הבייבי החדש של פרס
אבי המזרח-תיכון החדש הבין כנראה שהשלום עדיין לא מאחורי הדלת, אבל הננו-טכנולוגיה כבר כאן.
מאת: יוסף עסיס 
שמעון וחמי פרס. 'הרבה שנים אני לימדתי את ילדיי, ועכשיו הם מלמדים אותי'.
צילום: רובי קסטרו
על- פי קבלת- הפנים החמה שלה זכה חמי פרס, בנו של שמעון פרס, כשנכנס ללשכת אביו, ניתן
להבין שהוא אינו מרבה לבקר שם. לפרס הבן, שעסוק כנראה לא פחות מפרס האב, יש היום הרבה מאוד נושאים
על סדר היום, גם מתוקף תפקידו כיו"ר 'ארגון קרנות הון הסיכון הישראלי' (IVA), וגם בשל היותו שותף
בכיר באחת מקרנות הון הסיכון הגדולות בישראל - פיטנגו.
ח"כ פרס, שלא ויתר על נשיקה ועל כוסית קוניאק (בן 100 שנה) עם בנו, כבר
השלים - כך עושה רושם - עם העובדה ששלום לא יהיה כאן בטווח הקצר, ועל
כן הוא מתפנה לעסוק בעניינים חשובים לא פחות.
עתיד כלכלת ישראל. פרס
הבן פועל בימים אלה, עם חבריו מתעשיית הון הסיכון, כדי לנסות ולרתום את
מדינת ישראל לטובת התעשיה, שתערוב לכספים שיושקעו בסטארט- אפים.
"אני מאמין שעתיד מדינת ישראל הוא בתעשיית הננוטכנולוגיה", אומר פרס,
שאמור לנאום בכנס IVA- ה בשבוע הבא על החזון הבא שלו, במהלך מפגש
משולש ראשון עם בנו והתקשורת. זהו מפגש שבו מנסים השניים לצעוד
בעדינות, מבלי לפגוע בחזית האחידה מחד גיסא, ומבלי ליצור זהות אחידה יתר
על המידה, מאידך גיסא.
הייתי רוצה לקשור בין נושא הננוטכנולוגיה לבין מאפייני הפעילות שלך
לאורך השנים. האם לא נראה לך שהתחום הזה הוא שוב התמקדות במרחקים
ארוכים מאוד - ארוכים מדי? אתה שוב חוזר לעניין החזון, שהכשיל אותך
בעבר.
שמעון פרס: "לא, לא, לא. זה קורה כבר מחר בבוקר. המאמץ צריך להתחיל מחר
בבוקר. התוצאות יכולות לקחת שנתיים- שלוש".
בראייה לאחור, האם לא היתה זו טעות לדבר אל הציבור במונחים של חזון
והליכה למרחקים ארוכים, תוך הזנחת הטווח הקצר?
"לא, לא. תשמע, הבעיה היא שלא ניתן לדבר ישירות לציבור, והעיתונות -
שאמורה להביא את הדברים - מתעניינת בעיקר ברייטינג. אני כבר טוען שנים
מספר, שכאשר אני מדבר על העשור הבא אני רואה 4 דברים מרכזיים: האחד הוא
שהמאה ה- 21 תעסוק בטרור, ולא בנאציזם ובקומוניזם. זו לא מלחמה של צבאות,
אלא של מערכות; השני הוא שמוכרח להיות שלום עם הפלשתינים, כי אחרת לא
ניתן לעשות דבר; השלישי - יש פריצת- דרך מדעית וטכנולוגית ששמה ננו;
והרביעי הוא הסדר בעניין האקולוגי בין העשירים לעניים, שאומרים: 'לא נשתף
פעולה עד שלא תמלאו לנו את הקיבה'".
אבל מה עושים מחר בבוקר?
"זה הכל מחר בבוקר. בשבילי אין בכלל מחר. אני כתבתיספר 'כעת מחר'.
כלומר, היום זה המחר".
אולי זו טעות, לפחות אם לשפוט על סמך ההישגים הפוליטיים.
"יכול להיות שהפסדתי בחירות בגלל דבר שעשיתי בעבר - אף פעם לא בגלל
תכנון לעתיד".
כשר אוצר בעבר, מה דעתך על התוכנית הכלכלית?
"אין לי חשק לדבר על זה. אני מעדיף שלא להעביר עכשיו ביקורת. אני רק יכול
לומר, שאני כבר הכנתי פעם תוכנית, ולכן אני יודע מה זה. קודם כל אתה חייב
להגיע להסכם עם ההסתדרות והמעסיקים. לפני - לא אחרי".
אז אתה לא מאמין שהיא תעבוד? איך תצביע בכנסת?
"אצביע נגד. אני רוצה להיות הוגן, ולא סתם להשמיץ. לדעתי, כפי שהיא נראית
עכשיו, זו אינה תוכנית מגובשת, משום שהיא לא התמקחה עם השותפים
האמיתיים".
לו היית היום שר האוצר, מה היית עושה?
"ראשית, הייתי מגיע להסדר עם ההסתדרות, עוד לפני החתימה והפרסום. ואז
הייתי על קרקע בטוחה. אחר כך הייתי עומד על כך שיהיה משא- ומתן מדיני.
בלעדיו דבר לא יעזור. מעבר לזה הייתי מעביר, למשל, את שדה התעופה לים
ומשחרר 400 אלף דונם בבן- גוריון. זה גם מקור לתעסוקה. יש בית הנתיבות הישן
והחדש - נתב"ג 2000 - ומשניהם אפשר לעשות פנינים. יש, בכלל, הרבה מאוד
מפעלים תקועים, והמדינה לא עושה בהם דבר".
תעשיית הון הסיכון מנסה לפעול באמצעות לובי בכנסת, לשם סבסוד
הפעילות שלה על- ידי הממשלה. האם אתה תומך בזה?
"כן. אם המדינה לא היתה משקיעה בעבר בחקלאות - לא היתה כאן חקלאות.
היא השקיעה גם בתעשיה. ואם היא לא תשקיע בטכנולוגיה, לא תהיה טכנולוגיה.
60% מכספי משלם המסים אוספת הממשלה. אז מה, היא תיקח 60% ותיתן לו
בחזרה 20%? זו שטות. בישראל שולטת כלכלה מיושנת - ממש בושה לדבר
עליה. החלוקה בין שירותים לבין ייצור מיושנת לגמרי. הייצור הוא היום החלק
הכי קטן בתעשיה, וכל היתר שירותים. אנחנו עוד תקועים בעלייה השנייה או
השלישית. אלה למדו כלכלה לפני עשרות שנים, ובינתיים הכלכלה השתנתה.
הכלכלה היום היא כזו של חידושים ופריצות- דרך, והיות שאנחנו ארץ קטנה,
אנחנו לא יכולים להיות ארץ של ייצור, אלא ארץ של פיתוח".
האם נראה לך הגיוני שהממשלה תערוב לכספי הקרנות באופן ישיר?
שמעון פרס: "לקרנות אין בעיה למצוא מדינות אחרות. אם לא בישראל הן יפנו
לאירלנד או לקליפורניה. שם הרבה יותר נוח".
חמי פרס: "אם המדינה רוצה תעשיה טכנולוגית כחול- לבן, אם היארוצה קרנות
ישראליות שישקיעו בסטארט- אפים ישראליים, היא צריכה להעמיד את זה במקום
הראשון בסדר העדיפות הכלכלי. ההשקעה בטכנולוגיה בישראל היא ההשקעה
הטובה ביותר שהמדינה יכולה לעשות - יותר מרכבות, יותר מכבישים ויותר
מרכבות תחתיות. בלי מדע וטכנולוגיה אין לכלכלה הזו שום סיכוי להצליח".
אבל האם אין מקום לקחת את אותם 2 מיליארד דולר (הסכום שאותו מנסה
התעשיה להשיג בערבות המדינה), ולהשקיע אותם בחינוך לטכנולוגיה?
חמי פרס: "הרעיון הוא שכאשר המדינה רצתה שתהיה לה טכנולוגיה, היא מימנה
גם את המוסדות האקדמיים ואת מוסדות המחקר ואפילו הקימה את משרד המדען
הראשי, שתפקידו לעזור במימון חברות סטארט- אפ. אם היא רוצה שתהיה לה
תעשיית הון סיכון - והפירוש של הון סיכון הוא לתרגם את הנכסים הללו
לנכסים כלכליים, היא צריכה לדאוג שהתעשיה תתקיים. היא עשתה זאת ב- 92',
כשהקימה את קרן הון הסיכון יוזמה. ומאותם 100 מיליון דולר שהשקיעה בהון
סיכון נולדה כאן תעשיה שגייסה 10 מיליארד דולר והשקיעה ב- 1,000 חברות,
שהביאו כאן לייצור ולצמיחה. המדינה חייבת לפצות את עצמה - לא אותנו, את
עצמה - על העובדה שבמדינה שלנו אין שוק.המשקיעים לא הולכים לסין כי יש
שם אנשים כאלה חכמים, אלא מפני שיש שם שוק אטרקטיבי. וישראל לעולם לא
תהיה אטרקטיבית כשוק. המצב הפוליטי- מדיני שנוצר כאן מרחיק את
המשקיעים. המדינה חייבת להשקיע בזה כסף ולהיות תחרותית, מכיוון שתעשיות
כמו ננוטכנולוגיה או ביוטכנולוגיה אינן סובלות שווקים קטנים ולא מצב
בלתי- יציב. וזאת כדי להביא לפה משקיעים זרים - והטכנולוגיה היא התעשיה
היחידה שיכולה להביא לכאן משקיעים, כי שום תעשיה לא מצליחה בכך באמת".
שמעון פרס: "צריך להשקיע גם בחינוך וגם בהון הסיכון. ההון לא נמשך לישראל.
הוא אולי נמשך לראש הישראלי, אבל לא לישראל ולמצבה המדיני- כלכלי. הרי
ישראל מסבסדת הרבה דברים אחרים - מים, קרקע ועבודה. השאלה היא מה
לסבסד".
ומה עם כלכלה חופשית, וכוחות השוק?
שמעון פרס: "כלכלה חופשית זו סתם סיסמה. אין היום כמעט אוניברסיטה
בארצות- הברית שאינה מסובסדת".
האם יש סבסוד של קרנות הון סיכון במקום אחר בעולם?
חמי פרס: "כמובן. זה קיים בארצות- הברית, שם נותנים 2 דולרים על כל דולר
השקעה, בעוד אנחנו בישראל רוצים רק דולר על דולר. צריך להבין שכל הכסף
הזה ילך על משכורות ושעל כל דולר שהון הסיכון הישראלי ישקיע, יגיע בערך
דולר אחד ממשקיעים זרים - מקרנות זרות. זה מנוף אדיר. אני טוען שזה לא
סבסוד, זוהי השקעה. ואין השקעה טובה מזו שישראל יכולה לעשות".
אבל כוחות השוק הם אלה שקובעים, בסופו של דבר, אם יש ביקוש
לטכנולוגיה או לא. והיום אין. כאשר יהיה, יזכרו כולם שלישראל יש יתרון
יחסי, והכסף יזרום לכאן מאותם גופים שהאינטרס שלהם הוא להשקיע בטוב
ביותר.
חמי פרס: "הכסף יזרום לכאן בסוף, אבל כשזה יקרה - יהיה מאוחר מדי.
הביקושים לטכנולוגיה לאורך השנים רק הולכים וגדלים. התופעה של בועה
שהתפוצצה הקבילה ל'בהלה לזהב', ואם אתה מנכה אותה, אתה רואה שהיא
צומחת כל הזמן. התחרות קשה מאוד. אם לא ניכנס היום לעידן הטכנולוגיה -
נאחר".
שמעון פרס: "בטכנולוגיה יש מקום רק לאנשים מהשורה הראשונה. אין שורה
שנייה".
איך אתם ניזונים זה מזה?
"בארוחות צהריים אנחנו מחליפים דעות. הרבה שנים אני לימדתי את ילדיי,
ועכשיו הם מלמדים אותי. ואני תלמיד טוב. יש לי בת אחת שמלמדת אותי
פילולוגיה, ובן אחד שמלמד אותי טכנולוגיה, ובן שלישי שעוסק ברפואה
וטרינרית. בשבתות אנחנו יושבים ודנים,ואני מקשיב להם".
"חמי, מאיזו טעות אסטרטגית של אביך הפקת לקחים ויישמת אותם
בתעשיית הון הסיכון, למשל?
שמעון פרס (מתבדח): "אתה מנסה ליצור לי כאן אופוזיציה?"
חמי פרס (עונה בחיוך ושומר על חזית אחידה עם אביו): "אין שום טעות שאפשר
ללמוד ממנה. אפשר ללמוד רק מהדברים הנכונים".
שמעון פרס: "תשמע. העתיד הוא תמיד במיעוט. ובשל כך אני במיעוט. מתוך
בחירה. אתה יכול להגיד שזו טעות. אני אומר שלא. לסיכום, העתיד הוא בכניסת
מדינת ישראל לתחום הננוטכנולוגיה".
חמי פרס: "אני קונה את הדברים".
השאלה היא אם כמנהל קרן הון סיכון אתה גם תשלם...
(השניים צוחקים).
האב, הבן ורוח הננו
חמי פרס: "פיטנגו טרם השקיעה בחברות ננו - אבל אנחנו מתחילים להסתכל על זה"
"לפני 45 שנה חשבתי שישראל צריכה להיות בין הראשונות להיכנס לתחום הגרעין, וכיום אני יכול לומר
בדיעבד, שאלמלא היינו נכנסים אז - לא היינו נכנסים בכלל, מכיוון שהכל כבר היה חסום", אומר שמעון
פרס, ועושה הקבלה בין החזון הטכנולוגי שלו בעבר לבין זה שמסעיר אותו היום. "מה שיכולנו להשיג אז,
באותה תקופה שבה ההגדרות בתחום הגרעין לא היו מוגדרות, לא היינו יכולים להשיג בתקופה המוגדרת.
ועכשיו הגענו לפרק השני של האטום - האטום לשם בנייה. היום באים המדענים ואומרים: 'סליחה - אם אפשר
לעשות זאת למטרות הרס, אפשר לעשות זאת גם לשם בנייה'. אבל כדי לבנות אתה חייב לסדר את האטומים,
במקום לבלבל אותם. זה לא שגילו איזה מנוע חדש או אסטרטגיה חדשה, אלא מימד חדש, שמשפיע על
הביולוגיה, הכימיה, הפיזיקה והאלקטרוניקה. על הכל.
"בפעם הראשונה ניתן לבנות מחומרים שאינם נראים לעין. אפשר לעשות מחשב
בגודל ראש סיכה, או מנוע בחלק ה- 800 של קצה שערה. מנוע שיכול לטייל לך
בתוך הראש ולטפל בגידולים סרטניים וכו' וכו'".
@ מה עושים כיום בתחום הננוטכנולוגיה בישראל?
מצ"ב קישור לחומר על הנושא...:-
149. פרס מכניס את בנו ''חמי'' לעיניינים=ננוטכנולוגיה
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=149&viewmode=threaded
"בישראל יש כבר כ- 250 חוקרים בתחום בכל האוניברסיטאות, ויש כבר
מיקרוסקופים מתאימים לכך ואפילו כמה פיתוחים בתחום התפלת המים".
כמה כסף משקיעים היום בתחום גורמים ממשלתיים?
"מיליונים בודדים. אני חושב שהמלחמה בעיראק תעודד את הכלכלה העולמית.
אחריה תגבש ארה"ב הערכות חדשות ואסטרטגיות מדעיות בתחומי המתכות
והמנועים. הם משקיעים היום המון בטכנולוגיית הננומטר".
אבל ההשקעה בארה"ב עדיין מגיעה בקושי למיליארד דולר.
"ההשקעה היא מיליארד דולר במדע, ולא בטכנולוגיה. צריך להפריד ביניהם.
עיקר הכסף הוא בטכנולוגיה. באמריקה מי שקידם את הטכנולוגיה היו צורכי
הביטחון, התעשיות הבטחוניות והמערכות שהצבא הזמין.
"בישראל הקרקע היא כבר לא המשאב העיקרי, ועל כן המדינה צריכה להתקיים
ממדע וטכנולוגיה. יש משבר בתחום המחקרי והאקדמי, ולא משקיעים בו מספיק.
אז העליתי רעיון. פעם כאשר רצו לפתח את הקרקעות בישראל הקימו את קרן
קיימת לישראל. היום - כדי לפתח את המדע - בואו נקים קרן לפיתוח המדע.
במקום קרקע - מדע.
"באתי לארגונים יהודיים שונים שעוסקים בתרומות, ואמרתי להם שיש לנו
הסכם עם ארה"בשנקרא קרן ברד. אנחנו שמים דולר והם שמים דולר, ואת
הריבית משקיעים במדע ובמחקרים חדשים. אם המחקר נושא פרי, יש החזר על
ההשקעה. הקרן, שהוקמה לפני 20 שנה וכל צד השקיע בה 100 מיליון דולר,
עודדה הרבה מחקרים חדשים ותעשיות חדשות. אז אם אפשר לעשות הסכם כזה
עם ארצות- הברית, למה אי- אפשר לעשות זאת עם העם היהודי?"
האם זה לא תחום עתידני מדי? יש היום הרבה תחומים שמצריכים השקעות
מסיביות, והם בשלים הרבה יותר ונדרשים יותר.
"כבר היום יש יישום של הננוטכנולוגיה. וחוץ מזה, כל מה שכבר קיים לא צריך
אותנו. אנחנו חייבים ללכת לחדשנות".
אבל עוד לא הספקנו לעכל את המהפכה הקודמת - של האינטרנט והתקשורת
- וכבר אתה רוצה מהפכה נוספת?
"זה כבר ישן. אתם כותבים על יום האתמול. בכל 7 שנים יש דור חדש של
טכנולוגיה. הפעם זו מהפכה. זה דומה לעיוור שפתחו לו את העיניים והוא מגלה
עולם חדש. אדיר!"
חמי פרס, מה עושה בן מתעשיית הון הסיכון, כדי לעזור לאבא לקדם את
העניין?
פרס (האב): "אני מקבל ממנו הרבה ייעוץ".
אתה חושב שהעיתוי נכון? בדיוק עכשיו, כאשר סקטור הטכנולוגיה בישראל
שרוי בהלם בעקבות המפולת הקשה?
שמעון פרס: "אין אף פעם עיתוי נכון, וכל עיתוי הוא עיתוי נכון".
חמי, האם התעשיה מקצה משאבים לתחום הננוטכנולוגיה?
"קודם כל אני שותף מלא לכל החשיבה. אני חושב שכניסה של ישראל לתחום
הננוטכנולוגיה צריכה להיעשות עכשיו. אסור לחכות. ואני מודה ומתוודה שכולם
עיוורים. אני חושב שאבא הוא הראשון שמניף את דגל הננוטכנולוגיה, ושהיוזמה
הלאומית צריכה להתגייס".
אבל בפועל תעשיית הון הסיכון בקושי משקיעה בזה.
שמעון פרס: "זה רק מתחיל. זה בחיתולים. זה גם עניין של אינטנסיביות ומזל,
אבל הפוטנציאל אדיר. איש לא יכול להעריך כמה זה יעלה, אבל זה בטוח. אנחנו
על קרקע בטוחה וכל העולם נרתם".
חמי, המציאות הנוכחית הרי מקשה על תעשיית הון הסיכון להשקיע
בפרויקטים שההחזר עליהם יהיה רק בעוד הרבה שנים מהיום.
חמי פרס: "בכל טכנולוגיה יש שלבים: מדע, מחקר, פיתוח טכנולוגיה, פיתוח
מוצרים, הקמת חברות ובסוף תעשיה. צריך להבין שננו עושה צעדים ראשונים
מבחינת הון הסיכון. אתה רואה כמה סטארט- אפים יש בתחום. ויש גם כמה חברות
שעוסקות בננוטכנולוגיה ולא מצהירות על כך, כי הן פוחדות ליצור את הבועה
הבאה. חייבים להתחילללמוד את זה, לבדוק את החברות ולבצע השקעות.
פיטנגו טרם השקיעה בחברות ננו - אבל אנחנו מתחילים להסתכל על זה". *
[email protected]
פיטנגו - עוד יש לה אוויר
קרן הון הסיכון פיטנגו, שאותה מנהל חמי פרס, היא מקרנות הון הסיכון הגדולות
בישראל, עם הון מנוהל של יותר מ- 700 מיליון דולר. לפני כשנתיים וחצי גייסה
פיטנגו (לשעבר פולריס) קרן שלישית, בהיקף של כחצי מיליארד דולר, ומאז
הספיקה להשקיע בכ- 30 חברות סטארט- אפ.
פיטנגו, כמו כל קרנות הון הסיכון בישראל, סבלה עם התפוצצות הבועה
הטכנולוגית מירידה חדה בערך השקעותיה, ונאלצה להתאים את ערכן החדש
באמצעות מחיקות.
אבל מעבר לפגיעה בתעשיית הטכנולוגיה בישראל, ומעבר לסגירתן של אלפי
חברות סטארט- אפ, תעשיית הון הסיכון בישראל תסבול, בעתיד הלא רחוק,
ממחסור בכסף, שכן בצל הבועה לא יוכלו קרנות רבות שהוקמו במהלכה לגייס
קרנות המשך, והכסף שבקופתן יאזל אט- אט בשל התמיכה בחברות הפרוטפוליו.
פיטנגו, מתוקף היותה קרן גדולה עם משאבים פנויים רבים, לא נכללת בשלב זה
בקטיגוריה של הקרנות העתידות להיעלם ממפת הון הסיכון הישראלי, אבל היא
- בדומה לקרנות גדולות אחרות - כבר מסתכלת שנים קדימה. אז תגיע הבעיה
הזו גם למפתנה, ועל כן פועל 'איגוד קרנות הון הסיכון' לערב את המדינה
ישירות בתעשיית הון הסיכון.
http://images.maariv.co.il/channels/2/ART/457/970.html
בנו של פרס, לוושינגטון טיימס: "מצבה הכלכלי של ישראל התייצב"
חמי פרס, מנהל קרן הון הסיכון "פיטנגו" ובנו של ראש האופוזיציה,
שמעון פרס: "כמעט בכל התחומים ניתן לראות משקיעים המעוניינים
להשקיע בחברות ישראליות חדשות"
05/01/2004 | עומר כרמון
חמי פרס, מנהל קרן הון הסיכון "פיטנגו", שהינו בנו של ראש
האופוזיציה ויושב-ראש מפלגת העבודה, שמעון פרס, החמיא בראיון
לעיתון וושינגטון טיימס, למדיניותה הכלכלית של ממשלת ישראל....
@ מצ"ב הקישור להמשך הכתבה...:-
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-37527-00.html?tag=17-43-00
קרנות הון הסיכון פיטנגו וג'נסיס ביצעו 18 השקעות ב-2003
עשר הקרנות ההון סיכון המובילות שמרו על יציבות בהשקעותיהן בחברות ישראליות: ביצעו 135 השקעות
מאת: מעריב אונליין
קרנות הון הסיכון פיטנגו וג'נסיס היו הפעילות ביותר בישראל בשנת 2003, כאשר כל אחת מהן ביצעה 18 השקעות בחברות ישראליות או בחברות בעלות קשר פעיל לישראל.
מדירוג רמת פעילות קרנות הון סיכון בשנת 2003, שביצעה חברת IVC, עולה עוד כי קרן פיטנגו, בניהולו של חמי פרס, מובילה את דירוג הקרנות בישראל במספר ההשקעות החדשות (First Time) ב-2003 עם 8 השקעות כאלה (לעומת 4 בשנת 2002). 3 מבין ההשקעות נעשו בחברות בתחום מדעי החיים ו-3 בחברות תוכנה. הקרנות גיזה, ג'נסיס וורטקס ביצעו 6 השקעות חדשות כל אחת, כאשר ג'נסיס וורטקס התמקדו בתחומי התקשורת והתוכנה ואילו גיזה התמקדה בתחום מדעי החיים.
לדברי גיא הולצמן, מנכ''ל IVC: ''הקרנות הישראליות התמקדו בשנתיים האחרונות בעיקר בתמיכה בחברות הקיימות. רק לאחרונה ניכרת עליה בהשקעות חדשות. סביר להניח כי בשנת 2004 תימשך מגמת הגידול בסך ההשקעות החדשות.''
מסקירת סך ההשקעות החדשות בשנים 2002-2003, הקרנות גיזה ופיטנגו ביצעו 12 השקעות חדשות כל אחת ומובילות את מספר הקרנות בתחום זה. בחינת פעילות עשר הקרנות המובילות בשנים 2003 ו-2002 מראה כי מספר העסקאות הכולל שמר על יציבות (135 לעומת 138 בהתאמה).
בהשוואת פעילות עשר הקרנות המובילות בכל שנה, בשנת 2003 בוצעו 46 השקעות חדשות, המהוות כ-34% מסך כל העסקאות, לעומת 34 השקעות חדשות בשנת 2002, כ-24% ממספר העסקאות הכולל.
על פי הערכת IVC גייסו חברות ההיי-טק הישראליות סכום כולל של כמיליארד דולר מקרנות הון סיכון ישראליות ומשקיעים אחרים ב-2003. סכום דומה צפויות לגייס החברות גם במהלך שנת 2004.
(06/01/04 , 11:26)
http://images.maariv.co.il/channels/2/ART/622/561.html
מרכז פרס לשלום יטפל בנושא ננוטכנולוגיות במים.
ההחלטה, מתוך דאגה להשלכות חמורות של מצוקת מי שתיה על יחסי ישראל והפלשתינים, יחסי ישראל ירדן ומדינות נוספות באזור.
08/01/2004 יפעת גדות
מרכז פרס לשלום קיבל על עצמו את הטיפול בנושא ננוטכנולוגיות במים, במקביל לפעילות הקרן הננוטכנולוגית הלאומית הישראלית, העוסקת בתחום הכללי יותר של ננוטכנולוגיה בישראל.
מרכז פרס החליט לעסוק בנושא זה מתוך דאגה להשלכות חמורות של מצוקת מי שתיה על יחסי ישראל והפלשתינים, יחסי ישראל-ירדן ומדינות נוספות באזור.
ממחקרים ראשונים עולה, כי התפלת מים בטכנולוגיית ננו תאפשר הוזלת מחיר ההתפלה כך שיהיה תחליף נאות למים של היום.
מרכז פרס מקדם שיתוף פעולה בין-אוניברסיטאי, המקיף בשלב זה את הצעות המחקר היישומי הבאות:
מכון ויצמן - הגנה וטיפול במים עם דגש על חדירת מי-ים.
הטכניון - הגנה וטיפול במים עם דגש על חדירת מזהמים.
אוניברסיטת בר אילן - הסרת זיהומי מים באמצעות ננוטכנולוגיה ואנרגית השמש.
אוניברסיטת בן-גוריון - שיפור התפלה וטיהור של מים באמצעות ננוטכנולוגיה, עם דגש על תהליכי ממברנות משופרים בלחץ ובחשמל
האוניברסיטה העברית - ננוטכנולוגיות לאיכות מים ולהגנה על מקורות מים מתוקים וננטכנולוגיה בטיפול ומיחזור מים.
בפרויקט משתתפים כ-30 חוקרים. מרכז פרס החליט על תחילת הפעלת התוכנית תוך 3 חודשים. במקביל הוחל תהליך שיוביל להרחבה לגורמים אוניברסיטאיים ופרטיים נוספים.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-37785-00.html?tag=11-29-21
yos
חבר מתאריך 16.2.03
65 הודעות 19:02 02.02.04
9. לכל המתלהבים שבינכם....
לפני שאתם מנשקים את רגליו של איש ההרס תקראו את הכתבה הבאה....
http://www.ohio.com/mld/beaconjournal/news/editorial/4699072.htm
וזה ורק חלק קטן מהמאמרים/מחקרים שיש נגד הטכנולגיה ההרסנית הזו...
By the time you all finished being diplomatic we all be dead . . .