קבוצות דיון
גילוי מסמכים
נושא #5760
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
16:45 19.04.04 |
|
ביום חתימת ההסכם באוסלו, ביילין לא היה על בימת הכבוד...
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 18.05.12 בשעה 17:43 בברכה, פילוביץ שחף וזה נחשב כפגיעה על כך, שביילין לא היה על הבימה במקום רבין!! הוא הרי היוזם, המביא, המשקיע, המוח והמוציא לפועל של ההסכם,,, הוא וכל "חבורת חסמבה" המצ"ב בקובץ הנילווה.רבין: הבטיח לנו שלא ייפלו יותר קטיושות....
לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב
חובה 1. להשוות בין הכוונות הטובות של אז... לבין: 2. ה"חוכמה" של הבריחה מעזה - ההתנתקות,,,,, בשתיהן מדובר על צעד דראמטי "היסטורי" שסופו חורבן!! @ להלן: סיפור הסכם אוסלו בכלל ואדריכליו בפרט.... על רקע ההתנתקות יוצאת לדרכה מהדורה שלישית של 'משולש'. זוהי מהדורת קיץ מקוצרת, בפורמט אינטרנט בלבד. עם חידוש הלימודים באוניברסיטאות, נשוב למתכונת הרגילה. http://www.triangle.org.il/#strip
http://www.heskem.org.il/Movies.asp
@ מצ"ב קישורים רילונטים:
משה''ח: שנתון המסמכים הרשמיים של שנת 1995/96 https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5314&forum=gil''מלחמת אוסלו'' כל מה שרצית לדעת...!!! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5264&forum=gil מדיניות מוחמד דחלאן ראש מנגנון הפלשתיני דאז ושר הפנים/מספר 2 של מחמוד עבאס ברש"פ היא...:- "הוא תופס אנשי חמאס מבוקשים, מגייס אותם למנגנון שלו בשכר וכך הופך אותם לסוכנים שלו שזה כמו לקחת רוצח פלילי ולגייסו למשטרה כדי למנוע רצח." https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5486&forum=gil שה''ח סילבן שלום:''לשלול מעראפת פרס נובל לשלום'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5596&forum=gil בית המשפט חייב את ההיסטוריון ''ד''ר תדי כץ לפצות את לוחמי חטיבת אלכסנדרוני!!! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5059&forum=gil מאיר שמגר: עו''ד אלי זוהר פסול מלכהן כיועמ''ש לממשלה במקומו של היועמ"ש הנוכחי אליוקים רובינשטיין !! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5539&forum=gil שמעון פרס = ''מרכז פרס לשלום'' = דב לאוטמן = משה שחל https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5198&forum=gil דו''ח ראשוני: ''הקרן החדשה לישראל'' - 3.10.2003 https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5570&forum=gil הלקסיקון השלם לתאורית הקנוניה בנושא רצח רבין ז''ל https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5614&forum=gil האחים קהלני = הטבח במערת המכפלה = רצח רבין= פינוי מאחז גילעד !! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5014&forum=gil שקרים, השב''כ ורצח רבין....... https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5554&forum=gil פרופ' מנחם אמיר: ''היש פשע מאורגן בישראל ??'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5245&forum=gil ''אהרון ברק ומנעמי שלטון החוק'': מאת עו''ד יוסף דר https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5110&forum=gil !! עיוות-דין ועינוי-נפש במדינה ''דמוקרטית'' !! https://rotter.net/forum/gil/5522.shtml המוסד חוקר !! פרשת תיק גינוסר = תיק עראפת !! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5147&forum=gil תיק גנוסר2 :''קשר הגז'' בכלל ו''קשר השתיקה בפרט https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5319&forum=gil יוסי אחימאיר: ''השנה החמישים-וחמש'' https://rotter.net/forum/gil/5739.shtml ''פילגש במזרח התיכון''- מאת: פרופ' עזרא זוהר !! https://rotter.net/forum/gil/5114.shtml שלשלת השמד:החל משנת תתנ''ו ועד להיום שנת תשס''ג https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5286&forum=gil ברוך מרזל מאשים! - הסרט המלא לצפייה און ליין! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5244&forum=gil גילוי דעת של חברי סגל מהאוניברסיטאות והמכללות https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5084&forum=gil הארץ - עיתון של אנשי השמאל !!! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5227&forum=gil אלוף {מיל'} י.הרכבי - ''פת''ח באסטרטגיה הערבית'' https://rotter.net/forum/gil/5589.shtml פלסטין אמת או שקר https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5259&forum=gil נזכור את כולם!!! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5457&forum=gil {הגרף הנ"ל לא מעודכן נכון להיום!!!)הנתונים מאתר משרד החוץ שמעודכן עד ל- 25/1/05.
ברקן חבר מתאריך 13.6.07 1051 הודעות, 13 מדרגים, 26 נקודות. ראה משוב יום ששי י''ט בכסלו תשע''א 13:52 26.11.10 13. גרף שקצת מסביר למה נכשלו הסכמי אוסלו **** Mifune חבר מתאריך 16.4.02 1531 הודעות 16:47 28.09.04 בלעדי לרוטר - נרצחי הטרור - סיכום 4 שנות מלחמה סיכום 4 שנות מלחמה - קובץ הנתונים: https://rotter.net/User_files/forum/415979037edc4b9b.txt Mifune חבר מתאריך 16.4.02 2202 הודעות 09:15 28.09.05 בלעדי לרוטר: נרצחי הטרור הפלשתינאי ב-5 שנות המלחמה עובדות הן עסק מאד לא פופולרי, במיוחד כאן בפורום... אם רק רוצים, אפשר ללמוד הרבה מאד ממספרים, מבלי לשכוח את האנשים שמאחוריהם. כמו בשנה שעברה אני מצרף את סטטיסטיקות הנרצחים בפיגועי הטרור הפלשתינאי מאז ה-27.9.2000 ועד ה-27.9.2005. https://rotter.net/User_files/forum/433a34df19704a2b.txt
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=13&v
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
האשכול |
מחבר |
תאריך כתיבה |
מספר |
פושעי אוסלו לדין/משה פייגלין |
פילוביץ שחף |
20.04.04 12:38 |
1 |
''ד''ר רון פונדק יוצא עם תוכנית חדשה''/הארי פוטר הישראלי |
פילוביץ שחף |
20.04.04 12:51 |
2 |
רון פונדק לברגותי:''אתה שותף אמיתי לשלום,מאמינים בך''. |
פילוביץ שחף |
24.08.04 08:59 |
29 |
תת גונדר ואקנין: ברגותי מפתח ציפיות לשחרור מוקדם |
פילוביץ שחף |
11.11.04 23:21 |
102 |
ערוץ 2: נרקמת עסקת שחרור משולשת לשחרור ברגותי |
פילוביץ שחף |
13.11.04 21:32 |
107 |
רה''מ: לא שחררנו מחבלים שרצחו בישראל !! |
פילוביץ שחף |
14.11.04 13:20 |
109 |
קמפיין 'גוש שלום': לשחרר את ברגותי !! |
פילוביץ שחף |
19.11.04 09:42 |
110 |
ד''ר רון פונדק: ערפאת? אדם רך, עדין ומתחשב |
פילוביץ שחף |
05.11.04 18:46 |
84 |
נראה שרון פונדק ועראפאת ניו ''זוג'' |
רודולפו |
10.06.08 12:47 |
226 |
ספר חדש: ''אוסלו כשלון או איוולת'' |
פילוביץ שחף |
18.01.05 00:08 |
148 |
שרון טוען שרמון מייצג את החמס ונפגש עם דחלאן מאחרי גבו |
פילוביץ שחף |
04.02.05 00:56 |
155 |
משה פייגלין: ''איך תופסים שימפנזה'' |
פילוביץ שחף |
14.03.08 16:38 |
221 |
רון פונדק: ''לאפשר לפרקליטות לעשות את שלה ולאולמרט..'' |
פילוביץ שחף |
10.06.08 12:27 |
225 |
''שולטים כאן כוחות רודניים שאינם עומדים לבחירה..'' |
פילוביץ שחף |
07.08.08 17:14 |
228 |
רון פונדק מנסה להניע יוזמה מדינית חדשה 2012 |
פילוביץ שחף |
12.02.12 21:02 |
235 |
סוף הנתק בין ערפאת לפרס? האמנם ?! |
פילוביץ שחף |
18.10.04 08:59 |
61 |
צה''ל: הכלואים ביריחו מכוונים ומממנים את הטרור |
פילוביץ שחף |
07.12.04 16:02 |
131 |
מסעות ביילין- החסות: משרד החוץ הישראלי. המימון: סעודיה |
פילוביץ שחף |
03.02.05 19:31 |
154 |
יאסר עבד רבו ויוסי ביילין: ''הבוקר שלאחר הנסיגה'' |
פילוביץ שחף |
28.02.05 20:55 |
166 |
אם רבין לא היה נרצח כבר היה שלום מזמן באזור |
Rubens |
21.10.08 13:49 |
230 |
הבייליניזם - המכה האחת-עשרה - 11 |
פילוביץ שחף |
20.04.04 20:32 |
3 |
ארבעת האמהות = ארבעת הסמרטוטות/אל''מ זכאי !! |
פילוביץ שחף |
12.05.04 22:09 |
5 |
''שלום עכשיו'' גוססת ! |
פילוביץ שחף |
22.10.04 23:32 |
63 |
תדהמה בצה''ל בעקבות החלטתו של מפקד אוגדת עזה לפרוש |
פילוביץ שחף |
04.11.04 12:40 |
81 |
הבייליניזם המשחית ותרבות העדר |
פילוביץ שחף |
23.08.05 20:40 |
190 |
המחדל שלא נחקר |
פילוביץ שחף |
28.04.04 07:07 |
4 |
4 אימהות 2004 ארבעת אימהות/הסמרטוטות = סברה ושתילה |
פילוביץ שחף |
19.05.04 16:54 |
6 |
האם הד''ר הלך לבקר את ד''ר גונן ליעוץ רפואי ? |
Robin_Hood |
19.05.04 19:33 |
7 |
סקירת מודיעינית עדכנית לאזור עזה. |
פילוביץ שחף |
20.05.04 17:34 |
8 |
ושוב נתוני המשטרה הרשמיים 100.000 איש בהפגנה |
פילוביץ שחף |
20.05.04 17:35 |
9 |
רבותי אין מה להתרגש מהפגנת רק 80.000 איש של הערב |
פילוביץ שחף |
20.05.04 17:36 |
10 |
חשיפה: צה''ל הציג תוכנית לפעולה רחבה. רה''מ אישר רק.... |
פילוביץ שחף |
20.05.04 17:37 |
11 |
קריאה למוסר יהודי בין גולשי הפורום, ימנים ושמאלנים כאחד |
פילוביץ שחף |
20.05.04 17:38 |
12 |
אשכול כללים עד היכן מותר להגיע בויכוחים בפורום. |
פילוביץ שחף |
20.05.04 17:39 |
13 |
ועוד הפעם התשקורת במלוא שפלותה. מתי זה יפסק?! |
פילוביץ שחף |
20.05.04 17:40 |
14 |
ד''ר יאיר הירשפלד ראש הקרן לפיתוח כלכלי...מה זה בדיוק |
פילוביץ שחף |
29.05.04 07:59 |
15 |
הצלב האדום במסעי הצלב במחסומי צה''ל מחלק ללוחמים |
פילוביץ שחף |
29.05.04 14:42 |
16 |
כספי האיחוד האירופי זרמו לפתח' !! |
פילוביץ שחף |
11.06.04 21:14 |
17 |
אברום בורג , אחד מפושעי אוסלו בורח מהמדינה/מהפולטיקה |
פילוביץ שחף |
26.06.04 23:46 |
18 |
מצרים לביילין: תמיכתנו בהינתקות מותנית בהקמת מדינה |
פילוביץ שחף |
05.07.04 13:03 |
19 |
כרגיל ביילין מאשים את מדינת ישראל במה שקורה בעזה !!! |
פילוביץ שחף |
18.07.04 01:28 |
20 |
מה תומכת מ.ר.צ מבקשת מיוסי ביילין.... |
פילוביץ שחף |
18.07.04 01:44 |
21 |
ביילין: החלטת הממשלה לגבי מזרח ירושלים - שוד קרקעות |
פילוביץ שחף |
22.01.05 19:30 |
149 |
סקופ: מכתב של אחד מראשי הליכוד לשאול מופז |
פילוביץ שחף |
19.07.04 09:30 |
22 |
סולאנה לפרס: נמלא תפקיד במזה''ת, אם תרצו או לא !!! |
פילוביץ שחף |
24.07.04 06:52 |
23 |
סולאנה/האיחוד האירופי: נאמן את כוחות הרש''פ |
פילוביץ שחף |
24.10.04 08:53 |
65 |
עראפת משחק אותה חולה בכדי ''לצאת'' מהמוקטעה'' !! |
פילוביץ שחף |
26.10.04 03:58 |
69 |
תכנית ההתנתקות-אוסלו ג' = סכנת נפשות!!!! |
פילוביץ שחף |
26.10.04 04:03 |
70 |
חבייר סולאנה: תוכנית שלום חדשה של האיחוד האירופי |
פילוביץ שחף |
03.11.04 11:24 |
78 |
סולאנה נפגש עם אירגון טרור שנמצא ב''רשימה השחורה'' |
פילוביץ שחף |
25.11.04 12:01 |
116 |
חאבייר סולאנה נועד בחשאי עם ח'אלד משעל בביירות |
פילוביץ שחף |
27.11.04 19:35 |
118 |
קשרי החמאס: סולאנה מורטינוס וקרוק נפגשנו עם לוחמי חופש |
פילוביץ שחף |
04.12.04 08:09 |
127 |
מובארק:''אני אעשה הכל להגשים את חזונך על מזרח תיכון חדש |
פילוביץ שחף |
08.12.04 06:28 |
132 |
ד''ר יוסי ביילין נוסע להזהיר את מובארק משרון...... |
פילוביץ שחף |
18.12.04 15:37 |
136 |
סולאנה יבקר היום בירדן וברשות הפלשתינית; |
פילוביץ שחף |
09.01.05 10:14 |
143 |
מ''מ פרס ומ''מ אולמרט נפגשו עם חוויאר סולאנה |
פילוביץ שחף |
13.01.05 18:34 |
145 |
אוואלי שנרצח בלבנון,היה החיבור בין חיזבללה לפלשתינים. |
פילוביץ שחף |
26.07.04 01:32 |
24 |
ח''כ אלדד = הצעת חוק לביטול קיצבת ביטוח לאומי למחבלים |
פילוביץ שחף |
28.07.04 17:54 |
25 |
900 מחבלים משחררים בהסכמה מלאה לפני שכלי הנשק הראשון |
פילוביץ שחף |
15.02.05 12:28 |
160 |
הכנסת מסכמת את הדיון בנושא הבנות הסכם גניבה!! |
פילוביץ שחף |
15.02.05 12:43 |
161 |
הרב עובדיה: ''תוכנית ההתנתקות היא סכנת פיקוח נפש'' |
פילוביץ שחף |
28.07.04 17:58 |
26 |
כולם בוחשים וחותרים בלא לאות לכיוון ''השלום'' |
פילוביץ שחף |
07.08.04 15:06 |
27 |
אלוף במיל' זאב ליבנה = שמעון פרס = ד''ר יוסי ביילין !! |
פילוביץ שחף |
17.01.05 06:50 |
147 |
האלוף זאב ליבנה הלך לעולמו. |
פילוביץ שחף |
27.08.13 19:45 |
238 |
סרטון של פעילות צה''ל בשכם וגילוי טילי קסאם |
פילוביץ שחף |
20.08.04 08:11 |
28 |
תחילת המפגשים של אנשי אוסלו עם אנשי אשף קדמה לביטול... |
פילוביץ שחף |
26.08.04 04:08 |
30 |
אורי אבנרי, אלוף מתי פלד ויעקב ארנון נפגשו עם אש''ף |
פילוביץ שחף |
27.08.04 01:20 |
31 |
''הרדיקליזם של השמאל באקדמיה העברית'' |
פילוביץ שחף |
27.08.04 02:40 |
32 |
הניצחון של השמאל והפלשתינים |
פילוביץ שחף |
27.08.04 17:59 |
33 |
''פלירט עם אש''ף'' |
פילוביץ שחף |
27.08.04 22:49 |
34 |
''ללכת בשבי אחריו'' מאת אהרון ועמליה ברנע !! |
פילוביץ שחף |
10.11.04 23:10 |
100 |
האם יש קשר בין ג'עברי מעזה לג'עברי מחברון?? |
פילוביץ שחף |
16.02.08 12:10 |
218 |
הסיקור שניתן לפגישה המהפכנית מציג אותה כקויוז=תקשורת |
פילוביץ שחף |
16.02.08 13:20 |
219 |
איך הפכה תקוות השלום באוסלו 93' למלחמה וייאוש ב-2001 |
פילוביץ שחף |
29.08.04 11:23 |
35 |
ד''ר אילן פפה:''תפסיקו לדבר על שלום, יש להחרים את ישראל |
פילוביץ שחף |
31.08.04 15:08 |
36 |
חמאס: השמאל הישראלי עודד אותנו להמשיך בפיגועי התאבדות! |
פילוביץ שחף |
22.09.04 18:18 |
45 |
לא יאמן: ח''כ בישראל מצדיק את ירי הארטילרי על גוש קטיף |
פילוביץ שחף |
11.04.05 17:22 |
170 |
יוזמת ז'נווה:הדרך לביטחון עוברת בהידברות עם הפלשתינים |
פילוביץ שחף |
22.09.04 18:19 |
46 |
ח''כ אחמד טיבי = השמאל הישראלי = משת''פ של האוייב !! |
פילוביץ שחף |
22.09.04 18:52 |
47 |
טיסה ליעד לא ידוע : הסיפורים הקטנים מהטיול השנתי... |
פילוביץ שחף |
25.10.04 00:26 |
66 |
אתמול הבמאי והמפיק סטיבן שפילברג קיבל פרס מהנשיא שירק |
פילוביץ שחף |
06.09.04 06:20 |
37 |
הבמאי תיאו ואן גוך שהעיז להפיק - נרצח |
פילוביץ שחף |
02.11.04 20:09 |
77 |
הם רוצחים גם במאים |
פילוביץ שחף |
04.11.04 09:04 |
80 |
הולנד: נשקלים צעדי חירום נגד מוסלמים לאחר רצח קולנוען |
פילוביץ שחף |
06.11.04 10:55 |
87 |
פוליטיקאית הולנדית ירדה למחתרת |
פילוביץ שחף |
08.11.04 07:08 |
93 |
הולנד-בעקבות רציחתו של ון גוך-התקפות על מסגדים ובתי''ס |
פילוביץ שחף |
09.11.04 11:38 |
96 |
הולנד: עונש מאסר מהפכני צפוי לרוצחו של הבמאי ואן גוך |
פילוביץ שחף |
15.01.05 21:56 |
146 |
ספילברג יפיק סרט תעודה על השואה באוקראינה |
פילוביץ שחף |
27.01.05 04:30 |
150 |
סרטו של הבמאי ההולנדי שנרצח לא יוקרן בגלל איומים |
פילוביץ שחף |
01.02.05 07:39 |
152 |
זה מה שמותר לספילברג לעשות: 'משמר המפרץ' הסרט |
פילוביץ שחף |
21.03.05 12:19 |
168 |
הפתעה: ''ספילברג יביים סרט על הריגת מבצעי טבח מינכן'' |
פילוביץ שחף |
28.06.05 14:26 |
180 |
עכשיו ספילברג מטפל בנושא הרגיש של `המוסד`. |
פילוביץ שחף |
04.07.05 10:41 |
181 |
נפתחה חקירה נגד הרוצח ערפאת ע''י האף בי איי בעוון רצח |
פילוביץ שחף |
07.09.04 20:23 |
38 |
ברק בן אבינועם: יוזמה חדשה של יוסי המחוק |
פילוביץ שחף |
11.09.04 10:55 |
39 |
חובה לשמוע קולות מן העבר = הסכם אוסלו !! |
פילוביץ שחף |
14.09.04 13:11 |
40 |
שמעון מנדס: הסכם אוסלו נעשה בלי ידיעת המצרים |
פילוביץ שחף |
16.09.04 11:09 |
41 |
קרית-שמונה ושדרות כלולות בהסכם סמוי עם השמאל אשר.... |
פילוביץ שחף |
18.09.04 08:17 |
42 |
אותם כללים, אותן קטיושות |
פילוביץ שחף |
18.09.04 18:28 |
43 |
גורם מודיעיני בכיר: מעריכים שההנתקות תגביר הטרור ביו''ש |
פילוביץ שחף |
19.09.04 15:54 |
44 |
קודם כל ניתן לערוך פעולות טרור נגדיות כואבות |
פילוביץ שחף |
26.09.04 19:27 |
48 |
סרטון חשיפת המנהרה בחאו יונס |
פילוביץ שחף |
06.10.04 09:12 |
49 |
וייסגלס: יוזמת ז'נבה דחפה לתכנית ההתנתקות |
פילוביץ שחף |
06.10.04 09:38 |
50 |
ח''כ בראון'יוזמת ג'נבה היתה קרקס במימון מדינה זרה' |
פילוביץ שחף |
08.02.05 01:51 |
157 |
הסכם עם הטרור, גירסת מורטינוס |
פילוביץ שחף |
06.10.04 13:10 |
51 |
אריאל זילבר: יוסי ביילין הוא סוכן זר ומחבל |
פילוביץ שחף |
07.10.04 17:45 |
52 |
חשיפה: הכתבות נעלמו מארכיון האתר גלי צה''ל: |
פילוביץ שחף |
13.07.07 11:53 |
205 |
החלטה 1566 של האו''ם נגד הטרור !!! |
פילוביץ שחף |
09.10.04 11:15 |
53 |
תמונות מתערוכת הטרור הפלשטיני במכון לטרור בגלילות!! |
פילוביץ שחף |
11.10.04 19:30 |
54 |
''תגיד לי אופיר פינס במי אתה תומך בפרס או ברק??'' |
פילוביץ שחף |
14.10.04 08:12 |
55 |
מיליונרים שמאלנים מחו''ל מממנים את קמפין השמאל להתנתקו |
פילוביץ שחף |
15.10.04 02:17 |
56 |
אש''ף עדיין מייחל למדינה אחת |
פילוביץ שחף |
15.10.04 02:46 |
57 |
נס הכלכלה הישראלית למרות האינטיפאדה !!! |
פילוביץ שחף |
15.10.04 10:00 |
58 |
אליקים העצני : ''רוץ - אוסלו חזר'' |
פילוביץ שחף |
15.10.04 20:41 |
59 |
עו''ד אליקים העצני: ירידתו של ערפאת למדור השמור בגיהנום |
פילוביץ שחף |
04.11.04 06:58 |
79 |
מאת עו''ד אליקים העצני: ''מפת הדרכים חוזרת'' |
פילוביץ שחף |
12.11.04 08:45 |
103 |
אלייקים העצני/בחירות לאוטונומיה בירושלים |
פילוביץ שחף |
25.11.04 12:37 |
117 |
הסרט הזה על תפקיד ''האמבולנס'' בשטחים, חובה להציג לעולם |
פילוביץ שחף |
17.10.04 12:11 |
60 |
סגנו של היועץ המשפטי: יוזמי הבנות-ז'נבה הם פרובוקטורים |
פילוביץ שחף |
21.10.04 03:14 |
62 |
''אנו רואים בשרון מכשיר למימוש השלב הראשון של הנסיגה''. |
פילוביץ שחף |
24.10.04 08:46 |
64 |
פרס = הרב עובדיה = עו''ד גלס = ד''ר ביילין = מסמך גניבה |
פילוביץ שחף |
25.10.04 01:58 |
67 |
מי מממן את שלטי החוצות שאנחנו רואים = ''הרוב קובע'' |
פילוביץ שחף |
25.10.04 02:11 |
68 |
זכוכית משוריינת מגנה על שמעון פרס בעת נאומו - תמונה |
פילוביץ שחף |
26.10.04 04:44 |
71 |
ביילין. תובע מו''מ |
פילוביץ שחף |
29.10.04 20:02 |
74 |
יחד (יח''ד), אבל בלי מרץ (מר''צ) |
פילוביץ שחף |
29.10.04 20:17 |
75 |
ביילין ניהל את קמפיין הבחירות שלו לרשות ''יחד בכספים... |
פילוביץ שחף |
17.02.05 12:34 |
163 |
עו''ד דוד גלס פועל להכנסת ש''ס לממשלה |
פילוביץ שחף |
14.12.04 23:51 |
135 |
ביילין לפרס, אל תכנס לממשלה !! |
פילוביץ שחף |
18.12.04 18:04 |
138 |
ח''כ ישי קורא לאבו מאזן לפתוח במגעים עם ישראל..... |
פילוביץ שחף |
10.01.05 15:02 |
144 |
פרס ייפגש עם הרב יוסף כדי לצרף ש''ס לממשלה |
פילוביץ שחף |
11.02.05 15:39 |
158 |
מראשי יוזמת ז'נבה (סודרי) ללשכת נתניהו |
פילוביץ שחף |
20.10.08 18:06 |
229 |
''החשיפה האמיתית'' - יוזמת גניבה (*) |
פילוביץ שחף |
26.01.11 18:48 |
234 |
אתר משרד החוץ (באנגלית) = פרשת הקאסם באמבולנס/או''ם |
פילוביץ שחף |
28.10.04 07:22 |
72 |
פארוק קדומי ישמש כראש אש''ף; |
פילוביץ שחף |
29.10.04 11:50 |
73 |
עראפת השאיר צוואה: פארוק קאדומי יהיה יורשי כיו''ר אש''ף |
פילוביץ שחף |
05.11.04 05:32 |
82 |
''ערפאת סימן את קאדומי כיורש'' |
פילוביץ שחף |
05.11.04 09:38 |
83 |
דן מרגלית: ''עראפת לא רלוונטי'' |
פילוביץ שחף |
06.11.04 09:00 |
86 |
ביילין ושות' דורשים לקבור את עראפת בירושלים/הר הבית |
פילוביץ שחף |
06.11.04 21:22 |
88 |
אורי אבנרי: עצמותיו של ערפאת יועברו להר הבית |
פילוביץ שחף |
07.11.04 10:40 |
89 |
קבר ערפאת יועבר בקרוב לירושלים==אבו מאזן כדי שיוותר לנצח בלב העם |
פילוביץ שחף |
10.11.14 07:04 |
241 |
סקופ: יאסר ערפאת סובל מאיידס |
פילוביץ שחף |
07.11.04 11:20 |
90 |
האם ערפאת הומוסקסואל ? הייתכן והוא סובל מאיידס ? |
פילוביץ שחף |
07.11.04 22:13 |
92 |
ערפת אובחן ב -AIDS - כל הפאזל מסתדר ... |
פילוביץ שחף |
08.11.04 09:04 |
94 |
העיתון הצרפתי ''לה פריסיאן'': ערפאת היה הומוסקסואל ומת |
פילוביץ שחף |
11.11.04 14:52 |
101 |
ביוגרפיה חדשה על ערפאת טוענת שהראיס |
פילוביץ שחף |
12.11.04 09:02 |
104 |
''ירושלים משוכנעת: ערפאת מת מאיידס'' |
פילוביץ שחף |
13.11.04 23:17 |
108 |
עדות צרפתית: ערפאת מת מאיידס |
פילוביץ שחף |
22.11.04 16:09 |
112 |
ראש אמ''ן : ''מצבו נע בין מוות להחלמה מוחלטת'' |
פילוביץ שחף |
22.11.04 16:42 |
113 |
המיליארדים של ערפאת - לאן הלך הכסף? |
פילוביץ שחף |
23.12.04 17:00 |
140 |
יון מיחאי פאצ'פה: ''אופקים אדומים'' - עראפת הומוסקסואל |
פילוביץ שחף |
08.08.05 18:36 |
187 |
דוח רשמי של הרש''פ: יאסר ערפאת מת מהרעלה |
פילוביץ שחף |
08.08.05 18:41 |
188 |
''מלחמת הקלטות ברשות – תשובת הפת''ח'' |
פילוביץ שחף |
27.06.07 19:38 |
201 |
אורי אבנרי:ערפאת נרצח(הוא לא אומר מי רצח אותו...) |
פילוביץ שחף |
02.03.08 22:47 |
220 |
אליקים העצני : ''הצדק נאסף אל אבותיו'' |
פילוביץ שחף |
08.08.05 18:48 |
189 |
וואלה ו-YNET בכותרות גדולות,מה שברוטרנט כבר מזמן ידוע |
פילוביץ שחף |
08.09.05 08:47 |
193 |
פרשת מותו של ערפאת : ''מי נתן את הוראת החיסול'' |
פילוביץ שחף |
10.10.05 02:38 |
199 |
תזכורת לסקופ שנחשף כאן ברוטר בתאריך 4.11.2004 |
פילוביץ שחף |
13.07.07 06:17 |
202 |
''אחמד ג'בריל: עראפת מת ממחלת האיידס.'' |
פילוביץ שחף |
13.07.07 08:11 |
203 |
באתר של TV Memri - הנה תמונה והראיון |
פילוביץ שחף |
13.07.07 10:05 |
204 |
גלי צה''ל: ''נאמר לי שערפאת מת מאיידס'' |
פילוביץ שחף |
18.07.07 18:52 |
206 |
דיווח באל-ג'זירה:ייתכן שיאסר ערפאת הורעל בחומר רדיואקט |
פילוביץ שחף |
04.07.12 08:03 |
236 |
סגן ראש השב''כ לשעבר: ''ערפאת הורעל? אגדת עם'' |
פילוביץ שחף |
04.07.12 08:29 |
237 |
אלמגור: לערפאת מגיעה קבורת חמור |
פילוביץ שחף |
07.11.04 16:46 |
91 |
קידר: הצרפתים חוקרים את חשבונותיה של סוהא |
פילוביץ שחף |
09.11.04 11:07 |
95 |
''עראפת הצליח להביס את רבין ופרס, נתניהו ושרון'' |
פילוביץ שחף |
10.11.04 08:35 |
97 |
יהודית שחור: גם בשמאל יודעים שערפאת היה טרוריסט |
פילוביץ שחף |
12.11.04 21:11 |
105 |
מי ששכח מי היה ערפאת ואיזה אסון הביא, מוזמן לצפות |
פילוביץ שחף |
13.11.04 21:20 |
106 |
בועז העצני - ''מבחן ערפאת'' |
פילוביץ שחף |
22.11.04 10:56 |
111 |
ויתורו של אבו עלא על התמודדות מול אבו מאזן !! |
פילוביץ שחף |
23.11.04 05:50 |
114 |
מותו המוחי של ערפאת חל ביום השנה הלועזי למותו של רבין |
פילוביץ שחף |
24.11.04 12:36 |
115 |
שוב צרפת בשירות ערפאת |
פילוביץ שחף |
30.11.04 14:34 |
120 |
פארוק קדומי לברגותי: הסר מועמדותך או שתסולק מהפתח!! |
פילוביץ שחף |
06.12.04 16:22 |
130 |
יו''ר הפת''ח קאדומי הגיע לביקור באיראן |
פילוביץ שחף |
14.12.04 05:03 |
134 |
פארוק קדומי: ''המטרה – השמדת מדינת ישראל'' |
פילוביץ שחף |
24.12.04 18:57 |
141 |
פארוק קאדומי בראיון ל''ניוזוויק'' בשנת 1976 |
פילוביץ שחף |
04.01.05 12:31 |
142 |
פארוק קאדומי נפגש בדמשק עם חאלד משעל |
פילוביץ שחף |
20.02.05 07:33 |
164 |
הסכם ביילין-אבו מאזן |
פילוביץ שחף |
30.10.04 08:12 |
76 |
הערכה: אבו מאזן מסוכן יותר מערפאת |
פילוביץ שחף |
03.12.04 09:14 |
126 |
אין שלום בלי הכרה בזכות השיבה...... |
פילוביץ שחף |
05.12.04 07:13 |
128 |
ביילין ואבו מאזן מתאמים עמדות כדי לטמון מלכודת לשרון |
פילוביץ שחף |
21.12.04 19:10 |
139 |
''תסריט בלהות'' מאת: חצי חצי ......... |
פילוביץ שחף |
06.11.04 08:10 |
85 |
החלטת מועצת הבטחון 242 |
פילוביץ שחף |
10.11.04 18:42 |
98 |
החלטות מועצת הבטחון 338, 339, 340 |
פילוביץ שחף |
10.11.04 18:46 |
99 |
ח''כ אלדד: לארסן מנסה לדחוף אותנו לאסון נוסף דמוי אוסלו |
פילוביץ שחף |
30.11.04 14:24 |
119 |
ח''כ אריה אלדד: ''אנחנו לא רוצים''. |
פילוביץ שחף |
20.10.07 15:21 |
216 |
אהוד ברק: ''זה תרגיל מסריח (2), רבין מתהפך בקברו'' |
פילוביץ שחף |
01.12.04 04:20 |
121 |
שמעון פרס שולף קלף ''אס'' (1) לקראת הבחירות........ |
פילוביץ שחף |
01.12.04 04:28 |
122 |
''שמעון פרס שולף קלף ''אס'' (2) לקראת הבחירות.......'' |
פילוביץ שחף |
01.12.04 04:46 |
123 |
''שמעון פרס שולף קלף ''אס'' (3) לקראת הבחירות........'' |
פילוביץ שחף |
06.12.04 08:21 |
129 |
''שמעון פרס שולף קלף ''אס'' (4) לקראת הבחירות........'' |
פילוביץ שחף |
28.01.05 09:59 |
151 |
שמעון פרס בוחש: ''פרץ פנה לעמי איילון: בוא נרוץ יחד'' |
פילוביץ שחף |
01.02.05 08:04 |
153 |
בעד - 53, נגד - 42 ונמנע אחד. הצעת החוק התקבלה בקריאה 1 |
פילוביץ שחף |
13.07.05 21:36 |
182 |
ברק אומר שהוא נאלץ לקחת את המקרופון לידיו מפני ש.. |
אורן אדרי |
01.12.04 07:33 |
124 |
האם רמז ברק לשחל הצעת שוחד |
פילוביץ שחף |
01.12.04 15:05 |
125 |
תעמולה חדשה משותפת של הפלסטינים והשמאל הקיצוני |
פילוביץ שחף |
12.12.04 21:36 |
133 |
''כלה בלי נדוניה'' = התרגיל המסריח מספר 2 !! |
פילוביץ שחף |
18.12.04 16:18 |
137 |
פינס לפרס: לכנס בדחיפות את ועידת המפלגה ולבחור מזכ''ל |
פילוביץ שחף |
05.02.05 18:30 |
156 |
גילוי: הפקסים והרשומות הטלפוניות שסיכלו התרגיל המסריח |
פילוביץ שחף |
02.10.05 09:09 |
198 |
הגנרל וורד יגיע בסוף החודש לישראל !! |
פילוביץ שחף |
12.02.05 13:26 |
159 |
הגנרל האמריקני וויליאם וורד מגיע, לתאם עם הערבים.... |
פילוביץ שחף |
17.02.05 08:43 |
162 |
ח''כ שטייניץ: ''אבו מאזן הוא ערפאת'' |
פילוביץ שחף |
27.02.05 11:28 |
165 |
רג'וב - נגמר עידן הפיגועים. דחלאן - מזהיר מאינטיפאדה 3 |
פילוביץ שחף |
08.04.05 13:10 |
169 |
וידאו: נציג אבו מאזן בלבנון-אנו מחסלים את ישראל, בשלבים |
פילוביץ שחף |
13.04.08 23:40 |
223 |
איך הפכה תקוות השלום באוסלו 93' למלחמה וייאוש ב- 2001 |
פילוביץ שחף |
13.03.05 10:59 |
167 |
בומרנג: ארגונו של ביילין טירפד מבצע לחיסול ומעצר מחבלים |
yoske |
24.06.05 03:06 |
171 |
חשיפה: ''הנוסח המלא של הסכם אבו מאזן - יוסי ביילין'' |
פילוביץ שחף |
24.06.05 16:14 |
172 |
בנימין זאב בגין: ''אדוני ראש הממשלה'' (יצחק רבין) |
פילוביץ שחף |
26.06.05 09:13 |
173 |
בנימין זאב בגין: ''רק קחו את עזה'' (נאום בכנסת 21.9.93) |
פילוביץ שחף |
26.06.05 10:22 |
174 |
בנימין זאב בגין: בחזרה ל - 47 (ידיעות אחרונות 14.9.93) |
פילוביץ שחף |
26.06.05 10:44 |
175 |
מעשה אוסלו - סכנה קיומית לישראל |
פילוביץ שחף |
26.06.05 20:00 |
176 |
בנימין זאב בגין:'היפוכו של קמפ-דיוויד' ( הכנסת 22.6.9) |
פילוביץ שחף |
27.06.05 11:21 |
177 |
בנימין זאב בגין: ''צעדים של יאוש'' (ידיעות 29.8.93) |
פילוביץ שחף |
27.06.05 11:44 |
178 |
בנימין זאב בגין: ''למה קרקרה בטנו של רבין'' |
פילוביץ שחף |
27.06.05 17:16 |
179 |
שרון מכין את התשתית לפתרון..וביילין הכין את הסכם הכניעה |
פילוביץ שחף |
06.08.05 08:12 |
186 |
!! מופז: ''זהו הסכם כניעה'' = ביילין !! |
פילוביץ שחף |
20.06.08 13:52 |
227 |
'שובל: הסכם עקרונות יהפוך למחייב הסכם ביילין אבו-מאזן |
פילוביץ שחף |
03.09.07 22:20 |
207 |
שטייניץ: אולמרט יחלק את ירושלים |
פילוביץ שחף |
10.09.07 18:51 |
209 |
רה''מ מתעניין במסמך ''ביילין - אבו מאזן'' |
פילוביץ שחף |
11.09.07 23:47 |
210 |
דיווח: מסמך העקרונות כולל ''סוף לכיבוש'' |
פילוביץ שחף |
12.09.07 02:56 |
211 |
''מחטף השלום'': לראש הממשלה אין מנדט לשלום כזה |
פילוביץ שחף |
16.09.07 05:16 |
212 |
א-זהאר : ''לאבו-מאזן אין מנדט למו''מ'' |
פילוביץ שחף |
14.10.07 20:50 |
213 |
''זלמן שובל: ממשלת אולמרט נרדמה בשמירה'' |
פילוביץ שחף |
25.12.08 15:56 |
231 |
דיון עם רביב דרוקר והח''כים גדעון סער וצחי הנגבי: |
פילוביץ שחף |
04.09.07 03:35 |
208 |
מעריב חושף ''ספין'' עתידי שהוא אמת לאמיתה-הפוך על הפוך |
פילוביץ שחף |
15.04.08 22:17 |
224 |
אל''מ במיל' אריאלי:'החוברת תסביר מה יהיה אחרי ההתנתקות' |
פילוביץ שחף |
18.07.05 20:56 |
183 |
חשיפה: מסמכים לראשונה שנתפסו במוקטעה במלחמת חומת מגן |
פילוביץ שחף |
19.07.05 21:24 |
184 |
דניס רוס חושש מתקלות בפינוי עזה |
פילוביץ שחף |
03.08.05 16:59 |
185 |
אמנון לורד: ''מעשה הבגידה של ביילין שהסגיר לידי..... |
פילוביץ שחף |
28.08.05 21:38 |
191 |
עושה לי חררא רק מלהיזכר בימים האפלים ההם |
אהודברח |
05.06.10 23:11 |
233 |
אנשי חינוך שמאלנים ליוו ילדים פלסטיניים לביה''ס |
פילוביץ שחף |
04.09.05 05:11 |
192 |
אחמד טיבי עתר לבג''ץ ע''מ שישחרר את האסירים מהרצועה |
פילוביץ שחף |
19.09.05 01:23 |
194 |
ח''כ אבשלום (אבו) וילן (שמאל קיצוני) מקבל את פרס 'אומץ' |
פילוביץ שחף |
21.09.05 20:07 |
195 |
הסמאל בישראל יח''ד עם הטרור חברו יח''ד לגנוב את השילטון |
פילוביץ שחף |
22.09.05 07:42 |
196 |
שי ודרור בתכניתכם הבאה, תתייחסו למסמך שביילין שלח |
פילוביץ שחף |
24.09.05 13:07 |
197 |
עידכון התסריט מחודש ספט' 05 והדם ממשיך לזרום ברחובות |
פילוביץ שחף |
20.10.07 14:39 |
215 |
מבחן התוצאה !! |
פילוביץ שחף |
16.02.07 11:23 |
200 |
אורי אליצור: ''רה''מ ביילין'' |
פילוביץ שחף |
20.10.07 08:11 |
214 |
עו''ד שפטל: ''מורשת רבין - רצח 1,500 יהודים'' |
פילוביץ שחף |
21.10.07 18:28 |
217 |
חשיפה: לבני ואבו-עלא יושבים על המפות |
פילוביץ שחף |
12.04.08 23:44 |
222 |
מבחן התוצאה !! |
פילוביץ שחף |
12.04.10 04:16 |
232 |
חדש חד''ש, אירגון בצלם מגייסים בנים ובנות לשרות לאומי (*) |
פילוביץ שחף |
16.09.13 08:47 |
239 |
122. רשת ב' תשדר מייד תכנית על הסכם אוסלו ובה גילויים חדשים על התהליך שהוביל ל |
פילוביץ שחף |
16.09.13 08:59 |
240 |
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
12:38 20.04.04 |
|
1. פושעי אוסלו לדין/משה פייגלין
בתגובה להודעה מספר 0
|
י"ז אב תשס"אפושעי אוסלו לדין מאת: משה פייגלין במודעה צבעונית שפורסמה בשבוע שעבר בעיתון מקור ראשון נראים פרס וערפאת לוחצים ידיים בחיבה רבה, ומתחת הכיתוב "פושעי אוסלו לדין". כוונתם של המפרסמים בוודאי טובה, אכן הגיע הזמן שאלו אשר סיבכו אותנו במערבולת השקר והדמים המכונה 'הסכמי אוסלו', ייתנו על כך את הדין. אולם יש בה במודעה הזו בעיה לוגית ומוסרית שהתחמקות מהתמודדות עמה, מעמידה את המפרסמים באור שאינם ראויים לו. הבעיה הראשונה במודעה היא הבעיה ה"טכנית" ולכן גם הפחות חמורה. הבעיה הזו היא בעיית ה"מי ישפוט". מפרסמי המודעה יוצאים מנקודת ההנחה שיש בישראל איזו מערכת שיפוט בעלת יכולת אובייקטיבית מוצלחת דיה, אשר למול הפשעים המובנים מאליהם של אדריכלי אוסלו, תמצא איתם בוודאי את הדין הראוי להם. מי שעיניו בראשו יודע שישראל של היום סובלת ממערכת משפט מושחתת אידיאולוגית, מערכת שבכל הכרוך בקביעת נורמות וערכים, אינה שונה באופן מהותי ממערכת המשפט הפלסטינית. כדי לסכם את הנקודה הזו אפשר לומר בביטחון מלא, כי אילו יועמד שמעון פרס - המופיע במודעה - למשפט בפני מערכת המשפט הקיימת בגין התפקיד שמילא בהסכמי אוסלו, סביר להניח שייצא זכאי, התובעים יחויבו לשלם לו הוצאות הגונות, והנתבע יזכה במלא הלגיטימציה למעשיו בתוספת כתר הקדוש הנרדף. אך זו כאמור – "בעיה טכנית קלה", שאיננה פוסלת בהכרח את המודעה. יש בעצם הקריאה להעמדתם לדין של פרס וחבריו, משום החזרת החברה הישראלית אל סדר ערכים נכון, אל ראייה מוסרית נכונה של המציאות, ובכך יכולה היתה להיות למודעה חשיבות רבה. אלא שכאן באה הבעיה השניה שאיננה בעיה "טכנית" אלא בעיה מוסרית. לא שאלת ה "מי ישפוט" אלא שאלת ה "מי יישפט". מאוד "התחשק" לי, בעקבות המודעה הזו, לפרסם השבוע באותו מקום, ובאותו גודל, ובאותה צבעוניות, מודעה שבה מופיעה תמונת נתניהו, כשהוא לוחץ את ידיו של ערפאת ימש"ו בשתי ידיים, ומתחתיה הכיתוב – "פושעי אוסלו לדין?" וכי מה בדיוק ההבדל בין הפושעים שלהם לפושעים שלנו? פרס ורבין, פעלו לפחות בשם השמאל, נתניהו לעומת זאת – נתן את מלוא הלגיטימציה לערפאת ולתהליך אוסלו בשמם של רוב קוראי המאמר הזה. עד לבחירתו של נתניהו ברור היה שתהליך אוסלו אינו מקובל על לפחות מחצית העם. המחאה, ההפגנות, ניצני המרי האזרחי, כל אלו לא הותירו ספק בציבור הישראלי ובעולם כולו – כי תהליך אוסלו אינו נהנה מקונסנזוס בחברה הישראלית, ולשלטון חדש היתה מלוא הלגיטימציה להביא לקיצו. למטרה זו בדיוק נתניהו נבחר, בכדי לחסל את אוסלו ולהציל את מדינת ישראל. היו לו לנתניהו הזדמנויות רבות לעשות זאת באופן שייתאום גם את הסכמי אוסלו עצמם. ההזדמנות הטובה ביותר הייתה אירועי המנהרה שגבו את חייהם של ששה עשר חיילים. אך נתניהו לא זקוק היה לתירוצים, כולנו שילמנו מחיר יקר בכדי להלחם באוסלו ובכדי להעלותו לשלטון – יקר מכדי להמתין לתירוצי סרק בדבר הצורך לכבד הסכמי דמים. נתניהו בגד בבוחריו, חיזר אחר תמיכת השמאל, והמשיך במלוא המרץ את תהליך המוות של אוסלו – כאמור בשמם של אלו ששמו בו את מבטחם. הוא נתן רובים בדיוק כמו רבין ופרס, הוא נתן שטחי מולדת בחברון עיר האבות – שטחים שמהם נורתה ונהרגה שלהבת הי"ד, הוא נתן את מה שרבין לא העז לתת – והוא עשה זאת עם חיוך מקסים. מדהים לראות כיצד נופל הימין שוב ברשתו של מאחז עיניים זה. דבר אחד חשוב ניתן ללמוד ממנו. תיקון העיוות הנורא שהמית עלינו הסכם אוסלו –לא יתרחש באמצעות אחיזת עיניים פופוליסטית. http://www.manhigut.org/hebrew/articles/feiglin39.html https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=13&v |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
08:59 24.08.04 |
|
29. רון פונדק לברגותי:''אתה שותף אמיתי לשלום,מאמינים בך''.
בתגובה להודעה מספר 2
|
אלת ציד חבר מתאריך 30.8.02 9420 הודעות 06:36 24.08.04 רון פונדק לברגותי:''אתה שותף אמיתי לשלום,מאמינים בך''. "מעצרך הוא טעות".כך כתב רון פונדק,אחד מאדריכלי אוסלו לרוצח. רון פונדק החכם הוא מנהל "מרכז פרס לשלום"."חברך,דר' רון פונדק",,,, המכתב מלא התרפסות לברגותי,למשפחתו ולפלשתינאים.בושה וחרפה. מעריב.עמנו הוא לב האנושות-וארץ ישראל-לב עמנו. s_sela חבר מתאריך 14.8.03 5252 הודעות 08:24 24.08.04 10. רון פונדק = הארי פוטר???? נא להשוות התמונות ולראות שהם דומים מאד. מסתבר שפונדק מאמין שהוא קוסם ומסוגל להפוך רוצחים לאנשי שלום . לי אישית נראה שהוא זקוק לאשפוז כפוי דחוף בשלוותה או גהה במחלקה הסגורה למשך 10- 20 שנה. כי כשאדם עושה טעות אחת, אתה יכול לחשוב שהוא נורמלי, אנשים עושים טעויות וזה אנושי, אבל אדם שעושה טעות שעולה בדם רב ואח"כ עוד עומד ורוקד על הדם כדי להצדיק את טעותו -הוא כבר לא שפוי. אז אולי הוא לא בר ענישה ולא יעמידו אותו לדין במסגרת פשעי אוסלו, אבל אשפוז כפוי נחוץ בהחלט. ואהבת לרעך כמוך!
https://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
13:20 14.11.04 |
|
109. רה''מ: לא שחררנו מחבלים שרצחו בישראל !!
בתגובה להודעה מספר 29
|
רה"מ: לא שחררנו מחבלים שרצחו בישראל 12:21, 14 נובמבר 2004 / א' בכסלו תשס"ה http://www.a7.org/data/images/2004/08/18/baraguti-s.jpgאש הממשלה התיחס בישיבת הממשלה לרעיון לשחרר את ברגותי ואמר כי ישראל מעולם לא שחררה רוצחים שפעלו בתוך ישראל. ראש הממשלה אמר במהלך ישיבת הממשלה כי "מעולם לא שחררנו מחבלים שרצחו בתוך ישראל. בעסקת השבויים האחרונה שחררנו אסירים שפעלו נגד כוחות צה"ל בלבנון, אך לא נגד אזרחים ישראלים בישראל". לעומת עמדה זו אמר השר אברהם פורז לYNET כי "ניתן יהיה לשקול את שחרורו של ברגותי" בנסיבות מסוימות. גורמים מדיניים בירושלים אומרים כי נושא שחרורו של ברגותי איננו נתון כלל לדיון ולא עלה על הפרק. לפנות בוקר הגיב "הוועד לשחרור יונתן פולארד" על הצעת התנזים, לשחרר את יונתן פולארד עם עזאם עזאם ממצרים ועם מרואן ברגותי מהכלא הישראלי.
הודעת הוועד אומרת כי "הצעת חילופי האסירים פולארד-עזאם-ברגותי אינה רלוונטית, שכן שחרורו של פולארד כבר הובטח על ידי קלינטון בהסכם וואי, שבמסגרתו שוחררו כ-700 מחבלים, ביניהם כאלה עם דם על הידיים". העיתון הבריטי "גרדיאן" מדווח כי המחבל מרוואן ברגותי, שמרצה עונש של חמישה מאסרי עולם בישראל על חלקו בפעילות טרור, מתכוון להתמודד בבחירות לתפקיד יושב ראש הרש"פ. הפתח'-תנזים מנסה לקדם מהלך, שבמהלכו מצרים וישראל יחליפו את עזאם עזאם, הכלוא במצרים באשמת ריגול לטובת ישראל, במרואן ברגותי. לפי אחד הדיווחים, גם ארה"ב תהיה מעורבת במהלך וייתכן שתשחרר את יהונתן פואלרד הכלוא בארה"ב בעוון ריגול, צעד לו מתנגד, כאמור, הוועד לשחרור יהונתן פולארד. ח"כ אהוד יתום (ליכוד) אומר במוצאי שבת כי "ישראל לא יכולה לשחרר את הטרוריסט ברגותי. אם הפלשתינים מעונינים במו"מ אל להם להחליף טרוריסט בטרוריסט". ישראל לא תסכים להשתתפות ערביי ירושלים בבחירות הפלשתיניות תושבי מזרח ירושלים לא יוכלו להשתתף בבחירות הכלליות ברש"פ, הצפויות להיערך בקרוב. שר הפנים אברהם פורז אומר שהוא תומך דווקא בהענקת זכות בחירה לתושבי מזרח ירושלים. "הערבים במזרח ירושלים אינם אזרחים ישראלים ולכן עדיף שיצטרפו לבחירות לרשות הפלשתינית במקום שיתבעו להצביע בבחירות לכנסת. מצב בו ישנה אוכלוסיה שלא יכולה להצביע בשום בחירות הוא בלתי סביר". כתבנו חגי הוברמן ציין בעבר כי ממידע שהגיע לישראל עולה כי הרש"פ מבקשת לרשום בספר הבוחרים גם את תושבי מזרח ירושלים, כפי שהיה בבחירות למועצת האוטונומיה בינואר 1996. אז איפשר ראש הממשלה שמעון פרס לתושבי מזרח ירושלים להצביע בקלפיות בירושלים לפרלמנט הרש"פ. המהלך חיזק אז את מעמד הרש"פ בירושלים, מעמד שנחלש מאד בארבע השנים האחרונות של מלחמת אוסלו, בעקבות סגירת האוריינט-האוס בהחלטת השר לבטחון פנים דאז עוזי לנדאו. http://www.a7.org/news.php?id=94210 https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&v |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
09:42 19.11.04 |
|
110. קמפיין 'גוש שלום': לשחרר את ברגותי !!
בתגובה להודעה מספר 29
|
ביטחון/טרור מדיני/פוליטי קמפיין 'גוש שלום': לשחרר את ברגותי - "ממנהיגי העתיד של העם הפלשתיני"סוךףף בהודעת הארגון נמסר: "רבין היה מנהיג האסירים במחנה מעצר רפיח, שמיר נאסר כטרוריסט ועל ראשו של בגין הונח פרס ועל ידיו דם של מאה אזרחים - חרף זאת הפכו השלושה לראשי ממשלה והתקבלו בכבוד רב בבריטניה"
מאת: גל ברגר | עודכן: 00:40 19/11/2004 מרוואן ברגותי, ראש התנזים ומזכיר הפת"ח בגדה, עדיין לא הציג מועמדות בבחירות לרשות הפלשתינית, אך בישראל יש כבר מי שמצעיד אותו, או לפחות סולל עבורו את הדרך למעלה, אל פסגת השלטון. בהודעה שמפרסם ארגון השמאל "גוש שלום", אשר מתפרסמת בעיתון 'הארץ', נערכת השוואה בין הבכיר הפלשתיני השפוט לחמישה מאסרי עולם על רצח ישראלים, לבין יצחק רבין, יצחק שמיר ומנחם בגין בתקופת המחתרות. הארגון קורא לשחרר את ברגותי, כמו גם את יתר "מנהיגי העתיד של העם הפלשתיני" היושבים בבתי הכלא של ישראל. הבחירות לתפקיד יו"ר הרשות צפויות להיערך ב-9 בינואר. הצגת המועמדות תתאפשר כבר משבת הקרובה. כאמור, ברגותי עדיין לא הודיע כיצד בכוונתו לנהוג בנושא. להלן הודעת "גוש שלום": "מ נ ה י ג י ה ע ת י ד" יצחק רבין היה בימי המנדט הבריטי מנהיג האסירים במחנה - מעצר ברפיח, יצחק שמיר נאסר כטרוריסט והוגלה למעצר באריתריאה, מנחם בגין הוגדר כטרוריסט, עם פרס על ראשו ודם של מאה אזרחים על ידיו, אחרי שפוצץ את מלון "המלך דוד", כל השלושה הפכו ראשי-ממשלה והתקבלו בכבוד רב בבריטניה, שנגדה נלחמו, בין האסירים הפלשתיניים בבתי-הכלא הישראליים יושבים מנהיגי העתיד של העם הפלסטיני. מרוואן ברגותי הוא רק הידוע ביותר ביניהם, האינטרס של ישראל הוא לשחרר אותם ולאפשר להם להשתתף בבחירות, רק מי שמקובל על בני עמו כלוחם-חרות יוכל גם לשכנע אותם בנחיצות השלום". http://www.nfc.co.il/archive/001-D-58197-00.html?tag=23-58-45&au=True https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&v
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
18:46 05.11.04 |
|
84. ד''ר רון פונדק: ערפאת? אדם רך, עדין ומתחשב
בתגובה להודעה מספר 2
|
הצד האחר ערפאת? אדם רך, עדין ומתחשב"מי שמכיר אותו מתפלא לגלות את הפער בין הדמות שעושים לה דמוניזציה בתקשורת, לבין האדם שמתגלה במפגש אחד על אחד". ד"ר רון פונדק, מאדריכלי הסכם אוסלו, מספר ל-ynet על "מנהיג פלסטיני מתון בעמדותיו. אדם עדין, אנושי ומתחשב. מנגד, היו בו את כל הטרגדיות: המילים המיותרות, האמירות הקיצוניות, והחשש המתמיד מקונספירציות" רון פונדק את ערפאת פגשתי לראשונה בטוניס, בשנת 1993, בלשכתו המפורסמת כראש אש"ף. מאז הגעתו לשטחים, כשנה לאחר מכן, קיימנו מפגשים רבים בעזה, רמאללה ויריחו. הפעם האחרונה היתה לפני למעלה משנתיים. הוא איש מורכב. ברמה של מפגשים של מספר מועט של אנשים, הוא מצטייר כאדם מאוד אנושי. רוב האנשים מתפלאים למצוא פער בין הדמות שעושים לה דמוניזציה בתקשורת, לבין האדם שמתגלה במפגש. ברמה של אחד לאחד, זו דמות רכה ואפילו מאוד עדינה. מאוד שונה מזו המצטיירת בציבוריות הישראלית והבינלאומית. אדם מתחשב, עדין, דואג שהאורחים יאכלו. דמות שמשדרת לאורחים משהו משפחתי, לא מרוחק. אין בו יהירות. יש בו משהו מאוד בלתי אמצעי. דעה אחרת יאסר ברח / גלעד שר "גיליתי אדם שמתחמק בקלות מכל הכרעה היסטורית על ידי בריחה לסיפורים צדדיים. בסכסכנות ובערמומיות שלו הוא הצליח לעצור גם אחרים במחנהו, שחתרו לוויתורים על החלום הכלל ערבי של השמדת ישראל". מנהל לשכת רה"מ לשעבר, שנשא ונתן עם ערפאת, מספר על מחמיצן סדרתי "שמעולם לא השלים עם קיומה של המדינה היהודית" לכתבה המלאה http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3000035,00.html הוא לא היה פטפטן. זה אדם שבעיקר האזין. אף פעם הוא לא היה קיצוני בעמדותיו, בדברים שאמר, בביקורת שלו. אבל כל דבר היה מעורר בו חשש של קונספירציה שמתרחשת. תמיד יש ריח של קונספירציה באוויר. בעיני, הוא היה מנהיג פלסטיני מתון בעמדותיו; הראייה הראשונה לכך היא בעצם הליכתו להסכם אוסלו. הוא כיוון למהלך ציבורי של ויתור ושל הצגת עמדה טוטאלית של פשרנות, עמדה שונה במובהק מזו של אש"ף עד 1988. בכך שהוא לקח את הסיכון, קבל עם ועדה, מול הקיצונים הפלסטינים, הוא גרם להם להאמין שהוא ויתר על חלומם לפלסטין השלמה תמורת מדינה בגבולות 1967, ובכך שם את ראשו על הגליוטינה. הוויתור גרם לקיצוניים לבקר אותו בנחישות. היסטורית, הוא עשה מהלך שמראה על סוג מסויים של מנהיג שיש לו ראייה ארוכת טווח. "היה בו משהו תיאטרלי"
מנגד, היו בו את כל הטרגדיות: המילים המיותרות, האמירות הקיצוניות בתקשורת. הפער בין השפה בזירה הציבורית לגישה הפרגמטית במפגש אישי, היה גדול. יש פה סוג של פנייה לציבור מצד אחד, ואינטרפטציה מצד שני. מודעה משמעות האימרה המפורסמת "מיליון שאהידים בדרך לירושלים" היא מבחינתו: בשביל שלום אני מוכן להקריב המון אנשים. בשיחות קטנות איתו היה ניתן להבין את הדברים בהיבט פרגמטי. היו שני ערפאתים שונים, שהשלימו ביניהם, לא היו מנוגדים אחד לשני. הוא הטיל מורא על סביבתו, וגם על העובדים הפשוטים. לשרים שלו היה נוח יותר שאנחנו, כאורחים, נביע את הביקורת שיש להם עליו, בפניו. מצד שני, המוכנות שלו להאזין לאנשים במעגל חיצוני היתה שם. היה בו משהו תיאטרלי. ההליכה שלו, סגנון הדיבור. גם בשיחות הפרטיות. לפעמים עד כדי מבוכה. כל האותות שהוא מתקשט בהם. בכיס החולצה תמיד יש לו תמונות ופתקים, שהדגימו מקרים שעליהם דיבר. באחת הפעמים הוא הוציא מעיתון "הארץ" סטטיסטיקה על מספר היהודים והלא יהודים שעלו מחבר המדינות, כדי להראות שישראל אינה מדינה יהודית. הביאה לפרסום: אורלי פופר (05.11.04, 14:36) http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3000031,00.html
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
00:08 18.01.05 |
|
148. ספר חדש: ''אוסלו כשלון או איוולת''
בתגובה להודעה מספר 2
|
ספר חדש: "אוסלו כשלון או איוולת" 23:37, 17 ינואר 2005 / ז' בשבט תשס"ה
יוזמת ז'נבה היא "גלגול נשמתה של מפת הדרכים" ובעצם מעבר מ"המחבת לאש", כך כותבת ההסטוריונית ד"ר עתליה בן מאיר בספר חדש: "אוסלו כשלון או איוולת". כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בספר, בהוצאת תמוז ומרכז אריאל, סוקרת בן מאיר את השתלשלות הדברים מהסכמי אוסלו ועד להתנתקות ואומרת כי "תכנית ההתנתקות מוכיחה שההנהגה הישראלית עדיין שבויה בקונספט השלום שעמד בבסיס אוסלו. לא הופקו לקחים ולא נלמד דבר". ז'נבה ומפת הדרכים, כותבת עוד בן מאיר, אלו שני צדדים של אותו מטבע "המטרה הסופית אינה שלום אלא פתרון קבע. אילוץ ישראל להסכים מראש להקמת מדינה פלשתינית בשליטת אש"ף כשמיגור הטרור ודיכוי ארגוני הטרור כבר אינם בגדר תנאי מוקדם... סירוס ריבונותה של ישראל באמצעות כפיית כוח בינלאומי משגיח/מפקח כאחראי הבלעדי ופוסק לביצוע הסעיפים הכלולים בתכנית. הפרת מאזן הכוחות בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלשתינית. חוסר התייחסות לבטחונה של ישראל, כשהחלק הארי מהדרישות המופנות כלפי הפלשתינים הינו ברמה הצהרתית בלבד. הסתמכות על רצונם הטוב של הפלשתינים ללא דרישות חד משמעיות לנקיטת צעדים או להפעלת מנגנונים שיבטיחו את בטחונה של ישראל. שלילת כל אפשרות להפסיק את התהליך במידה והפלשתינים יתקיפו את ישראל". "שלושת תכניות השלום: מפת הדרכים, הסכם ז'נבה וההתנתקות, כולן כאחת קוראות למעורבות, תיווך ופיקוח בינלאומיים", כותבת בן מאיר, ו"כולן מחוללות תהליכים החותרים תחת ריבונותה של מדינת ישראל ופוגעים בה באופן חמור. התכלית והדחף שעמדו מאחורי הסכמי אוסלו, ואבן הבוחן על פיה נבחנה הצלחת תהליך אוסלו, היו על פי השקפת ישראל, מיגור הטרור וחיסול ארגוני הטרור. בתכניות לפתרון הסכסוך הישראלי פלשתיני העומדות על הפרק כיום, מיגור הטרור נדחק לשוליים והפך לסוגיה לא מחייבת. הסוגיה העומדת במרכזן של כל התכניות הללו, במוקד שלהן, הינה הקמתה של מדינה פלשתינית דמוקרטית משגשגת בתמיכתה של ישראל, ותוך ויתורים ישראליים מרחיקי לכת". http://www.a7.org/news.php?id=100809 https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28& |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום שלישי ז' בסיון תשס''ח
12:27 10.06.08 |
|
225. רון פונדק: ''לאפשר לפרקליטות לעשות את שלה ולאולמרט..''
בתגובה להודעה מספר 2
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 10.06.08 בשעה 12:42 בברכה, פילוביץ שחף ד"ר רון פונדק: "צריך לאפשר לפרקליטות לעשות את שלה ולאפשר לאולמרט לעשות את שלו" הבוקר ברשת ב' 10/06/08 בתכנית "הבוקר הזה" עם אריה גולן, הובאו דבריו של ד"ר רון פונדק: לתת לפרקליטות לעשות את שלה ולאפשר לאולמרט לעשות את שלו... ולחתום מהר מהר על טיוטת הסכם "לא בשם העם" כי אם בשם....... מצ"ב תמליל הדברים: ד"ר רון פונדק: "..הצהרת עקרונות להסדר שהוא מפורט ברמה כללית, שניתן להגיע עם הפלסתינאים, יש פה איזשהו רגע שצריך לאפשר לפרקליטות לעשות את שלה ולאפשר לאולמרט לעשות את שלו בתחום המדיני וכן לתת לו לנסות להתקדם במו"מ ואולי כן להגיע להסדר, להציג אותו בחתימה בראשי תיבות, לא בחתימתו אלא בחתימתו נגיד של טרובוביץ' לא בשם הממשלה ולא בשם הכנסת ולא בשם העם- ולהציג בסופו של דבר טיוטה. אני בתחושה שזה ניתן לעשות ויש פה אולי איזה רגע היסטורי" אריה גולן: אם כן זהו ד"ר רון פונדק מאדריכלי הסכם אוסלו ב- 1993 על הסיכויים הטובים לדעתו להשיג הסכם או טיוטת הסכם עם הפלשתינים בקרוב (שעה 05:59) מקור: http://www.iba.org.il/media/?recorded=radio14 תזכורת: 2. ''ד''ר רון פונדק יוצא עם תוכנית חדשה''/הארי פוטר הישראלי https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5760&omm=2&viewmode=threaded רון פונדק עובר כל גבול מצדיק את פיגועי הפת''ח https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5556&omm=0&viewmode=threaded 133. התורם העיקרי של ארגון תעיוש הוא עיתונאי דני בשם הנריק פונדק אביו של רון פונדק, מנכ"ל 'מרכז פרס לשלום' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5070&omm=133&viewmode=threaded 131. ההסכם נמצא בהישג יד : ד''ר רון פונדק.......... https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5070&omm=131&viewmode=threaded 29. רון פונדק לברגותי:''אתה שותף אמיתי לשלום,מאמינים בך'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5760&omm=29&viewmode=threaded 84. ד''ר רון פונדק: ערפאת? אדם רך, עדין ומתחשב https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5760&omm=84&viewmode=threaded ביום חתימת ההסכם באוסלו, ביילין לא היה על בימת הכבוד... https://rotter.net/forum/gil/5760.shtml 53. אוסלו: המקור לגל הטרור העולמי ...!! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5070&omm=53&viewmode=threaded _______________________
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
08:59 18.10.04 |
|
61. סוף הנתק בין ערפאת לפרס? האמנם ?!
בתגובה להודעה מספר 1
|
סוף הנתק בין ערפאת לפרס?
ל-NRG מעריב נודע: לפני כשבוע נפגש מנכ"ל מרכז פרס לשלום, רון פונדק, עם מקורביו של יו"ר הרשות איתמר ענברי 18/10/2004 5:00 האם הנתק בין יו"ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת, ובין יו"ר העבודה, ח"כ שמעון פרס, מתקרב לסיומו? ל-NRG מעריב נודע כי ביום חמישי האחרון נפגש מנכ"ל מרכז פרס לשלום ואחד ממקורביו של יו"ר העבודה, ד"ר רון פונדק, עם בכירים בתנועת הפת"ח, המקורבים ליו"ר הרשות. יו"ר העבודה אמנם היה בסוד המגעים, אך מי שיזם אותם היה לא אחר מאשר ראש ממשלת טורקיה, טייפ ארדואן. מן הצד הפלשתיני השתתפו בפגישה עבאס זכי, הממונה על יחסי החוץ בפת"ח ויו"ר "הוועד לקשרי ידידות בין פלשתין לטורקיה", עמאד שקור, מנהל הדסק הישראלי ביחידה ליחסי חוץ ויועצו של ערפאת, ומופיד עבד רבו, חבר בפרלמנט הפלשתיני. הפגישה בין פונדק ובין בכירי הפת"ח התקיימה בין השאר בזכות הגעתה של משלחת פלשתינית מדינית בכירה, בראשות זכי, לטורקיה בסוף ספטמבר. חברי המשלחת נפגשו עם ראש ממשלת טורקיה ארדואן. לדברי גורמים המצויים בפרטי הפגישה, הביע ארדואן עניין רב בחזרה למסלול הידברות ובתמיכה בפרוייקטים המשותפים לישראלים ולפלשתינים. שיתוף פעולה אזרחי ארדואן עודד בנוסף את הפת"ח להעמיק את ההידברות עם חברי מי שהגדיר "מחנה השלום הישראלי", בדגש על הידברות עם פרס ואנשיו. יצויין כי בתקופה האחרונה שררו יחסים מתוחים, ואף נתק של ממש, בין ערפאת ליו"ר העבודה. בפגישה שהתקיימה ביום חמישי בין בכירי הפת"ח ובין ד"ר פונדק דנו הצדדים בגיבוש תוכניות שמטרתן לסייע בקידום תהליך השלום ואפיקי הידברות דו-צדדיים, תוך שאיפה להביא להפסקת האלימות בין שני הצדדים. בנוסף, עלו במפגש רעיונות שונים שמטרתם למסד שיתוף פעולה בתחום האזרחי בין תנועת פת"ח ובין מרכז פרס לשלום. הצדדים גם דנו בדרכים לקידום נושא החינוך לשלום ולדו-קיום בקרב שני העמים. "שכנות טובה" בתום המפגש הביעו הצדדים שביעות רצון. "תנועת הפת"ח החליטה להמשיך בבניית יחסים עם המפלגות והכוחות הפוליטיים השונים בישראל", אמר יועצו של ערפאת, שקור. "צעד זה בא ליישם החלטות של מועצת התנועה בהקשר הזה". עבאס זכי אמר: "על מחנות השלום בשני הצדדים להניח את מחלוקות העבר, לשלב ידיים ולפעול יד ביד לקידום תהליך השלום". מנכ"ל מרכז פרס לשלום, ד"ר רון פונדק, אמר: "זה הזמן לפעול לשיתוף פעולה בין מחנה השלום הישראלי והכוחות הפלשתיניים ששואפים להקמת מדינה פלשתינית יציבה שתחיה בשכנות טובה ובשלום עם ישראל". בתקופה הקרובה מתכוונים אנשי מרכז פרס להמשיך את המומנטום שהושג בפגישה הקודמת. היום ומחר יתקיים באוניברסיטת תל-אביב כנס מיוחד בשיתוף המרכז, שעניינו היחסים הכלכליים בין ישראל לפלשתינים בתקופת אינתיפאדת אל-אקצה. גורמים במרכז הביעו תקווה שהגעתם של בכירים פלשתינים, שהוזמנו לשאת דברים בכנס, תביא להמשך ההידברות בין הצדדים. http://www.nrg.co.il/online/1/ART/800/561.html https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5198&forum=gil&omm=0 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
16:02 07.12.04 |
|
131. צה''ל: הכלואים ביריחו מכוונים ומממנים את הטרור
בתגובה להודעה מספר 1
|
צה"ל: הכלואים ביריחו מכוונים ומממנים את הטרור 08:01, 7 דצמבר 2004 / כ"ד בכסלו תשס"ה כוחות הביטחון עצרו בשבוע שעבר את מצעב מחמוד, מראשי ה'חזית העממית' בשכם וכן 2 מחבלים מטול כרם- אחמד אבו דיאב ונימר אב אלעוף, החשודים בארגון פעילות טרור עניפה. כך מדווח כתבנו קובי פינקלר. מצה"ל נמסר כי מצעב מחמוד מראשי החזית העממית בשכם, היה בעיקר אחראי לגיוס מחבלים מתאבדים מהכפרים סביב שכם, ובפעילות אינטנסיבית באוניברסיטת נג'אח בשכם. מחקירת מחבלים שנשלחו לבצע פיגועי תופת, התברר כי מצעב עאדל הוא שגייסם. לאחרונה התקבל מידע המעיד כי מצעב היה מודע לתכנון הפיגוע בשוק הכרמל בתל אביב בתאריך י"ז בחשון תשס"ה (01.11.04), אשר תוכנן ובוצע על ידי תשתית החזית העממית בשכם. גורמי הביטחון אומרים כי בימים אלו לקראת 'יום החזית העממית' עמד להוציא פיגוע נוסף בשטחי ישראל. בתקופה האחרונה פעל מצעב עאדל בתיאום עם בכירי מפקדת 'החזית העממית' הכלואים ביריחו המכוונים מכלאם פעילות טרור ומממנים את פעילי השטח. מצעב נאדל נעצר עם סייעניו, המוכרים כתומכי החזית העממית, סטודנטים באוניברסיטת נג'אח אשר ניסו להסתיר את זהותו האמיתית. הוא נתפס נושא תעודת זהות מזוייפת, וכשברשותו טלפונים רבים ומסמכים, כרזות ודגלים הקשורים לחזית העממית. בתאריך י"ז בכסלו תשס"ה (30/11/04), נעצרו בטול-כרם שני מחבלי ג'יהאד איסלאמי בכירים, אחמד אבו דיאב ונימר אבו אל עוף. מצה"ל נמסר כי אחמד מחמוד מחמד אבו דיאב, תושב מחנה הפליטים טול-כרם, מבוקש מזה זמן רב, עמד מאחורי תכנון וביצוע פיגועים, וייתכן אף שתכנן נוספים בעתיד. במסגרת פעילותו, עומד אבו דיאב מאחורי גיוס מתאבדים והעברתם לחוליות "הג'יהאד האיסלאמי" שפעלו תחת פיקוחו, רכישת אמצעי לחימה לצורך ביצוע פיגועים, תכנון וביצוע פיגועי ירי, וקשר לפעילי טרור רבים. אבו דיאב עמד בקשר עם פעילי טרור מארגונים שונים, ופעילי טרור מחוץ לטול-כרם, במטרה להוציא לפועל מפגע חמוש בחגורת נפץ לפיגוע התאבדות. אלעוף שנעצר היה אמור לצאת ולבצע פיגוע תופת בהכוונתו של אבו דיאב, פיגוע אשר בסופו של דבר לא יצא אל הפועל. בנוסף, עבד אלעוף בבית קפה, דבר אשר סייע להפיכת בית הקפה למקום מפגש עבור המחבלים ותיאומי הפגישות, וכל זאת בהכוונתו של אבו דיאב. http://www.a7.org/news.php?id=96424
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&v
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
19:31 03.02.05 |
|
154. מסעות ביילין- החסות: משרד החוץ הישראלי. המימון: סעודיה
בתגובה להודעה מספר 1
|
מסעות ביילין- החסות: משרד החוץ הישראלי. המימון: סעודיה מאת:דוד בדין 7 בנובמבר 2003, י"ב בחשון תשס"דביילין בשם הממשלה "לא היתה כל מחאה, אני מדגיש, כל מחאה, מצד משרד החוץ לעובדה שהקונסוליה הישראלית בסן-פרנסיסקו נותנת חסות להופעה של יוסי ביילין", אמר הקונסול הכללי של ישראל בסן-פרנסיסקו, יוסי עמרני, לעיתון הקהילה היהודית במקום, Northern California Jewish Weekly. עמרני גם תיאר שם את הדיווח במדור זה לפני שבועיים, כאילו משרד החוץ מתנגד לחסות של ביילין, כ"לא נכון". ואכן, השבוע שיגרה הקונסוליה הישראלית הזמנה, על הנייר הרשמי של הקונסוליה ובאתר האינטרנט שלה, שהודיעה לקהילה היהודית ולתקשורת ש"ביילין הוא בעל חזון לשלום ולדו-קיום בין ישראל ולעם הפלשתיני". בהודעת הקונסוליה לא צוין כי ממשלת ישראל גינתה בחריפות את ממשלת שוויץ בגין האירוח והחסות שנתנה ל"קבוצת ביילין". שר החוץ סילבן שלום אמר לכתבת מקור ראשון בכנסת, סופיה רון-מוריה, כי האירוע לא היה מטעם הקונסוליה, אלא מטעם הקהילה היהודית בלבד. אלא שההזמנה להשתתף באירוע נשלחה כאמור מטעם הקונסוליה, והקונסול נכח באירוע, ואף בירך את ביילין בשם ממשלת ישראל. שלחתי ללשכת שר החוץ העתק מההזמנה ששלחה הקונסוליה. דובר המשרד התקשר אלי כדי לאשר את קבלת המסמכים וציין שהנושא מטריד אותו מאוד. יש לזכור שמי שדיווח לי כי הקונסוליה בסן-פרנסיסקו עושה את כל הסידורים לביילין במשך השהות שלו במקום זו הקונסוליה במקום, ומי שאשר זאת היה דוברת הקונסוליה. בלי ידיעת שר החוץ? קשה להאמין. ביילין בברקלי בקמפוס של אוניברסיטת קליפורניה בברקלי הציג ביילין את עצמו כממשיך דרכם של רבין ז"ל ופרס. נציגי הקונסוליה נכחו במקום. ביילין הצהיר שנציגים של אש"ף אכן ויתרו על זכות שיבה כחלק מ"הסכם ז´נבה". ביילין בטוח שאם וכאשר יאושר ההסכם, ייפסקו כל פיגועי הטרור, ושהמדינה הפלשתינית תהיה מפורזת. עם זאת, בתחילת ההרצאה אמר ביילין בכנות שאין מה לעשות כדי לעצור את הפיגועים, בגלל שטיפת המוח של הפלשתינים. הסטודנטים במקום העירו לו על הסתירה. בדקתי את מקורות המימון של ההרצאה. מנהל התוכניות של ´בית הלל´ בקמפוס ששילם את הצ´ק לביילין אישר באוזניי שהמממן העיקרי לביקור באוניברסיטה היה המחלקה לחקר המזרח התיכון בקמפוס. על פי תחקירים שאושרו על ידי ראשיה, מקבלת מחלקה זו את תקציבה מסעודיה. דוברו של ביילין הדגיש שוב שביילין אינו מכיר את נושא מקורות המימון של אותה מחלקה אוניברסיטאית שנויה במחלוקת. סרבנים וסירובניקים יום לפני בואו של ביילין לברקלי נערך שם סמינר מטעם ´בית הלל´ לכבוד סרבני הגיוס לצה"ל (לא רק לשירות ביש"ע). בתשובה לשאלה, דוברי הסרבנים ציינו שזה חלק מהמאמץ הארצי לכבוד הסרבנים בישראל שנערך בחסות ´קרן שפע´. הקרן, שדורגה במחקר עדכני כגדול שבארגונים הפילנתרופיים היהודיים בצפון אמריקה, יוזמת מפגשים מסוג זה ברחבי ארה"ב וקנדה שבהם יכולות הקהילות היהודיות לאמץ סרבנים – בדומה למאמציה של הקהילה היהודית לפני כ-25 לאמץ "סרבנים" מסוג אחר, אסירי ציון ומסורבי העלייה מברית המועצות. שאלתי את ג´פרי רובין, דובר רשת בית הלל מטעם ארגון בני ברית בוושינגטון, האם מתאים למוסד חינוכי לאפשר תוכניות שמעודדות עריקות פלילית בישראל נגד צה"ל. הדובר שלח תשובה בתוך דקות ספורות שמנהל בית הלל בברקלי פעל נכון כאשר אירח את הסרבנים מטעם בית הלל. שאלתי את המנכ"ל חדש של רשת בתי הלל, אזרח ישראלי ששמו אברהם אינפלד, לתגובתו לתופעה הזאת, כמי שבניו משרתים בצה"ל. אינפלד לא היה מוכן אפילו להגיב. אינפלד, אגב, מתח באחרונה בפני נציגים של העיתונות היהודית בניו-יורק ביקורת על דבריו של השר לענייני תפוצות נתן שרנסקי כי אין כיום חינוך ציוני בקמפוסים בחו"ל. אל תגזים, זה רק תנזים דניס רוס, ממעצבי הסכם אוסלו המכהן כיום כמנהל מכון וושינגטוני לעניני מזרח התיכון וכמנהל הפרויקט של הסוכנות לעתיד העם היהודי, רתח על הפרסום במדור זה לפני שבועיים בדבר החלטתו להזמין שלושה אנשי תנזים לוושינגטון ולהציגם בפני הממסד של הקהילה היהודית, הקונגרס ומחלקת המדינה. במכתב ששיגר לכל הנאמנים של המכון הוושינגטוני, טען רוס שהביא את "הדור החדש" של המנהיגות הפלשתינית לסיבוב היכרות בעיר הבירה של ארה"ב, כדי שהאמריקנים יכירו אחרים שאינם דוגלים בדרכו של ערפאת. ביקשתי לקבל העתק מתמליל התדרוך שאנשי הפת"ח העבירו במכון הוושינגטוני, כדי להבין אם הם אכן הציגו עמדות שונות מאלו של ערפאת. המזכירה של רוס הסבירה בנימוס שהתדרוך של שלשת אנשי הפת"ח הוא לא לציטוט ולא לפרסום. אולם אנשי הפת"ח עשו למעננו את השירות. הם הדליפו את עיקרי התדרוך שלהם לתקשורת של הרשות הפלשתינית. בעתון Jerusalem Timesהמופיע בירושלים הם הדגישו כי אמרו לאנשי הקונגרס ולכל מי שהיה במקום כי הם מסרבים בתוקף לפרק את הארגונים האסלאמיים מנשקם. באותו תדרוך, בתשובה לשרה שטרן, הנציגה החדשה של הקונגרס היהודי האמריקני בוושינגטון, הטעימו האורחים של רוס שהם לא יוותרו לעולם על "זכות השיבה". סטיבן כהן וארבעת כובעיו בשבת וביום ראשון נערך בבוסטון כנס לשיווק "הבנות ז´נבה" לציבור האמריקני, ובפרט ליהודים. הכנס נערך בחסות ארגון יהודי חדש, ´ברית צדק ושלום´, שהוקם כדי "לאחד את כוחות השמאל היהודי בארה"ב", וכוכביו היו ח"כ עמרם מצנע וח"כ לשעבר נעמי חזן, שחזרה עכשיו לכהן כפרופסור מן המניין במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים. מנהלת הכנס היתה מרשה פרידמן, שכיהנה כחברת כנסת בשנות השבעים ברשימתה של שולמית אלוני, למשך קדנציה אחת. 700 המתכנסים שהצטופפו במלון קטן שמעו שיחות רבות על ההשתלטות של השדולה הישראלית "הימנית" איפא"ק על מסדרונות גבעת הקפיטול. מי שהטיף לשנות את האווירה בקונגרס היה פרופ´ סטיבן כהן, ממכיני הטיוטה להסכם ז´נבה. כהן נחשף לפני שישה חודשים כבעל זכות חתימה בחשבון העסקים של ערפאת בז´נבה, יחד עם מוחמד רשיד, איש הכספים של ערפאת. כהן נשאל על ידי תחקירנית מדור זה שנכחה במקום על קשריו העסקיים העכשוויים עם הרשות. הוא לא רצה להתייחס לנושא ואמר שהוא "מעדיף לדבר על חלון ההזדמנויות לשלום". כהן מודה שהוא משקיע מהונו בתהליך ז´נבה, ואינו מוכן לפרט כמה. מרשה פרידמן ציינה ש´קרן פורד´ מממנת ב-300 אלף דולר את פעילות השיווק שעורכת ´ברית צדק ושלום´ לתהליך ז´נבה בציבור היהודי. פרידמן אמרה לתחקירנית המדור ש´ברית צדק ושלום´ מתכוונת לשמש אלטרנטיבה לשדולת איפא"ק. כהן התמנה לאחרונה להיות אחד מששת היועצים לשר החוץ האמריקני קולין פאוול לענייני המזרח התיכון. כהן הוא היהודי היחידי ביניהם. היתר הם ותיקי משרד החוץ האמריקני. יש כאן אם כך מצב מעניין: אדם ממונה לייעץ לממשלת ארה"ב לגבי מדיניותה במזרח התיכון. אותו אדם מכין את תהליך ז´נבה. אותו אדם משתתף בייזום לובי יהודי לדחוף את תהליך ז´נבה לקהילה היהודית. אותו אדם גם חתום על חשבונות בנקים של ערפאת באירופה. דו"ח הקונגרס האמריקני משנת 1976 קבע שהסי-איי-איי נוטה להשתמש בקרנות הומניטריות כדי להיות "צינור" של מערכת המודיעין האמריקנית מחוץ לגבולות ארה"ב. דו"ח ועדת המודיעין של הסנאט מאותה שנה, שעודכן בשנת 1999, קבע שהקרן שמקבלת הכי הרבה כספים מהסי-איי-איי היא קרן פורד. לא פלא שקרן פורד מממנת את שיווק תהליך ז´נבה. לא פלא שקרן פורד החליטה בזמן האחרון להעביר עשרים מיליון דולר לקרן החדשה לישראל, הגוף שמממן 334 עמותות של השמאל הישראלי. סטיבן כהן, שעובד מטעם משרד החוץ האמריקני, עושה את השידוך המוצלח בין קרן פורד לבין השמאל הישראלי ותהליך ז´נבה. משמנים את ההפגנות ´שומרי משפט: רבנים למען זכויות האדם´ היא עמותה שמארגנת פעילות פוליטית ענפה בקרב ערביי יש"ע. היא עורכת פעילות הסברה יחד עם ´גוש שלום´ של אורי אבנרי, ´יש גבול´ וחוגים פוליטיים רבים בתוך הרשות הפלשתינית. מימון לארגון הזה מגיע מקרן פורד, בסכום הנאמד בשבעים אלף דולר בשנה. אך יש מקור מימון נוסף: מכירת בקבוקים של שמן זית שהגוף הזה מקבל מחקלאים ערבים. סיסמת השיווק: "הם בסגר. נעזור להם להתקיים". כאשר קניתי בקבוק שמן זית מאת הרבנים, שמתי לב לעובדות הללו: הארגון מסרב לתת קבלות; הוא אינו מקפיד לקבל כל רשיון ממשרד הבריאות; הוא אינו רשום במשרד החקלאות; הוא אינו נושא כל רשיון למסחר ממשרד המסחר והתעשייה. הארגון מתכוון לשווק כ-10 אלפים בקבוקי שמן לחברי ארגוני השמאל שיגיעו ארצה לרגל הכנס השנתי של ארגון הקהילות היהודיות באמריקה, UJC, שייערך בירושלים בשבוע השלישי של נובמבר. פרטיטורת הדיווח השבוע הלך לעולמו דוד בר-אילן, שהיה גם פסנתרן דגול וגם מבקר תקשורת מעולה. ההכרות שלי איתו התחילה לפני 24 שנים, כשיזם את כנס ´מכון יונתן´. כשהיה מרצה על תקשורת וטרור, נהג תמיד להסביר את הקשר בין הדייקנות שלו כפסנתרן והדייקנות שלו כמבקר תקשורת: אם תו אחד אינו במקום, ואם אות אחת איננה במקומה, כל הנושא יורד לטמיון. אם אומרים "פיגוע" במקום "התקפת טרור", "הריגה" במקום "רצח", "אירוע" במקום "טבח", כל הדיווח משתנה. לגמרי במקרה, נושא הדף היומי שנלמד בבוקר שלאחר פטירתו, מסכת מנחות דף כ"ט, התאים לדרכו של דוד: "שתי פרשיות שבמזוזה מעורבבות זו עם זו ואפילו כתב אחד מעכבן..." פירוש הדבר, לדברי הרב יעקב פוקס שמעביר את שיעור הדף היומי באפרת: אם יש נתק בין האותיות, ספר התורה כולו אינו כשר. מילה לא מתאימה יכולה להרוס את המסר של התקשורת. יהי זכרו ברוך. עסקים כרגיל ראש לשכת ראש הממשלה דב ויסגלס ממשיך לכהן כעורך דין פעיל, ורשום ברשם החברות כחבר פעיל של המשרד עורכי הדין שלו ´ויסגלס-אלמגור´, שמייצג את עסקי הקזינו, אינטרסים עסקיים פלשתיניים, ואת משפחת אריאל שרון. http://www.makorrishon.co.il/article.php?id=1344 https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5484&forum=gil&omm=56&vi
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
20:55 28.02.05 |
|
166. יאסר עבד רבו ויוסי ביילין: ''הבוקר שלאחר הנסיגה''
בתגובה להודעה מספר 1
|
הבוקר שלאחר הנסיגה מאת: יאסר עבד רבו ויוסי ביילין על שני הצדדים להחליט כי הצעד הבא יהיה מאמץ משותף לקראת הסדר קבע בתמיהה ובאכזבה עקבנו אחרי הדיון וההחלטות של ממשלת ישראל, פחות משבועיים לאחר כינוס פסגת שארם א-שייח, בעניין "התוואי המשופר" של גדר ההפרדה. מירון רפופורט ("התוואי של השמאל", "הארץ", 24.2) ייחס ליוזמת ז'נווה תמיכה בהחלטת הממשלה - וטעה. הן מהות ההחלטה והן דרך החשיבה שמאחוריה פגומות באופן יסודי.במהות, התוואי שאושר אינו משרת את האינטרס הישראלי ולא את הפלשתיני. רק באחרונה התברר, שנדרשו שלוש שנים וועדת מומחים מיוחדת כדי לקבוע את שאמרנו זה כבר: לא רק שהרס בתים אינו מוסרי, הוא גם מגביר את הזעם באוכלוסייה הפלשתינית ומהווה למעשה שער-עצמי מבחינה ביטחונית. גבול ומחסום מוסכמים יכולים לתרום לביטחון שני הצדדים, ואולי אף למנוע אירועים קשים כמו הפיגוע ביום שישי שעבר בתל אביב. גדר או חומה הבנויים בתוך שטח פלשתיני, מתוך התעלמות מהשלטון והעם הפלשתיניים, עלולות להביא לתוצאה דומה לזאת שהביאו הבתים ההרוסים. יותר מרבע מיליון פלשתינאים מסופחים למעשה, בניגוד לרצונם, לישראל המגודרת. רבבות מתנחלים נשארים מחוץ לגדר, עמוק בצד הפלשתיני. בסופו של דבר הגדר תפורק או תוזז, אך עד אז ייפגעו עוד יותר חיי היום יום של מאות אלפי פלשתינאים. גם ישראל תשלם מחיר בעקבות בזבוז כסף שצריך להיות מנווט לצרכים החברתיים שלה. ואחרי כל זאת עדיין יישארו חורים במחסום ההפרדה, שהרי אפילו ממשלת אריאל שרון חוששת לצאת בגלוי נגד פסיקת בית הדין בהאג, בג"ץ והממשל האמריקאי. גדר טובה יכולה להביא לשכנות טובה, אך גדר הנבנית בלב הגינה של השכנים היא גדר רעה. רק משטר גבול מוסכם יביא את הביטחון שלו זכאים שני הצדדים. יוזמת ז'נווה מפרטת גבול כזה, המבוסס על קווי 67' תוך כדי תיקונים קלים וחילופי שטחים העונים על הצרכים של שני הצדדים. אך לא רק מהות ההחלטה פגומה; גם החשיבה שמאחוריה צריכה להדאיג ישראלים ופלשתינאים כאחד. התפישה החד-צדדית שאיפיינה את השנים האחרונות צריכה ליהפך לחלק משפת העבר. בידה האחת לחצה ממשלת שרון את ידה המושטת של ההנהגה הפלשתינית בשארם, אך את ידה השנייה היא ממשיכה להרים בעד נקיטת צעדים חד-צדדיים, שאמורים לעצב את עתיד שני העמים. יש להיות מודאגים מהאידיאולוגיה החד-צדדית, במיוחד לנוכח המשמעות של תפישה כזאת ביום שלמחרת הנסיגה מעזה. המשך ההימנעות משיחות על הסדר קבע תוך כדי קביעה במקביל של עובדות בשטח יעמידו בסכנה את הסיכוי ליצור כאן מציאות של שתי מדינות לשני עמים. האינטרס של שני העמים מחייב לשים קץ לסכסוך, ומהר. שתי האוכלוסיות מבינות זאת, כפי שהיה אפשר לראות בסקר המשותף האחרון, שפורסם ב"הארץ" בחודש שעבר, ולפיו 64% מהישראלים ו-54% מהפלשתינאים תומכים בתוכן המפורט של הבנות ז'נווה. פיגוע הטרור בתל אביב הוא דוגמה נוספת למה שקיצונים מסוגלים לעשות כדי לחבל בכל תהליך חיובי. ככל שתהליך ממושך יותר, כך ההזדמנויות שלהם רבות יותר. המשך ההתחמקות מדיון בנושאי הקבע הוא מתכון בטוח לעידוד הקיצונים בשני הצדדים להמשיך לטרפד כל התקדמות. המשך המצב הקיים רק מעצים פחדים וחלומות לא מציאותיים בשני הצדדים. במובנים רבים, השגת הסכם קבע תהיה קלה יותר מסידורי הביניים שיהיו מלווים לעולם בהמשך הסכסוך. מובן, ששנינו תומכים בסיום הכיבוש של רצועת עזה. אבל הבוקר שלאחר הנסיגה מחכה לנו מעבר לפינה, ואלה המעוניינים בהמשך הסכסוך או משוכנעים בנצחיותו כבר מתכננים את צעדיהם הבאים. הקרב האמיתי באזורנו הוא בין המתונים לקיצונים בשני הצדדים, ואסור לקואליציית השפויים להישאר מאחור. יש להכריז עכשיו, שעם השלמת הנסיגה מעזה יבוא הקץ לצעדים חד-צדדיים, לפתרונות ביניים ולאי-ודאות. על שני הצדדים להחליט, כי הצעד הבא יהיה מאמץ משותף לשים קץ לסכסוך. לא מקרה הוא, שיותר משנה לאחר יציאת יוזמת ז'נווה לאור לא הוצעה אלטרנטיווה מפורטת להסכם קבע. אפילו מבקרינו נוטים להשלים עם העובדה, שאם יושג הסדר, קווי המתאר שלו לא יהיו שונים מאלה המתוארים בהבנות ז'נווה. בהעדר ניסיון ממשי להשיג הסדר, רק נבטיח יותר סבל ויותר קורבנות. ראש הממשלה שרון כבר הודה, כי יוזמת ז'נווה היתה בגורמים שדחפו אותו להציג את תוכנית ההתנתקות. אנו מחויבים להמשיך ולדחוף, והפעם מעזה ליוזמת ז'נווה.
הכותבים הם יוזמי הבנות ז'נווה http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0&itemNo=545787 http://tinyurl.com/3z8f7 @ http://www.kolhalev.com/www2/schedule.php |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
20:32 20.04.04 |
|
3. הבייליניזם - המכה האחת-עשרה - 11
בתגובה להודעה מספר 0
|
דבר המערכת http://www.nativ.cc/nov03/bukay.htmהבייליניזם - המכה האחת-עשרה מאת: דוד בוקעי ערפאת ראוי לפרס נובל לשלום. הוא ויתר על גבולות 1948, וזנח את הטרור.
שמעון פרס זאת שגיאה ללמוד מההיסטוריה. אי אפשר ללמוד שום דבר מההיסטוריה. שמעון פרס הסכם ז'נבה יבטיח את השלטון היהודי הגדול ביותר מאז כל ימי המלכויות. עמרם מצנע ---------------- ד"ר דוד בוקעי הוא מזרחן המלמד בחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה. בהוצאת מרכז אריאל ראו אור שני ספריו: Total Terrorism in the Name of Allah (2002) ; Arab-Islamic Political Culture: A Key Source to Understanding Arab Politics and the Arab-Israeli Conflict (2003) ספר נוסף בעריכתו - The Strategic Threat of Islam (שם זמני) עומד לראות אור בימים אלה בהוצאת New Leaf Press, US. ----------------
ערפאת עשה זאת שוב. השורד האולטימטיבי, השחקן רב-העיטורים, זוכה כל האוסקרים בעל אלף המסכות, אשר הפיל שלושה ראשי ממשלה בישראל ומתעתע ברביעי, בנוסף לכך שהוא משחק ב"מנהיגים" הפלשתינים כאילו היו בובות על חוט, עשה זאת שוב. שוב הצליח ערפאת לזרוע מבוכה בישראל; שוב הצליח להוכיח לדעת-הקהל בעולם כי ישראל היא התוקפנית והאלימה, וכי הפלשתינים רק שואפי ואוהבי שלום הם; שוב הצליח להעלות מן האוב הפוליטי את חבורת היהודים המשיחיים, את משתפי-הפעולה עם האויב בעת מלחמה, כדי לזרוע פירוד ומחלוקות בציבור. לאחר שהטילו אותם משיחיים את מטען החבלה הקרוי "אוסלו" בחיקה של ישראל, דואג ערפאת להחזיר אותם כאן ללב המערכת הפוליטית, כדי שיעמיקו את האסון שהביאו על ישראל. ערפאת שב והוכיח קבל עם ועֵדה כי דבר לא נעשה בלעדיו במזרח התיכון, וכי רק רב-אמן כמותו מסוגל להיות גם בסגר במוקטעה; גם להפעיל את המערכת הפלשתינית כולה עד אחרון הפרטים; גם להפעיל משת"פים יהודים כדי לטהר אותו; וגם להוכיח את חדלונה של ממשלת ישראל במצגת השווא שלה כאילו הוא בלתי-רלבנטי.
לערפאת שתי מטרות עיקריות בקידום "הסכם ז'נבה":
האחת, תרגיל לליבוי מחלוקות בחברה הישראלית ולערעור נוסף במעמדה הבינלאומי של ממשלת ישראל. מבחינתו, עד שההסכם הווירטואלי הזה ייזרק אף הוא לסל האשפה של ההיסטוריה, לאחר שיירצחו עוד יהודים, הוא יזרע בינתיים מחלוקות סוערות בציבור הישראלים, שימשיכו להכות זה בזה ויחריפו את הפילוג והשסעים. וכך יצליח ערפאת להקטין את יכולת המיקוח ומרחב התמרון העתידי של ממשלת ישראל. השנייה, לערפאת יש אינטרס מובהק במסמך כמכשיר לשיקום מעמדו, שהתערער גם אצל ידידיו באירופה, ולהציגו כרודף שלום וכפרטנר להסדרים מדיניים. בפעילות מעין זו נקט ערפאת כבר בתחילת שנות השבעים, באמצעות טקטיקת הפגישות עם אישי שמאל בישראל, והיא נמשכה ביתר שאת בשנות השמונים. כעת הוא חוזר לאותה מדיניות כדי להיגאל מן המלכוד בו הוא נמצא. אילו היו חכמי אוסלו מכירים, ולו במעט, את המערכת הפוליטית במזרח התיכון, היו מבינים כי זו טקטיקה ידועה, מקובלת ונפוצה במערכת הבינערבית – עידוד וסיוע לארגוני אופוזיציה של היריב, כדי לפגוע בלגיטימיות של השלטון. ערפאת כלל איננו חריג בנושא זה, אך כדרכו הוא שִׁכלל אותו לדרגת אמנות, וסהרורים בתוכנו שוב מפילים בפח את עם ישראל. *
עשר שנים לאחר שיזמו את מלחמת אוסלו והביאו על עם ישראל למעלה מ- 1300 קורבנות, מעל ל- 6,000 פצועים ונכים, וכלאוּ אומה שלמה בפוסט-טראומה של פעילות כפייתית של "רק שיהיה שקט", החליטה כנופיית אוסלו להכות שנית. עשר שנים לאחר מעשה חתרנות המערער את יסודות קיומה של מדינת ישראל וסדרי-שלטונה, החליטו ביילין וחבר מרעיו כי עַם ישראל לא סבל דיו מנַחת זרועם. עשר שנים בהם הבייליניזם לא למד דבר ולא הִפנים את גודל האסון שהביא, ואין הוא חדל מניסיונותיו להחריב את מדינת ישראל. הבייליניזם איננו מהמר על עתידו הפוליטי ואינו מסכן עצמו. התקשורת מגויסת לצדו תמיד, ותמיד יהיו די יהודים שתומכים בדרכו. אך הבייליניזם פועל בנחישות להקריב עוד קורבנות של טרור על מזבח המוֹלֶך של עיוורונו הפוליטי. כמו ילד סורר השובר את הכלים כשהמשחק איננו מוצא חן בעיניו, כך הבייליניזם פועל בהתנשאות עיוורת לערעור יסודות המדינה, גם ובעיקר לאחר שהציבור קבע כי אנשים אלה אינם ראויים לשלטון, וגירש אותם משם בבושת-פנים.
ושוב חוזרת אותה יהירות סוֹמאת של כנופיית אוסלו, המתעלמת לחלוטין מהמציאות ומתריסה נגד התהליכים התרבותיים וההיסטוריים הנהוגים במזרח התיכון. ושוב עולה התביעה הטוטלית לפתרון סופי, אשר סופה להוליד עוד אֵבֶל, יגון ואנחה. מעשי הפשע שביצעה כנופיית אוסלו נגד המולדת, בהביאה הֵנה את ערפאת, הארכי-טרוריסט המתועב שברוצחי היהודים מאז היטלר, ובהקימה את הרשות הפלשתינית – ארגון הטרור הבזוי והרצחני ביותר בעידן המודרני – לא הספיקו לאנשיה. ועל כן הם יצאו למסע הרפתקאות נוסף, ושוב במימון אירופי. אותה אירופה, שמבקשת להתנער ממה שאירע על אדמתה לפני שישים שנה; אותה אירופה, שעושה הכל כדי להמשיך ולחסל את תקוות העם היהודי לעצמאות ולריבונות במולדתו; אותה אירופה היא המממנת עתה שכירי-חרב יהודים בשירות הטרור הערבי. רשת מסועפת של עמותות ממומנת בכספים פוליטיים המגיעים מארגונים בעלי שמות מגוונים, במעטה של סיוע הומני/ סוציאלי/ חינוכי כביכול, כדי לשַׁמן את גלגלי פעילות הבייליניזם, למען מטרות אנטי-ישראליות במובהק. הסיוע הכספי המקיף, הבלתי-חוקי בעליל, ראוי שיעמוד למבחן הביקורת של רשויות אכיפת החוק ולביקורת עמוקה של מבקר המדינה. מה שאנחנו רואים הוא רק קצה הקרחון של פעילות זו המגיעה מגורמים באירופה. המערכת הפוליטית והמשפטית בישראל משלימה עם מצב בלתי-נסבל, שבו גורמים פוליטיים עוינים קונים השפעה בלתי-חוקית ומסוכנת לעצם קיומנו. אותה הססנות הרת-האסון של הממשלה בטיפולה בטרור, אותו חשש מהתמודדות בסוגיות מורכבות כמו ערביי ישראל, למשל, הם המנחים את הממשלה בעצימת העיניים לנוכח הכספים הזרים הממַמנים את הגַיס החמישי שבתוכנו. *
תופעת הבייליניזם ראויה למחקר מעמיק, והיא קשורה הדוקות לתיאוריית 'הדיסוננס הקוגניטיבי', לפיו ככל שאתה טועה יותר – כן אתה ממשיך ומתחפר מאחורי טעויותיך. עיקרה הוא הפער העמוק, הבלתי-ניתן לגישור, בין האמונה לבין המציאות. מכאן הניסיון לצמצם את המועקה הקשה המתפתחת. אך במקום לזנוח את האמונה הכוזבת לאחר שהוּכחה כאסון, היא דווקא מתחזקת בלבבות בטענה שהיא-היא הדרך הנכונה. לאנשים קשה להשתכנע כי הם נכשלו, כי פעילותם הסתיימה באסון, ומכאן נוצרת ההעתקה הפסיכולוגית, המחפשת אשמים אחרים. התכונה שחז"ל הטיפו לה: "מודה ועוזב – ירוחם", אינה קיימת בסַלם של "חכמי אוסלו". בפועל לא מעניין אותם אם אמנם יהיה שלום; אם הטרור ייפסק; אם הם מייצגים גורם רשמי ומוסמך או אינם אלא סרח-עודף, שוליים סהרוריים של מחנה שכבר נעלם מן ההיסטוריה. אותם מניע דחף אחד בלבד: להוכיח כי הסכמי אוסלו היו נכונים ומוצלחים, וכי לא הם אשמים בקריסתם המוחלטת.
וכך חבְרה לה חבורה מתוסכלת של פוליטיקאים כושלים, על מנת לדשדש פעם נוספת במֵי-האפסיים של כאילו משא ומתן עם שלוחי ערפאת, וחתימה על הסכם סרק. הבייליניזם, ברוב תסכולו הפוליטי מכישלונו במבחן הציבור בבחירות, חוזר אל אותה החתרנות, ומנהל בשעת מלחמה מגעים מדיניים עם שליחי הטרור. את יולי תמיר, חברת-כנסת ופרופסור למדע המדינה, כלל לא מעניינים הדמוקרטיה והליכים של סדר ציבורי ומינהל תקינים. בִּמקום להתמקד בפגיעה האנושה באושיות הדמוקרטיה, היא תוקפת בסגנון הבולשביקי הידוע וטוענת לסתימת-פיות ופסילת אנשים, ומַשווה זאת לאנטישמים ולגזענים, לא פחות. אין השֵׂכל משיג כיצד זה קורה. כיצד זה הבייליניזם ממשיך בדרכו ואף זוכה לסיקור, לאהדה ולתשומת-לב בהיקף כה נרחב בתקשורת. במקום להוקיע ולהקיא אנשים אלה מן הציבור, הם שוב הפכו לידוענים של 'פריים-טיים', והלב מתפלץ. מאז אוסלו ועד היום חוברת לה אגודה להערצה הדדית: כנופיית אוסלו מעניקה לתקשורת 'סקופים', מצגות שווא של שלום בהקיץ, והתקשורת הופכת אותם לידוענים, לגיבורי תרבות שראוי להצטרף לצבא השלום שלהם. התקשורת היא ידידתו הטובה ביותר של הטרוריסט. אך כמו בכל תחום בחיי אנוש, מגיע שלב של לימוד לקחים והסקת מסקנות. כולנו עושים זאת, וכך מתקדמים ומנסים לתקן דרכינו. אך נסיבות קבלת-הפנים החמה של כנופיית אוסלו/ ז'נבה/ ומי-יודע-מה-עוד-מחכה-לנו-הלאה, מוכיחות כי דבר לא נלמד ולקחים לא הופקו. וכאן נשאלת השאלה הקריטית: האם התקשורת תַפנים אי-פעם את מידת האסון שהיא מחוללת ותבין את חלקה בגלישת ישראל אל סף הסיכון הקיומי? התקשורת היא מעצמת-על. היא גוזרת גורלות וקובעת את סדר-היום הפוליטי. היא שחקן אקטיבי על-פיו יישק דבר. מציאות הקמת ועדות חקירה בישראל היא פַּן נוסף המוכיח ברורות את כוחה. בכל מקום בו התגייסה התקשורת במלוא עוצמתה – שם קמה ועדת חקירה. אבל הכישלון הרצחני של אוסלו, שאין כדוגמתו בהיסטוריה של מדינת ישראל, לא הביא אותה לפעול ולזעוק להקמת ועדת חקירה. הסיבה לכך היא חלקה ואשמתה בהיותה שותפה פעילה להסכמי אוסלו. לפיכך היא מבקשת להמשיך ולטפח את הבייליניזם. בשלושת העשורים האחרונים הוקמו ועדות חקירה לאירועי סברה ושאתילה; למעשיו של ברוך גולדשטיין בחברון; לרצח רבין; לחקר אירועי אוקטובר בקרב ערביי ישראל; לכשלים של מלחמת יום הכיפורים. אך נסיבות הסכמי אוסלו ותוצאותיהם, שהיו צפויות מראש לכל מי שהכיר ולוּ במעט את המזרח התיכון ואת ערפאת, היו חמורות מאלה פי כמה, הרבה יותר ממלחמת יום הכיפורים. ועדיין לא הגענו לנגזרות הצפויות במלואן של אסון זה. מדוע לא קמה ועדת חקירה כדי לבדוק את הפשעים שחוללה קבוצה קטנה של מחרחרי "שלום" נגד עַם שלם? כי התקשורת היתה מגויסת לטובתה, והפכה את המתנגדים לה לחוזי-שחורות, לאנשי האתמול, לקטנים ועלובים, לכאלה שאינם רואים את שחר ההיסטוריה החדשה המפציע מעל ישראל וגואל אותה מייסוריה. והיום התקשורת שוב עושה מעשה זִמרי ומבקשת שכר כפנחס, כשהיא מחזירה מן האוב את הבייליניזם ומעניקה לו 'פריים-טיים'. כדרכה מאז, היא מגויסת למען "תהליך השלום". ניתן לומר, בסגנון מגילת אֵיכָה, כדבר הנביא המבכה את "השריפה הגדולה אשר שרף ה'", אחרי ש"כל רֵעֵיה בגדו בה", כי מאז אוסלו, לא רק שהתקשורת לא הִפנימה ולא למדה, אלא שבחלקה הגדול הִקצינה, בדיווחיה ובעמדותיה, ובחלקה אף הפכה לפוסט-ציונית בעליל. ומי שמכונים "אינטלקטואלים, אנשי-הרוח והאמנות" בישראל, פועלים איתה יד אחת. ומנגד עומדת ממשלתה המגומגמת של ישראל לא עושה דבר וחצי דבר, ורק רוצה "לחזור הביתה בשלום", לסִקרי עמדות הציבור של ימי שישי. הקורבנות הם האזרחים, מוכי הטרור, המוכיחים שהם חזקים ונחושים, אך מתי יצליח הבייליניזם לסרס גם אותם? *
צ'מברלין התעשת והִכה על חטא לאחר אסון מינכן, וב- 3 בספטמבר 1939 הכריז מלחמה על גרמניה. שנה לאחר מכן מת משיברון-לב. למרות זאת יצא שמו לדיראון עולם כהתגלמות של תבוסתנות מדינית. כך קוויזלינג וכך מממשלת וישי. ואילו בישראל, "כנופיית הבייליניזם" ממשיכה לחגוג למרות הדם היהודי השפוך במעשי טֶבח שאין להם דוגמה בקורותיה של מדינת היהודים, ומסַכמת עם הנאצים החדשים עוד תוכנית אשר נועדה לדרדר את ישראל במדרון הטרור שהם חוללו במו ידיהם.
מדובר במשת"פים בשירות האויב בעת מלחמה. אכן, צודק אמנון דנקנר בדרישתו מהם להניח את חצוצרות הגאולה, ובקביעתו כי מדובר בממשלת צללים פעילה הדורסת את הגדֵרות ונושאת ונותנת עם האויב. אנשי שמאל, אלה מתוכם שהם בעלי תודעה של שלטון תקין וממלכתיות, נרתעים מחזיון ההפקעה של הסדר הדמוקרטי. זו גם טענתו של המשפטן יחיאל גוטמן, באומרו כי סדר-היום הפוליטי של ביילין ומרעיו בשמאל הקיצוני הועמד למבחן הציבור בבחירות, והציבור אמר את דברו באופן חד וברור. הוא לא רצה בהם, לא האמין בהם ועל כן שלח אותם הביתה. אולם ב"דמוקרטיה" הבייליניסטית, שלא במקרה זהה ל"דמוקרטיה" הסובייטית מאסכולת המולדת השנייה, החתרנות האנרכיסטית של חכמי אוסלו חוגגת. הם החליטו, בגלוי וללא היסוס, לבצע 'פוטש' כנגד השלטון. הם גמרו אומר לחתור בכל כוחם נגד אושיות הדמוקרטיה בישראל, והם ממשיכים לשתף פעולה עם האויב. על-פי כל מדד של סדר שלטוני ומינהלי תקין, היה צריך לעצור את החבורה החתרנית הזאת מיד. פעילות כזו לא היתה אפילו עולה על דעתו של אחרון הפוליטיקאים בדמוקרטיה מתוקנת, או שהיה נעצר מיד על-פי החוק. אך לא-כן בישראל. במעשה הבגידה של ביילין וחבר מרעיו – "הסכם ז'נבה" הלא הוא הסכם מינכן החדש – מוסרים הבייליניסטים את לב האומה היהודית, את בירת ישראל, לאויב, אף כי הם יודעים היטב את תוכניותיו לחיסולה של ארצם. אינני משפטן. אולם אין לי ספק שעל-פי החוק הפלילי בישראל פעילות זו מוגדרת כבגידה לאומית. מדוע לא נעשה דבר? האם אותה ממשלת ימין תבוסתנית, החוששת להילחם בטרור, חרֵדה מן המאבק גם במשת"פים של ערפאת מבפנים?n ---------------- 1 שמעון פרס: מעריב, 23.9.2003 2 שמעון פרס: מעריב, 23.5.1996 3 עמרם מצנע: זמן חיפה (מעריב), 24.10.2003 https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=13&v
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
22:09 12.05.04 |
|
5. ארבעת האמהות = ארבעת הסמרטוטות/אל''מ זכאי !!
בתגובה להודעה מספר 3
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 12.02.14 בשעה 08:47 בברכה, פילוביץ שחף
112. ''כל המדינה יחד'' =הקמפיין הסמוי בערוץ 2 = גדי סוקניק.. https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5596&omm=112&viewmode=threaded הסתת השמאל נגד שרון שהתחילה בלבנון חוזרת לכותרות שריד : בימים הקרובים תפרוץ בישראל התקוממות http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2915644,00.html
אימהות בשירות הצבא ערן שחר בכל פעם שהנורמליות מרימה ראש בארץ הזאת, מישהו עם נבוט דואג לשתול אותה במקומה, שני מטר מתחת לאדמה, כך היה גם לאחר אסון המסוקים. רק החלו באופן הכי טבעי שבעולם לצוף שאלות בקשר ללבנון, לרצועת הביטחון, לשכול, ולשירות הצבאי, וכבר התארגן לו מנגד מסע ציבורי אדיר שעיקרו הסרת הספיקות בקשר לחיוניות השירות הצבאי, הוקעת המשתמטים, והזדהות של מאה אחוז עם צה"ל, חייליו, מפקדיו ומשימותיו. ממש קולקטיביות רעיונית, כמו בשנים הרחוקות ההן בקיבוץ, שנים שאנו משתדלים לשכוח. עם קצת מאמץ אפשר אולי להבין את השתתפותם הקולגית של הגברים במסע ציבורי זה. הרי הצבא כמו כל תחום אחר שיש בו שליטה, כוחניות ותחרותיות הוא חלק בלתי נפרד מההוויה הגברית הישראלית, אבל בלתי אפשרי להבין את השתתפות הנשים במצעד הצבאי הזה, ועל אחת כמה וכמה את תמיכת האימהות בו. איך אפשר להסביר את העובדה שהרגשות האימהיים פועלים בפול-טורים רק עד השער של הבקו"ם? ואיך אפשר להסביר שכבר עשרות שנים בוכות האימהות הישראליות אחרי, ולא נוקפות אצבע לפני? רעבים למלחמה
באמצע יוני ,1982 כשבועיים לאחר שפרצה מלחמת לבנון, הוחלט להעלות את חניכי הקורס הפיקודי שבו הדרכתי לגזרת הלחימה. יש לשער שהצבא היה יכול להסתדר גם בלעדינו, משום שלא היה מדובר ב"הקפצה" או במצב חירום, וההכנות להצטרפותנו למלחמה התנהלו בעצלתיים וביסודיות. בשיחות בין החבר'ה התגבשה הדעה שמדובר באקט של סולידריות צבאית. כלומר: לא ממש צריכים אותנו, אבל גם לא רוצים להעליב ולפגוע בתחושת האחווה הצבאית, ולהשאיר אותנו מחוץ ל"מסיבה". אם הצבא הוא כור ההיתוך של החברה הישראלית, אז מלחמה ואפילו מלחמה קטנה, היא הדבק האולטימטיבי, ה"סופר גלו" המזקק של הישראליות. רובה חיילים התרגשו כמו לפני יציאה לטיול שנתי. הנה סוף סוף סידרו להם הפוליטיקאים איזו הרפתקאה. אפשר היה להריח את ההורמונים הגבריים מקילומטר. בשנייה אחת נגמרו בעיות המשמעת, ובאותה שנייה נפתרו כל הבעיות הרפואיות. סיסמאות על "השלום" ועל "דור שלא יידע עוד מלחמה" נדחפו עמוק עמוק בקיטבג ליד בגדי א', והושארו בבסיס. החיילים סביבי היו רעבים למלחמה, כל-כך קצרי רוח עד כי היה נדמה לי שאני שומע איך שיני טרף צומחות להם בתוך הפה. כמפקד במדים הייתי צריך לעודד את רוח הקרב, לרומם את תחושת השליחות שבערה בהם, ולמלא את מצוות הדרג המדיני. כאדם, פיעמה בי רוח אחרת, הפוכה לחלוטין. הדילמה היתה גדולה, אולי גדולה מדי. תחושה של חוסר אונים עטפה אותי ולא אפשרה לי לנשום, הרגשתי שאני מתמוטט. הרמתי טלפון הביתה, לא סיפרתי על ההכנות לכניסה ללבנון, אבל אמא הבינה ואמרה: תהיה חזק בן ושמור על עצמך. מילים סטנדרטיות במצבים האלה. רציתי לצעוק לה: הלו אמא, תתעוררי. זה לא סרט בטלוויזיה, זה החיים, החיים שלי. איך את שדאגת תמיד שלא יהיה לי קר, שרצת אחרי עם סנדוויץ', שלקחת אותי לרופא על כל שטות - שולחת אותי בקלות כזו למות במלחמה.
מסתתרות מאחורי קלישאות
גם היום, חמש-עשרה שנים אחרי, קשה לי לפתח סימפטיה עמוקה לאימהות אשר מעודדות את בניהן לשירות קרבי. כמו שקשה לי להלל ולשבח כל אמ אשמחנכת את בנה לשחק ברולטה רוסית. האם אפשר בכלל להבין אם שביודעין ובהכרה מלאה מעודדת את בנה לסכן את חייו?? האם אתן האימהות הישראליות איבדתן את האינסטינקט הבסיסי שלכן, כלומר: לתקוף כל מי שפוגע בילדיכן? מדוע אתן, דווקא אתן, ממשיכות לקדש את השירות הצבאי כמעיין פולחן, ומגדלות את ילדיכן כדי להקריבם דור אחרי דור על מזבח המיליטריזם? ואל תגידו לי, אימהות יקרות, שאתן נקרעות מבפנים, ולא ישנות בלילות, כי אני אשאל אתכן מדוע אינכן יוצאות לרחובות, מדוע אתן לא צועקות, לא מפגינות, לא מתחברות בשרשראות לשער של משרד ראש-הממשלה, לא מאיימות לשרוף את עצמכן מול משרד-הביטחון. מדוע אתן מקבלות בהכנעה ובהשלמה את המצב, במקום לדרוש: אל תיקחו לי את הבן.
כמו החמאס
לא בטוח שהאימהות הישראליות יקבלו זיכוי מוסרי במשפט שעורכת ההיסטוריה. הן לא שאלו אותנו אם ברצוננו להיוולד לעולם הזה, ועם יד על הלב, האם הן ניסו בכל דרך אפשרית למנוע את מותנו? ובכל זאת ראוי לציין את הנסיבות המקילות: מיום שהתהוותה לא הפסיקה החברה הישראלית לחנך לדיבר האחד-עשר: "טוב למות בעד ארצנו", או בגרסתו המרוככת: "לא טוב, אבל אין ברירה אלא למות בעד ארצנו". ובתרגום חופשי ארצנו יותר חשובה מחיי בניה. סיסמאות על החיים כערך עליון ימשיכו לחוף מעל ראשינו כמו ציפורים נודדות, כי כל ילדי שראלי יונק עם חלב אימו את המסר שיש משהו יותר חשוב מחייו, המדינה למשל. כאלה אנחנו, לא רחוקים בהרבה מהמנטליות של מתאבדי החמאס, גם לנו שוטפים את המוח בסיסמאות. גם אצלנו המוות למען מטרה נעלה אינו סתם מוות, הוא עטוף בטקסים וקדושה. אמנם לא קונים אותו במחיר של גן-עדן ושבעים נשים, אבל קצת לחץ חברתי וזמזום אינסופי של "אין ברירה", הם לא מחיר כל-כך גבוה כדי להקריב את החיים, ועוד למען המולדת. ההורים, המחנכים והפוליטיקאים צריכים לעבוד הרבה יותר קשה כדי לשכנע אותנו ב"אין ברירה" הזה, כדי לשכנע מדוע גם הדור הזה ייאלץ למות בעד ארצנו. הם צריכים לשכנע אותנו שהם עשו הכל, ממש הכל, כדי להקטין את סכנת מותנו. הם צריכים לשכנע אותנו שהם עשו הכל, ממש הכל, כדי להביא את השלום. אבל אתן, אימהות, במקום לעלות את מחיר החיים, נותנות לממסד הנחות. במקום לדרוש תשובות ולהעלות שאלות, אתן הולכות כסומא ומעודדות את בניכן להתנדב. האם המדינה שרוצה את הדבר היקר לכן ביותר, שכנעה אתכן שהמחיר שווה? האם המדינה תשקיע פחות מאמצים לזירוז השלום כשנחלי ההתנדבות עולים על גדותיהם? האם בעל-הבית ישפר את השירות אם קהל הלקוחות ימשיך לזרום בכל מצב? הי אימהות, אתן שם, השמיעו קול. תנו לרגשות הנורמליים שלכן להרים ראש.אל תתנו לנבוט הסיסמאות, הקלישאות והמיתוסים לשתול את הרגשות האלה במקומם, שני מטר מתחת לאדמה. http://www.geocities.com/CapitolHill/3438/9.html
http://www.4law.co.il/tap1.pdf |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
23:32 22.10.04 |
|
63. ''שלום עכשיו'' גוססת !
בתגובה להודעה מספר 5
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 21.11.13 בשעה 09:57 בברכה, פילוביץ שחף "שלום עכשיו" גוססת !
הימים הסוערים: הפגנת שלום עכשיו נגד המלחמה בלבנון מול בית ראש הממשלה, 1985. צילום: זום 77 מצעד לפידים של שלום עכשיו, 1999. "תנועה ללא שטח" פחות פעולות פחות תרומות פחות עובדים בשכר פחות תמיכה מהשמאל פחות תעוזה פחות מנהיגות פחות בני נוער פחות השפעה פחות בסיס אידיאולוגי אז שאף אחד לא יתפלא כשדווקא ברגע האמת שלה - המאבק על יישום תוכנית ההתנתקות - תנועת "שלום עכשיו" בתרדמת מוסי רז, ממייסדי התנועה: "כשתנועה מזדקנת היא פחות סקסית, אבל זה לא הופך אותה ללא רלוונטית" שלום אכזב מאת: אתי אברמוב מצעד לפידים של שלום עכשיו, 1999. "תנועה ללא שטח"
לפני שבועות אחדים, כשארגוני השמאל סערו בעקבות הודעת צה"ל כי החליט להגביל את עונת מסיק הזיתים בגדה המערבית לשלושה ימים בלבד, חש יעקב מנור, חבר מזכירות תנועת "שלום עכשיו", שהגיע הזמן להתגייסות כללית. מנור העביר מסר לכלל ארגוני השמאל כי יש לסייע לפלסטינים למסוק את עצי הזית כדי שהיבול לא יירד לטמיון וכדי שניתן יהיה להגן על המוסקים מפני שכניהם היהודים. התוצאה: בשבת האחרונה התייצבו בדיר אל חטאב וסאלם, שני כפרים מזרחיים לשכם, פעילים מארגוני גוש שלום, תאעיוש, רבנים שומרי משפט וקואליציית הנשים. משלום עכשיו, התנועה בה צמח מנור, לא הופיע כמעט אף נציג. "כשהתחיל להתגבש נושא קואליציית המסיק פניתי לשלום עכשיו וביקשתי שיצטרפו", ניסה השבוע מנור להסביר כיצד קרה שתנועתו נשארה מחוץ למאבק הזיתים. "היו הרבה קולות במזכירות שרצו, אבל יריב אופנהיימר (מזכ"ל התנועה ודוברה - א"א), אמר: 'אם צריך להשתמש לצורך הפעילות בשם של שלום עכשיו - אז בסדר', אבל פעילות יזומה מטעם התנועה עצמה לא היתה. אחר כך אופנהיימר העביר הודעה במייל שהתנועה תארגן מסיק משלה באחת השבתות הקרובות". לשלום עכשיו, שפעיליה עצמם מתלוננים כי היא מורגשת פחות ופחות, יש תשובה טובה כמעט לכל טענה. "גבירתי", מזדרז פרופ' עמירם גולדבלום, ממייסדי שלום עכשיו, להעמיד דברים על דיוקם: "שלום עכשיו מנתה בימיה הטובים עשרות אלפי אנשים, ואת משווה אותי לקואליציה כלשהי בת 40 איש? זה מגוחך. מטרת קיומה של שלום עכשיו אינה לנקות את מצפונו של השמאל. מי שרוצה להיות פעיל במסיק, ברכתנו נתונה לו. מעולם לא רצינו להיות תנועת מסיק או תנועת דרום הר חברון. אנחנו ביטאנו את רחשי ליבו של ציבור ענק, ואם זה לא ציבור ענק זה לא מעניין אותנו". הפגנות ופעילויות של שלום עכשיו נגד המלחמה בלבנון (שולמית אלוני ויוסי שריד). מוני מרדכי: "שלום עכשיו היא לא תנועת שטח, אלא משרד פרסום" צילומים: זום 77
איפה הפעילים? ("יש עייפות גדולה בשמאל")
סיפור מסיק הזיתים הוא הדוגמה הטריה האחרונה להתמוססות ההולכת ומעמיקה של תנועת שלום עכשיו. כדי ללמוד דבר או שניים על מצבה לא צריך פרשן פוליטי צמוד. התנועה, ששימשה לאורך תקופה ארוכה מאוד כמותג מחנה השמאל, הפכה בשנים האחרונות, בעיקר באשמתה, לעתים ללא רלוונטית. הפעילויות מצומצמות, הנוכחות בשטח כמעט לא מורגשת, וגם השפעתה על סדר היום הציבורי מינורית. דווקא בימי הכרעה אלה, כשראש הממשלה אריאל שרון מנסה להוביל למהלך התנתקות מכריע מעזה ועומד מול לחצי הימין, ניתן היה לצפות מראשי שלום עכשיו לנקוט עמדה קצת יותר פעילה וחדה. אגב, כששואלים את בכירי שלום עכשיו בנוגע לפעילותם בשטח, הם מצביעים שוב ושוב על אותו פרויקט מעקב התנחלויות בראשות דרור אטקס שמשמש הן את הממשל האמריקאי והן את הישראלי בקביעת המדיניות הנוגעת להתנחלויות. המטוס, שמופעל אחת לשבוע ומצלם התנחלויות, ממומן אגב על ידי הנורווגים, האיחוד האירופי ועוד מספר ארגוני שלום. מה מעבר לזה? לא הרבה. תזכורת: שלום עכשיו נוסדה ב-78' על רקע שיחות השלום עם מצרים ובעקבות "מכתב הקצינים" שנשלח אל מנחם בגין ובו קריאה לנצל את חלון ההזדמנויות שנפתח והבעת הסתייגות ממדיניות הממשלה. חלק מיוזמי אותו מכתב הפכו לאחר מכן למנהיגי תנועת שלום עכשיו, וכמה מהם הפכו לפוליטיקאים משופשפים: צלי רשף, מוסי רז, יולי תמיר, אבשלום וילן ואחרים. הפעילות שהכניסה את התנועה לפנתיאון הישראלי היתה ההפגנה הגדולה ב-82' לאחר הטבח בסברה ושתילה. ב-83' נרצח פעיל התנועה אמיל גרינצוויג ז"ל בהפגנת שלום עכשיו, טרגדיה שבדיעבד הביאה לתנופה בפעילות התנועה. הירידה החדה במעמדה של שלום עכשיו חלה, כמו בשאר ארגוני השמאל, עם פרוץ אינתיפאדת אל אקצה בשנת 2000. לדעת פעילים רבים, השילוב בין האידיאולוגיה שהלכה לאיבוד לבין ההאטה הרצינית בכספי תרומות שמגיעים בעיקר מארצות הברית (שלום עכשיו ממומנת ברובה מכספי ארגון NPA - "אמריקאים למען שלום עכשיו"), הביא לפגיעה משמעותית בפעילות התנועה. נסיונה האסטרטגי של שלום עכשיו להגיע לקונצנזוס רחב ככל האפשר עלה לדעת רבים בכך שהיא הפכה לחסרת אמירה ולעתים גם ללא רלוונטית - בעיקר בהשוואה לארגוני שמאל מעודכנים, שלדברי פעילים רבים "עשו ולא רק דיברו מעל במת כיכר מלכי ישראל". על חלל הפסיביות של שלום עכשיו השתלטו בין השאר תאעיוש של גדי אלגזי, סמל הסרבנות וגוש שלום בהנהגת אורי אבנרי. גם חלק מהקטנים יותר - מחסום ווטץ', קואליציית הנשים, בת שלום, יוזמת ז'נבה, המפקד הלאומי, הוועד נגד הריסת בתים וכמובן "האומץ לסרב" - היוו לא פעם אלטרנטיבה. "אני לא חושב שמישהו ישב והחליט לצמצם פעילות", אומר מזכ"ל התנועה בעבר וממייסדיה, מוסי רז. "יכול להיות שקרו תהליכים שהתגלגלו כמו ביצה ותרנגולת. גם פרצה האינתיפאדה, גם יש פחות משאבים, גם יש פחות עובדים בשכר וגם יש פחות פעילות. אני בטוח שמי שמנהל את התנועה ביומיום מנסה לעשות, אבל זה בטח לא קל. כשתנועה מזדקנת היא פחות סקסית, אבל זה לא הופך אותה ללא רלוונטית. במפלגת העבודה לא היתה הדרדרות? ובמרצ לא? שלום עכשיו נשמעת אולי פחות מבעבר, אבל אין מה להשוות". מוסי רז
אורי אבנרי
יוסי ביילין "פעם", מתלוננת פעילה ותיקה שפרשה, "על כל דבר שלום עכשיו היתה מגיבה. בתקופות הטובות היה דיוור של פעם בחודש. פעם בחודש היו מתקשרים להודיע על משהו. היום זו דממת אלחוט. גם הדברים שמארגנים זה לא דברים של שטח, ושם היה הייחוד של שלום עכשיו. פעם היו הפגנות כל יומיים. מה שקיבלתי לאחרונה היתה הזמנה להקרנה בסינמטק". ניסית ליצור קשר, להתעניין?
"אין עם מי לדבר, כמעט כולם התחלפו. אנשים שפעלו עשרות שנים עזבו בבת אחת. מעט אנשים קיבלו את ההחלטות, ותמיד אלה היו אותם אנשים - גליה גולן, צלי רשף וג'נט אביעד. לא היתה דינמיקה של דם חדש בתנועה. שוב אותו מצעד לפידים מהסינמטק ובחזרה, ושוב אותם חמישה פלסטינים שאומרים בדיוק את מה שאנחנו רוצים לשמוע. במקביל התחילו לצוץ תנועות אחרות". "הבעיה החלה בסביבות שנת 2000, כשהיה נדמה שלשמאל אין יותר מה להגיד", מתאר פעיל אחר את הרגע בו החלה התנועה לדעוך. "היה משבר ושלום עכשיו התבלבלה. היא פחדה להיות רדיקלית, ובעצם הפכה להיות תנועה ללא שטח. הרבה רשימות ללא תוקף. לשלום עכשיו אמנם יש את המשאבים ואת היכולת הכי טובה לארגן כיכרות - אבל כנראה שהם חוששים. מעדיפים שם פעילות יותר סטרילית כמו מעקבי התנחלויות. אפילו כשעצרו את ברגותי היתה התלבטות אם צריך להגיב, כדי שלא ניראה פרו-פלסטינים". פרופ' עמירם גולדבלום, הדובר הראשון של שלום עכשיו, החליט לפני כשנה וחצי להפחית מינון בפעילותו בתנועה לאחר שתמיכתו בגדר ההפרדה התקבלה כדבר פסול. "התנועה אמנם נראית קצת זקנה ומסודרת ואולי זה לא קורץ לתקשורת", הוא אומר. "אבל שלום עכשיו מחכה להגיב ברגע של לחץ גדול, לא ברגעים של לחצים קטנים. ברור לנו שכשנצטרך פעולה גדולה, בסדר גודל של מאות אלפים, יקראו לנו". הפגנות ופעילויות של שלום עכשיו נגד המלחמה בלבנון (שולמית אלוני ויוסי שריד). מוני מרדכי: "שלום עכשיו היא לא תנועת שטח, אלא משרד פרסום" צילומים: זום 77 "יש עייפות גדולה גם בשמאל הרדיקלי", מנסה להסביר הפעיל יעקב מנור. "ארבע שנות אינתיפאדה התישו אותנו. אז אני יכול לעשות כי אני פנסיונר; אחרים שיש להם עבודה, משפחה, עושים פחות. היו כאלה שהחליטו שהפעילות לא מספקת ועברו לארגונים אחרים. אני למשל הלכתי יותר שמאלה בפעילות שלי". צלי רשף, ממייסדי שלום עכשיו: "מידת המעורבות שלי מאוד קטנה, וגם לא עם כל ההחלטות אני שלם. השליטה שלי במה שקורה אפסית". ג'נט אביעד: "להגיד ששלום עכשיו זו לא תנועת רחוב זה אבסורד. אני לא מכירה תנועה יותר פעילה מאיתנו. אז נכון, אנחנו לא תאעיוש ולא גרים בכפרים ערביים, אבל הצלחנו להכניס את מעקב ההתנחלויות לתודעה הציבורית". איפה הנוער? ("זה הדבר הכי יקר שיש") אבל המחלוקת האידיאולוגית וחוסר העשייה הם רק חלק קטן מהעניין. לדעת פעילים רבים, סובלת התנועה מתחלופה רבה מדי - סימפטום לכך שדור המנהיגים לא ממהר לפנות דרך ולתת לצעירים לנווט. המזכ"ל הבולט האחרון של התנועה היה מוסי רז, ששימש בתפקיד בין 94' ל-2000. אחריו התחלפו ארבעה מזכ"לים: בטי בנבנישתי, גבי לסקי, מוריה שלומות ומוני מרדכי. המזכ"ל הנוכחי, יריב אופנהיימר, רכש ממפלגת העבודה, משמש גם כדובר. "הבעיה בשלום עכשיו טמונה בכך שמי שמתיימר להנהיג לא רואה בשלום עכשיו תנועת שטח או תנועת מחאה, אלא משרד פרסום שהמוצר שלו זה השלום - אותו הם מנסים למכור כבר יותר מ-25 שנה", אומר מוני מרדכי, היום יועץ תקשורת. "שלום עכשיו זו תנועה אוכלת פעיליה, הם לדעתי לא מעוניינים לפתח מנהיגות חדשה. יש שם חבורה שאוחזת במושכות ולא ממהרת לתת לחדשים לעלות על העגלה הזאת ולקחת מהם את הבכורה. מאות פעילים פרשו אחרי זמן קצר כי ככל שאתה רוצה להיות מעורב, אתה מגלה שבולמים אותך". איך? "למשל כשאומרים שאין כסף להפגנה. בסך הכל פעיל הוא אדם עובד, שמתנדב כמה שעות בשבוע. אם התנועה לא מסייעת לו הוא מתייאש די מהר. להפגנה צריך מגאפון, שלטים, ציוד של התנועה. אני נכנסתי בתקופה של מתח גדול בין פעילים שרצו לדעת כמה כסף מגיע מארצות הברית לתנועה בישראל. אף אחד, אפילו לא אני כמזכ"ל, לא ידע כמה כסף מגייסים ומה עושים עם הכסף. הם חיים עדיין בשנות ה-80', והטור הארוך של מאוכזבי שלום עכשיו מעיד על כך. הנזק הוא למחנה השלום כולו, כי שלום עכשיו מפתחת ציפיות מסוימות אצל אנשים וגם לוקחת נפח מסוים בשיח הציבורי. ברגע שהשימוש איננו שימוש נכון, היא פוגעת בכל המחנה שלה". מעבר לטענות על ההנהגה בהווה טוענים המקטרגים כי לתנועה אין גם הרבה עתיד. נוער שלום, שנחשב בעבר לקצפת התנועה, שבק חיים אי שם בתחילת אינתיפאדת אל-אקצה. על פי דו"ח רשם העמותות, ב-2002 הושקעו כ-13 אלף שקל בפעילות עמותת נוער שלום עכשיו, לעומת 317 אלף שקל שנה קודם לכן. "לשלום עכשיו אין נוער כי חבר'ה צעירים הם חדורי אמונה ורוצים להשפיע דרך פעילות", מנסה להסביר ד"ר דודי מקלברג, מרצה לתקשורת ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב. "גם לבני נוער פחות סקסי לעשות פעילויות צמתים כשראש הממשלה מיישם את מה שהם אומרים. יש פה תהליך שלם בחברה הישראלית: מאז שברק הפסיד בבחירות השמאל המתון די נעלם - אבל התהליך הזה הולך ויורד. אני דווקא רואה תהליך שבו השמאל המתון יחזור וייצא החוצה. במקרה של בחירות או אם תהליך הנסיגה החד צדדית ייפול, אז תראי את השמאל המתון חוזר ויוצא החוצה". לאנשי שלום עכשיו יש הסבר אחר לדעיכת פעילות הנוער. הכל עניין של כסף, אומרים שם. "תנועת נוער זה הדבר הכי יקר שיש", מסביר מנכ"ל התנועה והדובר, יריב אופנהיימר. "צריכים לדאוג להסעת פעילים, מדריכים, ביטחון. להפעיל נוער זה דבר יקר ומסובך. כשפרצה האינתיפאדה האחרונה הגיעו למסקנה שיש קושי כלכלי להחזיק את נוער שלום עכשיו, אבל כל פעיל שרוצה לקחת חלק בפעילות יכול להגיע. מעולם לא היינו תחליף לשומר הצעיר או לצופים". איפה הכסף? ("תורמים מיואשים מהסכסוך") רבים מצביעים על הירידה בהיקף התרומות מחו"ל כעל גורם מרכזי לפיחות בפעילות התנועה. אם עד לפני כחמש שנים לערך הועסקו בשלום עכשיו 17 עובדים בשכר, נכון לסוף 2002 הועסקו בתנועה חמישה עובדים בשכר. על פי דו"ח רשם העמותות, בסוף שנת 2002 היתה התנועה בגרעון שוטף של כ-215 אלף שקל - זאת לעומת פלוס של כ-507 אלף שקל שנה קודם לכן. היקף התרומות בסוף 2002 נאמד ב-2.8 מיליון שקל, כשכ-2.4 מיליון שקל מסכום זה הגיעו מתרומות מחו"ל, לעומת 2.67 מיליון שקל תרומות מחו"ל שנה קודם לכן. "היום יש פחות כסף מבעבר", מאשר גם יריב אופנהיימר. "יש שנים שבהן יש תחושה שחייבים להיות בשטח, ואז קל יותר לגייס כסף. יש שנים שהמצב תקוע כמו השנים של שרון עד תוכנית ההתנתקות, וחלק מהתרומות מגיע ספציפית לזה. ברגע שאין מאבק ציבורי או תקווה לשינוי, ברור שמצבנו כתנועה חוץ פרלמנטרית יורד". לואיס רוט, מנכ"ל APN ארה"ב ואחראי על גיוס התרומות לשלום עכשיו, אומר כי כשברק היה ראש ממשלה גייס ארגונו תרומות שהגיעו לכשני מיליון דולר בשנה. "היום כל התרומות שמגיעות מארה"ב ירדו. בארבע השנים האחרונות אנחנו מגייסים כשני מיליון דולר בשנה, ורק כ-25 אחוז עובר לשלום עכשיו בארץ. הרבה תורמים מיואשים מהסכסוך ומהכיוון שהוא תפס. השנה היו לנו שינויים אז לא היו סעודות התרמה, אבל אנחנו מקווים לפצות על כך במחצית השנייה של השנה. בשבוע הבא יהיו לנו ערבי התרמה בניו יורק, בלוס אנג'לס ובוושינגטון". "התרומות ירדו כתוצאה מהאינתיפאדה", אומר מוסי רז, "אנחנו מודעים לשוק שעבר על דעת הקהל בארה"ב ולנפילת הנאסד"ק. לאנשים יש פחות חסכונות ופחות כסף לתרום. אני גם חושב שצעדיו של שרון מקשים על הפעילות שלנו. שרון מצליח להתל בכולם, ולשמאל יש בעיה. חלק מהפעילים אומרים: 'שרון עושה מה שאמרתם כל השנים, אז אפשר לשבת בשקט. לא חייבים לצאת כל יום להפגין. רוב הציבור שלנו מאמין לשרון שהוא יפנה את עזה ואחר כך את הגדה, ואומר: 'שרון יעשה את העבודה'. היתה לנו תקופה דומה כשחשבו שרבין הולך לעשות שלום ואפשר לשבת בבית ולא צריך שלום עכשיו. גם אחרי רצח רבין היתה תנועת דור שלום ורבים חשבו שאם יש אותם לא צריך את שלום עכשיו. הייתי צריך אז להסביר לתורמים למה שלום עכשיו חכמים וטובים בדיוק כמוהן". איפה האידיאולוגיה? ("היא תלויה במפלגת העבודה") גם ההגדרה הנוכחית של שלום עכשיו לא ממש ברורה. כשמעלים את סוגיית נחיצותה, טוענים ראשי שלום עכשיו כי הם רואים את תפקידם כארגון גג לכל תנועות השמאל. "שלום עכשיו הוא לא ארגון גג של אף אחד. בטח שלא שלנו", מתרגז אורי אבנרי, מנהיג גוש שלום. "בהתחלה הוא אכן היה ארגון מטריה. אלא שאנשיו ביזו והתעלמו מכל השאר עד כדי כך שהם איבדו אותנו. אני רואה את שלום עכשיו כתנועת שלום שימיה הגדולים עברו מזמן, ושהיום מוגבלת מאוד בגלל התלות העגומה שלה במפלגת העבודה ובמרצ. ברגע שזה קורה, תנועת שלום אינה יכולה למלא את תפקידה כי אותן מפלגות יכולות לשים וטו על פעילויותיה. אני רואה בה אמרגן לעצרות גדולות, בעיקר בימי הזיכרון לרבין". אתה אומר בעצם שהם לא רוצים ללכלך את הידיים? "ודאי שהם לא רוצים. וככה זה היה כל השנים, רק שלא תמיד נפל לי האסימון. הפעם הראשונה שהבנתי את זה היתה ב-92', כשרבין גירש 415 פעילי איסלם ושם אותם על הגבול עם לבנון. מיד אחרי זה היה כנס של שלום עכשיו בצוותא, ואני אמרתי שאנחנו לא יכולים להגיב בשיטות ישנות והצעתי להקים אוהל מחאה ולהישאר שם כל זמן שהחבר'ה על הגבול. למחרת היום הם הפסיקו כל פעילות בנושא. ולמה? כי כבר אז לדעתי הם היו מחוברים למפלגת העבודה. זה היה הרגע שבו הוקמה גוש שלום, תנועה שתהיה 'שלומה משלום עכשיו'. המוטו שלנו היה: מה ששלום עכשיו יכולה לעשות, שתעשה ואנו נשתתף. מה שאינה יכולה לעשות או אינה רוצה - אנחנו נעשה. מאז נוצר מצב שכולם עושים ואותם כמעט לא רואים כמעט בשטח. תמיד יש להם תירוצים. מראה שנעלם: נוער שלום עכשיו בהפגנה, 1998. "זה הכי יקר שיש" צילום: אורן אגמון בכנס אחר שהתקיים בצוותא, שבו דובר על פעולה שהיתה כנראה אקטיביסטית מדי לטעמם, קם צלי רשף ואמר: 'זו פעולה של גוש שלום ותבוא עליהם הברכה. אנחנו לא יכולים'. למה? כי שלום עכשיו פונה להמונים גדולים של האגף המתון בציבור הישראלי, והוא לא יכול לעשות דברים רדיקליים. להם יש קווים אדומים, אז מי יעשה את העבודה? גוש שלום". "מצד אחד", מסכם אבנרי, "אני זוכר לתנועה חסד נעורים. מצד שני, ליבי מר על שהיא לקחה דור שלם של שוחרי שלום וסירסה אותו. בגלל שלום עכשיו לא קמה בארץ תנועת שלום אמיתית, חזקה, לוחמת, ואת החור הזה גוש שלום לא יכולה למלא". צלי רשף בתגובה: "אבנרי לא מסוגל לפרגן. הוא צריך לשמוח שיש בימינו תנועה שמסוגלת להביא מאסות של אנשים לרחובות - דבר שהוא לא יכול. הוא הרי כבר היה קיים לפני ולא סירסנו אותו. אנחנו גייסנו את ההמונים בנקודות החשובות בהיסטוריה". "שלום עכשיו היא אולי ארגון גג מנהלתי, כזה שמוציא הפגנות, אבל לא ארגון גג אידיאולוגי - בוודאי לא שלנו", אומר אורי זקהם מתאעיוש. "שלום עכשיו מדברת על שתי מדינות, מתייחסת לבעיית הכיבוש ולא מתעסקת, כמונו, בזכויות אדם. אנחנו ארגון התנדבותי, בלי מנגנון והיררכיה, בעוד ששם יש מקבלי משכורות. אני בחיים לא ארצה לקבל כסף מארגונים שקשורים לממשל האמריקאי, כספים שנועדו להמשיך את תהליך השלום, עם דגש על התהליך ולא על השלום. גם בהפגנת ה-15 במאי לא אהבנו את המסר שלהם. אמרנו שצריך לסיים את הכיבוש, לא בגלל שאנחנו המסכנים אלא בגלל שהכיבוש הוא דבר רע ושהפלסטינים הם המסכנים האמיתיים". בהפגנות שלכם אתם נתקלים בפעילי שלום עכשיו? "אני לא רואה אותם בשטח, והשטח הוא מאוד קטן". בינתיים היחיד שמוכן לראות בשלום עכשיו ארגון גג הוא אריק דיאמנט, מנכ"ל האומץ לסרב. "אנחנו עושים פעילות משותפת, בעיקר כשיש להם צורך בקצת שרירים, לפנות מאחז למשל, ואין להם כוח פיזי להיכנס לשם ולעשות מעשה. אם תרצי, אנחנו הביצים והשיניים של מטה הרוב". איפה הביקורת? ("פחות ופחות רלוונטית") המפגש רווי היצרים האחרון בין שלום עכשיו לפעילי השמאל היה ב-15 במאי השנה, בהפגנת הענק שאורגנה בתגובה לפיצוץ שני הנגמ"שים ליד עזה, שגבה 11 חללים. בהפגנה היו שותפים יחד, מפלגת העבודה, שלום עכשיו, יוזמת ז'נבה, עם אחד, הקיבוץ הארצי ותנועות הנוער. עלות ארגון ההפגנה הגיעה לכרבע מיליון דולר, ומומנה על ידי כלל התנועות בהתאם ליכולתן. שלום עכשיו טוענת למרבית העשייה; יתר התנועות חלוקות. "ברגע שהוחלט על הקמת מטה הרוב, כל הארגונים הוצנעו", מסבירה מיה בנגל, דוברת "יוזמת ג'נבה" וההפגנה. "שלום עכשיו היא אמנם דומיננטית בשמאל, אבל מה שהביא אנשים להפגנה באותו שבוע היו החיילים שנהרגו בעזה. אף אחד לא יכול לנכס לעצמו את באי ההפגנה". במהלך ההכנות להפגנה נתגלעה מחלוקת עקרונית בין שלום עכשיו לבין מרבית תנועות השמאל על רקע בחירת הסיסמה להפגנה. "לנו כמובילי יוזמת ג'נבה היה חשוב אזכור הפרטנר הפלסטיני והיה לנו קושי לתמוך בסיסמה כמו 'יוצאים מעזה', שמשמעותה בעצם התעלמות מהפרטנר", אומרת בנגל. "בסוף כולם הסכימו על 'יוצאים מעזה, מתחילים לדבר'. אחרי ההפגנה הרגשנו שהמסר של ההידברות לא מספיק ברור מבחינתנו. התוצאה היא שבקרוב נצא בקמפיין משלנו, שכותרתו 'יש פרטנר', והוא יגיד 'זה לא ייגמר אם לא נדבר'". מחלוקת טריה נוספת נוגעת לשלטי התעמולה שהוציאה לאחרונה שלום עכשיו בעד הנסיגה מעזה. השלטים, במימון משותף של העבודה ושלום עכשיו (עניין שכשלעצמו מדאיג כמה מהפעילים), נשאו את הסיסמאות "יוצאים מעזה, מתחילים לדבר" ו"הרוב קובע! יוצאים מעזה", שניהם בכחול - צבעו המסורתי של גוש הימין. במקביל יצא ראובן אדלר, מקורבו של שרון, עם קמפיין שנשמע דומה, תחת הסיסמה: "חייבים לעזוב את עזה מיד". פעילים רבים מדברים על קירבה גדולה מדי לגוש הימין ומסתייגים משיתוף הפעולה עם העבודה. "כשהיה נראה לנו שנוצר קשר הדוק בין שלום עכשיו למפלגת העבודה תהינו מה פתאום תנועה כמו שלנו חוברת למפלגת העבודה הלא פופולרית", אומר אחד הפעילים. "השמאל, עם כמה שהוא רוצה התנתקות, רוצה אלטרנטיבה לשרון. לא ייתכן שתנועה כמו שלום עכשיו תעשה קמפיין בעד שרון". "לדעתי שלום עכשיו הופכת לפחות ופחות רלוונטית כיוון שכדי להיות להקת המעודדות של הליכוד יש את מרכז הליכוד", אומר יובל פורת, יועץ אסטרטגי שמוביל קמפיין נגד תוכנית הנסיגה ופעיל לשעבר בשלום עכשיו. "נראה כאילו אין היום צורך בשלום עכשיו כיוון שאפשר היה לומר ששרון זה שלום עכשיו ושלום עכשיו זה שרון. למעשה שרון מיישם היום את התפיסה של שלום עכשיו עד סופה. לדעתי שלום עכשיו מועלת בתפקידה הביקורתי כיוון שנראה ששרון מיישם את תפיסת שלום עכשיו בצורה חסרת אחריות, רשלנית ודורסנית. כשמתבצע מהלך כזה ללא פתרון עם הצד השני, ברור שהתוצאה תהיה פיצוץ. מי שתומך בשרון יישא באחריות המלאה". "האינסטינקט של אנשים הוא לפעול כשדברים נעשים נגד דעתם", מסכם ד"ר דודי מקלברג. "ברגע שהשיח הפוליטי מדבר בדיוק על האינטרסים של שלום עכשיו, קשה להוציא את אנשיה לרחובות. היא תחזור בתנאי שהשיח הפוליטי ישתנה. מה ששלום עכשיו צריכה לעשות זה להיות כמו כלב שמירה. לדאוג ששרון אכן יעשה את מה שהוא מבטיח. אם שלום עכשיו תראה שמה שהיא יזמה אכן מתבצע - בזה תם תפקידה ההיסטורי. אם לא, היא צריכה לחזור ולקיים את תפקידה כקבוצת אינטרס. מה שהיא ייצגה, שרון היום מבצע: נסיגה מהשטחים, מדינה פלסטינית ולא רק שרון עצמו, גם בליכוד יש לכך תמיכה, והסקרים מראים את זה. כלומר, שלום עכשיו סיימה בהצלחה את תפקידה ההיסטורי, בתנאי שבאמת תהיה נסיגה מהשטחים". http://www.tam.co.il/22_10_2004/magazin1.htm . .
לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב
. . . https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5198&forum=gil&omm=0 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
12:40 04.11.04 |
|
81. תדהמה בצה''ל בעקבות החלטתו של מפקד אוגדת עזה לפרוש
בתגובה להודעה מספר 5
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 04.11.04 בשעה 20:39 בברכה, פילוביץ שחף ilanka חבר מתאריך 25.4.02 2436 הודעות 11:09 04.11.04 תדהמה בצה''ל בעקבות החלטתו של מפקד אוגדת עזה לפרוש תא"ל זכאי מבקש לעבור תפקיד תדהמה בצה"ל בעקבות החלטתו של מפקד אוגדת עזה לסיים את תפקידו. קצין בפיקוד דרום: "אנשים בפיקוד ובפורום מטכ"ל העדיפו להתעלם מהמתיחות בין זכאי לבין אלוף פיקוד הדרום" פרסום ראשון: מפקד אוגדת עזה, תא"ל שמואל זכאי, הגיש היום בבוקר בקשה לסיים את תפקידו, מסיבות שטרם ברורות. הבקשה התקבלה בתדהמה רבה מאחר ומדובר באחד התפקידים היותר רגישים בצה"ל, במיוחד בימים של לחימה מורכבת וקשה ברצועת עזה, לקראת יישום תוכנית ההתנתקות.
קצינים בסביבתו הקרובה של זכאי סירבו בתוקף להתייחס להחלטה, אבל קצינים בפיקוד דרום יודעים לספר כי בחודשים האחרונים צצו חילוקי דעות רציניים בין מפקד האוגדה לבין אלוף פיקוד דרום, אלוף דן הראל. קצין בפיקוד דרום אמר ל-NRG מעריב: "אנשים בפיקוד ובפורום מטכ"ל העדיפו להתעלם מהמתיחות בין הקצינים, וחשבו שהזמן יעשה את שלו. אבל בדרגים מהסוג הזה אין מקום למתח, במיוחד לא במציאות מורכבת שכזו". הקצין הוסיף: "לא מדובר בתהליך שקרה לפני שבוע או חודש, אלא בתהליך מורכב. עד עכשיו אף אחד לא יודע בדיוק מה היה המניע העיקרי להחלטתו". קצין נוסף בפיקוד דרום ציין כי "על כתפיו של זכאי, אחד הקצינים היותר מוערכים היום בצה"ל, מונחת אחריות כבדה. אין לי שום ספק שהאחריות והקושי האדיר להתמודד עם הטרור הבלתי פוסק ברצועה, לא הובילה להחלטתו של זכאי". תא"ל שמואל זכאי נחשב לקצין מוערך מאוד. בעבר הוא כיהן כמפקד חטיבת גולני, וכמפקד האוגדה המרחבית 80, השולטת על אזור הגבול בין ישראל לירדן, ואזור הגבול בין ישראל למצרים. בשנה האחרונה הוא תיפקד כמפקד אוגדת עזה. מקור: http://www.nrg.co.il/online/1/ART/815/210.html
****************************** מפקד אוגדת עזה תא"ל שמואל זכאי הודיע על התפטרותו
לפי אחת הגרסאות, תא"ל זכאי התפטר בעקבות פגיעה באמינותו על-רקע בדיקת פוליגרף שנאלץ לעבור בחשד להדלפה לכלי התקשורת; מאחורי הקלעים יודעים לספר כי מדובר בסכסוך עמוק בין זכאי לבין אלוף הפיקוד מאת: ענבל אביב, גל ברגר | עודכן: 13:19 04/11/2004
האלוף הראל, עימות ---- נעצר מ"פ גבעתי החשוד ב"ווידוא הריגה" בילדה בת ה-13 47. פרשת וידוא ההריגה שלא היה - הילדה העזתית שנהרגה !! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5238&omm=47&viewmode=threaded ---- סערה בצמרת צה"ל סביב הודעתו של מפקד אוגדת עזה, תת-אלוף שמואל זכאי, על התפטרותו מתפקיד מפקד האוגדה. תא"ל זכאי, הנמצא בתפקיד פחות משנה, הגיש את בקשת ההתפטרות לאלוף פיקוד הדרום, דן הראל. לפי שעה, לא ברור האם הרמטכ"ל, רב-אלוף משה יעלון, יקבל את ההתפטרות. גורמים בצה"ל ציינו, כי מדובר בפרישה על רקע נסיבות אישיות, אולם מאחורי הקלעים יודעים לספר על חילוקי דיעות עמוקים בין תא"ל זכאי לאלוף הראל זה תקופה ארוכה, אשר באים לידי ביטוי בוויכוחים מהותיים בשאלת אופי ניהול הלחימה ברצועת עזה. גורמים הבקיאים בפרשה אמרו ל-Nfc, כי בעוד תא"ל זכאי מנהל קו תקיף בלחימה ברצועת עזה, הוא ראה בהתערבותו של האלוף דן הראל התערבות מפריעה, בהיותו קצין תותחנים שלכאורה אינו מנוסה כלל בלחימה בשטח. הגורמים הוסיפו, כי קשה היה להתעלם מהניכור השורר בין השניים במהלך ישיבות הפיקוד בעת האחרונה. נודע, כי ההתפטרות באה בין היתר גם על רקע תחושה עמוקה של פגיעה באמינותו בעקבות חקירה שנפתחה באחרונה בפיקוד הדרום בחשד להדלפת ידיעה לכלי התקשורת בנוגע למחלוקת בין ראש הממשלה אריאל שרון לצה"ל בשאלת המשך מבצע "ימי תשובה" בצפון הרצועה. זכאי גרס כי הוא אינו הגורם שהדליף בפרשה, אך חרף זאת נאלץ לעבור בדיקת פוליגרף לאימות דבריו. מקורות צבאיים מאשרים את הדברים ואומרים, כי זכאי החליט על פרישתו בטרם הסתיימה החקירה באוגדה. לפי גורמים אחרים, הפרישה נוגעת לפרשת מ"פ גדוד שקד בגבעתי החשוד בווידוא הריגה בנערה הפלשתינית בת ה-13 לפני כחודש ברפיח . תא"ל זכאי, "בוגר לבנון", החל את תפקידו כמפקד האוגדה בתחילת שנת 2004 וניהל למעשה את הלחימה בתשתיות הטרור ברצועה. הוא נחשב לקצין מצטיין ומוערך אשר טיפס בסולם הדרגות בצה"ל כ"מטאור". בגיל 38 הוא קיבל את דרגת התא"ל והיה לתת-אלוף הצעיר בצה"ל. מקורביו סיפרו היום ל-Nfc, כי זכאי הוא "דמות המפקד שאחריו הולכים באש ובמים". לדברי אותם מקורבים, חיילי האוגדה ניצבים בראש מעייניו של תא"ל זכאי. כך למשל, בקרב הסמב"ציות של אוגדת עזה הטמיע זכאי את הנוהל, לפיו כל תמונת מצב נפתחת במילים 'זכאי, יש/אין נפגעים'. על היחס האנושי והחם הם מוסיפים: "ביום העצמאות האחרון הוא שלח מכתב לכל נשות קציני האוגדה מדרגת מ"פ ומעלה והודה להן על התמיכה הבלתי-מתפשרת שהן נותנות לבני זוגם". העיתוי הבעייתי של פרישתו של תת-אלוף זכאי מתעצם לנוכח תוכנית ההינתקות העומדת בפתח. ואולם, כאמור, עדיין לא ברור האם הרמטכ"ל יאשר את ההתפטרות. http://www.nfc.co.il/archive/001-D-57202-00.html?tag=13-45-25 ****************************** אלת ציד חבר מתאריך 30.8.02 12098 הודעות 20:33 04.11.04 לא זכאי הדליף את הסיכסוך בין שרון לצבא! לפי ערוץ 10 ,הובהר ממצ"ח שלא זכאי אחראי להדלפה. בכל זאת זכאי לא מסוגל להשאר במערכת מושחתת. עמנו הוא לב האנושות-וארץ ישראל-לב עמנו.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
20:40 23.08.05 |
|
190. הבייליניזם המשחית ותרבות העדר
בתגובה להודעה מספר 3
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 23.08.05 בשעה 20:41 בברכה, פילוביץ שחף הבייליניזם המשחית ותרבות העדר בלב ארץ ישראל. מנסים יהודים מסוימים, הנושאים את שם הדמוקרטיה והשלום לשווא, לכפות שוב ושוב על מדינת היהודים להיכנע בפני הצורר הנוכחי מאת: דר' רון בריימן בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20 צמחו הסוציאליזם והקומוניזם, הפאשיזם והמיליטריזם, חלקם אפילו כאלה שממבט ראשון נראו נאורים וחיוביים, אבל במהלך התגשמותם גרמו למותם של עשרות מיליוני בני-אדם. מיליונים מתוכם היו יהודים. במידה רבה, גם אם בדרך הקשה, למדה האנושות את הלקח, ואותם משטרים מסוכנים הוצאו אל מחוץ למותר ולמוכר במשפחת העמים בני התרבות. אבל, דווקא מקרב העם שבאופן יחסי נשא במחיר הכבד ביותר של אותם משטרים אפלים צמחו מי שלא למדו את הלקח, ואשר היו מוכנים בשלהי המאה ה-20, כמו גם בראשית המאה ה-21, להנהיג משטר פאשיסטי-מיליטריסטי של רשות טרור מושחתת, בלב ארץ ישראל. בדרכים עוקפות דמוקרטיה מנסים יהודים מסוימים, הנושאים את שם היהדות, הדמוקרטיה והשלום לשווא, לכפות שוב ושוב על מדינת היהודים להיכנע בפני הצורר הנוכחי. בתחום רפואת הנפש טרם ניתן שם לתופעה. במישור הציבורי ניתן לקרוא לתופעה בשם בייליניזם. במהלך קידום המכירות של הספר על מחדל 1993 התגאה ביילין בכך שלא דיווח לממונים עליו על מעלליו. כך קידמו שליחיו ביערות נורבגיה את הסכם הדמים, שאליו נגררו בהמשך שמעון פרס (בהסתייגות שהפכה להתלהבות), יצחק רבין (במיאוס) ועם ישראל כולו (המדמם עד היום, לא סופי). בחתרנות דגם 2003 בטירות שווייץ, ממשיך ביילין באותה שיטה פסולה של התעלמות מתוצאותיהן של בחירות דמוקרטיות ובכפיית "פתרון" הזוי, תוך שיתוף פעולה עם נציגי רשות הטרור הפלשתינית. הבייליניזם בהתגלמותו. 2 דברים ניתן לומר לזכותו של ביילין: האחד, הערכה לנחישות ולהתמדה שהוא מגלה, תכונות חיוביות בדרך כלל, וחבל שהן מנוצלות למטרות הרסניות. השני, קשה להגדירו כמשתף פעולה עם האויב, מכיוון שממשלת ישראל, מטעמים בלתי מובנים, נמנעת מלהגדיר את המציאות כמלחמה - מלחמת אוסלו; נמנעת מלהגדיר את רשות הטרור הפלשתינאית כאויב; ומתחמקת מלהורות לצה"ל לפעול במלחמה כמו במלחמה, במטרה לסלק את האויב - לא רק את ערפאת האיש - ולהציל את מדינת היהודים ואת כלכלתה מציפורני הכיבוש הפלשתינאי שהובא ארצה בחסות הבייליניזם. מה סוד כוחו של הבייליניזם המשחית וגרורותיו? נראה כי תרבות העדר, התגייסות תקשורתית חסרת בקורתיות וחסרת גבולות מצד מי שרואה עצמו ככלב השמירה של הדמוקרטיה, היא המאפשרת לתופעה המסוכנת להמשיך, גם לאחר שהתגלתה כפיגוע ההתאבדות הגדול מכולם, המסכן את עצם קיומה של מדינת ישראל. לפני עשר שנים היה גיוס כללי של אמצעי התקשורת "הממלכתיים" והאחרים למען "חזון המזרח התיכון החדש", והשתקת מי שהעז להתריע על כך שהמלך הוא עירום, ושמגדל הקלפים האוסלואידי עתיד לקרוס עלינו. בשנים האחרונות פועלים כוהני הגדר למען עגל הזהב התורן - גדר האפליה, שאינה ביטחונית אלא מדינית, על "הקו הירוק" במקום סביב מוקדי הטרור - ושוב לא ניתן לאחרים להצביע על האיוולת התורנית. שוב ושוב מסיתה מקהלה מתוזמרת נגד "מחיר ההתנחלויות", אבל התקשורת "החוקרת" טרם התפנתה לבחון את מחיר הגדר, לא רק עלות ההקמה, אלא גם מחיר התפעול - בדם ובדמים - של הגדר, וכמה "קורבנות הגדר" יצטרפו בעקבותיה אל "קורבנות השלום". וכאילו אין די בכך, שוב נותנת אותה מקהלה כיסוי תקשורתי אינסופי למעשה, שראוי היה לבחון אותו על פי סעיף 97 של חוק העונשין. העדר הדורסני והמתוקשר מאפשר לעריקה בזמן מלחמה להיקרא סרבנות מטעמי מוסר; לאפליה בין דם לדם להיחשב לגיטימית כביכול; להתייחס לציונות כאל כיבוש ואל שיבת ציון - בשנת ה-100 למות הרצל - כאל קולוניאליזם; להשתמש בשם הנדל"ני "שטחים" ובשם המינהלי-ירדני "גדה" במקום בשמות הגיאוגרפיים-היסטוריים יהודה ושומרון לגבי חבלי ארץ שבמשך 19 שנים בלבד - חצי אחוז מתולדות עם ישראל - היו כבושים על-ידי מי שתקף את מדינת היהודים ביום היווסדה. מול החתרנות הבייליניסטית, מאוסלו ועד ג'נבה, ניצבת ממשלת ישראל הלומה, צה"ל כבול-ידיים, היועץ משפטי לממשלה אשר שותק ואינו מפעיל את סמכויותיו, אבל ממצה את הדין דווקא נגד ערוץ 7 - קול ישראל החופשית, וכנסת אשר איננה מעלה בדעתה לחוקק את החוק לעשיית דין באש"ף ובעוזריו. עד מתי? הכותב הוא יו"ר איגוד הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי נוצר ביום: 23/10/2003 | עודכן ביום: 23/10/2003 12:14:13 http://www.nfc.co.il/archive/003-D-3802-00.html?tag=20-26-40 תזכורת: 3. הבייליניזם - המכה האחת-עשרה - 11 https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5760&omm=3&viewmode=ביום חתימת ההסכם באוסלו, ביילין לא היה על בימת הכבוד... וזה נחשב כפגיעה על כך, שביילין לא היה על הבימה במקום רבין!! הוא הרי היוזם, המביא, המשקיע, המוח והמוציא לפועל של ההסכם,,, הוא וכל "חבורת חסמבה" המצ"ב בקובץ הנילווה. https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5760&forum=gil&omm=0 לחץ כאן » חשיפה: ''הנוסח המלא של הסכם אבו מאזן - יוסי ביילין'' ________________
לחץ כאן » כתב אישום נ' פושעי אוסלו
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
07:07 28.04.04 |
|
4. המחדל שלא נחקר
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 14.05.04 בשעה 20:55 בברכה, פילוביץ שחף יום רביעי, 8 באוקטובר י"ב בתשרי תשס"ד המחדל שלא נחקר לנוכח שלל מוספי 1973 הנערמים על השולחן, אי אפשר שלא לתהות לאן נעלמו מוספי המחדל של ,1993 שאת קורבנותיו אנחנו עדיין סופרים יום יום מאת: נדב העצני מעריב נתחיל בווידוי קטן - ביום הכיפורים השנה לא קראתי ולו כתבה אחת על המלחמה ההיא, בניגוד למנהגי מאז שהייתי בן .13 עד השנה לא הצלחתי לעמוד בהתקפה המשולבת של התחקירים וההלקאות עצמיות, שבקעו משלל ניתוחי המחדל של אז. שוב ושוב עיכלתי את המוספים המדכאים של יום הכיפורים ולא ידעתי מנוח, עד לימים האחרונים.
אלא שהשנה, בעוד מרבית טבוחי מסעדת מקסים עדיין בפנינו, לא הצלחתי להערות לקרבי מנת תרעלה נוספת. הפעם הוטרדתי, בייחוד לנוכח שלל מוספי 1973 הנערמים על השולחן, להיכן נעלמו מוספי המחדל של ,1993 זה שאת קורבנותיו אנחנו עדיין סופרים יום יום. הרי זה עתה צוינו עשר שנים לתהליך אוסלו, זה שחומרתו נמצאת הרבה מעבר לסקאלת הכישלון של יום הכיפורים. והנה, עשר שנים אחרי, לא פורסם ולא נכתב על הכשל ההוא ולו מחקר אחד ראוי לשמו, לא באקדמיה ולא בעיתונות. עשר שנים, ומהאוניברסיטאות, כמו מהתקשורת, לא מנופק פרסום אחד, שיש בו גילוי כלשהו על ההתנהלות שהובילה למחדל .1993
איש לא חשף את הפרוטוקולים של דיוני פורום מטכ''ל ואת תיעוד התבטאויות ראשי אמ''ן. איש לא הציג את האזהרות שהושמעו באוזני פרס, רבין ויתר שותפיהם. ושלא כמו ב-3791, אלו הוזהרו על ידי רבים כי אין שחר לקונספציה שלהם. אפילו הצביעו בפניהם על כך שערפאת לא עמד מעולם בהסכם עליו חתם, התרו בהם שיחדלו מההרפתקה המופקרת. אבל מחדלני 1993 מצאו דרך מקורית משלהם להתמודד עם האזהרות. הם הורו לראשי הצבא ''להחליף את הדיסקט''.
אז מה עושים היום במקום לחקור את כשלי ?1993 עורכים חגיגות לציון ניצחון המחדל והמחדלן הראשי - שמעון פרס. כאילו מוקעי ועדת אגרנט היו חוגגים את ניצחון הקונספציה שלהם, כאילו היו מנהלים משתאות הודיה לממציא שיטת הפלקל, ביום השנה להתמוטטות אולמי ורסאי.
ועדיין נותרת התמיהה - איך זה שאף אקדמאי או כתב חוקר לא הגיע אל הפרוטוקולים של ?1993 מדוע איש לא ראיין את שלישו של רון פונדק, או את המגהצת של אורי סביר? הרי אם אלו יפתחו את פיהם, ייחשף איך הגענו לגיא ההריגה של מסעדת מקסים. כל גילוי ימחיש את הרשלנות, את הסכלות, את היוהרה, את החתרנות, שרק אפס הקצה שלהם בא לידי ביטוי פומבי במטבעות הלשון של שמעון פרס. חידת אי חקירת מחדל אוסלו ממחישה את אי רצונם של החוקרים והעיתונאים לחשוף את האמת, להצביע על האשמים ולהגיע למסקנות המתבקשות. שהרי, מהי רמת המחדל של קו בר-לב לעומת קונספציית הפיכתו של יאסר ערפאת למאמה תרזה. אבל מדוע הציבור שותק, לכך קשה לתת תשובה. איך זה שמחדל יום הכיפורים גרם להתפרצות מחאה עממית ולמיטוט שלטונה המסואב של מפא''י ההיסטורית. והיום - אנחנו נטבחים חסרי אונים ואין מפגינים ברחובות. איך זה שלא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לבחון את האחריות למחדל אוסלו, למרות שבשלטון נמצא היום מי שהתנגד מלכתחילה לתהליך. איך זה שאנחנו עדיין מצויים בתוך נתיב הקונספציה של אז, כאשר הארגון לשחרור פלשתין עדיין מקיים את שלטון הרצח שלו בתוך ארצנו והנשק שהוכנס על ידינו משמש יום יום לשפוך את דמינו.
קשה שלא להגיע למסקנה כי התשובה מצויה באובדן הדרך של מנהיגי המתנגדים לאוסלו, בראש ובראשונה במבוכתו של ראש הממשלה שרון. אלא שהמשך הצעידה בנתיב האיוולת והשכול של מחדל ,1993 מחייב דווקא עכשיו לחקור, לפרסם ולהסיק סוף סוף את המסקנות.
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=13&v |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
17:34 20.05.04 |
|
8. סקירת מודיעינית עדכנית לאזור עזה.
בתגובה להודעה מספר 0
|
קפה חבר מתאריך 21.10.01 867 הודעות 18:52 13.05.04 סקירת מודיעינית עדכנית לאזור עזה. בעקבות האירועים האחרונים בעזה, הביא כאן סקירה ומעט נתונים על הקורה בעזה כיום. בעזה כיום שולטים מספר ישויות שהפכו אותה לאחד מקיני הטרור הגדולים באזור. כל ישות כזו משרתת אינטרס של מדינה אחרת הנותנת לה חסות. גם לרש"פ יש כמובן אינטרס במקום ויש לה את הכוחות שסרים למרותה. החמאס: אומנם מנהיגו כביכול "חאלד משע'ל" מצוי מחוץ לגבולות עזה. אולם מנהיגיו ומרבית אנשיו מצויים בעזה. הוא מחזיק בעזה מפקדות רבות. והשפעתו שם היא רבה. אך החמאס אינו מתמקד רק בעזה והוא מצוי גם בשטחים שם הוא מתחרה עם הפתח על השפעותיו על האוכלוסיה הפלסטינית. החמאס מקבל סיוע מהחיזבאללה בלבנון, בעיקר בהדרכות וסיפוק אמצעי לחימה. ובתמיכה במשפחות השהידים. החמאס מקבל גם סיוע מארגונים אסלאמיים אחרים כגון מארגונים הנמצאים בסוריה. החמאס עובד בשיטה ארגונית הדומה לפת"ח בחלקה. ובה הוא ממנה מפקד לכל אזור ואזור. וממנה עוד בעלי תפקידים ובהם תפקידים הומניים אזרחיים במחנות הפליטים ובכפרים. החמאס היא תנועה מסוכנת רצחנית שלא תבחל בשום פיגוע או דרך להרוג עד כמה שיותר ישראלים ללא הבחנה בין גברים נשים וילדים. בשטחי יו"ש החמאס הוא מתחרה רציני לפת"ח והשפעותיו זהות לשלו. ג'יאד אסלאמי: ארגון איראני מובהק ממומן ע"י משמרות המהפכה האיראניים. מזוהה גם עם ארגוני ה"מוג'הדין". ארגון קטן אך איכותי מאוד. אנשיו מאומנים היטב וחדורי אידיאולוגיה אסלאמית דתית, וחדורי שנאה למערב, ליהודים, ולישראל. השפעתו בעזה מתחרה בזו של החמאס. כאשר הם מאוחדים בשנאתם לישראל ובביצוע פיגועים כנגד ישראל וצה"ל ומוצאים אף פעולות משותפות. אולם הם חלוקים פוליטית ומדינית. והם חלוקים בעתיד השליטה בעזה ומי יהיו בהנהגה. ההשפעה היא כאמור איראנית מוחלטת והם נציגיה באזור. כאשר אירן אשר לה אין גבול משותף עם ישראל, יוצרת גבול לחימה כזה באמצעות שליחיה בלבנון בדמות החיזבאללה. ובדמות הג'יאד האסלאמי בעזה. יש הסוברים כי איראן מטפחת לה כוח "דמי חיזבאללה" בגבול הדרום, כאשר הוא יהיה עצמאי מהחיזבאללה. על אף שכמובן גם הוא מקבל סיוע מהחזבאללה. ארגון הג'יהאד האסלאמי כלל אינו סר למרותם של כוחות הרש"פ בעזה, והוא נחשב כאופוזיציה הלוחמת שלהם. אולם הוא מקיים כמובן יחסי תאום עמם לעיתים על ידי תיווך של גורמים חוץ ערביים. הג'יהאד האסלאמי גם הוא נחשב בעזה כגוף מאורגן היטב האוחז בלוחמים מאורגנים לתאים ובכוח שיטור משלו המעורב לעיתים קרובות בעימותים עם הכוחות של הרש"פ המייצגים את הפת"ח, אולם אין הוא מעוניין לשבור עמם את הכלים, וזאת גם בשל האיזון עם החמאס. באזור יו"ש אין לארגון השפעה גדולה כפי שיש לו בעזה. והוא נחשב כארגון השלישי אחרי החמאס והפת"ח. הרש"פ והפת"ח: בעזה נמצאים מוסדותיו השלטוניים של הרש"פ בנוסף לבסיסיו ברמאללה וביריחו. שם מאורגן השלטון בצורת כוחות חמושים רשמיים (המוכרים בהסכמי אוסלו) כגון משטרה. מודעין צבאי ומודעין מסכל. כוחות "מיני" צבאיים (כך ע"פ ההסכם, אך בפועל צבא קרבי לכל דבר) חיל ים, ועוד כוחות שונים אשר מפעילה הרש"פ לצורך שליטה בשטח. בעיקרון ובגלוי מפעילה הרש"פ את כוחותיה לשם שמירת שלטונה בעזה, ולשם לחימה באויב הציוני הפולש לעזה. בפועל כמובן מעורבים כל ארגוני הרש"פ עד למעלה בראשם בפעולות טרור כנגד אזרחי ישראל. ובפעולות לחימה כנגד כוחות צה"ל בכל האזורים. הרש"פ וכוחותיה למעשה מאגדת בעזה את כל הכוחות למטרה אחת והיא לחימה בישראל בכל האמצעים כולל טרור, פעולות היוצאות במשותף. וזאת למרות חילוקי הדעות הפנימיים בינהם. הסכמי אוסלו יצרו למעשה בפועל, מיני מעצמת טרור אזורית היושבת בעזה. קרי כוחות מאורגנים וחמושים. מפקדות מסודרות המקיימות קשר הדוק וישיר עם מדינו וארגונים עויני ישראל בעולם. וכר לפעילות אנטי ישראלית ציונית למדינות המרוחקות מישראל. צרוף כל זה הביא למצב בו בעזה ישנה תעשייה צבאית לפיתוח אמצעי לחימה וחבלה. הכוללים מעבדות ליצור מטענים. מפעלים ליצור תחמושת קלה ופגזים. מחרטות ליצור רקטות וציוד לחימה אחר. צוותי פתוח לחימה המודרך ע"י מדריכים צבאיים ממדינות אויבות, חלקם בקורסים שם באותם מדינות. חלקם בהדרכה באמצעות ספרים ומידיה מוברכת. וחלקה בידי מדריכים (חזבאללה) המגיעים לאזור. לצורך סיפוק אותם אמצעי לחימה וחומר נפץ ושאר עזרים לפיתוח אמצעי לחימה (כגון קאסאם ושיפורו) נדרשת רשת של הברחות מסודרות בכדי להזרים אמל"ח לקווי היצור, ולפעילים בשטח. לצורך כך נשלחו האוניות שחלקם או כולם נתפשו. לצורך כך נחפרים המנהרות דרכם מוברכים אמצעי הלחימה השונים כגון טילי נ"ט, וטילי סטינגר נגד מטוסים ומסוקים. ובעיקר חומרי חבלה תקניים המשמשים לבניית המטענים להם אנו עדים בעת האחרונה. ההדרכה הניתנת בנוסף לפיתוח אמצעי הלחימה, מבאים לשיפורם, כגון טווח הקאסם, ועוצמת המטענים כגון מטעני קלע, מטענים חלולים ועוד. בצה"ל חוששים כעת כי חלקים מהנגמ"שים שהתפוצצו והתפזרו בשטח, עלולים להבחן כעת בידי הפלסטינים במגמה ללמוד את אפשרות חדירתם באמצעי חבלה ובטילים. הכרזתו של רה"מ על תוכניתו להתנתק בעזה, והספין התקשורתי הנרחב לכך באמצעות כלי התקשורת הישראלית, נתפסים בעיני כל הארגונים כניצחון וכהוכחה להמשך דרכם. במיוחד הארגונים המודרכים ע"י החיזבאללה שהבטיחו כך לאוכלוסיה ולעצמם כי כשם שניצחו בלבנון ינצחו בכל מקום בו ידמו את השטח ללבנון. והוכיחו את אמונתם ותעמולתם כי העם הישראלי הינו שביר וחסר כוח עמידה. ועל אף היותו "נמר" הרי הוא "נמר של נייר". תוכנית זו בבסיסה היא האמונה האסלאמית הקיצונית בדרך ה"ג'יהאד" שהיא הדרך היחידה לניצחון הכופר, וכי מי שיתמיד בלחימה על אף הקרבת הקורבנות, סופו שדרכו תביא לניצחון. הרסנית ביותר היא השפעת דרך זו על האוכלוסיה. אוכלוסיית עזה אחת מהעניות בעולם הנמצאת בלב שטח לחימה זה תקופה ארוכה. הנמצאת באזור תחום זה זמן רב. הנמצאת באזור מצוקה תחת איום כלכלי ופיזי. כזו שחשה כי מאחורי המילים הגדולות של מנהיגיה השונים אין היא רואה הקלה או התקדמות. אוכלוסיה שהחלה לפתח מרירות כנגד ההנהגות השונות והפכה לפסיבית בלחימה דבר שהפך את רצועת עזה לשקטה יותר (על אף התקריות הרבות בה). והנה באה ישראל ומוכיחה כי צדקו הארגונים, צדקה דרך הג'יהאד, ולא רק שישראל יוצאת מתחומי סביבות עזה, אלא היא גם מפנה את הישובים שם ומוסרת אותם לידי הפלסטינים. אין לך ניצחון גדול מכך. אין זה משנה להם כלל אם בהסכם או שלא בכזה. התוצאה היא זו שמדברת בעד עצמה. במיוחד אמורים הדברים כאשר הם מובאים בהקשר של "נסיגה חד צדדית" שפירושה אחת-כניעה! ועל כן שוב נכנסת האוכלוסייה למעגל הלחימה, ומשתתפת באופן פעיל יותר בנסיונות הפגיעה בצה"ל, שכן גם הם רוצים לרשום את שמם במהלך ניצחון זה של האוייב הציוני. את הדברים האלו ממש אומרים ראשי הארגונים בגלוי בתקשורת הערבית בכלל, ובתקשורת הפלסטינית בפרט. כך נכתב בעיתונים, והם כלל לא מתעניינים כיצד הדבר נראה או מוצג על ידי התשקורת שלנו או על ידי הממשלה. התוצאה היא שתקבע והיא שתיזכר! בניגוד גמור לתוכנית ההתנתקות המשאירה ומנציחה ומגבירה את בירת הטרור האזורית ותהפוך מקור הדם הגדול של ישראל. ניתן לעשות את ההפך וגם זו בחסות בינ"ל החוששת גם היא מההשלכות החמורות אף בקנה מידה עולמי למסר היוצא מהאזור. כניסה לעזה טיהורה מכל סימני הטרור, ובחסות בינ"ל הגשת עזרה הומניטארית לאזרחים. שכל עוד יוצאים הם מהמצב הקשה בו הם מצויים. מצב שבו כל המשאבים הפיזיים והכלכליים ממוצים בלחימה בישראל במקום בטיפוח האוכלוסייה. ברגע שמצב זה יפסק, ימנעו התושבים באופן פסיבי מלהתעמת עם ישראל. עדיפה האחיזה בעזה על כל אוכלוסייתה תוך עזרה בינ"ל בשיקומה ובעזרה לתושבים, ובחיפוש פתרונות כיצד לעשות זאת בדרך הטובה ביותר. על פני טיפוח מערת נחשים וקיני טרוריסטים בסמוך לביתך. http://www.4law.co.il/tap1.pdf |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
17:36 20.05.04 |
|
10. רבותי אין מה להתרגש מהפגנת רק 80.000 איש של הערב
בתגובה להודעה מספר 8
|
קפה חבר מתאריך 21.10.01 867 הודעות 23:27 15.05.04 רבותי אין מה להתרגש מהפגנת רק 80.000 איש של הערב לאחר כל הקיטור שנאגר בבטנם של השמאל עם הוודע תוצאות המשאל בליכוד, גם לאחר הקיטור שעוד בעבע בהם עם ישיבתם באופוזצייה ותבוסתם בבחירות עם עמרם מצנע (שתוכניתו זהה לתוכנית שרון היום). גם לאחר ההרוגים בעזה שהוא גורם הפחד הגדול שמניע ציבור אחוז אימה זה. עם כל זה הצליחו לגרד מתחתיות הנישה האפלות של עמנו בסך הכל 80.000 תמהונים וסהרורים שבדרך כלל חזקים בשבטיות ובתסמונת העדר וכושרם להוציא להפגנות את כל השבט, עולה במאות מונים על כשרונו של הימין. חשבו על זה. מדובר בסך הכל ב80.000 איש כולל ערבים שהגיעו לחזקם (וזה הערכת המשטרה הרשמית שמוכנה להוסיף גם קהל שנכח ברחובות הסמוכים ויכול להמנות כסקרן או בליין, יכולים לעגל בקושי ל-100.000) אל מול כמות למעלה ממליון איש שהצביעו למלגות ימין מוצהר בבחירות האחרונות (ורומו על ידי מי ששלחו כנציגם). אבל חייבים להודות שבידהם נשק אדיר שקשה להלחם בו ברמה הטכנית, והוא התשקורת. ראו כמה יצאה התשקורת הכתובה והמושמעת והנצפת לתמיכה בקומץ סהרורי זה. עד כמה הציגו ועדיין מציגים מצגות שווא, עד כמה מציגים סקרי שווא. עד כמה נושאים הם את שופר הבכי והתבוסתנות והפחד מעל גלי האתר, מעל דפי העיתונים, מעל מסכי הטלווזיה. אולם כל זה ברמה הטכנית. משום שכיום התשקורת מאבדת מיום ליום מכוחה ונתפשת כשופרו של המיעוט שהפך למשוקץ, נתפשת כתעמולנית, וכלא אמינה. היום יותר ויותר ישראלים, פותחים עיתון או רדיו או טלווזיה, ובאופן מיידי שמים "מסנן" במוחם ןמעבדים את החדשות המתקבלים מהם תוך סינון המידע מהתעמולה. תוך הבחנה בין מהות החדשות לבין הסיבה שבשלה הוצגו. וכך מיום ליום אנו עדים לקוטביות בין הדעות והסקרים וה"רוב" כביכול שכך קבעה התשקורת שמחזיקים בדעה מסויימת. אולם ברחוב במקום עבודתו, לימודיו, סביבתו של כל אחד, הדברים הפוכים מהמוצג בתשקורת. ולבסוף זה בה לידי ביטוי בסקר הגדול מכול. "הקלפי". שם שוב ושוב נוחלת התשקורת את תבוסתה הגדולה. האם באמת אתם מאמינים כי בתוך שבועיים החליפו מתפקדי הליכוד עורם כפי שהציגו התשקורת?. לא ולא! מלכתחילה כך היו הדעות. אולם פירסום סקרי שווא ושקר, יכולים להזיז אדם שנוטה אחר הרוב. וכך ביצירת מיצג שיקרי על כך כי הרוב תומך בדעה מסויימת, עלולה להטות קומץ אנשים. ולו בשבילם מוכנה התשקורת לשקר. ולכן התשקורת עוד תנפח תרקוד תדוש תפרשן תסלף תיצג תקדם תחייב את הציבור ותדרוש את ההפגנה הערב. אולם זיכרו אלו רק 80.000 הזויים שלא מחייבים אותנו לכלום מלבד למעט רחמים והרבה זהירות. לצערנו הנזק הגדול שתשקורת עויינת ושקרנית זו גורמת לבטחון ישראל הוא רב מאוד. וזה נושא לדיון בפעם אחרת. עם ישראל חזק ואמץ.
http://www.4law.co.il/tap1.pdf |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
17:37 20.05.04 |
|
11. חשיפה: צה''ל הציג תוכנית לפעולה רחבה. רה''מ אישר רק....
בתגובה להודעה מספר 8
|
קפה חבר מתאריך 21.10.01 866 הודעות 09:12 18.05.04 חשיפה: צה''ל הציג תוכנית לפעולה רחבה. רה''מ אישר רק חלקית מערכת הבטחון הציגה בפני רה"מ תוכנית אופרטיבית לפעולה ברצועת עזה. בתוכנית זו שולבו תוכניות קודמות שכבר הוצגו בפני הקבינט בפעמים קודמות בהם התריעה מערכת הבטחון על חדלון התגובה בעזה. ועל התעצמות ארגוני הטרור ברצועה ושילוב כוחות זרים כגון החזבאללה בגזרה.אולם עד כה נמנע רה"מ מאפילו להביא להצבעה בקבינט את מלוא התוכנית. ונקט בטקטיקה אחרת והיא טקטיקת החיסולים. אין מחלוקת במערכת הבטחון כי לשיטת החיסולים יש השפעה שאף נראת לעין אחרי חיסול יאסין ורנטיסי (למרות הבלה בלה וההפחדות שתשמעו בשופר השמאל התבוסתני ה"תשקורת") ובשל החיסולים למעשה נמצא החמא"ס במגננה ובהסתתרות עד כדי הצהרה מפורשת כמעט מפוחדת כי הם מתנערים מכל קשר לפרשת שרידי גופות החיילים (רק מי שחש על בשרו את עומק המודיעין הישראלי, את היכולת שלו להגיע אל כל אדם ולגבות ממנו את המחיר, מטמיע את הפחד ). אולם במערכת הבטחון אחזו בדעה כי זה לא יספיק ולא תהיה לישראל ברירה אלא להכנס ולנקות בעצמה את הטרור. לצורך כך הוכנו בצה"ל תוכניות פעולה מפורטות ( ויש להיות גאה בתוכניות המבריקות והחדשניות שהושגו בעמל כפיהם של טובי המפקדים בצה"ל). שתכליתן ביתור כל הערים והכפרים הפלסטיניים בעזה לקנטונים מסוייימים על פי תוכנית. כניסה לתוכם, ולאחר השגת שליטה מוחלטת בכל אחת מהקנטונים. תחל מלאכת ניקוי ביב הטרור. על פי מודיעין מדוייק שנאסף עד כה. והשגת מודיעין חדש תוך כדי הפעולה. תכלית הפעולה היא ניקויה של עזה מהפרמטרים הבולטים בנושא טרור. 1> טיפול במשפחות הטרור. ובהם משפחות השולטות במיליציות המקומיות על כל הפלגים. משפחות השולטות בהברחת האמל"ח וחפירת המנהרות. משפחות חוליות הקאסמים. ועוד. 2> טיפול בתעשיית הנשק המפותחת בעזה. החל ממעבדות החבלה. והמשך במחרטות ובתי המלאכה השונים הממוקמים בסמוך לגני ילדים, ומתחת לבתי אזרחים. וזאת למנוע מישראל פעולה מהאוויר. טיפול בנושא הקאסם. 3> ניקוי עד כמה שניתן מכל אמצעי הלחימה שהשטח כבר רווי בהם. ובהם אמל"ח שכבר ידוע כי נמצא בידהם. טילי אוויר נגד מטוסים/מסוקים. טילי נ"ט לסוגיהם. מטענים שונים תיקניים. מוקשים. ונק"ל עד כמה שניתן, וחנ"מ עד כמה שניתן. 4> הרחבת ציר פילדלפי ובניית עמדות מכיוון הצד הפלסטיני לשליטה על הציר תוך יצירת מערכי הגנה שונים על הציר. פעולה זאת על פי תוכנית צה"ל אמורה הייתה להתבצע בגדר זמן מסויים שהוא לא קצר, אך גם לא ארוך יתר על המידה. לאחר גמר המשימות המוגדרות האלו. יצא צה"ל מתוך מרכזי הקנטונים תוך שילוב סיוע אומניטרי לתושבים. אך ישאר ממקומות מפתח ושטחי שליטה ברצועה. ומסביבות הקנטונים. וזאת א> למנוע שוב חידוש שליטה של ארגוני הטרור ברצועה. ב> יצירת עובדה ומודעות כי צה"ל יושב על ראשם וההרתעה הנובעת מכך. ג> החזקת האופצייה לשוב במהירות שוב על פי דרישה וצורך להמשך הפעולה על פי מודיעין שיכול להתקבל לאחריה. רק לאחר כל זאת ומתוך עליונות למעשה של שליטה בעזה. כך על פי מערכת הבטחון. יוכל הדרג המדיני לנהל מו"מ על עתיד עזה. ובכך למנוע חלקית לפחות בטווח הזמן הקרוב, את הנזק הבטחוני שיגרם כתוצאה מתוכנית ההנתקות. לציין כי מערכת הבטחון עדיין אוחזת בדעה כי תוכנית ההנתקות טומנת בחובה סכנות בטחוניות לישראל. וכי יש לה השפעה אדירה על המוטיבציה לטרור ועל המשכה. אולם מאחר והדרג המדיני לעת עתה הבהיר לצה"ל כי תוכנית זו היא עובדה מוגמרת. מציגה מערכת הבטחון את עמדתה כיצד לבצע תוכנית זו במינימום נזק. בפועל אישר הדרג המדיני את תחילתה של תוכניתה של מערכת הבטחון באזור אחד והוא רפיח. גם שם לא אושרה התוכנית במלואה, וצה"ל אמור על פי האישור כעת, לבצע "עקיצה" בלבד ופעילות נקודתית מוגבלת. שלאחריה יצא צה"ל לקוי הערכותו כעת. הדרג המדיני הבהיר גם כי אומנם התוכנית פתוחה לשינויים על פי התפתחויות בשטח, כאשר לדעתו ניתן יהיה להרחיבה או לבצע את כולה על פי ההתפתחויות במהלך הפעולה. ועתה נשאר רק לאחל הצלחה לכוחות הבטחון, ולשאת תפילה לשמירה והצלחה.
http://www.4law.co.il/tap1.pdf |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
17:38 20.05.04 |
|
12. קריאה למוסר יהודי בין גולשי הפורום, ימנים ושמאלנים כאחד
בתגובה להודעה מספר 8
|
קפה חבר מתאריך 21.10.01 867 הודעות 23:11 18.05.04 קריאה למוסר יהודי בין גולשי הפורום, ימנים ושמאלנים כאחד כאחד שנמנה על מחנה הימין ולא מסתיר את דעותיו. אני חייב לציין כי אני מזועזע מדברים הנכתבים כאן בפורום כתגובות ושיח האחד עם השני. ראשית אני פונה לצד ממנו אני מגיע, ואומר לכל אחי הימניים או המתיישבים. ראשית נאמר "בנפול אויביך על תשמח". ומדוע נאמר כך, כי הרי מה יותר משמח מלראות את אויביך נופל. מה יותר משמח מלראות את תפילותיך מתגשמות. מדוע אין לשמוח על הניסים המלווים אותנו בנפילת אויבינו.אלא שהמוסר היהודי מקדש את החיים. ונכון כי יש את הציווי "הקם להורגך השכם להורגו", אולם למרות שאנו מקיימים את הציווי, נפשו של יהודי לא יכולה לשמוח ממושג ה-"הרג" כך ציוה אלוקים. גם אני שונא את אויביי. אבל המוח שלי והמוסר שלי יודע להגדיר מי הוא אויב, ומי הוא לא. מי מסכן את חיי פיזית ומי לא. והמוסר היהודי מחייב אותי לברור היטב בטרם אני שופך דם שיהיו ידי נקיות. אני לא מאמין כי באמת יש כאן משהוא הרוצה להרוג במו ידיו ילדים/נשים/זקנים/אנשים חפים מפשע. אני לא מאמין כי יש מישהו החושב באמת כי ילד פלסטיני, ואין לי ספק כי הוא חונך לשנוא אותי, הוא בבחינת הקם להורגך, שאז חובה עלי (ורק אז גם מותר לי) להורגו. אני לא חושב שבאמת יש מישהו השמח לראות גופת ילד ולא חשוב מי הוא. ואני גם בטוח כי אף אחד לא היה מסוגל להרוג בעצמו ילד. (אלא במצב של סכנת חיים). ואם יש אחד שכזה, הרי הוא דומה לגרוע שבאויבי. המוסר היהודי, המצפון היהודי. נפש של יהודי, לא יכולה לשמוח על ההרג. ועל כן אני מייחס יותר את התגובות המחרידות שאני קורא בפורום. לסוג של או ילדותיות. או פרץ של תסכול. או פרץ של עצבים. אבל גם אז זה עדיין לא מצדיק. ולחברי השונים מכל הזרמים, אני עוד יותר מבקש ומפציר. לא יתכן כי יהודי אחד יגיד ליהודי השני ויאחל לו למות. אין דעה פוליטית שמצדיקה השתלחות בדוגמת שנאת אחים. אפשר לומר מילים נוקבות מאוד. אפשר אפילו להגיע למילה בוגד ומסייע לאויב. למרות שמדובר בשפה קשה. אך עדיין היא במסגרת החלפת דעות. אבל קריאה להרג? איחול למוות בפיגוע? או בכל דרך אחרת? לאחל לציבור שלם שינתק מעל עם ישראל? לאן יגענו?! רבותי אני שמח וגאה להשתייך לעם ישראל על כל גווניו. כן גם לי יש טענות מאוד קשות לגבי דרך התנהלותו והתנהגותו, ואפילו דעתו של חלק גדול בעם הזה. אני אנהל עמו ויכוח, וויכוח נוקב, יתכן ואשמיץ. יתכן ואתריס. אבל אזכור כי מחר אני והוא נילחם כתף אל כתף. מחר נהיה אחים לשמחה או לצער כתף אל כתף, ואזכור כי הוא משלים לי מניין. וכי הוא שייך למשפחתי משפחת היהודים. אנא מתנו את תגובתכם בשני הנושאים אותם העלתי.
http://www.4law.co.il/tap1.pdf
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
17:39 20.05.04 |
|
13. אשכול כללים עד היכן מותר להגיע בויכוחים בפורום.
בתגובה להודעה מספר 8
|
קפה חבר מתאריך 21.10.01 867 הודעות 09:57 19.05.04 אשכול כללים עד היכן מותר להגיע בויכוחים בפורום. בהמשך לאשכול: https://rotter.net/forum/scoop/7850.shtml ברצוני להבהיר ולשרטט גבולות, לתרבות הויכוח בפורום. ראשית ברצוני להבהיר כי הפורום מטבע הדברים הינו כלי תקשורת חי דינאמי ומיועד לפולמוס בין דעות שונות, ללא מעטה ממלכתיות או מחויבות עיתונאית מקובלת.ועל כן בהחלט מותר ומקובל למצוא שימוש בשפה קשה בפולמוס המתנהל כאן. לפורום רוטר נט, יכולים להירשם כל אדם על פי הכללים שנקבעו, (כגון כתובת אי מייל וכו'). ועל כן אין סינון פוליטי לנרשמים. למרות הדימוי הימני של הפורום. ניתן למצוא כאן בעלי דעות הפוכות. ורבים מהם. ניתן להבחין בהם רק מתגובות לאשכולות שפתחתי לאחרונה. לדעתי הסיבה שאכן פורום זה נוטה לימין, היא בשל השיעור הנוטה כך בכלל הציבור, כפי שבא לידי ביטוי בבחירות האחרונות, שהוא הסקר היחיד הקובע לטעמי. מאז ועד הבחירות הבאות בע"ה. ואולם למרות האופי המתירני של תרבות הויכוח וההתדיינות בפורום, מצאתי צורך עז לקבוע כללים לגבולות המותר והאסור. א. אין בעיה להשתמש במילים קשות ונוקבות בויכוח, אפילו כאלו שמביעים דעה חריפה על הצד השני, (ימני ושמאלי, חילוני ודתי) ואני מתכוון למילים כמו "בוגד" "משת"פ" "אויב" וכד'. ב. אסור לרדת לרמת שפת ביבים ובהם קללות גסות או כינויים בסגנון "זבל" "מסריח" ובוודאי מטה מכך. ג. לא תסלח קריאה להרג כל שהוא או פגיעה פיזית בכל צד מהצדדים, ימני שמאלני חרדי, דתי, חילוני, מתנחלים, קיבוצניקים. אנשים בעלי נטיות מיניות כאלו ואחרות. או כל דבר דומה, או נגד ערבים חפים מפשע. ד. איומים אישיים מסוג כל שהוא לגבי גולש ספציפי כזה או אחר באופן אישי. אסורים בהחלט. (לא נכלל בזה הצהרה בסגנון "אנחנו עוד ננצח אתכם בבחירות וכד') ה. ככלל מטרת הפורום היא אכן לעודד ויכוחים קשים ומרים בין האוכלוסיות השונות. ובהם גם פריקת כאב וזעם. אבל לא באופן אישי, לא בשפת ביבים, ולא בקריאה לפגיעה פיזית. כל מה שמעבר לכך על אף שיכול ויהיה בשפה קשה, כגון הבעת דעה כי צד זה או אחר הינו בוגד, או מסייע לאויב. זה עדיין במסגרת המקובלת. (כמובן שגולש שיזרוק דעות אלו ללא כל יחס וקשר וללא הבעת דעותיו מדוע וכיצד. אלא כדקלום סיסמאות בעלמא. לא יקבל את היחס הרציני משאר חברי הפורום). ולסיום: דבר נוסף המתבקש מהגולשים היקרים בפורום זה. השאירו את הילדותיות במקום אחר ובפורומים המתאימים. כנסו לכאן בגישה בוגרת ותרבותית, בגישה עניינית. גם התבכיינות על דברי האחר, היא לא תמיד רצוייה. ובטרם אתם עטים רצים על המקלדת בתלונה כזו או אחרת כנגד גולש שעבר על כללים אלו. המתינו ובדקו האם מדובר בתופעה. או במעידה חד פעמית. המשך יום נעים לכולנו.
http://www.4law.co.il/tap1.pdf |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
17:40 20.05.04 |
|
14. ועוד הפעם התשקורת במלוא שפלותה. מתי זה יפסק?!
בתגובה להודעה מספר 8
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 20.05.04 בשעה 17:42 בברכה, פילוביץ שחף קפה חבר מתאריך 21.10.01 867 הודעות 17:21 20.05.04 ועוד הפעם התשקורת במלוא שפלותה. מתי זה יפסק?! בהמשך לאשכול הקודם שפתחתי בנושא: (בהמשך להודעה זו בגוף ההודעה) https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=7666&forum=scoop&viewmode=threadedוהנה שוב אנו עדים לשפלותה של התשקורת שמנצלת את כוחה לא פחות מלהפריע למהלכי צה"ל בקרב. מלכפות בדרכה היא את הפסקת הפעולה בצה"ל כפי שדורש השמאל הקיצוני. לצורך זה לא בוחלת התשקורת בהכפשת בנינו החיילים, בהכפשת הצבא שלנו צה"ל. ובהכפשה ממלכתית של העומדים בהנהגת המדינה. אתמול היינו עדים כולנו לשקר גס ומניפולטיבי של האויב הפלסטיני. על פי מה שידוע היום, הרש"פ ארגנה באופן רשמי על ידי פעיליה, הפגנה שבה הוציאו אנשי הרש"פ אזרחים נשים וילדים. לשטח לחימה ברור. לציר שבו הם הטמינו ביודעין מטענים שונים לקבל את פני צה"ל. הטמנת מטענים אלו אף צולמה בדיוק ברחוב זה על ידי התשקורת הישראלית. ובמסווה של תהלוכה אזרחית זו שמטרתה היא צבאית לכל דבר והיא הפסקת הלחימה של צה"ל מתוך ידיעה שצה"ל הינו הצבא בעל טהר הנשק הגבוה בעולם. בתוך אזרחים אלו מסתובבים חמושים לוחמים פלסטינים. עם נשקים. מטולי טילים. והתהלוכה מתקרבת לתוך שטח לחימה ברור שעל פי החוק הבינ"ל הינו תחת עוצר אזרחי. וזאת בדיוק למטרת השמירה על האזרחים. צה"ל יורה ממסוק טיל לעבר בית נטוש מרחק של כ-100 מטר מהתהלוכה. המסוק פוגע. הפלסטינים בעידוד החמושים לא מתרגשים. הם מכירים את צה"ל יודע לפוצץ מבנים נטושים. לא לפגוע בכוונה בנשים וילדים. התהלוכה מתקרבת. ובמרחק של פחות מ300-מטרים מכוחות צה"ל. תחום הירי של הנק"ל החמושים הפלסטינים. מבצעת עמדה קדמית של צה"ל נוהל עצירה להמון מתפרע. ויורה מספר צרורות למבנה נטוש סמוך לתהלוכה בתקווה כי הפעם יבינו הפלסטינים את רצינות הכוונה. הפלסטינים משולהבים, ואולי מעודדים כי למרות ה"הצגות" של צה"ל הצליחו להגיע עד כה, ממשיכים בהתקדמותם. או אז בקרבה מאיימת של האזרחים העומדים להיכנס ולשטוף שטח לחימה בו חיילינו עובדים ואיתור מחבלים מעבדות נפץ ומנהרות להברחת טרור. יורה טנק של צה"ל 4 פגזים למבנה נטוש הנמצא בסמוך לפלסטינים. פיצוץ הפגזים וההדף יוצר הדף המכונה "גל ניפוץ" שיוזם על פי הנראה את התפוצצותו של מטען נפץ שהטמינו הפלסטינים עצמם ולתוכו הובילו את האזרחים. וכתוצאה מכך נהרגים כ 6 עד 7 פלסטינים. ונפצעים עשרות בודדים רובם קל מהלם ופגיעות הדף. (גם אם הפגיעה בפלסטינים האלו הייתה כתוצאה מפגיעת רסיסי פגז או מבנה כתוצאה מההפגזה. עדיין יש לזה אותו צידוק). לכל האמור לעיל יש לצה"ל הוכחות מצולמות. בהם גם נראים בפירוש כיצד מנהלים הפלסטינים מחדרי המתים שלהם. הוצאת גופות שנהרגו או מתו מכל סיבה אחרת קודם לכך. ומציגה לעולם ולתשקורת גופות אלו כחלק מהנפגעים. ישנו סרט הנמצא בידי העיתונות דווקא. בו נראה במפורש כיצד אב פלסטיני (או יכול להיות גם אדם זר) רץ עם בנו הפצוע קל מאוד אך מדמם מראשו. מה שמצטלם יפה. ורץ עימו הלוך ושוב בסמוך לכמה שיותר מצלמות. בסמוך לאמבולנסים רבים. תוך יצירת מיצג שווא כאילו בכל אמבולנס במקומות שונים ישנו ילד פצוע. התנהלות זו של הפלסטינים ידועה כבר לכוחות הביטחון ובוודאי לתשקורת הישראלית והעולמית, שכבר היו עדים פעמים רבות למניפולציה הצינית של הפלסטינים תוך סחר במוות. להשפיע על התשקורת הישראלית והעולמית. ולמרות זאת מייד עם היודע מפיהם של הפלסטינים על התקרית על פי התיאור שהם נתנו. למרות ההיכרות של התשקורת עם המניפולציות האלו. מתחיל בליץ תקשורתי אדיר המכתים ומלכלך את פני צה"ל ומדינת ישראל. ושוב ושוב חוזרים הכתבים הישראלים על דברי הפלסטינים ללא סייג. ומעבירים דיווחים נוראים. ומפנים שאלות נוקבות לדובר צה"ל ולממשלה. עד כדי כך מגיע הדבר עד כי בשל לחצה של התשקורת. ומדיווחיה. עולה סגן שר הביטחון זאב בוים. ובעוד המידע חלקי ולא ברור. מוסר הודעה בכנסת. התקשורת העולמית שרואה את הנעשה בישראל. כמובן שלא תפגר אחריה. ואם לישראלים אין פקפוקים לדיווח הפלסטיני. גם להם אין. וכך בעולם מוצגים גרסאות הפלסטנים. ותמונות נלוות. והנזק גודל והולך. צה"ל מתנהל יותר לאט. ובודק את האירוע. לומד את צילומי המסוק והמזל"ט. ואמצעים אחרים. שלצערנו בשלם אנו לא מסוגלים להציג תמונות לעולם. ולאחר בדיקה יוצא צה"ל בהצהרה ומסיר ערפל מעל התקרית. נותן את גרסתו. ומפריך אחת לאחת את טענות הפלסטינים. רומז גם שי תמונות של האירוע. הפלסטינים שהבליץ התשקורתי הראשון שגרם כבר את רוב הנזק. כבר קצרו את הרווח הגדול משקריהם. שנישאו בראש גאון על ידי התשקורת הישראלית והעולמית. יודעים כי כעת הזמן למזער נזקים. ולא תאבד שארית אמינותם. ואז מתחלפים ומתמתנים הדיווחים הפלסטינים. ומספר ההרוגים יורד בהתמדה. ומ-23 הרוגים. ירדנו אל מתחת ל-10. ומעשרות נשים וילדים. ירדנו ל-בקושי מחצית מההרוגים בפועל כפי שדווח על ידי הפלסטינים. ועתה יש אפשרות לתשקורת הישראלית לתקן מעט מהנזק שגרמה ולכפר מעט על מעשיה. ולצאת בבליץ תקשורתי ענק ולתאר את השקר הפלסטיני והשימוש הציני בדם ומוות. לנתץ את ההסברה, לחשוף את השקר והתעמולה. לתקוף את הפלסטינים על דיווחיהם. להודיע כי היא מפסיקה מכאן ולהבא באופו חד צדדי לסקר את הפלסטינים ודיווחיהם. אך לא. התשקורת הישראלית. דוחפת פא ושם את הגרסה האמתית. במתינות. בנחת. כאילו החדשות האחרונות האלו. הם דיווחי מזג אוויר. ובד ובד במקביל. מאפשרת לדוברים שונים להשמיע את דברי הרפש והבלע שלהם על צה"ל והממשלה. בשל הגרסה השקרית שהם עזרו בהפצתה. יש להוסיף לתפילת השמירה על חיילי צה"ל. שמירה מכל אויב וצורר. ומהתשקורת. קפה חבר מתאריך 21.10.01 867 הודעות 09:41 18.05.04 חובה לקרוא, התשקורת במלוא שפלותה. עוד בקושי החלה הפעולה ברפיח. פעולה שבאה לאחר מחיר דמים קשה בו נחשפו גם אויבינו במלוא שפלותם של חיות אדם. בעוד הבנים החיילים מצויים בעצומם של קרבות.
כבר החלה התשקורת על כל גרורותיה (גרורות של סרטן) להרעיל להסית ולשמוט את הקרקע מתחת לפעולה. כבר החלו הם לתת במה ושופר לאויבנו, ולכל אלו המכנים את בנינו "פושעי מלחמה" כבר החלו כמעט לדרוש את הגינוי העולמי לפעולה. תוך יצירת לחץ על העולם בשאלות הנשאלות שוב ושוב על ידי כל מראיין. "האם לא תושחר פניה של ישראל כתוצאה מהתמונות המגיעות מעזה?". ושוב ושוב מזכירים ומנפחים את "הפליטים הבורחים על נפשם מכוחות צה"ל". שוב ושוב אנו שומעים על הפליטים המסכנים שחרבו בתיהם. תוך זריקת אמירות בנוסח" צה"ל מתעתד להרוס בתים נוספים" "העולם עלול לכעוס". קשה לשמוע היום בתקשורת. למעט ממרואיין אחד ביחס לעשרה, המצדיק את הפעולה. לפתע שוכחת התקשורת להסביר מדוע ובשל מה התחייבה הפעולה. רבותי יש לנו תקשורת עויינת שה-B.B.C. רק לומד ממנה. לא מספיק התשקורת בעולם. יש להם עוד מה ללמוד מהתקשורת שלנו. חייבת לבוא תגובה הולמת מאזרחי ישראל, 1> הצפת תיבות האי מייל של כל ערוצי התקשורת והכתבים ומנהלי התקשורת במכתבי מחאה על הפחד האימה והתבוסתנות. על המיידע החלקי והמגמתי, והתעמולה הדמגוגית. על השחרתה של מדינת ישראל ופגיעה בכבודם של חיילינו. 2> כנ"ל לתיבות הדאר שלהם. 3> הפסקה מסיבית של מנויים לעיתוני הזבל השונים, שתכליתן תעמולה לאוייב. 4> מרד והפסקת תשלומי האגרה תוך ניהול מאבק משפטי בהתגייסות ובהתנדבות של טובי המשפטנים שאכפת להם. תוך השחרתה של התקשורת ועירעור אמינותה ומגמתה בפני מוסדות המשפט. 4>תלונות בכל הערוצים האפשריים, בפני לשכת העיתונות הממשלתית. וועדת האתיקה. ואפילו תלונות פליליות כנגד עיתונאים שבכתיבתם יהיה בסיס לתלונה אחת מאלו שהזכרתי. 5> יצירת לחץ על חברי הכנסת במיוחד מגוש הימין. להביא להחלטה לביטול המנויים במשרדי הממשלה. הצבא והמשטרה. על עיתונים אלו. 6> והעיקר. שאדם/גוף בעל אמצעים ויכולת, ירים את הכפפה, וינצל את הכעס הרב על התקשורת בישראל. ואת הצמא לעיתונות מכובדת ואוביקטיבית וממלכתית. ויצור תקשורת אלטרנטיבית לזו הקיימת והמבישה כיום. לצורך זה נתגייס כולנו כל אלו החשים גועל ממראה התקשורת כיום. ונעודד עיתונים אחרים וערוצי רדיו אחרים, וב"ה תהיה לנו גם טלווזיה מכובדת. כל הנעשה בתקשורת בעת האחרונה. גרם לי באופן אישי לשנות דעתי לגבי ערוצי הרדיו הפיראטי. ומהדעה שצריך לסוגרם. אני אומר כיום. כן ירבו. כמה שיותר ומעל כל תדר נפרוץ את מחסום התקשורת העויינת. שכן היא היא זו שיצרה ועודדה במעשיה הנלוזים והמבישים, את הביקוש לערוצי רדיו אלו. http://www.4law.co.il/tap1.pdf
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
07:59 29.05.04 |
|
15. ד''ר יאיר הירשפלד ראש הקרן לפיתוח כלכלי...מה זה בדיוק
בתגובה להודעה מספר 0
|
ואת מי זה משרת בכלל.... ??הירשפלד: "כואב לי שעוקרים יישובים" שנלר: "הימין ייאלץ ללכת יותר שמאלה" עתניאל שנלר, מראשי המתנחלים, ויאיר הירשפלד, האיש שמאחורי הסכם אוסלו, יושבים יחד במשרד בתל-אביב ורוחשים חיבה עמוקה זה לזה. אם היוזמה שלהם תצליח, זה יהיה המצב לגבי כל השמאלנים והמתנחלים * לפני כמה חודשים החלו השניים בסדרת מפגשים, שבסופה, כך הם מקווים, ייחתם מסמך הבנות בין שמאל לימין שייתן תשובות מוסכמות על שני הצדדים * על הפרק: גורל ירושלים, פינוי התנחלויות, ציונות מול משיחיות ועוד * ומעבר לכל זה עומדת ההכרה של שניהם שהמציאות משתנה, והם צריכים להשתנות איתה * מסמך מיכל קפרא סיפור ראשון: יונתן הירשפלד, בנו של ד"ר יאיר הירשפלד, מהוגי ויוזמי הסכם אוסלו, הגיע במהלך שירותו הצבאי ליישוב היהודי בחברון. באחת השיחות עם מתנחל צעיר הסביר לו הידיד המקומי מה משמעות הביטוי "פושעי אוסלו לדין". " זה לא דין במשמעות של בית משפט", באר לו, "אלא דין במובן התנ"כי. צריך להיכנס אליהם הביתה ולהרוג אותם". יונתן המבועת התקשר לאביו ואמר לו: "אבא, אני צריך לחזור הביתה ולשמור עליך. לא עליהם ". סיפור שני: בשנת 1986 עוכב עתניאל שנלר על ידי הצבא במהלך הפגנה נגד אנשי שמאל. שנלר, אז מזכ"ל מועצת יש"ע, אל"מ במילואים, תושב מכמש שמדרום-מזרח לרמאללה, יצא בראש חבורה להפגנת נגד מול אנשי השמאל, בהם יוסי שריד, שמחו מול מלון פארק בקריית-ארבע, שם נערכה ועדת התחייה. שריד התלונן שעתניאל ואנשיו התפרעו, הרביצו, ניאצו וגידפו. השבוע, ישבו ד"ר יאיר הירשפלד, ראש "הקרן לפיתוח כלכלי", ועתניאל שנלר, לשעבר מזכ"ל יש"ע, במשרד התל-אביבי ורחשו אחד לשני חיבה מופגנת, שעמדה בניגוד מוחלט לחוויית הטינה הישראלית העמוקה כל כך, ששני הסיפורים הקטנטנים מיטיבים כל כך לתאר. תובנת מצרים שנלר והירשפלד פצחו בחודשים האחרונים במשא ומתן. משא ומתן על נייר הבנות מדיני מוסכם על שניהם. שניהם, במובן של שמאל וימין. המחזה הזה הוא כמעט מופרך במושגים ישראליים. הימין המתנחלי והשמאל האינטלקטואלי מעולם לא מצאו שפה משותפת. היו פה ושם מיצגים של כוונות טובות, אבל בפרקטיקה נותרו לסלוד סלידה עמוקה זה מאמונתו של זה.
לכן מי היה מאמין, שדווקא אוסלו השחוק עד דק והאלימות הנוראה שפרצה אחריו, יצליחו לייצר ימין שידבר על התנתקות, על שתי מדינות ועל פשרה טריטוריאלית הכרחית. וכך, באופן פרדוקסלי קצת, נושאים ונותנים הירשפלד ושנלר על מיני-אוסלו, בוואריאציה ישראלית יהודית מובהקת. "את מכירה את הסיפור על As you wish? ", שואל הירשפלד, מגייס את טקטיקת שבירת הקרח של משאים ומתנים גם לצורך הראיון העיתונאי. "במשא ומתן בינינו ובין המצרים גמרו הצוותים את אחד הדיונים בשעה 1:00 בלילה . ואז התחיל ויכוח מתי יתחילו למחרת. הצוות הישראלי אמר 8:00 בבוקר . המצרים אמרו ש-8:00 זה קצת מוקדם, אולי 11:00? לישראלים זה נראה מאוד מאוחר. אולי 9:30? הציעו . זה הרבה יותר טוב, אמרו המצרים אבל אולי 10:00? 10:00 זאת ממש היתה התקדמות. אולי 10:30? בסוף אמרו הישראלים, טוב, נתחיל ב-11:00. אז המצרים אמרו, As you wish. כל משא ומתן מחפש קודם כל את נקודות המפגש. אולי בגלל זה ממהרים שניהם לשטוח את המשותף להם. הירשפלד גילה שבגיל 23, כשהוא עלה ארצה מאוסטריה, יצא שנלר, יליד הארץ, לשליחות בארצות הברית. נקודת המפגש הדי רעועה הזאת של המפגש עם העם היהודי בגולה, מובילה אותם להגדרת מטרה משותפת מוסכמת לחלוטין, שפותחת את נייר עקרונות ההבנה הבסיסיים: "היעד הבסיסי של התהליך המדיני פוליטי והמשא ומתן לשלום עם הפלשתינים ושכנינו הערבים האחרים, הוא להבטיח את המשך הקונספציה של הציונות במאה ה-21. באופן פרקטי, משמעות יעד זה הנה בראש ובראשונה לשמר את אופיה היהודי של מדינת ישראל כמולדת העם היהודי, להבטיח רוב יהודי מוצק במדינת ישראל ולהמשיך ולחזק את מרכזיותה לעולם היהודי". כבר אין שחור ולבן הרבה שנים, הרבה תהפוכות, הרבה דם עברו מאז החלה היוזמה האקדמית החסויה של הירשפלד וחבריו האינטלקטואלים שהולידה את אוסלו. חתיכת הזמן הזאת מייצרת פרספקטיבה ותובנות. הירשפלד לא מוצא טעויות בבסיס שיצר את אוסלו. להפך. "אבל אחת התובנות החדשות", הוא אומר, "היא ההכרח שבדיבור עם אנשי הימין". הקושי , מתברר, נותר אותו קושי. הירשפלד מכנה אותו "המשיחיות". משיחיות של הימין וגם של השמאל שעוד יגרמו לנו, לדבריו, לאיבוד הקיום היהודי האנושי.
סליחה, אבל יש היום לא מעט אנשים בימין שרואים בך, כהוגה הסכם אוסלו, "משיח שמאל". הירשפלד : "נו, רואים בי הרבה דברים. אני בא מבית של השומר הצעיר שהציונות המעשית היתה המסר העיקרי שלו. היום הציונות המדינית היא האתגר המרכזי. וזאת גישה פרגמטית מאוד. זה לא משיחי. כדי שישראל תוכל להתקיים בעתיד, אנחנו חייבים גבולות מוסכמים עם שכנינו הערבים, ואם זה לא יתאפשר, אז גבולות מוסכמים על הקהילה הבינלאומית. מבחינתי, אחת התרומות הגדולות של הסכם אוסלו היתה עצירת ההידרדרות המסוכנת לקראת הליכה למדינה אחת לשני עמים. זה מרשם לאי יציבות הולך ומחמיר במזרח התיכון וזה מוסכם לחלוטין עלי ועל עתניאל". שנלר : "המונח'משיח' הוא היפוך למציאות. מה זאת'ביאת המשיח'? לכן ההגדרה'משיחיות' אינה טובה. צריך לדבר על קיצוניות. אין לי ספק שהלבן והשחור לא קיימים כבר על המפה, ולכן אין משמעות כבר לביטוי'צודק באופן מוחלט'. " קשה לי לקבל את ההנחה של יאיר שהיתה פעם ציונות מעשית ועכשיו יש ציונות מדינית. אבל אילו הימין היה, לצד הציונות המעשית, מקיים גם מכניזם של חשיבה על תהליכים מדיניים, ואילו השמאל היה יוצא מכיכר רבין ומקים יישובים, זה היה יוצר גשר אמיתי". הירשפלד : "הידברות אמיתית צריכה שני תנאים בסיסיים. התנאי הראשון שמבינים שהחלום לא יכול להתממש, והשני הוא שהסטטוס קוו כל כך מסוכן, שאין דרך אחרת אלא הידברות". שני התנאים הבסיסיים האלה מגדירים מצוין גם את הבסיס לישיבה המשותפת של שנלר והירשפלד, שלרגעים נראית כמו משחק מחשב וירטואלי. רצועת עזה לא יורדת מהחדשות, השטח רותח, אבל הימין והשמאל יושבים להגדיר בנועם יוצא דופן את הקווים האדומים ביניהם לגבי הסכם עתידי עם הפלשתינים. ובכל זאת אסור לשכוח שהמהלך האינטלקטואלי הזה - בנסיבות אחרות עם אנשים אחרים - כבר התרחש בעבר ושינה מציאות של אזור שלם. ביד הלשון הירשפלד נולד בניו זילנד, גדל בווינה, חווה אנטישמיות, תנועת "השומר הצעיר", עלה לבדו בגיל 23 ארצה, עשה דוקטורט במזרח תיכון, חבר לחוג "משוב" של ביילין, עסק שנים במפגשים ושיחות עם פלשתינים, אחד מאבות הסכם אוסלו וכיום עומד בראש הקרן לפיתוח כלכלי שעוסקת בשותפות כלכלית עם הפלשתינים. שנלר, יליד ירושלים, חובש כיפה, בני עקיבא, אלוף משנה במיל', מתנחל במכמש, מזכ"ל מועצת יש"ע, היה מנהל "מינהל הבטיחות בדרכים", השתתף בקמפ דיוויד כיועץ ביטחוני, כיום איש עסקים.
אלה שני צדדי המשא ומתן על הפשרה ההיסטורית בין ימין לשמאל. הכל טוב ויפה עד שעולה באקראי המילה "כיבוש". " שרון", אומר הירשפלד, "התקדם באופן דרמטי במישור של השפה. למשל, השימוש במילה'כיבוש'". שנלר קופץ כנשוך נחש. "אני לא מסכים בשום אופן שמדובר בכיבוש. אין כיבוש. יש שחרור חבלי ארץ". הירשפלד שותק. נדמה לי שיש לו חיוך קטן מאוד בזווית הפה. "אני לא אסכים לעזוב בגלל הנחה שאני כבשתי את ביתי. אם אני אעזוב אותו זה רק עבור לכידות העם. זה בדיוק כמו שאני רואה את הסטיקרים'פושעי אוסלו לדין', או שאומרים לי שבגללי יש אבטלה בעיירות הפיתוח. צריך להעמיד לדין את מוציאי הדיבה האלה. החיים והמוות ביד הלשון". הירשפלד : "אתה צודק, אבל יש קושי לצאת מההכללות ולתקן את דפוסי ההתנהגות. מצד שני, המציאות משתנה. יש היום שינוי דרמטי בתפישה של הציבור. בליכוד עצמו הצביעו 40 אחוז בעד ההתנתקות ו-70 אחוז מכלל הציבור תומך. גם ביש"ע מבינים שאי אפשר להמשיך ככה, אבל שם יש את פחד'המדרון התלול'. כלומר , אם יוותרו על משהו קטן, יוותרו על הכל. לכן ההחלטה היא ללכת נגד כל ויתור". שנלר : "אפשר לשבת כמו אוטיסטים ולהגיד ששום דבר לא השתנה. האופציה השנייה היא לנסות להיות חלק מהתהליך הזה. עד היום כל מי שהשתתף בשיחות השלום היו אנשי שמאל, אשכנזים, חילונים, לא? יש חשיבות גדולה שעוד חתכים בחברה ייקחו בכך חלק. "וכשיאיר אומר לי, שיש ערך ומשמעות להתיישבות ושעקירת יישובים עבורו היא כאב אמיתי, נוצר מצב שהוא מבין אותי ולכן קל לי יותר איתו". האמפתיה בין הצדדים הפכה לנקודת מוצא חדשה. בהפגנה הגדולה בכיכר רבין, שתמכה בהתנתקות מרצועת עזה, עלה לבימה עמי איילון ודיבר על כך בדיוק. על החסך באמפתיה של השמאל, על אי ההשתתפות בכאב. פיצול הענפים אבל האמפתיה לא מטשטשת את המורכבות. אחת הנקודות המעניינות היא ההבנה שנוצרה בעניין ירושלים. מתוך נייר ההבנות: "ירושלים היא מרכז קיומו של העם היהודי, ההיסטוריה, המסורת, והקשר בינה לבין העם היהודי הוא קשר שאינו ניתן לחלוקה ויש לחזקו דרך התהליך המדיני; על בסיס העיקרון הטריטוריאלי-דמוגרפי, לצד סמלה ומעמדה המיוחד של ירושלים כבירת ישראל והמקומות הקדושים שבה, ניתן לחלק חלקים מסוימים משכונות ירושלים בין שני העמים. "לפיכך, העיקרון הסמכותי הוא שכל השכונות היהודיות תהיינה תחת ריבונות ישראלית, ותהוונה חלק מבירתה ירושלים, ואילו רובן של השכונות הפלשתיניות תהיינה תחת ריבונות פלשתינית, ותהוונה חלק מבירתה.
"אזור האגן הקדוש הנו מרקם סבוך ובלתי ניתן לחלוקה. הזיקות הדתיות, התרבותיות וההיסטוריות של שלוש הדתות המונותאיסטיות מחייבות מציאת פתרון שיאפשר את חופש הפולחן, הדת והזיקות של כל בני הדתות. באתרים הקדושים יוקם מוסד בין-דתי עם נציגים משלוש הדתות, יהדות, נצרות ואיסלאם, שיעסוק אך ורק בשאלות פולחן וניהול דתי של האתרים המקודשים. "סימון גבולותיה של ירושלים יאפשר גישה חופשית למקומות הקדושים. סמיכות ערי הבירה והזיקות היומיומיות יחייבו מיסוד שיתוף פעולה בכל תחומי החיים, במטרה לקדם את היציבות בין שתי הערים. הפתרון שיימצא לסוגיית האגן הקדוש בירושלים יהווה מודל לפתרון במקומות הקדושים בחברון". שנלר : "הקושי הגדול טמון בכך שהפלשתינים יודעים בבירור מהו הסכם הקבע אליו הם רוצים להגיע, ואילו אנחנו לא יודעים מה הוא, מה מהותו. לי ברור שהדמוגרפיה תכתיב את הגבולות, ולא קו ירוק ולא זכות שיבה. לגבי ירושלים, עדיף לי מלחמה ולא לחלק את ירושלים. ירושלים לא שייכת לנו אלא לעם היהודי. אם כל העם היהודי יחליט לבתר את העיר, שיחליט. אבל זאת הדרך היחידה". הירשפלד : "כדי להגיע להבנות על ירושלים צריך מעורבות בינלאומית. ב-48' בן-גוריון נתן שלוש פעמים פקודה לא לכבוש את העיר העתיקה. ולמה הוא לא רצה? כי הוא הבין שכיבוש כזה יכתיב בינאום של העיר, ואת זה הוא לא רצה". שנלר : "טוב, עשו הרבה שגיאות אז". אז איפה בעצם ההבנה ביניכם? שנלר: "ההבנה היא בערכים הבסיסיים של קיום המדינה הזאת בעתיד. אנחנו מסכימים שיהיו פה שתי מדינות, שתהיה הפרדה דמוגרפית, ועם כל הכאב יהיה פינוי נקודות מסוימות כדי ליצור רצף טריטוריאלי למדינה הפלשתינית". הירשפלד : "אנחנו מסכימים על תהליך חשיבה משותף. הצורך לשתי מדינות הוא קיומי באופן דרמטי מבחינתנו. כשניהלנו משא ומתן באוסלו היה לנו כלל, לא לגעת בהיסטוריה. לא לגעת בנקודות הכואבות. הפלשתינים ראו בהסכם תוכנית חלוקה שנתפשה כפשרה היסטורית. ויכול להיות שאם היינו הולכים מהר להסדר הקבע, היה אינטרס משותף של שני הצדדים לא לגעת בפצעים ולפתוח תיבות פנדורה. "היום פצעי העבר נפתחו מחדש, הועמקו, האיסלאם, המיליטנטי התחזק, נוסף עימות בין עולם המערב לאיסלאם והחלום לשלום ממשי הוא לא בר השגה. לכן יש ללכת לתהליכי התנתקות עם ערבות בינלאומית, שיבטיחו את קיום המדינה כבית של העם היהודי. בזה יש לעותני ולי, בסיס משותף". שנלר : "אבל בעוד שצריך להתחשב בטראומות העבר של תושבי המזרח התיכון, צריך להיות רגישים גם לטראומות העתיד של היהודים". הירשפלד : "הגזע של ההבנות יכול להיות משותף, ואיני מפחד מהפיצול של הענפים למעלה בנקודות הרגישות. כי אם תחל דינמיקת התנתקות, השלב הבא יהיה הסכמים עם סוריה ולבנון וזה יביא לשינוי מהותי גם בסכסוך בינינו ובין הפלשתינים". תחושת הביחד שפת נייר ההבנות לקוחה משפת ההסכמים הבינלאומיים. כל מילה מדודה, ניסוחים קצת מתפתלים, כאלה שמותירים סדקים לכאן ולכאן. מן נייר ההבנות:
"הדינמיקה בבניית הלכידות בחברה פלורליסטית כשל ישראל, אמורה להיות מושתתת על שלושה מרכיבים: 1. הסכמה בסיסית לגבי העקרונות. 2. הסכמה ש' לא להסכים' (לטווח הארוך). 3. הצדדים יעשו מאמץ מרבי ליצירת ההסכמות בכל האמור לצרכים ולסוגיות בטווח הקצר". מה תפקידו הממשי של נייר ההבנות הזה? שנלר: "נייר כזה יכול לשמש מצע לממשלת אחדות רחבה וגם שלב ביניים לתוכנית'השכנות בהיעדר שלום'". ואיך מגיבים ביו"ש על היוזמות הללו? "הייתי עם אהוד ברק בקמפ דיוויד כיועץ של מערכת הביטחון. כשחזרתי משם היו אנשים שיצאו מבית כנסת כשאני נכנסתי. היום קל לי יותר כי חבריי מבינים שאנחנו לא נמצאים במקום שהיינו פעם. אני ויאיר מייצגים ביחד 75 אחוז מהציבור מול מערכות פוליטיות מאובנות, שבמהות אבד עליהן הכלח, כמו מועצת יש"ע". הירשפלד : "נייר ההבנות יוצר אנרגיה, וזה לא משנה אם יהיה משא ומתן עוד שמונה חודשים או חמש שנים. אין לנו נוסחת קסם אלא הבנה משותפת של התהליך ההיסטורי, ניסיון ליצור שפה משותפת, לחדד את המכנה המשותף". שנלר : "מפעל ההתיישבות יהיה אולי בסופו של דבר התרומה הכי גדולה לשלום, כי הם יקבעו בסופו של דבר את הגבולות". הירשפלד : "חלק מהכישלון של אוסלו זה שב-93' היו 90 אלף מתנחלים ביו"ש וב-2000 כבר היו 200 אלף. מישהו אמר לי:'תראה, יש לנו שתי תופעות בעם ישראל. אם חס וחלילה הורגים משפחה שלמה, כולם רוצים להישאר. אבל אם הורגים חיילים, כולם רוצים לצאת'. עם כל הכאב, הציבור הישראלי רואה במתנחלים'הם' ובחיילים'אנחנו'". שנלר : "כן. זה חלק מהדה-לגיטימציה שעשו לימין". מה השינוי הגדול ביותר שעבר עליכם בעקבות אוסלו? שנלר: "בפועל כל מה שקרה אחרי אוסלו רק חידד את תחושת הביחד שלנו, המתיישבים. ובראייה לטווך ארוך יותר, זה יצר באופן מעשי את ההתנתקות. האינתיפאדה יצרה בפועל שתי טריטוריות". הירשפלד : "אני אספר לך משהו. כשישבנו באוסלו והיה צריך לדבר על נקודות מהותיות ורגישות, ביקשנו מהנורבגים לא להיות בחדר, מתוך אידאולוגיה שיש דברים שצריכים להיסגר רק בין שני הצדדים. היום זה בלתי אפשרי. שני העמים לא מסוגלים להגיע להסדר. וזה ההבדל הדרמטי. לכן מה שחשוב היום זה לנסות ביחד לצאת מהברוך ולהתמודד עם פקטור הזמן שעובד לרעתנו. יש היום טשטוש גבולות בין השמאל והימין ויש הסכמה גדולה יותר לאן צריך ללכת". שנלר : "חולה סוכרת לא יכול להתווכח כשרוצים לכרות לו רגל. יישוב יהודי בלב יישוב ערבי לא תורם למדינת ישראל היום, מה יש לייפות פה? וככל שהזמן ילך הלאה, הימין ייאלץ ללכת יותר שמאלה. וכולם צריכים להבין שתשלום המחיר הנורא של העזיבה הוא חלק מהשליחות הלאומית שלהם". בסוף השיחה הירשפלד נאנח. סבתא שלו, הוא אומר בחיוך קטן, היתה נוהגת לומר, שקשה להיות יהודי. ותיכף ומיד עונה שנלר: "גם לא קל כל כך להיות מתנחל ". http://www.maariv.co.il/cache/ART721318.html http://www.4law.co.il/tap1.pdf |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
21:14 11.06.04 |
|
17. כספי האיחוד האירופי זרמו לפתח' !!
בתגובה להודעה מספר 0
|
כספי האיחוד האירופי זרמו לפתח' בראיון לתוכנית טלוויזיה גרמנית אמר ראש היחידה לחקירות הונאה של האיחוד האירופי (OLAF) פרנץ הרמן ברונר כי למרות החלטת הפרלמנט האירופי בחודש אפריל, ולפיה "אין הוכחות" לכך שכספי האיחוד האירופי שימשו למימון פעולות טרור נגד ישראל, החקירה נמשכת ומסתעפת. "אנו נאלצים להתמודד עם זרם בלתי פוסק של מסמכים חדשים, המעלים שאלות חדשות", אמר ברונר. "היינו שמחים מאוד לסיים את החקירה עד סוף הקיץ, אך איני אופטימי. איני יכול להעריך כיצד החקירה תסתיים". תוכנית הטלוויזיה הגרמנית חשפה מסמכים, ומהם עולים חשדות לניצול בלתי חוקי של כספי האיחוד. בין השאר: 246 מיליון אירו שיועדו לסיוע לפלשתינים והועברו לחשבונות בנק פרטיים, ומסמך של ערפאת, המורה לממן פעולות טרור באמצעות כספי האיחוד האירופי. אתר NFC מציין כי העיתון הגרמני Berlin Morgenpost הצליח לשים את ידו על ממצאי החקירה הראשוניים של היחידה לחקירות הונאה של האיחוד האירופי, ומהם עולה כי חלק גדול מכספי הסיוע האירופי העביר ערפאת לחוליות הטרור השונות של גדודי חללי אל-אקצא, הזרוע הצבאית של הפאתח', ולבכירים מהרש"פ. חקירת האיחוד האירופי החלה בזכות פעילותו של חבר הפרלמנט האירופי פרנסואה זימרי. כבר לפני למעלה משנה הצליח זימרי, ידיד ישראל, לגייס 157 חתימות של חברי הפרלמנט האירופי, הדרושות, על-פי התקנון, להוראה על פתיחת חקירת OLAF בנושא. ואולם, הנציב לענייני חוץ של האיחוד האירופי כריס פאטן טרפד אז את המהלך. זימרי לא ויתר, ולפני כחצי שנה הצליח להביא לפתיחת החקירה. מזה זמן רב ממשלת ישראל טוענת כי יאסר ערפאת השתמש בכספי האיחוד האירופי למימון פעולות טרור. לאחרונה חשפה קרן המטבע הבינלאומית כי ערפאת העביר 900 מיליון דולרים מכספי הסיוע של האיחוד האירופי לחשבון סודי בבעלותו . בראיון ל"שׁוֹפָר - ניוז" אמר פרופ' אמנון רובינשטיין, ממקימי מפלגת "שינוי", כי אחת הסיבות לכך שהשמאל הקיצוני איבד כמיליון מצביעים בעשר שנים היא שהם לא הגיבו לפשעיו של ערפאת. ''אינני כועס, אני מאוכזב. מפלגת 'העבודה' והשמאל הקיצוני ספגו מכה שעוצמתה לא תיאמן. לא בדקו את זה, ואין כותבים על כך: למה זה קרה? למה השמאל איבד מיליון מצביעים בעשר שנים? אני חושב שזה בין השאר מכיוון שהם לא הגיבו על הפשעים של ערפאת". לדבריו, סקר דעת קהל שנערך שבועיים לפני הבחירות לכנסת הקודמת העלה כי לו היה הוא העומד בראש מר"ץ הייתה המפלגה זוכה ל14 או 15 מנדטים. הסיבה לכך היא, כלשונו: "שאני כל הזמן טרחתי לתקוף את ערפאת, לדבר על ישראל, ולהתנגד לסרבנות''. רובינשטיין הוסיף: ''דווקא כשאתה בעד מתינות, ובעד פשרה פוליטית מרחיקת לכת אתה צריך להיות פטריוט. את זה השמאל אינו מבין. מפלגת "העבודה" ביצעה 'חרקירי'. היא דרשה מישראל דברים שאפילו האיחוד האירופי לא דרש, ועל כך היא שילמה את המחיר. זה, אגב, מאפיין של השמאל בכלל, ולא רק בארץ. גם כשהוא מפסיד הוא ממשיך ללכת הלאה באותה דרך. כך קרה גם בבריטניה, עד שבא טוני בלייר". http://www.a7.org/news.php?id=80627 http://www.4law.co.il/tap1.pdf |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
13:03 05.07.04 |
|
19. מצרים לביילין: תמיכתנו בהינתקות מותנית בהקמת מדינה
בתגובה להודעה מספר 0
|
מצרים לביילין: תמיכתנו בהינתקות מותנית בהקמת מדינה פלשתינית http://www.nfc.co.il/uploadimages/XX-130214869977.jpgיו"ר סיעת 'יחד', יוסי ביילין יוסי ביילין, חיים אורון, זהבה גלאון, אבשלום וילן, רן כהן ורומן ברונפמן נפגשו בקהיר עם ראשי הממשל המצרי; יועצו של נשיא מצרים: "יוזמת ז'נבה - הדרך הטובה ביותר"; יוסי ביילין: "אני תומך בהקמת גדר ההפרדה" עודכן: 07:04 05/07/2004 | עומר כרמון | [email protected] ארה"ב: המועמד לנשיאות קורא לממשל לתמוך ביוסי ביילין http://www.nfc.co.il/archive/001-D-49356-00.html?tag=12-44-34 חברי סיעת 'יחד' שיצאו לביקור במצרים (יום א', 4.7.04), נפגשו בקהיר עם אוסאמה אל-באז, יועצו הפוליטי של נשיא מצרים, ראש המודיעין המצרי הגנרל עומר סולימאן, ושר החוץ המצרי אחמד מאהר. בפגישות השתתפו יו"ר סיעת 'יחד', יוסי ביילין וחברי הכנסת חיים אורון, זהבה גלאון, אבשלום וילן, רן כהן ורומן ברונפמן. אוסאמה אל-באז הבטיח למשלחת הישראלית, כי מצרים לא תתמוך או תסייע לתוכנית ההינתקות של ראש הממשלה, אריאל שרון, עד שישראל תבהיר ישראל באופן ברור כי ההינתקות הינה חלק מתוכנית מפת הדרכים. כלומר: הקמתה של מדינה פלשתינית בשנת 2005. אל-באז ציין, כי יוזמת ז'נבה הינה הדרך הטובה ביותר להשגת הסכם בין ישראל לפלשתינים. יועצו של מובארק טען, כי רק לאחר נסיגה ישראלית מרצועת עזה, כולל מציר פילדלפי (גבול מצרים - רצועת עזה), יווצרו התנאים שייאפשרו למצרים למנוע הברחות נשק לתוך רצועת עזה. לדבריו, "יש למצרים אינטרס עליון למנוע את ההברחות משום שהדבר פוגע בנו". עם צאתו לקהיר הבהיר ביילין, כי לעת עתה הוא תומך בהקמת גדר ההפרדה: "בטווח הקצר, יש לגדר כמה יתרונות. אולם בסופו של דבר כשיושג הסכם שלום לא תהיה גדר". יו"ר 'יחד' קרא להקדמת הבחירות ולמניעת הקמתה של ממשלת אחדות: "יצרנו קשר בנושא זה עם כמה חברי כנסת ממפלגת העבודה", גילה ביילין והוסיף: "לא נספק רשת ביטחון לממשלתו של אריאל שרון". http://www.nfc.co.il/archive/001-D-49526-00.html?tag=11-11-21 ביילין ושות' היו עכשיו במצרים ומסרו להם מסמכים !!
בגד כפת חבר מתאריך 7.10.03 802 הודעות 12:16 05.07.04 מצרים שוקלת לדרוש פיצויים מישראל על רצח השבויים שר החוץ של מצרים, אחמד מאהר, אישר שמצרים פנתה לישראל בדרישה להקים ועדת חקירה בנושא שתאפשר לפתוח בהליכים משפטיים נגד קציני צה"ל, בדרישה אפשרית לפיצויים. לדבריו, קהיר תתבסס גם על ריאיונות שהופיעו בתקשורת הישראלית ynet האם נושא רציחתם של שבויי המלחמה המצרים שב ומעיב על יחסי ישראל-מצרים? לפי העיתון "א-שרק אל-אווסט", היוצא לאור היום (ב') בלונדון, פנתה ממשלת מצרים בדרישה רשמית לישראל להקים ועדת חקירה צבאית כדי לבחון את "פשעי המלחמה של חיילי צה"ל נגד השבויים המצרים" במהלך מלחמת ששת הימים ובמבצע קדש. זאת, כדי שניתן יהיה לפתוח בהליכים משפטיים ולפנות לבית המשפט העליון בישראל בדרישה לפיצויים. לדברי המצרים, ישראל הביעה נכונות לקבל את הדרישה אך סירבה לאפשר את פתיחתם של הליכים משפטיים בנושא.
מדובר בפרשה שהתפרסמה בשנת 1995 בעיתונות הישראלית, במהלכה הודה תא"ל (מיל') אריה בירו כי הוא וכוחות צה"ל בפיקודו רצחו שבויים מצריים, בהם כפותים, במהלך מבצע קדש ב-1956.
בין היתר אמר אז בירו לעיתון "ירושלים" מרשת ידיעות תקשורת: "אני יריתי בשבויים במיתלה... לא היה לי זמן להתעסק עם שבויים. את מי שהצלחנו לדפוק - דפקנו".
ועדת בדיקה שהוקמה בישראל הגיעה למסקנה כי שני הצדדים - הישראלים והמצרים - היו מעורבים ברצח שבויים במהלך המלחמה.
בתשובה לשאילתא שהגיש חבר הפרלמנט המצרי, איימן נור, גילה שר החוץ של מצרים, אחמד מאהר פרטים חדשים בנושא. במכתב תשובה ששלח מאהר אתמול ל"מפלגת העם" המצרית, הוא חשף כי מצרים הוסיפה ודרשה מישראל, באמצעות הצינורות הדיפלומטיים, לשפוט את מבצעי הפשעים בהתאם להודאותיהם ובהסתמך על עדי ראיה מצרים וישראלים שהיו עדים למעשים הללו.
מצרים דרשה גם להקים ועדה משותפת לאיתור קבריהם של החיילים והאזרחים שנהרגו. לדבריו, הוועדה שהקימה ישראל לבדיקת הנושא בחודש ינואר 1998 סיימה את עבודתה מבלי שהגיעה לממצאים שיאפשרו להרשיע אף אחד ממפקדי צה"ל.
יתבססו על ריאיונות מישראל
מאהר קרא לישראל לעמוד באמנת ז'נבה להגנה על שבויי מלחמה - אמנה שמדגישה את הצורך של הצדדים החתומים עליה לרדוף את הנאשמים בהפרתה ולשפוט אותם ללא כל קשר לזהותם. לדבריו, אין כל מסמך בינלאומי המאפשר לבטל את האישומים הללו בשל התיישנות. זאת, משום שישראל הוכיחה זאת כאשר התלוננה בפני ממשלת גרמניה לאחר שזו הכריזה על התיישנות בנוגע לפשעים שבוצעו במהלך מלחמת העולם השנייה.
לפי מאהר, קציני צבא בכירים ישראלים כבר הודו בריאיונות שונים בעיתונות בישראל על מעשיהם הללו, וכי הדיפלומטיה המצרית מתבססת על כך במסגרת ניסיונותיה לאסוף עדויות והוכחות כדי להשתמש בהם נגד אלה שביצעו את הפשעים
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2942305,00.html
חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' https://rotter.net/forum/gil/5871.shtml
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
01:28 18.07.04 |
|
20. כרגיל ביילין מאשים את מדינת ישראל במה שקורה בעזה !!!
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 18.07.04 בשעה 01:32 בברכה, פילוביץ שחף ביילין: היום מסתבר עד כמה מוטעית היתה מדיניות שרון להרוס את תשתית הרשות "קריסת הרשות מאיימת על ישראל ועל הפלסטינים. היום מסתבר עד כמה מוטעית היתה מדיניות שרון להרוס את תשתית הרשות, כי החלופה לרשות היא אנרכיה והשתלטות כנופיות". כך אומר יו"ר יחד, יוסי ביליין, בתגובה לאירועים ברצועה. לדברי ביילין, "לפני שיהיה מאוחר מדי, יש לחדש מיד את הדיאלוג עם מנהיגי הרשות ועם אבו עלא, כדי לתאם את הנסיגה מעזה ואת המשך המו"מ להסכם קבע. האינטרס הלאומי-הישראלי כרוך בקיום כתובת פלסטינית משמעותית, והיא הרשות הפלסטינית על כל מגרעותיה". YNET (דיאנה בחור- ניר) אנרכיה ברשות הפלשתינית אדוםאבו עלא, "נחוש להתפטר" אבו עלא התפטר; אלפים פתחו במרד נגד ערפאת הקבינט הפלשתיני סיים בצהריים ישיבת חירום בת כמה שעות ברמאללה בעקבות גל החטיפות; ערפאת לא נכח בישיבת הקבינט; בכירים בתחום הביטחון פוטרו ומונו חדשים במקומם; ערפאת הסכים לאחד מנגנוני הביטחון גל ברגר | [email protected] | לסיפור המלא... http://www.nfc.co.il/archive/001-D-50311-00.html?tag=1-31-41 בעקבות האנרכיה ברצועה: אבו עלא התפטר 21:53, 17 יולי 2004 / כ"ח בתמוז תשס"ד ראש הממשלה הפלשתיני התפטר בעקבות גל החטיפות ברצועת עזה, בו בין השאר נחטף רזי ג'בלי, מפכ"ל המשטרה הפלשתינית, ושוחרר כעבור שלוש שעות. בכירים נוספים ברשות הפלשתינית הגישו לערפאת את התפטרותם. אבו עלא, שמונה על ידי ערפאת לעמוד בראש הממשלה הפלשתינית, הגיש את הפטרותו. ההתפטרות היא על רקע גל החטיפות ברצועת עזה. בהמשך נפגש אבו עלא עם ערפאת, והודיע: "המצב הנוכחי הוא אסון שאין דומה לו, ואי אפשר לעבור על כך לסדר היום". לדבריו, כל הנסיונות לפתור את האנרכיה הקיימת ברצועה - נכשלו. אבו עלא אמר את הדברים לחברי הועדה שהתכנסו לדון במצב. בתום דיון הוחלט בועדה, כי חבריה יתכנסו ביום שני פעם נוספת, ועד אז יחליט אבו עלא האם הוא אינו חוזר בו מהתפטרותו. בין דרישותיו של אבו עלא, כתנאי למשיכת התפטרותו: האצת הרפורמות, מינוי שר פנים ואיחוד מנגנוני הביטחון לשלושה, בהתאם לדרישות המצרים. בעקבות המשבר ברצועה מינה ערפאת את קרובו, מוסא ערפאת, לתפקיד מפקד הביטחון הלאומי ובכך הפך אותו למעשה לסמכות הביטחונית העליונה ברצועה. בצהריים שוחרר מפקד מנגנון התיאום והקישור בדרום רצועת עזה, הקולונל חאלד אבו אל-עלא. הוא נחטף בין חאן יונס לעזה על ידי שוטרים פלשתינים שפיטר, וסירב להחזירם לתפקידיהם. חטופים נוספים הם ארבעה אזרחים צרפתיים ורזי ג'באלי, מפקד המשטרה הפלשתינית בעזה, ששוחררו זה מכבר. גורלו של קצין פלשתיני בכיר שנחטף, עדיין אינו ידוע. מפקד השב"כ הפלשתיני ברצועת עזה, ראשיד אבו שבאכ, ומפקד המודיעין הצבאי הפלשתיני ברצועה, אמין אל הינדי, הודיעו היום לערפאת על התפטרותם. לטענתם, מדובר במחאה על כך שהוא אינו נענה לבקשותיהם לשים קץ לאנרכיית הנשק ברצועת עזה, ומצר את צעדיהם במאבק בארגוני הטרור. בעקבות החטיפות אוסר צה"ל על כניסת אזרחים ישראלים, ובכללם עיתונאים, לרצועת עזה. (ב) http://www.a7.org/news.php?id=83749 עראפת מבקש משרון לאפשר לשלוח את ראזי ג'יבלי... לשליחות דיפולמאטית בחו"ל כנציג הרש"פ !! מקור ערוץ 2 חדשות שעה 20:00 אתמול הודה בשדידת העם הפלשטיני בכלל ובאינוס נשים פלשטיניות בפרט אלוף במיל' דני רוטשילד: ישראל צריכה לשמור מרחק !!
"בעזה מתרחש כעת פריימריס לקראת הנסיגה"
רוטשילד. פריימריס של הארגונים צילום: גבי מנשה
דני רוטשילד, מתאם הפעולות בשטחים לשעבר, משוכנע שערפאת לא מאבד גובה: "מבחינתו, כמה שיותר רע - יותר טוב". את האירועים האחרונים ברשות הוא מתאר כ"פריימריס של הארגונים השונים, שמנסים לצבור כמה שיותר כוח לקראת הנסיגה מעזה". ומה ישראל צריכה לעשות? לשמור מרחק. ראיון חנן גרינברג http://www.ynet.co.il/PicServer2/03072003/362043/araf_a.jpg ערפאת. "כמה שיותר רע יותר טוב" צילום: איי אף פי "אפשר לקרוא למה שמתרחש כרגע ברשות הפלסטינית כמעין פריימריס של הארגונים הפלסטינים, לקראת התקופה שלאחר יציאת צה"ל מרצועת עזה". כך אומר אמש (שבת) האלוף במילואים דני רוטשילד, לשעבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים, בעקבות המשבר ברשות . בראיון ל-ynet טוען רוטשילד כי אירועי סוף השבוע אינם מפתיעים, ואפילו היו צפויים: "אני רואה בזה את ההתחלה של ההתארגנות שלהם לתקופה שלאחר היציאה מרצועת עזה. הבשורות הטובות הן שהם מאמינים שנצא משם ואילו הבשורות הפחות טובות הן שיש שם אנרכיה שנובעת מכך שבשלוש השנים האחרונות הצלחנו לדאוג לכך שכל המנגנונים שהיו שם, יחוסלו. "למעשה, מדובר בניסיון של כל מיני גופים לצבור כוח ועוצמה לקראת 'הרגע שאחרי'. מכיוון שההתנתקות לא תהיה מחר בבוקר ותהליך צבירת הכוח לוקח זמן, אנו רואים כבר עכשיו את ההתחלה שלו בשטחים". לדברי האלוף במיל' רוטשילד, השאלה הגדולה היא מה יקרה בתקופה שעד "הרגע שאחרי": "לדעתי, אחת הקבוצות המקורבות לאש"ף היא זו שתתפוס שליטה כי מבחינתם, בניגוד למה שקורה היום, שלחימה בחמאס נחשבת לשיתוף פעולה עם ישראל, אחרי שנצא ולא נהיה שם, הדבר ייתפס כדבר לגיטימי כלחימה על החיים שלהם".
"זה לא ישפיע על הטרור" רוטשילד סבור שעל ישראל לשבת מהצד ולא להתערב במה שקורה ברשות הפלסטינית ולתת להם לבצע את המהפכות בשילוב המערכות בעצמם. "בתוך הפתח יש חילוקי דעות איך להתנהג, האם ללכת למשא ומתן או ללכת למאבק מזוין מול החמאס. בשלב מסוים, אנשי המנגנונים המסכלים של רשיד אבו שבאכ ומוחמד דחלאן ישתלטו על המערכת ואילו אלה שיילחמו מול החמאס כדי שברגע שנצא, תהיה להם עדיפות בשליטה על השטח". רוטשילד מעריך כי על אף האנרכיה בשטחים, הדבר לא בהכרח ישפיע על היקף הטרור וזה ימשיך להיות כפי שהיה עד היום. הוא גם משוכנע שערפאת אינו מאבד גובה. "מבחינתו, כמה שיותר רע, עבורו זה יותר טוב. משום שכך הוא מקווה שהמערכת הבינלאומית תבין שבלעדיו לא ניתן לעשות שום דבר. "מי שהכי סובל מכל העניין זו האוכלוסייה הפלסטינית, שאף פעם לא היתה יכולה לעשות דבר בעניין, וגם כעת לא תעשה כלום. אין ספק שהמקרה של תפיסת אנשי הסיוע הצרפתים עשויה גם להרתיע גורמי סיוע להיכנס פנימה וזה במסגרת 'כמה שיותר רע יותר טוב', כי חלק מהארגונים רוצים להשיג את זה. זה מזכיר גם את מה שקורה בימים אלה בעיראק". (17.07.04, 21:53) http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2948636,00.html
חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' https://rotter.net/forum/gil/5871.shtml |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
01:44 18.07.04 |
|
21. מה תומכת מ.ר.צ מבקשת מיוסי ביילין....
בתגובה להודעה מספר 20
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 11.09.04 בשעה 17:49 בברכה, פילוביץ שחף בקשה מביילין: סתום כבר! מצביעת מר"צ נאמנה. תודה. חדר החדשות כאן מגלגל את האמירה של ביילין, לפיה הרס המנגנונים בראשות הפלשתינית הביא עלינו את האנרכיה המסתמנת שם. אני מצטערת לומר לך, מר ביילין, שהשטויות הללו שאתה נאחז בהן, הן כולן משום שאינך מסוגל לומר: אני מאוכזב. עראפת דפק אותי. תאמר את זה כבר. let it go, it's o.k. עראפת דפק את כולנו. אני הזעתי בצמתים, שרתי בקול ניחר, התווכחתי, מה לא עשיתי?! וקיבלתי את אינתיפאדת 2000. כולנו כבר עברנו את השלב הזה. רק אתה נשארת תקוע. גם שריד המתוק כבר עבר את זה. אבל בינתיים שרון נבחר. אני חשבתי, אגב, לרדת למקלט כשהוא נבחר. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי. ולמרות שבנושא הכלכלי הממשלה שלו היא אסון טבע לדעתי, בנושא המדיני והביטחוני האיש הוא פשוט גאון. יכול להיות שצריך להיות בעצמך דון קורלאונה בזעיר אנפין כדי להתמודד עם עראפת. וזה חבל, כי השחיתות שלו ושל מפלגתו גורמת לי להשתין במכנסיים, אבל הוא עושה עבודה גאונית. אין מילים. למה שלא תשב בצד ותתרווח, ותיתן לעצמך לצפות? הרי כל החטיפות הללו הן דרישה של הפלשתינאים לרפורמות. וגם אם לא הן הרי מעידות כאלף עדים על כך שצדקנו ושעראפת לא מנסה לנהל שם חיים תקינים. אפילו לארסן כבר לא יכול היה להמשיך לספר אגדות שמתעלמות מכך. וכולנו זוכרים את הנבואות המאיימות שלכם: מה פתאום שעראפת לא יהיה רלוונטי? "אף אחד לא יתעלם ממנו...", "אם נחרים את לארסן פשוט נדחוף אותו לחיק הפלשתינאים" או איך שהזהרתם אותנו מהחיסולים הממוקדים. בפועל כל הסכמי אוסלו לא הביאו את החמאס להיות כ"כ רך ונכון להודנא כמו החיסולים של שרון. מה לעשות?! הוא יודע מה הוא עושה בנושא הזה. ואני לא עיוורת. וידוע לי שהגדר תוכננה ממש ממש רע. וידוע לי שאנחנו מזיקים לעצמינו בטעויות שאנחנו עושים איתה. אבל זו בדיוק הסיבה לכך שאתה חוטא לתפקידך. אמנם בפעם שעברה בה הצבעתי מר"צ זה היה כשיוסי אחר בראשה, אבל עכשיו כשלקחת את המושכות אני חושבת שיש לי זכות לבקש ממך שתעשה את מה ששלחנו אתכם לעשות. אם היית מוכן להתבונן במציאות נכוחה, אולי היית מצליח למנוע את תוכנית הגדר הגרועה. אולי גם היית מצליח להקדים בהרבה את הקמתה. אני כבר לא מדברת על הפקרת כל הנושא הכלכלי, זה שאתה לא מציע שום אלטרנטיבה. אז בסדר, לא נורא. זה לא כאילו שיש ישראלים אחרים שמרוצים מבחירתם, מהתנובה. אבל אני פשוט לא יכולה עם זיוני השכל שלך. חלאס כבר, די. אני רואה את חלון המבזקים הזה ולא מאמינה. אם לא אתם מי יהיה כאן אלטרנטיבה שפויה?! חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' https://rotter.net/forum/gil/5871.shtml
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
19:30 22.01.05 |
|
149. ביילין: החלטת הממשלה לגבי מזרח ירושלים - שוד קרקעות
בתגובה להודעה מספר 20
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 22.01.05 בשעה 21:13 בברכה, פילוביץ שחף עדכון אחרון - 17:07 22/01/05 ביילין: החלטת הממשלה לגבי מזרח ירושלים - שוד קרקעות מאת: מירון רפופורט יו"ר יחד יכנס את הסיעה כד להיאבק בהחלטה. ח"כ ברכה: ההחלטה ליישם את חוק נכסי נפקדים בעיר - "פשע מלחמה" ביילין. מקווה ששרת המשפטים ציפי לבני תבטל את ההחלטה תצלום ארכיון: גיא רייביץ החלטת הממשלה ליישם את חוק נכסי נפקדים במזרח ירושלים היא בבחינת "שוד קרקעות והחלטה לא יהודית ולא דמוקרטית" - כך אומר יו"ר יחד, יוסי ביילין, בתגובה לכתבה בנושא שפורסמה בסוף השבוע ב"הארץ". http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=10&itemNo=529877לדברי ביילין, שכיהן כשר המשפטים בממשלת ברק, מממשלת שרון "עשתה מה ששום ממשלה לפניה, לא משמאל ולא מימין, לא העזה לעשות, ונטלה למעשה את זכויות הקרקע והרכוש של הפלשתינאים במזרח ירושלים". ביילין אמר כי יכנס את סיעת יחד כדי להיאבק נגד החלטה זו, והוא מקווה ששרת המשפטים, ציפי לבני, תבטל אותה. ח"כ מוחמד ברכה, יו"ר סיעת חד"ש-תע"ל, אמר בתגובה לכתבה כי החלטת הממשלה היא "פשע מלחמה" חדש של ממשלת שרון. ההחלטה, אומר ברכה, מוכיחה כי "ההתנתקות האמיתית של שרון היא התנתקות מכל הסכם מקובל להסדר קבע". "נראה עכשיו כיצד יתנהגו יוני השלום שנחתו בימים האחרונים בשולחן סביב ממשלת שרון", הוסיף. http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/530462.html על מה מדבר בדיוק ד"ר יוסי ביילין בכלל ומי מגן ושומר על האינטרסים הפלשטינים בפרט....שר המשפטים לשעבר יוסי ביילין!!:
בשביל זה יש גדר מאת מירון רפופורט בהחלטה חשאית החילה ממשלת ישראל לפני חצי שנה את חוק נכסי נפקדים מ-1950 על ירושלים המזרחית. התוצאה: אלפי פלשתינאים המתגוררים בגדה המערבית, ובבעלותם אדמות ובתים בשטח שסופח לירושלים לפני 37 שנים, איבדו בו-ברגע כל זכות קניינית על הרכוש הזה, בלי זכות לפיצוי, בלי זכות ערעור. ההקשר המיידי היה הקמת הגדר, אבל כבר עכשיו מתגבשות תוכניות לבנייה על אדמות שהופקעו תוכניות בנייה מדרום לירושלים - מפה
ב-8 ביולי 2004 התכנסה הממשלה לישיבה. להחלטות שהתקבלו בישיבה הזאת אין זכר באתר הרשמי של משרד ראש הממשלה, המתעד את "החלטות הממשלה שהתפרסמו", אולם הישיבה אכן התקיימה ואף התקבלה בה החלטה אחת לפחות. היועץ לענייני תקשורת של ראש הממשלה מסר השבוע, כי בישיבה זו ניתן "תוקף של החלטת ממשלה" להחלטה של ועדת השרים לענייני ירושלים מ-22 ביוני 2004, שבתורה התקבלה "על דעתו" של נציג היועץ המשפטי ולאחר שהופצה לראש הממשלה וליועץ המשפטי עצמו. ג'וני עתיק, תושב בית ג'אלה, ליד הגדר שהפרידה בין ביתו לבין 150 עצי הזית שלו, שהוכרזו "רכוש נפקדים". ההיתר לגשת אל אדמתו, שהובטח ביולי 2002, לא הגיע צילומים: ניר כפרי לא ידוע בוודאות איזה כיבוד קיבלו משתתפי כל הישיבות האלה, מן הסתם מיץ ובורקס. אבל עכשיו ידוע מה בדיוק חולק בהן: הרכוש הפלשתיני במזרח ירושלים. או ליתר דיוק, הנכסים שתושבי הגדה המערבית מחזיקים בירושלים המזרחית. כמה רכוש? כל ניחוש הוא סביר. "אלפי דונמים, אולי יותר", מעריך בכיר במערכת המשפטית ממלכתית המטפל בעניין. "זה יכול להגיע עד חצי מהרכוש במזרח ירושלים", אומר מירון בנבנישתי, מי שהיה יועצו לענייני ערבים של ראש עיריית ירושלים טדי קולק מיד לאחר כיבוש העיר המזרחית ב-1967.
בקיצור, במחי החלטה אחת איבדו אלפי פלשתינאים - ואולי רבבות - רכוש בשווי מאות מיליוני דולרים. מדינת ישראל הפכה לבעלים הרשמיים של כל הרכוש האדיר הזה, וזהו זה. בלי שהבעלים יוכלו לערער, בלי שיוכלו לקבל אפילו שקל אחד כפיצוי. כי בעיני ממשלת ישראל האנשים הממשיים האלה, החיים בבית לחם או בבית סאחור או ברמאללה ויש להם מטעי זיתים או בתים או סתם אדמות בתוך התחום המוניציפלי של ירושלים - אינם קיימים. הם נפקדים. לשון ההחלטה של ועדת השרים לענייני ירושלים, אותה החלטה שקיבלה תוקף של החלטת ממשלה, היא יבשה, ביורוקרטית, ו"רק" מרחיבה את סמכויותיו של האפוטרופוס על נכסי נפקדים: "ועדת השרים החליטה להבהיר כי הסמכויות המוקנות לאפוטרופוס יהיו תקפות גם לגבי נכסים במזרח ירושלים", נכתב בה. צריך להסביר מה מסתתר מאחורי הניסוח הסתום הזה. חוק נכסי נפקדים נחקק ב-1950, ולפיו "נפקד" הוא אדם אשר "בכל עת" בתקופה שבין 29 בנובמבר 1947 ל-1 בספטמבר 1948 "נמצא בכל חלק של ארץ ישראל שמחוץ לשטח ישראל" (כלומר בגדה המערבית או ברצועת עזה) או בארצות ערביות אחרות. רכושו של נפקד כזה, קובע החוק, מועבר לידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים - בלי שום אפשרות לפיצוי או ערעור. משם, באמצעות חוק אחר, התגלגל הרכוש הלאה, וכך למעשה "הועברו" הנכסים שהשאירו אחריהם הפליטים הפלשתינאים ב-1948 (וגם חלק מרכושם של פלשתינאים אזרחי ישראל, אותם "נוכחים-נפקדים" מפורסמים) לידי מדינת ישראל. "החוק הזה היה דרך עקיפה לגאולת הארץ", אומר שמעון דולן, עד לאחרונה ראש המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה (ראו מסגרת). בתחילת יוני 1967 כבשה ישראל בין היתר את הגדה המערבית וכבר ב-28 בחודש, קצת יותר משבועיים אחרי תום הקרבות, החליטה ממשלת ישראל להחיל את החוק הישראלי על מזרח ירושלים. המונח "מזרח ירושלים" יכול להטעות: ירושלים של ימי הירדנים השתרעה על 38 קמ"ר וכללה את העיר העתיקה ואת השכונות הצמודות לה. "ירושלים המזרחית" שסופחה לישראל משתרעת על 108 קמ"ר והיא כוללת 28 כפרים ועיירות שקודם לכן לא השתייכו לעיר. הגבולות של ירושלים החדשה הזאת שורטטו ביד גסה למדי. "לא ציירו מפה מפורטת", מסביר אמיר חשין, מי שהיה יועץ ראש עיריית ירושלים לענייני ערבים בשנים 1994-1984. "ציירו נקודות ציון על מפה, ומתחו ביניהן קווים". המפות לא היו מדויקות, מאשר מירון בנבנישתי, שעבד אז בצמוד לקולק בדיוק בתחום הזה. "היו בתים שלא היו קיימים במפה, אז פשוט לא סימנו אותם, ולא פקדו את האנשים האלה לירושלים". הנפקדים החדשים עם החלת החוק הישראלי במזרח העיר, הוחל שם גם חוק נכסי הנפקדים. אלא שאז נוצרה בעיה: על פי החוק, תושבי מזרח ירושלים, שבזמן מלחמת העצמאות לא שהו רובם ככולם ב"שטח ישראל", יכלו להיחשב גם כן כנפקדים ולאבד את כל רכושם. בתחילה אף נעשו כמה ניסיונות לנצל את לשון החוק ולהשתלט באופן פרטיזני על רכוש של ערבים במזרח העיר. אבל הניסיונות הללו נתקלו בהתנגדות, דווקא מצד הממשלה. "היה רצון לא לחזור על 1948, להקטין ככל האפשר את הנזקים של הסיפוח לישראל, לנסות ליצור דו-קיום", אומר בנבנישתי. החוק שונה כך שמעמד הנפקדות לא יחול על גדר ההפרדה מדרום לירושלים. אין מניעה חוקית לבנות שכונות ליהודים על אדמות ה"נפקדים" שנותרו מעבר לגדר תושבי מזרח ירושלים. אשר לתושבי הגדה המערבית שהיו להם נכסים בירושלים המאוחדת (והיו רבים כאלה: לדוגמה, רק מהעיר בית לחם נלקחו כ-15 אלף דונם וסופחו לשטח המוניציפלי המורחב של ירושלים) - אלה נשארו בתחום אפור. לפי החוק היבש הם נחשבו נפקדים, איום האפוטרופוס ריחף תמיד מעל ראשם, ולכן לא יכלו לרשום את זכויותיהם בטאבו (זו אחת הסיבות לכך ששיעור רישומי הנכסים במזרח ירושלים נמוך מאוד בהשוואה לישראל) - אבל בפועל הדבר לא פגע בבעלותם על הנכס. מאיר שמגר, אז היועץ המשפטי לממשלה וכעבור שנים נשיא בית המשפט העליון, הוציא אז הנחיה ולפיה תושבי הגדה המערבית - "אנשים היכולים להגיע בכל רגע לירושלים ולהעיד שהם קיימים ולתבוע את רכושם" - לא ייחשבו בפועל כנפקדים. "נכסי דלא ניידי (בירושלים) השייכים לתושבי קבע של יו"ש... ישוחררו להם", נכתב בהנחיה, שקיבלה את אישורו של שר המשפטים אז, יעקב שמשון שפירא, שגם עמד בראש ועדת שרים לענייני ירושלים. זו ההנחיה שאחרי 37 שנה שבהן לא מומש חוק נכסי נפקדים בירושלים, למעט מקרים נדירים, בוטלה בשקט בישיבת הממשלה לפני חצי שנה. ג'וני עתיק עוד לא יודע שממשלת ישראל בכבודה ובעצמה התכנסה לישיבה מיוחדת כדי לגזול ממנו את עצי הזית שלו. דורות רבים מעבדת משפחתו, אחת הוותיקות והמכובדות בבית לחם, את חלקת הזיתים על הגבעה המשקיפה צפונה, לכיוון ארמון הנציב. בית נאה יש לו, לג'וני עתיק, שלוש קומות של אבן במה שנראה כשכונת וילות ישראלית נאה. בחצר הבית חונה טרקטור קטן. לא טרקטורון, אלא טרקטור קטן המתאים לעבודה במטעי עצים. אלא שלעתיק אין לאן להסיע את הטרקטור שלו. 40 מעצי הזית שלו שנשקו לפאת ביתו, נעקרו בעת הקמת גדר ההפרדה, ועכשיו הגדר היא הנושקת לבית המשפחה. 150 עצים נותרו מצדה השני, הישראלי, של הגדר. כשהתחילו לבנות את הגדר ביקש עתיק - באמצעות עו"ד דני זיידמן - משלטונות הצבא שיתקנו את תוואי הגדר, כך שלא תפריד בינו לבין העצים שלו. הבקשה לשינוי התוואי אמנם נדחתה, כצפוי, אולם לשאר בקשותיו ענה הצבא בנימוס רב. "עצים שייעקרו מחלקותיו של מר עתיק יועתקו בהתאם לבקשתו", כתב ביולי 2002 סרן גיל לימון, עוזר היועץ המשפטי באזור יהודה ושומרון, לעו"ד זיידמן. "לאחר הצבת הגדר, יונפק למר עתיק היתר למעבר במחסום על מנת שיוכל להגיע לשטחים שבבעלותו שיימצאו מצפון למכשול לצורך המשך עיבודם". בינתיים הוקמה הגדר, וההיתר שיאפשר לעתיק לגשת אל אדמותיו בושש לבוא. עו"ד זיידמן פנה שוב ושוב, בשמו של עתיק ושל משפחות אחרות בבית לחם במצב דומה, אך לשווא. עד שבאוגוסט 2004 התקבלה התשובה. "הקרקע אינה שייכת להם עוד", נקבע במכתב שנשלח מצה"ל אל זיידמן, "כי אם מוקנית לאפוטרופוס לנכסי נפקדים". לתשובה סופח מכתב שכתב אפי ליאור, מרכז נכסי נפקדים במשרד האוצר. "תושבי השטחים", כתב ליאור, "הינם נפקדים ביחס לנכסים שהיו בעבר בבעלותם והנמצאים היום בתחום שיפוט מדינת ישראל... נכסים אלה הוקנו לאפוטרופוס לנכסי נפקדים מרגע החלת החוק הישראלי עליהם, כך שלבעלים לשעבר, הרשומים עדיין כבעלי הנכסים הנ"ל, אין כיום כל זכויות בהם". "אף אחד לא אמר לי אי פעם שהזיתים נמצאים בשטח של ירושלים, יש לי טאבו מהטורקים על האדמה הזאת", אומר עתיק, שהפך לנפקד במרחק מאה מטר מהזיתים שלו. "אף פעם לא עצרו אותנו בזיתים, לא עשו בעיות, לא מג"ב ולא אף אחד. זו היתה פרנסה יפה, עבדתי רק באדמה הזאת, אין לי מקצוע אחר, רק חקלאי. עכשיו אני לא יכול לעשות כלום. לא משלים עם זה, אבל אין לי תקווה". האנשים חיים כאן בבית ג'אלה, לא רחוק משם, מתכנס מניין בעלי קרקעות עם סיפורים דומים. האווירה רגועה בלובי השומם של מלון "אוורסט" (ששמו מופיע על השלט בתעתיק עברי משובש "אפרסת"), אולי בגלל הקור, אולי בגלל האופי הבורגני של רוב הדוברים, אבל המצב קשה באותה המידה. עו"ד מוחמד דחלה פנה בשמם ובשמם של עשרות רבות של בעלי קרקעות בבקשה להזיז את תוואי הגדר כדי שיוכלו לגשת אל האדמות שלהם, אבל קיבל תשובה זהה מאפי ליאור: "לבעלים לשעבר, תושבי בית ג'אלה, אין כיום כל זכויות בנכסים שלהם", משום שהן מוקנות לאפוטרופוס. "יש לי אדמות ויש לי גם בית בבית צפאפה", אומר נאדר אבו גטאס. "על הבית אני משלם ארנונה לעיריית ירושלים, לאדמות שלי הייתי הולך כל השנים בלי בעיות. כשהעירייה רצתה לסלול דרכים על השטחים שלי, הם גבו מאיתנו כספים. אז לא היינו נפקדים. האנשים חיים כאן, הם לא באמריקה, הם לא מתו". לאיברהים אבו-הדבא יש זיתים מתחת למנזר קרמיזן, בוואדי שבין שכונת גילה להתנחלות הר גילה. אל הזיתים שלו לא נותנים לו לגשת, לאחרונה התברר לו שהוא גם נפקד. המדינה, כך נראה, כבר מממשת את הנפקדות שלו. בשבועות האחרונים, הוא מספר, עלו טרקטורים על האדמה שלו והתחילו ליישר אותה. לו לא הודיעו דבר, וגם אסרו עליו - "עם כלבים ופטרולים" - להתקרב לשם. "יש לי שבע חלקות במצב מעולה", אומר עיסא חליליה, "זיתים, גפנים". חליליה נראה כמי שישמור על כל דבר במצב טוב. שפם מטופח, אנגלית משובחת. "הייתי מדריך תיירים", הוא אומר, "אבל כבר ארבע שנים מגיעים מקסימום עשרה תיירים ביום לבית לחם. אני מתפרנס עכשיו רק מהעצים שלי. מה שעשו לי זו גניבה חוקית, שוד חוקי". בבית ג'אלה מעריכים כי לפחות 4,000 דונם של אדמה חקלאית טובה נמצאים בצד "הירושלמי" של הגדר. כ-200 משפחות או אלף נפשות התפרנסו מהאדמות הללו. עתיק מעריך שרק באזור שלו, בצפון בית לחם, יש 2,000 דונם חקלאיים בצד הלא-נכון של הגדר. במבט מהבית שלו נראה שהוא לא מגזים. מורדות הגבעה, מול שכונת הר חומה, מלאים עצי זית. בנבנישתי מספר כי קולק והוא ידעו על האפשרות להשתמש בחוק נכסי נפקדים במזרח ירושלים, "אבל היה דיון והוחלט לא לעשות בו שימוש". חשין מתאר אווירה דומה. קולק, הוא אומר, לא התנגד להקמת השכונות היהודיות החדשות, כמו נווה יעקב או פסגת זאב, אבל לא רצה חיכוך בין יהודים לערבים, ולכן לא רצה לעשות שימוש בחוק. "חייתי בנאיוויות מזהרת לפיה לא עושים שימוש בחוק", הוא אומר. בתחילת שנות ה-90 התברר לחשין שהוא היה אכן נאיווי. במשרד השיכון, בראשותו של שר השיכון אז אריאל שרון, נעשתה עבודה רבה כדי להשתלט על נכסים בעיר העתיקה ובסילואן באמצעות הכרזה עליהם כנכסי נפקדים. התעורר חשד שמקצת העסקות לא היו כשרות; ועדת בדיקה שהוקמה בראשותו של מנכ"ל משרד המשפטים חיים קלוגמן מצאה ליקויים רבים. הנפקדות נקבעה לאחר שהעמותות היהודיות שפעלו שם השיגו תצהירים ולפיהם בעלי הבתים הם נפקדים, אולם - כתבה הוועדה - "אמיתות התצהירים לא נבדקה מעולם על ידי האפוטרופוס... האפוטרופוס לא ביקר בשטח, לא ראה את המצהיר, והצביע על הנכס כנפקד". בעקבות ממצאי הוועדה התחזק קולק בעמדתו נגד השימוש בחוק. בסיכום פגישה עם ראש הממשלה יצחק רבין באוגוסט 1993, נכתב: "ראש הממשלה הביע את הסכמתו כי לא ייעשה שימוש בנפקדות כדי לפנות דיירים קבועים ממזרח העיר". פרקליטת המדינה אז, דורית בייניש, היתה אמורה להכין מסמך ברוח זו. דובר אף על שינוי החוק כך שתושבי השטחים לא ייחשבו נפקדים במזרח ירושלים. מאחורי הנימוק הביטחוני מה הביא לשינוי בעמדת הממשלה? משרד ראש הממשלה סירב לתת הסבר ישיר לשינוי והסתפק בהודעה לקונית. בכיר במערכת המשפטית, המעורב בקביעת המדיניות בתחום, מסביר כי ההחלטה לקבוע שחוק נכסי נפקדים תקף במזרח ירושלים קשורה בעיקר להקמת הגדר. "הרכוש של האנשים האלה נחשב תמיד כנכסי נפקדים, אבל כל עוד לא היתה גדר, האנשים האלה יכלו להגיע לרכוש ומבחינתם הכל היה בסדר. הגדר מתחילה לאכוף כל מיני חוקים, כמו חוק נכסי נפקדים או חוק הכניסה לישראל, שלפיו לתושב שטחים אסור להיכנס לירושלים". הנימוק, כרגיל, ביטחוני. "הגדר היא תוצאה של טרור, של 130 הרוגים בחודש", אומר הבכיר. "וכשבונים גדר, נוצרים כל מיני מצבים. נכון, זה לא הוגן שאדם הופך להיות נפקד, כי הזיקה שלו לקרקע שלו נותקה שלא באשמתו. אבל המוסר הוא דבר אחד, ומה שכתוב בחוקים שלנו זה דבר אחר". לדברי אותו בכיר, אחד החששות הוא שאם ייקבע שתושבי שטחים יכולים להיות בעלי קרקע בירושלים, זה עשוי להעמיד בסימן שאלה את חוק נכסי הנפקדים בתוך ישראל כולה. אבל אין כוונה לשנות את החוק וגם לא להעניק פיצוי, "עלולות להיות לזה השלכות עצומות, זה יחזור לכל שאלת הפליטים". הפתרון יבוא אולי בדמות מתן זכות מוגבלת לכניסה לשטח ירושלים, אבל גם זה עוד לא סגור. שלום גולדשטיין, שהיה יועצו של ראש עיריית ירושלים לענייני ערבים מ-1996 עד לפני חודשיים, סבור גם הוא שהחלטת הממשלה קשורה לגדר. הוא רק לא מבין בשביל מה בדיוק היא היתה נחוצה. מבחינתו, תושבי הגדה היו תמיד נפקדים. "הטענה שטוענים הפלשתינאים, שהם עיבדו כל השנים את הקרקע ולכן אסור להפריד אותם ממנה, היא לא טענה", אומר גולדשטיין, איש צבא לשעבר. "מצב היסוד הוא שהם נפקדים, הם נתינים של ישות אחרת, וזה מחדל שמדינת ישראל לא אכפה את החוק כל השנים. עדיף שמדינת ישראל תשים את ידה על נכסי הנפקדים, מאשר שכל העבריינים הערבים שפועלים במזרח ירושלים יגזלו אותה. זה עדיף גם לבעל הקרקע שהמדינה תיקח לו את הקרקע ותטפל בה, מאשר שאיזה עבריין ייקח אותה". במזרח ירושלים, טוען גולדשטיין, יש תופעה נרחבת של עבריינים הגוזלים קרקע מידי שכניהם הערבים תוך ניצול העובדה שהם נפקדים. אבל גם גולדשטיין מאשר שהמדינה לא התערבה יותר מדי ולא טרחה לרשום על שמה את כל "נכסי הנפקדים", אף שספרי הקרקעות היו בידיה והדבר היה אפשרי. לדעתו הסיבה היא "רשלנות פושעת" ומחסור בתקציב. לא סיבה פוליטית. אבל אחרים מעריכים שלא רק שאלת הגדר עומדת ביסוד המדיניות החדשה. גם שיקולים כהרחבת השכונות היהודית, ניתוק השכונות הערביות של ירושלים מהישובים הפלשתיניים שמסביב לה ויצירת רצף עם הישובים היהודיים בגוש עציון - קשורים לעניין. וגם, אולי, שיקולים פשוטים של תאוות בצע. העובדות בשטח מוכיחות שיש בסיס לטענות הללו. קחו את ולאג'ה לדוגמה. הכפר הזה בדרום מערב ירושלים, מדרום לפסי הרכבת, נמצא חציו בתוך השטח המוניציפלי של ירושלים, חציו בגדה. במשך שנים רבות, מספר עו"ד איתן פלג, איש לא שם לב לכך שחלקו של הכפר שייך לירושלים. התושבים קיבלו שירותים בבית לחם, עיריית ירושלים לא הגישה לשם שום שירות. במפות של 1967 הכפר פשוט לא הופיע, ולכן תושביו התפקדו בבית לחם. בשנות השמונים "גילו" השלטונות כי חציה של ולאג'ה, כשמונים בתים, נמצא בתוך ירושלים, אבל התושבים הושארו עם התעודות של תושבי הגדה. לאחרונה הם סובלים קשות מהמעמד הקפקאי שלהם - אנשים שבתיהם נמצאים בשטח ישראל אבל אין להם אזרחות ישראלית. מג"ב בא לשם מפעם לפעם, ובכמה מקרים עצר אנשים בבתיהם בתור שוהים בלתי חוקיים. אפילו אוטובוס התלמידים הוחרם משום שהסיע "שוהים בלתי חוקיים", כלומר את ילדי ולאג'ה, לבית הספר בבית ג'אלה. הגדר מתוכננת לעבור ליד בתי הכפר: החלק ה"ישראלי" יישאר בצד הפלשתיני של הגדר, מה שלא מונע ממשרד הפנים לאיים להרוס שם בתים בנימוק שנבנו בלי אישור מישראל (ביום שני השבוע נהרסו ארבעה בתים כאלה). האדמות יישארו בצד הישראלי, הירושלמי. עו"ד פלג נפגש עם אל"מ (מיל') דני תרזה, האחראי במשרד הביטחון על הגדר. "איך הם יגיעו לאדמות שלהם?" שאל פלג. "הם לא יגיעו", מצטט פלג מדברי תרזה, "אלה לא האדמות שלהם, אלה נכסי נפקדים". "זה חוק נכסי שודדים", ענה לו פלג, איש כוחות הביטחון לשעבר. בוולאג'ה טוענים ש-10,000 דונם יישארו מעבר לגדר, בין הכפר לגן החיות התנ"כי ולקרמיזן. ומישהו שם עין על האדמות האלה. במשרד האדריכלים רכס-אשכול מתכננים לבנות שכונה ענקית עם 13 אלף יחידות דיור על כ-3,000 דונם, ש"תעטוף" את ולאג'ה מצפון וממערב. קלוד רוזנקוביץ', המכין תוכנית מתאר לוולאג'ה, מספר שמהמשרד נאמר לו שהתוכנית להקמת השכונה מתואמת עם משרד השיכון. של מי הבעלות על הקרקע? סוחרי קרקעות יהודים טוענים שרכשו את האדמות; לעו"ד פלג ולתושבי ולאג'ה אין ספק. לפחות חלק מהאדמות של השכונה החדשה יהיו "אדמות הנפקדים" של ולאג'ה. תוכניות בנייה נרחבות בח'ירבת מזמוריה, גבעה נמוכה ו"מזמינה לבנייה" בפינה הדרום-מזרחית של ירושלים, מול בית סאחור, העניין ברור יותר. בהצעת תוכנית המתאר של עיריית ירושלים שפורסמה לאחרונה מסומנת שם שכונת מגורים עתידית. אף שהדבר לא כתוב במפורש, ברור לכולם שזאת תהיה שכונה יהודית עם כמה אלפי יחידות דיור, המשך מזרחי של שכונת הר חומה. כאן ברור שהאדמות שייכות לתושבים מבית סאחור הקרובה. בסוף שנות התשעים הם אף ניסו לקבל אישור מעיריית ירושלים לבנות שם וכמעט הצליחו. איך תוקם שכונה יהודית על האדמות שלהם? גורמים בענף הבנייה שמעו במפורש מאנשי משרד השיכון את ההסבר הבא: אדמות ח'ירבת מזמוריה הן אדמות נפקדים, אפשר לבנות עליהן. בתוכנית המתאר של ירושלים מסומנת גם שכונה נוספת ממערב להר-חומה, והרחבה של שכונת גילה לכיוון בית ג'אלה. האם גם שם יש כוונה לעשות שימוש באדמות נפקדים? הבכיר מהמערכת המשפטית טוען שאין קשר בין ההכרזה המשפטית על הנפקדות לבין תוכניות הבנייה. בנבנישתי רואה את הדברים אחרת. "זהו ניסיון לחבר בין אפרת לירושלים, בין גילה לגוש עציון", הוא אומר. ה"בעיה" של בעלי הקרקע הפלשתינאים היא שזוהי אדמה טובה, חקלאית, שאי אפשר להכריז עליה כאדמת מדינה, כפי שעשו באדמות ה"טרשים" שעליהן הוקמו התנחלויות בגדה. לכן, מסביר בנבנישתי, היה צורך למצוא טריק ולהעביר את האדמה לידי המדינה באמצעות חוק נכסי נפקדים. "הסלקטיוויות הזאת עושה את זה למשהו נבזי, דרקוני ונורא עוד יותר. זה שוד". שמעון דולן, עד אתמול איש הממסד, מתון יותר בביקורת שלו, אבל אי אפשר לטעות בה. "החוק הוא קשה ומעלה הרהורים אם התכלית שעמדה בחקיקתו בעת קום המדינה, אם אופן ניסוחו, תקף גם היום", אומר דולן. "זה בעייתי ששולפים נוסחת קסם מהארון. מי שהיה לו בית בירושלים מאבד אותו, כי שלפו חוק מלפני 55 שנה". זיידמן מתכוון להגיע עד בג"ץ ולטעון כי אם מחילים את החוק על תושב בית ג'אלה, צריך להחילו גם על תושב אפרת שיש לו דירה ברמת גן, ולהחרים לו אותה. גם עורכי דין אחרים מתכוננים לעתור לבית המשפט העליון. רק אז אפשר יהיה להיווכח אם העובדה שג'וני עתיק ועמיתיו עיבדו את אדמתם במשך 37 השנים האחרונות, אם העובדה שמדינת ישראל הגיעה ב-1967 אל ג'וני עתיק ולא להיפך, תעמוד לו ותהפוך אותו בחזרה מנפקד לנוכח. מלון "קליף" לדוגמה עד כה ידוע על מקום אחד שבו לא רק שהוכרזה נפקדותם של בעליו, אלא שגם הנכס עצמו עבר לידי אחר. זהו מלון "קליף", העומד על פסגת גבעה בין אבו דיס לירושלים המזרחית. מצד אחד אפשר לראות את ים המלח, מצד שני את כיפת הסלע. המלון הוקם לפני 1967, ומאז החלת החוק הישראלי שילם את מסיו למינהל האזרחי בבית לחם. בימי אוסלו העליזים שופץ המלון ופרח, ואף הופיע במדריך התיירות של המינהל. בקיצור, לבעלי המלון, קצתם תושבי אבו-דיס שבגדה, היו כל הסיבות לחשוב שהוא חלק מהגדה, לא מירושלים המאוחדת. אלא שמיקומו של המלון היה בעוכריו. בקיץ 2003 הוחל בבניית חומת הבטון באבו דיס, ממש סביב המלון, והמלון הפך לנקודה אסטרטגית. כל כך אסטרטגית עד שבאוגוסט ביקש משרד הביטחון לתפוס אותו ל"צרכים ביטחוניים". ההליך התנהל בעצלתיים בבית המשפט, עד שעלה למישהו במערכת הביטחון רעיון מבריק: להכריז על המלון כנכסי נפקדים. וכך, אחרי 36 שנה, קיבלו בעלי המלון שתי בשורות: הראשונה, המלון בעצם נמצא בשטח ירושלים (סימון הגבול הרי מלכתחילה לא היה מדויק), והבשורה השנייה - המלון, ששוויו שלושה מיליון דולר לפי הערכת בעליו, עבר לידי האפוטרופוס על נכסי נפקדים, בלי שהמדינה צריכה לשלם אגורה לבעלים. זול הרבה יותר מתפיסה, שם צריך לשלם פיצויים. האפוטרופוס בתורו "החכיר" את המלון למשרד הביטחון, והוא הפך לבסיס של משמר הגבול (שם גם התעללו כמה מאנשי מג"ב בשני פלשתינאים והכריחו אותם לשתות את השתן שלהם). בעלי המלון עירערו על ההחלטה לבית המשפט המחוזי ונכשלו. עכשיו, באמצעות עו"ד שלמה לקר, הם מערערים לבית המשפט העליון. הם טוענים שהמלון היה תמיד בשטח הגדה ולכן אינו יכול להיחשב נכס נפקד; שהכרזת הנפקדות לא נעשתה בתום לב, ולא פחות חשוב מכך, שעצם ההכרזה על אנשים שרירים וקיימים כעל נפקדים היא בעייתית. לעזרתם הם מציגים מובאה מדברי השופטת מרים בן-פורת, בעת שישבה בתיק אחר לפני שנים אחדות בבית המשפט העליון. "המדובר בתושבי כפר עאקב, שהיו בעת ההיא תושבי יהודה ושומרון תחת שלטון צה"ל", כתבה שם בן-פורת. "אין ספק שהם לא היו נחשבים לנפקדים לולא צורפו אדמותיהם לירושלים המאוחדת, ומן החומר שלפנינו אין להבין, אם בנסיבות המקרה אכן היה מקום לתפוס את רכושם בעקבות איחוד ירושלים, כאשר הם נוכחים במקום וחיים תחת שלטון ישראל". * http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=10&itemNo=529877 https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
09:30 19.07.04 |
|
22. סקופ: מכתב של אחד מראשי הליכוד לשאול מופז
בתגובה להודעה מספר 0
|
אמירי חבר מתאריך 20.5.04 116 הודעות 09:26 19.07.04 סקופ: מכתב של אחד מראשי הליכוד לשאול מופז לשר שאול מופז, שלום רב.נציגות של פורום ותיקי מלחמת העצמאות מבקשת להיפגש אתך, לשיחה על כמה תופעות המדאיגות אותנו בניהול המלחמה באימפריאליזם הערבי. כחומר-רקע לשיחה, מצ"ב מאמר המתייחס לאחת הבעיות החמורות שאנו רואים בפיקוד העליון של צה"ל. בברכה, אינג' יוסף דוריאל טלפקס 03-6059999 * הגיע הזמן לגילוי נאות: המלך (של אמ"ן) הוא ערום. טוב שידעו זאת הפוליטיקאים שניסו להסתתר מאחורי האדרת שלו, אבל, גם המפקדים בצה"ל וגם הציבור הרחב. מי צריך את אמ"ן? הפעם זה כבר לא סיפורים מפה לאוזן. האלוף שהיה ראש אגף המודיעין של צה"ל מודה בכתב (ידיעות אחרונות 30.6.04): "אף לאחר תחילת האינתיפאדה (בדצמבר 2000) עדיין העריך אמ"ן-מחקר כי פני ערפאת למיצוי מהלך מדיני". וכן: "ערפאת ממקד מאמץ כדי להגיע להסכם מדיני ולא לקדש מאבק מזוין לשם המאבק המזוין". אז איך זה, שיותר מחמש שנים לפני כן, הגיש כותב שורות אלו ליצחק רבין, ז"ל, תזכיר מקצועי, מנומק ומפורט, שהסתיים במילים: "המטרה אליה מוביל הצד שכנגד איננה שלום אלא הסלמת הלחימה, בתנאים משופרים עבורו"? ובהמשך: "עצם ההגדרה של 'תקופת המעבר' (בהסכם אוסלו) וכיוון המנהיגות של ערפאת בתקופה זו מובילים לכך שאז לא תתחיל תקופת השלום אלא רק תתחיל המלחמה האמיתית". במבט לאחור, הבנתי שהתחזית של אלופי אמ"ן גברה אצל רבין על התחזית שלי, והוא שילם על כך בחייו (ואיתו עוד אלף יהודים). ולבושת אלופי אמ"ן – חודשים לאחר שפרצה אותה "מלחמה אמיתית", שנצפתה בתחזית שלי, הם עדיין דבקו בקונצפציה הישנה שלהם, כפי שדבקו קודמיהם, לפני דור, בקונצפציה של "סבירות נמוכה" עד לרגע בו צלחו המצרים את תעלת סואץ במלחמת יום-הכיפורים. החל מה"עסק-ביש" של שנות החמישים, דרך אסון יום הכיפורים, הכישלון במלחמת לבנון ועד למלחמת הדמים של אוסלו, הוכיחו אלופי אמ"ן שהם לא שולטים בענף מקצועי חיוני של המודיעין האסטרטגי והוא – בניית פרדיגמה של התנהגות צפויה מהצד שכנגד. רק מי שהתעוור והתחרש מזיקוקי החגיגות של אוסלו לא יכול היה לראות את הפרדיגמה השקופה של ערפאת וכנופייתו, שהייתה אופיינית לטיפוסים דומים בהיסטוריה ושהובילו את עמם למלחמה לשם מלחמה. ולאחר ש"הלוחמים בשם אללה" הוכיחו ב-1983, בבירות, איך אפשר להפוך איסלאמיסטים שטופי מוח לפצצות חיות (שגירשו את האמריקאים מלבנון לאחר שפוצצו את 240 הנחתים שלהם שם), ברור היה שגם ערפאת ירצה לשים יד על נשק קטלני כזה. לשם כך היה צורך לתלות את מלחמתו בעילה מוסלמית-דתית ולהפוך אותה למלחמת קודש אסלאמית נגד הכופרים היהודים המחללים את קודשי האסלאם. הוא הצליח מעל למשוער, כשבמקום לקרוא למלחמתו "המלחמה לשחרור פלסטין" קרא לה – "אינתיפאדת אל-אקצה". עלילת הדם של "רצח" הילד מוחמד א-דורה, שבה נפתחה אותה אינתיפאדה, הייתה צריכה לאותת לכל איש מודיעין שלמד היסטוריה – להיכן זה מוביל. אך מומחי המודיעין שלנו מילאו פיהם מים בעניין זה – מאז ועד היום. בימים אלה, כנראה ביוזמתם, הופיעו בעיתון כותרות – "אסאד בשל למו"מ". מכאן ועד למסע שטיפת מוח מחודש לבריחה מהגולן הדרך קצרה, מה עוד ש"מומחי המודיעין" יגבו יוזמה כזו בחוות-דעת מלומדות, בדומה ל"קונצפציה" בה האכילו אותנו לפני מלחמת יום הכיפורים. מאז ועד היום, הם לא הצליחו לבנות פרדיגמה ריאלית למדיניות העקבית והיציבה של הכת השלטת בסוריה. וכך, הם שוב מסכנים את הביטחון הלאומי של ישראל. הגיע הזמן ששר הביטחון והרמטכ"ל יפיקו לקחים מכשלי אגף המודיעין לדורותיו, וידאגו לארגן אותו מחדש, על בסיס מקצועי מודרני של תורת המודיעין האסטרטגי, ולא כתחנת מעבר לקצינים - בדרך קידומם בצה"ל או צניחתם לפוליטיקה. יוסף דוריאל. חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' https://rotter.net/forum/gil/5871.shtml
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
06:52 24.07.04 |
|
23. סולאנה לפרס: נמלא תפקיד במזה''ת, אם תרצו או לא !!!
בתגובה להודעה מספר 0
|
סולאנה לפרס: נמלא תפקיד במזה"ת, אם תרצו או לא!!! הממונה על מדיניות החוץ באיחוד האירופי אמר את הדברים בתום פגישה עם ח"כ שמעון פרס. בעניין פסיקת האג, אמר: "מרגע שבית הדין קיבל את ההחלטה יש לכבד את החוק". ח"כ פרס אמר לו: "אני לא חושב שמדינה שלא התנסתה בטרור יכולה לשפוט מדינה מנוסה". דיאנה בחור-ניר הממונה על מדיניות החוץ והביטחון באיחוד האירופי, חאווייר סולאנה, נפגש היום (ו') עם יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שמעון פרס בתל אביב. סולאנה אמר לפרס כי לאיחוד האירופי יש עניין למלא תפקיד במזרח התיכון. "אירופה היא מעצמה חשובה שבכוונתה למלא תפקיד אם תרצו בכך ובין אם לא". באשר לפסיקת בית הדין הבינלאומי בהאג בנוגע לגדר ההפרדה, אמר סולאנה: "בית הדין הוא אחד הגופים הבינלאומיים החשובים. מרגע שהוא קיבל את ההחלטה יש לכבד את החוק". http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2885,00.html ח"כ פרס אמר לסולאנה בעניין הצבעת אירופה באו"ם על גדר ההפרדה: "כמו שאיני חושב שאנו יכולים לקבוע לאירופה את המדיניות. גם הפסיקה בהאג בהחלט לא נראית לי. אני לא חושב שמדינה שלא התנסתה בטרור יכולה לשפוט מדינה שהתנסתה בטרור. על כן אני מצטער על החלטת בית המשפט בהאג". פרס הוסיף: "אפשר להתוכח עם ההחלטה אך בלי להתנשא. אירופה מילאה בעבר תפקידים חיוניים ביותר בתהליך השלום. אבל זה לא אומר שאסור שיהיה ויכוח, זהו חלק ממערכת יחסים הדדית".
על האנרכיה ברצועה, אמר ח"כ פרס: "אנחנו לא צריכים להיות מושפעים מהתוהו ובוהו שם. החלטנו לצאת מעזה וצריך לבצע זאת". בעניין המו"מ הקואליציוני לממשלת אחדות, אמר: "אני לא מחפש תיקים אני מחפש קוי יסוד". אתמול אמר סולאנה ל-ynet כי דבריו של ראש הממשלה , שקרא ל"אחים" יהודי צרפת לעלות ארצה בגלל השתוללות האנטישמיות, היו מוגזמים. "אינני חושב שיש גל של אנטישמיות באירופה. אולי מקרים בודדים, אך זו לא אנטישמיות", הוסיף. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2951501,00.html (23.07.04, 14:06) http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2951899,00.html @ להלן כל החומר הרילוונטי המקשר בין סולאנה, לפרס ולעראפת:
''מלחמת אוסלו'' כל מה שרצית לדעת...!!! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5264&forum=gil מפת הדרכים=הסכם אוסלו=שרון=וייסגלס=יואל זינגר https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5392&forum=gil שה''ח שלום: ''לא מצפה להרבה מאדריכלי אוסלו'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5535&forum=gil ד''ר ביילין וד''ר הירשפלד בגדו במדינת ישראל!! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5070&forum=gil פרופסור אריה אלדד חושף את ערוותו של שמעון פרס https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5315&forum=gil האיחוד האירופאי: ''ישראל בעדיפות ראשונה !!'' https://rotter.net/forum/gil/5578.shtml שיעור באכזריות-גירוש המתיישבים!! אחד מסעיפי הסכם אוסלו שנוסח ע"י אנשים כמו אורי סביר, יוסי ביילין ושמעון פרס, מבטיח לאש"ף שליטה מלאה על כל יש"ע. זה מחייב גירוש המתיישבים המכונים מתנחלים מבתיהם. השיטה לביצוע הדבר היא הורדת המורל בקרב המתיישבים ע"י רצח של מנהיגים פוליטיים ורוחניים של הקהילה. הדבר הזה מצריך שיתוף פעולה בין אש"ף לקבוצה נבחרת בשב"כ. שיתוף הפעולה ביניהם עודו קיים.... https://rotter.net/forum/gil/5150.shtml#2 המרצע יצא מן השק: נביל שעת'=עראפת=זכות השיבה https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5504&forum=gil https://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
08:53 24.10.04 |
|
65. סולאנה/האיחוד האירופי: נאמן את כוחות הרש''פ
בתגובה להודעה מספר 23
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 24.10.04 בשעה 09:00 בברכה, פילוביץ שחף Leah חבר מתאריך 31.1.04 4493 הודעות 21:47 23.10.04 האיחוד האירופי: נאמן את כוחות הרש''פ
בראיון לשבועון הגרמני "דר שפיגל" מבהיר הממונה על יחסי החוץ באיחוד האירופי, חוויאר סולאנה, כי הם לא מתכוונים להסתפק בנסיגה מעזה בלבד. כמו כן, הודיע על כוונת האיחוד לאמן את כוחות הרש"פ.הממונה על ענייני החוץ באיחוד האירופי, חוויאר סולאנה אומר כי האיחוד מתכוון לאמן את כוחות הרש"פ באמצעות מומחים. "בתיאום עם מצרים נשלח מומחים שיאמנו את כוחות הביטחון הפלשתינים, כדי שאלה יוכלו לפתח מבנה הגיוני, שיאפשר להם למלא את משימותיו", הבהיר סולאנה. בנוסף, קרא סולאנה לראש הממשלה אריאל שרון "לסגת מכל השטחים הכבושים ולא רק מרצועת עזה. "אם שרון מאמין שהנסיגה מעזה היא חזות הכל ושהשלום יגיע באופן אוטומטי, לא נתמוך בכך. זה לא יהיה חלום, אלא סיוט". ערוץ 7 ילדי השנאה
****************************** פילוביץ שחף חבר מתאריך 9.2.02 39440 הודעות 22:41 23.10.04 2. הישראלים, הסי.איי.איי ועכשיו הגרמנים ושות' !!!! בנו של קצין SS בא לישראל להשלים את המלאכה.... בנו של קצין SS בא לישראל להשלים את המלאכה: "התברר לזונשיין ששמו הנס שילדה, ושאביו היה קצין אס-אס." (ציטוט) https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6936&forum=scoops&omm=0 164. דוד זונשיין יו''ר תנועת הסרבנות 'מועמד לפרס נובל לשלום' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5084&omm=164&viewmode= ******************************
נחשול חבר מתאריך 26.4.02 3771 הודעות 00:54 24.10.04 4. אירופה תאמן הכוחות הפלשתיניים ברצועה חוויאר סולנה, הממונה על קשרי חוץ של האיחוד האירופי, בראיון לשבועון הגרמני "דר שפיגל": לא נסתפק בנסיגה מהרצועה דני שלום, הצופה. האירופים מתכוונים לשתף פעולה עם מצרים ולסייע באימון של כוחות צבאיים פלשתיניים על כך מסר חוויאר סולנה, הממונה על קשרי חוץ של האיחוד האירופי, בראיון שנתן אתמול לשבועון הגרמני "דר שפיגל". "נאמן את כוחות הביטחון הפלשתיניים, ככל הנראה בשיתוף פעולה עם מצרים. נשלח מומחים שייבנו עם הפלשתינים מערך פיקודי הגיוני, שיוכל למלא את משימותיו" אמר סולנה. כתבנו הצבאי מציין, כי סולנה, שאינו נחשב מידידי ישראל באיחוד האירופי ולא אחת הביע את אהדתו ליאסר ערפאת ולארגוני הטרור הפלשתיני קרא לראש הממשלה, אריאל שרון, לסגת מכל השטחים, כולל שטחי יהודה ושומרון, ולא רק מרצועת עזה: "אם שרון מאמין שהנסיגה מעזה היא חזות הכל, ושהשלום יגיע באופן אוטומטי, לא נתמוך בכך. זה לא יהיה חלום, אלא סיוט". לדברי סולנה ישלחו האירופים לרצועת עזה מומחים שיאמנו את כוחות הביטחון הפלשתיניים במהלך החודשים הקרובים. כוחות אלה יצטרפו לכוחותהמצריים, אשר אמורים, בהסכמת ישראל, לאמן את מה שמכונה ה"משטרה הכחולה" ברצועת עזה. כתבנו מוסיף כי בראיון שהעניק בחודש ספטמבר לסוכנות הידיעות איי.פי, אמר סולאנה כי יש לצפות שארה"ב תעלה ריונות חדשים לקידום השלום, והדבר ייעשה עוד לפני הבחירות בארה"ב בראשית נובמבר. הוא ציין כי אירופה יחד עם ארה"ב והרוסים ממשיכה לראות ב"מפת הרכים" שהתווה ממשלו של הנשיא בוש, אתהתוכנית העיקרית להמשךהמו"מ בין ישראל לפלשתינים ולהקמתמדינה פלשתינית..
ביום שישי נועד סולאנה עם הממונה על ענייני החוף של הפלשתינים,נביל שעא, והדגיש בפניו אתהצורךבחיזוק הדמוקרטיה ברשות הפלשתינית. https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5198&forum=gil&omm=0 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
03:58 26.10.04 |
|
69. עראפת משחק אותה חולה בכדי ''לצאת'' מהמוקטעה'' !!
בתגובה להודעה מספר 23
|
Liran_H חבר מתאריך 10.4.03 2473 הודעות 20:38 22.10.04 מקורבי ערפאת מודאגים מהדרדרות במצבו הבריאותי כך דווח בערוץ 1. ******************************פילוביץ שחף חבר מתאריך 9.2.02 39391 הודעות 22:04 22.10.04 5. הכל שקר וכזב, זה מסך עשן לקראת הביקור של........ ש_ש חבר מתאריך 7.4.02 41838 הודעות 10:48 22.10.04 https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=6843&forum=scoops נביל שעת: 5 שרי חוץ אירופים ינסו להסיר המצור מעל ערפאת יום שישי, 22 באוקטובר 2004, 10:38 מאת: מערכת וואלה! שר החוץ הפלסטיני, נביל שעת, אמר בראיון לעיתון "אל קודס", כי חמישה שרי חוץ אירופים יבואו בקרוב לרמאללה, כדי לנסות להסיר המצור מעל יו"ר הרשות, יאסר ערפאת. בקול ישראל דווח כי שעת אמר שספרד היא שתוביל את המהלך ****************************** פילוביץ שחף חבר מתאריך 9.2.02 39575 הודעות 22:05 22.10.04 25. שימו לב, עראפת משחק אותה חולה לקראת הביקור ! תגובה עבור הודעה #0 Liran_H חבר מתאריך 10.4.03 2472 הודעות 20:38 22.10.04 מקורבי ערפאת מודאגים מהדרדרות במצבו הבריאותי כך דווח בערוץ 1. ****************************** חץ מקשת חבר מתאריך 27.8.04 673 הודעות 11:19 23.10.04 13. ישראל אישרה לצוות רופאים מתוניסיה לבקר את ערפאת ראש הממשלה, אריאל שרון, ושר החוץ, סילבן שלום, אישרו את בקשת תוניסיה לשלוח צוות רופאים שיבדוק את יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת.
המשלחת צפויה להגיע לרמאללה ביומיים הקרובים. גורמים ישראלים אמרו כי "ערפאת היה חולה כמה ימים, אך לא ברור אם מדובר בשפעת או מעבר לכך". (דיאנה בחור- ניר) ******************************
חץ מקשת חבר מתאריך 27.8.04 673 הודעות 11:57 23.10.04 15. טיבי: הדיווחים על מצב בריאותו של ערפאת שקריים בתגובה להודעה מספר 0 23/10/04 11:48 טיבי: הדיווחים על מצב בריאותו של ערפאת שקריים - הוא מתאושש משפעת ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) ביקר היום את יו"ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת, ברמאללה. טיבי מכחיש את הדיווחים על התדרדרות במצבו הבריאותי של ערפאת ואומר כי היו"ר החלים משפעת קשה וכבר חזר לפגישות עבודה. http://www.nrg.co.il/online/1/ART/803/512.html?pFile=1 https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5198&forum=gil&omm=0
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
04:03 26.10.04 |
|
70. תכנית ההתנתקות-אוסלו ג' = סכנת נפשות!!!!
בתגובה להודעה מספר 23
|
תכנית ההתנתקות-אוסלו ג' סכנת נפשות!!!! מאת: סגן אלוף (מיל.) מאיר אינדור https://rotter.net/User_files/forum/gil/417da9553c8f5265.html בניגוד לדברי שרון בועדת חו"ב-ש"תכנית ההתנתקות תסייע למאבק בטרור", התכנית תעצים את הטרור.
המסמך הבא שהוכן על ידי קצין צבא במיל. בנוי על הסעיפים הבלתי ידועים של תכנית ההתנתקות -חלק ב' הלא ידוע - חילופי המכתבים שרון-בוש, וייסגלס-קונדליסה רייס, שהוצגו לממשלה. אולם רבים מהשרים הח"כים לא עיינו בחלק ב'- בטרם הצבעה, אולי מפני שאינם מתייחסים לפינוי הישובים ואולי מפני שכתובים בסגנון משפטי יבש. מדובר בשורה של צעדים שמשמעותם הרחבת שטחי "אי" ו"בי" ונסיגה אחורה מכל ההישגים הצבאיים שהושגו לאחרונה במאמץ אדיר של חיילי צה"ל בשטח ובקורבנות של חיילים הרוגים ופצועים. סיכום כל הצעדים מביא למסקנה שחוזרים לאוסלו ובגדול. סעיף 1 מצרים וירדן והסי. אי. אי יאמנו מחדש את צבאות המחבלים- ביניהם גם כח 17 שנפגע קשות על ידי צה"ל וישקמו את הכוחות הפלסטינים שנפגעו בעימות עם צה"ל. הנושאים לאימון וריענון (על פי נסיון העבר) :· איסוף מל"מ * מטווחים וירי מדוייק * אמון ב"תנועה ואש". · תאופשר להם הצטיידות מחודשת בנשק ותותר להם התנועה בהם ובשטחים גדולים יותר. · כוחות הרש"פ על רוב מרכיביו יוחזרו לכשרות מבצעית! אזהרה: כל הנ"ל הביא בעבר להגדלת הטרור. חזרה לנ"ל יביא למניפת טרור אדירה כלפי ישראל. ציטוט: "ישראל מסכימה כי יינתנו ייעוץ, סיוע והדרכה לכוחות ביטחון פלסטינים לשם לחימה בטרור ושמירת הסדר הציבורי, על-ידי גורמים אמריקנים, בריטים, מצריים, ירדניים ומומחים אחרים" (ידיעה מהיום בסוף המסמך) סעיף 2-סכנה! 3 מליון ערבים המוגדרים כ"פליטים פלסטינים" בדרכם למעברי הירדן כדי להגיע ליו"ש מלבנון מירדן ומדינות נוספות מיליוני ערבים יפוזרו בתוך הערים הפלסטיניות ובאזורים שבין הערים כולל הגבעות שצופות על פני השפלה. הפליטים מכל האזור -מלבנון , סוריה, אל עריש, ירדן, עירק, לוב ומארצות הגולה שבארצות הברית ומדינות אירופה, יגיעו אל הגבעות שמול ירושלים נתניה כפר סבא חדרה-כל האזור הצפוף ביותר של מדינת ישראל באוכלוסין, כל הפלסטינים יזכו לתמיכה כלכלית מהאיחוד האירופי כדי לעודד אותם להגיע לפה. ציטוט מתוך ההתכנית עליה מתבקשים להצביע: " ברור הדבר כי מסגרת ריאלסיטית, מוסכמת והוגנת לפתרון סוגיית הפליטים הפלסטינים כחלק מכל הסדר קבע תימצא דרך הקמתה של מדינה פלסטינית, ויישובם של הפליטים הפלסטינים בה" . --------------------- סעיף 3 *הורדת רוב המחסומים ביהודה ושומרון*צמצום פעילות בטחונית בבית לחם טול כרם קלקיליה שכם ומילוי הואקום בכוחות המחבלים כפי שהיה בחברון שאח"כ נהרג המח"ט דרורוינברג וחבריו הלוחמים. ציטוט מהתכנית: "בהתאם לנסיבות, תשקול ישראל לצמצם פעילותה בערים הפלסטיניות....ישראל תפעל לצמצום מספר נקודות הביקורת בכלל איו"ש" אכן לאחרונה הורדו 65 כבר מחסומים ביו"ש. הם לא חודשו אחרי הפיגוע בבאר שבע הגם שידוע שהמחבלים ניצלו הורדת המחסומים בכבישי דרום חברון. סעיף 4 בניית נמל ימי ופתיחת שדה התעופה להברחות נשק מי לא זוכר את ההתנגדות הגורפת לנמל ימי. הטענה שהוא סכנה להברחות נשק. ( "מי יבדוק את המכולות הענקיות?"-שרון). כל זה נעלם . גם נמל ההברחות בשדה התעופה עומד לחדש את פעילותו בהצבעה ההיסטורית. אלה הדברים, כתובים באותיות הקטנות: "תישקל אפשרות להקמת נמל ימי ושדה תעופה ברצועה" --------------------- סעיף 5 מתנות חינם. עומדים לתת למחבלים מתנות חינם. הרשות הפלסטינית עומדת לקבל מידי ישראל המשך שרותים (איפה ההתנתקות?) ציטוט:" תשתיות המים, החשמל, הביוב והתקשורת המשרתות את הפלסטינים יושארו". "ישראל תשאף להשאיר את תשתיות המים, החשמל והביוב המשרתות את היישובים הישראלים שיפונו. ככלל, ישראל תאפשר המשך אספקת חשמל, מים, גז ודלק לפלסטינים, על-פי ההסדרים הקיימים. ההסדרים הקיימים, לרבות בנושא מים והתחום האלקטרו-מגנטי, יישארו בתוקפם". ------------ סעיף 6 אומרים לך "התנתקות". שקר. כבר יצאנו מהערים והתנתקנו מהם. למעשה יצאנו מעזה .רק הטרור וירי הקטיושות על שדרות מכריח אותנו לחזור לשם מבחינה בטחונית. עוד על כך ידובר בהמשך. אם כך מדובר רק על נסיגת הישובים. ומה נקבל בתמורה. אמרו לך ש"הם יהיו שם ואנחנו פה". הנה האותיות הקטנות: "כניסת עובדים לישראל בהתאם לקריטריונים הקיימים". כלומר הם ימשיכו לבוא לפה! ____________ סעיף 6. תנועה חופשית למחבלים בין שכם לצפון השומרון על ה"רצף הטריטוריאלי" אחרי הוצאת כל הנוכחות הצבאית משם. בעבר אמרו שאסור לתת להם רצף טריטוריאלי. זה יאפשר להם להעביר מטענים ממקום למקום. ואכן הדברים נכונים. אינו כבר בעבר לאיזה אסון הכניס אותנו הסכם אוסלו הארור שאחד המרכיבים החשובים היה רצף בשטחי A וB . והנה באותיות הקטנות של התכנית עליה נדרשים להצביע מתגלה שעומדים להעניק להם את הסכמי אוסלו בגדול, שטחי A הרבה יותר גדולים. וכך נאמר: "ישראל תפנה אזור בצפון השומרון (גנים, כדים, חומש ושא-נור) ואת כל המתקנים הצבאיים הקבועים באזור זה, ..., לא תיוותר באזור צפון השומרון נוכחות ישראלית קבועה של כוחות ביטחון ואזרחים ישראלים.... המהלך יאפשר רציפות טריטוריאלית פלסטינית באזור צפון השומרון". וכדי שהם יוכלו יותר בנקל לנוע הנה אתה מתבקש להצביע גם בעד המהלך "הגאוני" הבא: "ישראל תשפר את התשתית התחבורתית באיו"ש, במטרה לאפשר רציפות תחבורתית פלסטינית באיו"ש". יש בתכנית אמירה הסברתית מדינית
ציטוט :" מהלך ההתנתקות ישלול את תוקפן של הטענות כנגד ישראל בדבר אחריותה לפלסטינים ברצועת עזה. כפועל יוצא מכך, לא יהיה יסוד לטענה שרצועת עזה הנה שטח כבוש." זריית חול בעיניים! להלן דוגמאות מהעבר ומעכשיו:
א. אחרי כל הנסיגות שעשתה ישראל בעבר , העולם והאו"ם לא עמדו לצידנו בשעה שהערבים הפרו את הסכמי הפסקת אש והסכמי שביתת הנשק שהיו קשורים לנסיגותב. בגין אמר זאת שהוא ניסוג מסיני כדי להציל את יש"ע . היה סיכום מפורש עם האמריקאים שתוקם רק אוטונומיה ורק על אנשים (לא על שטח) וכמובן שלא תהיה הורדת ישובים יהודים. היום אנו נדרשים לשניהם. ג. גם בתהליך אוסלו הוסבר לרבנים ולציבור שאם ניסוג מהערים (מיריחו עזה תחילה) זה ישפר את מצבינו המדיני וכששאלנו מה יקרה אם הפלסטינים יעיזו לנצל את זאת נגדינו, התשובה הייתה: העולם יקבל ויבין פעולה נגדית כולל כיבוש מחדש. בפועל התברר שכל קו נסיגה הפך להיות קו הויתורים הבא וכשחזרנו לג'נין בכורח הנסיבות היה זה במחיר ביקורת הנמשכת עד היום . מסתבר שהמאמר "תחילת נסיגה בריחה" מתקיים גם בתחום המדיני. ד. גם בגזרת לבנון למרות שנסגנו בלבנון לגבול הבין לאומי , לא הגבנו מול פעולות החיזבללה (מארבים, חטיפות וירי פגזים). ה. יו"ר הכנסת ראובן ריבלין סיפר שבכינוס פרלמטים בשטרסבורג אמרו ראשי פרלמנטים מאירופה שהם לא יתנו שקט לישראל "אפילו לא לשנה" למרות הנסיגה של שרון. אכן הלילה מתפרסמת הידיעה הבאה בעתונות שמאשרת זאת. יש בה גם התייחסות לאמונים לשוטרים הפלסטינים ע"י "מומחים אירופים". מצ"ב הידיעה בעמוד הבא. האיחוד האירופי: לא נסתפק בנסיגת ישראל מהרצועה
קשר החוץ של האיחוד אמר בראיון ל"דר שפיגל" כי "האיחוד לא יתמוך בתפישה האומרת כי היציאה מעזה תוביל באופן אוטומטי לשלום מאת שירות "הארץ" 23. סולאנה לפרס: נמלא תפקיד במזה''ת, אם תרצו או לא !!! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5760&omm=23&viewmode= שר החוץ של האיחוד האירופי, חאווייר סולאנה, אומר כי האיחוד האירופי לא יסתפק בנסיגת ישראל רק מרצועת עזה. "אנו לא נתמוך בתפישת שרון כי היציאה מעזה תוביל באופן אוטומטי לשלום באזור", אמר סולאנה בראיון שהתפרסם אתמול (שבת) בשבועון הגרמני "דר שפיגל". "מצב כזה (נסיגה מעזה בלבד) לא יהיה חלום, אלא סיוט", אמר. עוד אמר סולאנה כי בקרוב יגיעו לרשות הפלשתינית מומחים אירופאים לאמן את כוחות הבטחון הפלשתיניים, כדי שיוכלו למלא אחר המחוייבות שלהם. סולאנה ציין כי המומחים מגיעים בתיאום עם מצרים. 65. סולאנה/האיחוד האירופי: נאמן את כוחות הרש''פ https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5760&omm=65&viewmode= שרי חוץ מהאיחוד יבואו לרמאללה העיתון הפלשתיני "אל-קודס" היוצא בירושלים דיווח שלשום כי שעת אמר שחמישה שרי חוץ מאירופה ייפגשו בקרוב ברמאללה עם יו"ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת. שעת אמר, כי המהלך נועד לשבור את המצור הפיסי והמדיני שמטילה ישראל על ערפאת. 69. עראפת משחק אותה חולה בכדי ''לצאת'' מהמוקטעה'' !! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5760&forum=gil&omm=69&viewmode=threaded בכבוד רב, סגן אלוף (מיל.) מאיר אינדור פעיל מרכזי באלמגור-ארגון נפגעי הטרור 0544403636 אני מבקש להוסיף לכבודו הבהרות בשיחה בע"פ עם מפות או בטלפון אם א"א. יוסף בלום-הלוי:'ארור היום בו קרעה הכנסת את הברית הזאת' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5463&omm=70&viewmode= https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5198&forum=gil&omm=0
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
11:24 03.11.04 |
|
78. חבייר סולאנה: תוכנית שלום חדשה של האיחוד האירופי
בתגובה להודעה מספר 23
|
ציון דרך חבר מתאריך 13.7.04 2162 הודעות 10:35 03.11.04 תוכנית שלום חדשה של האיחוד האירופי חבייר סולאנה, הממונה על "ענייני הבטחון" באיחוד האירופי, הציג אתמול תוכנית שלום חדשה למזרח התיכון.התוכנית מבוססת על העקרון "שתי מדינות לשני עמים" ועל מפת הדרכים.
Solana presents EU peace plan EU security affairs chief Javier Solana presented a seven-page action plan to foreign ministers in Brussels on Tuesday in what he said was a bid to keep alive a two-state solution to the Israeli-Palestinian conflict. The hope is that the plan, along with the withdrawal from the Gaza Strip, will help revitalize the road map, said spokeswoman Christina Gallach. Since the road map's approval the situation has deteriorated and there has been little progress, she said. The plan looks at the issue of reform in the PA through local elections and improvements to its security forces so that the Palestinians can become a partner in the process. "The road map is the only plan that the international community has, and it has to be implemented," she said. "We have to see how we can come out of the current situation in which we are paralyzed." http://www.jpost.com/servlet/Satellite?pagename=JPost/JPArticle/ShowFull&cid=1099371833197 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
12:01 25.11.04 |
|
116. סולאנה נפגש עם אירגון טרור שנמצא ב''רשימה השחורה''
בתגובה להודעה מספר 23
|
בכיר באיחוד האירופי נועד בחשאי עם אנשי חמאס למרות שהתנועה נכללת ב"רשימה השחורה" של האיחוד האירופי, ניהל באחרונה חאבייר סולאנה מגעים עם אנשי חמאס; "אם החמאס מעוניין לסייע לעם הפלשתיני, עליו להניח את הנשק ולהפוך למפלגה פוליטית", ציין סולאנה והוסיף, "החמאס נוקט גישה פרגמטית יותר" מאת: גל ברגר וסוכנות איי.פי | עודכן: 11:31 25/11/2004 הממונה על קשרי החוץ באיחוד האירופי, חאבייר סולאנה, נועד לפני כמה חודשים עם אנשי החמאס, על אף שהארגון, על 'הזרוע המדינית' שלו, כלול ברשימת ארגוני הטרור האירופית. בראיון לתחנת הרדיו BBC אישר הבוקר (ה', 25.11.04) סולאנה את דבר קיום השיחות, אך לא מסר היכן או מתי בדיוק התקיימו. כמו כן, הוא לא מסר מי מטעם התנועה נכח בשיחות. "ניהלתי מגעים עם החמאס, אין מדובר במגעים שהתנהלו בימים האחרונים. השיחות לא נמשכו זמן רב", ציין סולאנה. לדבריו, הוא הסכים להיפגש עם נציגי התנועה, משום שבאותה התקופה התגלתה "נסיגת-מה" בעמדותיה. "חשבנו שזהו מומנטום טוב". הוא הוסיף, כי אם החמאס מעוניין לסייע לעם הפלשתיני, עליו להניח את הנשק ולהפוך לתנועה פוליטית. עוד אמר הממונה על קשרי החוץ באיחוד האירופי, כי בתקופה האחרונה נראה שארגונים כמו החמאס נוקטים גישה פרגמטית יותר. כאמור, הזרוע המדינית של החמאס נכללת ב"רשימה השחורה" של האיחוד מאז ספטמבר אשתקד. אתמול אמר ג'יבריל רג'וב, כי הרשות הפלשתינית תכבד ניצחון של החמאס בבחירות לתפקיד יו"ר הרשות בינואר או בבחירות למועצה המחוקקת. בתגובה אמר גורם ביטחוני, כי "ממשלה של אבו מאזן בשילוב החמאס מכשירה למעשה את הארגון כארגון לגיטימי, לאחר שהוכר בזירה הבינ"ל כארגון טרור". http://www.nfc.co.il/archive/001-D-58603-00.html?tag=11-54-54 https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&v
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
19:35 27.11.04 |
|
118. חאבייר סולאנה נועד בחשאי עם ח'אלד משעל בביירות
בתגובה להודעה מספר 23
|
מקורות פלשתינים: חאבייר סולאנה נועד בחשאי עם ח'אלד משעל בביירות חרף הכחשות הממונה על קשרי החוץ באיחוד האירופי, חאבייר סולאנה, מקורות פלשתינים אומרים, כי לפני כשנה הוא נועד בחשאי בביירות עם ראש הלשכה המדינית של החמאס, ח'אלד משעל, ונציג התנועה בלבנון, אוסאמה חמדאן. בראיון לתחנת הרדיו BBC הודיע השבוע סולאנה, כי קיים מגעים עם אנשי חמאס, כשנראה היה שהתנועה מרככת את עמדותיה, אך מאוחר יותר פרסמה לשכתו הודעה לפיה דבריו לא הובנו כהלכה. בהודעה נמסר, כי "לא היו לו מגעים ישירים עם אנשי חמאס מאז קבע האיחוד האירופי כי מדובר בארגון טרור". הפרסום עורר מחאה בירושלים וכן גרם מבוכה בקרב האיחוד האירופי שכן תנועת החמאס, על הזרוע המדינית שבה, כלולה ברשימה השחורה של האיחוד. אם יש ממש בדברי המקורות הפלשתינים, אזי הפגישה בין סולאנה לאנשי החמאס נערכה בסמוך או במקביל למועד השיחות על הודנה בקהיר, בדצמבר אשתקד. חלון המבזקים של Nfc - 27/11/2004 14:59:00 https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&v
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
08:09 04.12.04 |
|
127. קשרי החמאס: סולאנה מורטינוס וקרוק נפגשנו עם לוחמי חופש
בתגובה להודעה מספר 23
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 04.12.04 בשעה 08:17 בברכה, פילוביץ שחף החמאס: "מוכנים שישראל תחיה בביטחון" מנהיג החמאס בגדה, שייח חסן יוסף, ששוחרר לאחרונה מהכלא, אמר: "החמאס מקבל את זה שהצד השני יחיה בביטחון ובשלום". הוא גם הביע נכונות לקבל פתרון של מדינה פלסטינית בגדה ובעזה, כחלק מהפסקת אש. חמאס בלבנון: "דבר לא השתנה" (עלי ואקד) לסיפור המלא. . . http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3013023,00.html
השלישיה שבכותרת בהמשך לדבריו של טרייה לארסן נועדים להרדים ולגנוב את דעת הציבור בעם ישראל, ראו הוזהרתם !!!!
לארסן: "אני מעריך את שרון על התהליך המדיני" את הדברים אמר במהלך פגישתו עם הנשיא קצב; בשיחה בין לארסן וקצב נדונו שני נושאים עיקריים: הבחירות הקרובות ברשות הפלשתינית והאפשרות לחידוש המשא ומתן עם סוריה; קצב נפגש גם עם שר החוץ הספרדי http://www.nfc.co.il/archive/001-D-59169-00.html?tag=8-15-31 קשרי החמאס
האיחוד האירופאי
כך התחנף נציג האיחוד האירופי לאחמד יאסין תמליל של פגישה בין היועץ של האיחוד האירופי, אליסטר קרוק, לבין מנהיג ארגון החמאס, השייח אחמד יאסין, מיוני 2002 חושף את מערכת היחסים החמה בין הצדדים. קרוק סיפר לו על התנגדותו "לכיבוש של הישראלים, שמנסים ליישם את תורת ז'בוטינסקי". קרוק גם אמר לו שהוא שונא את המילה "טרור", והוסיף: "ביליתי בחיי עם לוחמי חופש". החברים של יאסין רועי נחמיאס מה באמת נאמר בפגישות החשאיות בין נציגי האיחוד האירופי לחמאס? מסמך חדש חושף תמלול מלא מפגישה חשאית וחמה מאוד בין יועצו של מיגל מורטינוס, מי שהיה שליח האיחוד האירופי למזרח התיכון, לבין משלחת מהחמאס, ובראשה השייח אחמד יאסין. בפגישה אמר בין השאר היועץ אליסטר קרוק ליאסין שהוא שונא את המילה "טרור": "ביליתי במהלך חיי עם לוחמים למען חופש". את המסמך הפיץ "מרכז המידע למודיעין ולטרור", של המרכז למורשת המודיעין בגלילות. בראיון שהעניק באחרונה מחזיק תיק החוץ באיחוד האירופי, חוויאר סולאנה, לרשת ה-BBC, הוא ציין שניהל מגעים עם החמאס, "אך לא בימים האחרונים". בעקבות גל מחאה, הודיעה דוברת משרדו של סולאנה כי הוא ומשרדו מעולם לא נפגשו ולא קיימו "מגעים ישירים" עם תנועת החמאס או עם ארגוני טרור אחרים, המופיעים ברשימת הטרור האירופית. זמירות חדשות "מוכנים שישראל תחיה בביטחון" / עלי ואקד לקראת הבחירות ברשות הפלסטינית, שיתקיימו בעוד ימים ספורים, משגרים בכירי החמאס מסרים מתונים. שייח חסן יוסף, ששוחרר רק לפני כשבועיים מהכלא בישראל, אמר: "החמאס מקבל את זה שהצד השני יחיה בביטחון ובשלום" לכתבה המלאה http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3013023,00.html המסמך החדש שפרסם "מרכז המידע למודיעין ולטרור" מצייר תמונה מעט שונה מזו שניסתה לצייר הדוברת של סולאנה. זה פרוטקול של פגישה חשאית שקיים ביוני 2002 אליסטר קרוק, יועצו הביטחוני של מיגל מורטינוס (שכיהן כנציג המיוחד של האיחוד האירופי), עם משלחת של תנועת החמאס, בראשות השייח יאסין. מתוך המסמך שנחשף
מלבד יאסין השתתפו בפגישה ד"ר מחמוד אל-זהאר, מבכירי הנהגת החמאס ברצועה, השייח אסמאעיל אבו-שנב, מבכירי ההנהגה המדינית של החמאס בשטחים, וד"ר עבד-אלעזיז אל-רנטיסי, אז מראשי הנהגת החמאס ברצועה. המשלחת האירופית נפגשה גם עם אנשי התנזים. שתי הפגישות הללו התקיימו בתיווך בכירי הביטחון המסכל ברצועת עזה, ולפי מחברי המסמך, ביקש אליסטר קרוק שלא לפרסם את דבר הפגישה עם החמאס ("כדי שלא ינוצל הדבר לרעה על ידי ישראל וארה"ב") והביע רצון להמשיך בדיאלוג החשאי עם אנשי החמאס. תוצאות המפגשים שקיים קרוק עם התנזים ועם החמאס, דווחו אחר כך בפירוט למפקד מנגנון הביטחון המסכל ברצועה, הקולונל רשיד אבו שבאכ, ומשם יש להניח שדווחו הלאה לראשי הרשות הפלסטינית. מסמכים אלה נתפסו בידי כוחות צה"ל במתחם הביטחון המסכל בעזה. מדובר בפרסום הראשון של תמלול ישיר משיחות בין נציגי האיחוד האירופי לנציגים של החמאס. אגב, תקופה קצרה אחרי הפגישה המדוברת צוטט אליסטר קרוק כמי שמעיד על השייח יאסין שהוא "רודף שלום". קטעים נבחרים מתמליל הפגישה החשאית קיים או לא קיים מגעים? סולאנה צילום: איי פי 116. סולאנה נפגש עם אירגון טרור שנמצא ב''רשימה השחורה'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5760&omm=116&viewmode= 118. חאבייר סולאנה נועד בחשאי עם ח'אלד משעל בביירות https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5760&omm=118&viewmode= בתחילת הפגישה דיבר אליסטר קרוק על מטרותיו: "הייתי רוצה לשמוע מכם את עמדתכם ודעתכם, וזאת בשל מספר סיבות. ראשית, תנועת החמאס קרובה לאנשים בשטח, במיוחד בשל תוכניות הרווחה הסוציאליות, הסיוע והצדקה. שנית, תנועת החמאס היא גורם פוליטי חשוב, ושלישית, כולנו נכנסים עכשיו לתקופה קשה, לא רק בפלסטין, אלא באזור כולו. הבעיה העיקרית היא הכיבוש הישראלי". "לוחם החירות", יאסין צילום: איי פי
השייח יאסין אמר שהוא שמח שקרוק קבע שהבעיה היא הכיבוש: "תפקידנו הוא להבהיר לעולם את המציאות על מנת שהוא יקבל החלטות וישפוט בצורה נבונה. המציאות עושקת ואכזרית ומסייעת להגברת האלימות והמחלוקת. הנעשק אינו יכול אלא לנקום ולהדוף את העושק ממנו. עמנו ואומתנו רוצים בשלום ובטוב לעולם, איננו תאבי דם ומלחמה. אולם, מה היית אתה עושה לו היית במקומנו והיית מגורש מביתך, אדמתך ומולדתך ולו הכיבוש היה הולך בעקבותיך ומשתלט על האדמה שנותרה, שם עליך מצור, הורג בך ותוקע התנחלויות באדמתך?. "...מה נעשה? האם נרים דגל לבן ונכנע? האם יש עם שלא היה מתקומם נגד כיבוש? הבעיה היא בכיבוש. האם עולה על הדעת שהקהילה הבינלאומית תדרוש מאתנו לא להתנגד לכיבוש, לספק ביטחון ולכיבוש ולא להגן על עצמנו? אנו דורשים את סילוק הכיבוש מאדמתנו, ובמקום שאירופה תתמוך בעמדתי להגן על עצמי, היא כוללת אותי ברשימת ארגוני הטרור. כפי שתמכתם בלוחמים באפגניסטן, כדאי שתתמכו גם בי, בעוד שאמריקה תומכת בישראל באמצעות כסף נשק", אמר יאסין.
"שונא את המילה טרור, ביליתי עם לוחמי חופש" אליסטר קרוק השיב: "אני מבין לחלוטין את מה שאתה אומר. בתחילת כהונת הממשל האמריקני, ניסתה אירופה לעבוד עם פאוול כדי שתהיה לה השפעה, אולם היא לא הצליחה. יש כאן הבנה לא רק בדרג ממשלות אלא גם בדרג של העמים וישנה הזדהות עם העם הפלסטיני. הסברתי לסולאנה ובלייר שמעמדה של אירופה בעיני הפלסטינים החל להידרדר". "...אני מנסה לשמוע מכם ומהתנזים. קל להסלים את האלימות, אולם יהיה קשה לסגת ובעוד כמה חודשים או יותר כאשר יהיה זה מתאים, צריך יהיה לעבוד ביחד. ישנו רוב ימני בממשל שרון והישראלים מיישמים את תפיסתו של ז'בוטינסקי אשר לפיה 'אם תוביל את הפלסטינים לכדי ייאוש ואם הם יחושו שאין להם תקווה להצליח, הם יתרגלו למתנחלים ותצמח בקרבם הנהגה פרגמטית שניתן יהיה להגיע איתה לפתרון'. "שוחחתי עם בכירים ישראלים רמי דרג בנוגע להערכתם את מבצע 'חומת מגן'. הם אמרו שיש הצלחה זמנית בהורדת האלימות, אולם הצלחה זו מגבירה את המוטיבציה של הפלסטינים לתקוף את הישראלים". יאסין מגיב: "הטעות נמצאת במנטליות הישראלית, שמסתמכת על כוח ועל כפיית רצונותיהם בכוח. הם רוצים לתקוף את העם הפלסטיני באמצעות טנקים ומטוסים. יש להם ארסנל גרעיני וביולוגי. במקום שהעולם יתייצב נגד התוקפנות, דורשים מאתנו לא להתנגד. אם התוקפנות וכיבוש העם הפלסטיני ייפסקו, התנגדות תפסק. אין זה צודק לדרוש מהעם הפלסטיני להפסיק להגן על עצמו". אליסטר קרוק: "חשוב לסיים את הכיבוש. בדו"ח מיטשל, שאני לקחתי חלק בניסוח חלק ממנו, נקבע כי לא ניתן לעשות דבר ללא אופק מדיני אמיתי וכי רק אז תרד קמת האלימות. על מנת להוריד את האלימות צריך להתקיים תהליך מו"מ והתדיינות במסגרת הנכונה. לכן, יש להתחיל הצעדים בוני אמון והורדה של רמת האלימות בצורה הדדית". אליסטר: "אנו סבורים, כי ההתנחלויות אינן חוקיות. העמדה האירופית אינה מעורפלת בעניין זה. הדבר צוין ב-דו"ח מיטשל. חייבת להיות הפסקה מוחלטת של פעולת ההתנחלות. "אשר לטרור, אני שונא מילה זו. ביליתי במהלך חיי עם לוחמים למען חופש כמו בקולומביה. אנו הושפענו באירופה מאירועי ה-11 בספטמבר. אנשים אינם יכולים לשאת מראה של תינוקות נהרגים ויש תגובה רגשית לכך. כאשר אמריקה הגיבה על אירועי ה-11 בספטמבר, העם האפגני לא היה צריך לשלם את המחיר לכך... אנו לא רואים בזרוע המדינית על חמאס ארגון טרור".
(03.12.04, 14:45) http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3013023,00.html https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&v
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
18:34 13.01.05 |
|
145. מ''מ פרס ומ''מ אולמרט נפגשו עם חוויאר סולאנה
בתגובה להודעה מספר 23
|
פרס ואולמרט נפגשו עם חוויאר סולאנה אולמרט ביקש לזרז את הליך אישרור מנגנון הצבירה הפאן אירופית במוסדות האיחוד, כדי לאפשר יישום מנגנון זה בהסכם הסחר החדש עם ירדן; פרס: הגיע הזמן העולם הערבי ישתתף בסיוע לפלשתינים בהקמת מדינה מאת: אורלי ממן | עודכן: 17:09 13/01/2005 המשנה לראש המשלה, שמעון פרס, ושר התמ"ת אהוד אולמרט, נועדו היום עם חוויאר סולאנה, הנציב הגבוה של האיחוד האירופי למדיניות חוץ וביטחון. בפגישה ביקש אולמרט לזרז את הליך אישרור מנגנון הצבירה הפאן אירופית במוסדות האיחוד. כדי לאפשר יישום מנגנון זה בהסכם הסחר החדש עם ירדן. בפגישה הביע סולאנה אופטימיות לגבי עתיד המצב הפוליטי באזור לאור תוכנית ההינתקות. השר אולמרט, מצידו, הדגיש את משמעות התוכנית בראייה ההיסטורית של הסכסוך הישראלי-פלשתיני. כמו כן הדגיש השר את החשיבות ביישומה המדויק על-פי התוכניות המאושרות וזאת בשל ההשלכות להיבטים פוליטיים פנימיים בישראל. במהלך הביקור בעזה, אמר סולאנה לפרס: "הבעיות גדולות מאוד, אך מצאתי את הפלשתינים נחושים להצליח, הם רוצים שיפור כלכלי ותקווה", אמר סולנה. פרס אמר בתגובה כי הגיע הזמן שהעולם הערבי ישתתף בסיוע לפלשתינים בהקמת מדינה, שיקום הכלכלה וביצירת מקומות עבודה. "אחרי שנים של מלל ומימון מלחמות הגיע הזמן שהעולם הערבי יפתח את כיסיו למען הפלשתינים", הוסיף פרס. עוד אמר פרס כי על-מנת לקדם את סיכויי ההינתקות יש לפתור לאלתר את בעיית המעברים לישראל, לפתוח את הדרכים, למצוא פתרון לבעיית ציר פילדלפי ולהניח תשתית. כמו כן, הביע סולאנה שביעות רצון מפתרון בעיית כללי המקור בייצוא מהשטחים וציין את חשיבות פתרון בעיה זו להמשך היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי. http://www.nfc.co.il/archive/001-D-62070-00.html?tag=18-28-40 https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28& |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
01:32 26.07.04 |
|
24. אוואלי שנרצח בלבנון,היה החיבור בין חיזבללה לפלשתינים.
בתגובה להודעה מספר 0
|
אלת ציד חבר מתאריך 30.8.02 8495 הודעות 00:42 26.07.04 אוואלי שנרצח בלבנון,היה החיבור בין חיזבללה לפלשתינים. פיתוח ראשי חץ כימיים לטילי חיזבאללה היא קופרודוקציה איראנית-סורית, המשלימה את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות ביחד עם הפלסטינים בתחום הטרור. מיוחד למקורות המודיעיניים ולוחמת הטרור של תיקדבקה. יום ראשון, ז אב תשס"ד, 15:21, 25 ביולי 2004 טעותו של חאלב אוואלי הייתה, כי הוא רכש דירה בבנין שאגפו המזרחי היה מחוץ לאזור הביטחון בו מתגוררים ראשי ואנשי הטרור של חיזבאללה. ראש הממשלה אריאל שרון חושב שזה מצחיק מאוד שערפאת מחכה לנפילתו של ג'ורג בוש כדי שגם שראש ממשלת ישראל ייפול. לכן הוא פנה לשרים בישיבת ממשלה ביום א' 25.7, ושאל בתימהון: לא רק פה מחכים? כלפי חוץ שרון ושותפו החדש מר שמעון פרס המדבר כבר כאילו הוא שר החוץ בממשלתו, מעמידים פנים כאילו הם אינם יודעים כי לא רק הפלסטינים אלא גם האירופאים מחכים לנפילתו של בוש. כלומר גם הם מחכים לנפילתו של שרון. ולכן היו חילופי הדברים החריפים בין שרון ובין חאווייר סולנה, שר החוץ של השוק האירופאי אשר אמר בעת ביקורו בישראל בשבוע שעבר, כי הוא יכול להביא שלום למזרח התיכון הרבה יותר טוב מאשר בוש. כלומר הרבה טוב מאשר הזוג בוש-שרון. ואחר כך הוסיף בשחצנות אירופאית, אנחנו נתערב במו"מ המדיני אם אתם רוצים או לא! הבעיה העיקרית של שרון היא לא שחצנותו וגסותו של חאווייר סולנה, שבוושינגטון של ג'ורג בוש רק מעטים עדיין רוצים לדבר אתו, אלא שהגורמים הפוליטיים אתם שרון מתכוון להרחיב את ממשלתו, בעיקר מפלגת העבודה תומכים ונתמכים על ידי האירופאים ובראשם סולנה. אותה התעלמות מכוונת מהמציאות הסובבת אותו מפגין שרון כלפי חיזבאללה. מצד אחד ראש הממשלה מבקש מראש אמ"ן האלוף זאבי-פרקש להציג בפני הממשלה את מצב מאגר הטילים שישנם בידי חיזבאללה, ואז זו שומעת לפתע כי סוריה מפתחת ראש חץ כימי לטילים שבידי חיזבאללה שהטווח שלהם מגיע ל-115 ול-215 ק"מ. ראש אמ"ן אינו מספר לממשלה (מאחר ולא נתבקש לעשות זאת), כי ראשי חץ אלה מפותחים/מיוצרים לא רק על ידי סוריה, כי אם על ידי שותפות סורית-איראנית, שהפכה את תעשיית הנשק הסורית לעורף הלוגיסטי של אירן על חופי המזרח התיכון. ראש אמ"ן אינו אומר גם אף מילה אחת על הקשר האיראני-סורי-חיזבאללה-פלסטינים, כי מי שהוא מחברי הממשלה עוד יכול להעלות על דעתו את רעיון האבסורד, כי חיזבאללה יספקו לערפאת ולפלסטינים לא טילים לטווח בינוני אלא טילים לטווח קצר עם ראשי חץ כימיים, ואז לא רק כל צפונה ומרכזה של ישראל עד חדרה, יהיה חשוף להתקפת טילים כזו אלא גם כל דרומה כולל רחובות וראשון לציון. המקורות ללוחמת טרור של תיקדבקה, מוסרים כי לא צריך ללכת כל כך רחוק, כדי לעמוד על הקשר הזה בין האיראנים-סורים-חיזבאללה-פלסטינים עד אשר הסורים יסיימו לפתח ולנסות את ראשי החץ הכימיים שלהם. אפשר פשוט לקחת את ההזמנות הנדירה שנקרתה לידינו בשבוע שעבר עם חיסולו של חאלב אוואלי Ghaleb Awali, בביירות, שהיה כפוף ישירות לעימאד מורנייה הנמצא ברשימת 22 מבוקשי הטרור של ה- FBI, והחשוד בין השאר בארגון פיגועי 9/11, ולשרטט דמות של איש טרור לא ידוע של חיזבאללה, ודרכו לנסות ולבחון מי הם באמת האנשים המרכיבים את לברינט הטרור המשתרע מטהרן דרךדמשק ומשם לביירות ורמאללה. כמה מאנשי ההנהגה והטרור המרכזיים של חיזבאללה, כמו חסן נסראללה ועימד מרונייה הן דמויות מוכרות גם לגורמי הלחימה בטרור וגם בציבור הרחב. אולם לחיזבאללה ישנם שורה של אנשי טרור מרכזיים, שלא רק שאינם ידועים לציבור הרחב, אלא הם אפילו לא מוכרים בין חברי הארגון עצמו. איש כזה היה אוואלי Awali. הוא נולד ב- 1963 לפני 41 שנה בכפר טולין שבדרום לבנון, ובסוף שנות השבעים הצטרף לתנועת "אמל" השיעית בראשותו של נבי ברי. זה היה החלק הגלוי בקריירת הטרור שלו. בשנות השמונים פרש מ"אמל" והקים יחד עם מוסטפה דיראני, האיש שישראל חטפה ב-1988 והחזיקה שנים רבות במאמץ לגלות את גורלו של הנווט הישראלי הנעדר רון ארד, מליציה שיעית בשם "ההתנגדות המאמינה". כאשר כוחות ישראלים שחדרו ללבנון חטפו את מוסטפה דיראני והעבירו אותו לישראל הוא הצטרף ביחד עם אנשי המליציה לארגון החיזבאללה. שם הבחין בו עימד מורנייה והוא שהפך אותו מקצין מבצעי בשטח לקצין בכיר במטה הטרור שלו. אחת הסיבות העיקריות לכך הייתה כי אוואלי מדבר פרסית בבצורה רהוטה ושוטפת. לא ברור מהיכן הוא רכש שליטה זו בשפה. אולם ההנחה היא כי מורנייה שלח אותו לעבור קורסים בפרסית. בין השנים 1990 ו-1996 פעל אוואלי ביחד עם קצינים של משמרות המהפכה האיראנים שהיו מוצבים באזורי בעל בק והבקעה בלבנון. אולם ב-1996 הטיל עליו עימד מורנייה את התפקיד הבכיר והחשוב להיות קצין הקשר ומתאם הפעולות בין חיזבאללה ובין הפלסטינים ובתור שכזה בין טהרן וההנהגה הפלסטינית ובראשה יאסר ערפאת. כמו כל איש בכיר במנגנון הטרור של מורנייה הוא קבל שם צופן שהיה "החאג'" ושמו המקורי ותמונתו לא נזכרו או הופיעו יותר בשום פרסום של חיזבאללה. המינוי של אוואלי כאיש הקשר עם הפלסטינים מנפץ הנחות בסיסיות המקובלות עד היום לגבי עולם הטרור והדרך בה הפיגועים המרכזיים, כולל 9/11 מתרחשים בו. מאחר ועימד מורנייה הוא האיש המרכזי בחיזבאללה ובמערכת הטרור האיראנית העומד בקשר הדוק עם צמרת אל קעידה, כולל אוסמה בן לאדן וזואהיירי, אין זה מקרה בלבד כי בעוד אל קעידה התרכז בהכנת הפיגועים נגד ארצות הברית, מורנייה התרכז באמצעות איראן, חיזבאללה והפלסטינים בביצוע פיגועים בישראל ובחלקים אחרים של המזרח התיכון. אנשי הטרור הראשונים שהגיעו לעיראק, באפריל 2003, כדי להלחם בכוחות האמריקנים, היו אנשי חיזבאללה וסורים שגויסו על ידי עימד מורניה. רק לאחר שהם הציתו את האש, הצטרפו אליהם מאוחר יותר אנשי מפלגת הבעת של סדאם חוסיין, ורק בשלב השלישי של המלחמה נכנסו אנשי הצבא העיראקי לשעבר למעגל הטרור. אוואלי היה האיש אשר הניח את התשתית הלוגיסטית עוד בסוף שנות התשעים לפריצת האינתיפאדה הפלסטינית בספטמבר 2000, בדיוק שנה אחת לפני פיגועי 9/11. הוא היה אחראי על הספקת נשק לכוחות הפלסטינים דרך הים, והוא היה מעורב אישית בהטענתם ושילוחן של 3אוניות הנשק האיראניות-פלסטיניות שנתפסו על ידי הישראלים בין השנים 2001 ו-2003, סנטוריני, קארין A ואבו חסאן. לפחות במקרה של קארין A ישנם הוכחות כי היא נרכשה על ידי כסף עיראקי (תקופת סדאם חוסיין) ואיראני ביוון באמצעותם של של איש הספנות היווני דימטרי קוקוס ואיש הספנות הפקיסטני ריפעת מחמוד שהם בעלייה המשותפים של חברת ספנות היוונית NOVA SPIRIT INCORPARATION, הרשומה בדלוואר שבארצות הברית, שהיא החברה המנהלת את צי הספינות של אל קעידה. המקורות ללוחמת טרור של תיקדבקה מוסרים, כי חברת הספנות הזו פועלת גם היום בחשאי מנמל באנדר עבאס באיראן, שם נמצא מטה הצי של משמרות המהפכה האיראנים, ומנמלים בלבנון, רומניה ובבולגריה. במילים אחרות אנו רואים כאן את שיתוף הפעולה לפחות הלוגיסטי בין אל קעידה, איראן, עיראק של סדאם חוסיין, חיזבאללה והרשות הפלסטינית. במשך 2003 ועד חיסולו השבוע פעל אוואלי בקשר ישיר איש הפת"ח-תנזים הבכיר, חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית, חוסאם חדאר, ממחנה הפליטים בלאטה בשכם. (היום יושב בכלא ישראלי.) חשבונות הבנקים של חדאר שנתפסו בגדה המערבית ובירדן מראים בצורה ברורה ביותר את העברות הכספים הגדולות שהוא קיבל ישירות "מאיש העסקים הלבנוני." כספים אלה שימשו למימון פעולות הטרור וההתאבדות של התנזים גדודי אל אקצא. בג'יהאד האיסלמי הוא עמד בקשר מבצעי עם זיאד נחלה, איש המבצעים הראשי של הארגון הנמצא בדמשק, ואילו בחמס מערכת הקשרים שלו הייתה עם עיז א-דין שייח' חאליל, שהוא איש מבצעי הטרור הסודיים ביותר של הארגון הפועל גם כן מדמשק. המקורות ללוחמת טרור שלנו מוסרים כי ביום רביעי 14.7, חמישה ימים לפני שחוסל חזר אוואלי מביקור חשאי נוסף בטהרן, שם הוא קבל הוראות חדשות וסכומי כסף גדולים כדי לנצל את התוהו ובוהו השורר כיום ברשות הפלסטינית ולהגביר את החדירה של סוכנים איראנים ואנשי חיזבאללה את אל רצועת עזה והגדה המערבית. כאשר ירד מהמטוס בנמל התעופה בביירות חיכתה לו מכונית חדשה מסוג מרצדס 280 ובתוכה שומר הראש שלו. כמו כל אנשי מנגנון הטרור הבכירים של עימד מורנייה, אוואלי נוסע ברחבות ביירות רק במרצדסים מדגם זה, כולם צבועים בכסף-אפור ועם לוחות רישוי לבנוניות המוחלפות כל כמה ימים באחרות זאת כדי למנוע אפשרות של זיהוי או מעקב. משדה התעופה נסע ישר אל דירתו החדשה אותה רכש בתחילת אפריל ברובע המהודר בדרום ביירות מואדד Muadad. דירה זו היא כנראה שעלתה לו בחייו. כל אנשי הצמרת הדתית, הפוליטית ווהצבאית של חיזבאללה מתגוררים בדרום לבנון באזור הנקרא "הריבוע הביטחוני". המדובר באזור המשתרע על פני כמה רחובות שהכניסה אליו נחסמה על ידי חומה גבוהה המחברת בין הבתים ומונעת גישה אליהם. הכניסה לרחובות חסומה על ידי מחסומים ובהם מכשולים נגד מכוניות תופת. המחסומים מאוישים באנשי חיזבאללה מזוינים, כולל במכונות ירייה. ברחובות של "מרובע הביטחון" נעים 24 שעות ביממה סיורים ניידים של אנשי חיזבאללה, ובפתחי כל בית מוצבים שומרים. הדירה אותה רכש אוואלי נמצאת בבנין חדש שהוקם בדיוק על הגבול שבין אזור הביטחון לשכונת המגורים. שלושת אגפי הבניין הצפוני, הדרומי והמערבי הם בתוך אזור הביטחון, רק החלק המזרחי שלו חשוף אל האזורים החופשיים לתנועה. בחלק זה של הבניין ארבו לו המתנקשים. המומחים שלנו לטרור מוסרים כי אין ספק ש אוואלי היה נתון למעקב זמן רב. העוקבים ידעו כי הוא עבר דירה. מתי הוא נסע לטהרן ומתי הוא חזר ממנה ובאיזה מכונית מרצדס 280 הוא השתמש. לכן זו הייתה רק שאלה של עיתוי מתי הם יטמינו את חומר הנפץ במכוניתו. חיסולו של אוואלי בדרך זו הקפיצה את מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה ואת איש הטרור עימד מורנייה. עבורם נדלקה מנורה אדומה, אשר פירושה היה כי גורם מודיעיני כלשהו הצליח לחדור אל מנגנון הטרור הסודי ביותר שלהם, דבר אותו לא הצליחו לעשות שירותי מודיעין אחרים החל משנות השמונים, כאשר מורנייה עסק בחטיפת בני ערובה מערביים. מה שאנשי הצמרת של חיזבאללה לא אמרו בקול כאשר דיברו בפומבי על חיסולו של אוואלי הוא כי זהו איש מנגנון הביטחון והטרור שלהם הרביעי המחוסל בדרך זו בשנתיים האחרונות. בפומבי האשים נסראללה את המוסד הישראלי והבטיח כי בקרוב מאוד תבוא הנקמה. דברים אלה הביאו להכרזת מצב כוננות במערכת הביטחון ובמנגנון האבטחה הישראלי בחו"ל שם קיים חשש מפני פיגוע קשה של חיזבאללה במטרה ישראלית או יהודית ברחבי העולם. ההנחה היא שמנהיגות חיזבאללה איננה יכולה לעבור על חדירה וחיסול כאלה לסדר היום. סיבה נוספת בשבוע שעבר מלאו עשר שנים לפיגוע במרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס, אותו ביצע עימד מורנייה, לאחר חיסולו של איש חיזבאללה עבאס מסוואי. בפיגוע נרצחו 86 אנשים ו-230 נפצעו. פיגוע גדול בימים הקרובים יכול לציין גם את החיסול של עלוואי ואת יום השנה לפיגוע בארגנטינה. עיקר החשש הוא מפני התקפה על מוסדות ישראליים או יהודיים. אתר נופש או קניות מרכזי בו ישראלים רבים מבלים את חופשת הקיץ. מטוסים ישראלים או זרים הטסים לישראל וממנה, או שדות תעופה בהם מתרכזים ישראלים רבים המגיעים לחופשה או חוזרים ממנה. עמנו הוא לב האנושות-וארץ ישראל-לב עמנו. https://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
17:54 28.07.04 |
|
25. ח''כ אלדד = הצעת חוק לביטול קיצבת ביטוח לאומי למחבלים
בתגובה להודעה מספר 0
|
היום הצעת חוק לשלילת קיצבת ביטוח לאומי מטרוריסטים הצעת חוק פ/2306 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ביטול גמלאות למשפחות מחבלים), התשס"ד-2004סעיף 326 לחוק הביטוח הלאומי , התשנ"ה - 1995, שולל זכאות לגמלה שקמה במהלך ביצוע או ניסיון ביצוע פשע בידי הזכאי לגמלה, וכן שולל גמלאות ממשפחות של מי שמת בבצעו פשע ממניע לאומני: תשלום מיוחד למי שנפטרה תוך שנה ממועד הלידה, קצבת שאירים ומענק פטירה. מטרת הצעת החוק להרחיב את שלילת הגמלאות ולקבוע כי אם בוצע פשע מתוך מניע לאומני בידי מי שמכוחו ניתנת גמלה מכוח חוק ביטוח לאומי - לא תינתן הגמלה.(9) (של חבר-הכנסת אריה אלדד) http://www.knesset.gov.il/agenda/heb/daily.asp החוק עבר בקריאה ראשונה תמליל הישיבה במליאה !! עברה בקריאה ראשונה שלילת גימלת ביטוח לאומי מקרובי מחבלים י אב התשס"ד 28/07/2004 13:35 אושרה הצעה לתיקון חוק הביטוח הלאומי שמטרתה שלילת גימלה מקרוביו של מחבל. להלן התמליל בזמן אמת שנכתב על ידי: קצרניות א.ל ח.כ ה.ד בישיבת מליה 160 28.7.2004 http://www.knesset.gov.il/plenum/data/02674804.doc http://www.knesset.gov.il/plenum/data/02675004.doc http://www.knesset.gov.il/plenum/data/02676704.doc
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ביטול גמלאות למשפחות מחבלים) התשס"ד - 2004 (הצעת חבר הכנסת אריה אלדד)
היו"ר ראובן ריבלין: רבותי חברי הכנסת, חבר הכנסת אריה אלדד מוזמן לנמק את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול גמלאות למשפחות מחבלים)" התשס"ד-2004, שמספרה פ/2306. בבקשה, אדוני. כבוד סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, אם אדוני יועיל להחליפני, מאוד אודה לו. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, במציאות האבסורדית של חיינו בארץ הזאת יש מעט מאוד דוגמאות קיצוניות כל כך כמו המענקים שמשלמת מדינת ישראל, באמצעות הביטוח הלאומי, למשפחות מחבלים רוצחים. רבות כבר דובר על כך ואכן בתיקון לחוק הביטוח הלאומי שיזם בכנסת שעברה חבר הכנסת הנדל, כבר בוטלה זכאותן של המשפחות הללו לקצבת שארים ומענק פטירה או מענק למחבלת שילדה בשנה האחרונה שקדמה להתאבדותה. כי גם אם במקרה המחבל הוא מחבלת והיא ילדה בשנה שקדמה להתאבדותה, אין יורשיה זכאים לגמלה המיוחדת המשולמת אם היולדת התפוצצה בשנה הראשונה שלאחר הלידה. כנראה שגם לאבסורד יש דרגות זוועה משלו. אבל בתיקון שעבר בכנסת שעברה לא תמה עוד המלאכה, ויש לחסום כליל את הצינור הזה להבטחת הכנסה וקיום למשפחה של מי שבא לרצוח רבים. אסור לנו להמשיך ולשלם קצבת תלויים לנכה, למשפחתו של מחבל שאיבד יד או רגל בזמן הכנת מטען חבלה. גם אם נגדיר את ההתפוצצות של המטען בטרם עת כ"תאונת עבודה", אין זו סיבה שכולנו נשלם למחבל על "תאונת העבודה" שלו, כי הוא רצה להרכיב מטען ולרצוח רבים בתוכנו. כן לא ראוי שנשלם לו קצבת זקנה אם זכה והאריך ימים אחרי הפיגוע שלו, ולא קצבת סיעוד, אם בגין הפציעה שנגרמה במעשה החבלה שלו סובל הרוצח מפגיעה חמורה כל כך שמדינת ישראל צריכה לממן לו אחות פרטית או מוסד סיעודי. מאמצים רבים משקיעה מדינת ישראל לחסימת צינורות המימון לטרור. הגדרת ארגוני רצח כמו החיזבאללה והחמאס כארגוני טרור אפשרה למנוע העברת כספים מהאיחוד האירופי לארגונים הללו. חיילי צה"ל שיצאו לבנקים ברמאללה והחרימו 40 מיליון דולר סיכנו את חייהם בפעולה מורכבת רק כדי שלא יגיעו כספים לארגוני הטרור. מנגד ממשיכה מדינת ישראל להעביר מדי חודש כ-200 מיליון שקל לרשות הפלסטינית בתירוץ שמדובר בהתחייבות על-פי הסכמי פריס, אבל מתוך שאנחנו עושים מאמצים גדולים להפסקת הזרמת הכספים לטרור, אנחנו ממשיכים לשלם קצבאות למשפחות מחבלים רוצחים. כמה טונות של נייר ודיו נשפכו אצלנו על הכספים שמעבירה סעודיה למשפחות הרוצחים המתאבדים. כמה עסקנו ב-20,000 הדולרים שהעביר סדאם חוסיין לכול משפחה כזאת ולאיזו מצוקה נקלעו משפחות הרוצחים לאחר נפילתו של סדאם. כל אלה במחבלים תושבי הרשות הפלסטינית, אבל מי ידאג למשפחות הרוצחים המתאבדים אזרחי ישראל? מי ידאג למשפחתו של רב המחבלים ג'בריל רג'וב ששפר מזלם והם תושבי ירושלים ונושאים תעודת זהות ישראלית? אל דאגה, לא אלמן ישראל וגם אם אלמנה היא אשתו של המחבל אולי למענק קבורה אין היא זכאית, אבל היא זכאית על-פי חוקי הביטוח הלאומי שלנו לקצבת ילדים והבטחת הכנסה, אם אינה עובדת, ולשאר מיני קצבאות וגמלאות. הרבה ידיים טורחות לסגור ברזים בשעה שידיים אחרות של אותה מדינה ממשיכות להזרים כסף למשפחות המחבלים. מי שהיה שר במשרד האוצר, השר שטרית, טרח והופיע בפני ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לפני ארבעה חודשים והיה מצויד בשלל נתונים על העברת כספי הביטוח הלאומי המשולמים מידי חודש למשפחתו של רג'וב, למשפחתה של חנאן עשראווי, למשפחת שומרו האישי של ערפאת ולמשפחת מוחמד שאכר חביישי מאבו סנאן, אזרח ישראלי שהתפוצץ בתחנת הרכבת בנהריה ורצח שלושה חיילים ושני אזרחים. למה הוא יצא לדרכו האחרונה מתוך ביטחון שהמדינה שלנו תדאג למשפחתו? אפשר אולי לתמוה מדוע שר בממשלת ישראל בא לוועדת העבודה והרווחה כדי להפעיל אותנו כדי שנתקן את החוק. זה עניין אחד. אבל לגופו של עניין, אם הממשלה לא תיקנה את החוק הזה, ראוי שיקומו חברי הכנסת ויתקנו, ויסתמו את הפרצה הזאת בחוק הביטוח הלאומי. אני קורא לחברי הכנסת בבית הזה, מקיר לקיר, לתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה רבה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: תודה רבה לחבר הכנסת אריה אלדד. ישיב בשם הממשלה שר הרווחה, חבר הכנסת זבולון אורלב. שר הרווחה זבולון אורלב:
אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, סעיף 326 לחוק הביטוח הלאומי קובע לאמור: חל המקרה המזכה לגמלה אגב ביצוע או אגב ניסיון לבצע פשע בידי הזכאי לאותה גמלה או כתוצאה מביצוע או ניסיון כאמור או הקשר עמם, לא תינתן הגמלה, ואם בוצע הפשע מתוך מניע לאומני בידי מי שמכוחו ניתנה גמלה לפי סעיף 62 ... לא תינתן הגמלה לפי אותם סעיפים. זה תיקון שיזם חבר הכנסת הנדל ובזכות התיקון הזה אין משלמים גמלאות וקצבאות שאירים למי שעסק בפעולות חבלה. חבר הכנסת אלדד מציע להרחיב את התקנה על מנת לשלול כל גמלה המשתלמת על-ידי המוסד לביטוח לאומי למי שביצע פשע על רקע לאומני או למשפחתו. אני רוצה אפילו להרחיב ולומר שלא רק ביצע, אלא היה קשור בביצוע, תכנן את הביצוע וכד'. ועדת השרים לחקיקה החליטה שלא להביע עמדה והקואליציה החליטה על חופש הצבעה. לכשעצמי אני אתמוך בהצעת החוק הזאת, כי אני חושב שיש היגיון רב שמדינה וחברה הרוצים להגן על עצמם צריכים גם להגן על עצמם כפי שעושה צה"ל בהרס בתים של מחבלים. כך גם זה בלתי אפשרי שאותה זרוע שמתכננת ומבצעת פיגועים נגדנו תשלח את משפחתה לקבל את הגמלאות ואת הקצבאות. אני חושב שהנושא הזה צריך להיות נושא שמאחד את כל הבית. לכן אני קורא לחבריי - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): מה עם אנסים שפלים? שר הרווחה זבולון אורלב: אנסים שפלים אינם מאיימים על מדינת ישראל. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): מה עם אנס שנפצע על-ידי הנאנסת? מה דינו? דני יתום (העבודה-מימד): סירוס. שר הרווחה זבולון אורלב: אנסים שפלים אינם מאיימים על מדינת ישראל. מכובדי, יש הבדל בסיסי בין פשע פלילי - ויהא זה הפשע החמור ביותר - לבין פשע לאומי. פשע פלילי הוא איום כלפי אנשים פרטיים. פשע לאומי הוא איום כלפי מדינה ולכן המדינה חייבת לא להיות פראיירית ולהגן על עצמה. חלק מההגנה זה שכל מחבל על רקע לאומני יידע כי הוא ומשפחתו ייפגעו, כמו שנוקטים באופן נכון בהרס בתים. אני חושב שהסנקציה הזאת תעזור למחבלים נוספים לשקול פעמיים אם להשתייך לארגוני הטרור, אם לבצע פעולות טרור. זאת הגנה מינימלית נוספת שהמדינה יכולה לתת לאזרחיה. יש כאן הרתעה, אין כאן הענשה. יש כאן הרתעה - להרתיע אנשים בפוטנציה מלהיות שותפים לפעולות חבלה. יידע כל מחבל בפוטנציה שהוא לא רק פוגע באזרח ישראל, הוא פוגע גם בילדיו. לא המדינה פוגעת בילדיו, הוא פוגע בילדיו. הוא ישאיר אותם לא רק ללא קורת גג, אלא גם ישאיר אותם ללא קצבאות. אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד): גם בהוריו? שר הרווחה זבולון אורלב: אני חושב שזה חוק מוסרי שיש בו צדק רב כדי להגן על אזרחי מדינת ישראל. אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד): גם בהוריו? קריאה: - - - שר הרווחה זבולון אורלב: אמרתי. אדוני שר המשפטים, אני חוזר ואומר, כנראה לא היית כאן, שוועדת השרים החליטה לא לנקוט עמדה והקואליציה החליטה על חופש הצבעה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אני יכול להציע הצעה לסדר? היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: לא. חבר הכנסת מוחמד ברכה ביקש להתנגד, מכיוון שהממשלה לא הביעה עמדה בנושא. אנחנו נשמע למה בכל זאת אין הסכמה מקיר לקיר בבית הזה. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב ראש, אין זה מפתיע שחבר הכנסת אלדד הביא את ההצעה הזאת, אבל למרבה הצער גם לא מפתיעה העמדה של הממשלה, עמדת הכשרת כל שרץ. מדובר כאן לא על הענשת האשם במעשה, אלא להעניש את הסביבה, את הקרובים, את הילדים שלו. יש כאן מעשה שמבחינה מוסרית לא ייעשה - להעניש אנשים על לא עוול בכפם. כמה פעמים היו מקרים של אנשים שהיו מעורבים בפעילות עוינת או בפעילות טרור - כל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה - ודווקא ההתנגדות העזה ביותר למעשה היתה ממשפחתו. מה אתם רוצים, שהילדים ישלמו על מעשים שלא עשו? יש גבול לחוסר המוסריות הזאת. הכנסת הזו הופכת פעם אחר פעם למנגנון חקיקה אוטומטי של דברים שהם בעלי אופי גזעני בעליל. כל שבוע אנחנו עדים לעוד משהו, לגאוניות, לג'ניוס הזה שממציא דברים שלא עברו בשום תיאוריה של הגזענות ושל הפשיזם בהיסטוריה. איזה גורם של הרתעה יהיה כאן? מי שהולך ועושה מעשה שהוא מתאבד, הוא משלם עליו את החיים שלו, אתה תרתיע אותו על ידי קצבה? איזה שטויות אלה? באיזה עולם מושגים- - אלי אפללו (הליכוד): משלם על חייו- - מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): נכון, נכון, אז אדם כזה אתה תרתיע אותו עם גמלה? אלי אפללו (הליכוד): את משפחתו כן. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: חבר הכנסת אפללו, ההערה נרשמה. תודה, חבר הכנסת אפללו. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): חוץ מזה, אנס סדרתי, אם זה במדרגות או המתבכיין או מה שלא יהיה, זה לא איום על המדינה. זה איום על נשים רק. דני יתום (העבודה-מימד): תגיש הצעת חוק. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): לא, אני לא אגיש הצעת חוק. יש מנגנונים של ענישה שצריך להעניש את אלה שפשעו, את אלה שסרחו. אבל ללכת ולהעניש את הילד שלו, את המשפחה שלו, את אשתו? איזה עולם זה? זה עולם מטורף. זה עולם מטורף. שרת החינוך, התרבות והספורט לימור לבנת: יש מדינה אחת נורמלית שהיתה מאפשרת לך לעמוד כאן על הדוכן? מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): את חצופה וחסרת בושה. את מאפשרת לי לעמוד כאן? מי את בכלל? מי את בכלל? היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: חבר הכנסת ברכה, תודה רבה. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): אני כאן בזכות ולא בחסד. חצופה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: סיימת את דבריך, חבר הכנסת ברכה. תודה רבה. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): שרה וחצופה חסרת תרבות. את שרת תרבות? שרת חוסר התרבות את. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: חבר הכנסת ברכה, תודה רבה. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): אני עומד כאן בזכות. אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): לך לעזה. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): אני בן הארץ הזאת יותר ממך. באיזה זכות אני עומד כאן? חצופה. שרת חוסר התרבות והנימוס. אני מי שאני. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
נא לרדת מן הדוכן. אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): חתיכת טרוריסט. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: נא לרדת מן הדוכן, חבר הכנסת ברכה. סיימת את זמנך, תודה רבה. חבר הכנסת ברכה, ניתקו לך את המיקרופון. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): לכן הצעת החוק הזו היא הצעת חוק בזויה, גזענית, וראוי שלא יהיה לה במקום שהוא בן תרבות בכלל. תודה רבה. אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): טרוריסט. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): סתום את הפה. שרת החינוך, התרבות והספורט לימור לבנת: אני מבקשת לעלות להגיב. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: רק רגע. חבר הכנסת אריה אלדד, אתה מבקש להצביע. השרה לבנת, מייד בתום ההצבעה אני אתן לך אפשרות להגיב. בבקשה, אנחנו חברי הכנסת נעבור להצבעה. רק שנייה, חברי הכנסת, תכף אנו נחזור לפעולה תקינה. אנחנו עוברים להצבעה בהצעת החוק של חבר הכנסת אריה אלדד, יושב-ראש הקואליציה, אתה מפריע להתחיל את ההצבעה. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ביטול גמלאות למשפחות מחבלים), התשס"ד-2004, של חבר הכנסת אריה אלדד, מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 61 נגד – 12 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ביטול גמלאות למשפחות מחבלים), התשס"ד-2004, נתקבלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: בעד - 62, בצירוף קולו של יושב-ראש הכנסת, נגד - 12, אין נמנעים, אני קובע כי החוק עבר בקריאה טרומית ויעבור להמשך הטיפול בוועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת. השרה לימור לבנת מבקשת להגיב, בבקשה. שרת החינוך, התרבות והספורט לימור לבנת: אדוני היושב ראש, אני ביקשתי לעלות ולהגיב על דברי הבלע שהשמיע כאן חבר הכנסת ברכה מעל הדוכן. אדוני היושב ראש, אפשר כאן ללמוד איך מדינה דמוקרטית לא צריכה לנהוג. גדעון סער (הליכוד): - - מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): אתה תתבייש. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: חבר הכנסת ברכה, אני קורא לך לסדר בפעם הראשונה. חבר הכנסת גדעון סער, נא להפסיק. חבר הכנסת ברכה, יש לך אזהרה אחת. שרת החינוך, התרבות והספורט לימור לבנת: אדוני היושב ראש, אין מדינה דמוקרטית נורמלית אחת בעולם שהיתה מאפשרת למי שמגן על רוצחים, על מחבלים, לעלות כאן לדוכן הזה, ולהשמיע את דברי החוצפה הזאת, את דברי הבלע האלה, את הטיעונים הקטסטרופליים האלה, את הטיעונים המרושעים האלה בכלל, למה צריך להמשיך לתת קצבאות למשפחות של רוצחים. אדוני היושב ראש, אגב, איפה מפלגת העבודה? לאן היא נעלמה? אולי אדוני היושב ראש יודע לאן נעלמה מפלגת העבודה, כי אני רואה שהיא לא מצאה לנכון לבוא ולהצביע בכלל. אולי אין לה עמדה. הם לא הצביעו. דליה איציק הצביע, חיים רמון הצביע, כל היתר נעלמו - שמעון פרס, מצנע, פואד, הם לא כאן. אדוני היושב ראש, אני מבקשת מחברי הכנסת לשים לב איך באופן קבוע עולים לכאן חלק מחברי הכנסת ובהם חבר הכנסת ברכה, מגנים על רוצחים, מגנים על מחבלים במקום לבוא לכאן ולומר כאן שאנחנו מקבלים את זה, אנחנו מבינים את זה, אנחנו מודים לממשלה שהיא לא הורסת את הבתים של אותם אלה שבאים לרצוח ולפגע בנו. אדוני היושב ראש, אני חוזרת ואומרת; אני חושבת שחברי הכנסת הללו, שמשמיצים, ואני לא מכלילה את כולם, צריכים לעלות כאן לדוכן ולהגיד תודה רבה שמדינת ישראל מאפשרת להם בכלל לעלות כאן לדוכן ולומר את הדברים הללו, ששום מדינה נורמלית לא היתה מאפשרת להם. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: תודה רבה לשרת החינוך, נא להפסיק את הצעקות. אנחנו עוברים לחוק הבא, אני רק למען הפרוטוקול רוצה להכריז כי חבר הכנסת אחמד טיבי בהצבעה על חוק ביטוח לאומי (תיקון - ביטול גמלאות) הצביע בטעות בעד ולא נגד. https://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
12:28 15.02.05 |
|
160. 900 מחבלים משחררים בהסכמה מלאה לפני שכלי הנשק הראשון
בתגובה להודעה מספר 25
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 15.02.05 בשעה 12:31 בברכה, פילוביץ שחף "900 מחבלים משחררים בהסכמה מלאה של כל ועדת השרים לענייני שחרור 900 מחבלים, לפני שכלי הנשק הראשון נאסף מידי החמאס או מידי הג'יהאד או מידי חללי אל אקצה." ציטוט זה מתוך פרוטוקול מליאת הכנסת של נאומו המדהים וחוצב הלהבות של ח"כ אריה אלדד אתמול בדיון בנושא.להלן תמליל פרוטוקול המליאה: הישיבה המאתיים-עשרים-ואחת של הכנסת השש-עשרה יום שני ,ה' באדר א תשס"ה (14 בפברואר 2005) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 https://rotter.net/User_files/forum/gil/4211cc67781e3e03.html אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): כשיצא ראש הממשלה לתוכנית ההתנתקות שלו הוא מנה כמה סיבות שהביאו אותו להפוך את עורו. הוא אמר כי למרות "מפת הדרכים" נוצר קיפאון מדיני ואין פרטנר בצד הפלסטיני, והקיפאון המדיני הזה יוצר ואקום ומזמין לחצים בינלאומיים אדירים, תוכניות מבית ומחוץ שעלולות להיכפות על ישראל, ולפיכך, אמר שרון – נוצר צורך בתוכנית ישראלית חדשה שתיכנס לוואקום הזה כדי שלא ישאב לתוכו תוכניות מסוכנות יותר. כך בלשונו של ראש הממשלה, יועצו דובי וייסגלס היה ציורי יותר והסביר : התוכנית של ראש הממשלה נועדה לספק די פורמלין כדי להרוג כל תוכנית אחרת ולנטרל אותה.זה היה סעיף ההסברים. עמומים ככל שיהיו – הם לא ממש עניינו את השמאל ואת הערבים ואת אלו מחברי הכנסת של הליכוד שמה שחיבר אותם אל התנועה הזאת שפעם האמינה במשהו – היה התאווה הפשוטה לשררה. השמאל מחא כפיים כי נולד מנהיג חדש לשלום עכשיו; הערבים גיחכו כי הבינו שהטרור ניצח את שרון. אלו ימחאו כפיים גם אם שרון יציע לכבוש את השמש ובלבד ששלב א' בתוכנית יהיה פירוק התנחלויות. שרי הליכוד אמרו אמן - מי בהתלהבות, מי בגלגול עיניים ומחצית הליכוד אמרה אמן כי גם הם רוצים להיות שרים שיאמרו אמן - מי בהתלהבות ומי בגלגול עיניים. לעומת ההסברים העמומים, התכנית עצמה היתה מפורטת הרבה יותר : עקירת כל היישובים בחבל עזה וצפון השומרון; נסיגת צה"ל מהשטח שיפונה על-ידי יהודים. יהודים לא יוסיפו לשבת בשטחי ארץ ישראל אלה;. בתיהם יהרסו; בתי הכנסת ייחרבו; בתי הקברות ייחפרו ויועברו. אבל – הבטיח ראש הממשלה – צה"ל ימשיך לשלוט בציר פילדלפי כדי למנוע הברחת נשק לרצועה ממצרים, המלחמה בטרור תימשך בכל עוזה, ותהיה התנתקות מלאה. פועלים פלסטינים לא ייכנסו יותר לשטחי ישראל. הערבים יקבלו הרבה פחות ממה שיכלו לקבל בהסכם, אמר ראש הממשלה. הגדר תשאיר בתוכה 80% מהמתנחלים ביהודה ובשומרון. ההתנתקות תחזק את ההתיישבות באזורים הללו. והנה שום דבר מהתוכנית הזאת לא מתקיים זולת עקירת היישובים, וגם אף אחד מההסברים איננו תקף עוד. התוכנית שהייתה אמורה להקפיא את המצב לשנים רבות או להכניס לפורמלין את כל התוכניות האחרות – כבר מזמינה לחצים אדירים מאירופה ומארצות הברית לגבי השלב הבא. ערפאת מת בשעה טובה וכל אלה שגלגלו פה עיניים כשאמרתי שזו שעה טובה, היום מצהירים בפה מלא על כך שאבו מאזן לא יכול היה להגיע להבנות כאלה עם ישראל לולא מת ערפאת. אבל פתאום – ובאותה מהירות ששרון הפך למנהיג שלום עכשיו, למושא ההערצה של השמאל הקיצוני בישראל – באותה מהירות נולד מנהיג סקנדינבי לפלסטינים. מה כבר לא אמרו על אבו מאזן אצלנו? רק הכתרים שקשרו אצלנו לראשו של ערפאת גדולים ומפוארים מהקשרים שקושרים היום לראשו של אבו מאזן. אלא שאז אלה היו פרס וביילין – והיום זה שרון, בברכתם של פרס וביילין. מהבוידעם של אוסלו הוציאו את כל ההצהרות הנבובות על כך שהפלסטינים ייבחנו במעשיהם ולא בהצהרותיהם. אבל לא למדו שום לקח. שום לקח. כמה פעמים הצהיר שרון על כך שישראל תעמוד על פירוק כל ארגוני הטרור מנשקם כתנאי לכל התקדמות? מאה פעמים? אלף פעמים? 900 מחבלים משחחרים בהסכמה מלאה של כל ועדת השרים לענייני שחרור 900 מחבלים, לפני שכלי הנשק הראשון נאסף מידי החמאס או מידי הג'יהאד או מידי חללי אל אקצה. https://rotter.net/User_files/forum/gil/4211cd8c05a61371.html
ראש הממשלה מינה אלוף במילואים, יעקב עמידרור, לעקוב אחרי ההסתה ברשות הפלסטינית. מישהו בכלל ביקש ממנו דוח בשנה האחרונה? ואם הגיש דוח כזה, מישהו קרא אותו? למישהו בממשלה באמת אכפת מה מלמדים את ילדי בתי הספר ואת ילדי הגן - לא במחנה בלאטה, לא בנוסייראת; אלא כאן, בירושלים, בתחומיה הריבוניים של מדינת ישראל? מה אנחנו מגלגלים עינים על כך שבטלוויזיה המצרית מקרינים סרטים על הפרוטוקולים של זקני ציון, אם במרחק שני קילומטרים מכאן, בתוך העיר העתיקה של ירושלים, מלמדים מספר לימוד של הרשות הפלסטינית גיאוגרפיה במפות שמדינת ישראל לא קיימת בהן – הכל פלסטין הגדולה - במימון תקציב משרד החינוך של מדינת ישראל. שר החוץ שלנו אמר בשבוע שעבר שההסתה ברשות נפסקה. תחקירנים שנשלחו למסגדים בירושלים אומרים שהיא הרקיעה לשחקים חדשים. ואחר כך מצקצקים אצלנו בשפתיים, בדאגה רבה, על מעורבותם ההולכת וגדלה של ערביי מזרח ירושלים בטרור. אוי, כמה זה מדאיג. מוכרחים לעשות משהו נגד ההסתה הזאת: למשל, לשחרר 900 מחבלים, אבל מחבלים בלי דם על הידיים. הסטטיסטיקה אומרת שמחצית מהמחבלים הללו ישובו ויעסקו בטרור. ובבתי הספר במזרח ירושלים, תחת שלטון ישראל, ילמדו מתמטיקה, וישאלו: אם שני לוחמי חופש פלסטינים בלי דם על הידיים שופכים בשנה הראשונה לאחר שחרורם מהכלא הישראלי 10 ליטר דם, כמה ליטר דם ישפכו 500 מחבלים? עעבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
זה רק בבית ספר שאתה מלמד בו. זאת ההסתה הפרועה שאתה עושה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אבל כנראה שלא ההסתה הזו מסוכנת. ראש הממשלה הצליח סוף סוף למצוא את ההסתה המסוכנת באמת, והוא מכריז עליה מלחמת חורמה. אני מצטט מהתקשורת האלקטרונית של אתמול: "כל אמירה המרמזת שלא צריך התנתקות רק מגבירה את ההסתה". מה אומר ראש הממשלה? כל מי שרק מנסה לרמוז שמא, אולי, התוכנית הזאת של ראש הממשלה היא מסוכנת, מיותרת, עלולה להביא למלחת אחים, לחורבן, שהיא בלתי מוסרית, בלתי חוקית בלתי ציונית – כל אלו אשמים בהסתה. 60% ממתפקדי הליכוד מסיתים. וכל מי שמציע משאל עם - משאל עם הלא נועד רק לדחות או לבטל את ההתנתקות, ולפיכך כל מי שמנסה לבטל את ההתנתקות נאשם בהסתה. אז גם נשיא המדינה מסית, וגם יושב ראש הכנסת, וגם מרבית חברי הליכוד מסיתים. זו ההסתה הנכונה להילחם בה - לא ההסתה שברשות הפלסטינית. המתנחלים הם כהניסטים, כי על ידי דה לגיטימציה מקווה ראש הממשלה להסיח את הדעת מהדרישה המוסרית ללכת למשאל עם. ראש הממשלה, שכל הסבריו לתוכנית פג תוקם, מנסה להתחמק מהצורך להעניק הסברים חדשים לעם לתוכנית חדשה על-ידי הסתה נגד ציבור שלם. פתאום יש לו פרטנר. פתאום הוא סומך על הערבים שיילחמו עבורנו בטרור. פתאום הוא מוותר על הדרישה לפרק את כל ארגוני הטרור ולפרק את הנשק לפני כל מגע אתם. פתאום יוצאים 80% מהיישובים מחוץ לגדר, ופתאום נפסקת הבניה בהתנחלויות. פתאום מנפקים אלפי אישורי עבודה לפועלים פלסטינים. באידיש היו קוראים לכך - התנתקות עלק. עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): - - - אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): פתאום הוא סומך על המצרים ומתכנן להוציא את צה"ל מציר פילדלפי. פתאום יש המון תוכניות בינלאומיות איך להמשיך את תנופת העקירה והנסיגה. והפורמלין הפך בבת אחת לתרכיז ויטמינים כדי לזרז את הלחץ הבינלאומי עלינו. בימי הצאר הרוסי היו אומרים - הכו ביהודים והצילו את רוסיה. והיום אומרים - הכו במתנחלים והצילו את ההתנתקות. ראש הממשלה מופקד על השב"כ, ויכול להורות היום לדרוש - מהיועץ המשפטי לממשלה, מהמערכת המשפטית - מעצר מנהלי לכל אותם כותבי מכתבים נלעגים, עלובים, מבולבלים, שכולנו מגנים אותם בכל תוקף. אבל הוא מעדיף לא לדרוש מעצר מנהלי להם, כי אז - מי יספק חומר דלק להסתה של ראש הממשלה? הוא מעדיף להכפיש ציבור שלם מאשר לעצור את אותם כותבי מכתבים, שכל כך קל להגיע אליהם. אדוני היושב ראש, באמת אפשר היה להמשיך כך עוד ועוד. אבל אם הייתי מצטט רק פרומיל אחד ממה שאמר אריאל שרון על אדריכלי אוסלו, שעכשיו הוא שורד בזכותם, הייתי נאשם בהסתה. ואנחנו הרי נגד הסתה. לא כן, אדוני ראש הממשלה? היו"ר ראובן ריבלין: תודה לחבר הכנסת אלדד. ישיב על שלושת הצעות האי אמון השר מאיר שטרית. https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5484&forum=gil&omm=56&vi |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
12:43 15.02.05 |
|
161. הכנסת מסכמת את הדיון בנושא הבנות הסכם גניבה!!
בתגובה להודעה מספר 25
|
גדעון סער (הליכוד):אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה. הצעת סיכום מטעם סיעת הליכוד לדיון שהתקיים בנושא הבנות ז'נבה. להלן הצעת הסיכום: https://rotter.net/User_files/forum/gil/4211d23c35646b8d.html כנסת ישראל דוחה את הבנות ז'נבה, שהינן תוצאת מגעים שהתנהלו ללא סמכות, והכוללים ויתורים ישראליים גורפים המהווים סכנה לביטחון ישראל ולעתידה. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. הודעת סיכום מטעם סיעת העבודה. חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה אדוני. איתן כבל (העבודה-מימד): אדוני היושב ראש, אדוני ראש הממשלה, חברי חברי הכנסת. מפלגת העבודה הצטרפה לממשלה על מנת לתמוך בהנתקות ולהבטיח את ביצועה. לשמחתנו, מתקיימת ההיערכות לפינוי תוך תיאום עם אבו-מאזן ואנשיו, ואנחנו מקווים שהמשך תהליך ההיפרדות של שני העמים ייעשה לאחר משא ומתן וחתימה על חוזה שלום. מפלגת העבודה רואה בהסכם ז'נבה את אחד המאמצים המובילים בדרך לשלום. היא גם קרובה למפת הדרכים שבה אנו תומכים. תודה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. הצעת סיכום מטעם סיעת שינוי. חבר הכנסת זנדברג, בבקשה. אליעזר זנדברג (שינוי): אדוני היושב ראש, אני מתכבד להביא את הצעת סיכום הדיון מטעם סיעת שינוי: הכנסת קובעת כי הבנות ז'נבה אינן רלוונטיות. תודה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה. הצעת סיכום של סיעת יחד בנושא הבנות ז'נבה. חבר הכנסת וילן, בבקשה. אבשלום וילן (יחד): הצעת סיכום של סיעת יחד בנושא יוזמת ז'נבה: הכנסת רואה בחיוב את מאמציה של החברה האזרחית לקדם את התהליך המדיני עם שותפים פלסטינים, המאמינים בשלום ובהידברות. הכנסת מברכת על יוזמת ז'נבה כשם שהיא מברכת על יוזמת המפקד הלאומי, ורואה בהן תרומה לקידום התהליך המדיני לקראת הסכם קבע שייחתם בסופו של דבר בין הנציגים הרשמיים של שני הצדדים. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. האיחוד הלאומי, בבקשה. חבר הכנסת אלדד. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): הכנסת מביעה התנגדות נחרצת ליוזמת ז'נבה, בהיותה פגיעה באינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. הכנסת מצהירה כי תכנית ההתנתקות, שנולדה מאובדן עשתונות, מחשש כי תוכנית ז'נבה תצבור תאוצה, היא אפילו גרועה ממנה באשר אין בה אפילו מראית עין של הסכם שלום, אלא גרוש יהודים לשמו. היו"ר ראובן ריבלין: תודה. הצעת סיכום מטעם חד"ש. חבר הכנסת ברכה, בבקשה. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה. הודעת סיכום מטעם סיעת חד"ש-תע"ל לסיכום הדיון על הבנות ז'נבה: 1. הכנסת רואה בהבנות ז'נבה מסמך חשוב שנתן תקווה לחלקים בעם והראה שאפשר גם אחרת, ושהאמירה אין פרטנר למשא ומתן הנה מופרכת מהיסוד. הבנות ז'נבה היוו גם מאיץ להידברות - יעיד על כך מספר התוכניות המדיניות שהוצעו, לרבות תוכניתו של ראש הממשלה הקרויה ההתנתקות. 2. הכנסת קוראת לממשלה להעלות את דרג המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית, על בסיס כיבוד הלגיטימיות הבינלאומית ויישום החלטות מועצת הביטחון 242 ו-338, ולראות ביוזמה הסעודית, שהתקבלה על ידי הליגה הערבית, יוזמה שמאפשרת השגת שלום בין ישראל לבין העם הפלסטיני ועם כל המדינות הערביות. 3. הכנסת קובעת שרק פתרון המבוסס על כיבוד זכויות כל עמי האזור להגדרה עצמית, לרבות זכות העם הפלסטיני להקמת מדינתו העצמאית בשטחים שנכבשו ב-1967 ובירתה ירושלים המזרחית לצדה של מדינת ישראל. 4. הכנסת קוראת לממשלה לחדש את המשא ומתן עם סוריה, ובמיוחד לאור הודעתה החוזרת של סוריה על נכונותה לחידוש המשא ומתן, תוך כדי הבעת הסכמה לנסיגה כוללת מרמת הגולן, עד לגבולות ה-4 ביוני 1967, בתמורה להסכם שלום ויחסים נורמליים. תודה רבה, אדוני. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. הצעת סיכום מטעם סיעת בל"ד. חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה. אחרון - חבר הכנסת דהאמשה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): הצעת סיכום מטעם סיעת בל"ד לדיון בנושא הבנות ז'נבה: 1. המשא ומתן הישראלי-פלסטיני והישראלי-ערבי בכלל יתבסס על החלטות האו"ם הרלוונטיות, המבטאות את ההסכמה הבינלאומית לפתרון הסכסוך. 2. יוזמות או תוכניות, כמו הבנות ז'נבה, הכוללות סעיפים השונים בתוכנם מהחלטות האו"ם אינן מסייעות להשגת הסדר צודק ומאוזן לעימות במזרח התיכון. 3. בהבנות ז'נבה ישנה התקדמות בעמדותיו של השמאל הציוני, וצעד קדימה לעומת עמדתו של אהוד ברק בקמפ-דיוויד 2. עם זאת, הן כוללות סעיפים שעלולים להיות מכשול בפני משא ומתן רציני לשלום צודק, וזה כולל בין השאר שאלות כמו סיפוח חלק מההתנחלויות, הגבלות על המדינה הפלסטינית, פגיעה בזוכיות הפליטים ושינויי גבולות. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. חבר הכנסת דהאמשה, בבקשה אדוני - הצעת סיכום מטעם רע"מ. אנחנו עוברים להצביע בדיוק בסדר הפוך; נתחיל בהצבעה על הצעת חבר הכנסת דהאמשה לאחר שהוא יקריא אותה. עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): תודה רבה, אדוני. הצעה לסיכום הדיון מטעם סיעת הרשימה הערבית המאוחדת: הכנסת קוראת לממשלה לצעוד באומץ לקראת תהליך שלום צודק ובר קיימא עם הצד הפלסטיני, מתוך הכרה כי רק מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות שלפני מלחמת 1967 ובירתה ירושלים, ובהסכמת שני העמים, תוכל להביא לכך. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: נא לשבת, רבותיי. אנחנו עוברים להצבעה. רבותי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעות סיכום מטעם הסיעות השונות בנושא הבנות ז'נבה. אנחנו מתחילים בהצעת סיעת רע"מ. מי בעד, מי נגד מי נמנע - נא להצביע. הצבעה מס' 5 בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת עבד-למאלכ דהאמשה - 12 נגד - 51 נמנעים - 1 https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5484&forum=gil&omm=56&vi
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
17:58 28.07.04 |
|
26. הרב עובדיה: ''תוכנית ההתנתקות היא סכנת פיקוח נפש''
בתגובה להודעה מספר 0
|
Ring_C חבר מתאריך 8.10.01 5604 הודעות 15:49 28.07.04 הרב עובדיה: "תוכנית ההתנתקות היא סכנת פיקוח נפש" 15:17, 28 יולי 2004 / י' באב תשס"דאנו מביאים בזה את התייחסותו המלאה של מנהיג ש"ס, הרב עובדיה יוסף לתכנית ההתנתקות של ראש הממשלה. "שואלים אותי, מה דעתי על תוכנית ההתנתקות של שרון, בעד או נגד ואני מוכרח לדבר, נביא שכובש נבואתו, חייב מיתה. אני רואה בתוכנית ההתנתקות, סכנה, פיקוח נפש, תקדים מסוכן מאוד. אם התוכנית תתבצע, יאמרו הגויים, הברחנו את היהודים. האינתיפאדה הועילה ומגיע לנו פרס לטרור. מחרתיים הם יבקשו לעשות כך בבאר שבע ובחברון". http://www.a7.org/news.php3?id=84748 https://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
15:06 07.08.04 |
|
27. כולם בוחשים וחותרים בלא לאות לכיוון ''השלום''
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 08.08.04 בשעה 09:48 בברכה, פילוביץ שחף שימו לב רבותי וגבירותי!! רק בשבוע האחרון, שמעון פרס, יוסי ביילין, עמי איילון, אורי אבנרי, בוחשים וחותרים "לשלום" כל אחד בגיזרה שלו ועם "השותפים" שלו, הכל על פי תכנית מראש, מתוזמנת ומתוקשרת והכל בתאום מראש. שמעון פרס פרס מאשים: ידיעות אחרונות פרסם שקרים בגלל אינטרסים יו"ר מפלגת העבודה על כותרתו הראשית של העיתון הטוענת כי פרס התחייב להתחיל במו"מ חשאי עם אבו עלא עם כניסתו למשרד החוץ: "מדובר בעיתון מסחרי שאני יכול להבין את האינטרסים שלו"; "ידיעות אחרונות אינו עיתון אלא ענף פוליטי" עודכן: 13:49 05/08/2004 | עומר כרמון | [email protected] קלינטון ואנשיו בחשו בענינינו וניסו לעזור לפרס נגד ביבי מה שהיה ידוע וגלוי למי שלא עיוור בכוונה. גועל נפש איך מדינה אחרת בוחשת בדמוקרטיה ומנסה להכתיב ולהשפיע.וכל "אוהבי החופש והצדק" בישראל,ראו,שמעו ושתקו. דניס רוס חושף: התוכנית של קלינטון להצלת פרס
ד"ר יוסי ביילין ירדן: הסתיים כנס תומכי יוזמת ז'נבה יוסי ביילין ויאסר עבד רבו יאסר עבד-רבו: "סיכמנו תוכנית פעולה למחנה השלום" פגישתם של יוזמי ותומכי יוזמת ז'נבה הסתיימה בשבת בבית מלון בצידו הירדני של ים המלח; "נדונו הדרכים להפוך את תהליך ההינתקות לשלב בהסדר הקבע בין ישראל לפלשתינים" עודכן: 12:47 07/08/2004 | עומר כרמון | [email protected] 3. אני כבר שלושה ימים מדווח על זה ועוקב אחרי התשקורת.. .https://rotter.net/forum/scoops/7958.shtml#3 עמי איילון עמי איילון: הנשק לפלסטינים מסוכן אם אין אופק מדיני ראש השב"כ לשעבר אומר ל-ynet: "הנשק שיחולק לשוטרים הוא לא הסכנה, אלא השאלה באיזה הקשר הוא ניתן. אם לא נייצר את ההקשר הנכון, הנשק הזה יופנה נגדנו. בספטמבר 1996 שוטרים פלסטינים ירו לעבר 17 חיילים ישראלים, כי מנקודת ראותם התהליך המדיני נפסק" (06.08.04, 10:36 לידיעה המלאה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2959197,00.html אורי אבנרי ערפאת: אם נקבל שליטה מלאה בשטחים - נטיל את מרותנו
16 פעילי גוש שלום, ובראשם אורי אבנרי, נפגשו הבוקר עם יושב ראש הרשות הפלסטינית,יאסר ערפאת, במוקטעה בראמאללה. לדברי אבנרי, ערפאת אמר בפגישה כי אם תקבל הרשות את השליטה המלאה ברצועת עזה ובגדה הוא ימנע כל פעולה שאינה מקובלת על הרשות, ויטיל את מרותו על מי שיפר את הסדר. (אפרת וייס) 07/08/2004 YNET שר החוץ הירדני לביילין: ישראל לא תמנע מאיתנו לרכוש נשק ביילין בירדן: דן בהקמת מדינה פלשתינית בשנה הבאה ביילין ועבד רבו שר החוץ הירדני לביילין: ישראל לא תמנע מאיתנו לרכוש נשק גורמים ישראלים: "נסכים למכירת טילי אויר-אויר אמריקנים לירדן, בתנאי שיבוצע בהם שינוי טכנולוגי שלא יסכן את מטוסי חיל האויר, או שטילים מסוג זה לא יימכרו למצרים"; נציגים ישראלים ופלשתינים התכנסו בירדן כדי לדון בקידום 'יוזמת ז'נבה' עודכן: 11:53 06/08/2004 | עומר כרמון | [email protected]
ביילין בירדן: דן בהקמת מדינה פלשתינית בשנה הבאה ביילין בירדן: דן בהקמת מדינה פלשתינית בשנה הבאה ביילין ועבד רבו שר החוץ הירדני לביילין: ישראל לא תמנע מאיתנו לרכוש נשק גורמים ישראלים: "נסכים למכירת טילי אויר-אויר אמריקנים לירדן, בתנאי שיבוצע בהם שינוי טכנולוגי שלא יסכן את מטוסי חיל האויר, או שטילים מסוג זה לא יימכרו למצרים"; נציגים ישראלים ופלשתינים התכנסו בירדן כדי לדון בקידום 'יוזמת ז'נבה' עודכן: 11:53 06/08/2004 | עומר כרמון | [email protected] פגישתם של יוזמי ותומכי יוזמת ז'נבה (הצעה פרטית להסכם שלום בין ישראל לפלשתינים, ע.כ) הסתיימה הבוקר (שבת, 7.8.04) בבית מלון בצידו הירדני של ים המלח. בהודעת הסיכום של הכנס, שארך יומיים בהשתתפותם של כ-70 פוליטיקאים ואנשי עסקים ישראלים ופלשתינים, נאמר כי "נדונו הדרכים להפוך את תהליך ההינתקות לשלב בהסדר הקבע בין ישראל לפלשתינים". המשתתפים דנו בצורך "לסיים את הכיבוש ברצועת עזה, כולל בציר פילדלפי, במעורבותם של גורמים בינ"ל בנסיגה הישראלית, ובדרכים לטפל בסוגיית הנכסים שתותיר ישראל ברצועה". אחד מאדריכלי היוזמה, השר הפלשתיני לשעבר, יאסר עבד-רבו, אמר בפתיחת הדיונים: "אנו מעוניינים לאשר שוב את מחויבתנו ליוזמת ז'נבה. וכן, לגבש תוכנית פעולה של מחנה השלום הישראלי ןהפלשתיני לתקופה הקרובה". ביום ה' (5.8.04) דן יוסי ביילין, שותפו הישראלי של עבד-רבו בגיבוש היוזמה, עם שר החוץ הירדני, מרוואן מועשר. בתום הפגישה אמר מועשר: "שוחחתי עם ביילין בנושא גדר ההפרדה. דנו בדרכים לקדם את מפת הדרכים ולהקים מדינה פלשתינית כבר בשנה הבאה". שר החוץ הירדני הבהיר ליו"ר סיעת יחד, כי ירדן לא תהיה מעורבת כמצרים ביישום תוכנית ההינתקות. עם משתתפי הכנס נמנים: השר לשעבר אמנון ליפקין שחק, וחברי הכנסת, אבשלום וילן וחיים אורון. ערפאת: ''ישראל מטרפדת אפשרות לבחירות ברשות'' מנהיג חיוני לעולם? אבנרי וערפאת חללי אל-אקצא ממומנים ע"י אירן ואינם חלק מהפת"ח את הדברים אמר יו"ר הרשות למשלחת מתנועת השמאל 'גוש שלום' שביקרה אותו במוקטעה, לכאורה תוך הפרת צו אלוף; ערפאת: דחלאן התקשר אליי ואמר כי הוא תומך בי לנשיאות; הראיס אמר כי הוא "מקווה" ששרון יבצע את ההינתקות עודכן: 08:05 08/08/2004 | נועם שרביט | [email protected] "ארגון גדודי חללי אל-אקצא הוא לא חלק מהפת"ח. חלק מהאנשים שם אומרים שאני המפקד שלהם, אבל מקבלים כסף מאירן דרך מוניר מקדאח . אבל כמו שאמרתי, אצלי אין חכמות. אם תהיה הפסקת אש אני אאכוף אותה עליהם, כמו על כל הפלגים". דברים אלה אמר לא אחר מאשר יו"ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת, בפגישה שקיים (שבת, 7.8.04) עם נציגי תנועת השמאל הקיצונית "גוש שלום" במוקטעה ברמאללה. בפגישה, קרא ערפאת לקיים בחירות חדשות לנשיאות, לפרלמנט ולעיריות, אולם לדבריו ישראל אינה מאפשרת לקיימן, הציע למוחמד דחלאן להתמודד מולו, אך מייד ציין כי דחלאן אמר לו השבוע כי הוא תומך בו, הציע לישראל הפסקת-אש מלאה ואמר כי הוא מקווה ששרון יוציא לפעול את תוכנית ההינתקות. ערפאת: ישראל מטרפדת כל אפשרות לקיים בחירות ברשות הפלשתינית "הייתי רוצה לקיים בהקדם האפשרי בחירות חדשות ברשות הפלשתינית – בחירות לנשיאות, לפרלמנט ולעיריות – אולם שלטונות הכיבוש לא מאפשרים לנו אפילו את השלב המקדמי של רישום הבוחרים", אמר ערפאת. "לא ניתן לקיים בחירות כאשר הצבא מונע ממועמדים ובוחרים תנועה חופשית בין הערים, וכאשר מועמד שאינו רצוי לישראל עלול כל רגע להיעצר ולהילקח לכלא הישראלי, או להיות 'מחוסל' בירי ממסוקי אפאצ'י". "הבחירות היו צריכות להתקיים כבר בינואר 2003, אך עד עכשיו הצד הישראלי לא מאפשר לנו לקיים אותן", אמר יו"ר הרשות. "בכל זאת, הוריתי לד"ר חנא נאסר, ראש ועדת הבחירות, להמשיך בהכנות". לשאלת אחד מ-20 הפעילים הישראלים באשר ליריבים פוטנציאליים, אמר ערפאת: "כאשר יהיו בחירות, כמובן שגם מוחמד דחלאן יוכל - אם ירצה - להציג מועמדות לנשיאות, אך הוא התקשר אליי לפני מספר ימים ואמר כי הוא רואה עצמו כתומך שלי". לשאלת ראש משלחת 'גוש שלום', אורי אבנרי, באשר לכוונת ראש ממשלת ישראל לבצע את ההינתקות, אמר ערפאת כי הוא "מקווה" שהנסיעה תבוצע, ותהה מדוע צריך שרון 17 חודשים לביצועה. "לקח לישראל רק 6 שעות לצאת מדרום לבנון, שהיא שטח גדול פי עשר ויותר מרצועת עזה", אמר. ערפאת: אחרי ההינתקות - נשתלט על עזה לטענת הראיס, לא תהיה בעיה "ביום שאחרי": "אם ישראל באמת תצא מעזה, אנחנו יכולים להשתלט על השטח ולנהל אותו, למרות ההרס הגדול שהצבא הישראלי גרם שם. בתנאים רגילים, החממות של רצועת עזה, שהיא שטח אדמה קטנטן, מגיעות לתפוקה של כ-30% מהתפוקה החקלאית של ממלכת ירדן כולה. עכשיו חלק גדול מהחממות נהרסו, המצב שם קשה ביותר". ערפאת טען, כי הרשות הפלשתינית נמצאת במצב כלכלי קשה ביותר, בין השאר מכיוון שמדינת ישראל מפרה את ההסכם, לפיו מוכסים ישראלים גובים מכס ומס קניה על סחורות המיועדות לרשות הפלשתינית, וישראל יכולה לשמור 3% כעמלה ולהעביר את יתר 97 האחוזים לרשות הפלשתינית. "בעבר היינו מקבלים מהמיסים 70 עד 80 מיליון ש"ח בחודש", אמר ערפאת, "עכשיו כל זה מעוכב כבר יותר משלוש שנים, מלבד סכומים קטנים שהועברו לשר האוצר פיאד". הג'יהאד כבר הסכים להפסקת-אש עם ישראל "הייתי רוצה להגיע להפסקת אש מלאה עם ישראל, גם ברצועת עזה וגם בגדה המערבית", אמר ערפאת והוסיף כי "כרגע שרון לא מוכן לנהל איתנו שום מו"מ מלבד מפגשים מקומיים בין מפקדים צבאיים בקשר לפינוי בית חנון. אבל אנחנו רוצים להגיע להפסקת אש. בזמנו נפגשתי גם עם שרון וגם עם נתניהו בוועידת ואי פלנטיישן, וחתמתי איתם על הסכם. אין לי בעיה לחזור על זה". אחד הישראלים העיר, כי שרון סירב אז ללחוץ את ידו של ערפאת, אבל היו"ר לא התבלבל והשיב: "את היד שלי הוא לא לחץ, אבל הסכם איתי הוא חתם, ונתניהו כן לחץ לי את היד, אפילו בחום וידידות". מאחר שהרשות הפלשתינית לא ידועה כמכבדת הסכמים דגולה, אמר ערפאת כי "אם נגיע להסכם של הפסקת-אש, אני מתכוון לאכוף אותו על כל הפלגים הפלשתינים. אצלי אין חוכמות. אתמול הודיע דובר הג'יהאד האיסלמי, מוחמד אל-הינדי, שהוא יקבל הסכם שהרשות הפלשתינית תחתום עליו, ואני מדבר בטלפון עם ראש לשכת החמאס, חאלד משעל, שכרגע מנהל שיחות במצרים ולא יכול להיכנס לשטחים. בזמנו, כשישבנו בלבנון וחתמנו הסכם להפסיק ירי טילים על הגליל, הכנסתי למעצר את אנשי החזית העממית והחזית הדמוקרטית, שרצו להמשיך לירות. כך יהיה גם עכשיו אם נגיע להסכם הפסקת-אש, כולל הפסקת ירי טילים על ישראל". כאמור, ערפאת אמר כי מבחינתו, ארגון גדודי חללי אל-אקצא, הזרוע הצבאית של תנועת הפת"ח, שערפאת כידוע עומד בראשה, אינו עוד חלק מהפת"ח וכי אם תהיה הפסקת-אש היא תיאכף גם עליהם. ערפאת סיפר לאבנרי, כי "אחרי אוסלו נפגשתי בעמאן עם רבין והמלך חוסיין. הסכמנו על ברית בנוסח 'בנלוקס' . הלבנונים שמעו על-כך והתעניינו אם יוכלו להצטרף כצד רביעי. רצח רבין שם קץ לכל זה". ערפאת הודה לאבנרי על הפעילויות שלו ושל תנועתו למען השלום, עדכן את המשלחת בהתפתחויות בשטחים, בהמשך הסגר ובניית גדר ההפרדה ה"גזענית". אבנרי: ישראל מסיתה בטענות ש'אין פרטנר' במסיבת עיתונאים מאולתרת על מדרגות המוקטעה, אמר אבנרי כי "אילו היתה ממשלת ישראל רצינית בהצהרות שהיא מחפשת 'פרטנר פלשתיני', היא היתה יכולה לאפשר לפלשתינים לקיים בחירות תחת פיקוח בינלאומי, כמו שנעשה בשנת 1995, אז נבחר ערפאת לנשיאות ברוב גדול, ולפתוח במו"מ מדיני מזורז מייד לאחריהן". "כמובן שאריק שרון כלל לא חולם על-כך", הוסיף אבנרי. "נוח לו לקיים מסע השמצות והסתה ללא תקדים – בישראל, בארה"ב ובכל רחבי העולם – לטעון ש'אין פרטנר' ולהמשיך במעשי דיכוי ובנית התנחלויות וחומות. אנו, כישראלים פטריוטים, באנו לכאן להיפגש עם מי שזכה לאמון העם הפלשתיני בפעם האחרונה שניתן לעם הזה להביע את דעתו, ואשר לפי כל הסימנים יזכה לאמון בני עמו גם בפעם הבאה שיתקיימו בחירות – עם המנהיג הפלשתיני היחיד שיכול ומוכן לעשות שלום עם מדינת ישראל ולהשיג לשלום כזה תמיכה רחבה בקרב העם הפלשתיני". לטיף דורי, מזכיר הוועדה לדיאלוג פלשתיני-ישראלי, אמר כי הפגישה היתה טובה. לדבריו, שוחרי השלום "פרצו את המחסומים", תרתי משמע, והגיעו לנשיא ערפאת כדי לברכו ליום הולדתו. בשולי הדברים נציין, כי פעילי 'גוש שלום' ממשיכים להפר את הצו שהוציא אלוף פיקוד המרכז, האוסר על כניסת ישראלים לשטחי A, בכל פעם שהם נכנסים למוקטעה ברמאללה. בצה"ל זורקים את הכדור למגרשה של המשטרה, ובמשטרה טוענים בעקביות כי אין סלקטיביות באכיפת החוק.
לסיכום: תודה לדניס רוס שמאשר את כל מה שכתבתי ואין צורך להביא. קישוריםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם !!! שימו לב ליהודון "דן קרצר", היה אז והיום ישנו = ממשיך למכור את מדינת היהודים = בית המקלט של העם היהודי לעולם המוסלמי.... רק דוגמא אחת של קובץ מפורסם מכתב האישום/הספר שד"ר הירשפלד כתב:
כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו. ד''ר ביילין וד''ר הירשפלד בגדו במדינת ישראל!! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5070&forum=gil 69. ארה''ב/בוש הבן/2003 מתנה את מתן הערבויות ב.... 20:42 24.01.03 https://rotter.net/forum/gil/5070.shtml#69
https://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
06:50 17.01.05 |
|
147. אלוף במיל' זאב ליבנה = שמעון פרס = ד''ר יוסי ביילין !!
בתגובה להודעה מספר 27
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 17.01.05 בשעה 09:54 בברכה, פילוביץ שחף yoske חבר מתאריך 25.11.03 4610 הודעות 05:53 17.01.05 הרמטכ''ל מינה אלוף זאב ליבנה במילואים לבדוק מדוע צה''ל הרס בתים הרמטכ"ל מינה אלוף במילואים לבדוק מדוע כוח צה"ל הרס בתים בחאן-יונס ללא אישור הפיקוד
הרמטכ"ל, רב-אלוף משה יעלון, מינה באחרון קצין בודק לפרשה של הרס בתים בלא אישור בחאן-יונס. לפני כשלושה שבועות דווח ב"הארץ" כי בפיקוד הדרום מתקיים תחקיר בעקבות מבצע "חצר המלך", שאירע בקיץ האחרון. במבצע הרסו כוחות צה"ל כ-25 בתים, שלדברי הצבא היו בנויים למחצה (בלא גגות). בדיעבד, התברר כי ההחלטה על כך התקבלה במפקדת כוחות צה"ל ברצועה, מבלי שפיקוד הדרום עודכן בכך או אישר אותה.בעקבות המקרה התנהל תחקיר בפיקוד הדרום, שבו נמתחה ביקורת על הליכי האישור ועל מידת הפיקוח על המבצע. ואולם, נאמר גם שלו היתה פנייה מסודרת - סביר שהפיקוד היה מאשר את הריסת רוב הבתים. לאחר שהוצגו לו ממצאי התחקיר, החליט בשבוע שעבר הרמטכ"ל, בהמלצת הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף אביחי מנדלבליט, על מינוי קצין בודק בפרשה. המשימה הוטלה על האלוף (מיל') זאב לבנה, שהיה בתפקידו האחרון בצה"ל הנספח הצבאי בוואשינגטון. מקורות צבאיים העריכו כי ייתכנו צעדים משמעתיים נגד המעורבים בפרשה. הרמטכ"ל יעלון מינה באחרונה גם ועדה שמטרתה לבחון מחדש את מדיניות הריסת הבתים של צה"ל בשטחים. בראש הוועדה עומד האלוף אודי שני, ראש אגף התקשוב במטכ"ל. האלוף שני סייר באחרונה בגזרות השונות בשטחים - בגדה המערבית וכן ברצועת עזה - ושוחח עם קצינים על הריסת הבתים באזורים שבהם הם משרתים. הארץ אלוף במיל' זאב ליבנה = שמעון פרס = ד''ר יוסי ביילין !!
1. אלוף במיל' זאב ליבנה = שמעון פרס = מזכיר צבאי של רה"מ שמעון פרס בכלל ושל רה"מ בנימין נתניהו ויצחק מרדכי שר הבטחון בפרט ביום 2.8.1996 מונה לתפקיד מזכיר צבאי לראש הממשלה ושר הביטחון שמעון פרס בכלל ורה"מ בנימין נתניהו ויצחק מרדכי שר הבטחון בפרט. http://www.nfc.co.il/showPeople.asp?subjectId=6&DocId=1049&PageNumber=&goBackXtimes=
11. שם הספר:''סודות ממשלה'', שיצא לאור בשנת 99'' !! https://rotter.net/forum/gil/5486.shtml#11 המועצה לשלום וביטחון היא גוף התנדבותי , בלתי מפלגתי שבוחברים רבים מצמרת צה''ל לשעבר , המשטרה מוסד ושב''כ לשעבר התומך בתהליך השלום מול הפלשתינים. בין חברי המועצה ניתן היה למצוא את האלוף מוטי הוד, חברים בה שלמה להט , ישראל טל ( טליק),האלוף שלמה גזית ,כל ראשי השב''כ לשעבר כרמי גילון , אברהם שלום , פרי ואחרים , אלוף עמוס לפידות שהיה מפקד חיל האוויר, אלוף זאב ליבנה, תא''ל פרופסור דן מיכאלי, אלוף מנחם (מנדי) מרון, אל''מ מאירקה פעיל, ד''ר דייב קמחי שהיה מרשאי המוסד ומנכ''ל משרד החוץ, מר יוסי אלפר שהה מראשי המוסד, אלוף נתי שרוני, ליבנה זאב Livna Zeev נספח צבא ההגנה לישראל בארצות הברית | צבא ההגנה לישראל - לשעבר תאריך לידה: 1945/--/-- | ארץ לידה: ברית המועצות מצב משפחתי: נשוי+4 | השכלה: תואר שני אזרחות: ישראלית | אזרחות נוספת: - שפות: אנגלית, עברית תפקיד/עיסוק: נספח תואר/מקצוע: אלוף דואל: na אתר: www.idf.il טלפון: 03-5692129 | פקס: 03-6080334 כתובת: איתמר בן אב"י 9 (יחידת דובר צה"ל) ישוב: תל אביב | מיקוד: 64736 - תאריך עידכון: 22/01/2001 17:37:05 זאב ליבנה. יליד 1945, סיביר. נשוי, אב לארבעה. בוגר אוניברסיטת תל אביב בהיסטוריה ובעל M.A בגיאוגרפיה, אוניברסיטת חיפה. ב-1947 עלה ארצה. גדל והתחנך בגבעת שמואל. ב-1962 התגייס לנח"ל בגיוס בני משקים. בנח"ל עשה את כל המסלול הפיקודי עד לתפקיד מפקד מחלקה. במלחמת ששת הימים שימש כקצין מבצעים בגדוד נח"ל ונפצע בגזרת רמת הגולן. לאחר החלמתו שב למסלול חיל רגלים ושימש כמפקד קורס מפקדי כיתות. במלחמת יום כיפור עמד בראש כוח שהיה מורכב מצוערים שלחמו במעבר ג'ידי בלבנון. לאחר המלחמה עבר הסבה לשריון, ומילא תפקידי פיקוד בכירים כמו: מפקד גדוד טנקים סדיר, מפקד חטיבה סדירה, סגן מפקד אוגדה, מפקד אוגדת מילואים ומפקד אוגדה סדירה. במלחמת לבנון שימש כסגן מפקד אוגדה בגזרה המזרחית. לאחר הפסקת האש. ב-1983, יצא למשך שנה לקורס פיקוד ומטה בצבא ארה"ב. עם שובו, מונה למפקד אוגדה סדירה בלבנון. בשנים 1987-1984 שימש כמפקד אוגדת מילואים ולאחריה מפקד אוגדה סדירה. עם פרוץ האינתיפדה בסוף 1987, הוחלט לתגבר את כוחות צה"ל ביהודה, שומרון וחבל עזה. ליבנה מונה למפקד כוחות צה"ל במרחב שומרון, בנוסף לתפקידו כמפקד אוגדת שריון סדירה. ביום 17.3.1989 מונה לסגן ראש חטיבת המבצעים. שימש בתפקיד זה במהלך מלחמת המפרץ, והוביל את תהליך הפקת הלקחים בדרג הצבאי בנושא העורף. בפברואר 1992, עם הקמת פיקוד העורף, הועלה לדרגת אלוף ומונה לאלוף הפיקוד הראשון. באוגוסט 1994 מונה למפקד המפח"ש. ביום 2.8.1996 מונה לתפקיד מזכיר צבאי לראש הממשלה ושר הביטחון. ב-1998 מונה לנספח צה"ל בארצות הברית. http://www.nfc.co.il/showPeople.asp?subjectId=6&DocId=1049&PageNumber=&goBackXtimes= **** 2. אלוף במיל' זאב ליבנה = ד"ר יוסי ביילין מסמך/הסכם גניבה הפגנה אינטרנטית לתמיכה ביוזמת ז'נבה
האזרחים ישתתפו בפורומים און-ליין, ויוכלו לשלוח מסרים באמצעות SMS; המשתתפים יכולו להקשיב לנאומים שהוקלטו מראש לאירוע מאת: מירב לוי | עודכן: 16:49 16/03/2004 לראשונה תתקיים בעולם הפגנה ברשת האינטרנט. מדובר במהלך של מנהלי יוזמת ז'נבה לקיים הפגנה ברשת האינטרנט, בה יוכל הציבור להפגין באמצעות הרשת והטלפון. בניגוד להפגנה המסורתית, ישתתפו האזרחים בפורומים און-ליין עם חותמים / תומכים ישראלים ופלשתינים, לשלוח און-ליין מסרים אישיים באמצעות SMS שיוצגו באתר ועוד. לדברי דרור שטרנשוס, פרסומאי ומנהל קמפיין ז'נבה: "מדובר ביוזמה חדשנית המהווה פריצת דרך. אם העולם משתנה ומתפתח והאינטרנט הולך ותופס מקום יותר ויותר מרכזי בחיי הציבור הישראלי, אז גם אנחנו צריכים להשתנות ולהתאים עצמנו למציאות. ההפגנה תתקים באינטרנט במשך כל היום, כך שגם מי שנמצא בפריפריה, בפקק במכונית, בבית קפה או במשרד יכול להיכנס לאתר או לחייג מספר טלפון ולהשתתף בהפגנה". שטרנשוס הוסיף, כי "הספירה של המשתתפים בהפגנה תהייה יותר מדויקת מאשר בהפגנה בכיכר שכן, היא תתבצע על-ידי ספירת הכניסות". אתר האינטרנט שבו תקיים ההפגנה: www.hafgana.co.il, ובאמצעות הטלפון 068-888222. המשתתפים יוכלו להעביר מסרים ולהקשיב לנאומים שהוקלטו במיוחד לאירוע: - מנהיגים ישראלים ופלשתינים: ח"כ שמעון פרס, יוסי ביליין, יאסר עבד-רבו, השר פארס קאדורה, אברהם בורג, אמנון ליפקין-שחק ועוד. - אמנים: הדג נחש, אלון אבוטבול, מוני מושונוב, דנה ברגר, זהבה בן, טל גורדון, ירמי קפלן, אלונה דניאל, דיויד ברוזה, שוטי הנבואה ועוד. - אנשי ביטחון: גיורא ענבר, זאב ליבנה, שלמה להט
- אנשי רוח וחברה: א.ב.יהושע, יוכי ברנדס, יהודית קציר, עמוס עוז, דורית רבינאן, ניסים קלדרון, רפעת טורק ועוד. את ההפגנה ינחו רמי הויברגר ואילנה ברקוביץ בקולם באמצעות דמויות מחשב. http://nfc.msn.co.il/archive/001-D-42436-00.html?tag=21-22-17&au=True https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | אור ליום רביעי כ''ב באלול תשע''ג
19:45 27.08.13 |
|
238. האלוף זאב ליבנה הלך לעולמו.
בתגובה להודעה מספר 147
|
האלוף זאב ליבנה הלך לעולמו.מי שהיה המזכיר הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו (קדנציה 1) והמפקד הראשון של פיקוד העורף נפטר לפנות בוקר. (אור הלר יום שלישי, כ"א באלול התשע"ג, 27. 08. 2013) האלוף (מיל') זאב ליבנה הלך לעולמו הלילה. האלוף לבנה כיהן בין היתר כמפקד חטיבת השיריון 401, ראש מפקדת חילות השדה (כיום זרוע היבשה), מפקדו הראשון של פיקוד העורף, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה ונספח צה"ל בארצות הברית. ליבנה התגייס בסוף שנת 1962 לגדוד הנח"ל המוצנח של חטיבת הצנחנים, ושם התקדם במסלולי הפיקוד והקצונה. הוא נפצע בקרבות ברמת הגולן במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים הוביל כוח צוערים מקורס קצינים של הצנחנים בחזית המצרית בסיני. לאחר מלחמת יום הכיפורים הוא עבר הסבה לשריון. בזמן מלחמת לבנון, הוא שימש כסגן מפקד "כוח ורדי", כוח אוגדתי שלחם בגזרה המזרחית. לאחר מלחמת המפרץ, עם הקמתו של פיקוד העורף כפיקוד הרביעי בצה"ל, זאב לבנה מונה בפברואר 1992 למפקדו הראשון. לפני כשנתיים עם הקמת המשרד להגנת העורף, ליבנה שימש כיו"ר "ועדת ליבנה" שעסקה בחלוקת תחומי האחריות והסמכויות בין משרד הביטחון למשרד להגנת העורף. ראש הממשלה בנימין נתניהו מביע צער עמוק על פטירתו של האלוף במיל' זאב ליבנה. נתניהו: ''זאב ליבנה תרם רבות לביטחון המדינה בתפקידיו הרבים ובהם גם כמזכירו הצבאי בזמן בקדנציה הראשונה. כל מעייניו היו נתונים לביטחון ישראל. אני שולח את תנחומיי למשפחתו''. מקור: http://www.israeldefense.co.il/?CategoryID=483&ArticleID=5071 . . תזכורת: 147. אלוף במיל' זאב ליבנה = שמעון פרס = ד''ר יוסי ביילין !! https://rotter.net/forum/gil/5760.shtml#147 . .
1. אלוף במיל' זאב ליבנה = שמעון פרס = מזכיר צבאי של רה"מ שמעון פרס בכלל ושל רה"מ בנימין נתניהו ויצחק מרדכי שר הבטחון בפרט ביום 2.8.1996 מונה לתפקיד מזכיר צבאי לראש הממשלה ושר הביטחון שמעון פרס בכלל ורה"מ בנימין נתניהו ויצחק מרדכי שר הבטחון בפרט. 11. שם הספר:''סודות ממשלה'', שיצא לאור בשנת 99'' !! https://rotter.net/forum/gil/5486.shtml#11
יוזמת ז'נבה: ואלה שמות חברי הארגון https://rotter.net/forum/gil/20928.shtml להיות מודע = לשרוד !! בברכה פ"ש . . . https://tinyurl.com/5a2yl כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
04:08 26.08.04 |
|
30. תחילת המפגשים של אנשי אוסלו עם אנשי אשף קדמה לביטול...
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 27.08.04 בשעה 15:56 בברכה, פילוביץ שחף
הנינוח חבר מתאריך 31.3.02 1394 הודעות 07:32 25.08.04 21. שקר וכזב תחילת המפגשים של אנשי אוסלו עם אנשי אשף קדמה לביטול החוק בינואר 93 (שבוטל בעקבות פעילותו הנמרצת של י. ביילין ובניגוד למצע מפלגת העבודה בבחירות 92 שהתחייב להלחם באש"ף). תחילת המגעים לקראת אוסלו עם אש"ף החלה עם ההתחנחנות של פרס לאש"ף על מנת לזכות בקולותיהם של ערביי ישראל ישראל לקראת הבחירות של 1992. ביילין נשלח מטעם פרס ב- יוני 91 למשימה הקדושה של קניית קולות הערבים בעזרת שיחוד הרוצחים הפלשתיניים. היחידי ששילם מחיר עבור המפגשים עם הרוצחים הפלשתיניים היה אייבי נתן. לשמאל הסהרורי הישראלי היה נוח להקריב אותי כדי להציל את השאר העבריינים שכללו שכבה שלמה של פעילי שמאל, החל באורי אבנרי, שהפר את החוק בהתרסה, המשך ב- עייזר ויצמן ועד צמרת מפלגת העבודה. תתעדכן כאן ותפסיק בבקשה למכור כאן את השקרים של נותני החסות שלך, יוסי ביילין ונותי החסות שלו מהיאחוד האירופי ואש"ף: http://www.joelbainerman.com/articles/oslohebrew.asp או שמא אתה הוא יוסי ביילין או אחד מעוזריו הנאמנים שדואגים עכשיו לכסות את התחת שלהם ולהעלים את העובדות ? הנינוח חבר מתאריך 31.3.02 1399 הודעות 14:07 27.08.04 46. עוד כמה מקורות שמציינים שהפגישות של אנשי ביילין ושות' החלו במגעים עם אש"ף לפני ביטול החוק לאיסור המפגשים שהיה ב- 20.1.93: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%22%D7%A3 http://www.qudsway.com/Links/English_Neda/PalestinianFacts/Html_Palestinian/hpf9.htm http://www.freeman.org/m_online/feb96/levy.htm וסליחה שאני מבלבל לך את המוח עם עובדות... הארגון לשחרור פלסטין מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. (הופנה מ - אש"ף) http://he.wikipedia.org/w/wiki.phtml?title=%D7%90%D7%A9%22%D7%A3&redirect=no סמל הארגון
אש"ף, הארגון לשחרור פלשתין הוקם בשנת 1964 כמסגרת גג לארגונים הלוחמים בישראל. בתחילה היתה התנועה מנוהלת ע"י מדינות ערב אשר השתמשו בה כדרך נוספת להקשות על ישראל. מבין התנועות הרבות אשר הרכיבו את אש"ף, הלכה והתחזקה בסוף שנות השישים תנועת הפתח וב-1969, נבחר מנהיגה של תנועת הפתח, ערפאת למנהיג אש"ף. אש"ף התמקם בין היתר בירדן והחל לפעול כנגד שלטונה (ירדן מונה כ-65 אחוז פלשתינאים), ולקראת שנת 1970 ניסה לארגן הפיכה בסיוע סורי. בעקבות ניסיון זה פתח המלך חוסיין בחודש ספטמבר 1970 בפעילות שבמהלכה נכנסו כוחות הלגיון הירדני למחנות אש"ף, הרגו כמה אלפים מהם והגלו אותם ללבנון. בין השנים 1967 ל-1973 בלטה העלייה בפעולות הטרור של אש"ף כנגד ישראל, כשהבולטת בהן של ארגון טרור המסונף לאש"ף, "ספטמבר השחור" שמו, שרצח 11 ספורטאים באולימפיאדת מינכן. לאחר מלחמת יום הכיפורים הוכרז אש"ף כנציג הבלעדי של הפלשתינאים, ולא מדינות ערב. באותה שנה (1974) אומצה תוכנית השלבים, הגורסת כי אין טעם לעסוק רק במאבק מזוין, וכי כל פיסת אדמה של פלשתין שתוצע לפלשתינאים בדרכים דיפלומטית, תילקח על ידם ותהווה עוד שלב בדרך לשחרור פלשתין. בעקבות לחץ הימין נחקק בישראל חוק האוסר מפגשים עם אש"ף, חוק זה בוטל לקראת חתימת הסכם אוסלו בשנת 1993. בשנת 1982, במסגרת "מלחמת שלום הגליל" גירשה ישראל את אש"ף מדרום לבנון לתוניס, ומשם ניהל חזית דיפלומטית בינלאומית כנגד ישראל. שנה לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה (1987) הודיע אש"ף כי הוא מכיר במדינת ישראל ומעוניין בשחרור השטחים שכבשה במלחמת ששת הימים בלבד. בעקבות הצהרה זו הכירה ארה"ב באש"ף. בשנת 1991 הכירה ישראל בנציגים פלשתינאים בועידת מדריד אך לא באש"ף עצמו. בשנת 92 החל מו"מ בין רון פונדק וד"ר יאיר הירשפלד לנציגי אש"ף. המו"מ עלה בהדרגתיות ליוסי ביילין (שהיה אז מנכ"ל משרד החוץ) ובסופו של דבר גם לשמעון פרס וליצחק רבין. בעקבות חתימת הסכם העקרונות אוסלו, ב-13.9.93, אייש אש"ף את רוב המשרות בהנהגה של הרשות הפלשתינאית הנינוח חבר מתאריך 31.3.02 1399 הודעות 14:49 27.08.04 19. אתה ממשיך לשקר, גם שמוכיחים לך את האמת כהרגלך בקודש. פרופסור יאיר הירשלד, מאנשי אוסלו, נפגש עם אבו עלא בדצמבר 92 בלונדון, בעבות יוזמתו של טרייה לארסן, יקירו של י. ביילין וי. ערפאת. כך כתוב באתר האיסלמי הזה: http://www.qudsway.com/Links/English_Neda/PalestinianFacts/Html_Palestinian/hpf9.htm ובאתר של מרכז קרטר: http://www.cartercenter.org/doc181.htm לכך קדמה סדרת נסיעות מסתוריות של י. ביילין בשנת 91 לקהיר בשליחות של ש. פרס, שבהן נמסרו מכתבים לידי עוזריו של ערפאת עם הצעות מפתות והבטחות נדיבות במטרה לזכות בתמיכת אש"ף בבחירות הקרבות בישראל. רק אנשי אוסלו ואתה לא שמעו על כך ונמצאים עדיין בשלב ההכחשה... להפצה חופשית לציבור בישראל By: Joel Bainerman ---- צריך להבין שחלוקת המדינה אינה החלה בספטמבר של שנת 2000. היא החלה בשנת 1991 כאשר ביילין ופרס התחילו את מסע השיכנועים שלהם לכלל הציבור בישראל לשם חשיפת סודות שהיו אמורים להביא את השלום. שני "היהודים" הללו לא הביאו לשום דבר והביאו אסונות לשני הצדדים. עדיין לשנהם חשיבות עיקרית וכבוד רב בפוליטיקה הישראלית, פרס נמצא בתפקיד אותו שימש בשנת 1993. מי יודע אילו סודות ביילין חושף בזמן שאת/ה קורא מאמר זה? בושה לציבור בישראל שמרשה לשני בגודים/הפושעים הללו להמשיך ולהציג את האינטרסים של הציבור בישראל. בהתחלה הם הרסו את המנהיגים שלנו לאחר מכן הם מכרו את נישמתנו ועכשיו הם הורסים אותנו פיזית.ביילין ופרס תיכננו במאמץ רב את כל העיסקה הזו הם יכולים לעמוד למשפט! מתי יועמדו פושעי אוסלו לדיו ? הכרונולוגיה של אוסלו כיצד הסכמי אוסלו באמת התחילו 1993 מפלגת העבודה רצתה להנהיג את מדינת ישראל תוך כדאי כך שתכיר, באש"ף זהו שקר,על פי התסריט המסוים ממלא המקום הזר יוסי ביילין התחיל את מה שנקרא "עזה ויריחו תחילה" ומשם הכדור התגלגל לאקדמיה. דברים אלו נחשפו במרץ 1995 בראיון עם "ידיעות אחרונות" על כך שד"ר הנרי קיסינגר לקח על עצמו את היוזמה מרצונות הטוב לנהל את אוסלו. ד"ר ק'ס'נגר הציע לצאת מעזה ויריחו תחילה עוד לפני שיצחק רבין חזר בשנת 1976. האדם או האנשים שהכי מתאימים לניהול "הסכמי אוסלו" והוצגו לדרגים השונים היה ביילין שמאוחר יותר רדף שנה לאוניברסיטת נורבגיה למשרדים של תרזה רוד לרסן מדען ראשי שערך מחקר על הסכסוך הישראלי-פלסטינאי. השערה נוספת על תחילתו של תהליך אוסלו היא שתוצאות הפגישה במלון באוסלו בין הנציגים של אש"ף ובין יאיר הירשפלד ורון פונדק, שני ישראלים אקדמים לא מוכרים, שעה שהיו במלון. שני האקדמים לאחר מכן הציגו את דרישותיהם של הרשות למפלגת העבודה אף סיפור מהסיפורים הנ"ל אינו אמת! מהו הסיפור המהורהר של "ביילין ופרס" הסכם "מסריח". הסיפור הולך כך: בתחילת יוני 1991, פרס שלח את יוסי ביילין למצרים ארבה פעמים על מנת ל"השיג" הסכם עם אש"ף. במלון המלך בקהיר הציע ביילין לסעיד קאמל ומוחמד אבס (שני עוזריו של ערפאת) עיסקה. שראשית ערבי ישראל יצביעו בבחירות הקרובות למפלגת העבודה, ובתמורה מפלגת העבודה תבטל את החוק הישראלי שמונע פגישה עם אש"ף, בנוסף התחיבות להפסקת הבנייה בהתנחלויות ולתת הכרה במדינה פלסטינאית. הפגישה הנוכחית דווחה בעיתון הישראלי היומי חדשות על ידי הכתב העיתונאי שוקי מאירי ובשני עיתונים מצרים בשם אל-קומוריאה ו אל אופד. לאחר ניצחונה של מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין, יאסר ערפאת הזמין את נציגי אש"ף לשיחות השלום ואת שלושת המנהיגים הערבים הקיצוניים, הפגישה נערכה בקהיר וקרא לנציגים הפוליטים להצביע למפלגת העבודה. זה מה שעשה את ההבדל ב 23 ביוני 1992, שנתנו למפלגת העבודה המון כוח. בנובמבר 25, חמישה חודשים לאחר שמפלגת העבודה ביססה את כוחה בעקבות הצבעת ערבי ישראל, השר משופטיםת דוד ליבאי הציג בקבינט דוח שהורה על ביטול פגישות עם אש"ף. סביר להניח שהשיחות החשאיות הללו אורגנו על ידי חברים בעלי השפעה רבה.
בראיון לעיתונאי, בינואר 1996 יצחק בן חורין כתב מעריב, היה מיליונר בשם אדגר ברונפמן, שניהם השפיעו רבות על תוצאות הבחירות שנערכו בשנת 1992, הוא הוסיף:"בד"כ אני מאמין שלא צריכים להתערב במהלכי הבחירות בישראל אבל במקרה הזה אני שובר את החוק כי אני מאמין "בתהליך השלום".
למעשה ישראל לא הייתה מעורבת בתהליך השלום עד אוגוסוט 1993. פברואר 1993: על פי הדיווחים של הפוליטיקאים הלבנונים אל קיפאח אל ארבי ישנם שיחות חשאיות בין אש"ף לבין ממשלת ישראל בפריז ולונדון. המגזין הצרפתי La Canard Enchaine חשף שהמומחים הצרפתים יקימו משטר פלשטינאי שיהיה באוטונומיה בעזה ובגדה המערבית. ההסכם היה בנובמבר 1992 בסידרת פגישות בלונדון תחת חסותם של הממשל האמריקאי. אחת הסיבות שהשיחות נישמרו בחשאיות הייתה כי ישראל רצתה לכלול או יותר נכון לרקום הסכם עם הרשות לפני שהמשא ומתן היה מגיע לכלל הציבור הרחב. במאי 1995, דווח בעיתונות הישראלית, מתווך אוסלו רון פונדק חשף ש"ארה"ב הייתה שותפה בכל התהליך שקדם כבר מהיום הראשון". השר יוסי ביילין הציג מסמך סודי לאש"ף, בנושא השגת הסכם בינהם לבין הפלסטינאים. זה מסביר את הכיוון הסופי של תהליך השלום: 1- ישראל תיסוג לגבולות 1949 2- ליצור הכרה לפסטינאים מעמד של מדינה 3- לאפשר לפסטינאים לחזור למקום ממנו גורשו זכות השיבה המסמך שמדבר על חלוקת ירושלים נקרא:, "הלגטימציה של ישראל לישלוט על ירושלים" תוכנית הטיוטה של ממשלת ישראל לעתידה של ירושלים, התוכנית קוראת לחלוקה של ירושלים העתיקה אשר גבולותיה יהיו תחת השגחת האו"ם. התוכנית דיברה גם על העברת כל היהודים שנמצאים מעבר לקו הירוק וזאת גם היא הימצאות רבה של כוחות צה"ל מעבר לקו הירוק והכבישים המרכזיים וזאת על מנת לערער את בטחונם של המתנחלים במקום, ובכך יעזבו מרצונם החופשי. שלושה ימים לפני החתימה בוושינגטון שהתרחשה בספטמבר 10 ,1993 אישר ראש הממשלה יצחק רבין את שובם של 187 חברים ומנהיגי החמאס לשוב מלבנון לשטחי הרשות ולעזה. וזאת על מנת שהחמאס יכבד את ההסכם שבין אש"ף לממשלת ישראל. יוני 1993: המצרים הסכימו לפתוח קורסים למאות פלסטינאים וזאת על מנת ללמדם את החוקים וכיצד יש לנהל את השליטה על האזרחים. למעלה מ 50 פלסטינאים נשלחו למצרים וזאת על מנת ללמוד כיצד להיות שוטרים. אוגוסט 1993: בפעם הראשונה שבה ערבים במסגד אל-אקצה בירושלים שומעים את המופטי שייקה מחמוד ,מחמוד אל גאמל, אשר קראו לרצוח את כל היהודים הישראלים. המשטרה הומנם פיזרה את קהל המאזינים אך סרבה לעצור את שני המופטים שהסיטו כנגד ישראל. חנן פורת ביקש ששני המופטים יואשמו בניסיון לרצח. לאחר מכן במהלך חצי שנה נסגרו כ 25 מסגדים שהונהגו על ידי איסלמים קיצוניים. נובמבר 1993: הגנרל רון נבה היושב בראש אירגון "אחראי" חתם בספטמבר ,13 שאנשי חיל האוויר שנקראו לשירות חובה יכולים להפגין כנגד ההסכם. נבה הציג: "ההסכם שנחתם הוא אסון לבטחונה של מדינת ישראל והדרך היחידה להלחם בהסכם זה היא לא לשרת תחת שלטון העבודה. תשעה חודשים לאחר מכן במאי 1994, חתמו מספר רב של אנשי חיל האוויר על עצומה כנגד הפרסום שהופיע בעיתונות הישראלית. הציבור קרא: "בעיכנעות לטרור היא הדרך היחידה לתת לפסטינאים את הלגטימציה שלהם,להמשך המאבק לכיבוש ישראל ללחוץ ידיים לטרוריסט משמע לתת לטרור לנצח ערפאת מייצג את דעותיו ולעולם לא יפעל וילחם למען בטחונה של ישראל". דצמבר 1993:
משרד הבטחון התווכח על המשא ומתן עם הרשות הפלסטינאית על הדיווח שכל כלי נשק יוחזק על ידי אנשי הרשות הפלסטינאית בשטחים, כמו כן הרשות והמוסד התחיבו לפעול כנגד הטרור, וכנגד ראינו כ 14 התקפות חבלניות של הרשות הפלסטינאית כנגד אזרחי ישראל. חסינות דיפלומטית:
בספטמבר 1993 שלושה ימים לפני החתימה של אוסלו בוושינגטון העיתון האיטלקי לה סטמפה דיווח ששר החוץ שמעון פרס כלל עיסקה חשאית עם הוותיקן אשר הם יהיו אחראים על ירושלים העתקיה.התוכנית הוצגה כבר בשנת בנובמבר 1992,(באותו זמן שבוא נערכו הפגישות החשאיות בשנת 1992 בלונדון). בזמן ששר החוץ שמעון פרס נפגש עם גורמים רשמיים של הותיקן ברומא. תחת הכותרת ירושלים תישאר בירתה של מדינת ישראל אבל העיר העתיקה תיהיה תחת שילטונה של הוותיקן. ערפאת הסכים לא לדחות את התוכנית. כמו כן התוכנית הסכימה שירושלים תיהיה לבירתה השנייה של הוותיקן ושל שלושת הדתות היצוגיות אך תחת שילטונה של הוותיקן. דצמבר 1993: בכנסת נערך דיון על מצב הבטחון בשטחים שר החוץ שמעון פרס הודיע: "כאשר מדינה פלסטינאית תקום בעזה היא תיהיה בטוחה." אנשים מהאופוזיציה היו נגד הצהרותיו של שמעון פרס. כאשר הם הבינו שפרס הודע בפני כולם על ההסכם שלו עם הרשות הפלסטינאית. כמו כן פרס חזר והדגיש "המשטרה הפלסטינאית" ולא שוטרי המדינה הפלסטינאית. " רבים מאנשי האופוזיציה הבינו כבר שפרס הבטיח לרשות מדינה עצמאית. 1994 אופן ניהול הרשות: אחמד אוואד מנהיג הפנתרים השחורים של הרשות הפלסטינאית,הזמין את יאסר ערפאת להיות עד להגנתו,ועל מותם של עוד 10 אזרחים נוספים. אוואד הסביר ואמר שכל הרציחות הללו הם הוראה ישירה של יאסר ערפאת. הפרקליט שלו הציג פקסים של יאסר ערפאת למתן אור ירוק לביצוע המזימות הללו. פברואר 1994: חברי ההנהגה הפלסטינאית שנשלחו לשטחים החלו לדבר באופן שלילי על מנהיגם. הם הגיעו למסקנה שלפני מספר שנים חברי ההנגה ניסו לגבות מיסים באזורי השטחים. מוניר מקדקה מנהיג הרשות בלבנון, סירב שיאסר ערפאת ינהיג את הרשות הפלסטינאית ואף הזהיר בפני תרחיש שכזה. מקדקה אמר לכתבים הזרים שאין הוא מתכוון להניח את נשקו. הוא ניבא 2 אופציות לפילוג ברשות. הראושנה היא מלחמה מאסיבית בישראל תוך המון פעולות טרור. והאופציה השנייה היא לחימה מאסיבית של אנשי הבטחון הפלסטינאי בכוחות הישראלים. כמו כן אמר מקדקה :"רוב אנשים הבטחון ברשות הגיעו מכוחותי והם יעשו את אשר אני אומר להם ולא מה שיאסר ערפאת יאמר להם". מרץ 1994: משה ששון היועץ האסטרטגי של המשטרה אישר ששרים בקבינט נפגשו עם מנהיגי החמאס בטענה שזה לטובת תועלתה של מדינת ישראל. היה סביר להניח שהיה מדובר ביוסי שריד. לפי דברי ששון: "חלק מאנשי החמאס רוצים ליקצור את הפירות ברשות". הפגישה הראשונה נערכה לפני ההצהרה העקרונית בין ישראל ובין הרשות הפלסטינאית שנחתמה בספטמבר 1993. כמסקנה מזה אנשי החמאס יקבלו תמיכה בערי הרשות הפלסיטנאית. חוות דעתם של בכירי המשטרה אמרו שדבר זה יהיה דבר נכון לעשותו.
אפריל 1994:
לפי דבריו של סוחר נשק בעזה מאז ספטמבר 13, החתימה על הצהרת העקרונות בין הרשות לישראל, תושבי עזה חימשו עצמם היטב בכלי נשק. הוא אמר שלמעלה מ 75% מכלי הנשק אשר נמצאים בבתי התושבים הנם כלי נשק של ישראל.עלות של רובה בשנת 1992 הגיע ל 1,300 $ ובשנת 1994 הגיע ל 3,600 $. מאי 1994: פייאסל חוסיני אחראי על תיק ירושלים, אמר שהוא מאמין שהמשטרה החדשה של הרשות תיזדקק לסיור ארגוני, ולחימוש אנשי המליציה שבכל מקרה והיה אם ישראל תדחה בקשה זו, אזי אנשי המליציה יהיו מוכנים. יוני 1994:
שיחות שנערבו בין הרשות הפלסטינאית לבין החמאס על הארגון בעזה הושלמו לחלוטין. החמאס החליט לא להתנגד למשטר של הרשות בעזה בהסכם של חלוקת הכוחות בין שני הצדדים. בתמורה אנשי החמאס יקבלו משרות מובטחות בשרות הביטחוני של הרשות הפלסטינאית. כמו כן מותר היה לאנשי החמאס להיות חברים בארגוני אז עדין אל קאסם אשר יהיו נוכחים בכוח המשטרתי. ספטמבר 1994: יו"ר הרשות הפלסטינאית יאסר ערפאת שלח טלגרם סדאם חוסין שהלחימה עבור העם הפלסטינאי רק החלה,והיא לא תפסיק עד אשר ירושלים תיכבש בשנית, וכמו כן שאין הוא מתכוון להפגין כנגד הממשל בישראל, וזאת על מנת לא למשוך תשומת לב מיותרת. אוקטובר 1994: השומרים האחראים על אימון השוטרים הפלסטינאים בעזה ויריחו גרמו ליציאה מהאורינט האוס. אנשי המשטרה הפלסטינאית אמרו: "במציאות אנחנו באמת לא שוטרים ויריחו היא בסיסנו החדש ללכוד ולכבוש את שאר פלסטין. סיורים משותפים של צה"ל ושל אנשי הרשות נועדו לכישלון מוחלט. הג'יפ הישראלי נהג מאחורי הג'יפ הפלסטינאי, ובתוך הג'יפ הישראלי היה חייל שאמר: "אנחנו ממש לא יודעים מתי הם יתחילו לירות עלינו,זה רק עניין של זמן עד שדבר כזה יקרה". אוקטובר 1994: שירות הביטחון הכללי הכין תוכניות מגירה עבור אנשי המבצעים של החמאס. אנשי החמאס בגדה המערבית היו בני בריתם של החיזבאללה, החמאס בירושלים ובבית לחם חיבר בין האחים המוסלמים של ירדן, הנחשבים כמתונים. בעזה וחברון מנהיגי החמאס קיבלו הוראות ופיקוד מהאחים המוסלמים במצרים. נובמבר 1994:
שני פלסטינאים טרוריסטים אשר רצחו שני ישראלים בירי בירושלים העתיקה, היו מבוקשים בעבר שנתפסו,האחד מהם היה שוטר במשטרה הפלסטינאית שנתפס עם כלי נשק שקיבל מישראל, ואילו המחבל השני הגיע ממצרים לעזה ב 14 ליולי, כמו כן בכיסו של המחבל נתפסו יעדים לביצוע פיגועים כמו כן היה רשום במכתב ליצור קשר עם השגרירות במצרים. חסינות דיפלומטית:
אפריל 1994: ממלא מקום ראש העיר בירושלים שמואל מאיר,אמר לעיתונות הירושלמית שהוא קיבל מידע על כך שהוותיקן יהיה אחראי על כל המתרחש בירושלים העתיקה. (בתחילת שנת 1996 נהרג מאיר בנסיבות מאוד מוזרות כאשר רכב ג'יפ של האו"ם נתקע בו חזיתית והרג אותו,נהג הג’יפ לא הועמד לדין על ביצוע התאונה). התוכנית לחלוקת ירושלים קיבלה תמיכה מלאה של כל האירוגנים התומכים הנקראים "הפורום הירושלמי". עשה רושם שהתוכנית נרשמה על טיוטה שבאישור והסכמת הוותיקן. שלושה שבועות לפני חתימת ההסכם בקהיר פרס וערפאת נפגשו בחשאיות בבוקרסט,רומניה. ערפאת הביע את התחיבותו ששליטתה של ירושלים תחולק בין הישראלים לבין הרשות הפלסטינאית. כמו כן פרס אישר תוספת של אנשי משטרה פלסיטנים שכללו כ 500 סודנים אשר תורגלו על ידי האיסלם הפונדמנטליסטי,וכמו כן הסכים פרס לשובם של כלל הערבים לערים מהם גורשו כולל ירושלים. בנובמבר 1994: העיתונות הישראלית האר,ץ מעריב. ו ג'רוזלם פוסט דיווחו שהביליונר דוד רוקפלר נחת בירושלים (עטרות) לביקור חשאי בן 12 שעות עם ראש העיר טדי קולג. לאחר הפגישה החשאית טס קולג בפעם הראשונה למצרים ונפגש עם אמר מוסא שר החוץ המצרי,והציג בפניו את התוכניות העתידיות של ירושלים.בהתיחס לתוכנית הזו,כל חלק בעיר העתיקה יחולק לאוזר שיהיה תחת שליטת הרשות. נובמבר 1994:
ישראל חתמה על הסכם שלום עם ירדן שעל פי דיווחים של העיתונות הישראלית מעריב, ידיעות אחרונות והארץ, חתמו סעיפים חשאיים עם הירדים בגין חלוקת מים ודיבור על ירושלים גם כן. ההסכם עצמו ניתפר בלונדון שמונה חודשים לפני הפגישה בין רבין למלך חוסין. בתמורה הירדנים ישלטו על אנשי האיסלם בעיר העתיקה למרות שהוותיקן ישלוט על העיר העתיקה. 1995 אופן ניהול הרשות: מרץ 1995: הממשלה בישראל אישרה שהפלסטינאים יוכלו מעכשיו לטוס חופשי בכל שמי ישראל, תחת שמירה על הסכמי הטיסה טיסות שעברו בין עזה ליריחו יעברו דרך חברון וירושלים עם השומרים שלהם החמושים. למרות שראש ממשלת ישראל יצחק רבין אמר שהמשטרה הפלסטינאית תכלול כ 9,000 אנשי ביטחון אשר ישמרו על שלטונו של ערפאת ויפעלו כנגד פעולות טרור כנגד הישראלים לאחר שנתיים הגיע מספרם ל 25,000 שוטרים "שכבשו" את רחובות עזה, רובם תורגלו ועברו אימונים בדרום אפריקה, לבנון,עיראק ותימן. כמובן שלא היה להם שום אינטרס כזה או אחר לעצור טרוריסטים שנמצאים בשטח עזה וזאת על מנת שהמשטרה תלמד מהם וההפך. מאי 1995: למעלה מ 1,000 שוטרים פלסטינאים הסתובבו בשטחי יריחו ולמעלה מ 12,000 תושבים לא רצו בנוכחותם של השוטרים, וזאת כי אותם שוטרים הטילו אימה על התושבים. יוני 1995: בהרצאה שנערכה ב"מכון ויצמן" אמר (אלוף) מתן וילנאי: "הפלסטינים שונאים אותנו עד מוות, ושהרשות לא תישקול לעצור את מי שיבצע רצח באזרחי ישראל. (מאוחר יותר וילנאי היה לשר בממשלתו של אהוד ברק). יולי 1995: בשנה זו לצערנו ישראל חוותה פיגועים קשיים ביותר של מחבלים מתאבדים באוטובוסים,וממשלת ישראל הבליגה על הפיגועים הללו. כמו כן פרס וערפאת קבעו פגישה מסכמת בחודש זה להמשך שיחות על שאר השטחים,וזה כאשר יש זעם רב בציבור בישראל. השר יוסי שריד ושר המשטרה משה שחל ניהלו שיחות עם אנשי הרשות בבוקר של ה 2 ליולי, בפגישה זו דרש הצד הישראלי שערפאת לא יאפשר לקבוצות פלסטינאים לקחת אחריות על היריות . מפלגת העבודה חששה שהרשות הפלסטינאית או אנשי הרשות יואשמו בירי כנגד אזרחים ישראלים דבר שעלול לגרום להרס תהליך השלום. אוקטובר 1995: נדב חזני כתב מעריב: "הערבים חששו עד מאוד מפלישתם של אנשי הרשות הפלסטינאית לשטחי הגדה המערבית ולעיר העתיקה". אחד מהתומכים של הרשות הפלסטינאית אמר:"שלאנשי הרשות אין שום חוק,שום רגשות אשמה או נקיפות מצפון, כמו כן הם יטלו אימה על תושבי המקום ויעשו כרצונם. נובמבר 1995: יומיים לפני מותו של יצחק רבין שתי מכוניות תופת התפוצצו ידיעות אחרונות והטלויזיה הישראלית, דיוולו ששני הרכבים הגיעו מהרשות הפלסטינאית וזאת כאשר השוטרים של הרשות ידעו על המכוניות ונתנו מעבר חופשי לשני הרכבים הממולכדים. נובמבר 1995:
לפני שישראל תשחרר מהכלא הישראלי את הפלסטינאים לרשות,אזי הרשות הפלסטינאית תיהיה חייבת לחתום על מסמך שמבטיח תמיכה בתהליך השלום ושלעולם לא יתעסקו עם הטרור. גאמל שוואקי אשר נידון ל 24 שנות מאסר בכלא הישראלי בגין רציחתם של יהודים הגיב להסכם שנחתם באופן הבא: "זהו רק חתיחת ניר אנחנו לא מאמינים בו ואנחנו נשתמש ונפעל רק בדרך הטרור". 1996 אופן ניהול הרשות הפלסטינאית: בפרואר 1996: משלחת של הוותיקן נפגשה עם נציגי הרשות הפלסטינאית חסן טחבוב בירושלים. נציג הוותיקן האבא סרג סבסטיאן הודיע שהרשות תיהיה אחראית על העיר העתיקה בירושלים. לאחר ששמעון פרס החליף את יצחק רבין בתור ראש ממשלה משה שחל לא להסכים לפיגשת הוותיקן בין נציגי הוותיקן לבין אנשי הרשות. משה שחל לא הסכים לפגישה זו כי לפני דבריו :"הפלסטינאים מתכננים להשתמש בוותיקן שהיא זו שתחבל בהסכמי אוסלו" מאי 1996:
העיתון הסעודי אל חיית דיווח שיאסר ערפאת חתם על הסכם עם החמאס במרץ. ההסכם מדבר על כך שהחמאס יתחייב להפסיק את כל פיגועי הטרור באופן זמני עד לאחר הבחירות בישראל. עראפת יעצור כמאות אנשי חמאס ויכלא אותם בכלא הפלסטינאי ולאחר הבחירות בישראל ערפאת ישחרר את כל אנשי החמאס, וכמו כן מנהיג המוסלמים במצרים מוסטפא מסור אמר שערפאת אמר לו שהוא ישחרר מאות אנשי איסלם, גיאהד, וחמס על מנת לפתוח חזית טרור חדשה כנגד הישראלים. יוני 1996: מנהל הסי אי איי ג'ורג טנט נפגש עם בכיר בשרות הביון של ארה"ב ששמו ג'ון דיוטשח, להיות המקשר בין הישראלים לבין הרשות. ואז ראש ממשלת ישראל שמעון פרס אישר את שליחתם של 40 אנשי "משטרה" פלסטינאית לקורס של ה סי איי איי בוירג'יניה. מטרת האימון של הסי איי איי לאנשי הרשות הייתה כיצד לדכא את המתנחלים ולגרום להם לעזוב את מקומם מרצונם החופשי. ראש מנגנון הבטחון ברשות הפלסטינאית ג'יבריל רגוב היה מודע לכל מהלך המבצע. אוגוסט 1996: בדיווח בטלויזה הישראלית דיווח הכתב לענייני ערבים אהוד יערי שהאלימות בערי הגדה הגיע לממדים מדאיגים ושהם מבקשים מצה"ל לא לעזוב את חברון. חאלד אבו טאמה כתב ערבי של השבועון הירושלמי ירושלים כתב "שהמשטרה הפלסטינאית מענה ערבים שיש להם אזרחות כפולה ערבית ישראלית ופלסטינאית. קול העיר מדווח על כך שזקי נאקש נעצר למשך שלושה שבועות בידי הרשות הפלסטינאית וזאת בגלל שהוזמן לפיגשה ישראלית. דצמבר 1996: איתן רבין, כתב של עיתון הארץ, מדווח שהסיורים המשותפים בין הרשות לבין צה"ל הופסקו בגלל דיווחים סודים שהשב"כ חשף. אנשי הרשות הפלסיטנאית רצו לגרור את ישראל או יותר נכון את צה"ל להגיע לעימות. רבין כתב: "לישראל יש את כל הכוחות הדרושים על מנת להכנס לכל השטחים ברשות הפלסטינאית. ולמתי שזה יקרה,כוחות של הירדנים והמצרים יכנסו במלוא העוצמה. Homepage | Publishing Background | Current Lecture Options | Published Articles | Published Archive | External Links | Contact https://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
01:20 27.08.04 |
|
31. אורי אבנרי, אלוף מתי פלד ויעקב ארנון נפגשו עם אש''ף
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 27.08.04 בשעה 01:26 בברכה, פילוביץ שחף לראשונה בחשאי ונגד החוק בשנת 1982 !! השאלה שלי היא: (חבר כנסת לשעבר בשלוש כנסות, אלוף במיל' ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר נפגשים בחשאי עם אוייבים במדינת אוייב = טוניס והמוסד, השב"כ וגורמי המודיעין שלנו לא יודעים...??)בהמשך לדיון באשכול קודם המנהל שחמט קבע מעל כל ספק שתהליך הסכם אוסלו התחיל לאחר שבוטל החוק....מצ"ב מכתבו והקישור לאשכול הדיון !!
24. אז זהו, חוק איסור מפגשים עם אש''פ בוטל ורק לאחר מכן https://rotter.net/forum/politics/7113.shtml#24 כתבתו של אורי אבנרי על המפגש החשאי הראשון בטוניס:
אל תקנאו באבו-מאזן מאת: אורי אבנרי 2003 / 04 / 26 התרשמותי הראשונה מאבו-מאזן היתה שזה איש רציני, שיטתי, מופנם, קצת מרוחק, שהזכיר לי מנהל-גימנסיה. אדם שונה מאוד מערפאת, איש מוחצן, אימפולסיבי, נוטה למחוות אישיות, בעל מגע חם עם אנשים. נפגשתי עם אבו-מאזן לפני 21 שנים (1982). באנו בחשאי לתוניס, כדי להיפגש עם יאסר ערפאת. היינו שלושה: מתי פלד, אלוף במילואים ומהדמויות הבולטות בצה"ל, יעקב ארנון, מנכ"ל לשעבר של משרד-האוצר, ואני. התבקשנו לערוך תחילה שיחת-הכנה עם אבו-מאזן, כדי לגבש הצעות ממשיות, שיונחו לפני "הזקן" (ערפאת היה אז בן 54). את שמו של אבו-מאזן שמעתי לראשונה תשע שנים לפני כן (1973), כשפתחתי במגעים החשאיים הראשונים עם נציגי אש"ף. הם גילו לי שהנהגת פת"ח הקימה ועדה של שלושה לניהול המגעים עם ישראלים. היו אלה "שלושת האבו-אים" - אבו-עמאר (יאסר ערפאת), אבו-איאד (צלאח ח'לף) ואבו-מאזן (מחמוד עבאס). אבו-מאזן היה האחראי הישיר למגעים אלה, שהחלו ב-1974. בשלב הראשון התנהלו איתי אישית, ומאז סתיו 1976 התנהלו עם משלחות מטעם "המועצה הישראלית למען שלום ישראלי-פלסטיני". מצד אש"ף ניהלו את המגעים הראשונים סעיד חמאמי ועיצאם סרטאווי - שניהם נרצחו בשל כך על-ידי ארגון-הטרור של אבו-נידאל, אויבו המושבע של ערפאת, שנתמך על-ידי עיראק.בישיבות שהיו לנו עם ערפאת ואבו-מאזן ביחד, יכולתי להתרשם גם מהמעמד היחסי שלהם באותה תקופה. את הדיונים המפורטים ניהלנו עם אבו-מאזן, שהתמצא היטב בעניינים ישראליים. אך ערפאת הוא שקיבל בסופו של דבר את ההחלטות. לא אחת היה לי הרושם שבצמרת אש"ף די שמחו אז על נכונותו של ערפאת לקבל לבדו את ההחלטות האמיצות, המסוכנות והבלתי-פופולריות, שהובילו להסכם עם ישראל. עכשיו יש מצב חדש. ערפאת הסכים למינוי אבו-מאזן כראש-ממשלה. (עצם העובדה שכל העולם, וגם ישראל, קיבלו בברכה "ממשלה" ו"ראש-ממשלה" פלסטיניים, הוא צעד חשוב לקראת הקמתה של מדינת פלסטין. במשא-ומתן על הסכמי-אוסלו התנגדה ממשלת-ישראל בחריפות לשימוש במושגים ממלכתיים כמו "נשיא" ו"פרלמנט"). אבו-מאזן קיבל על עצמו אחריות גדולה מאד כלפי עמו וכלפי העולם כולו. הוא נכנס למצב שהוא כמעט בלתי-אפשרי. שרון ודובריו דורשים ממנו לשים קודם-כל קץ ל"טרור", לחסל את "ארגוני-המחבלים", לאסוף את נשקם ולמנוע את "ההסתה". רק אחרי שיצליח בכך, הם אומרים, יתחיל משא-ומתן ממשי. מובן שאין מה לדבר על הקפאת ההתנחלויות בשלב זה. הציבור הפלסטיני, לעומת זאת, דורש ממנו להביא קודם-כל להוצאת צה"ל מהערים הפלסטיניות, להפסקת "החיסולים הממוקדים", פעולות ההתנחלות, הריסת הבתים ושאר פעולות הדיכוי, ולפתיחת משא-ומתן רציני להקמת מדינה פלסטינית. זהו מעגל קסמים. אילו היו ארצות-הברית ומדינות אירופה מתחילות מיד בהפעלת לחץ מאסיבי על שרון, בדומה ללחץ המאסיבי שהפעילו על ערפאת, ניתן היה לצאת ממעגל-קסמים זה. צה"ל היה נסוג, המצב בשטחים הכבושים היה משתנה מהקצה אל הקצה, הפלסטינים היו נושמים לרווחה, אבו-מאזן היה נראה כמי שהשיג הישג גדול כבר בראשית דרכו. ממילא היתה הפופולריות של ארגוני-ההתנגדות החמושים צונחת.גם אז לא היה אבו-מאזן יכול להעלות על דעתו לבצע מאסרים המוניים, לשבור את הארגונים ולהחרים את נשקם. אין דבר שנוא יותר על הפלסטינים מאשר מלחמת-אחים. אבל הלחץ הציבורי הפלסטיני היה מביא לפחות להפסקת-אש יעילה. גם הארגונים הקיצוניים רגישים מאוד לדעת הקהל שלהם, ואם זה רוצה שקט - יהיה שקט. זה כבר קרה בתקופה הראשונה אחרי הסכם-אוסלו. נניח שזה יקרה. הפיגועים ייפסקו כמעט לגמרי (תמיד יהיו יחידים וקבוצות מקומיות שינסו לפעול בכל זאת). ממשלת אבו-מאזן תתפקד כראוי במרכזים הפלסטיניים. מה אז? אחרי פרסום "מפת-הדרכים" יגיש שרון עשרות הצעות ל"תיקונים". כבר עכשיו נוטה ה"מפה" באופן מכריע לצד שרון. בעוד שהפלסטינים כבר ויתרו באוסלו על 78% של הארץ ודורשים מדינה משלהם ב-22% הנותרים, ומצהירים על נכונותם לחיות בשלום ובדו-קיום, מדבר שרון באופן סתמי על "ויתורים כואבים", מבלי לפרט ומבלי להתחייב לשום דבר. אם יתקבלו ה"תיקונים" של שרון, ולוא בחלקם, "מפת הדרכים" תתרוקן מרוב תוכנה. אבו-מאזן יעמוד בידיים ריקות, המשא-והמתן ידשדש במקום כמו בסיבובים קודמים. בהדרגה תגיע דעת-הקהל הפלסטינית שוב למסקנה שבלי אלימות לא יושג דבר, הארגונים יתעודדו והפיגועים הגדולים יתחדשו. שרון ובוש יאשימו, כמובן, את הפלסטינים. הם יאמרו ש"אבו-מאזן לא סיפק את הסחורה". הפלסטינים, לעומת זאת, יאמרו שאבו-מאזן הוא אדם תמים, שנפל בפח אמריקאי-ישראלי. אבו-מאזן יתפטר, יוקרת ערפאת שוב תרקיע שחקים. ההמשך ידוע. הפונדמנטליסטים הנוצריים והניאו-שמרנים היהודים, השולטים עכשיו בוושינגטון, ידרשו לתת לשרון יד חופשית. הפלסטינים יפתחו באינתיפאדה שלישית, קיצונית מקודמותיה. דם ואש ותימרות-עשן. יכול לקרות גם אחרת. למשל: אמריקה לא תזלזל ב"קוורטט". יופעל לחץ על שרון. בוש יודח בבחירות. המשא-והמתן יישא פרי. מחנה-השלום ינצח בישראל. המדינה הפלסטינית תקום בשלום. בארץ הקודש כבר קרו נסים יותר גדולים. אבל בינתיים, אין מה לקנא באבו-מאזן. http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=861 מצ"ב: השלושה שנפגשו בחשאי עם אוייבי מדינת ישראל במדינת אוייב-טוניס אורי אבנרי (אוסטרמן) היה חבר כנסת בכנסת ה-6, 7 ו- 9 - ב- 1974 יצר מגע ראשון עם נציגי אש”ף. - מיוזמי המועצה הישראלית לשלום ישראלי-פלשתינאי (1975). - ממייסדי תנועת של”י ב- 1977. - ממקימי ”הרשימה המתקדמת לשלום” (1984) והיו”ר שלה. http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mk.asp?mk_individual_id_t=238
אלוף במיל' מתתיהו (מתי) פלד 49. תנועת בל''ד/בשארה= תנועת ''אל ארד''/מיעארי= אלוף מתי פלד https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5596&omm=49&viewmode=threaded
''כשהייתי בטוניס עם האלוף מתי פלד ועם יעקב ארנון, שהיה מנכ''ל משרד האוצר, היינו עוברים ... http://www.bambili.com/bambili_news/katava_main.asp?news_id=4183&sivug_id=1
המפגשים שהתקיימו בתוניס היו סודיים ולא נרשם בהם פרוטוקול, אבל כבר אז הבחין אבנרי בצמא הגדול של אבו מאזן למתרחש בישראל. הוא ראה עצמו כמומחה ומבין בנבכי החברה כאן. כך למשל הוא היה בטוח - עד היום, סבור יוסי ביילין - שהמזרחים בישראל הם הגשר לשלום עם הפלשתינאים, תוך יצירת ברית של מקופחים נגד הממסד האשכנזי. ניסיתי להוציא לו את הג'וק הזה מהראש ולא הצלחתי, נאנח ביילין. ב-83' אף השתתף אבו מאזן בוועידה שהתכנסה בטולדו שבספרד בהשתתפות פעילי שמאל מזרחים. "הוא התפכח", מעריך אבנרי. "תוצאות הבחירות הוכיחו לו שטעה". http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=288341
https://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
02:40 27.08.04 |
|
32. ''הרדיקליזם של השמאל באקדמיה העברית''
בתגובה להודעה מספר 0
|
כתב עת למחשבה מדינית חברה ותרבות נתיב מאמר זה מופיע בנתיב • שנה שבע עשרה • גיליון 3-4 (98-99) • סיון תשס"ד • יוני 2004 http://nativ.cc/nativ3_2004/socrat.htm הרדיקליזם של השמאל באקדמיה העברית מאת: שלמה סוקרט ---- שלמה סוקרט הינו שם עט לפרופסור מרצה באחת האוניברסיטאות בארה"ב, המעדיף להישאר בעילום-שם. ---- יום אחד, כשההיסטוריונים יגרדו את פדחתם בנסותם להבין את טירוף המערכות שפקד את מדינת היהודים כאשר זו אימצה ללבה את לבנת החבלה הקרויה הסכמי אוסלו, מן הראוי שיקדישו מעט תשומת לב לאנשי האקדמיה שפעלו בישראל בעת ההיא. הם יביטו אחורה בתימהון וישאלו את עצמם – כיצד זה קומץ רדיקלים יהודים, עוכרי עמם, אימץ לעצמו את סדר-היום של האויב, ובעשותו כן פעל על מנת לפגוע במולדתו. על מנת לסייע לאותם היסטוריונים עתידיים במלאכתם, ולהקל מן העומס שירבוץ על כתפיהם, ברצוננו להעמיד לרשותם חומר רקע אודות כמה מן הדמויות המככבות בזירה האקדמית בעת הזאת.
רקע כאשר מבקרים אנשי אקדמיה, מן הראוי להגדיר כמה הנחות יסוד: אין אנו דוגלים בצנזורה פוליטית בקמפוסים של ישראל (או של כל מדינה אחרת); איננו מאמינים בהגבלת חופש הביטוי מעבר למגבלות החוק הקשורות בהוצאת דיבה או בהסתה למעשי פשע; הפצתן של אידיאולוגיות שמאלניות קיצוניות אינה תופעה שיש להילחם בה באמצעות צנזורה, אלא דרך דיון פוליטי. מצד שני, איננו מסכימים עם מערכת העקרונות הרווחת, לפיה מימון נדיב של השמאל הקיצוני הנו בגדר זכות אוטומטית הנובעת מעצם מעמדם של אותם פעילים.אנו מבחינים בין הקיצונים הפועלים בקמפוסים בישראל לבין אנשי האקדמיה וההוגים הפועלים שם. בין אנשי האקדמיה בישראל ישנם כישרונות מן המעלה הראשונה העושים את מלאכתם נאמנה, אלא שקולם נבלע בהמולה שמחוללת חבורה של רדיקלים. יש לדעת שההשכלה הגבוהה בישראל מרוכזת סביב מה שנהוג לכנות "שבע הגדולות" – אוניברסיטאות המחקר המקבלות את נתח הארי מתוך תקציבי הממשלה המיועדים להשכלה גבוהה. לצד אלה פועלות גם מכללות שאינן בגדר מכוני מחקר, שגם הן בבעלות הממשלה. תקציביהן נמוכים משל שבע הגדולות ודרישות הקבלה אליהן יותר נמוכות. מתוך שבע אוניברסיטאות המחקר, בשתיים כמעט ולא נמצא מעורבות פוליטית – בטכניון שבחיפה ובמכון וייצמן שברחובות. מעט מן הפרופסורים הפועלים שם עסוקים בפוליטיקה, בין אם הם שייכים לשורות השמאל ובין אם לימין, וגם הם נוטים לשמור על פרופיל ציבורי נמוך. אוניברסיטת בר-אילן היא באופן יחסי אַ-פוליטית, חרף התדמית שהודבקה לה כחממת הקיצוניים בשל העובדה שרוצחו של רבין, יגאל עמיר, נמנה על תלמידיה. כך שאנו נותרים עם ארבע: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת ת"א, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן-גוריון שבנגב. באופן מסורתי נחשבות שתי הראשונות לליגה המובילה של ההשכלה הגבוהה בישראל, בעוד ששתי האחרות הנן מרכזים אזוריים להשכלה גבוהה. ניתן לטעון ששני המוסדות הללו הם מעוזם של אנשי האקדמיה האנטי-ישראליים הקיצוניים ביותר בישראל. כך או אחרת, כל ארבעת המוסדות היו למרכזי קיצוניות, לקמפוסים של רדיקליזם אנטי-ישראלי.
תפוקה נמוכה, איכות ירודה כבכל מקום גם בישראל, ההערכה לה זוכה מרצה באוניברסיטה אמורה להיקבע על-פי שני קריטריונים מרכזיים: פרסומים (ורצוי שיופיעו בפורומים בינלאומיים) והערכת הוראה. בישראל מדד הערכת ההוראה אינו משחֵק תפקיד ראוי כשמדובר בקבלת תפקיד ובהעלאה בדרגה. באשר לפרסומים בכתבי-עת בינלאומיים, אלה נבחרים ונבחנים בקפידה על-ידי מערכת שופטים קפדנית. דווקא כתבי-עת, ולא ספרים, נחשבים לקנה-המידה החשוב. הדברים משתנים בהתאם לתחום המחקר, אך בדרך כלל פרסום ספרים יוקרתי פחות, וזאת בשל העובדה שאלה אינם זוכים לבחינה כה קפדנית של בוחנים בעלי שם שאינם נמנים על חברי מערכת כלשהי. גם כתבי-עת פנים-ארגוניים, כמו הוצאות ספרים, אינם "נחשבים". במרבית התחומים רק לפרסום באנגלית יש חשיבות; לעתים גם צרפתית תימצא ראויה. פרסומים בעברית אינם מועילים בדרך כלל, למעֵט בנושאי תלמוד ומשפטים. (הלצה רווחת מספרת שאלוהים לא קיבל קביעוּת כֵּיוון שפרסם רק בעברית, וללא הערות שוליים...). נמצא, שפרופסורים רבים שדעותיהם הפוליטיות קיצוניות, מצליחים למרות מיעוט פרסומיהם. בחלק מהמקרים מפרסמים אנשים אלה בכתבי-עת פוליטיים כמו אלה של אש"פ, ובפרסומים המזוהים עם תנועות מרקסיסטיות. ישנם חברי סגל אנטי-ציוניים הכותבים בעיקר ל"כתב-העת ללימודים פלשתיניים" – כלי תעמולה של אש"פ המתפרסם במסווה של כתב-עת אקדמי. כתב-עת זה נוהג להתייחס להקמתה של ישראל כאל אל-נאכּבה (הקטסטרופה). בהקשר זה מעניין לבחון את הישגיהם האקדמיים של רון פונדק ויאיר הירשפלד, השניים שפעלו בסקנדינביה והכשירו את הקרקע, יחד עם אש"פ, לתהליך שהוביל להסכמי אוסלו, ואחר כך סייעו בהכנת מסמך ההסכם בין ביילין לאבו-מאזן. פונדק, העומד בראש "מרכז שמעון פרס לשלום", הוא מחברו של ספר אחד – The Struggle for Sovereignty. הוא אינו יכול לזקוף לזכותו ולו פרסום אחד בבמה אקדמית כלשהי. הירשפלד, הנמנה עם סגל המחלקה ללימודי היסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה, לא פרסם דבר בבמה אקדמית ראויה, למעט עבודת הדוקטורט שלו אותו סיים ב- 1976. את זיכרונותיו מתקופת אוסלו העלה על הכתב ופרסם בספר פופולרי. העסקתו במסגרת אקדמית מעמידה בסימן שאלה את אמות-המידה המשמשות את האוניברסיטאות בישראל בבחירת חברי הסגל שלהן. עיוות אמות-המידה נובע בחלקו מהפוליטיזציה הרווחת בקמפוסים. בחלק מן המקרים לא ניתן להסביר את העסקתם ואת קידומם של אנשים, אלא אם מייחסים זאת לאחוות שמאלנים הפועלים זה לצד זה לקידום ערכי התקינות הפוליטית בנוסח הרדיקלי שלה. רבים מבין העומדים בראש האוניברסיטאות בישראל היו בעצמם חברי סגל מקרב חוגי השמאל, שנודעו בשימושם בדעה פוליטית כבנייר לקמוס בבואם לחרוץ את גורלן של קריירות אקדמיות. כתוצאה מכך גוברת הפוליטיזציה באוניברסיטאות בישראל, והשפעתם של חוגי השמאל הולכת וגוברת. עם זאת חשוב לציין, שיש מבין הקיצוניים שהם אנשי מחקר בעלי שם שפרסומיהם זכו להכרה. לדוגמה, ברוך קימרלינג, פרופסור מן האוניברסיטה העברית, אנטי-ציוני פעיל במפלגת חד"ש, הוא חוקר מכובד בתחומו הזוקף לזכותו רשימת פרסומים מרשימה בתחום הסוציולוגיה; כך גם בנימין בית-הלחמי מאוניברסיטת חיפה, חוקר בעל שם והכרה בינלאומיים בתחום הפסיכולוגיה של כתות דתיות; הפרופסור שלמה אבינרי מהאוניברסיטה העברית, הידוע ביחסו החם לקומוניזם ובאהדתו לרעיונותיו של שמעון פרס, זוקף לזכותו פרסומים ברחבי העולם בתחום מדע המדינה. אך אלה הם בבחינת היוצא מהכלל. *
נקרא עתה לאנשים בשמם, לפי סדר האלפבית. נציין כי כמות הקיצונים באוניברסיטאות בישראל כה גדולה, שהרשימה שלפנינו היא בהכרח חלקית בלבד. חטאיה של ישראל
דן בר-און, חבר המחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון, פרסם, לאחר פרוץ האלימות הפלשתינית בשנת 2000, מכתב למערכת בו קרא לשמאל הישראלי לארגן מסע הסברה נגד שירות בצה"ל, ולבתי-משפט בינלאומיים קרא להעמיד לדין אנשי צבא ישראלים. בנימין בית-הלחמי הנזכר לעיל כתב סדרת ספרים ומאמרים בהם תיאר את ישראל כחֶברה מיליטריסטית מושחתת. באחד מהם, The Israeli Connection: Who Israel Arms and Why הוא מפתח תיאוריית קונספירציה לפיה ישראל מוֹכרת, לכאורה, נשק למדינות במרכז אמריקה ודרום אפריקה, כמו גם לשאח של איראן. בית-הלחמי מאמין כי היות שישראל הִנָה חֶברה קולוניאלית דכאנית, היא נרתמת ללחימה בדקולוניזציה ברחבי העולם כדרך להגן על עצמה. (לא עלה בדעתו של האיש שאולי ישראל מוכרת נשק על מנת לתחזק את תעשיותיה הצבאיות, על מנת לממן את התעשיות שייתנו בידה אמצעים ללחימה באויביה, להגנה על אזרחיה.) בספרו In Original Sins: Reflections on the History of Zionism and Israel מרחיק בית-הלחמי לכת. הוא הולך צעד אחד רחוק יותר מההיסטוריונים החדשים, וטוען נגד זכותם הלגיטימית של היהודים להגדיר עצמם כאומה. הוא יוצא נגד הציונות מיסודה ומכנה אותה אידיאולוגיית גזע עליון (ולמותר לציין את הקשר שבין כינוי זה לבין האידיאולוגיה הנאצית). אורי בן-אליעזר, סוציולוג מאוניברסיטת חיפה, מבלה את רוב זמנו בניסיון להוכיח שישראל היא חברה מיליטריסטית ושהפיכה צבאית ממשמשת ובאה. אוצר פרסומיו מונה שלושה מאמרים, אחד מהם עוסק בסוגיית ההפיכה הצבאית בישראל, וספר אחד The Making of Israeli Militarism . שמו של חיים גורדון, הנמנה עם חברי סגל בית-הספר לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון, עלה לכותרות כאשר חתמו שלושים וחמישה מעמיתיו על עצומה שקראה להעמידו לדין משמעתי בגין הפרת כלליה האקדמיים של האוניברסיטה. נראה שגורדון, במהלך הרצאותיו, נהג להשתמש בלשון הפוגעת בנשים ובקבוצות אתניות, בפרט ביהודים יוצאי עדות המזרח וביהודים ממוצא רוסי. הוא נהג להעליב את עמיתיו באופן קבוע ולנהל דיונים פוליטיים במהלך שיעוריו. גורדון נהג להזמין חברי כנסת ממפלגת חד"ש לשאת דברים בפני תלמידיו, מבלי לדאוג לכך שגם דעות אחרות תישמענה. תלמידים התלוננו על כך שגורדון הענישם על שהתנגדו לדעותיו. הסיפור על שלטון האימים של גורדון בכיתות הלימוד הגיע לעיתונות כשתלמידיו הקליטו כמה מהרצאותיו השערורייתיות. גורדון העניק ריאיון לטלוויזיה בו אמר שיֵצא לחגוג אם לאריאל שרון יהיה התקף-לב, ושלדעתו בנימין נתניהו הוא חלאה. את מתיישבי יש"ע כינה בני-זונה. נווה גורדון, המלמד בחוג למדע המדינה באוניברסיטת בן-גוריון, ידוע במאמרים שפרסם בכתבי-עת מרקסיסטיים, ב- Journal of Palestine Studies ובכתבי-עת קיצוניים נוספים. הוא טוען שהוא מומחה בנושא עינויים. את הכיוון הפוליטי שלו ניתן ללמוד ממכתב למערכת שפרסם בעיתון הארץ (עליו חתם גם יגאל ברונר מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטת ת"א), בו כתב שישראל וברק מבינים רק אלימות, ולכן על הערבים להמשיך ולהפעיל אמצעי זה. הוא עצמו אינו רופא, אך הוא עומד בראש "רופאים ישראלים-פלשתינים למען זכויות אדם". הוא כתב מאמר ארוך בשבחו של נורמן פינקלשטיין, בכיר מכחישי השואה היהודיים. ברוך קימרלינג, פרופסור לסוציולוגיה אנטי-ציוני מהאוניברסיטה העברית וחבר מפלגת חד"ש. בכתבה שפרסם ב הארץ, קרא לפלשתינים להחריף את האלימות על מנת לזכות בוויתורים מצדה של ישראל. שעות ספורות לאחר פרסום הדברים פוצץ עצמו מחבל מתאבד סמוך לאוטובוס בירושלים. מאוחר יותר הסביר קימרלינג שאהוד ברק אשם באלימות הפלשתינית, משום שלא השכיל לוותר לאש"פ. ליוסי מרט, גיאולוג ימי מאוניברסיטת חיפה, יש כמה רעיונות מעניינים. מרט טוען שעל סמך ראיות מתחום הגיאולוגיה, התנ"ך כולו מופרך. מרט ממשיך ואומר שארץ ישראל אינה קדושה עבור היהודים כולם, ושכל ניסיון מטעמם של רבנים לתאר את הדברים באופן מסולף הנו בבחינת פשע. הוא מסכם ואומר: "ברור עד כמה אותן הצהרות של רבנים בדבר קדושתה של ארץ ישראל תרמו לרצח רבין, גם אם בעקיפין". בני מוריס מאוניברסיטת בן-גוריון, שחקן מוביל בליגת האנטי-ציונים האקדמיים שבנגב, ידוע בעיקר בשל טענתו שמלחמת 1948-1949 היתה מלחמה בה גולית החזק והחמוש יצא נגד דוד הערבי, החלש והמסכן. במשך השנים עשה הכל על מנת לעוות ולסלף את העובדות, בנסותו לנמק את טיעוניו. לדעתו של מוריס הערבים היו, מאז ומתמיד, מתונים ושוחרי שלום, בעוד היהודים הם האכזריים, הקולוניאליסטים והתוקפנים העושים הכל על מנת לטרפד את התפתחותם של יחסי אחווה ורעות. בפרסומיו הרבים מתוארת ההיסטוריה של ישראל כרצף של מתקפות חסרות סיבה. אילן פפה מאוניברסיטת חיפה הוא אולי המגמתי ביותר מבין ההיסטוריונים החדשים. שלא כמו מוריס, הטוען לכך שהוא מסתמך על ראיות ומציג עובדות, פפה בז לצורך לבסס את טענותיו כלפי ישראל על עובדות וטוען שיש לכונן נראטיב פלשתיני. כמעט כל פרסומיו של פפה הם בגדר הכפשות ישראל המובאות ב- Journal of Palestine Studies. כחבר פעיל בתנועת חד"ש, התמודד פפה על מועמדות לכנסת. למעשה הוא רואה את עמדתה הרשמית של חד"ש (בדבר חזרתה של ישראל לגבולות 1949 וחלוקת ירושלים) כמתונה מדי. הוא קרא לחד"ש לנטוש את רעיון "שתי מדינות לשני עמים" לטובת חתירה להרס מוחלט של ישראל ולהקמתה של מדינה יחידה – פלשתין. השבועון החיפאי כלבו פרסם כתבה אודות פפה המצטרף למפגינים ערבים ומאשים, יחד עם אותם סטודנטים, את אהוד ברק ברצח ילדים. יואב פלד מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטת ת"א הגיע לכותרות בשנת 1997 לאחר שאחייניתו נרצחה בפיגוע התאבדות בירושלים. בקול גדול הזמין פלד את דובר אש"פ להשתתף בהלווייתה של הנערה, ובהלוויה עצמה הסביר שבמותה אשם לא אחר מאשר ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו. פלד הביע את דבריו בפני העולם בכתבה שפרסם ב טיימס של לוס אנג'לס, שם טען שנתניהו הוא הגורם לטרור הפלשתיני. גבריאל פיטרברג, מרצה להיסטוריה באוניברסיטת בן-גוריון, הוקיע ביקורת שפורסמה נגד ההיסטוריונים החדשים בה נטען כי הם סטליניסטים. הוא טען שהכותב סובל מ"בעיות רגשיות". שמו הופיע על עצומות שהוגשו על-ידי ערבים שניסו לגייס תמיכה בעזמי בשארה, לאחר שזה נסע לסוריה להשתתף באירועים שנערכו שם עם מותו של חאפז אל-אסאד, ובנוכחות נשיא סוריה ומנהיג החיזבאללה קרא לחזק את ה"התנגדות" כלפי ישראל. אורי רם הוא היסטוריון חדש במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת באר- שבע. הוא ידוע בעיקר בשל הטענה שהשמיע, על-פיה זכותם של היהודים לחיות בפלשתין אינה עולה על זכותם של האנגלים לחיות בהודו. ישראל שחק, שנפטר לאחרונה, שימש כפרופסור אמריטוס לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא היה אולי האנטי-יהודי שהתבטא באופן הגלוי ביותר מבין האקדמאים הקיצונים בישראל. במהלך מרבית הקריירה שלו קידם ועודד אנטישמיות. כתביו מפארים את אתרי האינטרנט הניאו-נאציים ברחבי העולם, כמו גם את אלה של מכחישי שואה למיניהם. (הביטוי אנטישמי יהודי נשמע כאוקסימורון, אך שחק מוכיח שלא כך הדבר.) הוא הלך צעד אחד מעבר להסכמה עם העמדה הערבית, מעשה שכיח בקרב חבריו השמאלנים הישראלים, ואף מעבר לאנטי-ציונות האופנתית, ויצא בגלוי בדברי שנאה ושטנה נגד היהדות ונגד יהודים. הוא טען שהיהדות היא מקור הרוע הגורם לרוב הבעיות מהן סובל העולם. כתביו נעים סביב הרעיון שהיהדות הִנָה צורה גזענית של שנאת גויים אי-רציונלית. לפי שחק, הרמב"ם לדוגמה, היה שונא גויים מובהק, והיהודים הם מעריציו של השטן. לספרו של שחק, Jewish History, Jewish Religion, מבוא שחיבר גור וידאל, המנצל את הבמה להלום באמריקאים היהודים ולהאשימם בכך שהם מנצלים את הכלכלה האמריקאית ומשתמשים בה על מנת לשרת את ישראל ולהוקיע את "היהדות הרודנית". שחק ראה בישראל "מדינת טרור". אין זה מפתיע שכתביו מתפרסמים באתרי אינטרנט של ארגונים ניאו-נאציים, של מכחישי שואה למיניהם ושל קבוצות איסלמיות רוויות שטנה. בין האתרים הניאו-נאציים המציגים את כתביו ניתן למנות את "Jew Watch" , את "The Historical Review Press" ואת "The Campaign for Radical Truth in History". אורן יפתחאל, גיאוגרף מאוניברסיטת בן-גוריון, כתב יחד עם אסאד גאנם מאוניברסיטת חיפה, העוסק במדע המדינה, מאמר בהארץ בו מציעים השניים ליהודים לחבור לפלשתינים בחגיגות יום האדמה, לצעוד יחדיו, לצאת נגד ישראל ולהוקיע את הציונות. יפתחאל גם טען שהקריאה ליהודים ליישב את הגליל היא בבחינת "גזענות טהורה". לדעתו יש לראות בישראל דיקטטורה, כל עוד הפלשתינים המתגוררים מחוץ לגבולותיה מנוּעים מלהשתתף בבחירות. הוא מוסיף וטוען שממשלה התלויה בקולותיהם של ישראלים המתגוררים ביהודה, בשומרון ובחבל עזה אינה דמוקרטית, ועל כן יש להפילה (הוא לא מפרט כיצד יש לעשות זאת). משה צימרמן, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית, התפרסם בישראל בשל הדברים שאמר אודות היהודים המתגוררים מחוץ לקו הירוק, אותם כינה נאצים (ואת ילדיהם "היטלריוגנד"). את המתנגדים להסכמי אוסלו הוא משווה לנאצים. כשכינה מספר חברי כנסת "חקייני נאצים", הם תבעו אותו ובית-המשפט ברחובות הרשיעו בספטמבר 2000 בהוצאת דיבה. הטבח שלא היה
בהשפעת ההיסטוריונים החדשים כביכול, קבוצה פוליטית המשכתבת את ההיסטוריה של המזרח התיכון על-פי תפישתם האנטי-ציונית והפרו-ערבית, תולים אקדמאים ישראלים רבים את האשמה בסכסוך הערבי-ישראלי בארצם. המסר פשוט: ישראל מייצגת את תמצית הרוע, היא-היא התוקפן הקולוניאלי שגרם למלחמות בערבים, כשהם מצדם רק רצו לחיות בשקט. בני מוריס, אילן פפה ואבי שליים (המתגורר בבריטניה) הם המפורסמים שבין ההיסטוריונים החדשים. אפרים קארש ואחרים חשפו את האופן המגמתי בו הם מעוותים עובדות על מנת לתמוך בסדר-היום הפוליטי שלהם. את שפל המדרגה של שנאה עצמית המשולבת בנוכלות אקדמית, פרי הביאושים של ה"היסטוריה החדשה", שהלך צעד אחד מעֵבר להצגת הדברים הרווחת בקרב הערבים וטען לטבח של אזרחים ערבים בידי יהודים, נמצא בעבודה לשם קבלת תואר מסטר שהוגשה לאוניברסיטת חיפה בשנת 1998 על ידי תיאודור (טדי) כץ, קיבוצניק חבר מר"צ. התזה של כץ נכתבה בהנחייתו של הקייס מ. פירו, פרופסור דרוזי קיצוני מן המחלקה להיסטוריה של המזרח התיכון, ונקראה, בין השאר, על-ידי פפה. תחת שרביטם של השניים, פירו ופפה, מציג כץ נתונים אודות טבח של ערבים שהתרחש כביכול ב- 23 במאי 1948 – ימים ספורים לאחר שקיבלה ישראל את עצמאותה – בטנטורה, כפר ערבי קטן מדרום לחיפה. טנטורה חסמה כביש גישה מרכזי, וההגנה שלחה קבוצת עילית מחטיבת אלכסנדרוני על מנת להילחם בכפר ולפתוח את הכביש. חמישים חיילי צבא סוריה לחמו לצד הערבים. מספר אזרחים ערבים נהרגו במהלך הקרב שהתנהל מבית לבית. במהלך הלחימה נהרגו גם ארבעה-עשר לוחמים יהודים. אלה הן העובדות שהיו ידועות. בתזה שלו טען כץ שבטנטורה נטבחו 200 עד 250 ערבים בידי כיתת יורים ישראלית, לאחר שנכנעו. פירו ומחלקתו העניקו לכץ את הציון המבריק 97 עבור התזה היצירתית שהוציא תחת ידיו, ומסקנות העבודה פורסמו בכלי התקשורת הישראליים. איש, לרבות התעמולה הערבית, מעולם לא טען שטבח התחולל במהלך הלחימה בטנטורה, כך שהידיעה לא עוררה גלים. איך ייתכן שבמשך שני דורות התעלמו חוקרים כה רבים מהטבח בטנטורה? אילו אכן התחולל טבח שכזה, לא ייתכן כי היה נשמר בסוד. אותם אנשים שפרסמו את אירועי דיר יאסין ואת שהתרחש בכפר קאסם, היו שמחים להזדמנות ומפרסמים אירוע שכזה – אילו התרחש. אירועי דיר יאסין לא זו בלבד שפורסמו באמצעי התקשורת כשהתרחשו, ושימשו כחומר תעמולתי בידי מנהיגים ערבים, הם צוינו בהבלטה ומוזכרים בכל דיון בנושא הסכסוך הישראלי-ערבי עד עצם היום הזה. בשלהי 1999, לאחר שאמצעי התקשורת כתבו אודות התזה של כץ, הִרבו זרוע ההסברה של אש"פ וגופים נוספים העוסקים בנושא, לצאת ולפרסם את ממצאי המחקר החדש באתרי האינטרנט שלהם. נשאלת השאלה: איך ייתכן שבמשך חמישים שנה איש לא דיבר, איש לא הזכיר שום טבח בטנטורה? והתשובה היא – כיוון שלא נמצאה עדות או ראיה, לא אצל כץ ופירו ולא אצל אף אחד אחר, להתרחשות כזו. העיתונות הערבית באותה עת סיקרה בהרחבה את פינוי הערבים מן העיר לאחר הקרבות, אך איש לא דיווח על טבח. הארץ דיווח על כך שארבעים ערבים נהרגו בקרב. דבר דיבר על 200 מבני העיר שנלקחו בשבי. איש לא דיבר על טבח. צה"ל תיעד את אותם מקרים בהם אזרחים ערבים נפגעו, כדוגמת פעולת התגמול ממזרח לחיפה, שהתרחשה לאחר שערבים בני המקום טבחו בפועלי בית הזיקוק בשנת 1948; צה"ל מכחיש בתוקף התרחשות הדומה לזו שמתאר כץ. גם ההיסטוריונים החדשים, שדיברו רבות על גירושם האכזר של הערבים ב- 1948-1949, מעולם לא הזכירו טבח בטנטורה. ותיקי חטיבת אלכסנדרוני החיים בינינו כיום, מדווחים על כך שאזרחים נהרגו בקרב שהתנהל מבית לבית, קרב בו הושבה אש לעבר בתים מהם נורתה אש על חיילים. אך הם מכחישים בתוקף ובזעם כל אירוע הדומה, ולו במעט, לזה שמתואר בעבודתו של כץ. בהעדר ראיות, כץ ופירו רקחו מסמך והתבססו על ראיות שבעל-פה (של מי שלא היה שם) – שיטה המותירה פתח רחב לדמיון, לסילוף ולעיוות. הם ראיינו ערבים שרבים מהם היו ילדים בשנת 1948, והפיקו מסמך. המרואיינים סיפקו לכץ את שביקש – תיאורים מזוויעים של רצח המוני. ותיקי חטיבת אלכסנדרוני הגישו תביעת דיבה נגד תיאודור כץ ואוניברסיטת חיפה, על סך של רבע מיליון דולרים. רבים בקרב השמאל הקיצוני בישראל החלו בגיוס תרומות על מנת לסייע בידי כץ לממן את כתב-הגנתו. בזמן המשפט, שהתקיים בשנת 2000, נחשפו סרטי ההקלטה של כץ והתברר שהדברים בפי המרואיינים היו שונים מאלה שכץ טען שהם אמרו. המקורות הערבים עמדו על כך שמעולם לא התרחש טבח במקום. רבים מהמרואיינים שצוטטו על-ידי כץ אישרו את העובדה שכץ שיבש את דבריהם. כץ ועורך-דינו בחרו לחתום על הסכם פשרה לפיו התחייב לפרסם על חשבונו מודעות התנצלות בעיתונות הישראלית, בהן יצהיר שכל סיפור הטבח היה בבחינת המצאה, ויתנצל בפני ותיקי החטיבה. (בהמשך ניסה כץ לסגת מהתחייבותו וטען כי בשעה שחתם על ההסכם היה נתון ללחץ רגשי, אך בית-המשפט סירב לקבל את בקשתו.) אוניברסיטת חיפה הקימה ועדת חקירה פנימית שתפקידה היה לחקור את הפרשה. מסקנותיה היו שכץ סילף את דברי העדים הערבים שראיין במהלך כתיבת התזה שלו, וכי בדה ראיות. ובכל זאת לא נקטה האוניברסיטה בצעד עונשין כלשהו נגד הפרופסורים המעורבים, ולא ביטלה את תוקף התואר שהוענק לכץ. איש באקדמיה הישראלית לא גינה את מעשהו של כץ. אילן פפה, לא זו בלבד שהמשיך לטעון שכץ דובר אמת, אלא שרמז לכך כי הוא עצמו מתכוון לחזור על הדברים ולפרסמם בשמו. ברוך קימרלינג גינה את האוניברסיטה על שלא העניקה למחקרו של כץ גיבוי מלא. מפתיעה עוד יותר העובדה כי בשעה שהתביעה הוגשה, הציעה אוניברסיטת חיפה את תמיכתה המלאה לכץ ולפירו. רקטור האוניברסיטה באותה עת היה גד גילבר, פרופסור להיסטוריה של המזרח התיכון ששימש כמורו של כץ. גילבר שקל לסייע לכץ בכיסוי חובותיו. כשהוא סיים את תפקידו כרקטור בשנת 2000, בחר יורשו להתרחק מכץ ומפירו וסירב לתמוך בהתנהגותם או בשיטות המחקר בהן השתמשו. הוא גם דרש לקיים חקירה פנימית בפרשה כולה. כץ אמנם ויתר על הטענות שהעלה בתזה, אך הטבח הבדוי הכה גלים והביא למעשים בשטח: ערבים רבים שהתגוררו בטנטורה ב- 1948 מתגוררים עתה, הם וצאצאיהם, בפרדיס הסמוכה. לאחר "חשיפת" הטבח, החלו בתי-ספר בפרדיס בארגון ביקורים לאתר ה"טבח". פרדיס, היושבת על אם הדרך בואכה חיפה, לא ידעה עד אותה עת מהומות ומעשי אלימות שאפיינו ערים ערביות אחרות במהלך האינתיפאדה הראשונה. אך בספטמבר 2000 ארגנו תושבי העיר הפגנות אלימות, חסמו דרכים והתעמתו עם המשטרה תוך שימוש באש חיה. הייתכן שאוניברסיטת חיפה בראה היסטוריה אקדמית – מהומה אלימה שנגרמה כתוצאה מתזה בדויה? פטפטת אופנתית
כמו בארצות רבות, קיצוניוּת המשתלטת על קמפוסים אוניברסיטאיים מלווה בהפצתם של רעיונות מוזרים, שלא נגזים אם נאמר כי הם מסתכמים בשטויות מוחלטות. הפקולטות למדעי הרוח בישראל מלאות בדוברי "השיח החדש" הפוסט-מודרניסטי, קשקשת דקונסטרוקטיבית. הרעיונות הללו גלשו מהקמפוסים וחדרו לאמצעי התקשורת הכתובה בישראל, שם ניתן לקרוא למשל שהסכסוך הערבי-ישראלי וכל המהומה המתנהלת סביבו אינם אלא סכסוך בין נראטיבים. גם המרקסיזם מצא לו עדנה חדשה בחלק מהפקולטות למדעי הרוח ואף בחלק מהמחלקות השייכות למדעי החברה, בעיקר בחוגים לסוציולוגיה. יואב בן-דב מלמד פילוסופיה של המדע באוניברסיטת ת"א ומתעניין בשילוב של פוליטיקה שמאלנית עם סמים משכרים, על-פי מתכונתו של טימותי לירי. הוא עומד בראש תנועה הדוגלת בלגליזציה של סמים ומכנה עצמה 'ישראל החופשית'. הוא מארגן מסיבות 'טראנס' בקמפוסים, ומרבה לדבר בפני סטודנטים על התועלת שבשימוש בסמים.
אילן גור-זאב מביה"ס לחינוך באוניברסיטת חיפה, אחת הדמויות היותר תמהוניות בישראל, הוא "פילוסוף של החינוך". הוא מרחיק לכת וטוען שהחטא הקדמון של ישראל טמון בניסיון לחנך לרעיון לפיו יש קשר בין השואה לבין זכות הקיום של ישראל. הוא מאמין שהשואה לא היתה נוראה יותר ממעשי הפשע אותם מבצעים, לטענתו, הציונים בפלשתינים. לדעתו, אלימות בבתי-הספר היא תופעה חיובית המשקפת קִדמה. הוא טוען שלא היה על ישראל למחות על בחירתו של גיאורג היידר לממשלת אוסטריה, שהרי, לדעתו, "הוא אינו קיצוני יותר מהליכוד. תוכניתו של היידר טובה יותר מזו בה תומכים רבים מבין הפוליטיקאים מהימין הישראלי. התבטאויותיו של היידר אודות הזרים הנן מתונות מאלה של הליכוד". מאמרות השפר של גור-זאב נביא רק את זו בה הוא טוען, בדברים שפרסם בכתב-העת המרקסיסטי "תיאוריה וביקורת", שמִגדל האוניברסיטה בן 30 הקומות המתנוסס על הר הכרמל, הוא הפאלוס המסמל את דיכויים של הערבים. מיכל אורן, מרצה להיסטוריה של ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה, ראויה לזכות בגביע על הישגיה בתחום הטירוף האקדמי. היא עומדת בראש תנועה פוליטית הנקראת 'ישראל החדשה', תנועה שזכתה ללא מעט כותרות באמצעי התקשורת בישראל. התנועה דוגלת בהקמת קולוניות ישראליות ברחבי העולם, על מנת לאפשר לישראלים להימלט מהדיכוי שהוא מנת חלקם מידי המפלגות הדתיות, ומגזֵרות וזוועות כדוגמת מניעת נסיעתם של אוטובוסים בשבת. מסקנות
לקולם של האקדמאים הקיצוניים בישראל, בארצות ערב ובתקשורת העולמית, יש השפעה חזקה שאינה עומדת ביחס ישר למספרם. הדוגמאות לכך רבות, החל מהשניים שרקחו את הסכמי אוסלו ועד לשכתובם של ספרי ההיסטוריה המשמשים את תלמידי בתי-הספר הישראליים, על מנת לשקף את נקודת המבט הערבית. עיתונאים ישראלים נוטים לנהות אחר הקולות הללו ולעצב על-פיהם את השקפת עולמם (דוגמה לכך יכולה לשמש עבודת המ.א. של כץ שהיתה לשיחת היום בזמנה). יתרה מזאת, לאותם קיצונים השפעה על האירועים ועל הלוך-הרוחות השורר במזרח התיכון, על עידודם של אלה השואפים להחריב את ישראל, ועל הורדת המורל בקרב הציבור הישראלי. בכך תורמים הם להחלשת יכולתה של ישראל להגן על עצמה. הדבר המפתיע הוא שאותם קיצונים ישראלים גורמים לכל הנזק הזה, בעוד מקור לחמם אינו אלא משלם המסים הישראלי והתורמים שבקרב יהודי התפוצות, בעיקר מארה"ב. (הסטודנטים בישראל משלמים רק כ- 15 אחוזים מעלות החינוך. שאר הכספים מגיעים מהמקורות שהזכרנו.) כוונתם של התורמים הנדיבים לסייע למפעל הציוני; אין ספק שאנשים אלה ירצו לחשוב פעמיים בטרם יסכימו שכספי תרומתם יפרנסו את הקיצונים האנטי-ישראלים .n למאמר המלא הכולל הערות שוליים ראה גיליון נתיב המודפס http://nativ.cc/nativ3_2004/socrat.htm https://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
17:59 27.08.04 |
|
33. הניצחון של השמאל והפלשתינים
בתגובה להודעה מספר 0
|
הניצחון של השמאל והפלשתינים 27/08/2004 | ד"ר חיים משגב | [email protected] את הגדר הארורה הזאת אסור היה להקים מלכתחילה. הרעיון להקימה נולד בראשם של אלה שרצו תמיד ליצור חיץ ברור בין השטחים שעליהם השתרעה מדינת ישראל מאז שתמה מלחמת השיחרור, בראשית 1949, לבין השטחים שעברו לשליטתה במלחמת המגן שנכפתה עליה ב-1967, ביהודה ובשומרון ובחבל עזה; אבל מי ששקד וטרח על מעשה האיוולת הזה היא ממשלת ישראל הנוכחית. היא זו שחשבה שאפשר יהיה להתחכם - וליצור 'עובדות' פוליטיות בשטח מבלי שהעולם הרחב ירגיש בכך.זה לא קרה, כמובן, ולכן מוטב היה אילו 'הגדר' כלל ועיקר לא הייתה באה לעולם. מדינת ישראל הייתה ממשיכה לשלוט, ללא עוררין משפטיים, בכל השטח עד לירדן - ולטעון שכל השטח הזה מוחזק על ידה כפיקדון עד שיוכרע אי-פעם בעתיד גורלו במסגרת הסכמים בילאטראליים. בינתיים היא יכולה הייתה לבנות באין מפריע מבלי ליצור אנטגוניזם משפטי בינלאומי כה חריף. עתה היא כבר לא יכולה, או לא מסוגלת, לנהוג כפי שראוי היה שתנהג, שכן היא עצמה הוציאה אל 'מחוץ לגדר' חלקים נרחבים מיהודה ושומרון, תוך שהיא מצהירה, למעשה, שכל מה שנשאר 'מחוץ לגדר' הוא כבר לא מעניינה. פיתוליה ונפתוליה הרבים של הגדר גרמו בעצם לכל להבין שבלשכת ראש הממשלה מתייחסים אליה כאל גדר פוליטית, ולא כאל גדר ביטחון שתכליתה ליצור עוד מיכשול בדרכם של המתאבדים. הוויכוחים הפומביים על התוואי שלה היו פשוט מבישים. גם ההבטחה של אריאל שרון לבנימין נתניהו להקים גדר ממזרח לאריאל לפני שיהודים בחבל עזה יגורשו מבתיהם נראתה כמו עוד קומבינה מבית היוצר של דב וייסגלס. הטיפשות שבמעשה ההקמה של הגדר הייתה צריכה להיות ברורה לכל מי שקצת מבין בדינמיקה של מחאות בינלאומיות ובקונוטציות השליליות שגדר, או חומה, מכל סוג שהוא, יכולות לעורר באירופה. אבל בסביבתו של ראש הממשלה עסוקים, לרוע המזל, כל העת במשחקי התחמקות מהכרעות דמוקרטיות; רק מה שטוב למדינת ישראל לא עומד שם בראש סדר היום. בפועל, ועדת השרים החליטה בתחילה על הקמת שורה של מכשולים בקו התפר, שבין יהודה ושומרון לבין השטחים הנמצאים בתחומי הקו הירוק, שרוחבם אמור היה להיות כמה עשרות מטרים. 'הגדר החכמה' אמורה הייתה להיות רק אחת מכמה אמצעים, שכללו דרכי טשטוש, שבילי פטרולים ועוד. אולם מה שיצא לבסוף, או מה שכל העולם רואה כעת, הוא מעין 'חומת ברלין' אימתנית המתפתלת לה בתוך שטחים חקלאיים וגורמת למצוקה רבה. אף אחד, לפחות לא בקרב מחנה הימין האידיאולוגי, לא חשב שיש צורך בגדר כזאת, או שגדר כזאת יכולה לבוא במקום לחימה במחבלים בתוך עריהם, כפריהם ובתיהם, אבל את התוצאה האומללה מרגישים כולנו. 'הגדר' זזה כל העת מערבה - ובקרוב מאוד היא תתייצב ממש על הקו הירוק. יהיו מקומות שבהם היא תמוקם אפילו מערבה לקו הירוק. זו תהיה עכשיו ממש גדר פוליטית. העולם בוודאי מבין את זאת באופן הזה, שכן מדינת ישראל לא ידעה אף פעם להסביר את עצמה. היא לא ידעה לומר, שבשטחים הללו לא היה אף פעם ריבון (קרי: מדינה סוברנית) שאותם הוא איבד לטובת מדינת ישראל. היא גם לא ידעה לומר שזאת הסיבה שהשטחים הללו הוגדרו בידי היועץ המשפטי לממשלה הקודם כ'שטחים שמעמדם נתון במחלוקת'(Disputed Areas). אלה אינם 'שטחים כבושים', מושג שבית המשפט העליון שלנו אימץ לעצמו, תוך שהוא מיישם, באורח מעוות, השקפת עולם שאינה מקובלת על רוב היהודים, שעה שהוא כינה אותם לאחרונה כשטחים שנתפסו ב'תפיסה לוחמתית'(Belligerent Occupation ). זה שם שאינו ראוי להם, כשם שהשם 'שטחים מוחזקים' (Administered Territories) אינו יאה להם. מכאן, אגב, היכולת המשפטית של בית המשפט העליון שלנו לכפות נורמות שנקבעו באמנת ז'נבה הרביעית בשנת 1949, לאחר הזוועות האיומות שגרם המשטר הנאצי, על כל עתירה שמובאת בפניו בידי פלשתינים. עתה נמצאת מדינת ישראל במלכודת כפולה ומכופלת: גם בית המשפט העליון וגם היועץ המשפטי לממשלה מאיצים בה להזיז את הגדר, למעשה, עד לקו הירוק. בכך הם מבקשים לאותת לביה"ד הבינלאומי בהאג, שאותו החרימה ממשלת ישראל, בטיפשותה, שהם מקבלים את עמדתו. הפועל היוצא הוא שמדינת ישראל מכירה, דה-פקטו, בכך ש'הגדר' היא מעין קו-גבול עתידי וכי כל מה שנמצא מזרחה לקו הירוק, אין לה לגביו כל דרישות פוליטיות. מכאן ואילך, ימצאו את עצמם מאות אלפי יהודים מופקרים ביטחונית, פוליטית ומדינית. לא מעלה אדומים ולא גוש עציון אינם עוד חלק מקונצנזוס בינלאומי כללי; אין צריך לומר, שגם 'השכונות היהודיות' במזרח ירושלים כבר לא יכולות לראות את עצמן בטוחות. השבר הוא כה גדול עד שגם כביש 443 מוצא את עצמו, בחלקו, 'מחוץ לגדר'.בפועל, הניצחון של מחנה השמאל, ושל הפלשתינים, הוא כמעט מושלם. מדינת ישראל, בגבולות הקו הירוק, תהיה למדינה דו-לאומית ; והשטחים שממזרח לקו הירוק יהיו לשטחים 'נקיים מיהודים'. האימפריאליזם המשפטי של האוליגרכיה המשפטית במדינת ישראל, בראשותם של אהרן ברק ודורית בייניש, זכה בניצחון טוטאלי. מני מזוז, אסיר התודה על שהחלטתו בעניין סגירת התיק של אריאל שרון זכתה לגיבוי בידי שישה שופטים בבית המשפט העליון שמרחו החלטה מבישה (בניגוד לעמדתו של מישאל חשין), מחזיר עתה למיטיביו מנה אחת אפיים: הוא מאיץ באריאל שרון להכיר פורמאלית באמנת ז'נבה ובהסכם האג הרביעי משנת 1907 (!) כחלק מן המשפט ביהודה ובשומרון. היועץ משפטי לממשלה הבא כבר יבקש, כנראה, ליישם את אותם כללים על 'שטחים' שנכבשו במלחמת העצמאות. http://www.nfc.co.il/archive/003-D-7148-00.html?tag=16-32-20 ועל זה אמרתי וכתבתי לא פעם אחת ש: 33. שמעון פרס מפיל בפח את אריאל שרון - התרגיל המבריק !! https://rotter.net/forum/gil/5228.shtml#33
https://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
23:10 10.11.04 |
|
100. ''ללכת בשבי אחריו'' מאת אהרון ועמליה ברנע !!
בתגובה להודעה מספר 34
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 07.12.04 בשעה 07:38 בברכה, פילוביץ שחף העיתונאי אהרון ברנע חושף את הספר החדש - "ללכת שבי אחריו"הערב בתכניתו של "יאצפן" התארח העיתונאי אהרון ברנע והנוא היה סיפור פגישתו עם המחבל צאלח תאעמרי במחנה "אנצאר" בלבנון ב-1982 ושבעקבות פגישתו/ראיונו העייתונאי, הוא כתב את הספר - "ללכת בשבי" המצ"ב בהמשך והערב בתכניתו של "יאצפן" הוא חושף את הספר החדש, ספר המשך, הנקרא - "ללכת שבי אחרי", כפי שמופיע בתמונה המצ"ב בהמשך. להזכירכם/ן שבמשך השלושה שבועות האחרונים, אני מידי פעם מעלה את השם צאלח תעאמרי, אהורן ברנע, אישתו/גרושתו של צאלח המלכה דינה/גרושתו של המלך חוסיין לשעבר ואף חברתנו "טלולה" הגיבה שהיא מכירה את הספר ואף שאלה אותי אם זה אותו אחד: אני 2. צלאח תעמרי................... https://rotter.net/forum/scoops/8982.shtml#4 טלולה 4. זה לא ההוא שברנע ואשתו כתבו עליו ב''ללכת שבי''? https://rotter.net/forum/scoops/8982.shtml#4 אני 6. יפה מאוד, כן זה אותו אחד שחי בבית לחם, מטיף לרצח....... https://rotter.net/forum/scoops/8982.shtml#6 טלולה 7. התכוונת לפני שהם התגרשו...אגב, ספר מרתק https://rotter.net/forum/scoops/8982.shtml#7 אני 8. בוודאי......אבל היא עדיין משמשת לו עלה תאנה !!! https://rotter.net/forum/scoops/8982.shtml#8 להלן תמונות מהתכנית של יאצפן הערב בערוץ 3: להלן הספר הראשון שכתבו אהרון ועליה ברנע:
פילוביץ שחף חבר מתאריך 9.2.02 40266 הודעות 06:13 30.10.04 17. האם מי שהוא/שהיא שמע/ה על ''צלאח תעאמרי'' או בשמו המלא "אסעד סלימאן חסן עבד אל-קאדר ??
לצאלח תעמרי עד כמה שידוע לי לא היה כינוי כמו לכולם. והאם הוא חי, האם הוא מת, מה קורה איתו ?? להלן התמונה שלו: צחצח חבר מתאריך 21.12.02 4131 הודעות 09:37 30.10.04 18. מי הוא ''צלאח תעאמרי'' פילוביץ שחף חבר מתאריך 9.2.02 40266 הודעות 11:17 30.10.04 20. נאמר לי שהוא היה מפקד המחבלים ב''כארמה = מבצע כארמה'' נפש יהודי הומיה חבר מתאריך 30.9.02 7734 הודעות 17:50 01.11.04 אמו של המחבל: אנשים לא מוסריים שלחו את בני אמו של המחבל: אנשים לא מוסריים שלחו את בני סמיר עבדאללה, אמו של בן ה-16 שפוצץ את עצמו בשוק בתל אביב, אמרה כי שילוח בנה לפיגוע היה מעשה בלתי מוסרי. "הבחנתי בשינוי שעבר עליו בשבוע האחרון, אבל סירבתי להאמין". אביו סיפר כי בנו ביקש ממנו שני שקלים טרם עזב את הבית, בדרכו לתל אביב איי.פי "הם היו צריכים לשלוח מישהו שמבין את משמעות מעשיו". כך אמרה הערב (ב') אמו של עמר אל-פאר, המחבל המתאבד בן ה-16, שפוצץ את עצמו בצהרי היום בשוק הכרמל בתל אביב . שלושה בני אדם נרצחו בפיגוע.
האם, סמיר עבדאללה, בת 45, כינתה את משלחיו של בנה לפיגוע, ואל מותו, "בלתי מוסריים". "הם עשו טעות כשניצלו מישהו צעיר מדי בשביל להבין את השלכות מעשיו. זה בלתי מוסרי לשלוח מישהו כה צעיר. הם היו צריכים לשלוח מבוגר שמבין את משמעות המעשים".
אל-פאר, תושב מחנה הפליטים עסכר שליד שכם, הוא אחד המחבלים המתאבדים הצעירים ביותר מבין למעלה מ-100 המחבלים המתאבדים שהתפוצצו בערי ישראל מאז החלה האינתיפאדה בספטמבר 2000.
האם סיפרה כי בשבוע האחרון הבחינה שבנה מתנהג באופן מוזר. "היתה לי הרגשה שהילד עובר שינוי כלשהוא, הוא נישק את ידי לעתים תכופות, וביקש ממני להתפלל בשבילו. הוא השתנה, אבל אני סירבתי להאמין שהוא יבצע פיגוע מהסוג הזה".
אביו של אל-פאר, עבד אל-רחים, בן 53, סיפר כי בנו העיר אותו מוקדם הבוקר וביקש שני שקלים טרם עזב את בית המשפחה. "שני שקלים. זה סכום שאותו מבקשים ילדים. הוא נישק אותי על הלחי ועל ידי ועזב, ואני חזרתי לישון". החזית העממית נטלה אחריות על הפיגוע. מטען הנפץ שהתפוצץ הכיל חמישה קילוגרם של חומר נפץ. טרם ברור האם נישא בחגורת נפץ או תיק. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2998175,00.html
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&v |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
11:23 29.08.04 |
|
35. איך הפכה תקוות השלום באוסלו 93' למלחמה וייאוש ב-2001
בתגובה להודעה מספר 0
|
איך הפכה תקוות השלום באוסלו 93' למלחמה וייאוש ב-2001 במסמך מקיף ומפורט בוחן בן כספית את תהליך אוסלו מראשיתו החשאית ב- 1993 ועד מפלת הבחירות המוחצת של אהוד ברק ב- 2001 בן כספית 17/09/01 קיץ 93', מלון 'המלך דוד', ירושלים. שר החוץ האמריקני וורן כריסטופר, בעיצומו של אחד ממסעותיו המתישים בין דמשק לירושלים, מכנס את אנשיו לארוחת עבודה. חברים, אומר כריסטופר לאנשי 'צוות השלום', המצב מורכב, יש התקדמות מעניינת, יכול להיות שאפשר להשיג פריצת דרך. השאלה היא איך ממשיכים מכאן. עומדת בפנינו אפשרות לוותר על חופשת הקיץ וללכת קדימה. האפשרות השנייה היא לצאת לחופשה המתוכננת עם בני משפחותינו, לעשות הערכת מצב ולחזור בסוף ספטמבר בכוחות מחודשים. מה אתם אומרים?החברים זעו באינוחות על כסאותיהם. דניס רוס סיפר שכבר התחייב למשפחתו. אחרים הינהנו בהסכמה. כריסטופר העמיד את הנושא להצבעה. החברים הצביעו בעד חופשה עכשיו, שלום אחרכך. כעבור כמה ימים הם כבר בילו בחיק משפחותיהם בארצותהברית.זה היה הקיץ הגורלי בחייו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין. הוא ניצב על קו פרשת מים היסטורי, דרמטי. מצד אחד, המאמץ במסלול הסורי: כריסטופר דילג ללא הרף בין ירושלים לדמשק וצבר עשרות שעות שיחה איתו ועם יריבו, חאפז אסד, במאמץ לגשר על הפערים שעוד נותרו בדרך לשלום היסטורי. רבין ידע שהכל תלוי, כעת, בהחלט ה (אמיצה) שלו.מצד שני, היו השיחות החשאיות באוסלו. בשלב הראשון, לא תלה בהן רבין תקווה מיוחדת ולא האמין שיבשילו למשהו רציני (חוץ מקצת תעסוקה לשמעון פרס המתוסכל). אחרכך הוא נסחף פנימה. ככל שנקפו השבועות, כך נחלשה ספקנותו. ועדיין, העדיף רבין את המסלול הסורי. במכתב ששיגר לנשיא ארה"ב, ביל קלינטון, בסוף יולי 93', עדיין כתב רבין בפירוש את צירוף המילים "סוריה תחילה". אבל בתוכו, הוא כבר ידע שמתבשלת אופציה נוספת. האופציה של אוסלו.במסע הבחירות שלו הבטיח יצחק רבין לעם בישראל "ליישם את האוטונומיה הפלשתינית תוך שישה עד תשעה חודשים". בינתיים חלפה שנה, היעד נראה רחוק מתמיד. האלימות נמשכה, התהליך דישדש, הציבור החל לגלות קוצר רוח. רבין נזקק להישג מהיר. סוריה, פלשתינים, מה שיבוא קודם.היום כבר ברור שאת ההחלטה קיבלו עבורו האמריקנים. כשיצא וורן כריסטופר לחופשה, היה עדיין אסד בתמונה. כשחזר, מצא שם את ערפאת. ב20 באוגוסט 93', בשעה 2.45 לפנות בוקר, חתם שמעון פרס, בחשאי, על הצהרת העקרונות המשותפת בין ישראל לפלשתינים באוסלו. הפור נפל. ישראל הלכה לתהליך שלום עם הפלשתינים. זו לא היתה תוצאה של תיכנון אסטרטגי מחושב מראש, אלא של נסיבות. ההזדמנות נקרתה בדרכו של רבין, הוא היסס, התלבט, בדק, חקר, ולבסוף החליט ללכת עליה. זו היתה החלטת חייו. "שום דבר רציני", אמר רבין הידיעה על ההסכם הדרמטי בין ישראל לאש"ף תפסה את בנימין נתניהו, מנהיג הליכוד, בחו"ל. למחרת נזעק ושב ארצה. יועצו, איל ארד, המתין לו בתחנת הדלק שליד נמל התעופה בןגוריון. השניים ישבו במכונית ושוחחו. כמו שאר אזרחי המדינה (והעולם), תפס אותם ההסכם בהפתעה מוחלטת. מולם, בכניסה לנמל התעופה, ניצב שלטחוצות גדול של הליכוד, במסגרת קמפיין ארצי ענק שנפתח כמה ימים קודם לכן, נגד הנסיגה העתידית מרמתהגולן. כעת, הבין נתניהו, אין כבר צורך לעצור את הנסיגה, אלא את הקמפיין. "תוריד את השלטים, הם לא רלוונטיים", אמר לארד, "אנחנו בתוך סיפור אחר".איתן הבר, ראש לישכת ראש הממשלה, היה בטיול גיוס עם בנו באיטליה, כשהתפרסם דבר המגעים באוסלו. הבר ישב בחדרו במלון וראה, בטלוויזיה, דיווח שנראה ונשמע דרמטי. התמונות הנלוות היו של פרצופים מוכרים: רבין, פרס, ערפאת. הבעיה של הבר היתה שהוא לא מבין מלה באיטלקית. הוא התקשר ללישכת ראש הממשלה בירושלים. "מה קורה", שאל את סגן המזכיר הצבאי, עמוס גלעד, שהרים את הטלפון. "מה קורה?" הזדעק גלעד "איך זה שלא סיפרת לי כל הזמן מה קורה?! איך עשיתם את זה בלי לעדכן אות נו?"הבר, בגימגום, השיב לגלעד: "לא סיפרתי לך, כי אף אחד לא טרח לספר לי". הוא חזר ארצה ביום שישי, נסער והמום. בשבת נסע לביתו של רבין והגיש את התפטרותו. תחושת התיסכול שלו נבעה משני גורמים עיקריים: העובדה שלמרות היותו מקורב ואיש אמונו של רבין, לא ידע ולא עודכן. וגם העניין עצמו. הבר היה בעד מו"מ עם הפלשתינים ולא שלל פשרה עמוקה עימם, אך חשש שהדרך של אוסלו מהירה ופשוטה מדי. הסיכסוך מורכב, עתיק וקשה, אמר לרבין, נדרשת תקופת צינון ארוכה. רבין הרגיע אותו. "איתן, תאמין לי, לא האמנתי שייצא מזה משהו", אמר ראש הממשלה, "וכשזה התחיל להתקדם, איאפשר היה להסתכן בהדלפה". הבר השתכנע ומשך את ההתפטרות בחזרה. התנגדותו העקרונית לעקרון אוסלו עשתה לה בינתיים כנפיים והגיעה עד ערפאת. יום אחד הופתע הבר למצוא בפתח ביתו את הגינקולוג הצעיר, ד"ר אחמד טיבי. הוא הגיע כשליחו של ערפאת, לנסות להפיג את ספקנותו של ראש לישכת ראש הממשלה.גם שמעון שבס חשד לאורך כל הדרך. במארס ביקש ממנו רבין לערוך בחשאי סקר דעת קהל, באמצעות הסוקר קלמן גייר, שיבחן את עמדת הציבור באשר לרעיון 'עזה ויריחו תחילה'. אחרכך, בנסיע ה למיפגש עם חוסני מובארק באיסמעיליה, הפקיד רבין בידיו מפה קטנה, מאולתרת, ועליה שירטוטים בכתב יד, בעיקר סביב עזה. "תן לי את המפה הזו בלי שאף אחד יראה כשאני נכנס לפגישה עם הנשיא המצרי", ביקש רבין.בכל הפעמים שהתעורר חשדם של שבס והבר והם התעניינו אצל ראש הממשלה מה מתרחש, ענה להם רבין אותה תשובה: "שום דבר רציני, אם יהיה משהו אני אעדכן אתכם". את העידכון הם קיבלו, בסופו של דבר, מהתקשורת.המגעים בין הצוות הישראלי (אורי סביר, יאיר הירשפלד ורון פונדק) לפלשתיני (בראשות אבועלא) באוסלו, התקיימו תחת מעטה כבד של חשאיות. פעם בשבוע ישב רבין עם פורום קבוע: שמעון פרס, יוסי ביילין ויואל זינגר, שהיה מגיע מאוסלו עם הניירות. הם ישבו בלישכה, בבית או במלון בהרצליה. נכנסו ויצאו מכניסות אחוריות, בלי עדי ראייה, ללא עקבות. רבין לא עידכן אפילו את מזכירו הצבאי או את הרמטכ"ל (אהוד ברק). הוא שמר את המסמכים אצלו בבית, לא שוחח עם איש, וכשנשאל עלידי יועציו הקרובים מה קורה, התחמק. כשאמר, בהתחלה, שלא קורה שום דבר רציני, התכוון לדבריו. אחרכך, זה היה כבר סיפור אחר לגמרי.למרות כל זאת, ובניגוד לפירסו מים, היו לאוסלו שותפי סוד נוספים. כך, למשל, ראש אמ"ן, אלוף אורי שגיא. מהחומר המודיעיני הרגיש שהגיע אליו, למד שגיא על המגעים. הוא ניצל את אחת מפגישות העבודה האישיות שלו עם רבין והתעניין. ראש הממשלה הודה בעובדות. מאז, הקפיד לעדכן את שגיא מפעם לפעם. גם לראש השב"כ, יעקב פרי, נודע בשלב מסוים. וגם לסגן הרמטכ"ל, האלוף אמנון ליפקיןשחק. והיה עוד אחד: דן קרצר, איש משרד החוץ האמריקני (היום השגריר בישראל), שעודכן מדי פעם עלידי יוסי ביילין (אבל לא לקח את העניין ברצינות). הארבעה, יחד עם רבין, פרס, ביילין, אורי סביר, יואל זינגר, יאיר הירשפלד ורון פונדק, היו השותפים היחידים לסוד הכמוס ביותר במדינת ישראל. "מה דעתך על אוסלו?", שאל לארסן ב19 באפריל 92' ישבו שני גברים במסעדה הודית בתלאביב ואכלו צהריים. האחד היה ח"כ יוסי ביילין, השני טריה לארסן. ביילין, בעיצומו של קמפיין הבחירות (ראש הממשלה שמיר, בראש הליכוד, נגד העבודה של רבין), האזין בקשב ללארסן, נורבגי גבוה וחייכן, שעמד בראש מכון מחקר אירופי ופירט בפניו תוצאות עבודה מעניינת שערך על רמת החיים בעזה. "מה דעתך", שאל לארסן פתאום, "על אוסלו?"ביילין לא הבין את הכוונה. לארסן הסביר: "אם רבין ינצח, ואני מניח שהוא ינצח, יהיה מו"מ עם הפלשתינים. אני מניח שאתה תהיה מעורב בו. אני מאמין שיתעורר צורך בערוץ אחורי, חשאי, ביניכם לבינם, ואני מציע את אוסלו ואת שירותיה של הממשלה הנורבגית".לביילין היו אז צרות אחרות על הראש. רבין עוד לא ניצח. לארסן המשיך: "אני חושב שאתה ופייסל חוסייני צריכים לייסד את הערוץ הזה ולהתחיל לעבוד". לארסן הציע את חוסייני לאחר מחשבה עמוקה. הוא ידע שהאיש מקובל על הישראלים, מעורב במסלול השיחות הרשמיות המקרטעות לאיטן בוושינגטון ומקיים קשרים שוטפים גם עם ביילין עצמו.ביילין ביקש מלארסן להיפגש עם איש קשר מטעמו, פרופ' יאיר הירשפלד, מנהל מכ ון המחקר ECF (הקרן לשיתוף פעולה כלכלי, שהוקמה בסוף 90', מזוהה עם ביילין ואנשיו, במימון של האיחוד האירופי ומובילה מאז את כל מהלכיו המדיניים של ביילין). להירשפלד הצטרף מאוחר יותר אחד מתלמידיו, ד"ר רון פונדק (היום מנכ"ל 'מרכז פרס לשלום'). יחד, הם החלו לגלגל את הרעיון.בינתיים רבין ניצח בבחירות. פרס מונה לשר החוץ. ביילין מונה לסגנו. רבין שאף לשמור על שניהם רחוק ככל האפשר ממוקד המו"מ, מהמגעים האמיתיים. הוא הניח לפרס להיות אחראי על המסלול הנידח של השיחות הרבצדדיות, אבל לא אישר לו לפגוש את פייסל חוסייני. ביילין הבין שאין טעם לבקש אישור למגעים רשמיים. הוא שיגר את הירשפלד ופונדק לאוסלו, שם המתין להם אחמד קריע, הלא הוא אבועלא. מסכים, אבל עם יריחו, הבהיר ערפאת הרעיון של 'עזה תחילה' עלה לראשונה במגעים חשאיים שקיימו יוסי גנוסר ושלמה גזית עם אנשי אש"ף בשנת 85'. שמעון פרס, שהיה אז ראש הממשלה, ביקש לברר את עמדותיו המדיניות של ערפאת. התשובה שקיבל, באמצעות גנוסר, היתה חיובית. 'עזה תחילה' יכול להוות בסיס למו"מ. אחרכך באה הרוטציה, שמיר ירש את פרס והמגעים דעכו.באוקטובר 92' הציע שמעון פרס ליצחק רבין, פעם נוספת, את רעיון 'עזה תחילה'. רבין הסכים. פרס גייס את נשיא מצרים, חוסני מובארק, שהתעניין אצל ערפאת. יצחק רבין, באיסמעיליה, קיבל ממובארק את תשובתו של ערפאת: מסכים, אבל רוצה גם דריסת רגל בגדה (יריחו) ושליטה במעברי הירדן. רבין, נרגז, חשד (כרגיל) שפרס עומד מאחורי "פיתוח" הרעיון.בינתיים נוסד ערוץ המגעים החשאיים באוסלו. הפגישה הראשונה בין הירשפלד ופונדק לאבועלא התקיימה ב20 בינואר 93', יום אחד לאחר ביטולו של האיסור בחוק הישראלי למפגשים עם אנשי אש"ף. רבין קיבל מפרס עידכון ראשון על המיפגשים ב8 בפברואר. הוא לא ייחס להם חשיבות מיוחדת. באותם ימים מלאה הארץ בפרופסורים, שליחים מטעם (עצמם), יזמים ותמהונים שהציעו עצמם לתיווך בין ישראל ל פלשתינים. רבין ראה בהירשפלד ופונדק תופעה חולפת.בסוף פברואר הגיעו המתדיינים באוסלו לטיוטה ראשונה בדבר הקמת 'חסות' פלשתינית בעזה ויריחו. פרס קיבל מביילין את הנייר וקבר אותו בערימת המסמכים שעל שולחנו. כעבור כמה ימים מצא זמן לקרוא. בעקבות זאת, פגש פרס את ביילין, הירשפלד ופונדק, והבין שהעניין רציני. ביילין ביקש ממנו לעדכן את רבין, אבל באנדרסטייטמנט. לא ליצור רושם של מהלך דרמטי, או היסטורי. הנה, אמר פרס לרבין, כמה חבר'ה אקדמאים שמדברים עם כמה פלשתינים באוסלו, יש כאן משהו מעניין.ביילין חשש שרבין יזרוק את המגעים מכל המדרגות, אבל רבין הפתיע: הוא אישר להמשיך, בתנאי שיהיה ברור שהנושאים ונותנים לא מייצגים אותו או את הממשלה, אלא מדברים בשמם בלבד.באפריל כבר היה ברור שהסיפור של אוסלו רציני. רבין הבין שצריך להעלות את המגעים לדרג רשמי. הוא התנגד לשיגור שר. בהתייעצות עם פרס נבחר לתפקיד מנכ"ל משרד החוץ, אורי סביר. ב20 במאי הגיע סביר לאוסלו. ב20 באוגוסט נחתמה, בחשאי, הצהרת העקרונות. בין לבין, עוד הספיק רבין להורות לפרס, במכתב חריף ששיגר אליו ביוני, על הפסקת הדיונים לאלתר. רבין, ש תפס רגליים קרות, חשש שאוסלו יטרפד את המסלול הרשמי בוושינגטון, שם טרח קשות אליקים רובינשטיין על דיוני הסרק שלו עם המשלחת 'הירדניתפלשתינית' נטולת אנשי אש"ף. הדיונים הללו שמרו על גחלת השלום החיצונית, שהיתה חשובה לרבין, ולו למראית עין. רק לאחר שביילין הוכיח לו שהמצב הפוך (אבועלא, מתוך אוסלו, שיכנע את ערפאת לשמור על וושינגטון), התיר רבין להמשיך. ההמשך ידוע.כבר כרמטכ"ל, לא שלל רבין את האפשרות להגיע לגוש עציון עם ויזה ודרכון. הוא היה הרבה יותר מתון מכפי שהצטייר כלפי חוץ. בהיפוך מוחלט ממנחם בגין, למשל, היה רבין מוכן לוויתורים עמוקים ופשרנות אמיתית בכל הקשור לפתרון הקבע של הסיכסוך, לצד קשיחות, ביטחוניזם וניציות באשר לפתרונות הביניים, תקופות המעבר והטיפול באינתיפאדה (הראשונה).רבין הבין שהאינטרס העליון של ישראל הוא להגיע לשלום עם המעגל הקרוב של שכנותיה. הוא ראה חצי מיליון ישראלים נמלטים מגוש דן מפחד הסקאדים של סדאם חוסיין, הוא הבין שהאינתיפאדה הפלשתינית אינה בתחלוף, הוא חשש מחוסנה של החברה הישראלית וסמך על עוצמתו של צה"ל, שתאפשר לישראל לקחת סיכונים בדרך לשלום, שתעניק לה א ת תפיסת הביטחון האמיתית לטווח ארוך. בגיל 72, בו התמקם בשנית על כס ראש הממשלה בישראל, הגיע רבין לבשלות ומוכנות נפשית לפשרה היסטורית עמוקה, עמוקה מאוד, עם הפלשתינים.קו פרשת המים של אוגוסט 93' תפס אותו במצב הנכון: הוא חיזר אחרי חאפז אסד, אבל ידע שהמפתח האמיתי לפתרון הסיכסוך במזרחהתיכון נמצא בכיסו של יאסר ערפאת. וכך, בלי שתיכנן זאת מלכתחילה, נקרתה על דרכו ההזדמנות ההיסטורית. הוא עמד שם, בצומת ההחלטות, ועלה על הרכבת הראשונה שעצרה בתחנה. זו היתה הרכבת של אוסלו. היה עליה נוסע נוסף: יאסר ערפאת. רבין תיעב את ערפאת תיעוב אינסטינקטיבי ועמוק, אבל הכיר בעובדה שהוא היחיד המייצג את העם הפלשתיני. הוא ניסה לעקוף אותו, להימנע ממנו, לדחות את המיפגש איתו, אבל גם כאן, הוא ידע: רק ערפאת.עוד ב91', לאחר מלחמת המפרץ, כאיש אופוזיציה, קיים רבין שיחה עם שר החוץ האמריקני ג'יימס בייקר, שביקר באזור לקראת כינוסה של ועידת מדריד. הוא התנגד לכינוס ועידת השלום הבינלאומית, טען שמדובר בביזבוז זמן ואמר לבייקר שצריך לפתוח במו"מ אמיתי עם הפלשתינים. כמה שבועות לאחר שניצח בבחירות, בארוחת ערב פרטית במסעדה בתלאביב, דיבר בפתיחות מפתיעה ונתן לנוכחים (אמנון ליפקיןשחק, איתן הבר, עליזה ולך, דוד קוליץ, דוד רובין ואחרים) להבין, כי הוא הגיע להחלטה אסטרטגית שמשמעותה פשרה היסטורית עם הפלשתינים, שכרוכה בוויתורים כואבים, אולי אפילו כואבים מאוד.זה שבע שנים, אמר רבין באותו ארוע, נולדים בכל שנה בין הים לירדן יותר תינוקות ערבים מאשר יהודים. הדרך היחידה לשמר את מדינת ישראל בצורתה הנוכחית תהיה להקים לצידה מדינה נוספת, פלשתינית.במקור, תיכנן רבין את מסלול אוסלו בדרך אחרת. יחד עם שמעון פרס קיווה להגיע שם להסדר חשאי עם נציגיו של ערפאת, אבל להביא אותו לחתימה באמצעות מסלול השלום הרשמי בוושינגטון, מסלול נטולאש"ף, שם המשיכה לבזבז את זמנה המשלחת הירדניתפלשתינית עם חיידר עבדל שאפי ופייסל חוסייני.התוכנית היתה מדהימה בתמימותה: סביר ואבועלא יגיעו בחשאי להסכם, שישוגר לוושינגטון ויימסר לידי אליקים רובינשטיין וחיידר עבדלשאפי, עם הוראה חדמשמעית מירושלים וטוניס: לחתום. הטיוטה אמורה היתה להיות מוצגת כנוסחה נורבגית. העיקר שמסלול השיחות האמיתי, בין ישראל לאש"ף, בין רבין לערפאת, יישמר חשאי. רבי ן ופרס האמינו שיוכלו לשמור על הסוד לנצח. לנהל מו"מ עם אש"ף, לחתום בלעדיו. ללכת עם ערפאת, להרגיש בלי.אחרכך עלה רעיון נוסף: להציג את הטיוטה כנוסחה אמריקנית. שמעון פרס אפילו הציע את הרעיון לוורן כריסטופר, שהשליך אותו מכל המדרגות. השתגעתם, גער בו שר החוץ האמריקני, אנחנו מימשל מסודר, אצלנו אין קומבינות כאלה.בסוף, כצפוי, הכל הסתדר. יואל זינגר, בתפקיד הילד שזיהה ראשון כי המלך עירום, אמר לרבין ופרס: נפלתם על הראש, אתם מביאים את ערפאת לעזה ומנסים במקביל להחביא אותו? איך תציגו את הגעתו לשם, ככה פתאום, באמצע הלילה? מנין הוא צץ פתאום? אין דרך אחרת, אלא להכיר בערפאת תמורת הכרתו בישראל.כך נסללה הדרך לחליפת מכתבי ההכרה בין ישראל לאש"ף. המכתבים הובאו לטוניס וירושלים, דרך קהיר, עלידי שר החוץ הנורבגי ונחתמו בחשאי. וכך הגיעו כולם לטקס החתימה החגיגי בוושינגטון. אלא ששם המתינה הצהרת העקרונות ובה הפתעה: בכל המקומות בהם הוזכר הצד הפלשתיני, כולל במקום החתימה עצמה, הוא הוגדר כ"משלחת הירדניתפלשתינית בוושינגטון". מישהו שכח להדפיס הצהרה חדשה, או שמישהו התכוון לנסות 'לגנוב' הצהרה בלי אש "ף וערפאת.ערפאת, שהגיע לוושינגטון ב5 בבוקר, זעם. "אין טקס", הודיע. רבין ופרס היו עדיין על המטוס. חיים רמון, ברמת השרון, ואחמד טיבי, בוושינגטון, החלו לתווך. בינתיים הגיע גם מטוסם של ראש הממשלה ושר החוץ. המשבר תפח למימדים מפלצתיים. טיבי ניהל את המגעים: פגש את ערפאת במלונו, משם מיהר למלונו של פרס. שלוש פגישות כאלה קיים טיבי. בשלושתן התעקש: או אש"ף, או שום דבר. פרס, כרגיל, הציע הצעות פשרה. בסופו של דבר, ובחיוך, נכנע. הוסכם כי אבומאזן ייקח עט ובמהלך החתימה יעביר קו עדין על הגדרת המשלחת הפלשתינית ויכתוב במקומה "בשם הצוות של אש"ף". ההסכמה הזו הושגה בשעה 10:45 לפני הצהריים, רבע שעה לפני תחילת הטקס המתוכנן. ההסכם ניצל. ערפאת, בשם אש"ף, חתם על ההצהרה. אחרכך לחץ את ידו של רבין ואחרכך את ידו של פרס, על מדשאת הבית הלבן. "זה הזמן לדיון ביטחוני", קבע רבין המו"מ לקראת הסכם אוסלו ב' היה רגיש ומסובך בהרבה מקודמיו. רבין היסס והתלבט. גישתו היתה ונותרה ביטחוניסטית נוקשה. תורתו התבססה על הדרגתיות, צעדים קטנים, בדיקה מתמדת של המצב. התהליך, אמר רבין, בלתיהפיך, אבל עציר. הוא לא רצה לשחרר את מירב השטח לפלשתינים בטרם עת. הוא חיפש פתרון. הביקורת שנמתחה עליו, על כי ניהל את המו"מ עדכה ללא מעורבות הצבא ובחשאיות, פעלה את פעולתה. "כעת", אמר רבין, "ההחלטה המדינית כבר הוחלטה. זה הזמן להתדיינות הביטחונית". הוא מינה את אמנון ליפקיןשחק, סגן הרמטכ"ל, לנציג צה"ל במגעים. מכאן ואילך היתה מערכת הביטחון חלק בלתינפרד מהמו"מ. לטוב ולרע.המודל המקורי של אוסלו היה הסכם קמפ דיוויד (בין ישראל למצרים). כבר שם, בחלק שהוקדש לאוטונומיה הפלשתינית, דובר על נסיגה ישראלית מכל האזורים שאינם "אתרים צבאיים", או "התנחלויות". המשפטן יואל זינגר, איש הניסוחים, היה הראשון שהציע את הפעימות. הוא נשען על נוסח הצהרת העקרונות, שם נכתב כי הנסיגה הישראלית תבוצע ב"היערכויות מחדש" בלשון רבים, ולא ביחיד.רבין התלהב. אבועלא הרבה פחות. הוא סירב בעקשנות לרעיון הפעימות ההדרגתיות. התנאי שלו היה ציון מועדים מדויקים ואחוזי שטח שיפונה. סביר, שניהל מולו את המו"מ, ידע שלא יוכל לספק את הסחורה הזו. גם הנשיא המצרי, חוסני מובארק, שגוייס לעזור, גילה ספקנות. בשיחה שקיים עם שמעון פרס, אמר מובארק: "איך הפלשתינים יידעו שיקבלו את השטח? מה יקרה אם תפסידו בבחירות?" פרס, בביטחון מוחלט, השיב: "אל תדאג, יצחק ואני ננצח".בינתיים הטיל רבין למערכה את יוסי גנוסר, איש אמונו של ערפאת. גנוסר הצליח לשכנע את ערפאת לקבל את עקרון הפעימות. אבועלא רתח, אבל קיבל את הדין. הנושא נסגר ונחתם בפיסגה בין פרס לערפאת. תמורת הוויתור, העניק פרס לערפאת סוכריה בדמות תחנת משטרה פלשתינית בחברון. צה"ל, ובמיוחד סגן הרמטכ"ל אמנון ליפקיןשחק, התנגדו בחריפות. עימות קשה, לא ראשון, פרץ בין מערכת הביטחון (בעיקר ליפקיןשחק ואילן בירן) לפרס. רבין הקשיב לצדדים והכריע בעד פרס. ערפאת קיבל תחנת משטרה בחברון, ישראל קיבלה נוסח מעורפל של פעימותנסיגה עתידיות, שאיפשר לה בהמשך לתקוע את העברת השטחים לערפאת.זה היה זרע הפורענות הראשון. הפלשתינים האמינו במו"מ הראשוני באוסלו, כי יקבלו 90 אחוז מהשט ח עד הסדר הקבע. בשיחות לא פורמליות הם הסכימו להסתפק ב75 אחוז. עלפי תפיסתם, שאינה משוללת הגיון, "אתרים צבאיים מוגדרים" ו"התנחלויות" אינם יכולים להקיף יותר מ10 עד מקסימום 15 אחוז מהשטח. במציאות הם גילו, מאוחר יותר, שישראל לא מעבירה להם שטחים מעבר להסכם אוסלו ב'. אחרי רבין (ופרס) הגיעו שני ראשי ממשלה שהתנגדו בתקיפות לעקרון הפעימות ולתפיסת אוסלו כולה: בנימין נתניהו ואהוד ברק. שניהם עצרו, למעשה, את העברת השטחים כמעט לחלוטין. אכזבה, תיסכול ותחושת נבגדות החלה לאפוף את התהליך. "אבל הם האחים שלנו", אמר דחלאן החלק החשוב ביותר במו"מ על הסכם אוסלו ב' היה גיבושו של הנספח הביטחוני. על המלאכה טרחו, בעיקר, אמנון ליפקיןשחק, יעקב פרי, עוזי דיין ואילן בירן. הם קיימו מספר רב של פגישות, בעיקר באירופה, עם עמיתיהם הפלשתינים. בשלב מסוים הציעו הפלשתינים להקים כוח צבאי משותף גדול ויעיל, ישראליפלשתיני, שישמור על הסדר באזורי התפר ויילחם בטרור. ישראל דחתה את ההצעה המדהימה הזו. עם כל הכבוד לאוסלו, הרמטכ"ל, סגנו ואלופי צה"ל נוספים לא ראו את עצמם משרתים בצבא מאוחד עם אנשיו של ערפאת.בפברואר 94' ביצע ד"ר ברוך גולדשטיין את טבח המתפללים הערבים במערת המכפלה בחברון. הארוע היכה בהלם את האזור כולו. הוא היווה שבר ראשון באמון שנתנו הפלשתינים בכוונותיה של ישראל, וחיזק מאוד את מעמד אירגוני הסירוב. ערפאת ניתק את המגעים והסתגר בטוניס. רבין שלח אליו משלחת פיוס מפוארת (ליפקיןשחק, עוזי דיין, אורי סביר וז'ק נריה). אגף המודיעין של צה"ל העריך, ערב היציאה לטוניס, שערפאת לא יסכים לחדש את השיחות בשבועות הקרובים. בתחילה נראתה ההערכה מדויקת. ערפאת השתולל, דיבר במילים חריפות ביותר ודרש מהישראלים פינוי מיידי של היישוב היהודי בחברון, משקיפים בינלאומיים ומשטרה פלשתינית. רבין ופרס, שדנו כמה ימים קודם לכן באפשרות לפנות את היישוב היהודי בתלרומיידה וקיבלו החלטה עקרונית לעשות כן, התחרטו בינתיים.אמנון ליפקיןשחק, שעמד בראש המשלחת, שוחח עם רבין, מטוניס, בטלפון. הם דיברו בקודים מוסכמים. רבין הבהיר שאין לו חבל לוויתורים, הוא צריך לפנות להגיון של ערפאת. למחרת ביקש ליפקיןשחק פגישה אישית עם ערפאת. הם ישבו במטבח של הווילה. "אני מדבר איתך כגנרל אל גנרל. רבין לא יכול לפנות את המתנחלים עכשיו ואתה יודע את זה היטב", אמר ליפקיןשחק. "יש לו בעיה פוליטית. מונתה ועדת חקירה. 'כך' הוצאה אל מחוץ לחוק. אתה צריך להחליט עכשיו אם אתה המנהיג של הפלשתינים, אם אתה לוקח אותם לשלום, או שאתה מתבצר כאן בטוניס". ערפאת הקשיב. אחרכך קם, חייך, כיפתר את הכפתור העליון של הז'קט הצבאי שלו, ויצא עם ליפקיןשחק אל הסלון, שם המתינו במתח כל שאר הקרואים. השיחות חודשו.צרורות הירי של גולדשטיין במערת המכפלה שיחררו את כל השדים מריבצם. זמן לא רב לאחר הטבח בחברון החלו אירגוני הסירוב האיסלאמיים לבצע פיגועי תופת בישראל. בזירה הופיע גורם חדש ומסוכן: יחיא עייש, המהנדס, שהגה, תיכנן והפעיל את המתאבדים בלב ישראל. תפיסת הביטחון הישראלית, שהיתה מבוססת על שיתוף פעולה אמיתי עם מנגנוני הביטחון הפלשתיניים, לא הוכיחה את עצמה. מנגנוני הביטחון של ערפאת לא סיפקו את הסחורה. שיתוף הפעולה הביטחוני בין הצדדים היה משביע רצון למראיתעין בלבד.ערפאת לא נלחם ברצינות בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי, לא פגע בתשתית הטרור שהקימו, והאמין שיוכל באמצעים פוליטיים, טובות הנאה ונתחים מהשלטון למנוע את הפיגועים. אני אחבק את החמאס חיבוק דב, אמר, אני אחנוק אותם ברכות. בשיחות עם עמיתיהם הישראלים הודו הפלשתינים כי אין הם מסוגלים לטפל בחמאס 'טיפול שורש'. "אתם שוכחים", אמרו דחלאן, רג'וב, טיראווי ואלהינדי, "שאלה האחים שלנו. נלחמנו בכם יחד, שכם אל שכם. אנחנו לא יכולים להצטייר כמשתפי פעולה שלכם. לא נהיה צד"ל. אנחנו לא רצועת הביטחון שתחצוץ ביניכם לבין הטרור. נעשה הכל כדי למנוע פיגועים. תנו לנו להתמודד עם הבעיה בדרך שלנו. גם לכם אין אינטרס שתהיה כאן מלחמת אזרחים".ראשי השב"כ ובכיריו לא התרשמו. במהלך שנת 94' הועברו לערפאת ולבכיריו כמה אזהר ות תקיפות. המסרים נמסרו בשיחות אישיות של ראש השב"כ ואנשיו. "החמאס מסכן גם אתכם, הוא איום אסטרטגי גם על הרשות הפלשתינית", אמרו הישראלים, "כשתבינו את זה, יהיה מאוחד מדי".ערפאת שמע, אבל לא הבין. הוא חשש ממלחמת אזרחים, הוא חרד למעמדו כסמל וקונצנזוס פלשתיני, הוא לא היה מסוגל להתרומם לגבהי המנהיגות והראיה האסטרטגית שהצריכה פעולה תקיפה באמת נגד הקנאים המוסלמים. יתכן גם שהעדיף, בסתר ליבו, לשמר את התשתית הצבאית של החמאס והג'יהאד האיסלאמי ליום סגריר.כשהבין ערפאת את טעותו, זה אכן היה מאוחר מדי. ישראל שילמה את המחיר. יצחק רבין רתח מכעס. כל פיגוע, בעיקר הקשים שבהם (קו 5 בתלאביב ובית ליד), הגבירו את תיסכולו של רבין, שאכל את עצמו מבפנים. "בלי מלחמה בחמאס אין תהליך", אמר חסון בקיץ 95' נסע רבין לביקור ממלכתי ברוסיה ואוקראינה. באחד הדיונים הביטחוניים שהתקיימו בהיעדרו של ראש הממשלה, אמר ישראל חסון, שהיה אז ראש אגף בשב"כ, שצריך לעשות פסק זמן. "הפלשתינים חייבים להבין שאם אין מלחמה אמיתית בחמאס, אין תהליך מדיני. צריך להעמיד אותם בפני ברירה. אין דרך אחרת. הכוונה לא צריכה להיות עצירת התהליך. להפך. עתידו של התהליך תלוי בהחלטה האסטרטגית שערפאת צריך לקבל. צריך להעמיד אותו במזלג דרכים, בצומת החלטות. הוא חייב לפנות לכיוון הנכון, אחרת הכל יתפרק. אין קיצורי דרך. או שיילחם בחמאס, או שיילחם בנו".בשובו של רבין מאוקראינה המתינו לו, ליד כבש המטוס, ראש השב"כ כרמי גילון והרמטכ"ל אמנון ליפקיןשחק עם המסר הזה. בבוקר שלמחרת, בשעה 7 וחצי, כינס רבין בלישכתו דיון דחוף בנושא. אחרי ששמע את דעת בכירי מערכת הביטחון (שהיתה אחידה, פחות או יותר, בסגנון דבריו של חסון), החליט רבין לשגר לטאבה, שם היה ערפאת באותה שעה (יחד עם פרס) את ראש השב"כ, יחד עם האלוף אילן בירן. השניים הגיעו לטאבה, נכנסו לחדרו של ערפאת וערכו בפניו מצגת קשה של המצב. במשך 50 דקות הציגו בפני ערפאת את ת שתית הטרור החמאסית בחצר האחורית שלו, והבהירו כי ישראל לא תסכים להמשיך בתהליך אם לא יחל בלחימה אמיתית בטרור. ערפאת הקשיב בדממה. לאחר שסיימו את דבריהם, הודה להם שמעון פרס, שנכח בחדר, והמשיך את דיוני המו"מ שלו עם ערפאת.באותם ימים נולדה הסיסמה המפורסמת "נמשיך בשלום כאילו אין טרור, ונילחם בטרור כאילו אין שלום". עד היום סבורים מרבית בכירי מערכת הביטחון דאז, כי המדיניות הזו גרמה נזק מצטבר למאבק בטרור ולתהליך השלום עצמו. אילו היה רבין עוצר את התהליך באמת, ומפגין רצינות בכל הקשור למאבק הפלשתיני בטרור, הכל היה נראה אחרת. אבל רבין הניח לפרס להמשיך קדימה. "לא ניתן לקנאי החמאס והג'יהאד להכתיב את המדיניות ולטרפד את השלום", אמר. לרבין היה האומץ הנדרש כדי לספוג את הזעזועים ולעמוד בלחץ. הבעיה היתה שלא היה לו אורך נשימה. לאחר שנרצח, חודשו הפיגועים ביתר שאת והביאו למפלתו של שמעון פרס בבחירות, עלייתו לשלטון של בנימין נתניהו ובלימת תהליך השלום.יצחק רבין ושמעון פרס היו הראשונים והאחרונים במנהיגי ישראל שהאמינו באמת בתהליך אוסלו ופעלו עלמנת לקדמו. יורשיהם, יחד עם חדלונו של ערפאת במלחמה בטרור, סתמו עליו את הגולל.לאחר רציחתו של יצחק רבין ניסה שמעון פרס לקדם את המו"מ עם סוריה. גל פיגועים חדש, תוצרת החמאס, שיבש את תוכניותיו. פרס הקדים את הבחירות בתקווה שיקבל מהעם בישראל מנדט מחודש להמשך התהליך. בחמאס חשבו אחרת. בעוד פרס מתכנן את הקמפיין שלו, ספגה ישראל את סידרת הפיגועים הרצופים הקשים בהיסטוריה שלה. תוך פחות משלושה שבועות, בירושלים ותלאביב, נהרגו עשרות רבות של אזרחים ישראלים חפים מפשע בפיגועי התאבדות מצמררים. פרס, איש החזון והשלום, הבין שהגיע רגע האמת. הוא הניח יד כבדה על ערפאת. מערכת הביטחון הישראלית הטילה את כל כובד משקלה על הרשות הפלשתינית. סגר מוחלט הוטל על השטחים. כל המגעים הופסקו. הפלשתינים שמעו מעמיתיהם הישראלים איומים קשים. "רדו על החמאס עכשיו, או שאנחנו יורדים עליכם".עד היום רואים בחמאס את המכה שהנחית עליו ערפאת במחצית הראשונה של שנת 96' כאסון הגדול בתולדות האירגון. השליח יוסי גנוסר תיאם את הקמתו של צוות ישראליפלשתיני שפיקח על המלחמה המשותפת בטרור והינחה אותה. היו שם מוחמד דחלאן, אבו מאזן, אורי סביר ובכיר שב"כ נוסף. גנוסר עצמו בילה כל סוף שבוע בעזה, עובר על רשימות העצורים, מפקח על החקירות.שלושת מנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית התחרו, באותם ימים, מי 'מוריד' יותר חמאסניקים. מספר העצורים הגיע לקרוב ל2,000. ערפאת דיווח באופן אישי לישראלים על כל עצור משמעותי שנלכד. העצירים הוחזקו במעצר עד סוף השנה, חלקם עברו עינויים קשים. הרשות הפלשתינית חשפה מעבדות לייצור חומרי נפץ, מפקדות סודיות, ארכיונים, מצבורי נשק וחומרי חבלה.בין החומרים שנתפסו היו כאלה שזיעזעו את ערפאת עצמו. היו שם תוכניות להפלת הרשות הפלשתינית ופגיעה בבכיריה, ביום פקודה. כל ההנחיות, כל ההוראות, כל החוטים הובילו למרכז החמאס בירדן. "רק עכשיו אנחנו רואים שצדקתם כשהזהרתם אותנו", אמרו הפלשתינים לעמיתיהם בשב"כ. הפעילות הפלשתינית הזו התקיימה בעידודה של האוכלוסיה המקומית בעזה. הציבור הפלשתיני תמך, באותם ימים, בתהליך השלום. התקווה פיעמה עדיין בחלק גדול מהלבבות. קנאי החמאס נתפסו, אפילו בחלק ממחנות הפליטים, כמכשול לשלום.אנשי הביטחון הפלשתינים נכנסו למסגדים, בתיספר, ספריות ואוניברסיטאות. הם גזזו זקנים, ביצעו מעצרים באישון לילה, חקרו ודרשו. כוחו של הח מאס נשבר. ראשי התנועה ירדו למחתרת. רוב פעיליה הושמו במעצר. האחרים לקו בהלם. ערפאת ידע שפיגוע נוסף בתלאביב יחסל סופית את סיכוייו של שמעון פרס לזכות בבחירות. הוא ידע שאסור לו לפספס הפעם.זמן לא רב לפני הבחירות הגיע שמעון פרס לפגישה עם ערפאת במחסום ארז. שני המנהיגים הביאו איתם את כל ראשי מנגנוני הביטחון שלהם. מוחמד דחלאן ערך בפני הנוכחים מצגת מדהימה, כולל שקפים, שירטוטים, רשימות שמיות וטבלאות זרימה. הנושא: כך חיסלנו את החמאס בעזה. דחלאן דיבר בעברית, אל מול פניו הנפולות של שמעון פרס המוכה. ממול ישב ערפאת והאזין לתירגום סימולטני של אחד מעוזריו לערבית.זה היה רגע השיא של שיתוף הפעולה הישראליפלשתיני במלחמה בטרור. בכירים בשב"כ אמרו אז שלא חשוב מה ערפאת רוצה, על מה הוא חולם, אלא מה הוא עושה. המטרה היא לתמרן אותו למקום הנכון, לצומת קבלת ההחלטות הגורלי, ל'מזלג הדרכים' עליו דיבר ישראל חסון באותו דיון ביטחוני דרמטי. זה בדיוק מה שקרה בפברוארמארס 96'. ערפאת היה צריך לבחור בין פרס לאחמד יאסין ועשה את הבחירה הנכונה. האסימון שלו נפל. הוא פנה, סוףסוף, לכיוון הרצוי.אלא שזה קרה מעט מדי ומאוחר מדי. הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה בישראל נערכו במאי. שמעון פרס הפסיד, בנימין נתניהו ניצח. מזלג הדרכים ההיסטורי, בו פנה ערפאת, נחסם. בקצה הדרך המתין לו ראש הממשלה החדש של ישראל, בנימין נתניהו. "זהו תרגיל אקדמי בלבד", טען ביילין באוקטובר 93' יצאה לטוניס, בחשאי, משלחת ישראלית צנועה: יוסי ביילין, יאיר הירשפלד ורון פונדק. הם נפגשו עם ערפאת (קודם ביילין בארבע עיניים, אחרכך בפורום הרחב) והציעו לו הצעה מהפכנית: לדלג על הסכם הביניים, להפסיק לבזבז זמן ואנרגיות ולנסות ללכת ישר ומיד על הדבר האמיתי: הסדר קבע.ביילין, המוח שמאחורי אוסלו, הציג את העניין כולו כנסיון שיישמר בחשאיות. מעין תרגיל אקדמי סגור, לא רשמי, לא מחייב ולא מחויב. הוא ביקש מערפאת למנות נציג מטעמו, שידון עם הירשפלד ופונדק, בוגרי אוסלו א', על רעיונות משותפים. ערפאת הסכים. הוא מינה, מטעמו, את אכרם הניה לניהול המגעים. אחרי זמן קצר החליפו באבומאזן. זה, שנחשב למספר 2 של ערפאת, שלח לשיחות עצמן את שני מקורביו, חוסיין אלאגא ואחמד חלדי, אקדמאים פלשתינים המתגוררים בלונדון ומהווים עבור אבומאזן מה שהירשפלד ופונדק לביילין. מעין 'טנק מחשבה', 'צוות מוחות', שליחים נאמנים המייצגים אותו במו"מים ודיונים חשאיים לא פורמליים.המו"מ החל בשטוקהולם בקיץ 94'. השבדים, שקינאו בהצלחה הנורבגית, לקחו אותו תחת חסותם. באוגוסט 95' תוגבר הצוות. להירשפלד, פונדק , אלאגא וחלדי התוספו נמרוד נוביק, לשעבר אחד 'הבלייזרים' היותר מוכשרים של פרס, וחסן עספור. הדיונים הגיעו לשיאם באוקטובר 95'. בין ה4 בחודש ל31 בו הושג ההסכם. ב31 באוקטובר, בדירה צנועה בקומת קרקע של בית דירות בצפון תלאביב, מקום מושבה של 'הקרן לשיתוף פעולה כלכלי' ECF() של ביילין, נערך טקס החתימה. היו שם אנשי הצוות משני הצדדים יחד עם הבוסים: אבומאזן וביילין.בטקס לא היתה חתימה אמיתית, מכיוון שהמסמך, אליו צורפה מפה מפורטת, לא היה פורמלי. היתה התרגשות רבה. מישהו מחה דמעה. האנשים התחבקו והרימו כוסית. ביילין ואבומאזן נפלו איש על כתפי רעהו. באוויר עמד ריח של היסטוריה, של תקווה. אבומאזן אמר באותו מעמד: "צריך חודש ימים לעבוד על ההסכם הזה, כדי לסכם את הדברים". הוא דיווח לערפאת, בזמן אמיתי, על ההסכמה. בין ביילין לאבומאזן הושגה הסכמה משותפת לא לאשר ולא להכחיש את דבר קיומו של ההסכם הלאחתום, לשמור על עמימות.התוכנית של ביילין היתה מרחיקת לכת ונועזת: בניגוד להגיון הבריא ולפירסומים, הסכם בייליןאבומאזן לא נתפר עבור שמעון פרס, פטרונו ומקורבו של ביילין. הלקוח שלו, למן ההתחלה, היה יצחק רבין. ביילין ידע שרק רבין יכול להעביר הסדר קבע קשה לעיכול בחברה הישראלית. ביילין למד את רבין במהלך השנה הראשונה של אוסלו, האזין לו, ניתח את דבריו, איתר את מה שאמר ובעיקר את מה שלא אמר. הבסיס למו"מ כולו היה נאום מדיני שרבין נשא בכנסת ב4 באוקטובר 93'. ביילין ואנשיו ניתחו את העקרונות המדיניים עליהם דיבר רבין בנאום הזה, והציגו אותם בפני בני שיחם הפלשתינים. אצל רבין היתה מוכנות לוויתורים טריטוריאליים נרחבים, בתנאי שלא יפורקו התנחלויות. רבין דיבר על שליטה ישראלית בבקעה, אבל לא הזכיר ריבונות. על ירושלים והפליטים הוא לא רצה לשמוע. לפחות לא בשלב הזה.באוקטובר 93' נפתח, בעצם, 'מירוץ הסכמים' חשאי. מצד אחד ממשלת ישראל, בהנהגת רבין ופרס, באמצעות אורי סביר ומערכת הביטחון, מנהלת מו"מ רשמי להסדר ביניים נרחב, הלא הוא אוסלו ב'; מצד שני יוסי ביילין, על דעת עצמו ובחשאי, מנהל מו"מ להסדר קבע. המירוץ התקיים במעמד צד אחד בלבד, הצד של ביילין. שאר הצדדים והמשתתפים כלל לא ידעו שהם בתחרות.במהלך שנת 94' קיימה 'הקרן לשיתוף פעולה כלכלי' של ביילין מספר רב של 'ימי עיון' בנושאים שונים בבי ת מלון בישראל. השתתפו בהם קצינים בכירים בצה"ל, אלופים במילואים, אנשי מודיעין והערכה, מתכנני מדיניות ופוליטיקאים. כמעט אף אחד מהם לא ידע שהוא משתתף, בעצם, במו"מ חשאי להסדר קבע בין ישראל לפלשתינים. אנשיו של ביילין הביאו לימי העיון הללו את הנושאים שעלו במו"מ עם אנשיו של אבומאזן בשטוקהולם.כך, למשל, בעיית השליטה בבקעת הירדן. האלופים עמרם מצנע ואביגדור (יאנוש) בןגל השתתפו בימי העיון של ECF, וסיפקו את הגיבוי הצבאימקצועי להערכה כי אין לישראל צורך בריבונות בבקעת הירדן. יתרה מזאת: לדברי מרבית אנשי הצבא, בכללם מצנע ובןגל, באמצעים הטכנולוגיים של היום עדיף לצה"ל לא להימצא בבקעה, שם הוא יכול להיכלא במלכודת אש דוגמת קו ברלב, להיות חשוף למתקפות פתע ולסבול חיכוך מתמיד עם האוכלוסיה המקומית. האופציה העדיפה מבחינת הגנה ממזרח, היא היערכות בשטחים שולטים על גב ההר, כולל ימ"חים, תחנות התרעה לפי הצורך והרתעה אווירית, אסטרטגית וטקטית. יום העיון הזה, בתוספת ניתוח נאומו של רבין בכנסת (שם לא דיבר על ריבונות בבקעה), הובילו את מתדייני שטוקהולם להסכמה על העברת הריבונות בבקעת הירדן לידי הפלשתיני ם ונוכחות של צה"ל על קו הנהר 12 שנים נוספות.דיונים דומים וימי עיון נערכו עלידי ביילין ואנשיו גם בנושאים אחרים כמו מים, כלכלה ופליטים. הוזמנו אליהם אנשים מכל קצווי החברה והפוליטיקה. שלמה גזית, עמוס עוז, אשר ססר ואחרים. הם התקיימו בסופי שבוע, באירוח מלא, בבית מלון מפואר לחופי ישראל. החומרים שנצברו בהם זרמו הישר לחדרי המו"מ בשטוקהולם.ביילין האמין שהסדרי הביניים הנרקמים יחמירו את המצב בשטח. מפת אזורי 'איי' ו'בי' כונתה על ידו ועלידי אנשיו 'מפת הג'ירפה'. במקום לנתק את ישראל מהפלשתינים ולהקטין את החיכוך, יצרו ההסכמים המוצעים איןספור אזורי חיכוך, העלו את הלחץ, החריפו את העימותים בשטח ודירדרו את האמון. ביילין חשב שצריך לנצל את המומנטום, להכות על הברזל בעודו חם, לנצל את ההירדמות הזמנית של אירגוני הסירוב בשטחים והימין בישראל וללכת על הסדר קבע.היריבות הרעיונית המעניינת הזו, בין גישת ביילין לגישת פרס וסביר, קיימת עד עצם היום הזה. כל אחד מהם אוחז בפלשתיני משלו. ביילין הוא מחסידיו של אבומאזן. סביר מעריך את אבועלא. ערפאת מתמרן עם שניהם, לפי הצורך.משיחות שקיים ביילין עם רבין בתקופת אוסלו א', הוא למד שראש הממשלה מעוניין לקצר את לוחהזמנים. רבין השתומם מדוע לא התחילו לספור את חמש השנים של תקופת הביניים כבר בחתימת הצהרת העקרונות. ביילין תיכנן להביא לרבין, בהפתעה, את ההסכם, שהוא בעצם "הצעה מפורטת להסדר קבע", שאינה מחייבת אףאחד, אך בקריצת עין ניתן היה להבין שהיא מקובלת על ערפאת כבסיס למו"מ. ביילין רצה 'לעבור' בדרכו לרבין אצל שמעון פרס, לחשוף בפניו את המסמך, ואז, עם הסכמתו של פרס או בלעדיה, ללכת לקליינט העיקרי יצחק רבין. לא נעמוד בזעזוע נוסף, קבע פרס את המירוץ הטכני הפסיד יוסי ביילין לאורי סביר. הסכם אוסלו ב' נחתם בסוף ספטמבר 95'. הסכם בייליןאבו מאזן הושג, כאמור, ב31 באוקטובר 95', בדיוק שנתיים לאחר פתיחת המגעים. לביילין זה לא שינה הרבה. הוא תיכנן להביא את ההסכם לפרס ובעיקר לרבין, כאמור להמליץ על פתיחת מגעים רשמיים שיבוססו עליו בשמם של רבין וערפאת, ולסכם את הסיפור בתוך חודשייםשלושה. הוא לא הספיק. חמישה ימים לאחר הטקס הצנוע באותה דירה תלאביבית, ובמרחק של כמה מאות מטרים משם, רצח יגאל עמיר את יצחק רבין בשלוש יריות אקדח בגבו. ביילין נשאר עם ההסכם ביד. שבוע לאחר הרצח הוא בא עם המסמכים והמפות לביתו של שמעון פרס. שר החוץ, שהפך לראש ממשלה ושר ביטחון בןלילה, הגיב תגובה מעורבת: אינסטינקטיבית, ראה בהסכם מסמך מעניין. אבל בהיותו הלום יגון ומזועזע, הוא לא היה בנוי ומוכן במצב העניינים במדינה לזעזוע נוסף. הוא כעס על פעלתנותו החשאית של ביילין, על כי לא עודכן, ודחה את ההסכם. לפחות בינתיים, לפחות עד אחרי הבחירות.זו היתה, לדעת רבים וטובים במחנה השלום, החלטה הרתגורל של שמעון פרס. זה היה רגע של חסד, של הזדמנות, שפרס לא השכיל לנצל. ביילין, מזועזע אף הוא מהרצח, לא נאבק, לא התווכח, לא נלחם. בדיעבד, הוא סבור שעשה שגיאה. שהרי תנאי הסכם בייליןאבומאזן קבילים על ישראל הרבה יותר מאשר התנאים שנדונו בקמפ דיוויד ובטאבה בתקופת ממשלת ברק.ביגונו, לאחר שהצטננה האווירה וחלף הזעזוע, הלך יוסי ביילין לביתו של יצחק רבין במטרה 'לראיין' את האלמנה. הוא שוחח עם לאה רבין וניסה להבין ממנה עד כמה פגע למדיניותו, רצונותיו ותוכניותיו של בעלה המנוח בהסכם שהשיג. לאה רבין לא היתה יכולה לאשר את הפרטים, אבל הכיוון הנוכחי שלה תאם את הערכותיו המוקדמות של ביילין: לרבין לא היה חזון של הסדר קבע ברור, הוא לא בנה אסטרטגיה מובהקת, הוא היה איש מציאותי, פרגמטי, שהתקדם עלפי כורח המציאות. עד שהיא טפחה על פניו, בדמותו של הרוצח יגאל עמיר.הוויכוח באשר להסכם בייליןאבומאזן לא תם עדיין. הוא משקף את שתי הגישות השונות כלכך של שני האגפים של שמעון פרס: יוסי ביילין מול אורי סביר. האחד טוען שצריך ללכת על כל הקופה, השני מאמין בכסף הקטן, בהתקדמות המדודה. סביר סבור עד היום שההסכם עם אבומאזן קילקל יותר מאשר הועיל. כשיש מו"מ רשמי יעיל, אין עוד צורך במסלול אחורי חשאי, אומר סביר. הרעיון ששני מלומדים בלונדון יכולים לפתור את הסיכסוך הישראליפלשתיני נגוע בתמימות, לדבריו. וחוץ מזה, אין שום הוכחה או עיגון מציאותי לתקפותו המחייבת של ההסכם הזה, שכולם מתכחשים לו.לא מדויק. בארוחת ערב שהתקיימה במאי 2000 בביתו של השגריר האמריקני מרטין אינדיק בהרצליה, לכבודו של סנדי ברגר, היועץ לביטחון לאומי של נשיא ארה"ב, השתתפו גם ביילין ואבומאזן. אחרי ששאר הקרואים הלכו, הציגו השניים בפניו של ברגר את ההסכם. זו היתה הפעם הראשונה והאחרונה שביילין ואבומאזן הציגו במשותף, בפני מישהו זר, את פרי הסכמתם. אבל היא יצרה מצב בו לא יכול היה אבומאזן, מאוחר יותר, להתכחש למציאות הזו. אם, למשל, היו מניחים את ההסכם בפני הצדדים במהלך ועידת קמפ דיוויד.בחירות 96' הפגישו את שמעון פרס, יורשו של רבין המנוח, עם בנימין נתניהו. מה שנראה כמה חודשים קודם כניצחון קל לפרס, הפך לקרב צמוד, הפכפך ומורט עצבים. במפקדת המשטרה הפלשתינית ביריחו הצטופף פורום מוזר של גברים שצפו, במתח, במדגם הטלוויזיה ובסיקור ספירת הקולות שאחריו. היו שם שלושה ערבים ויהודי: תאופיק טיראווי, ג'יבריל רג'וב וגנרל חאג' איסמעיל מטעמה של הרשות הפלשתינית; ישראל חסון, ראש אגף בשב"כ, מטעם ישראל.פרס החל את הלילה ביתרון קל, אך ככל שנקפו השעות איבד אותו לטובת נתניהו. עם שחר כבר היה ברור: בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה החדש בישראל. הפלשתינים היו המומים. "מה עשינו", אמרו לעמיתם חסון, "איחרנו בתגובה לפיגועים, טעינו, ועכשיו אנחנו משלמים על הטעות". חסון שאל אותם מה יהיה עכשיו. התשובה היתה מעורפלת: "אנחנו נכנסים לארבע שנות המתנה, דפוס הפעולה שלנו לא ישתנה. אנחנו מקווים שהתהליך יימשך. נפעל נגדכם רק אם תסכנו את קיומה של הרשות הפלשתינית".מנהיג הליכוד, בנימין נתניהו, היה המנהיג הבולט הראשון בימין שהבין כי הסכמי אוסלו אינם הפיכים. הוא ידע כי משמעות ההסכמים ברורה: אש"ף וערפאת הינם הנציגים הבלעדיים של העם הפלשתיני, בשטחים הוקמה יישות מדינית פלשתינית, שתהפוך ברבות הימים למדינה פלשתינית עצמאית. חלום ארץ ישראל השלמה איננו עוד. מה שנשאר הוא לנסות למזער את הנזק. זו, בדיוק, היתה מדיניותו של נתניהו.במהלך החודשים אוקטוברנובמבר 93', זמן קצר אחרי החתימה בוושינגטון, יצ ר נתניהו קשר עם ראש הממשלה יצחק רבין והציע לו שיתוף פעולה. הקשר נוצר באמצעות אחד מיועציו של ביבי, שיצר קשר עם מישהו ממקורבי רבין. התקיימו שתי פגישות חשאיות ביניהם. בראשונה, הציע האיש של נתניהו את העיסקה הבאה: הליכוד יצמצם את המאבק הפרלמנטרי בהסכמים ואת המאמץ להפיל את הממשלה, תמורת הסכמה משותפת על קווים אדומים במו"מ. אין לי רצון או כוונה להצטרף לממשלה, הבהיר נתניהו, אני שואף להגיע להסכמות כדי לצמצם נזקים. תנאי נוסף שהציב נתניהו: חשאיות מוחלטת.בפגישה השנייה נמסר, בשמו של רבין, על נכונות עקרונית להמשך הדיון. נציגו של נתניהו העביר את הקווים האדומים הנדרשים: לא נוגעים בירושלים, בקעת הירדן בריבונות ישראלית, לא נוגעים בהתנחלויות ובדרכי הגישה אליהן. הפלשתינים יקבלו שליטה על מרבית האוכלוסיה, באזורים נפרדים, ללא רצף טריטוריאלי ביניהם. בדיעבד, היו הקווים האדומים של נתניהו עקרונות היסוד של הסכם אוסלו ב'.האיש של רבין הבטיח להעביר את המסר לראש הממשלה. כעבור כמה ימים הודלפה לתקשורת ידיעה, לפיה נתניהו מעוניין להצטרף לממשלת אחדות לאומית. עקבות ההדלפה הוליכו ללישכת ראש הממשלה. נתני הו זעם והורה על ניתוק מגע. מכאן ואילך הגביר נתניהו את התקפותיו על הממשלה וההסכמים עד רצח רבין. אחריו, באו הבחירות. אחריהן, הפך נתניהו, בעצמו, לראש הממשלה. ככזה, הוא היה מחוייב להסכמי אוסלו.נתניהו ראה בהסכמי אוסלו טעות היסטורית. לו זה היה תלוי בו, היה צריך להמשיך לייבש את ערפאת עד שייעלם מהזירה. במקומו, צריך היה לאתר בןשיח פלשתיני מקומי, שלא מייצג את הפזורה הפלשתינית. באש"ף, האמין נתניהו, טבועה נטיה גנטית לארצונית להשמדת ישראל.אבל ההסכמים נחתמו. ערב הבחירות היה צריך נתניהו להחליט מה הוא עושה בהם. בדיונים שקיים אז, אמר: אם אצהיר שאני דוחה את ההסכמים, לא אהיה ראש ממשלה; אם אצהיר שאני מקבל אותם, אבל בפועל אחרי שאבחר אפעל לביטולם, זה יהיה בלתימוסרי בעליל; מה נשאר? לקבל את ההסכמים ולפעול במסגרתם, עלמנת להגבילם ככל האפשר.נתניהו אמר ועשה. ערב הבחירות הוא קרא את הסכמי אוסלו פעם אחר פעם. לדבריו, 12 פעמים רצופות. הגה בהם יומם ולילה. איתר את כל נקודות התורפה. הוא הבין שלב ההסכמים היה מסירת 27 אחוז מהשטח (אזורי 'איי' ו'בי') לפלשתינים. השטח הכיל את מרבית האוכלוסיה הפל שתינית. את רוב היתר היתה אמורה ישראל למסור בשלוש הפעימות המפורסמות. כל השטח, חוץ מההתנחלויות וה"אתרים הצבאיים המוגדרים".נתניהו בדק ומצא שגם אם יילך על ההגדרה הנדיבה ביותר, כולל תוכניות המיתאר הרחבות ביותר, שטח היישובים לא יעלה על ארבעה עד חמישה אחוזים מיהודה ושומרון. מה שנשאר לו אלה "האזורים הצבאיים המוגדרים". זו היתה הפירצה של נתניהו. הוא החליט שאלה אינם "אתרים" אלא "אזורים". אזורי ביטחון. למשל, בקעת הירדן, עוטף ירושלים, קו התפר.נתניהו החליט לפרש את הסכמי אוסלו פרשנות חמורה, להוסיף להם את דרישת ההדדיות המפורסמת והדרקונית, לתבל במעט סחבת, המון ביורוקרטיה, איןסוף דרישות ביניים, ולקוות לטוב. בסופו של דבר, נתניהו לא הרג את אוסלו. הוא הנשים אותו מדי פעם, החזיק את התהליך בחיים איכשהו. נתניהו כן חיסל את "רוח אוסלו". את האמון, שיתוף הפעולה, טוהר הכוונות.5,000 שעות של מו"מ ישיר, אינטימי וגלוי בין הצדדים הפכו להתמקחות ארוכה, מורטת עצבים ומעליבה, שהתקיימה ברובה באמצעות האמריקנים. בואו נתחזק את השלום, הציע בסיוני הראשון שהתאושש מהלם הבחירות בישראל היה השגריר המצרי הוותיק, מוחמד בסיוני. שלוש שנות עשיית שלום נמרצת נגדעו לנגד עיניו בחבטה עמומה. לא יכול להיות, אמר בסיוני, שכל האנשים שעסקו בתהליך באינטנסיביות כזו פשוט ינתקו עכשיו כל קשר וימתינו לסוף תקופת נתניהו. צריך לשמור על הגחלת, לתחזק את שרידי השלום.שבועות מעטים לאחר הבחירות החל להתכנס, בווילה המהודרת שלו בהרצליה פיתוח, מיפגש חשאי קבוע. פעם בשבוע (לפעמים פעמיים, עלפי הצורך), בדרךכלל בסופי שבוע או ימי ראשון (בהם לא מתפקדת הכנסת), באו למקום, אחד אחד ובאין רואה, החברים הקבועים: יוסי ביילין, חיים רמון ונמרוד נוביק מצד ישראל. אבומאזן, סאיב עריקאת וחסן עספור מטעם הפלשתינים (לפעמים בא גם מוחמד דחלאן). הקבוצה הזו התכנסה שם, אצל בסיוני, במשך קרוב לשלוש שנים רצופות. זה היה 'פורום בסיוני'.המשתתפים היו קבועים. ההרכב קשיח. בדרךכלל הם ישבו שם על ארוחת ערב דשנה, במיטב מסורת האירוח המצרית. לפעמים הגיעו אורחים מיוחדים, כמו ז'אן פרידמן. בסיוני, המארח, השתתף בדיונים, אבל לפעמים גם השאיר את הנוכחים לבד.זה היה הרבה יותר ממיפגש ח ברתי. הרעיון הראשוני היה לשכנע את הפלשתינים לא להפקיר את השלום, לראות בנתניהו פרטנר לגיטימי. נוביק וביילין שיווקו את נתניהו לפלשתינים, מאחורי גבו. "האיש התחנך בעולם הגדול, יש לו ראש פתוח, הוא לא ירצה להיכנס להיסטוריה כמי שהפך שלום למלחמה. אולי לא תגיעו איתו להסדר קבע, אבל אפשר לעשות הסדרי ביניים עד שאנחנו נחזור לשלטון".הפלשתינים היו מעלים בשיחות את ההפרות השיטתיות של ישראל את ההסכמים: המשך הבנייה בהתנחלויות, הפקעת אדמות, הריסת בתים, אי ביצוע הסכמים. הישראלים הפעילו לחץ כבד על הפלשתינים להימנע מהכרזה חדצדדית על מדינה פלשתינית. "זה יהיה סוף התהליך", הזהירו.ב98' קיבלו העניינים תאוצה מיוחדת. האמריקנים פתחו במגעים לקראת כינוסה של הוועידה בוויי פלנטיישן. נתניהו הסכים, בפגישה עם אולברייט בלונדון, לפעימה שנייה במסגרתה יעביר "מספר עשרוני נמוך" Low Teens() לפלשתינים. ערפאת, שראה במספר הזה בדיחה עצובה בהשוואה למה שהיה אמור לקבל עלפי אוסלו, סירב בעקשנות.אצל בסיוני על הדשא נשתלו זרעי ההסכם בוויי פלנטיישן. רמון, ביילין ונוביק הפעילו מכבש לחצים על הפלשתינים ובאמצעותם על ערפאת לקחת את ההצעה האמריקנית, לא לפוצץ את התהליך. ביילין ונוביק עשו את זה מתוך חשש אמיתי לשלום. אצל רמון היה גם האינטרס הפוליטי: בחושיו המחודדים הוא ידע שנתניהו הסכים להצעת אולברייט כי קיווה שערפאת יסרב. רמון העריך שאם ערפאת יסכים, ייפול נתניהו למלכודת פתאים. ממשלתו לא תשרוד את ההסכם הזה והקואליציה שלו תתפרק.המטרה הושגה במלואה. ביילין הצליח לשמור על השלום ולהחתים על אוסלו גם את נתניהו, באמצעות הפרוטוקול של וויי פלנטיישן. רמון הצליח להפיל את ממשלת נתניהו בעבודת נמלים מתוחכמת בכנסת, שהחלה בלי שאף אחד ידע בביתו של מוחמד בסיוני.ב5 ביולי 99', יומיים לפני הקמת ממשלתו של אהוד ברק, הקיץ הקץ על 'פורום בסיוני'. הפלשתינים, באמצעותו של בסיוני, ביקשו לחדש את הקשר עם עמיתיהם הישראלים. רמון וביילין השיבו בשלילה. "אנו עתידים להתמנות לשרים בממשלה, אין יותר מקום למיפגשים חשאיים ומסלולים אחוריים".בדיעבד התברר כי הפלשתינים נזקקו לפורום הזה יותר בתקופת ברק, מאשר בתקופת נתניהו. "לא עכשיו, לא כך", הזהיר חסון באוגוסט 96', כחודשיים לאחר עלייתו של נתניהו לשלטון, התריע אגף המודיעין של צה"ל מפני אפשרות של התפרצות אלימה מכיוון הפלשתינים. "האוויר", אמר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל עמוס גלעד, "רווי אדי דלק נפיצים". ערפאת חש ניכור מכיוונו של נתניהו, הפלשתינים מבינים שיישום ההסכמים נעצר, הממשלה הכריזה על פרויקט הר חומה במזרחירושלים, והגרוע מכל כבודו של ערפאת נרמס ברגל גסה. לשיא הגיעו הדברים כשמסוקו של ערפאת נאלץ לחוג 45 דקות מעל המינחת בעזה, בגלל סחבת של פקח תעופה ישראלי.בינתיים החלו, בחשאי, הדיונים על פתיחתה האפשרית של מנהרת הכותל. ראש השב"כ, עמי אילון, אמר בקבינט, כי אין לו התנגדות לפתיחת המנהרה, ובלבד שהדבר ייעשה במסגרת של 'דיל' נרחב עם הפלשתינים, שיכלול גם את אורוות שלמה.ישראל חסון, שהיה אז ראש אגף יו"ש וירושלים, היה נחרץ הרבה יותר. כשבועיים לפני פתיחת המנהרה, בדיון סגור של הוועדה לענייני ירושלים, בראשותו של השר לביטחון פנים ובהשתתפות ראש עיריית ירושלים וגורמי ביטחון שונים, אמר חסון דברים ברורים: "מהלך כזה של פתיחת המנהרה, באווירה שנוצרה בשטח, הוא מהלך משברי בכל קנ ה מידה". הנוכחים חלקו על דבריו. חסון, שהבין כי מקבלי ההחלטות עלולים לבצע שגיאה הרתאסון, החריף את ניסוחיו: "בואו נלך כבר על הר הבית עצמו", הציע בציניות, "לפחות נצא מהמהומה הזו עם נכס אמיתי ביד, ולא עם מנהרה. אני ממליץ לכם", הוסיף, "לא לעשות את המעשה הזה, בעת הזו ובאופן הזה".אזהרתו המפורשת של חסון נותרה חסויה עד היום. גם הסתייגותו, המפורשת פחות, של אילון לא סייעה. נתניהו אף גרר את אילון למסיבת העיתונאים המביכה שכינס לאחר המשבר, וניסה לחלץ ממנו הודאה כי אכן המליץ בחיוב על פתיחת המנהרה. בכל מקרה, מנהרת הכותל נפרצה ואיתה פרצו מהומות חסרותתקדים בין הרשות הפלשתינית לישראל. בפעם הראשונה מאז החל תהליך השלום פתחו שוטרים פלשתינים באש על חיילים ישראלים. שרידי האמון בין הצדדים נעלמו ואינם.הפלשתינים חשו מרומים, נבגדים. הם הבינו שישראל גנבה מהם את ההסכם. עלפי תפיסתם, ויתוריהם ההיסטוריים ההכרה בלגיטימיות של ישראל, ההכרזה על קץ הטרור וסיום המאבק המזוין, ההסכמה להסתפק ב22 אחוז מפלשתין ההיסטורית (מה שנותר להם אחרי גבולות 67') כל זה לא מספיק לישראל, שממשיכה לשחק איתם משחקים. הצד הישראלי, לעומת זאת, חש נבגד לא פחות: אנחנו הכנסנו אותם לכאן, אנחנו נתנו להם רובים, והם פתחו עלינו באש.ארועי המנהרה מהווים נקודת שבר מרכזית בתהליך. ערפאת למד כי הוא יכול לנקוט באלימות מבלי לשאת בתוצאות. אנשיו פתחו באש על הישראלים ולמרות זאת הוא לא ספג גינויים בעולם, לא נודה ולא הותקף. במקום זה, הוא הוזמן לוושינגטון, השתתף בפיסגה עם קלינטון ונתניהו וקיבל, כעבור כמה חודשים, את חברון. האלימות משתלמת. "התשובה היא לא מוחלט", אמר נתניהו בחודשים הראשונים לשלטון נתניהו קיים שליחו האישי, עו"ד יצחק מולכו, מספר פגישות עידכון ותידרוך עם אורי סביר ויואל זינגר. מולכו, התברר בדיעבד, היה הנכס המדיני הראשון במעלה של נתניהו: אמין, דיסקרטי, נטול אג'נדה אישית, מתרחק מתקשורת, וחשוב מכל יצירתי ומוכשר. הוא זכה, תוך זמן קצר, באמונם המוחלט של הפלשתינים. הוא ישב עשרות שעות עם ערפאת, עם אבומאזן, אבועלא ועריקאת. הוא הקשיב, ניסה להבין, הצליח לרבע לא מעט מעגלים. עד היום מתגעגעים ברמאללה ובעזה לעו"ד מולכו. "איתו", אומרים הפלשתינים, "לפחות ידענו איפה אנחנו עומדים".מה שלא נודע עד כה, הוא רמת המעורבות של שמעון פרס ואורי סביר במגעים החשאיים שניהל נתניהו לאורך הקדנציה שלו. הקשר בין סביר ומולכו נשאר, ואף התחזק, גם אחרי שהסתיימה תקופת החפיפה. הם נפגשו בקביעות במשרדו של מולכו בירושלים. סביר נטל, בעצם, חלק פעיל במו"מ החשאי שהתקיים לאורך התקופה כולה. כמה חודשים לאחר הבחירות התקיימה פגישה בין בנימין נתניהו לשמעון פרס, בעניין המו"מ. במהלכה, העלה נתניהו את האפשרות שפרס יצטרף לממשלת אחדות לאומית. פרס היה אז, עדיין, יו"ר מפלגת ה עבודה. בינו לבין נתניהו התפתח מו"מ בעניין הזה, שאף התקרב להסכמה, אך לא הבשיל.מה שכן הבשיל, היה המגעים החשאיים עם הפלשתינים. אחרי הסכם חברון החל עו"ד מולכו להכין את המו"מ לקראת וויי פלנטיישן. סביר עבד איתו בצמוד. במעגל הגבוה הינחו אותם בנימין נתניהו ושמעון פרס. במהלך השנתיים הללו התקיימו פגישות רבות בין מולכו לסביר, פגישות משותפות של שניהם עם הפלשתינים (בעיקר אבועלא) ופגישות נפרדות, של שניהם, עם הפלשתינים. הפגישות התקיימו בדרךכלל במלונות בירושלים, הרחק מעיני התקשורת. רק חלק מזערי מהן פורסם.פרס פגש את ערפאת לפחות פעמיים בשליחותו של נתניהו. היו גם מפגשים מרובעים: נתניהו ומולכו עם פרס וסביר. אלה היו, בעצם, סיעורי מוחות. פרס וסביר סייעו לנתניהו ולמולכו במציאת פתרונות יצירתיים, הערכת מצב וניתוחים. הם נהגו לשבת בבית ראש הממשלה, בשעת לילה מאוחרת, כשהם מגיעים ויוצאים מכניסות אחוריות. העיקרון היה פשוט: פרס וסביר זכאים להביע את דעתם על כל דבר. הם מוכנים לתרום, ובלבד שהדבר קשור לקידום התהליך. כך, באחד המפגשים בין מולכו לסביר, עלה לראשונה הרעיון של 'שמורת טבע' במדבר יהודה, ש תאפשר להגדיל את מימדי הפעימה השנייה לכ13 אחוזים.במרוצת התקופה נפגש גם נתניהו עצמו עם אבועלא, בבית ראש הממשלה, לסידרת מפגשים מסקרנת. עוד יותר מסקרנת היתה סידרת המפגשים החשאיים של אבועלא עם השר אריאל שרון, בתפקידו כשר תשתיות, ומאוחר יותר שר חוץ בממשלת נתניהו. הפגישה הראשונה התקיימה ביוזמתו של שרון והפכה לסידרה בת חמששש פגישות, בדרךכלל בביתה של גיטה שרובר בירושלים, פעם אחת לפחות בחוות השקמים. אבועלא זכה לאירוח מופלא וחזר אחוז התפעלות מלילי ז"ל, אשתו של שרון. השיחות היו רציניות ועמוקות.עלפי מקורות פלשתיניים, שרון הביע הבנה לצרכי הרצף הטריטוריאלי של הפלשתינים והצהיר כי "לא בכל מקום בו יושגו הסדרי ביטחון לטווח ארוך, נתעקש על ריבונות". אבועלא הבין את צרכי הביטחון של ישראל בבקעת הירדן. הוא הסכים לתחנות התרעה, פיקוח ומחנות צבאיים בכל המקומות הנדרשים, ובלבד שהריבונות תהיה פלשתינית עתידית. ניתן היה להבין כי אפשר, על הבסיס הזה, לפתור את בעיית בקעת הירדן בהסדר קבע עתידי. על אותו עקרון, אפשר היה לפתור גם בעיות נוספות. לשניהם היה ברור שהפתרון יכלול מדינה פלשתינית עצמאית. שרון לא דיווח לנתניהו על תכני שיחותיו עם אבועלא. את המפות שהביא, ובהן תוכניתו לגשרים ומנהרות שיאפשרו רצף טריטוריאלי, סירב אבועלא לראות. מצד שני, אבועלא הצהיר אחרכך כי מצא אצל שרון פתיחות והקשבה, יחס שוויוני ואנושי, וכי מתוך המצאי בממשלת הליכוד שרון הוא המועמד המועדף עליו לניהול המו"מ להסדרי הקבע.מאוחר יותר, כשגילה נתניהו על מה מדברים שרון ואבועלא, פעל להפסקת הערוץ. בינתיים, הספיק להיפגש עם מזכירת המדינה האמריקנית, מדלן אולברייט, לעמוד בלחציה, להתקוטט איתה ולגמגם התחייבות על פעימה שנייה בסביבות האחוזים העשרוניים הנמוכים Low Teens(). ההתבטאות הזו הפכה לסלע מחלוקת מרכזי במשך חודשים ארוכים. הפלשתינים טענו שהמושג Teens כולל את המספרים מ13 Thirteen() ומעלה. נתניהו טען שמדובר בכל מספר הגבוה מעשר.באחת מפגישותיו עם אולברייט הציגה שרת החוץ האמריקנית בפניו את דרישותיה לפעימה שנייה נדיבה. "יש לך ארבעה ימים להשיב לי על כך", אמרה לו. נתניהו לא התבלבל: "אני לא צריך ארבעה ימים וגם לא ארבע דקות. התשובה היא לא מוחלט וברור. It's a Flat No" . אולברייט זעמה. "טוב, בוא נרד ל מטה, התקשורת מחכה לנו שם". היא איימה על נתניהו, בעצם, ביצירת משבר פומבי. גם הפעם, ביבי לא נבהל. "אין בעיה, בואי נרד. המחוייבות שלי אינה לתקשורת אלא ל4,000 שנות קיום העם היהודי".בסופו של דבר התקפלה שרת החוץ האמריקנית. האולטימטום נדחה. במקומו, נפתח מו"מ בו החל נתניהו להתקדם מתשעה אחוז, אטאט, עד שהגיע, בעזרת שמורות הטבע, ל13 האחוזים הנדרשים. שרון, זועם על כי לא קיבל מנדט לנהל את המגעים, חישק את נתניהו מימין. הוא הצהיר איןסוף פעמים, כי כל שטח שמעל תשעה אחוז שיועבר לפלשתינים יפגע בביטחון ישראל. למרות זאת, הצטרף לוויי פלנטיישן, כשר חוץ, הפגין שם נדיבות לא צפויה (העניק לפלשתינים נמל ימי בתוך חצי שעה, למרות הסתייגות מערכת הביטחון), וסייע להשגת ההסכם. כשחזר ארצה, ביצע שרון פניית פרסה חדה וטירפד אותו. "אל תיתני יד לפיצוץ", ביקש מרדכי פרוטוקול וויי פלנטיישן נסגר, בעצם, עלידי עו"ד יצחק מולכו, עוד לפני שניתקו גלגלי מטוסו של ראש הממשלה בנתב"ג, בהמראתו לוועידה. מולכו ניהל מו"מ חשאי מרתוני במשך שלושה חודשים מול ערפאת ואבועלא וסגר את כל הפרטים. כך עשה, אגב, גם בהסכם חברון. כלפי חוץ תיפקד הרמטכ"ל לשעבר, דן שומרון. אלא שזה היה מסלולדמה. מולכו, כרגיל, סגר את הכל.נתניהו סחב את הסכם חברון חודשים ארוכים וסחט, באמצעותו, את ההכרה האמריקנית כי ישראל, ורק ישראל, תהיה אחראית לקביעת "היקף ומיקום האתרים הצבאיים המוגדרים". בכך מכר, בעצם, נתניהו את חברון, תמורת עתיד יש"ע כולו. ברגע שקיבל את ההסכמה האמריקנית הזו (שנשלחה במכתב שהעביר השגריר אינדיק בפקס הישר אל תוך ישיבת הממשלה הדרמטית שאישרה את ההסכם), הכניס נתניהו את העז שתיכנן להכניס לסלון של ערפאת. עכשיו כבר היה ברור שהשטח שהפלשתינים יקבלו במסגרת הפעימות לא יתקרב לשטחים עליהם חלמו באוסלו.אחרכך, באותו עקרון, היתנה נתניהו את פרוטוקול וויי פלנטיישן בקבלת מכתב רשמי מטעמו של דניס רוס, המאשר כי היקף הפעימה השלישית, אם וכאשר תתבצע, יהיה סביב אחוז אחד. נתניהו, בסיכומו של דבר, מירר את חייהם של האמריקנים, סחט את הפלשתינים והצליח לסגור את כל נושא הפעימות ב14 אחוז (בנוסף לשטחים שהועברו מ'בי' ל'איי'). הוא ראה בכך הישג מדיני. אחרים ראו בכך את קבורתו הסופית של אוסלו, שהתבסס על אמון, שיתוף פעולה ותקווה משותפת.החלק הקשה ביותר בוויי פלנטיישן, שלא נסגר מראש, היה הנספח הביטחוני. נושא זה היה תנאי להסכם כולו. כמה שבועות לפני היציאה נערך בישראל מפגש ביטחוני, בו השתתפו האלוף שאול מופז, עמי אילון וישראל חסון, עם מקביליהם הפלשתינים. במפגש אישרו הישראלים את תוכנית העבודה הביטחונית של הפלשתינים, שתאמה את דרישות השב"כ וצה"ל.אחרכך התברר כי המטה ללוחמה בטרור, בראשותו של האלוף מאיר דגן, הכין תוכנית ביטחונית אחרת, דרקונית יותר, כמעט בלתיאפשרית לביצוע, ושיכנע את ראש הממשלה לדרוש את יישומה. בשב"כ התנגדו בתקיפות. איאפשר, אמרו שם, לבוא בדרישות כאלה, עם סרגל מילימטרי. מודיעין זה דבר מתהווה ומשתנה.במקביל, התפתח ויכוח קשה בין השב"כ לאמ"ן בכל הקשור לעומק הסיכול הפלשתיני והפגיעה בתשתית הטרור. השב"כ טען כי הפלשתינים פוגעים בתשתית ומבצעים סיכול עמוק. אמ"ן טען שהפלשתינים פועלים בשטחיות. אחרכך התקיים אצל מופז דיון בסוגיה איזו תוכנית ביטחונית טובה יותר: זו שאושרה עלידי מערכת הביטחון מול הפלשתינים, או זו שהציג המטה ללוחמה בטרור וזוכה לגיבויו של נתניהו. על רקע זה פרץ משבר בין ראש הממשלה למערכת הביטחון, וכך יצאו כולם, שמחים וטובי לב, לוויי פלנטיישן.במטוס קרא נתניהו לישראל חסון והציג בפניו את דרישותיו הביטחוניות. אלה תאמו את הדרישות של המטה ללוחמה בטרור. "חבל על הזמן שלנו, ביבי", אמר לו חסון, "אם אלה הדרישות, חבל על הנחיתה בוושינגטון, אפשר לתדלק ולחזור בחזרה". נתניהו לא הגיב. אחרכך, בוועידה עצמה, קיבל את דעתו של שר הביטחון, יצחק מרדכי, ואת תוכנית העבודה הביטחונית המקורית, שאושרה עלידי מערכת הביטחון.הדיונים על התוכנית הזו נתקעו, ונתניהו חולל, בעקבות זאת, את 'משבר המזוודות' המפורסם. ראש הממשלה הורה לחברי המשלחת הישראלית לארוז את מזוודותיהם ולהתחיל בתנועה לשדה התעופה. שר הביטחון מרדכי נטש באותו בוקר, בזעם, את אתר הוועידה. יחד עם מזכירו הצבאי ואחד מעוזריו נכנס מרדכי למכונית ונסע לעיירה סנט מייקלס הסמוכה, שם ערך קניות ואכל צהריים. היה ברור לו שנתניהו רוצה לפוצץ את הוועידה. הוא ועוזריו סגרו את הפלאפונים והתבודדו.בינתיים, הורה נתניהו לכל הצוות הישראלי לארוז מזוודות ולהתחיל בתנועה לשדה התעופה. הבשורה הגיעה, איכשהו, למרדכי, שניפק הוראה סותרת: כל אנשי הביטחון והאלופים (היו רבים כאלה במשלחת) שכפופים לשר הביטחון נשארים במקומם. נתניהו לקה בהלם קל. שר הביטחון שלו הימרה את פיו ועירער על מנהיגותו. ראש הממשלה נאלץ לצאת מבקתתו ולגעור באלופים. "רבותי, אני מבקש, עלו על המיניבוס, צאו להביא את מזוודותיכם".הדרמה צברה תאוצה. מיניבוסים ועליהם ישראלים החלו לנוע לכיוון השדה. עשרות מזוודות ארוזות ניצבו בשורות ישרות מול הביתנים הישראליים. מרדכי חזר לאתר הוועידה. הוא ידע שאולברייט תצא בקרוב מהבקתה שלה לעבר הביקתות הישראליות. מרדכי ירד ממכוניתו וחיכה לה על הדרך. כשהגיעה השיירה, נופף שר הביטחון כדרך הטרמפיסטים ועצר את מכוניתה של אולברייט. הם קיימו שם, על הדרך בין העצים, שיחה נוקבת. "אל תתני יד לפיצוץ", אמר מרדכי, "יכול להיות שמישהו רוצה לפוצץ את הוועידה, אני יודע שאפשר להגיע לנספח ביטחוני".או לברייט הסכימה. היא המשיכה בדרכה לנתניהו. בדרך סקרה את מסדר הכבוד של המזוודות. יחד איתה היה ראש הסי.איי.איי, ג'ורג' טנט. הם סיכמו עם נתניהו על מפגש נוסף עם הפלשתינים בערב. מרדכי ביקש מהאמריקנים להניח לישראלים להזמין את הפלשתינים למפגש הזה. "להגברת האמון".שר הביטחון ידע שישראל חסון נמצא עם הפלשתינים כמה שעות ועובד איתם על הנספח הביטחוני. הוא ישב עם אבומאזן, עריקאת, דחלאן, עספור ואלהינדי וגער בהם ארוכות. "אתם אוסף של אהבלים", אמר להם חסון, "אתם לא מבינים שום דבר". הוא עבר יחד איתם, על כל סעיפי הנספח הביטחוני. "אתם ואני יודעים שאתם עושים את כל הדברים האלה גם היום, בלי קשר למה שקורה כאן". הפלשתינים אישרו. "אז מה הבעיה שלכם לחתום, ועוד לקבל הכרה אמריקנית, קשר עם הסי.איי.איי ואלף ואחת הטבות תמורת דברים שאתם עושים בכל מקרה?"האסימון נפל. בדיון שהתקיים בערב, על המזח לשפת האגם הציורי, בבקתה האמריקנית, השתתפו, בנוסף לשר הביטחון גם האלוף שלמה ינאי, אל"מ מייק הרצוג וישראל חסון, שניהל את מרבית ההתדיינות מול דחלאן. תוך שעתיים היה הנספח הביטחוני סגור ומושלם.מרדכי חזר עם המס מך לביתן של נתניהו. "הנה", אמר לראש הממשלה, "הגענו לתוכנית העבודה הביטחונית שרצינו, כולל הכל, בלי להתקרב לקווים האדומים התחתונים". נתניהו הביט על המסמך ואמר: "אני לא מקבל אותו, הוא לא חתום". מרדכי הזעיק את מייק הרצוג, נתן לו את המסמך ואמר: "קח, לך לפלשתינים ואל תחזור בלי שזה יהיה חתום". הרצוג הלך וחזר כעבור 45 דקות עם המסמך חתום. מרדכי לקח אותו, הניח אותו על השולחן מול פרצופו של נתניהו ואמר: "זהו זה, הכל כאן גמור וחתום. מעכשיו, אם אתה רוצה לפוצץ את המו"מ, תפוצץ, אבל הביטחון כבר לא יכול להיות האליבי שלך".נתניהו לא פוצץ את ההסכם. במקום זה, חזר ארצה ופוצץ את הקואליציה. מגעיו עם ברק לממשלת אחדות לאומית נחשפו וטורפדו, התבטאויותיו נגד ראשי האופוזיציה החריפו את מצבו הפוליטי. ממשלת נתניהו דיממה עוד כמה חודשים, עד הנפילה הסופית.הפלשתינים נשמו לרווחה. עכשיו, אחרי כל הסבל הזה, אפשר יהיה לחדש את המומנטום, את האמון, את התקווה, את השלום. מפלגת העבודה תחזור לשלטון ותחיה את רוח אוסלו.בסוף ינואר 94' ניהל שמעון פרס, בקהיר, את המו"מ עם ערפאת לקראת הסכם עזהיריחו. הרמטכ"ל, רבאלוף אהוד ברק, עקב מקרוב אחר התפתחות המגעים. יום אחד הוא לקח דף נייר לבן, לא רשמי, וכתב מכתב אישי לראש הממשלה יצחק רבין:"אני כותב אליך מוטרד עמוקות מאופי התהליך בו אנו מתקדמים בנושא הפלשתיני ומתכניו. לגבי האופי גם בקהיר נמשך מצעד ויתורים ישראלי כשמולו התעקשות פלשתינית מלווה בחזרות לאחור, מבלי שבשלב כלשהו משהו מהנושאים המרכזיים שחשובים לנו מקובע כנושא, שערפאת מסכים ויודע שלא יקבל בו את מה שהוא רוצה ואנחנו נקיים בו את מה שנדרש מבחינתנו."כל מה שעל ערפאת לעשות, עלפי נסיונו, הוא להמתין לוויתורים נוספים שלנו תוך התעקשות, מבלי לזוז מעמדותיו, עד שאנו מתקרבים סמוך מאוד לעמדותיו שלו... הדברים בסמכותך ובסמכות הממשלה כמעצבת המדיניות של ישראל, אך יהיה קשה מאוד בעתיד לשנות דברים, ולו סמליים, שמושגים בימים אלו עלידי כל אחד מהצדדים. לנו יישארו מעט מאוד קלפים לדיון עתידי יתכן שיתקיים בצל טרור קשה באיו"ש כאשר הנושאים המרכזיים כמו ירושלים, גבולות, זיקה לירדן וזכות השיבה יישארו פתוחים. דומני שלא מאוחר לעצור ולהבהיר באנגלית פשוטה לערפאת מהם התנאים שבהם נוסיף לתת לו את PAה (רשות פ לשתינית, ב.כ.) ומה לא ניתן לקבל מאיתנו בשלב זה. להשאיר לו את ההכרעה."לדעתי, רק לאחר משבר, שהוא הכרחי, יעמוד ערפאת בפני הברירה אם להמשיך הלאה או לא. יהיה עליו לקבל זאת ולהתפשר לעומת עמדותיו הנוכחיות. גם אם אני טועה בהערכתי זו, תהיה לנו יותר מהזדמנות אחת להושיט לו יד עם ויתור חלקי נוסף. לפחות נדע שבחנו עד הסוף את גבולות כושר המיקוח שלו. למיטב הכרתי, עד כה אפילו לא התחלנו בכך. לדעתי, זה רצוי, כמעט מתחייב, הן ביטחונית והן מדינית לעשות כן". "בוא נלך ישר לסוף", הציע ברק כעבור זמן קצר הודיע שמעון פרס כי הושגה הסכמה בקהיר. רבין התכונן לצאת לטקס החתימה. בקהיר המתינו לו פרס והאלוף עוזי דיין, שהשתתף במו"מ מטעם צה"ל. כמה שעות לפני המראתו התקיים בלישכת ראש הממשלה דיון קצר. היו שם רבין, דני יתום, אהוד ברק, אמנון ליפקיןשחק. הם האזינו לסקירתו של ראש אמ"ן, האלוף אורי שגיא, שמסר הערכה אמ"נית והוסיף עליה ניתוח שלו: "יצחק, מנסיוננו באמ"ן ומהמידע עולה שיש בקהיר דרמה אמיתית. הדברים רחוקים מלהיות סגורים. יפעילו עליך שם לחצים אדירים, יכניסו אותך לשיחה בארבע עיניים עם מובארק. הם התרגלו לעובדה שאפשר תמיד לסחוט עוד משהו ברגע האחרון, כשהמצלמות כבר מוכנות וכל העולם מחכה. כדאי להכין קווים אדומים ונקודות שמהן לא זזים".רבין הרים את הכפפה ואת הטלפון. הוא התקשר לפרס בקהיר, עלמנת לברר שהכל אכן סגור ולוודא את הקווים האדומים. לאחר שהתרצה, עלה על המטוס.בקהיר התרחשה הדרמה אותה ניבא ראש אמ"ן. נדרשו עוד לחצים, איומים, שיחות בארבע עיניים ודיונים, כדי לצמצם פערים ולסגור את ההסכם. ואחרי שהכל נסגר, סירב ערפאת, על הבמה, מול המצלמות, לחתום על המפה. רק גערתו הבו טה של מובארק, "חתום כבר, יא כלב", פתרה את המשבר.על המורשת הזו התגבשה תפיסתו של אהוד ברק לגבי המו"מ עם הפלשתינים. ברק התנגד לדרך אוסלו למן ההתחלה. בשיחותיו האישיות עם רבין, היה משווה את נכסיה האסטרטגיים של ישראל בשטחים לנקניק סלאמי. יותר נכון "כושר סלאמי", בלשונו. "אנחנו נותנים להם כל פעם פרוסה, עוד פרוסה ועוד פרוסה", נהג ברק להגיד לרבין, "בסוף נישאר רק עם החוט בקצה".לאחר שפרש מצה"ל וצורף לממשלת רבין, הדהים ברק את כולם כשנמנע בהצבעה המפורסמת על עקרון הפעימות. רבין רתח ואף חדל לדבר איתו למשך כמה שבועות. אבל את דעתו של ברק לא ניתן היה לשנות. עם התפיסה הזו הוא הגיע ללשכת ראש הממשלה בסוף יוני 99'.תומכי התהליך סבורים היום כי אוסלו, ששרד איכשהו את נתניהו, נקבר סופית עלידי ברק. זו היתה המגמה מהרגע הראשון: אבועלא, מוחמד דחלאן ומוחמד ראשיד עקבו, בליל הבחירות, אחר נאום הניצחון של ברק. לאחר שלוש שנות הייבוש המתסכל אצל נתניהו, שנים בהן נהנתה ישראל בדרךכלל משיתוף פעולה ביטחוני יעיל ושקט ביטחוני יחסי, חיכו כעת הפלשתינים לאהוד ברק כמושיע. במקום זה, בנאום הניצחון שלו, חזר ברק על עמדותיו הפומביות, הניציות. הוא לא שיגר מסר לערפאת, לא קבע לוחזמנים למו"מ, התעלם לחלוטין מהרשות הפלשתינית ותיכנן לטוס לוושינגטון בלי לפגוש קודם את ערפאת, כמקובל.הם ישבו שם, בעזה, ושמעו את ברק אומר שעמדותיו של יצחק לוי מקובלות עליו יותר מאשר אלה של יוסי שריד. אחרכך הוא ביקש לשנות את לוחותהזמנים. התחמק מיישום ההתחייבויות שנתניהו נתן. גרר את ערפאת לשארם, פרס מחדש את הדדליינים ונתן לערפאת להתייבש בלי מחווה, הצעה או שביב של תקווה. הפלשתינים קיוו לאקט ישראלי של רצון טוב בנושא הרגיש של האסירים, אך התאכזבו. אחרכך הבינו שברק הולך על המסלול הסורי. לא, ראש הממשלה לא ביקש, לא הסביר, לא לקח את ערפאת לשיחה אישית (מה שרבין היה עושה). הוא פשוט הציב אותו בפני עובדה.כשראש השב"כ, עמי אילון, שאל את ברק מדוע אין הוא מקים צוות מו"מ מסודר, ענה ברק: "יש זמן". אילון שאל לאן הוא מוביל, מה הוא עושה, מדוע הוא לא מקים קשר אישי עם ערפאת. "עזוב", ענה לו ברק, "הכל אינטרסים". ראש הממשלה ביקש מראש השב"כ להאריך את כהונתו. "אנחנו הולכים לחתוך עניין", אמר לו ברק בהקשר הפלשתיני. "אנחנו לא נחתו ך שום דבר", השיב אילון, "אנחנו הולכים לאסון". זו היתה סגירת מעגל. כמה שנים קודם, ערב בחירות 96', ביקש אילון מישראל חסון להתמנות לסגנו בראשות השב"כ. חסון התלבט, לבסוף סירב. למקורביו אמר: "הייתי כבר במלחמה מיותרת אחת בלבנון, ובאינתיפאדה מיותרת אחת בשטחים. הספיקו לי המלחמות המיותרות, אנחנו הולכים כעת לעוד אחת".עוד בדצמבר 96' הכין השב"כ מסמך סודי ביותר, תחת הכותרת "סבב האלימות הבא". היתה שם נבואה מדויקת, מצמררת, של המאורעות. השב"כ העריך שב"סבב האלימות הבא" ישתמשו הפלשתינים בכל סוגי הנשק והלחימה שהשתמשו בהם בעבר, ויותר. הערכה נוספת היתה בדבר השתתפותם של ערביי ישראל, ש"לא יוכלו להתאפק עוד ויהיו חייבים לתמוך, כתוצאה מתהליכים פנימיים, במאבק הפלשתיני". בשב"כ לא העריכו את עוצמת ההתפרצות במהומות אוקטובר האחרון, אבל זיהו את הכיוון.הטעות היחידה של מסמך ההערכה הזה היתה הנבואה על מעורבות אפשרית של מדינות ערב. "במידה וייהרגו אזרחים רבים", נאמר במסמך, "תיאלצנה מדינות ערב השכנות להזיז כוחות. מצרים תשקול הכנסת כוחות לסיני". זה (עדיין) לא קרה.אהוד ברק המציא מושג חדש בזירה: 'הס כם מסגרת'. ערפאת לא הבין מה ראש הממשלה רוצה ממנו. המסגרת כבר קיימת, ההתחייבויות תלויות ועומדות, תאריכי היעד פתוחים והשעון מתקתק. המתח ביניהם הלך וגבר. "אתה לא מבין, זה לטובתכם", שיגר ברק מסר לערפאת; "בסרט הזה כבר היינו", השיב ערפאת, "הפעימה השנייה והשלישית לא בוצעה, אתם בונים בהתנחלויות, הכל הוסכם ונחתם בוויי אבל אין יישום בשטח"; ברק: "אני יכול לפרש את הדברים בפרשנות חמורה, לתת לך שלושה אחוז ולסגור עניין. למה לך? בוא נלך קדימה, ישר להסדר הסופי, בסוף תקבל הרבה יותר".ערפאת חש שברק מנסה לתמרן אותו. לסובב אותו בכחש ולדחוק אותו לפינה. "בסוף", אמר, "אם לא נגיע להסדר, אשאר קירח מכאן ומכאן"; ברק הכחיש: "מה שמגיע לך, תקבל בכל מקרה"; ערפאת: "אני לא מבין"; ברק: "מלה שלי. בסוף, בכל מקרה תקבל את המובטח, גם אם לא נגיע להסכם מסגרת".ערפאת המשיך לא להאמין. האמריקנים גויסו לשכנע אותו. גם בכירי השב"כ. יוסי גנוסר טס לפגוש אותו באלכסנדריה, בטיסה מיוחדת של השב"כ. "אהוד איש של כבוד, הוא לא ירמה אותך", נאמר לערפאת, שנאלץ לקבל את הדין. "לא יכול עכשיו", אמר ברק ובינתיים, נמשך הקיפאון. המו"מ דישדש, התאפיין בחוסר רצינות או עקביות ולא הוביל לשום מקום. השגריר עודד ערן, איש ראוי שמונה להיות ראש צוות המו"מ (לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה לא הכשיר את מועמדותו לתפקיד של עו"ד גלעד שר) היה נטול סמכויות. ברק החליט ללכת לקראת הפלשתינים והביע נכונות להעביר לשליטתם שלוש שכונות ערביות אבודיס, אלעזריה וארם. הפלשתינים התלהבו. נקבע תאריך יעד. ברק ביקש לשמור על חשאיות. הפלשתינים צייתו.ואז החלו התאריכים להידחות. בכל פעם מצאו הישראלים תירוץ אחר. בסופו של דבר, אחרי שהעניין נחשף והקואליציה של ברק החלה להתפרק, ביקש ראש הממשלה מערפאת לשכוח מכל העניין. "אני לא יכול להעביר את זה עכשיו", אמר, "בוא נלך קדימה, בסופו של דבר בכל מקרה תקבל את השכונות הללו". ערפאת, מרוט ומושפל, ציית.בשלב זה החליט ברק להפעיל את התותחים הכבדים. הוא ביקש מאמנון ליפקיןשחק ושלמה בןעמי לנהל שיחות עם אבומאזן ואבועלא, לקראת הסדר קבע. טרם תחילת המפגשים לא התקיים שום דיון אסטרטגי בקבינט או בפורום אחר. לא נקבעו קווים אדומים, לא שורטטה תוכנית, לא נבדקו תחומי הגמישות של ה צדדים. ליפקיןשחק ובןעמי לא ידעו את גבולות הגיזרה שלהם, את הסמכויות, את רצונו המדויק של ברק. ליפקיןשחק הבין את הפרינציפ במהירות ופרש מהשיחות. בןעמי נותר לבד. ברק צירף אליו את גלעד שר. שני אלה ניהלו את המגעים מול אבועלא וחסן עספור. כך יצא לדרך 'מסלול שטוקהולם'.קצת היסטוריה: בתחילת הקדנציה של אהוד ברק הציע אבומאזן מו"מ חשאי בשטוקהולם. לצורך העניין הוא היה אמור להשתמש במיודעיו, חוסיין אלאגא ואחמד חלדי, אנשי לונדון שניהלו את המגעים לקראת הסכם בייליןאבומאזן. התנאי של אבומאזן היה: חשאיות מוחלטת ואיפורמליות. ברק סירב. במקביל, שיגר ראש הממשלה שליח אישי מיוחד ללונדון, לפגוש את האקדמאים של אבומאזן. הפגישה היתה איומה. המסרים שהעביר השליח של ברק היו תקיפים. זו היתה התקופה בה דיבר ברק על הסדר במושגים של 66 אחוז ואנשי אבומאזן התרשמו שאין על מה לדבר.מאוחר יותר, ב18 בדצמבר 99', הציע אבומאזן לראש ממשלת שבדיה להקים ערוץ חשאי בחסות שבדית עם ישראל. השבדים, בניגוד לנורבגים בזמנו, לא הרימו את הכפפה בנחישות הנכונה. במארס 2000 חידש אבומאזן את בקשתו. גם הפעם, ללא תוצאות. חוד ש ימים לאחרמכן נפתח 'מסלול שטוקהולם', אלא שאבומאזן נשאר מחוץ לעניינים. האמריקנים תיווכו, ברק הסכים למסלול חשאי אבל לא בסגנון של אבומאזן. הוא רצה אנשי אמון ולא אקדמאים עצמאיים, רצה פורמליות, כזו שמחייבת את הממשלות והשולחים. ערפאת הסכים ומינה מטעמו את אבועלא, שצירף את מוחמד דחלאן, מוחמד ראשיד וחסן עספור. שני אלה, דחלאן וראשיד, בעלי ברית (אליהם הצטרף עספור) ותיקים, כונו בחדרי חדרים בירושלים ובוושינגטון בשם 'המוחמדים'. האמריקנים תלו בהם תקוות גדולות. בישראל היו שראו בהם את דור מנהיגי העתיד, הפרגמטיים והמודרנים, של הפלשתינים. בשיחות סגורות ובמו"מ בשטוקהולם הם הפגינו פתיחות, גמישות והגיון. עלפי התיכנון הם היו אמורים להיות האנשים שיביאו, בעתיד, את הסחורה. אחרכך הגיע העתיד. הסחורה לא באה איתו. 'המוחמדים' הכזיבו בקמפ דיוויד. שוב הוכח שאין לערפאת תחליף ואין לידו ולו איש אחד, מנהיג כריזמטי אמיץ, שמסוגל להגיד לו את האמת, להמרות את פיו או לצעוק (ואפילו ללחוש) בקול גדול: המלך הוא עירום.תחילתו של מסלול השיחות בשטוקהולם היתה מבטיחה. שלמה בןעמי, גלעד שר וגידי גרינשטיין ישבו מול אבועלא, מוחמד דחלאן וחסן עספור. דיברו על כל הנושאים והסוגיות (למרות ההכחשות, גם על ירושלים) והשיגו התקדמויות רבות. בןעמי ושר שיגרו דיווחים אופטימיים לברק. "יש על מה לדבר, יש עם מי לדבר", בישרו לו.אלא שאז גילה אבומאזן את המתרחש מאחורי גבו. העובדה שבשטוקהולם נפתח ערוץ חשאי מול הישראלים ויריבו, אבועלא, נבחר להוביל אותו, היתה עדיין קבילה מבחינתו. המעורבות של שנוא נפשו, חסן עספור, בדיונים, היתה מעל ומעבר ליכולת האיפוק שלו. אבומאזן ראה בעספור את מי שהדביק לו את הכתם ההיסטורי הקשור בשחרור האסירים (שלא היה) לאחר ועידת וויי פלנטיישן. הפרשה כמעט חיסלה את אבומאזן בזמנו. עכשיו הגיע תורו לחסל את עספור.אבומאזן הדליף את מסלול שטוקהולם לתקשורת הפלשתינית הבינלאומית, שפירסמה כי אבועלא, דחלאן ועספור מוכרים שם לישראלים את פלשתין. הפירסום הקפיא את המגעים. הפלשתינים חזרו בהם מרוב ההסכמות. ברק הורה לאנשיו לקפל את גמישויותיהם. העסק נתקע.ברק, שדרש זה שבועות ארוכים מערפאת לצאת לוועידת פיסגה בקמפ דיוויד, החליט ללכת עד הסוף. רבים רואים בהחלטה זו שגיאה קשה. ערפאת ואנשיו ידעו שה שעה לא בשלה עדיין. נותר עוד זמן רב יחסית בקופה. חודש יולי לא התאים, מכיוון שעדיין היו כמה חודשים פנויים אחריו. ערפאת רצה ללכת על סידרת פסגות, או על 'פיסגה רכה' (בהמשכים), כדי להגיע לרגע האמת לאחר הבחירות בארה"ב, כשהנשיא נמצא בימי החסד האחרונים שלו והציבור הפלשתיני מבין שאין יותר על מה להילחם. ברק התעקש: פיסגה עכשיו.במצב הבלתיאפשרי הזה תימרן ברק את כולם, מקלינטון ועד ערפאת, לקמפ דיוויד. בניתוח בדיעבד, לא היה לקמפ דיוויד שום סיכוי: אבומאזן טירפד את שיחות שטוקהולם והכשיל את ההכנות. המערכת הפנימית הפלשתינית היתה נגועה באנדרלמוסיה ומאבקי כוחות מרים. ה'מוחמדים', עליהם בנו האמריקנים את כל התקווה, לא תיפקדו. אבומאזן ואבועלא, שמיהר ליישר איתו קו, היו נחושים לחסל כל יוזמת פשרה.והגרוע מכל: ערפאת הגיע לקמפ דיוויד מרוגז, מרוט, חבול, נטול הישגים ומושפל. ברק הגיע בלי קואליציה, קונספציית מו"מ מסודרת או תוכניות מגירה. קלינטון הגיע בלי עתיד פוליטי ועם סמכות מתפוגגת. קמפ דיוויד נולדה בחטא וכונסה שלא בדרך הטבע.לברק וערפאת סגנון התדיינות הפוך לגמרי. אצל ברק שום דבר לא מתחיל עד שהוא מתיישב לשולחן. אצל ערפאת, כשהוא מתיישב לשולחן הכל כבר גמור. מה שנשאר זו ההצגה האחרונה הקבועה, בה ערפאת שובר את הכלים, מנסה לסחוט את ההישג האחרון ממש על קו הסיום. אבומאזן, שהכיר היטב את תכונתו זו של הבוס, האמין לאורך כל הדרך שיש להכין את קמפ דיוויד ביסודיות, לאורך תקופה, כדי להגיע עם עיסקה גמורה. העובדה שאבועלא שוגר למשימה, ולא הוא, גרמה לכך שאבומאזן יחסל את שיחות שטוקהולם בעודן באיבן. יחד איתן, חוסל הסיכוי לשלום. "לא אנחנו ביזבזנו זמן", אמר אבומאזן ב11 ביוני 2000 פגש אהוד ברק את אבומאזן במשרד ראש הממשלה בירושלים. בפגישה נכח גם יוסי גנוסר. ברק, כהרגלו, נשא בפני אבומאזן הרצאה מלומדת ומייגעת על בעיות הפנים בישראל והמשבר הקואליציוני.אבומאזן, שלא כהרגלו, קטע את ראש הממשלה ואמר: "אדוני, אני רוצה להציג בפניך את עמדותינו האמיתיות. אל תאמין לאף אחד אחר. אנחנו מבינים את החששות שלך, למנוע שיבה של מיליוני פליטים פלשתינים. מצד שני, מעולם לא ראית את הצרכים האמיתיים שלנו. בסיס הגבול בינינו חייב להיות קווי 67'. אפשר ללכת על תיקונים באמצעות חילופי שטחים. בעניין הפליטים, ההצעה שקיבלתם מאבועלא בשטוקהולם שגויה מיסודה. היא לא שיקפה את עמדתנו, לכן הוא לקח אותה בחזרה. הרעיון להקים ועדה שתשאל כל פליט לדעתו, מה הוא רוצה, שיבה או פיצוי, הוא שגיאה אחת גדולה. בעניין ירושלים, העיר צריכה להיות פתוחה, לא מחולקת, עם חופש תנועה ופולחן לכל. מזרחהעיר שלנו, מערבה שלכם. אנחנו מבינים את הצרכים שלכם בכותל המערבי וברובע היהודי. בנושאי הביטחון אנחנו מקבלים כל מודל של אזורי ביטחון ושיתוף פעולה ביטחוני, העיקר שלא יבוא עלחשבון ריבונות פלשתינ ית. אתה חייב לזכור שנותרנו עם 22 אחוז בלבד מפלשתין ההיסטורית. הציבור שלנו שואל את ההנהגה כל הזמן איך יתכן שמצרים, ירדן ולבנון קיבלו את כל השטח בחזרה, ואנחנו לא. איך יתכן שהרסתם את כל ההתנחלויות בסיני, ואצלנו לא".ברק: "בין הפלשתינים לישראל לא היה אףפעם גבול בינלאומי, רק קו הפסקת אש. לכן אין מה לדבר על קווי 67'". אבומאזן: "אתה טועה. קו 67' מוכר עלידי האו"ם, שקרא לישראל לסגת אליו בחזרה".ברק: "שנינו יודעים שב67' עוד לא הייתם עם".אבומאזן: "אז איך זה שהחלטת החלוקה ב47' חילקה את השטח בין שני העמים? מי היה, מר ברק, העם השני?"ברק: "בנושא ההתנחלויות, אנחנו רוצים לספח 80 אחוז מהמתנחלים ולדון איתכם במעמד הנותרים".אבומאזן: "לא נסכים לסיפוח שמתבסס על צרכי המתנחלים, כי איננו יכולים להסכים ללגיטימיות שלהם".במהלך השיחה הציע ברק הסדר על בסיס 80 אחוז למדינה פלשתינית, 12 אחוז סיפוח ישראלי, ו8 אחוז שיוחזקו עלידי ישראל לצרכי ביטחון, ללא ריבונות, ובאופן זמני.אבומאזן הגיב בשלילה: "כל תפיסת האחוזים שגויה ומאלצת אותנו לדרוש 100 אחוז מהשטח. בהבנה שהיתה לי עם ב יילין פשוט הראינו מה מספחת ישראל, מה מקבלים הפלשתינים בתמורה, בלי לנקוב אחוזים, צירפנו מפה". בשלב הזה ברק שלף שפן: "שמעון (פרס, ב.כ.) אמר לי שיש פלשתינים בכירים שמסכימים לנוסחה הזו שאני מציע". אבומאזן: "אמרתי לך בתחילת השיחה להיזהר ממה שאחרים אומרים לך".ברק: "בוא לא נבזבז זמן. צריך לסגור עניין כל עוד קלינטון יכול לספק את הסחורה".אבומאזן: "מי שביזבז זמן זו ממשלת ישראל הקודמת, לא אנחנו. ביבי ביזבז לנו שלוש שנים".ברק: "לדעתי אפשר לסגור כמעט הכל. מה שלא, למשל ירושלים, נדחה לאחרכך".אבומאזן: "אין הסכם על תום סיכסוך בלי פתרון כל הנושאים, כולל ירושלים". "אהוד, אתה מעליב אותו", נדהם גנוסר השיחה הזו מוכיחה בבירור כי ברק ידע את עמדות הפלשתינים לקראת קמפ דיוויד. ב20 ביוני הועלה הרעיון ללכת ל'פיסגה רכה', אליה יצטרפו המנהיגים עלפי הצורך. למחרת, קיבל ברק דיווח מאחד מאנשי הקשר שלו, על התרשמותו הקשה של אבומאזן מהשיחה איתו והפסימיות הרבה ששידר לערפאת. למרות הכל, המשיך ברק לחתור בכל הכוח לכיוון קמפ דיוויד.הוועידה כונסה בארה"ב באמצע חודש יולי. ברק לא ערך, טרם היציאה, דיון הכנה רציני. הקבינט לא ישב על המדוכה. לא גובשה תוכנית פעולה. לא הוכנה עבודת מטה רצינית. היה תיעוד של כל המגעים עד כה, שהוכן עלידי אנשי לישכת ברק, היה איסוף חומר, אבל לא היתה הכנה מקצועית.ימיה הראשונים של קמפ דיוויד היו קשים. ברק הודיע לאנשיו כי 24 השעות הראשונות יוקדשו לדיון פנימי ואין לקיים מו"מ במהלך המפגשים עם הפלשתינים. הדיון לא נערך. רק כעבור שלושה ימים כינס ברק דיון על ירושלים. היו שם דן מרידור ואליקים רובינשטיין, שהביעו דעות נוקשות (יחסית), אמנון ליפקיןשחק ושלמה בןעמי, שהביעו עמדות יוניות, ונוספים. באותו ערב, אחרי הדיון, בשיחה פרטית עם קלינטון, הסכים ברק לדון בהצעה להעביר שני רבעים בעיר העתיקה לפלשתינים. ההסכמה הזו היתה מרחיקת לכת בהרבה מהדעה היונית ביותר שהושמעה בדיון המוקדם. רק לאחר מכן התברר לחלק מהמשתתפים כי ברק כינס את הדיון כדי לייצר לעצמו 'אליבי'. את ההבטחה לקלינטון הוא העביר הרבה קודם.במהלך הוועידה היה לנשיא קלינטון רעיון מבריק. הוא ביקש מארבעה שלמה בןעמי, גלעד שר, סאיב עריקאת ומוחמד דחלאן להיכנס לאחת הבקתות ליום שלם של דיונים ללא הפסקה. "אףאחד לא יוצא לשום מקום", הורה הנשיא. הכינוס המוזר החל בחצות. ליד הפתח הוצבו שומרים, לוודא שהנוכחים לא ממרים את פי הצו הנשיאותי. לאחר פחות משעה ביקשו כל הנוכחים לצרף את ישראל חסון. האמריקנים הסכימו. "את חסון לא סופרים", אמרו.בשש וחצי בבוקר התעורר צורך לצאת. הפלשתינים רצו להתפלל ולהתרחץ. בפתח הבקתה ניצבה שגרירה אמריקנית בדימוס, חמורת סבר, ומנעה יציאה. חסון ניסה לשכנע. מדובר בחופש פולחן, אמר לה. לא עזר. רק מאמצים נואשים הצילו את המצב. הפלשתינים יצאו וחזרו. הדיונים נמשכו. הם היו טובים ופוריים, אך לא הועילו הרבה. השיחות הלאפורמליות בקמפ דיוויד השיגו איןספור הסדרים בין ישראל לפלשתינים. ה בעיה היתה שבשיחות הפורמליות זה לא קרה.לקראת יציאתו של קלינטון לכנס המדינות המתועשות בטוקיו, המצב נראה אבוד. ברק החליט לנטוש. גם ערפאת. קלינטון שיכנע אותו להישאר. הוא הבטיח לברק שערפאת הסכים לשקול שוב את ההצעה האחרונה, שדיברה על 91 אחוז. "הוא ישקול שוב, יתן תשובה מחר בבוקר. יש סיכוי שנתחיל את הדיון מחדש בסגנון אחר", הבטיח הנשיא לראש הממשלה. קלינטון התרוצץ כך, בין ערפאת לברק, והשיג את הסכמתם להישאר. הוא עזב את קמפ דיוויד וטס לטוקיו ביום חמישי בערב, והיה אמור לשוב ביום ראשון. ערפאת אמור היה לתת את תשובתו ביום שישי בבוקר. במהלך הלילה גילה ברק שאין שאלה ולא תהיה תשובה. הנשיא פשוט "עיגל כמה פינות" והשאיר אותו בקמפ דיוויד באמתלה כוזבת.בימים שאחרי, כשכולם המתינו לשובו של קלינטון, עבר אהוד ברק מה שהוגדר עלידי כמה ממקורביו "משבר אישי קשה", שניכר בו היטב. ראש הממשלה הסתגר בבקתתו, לא דיבר עם איש (למעט מרתון של שיחות טלפון ארצה), לא יצא לאכול. בודדים שראו אותו, בהליכה רגלית | | | | |