיפורים, שובר שתיקה ממושכת במלאות 31 שנים למלחמה, ומצדיק את החלטתה של ועדת אגרנט להדיח אותו מתפקידו. "אני חושב שאותי היה צריך להדיח מתפקידי", הוא אומר. "אני חושב שראש אמ"ן, שטען עד יום וחצי לפני המלחמה שהסבירות היא נמוכה, לא יכול להמשיך בתפקידו".

בראיון לתוכנית מוסף המוספים בטלוויזיה החינוכית, שחלקו הראשון ישודר היום, אומר זעירא בראיון לדן מרגלית: "המשגה שבאחריותי, זה שאנחנו דבקנו בעניין הסבירות הנמוכה, זו טעות חמורה מאוד. היתה פה טעות, אני אחראי לה, ואני מקווה שמאז והלאה המודיעין מתעסק הרבה פחות בכוונות, ובונה את ההערכות שלו על קרקע מוצקה". זעירא דוחה את הטענה ליהירות ולביטחון מוגזם של המערכת, ומקבל את הטענה לכשל של המערכת. הוא תוקף את גולדה מאיר, שאחרי הפגישה עם המלך חוסיין ב-25 בספטמבר שבה הזהיר המלך מפני הכוונות המצריות, היא העדיפה, במקום להסיק מסקנות, לטוס לאינטרנציונל הסוציאליסטי לפגוש את ברונו קרייסקי, ואפילו לא שאלה את חוסיין מתי אמורה המלחמה לפרוץ. לטענתו, דבר הפגישה עם המלך חוסיין הוסתר מוועדת אגרנט: "אני אומר דבר כזה בקשר לגולדה מאיר ומשה דיין. כאשר ראש ממשלה ושר ביטחון מסתירים מידע מהסוג הזה, זו עבירה שלפחות לפי החוק האמריקני דורשת הדחה מתפקיד".

זעירא תוקף את ועדת אגרנט בשני נושאים: ניקתה את גולדה ודיין מאחריות והבדילה בין הדרג הפוליטי לצבאי. ועל כך שאסרה על אנשי הצבא להסתייע בעורכי דין, הוא אומר: "זו לדעתי שערורייה מוסרית מהדרגה הראשונה".

בנוגע לשאלת גיוס המילואים לפני המלחמה, אומר זעירא: "ראש אמ"ן לא מגייס. זה לא עניינו, זו לא סמכותו. גיוס מילואים? ראש ממשלה, שר ביטחון, רמטכ"ל. ראש אמ"ן בכלל לא קשור בזה. אלי זעירא הוא לא המפקד של גולדה מאיר, הוא לא המפקד של משה דיין, והוא לא המפקד של דוד אלעזר. הוא יועץ, הוא קצין מטה".


"זה כיסוי"


זעירא מספר בראיון על הישיבה המכרעת שכינס דיין ביום שישי בתשע בבוקר לפני המלחמה, בעקבות הערכת המצב שהוא הציג. "דיין חושב, ואז הוא נותן את הערכת המצב הכי נכונה שהיתה, והוא אומר לנו שני דברים. דבר ראשון הוא אומר לנו: התרגיל המצרי זה כיסוי. זה לא תרגיל. הם הולכים לתקוף. ודבר שני הוא אומר: אם הם חושבים שהולכת להיות הפתעה, לא תהיה הפתעה". זעירא מספר שדיין הכתיב באותה ישיבה לאמריקנים נוסח של מכתב שבו שלושה סעיפים עיקריים: ישראל לא תהיה זו שתתקוף; ההערכה היא שהמצרים והסורים הולכים לתקוף; תודיעו למצרים ולסורים שאם הם חושבים שיפתיעו אותנו, הם לא יפתיעו אותנו.

זעירא: "בשעה תשע וחצי ביום שישי, 30 שעות לפני המלחמה, שר הביטחון דיין זרק את ההערכה של אלי זעירא".

דיין , מספר זעירא, התנגד לגיוס מילואים משתי סיבות. האחת: הוא חשש שהאמריקנים יאשימו את ישראל שבגלל גיוס המילואים, תדרדר ישראל את המזרח התיכון למלחמה, תסבך את האמריקנים עם רוסיה, ותגרום לערבים לתקוף, בטענה שמדובר בהתקפה מקדימה משום שישראל גייסה מילואים. הסיבה השנייה: "היה לו ביטחון מוחלט שצה"ל יעמוד בהתקפה כזאת. דיין אמר:'בזמן רגיל, אבל לא כעת, אולי לא כדאי בכלל לתת אזהרה לערבים, ובואו ונכה אותם'".

לדברי זעירא, דיין טעה לחשוב שצה"ל חזק מספיק. הוא לא ידע שלמצרים טילי סאגר נגד טנקים, ושחיל האוויר הישראלי לא הכין את סוללת טילי הקרקע-אוויר. "בין 4:30 ל-9:30, חמש שעות קריטיות לפני המלחמה, לא גייסו חייל אחד. לא הרגישו דחיפות, כי היה להם ביטחון מלא שחיל האוויר יעמוד בזה".

זעירא מסביר מה היו הטעויות העיקריות של ישראל, לטענתו: הגישה המוטעית בהגנה על תעלת סואץ. העובדה שחיל האוויר אמר לצה"ל שנים לפני המלחמה שיצטרך לפחות 48 שעות כדי להתגבר על טילי קרקע-אוויר. האמון הבלתי מבוסס שחיל האוויר יוכל להרוס את הטילים. העובדה שלא גייסו על פי תורת הביטחון. והטעות הפסיכולוגית של הזלזול המוחלט בצבאות המצרי והסורי.

אילו לקחים הפיק אלי זעירא מהמלחמה? "מדינה לא יכולה להשתית את קיומה על הערכת כוונות של שליטים זרים, והצבא הסדיר צריך להיות מסוגל לעמוד בהתקפת הפתעה לפחות לכמה ימים - בלי גיוס מילואים ".
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/781/168.html

בשבת ההיא נסע זעירא במכוניתו בערבות ג'ורג'יה, מופתע מהחידוש האמריקאי, שבוע עבודה של חמישה ימים. בדרך לעיירה הסמוכה לבסיס צד את עינו שלט שהבטיח להעלות אותו לאוויר בתוך דקות - או לשלם לו שבעה דולרים. זה היה סכום נכבד וזעירא נענה לאתגר. מדריך טיסה הכניס אותו בו ברגע למטוס קל, הם המריאו לגיחת הדגמה וזעירא נכבש בקסם הטיסה. בתוך שעות הדרכה מעטות - לא שיא האחריות - הוענק לו רשיון. כיום, בן 75, עודנו טייס פעיל להנאתו, ב"ססנה", כמעט כל שבת.

חיל האוויר התמרמר אך לבסוף הסכים להכשיר ולהסמיך את זעירא כטייס סיור וקישור במטוסים קלים. בעקבותיו ענדו כנפי טיס מעוטרי "ק" עוד שני רמטכ"לים לעתיד (חיים בר-לב ורפאל איתן), עוד ראש אמ"ן (חיים הרצוג) ואלוף פיקוד הדרום במבצע קדש, אסף שמחוני, שנהרג בתום המבצע בהתרסקות מטוסו. גם זעירא כמעט קיפח את חייו, ואתו עוד אנשי אמ"ן ושב"כ (בהם ראש השב"כ לעתיד, אברהם שלום), בנחיתת חירום בסיני, לאחר מלחמת ששת הימים והוא אז סגן ראש אמ"ן, אך הוא אילתר מנחת וניצל. בצה"ל נשמו לרווחה. זעירא נועד לגדולות, כקצין הראשון שקיבל דרגת אלוף בהישלחו כנספח לוואשינגטון, ומאוקטובר 1972 כראש אמ"ן, בתום כתשע שנות כהונתו של אהרן יריב.

איך קרה שהקצינים שהתקדמו לצד זעירא, באוויר ועל הקרקע, התקבעו בזיכרון העממי לחיוב, והוא לשלילה? איך זאת שבן גילו של זעירא, אריאל שרון, מפקד ופוליטיקאי לקראת מלחמת יום הכיפורים ובמשכה, חמק מכל המהמורות ונמצא עכשיו היכן שנמצא? איך שרד ושיגשג שמעון פרס, חבר בממשלת גולדה מאיר ושותף לאחריות הקבוצתית לכישלון החמור ביותר בתולדות ישראל, היה פעמיים לראש הממשלה וחגג לעצמו את גבורותיו בחברת פוליטיקאים אחרים שעמיהם הורידו מהשלטון; בעוד שזעירא, קצין מטה בשירות הממשלה ההיא, נושל מכל זכויותיו ונושא על גבו, כמעט לבדו מבין החיים, את צלב המלחמה ההיא?

זעירא נכשל ב-1973. על כך אין ולא יכול להיות ויכוח. הוא טעה בהערכת פעולתם של שני שליטי אויב, אנואר סאדאת וחאפז אל-אסד; הם יצאו למלחמה, הוא העריך שלא. זו היתה טעות יקרה להחריד, טעות מרה המצדיקה כשלעצמה הפסקת כהונתו של ראש אמ"ן תקיף ופסקני, שמפלתו הפיקה גם שמחה לאיד; אבל לא טעותו של יחיד, לא במערכת שבראשה עמד ולא במערכת שבתוכה תיפקד. זעירא לקח - שמו עליו - תשעה קבין של אחריות, בשעה שהיה ראוי לשניים או לשלושה.

הוא לא היה מלך הטועים - המלכה היתה גולדה מאיר, הנסיך היה משה דיין, זעירא היה אחד הדוכסים. "קורבן" הוא עניין יחסי מאוד. הקשים בקורבנות המלחמה היו חלליה ונכיה, שבוייה והלומיה ובני משפחותיהם והחברים שלחמו לצדם. לעומתם, היו כל המודחים והמורחקים והמוקפאים רק נפגעי קידום וכבוד; אבל בתוך קבוצה זו היו שנהפכו עם השנים והמוות לקדושים מעונים. זעירא נשאר אשם תמידי, ומיום השנה ה-30 למלחמה, בהתערבב הזיכרון בבדיון, הוא צפוי להיוודע כך לדור נוסף שאינו בקי בפרטים ובהקשרים.

שורש צרותיו של זעירא הוא דו"ח ועדת אגרנט, שהמליץ להדיחו מתפקידו (אם כי לא משירות צבאי, ודיין שרצה בתמיכתו המחודשת הזדרז להציע לו להתמנות לאלוף פיקוד המרכז). לצד הרמטכ"ל, רב-אלוף דוד אלעזר, היה בכך זעירא לבכיר מודחי אגרנט. התוצאה המתבקשת - התפטרות מוקדמת היתה חוסכת אותה - הושגה בעיוות של הליך משפטי: הוועדה אסרה על זעירא ואחרים להיוועץ בפרקליטים ומנעה מהם הזדמנות הוגנת להתגונן מפני טענות שהוטחו בהם, לרוב מאחורי גבם.

ועדת אגרנט עשתה את מלאכתה נאמנה, אם מבינים מה היתה מלאכתה - לא ירידה אל חקר האמת, אלא הצלת שלטון גולדה מאיר. כל ועדות החקירה הממלכתיות בענייני ביטחון היו ועדות להצלת המשטר. כשהספינה טובעת וצריך להציל את רב-החובל, זורקים הימה גם את רב-המלחים. כך חמקו מהמלצה סופנית מאיר ודיין אצל אגרנט ומנחם בגין בדו"ח ועדת כהן, אף שהיה מקום להחיל עליהם דין דומה לזה של אלעזר וזעירא ב-1973 ושרון ב-1982. ועדת אור אמנם החמירה קצת יותר עם מי שהיה ראש הממשלה שהביא למינויה, אבל גם זאת במשורה - והוא כבר לא כיהן בתפקידו בעת פרסום הדו"ח.

זעירא לא נכשל בהערכתו ב-1973 יותר מקודמו החביב על הכל, יריב, במאי 1967 (או מיגאל ידין, חבר ועדת אגרנט, לקראת ביקור סאדאת בירושלים בנובמבר 1977). ההפתעה ממהלכי מצרים ערב מלחמת ששת הימים גרמה להתמוטטות הרמטכ"ל רבין ולהדחת שר הביטחון לוי אשכול, אבל ישראל ניצחה משום שהמצרים לא ניצלו את הצלחת ההפתעה ולא תקפו ראשונים. ממדי הניצחון והכיבושים הסתירו את העובדה שצה"ל הקרקעי ניהל בדרך כלל מלחמה שגרתית של הבקעות חזיתיות, בלי סימן לגישה העוקפת שעליה אהבו לדבר קציניו.

כך היה גם במלחמת יום הכיפורים: ידעו שאיגוף למצרים עילית ולכיוון קהיר יועיל יותר מהתכתשות שוחקת בחזית, אך נרתעו מאישור מבצעים מרחיקי לכת בסיכוייהם ובסיכוניהם.

ההבדל בין 67' ל-73' לא היה רק הפער שבין הצלחה לכישלון, אלא בכך שההצלחה העניקה למודיעין הילה על-טבעית ויצרה ציפיות מופרזות ממנו. בירור מעמיק יותר היה מעלה שאמ"ן הצליח ב-1967 בעיקר בזכות האיסוף, שלו ושל המוסד, ופחות בזכות המחקר; ובתוך המחקר - יותר בזכות תמונת כוחות האויב ופחות בזכות הבנת התהליכים המדיניים והאסטרטגיים.

זעירא היה ב-1967 ראש מחלקת איסוף באמ"ן, מושא להתפעלות של קציני סיירת מטכ"ל ובהם אהוד ברק. הוא עבר למודיעין, לבקשת האלוף מאיר עמית, ומצא עולם חדש ומסקרן. שם פעל זעירא יותר מקודמיו, אמני הריגול האנושי, לשכלול טכנולוגיית הצילום והציתות. מי שיחד עם הממונים עליו היה עתיד להיכשל באוקטובר 73' בהערכת כוונות היריב, התמקד לפני כן בהערכת היכולת, תחום מדיד יותר. בהיותו ראש אג"ם-מבצעים, תפקיד המפתח לגיוס ולכוננות בצה"ל בין 56' ל-67', דרש מקציני אמ"ן שהשתתפו בדיונים לספק עובדות, להבדיל מניחוש מפולפל של כוונות נאצר, כדי לצייר על המפה את סימני היחידות בסיני ולאפשר חישוב של יחסי הכוחות.

אחד מסעיפי האישום המוטחים תדיר בזעירא הוא שילוב של מחדל ושקר. נטען כלפיו כי בהתקרב יום הכיפורים, בניגוד לנדרש ממנו ולדיווחו לאלעזר, לא הפעיל אמצעי איסוף מסוימים בחזית. הטענה מייחסת לאמצעים כוחות שלא היו בהם ולזעירא חטאים שלא חטא. שני מכלולי האמצעים הופעלו בדרך כלל רק לעתים נדירות, משיקולים מבצעיים. בחירום אכן גובר כורח ההתרעה על שיקולים אלה, אבל האמצעים לא היו חסינים מפני ההסתרה וההונאה שהפעיל סאדאת על צבאו - ובדרך זו על ישראל - בכל הערוצים, כך שהתגלו הכנות אך לא נחשפו כוונות. שבועות מעטים לאחר המלחמה, בשיחה מוקלטת בין מפקד יחידת האיסוף 848 (כעת 8200) יואל בן פורת לקצין בכיר ממנו באמ"ן, סיפר בן פורת כי באישור טלפוני של זעירא, שאליו פנה, הפעיל את האמצעים לקראת סוף השבוע שלפני פרוץ המלחמה.

המודיעין הוא רק משרתם של שני אדונים, המדינאי והמצביא; וגם המצביא אינו יותר משליח המדינאי לעניין הצבא. הפיקוד העליון, כהגדרתו בצה"ל, כולל את ראש הממשלה, שר הביטחון, שרים אחרים החברים בקבינט המלחמה והרמטכ"ל. ראשי האגפים במטכ"ל, מפקדי הזרועות ואלופי הפיקודים, עם כל חשיבותם, אינם בדרג הפיקודי העליון. ידין וחברו בוועדת אגרנט, חיים לסקוב, כמותו רמטכ"ל לשעבר, היטיבו לדעת זאת. לסקוב התחנך בצבא הבריטי, שם קצין המודיעין (יחד עם עמיתיו מהמבצעים, ההדרכה והתכנון) היה רק אחד מעוזרי קצין אגף המטה, וכולם גם יחד עוזרי המפקד. אצל רב-אלוף ידין היה המודיעין הצבאי מחלקה בראשות אלוף-משנה. לדוד בן-גוריון לא היה קצין מודיעין, ואילו היה קמ"ן כזה ב-48', מעל המזרחנים וסגני-האלופים שידעו מעט מדי על צבאות ערב הפולשים, לא ממנו היתה נתבעת אחריות לשאלת ההערכה אם להקים את מדינת ישראל.

אלא שידין רצה לשנות את מערך המודיעין הישראלי עוד מאז חברותו בוועדת ידין-שרף ב-1963; דו"ח אגרנט בהקשר זה, לחיזוק המחקר במוסד ובמשרד החוץ והייעוץ לראש הממשלה, הוא עדכון של המלצות ידין וזאב שרף, שהיה מזכיר הממשלה ושר.

זו היתה גישה נכונה אך חלקית. כאשר האמריקאים הקימו (ב-1947) את הסי-איי-אי, כלקח ההפתעה של פרל הארבור, הוקמו גם משרד הגנה בין-זרועי ומועצה לביטחון לאומי. הם הכירו בצורך בשילוב בכל התשומות - המודיעינית, הצבאית והאסטרטגית.

לישראל היה ב-1973 אגף מודיעין, אמ"ן, אבל לא היה אגף תכנון. לא היה, ולא באשמת ראש אמ"ן, שום גורם תכנון אסטרטגי מקביל במעמדו למודיעין, שלא לדבר על מועצה לביטחון לאומי. היה רק "עוזר ראש אגף המטה לתכנון ארוך טווח", במונחי היום ראש חטיבה, תת-אלוף אברהם טמיר. הוא ומפקדו, ראש אגף המטה ישראל טל, הציגו בתוכנית הרב-שנתית "אופק", כהנחת יסוד, הערכה הפוכה לזו של אמ"ן ושל דיין: אם עד קיץ 73' לא תתחדש הידברות ישראלית-מצרית על הסדר ביניים בסיני, תהיה מלחמה. גולדה מאיר, דיין ואלעזר העדיפו לאמץ את הערכת אמ"ן על זו של אג"ם. הם היו מוסמכים לכך - ואחראים לתוצאה.

בדיון אצל דיין בבוקר יום שישי, ערב יום הכיפורים, חדל זעירא מהשימוש בביטוי "סבירות נמוכה". מאותו רגע, 29 שעות לפני פרוץ המלחמה, לא היתה לדיין אמתלה לאי-מימוש אחריותו. הוא היה יכול לגייס מילואים, לפרוס את הצבא הסדיר ולהיערך לבלימה. הוא לא עשה זאת משום שהיה עדיין שאנן והאמין, כמו אלעזר, שיחסי הכוחות יספיקו (היו בצמרת מי שקיוו שהערבים ישתטו ויקפצו למטחנה של צה"ל). לפי מחקר סודי של אלוף-משנה יהושע נבו, מאוספי החומר של ועדת אגרנט, אמר אלעזר ב-26 באפריל 73' כי בפיקוד הצפון "לפני שמגייסים מילואים ועושים איזשהו דבר צריך שיהיו למעלה מ-100 טנקים. כאשר אנו נמצאים במצב הזה - יעזור להם האלוהים". באוקטובר היו בגולן טנקים רבים יותר. דיין גם חשש שבוואשינגטון לא יאמינו שישראל רק השכימה להלום במי שעמד להלום בה. זה היה חשש מוצדק: הרמטכ"ל של 56' ושר הביטחון של 67', שתי מלחמות שבהן רימתה ישראל בשאלת הירייה הראשונה, הבין על מי ייפול נטל ההוכחה.

ההחלטה להעניק למודיעין משקל יתר ולהתנכר לתכנון האסטרטגי נבעה מהפוליטיקה הפנימית של יחסי גולדה מאיר עם שר הביטחון, יריבה בתוך מפלגת השלטון, ועם בעלי בריתה בר-לב ואלעזר. דיין רצה להקים במשרד הביטחון ובמטכ"ל אגף תכנון בראשות האלוף טל, עם טמיר כסגנו. בר-לב התנה את הסכמתו בשבועת אמונים של טל לרעיון קו בר-לב, שטל, טמיר ושרון היו הבולטים והרהוטים במתנגדיו. טל סירב לכך, כפי שסירב בתנאי זהה - בניגוד לשרון - להתמנות לאלוף פיקוד הדרום. מתוך המפולת חילץ אלעזר את טמיר ומינה אותו לעוזרו לתכנון ארוך-טווח. תחילה אף הסכים להערכותיו, אך כרמטכ"ל התיישר עם מאיר ודיין.

אם כל הבעיות היתה השקפת העולם של הדרג המדיני, להחזיק בשטחים שנועדו במקורם להעניק עומק הגנתי כאילו הם ישראל-גופא. השקפת עולם זו נתמכה בשגיאה הצבאית של בר-לב, שלא תוקנה בימי אלעזר: הגנת סיני, במקום הגנת ישראל. איש רזה בעל זרוע ארוכה שאגרופה מגיע לסנטרו של אויבו - התנפח עד שעורו הדק והפגיע גבל בפגיון האויב. בוני קו בר-לב, ותיקי תש"ח, כאשר כל יישוב שאסור לנטוש בנגב היה למעוז, הפכו את היוצרות - כל מעוז בסיני היה ליישוב שאסור לנטוש (המצרים, בתוכניות הצליחה שעליהן התאמנו ושאמ"ן השיג, העריכו לפי ההיגיון אך בניגוד למציאות שחיילי המעוזים יפונו לתגבור הקו השני, קו התעוזים).

ואף שתומכי בר-לב מכאן ושרון מכאן ממשיכים לטעון שאילו היו שם גיבוריהם, או פעלו לפי הנחיותיהם, היתה הצליחה המצרית נכשלת, היה צה"ל עיוור מכדי להבין שעליונות אווירית, החיונית ללחימתם של כוחות היבשה הנחותים מספרית, לא תושג הפעם מהאוויר. צה"ל, שהתמחה כל כך בין המלחמות בפשיטות קומנדו, במיוחד נגד אש"ף, לא תיכנן לשבש את בסיסי הטילים קרקע-אוויר בפשיטות, בהפגזות או בטילים מספינות חיל הים מול חופי מצרים.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=344579&objNo=53936&returnParam=Y

ראש המוסד לשעבר צבי זמיר טוען בראיון למוסף המוספים היום כי זעירא היה צנזור של ידיעות מודיעיניות ובחר מהם רק את אלו שמתאימים להשקפתו.

"בכל ישיבות המטכ"ל הוא טוען כי יש ידיעות ממקורות טובים (על מלחמה) אבל הוא לא מקבל אותן".

צבי זמיר דורש להעמיד לדין את זעירא על כי חשף (לדעתו) את זהותו של הסוכן הכפול המצרי ד"ר מרואן אשרף. "כשראש אגף מודיעין חושף מקורות הוא שובר את הראשונה בעשרת הדברות של חיל המודיעין. על זה הוא צריך לעמוד לדין". (אגב, במכתבים למערכת פורסם היום מכתבו של ד"ר אברהם ברגמן כי הוא היה זה שחשף את שמו של אשרף וכן את העובדה כיהיה סוכן כפול. חח).

זמיר טוען כי המוסד שבראשותו התריע על המלחמה הקרבה אף על פי שלא הפכו שולחנות כנגד הערכת אמ"ן.

התכנית תשודר היום בשעה 17:30 בערוץ 2

בכירי מערכת הביטחון בתקופת מלחמת יום הכיפורים פנו ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לחקור אם בספר שהוציא חשף ראש אמ"ן באותה תקופה סודות מדינה, כך חשף אמש העיתונאי גדי סוקניק בערוץ השני של הטלוויזיה.

במכתבם ליועץ פנו הבכירים, שביניהם יצחק זמיר, ראש המוסד באותה העת, למזוז וטענו כי בספרו חשף האלוף במיל. אלי זעירא סודות מדינה ובהם אף את זהותו של הגורם המצרי שריגל עבור ישראל והתריע מפני המלחמה המתקרבת.

על המכתב חתומים עוד ראש חטיבת המחקר באמ"ן תת אלוף עמוס גלבוע וראש מחלקת איסוף באמ"ן באותם ימים אלוף משנה במיל. יוסי לנגוצקי.

לדברי הבכירים את חשיפת שמו וזהותו של הגורם המצרי ביצע זעירא על מנת לנסות ולטהר את שמו מהאשמות המוטחות בפניו זה שנים, והרואות בו האשם העיקרי לכשל המודיעיני שקדם למלחמה.

בכתבתו מזכיר סוקניק כי זעירא חשף בספרו כי האיש שריגל עבור ישראל היה חתנו של נשיא מצרים גמאל נאצר, דוקטור אשאף מרוואן שנפגש עם ראש הממשלה באותם ימים גולדה מאיר והעביר לה דיווח עדכני לגבי המתרחש במצרים והמלחמה המתקרבת. עד לחשיפת שמו נחשב בישראל דוקטור מרוואן כמקור בכיר עלום שם.

חותמי המכתב כותבים ליועץ מזוז כי זעירא, למיטב ידיעתם, פגע באופן חמור בביטחון המדינה וכי יש להתריע מפני מעשיו, וכי יש להתרעה כזו ערך מוסרי ראשון במעלה.

כאמור, כעת מצוי מכתב הבכירים על שוחלנו של היועץ המשפטי מזוז שיצטרך לחקור בנושא. (ש)
http://www.a7.org/news.php?id=90162

אלוף (במיל') אלי זעירא: ''מיתוס מול מציאות''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5543&omm=45&viewmode=

@ אמת צרופה

אלוף בדימוס יצחק זמיר כיהן כחבר ועדת שמגר לבדיקת כשלי השב"כ בפרשת רצח רבין, מצ"ב מסמך המינוי + קישור לאשכול מסמכים בפרשה:

7. דו''ח ועדת שמגר.
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5614&omm=7&viewmode=