קבוצות דיון
גילוי מסמכים
נושא #5724
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות. ראה משוב |
05:52 06.04.04 |
  
 
|
מעריב משכתב את ההסטוריה לרגל סיום תפקיד דן חלוץ !!
 |
ערכתי לאחרונה בתאריך 06.04.04 בשעה 06:04 בברכה, פילוביץ שחף
כתבה חדשותית שפורסמה לרגל סיום תפקידו של מפקד חיל האויר היוצא,
אלוף דן חלוץ, מביאה בין היתר מידע לא נכון, שיקרי ובזוי ואין אני
מאמין שזה נעשה בשגגה ומחוסר ידיעה, ולמה...מצ"ב בתחתית הכתבה,
תגובתי למעריב, לידיעתכם ולשיפוטיכם/ן...
@ להלן: הכתבה ככתבה וכלשונה !!
''ירד לי טון מהגב''
 מפקד חיל האוויר היוצא, דן חלוץ, ניצל את נאום הפרידה שלו כדי להתנצח עם הסרבנים בעזרת שירו של אלתרמן ''סרבן המלחמה''. אחד הטייסים הסרבנים: ''אם לא יעצרו אותו, גם נגדנו יתבצעו חיסולים ממוקדים''
מאת: אמיר בוחבוט
שתי תופעות אפיינו את תקופת פיקודו של מפקד חיל האוויר היוצא, האלוף דן חלוץ. מצד אחד, בתקופת זו גויס חיל האוויר באופן חסר תקדים למדיניות החיסולים. מצד שני, לראשונה מאז הקמתו של החייל קמה בו קבוצה של טייסים שהכריזה על כוונתה לסרב ליטול חלק בפעולות החיסול. חלוץ עצמו התנגד בתוקף לתופעת הסרבנות בחייל. לאחר חיסולו של בכיר החמאס סאלח שחאדה באמצעות פצצה במשקל טון, פעולה שבה נהרגו 14 בני אדם נוספים, אמר בראיון עיתונאי: ''כשאני משחרר פצצה, הדבר היחיד שאני מרגיש הוא מכה קלה בכנף''.
היום, בטקס חילופי המפקדים שבו העביר את הפיקוד על החייל לידי האלוף אליעזר שקדי, גייס חלוץ תמיכה ממקום לא צפוי: המשורר נתן אלתרמן. חלוץ שילב בנאומו קטעים משירו של אלתרמן ''סרבן המלחמה'': ''ייתכן וסרבן המלחמה הקריב את עצמו לעולה על אידיאה אשר לדעתנו מופרכת היא ועיוורת, והוא יסוד מסוכן ומהרס וכופר כפירה גדולה, עד כי אין לנו דרך כי אם למגרו למופת ולמגרעת''. ''זה עניין התובע את קיום דינם של ציבור ושל יד מחוקק ודורש חוק חקוק על לוח לחובה או לזכות'', הוסיף חלוץ וקרא, ''אך ידע הטרחן מה חוקו במדינה וידע השלטון מה הדין בלי דרכי חובבות של מיקוח''. חלוץ הוסיף על מילות המשורר משלו. ''שלוש וחצי השנים האחרונות הם מן הקשות שידענו מאז זכינו לעצמאות'', אמר, ''שנים של טרור מתמשך ואכזרי שלא בחל במאמצים על מנת לזרוע רצח באזרחינו. 942 חיילים ואזרחים נהרגו ונרצחו בשנים אלה, בהם שבעה מחיילי חייל האוויר'' הוא התייחס בדבריו גם להאשמות הסרבנים בעניין פגיעה בחפים מפשע ''אני מצהיר על כך שבפעולות החייל נפגעו חפים מפשע'', אמר. ''עשינו כל שניתן כדי להימנע מכך, ולא תמיד עלה הדבר בידינו. לא אנו בחרנו במלחמה הזאת, לא אנו קמנו לשפוך דם של חפים מפשע''. בסיומו של הנאום, כשנשאל על ידי עיתונאים לגבי תחושתו עם סיום התפקיד, אמר האלוף חלוץ: ''ירד לי טון מהגב''. ''בתי הדין יעצרו את חלוץ'' יונתן שפירא, מחותמי ''מכתב הטייסים'', לא התרשם מהמובאות הספרותיות של מפקד חיל האוויר היוצא. ''חלוץ לא ראוי להיות מפקד חיל האוויר ובודאי שלא להתקדם לתפקיד סגן הרמטכ''ל. חשוב שידעו אזרחי ישראל שנגד האיש תלויה ועומדת תביעה משפטית בבג''ץ על אחריותו הפלילית לרצח 14 חפים מפשע במהלך חיסולו של סאלח שחאדה. בנוסף ידוע לי כי יש כוונה לפעול משפטית נגד מינויו לסגן רמטכ''ל. ''אני אישית אתמוך בכל הליך פלילי שיביא לעצירת קידומו של אדם מסוכן זה'', הוסיף שפירא. ''על פי הדברים שאמר חלוץ יבוא היום ובו היעד לחיסוליו הלא ממוקדים יהיו סרבני מצפון שלא הסכימו להשתתף במחול הדמים והנקמות שלו ושל דומיו. אני מאמין שאם בג''ץ לא ישכיל לעצור את חלוץ, יעשו זאת בתי דין אחרים''. ''חלוץ הוא קבלן חיסולים'' חגי תמיר, מחותמי המכתב והחניך המצטיין בקורס הטייס שאותו סיים גם חלוץ, בחר להגיב בציטוט משיר אחר של אלתרמן: ''כי חוגרי כלי לוחם, ואנחנו איתם, מי בפועל ומי בטפיחת הסכמה, נדחקים במלמול של 'הכרח' ו'נקם' לתחומם של פושעי מלחמה''. ''דן חלוץ הוא בסך הכל קבלן'', אמר תמיר ל''מעריב אונליין'', ''פעם הוא היה קבלן בניין והיום הוא קבלן חיסולים. בתור שכזה עדיף שיתעסק במה שהוא מבין ולא בפואטיקה''
(04/04/04 , 11:55)
http://www.maariv.co.il/channels/1/ART/683/139.html @ מצ"ב תגובתי לכתבה ששלחתי ברגעים אלה, כתגובה לציטוט המצ"ב שאומר
שחור על גבי לבן שמכתב/מרד הטייסים הוא תקדים הסטורי בחיל האויר,
וזה לא נכון, זה שקר אחד גדול....!!
@ להלן: הציטוט מגוף הכתבה לעיל:
לראשונה מאז הקמתו של החייל קמה בו קבוצה של טייסים שהכריזה
על כוונתה לסרב ליטול חלק בפעולות החיסול.
(סוף ציטוט) @ להלן: תגובתי לכתבה ששלחתי... פילוביץ שחף.
6.4.2004 05:35 המידע לא נכון בהקשר לפעם הראשונה שקבוצת טייסים סרבנים בחיל האויר. הפעם הראשונה הייתה במלחמת יום הכיפורים שאלוף ישראל טל עמד
מאחורי קבוצת טייסים שסירבו להפציץ לאחר שניתנה הוראת הפסקת אש
עם המצריםמעט אחרי המלחמה, שלחה קבוצת טייסים מכתב מחאה בגלל החשש שדיין ינסה "להצית מחדש את הגיזרה" מסיבות פוליטיות*
הראיון המלא עם יוזם המכתב - בערוץ 1 בתאריך 8.10.2003 לידיעתכם ולטיפולכם,
אבקש לתקן את הכתבה.
תודה. מבחן התוצאה.
פ"ש.
@ מצ"ב הקישור לדיווח בהקשר למכתב/מרד הטייסים בשנת 1973...:-
98. מכתב/מרד הטייסים משנת 1973: מי עמד מאחורי....
http://rotter.net/forum/gil/5084.shtml#98
http://www.geocities.com/supervpn/
|
|
 
  
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
mozes5
גולש אורח
|
08:34 06.04.04 |
|
|
1. במוסף לחג בידיעות אחרונות ריאיון ברוח דומה
בתגובה להודעה מספר 0
| |
המראיינת אריאלה רינגל-הופמן מנסה להכניס לו מילים לפה ואלוף ד. חלוץ
עונה כמי ש.."כפאו שד" שאלות קצרות -תשובות קצרות -אווירת נכאים
שאלה: "היית המום כשנחשפה תופעת הסרבנות בחיל האוויר?"
תשובה:"הייתי מופתע מהמכתב,ועוד יותר מזה הייתי מאוכזב.כל אחד ואחד מהאנשים
האלה בוודאי הבכירים שבהם יכלו לבוא ולומר לי את הדברים,כמו שידעו לבוא
כשרצו דברים אחרים"
עובדתית והיסטורית אתה צודק לא מדובר ב"סרבנות ראשונה" עם מאפיינים של מרד
זכור לי ריאיון עם טייס מאותה קבוצה שדיבר על מילים קשות מאוד מצד
בני פלד ז"ל בתגובה לאותו מכתב (עד מרכזי -תא"ל רן פקר) אין ולו מקרה אחד בהיסטוריה בו התבוסתנות
לא גבתה מחיר אכזר מן התבוסתן.דאגלס מק-ארתור יחסים בין מדינות מבוססים על אינטרסים,
לא על מחויבות מוסרית. לורד פלמרסטון אינני אנטישמי, אבל אבגוד באינטרס של בריטניה
אם אעדיף שש מאות אלף יהודים בפלשתינה על עשרות
מיליוני ערבים במרחבי המזרח התיכון. ארנסט בווין
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
 |
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
19:08 06.04.04 |
|
|
14. ''העצומה מלמדת על ממדי הייאוש בשמאל הציוני''
בתגובה להודעה מספר 4
|
''העצומה מלמדת על ממדי הייאוש בשמאל הציוני''
מאת: נחום ברנע:הטייסים והאלוף
מפקד חיל האוויר דן חלוץ האשים אתמול את החותמים בגלישה לפוליטיקה. הוא צדק. אבל הוא האחרון שיכול לבוא אליהם בטענות.
הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות, ו-27 טייסי חיל האוויר שחתמו על מכתב הסרבנות החליטו, למרבה הצער, ללכת את כל הדרך.
ההנמקה שלהם צולעת, והמסקנה בלתי-אפשרית. אין ולא יכול להיות צבא כבקשתך. יתכבדו ויגנזו את מכתב הבוסר שלהם, או ישתחררו משירותם בצבא.
אחרי שהבעיה המשמעתית תוסר מעל הפרק, אפשר יהיה לדון בכמה לקחים אחרים של המכתב. למרות מגרעותיו, הוא חושף שורה של סוגיות שאסור לחברה הישראלית להתעלם מהן.
מפקד חיל האוויר התנחם אתמול בעובדה שבין החותמים אין כמעט טייסים של מטוסי קרב, ורק 9 טסים באורח פעיל. בנתונים האלה הוא הלעיט את ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל. אוי למפקד חיל שזו נחמתו, ואוי למערכת פוליטית, שבמקום להתמודד עם השאלות המופנות אליה טומנת את ראשה בחול.
המכתב טוען שיש "פקודות תקיפה בלתי-חוקיות" בחיל האוויר. זוהי האשמה חמורה מאוד, שמקומה לא במכתבי מחאה אלא בחקירות מצ"ח. למרבה המבוכה, אין במכתב שמץ הוכחה שפקודות כאלה ניתנו.
הטענה האחרת שהפקודות הן "בלתי-מוסריות", נוגעת לנזק שנגרם למוסר הלחימה של צה"ל בשל הכיבוש המתמשך ושנות המלחמה בטרור. הפוליטיקאים ומפקדי הצבא משתבחים בכך שצה"ל הוא "הצבא המוסרי ביותר בעולם". זוהי אמירה נבובה, שלמרבה הצער יש לה פחות ופחות אחיזה במציאות. היא לא קיימת בהחלטות הקטנות של החייל במחסום והיא לא קיימת בהחלטות הגדולות של הקבינט.
מערכת הערכים של צה"ל עברה תהליך אחד של כירסום בשל הכיבוש המתמשך, ותהליך שני בשל הטרור. החלטות שרק לפני שלוש שנים נחשבו לפשעי מלחמה מבוצעות היום כעניין של שגרה. אין צורך יותר בהליך משפטי כדי להוציא להורג חשוד בטרור, גם לא החלטה בקבינט. השב"כ ממליץ, והמסוק יוצא לדרך. אם נפגעים באותה הזדמנות אזרחים, הצבא מפרסם הבעת-צער רפה, ובזה מסתיים העניין.
יתכן מאוד, שכל חברה שנחשפה לטרור מנוול מהסוג שנחשפה אליו ישראל הייתה מגיבה כמוה, ואולי בדרכים אכזריות עוד יותר. אבל האשמה הנוראה שרובצת על הפלסטינים לא משחררת אותנו, הישראלים, מאחריות למעשינו. המלחמה הניבה עד היום רק הישגים לטווח קצר. לטווח ארוך היא רק החמירה את חשבון הדמים בין שני העמים ודירדרה את הנורמות בצה"ל.
ממשלת שרון בחרה לא לעשות דבר לריפוי הפצעים כל עוד הטרור נמשך. אילו הייתה משקיעה בשלום אחוז אחד ממה שהשקיעה בלחימה, יתכן שמכתבים כאלה לא היו באים לעולם. היא דורשת מהעם כושר עמידה, אבל לא מסוגלת לספק לו שביב של תקווה.
אבל האחריות לא רובצת רק לפתחם של הפוליטיקאים. מפקד חיל האוויר דן חלוץ האשים אתמול את החותמים בגלישה לפוליטיקה. הוא צדק. אבל הוא האחרון שיכול לבוא אליהם בטענות. האלוף חלוץ לא מפסיק לדבר פוליטיקה, בכל אמצעי תקשורת אפשרי. הוא אפילו ישב במדיו במסיבת עיתונאים שכינס שרון ביום הבחירות הפנימיות בליכוד. לא פחות חמור מזה, האלוף חלוץ יצא למסע ציבורי שמטרתו להכשיר פעולות של חיל האוויר שבמסגרתן נהרגים אזרחים. הוא עשה את זה ביהירות, בהתרסה, בזחיחות, ותרם בכך לא מעט לתסיסה הפנימית בחיל.
אין זה סוד בצה"ל, שחלוץ שואף להיות סגן רמטכ"ל, ואחר-כך רמטכ"ל, ואחר-כך שר ביטחון, ואחר-כך אתם-יודעים-מה. אז מה אם 27 טייסים נחרדו מההתבטאויות שלו? העיקר ששרון היה מרוצה.
מכתב הטייסים מלמד משהו גם על מה שקורה בשמאל הישראלי. אחדים מזקני החותמים עליו היו בין מייסדי "שלום עכשיו". התנועה ההיא התנגדה לסרבנות בכל מאודה. הפנייה אל הקצה, אל הפרישה ממרות הכלל, היא תופעה חדשה. היא מלמדת על ממדי הייאוש בשמאל הציוני. הטרור מוציא את הרע לא רק מממשלת שרון, לא רק ממפקדי צה"ל, הוא מוציא את הרע גם מטייסי "שלום עכשיו".
http://rotter.net/forum/gil/5084.shtml#46
http://www.geocities.com/supervpn/
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
Prowler_1
חבר מתאריך 2.4.12
2487 הודעות |
12:07 06.04.04 |
|
|
6. יונתן שפירא, מחותמי ''מכתב הטייסים'' עושה רושם שלא ראוי
בתגובה להודעה מספר 0
 |
ערכתי לאחרונה בתאריך 06.04.04 בשעה 12:13 בברכה, Prowler_1
יונתן שפירא, מחותמי ''מכתב הטייסים'' עושה רושם שלא ראוי להיות
מפקד או טייס בחיל האוויר ובודאי שלא בצה"ל.
הוא סמל לאנשים הנגועים במחלת הנפש של השמאלנים הקיצוניים, וכל זאת
והוא ישראלי, ולא חיי בשוייץ!
מה גם ששם הוא גם היה יוצא > לא נורמלי עם מכתב כזה.
אני חושב שהגיע הזמן שענף הפסיכיאטריה בצבא, יקח יוזמה על הנושא ויתחיל לטפל בכך,
ויבדוק אותו לעומק. (נקוה שהם יהיו אמיצים מספיק לשם כך) לי זה נראה כמו עוד סוג של שיברון אישי עקב המתחים המתלווים לחיים בישראל.
העניין שאין להם מקום בקרב אלו האמונים להגן על האזרחים במדינה. ואני חושב שצריכים להכיר בכך כסוג של ליקוי נפש, שיתכן כי נגרם עקב השחיקה מתמדת
והמתחים האין סופיים. (והלחצים על אנשי לוחמה מן הסתם כפלים ומכופלים מאשר על אזרחים) זה למעשה עושה רושם כסוג של פחדנות, שלא מוכן להתבטא כמו פעם בפחדנות לשמה כמו במלחמות של פעם,
ולכן נמצאה לכך דרך פוליטית שנועדה להמיר את הפחדנות באידיאולוגיה.... לא יעזור, שיתוק בקרב על חיינו, ועם כל ההבנה המלאה שלו, ואני בהחלט מבין אותו ואת הגורמים לו, ומקבל שבד"כ זה לא נשלט, אין לו מקום במדינה הקטנה והמאויימת שלנו. זו מוסריות רקובה ביותר, לא מודים בפחדנות, מודים באידיאולוגיה לא שפוייה... ותחשבו על זה..(רציני)
_La Ger Com La ger_!
 |
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
20:01 06.04.04 |
|
|
19. מסתבר שעיתונאית יזמה את התארגנות הסרבנים.
בתגובה להודעה מספר 6
|
הכל הופק בצורה מאורגנת למען האפקט המירבי,,,,,,
מאלף. גם הפלסטינים לא מאמינים להם יותר!
יום חמישי, כח אלול תשס"ג, 07:41, 25 בספטמבר 2003
מחמוד עבאס, הוא שיירט את עפיפוני התעמולה של טייסי המוסר הסרבנים הישראלים.
מי שעוקב אחר אתרי האינטרנט השונים במדינת ישראל, ודרך אגב גם פלסטינים רבים קוראים אותם בשקיקה, ראה בדיוק כיצד מבשלים/ומכינים לנו את המתנה הלאומית לראש השנה תשס"ד. היה פשוט קשה להימלט מכך.
אנחנו לא נזכיר שמות לא של אנשים ולא של אתרים ופורומים שהשתתפו בדבקות ובלהיטות בהכנת "הפצצה האווירית המוסרית", אבל כבר לפני שלושה שבועות אפשר היה לקרוא באתרים, כיצד קבוצה קטנה של טייסים נפגשה ודנה עם עצמה באפשרות להטיל פצצה כזו ואיך לבצע את זה. כבר מהרגע הראשון להופעת הפרסומים היה ברור שהם שקריים. הפרסומים ספרו שהיוזמים המקוריים הם טייסים קרביים המתלבטים עם מצפונם. האמת הייתה כמובן אחרת. היוזמים המקוריים היו/הם טייסי קרב פוליטיים, ובייחוד אחת מהם שנכנה אותה "היוזמת", עיתונאית במקצועה, שכל זמנם עוסקים רק בתכנון מערכות המבוססות על זרמי אוויר חם שיוכיחו כי יאסר ערפאת והפלסטינים הם שינצחו במלחמה זו ובצדק מאחר והמוסר הוא לצידם ולא לצד הישראלים העוסקים כל היום בסיכולים ממוקדים. בקצרה, בהתחלה, המארגנים היו שוב טייסי הקרב המסורתיים של השמאל הישראלי הקיצוני שכל הקשר שלהם לחיל האוויר הישראלי, היא היותם טילי חץ המוצבים שמאלה ממצפן והלאה. בחודש ימי התשובה שגורמים אלה הכינו בקפדנות אפשר היה לקרוא כל יום כמה ידיעות המספרות כיצד עוד טייס אחד הצטרף לקבוצה. לאחר הפצצת ההחטאה של שייך אחמד יאסין. אפשר היה לקרוא גם בפרטי פרטים איזה מאמצים כבירים המארגנים משקיעים בהקמת מערכות יחסים עם קבוצות סרבנים אחרות בניסיון להקים חזית לאומית של סרבנים. מעניין היה לראות כיצד "המדווחים התמימים" פועלים בפרומים השונים. חלקם חדר לפורומים, שבועות לפני המבצע, באמתלא שהם מעוניינים להיות המדווחים של מידע ביטחוני המצוי בידיהם בלעדית. ככה הם הצליחו לחדור לפורומים הנחשבים בדרך כלל לימניים והתקבלו שם בסבר פנים יפות. ככל שנקף הזמן ומועד מבצע המוסר הלאומי התקרב, המידע הביטחוני המיוחד נשר ונשאר רק המידע על הטייסים הסרבנים. בדרך זו הצליחו המארגנים להפוך ולרתום בהצלחה כמה פורמים ימניים ולהפכם לפורומים חצי שמאלניים ולכלי רכב תעמולתיים, שישרתו את מטרתם. לכן כאשר חדשות ערוץ 2 הופיע ביום ד', 24.9 בצורה בומבסטית, כי הוא חושף בראשונה ובלעדית את קבוצת הטייסים הסרבנים, היה זה עוד בלון אחד של אוויר חם שהעלה לא יותר מאשר גיחוך אצל קהל הצופים שכבר ידע את כל הפרטים. גם "השיא" , כלומר התפוצצות הפצצה התקשורתית פוליטית, הוכן בצורה מקצועית דקדקנית. בהצגה הטלוויזיונית הטייסים הסרבנים לבשו סרבלי טיסה והובלו לצורך הצילומים בין צריפים וקירות דיקט צבועים לבן, שמטרתם הייתה ליצור את הרושם אצל הצופים כי הם נעים ומתראיינים בתוך בסיס של חיל האוויר הישראלי. זו כמובן הייתה הונאה מס' 1. הונאה מס' 2, הייתה הסתרת חצי פניהם של הטייסים שהקריאו את ההצהרות הפוליטיות שלהם, כאשר רק החלק התחתון של פניהם מצולם. כאילו המודבר במחתרת חשאית שאם חבריה ייתפסו הם יוצאו מחר בבוקר להורג. תודה לאל אנו לא חיים במדינה כזו ועדיין קיים כאן יותר חופש דיבור מאשר בהרבה מדינות אחרות בעולם. במילים אחרות לטייסים הנועזים, או למי שלא היה שם מאחורי התמונה, לא היה אומץ לב להופיע פנים מול פנים מול המצלמה ולומר ישירות מה הם רוצים או חושבים. עכשיו אנו כבר יודעים כי חלק גדול מהטייסים שהופיעו, כבר אינם ממלאים תפקידים מבצעיים כבר זמן רב. קצין בכיר בחיל האוויר הגדיר זאת "כהונאה שאינה מוסרית". הונאה מס' 3, היה הדו שיח המפותל בין המראיין והכתב לפיו התברר כי ישנה בחיל האוויר הישראלי תופעה של "סרבנות אפורה" ההולכת ומתרחבת. הכתב החרוץ הסביר לקהל הצופים שישנם טייסים הנמנעים/משתמטים מלהשתתף בתורנויות בהן הם יודעים כי הם יכולים להיקרא לפעולה בשטחים. אלה הן כמובן שטויות במיץ עגבניות. שום טייס הנמצא במשמרת אינו יודע מה יילד רגע ואיזה משימה הוא ייקרא לבצע, החל מיירוט של מטרת טרור פלסטינית ועד יירוט של מטוס נוסעים סעודים שנוהגים בו אנשי אל קעידה בדרך להתרסק במרכזה של תל-אביב. יתכן מאוד שיש כמה טייסים שאינם רוצים לצאת לפעולה בשטחים, וטוב שיש כאלה, בדיוק כפי שטוב שיש קצינים שאינם רוצים להשתתף בהורדה של התנחלויות. גם את אלה וגם את אלה צריך לסלק מצה"ל ומיד. וכאשר תהליך הסילוק יסתיים יתברר כי המדובר בכמה עשרות בודדות של אנשים מתוך צבא של חצי מיליון. המארגנים ובראשם "היוזמת" שמקצועה האמיתי הוא כאמור לא טייסת אלא עיתונאית, (אורית שוחט-אחות אישתו של הטייס שוחט...) ועורכי ערוץ 2 חושבים שהם עדיין חיים בתקופת המהפכה האידיאולוגית של עולם השמאל שחלפה לה מהעולם, גם מעולם התקשורת הבינלאומי לפני שנים רבות. מבחינה פוליטית תופעות כאלה היו בישראל, לפני רבע מאה, ב- 1982, ואחר כך הם גוועו ומתו סופית בתקופת האינתיפאדה הראשונה בסוף שנות השמונים. ואם הרמטכ"ל, ראש אכ"א ומפקד חיל האוויר בהווה ובעבר לא היו עושים את הטעות ומגיבים על הדברים, יש להניח כי רוב רובו של הציבור הישראלי, היה נד בראשו ומתייחס בביטול לתופעה. התיאורים כאילו בחיל האוויר הישראלי יש זעזוע, הם פשוט מגוכחים. בישראל של שנת 2003, כבר לא מזדעזעים יותר מתרגילים אידיאולוגים של תנועות נוער, שמארגניהם אפילו לא מרגישים כי הרכב אוכלוסייתה של מדינת ישראל השתנה בצורה שרובה לא רק שלא שם לב אליהם, אלא אפילו לא יודע על קיומם. חוסר ידע מוזר של אנשים שעוסקים ברייטינג הלאומי. בימים אלה, ערב ראש השנה תשס"ד, הופצה בקרב הפלסטינים חוברת דקה שעל עטיפתה מודפסת הכותרת הבאה: "מעט עובדות על המנהיג מחמוד עבאס. ההתפטרות של ראש הממשלה הפלסטיני הראשון". על עטיפת החוברת ובתוכה אין שום סימן מי כתב אותה, הוציא אותה ואפילו באיזה בית דפוס היא הודפסה. שם בצד השני הפלסטיני, הפחד אמיתי. מי שכתב את החוברת מפחד כי מנהיג הרשות, אותו "הטייסים המוסריים" הישראלים אינם מוכנים לתקוף יותר, פשוט יהרוג אותו בכמה כדורים. המקורות הפלסטינים של תיקדבקה, מוסרים כי את החוברת שהודפסה ב- 300 עותקים בלבד, כתב ראש הממשלה הפלסטיני הראשון בכבודו ובעצמו אבו מאזן. מאחר ומספר העותקים הוא מצומצם ביותר, רוב עיסוקם של הפלסטינים בימים האחרונים הוא להעביר את החוברת בפקס אחד לשני או להכין ממנה עותקים מצולמים ולחלק אותם למשפחותיהם ומכריהם. במילים אחרות החוברת ובייחוד מה שכתוב בה התפשטו בגדה וברצועה כאש בשדה קוצים. נביא כאן רק שלוש ציטטות מהחוברת: ציטטה ראשונה: "רעיון הפנסיה. אצלנו, (כלומר אצל הפלסטינים,) לא ניתן להוציא אף בן אדם לגמלאות. עד מתי ובאיזה מקום בעולם זה קורה, שהסבא, בנו, נכדו ונינו ישרתו יחד באותו מניסטריון לנצח, בשעה שכל שנה יש לנו 18.000 סטודנטים בוגרי אוניברסיטה פלסטינים שיוצאים לרחוב ואין להם עבודה. כל פעם שניסתי לדבר על הנושא אמרו לי שאני בוגד." ציטטה שנייה: יש משהו שנקרא מנהיגות המפקדה הפלסטינית המאוחדת, שזהו גוף שבראשותו יושב יאסר ערפאת. אני לא רוצה לומר מי בא ומי לא בא לישיבות הגוף הזה, ומי יושב לשולחן ומי לא יושב לשולחן. אבל אלה שבאו וישבו מסביב לשולחן החליטו לקחת ממשכורת של כל פלסטיני, וברשות יש כ-150.000 עובדים שונים, 15 אחוז. וככה אלה שליד השולחן גונבים מהעם 72 מיליון דולר כל שנה. וככה הם יצרו את המונופולים של הדלק, הסיגריות המלט, הנייר והקמח. מותר לשאול לטובת מי 72 מיליון דולר אלא נלקחים ולמה הם משמשים." ציטטה שלישית: "אתם אומרים שאני מרגל או בוגד. אני יכול לסבול דיבורים כאלה למרות שאינני כזה. אבל תגידו לי. מדוע שדה התעופה היחיד שיש לעם הפלסטיני לא שייך לרשות הפלסטינית? מדוע הוא שייך לאש"ף. למה הנמל בעזה שייך לאש"ף ולא לעם הפלסטיני? איך יכול להיות שיאסר ערפאת רוצה שלשרים ברשות הפלסטינית לא תהייה שום סמכות על הפקידים שלהם. תראו לי מקום אחד בעולם בו קיים מצב שכזה." עד כאן הציטוטים מתוך החוברת שכתב ראש ממשלת פלסטין הראשון מחמוד עבאס, אבו מאזן. אם הטייסים הסרבנים והמוסריים היו עוזרים לשחרר את שדה התעופה של אש"ף בעזה מידיו של ערפאת לטובתו של העם הפלסטיני, לפי בקשתו המפורשת בכתב של אבו מאזן, אז הם היו עושים מעשה אמיץ ומוסרי באמת. אבל מאחר והם אינם מוכנים לפעול יותר בעזה, אזי הם הופכים את עצמם ליותר מנלעגים. הבעיה האמיתית של מטילי פצצת "הסירוב המוסרית" היא שלא רק העם בישראל אינו מאמין להם יותר. גם הפלסטינים לא.
http://rotter.net/forum/gil/5084.shtml#48
http://www.geocities.com/supervpn/
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום שלישי י' בטבת תשס''ט
15:11 06.01.09 |
|
|
20. ''הטייס יונתן שפירא משווה את מעשי ישראל לנאצים''
בתגובה להודעה מספר 6
|
"הטייס יונתן שפירא משווה את מעשי ישראל לנאצים"
נכתב על-ידי עם עולם בתאריך 06.01.09 בשעה 13:35עכשיו באלג'זירה באנגלית,
מזכיר כי סבתו היתה בטרבלינקה כאשר העולם שתק, כמו הערבים בעזה היום. תזכורת לנבלה הסרוחה שדם עמלק זורם לו בוריד והקשר לגורו:
148. חברי המשלחת הישראלית מהשמאל הקיצוני בהרצאה בפריס!! 08.03.04
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5084&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E9%E5%F0%FA%EF%20%F9%F4%E9%F8%E0#148
5.3.04: חברי המשלחת הישראלית בהרצאה בפריס
"בין חברי המשלחת: אריק דיאמנט, ממנהיגי תנועת הסרבנים, יונתן שפירא, מחותמי מכתב טייסי חיל האוויר ואורן מדיקס מארגון גוש שלום.
סרבני השמאל,עכשיו בפני הפרלמנט האירופי !!! 13.03.04
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5084&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E9%E5%F0%FA%EF%20%F9%F4%E9%F8%E0#150
יונתן שפירא, מחותמי ''מכתב הטייסים'' עושה רושם שלא ראוי 06.04.04
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5724&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E9%E5%F0%FA%EF%20%F9%F4%E9%F8%E0#6 "אנו קוראים לשחרורה של טלי פחימה מהמעצר המינהלי שהטיל עליה שר הביטחון: 08.10.04
אחמד אבו חוסין / ד"ר תאבת אבו ראס / סאמי אבו שחאדה / יודית אבי דור / ניצן אביב / נעמי אביב / יהל אביגור / רוני אבידוב / מיטל אבירם / ד"ר עדינה אבירם / פרופ' אהרון אביתר / ענת אבן / רונה אבן / רז אבני / גל אבנת / ד"ר דוד אברהם / גיא אברהמי / יוחאי אברהמי / דורית אברמוביץ / לורן אגבאריה / רולה אגבאריה / כפיר אדם / מנחם אהרון / עזרא אוחיון / שירה אוחיון / ד"ר אלון אולמן / דוד אופק / עקיבא אור / ד"ר איתן אור-נוי / אמיר אורי / אלעד אוריין / נורה אורלוב / ניבה אורן / אורן אזארי / ליעם אזולאי-יגב / פביאן אטאל / רונן אידלמן / אנג'לו איידן / יעל איידן / דני אייזר / דפנה איכילוב / אורי אילון / דבי אילון / עירית אילן / יהודית אילני / גלית אילת / מיכל אינרמן / לי אינשטיין / איל איצקוביץ / גיורא איתמר / עלי אל-אזהרי / עדנה אל-רום / עדנאן אלאסעד / ולטר אלגוטר / נדב אלגזי / רון אלון / אודי אלוני / רמי אלחנן / ליאור אליאסף גורפינקל / דורית אליהו / קארין אליהו / שרה אלימי / מיכאל אלכסנדר / רענן אלכסנדרוביץ / טלי אלמי / שני אלעד / פרופ' עמיאל אלקלעי / מישל אלראהב / אלי אמינוב / ניצה אמינוב / אסף אמיר / דני אמיר / מירב אמיר / ד"ר יוסי אמיתי / שוש אסולין / רחל אפק / שי אפרתי / טל ארבל / עדי ארבל / זאב ארנברג / יעל ארצי / מרים אש / נעה אשכנזי / ד"ר דלית באום / שלומית באומן / ח'ולוד בדאווי / דנה בדר / ד"ר משה (שיקו) בהר / פרופ' דניאל בויארין / ימפה בולסלבסקי / ד"ר ז'רום בורדון / דן ביברו / נועם ביטון / סימון ביטון / פרופ' ענת בילצקי / שני בירנבאום / כרם בלומברג / יורם בלומנקרנץ / עידו בליברג / פרופ' גילה בלס / שמעון בלס / תמר בלקין / ישי בן-אדר / אלדד בן-ארי / נירית בן-ארי / רונן בן-אריה / ד"ר יואב בן-דב / מתן בן-מורה / רמי בן-משה / אילה בן-פורת / סער בן-פורת / יעל בן-צבי / מעיין בן-צבי / שולמית בן אהרון / שי בן אפרים / יונתן בן אפרת / רוני בן אפרת / ד"ר צבי בן דור / משה בן הראש / אסתר בן חור / נעם בן חורין / אייל בן משה / גברי בנאי / דפנה בנאי / אילת בנדה / נורה בנדרסקי / שלום בצרי / חגית בק / אילנה בקאל / משה בקר / אושרה בר / איריס בר / ד"ר זיו בר / יואב בר / רחלי בר-אור / רוני בר-גיל / יורם בר-חיים / נועה בר-חיים / גל בר-ניסן / נילי בר-נס / אסנת בר אור / מיכל בר אור / פרופ' חיים בראשית / איאד ברגותי / אלינוער ברגר / תמר ברגר / עו"ד יעל ברדה / יורם ברוך / מלי ברוך / גור ברזילי / אורית ברטור / יוסי ברטל / ענת ברלב / יונתן ברמן / סיגל ברניר / אריק ברנשטיין / אדריכל גיל ברנשטיין / דפנה ברעם / ניצה ברקוביץ' / רוני ברקן / מיכל ברקת / ח"כ עזמי בשארה / רחל לאה ג'ונס / דניאל גאידו / אנג'לה גודפרי-גולדשטיין / ענת גויכמן / נורה גולדברג / אליזבט גולדוין / אילנה גולדן / יובל גולדשטיין / יעל גולדשטיין / נחמה גולדשטיין / ד"ר דפנה גולן-אגמון / יוענה גונן / דיויד גוס / דינה גור / עומר גורי / חנה גורן / שי גורסקי / רחלי גיא / אבי גיבסון בר-אל / פרופ' רחל גיורא / עמירם גיל / ד"ר חנה גילאי-גינור / דליה גימפל / מאיר (מירו) גל / מרים גלבך / יודפת גץ / תמי גרוס / גל גרופית / קרן גרין / בוקי גרינברג / סלבה גרינברג / אלי גרינפלד / אור גרליץ / רון גרליץ / אביגיל גרץ / נעמה גרשי / אבי דבאח / מוקי דגן / עדי דגן / ד"ר יוסי דהאן / ד"ר מייק דהאן / אלינור דוידוב / איבון דויטש / ד"ר דיאנה דולב / ד"ר שחר דולב / שרון דולב / ארנון דוניץ / טל דור / דן דורי / דנית דותן / רולא דיב / בן דיין / הילה דיין / דורית דינור / מרואן דלאל / סילאן דלאל / תמרי דלאל / יעל דמירל / ג'מאל דקה / יעל דרייר / אתנה אליזבט דרסמו / אסף דרעי / נדב הבר / פרופ' אורי הדר / ערין הווארי / ד"ר תקוה הוניג-פרנס / דינה הופמן / נטלי הופמן / קרן הורוביץ / שי הורנשטין / גל הזה / גליה הזנפלד / ליאת הזנפרץ / דפנה הירש / חוה הלוי / מידד הלוי / שחר הלינובסקי / אמיר הלל / אמנון הלל / גיורא הלפרין / יובל הלפרין / חיים הנגבי / ג'ניפר הנדריך / אמיר הספרי / נדב הראל / יהודית הראל-רבינוביץ / אנה הרמן / טל הרן / גבי הרצהפט / עידו הררי / אילנה הרשנברג / יאלי השש / שריף ואכד / רועי וגנר / אורי וולטמן / שני וורנר / רומן וטר / חוה ויזל / אתי ויזלטיר / מרתה ויזלטיר / נירה וינדמילר / מיכל וינר / אביבה ויסגל / אליאן ויצמן / נטע ון וליט / אילנה וסלי / דוד וסלי / אסף וקסלר / דוד וקסמן / ערן ורד / דן ורדינון / מיכאל ורשבסקי / עלי זבידאת / חנין זועבי / סונה זועבי / ח"כ ג'מאל זחאלקה / עמליה זיו / בשמת זיידנבנד / ביאטה זילוורסמיט / יעל זינגר / רקפת זלשיק / איה זמיר / זאב זמיר / מיכל זמיר / פרופ' שלמה זנד / אורי זקהם / סמדר זקס אור-נוי / מיקי זר / באסם ח'אדר / רים ח'ורי / הלה חבקין / חסיה חומסקי-פורת / ריאד חוסרי / דוד חורש / זיוה חורש / ראובן חושן / מירה חזאם / מארי חזבון / מיכל חכם / רונית חכם / לין חלוזין-דברת / עלא חליחל / אלי חמו / איתמר חמיאל / קוקי-יונה חנה / שרף חסאן / מגדלנה חפץ / נעה חרמש / ח"כ ואסל טאהא / ד"ר צבי טאובר / תרצה טאובר / נורית טולנאי / לנה טוראל / ערן טורבינר / לירון טל / שירלי טל / ד"ר יורם טלמון / אילנה טנצר / לילי טראובמן / אילנית טרבלסי / אסנת טרבלסי / נעה טריסטר / אבי יהודאי / מוטי יהושע / דניאלה יואל / אמנון יובל / יאני יובל / קים יובל / אלינוי יוגב / פרופ' יוסי יונה / אנדי יחזקאל / ברכה ינוב / רותם יניב / עמית יסעור / חגית יערי / אלדד יפה / פרופ' אורן יפתחאל / שרית יצחק / תמר ירון / שמואל ירושלמי / ד"ר ענת ישראלי / ד"ר קאתלין כ"ץ / תדי כ"ץ / יוני כהן / יפעת כהן / מתן כהן / נועה כהן / רון כהן / רינה כהן / רעיה כהן / שחר כהן / ארי כהנא / עופר כהנא / מוחמד כיאל / רוני כלב / ירון כספי / נילי כספי / עפרה כץ / תמר כץ / סמדר כרמון / דניאלה כרמי / שולה כרמי / תום כרמי / שחר כרמל / שי כרמלי פולק / חגי כתריאל / אורי לאור / טל לאור / נעמי לבב יורן / פרופ' סמדר לביא / יגאל לביב / אהוד לבל / שרה לבנטל-שרטל / אורית לבנין-דגני / מורן לבנת / רום לבקוביץ / תמר להן / אבי לובין / ד"ר אורלי לובין / ד"ר גל לוי / מיקי לוי / קארין לוי / שחר לוי / תקוה לוי / אלמוג לוין / קלאודיה לוין / יוסי לוס / ענת לוסטיגר / ליאורה לופיאן / שרה לחיאני / דניאלה לטוביצקי / טלי לטוביצקי / דינה לי / עו"ד שמאי ליבוביץ' / ענת ליבר / מעיין ליברכט / עינת לידר / עו"ד חגית לייבוביץ / חררדו לייבנר / גדעון ליפשיץ / ד"ר עידן לנדאו / ד"ר רונית לנטין / אבנר לנסקי / מרק לסמן / חוה לרמן / איתן לרנר / יעל לרר / לאה לשם / מיכה לשם / אלון מאיר / אריה מגל / גיל מדובוי / אורן מדיקס / אבי מוגרבי / סלאח מוחסין / דן מונטרסקו / רינה מוס / רנן מוסנזון / נסים מוסק / אהובה מועלם / ד"ר פנינה מוצפי-הלר / מגי מור / דומיניק מורן / מירב מורן / נטע מורן / בתיה מזור-הופמן / רלה מזלי / רחלה מזרחי / שי מזרחי / אמיר מח'ול / פרופ' משה מחובר / דודי מחלב / אבראהים מחמד / מדני מחמוד / סמי מטר / ד"ר ענת מטר / אריאל מיודוסר / אורלי מיכלין / איה מיכלין / רון מיכלין / אמיר מינסקי / רחל מינסקי / אסתי מיצנמכר / יעל מירון / נילי מירסקי / ישי מנוחין / דורי מנור / יעקב מנור / יהונתן מסי / עדי מעוז / יוספה מקייטון / ג'וליאנו מר-ח'מיס / עמי מרון / דוד מרחב / רחלי מרחב / ד"ר רוחמה מרטון / אלון מרכוס / מיקי מרמור / ניר נאדר / עזרא יצחק נאווי / דורותי נאור / ישראל נאור / סלמאן נאטור / רים נאטור / אפי נדיב / רואי נוביק / הדס נוחם / מנשה נוי / בני נוריאלי / יגאל נזרי / עופר ניימן / טל ניצן-קרן / אייל ניר / דוד ניר / ד"ר דורית נעמן / יונית נעמן / דורית נצר / עופר נצר / דוד נתן / רגב נתנזון / רוהאן סאקסנה / מירי סגל / נועם סגל / ניצה סגל / ששטין סדרגרן / אורית סודרי / מיכל סחף / יפתח סטריק / אייל סיון / ורדה סיון / יונתן סיון / יסמין סיון / נעמי סימן-טוב / ד"ר אייבי סישל / אורה סלונים / איאד סלימאן / אביב סלע / יעל סמואל / סרגיי סנדלר / איילת סניור / ד"ר קובי סניץ / גלית סעדה-אופיר / גלית ספורטה / תומר ספיר / גדעון ספירו / צביקה סרבר / ראובן סרוסי / תמר סתר / עו"ד נידאל עבד אלגאפר / אופיר עבו / יובל עברי / אמוץ עגנון / מישמיש עורי / אביבה עין-גיל / יאסר עכאווי / עדי עליה / ד"ר מאיר עמור / עפרה עמיקם / אלינור עמית / פרופ' דניאל עמית / גלית ענבר ישראלי / אתי ענדא / יוסף עספור / אמיר עצמון / נירית עצמון-נוביק / לירן עצמור / שירלי ערן / גלי עשת / נוואף עתאמנה / גיא פדה / ליאת פדידה / עינת פודחרני / ישראל פוטרמן / יונתן פולק / יוסי פולק / שאול פולק / תמי פולק / מיכל פונדק / לימור פז סולימן / אלי פטל / עדיה פיטרמן / פנינה פיילר / שירלי רחל פיליפ / רוני פיסקר / יוספה פיק / ד"ר ענת פירסט / פנינה פירסטון / מיקי פישר / אמין פלאח / עמיחי פלגי / ליא פלד / נורית פלד אלחנן / אמיר פלדמן / דינו פלדמן / רעיה פלדמן / מירי פליישר / לייזר פלס / רנה פלסר / עינת פלשנר / טל פרבולוצקי / אילנה פרגמנשצ'יק / מתן פרזמה / רונה פרי / עופר פרידלנד / אורלי פרידמן / חנה פרידמן / סיוון פרנס / יער פרץ / תמר פרץ / דימיטרי פת / אסתי צאל / נירית צארום / עידו צביאלי / שמעון צבר / דורון צברי / מיכל צוייג / איתן צור / רקפת צור / דן צחור / אלדד ציון / לאה צמל / עו"ד אילנה צפאר / ד"ר דודי צפתי / תרצה קאופהר / נעה קארי / שלמה קב ונקי / שרית קדם / נירית קדמון / מיכה קובלר / אלינור קוברסקי / הגר קוט / גילה קולקה / נופר קולקה / ורד קופיץ / אורי קורן / ג'ני קורן / עינב קטן / נופר קידר / ליאור קיי-אבישי / פרופ' ברוך קימרלינג / אורי קליינר / מימי קלמר / שרה קלצ'קו / אדם קלר / נעם קמינר / ליעד קנטורוביץ / איה קניוק / נעמי קניוק / גילי קנלבאום / יאנה קנפובה / נעם קפלן / עדי קפלן / חיים קפרנקופף / דנה קרוגליאק / פרופ' חנה קרונפלד / ד"ר עמיחי קרונפלד / נועה קרם / אהובה קרן / טלי קרן / קיקי קרן-הוס / מיקי קרצמן / דליה קרשטיין / נמרוד קרת / איאד ראבי / רולנד ראנס / עידית רבאל / עו"ד עדה רבון / מדליין רבי / עינב רבינוביץ / יוגב רבל / חנה רגב / שלמה (שולטי) רגב / שירה רובינסון / רמי רודיך / שגית רווה / יהושע רוזין / רועי רוזן / ד"ר יששכר (איסי) רוזן-צבי / עירית רוזנבלום / אייל רוזנברג / אורי רוזנווקס / ענת רוזנוקס / לירונה רוזנטל / פרופ' הנרי רוזנפלד / יעל רוזנפלד / מאיה רוזנפלד / חזי רוזנקרנץ / מינה רוזנשיין / שרון רוט / אברהם רוטמן / איריס רונן / יעל רונן / סיגל רונן / ג'אן רופנאכט / איל רז / חולדה רז / מיכל רז / שלומית רז / ד"ר אמנון רז-קרקוצקין / הילי רזינסקי / צילי רחמן / גלעד רייך / דבורה רייך / ד"ר רוני ריינגולד / פרופ' טניה ריינהרט / ד"ר אלחנן ריינר / ערן רייס / ד"ר נורית רינות / גבע רכב / ד"ר אורי רם / ד"ר חגי רם / עדה רמון / עמית רמון / נרי רמתי / מיכל רש / מעין רש / ד"ר נורה רש / סיון רש / נטע שאולוב / דיויד שאשה / שרון שביט / אהרון שבתאי / סיון שדמון / שירה שהמי / דיאנה שואף / ד"ר טל שובל / עדי שובל / דן-יה שוורץ / פרופ' אלה שוחט / נחום שוץ / ד"ר יוסי שורץ / נועה שורץ / ד"ר יחיעם שורק / יערה שחורי / איתמר שחר / ד"ר סמי שלום שטרית / פרופ' נעמי שיר / עדי שכטר / אור שלומי / דבורה שלומי / אמיר שלומיאן / חגית שלונסקי / ג'ולי שלז / עוז שלח / אילן שליף / נועה שלם / תמי שם טוב / מתיתיהו שמואלוף / ישראל שמיר / ירון שמר / תמר שנברגר / פרופ' יהודה שנהב / אורי שני / אפרת שני / רוני שני / יעל שניאורסון / יונתן שפירא / תמר שפירא / חמוטל שפרוני / יותם שפרוני / יוסף שפרינצק / עומר שץ / חגי שקלאר / נאווה שרייבר / ד"ר אורנה ששון לוי / גלי תיבון / חגי תמיר / יודית תמיר / יובל תמרי / ענבר תמרי / ליילה"
15. תשוחרר טלי פחימה - פעילת השלום 08.10.04
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5096&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E9%E5%F0%FA%EF%20%F9%F4%E9%F8%E0#15
יונתן שפירא "העיתונאי" כותב: אחדות-העבודה ההסטורית:
''עצמתו של אירגון פוליטי'' "עצמתו של אירגון פוליטי" 16.11.04
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6288&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E9%E5%F0%FA%EF%20%F9%F4%E9%F8%E0#11
"סיפורו של הנסיך נתניהו מזכיר את סיפורו של אהוד אולמרט אך שונה ממנו. בן-ציון נתניהו, אביו של בנימין, היה רוויזיוניסט ותיק, מראשי התנועה בארה"ב בתקופת מלחמת העולם השנייה. היו לו קשרים הדוקים עם משלחת האצ"ל שם. כשחזר ארצה, לא הצליח ל"התברג" בצמרת חרות. הסוציולוג יונתן שפירא המנוח תיאר בספרו על התנועה את נטישת האינטלקטואלים שלה. "סירובו של בגין להתייעץ עמם ולשתפם בהחלטות הוא שהביא בסופו של דבר לנטישת רבים מהם את הפעילות המפלגתית", קבע. בן-ציון נתניהו היה אחד הנוטשים. נתניהו נקט דרך שונה מזו של אולמרט. הוא רצה להראות לעולם שהוא מסוגל להגיע למקום שבו דחו את אביו, והצליח".
נסיכי ההדר 03.10.05
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5403&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E9%E5%F0%FA%EF%20%F9%F4%E9%F8%E0#133
****
 
טילים מעזה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7850&omm=33&viewmode=
תזכורת חשובה ואקטואלית לזמן הזה, היום שאתמול.......
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7850&forum=gil&omm=0
יעלון:''לא ערפאת הונה אותנו אלא אנחנו הונינו את עצמנו''
http://rotter.net/forum/gil/15629.shtml
****
טילים מעזה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7850&omm=33&viewmode=
תזכורת חשובה ואקטואלית לזמן הזה, היום שאתמול.......
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7850&forum=gil&omm=0
יעלון:''לא ערפאת הונה אותנו אלא אנחנו הונינו את עצמנו''
http://rotter.net/forum/gil/15629.shtml
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
גירסת הדפסה
