אפליקציית אייפון לפורום סקופים  |  אפליקציית אנדרואיד לפורום סקופים  |  אפליקציית WindowsPhone לפורום סקופים

גירסת הדפסה          
קבוצות דיון גילוי מסמכים נושא #6361 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 6361   
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   00:05   02.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

סרן חזי דחבש: האמת על החווה הסינית - הסיפור שלא סופר  

 
ערכתי לאחרונה בתאריך 01.06.05 בשעה 20:27 בברכה, פילוביץ שחף
 
From : HezyD <cam10@bezeqint.net>
Sent : Saturday, January 01, 2005 6:41:12 PM
To : <yossib@univ.haifa.ac.il>
"zahron x" <zahronx@hotmail.com>, <civilforum@global-report.com>
Subject : האמת על החווה הסינית - הסיפור שלא סופר

פרופסור יוסי בן ארצי

תמצא במאמר הזה את ראשית המחקר שלנו.

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5775&forum=gil

מאז נוספו עוד 50 אתרי אינטרנט המנפצים את השקר הגדול אשר ממנו צמחו
ראש ממשלה
שני מועמדים לראשי ממשלה
אלופים
ועוד ועוד אשר כולם קשרו קשר שתיקה

הנה כאן:
http://rotter.net/forum/gil/6162.shtml

עוד:
מי באוניברסיטת חיפה דואג להסתרת האמת
http://www.likudnik.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=33773

עוד:
ד"ר אורי מילשטיין,דרישה לבטל את הכנס על קרב החווה הסינית באוניברסיטת חיפה
http://www.jfnews.co.il/Newspaper/reports.asp?reportId=1470

להלן קישור למאמר המסכם של ד"ר עמיקם צור ולדיון המתנהלת בין חברי הפורום.

http://www.global-report.com/writers/article.php?tc=973&a=0424d20160a6a558e5bf86a7bc9b67f0#973

לאחר קריאת המאמר יוכל לפרופ' בן ארצי להשוות את עבודתנו הרצינית, כולה בהתנדבות, למחקריו המגויסים של פרופ' גלבר שאינם אלא יחצ"נות למערכת הביטחון. כאשר לפרסום יחסי ציבור מעניקים תואר פרופסור, אין פלא שאנשי צבא בכירים, הלומדים באוניברסיטת חיפה בזמן היותם במכללה לביטחון לאומי, אינם מסוגלים לגבות מטרות לאומיות ומעמידים בסכנה את האינטרסים הקיומיים של מדינת ישראל.

אני עדיין מקווה, שתפעיל השפעתך, ותחייב את הופעתו בכנס של נציג הפורום, אשר יציג הממצאים של החקירה המאומצת, ואדרבה שיפריכו , אם הם יכולים !!!

חזי דחבש
050/5518159

מצ"ב קישור לאשכול האחרון בסדרה:
מיום כיפור ההוא ועד יום כיפור הזה.
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6156&forum=gil&omm=0

מצ"ב קישור לאשכול האינדקס - החווה הסינית
אינדקס החווה הסינית
http://rotter.net/forum/gil/6162.shtml



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  מעניין שאפילו רמי יצהר פרסם את הצד של מילשטיין+דחבש ציון דרך 02.01.05 00:08 1
  למה סותמים להם את הפה ? pakpak 02.01.05 00:13 2
     למה? כי אפשר. דקטרין 02.01.05 00:17 3
     הדילמה המוסרית והאינטלקטואלית של רקטור אוניברסיטת חיפה פילוביץ שחף 02.01.05 00:17 4
         למה עורכים עכשיו את הכנס הזה? חיפושית 02.01.05 00:19 5
             בדיוק, בכדי ליישר קו עם המטייחים בשם האקדמיה !!! פילוביץ שחף 02.01.05 00:21 6
     למה...יוקרת מערכת = תיבת פנדורה !!! פילוביץ שחף 02.01.05 00:28 7
  מהו המכנה המשותף לכל מנחי ומרצי הכנס ?? פילוביץ שחף 02.01.05 01:57 8
  ד''ר מילשטיין: ''תיבת הפנדורה של רזי יהל'' פילוביץ שחף 02.01.05 10:35 9
     סרן חזי דחבש: ''תגובה לדברי אל''מ רזי יהל'' פילוביץ שחף 02.01.05 10:35 10
     חברים, חברי כנסת, מעצבי דעת קהל ומשכתבי הסטוריה !!! פילוביץ שחף 02.01.05 15:53 11
     אל''מ רזי יהל מגיב לדברי ד''ר אורי מילשטיין....... פילוביץ שחף 02.01.05 16:54 12
     דני קראיף מגיב לדברי אל''מ רזי יהל ולחברים בפורום..... פילוביץ שחף 02.01.05 17:06 13
     ד''ר אורי מילשטיין מגיב לדברי אל''מ רזי יהל........... פילוביץ שחף 02.01.05 17:26 14
     אל''מ רזי יהל: שיקרת באשר לתפקידך בחווה הסינית ובדית פילוביץ שחף 03.01.05 10:16 20
     יוסי בלום הלוי שוב זורק כפפה לקצין הבכיר אל''מ רזי יהל פילוביץ שחף 04.01.05 06:29 21
         אל''מ במיל' רזי יהל משיב למר יוסי בלום-הלוי........ פילוביץ שחף 04.01.05 11:25 23
     סיפורי החילוץ של פלוגת במבה - עובדות שהתגלו לי היום פילוביץ שחף 21.02.05 17:18 33
  הפתעה, זו לא פעם ראשונה, גם בכנס בת''א ניסו לסתום hezyc 02.01.05 18:17 15
     תזכורת מה קרה בכנס באוני' תל-אביב............... פילוביץ שחף 02.01.05 18:29 16
         תודה לפילוביץ על הקישור המהיר ההסטוריה חוזרת !!!! hezyc 02.01.05 18:30 17
     רדיו חיפה מבקש תגובות מפרופ' בן ארצי ומפרופ' גלבר!! פילוביץ שחף 02.01.05 20:47 18
     יוסי בלום הלוי שואל שוב את אל''מ במיל' רזי יהל...... פילוביץ שחף 02.01.05 22:53 19
     סוף סוף נכנס מבזק באתר אוני' חיפה על הכנס בנושא הדיון פילוביץ שחף 04.01.05 17:42 25
     אריה אבנרי: ''הרדיפה אחרי איציק מרדכי'' פילוביץ שחף 28.02.05 06:49 35
  סא''ל במיל' ע.צ: ''מיתוס החווה הסינית, קווים לדמותו'' פילוביץ שחף 04.01.05 08:49 22
     גדעון מגיב לסיכום שכתב סא''ל במיל' עמיקם צור......... פילוביץ שחף 04.01.05 17:36 24
  מכתב גלוי לראש הממשלה לשעבר רב אלוף אהוד ברק. פילוביץ שחף 05.01.05 03:17 26
  אתר יד לבנים: החווה הסינית (17 באוקטובר) פילוביץ שחף 09.01.05 13:04 27
     סיפורי מלחמת יום הכיפורים - מלכודת בחווה הסינית פילוביץ שחף 18.04.05 13:23 52
     מכתב נמר 45 02.07.08 01:43 96
  מחקר -מיקרו הסטורי ,כנס א.חיפה 6/1/2005 פילוביץ שחף 11.01.05 18:35 28
     אל''מ במיל' רמי מתן מזמין את כל לוחמי חטיבה 14 גד' 79 פילוביץ שחף 26.05.08 23:52 89
         אלוף במיל' אמנון רשף: הכנס בלטרון והמסע לסיני...... פילוביץ שחף 27.05.08 20:57 90
         לוחמי החווה הסינית חוזרים לאתר הקרבות פילוביץ שחף 02.06.08 19:13 91
  מיתוס הל''ה - כתבה במקור ראשון ומשפט שצד את עיני פילוביץ שחף 21.01.05 05:18 29
  בקרוב: ''משפט דרגות'' למרדכי, אהרון ברק דחה את ערעורו פילוביץ שחף 11.02.05 04:06 30
     יצחק מרדכי: ''את האמת ההסטורית אי אפשר למחוק'' פילוביץ שחף 17.03.05 20:52 37
     אלוף יצחק מרדכי יוותר על הדרגות........האמנם?! פילוביץ שחף 07.04.05 01:17 40
     'הצייד' - רפ''ק י' הלוחם האמיץ בצה''ל = י.מרדכי ו-ל.שחק פילוביץ שחף 08.04.05 16:35 42
         אבייתר בן-צדף: יש במסגרת לפחות טעות היסטורית חמורה: פילוביץ שחף 09.04.05 13:21 43
         ''הצייד'' - רפ''ק י' מיחידת המסתערבים של משמר הגבול פילוביץ שחף 09.04.05 21:27 46
     ''איך הוא עדיין אלוף?'' פילוביץ שחף 12.04.05 13:13 48
     אלי מויאל נותן לאיציק מרדכי ללמד בתיכון בשדרות פילוביץ שחף 13.04.05 01:32 49
         אביתר בן-צדף לראש עירית שדרות מויאל: ''יש גבול'' !!!! פילוביץ שחף 14.04.05 17:12 50
         הרפתקות איציק בשדרות - פרק ג' מתוך אין-סוף פילוביץ שחף 20.05.05 10:06 66
     חלוץ מינה ועדה שתדון בהורדת יצחק מרדכי בדרגה פילוביץ שחף 07.07.05 09:18 79
     הערכה: מרדכי יורד ב-3 דרגות פילוביץ שחף 02.08.05 19:43 80
     אביתר בן-צדף: החלטה נכונה והולמת (יצחק מרדכי) פילוביץ שחף 08.09.05 23:33 81
  הדחת יעלון וסרט-משפט היסטורי על לוי אשכול פילוביץ שחף 18.02.05 16:30 31
     אורי מילשטיין: ''מדוע הודח יעלון?'' פילוביץ שחף 21.02.05 13:00 32
     ד''ר אורי מילשטיין: ביזת (חטיבת) הראל פילוביץ שחף 25.02.05 10:27 34
  עברו 8 חודשים מפגישת חברי הפורום עם רמ''ח הסטוריה פילוביץ שחף 17.03.05 17:35 36
  אברהם ''ברן'' אדן מפיל את האחריות על עוזי יאירי ז''ל פילוביץ שחף 04.04.05 13:02 38
  ליל הפריצה - 24 שעות במלחמת יום - הכיפורים פילוביץ שחף 04.04.05 22:44 39
  ירון לונדון:''כאן נמצא איתנו ההיסטוריון השנוי במחלוקת פילוביץ שחף 07.04.05 03:19 41
     NRG עוד חמש שאלות לתקשורת העוינת פילוביץ שחף 10.04.05 15:26 47
  אפרים תלמי: ''רשימת צל''שים ומקבלי עיטורים בצה''ל'' פילוביץ שחף 09.04.05 14:47 44
  איתן הבר וזאב שיף: ''רשימת מקבלי עיטורים, העוז והמופת'' פילוביץ שחף 09.04.05 15:00 45
  דני קריאף שלח מכתב לעורך השריון: אל''מ שאול נגר פילוביץ שחף 18.04.05 13:20 51
  פרופ' אדוארד לוטוואק: ''איסטרטגיה של מלחמה ושלום'' פילוביץ שחף 18.04.05 19:39 53
  מי רצה במלחמת ששת הימים? פילוביץ שחף 18.04.05 19:52 54
  המכה האווירית המקדימה בפרוץ מלחמת יום הכיפורים פילוביץ שחף 18.04.05 20:19 55
  ציטוטים מתוך ''אישים'' הקשורים לפני, בזמן אמת ואחרי.... פילוביץ שחף 19.04.05 12:14 56
  מפגש הסטורי לאחר 32 שנה, מנשה /אשר פוגש את מציליו פילוביץ שחף 22.04.05 23:27 57
     עדכון תוצאות המפגש השלישי בהודייה - סגירת מעגל סופית פילוביץ שחף 25.04.05 21:48 58
     נחשפה אישיותו השפלה של סא''ל מיל' בעל עיטור המופת בנצי פילוביץ שחף 25.04.05 23:14 59
     מכתב רשמי לרמ''ח הסטוריה של צה''ל אל''מ במיל' שאול שי פילוביץ שחף 04.05.05 12:32 61
  מתוך החוברת של מג''ד 890 - איציק מרדכי 1973 פילוביץ שחף 01.05.05 03:06 60
  חזי דחבש מודה לירון קייזר פילוביץ שחף 10.05.05 00:22 62
  הצל''ש נגנז בגלל חשד/כתב אישום על גניבת פלאפון מפלשטיני פילוביץ שחף 14.05.05 06:03 63
     חוק ותקנות עיטורי המשטרה פילוביץ שחף 14.05.05 21:22 64
     בואו נבדוק את העובדות כפי שפורסמו על פי התחקיר.... פילוביץ שחף 15.05.05 09:06 65
     יוסף מדאחת ז''ל קיבל עיטור המופת של מג''ב בשנת 2003 פילוביץ שחף 25.05.05 23:38 73
  ציטוט:''במדד של גדוד 890 בטח שמגיע לך לפחות אות העוז'' פילוביץ שחף 21.05.05 04:54 67
     חבטות ומדד 890 פילוביץ שחף 22.05.05 10:24 68
  תחקיר צה''ל קובע:'ניתן היה למנוע את מותו של סרן טרנטו' פילוביץ שחף 23.05.05 11:01 69
  ''האלוף (רון-טל) משיב אש'' פילוביץ שחף 24.05.05 06:48 70
     יונה באומל: ''צריך לתלות את האנשים האלו'' פילוביץ שחף 25.05.05 22:07 71
         עיתונאי אמריקני: ''ראיתי שלושת הנעדרים בחיים'' פילוביץ שחף 09.06.05 09:47 78
         יונה באומל: הממשלה מתעלמת מבני פילוביץ שחף 30.06.08 19:31 95
     סא''ל א´: הכומתה של גיא חבר הוחבאה כנקמה פילוביץ שחף 25.05.05 22:36 72
     התפתחות בפרשת השחיתויות: ''אל''מים רבים היו מעורבים'' פילוביץ שחף 01.06.05 00:53 77
  אביתר בן-צדף : הפקרות - כמו חשבון נפש (ג') פילוביץ שחף 26.05.05 00:06 74
  לבנון/חיזבאללה(נסיגה מלבנון)= סוריה= מצרים(מלחמת יו''כ) פילוביץ שחף 28.05.05 08:48 75
     מסתבר שמטבע הלשון ''ההסטוריה חוזרת'' נכון WB 28.05.05 09:27 76
  חזי דחבש: ''היום בדיוק בשנת 1973 בשעה זו עוד פלסנו.... פילוביץ שחף 23.10.05 21:59 82
  זמן אמת: ''14 באוקטובר 1973 - משימת התאבדות'' פילוביץ שחף 28.10.05 16:35 83
     זמן אמת: ''16 באוקטובר 1973 - משימת התאבדות'' פילוביץ שחף 28.10.05 16:43 84
  גניזת יום כיפור/ד''ר אורי מילשטיין פילוביץ שחף 29.10.05 20:01 85
  מכתבו החדש של האלוף (מיל.) עמידרור פילוביץ שחף 29.10.05 20:50 86
  סיור לוחמים ב''חווה הסינית'' (סיני - מצרים) פילוביץ שחף 20.11.05 17:13 87
  תמליל הקלטות מתוך רשת כריש = מלחמת יוה''כ/החווה הסינית פילוביץ שחף 05.12.07 23:27 88
  פילוביץ, בג''צ, וועדת בדיקה, סרט, פורמים... מה יצא מכל xcitizen 03.06.08 12:59 92
  לשכת הרמטכ''ל השיבה למכתב שנשלח בפרשת החווה הסינית: פילוביץ שחף 22.06.08 15:50 93
     תארגן עצומה ותשלח אותה לרמטכ''ל NeverSayNever 22.06.08 23:17 94

     
ציון דרך לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 5.2.15
1754 הודעות, 95 מדרגים, 188 נקודות.  ראה משוב
   00:08   02.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. מעניין שאפילו רמי יצהר פרסם את הצד של מילשטיין+דחבש  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   אורי מילשטיין וחזי דחבש יוצאים למאבק נגד מה שהם מכנים כנס הביזיון על קרב החווה הסינית באוניברסיטת חיפה

http://www.news-israel.net/news.asp?id=11130



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   00:13   02.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. למה סותמים להם את הפה ?  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   ערכתי לאחרונה בתאריך 02.01.05 בשעה 00:14 בברכה, pakpak
 
שיתנו להם להופיע ואם יוכלו שיסתרו את הטענות אבל סתימת פיות מראש זה נשמע בולשביקי להחריד



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דקטרין
גולש אורח
   00:17   02.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. למה? כי אפשר.  
בתגובה להודעה מספר 2
 
   ערכתי לאחרונה בתאריך 02.01.05 בשעה 00:17 בברכה, דקטרין
 
נקווה שרק לכאורה ולא לתמיד.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   00:17   02.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  4. הדילמה המוסרית והאינטלקטואלית של רקטור אוניברסיטת חיפה  
בתגובה להודעה מספר 2
 
חזי דחבש וחברים,

רקטור אוניברסיטת חיפה, פרופ' יוסי בן ארצי, מצוי עכשיו בדילמה
מוסרית ואינטלקטואלית קשה: מצד אחד הוא יודע, כמדען, שאם יתן
יד לקיום הכנס הוא ישחיר את שמו לנצח כמדען וכאינטלקטואל. מצד
שני יש לו מחויבות למוסד שהוא עומד בראשו ולפרופסורים העובדים
באותו מוסד דוגמת יואב גלבר. אם יבטל את הכנס הוא יבזה את יואב
גלבר; אם לא יבטל את הכנס הוא נידון לביזיון בעצמו.

בתהליך קבלת ההחלטה סביר להניח שיוסי בן ארצי ינקוט בדרך של
התכחשות מתגוננות וימצא אלף סיבות לא להחליט עכשיו. רצוי שידע
שכרקטור עליו עכשיו להחליט.

אין מדובר באי קבלת דוקטור שנוי במחלוקת לחוג ללימודי ארץ
ישראל שהוא עמד בראשו. גם בגין התקרנפותו לפני שנים אחדות
תשפוט אותו ההיסטוריה והקצב של ההיסטוריה היום הוא מהיר מאוד.
היא תשפוט אותו בעודו בחייו. הפעם מדובר בזכותה של אוניברסיטת
חיפה להיקרא מוסד אקדמי, ואחד הענפים במורשת האקדמיה של
אפלטון. הפעם פרופ' בן ארצי עומד מול עצמו במראה וכאדם שהיה
מפקד בצה"ל, עליו להחליט האם הוא נותן יד ליואב גלברים ולדוביק
תמרים שטיפחו תרבות ביטחון שקרית והמיטו על מדינת ישראל
אסונות, או שהוא מונע, לפחות, את הביזיון באוניברסיטה שהוא
עומד בראשה. אינני מצפה שאדם הנמצא בלב הממסד, כרקטור
אוניברסיטה, יצטרף ללוחמים לרפורמה יסודית במערכת הביטחון. זאת
המשימה של הפורום שלנו. אבל אני מצפה שהוא לא יתן חסות למי
שדרדרו את מערכת הביטחון והביאו אותה למצב שבו היא נמצאת היום.

לשרוד משמע להיות מודע,

מרכז הפורום לאזרוח תחקור קרבות והפקת לקחים
ד"ר אורי מילשטיין


http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חיפושית
חבר מתאריך 4.2.02
49874 הודעות
   00:19   02.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  5. למה עורכים עכשיו את הכנס הזה?  
בתגובה להודעה מספר 4
 
   זה במקביל לפירסום החקירה של המלחמה?
במקביל לפעילותם של מילשטיין ודחבש?



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   00:21   02.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  6. בדיוק, בכדי ליישר קו עם המטייחים בשם האקדמיה !!!  
בתגובה להודעה מספר 5
 

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   00:28   02.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  7. למה...יוקרת מערכת = תיבת פנדורה !!!  
בתגובה להודעה מספר 2
 

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   01:57   02.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  8. מהו המכנה המשותף לכל מנחי ומרצי הכנס ??  
בתגובה להודעה מספר 0
 

אוניברסיטת חיפה-הקתדרה לציונות והיסטוריה ע"ש ראובן הכט

החווה הסינית — מחקר מיקרו-היסטורי של קרב

יום חמישי, כ"ה בטבת תשס"ה, 6 בינואר 2005

אודיטוריום מוזיאון הכט, אוניברסיטת חיפה

0900–0930 התכנסות וכיבוד קל



0930–1045 דברי פתיחה – פרופ' אריה כוכבי, ראש החוג להיסטוריה כללית

פרופ' אריה כוכבי,ראש המכון ללימוד וחקר השואה ע"ש שטרוכליץ
http://research.haifa.ac.il/~jstaff/events/yomiyoun.doc.

ברכות – פרופ' יוסי בן-ארצי, רקטור האוניברסיטה
פרופ' יוסי בן-ארצי מונה לרקטור אוניברסיטת חיפה
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-55693-00.html?tag=22-26-50

מושב ראשון: הרקע


יו"ר: ד"ר מוטי גולני, ראש החוג ללימודי ארץ-ישראל
מלחמות לא קורות מעצמן
http://www.bookme.co.il/bookdetail.asp?book_id=91328

ד"ר דני אשר, הערכות ופעילות הצבא המצרי בגזרה המרכזית
לשבור את הקונספציה דני אשר
http://ecom1.gov.il/Mod/ProductPage_he.aspx?product=12100434&language=he-IL



ד"ר עמירם אזוב: חזית הדרום עד מערכת הצליחה
בית הספר להיסטוריה

ראש ביה"ס: ד"ר עמירם אזוב, טלפון: 04-9838898/830, דואר אלקטרוני: ezov@mh.org.il

http://www.oranim.ac.il/humanities/hba_history_school.htm


1045–1100: הפסקה


1100–1300 מושב שני: הקרב


יו"ר: פרופ' אריה כוכבי
פרופ' אריה כוכבי,ראש המכון ללימוד וחקר השואה ע"ש שטרוכליץ
http://research.haifa.ac.il/~jstaff/events/yomiyoun.doc.

תת-אלוף (מיל.) דב תמרי
דב תמרי הנו חוקר בכיר במכון לחקר תורת המערכה ומרצה בתכנית ללימודי ביטחון. בין
השנים 1989 - 1992 כיהן כחבר יועץ במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת
תל אביב. בין השנים 1982 - 1984 כיהן כעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים שליד
.אוניברסיטת תל אביב
דב תמרי שירת בצה"ל למן שנת 1954 בתחומי הצנחנים, מודיעין ושריון. בתפקידיו האחרונים
שירת כקצין מודיעין ראשי ומפקד המכללה לפיקוד ומטה. בשנת 1983 פרש מן הצבא בדרגת
.תת-אלוף

http://spirit.tau.ac.il/security/personH.asp?msgin=11

אל"מ (מיל.) רזי יהל
1. התצפית המפורסמת שלא ראתה כלום
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5817&omm=1&viewmode=threaded

סרן (מיל.) מעוזיה סגל
עדויות (חדשות) לוחמי גד` 890 על קרב החווה הסינית.
לידיעתכם ולטיפולכם הדחוף ביותר על מנת להסיר את אחת מחרבות דמוקלס המונחות על צווארה של מדינת ישראל = עם ישראל !!

http://www.jfnews.co.il/Newspaper/reports.asp?reportId=604


1300–1400 הפסקת צהרים


1400–1600

מושב שלישי: שאלות מתודולוגיות סביב חקר הקרב

יו"ר: אל"מ (מיל.) ד"ר שאול שי, ראש אג"מ/תוה"ד/היסטוריה
השתנו כללי המשחק! 19/09/2004 | ד"ר אורי מילשטיין |http://nfc.msn.co.il/archive/003-D-7343-00.html?tag=1-26-02

ד"ר זאב דרורי: כיצד תוחקר הקרב בחווה הסינית
מפקד גל"צ לשעבר ו-2 עיתונאים ישלמו חצי מיליון ש"ח פיצוי לדן תיכון
אל"מ (במיל.) ד"ר זאב דרורי, רביב דרוקר וגולן יוכפז ישלמו את הסכום מכיסם, בעקבות תחקיר שיקרי שפרסמו בשנת 99'; גלי צה"ל לא תשלם את הפיצוי עבורם, משום שהמדינה חסינה מתביעות נזיקין; פסק הדין ניתן על דרך הפשרה

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-59414-00.html?tag=1-27-21

ד"ר רון לוי: תחקור ולקחים מן ההיבט הנפשי
ד"ר יצחק ציטרין. מוסיקה. ד"ר רון לוי. ספרדית. גב'
שרה סונבורן (ישראלי). קרימינולוגיה. ...

http://www.wgalil.ac.il/docs/academic_ba/LecturerInfo.doc.

פרופ' ערן דולב: תחקור ולקחים מן ההיבט הרפואי
35. עמיקם צור: נכון, פרופ' ערן דולב נשוי לדליה יאירי בשנית
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=35&viewmode=

פרופ' יואב גלבר: תיעוד בעל-פה, תרומתו לחקר קרבות ובעיותיו
בני קשת / חני זיו,יואב גלבר - bookme ...
http://www.bookme.co.il/bookdetail.asp?book_id=31154
116. המג''ד מרדכי:''פרופ' יואב גלבר אמר לי שקב''נים ופסיכולו מסתובבים והם רוצים לעבור בגדוד ולדבר...."
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=116&viewmode=threaded


הציבור מוזמן

לפרטים 04-8240851


http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   10:35   02.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  9. ד''ר מילשטיין: ''תיבת הפנדורה של רזי יהל''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
תיבת הפנדורה של רזי יהל 2/01/05
שולח: urimilsh@zahav.net.il <urimilsh@zahav.net.il>
אל: hezy@global-report.com , Yoav Gelber <gelber@research.haifa.ac.il> , yossib@univ.haifa.ac.il , רזי יהל <razy@TLV.KBA.ORG.IL> , civilforum@global-report.com , pilovich2006@walla.co.il ,

חזי וחברים,

מכתבו של אלוף משנה מיל' וממשתתפי כנס אוניברסיטת חיפה, רזי
יהל, אופייני לתסכולם של אנשים שהסתירו את כשלונותיהם הרבה
שנים, שזכו בתהילה ובדרגות שאינן מגיעות להם ושהיו בטוחים כי
תיבת הפנדורה שלהם סגורה וחתומה לנצח. באנו לפני כשנה ופתחנו
את התיבה ומצאנו כי רזי יהל ועוד אנשים בדו עדויות, שקרו
בתחקירים, קיבלו צל"שים בעוד שהיה עליהם לעמוד למשפט ועשו
קריירה בגלל היותם קרנפים ומשרתים של יצחק מרדכי.

פתיחת תיבת הפנדורה מכעיסה את רזי יהל מאוד. אם הוא היה איש
ישר הוא לא היה חושש לתת עדות לפורום שלנו על תפקודו בחווה
הסינית ולא היה נמנע מלבוא ולהשתתף באחת הסדנאות שקיימנו על
מערכת החווה הסינית למרות שהוזמן.

כמי שעושה מחקר לתואר שני אצל פרופ' יאוב גלבר הטוב והמיטיב או
לפחות נעזר על ידו מאוד, משתדל יהל לצמצם נזקים. לטווח הקצר יש
לו סיכוי להצליח אך לטווח הארוך לא ניתן לשקר לכולם כל הזמן.
אותם דברים אמורים על יואב גלבר עצמו, על דב תמרי, על יצחק
מרדכי ועל יתר חבריהם. אני מקווה שרקטור אוניברסיטת חיפה יוסי
בן ארצי יתעשת ולא יתן באוניברסיטה שלו מקלט לגונבי התהילה
שהזיקו מאוד לצה"ל למדינת ישראל ולעם ישראל.

לשרוד משמע להיות מודע

מרכז הפורום לאיזרוח תחקירי קרבות והפקת
לקחים

ד"ר אורי מילשטיין



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   10:35   02.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  10. סרן חזי דחבש: ''תגובה לדברי אל''מ רזי יהל''  
בתגובה להודעה מספר 9
 
תגובה 2/01/05
שולח: Hezy@Global-Report.com <hezy@global-report.com>
אל: Yoav Gelber <gelber@research.haifa.ac.il> , yossib@univ.haifa.ac.il <yossib@univ.haifa.ac.il> ,

למי שלא מבין, מכתבו של רזי יהל אליי בהמשך מכתב זה, תקראו ותראו איך משכתבים הסטוריה ואיך תוויות מוענקות כמו עיטורי גבורה בסיטונאות


זי יהל
השלום והברכה

כשנפגשנו לפני ההקרנה של הסרט "ראשמון-החווה הסינית" באולם עינב, ציינתי בפניך, כי אתה כותב יפה מאוד.

שוב, גם במכתבך עם הכותרת "תגובה" - אתה כותב יפה מאוד.

צר לי , ואני כואב את כאבך, שאין במכתבך , לבצע שינויים בסדר התנועה של הגדוד בליל ה- 17/10/1973, אשר בו פלוגה ב' הובילה ממינחת ההליקופטרים בעכביש 55 ועד ניתוק המגע לערך בשעה 18:00 כאשר אני הח"מ בראש הכוח. נקודה.

אפילו אתה, במאמרך, מציין , כי פלוגת יקי הובילה את התנועה ונתקלה ראשונה.( המאמר פורסם במעריב הדף הירוק וקיים לתפארת באתר רוטר).

במספר מכתבים, פרטיים, יש לציין, ניסית ל"תמרן" ול"שכנע" כי בשל תנועת זמן ומרחב, היה שלב שהפלוגה אשר היית מסופח לה, פלוגת הרבטי"ם הייתה בחוד הכוח, כמובן זו עורבא ופרח.

זכורות, השאלות הפשוטות , אשר נשאלת על ידי יוסי בלום הלוי, בקשר לפיקוד על כוח החוד, וזכורות היטב היטב התשובות שלך, שאני בטוח שאינך רוצה שאפרסם אותן כאן, אלא אם תכריח אותי.

הדבר אמור גם בסדרת מכתבים ביננו , שמטעמי הגינות, לא מצאתי צורך לפרסמם.

כל חיילי פלוגה ב' - פלוגת החוד - סותרים את גירסתך וחיילי פלוגת הרבטי"ם תומכים בגירסת חיילי פלוגה ב' - פלוגת החוד, שהרי פלוגה ה' הייתה בתנועה ובקרב מאחור , פרט לאקט החילוץ של פלוגה ב', (אגב, שלא הגיע עד אליי בהיותי הרבה יותר עמוק בשטח).

תמוהים דבריך, הבכייניים , יש לומר, באשר טענת בחודש מאי 2004, כי הזכרון שלך "חלוד" ולכן לא תוכל לספר גירסתך, ואולי מוטב שתדבק בשיטתו של אלי, שלא מתראיין על הקרב או אולי תאזור אומץ בנפשך, ותודיע לכולם, מה שישראל כספי הודיע לכולם באוניברסיטת תל אביב, כי כלל לא חילצתם את הטנקיסט והשארתם אותו לבעור למוות.

לעומת זאת, הטנקיסט שאני חלצתי , מנשה, חי וקיים - נתן עדות מפורטת , שתואמת את עדותי ב-מאה אחוזים, לרבות פקודת הכניעה של עוזי יאירי וטיווח הארטיליריה , כל היום, עד שהמצרים החלו לברוח מהמיתחם , ראה הצלבת עדות של יקי חיימבוביץ ועוזי בן צבי.

לקח לי 31 שנים למצוא את קצין הטנקים - מנשה/אשר שאני חלצתי ולשמחתי הוא חי נושם ובועט , לא חשבתי לקבל עיטור על כך, אך לפחות אני מכבד את ישראל כספי שהודה באי החילוץ שותפך לעיטור.

לסיום, כותב יקר, אולי תפרט יותר בסיפא של מכתבך, את עניין האישורים לעיטורים, כיצד קרה שהמעוטרים כולים בחיים, בעוד יקי לוי ז"ל לא עוטר, שאול מילר ז"ל לא עוטר , מרגל ז"ל לא עוטר, ועוד ועוד ואילו הסיפורים שלכם חופפים בדמיון מתמטי את הסיפור שפוברק.

נמתין לתשובתך ולהרחבתה בעניין העיטורים

שנה טובה
חזי דחבש

- Original Message -
From: רזי יהל
To: 'Hezy@Global-Report.com'
Sent: Sunday, January 02, 2005 7:21 AM
Subject: תגובה

02 ינואר 2005

לחזי דחבש.

גסות הרוח, האלימות המילולית, ההשתלחות הסדרתית וההיטפלות החולנית, חסרת רסן כלפי כל מי שלשיטתך עלול לסכן את ההגמוניה שהרכשת לעצמך על הגבורה בחווה הסינית כבר הפכה להרגל בפונדקאי-הווירטואלי שנושא אותך על כפיים ומשמש לך למערפה סיסטמטית כלפי כל 'בוגרי' החווה שסר חינם בעיניך, והכל כמובן לשם-שמיים, בשם הצדק ובאצטלה של מתקן עולם.

לא ארד כל-כך נמוך כפי שאולי היה נדרש בהתגוננות מפני ה'תיק' שתפרת לי והצגת בפני אוניברסיטת חיפה ('מעוטר שקרי... מסלול בטוח להתקדם מדרגת סגן לאל"מ... הפורום קבע חד-משמעית כי בשום שלב רזי לא היה בחוד הכוח בחווה הסינית...בשקר ובידוי ראיות מדובר'), אך בכ"ז כמושמץ התורן אציין:

1) אתה מאחז עיניים ומוצץ-מהאצבע שקר שרק אתה טוען עליו בעניין היותך מלכתחילה עומד בראש החוד הגדודי. ואם לא די בשטות חסרת העניין הזו, אז כמי שהכתיר עצמו כסמכות-על (שופט ותליין) בנאמנות בלתי מתפשרת למטרתו גם לא בחלת לתפור סיפור חדש לתנועות-הפלוגה המסייעת במהלך הקרב.

2) דומה כי יותר משנאה בלתי-מוסברת, רשעות וקנאה הביאה אותך החוצפה להדביק לי אשמה של פרוטקציוניסט במסלול השירות. הרי אין בידך שביב מידע על 17 שנות שירות לתפקידים במערך המילואים (במסלול וקצב איטיים להחריד...), קודם שנעניתי לשרת 3 שנים בקבע (גם השרות במיל' ב-5 השנים שלאחר מכן לא הצביעו על פריבילגיה במינוי וגם לא העניק לי שום דבידנד בגין דרגות או קישוט אחר).

3) בשונה מהתמדתך בעיסוק המגוחך בצלשי"ם, לא הייתה לי כל נגיעה, השפעה או קשר להחלטה ולמחליטים על הענקת אותה תעודה, אך בשונה מהצהרותיך – גם לא נמצאת בה כל שגיאה. ועוד: איש ממקורבי, מהממונים עלי או מהכפופים לי לא ראה ולא שמע ולא ידע לחבר אותי עם אותו אות שלראשונה נחשף מיזמתך בוולגריות אופיינית והמשכו במכתב לאוניברסיטת חיפה שבו הפכת אותי לאויב העם.

אז Run דחבש Run. נותרו עוד אחדים אותם עדיין לא היכשת.

דואב אך (בסוף) מפוקח

רזי יהל


http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   15:53   02.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  11. חברים, חברי כנסת, מעצבי דעת קהל ומשכתבי הסטוריה !!!  
בתגובה להודעה מספר 9
 
Re: תיבת הפנדורה של רזי יהל - הסיפא של מכתבו 2/01/05
שולח: Hezy@Global-Report.com <hezy@global-report.com>
אל: shahaf pilovich <pilovich2006@walla.com> , urimilsh@zahav.net.il <urimilsh@zahav.net.il> , Yoav Gelber <gelber@research.haifa.ac.il> , yossib@univ.haifa.ac.il <yossib@univ.haifa.ac.il> ,
העתק: 7days@yedioth.co.il <7days@yedioth.co.il> , abishara@knesset.gov.il <abishara@knesset.gov.il> , aeldad@knesset.gov.il <aeldad@knesset.gov.il> , akara@knesset.gov.il <akara@knesset.gov.il> , amitzna@knesset.gov.il <amitzna@knesset.gov.il> , amncohen@knesset.gov.il <amncohen@knesset.gov.il> , aporaz@knesset.gov.il <aporaz@knesset.gov.il> , aravitz@knesset.gov.il <aravitz@knesset.gov.il> , dazulay@knesset.gov.il <dazulay@knesset.gov.il> , dbenlulu@knesset.gov.il <dbenlulu@knesset.gov.il> , dehamshe@knesset.gov.il <dehamshe@knesset.gov.il> , dyatom@knesset.gov.il <dyatom@knesset.gov.il> , editor@likudnik.co.il <editor@likudnik.co.il> ,

חברים, חברי כנסת, מעצבי דעת קהל ומשכתבי הסטוריה !!!

שימו לב

יצחק מרדכי בראיון עם גורי בטלוויזיה עם אהרון ברנע - אמר "לא יודע מי המליץ על עיטורים ועל צלשי"ם"

ישראל כספי - הודה בכנס באוניברסיטת תל אביב, קיבלנו עיטור גבורה אבל לא חילצנו את הטנקיסט

בנצי עציון - הסתיר את הצל"ש שלו 31 שנה מחבריו הלוחמים, (תקראו מה כתוב בו...)

דובדבני - קיבל עיטור שיצא אחרון מהחווה הסינית - בדייה מפוברקת

מרדכי - קיבל עיטור על פינוי כל החיילים , קשקוש בלבוש ראה גורי ששון ועוד

מעוטר נוסף - גזר על עצמו זכות השתיקה

מעוטר נוסף -- גזר על עצמו אלם.

דרורי - טען באולם עינב, כי תיחקר את כל הגדוד, אולם הודה יומיים לאחר מכן, כי פלוגה ב' לא תוחקרה כלל, כי היא הייתה רחוקה בקורס מכי"ם.

ומה טוען רזי יהל במכתבו תקראו:
3) בשונה מהתמדתך בעיסוק המגוחך בצלשי"ם, לא הייתה לי כל נגיעה, השפעה או קשר להחלטה ולמחליטים על הענקת אותה תעודה, אך בשונה מהצהרותיך – גם לא נמצאת בה כל שגיאה. ועוד: איש ממקורבי, מהממונים עלי או מהכפופים לי לא ראה ולא שמע ולא ידע לחבר אותי עם אותו אות שלראשונה נחשף מיזמתך בוולגריות אופיינית והמשכו במכתב לאוניברסיטת חיפה שבו הפכת אותי לאויב העם.

נו באמת, להאמין, ??? אף לא אחד המליץ, אף לא אחד יודע מי המליץ, מי ומתי אפילו מג"ד הגדוד אלוף או טוראי במילואים מרדכי.

נכון העיטורים ירדו במאמר השכינה - כטל מן השמיים !!!! האם נכון יותר לטעון שמשתתפי סיפור הבדייה וסיכומו אתה תעיד עלי ואני אעיד עלייך היא קשר השתיקה שפוצץ ע"י כספי.

באשר לשגיאה, ראה מכתבי יוסי בלום הלוי עם שתי שאלות פשוטות, בכל מקרה לא היית מפקד כוח החוד . נקודה.

חזי דחבש



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   16:54   02.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  12. אל''מ רזי יהל מגיב לדברי ד''ר אורי מילשטיין.......  
בתגובה להודעה מספר 9
 
RE: תיבת הפנדורה של רזי יהל 2/01/05
שולח: רזי יהל <razy@TLV.KBA.ORG.IL>

אל: shahaf pilovich <pilovich2006@walla.com> , urimilsh@zahav.net.il , hezy@global-report.com , Yoav Gelber <gelber@research.haifa.ac.il> , yossib@univ.haifa.ac.il , רזי יהל <razy@TLV.KBA.ORG.IL> , civilforum@global-report.com , pilovich2006@walla.co.il ,
העתק: 7days@yedioth.co.il , abishara@knesset.gov.il , aeldad@knesset.gov.il , akara@knesset.gov.il , amitzna@knesset.gov.il , amncohen@knesset.gov.il , aporaz@knesset.gov.il , aravitz@knesset.gov.il , dazulay@knesset.gov.il , dbenlulu@knesset.gov.il , dehamshe@knesset.gov.il , dyatom@knesset.gov.il , editor@likudnik.co.il , אפרים סנה <efraims@knesset.gov.il> , eyatom@knesset.gov.il , gerdan@knesset.gov.il , ggamliel@knesset.gov.il , gsaar@knesset.gov.il , iherzog@knesset.gov.il , imakhoul@knesset.gov.il , izchakec@knesset.gov.il , jparitzky@knesset.gov.il , lnes@knesset.gov.il , llivnat@knesset.gov.il , mbarakeh@knesset.gov.il , mporush@knesset.gov.il , msolodkin@knesset.gov.il , nslomianski@knesset.gov.il , rchen@knesset.gov.il , rrivlin@knesset.gov.il , ShimonP@knesset.gov.il , syahlom@knesset.gov.il , wtaha@knesset.gov.il ,


לד"ר מילשטיין.

1) אני אדם בעל חסרונות לא פחות מכל אחד אחר. לא נולדתיי כדי לרוץ בין כדורים בשדה-הקרב וודאי לא להנהיג או לפקד שם. עם כל זאת לא ידוע לי על
מה שאתה מציין כי כשלתי (בלשון רבים) ולכן גם לא טרחתי להסתיר דבר. ספר לי על תיבת הפנדורה; איזו קופה שמרתי ? איזה פאשלות חוללתי ?
אני ממליץ לך לפני שתשפריץ - בדוק היטב משום שלא חסר עם מי.

2) סרובי לשתף אתכם פעולה נבע מתחושות בטן שהתאמתו אחת-אחת. ראה איזה טרוף, איזו שנאה, כמה ארס נשפך. לא השארתם חלקה פנויה מרפש
שהטלתם בחפים מפשע (יורים ואח"כ שואלים 'מי-שם'). העיקר להביא קרקפות. אם להמנעותי מלפקוד את מרתפי החקירות שלכם אתה קורא העדר יושר
אזי אכן אינני 'איש ישר!'

3) סבורני שחוש הביקורת שלי אינו מושחז פחות מזה של אחרים בפורום שלכם. אני אמנם משתדל לעשות זאת בג'נטלמניות ועם כבוד גם כשדברי
קשים (ראה שתי הכתבות שלי שלצערי מופיעות גם ב'רוטר'). מכאן ולהחליט לשייך אותי כ'Yesman' של זה או אחר – מהלך ממש מתבקש מבחינתכם שאינו
שווה התייחסות. ברור שגישתך נובעת מעלבון על סירובי להתייצב בפני הפורום הנכבד. שגיתם במיפוי האנשים שבשלב הראשוני עדיין התייחסו לפורום
שלכם ברצינות. ככה לא מנהלים מחקר אדוני ההיסטוריון.

4) בעניין התהילה והדרגות שאינן מגיעות: אפילו בתור בדיחה זה חלש. קרא את תשובתי לדחבש. פשוט רצח אופי: הרי האמירה הזו מצוצה מהאצבע
ונכנסת לארסנל ההכפשות מבית-מדרשו המנוסה של הפורום; אין לכם צל של מושג על שירותי הצבאי (ממש 'קריירה'!) אבל זה מצטלצל טוב אז יאלל'ה, הכו בו!

5) התבלבלת עם חיבור מחקרי עם פרופ' גלבר (לא מן הנמנע שאם היה בידי לעשות זאת לא הייתי מהסס). מה בכלל ידוע לך על דעתי ? על דעתו של גלבר ?
שקרים ? האם היית באותו קרב ארור ? האם הגבת כמו יואב גלבר כדי להעיד על נכון, אמת, שקר ?

6) אין ספק שהסיומת 'גונבי התהילה שהזיקו מאוד לצה"ל למדינת ישראל ולעם ישראל' מהממת: לא רק שלא ביקשתי אלא גם בצדק לא קיבלתי תהילה.
לגבי הנזק הגלובלי שחוללתי - אני כבר מושיט צווארי בלי לשאול שאלות מאחר וכלל לא חשוב מה אומר. בכ"ז בקשה קטנה, אפילו לאחר שראשי ייתגלגל
אל תוך הסל: דחה לרגע את ההשתוללות הפובליציסטית שאתם מחוללים ללא רסן. נוכח עקשנותי תן לאינסטינקטים ההיסטוריונאים שמפעמים בך - אפילו
באופן השטחי ביותר - ובדוק מה לעזעזל עוללתי שם לפני, במהלך ואחרי הקרב.

במסגרת אוצר הביטויים שאתה משגר ('לשרוד משמע להיות מודע') פשוט עצוב לאן הגעת אם זו רמת המודעות שאתה דורש מעצמך. חבל.

זי יהל



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   17:06   02.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  13. דני קראיף מגיב לדברי אל''מ רזי יהל ולחברים בפורום.....  
בתגובה להודעה מספר 9
 
Re: תגובה 2/01/05
שולח: דני קריאףd9 <danny747@bezeqint.net>
אל: צביקה השועל פוקס יוגב <z.yogev@federman.co.il> , הרצל אחי הרוטויילר קרן <herzelkeren@hotmail.com> , אהוד תזמורת ראשון גרוס <rishonpr@netvision.net.il> , Uri Milstein <urimilsh@zahav.net.il> , Uzi Ben Tzvi <uzi@global-report.com> , pilovich2006@walla.co.il <pilovich2006@walla.co.il> , Michael Bronstein <bron@digital-verification.com> , maozia seagal <maozia@012.net.il> , Eviathar H. ben Zedeff <evi48@zahav.net.il> , DW <dwahle@global-report.com> , civilforum@global-report.com <civilforum@global-report.com> , רזי יהל <razy@TLV.KBA.ORG.IL> , yossib@univ.haifa.ac.il <yossib@univ.haifa.ac.il> , Yoav Gelber <gelber@research.haifa.ac.il> , Hezy@Global-Report.com <hezy@global-report.com> ,
spam:1.561000

לחברי הפורום הנכבדים ולרזי יהל

אנני מכיר את רובכם באופן אישי ,פרט לפגישה אקראית עם חזי דחבש ואביתר בן צדף בכנס חטיבה 600 בלטרון ופגישה נוספת עם ד"ר מילשטיין, הרי שאת רוב המכותבים האחרים אנני מכיר , בכוונתי להגיע לכנס באונברסיטת חיפה , על מנת לשמוע את גירסת הצדדים , במידה ומישהוא ממשתפי הכנס ינסה למרוח ולעוות את האמת , הרי שתהייה לו בעיה קשה וזאת בלשון המעטה ...כרודף צדק כרוני,עם נסיון קרבי ללא תקדים , אני לא אתן לשום דוקטור גנרל בדימוס ,או פרופסור לעוות את האמת ...ובמידה ומארגני הכנס ינסו לטייח דברים ולמנוע מלוחמים להביע את דעתם, כי אז הם ימצאו בבעיה קשה ביותר עם כל המשתמע מכך..

בברכה

דני קריאף.


http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   17:26   02.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  14. ד''ר אורי מילשטיין מגיב לדברי אל''מ רזי יהל...........  
בתגובה להודעה מספר 9
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 02.01.05 בשעה 17:32 בברכה, פילוביץ שחף
 
אורי מילשטיין
חבר מתאריך 16.3.03
231 הודעות 17:19 02.01.05

3. עדותו של חזי דחבש נמצאת על המדף והיא הקובעת

זי יהל,

1. אשר לאירועי אוקטובר 1973 בחווה הסינית, ומקומך באירועים אלה, חזי דחבש ניסח שורה של טיעונים לגביך. טיעונים אלה אומתו בכמה עדויות נוספות.כולן נמצאות באשכולות הרבים באתר רוטר.

2. ביקשתי לשוחח איתך על הטיעונים של חזי דחבש. בהתחלה הסכמת ואחר כך סרבת. סרובך לאחר שהסכמת מצביע על בעיה.

3. כל בעיה ניתן לפתור על ידי תחקור עומק. דבריך הכלליים לא יפתרו שום בעיה. אם אתה סבור שאני וחברי גרמנו לך עוול אני מזמין אותך למסור עדות על קרב החווה הסינית ומרגע שתיתן עדות, יהיה הכרח להתחשב בה. עד אז עדותו של חזי דחבש נמצאת על המדף והיא הקובעת.

4. אופציה אחרת היא לשמוע את גרסתך בכל מקום, לרבות באוניברסיטת חיפה ולקבל זכות להתיחס אליה ולנסות להפריכה. אם נסיון ההפרך היכשל עדותך היא שתקבע. את האופציה הזת חברך יואב גלבר מנע ממך ומאיתנו.



RE: RE: תיבת הפנדורה של רזי יהל 2/01/05

שולח: Uri Milstein <urimilsh@zahav.net.il>

אל: Hezy@Global-Report.com <hezy@global-report.com> , pilovich2006@walla.co.il <pilovich2006@walla.co.il> , civilforum@global-report.com <civilforum@global-report.com> , yossib@univ.haifa.ac.il <yossib@univ.haifa.ac.il> , Yoav Gelber <gelber@research.haifa.ac.il> , shahaf pilovich <pilovich2006@walla.com> , רזי יהל <razy@TLV.KBA.ORG.IL> ,
העתק: wtaha@knesset.gov.il <wtaha@knesset.gov.il> , syahlom@knesset.gov.il <syahlom@knesset.gov.il> , ShimonP@knesset.gov.il <ShimonP@knesset.gov.il> , rrivlin@knesset.gov.il <rrivlin@knesset.gov.il> , rchen@knesset.gov.il <rchen@knesset.gov.il> , nslomianski@knesset.gov.il <nslomianski@knesset.gov.il> , msolodkin@knesset.gov.il <msolodkin@knesset.gov.il> , mporush@knesset.gov.il <mporush@knesset.gov.il> , mbarakeh@knesset.gov.il <mbarakeh@knesset.gov.il> , llivnat@knesset.gov.il <llivnat@knesset.gov.il> , lnes@knesset.gov.il <lnes@knesset.gov.il> , jparitzky@knesset.gov.il <jparitzky@knesset.gov.il> , izchakec@knesset.gov.il <izchakec@knesset.gov.il> , imakhoul@knesset.gov.il <imakhoul@knesset.gov.il> , iherzog@knesset.gov.il <iherzog@knesset.gov.il> , gsaar@knesset.gov.il <gsaar@knesset.gov.il> , ggamliel@knesset.gov.il <ggamliel@knesset.gov.il> , gerdan@knesset.gov.il <gerdan@knesset.gov.il> , eyatom@knesset.gov.il <eyatom@knesset.gov.il> , אפרים סנה <efraims@knesset.gov.il> , editor@likudnik.co.il <editor@likudnik.co.il> , dyatom@knesset.gov.il <dyatom@knesset.gov.il> , dehamshe@knesset.gov.il <dehamshe@knesset.gov.il> , dbenlulu@knesset.gov.il <dbenlulu@knesset.gov.il> , dazulay@knesset.gov.il <dazulay@knesset.gov.il> , aravitz@knesset.gov.il <aravitz@knesset.gov.il> , aporaz@knesset.gov.il <aporaz@knesset.gov.il> , amncohen@knesset.gov.il <amncohen@knesset.gov.il> , amitzna@knesset.gov.il <amitzna@knesset.gov.il> , akara@knesset.gov.il <akara@knesset.gov.il> , aeldad@knesset.gov.il <aeldad@knesset.gov.il> , abishara@knesset.gov.il <abishara@knesset.gov.il> , 7days@yedioth.co.il <7days@yedioth.co.il> ,

זי יהל,

1. אשר לאירועי אוקטובר 1973 בחווה הסינית, ומקומך באירועים אלה, חזי דחבש ניסח שורה של טיעונים לגביך. טיעונים אלה אומתו בכמה עדויות נוספות. כולן נמצאות באשכולות הרבים באתר רוטר וגם באתר של הפורום לאיזרוח תחקירי קרובת והפקת לקחים. כל מי שממוען על מכתב זה יוכל לעיין בהם.

2. ביקשתי לשוחח איתך על הטיעונים של חזי דחבש. בהתחלה הסכמת ואחר כך סירבת. סירובך, לאחר שהסכמת, מצביע על בעיה. שום טיעון מתחסד לא ישנה את העובדה שהתחמקת מלהתמודד עם הטיעונים שהועלו לגבי תפקודך.

3. כל בעיה ניתן לפתור על ידי תחקור עומק. דבריך הכלליים לא יפתרו שום בעיה. אם אתה סבור שאני וחברי גרמנו לך עוול אני מזמין אותך למסור עדות על קרב החווה הסינית ומרגע שתיתן עדות, יהיה הכרח להתחשב בה. עד אז עדותו של חזי דחבש נמצאת על המדף והיא הקובעת.

4. אופציה אחרת היא לשמוע את גרסתך בכל מקום, לרבות באוניברסיטת חיפה ולקבל זכות להתייחס אליה ולנסות להפריכה. אם ניסיון ההפרכה יכשל, עדותך היא שתקבע. את האופציה הזאת חברך יואב גלבר מנע ממך ומאיתנו.

אורי מילשטיין



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   10:16   03.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  20. אל''מ רזי יהל: שיקרת באשר לתפקידך בחווה הסינית ובדית  
בתגובה להודעה מספר 9
 
Re: אל"מ רזי יהל: שיקרת באשר לתפקידך בחווה הסינית ובדית ראיות באשר לעיטור המופת שקיבלת 3/01/05

שולח: Hezy@Global-Report.com <hezy@global-report.com>
אל: ruthia <ruthy_a1@netvision.net.il> , ruthy a1@hotmail.co.il <ruthy_a1@hotmail.co.il> , מעוזיה סגל \(E-mail\) <maozia@012.net.il> , pilovich2006@walla.co.il <pilovich2006@walla.co.il> , civilforum@global-report.com <civilforum@global-report.com> , yossib@univ.haifa.ac.il <yossib@univ.haifa.ac.il> , הודיה <ayana2@netvision.net.il> , Yoav Gelber <gelber@research.haifa.ac.il> , גדעון כהן 2 <gideon@itzchaky.co.il> ,
העתק: wtaha@knesset.gov.il <wtaha@knesset.gov.il> , syahlom@knesset.gov.il <syahlom@knesset.gov.il> , ShimonP@knesset.gov.il <ShimonP@knesset.gov.il> , rrivlin@knesset.gov.il <rrivlin@knesset.gov.il> , rchen@knesset.gov.il <rchen@knesset.gov.il> , nslomianski@knesset.gov.il <nslomianski@knesset.gov.il> , msolodkin@knesset.gov.il <msolodkin@knesset.gov.il> , mporush@knesset.gov.il <mporush@knesset.gov.il> , mbarakeh@knesset.gov.il <mbarakeh@knesset.gov.il> , llivnat@knesset.gov.il <llivnat@knesset.gov.il> , lnes@knesset.gov.il <lnes@knesset.gov.il> , jparitzky@knesset.gov.il <jparitzky@knesset.gov.il> , izchakec@knesset.gov.il <izchakec@knesset.gov.il> , imakhoul@knesset.gov.il <imakhoul@knesset.gov.il> , iherzog@knesset.gov.il <iherzog@knesset.gov.il> , gsaar@knesset.gov.il <gsaar@knesset.gov.il> , ggamliel@knesset.gov.il <ggamliel@knesset.gov.il> , gerdan@knesset.gov.il <gerdan@knesset.gov.il> , eyatom@knesset.gov.il <eyatom@knesset.gov.il> , editor@likudnik.co.il <editor@likudnik.co.il> , dyatom@knesset.gov.il <dyatom@knesset.gov.il> , dehamshe@knesset.gov.il <dehamshe@knesset.gov.il> , dbenlulu@knesset.gov.il <dbenlulu@knesset.gov.il> , dazulay@knesset.gov.il <dazulay@knesset.gov.il> , aravitz@knesset.gov.il <aravitz@knesset.gov.il> , aporaz@knesset.gov.il <aporaz@knesset.gov.il> , amncohen@knesset.gov.il <amncohen@knesset.gov.il> , amitzna@knesset.gov.il <amitzna@knesset.gov.il> , akara@knesset.gov.il <akara@knesset.gov.il> , aeldad@knesset.gov.il <aeldad@knesset.gov.il> , abishara@knesset.gov.il <abishara@knesset.gov.il> , 7days@yedioth.co.il <7days@yedioth.co.il> ,

ד"ר מילשטיין

מכתב אמיתי , נוקב ובעיקר לא דמגוגי

רזי יהל מצטיין בדמגוגיה , אך לא בהבנת הנקרא, את אי הבנתו בהבנת הנקרא
רואים בשני מישורים:
1.הוא מעולם לא עונה על מה ששואלים אותו
2.כנראה שבעייתו בהבנת הנקרא, מנעה ממנו בעבר וכן בהווה, לקרוא את האמור בעיטורו, בעיטור של דובדבני בעיטור של כספי, של מרדכי ולמעשה בכל העיטורים של החווה הסינית.

ומה תהיה תגובת רזי יהל, למכתב זה, ברית הבריונים של אחימאיר, או אולי הסזון

חזי


- Original Message -
From: Uri Milstein
To: 'רזי יהל' ; 'shahaf pilovich' ; 'Hezy@Global-Report.com' ; 'מ. מרמורי' ; 'ניר טויב' ; 'עמידרור' ; 'גדעון כהן 2' ; 'Yoav Gelber' ; 'אפרים סנה' ; 'Nissim Calderon' ; 'Bilha Golan' ; 'BAZIRM' ; 'הודיה' ; yossib@univ.haifa.ac.il ; civilforum@global-report.com ; pilovich2006@walla.co.il ; 'מעוזיה סגל (E-mail) '
Cc: 7days@yedioth.co.il ; abishara@knesset.gov.il ; aeldad@knesset.gov.il ; akara@knesset.gov.il ; amitzna@knesset.gov.il ; amncohen@knesset.gov.il ; aporaz@knesset.gov.il ; aravitz@knesset.gov.il ; dazulay@knesset.gov.il ; dbenlulu@knesset.gov.il ; dehamshe@knesset.gov.il ; dyatom@knesset.gov.il ; editor@likudnik.co.il ; eyatom@knesset.gov.il ; gerdan@knesset.gov.il ; ggamliel@knesset.gov.il ; gsaar@knesset.gov.il ; iherzog@knesset.gov.il ; imakhoul@knesset.gov.il ; izchakec@knesset.gov.il ; jparitzky@knesset.gov.il ; lnes@knesset.gov.il ; llivnat@knesset.gov.il ; mbarakeh@knesset.gov.il ; mporush@knesset.gov.il ; msolodkin@knesset.gov.il ; nslomianski@knesset.gov.il ; rchen@knesset.gov.il ; rrivlin@knesset.gov.il ; ShimonP@knesset.gov.il ; syahlom@knesset.gov.il ; wtaha@knesset.gov.il
Sent: Monday, January 03, 2005 9:03 AM
Subject: אל"מ רזי יהל: שיקרת באשר לתפקידך בחווה הסינית ובדית ראיות באשר לעיטור המופת שקיבלת

כאדם שקיבל את עיטור המופת וכקצין בכיר, אתה החייב להתמודד (ולא רק אתה) עם ממצאים חמורים לגבי תפקודך בקרב, שבו קיבלת את עיטור המופת ושהיה רוח גבית לקריירה הצבאית שלך

לרזי יהל,

זכותך לא לשתף איתנו פעולה.
כשתקום, אם תקום, ועדת חקירה ממלכתית על מערכת החווה הסינית הזכות הזאת תישלל ממך.
בינתיים אתה ויצחק מרדכי ודב תמרי ושאר רעיך, "גיבורי" החווה הסינית, תיהנו מן היתרונות שצברתם לכם במערכת הכושלת ההיא.
יחד עם זכותך לעיל, זכותנו לשאול שאלות. זכות זאת עומדת לנו כאזרחים במדינה דמוקרטית.
כאזרחים במדינה לוחמת על שרידותה, לא רק זכותנו אלא גם חובתנו לשאול שאלות אם חפצי חיים אנחנו.
אינך חייב, כמובן, מבחינה משפטית, להגיב על ממצאינו החמורים לגביך: ששיקרת באשר לתפקידך באותו קרב ושבדית ראיות באשר לעיטור המופת שקיבלת. יתכן שאנחנו טועים, אבל אלה ממצאים שבידינו ואנחנו מציגים אותם לעיני כול.
כאדם שקיבל את עיטור המופת וכקצין בכיר אתה החייב להתמודד עם ממצאים חמורים לגבי תפקודך בקרב שבו קיבלת את עיטור המופת, חובה תרבותית ומוסרית עם שאלות קשות. בלא תשובות ובלא הפרכת הטיעונים, לא רק שתחשב לנמושה אינטלקטואלית, אלא הממצאים שלנו יהפכו לאמת. לא לה"אמת כשהיא לעצמה" במובן הקנטי, אבל לאמת תרבותית, ובייחוד בתרבות הביטחון של מדינת ישראל, ההולכת מדחי אל דחי. התנהגותך ב-1973 התנהגותך היום והתנהגות רעיך "גיבורי החווה הסינית", המעדיפים למלא פיהם מים היא אחת הסיבות לכך.
כמעט עד ימינו אלה קצין בכיר שהואשם בהאשמות שאנחנו האשמנו אותך הזמין את מאשימו לדו-קרב. היום נוהגים לתבוע בבית המשפט על הוצאת דיבה. אשמח להיות נתבע על ידך ולהציג בבית המשפט את ממצאי. לאוניברסיטת חיפה יש נסיון רע עם בית המשפט בפרשת טדי כץ.
את לעומת זאת בורח מהתמודדות ומצאת לך מחסה אצל סא"ל מיל פרופ' יואב גלבר הטוב והמיטיב ואצל רקטור אוניברסיטת חיפה פרופ' יוסי בן ארצי. זהו מחסה רצוץ אצל אנשים הבוגדים בתפקידם האינטלקטואלי והמשתמשים בכחספי ציבור למטרות לא ראויות: להסתיר את מה שאתה וחבריך עשיתם בחווה הסינית.
מחסה מן הסוג המושחת הזה נמצא גם לגיבורי הפלמ"ח ולצדיקי התנועה הקיבוצית, שאתה נמנה עליהם. גם אנשי הפלמ"ח וגם אנשי התנועה הקיבוצית סרבו לענות על שאלות של "ברית הבריונים" שאני נמנה עליהם. את התוצאה אתה מכיר על בשרך, כאיש קיבוץ, טוב ממני. מי שבורח מן הביקורת מסתבך במערכת של שקרים. ברית השקרנים היא חממה של וירוסים חברתיים, היא מסואבת ומסאבת, ולעתים אכן הכרח לנקוט בבריונות כדי לסלקה מחיינו.

אורי מילשטיין
מרכז הפורום לאיזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים

----------------

From: רזי יהל
Sent: Monday, January 03, 2005 8:06 AM
To: 'shahaf pilovich'; Uri Milstein; Hezy@Global-Report.com; מ. מרמורי; ניר טויב; עמידרור; גדעון כהן 2; Yoav Gelber; אפרים סנה; Nissim Calderon; Bilha Golan; BAZIRM; הודיה; רזי יהל; yossib@univ.haifa.ac.il; civilforum@global-report.com; pilovich2006@walla.co.il; מעוזיה סגל (E-mail)
Cc: 7days@yedioth.co.il; abishara@knesset.gov.il; aeldad@knesset.gov.il; akara@knesset.gov.il; amitzna@knesset.gov.il; amncohen@knesset.gov.il; aporaz@knesset.gov.il; aravitz@knesset.gov.il; dazulay@knesset.gov.il; dbenlulu@knesset.gov.il; dehamshe@knesset.gov.il; dyatom@knesset.gov.il; editor@likudnik.co.il; eyatom@knesset.gov.il; gerdan@knesset.gov.il; ggamliel@knesset.gov.il; gsaar@knesset.gov.il; iherzog@knesset.gov.il; imakhoul@knesset.gov.il; izchakec@knesset.gov.il; jparitzky@knesset.gov.il; lnes@knesset.gov.il; llivnat@knesset.gov.il; mbarakeh@knesset.gov.il; mporush@knesset.gov.il; msolodkin@knesset.gov.il; nslomianski@knesset.gov.il; rchen@knesset.gov.il; rrivlin@knesset.gov.il; ShimonP@knesset.gov.il; syahlom@knesset.gov.il; wtaha@knesset.gov.il
Subject: RE: סטודנט/ית יקר/ה: עובדים עלינו בעיניים!!!

ברית הבריונים

לד"ר מילשטיין:

נאמנותי, ישרתי וכל שמות העצם המופשטים הללו אינם נבחנים בעמידה במה שכינית 'רוח הנדיבות' שלכם. איזו נדיבות ואילו נעליים ? לא שאינני סומך עליכם; פשוט אין לי עניין בהשחתת מילים בחבורה שכוונותיה האמיתיות מפוקפקות.
אמרתי כבר: מומחיותכם היא בהקזת דם. ולכן לא פלא שלמעט דחבש לא נותר ביניכם ולו אחד מ'בוגרי-החווה' ששרד את ההשפלה המתמשכת של עיון באמרות-הכנף של מומחים ד'לה-שמעטס.
מה הקשר לאמירתך 'פעם צנחן – תמיד צנחן' ? 'הזנייה' – לשון שבחרת באחד מהפשקווילים שלך ? אתה הרי זה שקרא לי לנטוש את 'הרעות' רגע לאחר המלחמה, אז מה נזכרת-חזרת פתאום ל'צנחנות' כערך ? שמא נזכרת פתאום שישנם גם מקבילות לכך כמו מוסר, טקט, כבוד, וחללים, וכאב-לב נורא ? לא יכול להיות...

זכותי הלגיטימית להמנע מלהישפט באינקוויזיציה שלכם. אם בגלל זה תקטן אמינותי בעיניכם ? - וולל'ה, יצאתי מכם בזול.

רזי יהל


לרזי יהל ולחבריו ניתנו כמה הזדמנויות הוגנות להציג את טיעוניהם והם יכלו לעשות זאת, בוודאי בכנס באוניברסיטת תל אביב. ואף על פי כן, למען רוח הנדיבות שלנו, שהרי "פעם צנחן - תמיד צנחן" אני מציע לאלוף משנה במיל' רזי יהל הזדמנות נוספות. ככל שהוא ידחה את היד המושטת בטענות סרק כך תקטן אמינותו.

אורי מילשטיין


מאחר ואינני מכיר איש מכם אני מקווה שלא אפגע גם במי מכם ואשגה בזיהויו כחייל בגדוד. ואם לא טעיתי אז קרוב לוודאי שגם אי אפשר יהיה למצוא ביניכם מישהו שלא איבד כליל את האיזונים.

למרות ההשתלחות בי בחרתי לענות לכם עדיין באופן תרבותי:

למי ששמו יוסי בלום – זה ששאלת ושאלת ולא נעניתי לבקשותיך זה לא צריך להתפרש

שימו לב אינני יכול למצוא שם מתאים יותר לפורום המתלהם שלכם שמתאים יותר לאספסוף מאשר לחוקרים.

רזי יהל


-Original Message-
From: shahaf pilovich
Sent: Sunday, January 02, 2005 6:48 PM
To: Uri Milstein; Hezy@Global-Report.com; מ. מרמורי; ניר טויב; עמידרור; גדעון כהן 2; Yoav Gelber; אפרים סנה; Nissim Calderon; Bilha Golan; BAZIRM; הודיה; רזי יהל; shahaf pilovich; yossib@univ.haifa.ac.il; civilforum@global-report.com; pilovich2006@walla.co.il
Cc: 7days@yedioth.co.il; abishara@knesset.gov.il; aeldad@knesset.gov.il; akara@knesset.gov.il; amitzna@knesset.gov.il; amncohen@knesset.gov.il; aporaz@knesset.gov.il; aravitz@knesset.gov.il; dazulay@knesset.gov.il; dbenlulu@knesset.gov.il; dehamshe@knesset.gov.il; dyatom@knesset.gov.il; editor@likudnik.co.il; eyatom@knesset.gov.il; gerdan@knesset.gov.il; ggamliel@knesset.gov.il; gsaar@knesset.gov.il; iherzog@knesset.gov.il; imakhoul@knesset.gov.il; izchakec@knesset.gov.il; jparitzky@knesset.gov.il; lnes@knesset.gov.il; llivnat@knesset.gov.il; mbarakeh@knesset.gov.il; mporush@knesset.gov.il; msolodkin@knesset.gov.il; nslomianski@knesset.gov.il; rchen@knesset.gov.il; rrivlin@knesset.gov.il; ShimonP@knesset.gov.il; syahlom@knesset.gov.il; wtaha@knesset.gov.il
Subject: סטודנט/ית יקר/ה: עובדים עלינו בעיניים!!!

16. תזכורת מה קרה בכנס באוני' תל-אביב...............
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=53&viewmode=

47. סרן במיל' חזי דחבש: המשך הסיפור העצוב - תקראו !!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=47&viewmode=

51. ד''ר אורי מילשטיין: נבלה באוניברסיטת תל אביב
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=51&viewmode=

53. סטודנט/ית יקר/ה: עובדים עלינו בעיניים!!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=53&viewmode=

57. חדשות/סקירה עיתונאית: משחק מכור !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=57&viewmode=

63. הפורום לתחקור קרבות קובע את סדר היום הלאומי
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=63&viewmode=

64. ד''ר מילשטיין: החווה הסינית - השתנו כללי המשחק
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=64&viewmode=

71. תמונות מכנס אקדמי באוני' ת-א על הסרט ראשומון 19.9.04
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=71&viewmode=



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   06:29   04.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  21. יוסי בלום הלוי שוב זורק כפפה לקצין הבכיר אל''מ רזי יהל  
בתגובה להודעה מספר 9
 
RE: סטודנט/ית יקר/ה: עובדים עלינו בעיניים!!! 4/01/05
שולח: Yossi Blum Halevi <y-blum@actcom.co.il>

אל: רזי יהל <razy@TLV.KBA.ORG.IL> , shahaf pilovich <pilovich2006@walla.com> , Uri Milstein <urimilsh@zahav.net.il> , Hezy@Global-Report.com <hezy@global-report.com> , מ. מרמורי <marmori_m@walla.co.il> , עמידרור <gjamid@hotmail.com> , גדעון כהן 2 <gideon@itzchaky.co.il> , Nissim Calderon <calderon@bgumail.bgu.ac.il> , Bilha Golan <bilhagolan@bezeqint.net> , BAZIRM <BAZIRM@zahav.net.il> , הודיה <ayana2@netvision.net.il> ,
העתק: 7days@yedioth.co.il <7days@yedioth.co.il> , abishara@knesset.gov.il <abishara@knesset.gov.il> , aeldad@knesset.gov.il <aeldad@knesset.gov.il> , akara@knesset.gov.il <akara@knesset.gov.il> , amitzna@knesset.gov.il <amitzna@knesset.gov.il> , amncohen@knesset.gov.il <amncohen@knesset.gov.il> , aporaz@knesset.gov.il <aporaz@knesset.gov.il> , aravitz@knesset.gov.il <aravitz@knesset.gov.il> , dazulay@knesset.gov.il <dazulay@knesset.gov.il> , dbenlulu@knesset.gov.il <dbenlulu@knesset.gov.il> , dehamshe@knesset.gov.il <dehamshe@knesset.gov.il> , dyatom@knesset.gov.il <dyatom@knesset.gov.il> , editor@likudnik.co.il <editor@likudnik.co.il> , eyatom@knesset.gov.il <eyatom@knesset.gov.il> , gerdan@knesset.gov.il <gerdan@knesset.gov.il> , ggamliel@knesset.gov.il <ggamliel@knesset.gov.il> , gsaar@knesset.gov.il <gsaar@knesset.gov.il> , iherzog@knesset.gov.il <iherzog@knesset.gov.il> , imakhoul@knesset.gov.il <imakhoul@knesset.gov.il> , izchakec@knesset.gov.il <izchakec@knesset.gov.il> , jparitzky@knesset.gov.il <jparitzky@knesset.gov.il> , lnes@knesset.gov.il <lnes@knesset.gov.il> , llivnat@knesset.gov.il <llivnat@knesset.gov.il> , mbarakeh@knesset.gov.il <mbarakeh@knesset.gov.il> , mporush@knesset.gov.il <mporush@knesset.gov.il> , msolodkin@knesset.gov.il <msolodkin@knesset.gov.il> , nslomianski@knesset.gov.il <nslomianski@knesset.gov.il> , rchen@knesset.gov.il <rchen@knesset.gov.il> , rrivlin@knesset.gov.il <rrivlin@knesset.gov.il> , ShimonP@knesset.gov.il <ShimonP@knesset.gov.il> , syahlom@knesset.gov.il <syahlom@knesset.gov.il> , wtaha@knesset.gov.il <wtaha@knesset.gov.il
"ברית הביריונים" מכנה אל"מ במיל.

רזי יהל את הפורום לחקירת קרבות… ובהמשך לזריית החול בעיניים, ולפיזור עשן ההסוואה על האמת הכואבת, מתגלית במלא מערומיה עליבותה של חבורת המתחזים והברחנים מגיא ההרגה של החווה הסינית. אל"מ במיל. רזי יהל "מפקד החוד" מנהל היום קרב מאסף ציבורי בכוח של ברחני ומתחזי המנהיגות הכושלת של מדינת ישראל בראשותם של אהוד-ברק, אמנון ליפקין-שחק, יצחק-מרדכי, דוב תמרי, ברן אברהם אדן, דובדבני, דר זאב דרורי ואוהדים מטי אמת באוליגרכיה התקשורתית והאקדמית של ישראל. לקח מרכזי אחד הפנים רזי מהמלחמה בה נטל חלק: שההתקפה היא ההגנה הטובה ביותר (לקח אותו לא יישם בקרבות החווה הסינית אלא בקרב הציבורי על אמינות הצל"ש המסופק אותו קיבל כחלק ממערכת ההונאה וניכוס הגבורה על קרב החווה הסינית. ראו את המילים בהן משתמש אל"מ יהל: "איזו נדיבות ואילו נעליים" – ממש עושר לשוני של שפת הרחוב. "מומחיותכם היא בהקזת דם" אומר האיש – כאן יש לשאול את רזי וחבריו, דמו של מי הוקז בחווה הסינית וממי נשללה ההערכה על חלקם בקרב אם לא מהחללים והפצועים שהופקרו בשטח, שעות ארוכות אחרי שהשתתפת במסדר הבוקר של המג"ד וברחניו בטסה? … "אינקוויזיציה שלכם" אומר רזי על לוחמי החווה הסינית המנסים לדובב אותו כדי שיענה באימייל על שאלה קטנה ופשוטה אחת: איזה מפקד חוד היית ועל איזה מעשה שעשית קיבלת מדליית גבורה?

שוב אני זורק לך כפפה, קצין בכיר שלי – תענה על השאלה או שתחדל מהתנהגות הפאטתית שלך.

יוסי בלום

-Original Message-
From: רזי יהל
Sent: Monday, January 03, 2005 8:06 AM
To: 'shahaf pilovich'; Uri Milstein; Hezy@Global-Report.com; מ. מרמורי; ניר טויב; עמידרור; גדעון כהן 2; Yoav Gelber; אפרים סנה; Nissim Calderon; Bilha Golan; BAZIRM; הודיה; רזי יהל; yossib@univ.haifa.ac.il; civilforum@global-report.com; pilovich2006@walla.co.il; מעוזיה סגל (E-mail)
Cc: 7days@yedioth.co.il; abishara@knesset.gov.il; aeldad@knesset.gov.il; akara@knesset.gov.il; amitzna@knesset.gov.il; amncohen@knesset.gov.il; aporaz@knesset.gov.il; aravitz@knesset.gov.il; dazulay@knesset.gov.il; dbenlulu@knesset.gov.il; dehamshe@knesset.gov.il; dyatom@knesset.gov.il; editor@likudnik.co.il; eyatom@knesset.gov.il; gerdan@knesset.gov.il; ggamliel@knesset.gov.il; gsaar@knesset.gov.il; iherzog@knesset.gov.il; imakhoul@knesset.gov.il; izchakec@knesset.gov.il; jparitzky@knesset.gov.il; lnes@knesset.gov.il; llivnat@knesset.gov.il; mbarakeh@knesset.gov.il; mporush@knesset.gov.il; msolodkin@knesset.gov.il; nslomianski@knesset.gov.il; rchen@knesset.gov.il; rrivlin@knesset.gov.il; ShimonP@knesset.gov.il; syahlom@knesset.gov.il; wtaha@knesset.gov.il
Subject: RE: סטודנט/ית יקר/ה: עובדים עלינו בעיניים!!!


ברית הבריונים

לד"ר מילשטיין:

· נאמנותי, ישרתי וכל שמות העצם המופשטים הללו אינם נבחנים בעמידה במה שכינית 'רוח הנדיבות' שלכם. איזו נדיבות ואילו נעליים ? לא שאינני סומך עליכם; פשוט אין לי עניין בהשחתת מילים בחבורה שכוונותיה האמיתיות מפוקפקות.

· אמרתי כבר: מומחיותכם היא בהקזת דם. ולכן לא פלא שלמעט דחבש לא נותר ביניכם ולו אחד מ'בוגרי-החווה' ששרד את ההשפלה המתמשכת של עיון באמרות-הכנף של מומחים ד'לה-שמעטס.

· מה הקשר לאמירתך 'פעם צנחן – תמיד צנחן' ? 'הזנייה' – לשון שבחרת באחד מהפשקווילים שלך ? אתה הרי זה שקרא לי לנטוש את 'הרעות' רגע לאחר המלחמה, אז מה נזכרת-חזרת פתאום ל'צנחנות' כערך ? שמא נזכרת פתאום שישנם גם מקבילות לכך כמו מוסר, טקט, כבוד, וחללים, וכאב-לב נורא ? לא יכול להיות...

· זכותי הלגיטימית להמנע מלהישפט באינקוויזיציה שלכם. אם בגלל זה תקטן אמינותי בעיניכם ? - וולל'ה, יצאתי מכם בזול.

רזי יהל


רזי יהל

לרזי יהל ולחבריו ניתנו כמה הזדמנויות הוגנות להציג את טיעוניהם והם יכלו לעשות זאת, בוודאי בכנס באוניברסיטת תל אביב. ואף על פי כן, למען רוח הנדיבות שלנו, שהרי "פעם צנחן - תמיד צנחן" אני מציע לאלוף משנה במיל' רזי יהל הזדמנות נוספות. ככל שהוא ידחה את היד המושטת בטענות סרק כך תקטן אמינותו.

אורי מילשטיין


תגובת רזי יהל:

מאחר ואינני מכיר איש מכם אני מקווה שלא אפגע גם במי מכם ואשגה בזיהויו כחייל בגדוד. ואם לא טעיתי אז קרוב לוודאי שגם אי אפשר יהיה למצוא ביניכם מישהו שלא איבד כליל את האיזונים.

למרות ההשתלחות בי בחרתי לענות לכם עדיין באופן תרבותי:

למי ששמו יוסי בלום – זה ששאלת ושאלת ולא נעניתי לבקשותיך זה לא צריך להתפרש

שימו לב אינני יכול למצוא שם מתאים יותר לפורום המתלהם שלכם שמתאים יותר לאספסוף מאשר לחוקרים.

רזי יהל


-Original Message-
From: shahaf pilovich
Sent: Sunday, January 02, 2005 6:48 PM
To: Uri Milstein; Hezy@Global-Report.com; מ. מרמורי; ניר טויב; עמידרור; גדעון כהן 2; Yoav Gelber; אפרים סנה; Nissim Calderon; Bilha Golan; BAZIRM; הודיה; רזי יהל; shahaf pilovich; yossib@univ.haifa.ac.il; civilforum@global-report.com; pilovich2006@walla.co.il
Cc: 7days@yedioth.co.il; abishara@knesset.gov.il; aeldad@knesset.gov.il; akara@knesset.gov.il; amitzna@knesset.gov.il; amncohen@knesset.gov.il; aporaz@knesset.gov.il; aravitz@knesset.gov.il; dazulay@knesset.gov.il; dbenlulu@knesset.gov.il; dehamshe@knesset.gov.il; dyatom@knesset.gov.il; editor@likudnik.co.il; eyatom@knesset.gov.il; gerdan@knesset.gov.il; ggamliel@knesset.gov.il; gsaar@knesset.gov.il; iherzog@knesset.gov.il; imakhoul@knesset.gov.il; izchakec@knesset.gov.il; jparitzky@knesset.gov.il; lnes@knesset.gov.il; llivnat@knesset.gov.il; mbarakeh@knesset.gov.il; mporush@knesset.gov.il; msolodkin@knesset.gov.il; nslomianski@knesset.gov.il; rchen@knesset.gov.il; rrivlin@knesset.gov.il; ShimonP@knesset.gov.il; syahlom@knesset.gov.il; wtaha@knesset.gov.il
Subject: סטודנט/ית יקר/ה: עובדים עלינו בעיניים!!!

16. תזכורת מה קרה בכנס באוני' תל-אביב...............
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=53&viewmode=

47. סרן במיל' חזי דחבש: המשך הסיפור העצוב - תקראו !!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=47&viewmode=

51. ד''ר אורי מילשטיין: נבלה באוניברסיטת תל אביב
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=51&viewmode=

53. סטודנט/ית יקר/ה: עובדים עלינו בעיניים!!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=53&viewmode=

57. חדשות/סקירה עיתונאית: משחק מכור !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=57&viewmode=

63. הפורום לתחקור קרבות קובע את סדר היום הלאומי
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=63&viewmode=

64. ד''ר מילשטיין: החווה הסינית - השתנו כללי המשחק
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=64&viewmode=

71. תמונות מכנס אקדמי באוני' ת-א על הסרט ראשומון 19.9.04
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=71&viewmode=



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   11:25   04.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  23. אל''מ במיל' רזי יהל משיב למר יוסי בלום-הלוי........  
בתגובה להודעה מספר 21
 
מר בלום הנכבד 4/01/05
שולח: רזי יהל <razy@TLV.KBA.ORG.IL>

אל: shahaf pilovich <pilovich2006@walla.com> , Yossi Blum Halevi <y-blum@actcom.co.il> , רזי יהל <razy@TLV.KBA.ORG.IL> , Uri Milstein <urimilsh@zahav.net.il> , Hezy@Global-Report.com <hezy@global-report.com> , מ. מרמורי <marmori_m@walla.co.il> , עמידרור <gjamid@hotmail.com> , גדעון כהן 2 <gideon@itzchaky.co.il> , Nissim Calderon <calderon@bgumail.bgu.ac.il> , Bilha Golan <bilhagolan@bezeqint.net> , BAZIRM <BAZIRM@zahav.net.il> , הודיה <ayana2@netvision.net.il> ,
העתק: 7days@yedioth.co.il <7days@yedioth.co.il> , abishara@knesset.gov.il <abishara@knesset.gov.il> , aeldad@knesset.gov.il <aeldad@knesset.gov.il> , akara@knesset.gov.il <akara@knesset.gov.il> , amitzna@knesset.gov.il <amitzna@knesset.gov.il> , amncohen@knesset.gov.il <amncohen@knesset.gov.il> , aporaz@knesset.gov.il <aporaz@knesset.gov.il> , aravitz@knesset.gov.il <aravitz@knesset.gov.il> , dazulay@knesset.gov.il <dazulay@knesset.gov.il> , dbenlulu@knesset.gov.il <dbenlulu@knesset.gov.il> , dehamshe@knesset.gov.il <dehamshe@knesset.gov.il> , dyatom@knesset.gov.il <dyatom@knesset.gov.il> , editor@likudnik.co.il <editor@likudnik.co.il> , eyatom@knesset.gov.il <eyatom@knesset.gov.il> , gerdan@knesset.gov.il <gerdan@knesset.gov.il> , ggamliel@knesset.gov.il <ggamliel@knesset.gov.il> , gsaar@knesset.gov.il <gsaar@knesset.gov.il> , iherzog@knesset.gov.il <iherzog@knesset.gov.il> , imakhoul@knesset.gov.il <imakhoul@knesset.gov.il> , izchakec@knesset.gov.il <izchakec@knesset.gov.il> , jparitzky@knesset.gov.il <jparitzky@knesset.gov.il> , lnes@knesset.gov.il <lnes@knesset.gov.il> , llivnat@knesset.gov.il <llivnat@knesset.gov.il> , mbarakeh@knesset.gov.il <mbarakeh@knesset.gov.il> , mporush@knesset.gov.il <mporush@knesset.gov.il> , msolodkin@knesset.gov.il <msolodkin@knesset.gov.il> , nslomianski@knesset.gov.il <nslomianski@knesset.gov.il> , rchen@knesset.gov.il <rchen@knesset.gov.il> , rrivlin@knesset.gov.il <rrivlin@knesset.gov.il> , ShimonP@knesset.gov.il <ShimonP@knesset.gov.il> , syahlom@knesset.gov.il <syahlom@knesset.gov.il> , wtaha@knesset.gov.il <wtaha@knesset.gov.il

מר בלום הנכבד.

לפי דבריך ולהיטותך אני מבין שלחמת וטחנת את הקרב לא רק בהבל פה ובמשיכת קולמוס חסרת רסן אלא גם תחת אש. אני יכול להבין ללבך אף כי באופן מוזר אתה חוטא בחוסר בקיאות במתרחש.

1. המילה ברחנות אינה מתאימה לא לי ולא לחברי. תברר אצל חיילי פלוגה ב', לפחות אלו שלחמו איתי או לצידי.

2. אינני שייך למנהיגות מדינת ישראל בעבר ובהווה וקרוב לוודאי שגם לא בעתיד.

3. אתה צודק שאני מתגונן ונאלץ להשיב באותו מטבע שאתם נוקטים כלפי. מה לעשות?!

4. אינני נאבק על שום צל"ש של איש וודאי שלא שמעת אותי על עצמי. העיסוק בזה ממזער את אותם דברים רציניים ומוצלחים בפורום שלכם ואתכם ללא רציניים מבחינת העדר בקיאות במה שהתרחש מעבר לשוחה של דחבש. היו עוד איזה 2-3 מאמצים שם.

5. אינני יודע על איזה מסדר-בוקר אתה מדבר שבו לקחתי חלק. לי ידוע על נוכחותי בשעות הצהרים במסדר אחר לגמרי. הוא שאמרתי: אם אתה מתיימר לגלות בקיאות ותובענות כיאות ללוחם בגדוד המהולל – אתה נדרש לפרטים ולא להסתפק בקצף המרטיט שעל גבי הגלים (נשמע טוב...).

6. כאיש שנשמע לי משכיל ותרבותי אני מציע לך להימנע מהמילה המכלילה 'ברחנות' ולבחור במשהו מעודן יותר משום שאם אכן כפי שמשתמע מדבריך היית באותו מקום ואם לא היו צריכים לפנות אותך מהבלטה שאליה היית דבוק הרי שהיית נאלץ להיכלל באותו פנתאון מיוחס של אלו שאתה מכנה 'ברחנים'.

7. לא קיבלתי מדליה על היותי מפקד החוד ואני מניח ששום בר-דעת לא יעניק כלום על היותו של מישהו 'מפקד חוד'. בנוגע לדיון הריקני וחסר העניין שפיתחתם, כפי שהשגתי לאחרונה לא פעם בהתכתבות עם מי מכם הרי שככל שזכור לי (ולאחרונה בעקבות המהומה שחוללתם – גם בזכרונם של אחרים) – בדיוק כפי שזוכר דחבש על עצמו – הייתי מפקד החוד הגדודי (ביג דיל!) עד לפנייה המפורסמת בה עברנו לזנב הגדוד.

8. אני סבור שהתבטאותי היא אינה פטתית כפי שאתה טוען. היא יותר משהו בתחום ההומור הסלחני כלפי הבעות פנים של גברים שבסופו של דבר ייזחלו וייתנצלו. וזה בסדר; אני אסלח. אבל אתה – תמשיך בשלך. תשתדל רק להיות יותר מדוייק... ובקי.

בכבוד רב,
זי יהל





http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   17:18   21.02.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  33. סיפורי החילוץ של פלוגת במבה - עובדות שהתגלו לי היום  
בתגובה להודעה מספר 9
 
From : Uzi Ben-Zvi <uzi@amiad.com>
Sent : Monday, February 21, 2005 2:46 PM

סיפורי החילוץ של פלוגת במבה - מספר עובדות שהתגלו לי היום
עוזי בן צבי
21.02.05

שלום לכולם

מכיוון שלקחתי על עצמי לכתוב את פרשת החילוצים החלטתי לרענן זכרוני ולדבר עם יהודה ניב קצין בפלוגת במבה.

סיפורי החילוץ של פלוגת במבה באמת ראויים לכל הכבוד והיקר שיש.

מספר עובדות שהתגלו לי היום:

1) במסע החילוץ הראשון של במבה אחרי מכת האש הנגמ"שים שלהם היו מאויישים בתקן מלא (10 לוחמים) דבר שאילץ את אנשי במבה לשבת בחוץ ולתת לפצועים להיות בפנים.

2) לאחר הפריקה הראשונה בתאג"ד של אפרים סנה על עכביש, לפני שהתאג"ד (פח"ח כנראה) דילג לאחור הורה מפקד הפלוגה שלמה גורן, לא לא הרב הראשי, לפרוק את כל הלוחמים מהכלים, בכל כלי נישארו נהג, מפקד (קצין) ולוחם שנישאר לעזור בהעמסת האלונקות, מה שקרה מאותו הרגע ועד 0700 - כניסת גדוד 100, הנגמ"שים של במבה עושים נגלות מגבעת הפצועים ומהשטח ואוספים פצועים ובריאים, סיפור שאושר על ידי התצפית של יקי חיימוביץ.

3) בשעה שבע בבוקר מסתער לתוך האזור גדוד 100, עכשיו שימו לב למה שיהודה ניב מספר יהודה היה שייך לחטיבה 460, איתי את הגדוד של אהוד מתארגן, היו שם מעל ל 20 (עשרים עד עשרים וחמישה) טנקים, בין הטנקים התפרסה פלוגת חרמ"ש מנוגמ"שת של הגדוד, הגדוד יצא להסתערות חזיתית, אנחנו אנשי במבה ניצלנו את כניסת הגדוד של ברק בכדי לעשות סבב איסוף בטוח יחסית כאשר האש מופנית כולה לטנקים, לאחר שנפגעו לו חמישה טנקים ועלו באש, ברק מקפל את הטנקים שלו לאחור, פלוגת הנג"משים שלו מבצעת סבב חילוצים לצוותי הטנקים ולצנחנים שהיו בסביבה ומתקפלת לאזור כינוס 460.

4) שימו לב למיידע החדש ולעובדה שלא חקרנו את גדוד 100 חוץמלרדת על "נאפוליון", יהודה יעביר לי את הפרטים של קצין בפלוגת הנגמ"שים של הגדוד, לפחות נתעד את החילוצים שלהם.

5) אחרי הנסיגה של הטנקים השלמים של גדוד 100 נותן שלמה גורן פקודת "אי כניסה" לשטח ההריגה, קצין בשם אילן כוהן מתמרד ואחריו שאר הקצינים והם ממשיכים לבצע נגלות פינוי (כולל הפינוי של אייל רז עם בנצי עציון).

6) ליהודה ניב יש השקפת עולם שונה משלנו לגבי העיטורים, לדעתו לכולם מגיע.

7) משהו מעניין: עם סיום הקרבות העביר אל"מ עוזי יאירי ז"ל המלצה לועדת העיטורים לעטר את כל פלוגת "במבה" בעיטור על פועלם, מכיוון שמעולם לא היה מקרה כזה בצה"ל העדיפו פשוט להשליח לפח את ההמלצה, מעניין האם המכתב הזה קיים בארכיון צה"ל.

8) עם סיום הקרבות אוחדה פלוגת החרמ"ש של גדוד 100 עם פלוגת במבה והיוותה פלוגת סיור עד שחייליה השתחררו בגיל 45 עת פורקה החטיבה.

אז מי אמר שלא מעניין?

עוזי בן צבי



http://tinyurl.com/4z4ct



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
hezyc
גולש אורח
   18:17   02.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  15. הפתעה, זו לא פעם ראשונה, גם בכנס בת''א ניסו לסתום  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   ערכתי לאחרונה בתאריך 02.01.05 בשעה 18:23 בברכה, hezyc
 
פילוביץ, גם בכנס בתל אביב, לא נתנו לנו להציג ממצאי הפורום, הלחץ הציבורי ותמיכת הבמאי ניר טויב שכנעו את מזכיר העמותה להסטוריה צבאית, להזמין את מילשטיין, גורי ואותי ובאורח פלא המליץ למרדכי, דרורי ותמרי לא להגיע וכך היה.

לעומת זאת הופיעו שני המעוטרים רזי יהל וישראל כספי, כזכור ישראל כספי הכה על חטא, על הפקרת הטנקיסט למוות.

הכדור , שקיבל אקדחו של רזי יהל מאחור, נמסר לראשונה בעדות של קצין מהפלוגה המסייעת.

תמצא את האשכול הזה ותיידע את עם ישראל, שהשיטה אותה שיטה גם בתל אביב וגם בחיפה ובמימון האזרחים התמימים.

חזי



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   18:29   02.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  16. תזכורת מה קרה בכנס באוני' תל-אביב...............  
בתגובה להודעה מספר 15
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 02.01.05 בשעה 18:43 בברכה, פילוביץ שחף
 
47. סרן במיל' חזי דחבש: המשך הסיפור העצוב - תקראו !!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=47&viewmode=

51. ד''ר אורי מילשטיין: נבלה באוניברסיטת תל אביב
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=51&viewmode=

53. סטודנט/ית יקר/ה: עובדים עלינו בעיניים!!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=53&viewmode=

57. חדשות/סקירה עיתונאית: משחק מכור !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=57&viewmode=

63. הפורום לתחקור קרבות קובע את סדר היום הלאומי
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=63&viewmode=

64. ד''ר מילשטיין: החווה הסינית - השתנו כללי המשחק
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=64&viewmode=

71. תמונות מכנס אקדמי באוני' ת-א על הסרט ראשומון 19.9.04
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6055&omm=71&viewmode=



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
hezyc
גולש אורח
   18:30   02.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  17. תודה לפילוביץ על הקישור המהיר ההסטוריה חוזרת !!!!  
בתגובה להודעה מספר 16
 
   ערכתי לאחרונה בתאריך 02.01.05 בשעה 18:32 בברכה, hezyc
 
אם ככה, אז נקלענו לאותה סיטואציה כמו בתל אביב.

בתל אביב בחרו , מוזמני כנס חיפה, לא להגיע לכנס בתל אביב

ואלו שבאו, לא רק שלא הפריכו דבר, אפילו הודו בפשלותיהם חרף עיטורם

חזי



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   20:47   02.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  18. רדיו חיפה מבקש תגובות מפרופ' בן ארצי ומפרופ' גלבר!!  
בתגובה להודעה מספר 15
 
- Original Message -
From: Uri Milstein
To: Forum
Sent: Sunday, January 02, 2005 7:55 AM
Subject: רדיו חיפה

חברים,

להתנגדות שלנו לקיום הכנס בחיפה יש הדים: התקשרה אלי כתבת של "רדיו חיפה". קבלה את כל הפרטים ובאופן מפורט , ומחר היא תבקש לקבל תשובות מפרופ' יוסי בן ארצי ומפרופ' יואב גלבר. ידיעה על דעתנו על הכנס תשודר ברדיו חיפה.

אורי



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   22:53   02.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  19. יוסי בלום הלוי שואל שוב את אל''מ במיל' רזי יהל......  
בתגובה להודעה מספר 15
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 02.01.05 בשעה 22:55 בברכה, פילוביץ שחף
 
RE: תיבת הפנדורה של רזי יהל 2/01/05
שולח: Yossi Blum Halevi <y-blum@actcom.co.il>

אל: רזי יהל <razy@TLV.KBA.ORG.IL> , shahaf pilovich <pilovich2006@walla.com> , urimilsh@zahav.net.il <urimilsh@zahav.net.il> , hezy@global-report.com <hezy@global-report.com> , Yoav Gelber <gelber@research.haifa.ac.il> , yossib@univ.haifa.ac.il <yossib@univ.haifa.ac.il> , civilforum@global-report.com <civilforum@global-report.com> , pilovich2006@walla.co.il <pilovich2006@walla.co.il> ,
העתק: 7days@yedioth.co.il <7days@yedioth.co.il> , abishara@knesset.gov.il <abishara@knesset.gov.il> , aeldad@knesset.gov.il <aeldad@knesset.gov.il> , akara@knesset.gov.il <akara@knesset.gov.il> , amitzna@knesset.gov.il <amitzna@knesset.gov.il> , amncohen@knesset.gov.il <amncohen@knesset.gov.il> , aporaz@knesset.gov.il <aporaz@knesset.gov.il> , aravitz@knesset.gov.il <aravitz@knesset.gov.il> , dazulay@knesset.gov.il <dazulay@knesset.gov.il> , dbenlulu@knesset.gov.il <dbenlulu@knesset.gov.il> , dehamshe@knesset.gov.il <dehamshe@knesset.gov.il> , dyatom@knesset.gov.il <dyatom@knesset.gov.il> , editor@likudnik.co.il <editor@likudnik.co.il> ,

רזי יהל:

שאלתי אותך אז לפני כחצי שנה, ואני שואל אותך עכשיו:
איזה מפקד חוד היית ועל איזה מעשה שעשית קיבלת מדליית גבורה?

תענה או שתשתוק, אבל אל תפתח בפרצופו של הציבור רימוני עשן!

יוסי בלום הלוי



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   17:42   04.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  25. סוף סוף נכנס מבזק באתר אוני' חיפה על הכנס בנושא הדיון  
בתגובה להודעה מספר 15
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 27.04.05 בשעה 17:59 בברכה, פילוביץ שחף
 
האקדמי בקרב החווה הסינית - מלחמת יום הכיפורים.

מצ"ב הקישור לדף הראשי בכלל וליומן האירועים בפרט:

דף ראשי - מבזקים
http://pr.haifa.ac.il/InnerIndex/index.htm

דף יומן אירועים
http://pr.haifa.ac.il/NewsEvents/

כמו כן מצ"ב קובץ - המידע

28. מחקר -מיקרו הסטורי ,כנס א.חיפה 6/1/2005
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6361&omm=28&viewmode=



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   06:49   28.02.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  35. אריה אבנרי: ''הרדיפה אחרי איציק מרדכי''  
בתגובה להודעה מספר 15
 
הרדיפה אחרי איציק מרדכי
27/02/2005 | אריה אבנרי |

שר הביטחון לשעבר אלוף (מיל.) יצחק מרדכי, מצוי באחרונה במצב רוח מדוכדך מאז שנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, סגר בפניו את הדלת לערעור נוסף. בימים אלה מצא עצמו במצב משפיל עוד יותר.

מרדכי עקר לפני כמה שבועות לדירה בעיר הספר שדרות, התייצב בפני ראש העיר, אלי מויאל, וביקש להשתלב בעשייה למען תושבי העיר בתחומים שונים. הם קיבלו אותו בזרועות פתוחות.

כאשר נודע למנכ"לית משרד החינוך והתרבות, רונית תירוש, שמרדכי אמור להעביר שיעורי מורשת קרב וידיעת הארץ לתלמידי הכיתות הגבוהות בשדרות, הטילה על-כך וטו.

במכתב ששיגרה אל מנהלת מחוז הדרום של המשרד כתבה בעניין זה: "הכוונה להעסיק בבית ספר אדם שהורשע בעבירות מין פסולה והדבר מעוגן בחוק".

אין לי ספק שהחוק הכתוב שכולנו מצווים לשמור עליו כלשונו וכרוחו התייחס לעברייני מין סידרתיים, לסוטים למיניהם או לגברים מפוקפקים שהופעתם בפני תלמידים הינה מזיקה ועלולה להיות בעלת השלכות שליליות.

איציק מרדכי אינו מאופיין כך. בשום פנים ואופן לא, וספק אם המחוקק התכוון לאנשים מסוגו. מרדכי נשפט ונדון על הטרדה מינית מסוג זו שהיתה מקובלת בעבר בצורה זו או אחרת בצה"ל, ומן הסתם היתה מנת חלקם של קצינים בכירים נוספים. אבל הוא שילם את המחיר בעיקר משום שהגזים.

מרדכי הינו שר ביטחון לשעבר, אלוף לשעבר בשלושת הפיקודים של צה"ל, לוחם קרבי שחירף נפשו במערכות ישראל וחרש את שבילי הארץ לאורכם ולרוחבם.

מרדכי היה גם חבר כנסת, אחד מראשי הליכוד, מנהיג מפלגה פוליטית (מפלגת המרכז) ומועמדה לראשות הממשלה. אדם בעל רקורד מסוג זה יכול היה בהחלט לספר לתלמידים, תושבי שדרות, שעומדים בפני גיוס, על מורשת הקרב של צה"ל ולהרחיב את הדיבור על פיקוד הדרום שאליו מסונפת שדרות בזכות היותו בעבר אלוף פיקוד הדרום.

אין ספק שהעבירות שבהן הורשע (חלק מהעבירות בכתב האישום נמחקו), מה גם שהוא ניצל את השררה שהיתה לו כמפקד בכיר בצה"ל וכשר הביטחון, הן חמורות כשלעצמן. על-כך שילם מרדכי לחברה מחיר כבד: בעונש מאסר על תנאי, בקטיעת הקריירה הפוליטית שלו, בפגיעה חמורה ביותר במוניטין שלו, בהתרחקותם של חלק מחבריו, ואולי יאלץ לשלם בקרוב בשלילת דרגתו הצבאית הבכירה.

למעשה, הוא ירד מהבמה הציבורית אל מאחורי הקלעים. ספק אם יעלה עליה מחדש. על אדם מסוגו של מרדכי לא חל דין רודף. ארגוני הנשים ששטמו אותו בעבר, הניחו לו מאז, ובצדק. עתה בא משרד החינוך והחליט לראות בו דמות "בלתי חינוכית", רחמנא ליצלן?

גברת תירוש היקרה: יצחק מרדכי לא בא להרצות בפני תלמידי שדרות על טוהרת חיי המשפחה, אלא על שדות הקרב. ייקוב הדין אומנם את ההר, אבל זה לא המקרה. הניחי לו בבקשה.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-9292-00.html?tag=6-43-29


http://www.kolhalev.com/www2/schedule.php



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   08:49   04.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  22. סא''ל במיל' ע.צ: ''מיתוס החווה הסינית, קווים לדמותו''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 04.01.05 בשעה 10:28 בברכה, פילוביץ שחף
 
From : Uri Milstein <urimilsh@zahav.net.il>
Sent : Tuesday, January 04, 2005 6:38:10 AM
To : "Forum" <civilforum@global-report.com>
Subject : מיתוס החווה הסינית - קווים לדמותו

חברים,

מצורף קישור למאמרו החשוב של חבר הפורום לאיזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים, ד"ר עמיקם צור: "מיתוס החווה הסינית – קווים לדמותו". המאמר עלה באתר הפורום לאיזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים. אני רואה את המאמר כתשובת חבר הפורום לכוונתם השערוריתית של רקטור אוניברסיטת חיפה פרופ' יוסי בן ארצי ופרופ' יואב גלבר, מאותה אוניברסיטה, לשמר את מיתוס החווה הסינית בכנס שהם מתכננים ליום חמישי הקרוב. אנא היכנסו לאתר, קראו את המאמר והגיבו עליו. הפיצו אותו לכל מכותביכם כדי שידע הציבור בישראל על מה נטושה מלחמת התרבות המתחוללת היום בישראל.


ד"ר אורי מילשטיין
מרכז הפורום לאיזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים

http://www.global-report.com/writers/article.php?a=1074cf6dee6fd3a453ea3fa9d190a430


מיתוס החווה הסינית, קווים לדמותו
עמיקם צור
04.01.05

בתחילת המאה העשרים החריבה רעידת אדמה את העיר סן-פרנציסקו. באותה שעה ישב ביל סמית' בשרותים של ביתו ועשה שם מה שעשה. לאחר שהאבק שקע, יצא ביל מהשרותים, חיוור כולו, ואמר לאשתו: תראי מה קרה, מותק, משכתי בידית של הניאגרה וכל העיר נפלה...

הקדמה

הקרב של גדוד 890 בשולי החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים, בלילה שבין ה- 16 ל- 17 באוקטובר 1973, הוא אחד הקרבות המפורסמים ביותר של מלחמת יום הכיפורים. מה מזכה קרב זה בכל אותם זרי תהילה שנקשרו לו? מבחינה צבאית טהורה, הקרב היה כשלון חרוץ, שעלה במחיר דמים גבוה. מה שהופך את הקרב לכשלון הוא שהמטרה המקורית – פתיחת ציר "טרטור" לתנועת כוחות צה"ל – לא הושגה. לגבי מחיר הדמים - לגדוד 890 לבדו היו בקרב זה למעלה מ- 40 הרוגים ו- 100 פצועים, ולכוחות מחט' 460 שסייעו בחילוץ הגדוד (גד' 100 בפיקוד אהוד ברק ופלוגת "במבה" בפיקוד שלמה גורן) היו עוד כמחצית ממספר נפגעים זה.

מה שהופך את הכשלון לצורב במיוחד, מלבד המחיר הגבוה, הוא שרשרת הטעויות והמחדלים שנעשו ע"י המפקדים בכל הרמות, גדוד, חטיבה, אוגדה ופיקוד החזית. טעויות שהפכו את הכישלון לוודאי, עוד לפני שהגדוד עשה את צעדו הראשון על ציר "טרטור", והגדילו את מחיר הדמים שלא לצורך. יתרה מזאת, חטיבת הצנחנים הסדירה נחשבה לחטיבת עילית בצה"ל, ואוגדה 162, אוגדת "גייסות השריון", נחשבה לאחת האוגדות הטובות בצבא. מבין המפקדים שהיו אחראים על נתחים באותו כשלון, לפחות שלושה, דב תמרי, עוזי יאירי, ואהוד ברק, סומנו עוד לפני המלחמה כעשויים מחומר שממנו קורצו רמטכ"לים.

במלחמה יש לא רק הצלחות אלא גם כשלונות, זהו טבעה האכזרי של כל מלחמה. בצבא מתוקן, היו חוקרים אחרי המלחמה את הכשלונות, מפיקים מהם את הלקחים הדרושים, ומופיעים מוכנים יותר בסיבוב הבא. בצה"ל, לגבי קרב החווה הסינית (ולא רק לגביו) נעשה אחרת: במקום לחקור את הכשלון ולהפיק ממנו לקחים, סימנו את הכישלון כנצחון, וטיפחו דימוי מיתולוגי ומסולף של אותו קרב כקרב גבורה והקרבה שבזכותו (!!) הצליח צה"ל לחצות את התעלה בכוחות גדולים ולהביא את התפנית המיוחלת בשדה הקרב בחזית הדרום.

כך כותב ד"ר זאב דרורי, מי שהיה סמג"ד 890 במלחמה, במאמר "היסטוריה, זיכרון ורייטינג"(1) במדור תגובות ב"מעריב", ב- 30.4.04:

"...כיצד, למרות התנאים הבלתי אפשריים של שדה הקרב, עמד הגדוד במשימה ואיפשר את העברת ציוד הצליחה והלחימה לצידה השני של תעלת סואץ..." (הדגשה שלי, ע.צ.)

וכך כותב באותו גליון(2) הד"ר אפרים סנה, היום ח"כ ושר לשעבר, ובמלחמת יום הכיפורים מפקד פלוגת הרפואה של חט' 35:

"...ארבע עובדות על קרב החווה הסינית שאין עליהן עוררין: היו בו גילויים מופלאים של אומץ לב ורעות לוחמים, יצאנו אליו ללא מודיעין וללא סיוע, הוא איפשר את פתיחת הציר לתעלה ואת צליחתה בכח גדול, ומחירו הנורא היה 41 הרוגים ו- 120 פצועים..." (הדגשה שלי, ע.צ.)

במאמר זה אסקור ואבסס את קביעתי בראשית דברי שקרב החווה הסינית היה כשלון צבאי, שלא תרם ולא כלום לצליחת תעלת סואץ, אתמצת את השגיאות הקריטיות שנעשו בקרב זה, ואנתח את התפתחותו של מיתוס החווה הסינית. בסוף המאמר אדון בשאלה האם מיתוסים צבאיים עוזרים או מפריעים.


תקציר הארועים שקדמו לקרב החווה הסינית של גד' 890



מבצע אבירי לב

בערב ה- 15 – 16 לאוקטובר 1973 התחיל צה"ל במבצע "אבירי לב". מבצע שמטרתו היתה לצלוח את התעלה בכוחות גדולים, להשמיד חלק מסוללות הטילים נגד מטוסים ובכך לפרוץ נתיב לחיל האוויר, ולאפשר את כיתורו של הצבא המצרי בסיני, או חלק משמעותי ממנו.

במסגרת מבצע "אבירי לב", הוטל על אוגדה 143 להשתלט על מרחב הצליחה באזור "מצמד", לפתוח את הצירים המובילים לאזור הצליחה: "עכביש", "טרטור" ו"נחלה", להוביל לתעלה את אמצעי הגישור, ובפרט את גשר הגלילים, לבצע גישור של התעלה ולהחזיק ראש גשר משני עברי התעלה. דרך ראש גשר זה, אמורה הייתה אוגדה 162 לצלוח אל הגדה המערבית של התעלה ולהתקדם במהירות אל בסיסי הטילים שממערב לתעלה ולהשמידם. בהמשך אמורה היתה להצטרף לאוגדה 162 אוגדה נוספת, 252 או 143, ושתי האוגדות יחד אמורות היו לבצע מהלך כיתור ממערב לתעלה.



משימת אוגדה 143

המשימה שהוטלה על אוגדה 143 הייתה, לטענת מי שהיה אז מפקד האוגדה והיום ראש ממשלת ישראל, אריק שרון, "המשימה הקשה ביותר שהוטלה אי פעם על אוגדה בצה"ל". החלק המסובך ביותר בתוכנית האוגדה הוטל על חטיבה 14, שתוגברה בכוחות רבים, התחילה את המבצע בסד"כ של כ- 7 גדודים (3) ובהמשך תוגברה זמנית בגדודים נוספים (4). על חטיבה זאת הוטל להשתלט על השטח שממזרח לתעלה מסביב לאזור הצליחה, וכן לפתוח את צירי "עכביש", "טרטור" ו"נחלה" לתנועת כוחותינו. בהמשך, אמורה הייתה חטיבה 14 להיות מוכנה לבלום התקפות נגד מצריות לכיוון ראש הגשר. בנוסף לחטיבה 14, פעלו במסגרת האוגדה חטיבה מוקטנת 247 (צנחני מילואים) שתפקידה היה לצלוח את התעלה בסירות גומי, ולבסס ראש גשר בגדה המערבית, חט' טנקים 421 שהייתה אמורה לגרור את גשר הגלילים לתעלה דרך ציר "טרטור" שהוכשר במיוחד למטרה זאת(5), לצלוח על גביו את התעלה ולסייע לצנחני חט' 247 בביסוס ראש הגשר והרחבתו ממערב לתעלה. החטיבה הרביעית, חטיבה 600 (מוקטנת) ביצעה פעולת הסחה ממזרח. בנוסף, סייע לאוגדה סד"כ ארטילרי בהרכב של כ- 10 גדודים.

במהלך הלילה של ה- 15-16 לאוקטובר, הצליחה אוגדה 143 לבצע רק חלק ממשימותיה. חטיבה 14 אכן השתלטה על שטח ממזרח לאזור הצליחה, ופתחה את צירי "עכביש" ו"נחלה" לתנועה, אך לא הצליחה לפתוח את ציר "טרטור". קרבות קשים התחוללו כל הלילה וביום שלמחרת באזור הצומת "טרטור"-"לקסיקון", אך הציר נשאר סגור, גם לאחר שהחטיבה תוגברה בשני גדודי טנקים נוספים, גד' 198 בפיקודו של עמיר יפה, וגד' מחט' 421 בפיקודו של עמי מורג . גם גשר הגלילים לא נגרר אל התעלה, הן מפני שהציר היחידי שהתאים לגרירתו, ציר "טרטור", היה סגור, והן מפני שהיחידה המקורית שנועדה לגרור אותו והתאמנה על כך רבות לחמה ברמת הגולן, ויחידת המילואים שנועדה לגרור אותו (מחטיבה 421) לא הייתה מספיק מאומנת בגרירתו והגשר נקרע מספר פעמים תוך כדי גרירה. בסופו של דבר הצליחה חטיבת הצנחנים להקים ראש גשר קטן בגדה המערבית של התעלה, ואליו הצטרף גדוד משוריין מחט' 421 שהועבר טנק אחרי טנק על גבי "תמסחים". בהמשך, סירבה מפקדת החזית להרשות להעביר כוחות נוספים אל הגדה המערבית של התעלה, והתנתה את המשך הצליחה בהקמתו של גשר בר קיימא.


הטלת משימה נוספת על אוגדה 162

הדרישה של מפקדת החזית להתנות את המשך הצליחה בגשר בר קיימא, הגם שלא הייתה משוללת הגיון, גרמה לקיפאון ב- 16.10.73. התנופה שנוצרה עם ההצלחה החלקית של אוגדה 143 נעצרה, המצרים עדיין לא הבינו מה שצה"ל מנסה לעשות, אך כפי שהעיר בציניות אריק שרון, "גם היהודים לא הבינו". כעת נותרו שתי אפשרויות: לפתוח את ציר "טרטור" ולגרור דרכו את גשר הגלילים לתעלה (לאחר תיקונו), או להעביר את "גשר הדוברות" דרך ציר "עכביש" שהיה פתוח. בשלב זה הועברה המשימה של פתיחת הצירים והובלת אמצעי הצליחה לתעלה אל אוגדה 162, ואוגדה זאת גם תוגברה לצורך משימה זאת בכח צנחנים מחטיבה 35 שהוטס לצורך כך במיוחד ממרחב שלמה.

כח הצנחנים שבו מדובר כלל גדוד לוחם אחד, גד' 890, שגם הוא הגיע בהרכב חסר, ללא קש"א, ללא נשק כבד (מרגמות, מק"כ, תול"ר), וללא אמצעי ניוד כדוגמת זחל"מים או נגמ"שים. בנוסף לגדוד 890 הגיעה גם מפקדת החטיבה, אך גם זאת ללא מפקדת הסיוע האורגנית של החטיבה (6), וכן הגיעה פלוגת הרפואה החטיבתית.

מפקדת אוגדה 162 שהייתה מרוכזת במשימותיה הצפויות ממערב לתעלה, לא התייחסה ברצינות הראויה למשימה החדשה של פתיחת הצירים. לא היה בידי האוגדה מודיעין עדכני ומפורט לגבי הכוחות המצריים הפרוסים לאורך ציר "טרטור", וממילא לא ניסתה גם האוגדה להשיג מודיעין זה מהכוחות שהיו בשטח ולחמו בצדו המערבי של ציר "טרטור" (כזכור, קרבות באזור ציר "טרטור"-"לקסיקון" ע"י יחידות חט' 14 נמשכו כל אותו יום). האוגדה לא שינתה את תוכניותיה המקוריות, כמתחייב מהמשימה החדשה, ולא יצרה כוח משולב של חי"ר, שריון, הנדסה וארטילריה, אלא הטילה את המשימה החדשה על הכח של חטיבת הצנחנים. התגבור היחידי לו זכה כוח זה היה פלוגת נגמ"שים ("במבה") שיועדה ככוח חילוץ. העובדה שהצנחנים הגיעו ללא קישור ארטילרי, לא גרמה למפקדת האוגדה לעשות מאמצים יוצאים מן הכלל להשלים פער זה, ואף לא גרמה למח"ט הצנחנים, עוזי יאירי ז"ל, להתעקש על קישור ארטילרי ומודיעין מדויק לפני שהוא יוצא למשימתו. התדריך שהכוח קיבל ממפקדת האוגדה היה גם הוא מוזר: להתפרס בקו ישר בגזרה רחבה ולסרוק. זהו תו"ל חדש שהומצא אד-הוק ע"י מפקד האוגדה האלוף אברהם אדן. מוזר גם שמפקדי הצנחנים לא התנגדו לתו"ל חדש, משולל הגיון מבצעי, ושבו הם מעולם לא התאמנו.



מה קרה בקרב?



היתקלות

גדוד הצנחנים יצא לדרכו כאשר פלוגות ב' ו- ג' פרושות בשורה חזיתית ארוכה: פל' ב' בפיקוד יקי לוי ז"ל מימין (מצפון), ופלוגה ג' בפיקוד אהרון מרגל ז"ל משמאל (מדרום). מאחורי השורה הדו-פלוגתית צעדו החפ"ק הגדודי ומאחוריו החפ"ק החטיבתי. בצד ימין, מאחורי פלוגה ב' צעדה פלוגת הרב"טים (פל' ה') בפיקוד אלי שורק, ומשמאל, מאחורי פלוגה ג' צעדה פלוגת הטירונים (פל' ד') בפיקוד איתי מיכאלי.

הכוונה הייתה לנוע בשקט בלילה, אך משמעת הלילה וההפתעה לא נשמרו בקפדנות: בתחילת התנועה זוהה הכוח בטעות ככוח קומנדו מצרי ע"י אנשי הדוברות שחנו על ציר עכביש, ואלו פתחו באש לא יעילה (אך מגלה כוונות) על הצנחנים. בהמשך התנועה המצרים ירו מספר פעמים פגזי תאורה והכח "ירד במקום". מכיוון שהצנחנים סחבו על גבם משא כבד, לא תמיד כולם הקפידו על ירידה במקום, וחלק מהחיילים נשארו לעמוד עד שהתאורה כבתה (7).

צורת התנועה לא הייתה מאובטחת על פי תורת הלחימה הצה"לית. לגדוד לא היה חוד שנע מגמה אחת לפנים, מתריע על היתקלות ומאפשר לגוף העיקרי לאגף את המכשול. בשלב מסוים עלה הגדוד על מערך מצרי חפור בקיבולת של בין פלוגה לגדוד (בין 100 ל- 200 שוחות אישיות חפורות היטב, למעלה מ- 10 עמדות מקלע כבד "גורינוב", מספר לא ידוע של מטולי RPG, טילי סאגר, ותול"רים, וכן עמדות טנקים קצת יותר מאחור (8). מרגע שנפתחה האש היה למעשה רובו של הגדוד תחת אש ישירה. למעשה הגדוד נכנס בלי משים לשטח ההשמדה של המתחם המצרי.

המג"ד נתן הוראה למ"פים המובילים להסתער ולנסות ולאגף את המערך המצרי, שאת גודלו איש לא ידע. פלוגה ב' באיגוף ימני ופלוגה ג' באיגוף שמאלי. בפלוגה ב' נעשו שני נסיונות הסתערות: המ"מ מילר ז"ל פקד על מחלקתו להסתער, אך מכל מחלקתו רק הוא וסמל המחלקה שלו, גרדין, קמו להסתער. שניהם נהרגו מיד באש המצרים (9). גם המ"מ חזי דחבש נתן פקודת הסתערות, וגם כאן סמל המחלקה שלו, נעים ז"ל, היה צריך לבעוט בחיילים כדי שיקומו להסתער. מספר חיילים קמו והסתערו כשהם מנסים לאגף את המערך המצרי מימין. לאחר ריצה ארוכה בניצב למערך המצרי הבין חזי דחבש שהמערך המצרי ארוך ומשתרע צפונה יותר ממה שציפה. הוא עצר במקומו וניסה להתקשר למ"פ יקי לוי שאותו זמן כבר היה הרוג. גם סמ"פ ב', אייל רז, נפצע קשה לאחר שכדור מצרי הצית רימון זרחן בחגור שלו. ההתקפה של פלוגה ב' נבלמה מיד לאחר שהתחילה. בפלוגה ג' המצב היה דומה: המ"פ מרגל נהרג ולא בוצע שום נסיון משמעותי להסתער ולכבוש עמדות מצריות. אף עמדה מצרית לא נכבשה ע"י גד' 890.

יתרה מזאת, חלק מקציני הגדוד, שזיהו עד כמה נואש מצב הגדוד, הורו לחייליהם לא לירות לכיוון המצרים, על מנת לא להתגלות ולא להיפגע (10). נסיונות של מפקדת החטיבה לטווח ארטילריה נכשלו בגלל חוסר מקצועיות בטיווח. כזכור, כל מפקדת הסיוע הושארה במרש"ל בפקודת המח"ט.



חילוץ נפגעים

מייד לאחר שנפתחה האש מצא את עצמו גד' 890 במצב בלתי אפשרי: כל הגדוד בתוך שטח השמדה מוכה אש, בשתי הפלוגות הקדמיות רוב המפקדים נהרגו או נפצעו, ולמג"ד אין אפשרות מעשית לשלוט בכוחותיו. בפלוגת הרב"טים נשברה המסגרת הפלוגתית כאשר החיילים רצו כחיילים בודדים קדימה, לסייע בפינוי חבריהם הפצועים. כך התפוררה לה גם פלוגה ה', העתודה הגדודית, פסקה להיות כח לוחם והפכה לכוח חילוץ נפגעים.

רוב הנפגעים חולצו לאזור שזכה לכינוי "גבעת הפצועים" למרות שהיה בקושי תלולית קטנה, שנתנה מחסה מאש שטוחת מסלול רק במצב שכיבה. לפנות בוקר (בערך ב- 0400 או 0500) התחילו נגמ"שי פלוגת "במבה" לחלץ נפגעים מהשטח, ועם אור ראשון זיהה מ"פ "במבה", שלמה גורן את גבעת הפצועים והחלו סבבים של פינוי נפגעים משם לתאג"ד (11). אחד הנגמ"שים נפגע מטיל סאגר במהלך הפינוי.

עם אור ראשון הגיע גדוד 100 בפיקוד אהוד ברק, שכלל שתי פלוגות טנקים ופלוגת חרמ"ש, לסייע בחילוץ גד' (12) 890. הגדוד הגיע ותקף חזיתית את המתחם המצרי ללא תוכנית ברורה מה לעשות על היעד. הטנקים הגיעו אל העמדות המצריות, החלו להיפגע, ולאחר שנפגעו לו מספר טנקים הורה המג"ד אהוד ברק על נסיגה. כך יצא שגדוד 100 לא סייע בחילוצו של גד' 890, אלא סירבל אותו בנפגעים נוספים. ליד מכתש הפצצה שבה שהו חזי דחבש ושרידי מחלקתו נפגע הטנק של הסמ"פ אשר טל ("משנה בדיה"), אשר הועף מהטנק הפגוע ונאסף פצוע ע"י חזי דחבש וחייליו. הטנק הפגוע נחלץ לאחור. לא רחוק מגבעת הפצועים נפגע טנק אחר, התפוצץ, וגרם להריגתם ולפציעתם של קבוצת צנחנים שניסו לחלץ מתוכו את אנשי הצוות. בין הפצועים בקבוצה זאת היו גור-אריה ששון, מאיר לוי, שלמה מילס ז"ל, (שרגלו נקטעה בפיצוץ), ומשה כחלון ז"ל (13). אחד החובשים שחש לעזרתם נורה ונהרג בזמן שטיפל בפצועים. לאחר שראה מ"פ "במבה", שלמה גורן, את הטנקים של גדוד 100 נפגעים, הוא הורה לאנשיו להפסיק לחלץ נפגעים מהשטח המוכה. לדבריו לאחר המלחמה, זאת הייתה ההחלטה הקשה בחייו. אנשיו סירבו להישמע להוראה, הקצין אילן כהן צעק בקשר:" לעזאזל, הם ממשיכים להיפגע, אני נכנס" ונגמ"שי "במבה" המשיכו לפנות נפגעים כל הבוקר (14).

קצת אחרי התקפת הטנקים (15) הגיע נגמ"ש עמוס בהרוגים ופצועים אל מכתש הפצצה שבה שהה הכח הקדמי ביותר של גד' 890. באותו מכתש פצצה (או יותר נכון מספר מכתשים סמוכים זה לזה) היו באותה שעה הקצינים חזי דחבש, בנצי עציון, אשר טל (שריונאי, פצוע בעין וברגל), אייל רז (פצוע קשה, פציעת בטן שאסור היה לטלטל אותו), והחיילים יוריק ורטה (פצוע בקרסול), יגאל ווליצקי, גבי מסלר, אלי קרן, חזי שוהם, ונאור מדמוני. החיילים העמיסו את הפצועים יוריק וורטה ואייל רז על הנגמ"ש, וכן עלו על הנגמ"ש בנצי עציון ויגאל ווליצקי (16). בשלב זה אמר אחד החיילים הפצועים על הנגמ"ש, בני כהן, שאין יותר מקום, ואלי קרן ירד ממנו. חזי דחבש הבחין בכך שלא כל החיילים שלו עלו על הנגמ"ש והחליט לרדת ממנו גם כן, על מנת שחייליו לא יישארו ללא מפקד (17). הנגמ"ש נסע. במכתש הפצצה נשארו חזי דחבש, אשר טל (פצוע), גבי מסלר, אלי קרן, חזי שוהם, ונאור מדמוני.

במהלך הלילה והבוקר נסוגו חיילי גד' 890 לתעלת ההשקייה. זאת לא הייתה נסיגה מסודרת, אלא כל מי שיכול היה – נסוג (18). במהלך כל שעות הקרב עמדה במרחק קצר מהמקום כל אוגדה 162, מסודרת בסדר תנועה לקראת חצייתה המתוכננת את התעלה, ומחוסרת כל פעילות באותו רגע. כאשר התברר שהאוגדה לא עומדת לצלוח בקרוב, בוצעו מספר נסיונות ע"י אנשי האוגדה לסייע בחילוץ הנפגעים. יקי חץ (חיימוביץ), צנחן במילואים (19), ניגש אל מג"ד 890 יצחק מרדכי שהיה בתעלת ההשקייה, ושאל אותו אם הוא יכול לסייע בחילוץ נפגעים. יצחק מרדכי אמר לו: "אין לך מה להיכנס, כולם מתים"(20). למרות זאת התקדם יקי חץ לקצה תעלת ההשקייה לאחר ששמע ברשת הקשר את אחד השריונאים מדווח שראה תנועה של אחת ה"גופות" ליד הטנק הפגוע. לפתע קם אחד החיילים הפצועים מבין "הגופות", והתחיל ללכת בחזרה אל כוחותינו. יקי חץ ניסה לשאול אותו על מצב הפצועים אך אותו חייל, מאיר לוי, היה פצוע בלסתו ומבולבל, ולא היה מסוגל לדבר. יקי זימן את צוות הנגמ"ש שלו, שביצע במשך כשעתיים שלושה נסיונות נועזים להגיע אל אותו פצוע שזז (ששון גור אריה). בנסיון השלישי שהיה כבר בשעות אחר הצהרים, חולץ ששון גור אריה כשהוא פצוע קשה מאד. חבריו לא היו ברי מזל כמוהו. שלמה מילס ומשה כחלון נפטרו מאיבוד דם לאחר שגססו שעות ארוכות בשמש.

לקראת הצהרים אישרה האוגדה לגדוד 890 המוכה להתפנות מהשטח. נגמ"שי "במבה" ביצעו סבב אחרון של פינוי. על הנגמ"ש של יהודה ניב עלו המח"ט עוזי יאירי, הסמח"ט אמנון ליפקין שחק, והמג"ד יצחק מרדכי. כדי להעלות את המורל ולהחזיר את הגדוד לסדר ומשמעת צבאיים פקד יצחק מרדכי על חייליו להתכונן למסדר גילוח-צחצוח. באותו זמן נשארו (הופקרו) בשטח מספר לא ברור של חיילים, חלקם בריאים (חזי דחבש ורוב קבוצתו), חלקם פצועים (ששון גור אריה, שלמה מילס, משה כחלון, אשר טל, ומספר לא ידוע של פצועים אחרים שמתו בהמשך מפצעיהם. למחרת עדיין הצליחו חיילי גד' 410 למצוא שריונאי פצוע אך עדיין חי שהושאר בשטח, בנוסף לכ- 50 גוויות של חללי צה"ל, צנחנים ושריונאים). כדי לנסות לזהות חיילים שנשארו בשטח הורה המח"ט עוזי יאירי לשני קצינים, בנצי עציון וגורא איילנד ועוד מספר חיילים לקיים תצפית על השטח. תצפית זאת לא הייתה אפקטיבית ולא זיהתה אף פצוע.

באותו זמן שהתה קבוצתו של חזי דחבש בתוך עמדות מאולתרות ממקבץ מכתשי פצצות במרחק כמה עשרות מטרים מהעמדות המצריות. הם ראו את המצרים אוכלים בנחת ארוחת בוקר, ראו את גדוד 890 נסוג אחורה, ואת המצרים מנסים להתקדם לכיוונם. המח"ט העמיד לרשות חזי דחבש סוללת ארטילריה, ובאמצעותה הצליח חזי דחבש לפגוע ולשתק עמדת סאגר מצרית שאיימה עליהם. לעומת זאת נבצר מהמח"ט לחלץ את חזי וחבריו. המח"ט הציע לחזי לשלוח חייל אחרי חייל בריצה לעבר כוחותינו. הנסיון הראשון נעשה ע"י חזי שוהם ז"ל, אך הוא נהרג בנסיון זה ונסיונות נוספים באותה שיטה לא בוצעו. בשלב מסוים הציע המח"ט לחזי להיכנע, וחזי סירב. אשר טל, קצין השריון הפצוע סייע לחזי לשמור על ערנות ולהחזיק מעמד, וכן יצר קשר עם המ"פ שלו, משה עברי סוקניק, אשר ירה אף הוא אש טנקים בחיפוי לעזרת הכח המבודד. לפנות ערב חולצו חזי וחבריו ע"י נגמ"ש בפיקודו של דבורצקי, מ"פ החרמ"ש מגדוד 100. הדבר היה בסביבות השעה שש בערב, ה- 17.10.73. עם חילוצם של חזי דחבש וחבריו הסתיים קרב הצנחנים בחווה הסינית.



הובלת הדוברות לתעלה ויצירת המיתוס

לאורך ציר "עכביש" לא היו כוחות מצריים והציר היה פתוח לתנועה בלילה. פלוגה א' מגדוד 407 וידאה זאת בליל הפריצה, הלילה שבין ה- 15 ל- 16 לאוקטובר, יממה לפני הקרב של גד' 890. כדי לוודא זאת שוב, שלח אברהם אדן מחצית מפלוגת "במבה" בחצות בין ה- 16 ל- 17 לאוקטובר, כשעה לפני שחיילי גד' 890 יצאו לדרכם. נגמשי פלוגת "במבה" סרקו את ציר עכביש עד מוצב "לקקן" שלחוף האגם המר ובחזרה ודיווחו למפקד האוגדה שהציר פתוח(21). כתוצאה מכך ניתן היה בכל זמן בלילה להעביר את הדוברות לתעלה. משום מה הדבר התמהמה עד בערך -04000300 לפנות בוקר, ה- 17.10.03, בשעה שצנחני גד' 890 היו עסוקים בפינוי נפגעיהם ל"גבעת הפצועים". תנועת הדוברות וכן תנועת רכב מנהלתי נמשכה גם כל הבוקר.

הצנחנים של גד' 890 שרבצו שפופים ומוכים בתעלת ההשקייה יכלו לראות מאחוריהם את צה"ל נוסע. עם קצת יצירתיות, אפשר היה לחבר את שני הארועים הבלתי תלויים שהתרחשו בערך באותו זמן, ולקשור אותם בקשר סיבה-תוצאה.

בחוברת שהוציא הגדוד עם סיום המלחמה מתאר המג"ד:(22)
".. אמרו לי: אין זמן. צריך להתחיל מהר לנוע... דני מ. (נמצא) עם כוח קטן מעבר לתעלה... ואין ראש גשר ולא גשר. גדוד סיור שניסה לפתוח את ציר 'טרטור' הושמד בחלקו הגדול. חיילים שלנו, צנחנים וטנקיסטים שנפגעו, מפוזרים בשטח, לא יודעים את מקומם המדויק. יודעים שמצומת 'טרטור' - 'עכביש' ומערבה נפגע כל טנק שניסה לנוע ביום לעבר התעלה ושום דבר לא הצליח להתחבר במשך היום עם הכוח הנמצא בצידה השני של התעלה. המשימה היא לטהר את אזור הצירים 'טרטור' ו'עכביש' (במרחב החווה-הסינית) ולפזר כוחות בשטח מצפון לציר 'טרטור' כדי להוות מעין חיץ ולמנוע מהמצרים אפשרות להסתנן בחוליות ולפגוע בכוחותינו הנעים על הצירים... הגדוד צריך להתפרס עד למרחק של 2.5 ק"מ מציר טרטור, טווח טילי הסאגר, כדי להוות חיץ".

נשים לב להגדרה המקורית של המשימה: טיהור צירי "טרטור" ו"עכביש" ויצירת חיץ עד 2.5 ק"מ מצפון לציר "טרטור". ברור שהמשימה של פתיחת ציר "טרטור" ויצירת חיץ מצפון לו, לא בוצעה. ציר "עכביש", לעומת זאת, היה נקי מכוחות מצריים עוד לפני שגדוד 890 הגיע לגזרה, ולפחות בלילה ניתן היה להעביר עליו כוחות בבטחה, ובכלל זה את הדוברות. ביום הנסיעה הייתה כרוכה בסיכון מסוים בגלל האפשרות שהמצרים יירו עליו ממערכיהם מצפון לציר "טרטור", אבל מכיוון שגד' 890 לא כבש אפילו עמדה מצרית אחת, סביר יותר לייחס את היעדר הירי המצרי לחוסר יוזמה מצידם, מאשר לפעולת גד' 890.


דבר זה לא הפריע ליצחק מרדכי, שבפליק-פלאק מחשבתי יצר את הפנינה הלוגית של הגדרת מטרות בדיעבד (23):

"בדיעבד, ניתן כיום להבין כי הגדוד יעמוד במשימתו כל עוד יאפשר לאוגדה - ולא חשוב כיצד - להניע את כוחות הגישור על אחד משני הצירים להשקה בתעלה כדי לאפשר את צליחתה".


ועוד:

"...דבר מדהים: על ציר טרטור ועכביש המשיך צה"ל בינתיים לנסוע עם הדוברות, ממש כמו במצעד יום העצמאות, מבלי לחטוף אפילו כדור אחד(25). זו היתה חגיגת אבסורד, כי בתוך כל התופת הבנתי שבשורה התחתונה, המשימה לפתוח את הצירים בעצם מתבצעת, וברשת הקשר ממשיכים לומר לך לא לזוז מילימטר".

כך צץ לו ונולד מיתוס החווה הסינית. כמובן שאפשר להצדיק מג"ד שמנסה לעודד את רוחם השפופה של חייליו שהובסו בקרב. יש אפילו ראיות שזה עבד היטב והחיילים אכן התעודדו, כפי שמספר בעדותו דוד גוטקין:

"בפלוגה נתנו לי את ההרגשה שאנחנו הצלנו את המלחמה. זה הקל עלי שהפסדתי. לא ראיתי ערבי אחד הרוג. לא הרגתי אף ערבי."

מאידך, יצחק מרדכי לא הסתפק בעידודם של חייליו, אלא המשיך לטפח את המיתוס כאילו לחימת גדוד 890 בחווה הסינית היא-היא זאת שיצרה את המפנה במלחמה:

"...יצחק מרדכי אמר (אחרי הקרנת הסרט "החווה הסינית – ראשומון") שללא הפעולה בחווה הסינית לא היה צה"ל מצליח להשלים את צליחת התעלה ולא היה משיג נצחון על המצרים במלחמת יום הכיפורים..."


טיפוח מיתוס זה היה חשוב לכל אותם מפקדים ששגיאותיהם גרמו לתוצאה הקשה בהרוגים, בפצועים, ובאי ביצוע המשימה של פתיחת ציר "טרטור". בלעדיו הם עלולים היו למצוא את עצמם נדרשים לתת הסברים למשפחות שכולות, לחיילים נפגעי הלם, למפקדים ולעם ישראל. מיתוס הגבורה וההקרבה חסך מהם אי נעימות זאת. כמובן שכדי לטפח את המיתוס היה צריך להסיר כמה אבני נגף קטנות. בפרט, כל מי שמתח ביקורת או עלול היה למתוח ביקורת סולק ממעגלי ההשפעה. מחזי דחבש שהושאר לגורלו שש שעות לאחר שכל הגדוד עסק בגילוח-צחצוח, נמנעה הזכות להתגייס לקבע במסגרת הגדוד. ד"ר אורי מילשטיין שהיה עד אז היסטוריון הצנחנים (לפי מינוי של רפול) סולק מהתפקיד ומהחטיבה בהוראתו של הסמח"ט החדש יצחק מרדכי. לגורי ששון שנפצע קשה והופקר בשטח לא נתנו אפילו להיכנס לגדוד ולאסוף את חפציו כאשר היה צריך להשתחרר.

צל"שים ועיטורים לעומת זאת, חולקו ביד נדיבה. בבדיקה שערכנו לכל אחד מהאותות שהוענקו לאנשי גד' 890 נמצא בתיאור המעשה פרט מהותי כלשהו שלא היה נכון. זוהי דרך צינית לנצל את תמימותם של צעירים בני עשרים ולהפוך אותם ל"שפוטים" של המערכת. איזה בחור צעיר בן עשרים יתנגד לקבל צל"ש? אז מי מסתכל באותיות הקטנות של מה כתוב בתיאור המעשה? כל מי שעבר קרב כל כך קשה בטוח שמגיע לו עיטור על אומץ לב. קל לבלבל בין סבל והיקלעות לסיטואציה מסוכנת כאשר אין לך שליטה על המעשה, לבין אומץ לב, שפירושו תפקוד נכון באותה סיטואציה. לאחר שקיבלת עיטור שחלק ממנו לא ממש מגיע לך, יש לך אינטרס למנוע בדיקה פרטנית של האירועים בשדה הקרב.



סיכום – מה רע במיתוס שקרי?

ראינו שקרב החווה הסינית של גד' 890 היה כשלון צבאי שלא השיג את מטרותיו (כפי שהוגדרו לפני תחילת התנועה), עלה בחיי לוחמים רבים, ונבע משגיאות ורשלנות בכל רמות הפיקוד, מרמת הגדוד, עבור בחטיבה ובאוגדה וכלה במפקדת החזית.

ראינו גם כיצד לאחר הקרב נעשה נסיון מעניין ויצירתי להגדיר מחדש ובדיעבד את מטרות הקרב כך שיתאימו לתיאור שלפיו קרב כושל זה היה למעשה אבן הפינה לנצחון צה"ל בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים.



אז מה רע בכך?

למה אנחנו צריכים לדייק בתיאור הארועים? למה צריך לפרוט את המציאות לרסיסים מכוערים ונאלחים של דם יזע ודמעות, פחד, עייפות, תפקוד תת-אופטימלי ושגיאות? למה לא להגיש את המציאות שהייתה צריכה להיות, במקום את המציאות שהייתה? למה לשחוט פרות קדושות?

התשובה לכך נעוצה בחשיבות הרבה שיש לידיעת העובדות האמיתיות בתהליך הפקת הלקחים הצבאי. העובדות האמיתיות מספקות גם מוטיבציה להפקת לקחים, וגם בסיס אמפירי שלאורו ניתן לבחון תיאוריות. לחילופין, המיתוס מבטל את הצורך להפיק לקחים (מכיוון שהכל טוב...), ותיאוריות צבאיות המבוססות על מיתולוגיה סופן לקרוס כמו התוכניות האופרטיביות של צה"ל בפתיחת מלחמת יום הכיפורים. תהליך מתמיד של הפקת לקחים הוא תנאי לצבא מקצועי ומתחדש. במזרח התיכון (הישן!) שבו אנחנו חיים, צבא כזה הוא תנאי הכרחי לשמירת עצמאותה ובטחונה של המדינה. לצערנו, המציאות שלנו היא שתקציבי בטחון גדלים והולכים קונים לעם ישראל פחות ופחות ביטחון. משהו מסואב במערכת הביטחון. סיאוב זה מקורו בתרבות הביטחונית המיתולוגית (מבוססת מיתוס) המלווה אותנו מאז קום המדינה.

----

(1) ראה: http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5775&omm=86


(2) ראה: http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5775&omm=86

(3) 4 גדודי טנקים: גדוד 87, גדוד 79, גדוד 184, גדוד 407 ו- 3 כוחות חי"ר שהיו פחות מסד"כ גדודי: כח שונארי, כח ספקטור, כח ארד.

(4) גד' 198, גד' 599, גד' 409, גד' 88.

(5) ראה חוברת מערך שיעור בנושא "קרבות החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים", הוצאת קצין חינוך ראשי ענף הסברה, עמ' 4, http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5775&omm=277

(6) ראיון עם המס"ח, יעקב צור

מתוך עדויות שניתנו בסדנת מנהיגות של אורי מילשטיין בנושא קרב החווה הסינית, 17.5.04. עדות מאיר לוי.

(8) עדות יקי חץ

(9) ראיון עם איתן גוטקין ודוד רון

(10) עדות בנצי עציון בסדנת המנהיגות ב- 17.5.04, עדותו של דוד רון, גם אלי סורק הורה לא לירות מגבעת הפצועים ע"פ עדותו של איתן גוטקין. פקודות אלו, הגם שאינן מתיישבות עם האתוס הצה"לי של "קדימה הסתער!", מעידות דווקא על שיקול דעת נכון של מפקדים באותה סיטואציה.

(11) עדותו של יהודה ניב

(12) עדותו של משה עברי (סוקניק)

(13) עדותו של ששון גור אריה בבית מדמוני.

(14) עדותו של יהודה ניב

(15) ישנה עדיין אי וודאות מסוימת בקשר לזהותו של אותו נגמ"ש ולשעה בה הגיע.

(16) ע"פ עדותו של אלי קרן בבית מדמוני

(17) ע"פ עדותו של חזי דחבש

(18) בעדותו של גורי ששון, קצת לפני שגורי נפצע מפיצוץ הטנק, הסמ"פ בר-חמא פקד "מי שיכול לקום ולברוח או לסגת שירוץ אחורה". בעדותו של יעקב שור הוא סיפר שאלי שורק המ"פ פינה את עצמו פצוע אך השאיר את נשקו, רובה מסוג "גליל" שהיה אז סודי. משה עברי סוקניק מספר בעדותו: "ראינו צנחנים, חיילים בודדים, חוזרים ברגל איש לנפשו, מרושלים כמו צבא מובס. תמונה קשה."

(19) יקי חץ, בעל צל"ש מגבעת התחמושת במלחמת ששת הימים. היה בגדוד של יוסי יפה מחט' צנחני המילואים 247. פלוגה אחת מהגדוד סופחה לחט' השריון 217 בפיקודו של נתק'ה ניר, וחולקה לשלוש מחלקות, אחת בכל גדוד. יקי חץ היה מפקד מחלקת הצנחנים המנוגמ"שת שסופחה לגדוד 142.

(20) עדותו של יקי חץ בפני המחבר, וכן העידו ששון גור אריה ועוזי בן צבי ששמעו זאת מפיו של יקי חץ. לאחרונה מיתן יקי חץ את הדברים, וטען בשיחה אתי שאולי לא הבין נכון את יצחק מרדכי, ואולי יצחק מרדכי ניסה למנוע ממנו להיכנס ע"מ שלא ייפגע. אם נקבל את הגירסה שסיפר יקי חץ בשלושים השנים הראשונות אחרי המלחמה, הרי שאמירתו של יצחק מרדכי היא חמורה: באותה שעה היו עדיין בשטח לפחות חזי וקבוצתו, בהם קצין פצוע, שקיימו קשר אלחוטי רצוף עם המח"ט עוזי יאירי, וכן קבוצת הפצועים ליד הטנק שהתפוצץ, ובאותה שעה היו 3 או ארבעה מהם עדיין בחיים. ייתכן גם שהיו פצועים נוספים, ומכל מקום לא נעשה שום נסיון שיטתי לברר מי חי, מי מת, ומי פצוע ואיפה.

(21) עדיין התנועה על ציר "עכביש" הייתה מסוכנת ביום, כי הציר נשלט בחלקו בתצפית ואש מהמערכים המצריים מצפון לציר "טרטור". בלילה לא הייתה בעייה לנוע על "עכביש". ע"פ עדותו של יהודה ניב

(22) מצוטט ע"י רזי יהל: גזר דיון מוות בעכביש 55. התפרסם ב"דף הירוק" וכן באינטרנט.

(23) רזי יהל, שם.

(24) כך במקור,( ע.צ). צהל נוסע על ציר טרטור!

(25) אפילו זה לא מדויק: שיירה של פלוגת רפואה שנסעה על ציר עכביש חטפה מטח סאגרים ונפגעה. חייליה חולצו גם הם ע"י פלוגת "במבה", ע"פ עדותו של יהודה ניב.

(26) חגי חיטרון, "הארץ", 25.4.2004. ראה גם http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5775&omm=90



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   17:36   04.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  24. גדעון מגיב לסיכום שכתב סא''ל במיל' עמיקם צור.........  
בתגובה להודעה מספר 22
 
כותרת: שלום פ''ש
מאת: גדעון
נשלח ביום: 4.1.2005 שעה: 15:31:11

גדעון מגיב לסכום דברים בנושא תחקור קרבות -החווה הסינית -לקראת הדיון שעתיד להתקיים באונ. חיפה בקרוב.

קראתי את כל הדברים שנכתבו בפורום לתחקור קרבות. מלה במלה. ובאופן יסודי.

יש לי הערות לד"ר אורי מילשטיין וכן לענין עצמו.

1.לדעתי ד"ר אורי מילשטיין סכם בצוורה מעולה את עיקרי הדברים כפי שהתבררו בפורום . עדויותיהם של לוחמים ומפקדים הובאו בצורה בהריה ומקורית.

2.אני חולק רק על ענין אחד כפי שהופיע בסיכום הדברים והוא ענין המודיעין. בסכום הדברים ד"ר מילשטיין לא הרחיב מספיק בענין המודיעין.
זה נושא שעלה בדיונים בפורום והיתה מחלוקת על המידע שהיה בידי הפיקוד הבכיר. אני רוצה להזכיר שהיה מידע על כוח שונרי והיתה גם ידיעה שאריק שרון ידע על הבעיה ואמר שלא ילכו לשם כי זה גיא הריגה. (משהו בסגנון דומה) כמו"F הטענה של קמב"ץ 35 שטען שדוביק תמרי סילק אותו מקב' פקודות כי העלה את הטענה על קיום כוח מצרי גדול יותר מאשר סופר למפקדת החטיבה .שם נאמר להם שמדובר בציידי טנקים בלבד ובעצם כך גם נערך הגדוד בפריסה של 2 לפנים במגמת סריקה.

3.עוד דבר שלא טופל בסיכום הוא מלחמות הגנרלים שלא קבלו מקום בסיכום. היתה לענין זה השפעה על תוצאות הקרב. (בגלל הקצאת כוחות לא מספקת ועוד)

4.לסכום דברי, למרות שיש לי הערות , עבודתו של ד"ר מילשטיין ומסקנותיו מקובלות עלי מאד. לקראת הדיון הקרב באונ.חיפה שמעתי שיש סלקציה בנוכחות המתדיינים .אני מתפלא שגוף אקדמי שיש לו אספירציות לקיים דיון אקדמי אמפירי , מנסה לנטרל נוכחות של אדם כמו ד"ר מילשטיין. אא"כ תוצאות ומסקנות הדיון ידועות מראש למתדיינים , בדיוק כמו בימי המפלגות הסוציאליסטיות הזכורות לשמצה בענין הכתבת הדיעות .

היתכן שגוף אקדמי ישראלי שחי ומתקיים במימון ממשלתי ישראלי ינהג במחקר אקדמי בסגנון ימי ביניימי ????

מסתבר שכן..

בברכה

גדעון.



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   03:17   05.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  26. מכתב גלוי לראש הממשלה לשעבר רב אלוף אהוד ברק.  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 05.01.05 בשעה 03:57 בברכה, פילוביץ שחף
 
From : דני קריאףd9 <danny747@bezeqint.net>
Sent : Tuesday, January 04, 2005 11:39:10 PM

מכתב גלוי לראש הממשלה לשעבר רב אלוף אהוד ברק.
מאת: דני קראיף.
http://rotter.net/User_files/forum/gil/41db3ed859a0adce.html

ביום חמישי 6.1.2005 מתקיים באוניברסיטת חיפה דיון בנושא החווה הסינית , בין שאר הנושאים שבהם ידון הכנס אני מעריך שתהייה גם התייחסות לחלקו " האדיר" של גדוד 100 במערכה הנ"ל.

היות ואני מכין עבודת מחקר בנושא מלחמת יום הכיפורים בחזית הדרום , קיימים אצלי " חורים שחורים" לגבי תפקודו של גדוד 100 שעל פי העיתונאים "המגויסים מטעם" היה לו חלק גדול ומשקל סגולי רב ערך במלחמה..

בספר ברק חייל מ"ס 1 שנכתב ע"י העיתונאים המלומדים בן כספית ואילן כפיר, נכתב כי תת אלוף מרדכי ציפורי קשנ"ר החירום ם ארגן לך גדוד טנקים
2 פלוגות פטונים +פלוגת צנטריונים? ופלוגת חרמ"ש, כפי שאתה יודע גדוד טנקים מורכב מ36 טנקים 11 טנקים בכל פלוגה טנק מג"ד טנק סמג"ד טנק קש"א וכ"ו.

היות ואין לי צל של ספק שכמפרק השעוניםוהמנעולים מספר אחד בצבא שניחן בזיכרון פנומנאלי תוכל להשכיל אותי ואת חברי הפורום לאזרוח קרבות ולהעביר אלינו במייל חוזר תשובות על פי השאלות הרצ"ב :

1. מי היה מפקד פלוגת הפטונים הנוספת מלבד פלוגת משה סוקניק?

2. מי היה מפקד פלוגת הצנטוריונים?

3. מי היה מפקד פלוגת החרמ"ש?

4. מי היה מ"פ המפקדה של גדוד ?

5. מי היה קצין החימוש?

6. מי היה השליש של הגדוד?

7. מי היה סמג"ד גדוד 100 ( סגנו של בר כוכבא כמשל ).??...

8. האם בחוליות הטכניות בגדוד היו מכונאי פטון וצנטוריון ?

9. איך זה שאתה כמג"ד סא"ל מוסב מגיע למוצב הפיקוד באום חשיבה ?"

10. מי היה קמב"ץ הגדוד?

11. מי היה הקמ"ן?

12. מי היה הקש"א13

13. בעמוד 140 בספר מתואר "סיפור הגבורה" שלכם בחילוץ הצנחנים המסכנים של 890 שנשלחו לגיא ההריגה כתוב שם שהסתערת חזיתית עם פלוגת טנקים כלשצידך פלוגת סוקוניק האם אתה זוכר מי היה המ"פ של אותה פלוגה שניה?.......

14. מי היה המ"פ של פלוגת החרמ"ש שחילצה את הצנחנים לתעלה עורפית?

15. האם מדובר רק במקריות או שמדובר במשהו שהוא מעבר לכך , שמקרובך שטוענים שמדובר בעילוי, לא מזכיר בספרו הביוגראפי שיש להעריך שאף מילה שנכתבה שם לא אושרה לפרסום לפני שאושרה על ידך ,שאינך מזכיר במילה אחת את הסמג"ד שלך את 2 המ"פ האחרים את מ"פ המפקדה וכ"ו ?., אולי משום שבקרב פקדת על פלוגה מתוגברת בלבד ולא על גדוד כפי שמתואר בסרט ,כי מפקד פלוגה במלחמה כמו ביום הכיפורים לא יזכה בחיים לתהילת עולם כמו מפקד גדוד ....

ולכן מפקד נכבד מרגע זה חובת ההוכחה עליך אמץ את זיכרונך הסלקטיבי ונסה לתת תשובות .

הפעם יש לך עסק עם אנשים שמבינים את ההבדל בין m16 ל ……..f16

בברכת לוחמים שאי אפשר לעבוד עליהם בעיניים.

דני קריאף


avi aharon" <avi.aharon@gmail.com>, "'avi aharon'" <aviah@walla.com>, "avi lior" <avi-lior@zahav.net.il>, "'benny cohen'" <cohenbny@netvision.net.il>, "Bronshtein" <bronstin@zahav.net.il>, "Dalia" <daliaze@013.net>, "elbaz hannia" <helbaz1@netvision.net.il>, "Eviathar H. ben Zedeff" <evi48@zahav.net.il>, <Hezy@Global-Report.com>, "maozia seagal" <maozia@012.net.il>, "Michael Bronstein" <bron@digital-verification.com>, <pilovich2006@walla.co.il>, "Sagi Shamay" <sagi23@intermail.co.il>, "Uri Milstein" <urimilsh@zahav.net.il>, "Uzi Ben Tzvi" <uzi@global-report.com>, "Uzi Ben-Zvi" <uzi@amiad.com>, "Yoav Gelber" <gelber@research.haifa.ac.il>, <zahronx@hotmail.com>, אהוד תזמורת ראשון גרוס <rishonpr@netvision.net.il>, אמנון רשף <amreshp@netvision.net.il>, ד ג <monami@walla.com>, דני קריאףd9 <danny747@bezeqint.net>, הרצל אחי הרוטויילר קרן <herzelkeren@hotmail.com>, יואב עין ורד כהן <yoavc66@bezeqint.net>, מאיר אשדודגילת מלכה <mmalka@elta.co.il>, מרדכי אטיה <moti_at@walla.com>, 'סימן טוב שמעון שגיא' <sagi_11@zahav.net.il>, עובד מעוז <ovedmaoz@netvision.net.il>, 'עמיקם צור' <zamikam@netvision.net.il>, פרופסור מיכאל סופר <soferm1@mail.biu.ac.il>, צביקה השועל פוקס יוגב <z.yogev@federman.co.il>, רמי גיזר מוסמך קרקש <kerekesh@netvision.net.il>, שאול עורך השריון נגר <nagar4@zahav.net.il>
Subject : אהוד ברק מג"ד 100???
----
Attachment : מכתבגלוילראשהממשלהלשעבררבאלוף.doc (0.03 MB)
http://rotter.net/User_files/forum/gil/41db3ed859a0adce.html


http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   13:04   09.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  27. אתר יד לבנים: החווה הסינית (17 באוקטובר)  
בתגובה להודעה מספר 0
 
מצ"ב קישור לאתר יד לבנים:
מורשת קרב
http://www.yadlabanim.co.il/content2/moreshettemp.asp?cc=010511&ts=0.19656982743734475

מצ"ב קישור ישיר למידע על החווה הסינית בפרוגרף על מלחמת יוה"כ.
http://www.yadlabanim.co.il/moreshet_pic/page48.html

פעולות כוחות פיקוד הדרום בתאריכים: 19 - 24 באוקטובר 1973




http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   13:23   18.04.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  52. סיפורי מלחמת יום הכיפורים - מלכודת בחווה הסינית  
בתגובה להודעה מספר 27
 
סיפורי מלחמת יום הכיפורים - מלכודת בחווה הסינית
http://www.bambili.com/bambili_news/katava_main.asp?news_id=4408&sivug_id=6



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
נמר 45
גולש אורח
יום רביעי כ''ט בסיון תשס''ח    01:43   02.07.08   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  96. מכתב  
בתגובה להודעה מספר 27
 
   ערכתי לאחרונה בתאריך 02.07.08 בשעה 01:44 בברכה, נמר 45
 



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   18:35   11.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  28. מחקר -מיקרו הסטורי ,כנס א.חיפה 6/1/2005  
בתגובה להודעה מספר 0
 
From : <civil-forum@global-report.com>
Sent : Tuesday, January 11, 2005 8:55:34 PM
To : zahron x <zahronx@hotmail.com>
Subject : מחקר -מיקרו הסטורי ,כנס א.חיפה 6/1/2005

"התייצבתי" לכנס על ה"חווה הסינית" בצפייה להצגת נתוני מחקר מיקרו – היסטורי של
קרב החווה הסינית( זו כותרת ההזמנה) , מתוך הבנה ש"אנשי איציק מרדכי" יציגו במצח
נחושה גרסת נגד "מתוקנת ומשופרת" לעדויות , אשר עלו בסרטו של ניר טויב ולעדויות ,
אשר מצויות בידי הפורום לאזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים והתאכזבתי מהתוצאה כפי
שאחרים התאכזבו. המחקר המיקרו – היסטורי, כפי שהסביר פרופ' גלבר , ייעודו לעסוק
ברמה הטקטית ולא האסטרטגית ומשמעותו לרדת לחקר פרטי הקרב ומתוכם לקבל את התמונה
הפרטנית , אשר עליה יהיה ניתן לבצע מחקר אקדמי . בפועל היה זה יום עיון פתטי ,אשר
עסק בנושאים כלליים ובשום חלק ממנו לא הייתה ירידה לרמת המיקרו.

יום העיון ניפתח במושב הראשון – הרקע לקרב החווה הסינית , שבו נשאו דברים ד"ר
מוטי גולני , ד"ר דני אשר וד"ר עמירם אזוב , אשר הציגו את הרקע הכללי לקרבות בגזרה
המרכזית. ד"ר מוטי גולני המשיך למעשה את נאומי הפתיחה , כאשר אינו מחדש דבר. ד" דני
אשר הציג את שלבי ההתקדמות של הכוח המצרי בגזרה עד להערכות בליל ה 15/16 לאוקטובר
וד"ר עמירם אזוב הראה "שקופיות" של אמצעי הצליחה(מתאים להרצאה וסיפורים לתלמידי
תיכון) , אשר בהם השתמשו הכוחות. הוא תיאר את התפתחות הקרב עד ..... תחילת מבצע
"אבירי לב"???!!! וזאת מחוסר זמן??!!

המושב השני - הקרב – נפתח עם הרצאתו של הדוקטורנט באוניברסיטת חיפה – תא"ל דב
תמרי. סגן מפקד אוגדה 162 , אשר היה בין האחראים הראשיים לכך שגדוד 890 קיבל פקודה
לנוע פרוס מול כוחות דיוויזיה 16 המצרית , תוך שהוא מחפש חוליות נ"ט בחשיכה , עטה
את גלימת החוקר ההיסטורי והציג תיאוריות אקדמיות , שאין בינן ובין הקרב על החווה
הסינית מאומה , תוך שהוא שולח בין השורות חיצי ביקורת על רצונו של אריק שרון לצלוח
את התעלה ב 9 לחודש.

רזי יהל הקריא את דבריו , אשר היו כתובים מראש(הודה בסוף דבריו שהם הוכתבו לו על
ידי יואב גלבר) והוצגו במקביל על גבי שקופיות. הוא עסק בתיאור כללי של הקרב , תוך
שהוא עוסק בנתוני המודיעין המוטעים ופקודת מפקדת אוגדה 162 לנוע בפריסה רחבה , אשר
גרמו למספר הנפגעים הרב ולכישלון ההתקפה. הוא עסק במהלכי הגדוד באופן כללי , תוך
שהוא מראה את מרשם הקרב. הוא הדגיש את חשיבותו של הקרב של גדוד 890 על "החווה
הסינית" למערכה כולה תוך שימת דגש שלולא הקרב היה הפיקוד מפסיק את פעולת הצליחה.

מעוזיה סגל סיפר על ההיבט האנושי והרגשי של הקרב ועל העובדה שהוא נימצא באמצע
כתיבתו של ספר על קרב החווה הסינית המתבסס על ראיונות כל!!! מפקדי ולוחמי גדוד
890. יש לקחת לתשומת לב שמעוזיה תקף בחריפות את "תופעת הרכילויות המרושעות" , אשר
פוגעות בלוחמים ובמשפחות השכולות והעוסקות בנושאים שונים ובינם נושא של פינוי
הפצועים משדה הקרב. מתוך דבריו וקשריו עם איציק מרדכי אני מבין כי הכוונה בכתיבת
הספר היא הצגת "האמת ההיסטורית" , אשר תתבסס על עדויות ותזים את ה"רכילויות"
המופצות על ידי "גורמים שונים".

זאב דרורי הסביר שהקרב תוחקר מיד אחרי המלחמה מספר פעמים בצורה יסודית וד"ר רון לוי
סיפר על מצבם הנפשי הקשה של הלוחמים הסובלים כולם מפוסט טראומה והתהליכים , אשר הם
עוברים במהלך השנים. פרופ' ערן דולב תיאר לכאורה את הערכות כוחות הרפואה בגזרה
המרכזית ואיך הוא הפעיל את הפלוגות והגדודים , אך סיים בציון העובדה , שעל פי
תחקירי חיל הרפואה לא הייתה הפקרת פצועים בגדוד 890.

פרופ' יואב גלבר דיבר על הרלוונטיות הנמוכה של עדויות מילוליות מאוחרות למחקר
ההיסטורי והציג את המשל והנמשל של סיפור "טבח החתולים" בהקשר מלחמת יום הכיפורים.
הוא ציין שעל פי "חוק הסתירה" לא יתכן קיומם של שני תיאורים שונים לאותו קרב ולכן
רק אחד מהם הוא הנכון והשני לא נכון.


אם נבחן את דבריהם של הנואמים האחרונים ניתן להבחין בכוונות הגלויות והנסתרות , אשר
כוונתן לשרת , בסופו של עניין, את גרסת איציק מרדכי.

המושב הרביעי בו נשאו דברים רמי מתן , איציק מרדכי ,יוסי פולק(פלוגת "במבה") ירון
קייזר , דני קריאף ואמנון רשף היה בפני קהל של כ – 20 נוכחים.

רמי מתן דיבר על קרב "החווה הסינית" האמיתי , אשר התרחש יום לפני הקרב של גדוד 890
, על ביצוע המשימה של כוחות השריון , אשר הגיעו לקרב אחרי שבוע לחימה מתיש ושוחק
ולמרות האבדות הרבות , אשר ספגו באותו לילה ביצעו את המשימות והשתלטו על ראש הגשר
לעומת גדוד 890 , אשר הגיע ללחימה רענן ואבדות הגדוד גרמו למשבר ואי השלמת המשימה.
איציק מרדכי ניסה לגונן על הטיעונים , אשר עליהם ניבנה המיתוס ובכללם: חשיבותו של
הקרב לעם ישראל ,אשר בלעדיו לא הייתה מתבצעת הצליחה, אי ידיעתו את נתוני האויב ,
אשר הובילו אותו לביצוע פקודת התנועה בפריסה , פינוי כל הפצועים עד שעה 10 בבוקר
על פי דיווח שקיבל ופעילות הגדוד לפני הקרב ב"חווה הסינית" ואחריו .לאורך כל דבריו
הושמעו הערות על ידי אמנון רשף ורמי מתן על אי רלוונטיות הקרב לצליחה ולמעשה
שגדוד 890 לא כבש ולא פיסת קרקע מהחווה הסינית. הערות נוספות השמיע כלפיו אדם בלתי
מזוהה , אשר תקף אותו על אי פינוי פצועים וזכה לתשובות מתחמקות בנוסח של: "לא ידעתי
שנשארו פצועים והבנתי שכל הפצועים פונו".יוסי פולק הקריא מהכתוב על פעילות פלוגת
במבה בקרב גדוד 890 על ציר "טרטור" וירון קייזר חילק מחמאות לאיציק מרדכי ותקף את
גורי ששון על טענותיו שלו פונה על ידי הגדוד. דני קריאף ציטט את דבריו בסיכום ,
אשר פרסם ולכן לא אחזור עליהם שנית. הפתעת היום הייתה הופעתו בכנס של אמנון רשף ,
אשר פתח בכעס את דבריו , ואומר ששמע כי יש מפקדים ולוחמים , אשר טוענים כלפיו שהוא
לא דאג לפרסם את הקרב עד עצם היום הזה , תוך שהוא מביט עלי. הוא מיד הוסיף , שהוא
מודה באשמתו , אך הדבר נובע מכך שהוא אינו בנוי ליחסי ציבור וזאת בניגוד למפקדים
אחרים , אשר דאגו לפרסם את גבורתם ולהאדיר בכך את שמם. הוא טען שמיד לאחר מלחמת יום
הכיפורים הוא דאג לערוך תחקיר יסודי ביותר ולהפיץ אותו בין קציני החטיבה. כאשר נשאל
על סיווגו של המסמך הודה שהוא היה במעמד "שמור" והפצתו הוגבלה למספר מצומצם של
קצינים. הוא תקף בשצף קצף את העובדה שגדוד 890 לא ידע על סד"כ האויב האזור ציר
"טרטור" 42 ו – 43 וזאת לאחר הכתישה הנוראית שעברה חטיבה 14 לילה קודם ולא על ידי
"צידי טנקים" ובנוסף להתקפות שני גדודי חטיבה 421 אשר נעו ממזרח למערב בבוקר ה – 16
לחודש(עמי מורג ועוזי בן יצחק) , נפגעו בצורה קשה ונסוגו לאחור , תוך כדי פינוי
פצועים והרוגים.

אבי ליאור

הפורום האזרחי לתחקור קרבות והפקת לקחים
מיסודם של לוחמים וקצינים במילואים
ליד המדרשה הלאומית ע"ש רנה מור





http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
אור ליום שלישי כ''ב באייר תשס''ח    23:52   26.05.08   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  89. אל''מ במיל' רמי מתן מזמין את כל לוחמי חטיבה 14 גד' 79  
בתגובה להודעה מספר 28
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 26.05.08 בשעה 23:55 בברכה, פילוביץ שחף
 
אשר השתתפו בקרבות החווה הסינית ובכלל בתאריכים ה-15 וה-16 לחודש אוקטובר 1973
לכנס שיערך בלטרון בתאריך 15.10.2008 = 35 שנה לקרב בחווה הסינית.

בלילה שבין ה-15 לבין ה-16 נהרגו בקרב 123 לוחמים מחטיבה 14 - גדוד 79

מפקד האוגדה במלחמה היה אלוף אריאל שרון.

הכנס יערך בין השעות 14:00 ועד 18:00

בתאריך ה-3.11.2008 יערך מסע הלוחמים לאתר הקרבות בסיני.

לתאום וקבלת מידע יש להתקשר ל-0523822890 - אל"מ במיל' רמי מתן.


תזכורת:

מצ"ב תיעוד של הכנס שנערך באוניבסיטאת חיפה בתאריך:
המושב הרביעי בו נשאו דברים רמי מתן , איציק מרדכי ,יוסי פולק(פלוגת "במבה")
דני קריאף ואמנון רשף היה בפני קהל של כ – 20 נוכחים.

28. מחקר -מיקרו הסטורי ,כנס א.חיפה 6/1/2005
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6361&omm=28&viewmode=


מצ"ב יומן המלחמה של הרמטכ"ל דדו ז"ל הי"ד לימים 15 וה-16 לאוקטובר 1973:


מקור והמשך קריאת המסמך:
44. דדו: 15 באוקטובר 1973
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7813&omm=44&viewmode=



מקור והמשך קריאת המסמך:
45. דדו: 16 באוקטובר 1973
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7813&omm=45&viewmode=

וכאן המקום להזכיר שוב את 50 הצנחנים ז"ל שנטבחו בקרב:


חשיפה: עדות חדשה ''המפקדים ברחו והפצועים דיממו למוות''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5916&forum=gil
''מכתב רשמי וגלוי לאלוף גיורא איילנד: התצפית המפורסמת !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5889&forum=gil


בהצלחה בכנס ובמסע לסיני....


___


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
אור ליום רביעי כ''ג באייר תשס''ח    20:57   27.05.08   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  90. אלוף במיל' אמנון רשף: הכנס בלטרון והמסע לסיני......  
בתגובה להודעה מספר 89
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 27.05.08 בשעה 21:01 בברכה, פילוביץ שחף
 
אלוף במיל' אמנון רשף: "הכנס בלטרון והמסע לסיני, תיקון עוול הסטוריה בכלל
והקרב בחווה הסינית בפרט".

אלוף במיל אמנון רשף אמר זאת בפורום מקורבים מיוזמי הכנס והמסע.....


אלוף במיל. אמנון רשף, מח"ט חטיבה 14

הלוחמים התחרטו, הסרט התיעודי שודר


דורית בייניש המליצה לותיקי חטיבה 14 למשוך את עתירתם נגד ערוץ 1, שנועדה למנוע את שידור הסרט "החטיבה שנשכבה על הגדר". הלוחמים נענו, והסרט שודר
מרב יודילוביץ' פורסם: 14.10.07, 16:46


בייניש: הסרט מלא כבוד והערכה לאנשי החטיבה

וותיקי חטיבה 14 במלחמת יום הכיפורים נענו להצעת חבר שופטות, בראשות נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, ומשכו את העתירה שהגישו נגד ערוץ 1. וותיקי החטיבה, ובהם אלוף במילואים אמנון רשף, לשעבר מפקד חטיבה 14,ביקשו באמצעות העתירה לעצור את הקרנת הסרט "החטיבה שנשכבה על הגדר" בערוץ, והסרט שודר אמש (א').

בעתירה ציינו וותיקי החטיבה כי סרטו של אידו סלע, שמתייחס בקונטקסט אקטואלי לסיפורה של החטיבה שספגה במהלך המלחמה אבידות חסרות תקדים בהיקפן, הוא "פוגעני, מעוות ואינו משקף את הלך הלחימה".



מתוך "החטיבה שנשכבה על הגדר". כתריאל שחורי, יאיר ליטביץ וד"ר דני כצנלסון

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-811748-ODExNzQ4XzE2OTkwMjAwNl8xNDg2ODcyMDAeq-FreeYaan,00.html שעמדה בראש ההרכב שדן הבוקר בנושא אמרה במהלך הדיון: "צפיתי בסרט והוא מלא כבוד והערכה לאנשי חטיבה 14. הסרט נעשה מנקודת מבט חיובית ואיני רואה כל עילה משפטית לפסול אותו לשידור". בייניש ציינה עוד את המאמץ שנעשה מצד רשות השידור להתדיין עם העותרים, ואת השינויים שנעשו בסרט בעקבות בקשת הוותיקים.

סלע, שבשבועות האחרונים שקל להסיר את שמו מרשימת הקרדיטים, חזר בו, והפגין את שביעות רצונו מהחלטת בית המשפט. "שמחתי לשמוע שהשופטת בייניש צפתה בסרט ושהיא חושבת שהוא מוקיר ומכבד את סיפורי הגבורה של החטיבה. הרווחתי עוד צופה חשובה שראתה את הסרט, מה שכמעט ונמנע מצופי ערוץ 1".

סלע מקווה שהצפייה בסרט תעורר דיון לא רק במלחמה ההיא אלא גם בהשלכותיה האקטואליות. "כשצילומי הסרט היו בעיצומם פרצה מלחמת לבנון השנייה ויש התייחסות מהותית של המרואיינים גם למלחמה הזו. על בסיס זה הופך הסרט רלוונטי מאד לכאן ולעכשיו, בין היתר בגלל הקשר בין ועדת אגרנט לועדת וינוגרד שבקרוב תתן את דברה. זהו בפירוש לא רק סרט היסטורי מלחמתי".

חופש היצירה מעל לכל?
אלוף במיל. אמנון רשף הדגיש כי בית המשפט גילה לאורך הדיון אהדה רבה כלפי הטענות של הלוחמים. "זה בהחלט מעורר הערכה שהשופטת בייניש הטריחה את עצמה לצפות בסרט" אמר היום ל-ynet, "ואנחנו מבינים את ההחלטה גם אם אנחנו חושבים אחרת. לדעתנו סיפור חטיבה 14 בכללותו אינו מסופר בסרט, ומרוב מסרים בתחום השלטוני, המוסרי, החברתי והערכי, הבמאי פשוט החמיץ הזדמנות לעשות סרט רציני.

היו 18 יחידות בחטיבה עם אלפי לוחמים ומאות הרוגים, ולדעתנו אופן הצגת הדברים גורם להם עוול. היינו מוכנים להקריב את חיינו והייתי מצפה מרשות ממלכתית שתציג לציבור סרט שמשקף את גבורת הלחימה של חטיבה 14. אחרי 35 שנה הגיע הזמן לספר את הסיפור האמיתי. זה התפקשש ועל כך יש תסכול וכעס".

אלוף משנה במיל. רמי מתן, שהיה מפקד פלוגה בחטיבה 14, אומר היום ל-ynet: "אני מצר על החלטת בית המשפט וחושב שניתן משקל יתר לזכות הציבור לדעת ולחופש הביטוי מול הפגיעה הקשה מאד במשפחות השכולות, עיוות ההיסטוריה ואי עמידה בהסכם שהיה לנו מול רשות השידור. בתחילת הדרך סוכם מול יאיר אלוני, שעמד אז בראש הרשות, שמדובר בסרט תיעודי על חטיבה 14. מה שקיבלנו זה סרט שבו הבמאי 'השתולל', הכניס אלמנטים פוליטיים ואמנותיים על פי טעמו שאינם קשורים לעניין וגרם עצב וכאב למשפחות השכולות ואכזבה נוראית ללוחמים שנותרו בחיים".

כתריאל שחורי, מנכ"ל קרן הקולנוע הישראלי ומוותיקי הלוחמים בחטיבה 14 שמרואיין בסרט, שימש במהלך השבועות האחרונים כמגשר בין הצדדים. "סיפור החווה הסינית ומלחמת יום כיפור הוא פצע מדמם", אמר היום ל-ynet. "גם לי עצמי לקח שנים לצאת מהפרשה שלמעלה משלושים שנה. לא נגעתי בה וגם כעת אני ממעט לדבר עליה. צריך לזכור שמדובר בסרט שלא הוזמן על ידי היחידה אלא על ידי רשות השידור, שהפקידה את הנושא בידי הבמאי.

"אני מבין שיש אנשים שלא מאושרים מהתוצאה הסופית אבל מחובתנו לשמור על חופש היצירה. אי אפשר שאדם שנתן את הסכמתו להשתתף בסרט יוכל להיכנס לחדרי העריכה ולהכריע בעניין תוכן. אני הייתי לוחם במלחמה, שילמתי מחיר אישי כבד מאד, ולמרות זאת אני אומר היום שכל אחד מאתנו היה עושה סרט אחר לו ניתן לו. אידו סלע הוא הבמאי שנבחר לביים את הסרט, הוא עשה סרט על פי ראות עיניו וצריך לעמוד מאחורי זה".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3459738,00.html


תזכורת:


אלוף במיל' אמנון רשף בראיון למגזין ה''הלוחם''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6055&forum=gil&viewmode=all&keywords= אמנון רשף#181

מידע חדש על החווה הסינית: אמנון רשף מח''ט 14 ידע ב-6.10
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6156&forum=gil&viewmode=all&keywords= אמנון רשף#12

הקדמה/תת-אלוף אברהם אלמוג ופתח דבר/אלוף אמנון רשף
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5775&forum=gil&viewmode=all&keywords= אמנון רשף#358

______


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
אור ליום שלישי כ''ט באייר תשס''ח    19:13   02.06.08   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  91. לוחמי החווה הסינית חוזרים לאתר הקרבות  
בתגובה להודעה מספר 89
 
לוחמי החווה הסינית חוזרים לאתר הקרבות
פרסום ראשון: 02/06/08, 11:41 / עדכון אחרון: 02/06/08, 15:31


קרבות החווה הסינית

לוחמי שריון שפרצו לחווה הסינית במלחמת יו"כ יסיירו באתרי הקרבות. אל"מ במיל. מתן, היוזם: מקווה להתעמת עם משכיחי הקרבות שלנו.
שמעון כהן

לקראת ימי השנה למלחמת יום כיפור מתכנן תא"ל במיל רמי מתן, אחד מלוחמי גדוד השריון שפרץ את הדרך לחווה הסינית במהלך המלחמה, מסע לזירת הקרבות. לראשונה יצטרפו למסע גם בני משפחות ששכלו את יקיריהן במלחמה ההיא.

המסע המתוכנן יארך שלושה ימים, ובהם יעברו למעלה ממאה משתתפים בנתיב הקרבות של גדוד 79 וחיילי גדוד 196 שחבר אליו במהלך הקרבות. המסע ייחתם בקהיר, שם יתארחו במוזיאון הממשלתי. לקראת המסע בוצעו תיאומים בין משרד הביטחון הישראלי, הממשל המצרי והלוחמים ומשפחותיהם. כל אלה ביוזמתו של רמי מתן, שהיה באותם ימים מפקד פלוגה בגדוד 79 ובסיועו הנמרץ של לוחם נוסף בגדוד, מי שלימים הפך לניצב במשטרה, ברטי אוחיון.

המסע שעשוי היה להיות פסטוראלי ומרגש, מן הסתם עד דמעות, צפוי להוות אבן דרך נוספת במאבקם של לוחמי השריון על האמת ההיסטורית שמאחורי אחד הקרבות המפורסמים ביותר, אם לא המפורסם ביותר במלחמת יום כיפור, הלא הוא הקרב על החווה הסינית.

גם אל"מ מתן מודע היטב לנפיצותו של הסיור, אולם מזה שנים הוא, כמו גם לוחמים נוספים מגדודי השריון, מקווה שסוף סוף תועלה המחלוקת לדיון נוקב וחזיתי: מי לחם באמת בחווה הסינית? האם היה זה גדוד 890 בניצוחו של המג"ד איציק מרדכי, או גדודי השריון? מתן מקווה שהסיור יהווה נדבך נוסף בחשיפת האמת שלהם מול הגרסה שקודמה במשך שנים ולפיה הלוחם הגדול בחווה הסינית הוא איציק מרדכי.

בשיחה עמנו חוזר מתן על הקביעה לפיה טנקי חטיבה 14 היו אלה שכבשו בפועל במתקפות חוזרות ונשנות, כשלאחר כל מתקפה מתמלאות השורות בחלקי פלוגות ובחיילי גדוד 196. זאת בעוד גדוד 890 הגיע לאזור יום וחצי לאחר מכן ופעל בשולי מתחם החווה הסינית ובשום פנים לא במרכזו. "אנחנו הם שפרצו לחווה. הטנקים של מצנע, המג"ד, שלי ושל בן ארי ז"ל היו הראשונים שהגיעו אל החווה", אומר מתן, שכאמור פיקד באותם ימים על פלוגת טנקים מגדוד 79, ומוסיף: "בזכותנו צנחני מילואים צנחו אל מעבר לתעלה. אלה עדיין לא היו האנשים של מרדכי".

"יום וחצי אחרי שלחמנו נשלח מרדכי לציר עכביש לקרב שהסתיים קשה מאוד. היו הרבה נפגעים. המשימה בוצעה באופן חלקי. לא היה פינוי פצועים. רק גדוד הסיור 'במבה' חילץ פצועים שהושארו בשטח", אומר מתן וחדות דבריו מעידה על טריות האירועים במוחו ועל צריבת המחלוקת שלא חלפה מאז ימי המלחמה ועד היום, וככל הנראה תימשך עוד שנים ארוכות.

לשאלתי איך בכל זאת התקבע איציק מרדכי כגיבור החווה הסינית, אומר מתן כי חטיבת הצנחנים לא לקחה חלק משמעותי בימים אלה של קרבות ואל החסר הזה נכנסה דמותו של מרדכי כדי להשיב לחטיבה את כבודה. "עוזי יאירי, מח"ט הצנחנים, לא ניהל קרב חטיבתי אחד. המיתוס נוצר כי העיתונאים והקהל היה זקוק למיתוס. איציק ניצל את הרצון הזה. באותה תקופה האמנו ששר ההיסטוריה יעשה את שלו, אבל זה לא קרה. אנחנו מקווים שכיום המלחמה לא מאוחרת מדי".

מתן מספר על עימות מילולי שהיה לו עם מרדכי עצמו ובו תבע שיספר את האמת על ימי הקרבות. "קמתי ואמרתי לו 'תגיד את האמת'. הוא אמר ש'כולם נלחמו' ובזה הוא הסתפק". כעת, מקווה מתן שהסיור המתגבש עם לוחמי השריון לא יעסוק רק בזיכרונות ובתיאורי קרבות, אלא גם ישפיע על הויכוח הניטש מזה שנים. "אני מקווה שאצליח לגרור את אנשי מרדכי להגיב. אני מוכן להתמודד מעל כל במה. האמת בוערת בעצמותינו".

עם זאת גם בחלקו של הרגש בסיור לא מזלזל מתן. "להביא אם למקום שבו נפל הבן שלה, לאחר שהמקום לא היה נגיש במשך שנים זה בהחלט מיוחד ומרגש", הוא אומר.


תזכורת:

89. אל''מ במיל' רמי מתן מזמין את כל לוחמי חטיבה 14 גד' 79
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6361&omm=89&viewmode=

אלוף במיל' אמנון רשף: הכנס בלטרון והמסע לסיני......
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6361&omm=90&viewmode=


_______________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   05:18   21.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  29. מיתוס הל''ה - כתבה במקור ראשון ומשפט שצד את עיני  
בתגובה להודעה מספר 0
 
מיתוס הל"ה - כתבה במקור ראשון ומשפט שצד את עיני 21/01/05
שולח: Hezy@Global-Report.com <hezy@global-report.com>
אל: pilovich2006@walla.co.il <pilovich2006@walla.co.il> , Forum <civilforum@global-report.com> , עמיקם צור <zamikam@netvision.net.il

איפה שאנו שמים את היד אנו רואים ש99% חרטה ברטה, תוצאה של תרבות שקר מדור הפלמ"ח ומאז רצח ארלוזורוב, מה שמלמד שצודקים אלו הטוענים ובראשם ד"ר מילשטיין (וגם אני) כי תרבות הבחון קלוקלת ומקולקלת וצריכה הריסה ובנייה מחדש

ראן לעניין זה את מכתבי שלושת הקופים .. לא ידעתי .. לא ראיתי ... לא שמעתי ... מרדכי, רזי יהל ודובדבני על עיטוריהם הכוללים סיפורים שלא היו מעולם להד"ם. הכל שקר כמו קרב הל"ה וכמו המיתלה וגבעת התחמושת וקרב הטבח של 890 בחווה הסינית וגם עין זחלתא.

אחרים שומרים על זכות השתיקה כמו יובל נריה בעל עיטור הגבורה ויתרת המעוטרים מ-890 , תרבות שקר להפליא!

השאלה, שנשארה, אם נכדי הקטן יילך לקרבי במצב הקלוקל הזה ?

חזי

- Original Message -
From: עמיקם צור
To: Forum
Sent: Friday, January 21, 2005 1:09 AM
Subject: מיתוס הל"ה - כתבה במקור ראשון ומשפט שצד את עיני


לחברי הפורום,
ביום ששי התפרסמה בעתון "מקור ראשון" כתבה על מיתוס קרב הל"ה, שהתרחש השבוע לפני 57 שנים.
למי שלא מנוי על העתון - להלן הקישור לאתר באינטרנט:
http://www.makorrishon.co.il/article.php?id=3012


קרב הל"ה חשוב לעניננו כי כבר אז במקום ללמוד את הכישלון ולהפיק לקחים, בחרו להמציא מיתוס של גבורה וטוהר הנשק (זוכרים את הסיפור על הרועה הערבי?)

במאמר זה צד את עיני משפט אחד קטן:
"...הדבר הבולט שניתן ללמוד כאן הוא שאצל הפלמ"חניקים לא היתה תרבות של שימוש נכון במידע מודיעיני."

אחדים מאותם פלמחניקים היו במלחמת יום הכיפורים מפקדי אוגדה, ואידך זיל גמור...

עמיקם

נ.ב. מי שרוצה ללמוד על קרב זה, יכול לקרוא בספרו של אורי מילשטיין על מלחמת העצמאות (כרך ג'). פרק שלם (הראשון בכרך זה) מוקדש לאותו קרב.


http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   04:06   11.02.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  30. בקרוב: ''משפט דרגות'' למרדכי, אהרון ברק דחה את ערעורו  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 27.02.05 בשעה 12:04 בברכה, פילוביץ שחף
 
בקרוב: "משפט דרגות" למרדכי



פרסום ראשון: בעקבות דחיית בקשתו של האלוף (מיל') יצחק מרדכי לערער על הרשעתו במעשים מגונים – מתכוון הפרקליט הצבאי הראשי לדון בהעמדתו בפני ועדה שעשויה לשלול את דרגותיו

איתן רבין
10/2/2005 23:39

אחרי שהפסיד בקרב בבתי המשפט, האלוף (מיל') איציק מרדכי מתקרב לקרב אחר: על דרגתו הצבאית. מי שהיה אלוף שלושת הפיקודים עשוי למצוא את עצמו בקרוב בדרגת טוראי.

היום דחה נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, את בקשתו של השר לשעבר מרדכי לדיון נוסף בהרשעתו בבית המשפט המחוזי בירושלים במעשים מגונים בנסיבות מחמירות. לפיכך לא עומדת למרדכי אפשרות להליכים משפטיים נוספים בפרשה.

בעקבות ההחלטה מתכוון הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר), תת-אלוף אבי מנדלבליט, לדון בימים הקרובים בהקמת ועדה שתחליט אם להוריד את מרדכי בדרגה. גורמים צבאיים מעריכים כי בסופו של דבר לא תהיה לפצ"ר ברירה אלא למנות את הוועדה, הן בגלל העניין הציבורי בפרשת מרדכי והן מהחשש שאם לא יקים את הוועדה הוא ייאלץ להגן על החלטתו בבג"ץ.

ועדה כזו - שלרוב מורכבת משופט בדימוס, משפטן נייטרלי ונציג של כוח אדם של צה"ל – מתכנסת בבית דין צבאי ומנהלת דיון משפטי לכל דבר. הוועדה מורשית לדון בכל מקרה שבו קצין מורשע בעבירה שיש עמה קלון – בצבא או מחוצה לה.

אם אכן יוחלט על הקמת הוועדה בעניינו של מרדכי, הוא יורשה להביא עורכי דין ולהציג את טיעוניו. המדינה, באמצעות הפרקליטות הצבאית, תציג מנגד את טיעוניה. לבסוף ההחלטה תהיה של צוות השופטים, שיכול גם להורידו בכמה דרגות – אפילו לדרגת טוראי.

עד לפני כמה חודשים ההוראה להקים ועדה כזו היתה בסמכותו של שר הביטחון, שהיה מורה לרמטכ"ל להקים ועדה כזאת. באוקטובר 2004 תוקן החוק, והיום ההחלטה נתונה לשיקול דעתו של הפצ"ר.

פרקליטו של מרדכי: "נילחם"

ב-2002, לאחר שנדחה ערעורו של מרדכי בפרשת ההטרדה המינית של הקצינה א' ששירתה תחת פיקוד, התכנסה ועדה צבאית לדון בהורדתו בדרגה. ואולם אז חלה התפתחות בפרשה אחרת שבה היה מעורב מרדכי. נ', פעילת ליכוד שביקשה להתקבל לעבודה אצלו והתלוננה כי הוא ביצע בה מעשים מגונים, שלחה מכתב לשופטים שממנו השתמע לכאורה כי היא חוזרת מתלונתה. בעקבות כך הגיש מרדכי ערעור בפרשה, והוועדה השעתה את דיוניה.

בנובמבר 2004 דחה בית המשפט העליון סופית את ערעורו של מרדכי. השופטים קבעו כי אין במכתבה של נ' כדי לשנות מתוצאתו של ההליך המקורי שהתקיים בפניו בעניינו של מרדכי ואינם סבורים כי נפל פגם בהליך. היום דחה השופט ברק ניסיון נוסף של מרדכי לערער – ולמעשה סתם את הגולל על ההליך המשפטי.

עו"ד יאיר גולן, שייצג את מרדכי במשפטיו הפליליים בשנים האחרונות, אמר הערב ל-NRG מעריב: "לא יעלה על הדעת שאיש עתיר ניסיון, שתרם רבות למערכת הביטחון בכל מלחמות ישראל, יבוא מישהו ויוריד את דרגותיו. מדובר באדם שאת כל חייו נתן לצבא ולמערכת הביטחון במסגרת שירותו הצבאי. אנחנו נילחם. אני בטוח שהאלוף מרדכי לא יוותר בקלות שמישהו ינסה להוריד את דרגותיו".

גורם המקורב למרדכי אמר ל-NRG מעריב: "אנחנו בטוחים שירדפו אותו כל חייו".

דובר צה"ל מסר בתגובה: "הפרקליט הצבאי הראשי אכן ידון בקרוב בשאלה האם להעמיד לדין את האלוף במילואים יצחק מרדכי בפני ועדה המוסמכת לפגוע בדרגותיו".

בהכנת הידיעה השתתפה אפרת פורשר
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/868/690.html

******************************

משרד החינוך אסר על יצחק מרדכי לשמש מורה בשדרות



מרדכי שעבר להתגורר בעיר ביקש לשמש מורה בתיכון ולהעביר שיעורים במורשת קרב וידיעת הארץ; מנכ"לית המשרד רונית תירוש קבעה כי העסקת אדם שהורשע בעבירות מין - פסולה

מאת: מירב לוי | עודכן: 09:39 27/02/2005
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-64921-00.html?tag=11-43-08

משרד החינוך אסר על שר הביטחון לשעבר, יצחק מרדכי, לשמש מורה לידיעת הארץ בבית תיכון בעיר שדרות. מרדכי שעבר לאחרונה להתגורר בעיר, ביקש ללמד בבית הספר שיעורים במורשת קרב וידיעת הארץ.

מרצים מאוניברסיטת בן-גוריון לא אהבו את הרעיון הפטריוטי של מרדכי ופנו בנושא למשרד החינוך. משנודע הדבר, קבעה מנכ"לית המשרד, רונית תירוש, כי מרדכי לא יוכל לשמש מורה בבית הספר: "הכוונה להעסיק בבית הספר אדם שהורשע בעבירות מין פסולה - והדבר מעוגן בחוק".

בעיר שדרות לא קיבלו את קביעת משרד החינוך. ראש העיר, אלי מויאל, מחה על ההחלטה וטען כי מדובר בחרם ונידוי של האיש, אשר רוצה לתרום מכישוריו הביטחוניים. מויאל ציין, כי עיסוקיו של מרדכי יהיו הכנה של התלמידים לקראת גיוסם לצה"ל ושיחות בנושאים ביטחוניים.

מויאל ציין עוד, כי כשעבר מרדכי להתגורר בשדרות, הוא התייצב במשרדו של ראש העיר והציע את עזרתו בכל תחום שיתאפשר לו. "ואכן, הוא עוזר ועזר מאוד", אמר מויאל בראיון לתוכניתה של מירב מיכאלי ברדיו ללא הפסקה (103FM).

מויאל אמר עוד, כי המשרה שמרדכי מבקש היא לא משרת מחנך אלא רק העברת שיעור לתלמידים. מויאל אף ציין, כי העיר מעסיקה פושעים בעלי עבר של שימוש בסמים, שריצו את עונשם והשתקמו וכעת מדברים עם הילדים על הסכנות שבשימוש בסמים.


http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5484&forum=gil&omm=56&vi



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   20:52   17.03.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  37. יצחק מרדכי: ''את האמת ההסטורית אי אפשר למחוק''  
בתגובה להודעה מספר 30
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 19.03.05 בשעה 21:51 בברכה, פילוביץ שחף
 
שמואל, חשוב שתקרא ראיון זה 17/03/05
שולח: HD <hezy@global-report.com>
אל: shmuel tsang <tsanglaw@netvision.net.il> , civil forum <civilforum@global-report.com> , pilovich2006@walla.com <pilovich2006@walla.com> , Zahron <zahronx@hotmail.com> ,
איציק 1.jpg ,


מצ"ב קישור לכתבה מלאה:
4. 31 שנה למלחמת יוה''כ: ''החווה הסינית הסיפור שלא סופר''
http://rotter.net/forum/gil/6118.shtml#4



לחץ כאן » חשיפה: מה שרון והתקשורת לא מגלים לנו?



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   01:17   07.04.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  40. אלוף יצחק מרדכי יוותר על הדרגות........האמנם?!  
בתגובה להודעה מספר 30
 

תזכורת:
30. בקרוב: ''משפט דרגות'' למרדכי, אהרון ברק דחה את ערעורו
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6361&omm=30&viewmode=
מדינת ישראל נגד יצחק מרדכי - ת"פ 3185/00

http://musaf.net/search/1055.htm

הפצ"ר החליט על "משפט דרגות" ליצחק מרדכי; מקורביו: הוא יוותר



בלעדי: לאחר שהאלוף (מיל') יצחק מרדכי הורשע בהטרדה מינית ובית המשפט העליון דחה בקשתו לערער - החליט הפרקליט הצבאי הראשי להקים ועדה שתדון בהורדתו בדרגה. מקורביו של השר לשעבר מעריכים: "הוא יזרוק להם את הדרגות בפרצוף ולא יעבור הליך משפיל ובזוי מסוג זה"

איתן רבין
7/4/2005 0:30

האם האלוף (מיל') יצחק מרדכי יעבור "משפט דרגות" שבו ייאלץ להגן על דרגותיו בפני ועדה צבאית? ל-NRG מעריב נודע כי הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף אבי מנדלבליט, החליט להקים ועדה צבאית כדי לדון בהורדת מרדכי בדרגה, לאחר שהורשע בשני מקרים של מעשים מגונים. ואולם מקורב למרדכי העריך כי הוא יוותר על הדרגות ובלבד שלא יצטרך לעבור את ההליך המשפיל.

נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, האלוף ישי בר, הוא זה שמוסמך לבחור את הוועדה. ואולם לאחר שהפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר) יעביר את חוות דעתו בימים הקרובים, תצא ככל הנראה ההודעה הרשמית. מכיוון שכך, הצבא לא מסר עדיין למרדכי על ההחלטה.

כבר ב-2002, לאחר שנדחה ערעורו של מרדכי בפרשת ההטרדה המינית של הקצינה א' ששירתה תחת פיקוד, התכנסה ועדה צבאית לדון בהורדתו בדרגה. ואולם אז חלה התפתחות בפרשה אחרת שבה היה מעורב מרדכי. נ', פעילת ליכוד שביקשה להתקבל לעבודה אצלו והתלוננה כי הוא ביצע בה מעשים מגונים, שלחה מכתב לשופטים שממנו השתמע לכאורה כי היא חוזרת מתלונתה. בעקבות כך הגיש מרדכי ערעור בפרשה, והוועדה השעתה את דיוניה.

מאז ועד לפני כחודשיים התנהלה פרשת מרדכי בבתי המשפט. ואולם בפברואר דחה נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, את בקשתו של השר לשעבר מרדכי לדיון נוסף בהרשעתו בבית המשפט המחוזי בירושלים במעשים מגונים בנסיבות מחמירות. בכך סתם השופט ברק את הגולל על סיכויו של מרדכי להליכים משפטיים נוספים בפרשת ההטרדה המינית. עוד באותו יום פורסם ב-NRG מעריב כי הפצ"ר מתכוון לדון בהקמת הוועדה.

שופט בדימוס, משפטן נייטרלי ונציג כוח אדם

בעקבות החלטת בית המשפט העליון שלא לאפשר למרדכי לערער ומאחר שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, קיים הפצ"ר בשבועות האחרונים שורה של התייעצויות ודיונים שבסופם החליט כי מרדכי ייקרא להתייצב ל"משפט דרגות" בפני ועדה צבאית מיוחדת.

ועדה צבאית כזו - שלרוב מורכבת משופט בדימוס, משפטן נייטרלי ונציג של כוח אדם של צה"ל – מתכנסת בבית דין צבאי ומנהלת דיון משפטי לכל דבר. הוועדה מורשית לדון בכל מקרה שבו קצין מורשע בעבירה שיש עמה קלון – בצבא או מחוצה לה. בסוף ההליך עשוי מרדכי, שהיה אלוף שלושת הפיקודים היחיד בתולדות צה"ל, למצוא עצמו בדרגת טוראי.

הוועדה, שתקיים את דיוניה באולם מיוחד, תנהל אותם כמשפט לכל דבר ועניין: האלוף מרדכי יוכל להסתייע בעורך דין, לטעון נגד הדרישה להורידו בדרגה ואף להביא עדים שיעידו לטובתו. כמו כן הוא יכול לשכנע את חברי הוועדה להסתפק בהורדתו בדרגה אחת – לתת-אלוף.

"זו מכה שאיציק לא יוכל להתאושש ממנה"

ואולם בסביבת מרדכי אומרים שאלוף שלושת הפיקודים כלל לא מתכוון לעבור את ה"זובור" בוועדה.

"איציק לא יעבור את התהליך המשפיל הזה", אמר מקורב לשר לשעבר, "הוא יזרוק להם את הדרגות בפרצוף. לא יעלה על הדעת שאדם שתרם לביטחון המדינה יעבור הליך משפיל ובזוי מסוג זה".

עו"ד יאיר גולן, שמייצג את מרדכי, אמר אמש ל-NRG מעריב: "אנחנו נילחם בעניין הזה עד חורמה. מדובר באדם שהשקיע בביטחון המדינה את כל חייו ונתן למדינת ישראל 30 שנות ביטחון. לא יעלה על הדעת שוועדה תדון בהורדת דרגות של האלוף יצחק מרדכי".

מרדכי הצטרף לליכוד מיד לאחר רצח רבין ועם פרישתו מצה"ל. הוא כיהן כשר הביטחון בממשלת נתניהו החל ב-1996 אך התפטר לקראת בחירות 1999 והציג את מועמדותו לראשות הממשלה. ימים ספורים לפני הבחירות הוא הסיר את מועמדותו והביע תמיכה באהוד ברק, שמינה אותו לשר התחבורה בממשלה שהקים לאחר הבחירות. ואולם בסופו של דבר נאלץ מרדכי להתפטר בעקבות תלונות על הטרדה מינית.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/918/229.html


http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   16:35   08.04.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  42. 'הצייד' - רפ''ק י' הלוחם האמיץ בצה''ל = י.מרדכי ו-ל.שחק  
בתגובה להודעה מספר 30
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 08.04.05 בשעה 16:42 בברכה, פילוביץ שחף
 
בידיעות אחרונות בכתבת תחקיר מורחבת על הלוחם האמיץ בצה"ל של שנות ה-2000, המכונה "הצייד" - רפ"ק י' מיחידת המסתערבים של מג"ב/צה"ל.

מצ"ב כתבת מסגרת מתוך הכתבה שפורסמה היום בשבע ימים:

תזכורת:
30. בקרוב: ''משפט דרגות'' למרדכי, אהרון ברק דחה את ערעורו
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6361&omm=30&viewmode=
37. יצחק מרדכי: ''את האמת ההסטורית אי אפשר למחוק''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6361&omm=37&viewmode=
40. אלוף יצחק מרדכי יוותר על הדרגות........האמנם?!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6361&omm=40&viewmode=
מדינת ישראל נגד יצחק מרדכי - ת"פ 3185/00
http://musaf.net/search/1055.htm

אלוף שלושת הפיקודים יהיה טוראי שלושת האנוסות









Re: אלוף שלושת הפיקודים יהיה טוראי שלושת האנוסות 8/04/05

שולח: Eviathar H. ben Zedeff <evi48@zahav.net.il>
אל: civil forum <civilforum@global-report.com> ,
העתק: Amnon Dankner <dankner@netvision.net.il> , shahaf pilovich <pilovich2006@walla.com> ,

דבר של טיפשות גמורה, המצביע על הכותב וגם על חברת מוצאו.

גם אם מרדכי גיבור - ועדיין חובת ההוכחה עליו בעניין הזה - אין הוא פטור מציות לחוק ומכיבודו.

מעניין מה היה קורה לו נטפל לבת ממשפחת דנקנר ... מה אז היה כותב הכותב הנכבד.

הורדתו בדרגה - הלוואי שתתממש - של מרדכי בגין זה (כולל פגיעה בפנסיה העתירה??) תשמש איתות למפקדים ולצבא כולו, כי נורמת השימוש בחיילות בקרב הקמונה הבכירה צריכה להיפסק, ובהקדם. אני יודע תנאי השירות של הקצונה יורעו - אבל מה לעשות? זו המציאות המרה, ואינה נחלקת לשלושה חלקים, כפי שרגילים בצבא.

כיוון שאני סומך על בוגי, שיעשה את כל הטעויות האפשרויות - במבצעים כמו בשאר תחומי הצבא - אני מרגיש, שימצאו כאן קומבינה. הלוואי שאתבדה. אלא שבתחום הזה יש לצבא - גם בהנהגתו - רקורד אפל לחלוטין, למרות הקשקשת הנבובה בדבר מעמד האשה בצבא.


אביתר





http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   13:21   09.04.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  43. אבייתר בן-צדף: יש במסגרת לפחות טעות היסטורית חמורה:  
בתגובה להודעה מספר 42
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 11.04.05 בשעה 08:25 בברכה, פילוביץ שחף
 
Re: Re: אלוף שלושת הפיקודים יהיה טוראי שלושת האנוסות 8/04/05שולח: Eviathar H. ben Zedeff <evi48@zahav.net.il>
אל: shahaf pilovich <pilovich2006@walla.com> , civil forum <civilforum@global-report.com> ,
העתק: Amnon Dankner <dankner@netvision.net.il> ,

שחף היקר,

הצחקתני.

יש במסגרת לפחות טעות היסטורית חמורה: לרב-אלוף צבי צור ז"ל לא היה עיטור העוז ולא כל צל"ש. במערכת ידיעות אחרונות - כנראה, בהשראת צבאנו המפואר - טעו.

במלחמת יום הכיפורים קיבל סמ"ר (מיל') צבי צור את עיטור העוז, וקודם לדרגת סג"ם בעקבות מעשיו בקרב המפושל (הנוסף, באבי) של אוגדה 162 על העיר סואץ. אז כבר היה צ'רה רב-אלוף מיל', שעזר לשר הביטחון דיין להכשיל את מערכת הביטחון.

בנוסף, עיטור העוז אינו כה נדיר - בין העיטורים - כפי שהמסגרת מנסה לטעון.

אביתר

מצ"ב צילום תעודת הצל"ש לסמ"ר/סג"מ צבי צור:
http://www.aka.idf.il/iturim/asp/diploma.asp?docId=29041


מצ"ב צילום מסמך מהספר של איתן הבר וזאב שיף: לקסיקון לביטחון ישראל שמדבר על האיש צבי צור הרמטכ"ל.....


מת צבי צור, הרמטכ"ל השישי

צור, בן 81 במותו, נפטר הלילה בביתו בתל אביב. כיהן כרמטכ"ל בשנים 61'-63', וכן כחבר כנסת

NRG מעריב
29/12/2004 0:32

צבי צור, הרמטכ"ל השישי של צה"ל, נפטר הלילה בגיל 81 בביתו בתל אביב. הוא יובא למנוחות בטקס צבאי היום ב-16:00, בבית העלמין בקריית שאול.

צור כיהן כרמטכ"ל בין השנים 1961-63. הוא נולד באוקראינה ועלה ארצה עם הוריו בגיל שנתיים. בגיל 16, בשלהי מאורעות 1936, הוא הצטרף להגנה. במלחמת העצמאות, כמפקד גדוד בחטיבת "גבעתי", הוא השתתף בהקמת פלוגת הג'יפים "שועלי שמשון". בין השנים 1952-1956 כיהן צור כראש אכ"א. בין 56' ל-58' כיהן כאלוף פיקוד המרכז, ובין 58' ל-61' שימש כסגן הרמטכ"ל.

ב-1965, שנתיים אחרי שיחרורו מצה"ל, נענה צור לבקשת ידידו משה דיין והתמודד בבחירות לכנסת השישית מטעם רפ"י. צור נבחר לכנסת, אך כעבור כמה שבועות התפטר מכהונתו במשכן.

בין השנים 1964-1967 כיהן צור כמנכ"ל "מקורות", ומסוף מאי 67' עד אפריל 74' שימש כעוזרו של שר הביטחון, משה דיין. בתפקידו זה עסק צור בענייני כספים, משק, רכש, פיתוח מדעי וייצור.

בירור פרשת פולארד

בין 74' ל-85' כיהן צור כמנכ"ל "כלל תעשיות", ובמשך שנתיים גם כיהן כסמנכ"ל "כלל ישראל". בשנים 86'-87' שימש יו"ר מועצת המנהלים של "בזק", וכן כסגן וממלא-מקום יו"ר מועצת המנהלים של "החברה לישראל". עם התפוצצותה של פרשת פולארד, ב-1987, שימש צור כחבר בוועדה שהוקמה לבירור העניין. בשנים 87'-92' שימש כיו"ר מועצת המנהלים של "צים", ב-1993 שימש כיו"ר מועצת המנהלים של המפעלים הפטרוכימיים ושל "כרמל אולפנים", ובין 93' ל-96' כיו"ר מועצת המנהלים של התעשייה האווירית.

מאז שנת 1995 נמנה צור עם פעילי "המועצה לשלום וביטחון", גוף שהורכב מיוצאי זרועות הביטחון ושפעל למען הסכם שלום בין ישראל לבין הפלשתינים ומדינות ערב.

"חותם בל יימחה"

ראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר, אהוד ברק, פרסם הודעה בעקבות מותו של צבי צור.

"מדינת ישראל איבדה היום איש חכם, שקול ומפוכח שתרם תרומה מכרעת לגיבוש עוצמתה ובטחונה", אמר ברק.

"ב'הגנה', בקרבות מלחמת השחרור, כמפקד וכרמטכ"ל צה"ל ואחר כך לצידו של שר הביטחון משה דיין, היה צ'רה שותף רב השפעה לעיצוב ביטחון ישראל ולהבטחת קיומה ועתידה. מהביטחון עבר לכלכלה וגם שם, בתבונתו ובחכמת המעשה שלו, השאיר חותם בל יימחה. הוא יחסר לכולנו", הוסיף.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/845/141.html



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   21:27   09.04.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  46. ''הצייד'' - רפ''ק י' מיחידת המסתערבים של משמר הגבול  
בתגובה להודעה מספר 42
 
From : דני קריאףd9 <danny747@bezeqint.net>
Sent : Saturday, April 9, 2005 11:10 AM

במוסף 7 ימים שהתפרסם אתמול 7.4.2005 במוסף 7 ימים בידיעות אחרונות ,ישנה כתבה של הכתבים יוסי יהושוע וראובן וייס בשם " הצייד" שבו מתוארת לפי דעתי פעילותו של גדול הלוחמים של צה"ל בכל הזמנים בוגר האינתפדה רפ"ק י' מיחידת המסתערבים של משמר הגבול.

בכתבה נכתב שבשל מעשיו של י' הוא יזכה בפעם הראשונה לאחר 23 שנים לעיטור העוז, שהוא העיטור השני בחשיבותו לאחר עיטור הגבורה והוא מצטרף לרשימה מכובדת ומופלאה של לוחמים שקבלו את עיטור העוז , איציק מרדכי, אמנון ליפקין שחק , משה סוקניק.........?????

למי שיש את ידיעות אחרונות בהשג יד שיעזוב את את הכל ויקרא את הכתבה , למי שאין שירוץ להשיג , מעשה הגבורה של קפ"ק י' שווים במשקלם הסגולי לכל מקבלי עיטור העוז בצה"ל כפול 5 .

איך לעזאזל בכלל מנסים להשוות אותו לאחרים ....

שבת שלום

דני קריאף
D10


להלן: הכתבה !!























http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   13:13   12.04.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  48. ''איך הוא עדיין אלוף?''  
בתגובה להודעה מספר 30
 
איך הוא עדיין אלוף?
יום שלישי, 12 באפריל 2005, 9:51 מאת: אמיר אורן הארץ

אמיר אורן טוען כי חשבון הנפש של יצחק מרדכי לא צריך לעכב את שלילת דרגותיו - מי שאינו ג'נטלמן לא יכול להיות קציןערב בחירות 1981, והוא צמוד בסקרים לשמעון פרס, התארח ראש הממשלה ושר הביטחון מנחם בגין בקיסריה באירוע חגיגי של חיל הים. "אתה יודע שאנחנו נקבע אם תנצח בבחירות", התבדח מפקד החיל, האלוף זאב אלמוג, בדרכם אל האירוע. "הצבא אינו מתערב בפוליטיקה, אבל הקלפי האחרונה שתגיע לוועדת הבחירות נמצאת בצוללת שלנו, שיצאה להפלגה ממושכת". בגין לא התרגש; יחלפו 15 שנה עד שחסידיו הנואשים של פרס ימליצו להמתין לקולות הימאים. "אמור נא לי", הפתיע בגין את אלמוג בנושא שונה לחלוטין, "למי שקדם לך כמפקד החיל באמת היה יצר כל כך גדול?"

בגין התכוון לאלוף מיכאל (יומי) ברקאי, שנאלץ להתפטר מהפיקוד על חיל הים אף שזוכה מתקיפת חיילת במשפט צבאי, שבראש הרכבו המיוחד ישב חיים הרצוג. הזיכוי לא שיכנע את שר הביטחון עזר ויצמן, שהתנהגותו הבעייתית של ברקאי היתה ראויה לאלוף. ויצמן, מדיח סדרתי, שסילק - בהקשר שונה לחלוטין - את מושל הגדה המערבית תת-אלוף דוד הגואל וביקש עונש דומה גם למפקד חטיבת הצנחנים אלוף-משנה אמנון ליפקין-שחק (שאותו הציל מהדחה הרמטכ"ל מוטה גור), דחף החוצה את ברקאי למרות היותו נושא עיטור המופת, גיבור ניצחון שייטת הסטי"לים של חיל הים על ציי מצרים וסוריה במלחמת יום הכיפורים, ואחיו של סגן מפקד דקר שנעלמה במצולות.

ברקאי לא היה האלוף הראשון שנחשד בהתנהגות לא הולמת כלפי חיילות, אבל היה הראשון שעניינו כבר לא ניתן לטיוח. הוא קיבל את הדין, פרש בשקט לביתו, ולאחר שנים, כשסבל ממחלה סופנית, שם קץ לחייו. הוא לא הקהיל תומכים ולא התעטף בדמות הקורבן.

יצחק מרדכי, עבריין מין שהורשע בשני סעיפי אישום, באשרור בית המשפט העליון, אינו מוותר. צה"ל לא התנדב להחיל את החוק על מרדכי. הוא עשה זאת אט-אט, במענה לתהיות עיתונאיות, ובמאמץ משותף של שר הביטחון, שאול מופז (הרמטכ"ל שמינה מרדכי), הרמטכ"ל משה יעלון והפרקליט הצבאי הראשי הקודם, אלוף מנחם פינקלשטיין, לגונן על מרדכי ובאמתלות משונות להתעלם מחובתם.

זו חובה חוקית, והחוק הוא של צה"ל עצמו, לא של העיתונות, לא של ארגוני נשים; חוק השיפוט הצבאי מלפני 50 שנה, המקלף מדרגות קצונה (ואף רס"ר) עברייני קלון, שריד לתקופה שראתה ב"קצין וג'נטלמן" לא קלישאה תקשורתית, אלא צימוד הכרחי והרתעתי - כאשר קיבלת דרגת קצונה, זכית גם במעמד חברתי, וכאשר קבע בית המשפט שאינך ג'נטלמן, לא תוכל להישאר קצין, וגם לא להמשיך בשירות הקבע או המילואים בצה"ל. טענתם של תומכי מרדכי, כי הוא סבל די ונענש יותר מדי, זורה חול בעיניים; קורבנות התקיפה של מרדכי, הן שסבלו.

מרדכי טיפס לצמרת צה"ל, בין היתר, בכוח עיטור העוז שלו כמג"ד צנחנים בחווה הסינית במלחמת יום הכיפורים. הוא היה אחד מעשרות מפקדי גדודים שלחמו אז קשה ומתוך הקרבה, ולא הבולט מכולם. בפרשת קו 300 היה תפקודו האלים, בהגעתו המאוחרת לשטח, ראוי לגנאי - לא להפללה, בכיוון שאליו תימרן השב"כ, אך גם לא לטיהור מוחלט, בחתימת ידידו חיים נדל (שהתמנה לשפוט אותו), ולקידום לאלוף.


פרסומתואלה, רשימה חלקית מאוד, המקצועות והתפקידים שפסול לשמש בהם בעל רישום פלילי: וטרינר וחבר במועצת צער בעלי חיים, כבאי וסדרן עישון, נציג הציבור במועצה לייצור ולשיווק של אגוזי אדמה, "ממזער מוסמך" (יש משלח-יד כזה, הנשמע כלקוח ממדע בדיוני, ולמעשה האחראי לפני מס הכנסה על תיעוד במיקרופילם של חשבונות עסק). עשן ואש, בעלי חיים, אגוזים, חשבוניות ממוזערות - כולם, לשיטת נאמני מרדכי, זכאים להגנה מפני עברייני קלון יותר מצה"ל, חייליו, כבודו.

"לא מדדתי אותו", את היצר, השיב אלמוג לבגין. חשבון הנפש הפרטי של מרדכי אינו פוטר אותו מלעמוד לדיון הקלון של צה"ל. אם, מכאן ולהבא, לא בדיעבד, מבקש צה"ל לקבוע שאין סתירה בין דרגת אלוף
http://news.walla.co.il/?w=/2908/699721



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   01:32   13.04.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  49. אלי מויאל נותן לאיציק מרדכי ללמד בתיכון בשדרות  
בתגובה להודעה מספר 30
 
אלי מויאל נותן לאיציק מרדכי ללמד בתיכון בשדרות

משרד החינוך אסר אמנם על שר הביטחון לשעבר ללמד בתיכון בגלל עבירות המין שבהן הורשע - אבל לאלי מויאל זה לא מפריע: יש לו חוות דעת משפטית שמתירה את העסקת האלוף במיל', והוא סבור: "האיש כבר שילם את חובו לחברה, יש לו מה לתרום לבני הנוער"
רוני סופר

שילם את חובו לחברה? ראש עיריית שדרות, אלי מויאל, החליט אמש (ג') להעסיק את השר לשעבר יצחק מרדכי כמורה בתיכון בעיר. זאת, בניגוד להנחיית משרד החינוך. מויאל אמר ל-ynet: "יש בידי חוות דעת של יו"ר לשכת עורכי הדין בדרום, עו"ד דניאל גרטנר, הקובעת חד משמעית שאין כל מניעה להעסיקו". זאת, משום שמרדכי לא נדון למאסר על העבירות שבהן הורשע.

"הפכו את האדם הזה לצל. רודפים אותו למרות שהוא כבר שילם את המחיר לחברה", אמר מויאל, "אינני מתכוון להצטרף לשיירת המגנים. אני מתכוון לאפשר לבן אדם שיש לו מה לתרום לבני הנוער בשדרות ללמד בעיר". מויאל הוסיף: "אני מתכוון לעמוד מאחוריו, ובזכות חוות הדעת המשפטית הזאת הוא יוכל ללמד אצלנו"


לפני כחודש וחצי נחשף ב-ynet כי השר לשעבר מרדכי עבר להתגורר בשדרות. מרדכי הצהיר כי בכוונתו לסייע לתושבים ככל שיוכל. בין השאר, ביקש להעביר

הסיבוב הקודם

"מרדכי לא יוכל ללמד בשדרות" / שמוליק חדד
שר הביטחון לשעבר, יצחק מרדכי, עבר להתגורר בשדרות וביקש ללמד מורשת קרב וידיעת הארץ. שני מרצים בכירים העבירו מחאה למשרד החינוך שקבע: "העסקת אדם שהורשע בעבירות מין פסולה". ראש עיריית שדרות, אלי מויאל: החלטת המשרד מרתיחה את הדם. אעשה כל מאמץ להעסיק את מרדכי
לכתבה המלאה
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3051376,00.html


שיעורים לתלמידי התיכון "גוטוירט" בעיר, והיוזמה התקבלה בברכה על ידי מנהל בית הספר והעירייה.


אלא שהיוזמה נתקלה בביקורת חריפה. כעשרה ימים לאחר מכן שלחה מנהלת מחוז הדרום במשרד החינוך, עמירה חיים, מכתב לעיריית שדרות, ובו נאמר כי המשרד אוסר על העסקתו של מרדכי כמורה. במכתב נקבע כי "הכוונה להעסיק בבית הספר אדם שהורשע בעבירות מין פסולה - והדבר מעוגן בחוק". מאחרי ההחלטה עמדו שרת החינוך, לימור לבנת, ומנכ"לית משרדה, רונית תירוש.

מרדכי הורשע במארס 2003 בבית משפט השלום בירושלים בעשיית מעשים מגונים בכוח. הוא עירער על הרשעתו לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון, אך הערעור נדחה בכל הערכאות. לאחרונה אף נשקלה אפשרות לשלול את דרגותיו של מרדכי בגין הרשעותיו אלה, שיש עמן קלון.

חוות הדעת: "הוא לא נידון למאסר, ולכן מותר לו ללמד"

על חוות הדעת המשפטית חתום עו"ד דניאל גרטנר, מעורכי הדין הוותיקים והבכירים מאזור הדרום. המסמך נושא את הכותרת הספרותית "מפגשים עם מר מרדכי".

בחוות הדעת נאמר כי "ככל שהדבר נוגע לאדם שהורשע בביצוע עבירת מין, חל הסדר מיוחד, והוא החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים,


החל על העסקת עובדים ומתנדבים. בחוק זה כתוב "מעסיק לא יקבל לעבודה במוסד ולא יעסיק בעבודה במוסד בגיר שהורשע בעבירת מין שאותה ביצע בהיותו בגיר ונידון עליה לשנת מאסר בפועל או יותר".


"יצחק מרדכי", ממשיך גרטנר, "הורשע בביצוע עבירות מין אולם לא נידון לעונש מאסר בפועל. בנסיבות אלה הוראות הדין אינן מונעות את העסקתו לא כל שכן קיום מפגשים שאינם בגדר העסקה".

בחוות הדעת נאמר עוד, כי "כחלק מפעילותו ההתנדבותית מבקשת העירייה שמרדכי ישתתף במפגשים ובהרצאות בפני תלמידים בנושא ביטחון ומורשת קרב, בהתנדבות, וזאת במסגרת הכנת בני נוער לגיוס לצה"ל".


"צריך לתת לו צ'אנס לתקן"

אם משרד החינוך לא יצליח למנוע זאת, יתחיל מרדכי כבר בימים הקרובים לקיים מפגשים עם תלמידי התיכון הכללי על שם גוטוירט (שבו כבר מלמד ח"כ יוסי שריד). מרדכי יכין את בני הנוער לקראת גיוסם לצה"ל.

מאז נאסר עליו על ידי משרד החינוך ללמד בהתנדבות בבית הספר, הוא מגיע מדי בוקר אל לשכתו של מויאל. "הגיע הזמן להוריד ממנו את אות הקלון ולתת לבן אדם אפשרות לחזור לחיים של מי שתרם לביטחון המדינה הזאת אולי יותר מכל אדם אחר", אמר ראש עיריית שדרות, "אסור לשכוח שמדובר באדם שקיבל את עיטור העוז, הוא גיבור ישראל - וגם אם שגה צריך לתת לו צ'אנס לתקן".

את תגובת משרד החינוך לא ניתן היה להשיג אמש.

(13.04.05, 00:07)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3071828,00.html


http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   17:12   14.04.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  50. אביתר בן-צדף לראש עירית שדרות מויאל: ''יש גבול'' !!!!  
בתגובה להודעה מספר 49
 
יש גבול!
מכתב גלוי לאלי מויאל
אביתר בן-צדף
14/04/2005

אדוני, ראש עיריית שדרות.

בשנים האחרונות אתה מתבלט כמנהיג נבון של עיר במשבר. שדרות עירך נכנסה להיסטוריה שלא מרצונה כעוד עיר בישראל, שמערכת הביטחון הפקירה לגורלה. מערכת הביטחון שלנו טובה בזה, בעיקר, היא חזקה על חלשים. עכשיו הגיע תורכם.

לא רציתי לדבר על קסאמים. אתה מבין בזה יותר ממני. רציתי לדבר על אתיקה.

קראתי בעיתון, שאתה מתעקש להכניס למערכת החינוך של עירך אחד, יצחק מרדכי, שהיה אלוף נודע בצבא, וגם אלוף בהטרדות מיניות. כעת מערערים על דרגותיו של מרדכי, ואיני מכחיש: מעשיו הנתעבים, שאושרו בכל הערכאות המשפטיות, מבחילים אותי ומעליבים, עד כדי שלא אתנגד להסרת דרגותיו בגינם. אדרבא.

כאב לחיילת בדימוס, אודה, שמהיכרותי העמוקה עם צה"ל חששתי מאוד כשהתגייסה, ואיני היחיד שהרגיש כך כשבתו התגייסה. יש משהו נתעב במיוחד בניצול מיני של חיילות, שהמדינה מגייסת בפקודה, בידי מפקד בכיר מהן בדרגה ובגיל.

פסק-הדין נגד איציק מרדכי מעורר צמרמורת, ובעיקר במה אין בו: כל האירועים של הטרדה מינית, שכבר חלה עליהם התיישנות.

כששלחתי את בתי לצבא חששתי כיוון שידעתי, שהמערכת הצבאית לא תגן עליה. אז והיום אני מבין היטב את ההורים, שמסרבים שבנותיהם יתגייסו. צה"ל טרם הוכיח, כי הוא מעוניין להגן עליהן ממפקדים סוטים ו/או תאבי מין (חרמנים בלשוננו).

אלוהים מגן על ילדי הגן. ומי יגן על בנות שדרות מידו הארוכה והחטטנית של יצחק מרדכי?.

אדוני, ראש העירייה, לילדים ולילדות במערכת החינוך של שדרות מגיע יותר מאשר אלוף מזדקן וחרמן. אדון מרדכי הנו שור מועד, שלא הייתי מקרבו לאזור, שבו נערות פורחות בהתבגרותן מסתובבות חופשי בהנחה, כי הן מוגנות מכל פגע-רע.

אדוני, ראש העיריה, לילדים ולילדות במערכת החינוך של שדרות מגיע יותר מאשר פגע-רע בדמותו של אלוף מתוסכל, שמספר סיפורים על גבורתו. מה יהיה כשהמחקר על מערכת החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים יושלם?

אזי נדע הרבה יותר על אותו לילה אומלל של חיילי גדוד 890 של הצנחנים, שמפקדיהם הפקירו אותם למוות בתוכנית קרבית חסרת היגיון, בפיקוד רשלני ובהזנחה. הרבה מחיילי 890 מתו שם כיוון שהמג"ד שלהם מעל בחובתו כלפיהם, ולא דאג לחלצם.

יותר מלוחם אחד יכול לספר לך, כי המג"ד מרדכי הציע לא להיכנס לשטח המוכה-אש כדי לחלץ פצועים. את סמל דאז גורי ששון חילצו אנשי המילואים של יקי. גורי חי, למזלנו הרב, וגם מחלציו עמנו. גורי יכול לספר לך על מות חבריו, שדיממו למוות לידו כיוון שלא חולצו בזמן.

תלמידי שדרות זכאים לדעת את הסיפור הזה על "המורה", שאתה רוצה להביא עליהם. אני מקווה, שיידעו לשאול את השאלות הנכונות. עד היום "אלוף שלושת הפיקודים" אינו מוכן לענות עליהן.

האם אלו הדוגמה האישית והערכים, שאתה רוצה לחנך עליהם את בני עירך?

ושאלה אחרונה, מינהלית לחלוטין - אם משרד החינוך אוסר על הכנסת אדון מרדכי למוסד חינוך, כיוון שהחוק מונע את העסקתו - בגין הרשעתו בעבירות מין, כיצד אתה מעז להפר את ההוראה ואת החוק. מה התלמידים יבינו מכך על התנהגותם במדינת חוק. למיטב ידיעתי, בסוף י"ב הם צריכים להיבחן באזרחות.

לא אלמן ישראל, ואני מאמין שתוכל למצוא תחליף למר מרדכי. אם תיוותר בלא מורה למורשת קרב - אני מוכן להתנדב לתפקיד, ואני מאמין, שחבריי ל"פורום האזרחי לתחקור קרבות ולהפקת לקחים" יסייעו לי. למיטב ידיעתי, אף אחד מהם לא הורשע בגין שליחה אלימה של יד לחמודותיה של אשה.

בברכת חג שמח ובהוקרה,

אביתר בן-צדף.
__
נ.ב: אם תרצה ללמוד יותר על מערכת החווה הסינית, ראה באתרנו באינטרנט:
http://www.global-report.com/writers/article.php?a=9c51a13764ca629f439f6accbb4ec413



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   10:06   20.05.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  66. הרפתקות איציק בשדרות - פרק ג' מתוך אין-סוף  
בתגובה להודעה מספר 49
 
הרפתקות איציק בשדרות - פרק ג' מתוך אין-סוף 20/05/05
שולח: Eviathar H. ben Zedeff <evi48@zahav.net.il>
אל: civil forum <civilforum@global-report.com> ,
העתק: immanuel gertel <monami@walla.com> , shahaf pilovich <pilovich2006@walla.co.il> , Michael Bronstein <bron@digital-verification.com> , tiki vidas <vidas1@bezeqint.net> ,

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3087920,00.html

כנראה, עמנואל גרטל צודק לגבי הקשר מופז-מרדכי, אך נראה, שמישהו חוטף למופז את השטיח מתחת לרגליו.
אביתר


מופז לא בא? בשדרות מתנחמים באיציק מרדכי


שר הביטחון לשעבר, תושב טרי בשדרות, הגיע לחזק את שכניו החדשים במקום נפילת הקסאם בעיר. "חבל מאוד שמערכת הביטחון לא משתמשת בידע שלו", אמר אחד התושבים הזועמים. מערכת ההתראה, אגב, לא פעלה, ודווקא כך ניצל אחד התושבים מפגיעה ישירה
שמוליק חדד

בא לחזק: אורח בלתי צפוי הגיע הערב (יום ה') לזירת נפילת רקטת הקאסם בשדרות - שר הביטחון לשעבר, איציק מרדכי. השר לשעבר עבר באחרונה להתגורר בשדרות והוא מלמד בתיכון שבעיר בניגוד לעמדת משרד החינוך.

הרקטה נחתה הפעם בחצר בית, סמוך למגרש הכדורגל העירוני ומערכת ההתראה "שחר אדום" לא פעלה. תושבים רבים, שהתקבצו עד מהרה במקום, זעמו על היעדר ההתראה. התושבים נשאו שלטים בידיהם וקראו קריאות בגנות הממשלה "די לקאסם", צעקו. "אם זה יימשך כך", הזהירו, "נחזור לתמונות של הפגנות סוערות".

וייסגלס לעריקאת:
עצרו את הירי או שאנחנו נעצור / עלי ואקד ודיאנה בחור-ניר
יועצו המיוחד של ראש הממשלה נפגש בתל אביב עם בכיר הרשות, סאיב עריקאת, והזהיר אותו כי אם לא תעצור הרשות את הירי ילכו לאיבוד הבנות פסגת שארם. גורמים מדיניים: אם תהיה הסלמה, לישראל לא תהיה ברירה אלא להגיב
לכתבה המלאה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3087894,00.html

כאילו להכעיס נפלה הרקטה דווקא בסמוך לביתו של אריה כהן, תושב העיר המזוהה מאוד עם המאבק וההפגנות כנגד ירי הקאסמים. "בדרך כלל כשאני שומע 'שחר אדום' אני יוצא מייד החוצה. היום נחתה הרקטה בדיוק בחצר, ייתכן שהייתי עומד במקום הנפילה לו הייתי שומע את מערכת ההתראה", סיפר כהן.

יחד עם הסקרנים שהתקבצו במקום הגיע עד מהרה גם תושב חדש באזור, מרדכי. השר לשעבר בחן את שרידי הרקטה והתקבל בהתלהבות. "שר הביטחון לא מגיע. הוא הפקיר אותנו לגמרי. אז לפחות שר הביטחון לשעבר טורח ומגיע לכאן", אמר אחד התושבים.

מרדכי, שכבר צבר לעצמו הערכה בעיר לאחר שביצע את המעבר המתוקשר והחל ללמד בהתנדבות בתיכון הכללי, אמר לתושבים שאינו מתערב בנושאי ביטחון. "הוא אמר לנו שיש אנשים שמופקדים על כך", סיפר כהן, שאירח בביתו את מרדכי, "הוא הביע דאגה אבל חזר ואמר שהוא בא רק להסתכל ולא להציע הצעות".

תושב אחר קבע בנחרצות: "חבל מאוד שמערכת הביטחון לא משתמשת בידע של מרדכי ובעובדה שהוא ממילא גר בשדרות. הוא היה אלוף בצה"ל, שר ביטחון. אפשר בהחלט להשתמש בידע שלו".


חבלני מרחב לכיש שהגיעו למקום בחנו את הרקטה ופירקו אותה. התושבים סיפרו כי מדובר ברקטה שונה במקצת מרקטות הקאסם שאליהן הורגלו. הרקטה הנוכחית קטנה יותר, דיווחו. פלוגות סלאח א-דין, הזרוע הצבאית של ועדות ההתנגדות העממית, נטלו אחריות לירי ואמרו כי מדובר ברקטה מסוג נאסר. בארגון "הבטיחו" גם כי הירי יימשך.

ובתוך כך נמשך לסירוגין ירי פצצות המרגמה לעבר גוש קטיף ועד כה נחתו בגוש כ-50 פצצות. שתי פצצות מרגמה נורו לעבר בסיס צה"ל בצפון רצועת עזה ונחתו בסמוך לבסיס. מוקדם יותר נורו שתי פצצות נוספות לעבר מעבר הסחורות קרני, שבצפון הרצועה. לפי שעה, איש לא נפגע.

(19.05.05, 23:54)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3087920,00.html



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   09:18   07.07.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  79. חלוץ מינה ועדה שתדון בהורדת יצחק מרדכי בדרגה  
בתגובה להודעה מספר 30
 
עדכון אחרון - 07:51 07/07/05 סוךףף
חלוץ מינה ועדה שתדון בהורדת יצחק מרדכי בדרגה
מאת אמיר אורן

זאת, בעקבות הרשעתו בעבירות שיש בהן קלון. בראש הוועדה יעמוד נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א בדימוס, ד"ר אליהו וינוגרד


מרדכי. עבירות שיש עמן קלון

הרמטכ"ל, רב אלוף דן חלוץ, מינה אתמול (רביעי) את שלושת חברי הוועדה, שתדון בהסרת דרגות האלוף במילואים של יצחק מרדכי, בעקבות הרשעתו בעבירות שיש עמן קלון. בראש הוועדה יעמוד נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, השופט ד"ר אליהו וינוגרד, שיענוד למשפט דרגת ייצוג של אלוף.

לצד וינוגרד יישבו האלוף במילואים אביעזר יערי, ואל"מ במילואים יוסף תל-רז. גם תל-רז ישא בשבתו בוועדה דרגת ייצוג של אלוף, כמתחייב בחוק.

על הרכב הוועדה המליץ לחלוץ נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, האלוף ד"ר ישי בר. האלוף בר פנה תחילה לשופטים בדימוס בבית המשפט העליון, אך נתקל בסירוב סדרתי, בנימוק של היכרות קודמת עם מרדכי. גם כאשר חיפש אלופים בדימוס, נאלץ בר להרחיק כ-20 שנה לאחור, משום שאלופים צעירים יותר שירתו תחת מרדכי בצבא, או היו כפופים לו כשר ביטחון. יערי, שהיה מפקד המכללה לביטחון לאומי, היה חבר במטכ"ל לצד מרדכי.

השופט בדימוס וינוגרד עמד בשנים האחרונות בראש ועדות שעסקו בנושאים ביטחוניים. באחרונה עמד בראש ועדה לבחינת התפקוד והסמכויות של הצנזורה הצבאית - שטרם פירסמה את הדו"ח שלה. בשנות ה-90 בדקה ועדה בראשותו את תאונת הכבל ביחידת החילוץ של חיל האוויר, לפי דרישת משפחות שני החללים בתאונה. מסקנות הוועדה הוגשו אז בידי וינוגרד לשר הביטחון מרדכי. תל-רז היה סגן הפרקליט הצבאי הראשי, ועומד עתה בראש בית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה.

ועדת וינוגרד לעניין מרדכי תהיה הראשונה שתפעל לפי מתכונתו החדשה של הסעיף בחוק השיפוט הצבאי משנת 1955, המחייב לדון בהורדת דרגות קצונה ובסילוק מהצבא של מי שהורשעו - גם בבתי משפט אזרחיים - בעבירות שיש עמן קלון. הנוסח החדש נכנס לתוקפו בסתיו 2004. הוועדה מוסמכת לשלול את דרגת האלוף של מרדכי ולהורידו לדרגת טוראי או לדרגה גבוהה יותר. או אף להחליט כי למרות הרשעתו בשני סעיפי אישום בעבירות מין, ימשיך לשאת דרגות אלוף. החלטת הוועדה לא תפגע בגימלתו.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/597153.html

מצ"ב קישור לתת-אשכול לכל החומר על הפרשה:
30. בקרוב: ''משפט דרגות'' למרדכי, אהרון ברק דחה את ערעורו
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6361&omm=30&viewmode=



לחץ כאן » 4. האם מפא''י/אירגון בר גיורא יעשו זאת שוב = רצח פולטי ?!



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   19:43   02.08.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  80. הערכה: מרדכי יורד ב-3 דרגות  
בתגובה להודעה מספר 30
 
הערכה: מרדכי יורד ב-3 דרגות

(הערה שלי: הכתבה הזו היא בלון בכדי לבדוק את רחשי לב הציבור.)



הפרקליט הצבאי הראשי ממליץ להוריד את האלוף במיל' איציק מרדכי בכמה דרגות בעקבות הרשעתו בהטרדה מינית. "כרום הדרגה - כך עומק נפילתו של מרדכי", כתב הפצ"ר בחוות הדעת

איתן רבין
1/8/2005 12:04

מכה נוספת למרדכי: הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף אבי מנדלבליט, מבקש להוריד את אלוף (מיל') יצחק מרדכי, שהורשע בשני מקרים של הטרדה מינית, בכמה דרגות.

מנדלבליט כתב חוות דעת המשתרעת על פני 22 עמודים בעניין דרגותיו של מרדכי: "הדרגה בצבא הינה פרי עבודה קשה ולחימה של שנים רבות, אך כל אלה אינם יכולים לשמש מגן. הסעיף שבו אני מבקש לפגוע בדרגותיו של מרדכי נועד לשמור על טוהר המידות או הדרגות בצה"ל. אין המדובר בסרן אשר פטור משירות מזה עשר שנים ולא ביצע שירות מילואים פעיל מזה 20 שנה, ואז בא וביצע עבירת מס. כאן מדובר בעניינו של מי שהיה אלוף פיקוד, ביצע את העבירה תוך ניצול בכירותו ודרגתו בצבא".

הפצ"ר הויסף כי "כרום הדרגה - כך עומק נפילתו של מרדכי". גורם בכיר בפרקליטות העריך אתמול כי "מדובר לפחות בשלוש עד ארבע דרגות".

מקורביו של מרדכי קיבלו את הידיעה בתדהמה. "אנחנו המומים מחוות הדעת", אמר אתמול אחד המקורבים, "היא קשה וקטלנית". שלושת השופטים - וינוגרד, תת-אלוף (מיל') תל-רז והאלוף (מיל') אביעזר יערי - צפויים החלטתם בשבועות הקרובים.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/965/400.html


הפצ"ר החליט לערוך למרדכי "משפט דרגות"
30. בקרוב: ''משפט דרגות'' למרדכי, אהרון ברק דחה את ערעורו
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6361&omm=30&viewmode=
____________________________________________


לחץ כאן » http://Faster.co.il/0bif הפורום לאיזרוח תחקור קרבות והפקת לקחים




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   23:33   08.09.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  81. אביתר בן-צדף: החלטה נכונה והולמת (יצחק מרדכי)  
בתגובה להודעה מספר 30
 
החלטה נכונה והולמת

ועדה, שכינס הפרקליט הצבאי הראשי, פסקה, כי יש בשורות צה"ל מקום למטריד בכיר של חיילות * שקרי יצחק מרדכי על מלחמת יום הכיפורים דרבנו את הקריירה של המג"ד הכושל, והניפוהו לאלוף. עתה הם שכנעו את הוועדה, שהוא גיבור, ויש למחול לו על עבריינותו המינית

אביתר בן-צדף | 8/09/2005

ההחלטה לא להסיר את דרגות האלוף מיצחק מרדכי היא החלטה נכונה והולמת. נציגי הקצונה הבכירה – הידועה במקומותינו כ"דגנרלים" – החליטה, שמעשיו של אדון מרדכי אינם פוגעים בצה"ל. והם צודקים.

מה עשה מרדכי?

בסך הכל הוא נגע פה, שלח יד לשם. ילדה, הירגעי. זה לא סתם. זו יד של אלוף. ולא סתם אלוף – אלא אלוף שלושת הפיקודים בכבוד זקפתו.

אמרה הוועדה, שבמעשיו לא פגע מרדכי בכבוד צה"ל. הוא צודק. הטרדת חיילות מקובלת בצה"ל. תדע זאת כל אם עברייה. האבות יודעים זאת היטב משירותם. עכשיו באה הוועדה, ופסקה. היא אמרה, שבצבא הזה, שמבצע כל פקודה בלתי חוקית של הממונים הפוליטיים עליו (למשל, גירוש יהודים מבתיהם); בצבא הזה, שיעשה הכל כדי שאריק שרון ייבחר שוב (לפי נחמה דואק ב"ידיעות אחרונות", 8 בספטמבר 2005); בצבא הזה, שרבים מקציניו – כולל יצחק מרדכי – עונדים עיטורים כוזבים על מעשים, שלא עשו מעולם, ועל סיפורי מעשיות מפוברקים, כמו זה של מרדכי על מעשיו במלחמת יום הכיפורים – יש בשורותיו מקום למטרידי חיילות (ונא לזכור – מרדכי בסך הכל נתפס. רבים כמותו לא הובאו למשפט כיוון שהמערכת חיפתה עליהם).

מטריד החיילות יצחק מרדכי הולם את הצבא הזה, והצבא הולם אותו. "הוועדה קובעת בהחלטתה, כי לא יהא זה לכבודו של צה"ל ליטול את דרגתו של מרדכי, שכן מרדכי נענש מספיק בגין מעשיו. כמו כן קובעת הוועדה, כי למרדכי זכויות רבות: הוא שירת 33 שנים בצה"ל, מהן 12 שנים בדרגות קצונה בכירות. מרדכי שימש לוחם, השתתף במלחמות ישראל, ונוכח גבורתו קיבל את עיטור העוז - בזכות זאת שחירף נפשו במלחמת יום הכיפורים" (ניר וייס, "לא תישלל דרגת האלוף מיצחק מרדכי", "חדשות מחלקה ראשונה", 8 בספטמבר 2005).

סיפורי הכזב של מרדכי על מעשיו ב"טרטור" 42 במלחמת יום הכיפורים העניקו לו עוד תשואה. מרדכי ניכס לעצמו את כיבוש החווה הסינית – שאליה לא הגיע מעולם בקרב – ומחק כל עדות, שתפריך את בדיותיו. שקריו על מלחמת יום הכיפורים דרבנו את הקריירה של המג"ד הכושל, והניפוהו לאלוף. עתה הם שכנעו את הוועדה, שהוא גיבור, ויש למחול לו על עבריינותו המינית. מחקר בן יותר משנה על מעללי גדוד 890 בפיקודו במלחמת יום הכיפורים מאשים את מרדכי בניהול לקוי של לחימת הגדוד, באי-חילוץ נפגעיו ובאי-חילוץ חללי הגדוד למחרת – כבר כששככה האש.

מרדכי יישאר אלוף, ויפאר את צה"ל במעשיו – כלוח וכעבריין מין.

נא לקבור את הבושה מיד – הוועדה פסקה.

האם המסקנה מפסיקת הוועדה, שאי אפשר לשלוח את בנותינו לשרת בצבא כזה?

אמרתי זאת מזמן, עוד לפני שבתי עמדה להתגייס, ועכשיו, כשאוששה דעתי, שיניתי אותה: אסור לשלוח ילדים לשרת בצבא כזה.

צבא, שאינו מכבד את כבוד חייליו וחיילותיו, כפי שהוא מכבד את אלופיו, אינו ראוי לשירות ילדינו.

________________________

ה מ ש ו ל ש ~ ה ס ו ח ט


61. עדנה ארבל ''ניסתה'' לתפור מכרז תפור לורדה שחם/ניסו שחם
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6689&omm=61&viewmode



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   16:30   18.02.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  31. הדחת יעלון וסרט-משפט היסטורי על לוי אשכול  
בתגובה להודעה מספר 0
 
From : Uri Milstein <urimilsh@zahav.net.il>
Sent : Friday, February 18, 2005 1:26 PM
Subject : הדחת יעלון וסרט-משפט היסטורי על לוי אשכול
Attachment : 02מדועהודחיעלון.doc (0.03 MB)
http://rotter.net/User_files/forum/gil/4215fbb3684b809b.html

שלום חברים,

1. מצורף קובץ מאמר המנתח את אי הארכת כהונתו של רב אלוף משה יעלון . המאמר התפרסם היום ב"מקור ראשון".
2. ביום ראשון הקרוב 20 בפברוארבשעה 22.30 יקורן בערוץ הראשון של הטלוויזיה סרט נוסף בסדרה "הנאשם מת מזמן" . הפעם יתקיים משפט היסטוריה על תפקודו של ראש הממשלה לוי לאשכול בתקופת ההמתנה שקדמה למלחמת יששת הימים. אחד העדים המומחים במשפט זה הוא עבדכם הנאמן. אתם מוזמנים להגיב באתר שלי. להלן הקישור למדור הפורומים באתר:

http://www.global-report.com/writers/article.php?a=24368c745de15b3d2d6279667debcba3

סוף מעשה בהפקת לקחים תחילה
ד"ר אורי מילשטיין


‏יום שישי 18 פברואר 2005
מדוע הודח יעלון?
ד"ר אורי מילשטיין

זמן מה לפני שמונה משה (בוגי) יעלון לרמטכ"ל, התקיים בערוץ הראשון של הטלוויזיה עימות בין הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק לביני על השאלה מי ראוי להיות הרמטכ"ל הבא: יעלון או דן חלוץ. שחק יחצ"ן את יעלון. אני טענתי כי יעלון אינו מתאים לתפקיד משום שהרמטכ"ל הבא צריך לעצור את הקריסה המתחוללת בצה"ל לפחות מאז מלחמת ההתשה שאחרי מלחמת ששת הימים ולעשות סדר בצבא. אם חלוץ יחיל בכל צה"ל את הנורמות הנהוגות בחיל האוויר נשפר מאוד את תפקוד הצבא שנמצא אז בעיצומה של האינתיפאדה. שיפור זה יסייע לישראל להתגבר על האינתיפאדה ולמנוע אינתיפאדות בעתיד בטרם תפרוצנה. מסתבר ששר הביטחון בנימין בן אליעזר העדיף את יעלון וראש הממשלה אריאל שרון, שצידד בחלוץ, ויתר. לצערי צדקתי בתחזיותיי: יעלון נכשל! מסתבר שגם אריאל שרון ושאול מופז חושבים כך. שאלה מעניינת היא מה היו אז השיקולים של בן אליעזר וכיצד הוא קיבל את החלטתו. ניתן לצפות כי החלטה מן הסוג הזה תתקבל בתהליך מיטבי. כהונתו של יעלון לא הוארכה בין וגם את כהונת קודמיו לא צריך היה להאריך.

שתי משימות היה על יעלון לבצע כרמטכ"ל: להכריע את ארגוני הטרור במלחמת אוסלו ולחולל רפורמה יסודית בצה"ל כדי לבלום את הקריסה לפחות. את שתי המשימות האלה הוא לא השיג. הביטוי הדרמטי להצלחת ארגוני הטרור במלחמתם בצה"ל היא תוכנית ההינתקות של שרון. הטעם העיקרי לתוכנית זאת היא חוסר יכולתו של צה"ל לחסל את הטרור. אכן היו לצה"ל ולשאר זרועות הביטחון הצלחות נקודתיות לא מעטות אבל הפלסטינים הצליחו להגיע, בעזרת טילי הקאסם והפצמ"רים בעיקר בירי על שדרות, למאזן אימה, כפי שהגיע ארגון החזבאללה למאזן אימה עם צה"ל בעזרת הקטיושות שנורו לעבר ישובי הגליל ובעיקר על קריית שמונה. אז ברח צה"ל מדרום לבנון. היום הוא בורח מגוש קטיף.

כישלון צה"ל במלחמת אוסלו, נזקף לא רק לחובתו של יעלון, אלא לחובתם של כל ראשי הממשלות, שרי הביטחון והרמטכ"לים לפחות מאז מלחמת ההתשה. במקום להודות שצה"ל המילציוני של מלחמת ששת הימים אינו מתאים למציאות החדשה שיצרה המלחמה, הם שימרו את הארגון הלקוי בעזרת שטיפת מוח ומיתוסים בלתי מבוססים. הסוד הידוע בישראל הוא שאנשי צבא הקבע של צה"ל אינם אנשי צבא מקצועיים אלא קצינים שבגלל שהותם הארוכה בצבא עלו בדרגות. יעלון, ליפקין שחק אהוד ברק, וחבריהם הם למעשה מפקדי מחלקות בדרגת רב אלוף. בשעתו אמרתי זאת בטלוויזיה בתוכנתם של לונדון וקירשנבוים בערוץ 10. השניים עם כל היותם אנשים ביקורתיים נפלו מהכסא. הם שאלו: ומה עם הנסיון הרב שצברו יעלון וחבריו הרמטכ"לים והאלופים. ציטטתי כתשובה את דברי פרידריך הגדול שכתב בספרו "עצות למצביאים". אם היו ממנים גנרלים לפי הנסיון היה הפרד של הניך אויגן גדול המצביאים. הסיפור שאנשי צבא הקבע הם בעלי מקצוע בתחום הטקטי, בתחום האופרטיבי ובתחום האסטרטגי, הוא הבלוף הגדול ביותר של מדינת ישראל. כדי שהם יהיו רבי אלופים של ממש עליהם לעבור הכשרה יסודית גם בבית הספר לקצינים, גם בפו"ם וגם בקורסים אחרים, כפי שעוברים מקביליהם ברוב הצבאות בעולם. מאז שנות החמישים מתקיים דיון בתוך צה"ל על הצורך להעניק הכשרה ראויה לקציני צה"ל אבל ראשי מערכת הביטחון התחמקו מלהתמודד עם הבעיה.

נוסף לכך, צה"ל שאחרי מלחמת ששת הימים לא היה ערוך ללוחמת טרור-אנטי-טרור שהיתה צפויה בוודאות מוחלטת. הוא איננו ערוך לכך גם היום ולכן הוא הובס גם בדרום לבנון על ידי החיזבאללה וגם בשתי האינתיפאדות על ידי הפלסטינים. כדי לחפות על הפגמים, התפתחה בצה"ל תרבות של תחקירי שקר. ביטוי בולט לכך היה לאחרונה בפרשת הסרן הדרוזי ר. שפקודיו העלילו עליו עלילה ושקרו בתחקירים. גם מצ"ח גם הפרקליטות הצבאית ואפילו הרמטכ"ל יעלון לא הבינו שמדובר בעלילה ונקלעו לאחד הביזיונות הגדולים ביותר בתולדות צה"ל כאשר אחד מפקודיו של ר. הודה בבית המשפט הצבאי שהוא שיקר בתחקיר.

מתחקירי שקר ועלילות זדון לא ניתן להפיק לקחים. הליקויים בצה"ל חוזרים על עצמם שוב ושוב. צריך לקוות שהרמטכ"ל הבא ייגש סוף סוף לבצע רפורמה אמיתית שאחרת אירועי גוש קטיף יחווירו שעה שראש הממשלה בעתיד יחליט להינתק=לברוח מיהודה ושומרון.


http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5484&forum=gil&omm=56&vi



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   13:00   21.02.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  32. אורי מילשטיין: ''מדוע הודח יעלון?''  
בתגובה להודעה מספר 31
 
מדוע הודח יעלון?
21/02/2005 | אורי מילשטיין |

שיהיה ברור: הרמטכ"ל משה (בוגי) יעלון הודח בבושת פנים. כל מי שטועל שרק כהונתו לא הוארכה הוא או מתמם או אינו מכיר את התרבות הצבאית בישראל.

זמן מה לפני שמונה משה (בוגי) יעלון לרמטכ"ל, התקיים בערוץ הראשון של הטלוויזיה עימות בין הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק לביני על השאלה מי ראוי להיות הרמטכ"ל הבא: יעלון או מקפד חיל האוויר דן חלוץ. שחק יחצ"ן את יעלון וכרגיל מבלי לתת ביסוס לדבריו. אני טענתי כי יעלון אינו מתאים לתפקיד משום שהרמטכ"ל הבא צריך לבלום את הקריסה המתחוללת בצה"ל, לפחות מאז מלחמת ההתשה שאחרי מלחמת ששת הימים ולעשות סדר בצבא.

אם חלוץ יחיל בכל צה"ל את הנורמות הנהוגות בחיל האוויר נשפר מאוד את תפקוד הצבא שנמצא אז בעיצומה של האינתיפאדה. אמרתי ששיפור זה יסייע לישראל להכריע את האינתיפאדה ולמנוע אינתיפאדות בעתיד בטרם תפרוצנה על-ידי הרתעת הפלשתינים. מסתבר ששר הביטחון בנימין בן אליעזר העדיף את יעלון וראש הממשלה אריאל שרון, שצידד בחלוץ, ויתר מסיבות פוליטיות יותר מאשר ביטחוניות מקצועיות. לצערי צדקתי בתחזיותיי: יעלון נכשל! מסתבר שגם אריאל שרון ושאול מופז חושבים כך אף שפרשנים רבים מיחסים להם מניעים אישיים.

אני סבור שלפרשנים אלה יש מניעים אישיים בפרשנותם. שאלה מעניינת היא מה היו לפני כשלוש שנים השיקולים של בן אליעזר וכיצד הוא קיבל את החלטתו. ניתן לצפות כי החלטה מן הסוג הזה תתקבל בתהליך מיטבי. היום ברור כי תהליך בחירתו של יעלון ושל רמטכ"לים רבים נוספים היה לקוי. כהונתו של יעלון לא הוארכה בין וגם את כהונת קודמיו לא צריך היה להאריך בייחוד את כהונתו של ליפקין שחק שהובס במלחמת דרום לבנון.

שתי משימות היה על יעלון לבצע כרמטכ"ל: א. להכריע את ארגוני הטרור במלחמת אוסלו; ב. לחולל רפורמה יסודית בצה"ל כדי לבלום את הקריסה לפחות. את שתי המשימות האלה הוא לא ביצע. הביטוי הדרמטי להצלחת ארגוני הטרור במלחמתם בצה"ל היא תוכנית ההינתקות של שרון. הטעם העיקרי לתוכנית זאת היא חוסר יכולתו של צה"ל לחסל את הטרור או לפחות לצמצמם מאוד.

אכן היו לצה"ל ולשאר זרועות הביטחון הצלחות נקודתיות לא מעטות אבל הפלשתינים הצליחו להגיע, בעזרת טילי הקאסם והפצמ"רים בעיקר בירי על נתיבות, למאזן אימה, כפי שהגיע ארגון החזבאללה למאזן אימה עם צה"ל בעזרת הקטיושות שנורו לעבר ישובי הגליל העליון ובעיקר על קריית שמונה. אז ברח צה"ל מדרום לבנון. היום הוא בורח מגוש קטיף.

כישלון צה"ל במלחמת אוסלו, נזקף לא רק לחובתו של יעלון, אלא לחובתם של כל ראשי הממשלות, שרי הביטחון והרמטכ"לים לפחות מאז מלחמת ההתשה. במקום להודות שצה"ל המילציוני של מלחמת ששת הימים אינו מתאים למציאות החדשה שיצרה המלחמה, הם שימרו את הארגון הלקוי בעזרת שטיפת מוח ומיתוסים בלתי מבוססים. אמצעי התקשורת בישראל סייעו בידם בכך שהפכו את הגנרלים מיל' לפרשנים לאומיים. סוד ידוע לישראלים רחבים הוא שאנשי צבא הקבע של צה"ל אינם אנשי צבא מקצועיים אלא קצינים שבגלל שהותם הארוכה בצבא עלו בדרגות.

יעלון, ליפקין שחק אהוד ברק, וחבריהם הם למעשה מפקדי מחלקות בדרגת רב אלוף. בשעתו אמרתי זאת בטלוויזיה בתוכניתם של לונדון וקירשנבוים בערוץ 10. השניים עם כל היותם אנשים ביקורתיים נפלו מהכסא. הם שאלו: ומה עם הניסיון הרב שצברו יעלון וחבריו הרמטכ"לים והאלופים. ציטטתי כתשובה את דברי פרידריך הגדול שכתב בספרו "עצות למצביאים": אם היו ממנים גנרלים לפי הניסיון היה הפרד של הניך אויגן גדול המצביאים! הסיפור שאנשי צבא הקבע הם בעלי מקצוע בתחום הטקטי, בתחום האופרטיבי ובתחום האסטרטגי, הוא הבלוף הגדול ביותר של מדינת ישראל. על בלופים גדולים משלמים בגדול! כדי שהם יהיו רבי אלופים של ממש עליהם לעבור הכשרה יסודית גם בבית הספר לקצינים, גם בפו"ם וגם בקורסים אחרים, כפי שעוברים מקביליהם ברוב הצבאות בעולם.

מאז שנות ה-50 מתקיים דיון בתוך צה"ל על הצורך להעניק הכשרה ראויה לקציני צה"ל אבל ראשי מערכת הביטחון התחמקו מלהתמודד עם הבעיה. בשנים האחרונות העברתי הצעות מפורטות לרפורמה בהכשרת הקצינים לראשי הממשלות בנימין נתניהו, אהוד ברק ואריאל שרון, ולרמטכ"לים שאול מופז ומשה יעלון. מראשי הלשכות של חמישתם קיבלתי תשובה שמכתבי התקבל. זאת היתה התגובה היחידה. איש לא הזמין אותי להציג את טיעוני ולהפריכם ואינני מדבר רק על הקודקודים. הייתי מסתפק בעוזריהם.

נוסף לכך, צה"ל שאחרי מלחמת ששת הימים לא היה ערוך ללוחמת טרור-אנטי-טרור שהיתה צפויה בוודאות מוחלטת לאחר שהשתלטנו על אוכלוסיה פלשתינית גדולה מאוד. צה"ל איננו ערוך ללוחמה זעירה גם היום ולכן הוא הובס גם בדרום לבנון על-ידי החיזבאללה וגם בשתי האינתיפאדות על-ידי הפלשתינים. כדי לחפות על הפגמים, התפתחה בצה"ל תרבות של תחקירי שקר. ביטוי בולט לכך היה לאחרונה בפרשת הסרן הדרוזי ר. מחטיבת "גבעתי", שפקודיו העלילו עליו עלילה ושקרו בתחקירים. גם מצ"ח גם הפרקליטות הצבאית ואפילו הרמטכ"ל יעלון לא הבינו שמדובר בעלילה ונקלעו לאחד הביזיונות הגדולים ביותר בתולדות צה"ל כאשר אחד מפקודיו של ר. הודה בבית המשפט הצבאי שהוא שיקר בתחקיר.

מתחקירי שקר ועלילות זדון לא ניתן להפיק לקחים. הליקויים בצה"ל חוזרים על עצמם שוב ושוב. צריך לקוות שהרמטכ"ל הבא, חלוץ, אשכנזי, או מישהו אחר שיפתיע, ייגש סוף סוף לבצע רפורמה אמיתית, שאחרת אירועי גוש קטיף יחווירו שעה שראש הממשלה בעתיד יחליט להינתק-לברוח מיהודה ושומרון. דבר אחד צריך להיות ברור: הקצינים שחעד היום עסקו בהכשרת הקצין ועוזריהם מן האקדמיה אינם מסוגלים לבצע את המשימה שהרי להם יש אינטרס להוכיח שהדרך שבה הלכו היתה מתאימה. צריך לבחור פרדיגמה חדשה עם אנשים חדשים. וכדי לא ליהנות מיתרון של ביקורת ללא מעשה אני מכריז בזה שאני מוכן ליטול על עצמי את המשימה.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-9193-00.html?tag=12-35-20


http://tinyurl.com/4z4ct



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   10:27   25.02.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  34. ד''ר אורי מילשטיין: ביזת (חטיבת) הראל  
בתגובה להודעה מספר 31
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 28.02.05 בשעה 19:18 בברכה, פילוביץ שחף
 
From: arik lev
To: Arik Lev
Subject:תכניתו החדשה של ד"ר אורי מילשטיין
Date: Sun, 27 Feb 2005 08:15:26 -0800 (PST)

יצחק רבין אושפז במתקן סגורה אומר דר' מילשטיין בתוכניתו
החדשה ברדיו לישראלים ויהודים בעולם ב http://www.kolhalev.com

A new Dr. Milstein Radio Show

From : Uri Milstein <urimilsh@zahav.net.il>
Sent : Friday, February 25, 2005 7:41 AM
Subject : ביזת הראל

כיצד מפקדי החטיבת הראל בזזו את מדינת ישראל

מצורף קישור למאמרי "ביזת הראל", שהתפרסם הבוקר ב"במקור ראשון". המאמר עוסק בפשעי מלחמה שבצעו אנשי חטיבת הראל במלחמת העצמאות וכיצד מפקדיה, הרמטכ"ל ראש הממשלה, ןשר הביטחון יצחק רבין המנוח האלוף וראש מחלקת העליה בסוכנות היהודית עוזי נרקיס המנוח,, אלוף בדימוס ו"ראש המוסד" לשעבר צבי זמיר, האלוף בדימוס ונשיא הטכניון לשעבר עמוס חורב, הסתירו את פשעיהם, מנעו תחקורי אמת רתמו למשימה זאת את המערכות הצבאית, האקדמית והתקשורתית בישראל. אין להבין את תהליכי הקריסה של מדינת ישראל בכלל ושל מערכת ה ביטחון של ישראל בפרט מבלי להתעמק בתהליך ביזתה של מדינת ישראל על ידי אנשי הראל.

לשרוד משמע להיות מודע.
אורי מילשטיין

ביזת הראל
Uri Milshtein
24.02.05

אחרי 56 שנים של חיים בשקר, שגרמו למדינת ישראל ולצה"ל נזקים בלתי הפיכים, החליטו כמה מפקדים בכירים של חטיבת "הראל", שנושקים את שנות השמונים בחייהם, לגלות טפח ולחשוף טפחיים: להאשים אחדים ממפקדי חטיבתם ולוחמיה בפשעי מלחמה – רצח, התעללות בגוויות, הרס וביזה – ולנקות את עצמם לא רק מפשעים אלה, אלא גם ממחדלים ומכישלונות מבצעיים שעלו בחיי אדם רבים, באובדן שטחי מולדת ובסיכון הקמתה של מדינת ישראל. מדובר באלוף בדימוס וראש ה"מוסד" לשעבר צבי זמיר, באלוף בדימוס ונשיא הטכניון לשעבר עמוס חורב, בתתי האלופים בדימוס אורי בן ארי, ישכה שדמי ומוטקה בן פורת. אל חבורת הגנרלים הצטרף אליהו סלע (רעננה) איש קיבוץ כברי שהיה קצין המבצעים של חטיבת הראל במלחמת העצמאות. ביוזמתם כתב צביקה דרור מקיבוץ לוחמי הגטאות את הספר "הראל – הקרב על ירושלים" שיצא בימים אלה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. ביום שישי שעבר הם זכו גם בכתבת שער ב"שבעה הימים" של "ידיעות אחרונות" ובעזרת אמירה לם בצעו את זממם.

"ידיעות האחרונות" והוצאת הקיבוץ המאוחד הופיעו בציבור, לפחות כאנשי "בצלם", כטלי פחימה וכגדעון לוי ביחד: הם חשפו פשעי מלחמה בעזרת חבורת אלופים ותת אלופים במילואים. בכך הצטרפו הגנרלים לאופנה הרווחת היום בישראל להאשים אחרים בפגיעה בטוהר הנשק. אלא שכותב שורות אלה חשף את אותם דברים ואף חמורים בהרבה, הנוגעים גם לגנרלים הנ"ל עצמם, בארבעת הכרכים של ספרי על מלחמת העצמאות שפרסמתי בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים, ובספרי "תיק רבין – איך תפח המיתוס" שפרסמתי ב-1995. העיתון של המדינה לא הקדיש אז אפילו מילה אחת ל"תיק רבין". איך יסבירו נחום ברנע ושות' שלחומר מקורי לא מגיעה מילה אחת ולחומר ממוחזר – כתבת שער? עד כדי כך הידרדרתם?! כשפרסמתי אז את הדברים עשו עלי זמיר חורב בן ארי וחבריהם חוזה והפעילו את כל קשריהם במערכת הביטחון, באקדמיה ובתקשורת לנתק ממני מגע שהרי אני לדבריהם שקרן, שרלטן ו"היסטוריון צהוב". הפכתי לאדם מוחרם במולדתי. חלפו שנים ובאותה מצח נחושה באים "בכירי אומה" אלה ומכריזים: כל מה שאמרת וכתבת נכון, עבדנו על כולם בעיניים!

תוצאות הביזה

אליהו סלע מעיד עכשיו "העמיסו על המשאיות שלנו פסנתרים וכורסאות בזהב ובבורדו". צבי זמיר: "באזור באב אל וואד היו מחצבות נטושות. אז החבר'ה שלנו, שבאו מההכשרות עטו על הציוד ולקחו אותו למשקים שלהם". עמוס חורב: "נכנסנו לבתים עשירים מאוד, הייתי מצויד בתת מקלע וראיתי מה הולך לקרות ויריתי בכל ארונות הזכוכית, באגרטלים סיניים עתיקים כדי להפוך את זה לוונדליזם ולא לביזה." מפקדי הראל ספרו כי הרהיטים שנלקחו מערבים בקטמון קישטו שנים את חדרי התרבות של הקיבוצים אבל כולם שמרו על קשר שתיקה. הם הוסיפו ש"מפקד בכיר בחטיבה שהיה לימים אלוף בצה"ל ריהט את הסלון במיטב החפצים שבזז בקטמון". המדובר בעוזי נרקיס סגן מפקד הגדוד הרביעי, שאכסן את הביזה במרפאה של הגדוד במעלה החמישה. כל חיילי הגדוד ידעו זאת ודברו על כך ולכן הוא הועבר מחטיבת הראל לחטיבת הנגב שם הוא קיבל פיקוד על גדוד. נרקיס היה אלוף פיקוד המרכז במלחמת ששת הימים ואחריה הוא פיקד על התקפת הנפל על בסיס הפתח בכראמה והודח תוך כדי המבצע. אחרי שהשתחרר התמנה לראש המחלקת העלייה בסוכנות היהודית. הוא גם היה נציג הסוכנות במליאת רשות השידור ובוועד המנהל שלה. הוא לחץ על הטלוויזיה הישראלית להחרים את מחקרי על מלחמת העצמאות שבו חשפתי מקצת ממעלליו ומביזיונותיו.

מנהיג שינוי יוסף לפיד שהיה אז מנכ"ל לרשות השידור נכנע ללחצו.

את תופעות הביזה החמורות ביותר לא חשפו אנשי הראל. אני הגעתי אליהם במחקרי: קצין הרכב של הגדוד הרביעי של חהפלמ"ח, גבריאל (גברוש) רפופורט ז"ל העיד באזני: "יוספל'ה (המג"ד) מינה אותי ל'קצין רכש (ביזה) גדודי'. הורדתי שתי משאיות עם פסנתרים ושטיחים. אמרו לי שזה בשביל פצועים. הבאנו את השלל לקריית ענבים ומשם לסרפנד (צריפין). נודע לי שחלק מהביזה הגיע לעין חרוד. אחרי המלחמה שמעתי שאנשים פרטיים לקחו מזה לעצמם".

מפקד הפלמ"ח יגאל אלון העיד באזני: "כשתוכנן מבצע 'יורם' בלטרון לפני ההפוגה הראשונה, באתי עם דוד מרכוס לירושלים וביקרנו אצל מפקד חטיבת 'עציוני' דוד שאלתיאל במפקדתו. הוא הרצה בפנינו באריכות ובפירוט על ביזת ירושלים". אלון לא השתמש במידע כדי להעניש את הבוזזיםכי הביזה היתה מאורגנת. לעומת זאת הוא ופקודיו עשו חוזה על שאלתיאל והשמיצו אותו עד מותו.

אליהו ארבל ז"ל, שהיה קצין מבצעים ב' של חטיבת "עציוני" הירושלמית העיד באזני: "ראיתי פלמ"חניקים עטופים בשטיחים פרסיים. בשעות החמות של היום הם זרקו אותם באמצע הרחוב. באחד הלילות בשעה 3 אחרי חצות בא רץ למטה החטיבה והזעיק אותי לקטמון. ראיתי משוריין . הוא נעצר בבהלה. ניגשנו אליו בזהירות אולי יושבים בו ערבים., וראינו שהוא מלא מקררים פטיפונים שטיחים מה שאתה רוצה. הנהג אמר לי: 'תן לי את הכתובת שלך, אביא לך הביתה מה שאתה רוצה'. לא ידעתי מה לעשות. לעצור אותו? להרוג אותו? אמרתי לו, 'לך לכל הרוחות!' והוא נסע. אחר כך בהפוגה קיבלנו משכורות. השכנה סיפרה לאשתי שיש בחנות מסוימת מקרר חשמלי בזול. הלכתי לחנות ופגשתי שם את האיש מהמשוריין ההוא. הוא אמר לי 'בשבילך במאה לירות! אמרתי לו, 'אתה לא מתבייש?!' הוא ענה, 'אם אתה אידיוט אני צריך להתבייש?!'. אני גם יודע שחיילים שלנו השחיתו אוצרות אמנות במנזרים ובכנסיות".

אחד ממפקדי חטיבת "עציוני" יוסף עמי אמר בעדותו למחלקת היסטוריה של צה"ל המצויה בארכיון צה"ל: "נכשלנו בשוד מאורגן. תחילה הפלמ"ח ואחר כך המשטרה הצבאית".

איש הגדוד הרביעי יעקב זהבי ז"ל שאחרי המלחמה היה מראשוני שירות ה ביטחון הכללי סיפר לי שבקטמון נשדד כסף רב מבנקים ומכספות בבתים פרטיים. חלק מן הכסף נשאר בידי הבוזזים וחלקו נמסר למג"ד יוסף טבנקין. ללוחמים נאמר שהכסף עבר לקופה ב' של הגדוד הרביעי למען יתומים ואלמנות. זהבי סיפר שליתומים ולאלמנות לא הגיע גרוש לעומת זאת הוא שימש את טבנקין ומקורביו לטיול שעשועים לאיטליה אחרי המלחמה.

ירושלים נצורה בביזה

על פרסום מעשי הביזה בהראל אמר אליהו סלע: "אני כל השנים לא דיברתי על זה. יש דברים שהשתיקה יפה להם ואני גם מהסס אם היה נכון לנו לדבר על זה היום. זה לא היה העיקר בסיפור של חטיבת הראל שגורלה של ירושלים היה מוטל על כתפיה".

האמנם?! ב-20 באפריל 1948 עלתה לירושלים שיירת האספקה הגדולה ביותר במלחמה. 250 משאיות מאותה שיירה נותרו בעיר ולא הוחזרו לשפלה. בסוף אותו חודש ובתחילת חודש מאי נכבשה שכונת קטמון העשירה. רוב ביזת הראל הועמסה על 40 משאיות. כדי לשמור על הביזה לעצמם לא הוחזרו המשאיות לשפלה בטענה שהדרך חסומה וכך היתה ירושלים לעיר נצורה. התוצאה: המוראל בקרב יהודי ירושלים נפל פלאים, העיר עלולה היתה ליפול בידי הערבים והיתה סכנה ממשית לעצם הקמתה של מדינת ישראל. מנהיג היישוב, דוד בן גוריון, והרמטכ"ל בפועל של 'ההגנה' יגאל ידין דרשו שוב ושוב ממפקד חטיבת הראל יצחק רבין להחזיר את המשאיות כדי לשלחן שוב עם האספקה לירושלים. בן גוריון וידין קנו את השקר של רבין שהדרך חסומה ולחטיבת הראל אין יכולת לפרוץ אותה. הם יזמו בשבוע הראשון של מאי 1948 את "מבצע מכבי" כדי לפתוח את הדרך ולהוריד את המשאיות לשפלה. רבין טבנקין וחבריהם הכשילו את המבצע, משאיות הביזה נותרו בירושלים וירדו עם חטיבת הראל בהפוגה הראשונה לשפלה. הביזה הועברה לקיבוצים ולבתים הפרטיים.

פרשת נבי סמואל

ב-21 באפריל 1948 חרג דוד בן גוריון לראשונה מן העיקרון האסטרטגי שקבע, לא לכבוש שטחים שנועדו למדינה הפלסטינית ואישר לחטיבת הראל לכבוש את כל השטח שבין ירושלים לרמאללה לרבות את הפרוורים הדרומיים של רמאללה, על פי תכנית של אנשי צמרת הביטחון אז, יצחק שדה ויוחנן רטנר. על הגדוד הרביעי של הפלמ"ח בפיקודו של יוסף טבנקין הוטל לכבוש את פסגת נבי סמואל ולהתקדם לכיוון רמאללה. על פלוגה בפיקודו של חיים פוזננסקי (פוזה) הוטל לכבוש את נבי סמואל. על פלוגה בפיקודו של אורי בן ארי הוטל לחסום את הציר בין נבי סמואל לבידו ולסייע לפוזננסקי במקרה הצורך להשלים את המשימה. הפעולה נכשלה, פוזננסקי ורבים ופקודיו נהרגו. נהרגו גם רבים מאנשי כוח חילוץ שיצא לעזרה. פצועים משני הכוחות לא חולצו ונשחטו לאור היום, לעיני חבריהם על ידי הערבים. הסופר יורם קניוק כתב על פרשה זאת את סיפורו "העיטים". בספרו של דרור ובכתבה של אמירה לם ב"שבעה ימים" האשים תת אלוף בדימוס אורי בן ארי את פוזננסקי בהפרת פקודה של טבנקין לא לתקוף את נבי סמואל משום שהפציע השחר. ולכן לפי בן ארי, פוזננסקי היה אשם באסון. המג"ד טבנקין השמיע את אותה אשמה בסרט על חטיבת הראל שהפיקו חיים חפר ודנה כוגן. בן ארי טוען שהוא מסר לפוזננסקי פקודה מטבנקין לא לתקוף. ספק רב אם זאת האמת אפילו שטבנקין אישר את הדבר לפני מותו. רבים טענו לעומתו שלא היו הדברים מעולם. האלוף מאיר זורע ז"ל שהיה אז מפקד גדוד "בית חורון" של חטיבת "עציוני" הצטרף כטרמפיסט לכוח של פוזננסקי. הוא צעד ליד מפקד הפלוגה ושמע שיחה בקשר בינו לבין טבנקין. לפי זורע, בעדותו לי, השיחה הסתיימה כך: "תעשה מה שאתה מבין, אני חושש מאוד מהיום". סימון רוזנר שהיה קשר במשוריין של טבנקין סיפר לי: "יוספ'לה הציע לפוזה לא לתקוף מפני שהוא נכנס לאור יום. פוזה השיב, 'זה לא אור של ממש, אני יכול לתקוף'. ויוספ'לה לא פקד עליו להימנע מתקיפה. הוא השאיר את ההחלטה בידיו". האשמה של בן ארי (ושל טבנקין) היא מעשה נבלה מן הסוג החמור ביותר גם משום שכנראה אינה אמת, וגם משום שפוזננסקי ורוב פקודיו נפגעו מאש כוחותינו. מקצת מן החאש הזאת ירו אנשים שעליהם פיקד בן ארי

זאת ועוד: פוזננסקי תקף את נבי סמואל באיחור משום שחכה לבן ארי ופקודיו שעשו דרך של קילומטר וחצי בשלוש וחצי שעות. בספרו "אחרי" תרץ בן ארי את האיחור בכך ש"תעינו בהסתעפות האחרונה ובחרנו בשביל הלא נכון. ייתכן שהערפל הכבד שרבץ בתחתית הגיאיות והעמקים הטעה אותנו". ניתוח של השטח מלמד שטעות בהסתעפות האחרונה יכול להסביר איחור של חצי שעה אך לא של שלוש וחצי שעות. לבן ארי צורפו סיירים מפלוגות אחרות ומקריית ענבים. אחד מהם, נעם רנן מפריך את גרסתו של בן ארי ומבסס השערה שבן ארי לא רצה להגיע לנקודת המפגש עם פוזה כדי להכשיל את ההתקפה. יתכן שעשה זאת בתיאום עם המג"ד טבנקין. לסוג הזה של התקפה קוראים: התקפה סיבובית – ממלאים את הפקודה אך לא מבצעים במתכוון את המשימה. לטבנקין וצלבן אחרי היה עניין להטיל את האשמה על פוזננסקי ההרוג. זאת לא אחוות הלוחמים המפורסמת של הפלמ"ח.

פוזננסקי ו-26 מפקודיו דממו במדרון הקדמי של נבי סמואל. בן ארי ופקודיו היו במרחק לא רב מהם והבחינו במתרחש. למרות זאת לא מילא בן ארי את משימתו: הוא לא חש כגל שני לכבוש את פסגת נבי סמואל. הוא גם לא פעל כפי שכל מפקד קרבי חייב לפעול: הוא לא פינה את פוזה ופקודיו והניח לערבים לשחוט אותם. בן ארי ופקודיו נסוגו ברגל לעבר מוצא תחתית. בדרכם עברו סמוך לפגועים מבלי לסטות ימינה ושמאלה.

"תפקוד מזהיר"

מאז תש"ח ועד היום נחשבת חטיבת "הראל" למעולה שבחטיבות מלחמת העצמאות. תדמית זאת היתה רוח גבית בדרכו של מפקדה הראשון יצחק רבין למשרת רמטכ"ל, ראש ממשלה ושר ביטחון. שניים מאנשי החטיבה היו רמטכ"לים: דוד אלעזר ורפאל איתן. שלושתם פקדו על צה"ל בשלוש המלחמות הגדולות של ישראל אחרי מלחמת העצמאות: מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון. שלושתם נכשלו. רבין אפילו לא פיקד על המלחמה שכן הוא התמוטט נפשית לפני המלחמה והרמטכ"ל בפועל היה סגנו חיים בר לב. רבים מאנשי חטיבת הראל היו אלופים ותתי אלופים. הם בנו את צה"ל, פקדו עליו במשך שנים רבות, ואחרי שהשתחררו התברגו היטב בצמרת המדינה ועצבו את כל מגזריה. כשהטלתי לפני עשרים שנה ספק באמיתות המיתוס שהם בנו על עצמם הם דאגו להפוך אותי לאויב העם ובמשימה זאת לפחות הצלחתם היתה מלאה. ראשי מערכת הביטחון ראשי האוניברסיטאות ובכירי התקשורת בישראל שמחו לשתף איתם פעולה. אין לדעתי להבין את תהליכי הקריסה של צה"ל שבאו לידי ביטוי במחדלים ובכישלונות של מלחמת יום הכיפורים, בבריחה מדרום לבנון ובבריחה מגוש קטיף מבלי ללמוד ולהבין כיצד יצחק רבין ופקודיו הפכו את תפקודם הלקוי במלחמת העצמאות בגזרת ירושלים ואת פשעי המלחמה שחהם בצעו ל"תפקוד מזהיר". מסתבר שהם בזזו את ערביי קטמון, הם בזזו את התהילה שלא הגיע להם, והם בזזו את גורלה של מדינת ישראל.
http://www.global-report.com/writers/article.php?a=fecbfa88f364df34c32702b62f11a7d9



"ד"ר גילון, סא"ל ר. אפרת (השליש של הרמטכ"ל) ואני (ויצמן/ראש אג"ם/סגן הרמטכ"ל בפועל עד שהוחזר חיים בר-לב מחו"ל/צרפת ומונה לסגן הרמטכ"ל-של יצחק רבין) סיכמנו, שאנו חייבים לדווח לאשכול, החלטנו לתת מהלכים לסיפור, כי הרמטכ"ל (יצחק רבין) לקה בהרעלת ניקוטין."
(ציטוט זה נלקח מסיפרו של נשיא המדינה לשעבר, שר הביטחון לשעבר ומפקד חיל האויר לשעבר - "לך שמים, לך ארץ", המצ"ב מתוך הפרק השישי דף מס' 259 - מהמתנה - לישראל הגדולה)
10. לך שמים לך ארץ/פרק שישי: ''מהמתנה - לישראל הגדולה''
http://rotter.net/forum/gil/6464.shtml#10



המחבר ד"ר אורי מילשטיין מתאר את מצבו של צה"ל ערב מלחמת ששת הימים בכלל, תפקודם של מפקדי צה"ל בפרט, החל ברמטכ"ל יצחק רבין, את המנהיגות הפוליטית בכלל ואת רה"מ לוי אשכול.....
בפרק זה מציין ד"ר אורי מישלטיין את התמוטטותו של יצחק רבין כרמטכ"ל, כפי שתיאר זאת עזר וייצמן ממקור ראשון (ראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל בפועל עד שהוחזר חיים בר-לב מחו"ל/צרפת ומונה לסגן הרמטכ"ל-של יצחק רבין) בסיפרו לעיל.
11. שער חמישי/פרק 14 - ''מיתוס מלחמת ששת הימים'', בספר תיק רבין
http://rotter.net/forum/gil/6464.shtml#11


מקור ראשון

ביזת הראל

מאז ימי מלחמת העצמאות נודעה חטיבת הראל לתהילה ושמה נקשר עם הקרבות הקשים לשחרור ירושלים. בימים אלה מגולל ספר חדש את עלילותיה הפחות ידועות של החטיבה המהוללת, בפיקודו של יצחק רבין. מעניין למה עכשיו מוכנים מפקדיה הותיקים להתיישר על פי הקו המפלגתי של 'בצלם'
מאת:אורי מילשטיין
25 בפברואר 2005, ט"ז באדר תשס"ה


רבין ואלון

אחרי 56 שנים של חיים בשקר שגרמו למדינת ישראל ולצה"ל נזקים בלתי הפיכים, החליטו כמה מפקדים בכירים של חטיבת הראל, הנושקים לשנות השמונים בחייהם, לגלות טפח ולחשוף טפחיים: להאשים אחדים ממפקדי חטיבתם ולוחמיה בפשעי מלחמה – רצח, התעללות בגוויות, הרס וביזה – ולנקות את עצמם לא רק מפשעים אלה, אלא גם ממחדלים ומכישלונות מבצעיים שעלו בחיי אדם רבים, באובדן שטחי מולדת ובסיכון הקמתה של מדינת ישראל. מדובר באלוף בדימוס וראש המוסד לשעבר צבי זמיר, באלוף בדימוס ונשיא הטכניון לשעבר עמוס חורב ובתתי האלופים בדימוס אורי בן ארי, ישכה שדמי ומוטקה בן-פורת. אל חבורת האלופים הצטרף אליהו סלע (רעננה) איש קיבוץ כברי שהיה קצין המבצעים של חטיבת הראל במלחמת העצמאות. ביוזמתם כתב צביקה דרור מקיבוץ לוחמי הגטאות את הספר 'הראל – הקרב על ירושלים', הרואה אור בימים אלה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. ביום שישי שעבר הם זכו גם בכתבת שער במוסף 'שבעה ימים' של ידיעות אחרונות, ובעזרת אמירה לם ביצעו את מה שביצעו.
ידיעות אחרונות והוצאת הקיבוץ המאוחד הופיעו בציבור כאנשי 'בצלם', כטלי פחימה וכגדעון לוי ביחד: הם חשפו פשעי מלחמה בעזרת חבורת אלופים ותתי אלופים במילואים. בכך הצטרפו האלופים הוותיקים לאופנה הרווחת היום בישראל להאשים אחרים בפגיעה בטוהר הנשק. אלא שכותב שורות אלה חשף אותם הדברים ואף דברים חמורים בהרבה הנוגעים גם לאלופים הנ"ל עצמם, בארבעת הכרכים של ספרי על מלחמת העצמאות שפורסם בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים ובספרי 'תיק רבין – איך תפח המיתוס' שפורסם ב-1995. העיתון של המדינה לא הקדיש אז אפילו מילה אחת ל'תיק רבין'. איך יסבירו בכירי ידיעות ושות', כי לחומר מקורי לא מגיעה אף לא מילה אחת ולחומר ממוחזר – כתבת שער? עד כדי כך הידרדרתם?! כשפרסמתי אז את הדברים, הוציאו עלי זמיר, חורב, בן ארי וחבריהם 'חוזה' והפעילו את כל קשריהם במערכת הביטחון, באקדמיה ובתקשורת כדי לנתק ממני מגע, שהרי אני לדבריהם שקרן, שרלטן ו"היסטוריון צהוב". הפכתי לאדם מוחרם במולדתי. חלפו שנים ובאותה מצח נחושה באים "בכירי אומה" אלה ומכריזים: "כל מה שאמרת וכתבת נכון, עבדנו על כולם בעיניים!"

קצין ביזה גדודי
אליהו סלע מעיד עכשיו: "העמיסו על המשאיות שלנו פסנתרים וכורסאות בזהב ובבורדו". צבי זמיר: "באזור באב אל ואד היו מחצבות נטושות. אז החבר'ה שלנו, שבאו מההכשרות עטו על הציוד ולקחו אותו למשקים שלהם". עמוס חורב: "נכנסנו לבתים עשירים מאוד. הייתי מצויד בתת מקלע וראיתי מה הולך לקרות ויריתי בכל ארונות הזכוכית, באגרטלים סיניים עתיקים כדי להפוך את זה לוונדליזם ולא לביזה". מפקדי הראל סיפרו כי הרהיטים שנלקחו מערבים בקטמון קישטו במשך שנים את חדרי התרבות של הקיבוצים, אבל כולם שמרו על קשר שתיקה. הם הוסיפו ש"מפקד בכיר בחטיבה שהיה לימים אלוף בצה"ל ריהט את סלון ביתו במיטב החפצים שבזז בקטמון". המדובר בעוזי נרקיס, סגן מפקד הגדוד הרביעי, שאכסן את הביזה במרפאה של הגדוד במעלה החמישה. כל חיילי הגדוד ידעו זאת ודברו על כך, ולכן הוא הועבר מחטיבת הראל לחטיבת הנגב שם קיבל פיקוד על גדוד. נרקיס היה אלוף פיקוד המרכז במלחמת ששת הימים ולאחריה הוא פיקד על התקפת הנפל על בסיס הפת"ח בכראמה והודח תוך כדי המבצע. לאחר שהשתחרר התמנה לראש מחלקת העלייה בסוכנות היהודית. נרקיס היה גם נציג הסוכנות במליאת רשות השידור ובוועד המנהל שלה. הוא לחץ על הטלוויזיה הישראלית להחרים את מחקרי על מלחמת העצמאות שבו חשפתי מקצת ממעלליו ומביזיונותיו. מנהיג 'שינוי' יוסף (טומי) לפיד שהיה אז מנכ"ל רשות השידור, נכנע ללחצו.
את תופעות הביזה החמורות ביותר לא חשפו אנשי הראל; אני הגעתי אליהם במחקרי. קצין הרכב של הגדוד הרביעי של הפלמ"ח, גבריאל (גברוש) רפופורט המנוח העיד באוזני: "יוספל'ה (המג"ד) מינה אותי ל'קצין רכש (ביזה) גדודי'. הורדתי שתי משאיות עם פסנתרים ושטיחים. אמרו לי שזה בשביל פצועים. הבאנו את השלל לקריית-ענבים ומשם לסרפנד (צריפין). נודע לי שחלק מהביזה הגיע לעין-חרוד. אחרי המלחמה שמעתי שאנשים פרטיים לקחו מזה לעצמם".
מפקד הפלמ"ח יגאל אלון העיד באוזני: "כשתוכנן 'מבצע יורם' בלטרון לפני ההפוגה הראשונה, באתי עם דוד מרכוס לירושלים וביקרנו במפקדתו של מפקד חטיבת עציוני, דוד שאלתיאל. הוא הרצה בפנינו באריכות ובפירוט על ביזת ירושלים". אלון לא השתמש במידע כדי להעניש את הבוזזים, כי הביזה היתה מאורגנת. לעומת זאת הוא ופקודיו הוציאו 'חוזה' על שאלתיאל והשמיצו אותו עד יום מותו.
אליהו ארבל המנוח, שהיה קצין מבצעים ב' של חטיבת עציוני הירושלמית, העיד באוזני: "ראיתי פלמ"חניקים עטופים בשטיחים פרסיים. בשעות החמות של היום הם זרקו אותם באמצע הרחוב. באחד הלילות בשעה 3 אחרי חצות בא רץ למטה החטיבה והזעיק אותי לקטמון. ראיתי משוריין. הוא נעצר בבהלה. ניגשנו אליו בזהירות - אולי יושבים בו ערבים - וראינו שהוא מלא מקררים, פטפונים, שטיחים, מה שאתה רוצה. הנהג אמר לי: 'תן לי את הכתובת שלך, אביא לך הביתה מה שאתה רוצה'. לא ידעתי מה לעשות. לעצור אותו? להרוג אותו? אמרתי לו 'לך לכל הרוחות!', והוא נסע. אחר כך בהפוגה קיבלנו משכורות. השכנה סיפרה לאשתי שיש בחנות מסוימת מקרר חשמלי בזול. הלכתי לחנות ופגשתי שם את האיש מהמשוריין ההוא. הוא אמר לי 'בשבילך במאה לירות!' אמרתי לו 'אתה לא מתבייש?!', והוא ענה 'אם אתה אידיוט אני צריך להתבייש?!'. אני גם יודע שחיילים שלנו השחיתו אוצרות אמנות במנזרים ובכנסיות".
אחד ממפקדי חטיבת עציוני, יוסף עמי, אמר בעדותו למחלקת ההיסטוריה של צה"ל, המצויה בארכיון צה"ל: "נכשלנו בשוד מאורגן. תחילה הפלמ"ח ואחר כך המשטרה הצבאית".
איש הגדוד הרביעי, יעקב זהבי המנוח, שאחרי המלחמה היה מראשוני שירות הביטחון הכללי סיפר לי שבקטמון נשדד כסף רב מבנקים ומכספות בבתים פרטיים. חלק מן הכסף נשאר בידי הבוזזים.

גורל ירושלים בסכנה
על פרסום מעשי הביזה בחטיבת הראל אמר אליהו סלע: "אני כל השנים לא דיברתי על זה. יש דברים שהשתיקה יפה להם, ואני גם מהסס אם היה נכון לדבר על זה היום. זה לא היה העיקר בסיפור של חטיבת הראל, שגורלה של ירושלים היה מוטל על כתפיה".
האמנם? ב-20 באפריל 1948 עלתה לירושלים שיירת האספקה הגדולה ביותר במלחמה. 250 משאיות מאותה שיירה נותרו בעיר, ולא הוחזרו לשפלה. בסוף אותו חודש ובתחילת חודש מאי נכבשה שכונת קטמון העשירה. רוב ביזת הראל הועמסה על 40 משאיות. כדי לשמור על הביזה לעצמם, לא הוחזרו המשאיות לשפלה בטענה שהדרך חסומה. וכך היתה ירושלים לעיר נצורה. התוצאה: המוראל בקרב יהודי ירושלים נפל פלאים, העיר עלולה היתה ליפול בידי הערבים ונשקפה סכנה ממשית לעצם הקמתה של מדינת ישראל. מנהיג היישוב, דוד בן-גוריון, ורמטכ"ל 'ההגנה' בפועל, יגאל ידין, דרשו שוב ושוב ממפקד חטיבת הראל יצחק רבין להחזיר את המשאיות כדי לשלחן שוב עם האספקה לירושלים. בן-גוריון וידין קנו את השקר של רבין שהדרך חסומה, ולחטיבת הראל אין יכולת לפרוץ אותה. לפיכך הם יזמו בשבוע הראשון של מאי 1948 את 'מבצע מכבי' כדי לפתוח את הדרך ולהוריד את המשאיות לשפלה. רבין, טבנקין וחבריהם הכשילו את המבצע, משאיות הביזה נותרו בירושלים וירדו עם חטיבת הראל בהפוגה הראשונה לשפלה. הביזה הועברה לקיבוצים ולבתים פרטיים.

נפגעו מאש כוחותינו
ב-21 באפריל 1948 חרג בן-גוריון לראשונה מן העיקרון האסטרטגי שקבע - לא לכבוש שטחים שנועדו למדינה הפלסטינית. הוא אישר לחטיבת הראל לכבוש את כל השטח שבין ירושלים לרמאללה, לרבות פרבריה הדרומיים של רמאללה, על פי תכנית של אנשי צמרת הביטחון דאז, יצחק שדה ויוחנן רטנר. על הגדוד הרביעי של הפלמ"ח בפיקודו של יוסף טבנקין הוטל לכבוש את פסגת נבי סמואל ולהתקדם לכיוון רמאללה. על פלוגה בפיקודו של חיים פוזננסקי (פוזה) הוטל לכבוש את נבי סמואל. על פלוגה בפיקודו של אורי בן ארי הוטל לחסום את הציר בין נבי סמואל לכפר בידו ולסייע לפוזננסקי להשלים את המשימה במקרה הצורך. הפעולה נכשלה, פוזננסקי ורבים מפקודיו נהרגו. נהרגו גם רבים מאנשי כוח חילוץ שיצא לעזרה. פצועים משני הכוחות לא חולצו ונשחטו לאור היום לעיני חבריהם על ידי הערבים. הסופר יורם קניוק כתב על פרשה זאת את סיפורו 'העיטים'. בספרו של דרור ובכתבה של אמירה לם ב'שבעה ימים' האשים תת אלוף בדימוס אורי בן ארי את פוזננסקי בהפרת פקודה של טבנקין לא לתקוף את נבי סמואל משום שהפציע השחר. לכן, על פי בן-ארי, פוזננסקי היה אשם באסון. המג"ד טבנקין השמיע את אותה האשמה בסרט על חטיבת הראל שהפיקו חיים חפר ודנה כוגן. בן-ארי טוען כי מסר לפוזננסקי פקודה מטבנקין לא לתקוף. ספק רב אם זאת האמת, אף שטבנקין אישר את הדבר לפני מותו. לעומת זאת טענו רבים, כי לא היו דברים מעולם. האלוף מאיר זורע המנוח, שהיה אז מפקד גדוד בית-חורון של חטיבת עציוני, הצטרף כטרמפיסט לכוח של פוזננסקי. הוא צעד ליד מפקד הפלוגה ושמע שיחה בקשר בינו לבין טבנקין. על פי זורע, בעדותו לי, השיחה הסתיימה כך: "תעשה מה שאתה מבין, אני חושש מאוד מהיום". סימון רוזנר שהיה קשר במשוריין של טבנקין סיפר לי: "יוספל'ה הציע לפוזה לא לתקוף מפני שהוא נכנס לאור יום. פוזה השיב, 'זה לא אור של ממש, אני יכול לתקוף', ויוספל'ה לא פקד עליו להימנע מתקיפה. הוא השאיר את ההחלטה בידיו". ההאשמה של בן-ארי (ושל טבנקין) היא מעשה נבלה משום שכנראה אינה אמת, וגם משום שפוזננסקי ורוב פקודיו נפגעו מאש כוחותינו. מקצת מן האש הזאת ירו אנשים שעליהם פיקד בן-ארי.
זאת ועוד: פוזננסקי תקף את נבי סמואל באיחור משום שחיכה לבן ארי ופקודיו שעשו דרך של קילומטר וחצי בשלוש שעות וחצי. בספרו "אחרי" תירץ בן ארי את האיחור בכך ש"תעינו בהסתעפות האחרונה ובחרנו בשביל הלא נכון. ייתכן שהערפל הכבד שרבץ בתחתית הגיאיות והעמקים הטעה אותנו". ניתוח של השטח מלמד שטעות בהסתעפות האחרונה יכולה להסביר איחור של חצי שעה, אך לא של שלוש שעות וחצי. לבן ארי צורפו סיירים מפלוגות אחרות ומקריית ענבים. אחד מהם, נעם רנן, מפריך את גרסתו של בן ארי ומבסס השערה שבן ארי לא רצה להגיע לנקודת המפגש עם פוזה. אי החבירה הזאת היה בה כדי להכשיל את ההתקפה. ייתכן שעשה זאת בתיאום עם המג"ד טבנקין. לסוג הזה של התקפה קוראים התקפה סיבובית – ממלאים את הפקודה אך לא מבצעים את המשימה. לטבנקין ולבן ארי היה עניין להטיל את האשמה על פוזננסקי ההרוג. זאת לא אחוות הלוחמים המפורסמת של הפלמ"ח.
פוזננסקי ו-26 מפקודיו דממו במדרון הקדמי של נבי סמואל. בן ארי ופקודיו היו במרחק לא רב מהם והבחינו במתרחש. למרות זאת לא מילא בן ארי את משימתו - הוא לא חש כגל שני לכבוש את פסגת נבי סמואל. הוא גם לא פעל כפי שכל מפקד קרבי חייב לפעול - הוא לא פינה את פוזה ופקודיו והניח לערבים לשחוט אותם. בן ארי ופקודיו נסוגו ברגל לעבר מוצא תחתית. בדרכם עברו סמוך לפגועים מבלי לסטות ימינה ושמאלה.

"תפקוד מזהיר"
מאז תש"ח ועד היום נחשבת חטיבת הראל למעולה שבחטיבות מלחמת העצמאות. תדמית זאת היתה רוח גבית בדרכו של מפקדה הראשון יצחק רבין למשרת רמטכ"ל, ראש ממשלה ושר ביטחון. שניים מאנשי החטיבה היו רמטכ"לים: דוד אלעזר ורפאל איתן. שלושתם פיקדו על צה"ל בשלוש המלחמות הגדולות של ישראל אחרי מלחמת העצמאות: מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון. שלושתם נכשלו. רבין אפילו לא פיקד על המלחמה, שכן הוא התמוטט נפשית לפני המלחמה והרמטכ"ל בפועל היה סגנו חיים בר לב. רבים מאנשי חטיבת הראל היו אלופים ותתי אלופים. הם בנו את צה"ל, פיקדו עליו במשך שנים רבות, ואחרי שהשתחררו התברגו היטב בצמרת המדינה ועיצבו את כל מגזריה. לפני עשרים שנה כשהטלתי ספק באמיתות המיתוס שהם בנו על עצמם, הם דאגו להפוך אותי לאויב העם ובמשימה הזאת לפחות הצלחתם היתה מלאה. ראשי מערכת הביטחון, ראשי האוניברסיטאות ובכירי התקשורת בישראל שמחו לשתף איתם פעולה. לא ניתן להבין, לדעתי, את תהליכי הקריסה של צה"ל שבאו לידי ביטוי במחדלים ובכישלונות של מלחמת יום הכיפורים, בבריחה מדרום לבנון ובבריחה מגוש קטיף מבלי ללמוד ולהבין כיצד יצחק רבין ופקודיו הפכו את תפקודם הלקוי במלחמת העצמאות בגזרת ירושלים ואת פשעי המלחמה שהם ביצעו ל"תפקוד מזהיר". מסתבר שהם בזזו את ערביי קטמון, הם בזזו את התהילה שלא הגיעה להם, והם בזזו את גורלה של מדינת ישראל.
http://www.makorrishon.co.il/article.php?id=3241


http://tinyurl.com/3z8f7 @ http://www.kolhalev.com/www2/schedule.php



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   17:35   17.03.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  36. עברו 8 חודשים מפגישת חברי הפורום עם רמ''ח הסטוריה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 17.03.05 בשעה 17:39 בברכה, פילוביץ שחף
 
של צה"ל, אל"מ במיל' שאול שי ועדיין לא נפתחה חקירה כפי שהובטח, הוחלט ופורסם בתקשורת......

מצ"ב לינקים להשתלשלות הנושא מיום הפגישה ועד להחלטת צה"ל, כולל פרוטוקול פגישת חברי הפורום עם אל"מ במיל' שואל שי.

!!! אזהרה חד משמעית !!!
חברי הפורום חייבים לעמוד על המשמר, לשאול, לדרוש ולדעת מה קורה עם החקירה לאלתר.

hezyc
חבר מתאריך 1.5.04
228 הודעות 21:05 07.07.04

רמ''ח הסטוריה אל''מ שאול שי קבע לנו פגישה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5939&forum=gil


**


Ring_C
חבר מתאריך 8.10.01
5649 הודעות 12:13 19.07.04

צה''ל החליט לפתוח בחקירת ''הקרב על החווה הסינית''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5971&forum=gil


**


פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
48021 הודעות 04:48 20.07.04

סיכום פגישה עם רמ''ח הסטוריה על קרב החווה הסינית....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5970&forum=gil



לחץ כאן » חשיפה: מה שרון והתקשורת לא מגלים לנו?



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   13:02   04.04.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  38. אברהם ''ברן'' אדן מפיל את האחריות על עוזי יאירי ז''ל  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 04.04.05 בשעה 13:03 בברכה, פילוביץ שחף
 
לאור ספרו של ברן "על שתי גדות סואץ", מתברר שהתמונה חמורה יותר !!
4/04/05
שולח: HD <hezy@global-report.com>

חברים

קראתי שוב ושוב את הדפים ששלח לנו מילשטיין מתוך ספרו של אדן-ברן
אורי, שוב תודה רבה


התמונה חמורה עוד יותר !!!

מסתבר על פי תיאורו המפליג, כי היה לו מודיעין ברור מה יש שם במיתחם
והוא אישית צפה על השטח בימים 15 לחודש ו-16 לחודש ללא הפוגה

המסקנה, ברן פשוט "היה פחדן" לאור תבוסת ה-8/10 וחרף כך שידע בדיוק מה יש שם,
העדיף לשלוח את הצנחנים "למות" כאשר הוא לא ממלא את ההוראה לשלוח טנקים יחד עם 890

והכי חמור מפיל את האחריות על עוזי יאירי שאינו יכול להשיב.

ראו גם מה הוא מגמגם בעניין קציני הארטיליריה

והמסקנה:
ניר טוייב לא פספס הרבה כאשר בסרט שלו, האשמה מוטלת על ברן

פעם אחת ולתמיד אני שולח לכם מה גירסת ברן, שום הטעייה ושום בטיח,
פשוט קרב הכרעה.

אם תקראו היטב תראו שהוא מפיל את התיק על עוזי, למה לא שלח עם עוזי
טנקים כאשר בספרו, הוא "מעלים "את העובדה שקיבל פקודה מפורשת מגונן
ובר לב לשלוח טנקים עם הצנחנים


אז אל תבלבלו אותי עם העובדה שהוא עכשיו בן 85, את הדברים האלו הוא
כתב כאשר היה בן 50

חזי דחבש

מצ"ב דפים מתוך הספר שכתב אלוף במיל' אברהם אדן (ברן)

על שתי גדות סואץ/אברהם אדן(ברן).

90. ממחדל אוקטובר 1973 - דרך מחדל אוסלו - למחדל מפת הדרכים
ד''ר אורי מילשטיין
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5919&omm=90&viewmode=threaded

הצליחה שלא היתה
ד''ר אורי מילשטיין
להלן הפרק התשיעי מתוך ספרו של ד''ר אורי מילשטיין ''קריסה ולקחה''.
http://www.faz.co.il/story?id=1665&NewOnly=1&LastView=2005-04-04 12:37:14



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   22:44   04.04.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  39. ליל הפריצה - 24 שעות במלחמת יום - הכיפורים  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ליל הפריצה - 24 שעות במלחמת יום - הכיפורים 4/04/05 שולח: HD <hezy@global-report.com>
שם פרטי: שם משפחה:
http://shum.huji.ac.il/~offerd/papers/drori102003h.pdf

ליל הפריצה - 24 שעות במלחמת יום - הכיפורים

החייל הבודד במלחמה מה כוחו , הריהו כגרגר חול הנישא ברוח , אך חיילים רבים כבר
יוצרים " דיונה
אנושית " שבכוחה לעצור אויב . עֹפר דרורי , חייל חרמ " ש בשירות חובה במלחמת
יום הכיפורים , התחיל את
המלחמה בגדוד טנקים שנפגע קשה בימים הראשונים של הלחימה . צוות הנגמ " ש של עפר
הצטרף ליחידה
אחרת ועסק בפינוי נפגעים . כשנפגע גם הנגמ " ש שלו והוא עבר לנגמ " ש נוסף
והמשיך בחילוץ . כאשר נגנב
הנגמ " ש השני ( אכן נגנב על - ידי יחידה אחרת ) הוא המשיך רגלית בחילוץ ופינוי
נפגעים . אפשר לקרוא לזה
דבקות המשימה אך יותר מכך זו רוחם של החיילים שבזכותם נקבעה תוצאת הלחימה
1 עפר דרורי
באוקטובר 1973 היינו פלוגת חרמ " ש י ' בגדוד 79 גדוד " סופה " בחטיבה ,401
ישבנו בבסיס הקבע ברפידים ,
מסיימים הכנות ואימונים לקראת הירידה לקושאמורה הייתה להיערך ב 7- באוקטובר .
ביום ה ' 4 באוקטובר
הוכרזה כוננות ג ' ובעקבותיה בוטלו כל החופשות . המג " ד ניצני ( סא " ל מוני
ניצני , ראה בגיליון " שריון " (18
אסף את כל חיילי הגדוד וסיפר לנו על התרגיל רחב הממדים אשר מבצע הצבא המצרי .
כמו כן ציין באוזנינו
כי הכוננות מוטלת כדי להרתיע את המצרים מפני אפשרות שלמעבר ישיר מהתרגיל למבצע
" אמיתי " וצליחת
התעלה . המג " ד סיכם את דבריו בהערכה אישית שאת מילותיה אני זוכר עד היום : "
אני מאמין שזו הולכת
להיות מלחמה ולכן אנחנו נערך בהתאם ".
ההנחיה הראשונה שנתן המג " ד ניצני הייתה להוציא את כל הרק " ם של הגדוד מהמחנה
ולפרוס אותו בשטח
הפתוח , הרחק מהמחנה , תחת רשתות הסוואה . באותו יום יצאו פלוגות הטנקים והחרמ
" ש ממחנה הגדוד ,
הטנקים והנגמשי " ם פוזרו בשטח בחניון יום והוסוו תחת רשתות הסוואה . כאשר תקפו
המטוסים המצריים ,
יומיים לאחר מכן , את מחנה הגדוד , יחד עם שדה התעופה הקרוב , היינו מחוץ לשטח
הגדוד תחת רשתות
הסוואה , וכנראה הגדוד היחידי בסיני שהיה ערוך בצורה זו !
לאחר יום וחצי של לחימה הפסיקו הגדוד והפלוגה להתקיים כמסגרת צבאית וכל כלי שלא
נפגע נשאר לעצמו .
הנגמ " ש שלי , בפיקודו של סרן איתן ( זולי ) שביט ( שושיצקי ) ז " ל , סיפח
עצמו לגדוד ) 184 בחטיבה (14 בפיקודו
של סא " ל שאול שלו ז " ל וצוּ וָת לפלוגת טנקים ז ' של רס " ן אלי ששון ז " ל
.
עד 15 באוקטובר היינו בקו האש כאשר עיקר עיסוקינו היה חילוץ פצועים , סיוע
בתיקון כלי רק " ם שנפגעו
וספיגת התקפות מטוסים מהאוויר תוך שאנו מצליחים בשני מקרים יחד עם כוחות אחרים
אף להפיל
מטוסים תוקפים .
יום ב ' 15 באוקטובר
ב 15- באוקטובר נמסר לנו שאנו עוברים להתקפה . עד אותו היום ניהלנו קרב סטטי
מעמדות , כאשר כוחותינו
רושמים לזכותם מספר ימים של השמדת כלי רק " ם מצריים רבים , אבל הקרב בעיקרו
התנהל בשטחנו . היה
זה מיתוס , בנוסף לאחרים , שנופץ אצלנו החיילים הצעירים עם פרוץ המלחמה . אנו
גדלנו על הסיסמאות
המוכרות שאמרו שכוחות האוויר המצריים יושמדו מיידית על - ידי חיל האוויר שלנו
ושהלחימה הקרקעית
תועבר לשטח האויב . והנה במציאות , זה כשבוע אנחנו מותקפים יום אחרי יום על -
ידי מטוסי אויב ללא כל
מענה של כוחותינו וכמו כן מנהלים זה שבוע וחצי לחימה עם המצרים בשטחנו .
ב 15- באוקטובר חל המפנה , הוחלט על תזוזה . ב 1700- נכנסנו לשדרה חטיבתית כאשר
הגדוד שלנו אחרון
בשדרה . הרעיון המרכזי של ההתקפה היה תנועה חטיבתית בלילה בשדרה באיגוף של ציר
" עכביש " מדרום ,
דרך החולות , והגעה לכוחות המצריים בעורפם , בציר המקביל לציר התעלה . הייתה
איזו שמחה קטנה בלב
אצל החבר ' ה שאנחנו מיועדים להיות הגדוד השלישי בחטיבה וכך לא ניזרק ראשונים
לתוך האש .
ברשת הקשר שמענו שהגדוד הראשון בשדרה החטיבתית עבר בהצלחה את הכוחות המצריים
מאחור וכך גם
הגדוד השני . מסתבר שלמצרים לקח זמן להבין שהכוחות הנעים בעורפם הם כוחות של צה
" ל ולא כוחותיהם .
בסביבות השעה 2030 המצרים התאוששו מההפתעה והכינו לנו , הגדוד השלישי ( ששמחנו
להשתייך אליו
בתחילת הקרב ), את ' קבלת - הפנים ' העיקרית . כאשר הגענו לצומת התעלה נפתחה
עלינו אש מכל הכלים
מטווחים קצרים ביותר . זו הייתה תופת איומה ואחד מהלילות הקשים ביותר שלי
במלחמה . נענו בשיירה
בציר התעלה , שלא היה מוכר לנו , כאשר מסוללות עפר שהיו משני צידי הכביש יורים
עלינו מנשק קל
ומטנקים . רשת הקשר , אשר הייתה בדממה כמעט מוחלטת בכל שלב התנועה , החלה להיות
פעילה . נשמעו
דיווחים רבים על טנקים שנפגעו ועל פצועים רבים אשר נטשו את הטנקים שלהם
ומסתובבים רגלי בין הכלים
הפגועים .
במהלך התנועה המהירה שבה ניסיתי להיצמד לטנק שנסע לפני , ראיתי הבזק חזק של אש
בצריח הטנק
שלפנינו והוא נעצר . התברר לנו שפגז פגע בו בצריח ושיתק את תנועתו . עקפנו את
הטנק והמשכנו בנסיעה אך
מהר מאוד מצאנו את עצמנו נוסעים על כביש התעלה לבד , כאשר אנשי הצוות משיבים אש
ממקלעי הסיפון
1 עפר דרורי - מנהל אגף פיתוח תוכנה ביחידת מחשב גדולה ומלמד באוניברסיטה
העברית בירושלים
לעבר האש החזקה שנורתה לעברנו . ניסינו להתקדם מהר וליצור קשר עם המג " ד אשר
לא ענה לנו , התברר
שנוצר נתק של מספר קילומטרים בגדוד , בתוך שטח שהיה בשליטת המצרים . לאחר שאיתן
, מפקד הנגמ " ש
הנגמ " ש דרומה . את
2
שלנו , הצליח ליצור קשר עם המג " ד וזה הורה לו לטפל בנפגעים מאחור , סובבנו את
סיבוב הנגמ " ש עשינו הפעם בזהירות כדי שלא לרדת מכביש האספלט הצר . בשלב זה
כבר למדנו מדיווחים
בקשר ששני צידי הכביש ממוקשים ומספר טנקים שירדו מציר הכביש עלו על מוקשים .
נענו במהירות דרומה
כדי לחבור לטנקים שלנו . הייתה זו נסיעה מפחידה למדי בקטע של כשלושה ק " מ שבו
היינו כלי בודד בתוך
שטח אויב וכל הזמן נורית עלינו אש נק " ל ופגזים מטווחים קצרים ביותר .
במהלך הנסיעה אני זוכר הבזק עצום החולף קרוב מאוד לראשי , מימין לשמאל .
אינסטינקטיבית עצמתי את
עיניי . כאשר פקחתי אותן שנית לא ראיתי דבר ובפועל לא ראיתי להיכן אני נוהג את
הנגמ " ש . הושטתי את ידי
החוצה והעברתי אותה על זכוכית הפריסקופ החיצונית של הנהג וניגבתי ממנה שכבת פיח
אשר השחירה
אותה ומנעה את הראייה החוצה . כפי הנראה היה זה פגז או קלע אחר שחלף קרוב מאוד
לפני הנגמ " ש . לאחר
שניות מספר נפתחה פצצת תאורה מעל ראשינו . התאורה סייע לי מאוד בהגברת מהירות
הנגמ " ש בחשכה
המוחלטת שסביבנו אך ריכזה אלינו את האש . התחושה הייתה של נסיעה במטווח כאשר
אנחנו מוארים מעל
ואני לוחץ על דוושת הגז עד למקסימום בתקווה לצאת מהר ככל האפשר מהשטח המואר .
היו אלו דקות
ארוכות מאוד עד אשר חברנו ליתרת הכוח בקצה הדרומי של הנתק , ליד הטנק שנפגע על
הציר זמן מה קודם
לכן . הפעם , כאשר התקרבנו לטנק זה מצפון , מצאנו שם ארבעה טנקים ונגמ " ש
פגועים זה לצד זה . מסתבר
שהטנקים אשר נסעו אחרינו וניסו , כמונו , לעקוף את הטנק הפגוע על הציר עלו על
מוקשים אשר הונחו על גבי
החול משני צידי הציר . כך קרה שהטנק הראשון שעקף מימין נשאר על מקומו והטנק
שעקף משמאל גם הוא
נשאר על מקומו ובפועל נוצר פקק של כלים פגועים על הכביש אשר מנע מיתרת הכוח
להמשיך צפונה ולחבור
עם הכלים הבודדים של הגדוד בחזית הלחימה .
שרידי הנגמ " ש האחרון שבו היה עפר דרורי
יותר מאוחר בלילה גילו המצרים את ה " חניון " ( כך קראנו לריכוז הכלים הפגועים
על הציר ) והחלו להמטיר
לתוכו טילים מצפון . ראינו את נקודות האור מתרוממות ועושות דרכן בטיסה איטית
לתוך החניון ומתפוצצות
בתוכו . הטנקים החלו להיפגע בשנית וחלקם אף החלו להתפוצץ . היו הרבה מעשי גבורה
בחניון טנקים זה ;
צוותים אשר נשארו על הצריחים וירו מהטנקים לכל עבר כאשר הטנקים עצמם בוערים .
צוותים אחרים פינו
טנקיסטים פצועים מתוך טנקים אחרים שנפגעו , תוך שהם מורידים איתם מהטנקים מפות
ומקמ " שים
( מקלט - משדר ) כדי שלא יפלו בידי האויב , תופעה שלא ראינו כדוגמתה עד אותו
יום של לחימה . לאחר מספר
טילים נוסף שפגעו בחניון הטנקים וכאשר חלק מהם החלו להתפוצץ התרחקנו כמאתיים
מטר דרומה כדי לא
להיפגע מהפיצוצים ( היו לנו בשלב זה על הנגמ " ש שלושה פצועים מרסיסים חלקם
מחלקי מתכת אשר הועפו
מהטנקים שנפגעו לידינו ). במקביל ניהלו אנשי הצוות אש מקלעים כנגד חי " ר מצרי
שהיה קרוב אלינו מאוד .
לאחר כשעה של שהייה במקום ראינו דמות יורדת מולנו מאחת הסוללות מימין לכביש .
הדמות נעה ברפיון
ותנועתה לא הייתה ישרה . התגובה המיידית של האנשים , כפי שנשמעה בקשר הפנים ,
הייתה לירות . היה
משהו מפחיד ומרתק בדמות שצעדה לקראתנו בחשכה , מתעלמת מכל הירי מסביב וצועדת
כשיכורה
לקראתנו . כאשר התקרבה מעט יותר זיהיתי שהדמות אינה נושאת נשק והספקתי לצעוק
לאנשים לא לירות .
הנגמ " ש והתמוטטה לידו . אחד החבר ' ה ירד מהנגמ " ש ומצא שזהו טנקיסט שלנו
שהועף
3
הדמות הגיע לחזית
מאחד הטנקים שנפגע קודם לכן והיה פצוע . הוא לא ידע מה קורה סביבו ובנס ניצל
מכל הירי מסביב . התברר
לנו שבחניון יש פצועים נוספים . איתן לא היסס לרגע והורה לי להתקרב עם הנגמ " ש
לחניון המתפוצץ , שהיה
מטווח כל הזמן על - ידי טילי נ " ט מצריים , ושממנו עפו לכל עבר גושי פלדה
בוערים . התקרבתי עד כעשרה מטר
מהחניון ואיתן הורה לי לעצור . הוא ירד לבדו מהנגמ " ש , והחל מטפס מטנק לטנק ,
כשחלק מהטנקים בוערים ,
מוודא שלא נשארו בתוכם פצועים . בחיפוש בתוך הטנקים הוא מצא עוד מספר פצועים
אשר לא פינו עצמם
בשלב הראשון וגם אותם העביר לנגמ " ש שהיה צפוף עד אפס מקום . איתן עצמו נפצע
בשלב זה מרסיסים ביד
וביצע פעולה זו כאשר ידו חבושה . לאחר שהעברנו את כל הפצועים לנגמ " ש נסענו
לאחור כחמש מאות מטרים
ואז ספג החניון מספר טילים נוסף אשר הדליק את שאר הטנקים ואת הנגמ " ש השני של
הגדוד . מרשת הקשר
הבנו שהמצב נואש , שהמג " ד אלמוג נשאר עם עוד שלושה טנקים תקינים בלבד וכי הוא
זקוק לעזרה דחופה
של טנקים .
באותו שלב קריטי הופיעו לפתע , מדרום לנו , כתשעה טנקים חדשים מדגם מגח 6 א ',
דגם חדש ביותר באותו
הזמן , שאפשר היה לזהות אותם בחשכה לפי צורת הצריח המוארכת שלהם ומקלעי 0.5
המיוחדים בצריחון
המפקד . הפלוגה עקפה אותנו משמאל לציר והמשיכה צפונה , הרגשנו הקלה מן הסיוע
הבלתי צפוי , אך לא
עברו כעשר דקות וראינו אותו טור טנקים מצוחצח נוסע בחזרה דרומה לכיוון שממנו
הגיע . לא יכולנו לקיים
קשר איתם , כי לא ידענו לאיזו רשת האזינו , אך הייתה זו סטירת לחי רצינית למורל
שלנו . להרגשתנו אז -
הפלוגה האלמונית התקרבה לתופת , הריחה אותו והעדיפה להסתלק . הרגשנו נטושים
וכועסים .
יום ג ' 16 באוקטובר
במצב זה , תוך שאנו נותנים טיפול ראשוני לכל הפצועים שהיו איתנו , עלה השחר של
16 באוקטובר . לאחר
שניסינו ליצור קשר עם המג " ד ולאחר שהתברר שכוחותינו הצליחו לתפוס רצועה באורך
מספר קילומטרים ,
החליט איתן לפנות לאחור את כל הפצועים שהיו על הנגמ " ש . נסענו עם אור ראשון
חזרה על הצירים
השוממים במהירות כאשר לפתע נחבט הנגמ " ש בחוזקה בתוך בור שנפער בכביש כתוצאה
מפגיעת פגז . נפילה
איומה זו והחבטות שבאו בעקבותיה הוסיפו לנו פצוע נוסף לנגמ " ש .
עברנו דרך תאג " ד של אחד מגדודי התותחנים . היה זה ממש לפני אור ראשון עם הנץ
החמה . היה שקט
מסביב , ערפל כבד כיסה את האדמה וטל סמיך הרטיב את הכל מסביב . באותם רגעים של
שלווה , כשהפצועים
קיבלו טיפול ראשוני לפני שהופנינו לתאג " ד הגדולה , ראיתי בשמים מטוס שלנו טס
בודד לכיוון מערב . רעש
מנועיו כמעט ולא נשמע ולפתע דלק אחריו במהירות טיל קרקע - אוויר . הטווח ביניהם
התקצר והטיל פגע
במטוסשנכנס לסחרור והתרסק מעבר לדיונות החול רחוק מאתנו . לא נראה מצנח נפתח .
היה משהו מהמם
בסיטואציה של השקט , השלווה והאדישות לאירוע כזה של נפילת מטוס שלנו , מבלי
שמישהו יתייחס או ינסה
לברר מה עלה בגורלו של הטייס . עוד מיתוס התנפץ .
המשכנו משם לתאג " ד בציר " עכביש " 55 ושם הורדנו את כל הפצועים שהיו עמנו ואת
אנשי הצוות שפינינו ,
שלא היו להם כלים . עמדתי לצד הנגמ " ש ומניתי את היורדים . על הנגמ " ש היו 32
לוחמים , בחלקם הגדול
פצועים אשר נתלו על הנגמ " ש במקומות שונים . בצריחון המפקד עמדו שני אנשים ,
עד כדי כך הגיעה הצפיפות
בנגמ " ש . לאחר שפרקנו את הנגמ " ש חזרנו מערבה לתאג " ד שהייתה במעוז " לקקן
" כדי לפנות פצועים נוספים .
נשארנו הנגמ " ש היחיד בגדוד למשימות אלו . ב " לקקן " המתנו זמן מה עד שהרופא
סיים לנתח , על הכביש ,
חייל במצב קריטי ואז נסענובשדרה של שלושה נגמשי " ם לפינוי פצועים מ " לקקן "
לכיוון " טסה ", באותה דרך
איגוף בחולות בה נסענו לילה קודם לכן . עוד בטרם היציאה בדקנו את הנגמ " ש
ומצאנו את הדפנות החיצוניות
שלו מלאות ברסיסים . בדופן השמאלית , באזור שבו ישבתי , מצאתי תקועים שלושה
קליעים שחלקם האחורי
מבצבץ מתוך המתכת . הרגשנו שעברנו זמן קשה וההשגחה הייתה לצידנו .
הדיונות היו מנותבות עם סימני השדרה החטיבתיתשעברה במקום כ 12- שעות קודם לכן .
את הכלי הראשון
ניווט מג " ד טנקים , עמרם מצנע ( לימים אלוף פיקוד המרכז ), שנפצע לילה קודם
לכן בברכו . הוא היה מג " ד של
גדוד ,79 הגדוד המקורי שלי אשר הוקם לתחייה מספר ימים קודם לכן בתגבור כוחות
חדשים ובאנשי
מילואים . לאחר שפינינו את הפצועים לתאג " ד ב " עכביש " מיהרנו לחזור ל " לקקן
" כי קיבלנו דיווח שהגיעו
פצועים נוספים הזקוקים לפינוי . בשלב זה האיץ בי איתן המפקד לנסוע ישירות בציר
הכביש " עכביש " ולא
בדרך האיגוף האיטית בחולות , כפי שנסענו בדרכנו לתאג " ד . התקדמנו על ציר "
עכביש " שהיה נטוש מכלי רכב
או רק " ם . הדבר עורר את חשדנו אך המשכנו בנסיעה .
4
" חניון " הטנקים והנגמ " ש הפגועים בצומת " טרטור בליל ה 15- באוקטובר
היינו ארבעה אנשים על הכלי , איתן הקצין - מפקד הנגמ " ש , גיורא - מש " ק סיור
שהצטרף אלינו בחניון
הטנקים הפגועים כאשר הנגמ " ש שלו נפגע , החובש הפלוגתי ואני שנהגתי את הנגמ "
ש . את שאר האנשים
השארנו בתאג " ד ב " לקקן " כי רצינו שיהיה לנו מספיק מקום בנגמ " ש לפצועים .
כשירדנו בנסיעה מהירה על
ציר " עכביש " מהגבעות לכיוון התעלה הבחנתי בטנק בוער לצד הכביש . הסבתי את
תשומת ליבו של איתן אך
הוא אמר לי להמשיך במהירות . עברנו כמה עשרות מטרים וראינו נגמ " ש בוער מעלה
עשן שחור בצד שמאל
של הכביש . הספקתי להגיד לאיתן שזה לא מוצא חן בעיניי כי הכלים העלו עשן , דבר
שהעיד כי פגיעתם הייתה
לפני זמן קצר . אך נראה שהיינו כבר במלכודת שלא הייתה דרך יציאה ממנה . לפתע
הרגשתי חבטה אדירה
בצד ימין של הנגמ " ש וגל של אש אפף אותי ונכנס לתוך כובע ה VRC- שלי . בתגובה
אינסטינקטיבית הורדתי
את הרגל מדוושת הגז והרגשתי כיצד הנגמ " ש מאט את מהירותו ומתגלגל לאיטו במורד
המתון של הכביש .
במקביל זרקתי מראשי את כובע ה VRC- כדי להיחלץ מהאש שהייתה כלואה בו . היבטתי
לחלק האחורי של
הנגמ " ש וראיתי אש עולה מהדופן הימנית שלו . היה ברור לי שצריך לקפוץ מהנגמ "
ש . אני זוכר שעוד הספקתי
לעצור את הנגמ " ש ולקפוץ מתא הנהג החוצה לסיפון . בזווית העין ראיתי את גיורא
ואת החובש מתרחקים
בריצה מהנגמ " ש לתוך מחסה בחול , ובעוד אני מתכוון לקפוץ אחריהם ראיתי את פניו
המעוותים של איתן
אשר נשאר בצריחון המפקד . הוא אמר לי בקול חלוש " תוציאו אותי מכאן , תוציאו
אותי מכאן ". ניסיתי
לסחוב אותו החוצה מהצריחון אך לא הצלחתי להתגבר על משקל גופו . איתן נפגע בפלג
גופו התחתון דבר
שמנע ממנו לעזור לי להרים את גופו . צעקתי מעל הנגמ " ש לעזרת גיורא והחובש אשר
כבר התרחקו מהנגמ " ש .
באומץ רב חזרו השניים ועלו על הנגמ " ש הבוער ועזרו לי לשלוף את איתן מהצריחון
. פרסנו אלונקה על סיפון
הנגמ " ש כמו בתרגולות , השכבנו עליה את איתן ובריצה סחבנו אותו עם האלונקה
למחסה קרוב בצד הכביש .
במחסה שכבנו וצפינו כיצד דופן ימין של הנגמ " ש בוערת . לפתע פיצוץ בנגמ " ש
והסיפון נקרע מגוף הנגמ " ש
תוך שהוא מתגלגל לאיטו כמכסה של קופסת סרדינים וצריחון המפקד שלו הועף באוויר
ונחת במרחק של
כעשריםמטר . מעבר לתלולית החול , ששמשה לנו מחסה , מצאנו מספר נוסף של חיילים
מצוות טנק דחפור של
הנדסה אשר נפגע בשלב מוקדם יותר . הם סיפרו לנו שראו את הטיל במעופו אלינו ואף
סימנו לנו בידיהם
שניזהר , אך אנחנו לא ראינו אותם .
היינו חבורה של מספר חיילים שנחלצו מכלים פגועים וביניהם פצוע קשה ועוד מספר
פצועים יותר קל כולל
החובש . היה ברור לנו מאופי הפציעה של איתן שיש לדאוג לחילוצו המהיר . לאחר
התייעצות קצרה החלטנו
שנצא ארבעה חיילים בריאים מזרחה לכיוון כוחותינו . השארנו שני חיילים בריאים עם
נשק ורימונים לשמור
על הפצועים . בפועל , כפי שהתברר לנו מאוחר יותר , המצרים חסמו שוב את ציר "
עכביש ", במשך הלילה
והבוקר של 16 באוקטובר , מבלי שאנו נדע על כך , וכל רכב שנע על הציר נפגע .
בפועל נוצר בשטח מעין כיס
שהיה בשליטת המצרים . ממזרח לכיס המצרי ישבו כוחותינו וממערב לו , לאורך ציר
התעלה , ישבו כוחותינו
מהפריצה לילה קודם לכן . התווך ובו ציר " עכביש ", שחיבר את שני שטחים אלה ,
היה כאמור בשליטת
המצרים .
יצאנו הארבעה לכיוון מזרח כאשר בשלב הראשון ירו עלינו מנק " ל שקליעיו נתקעו
בחול לא רחוק מאיתנו .
בהתחלה נשכבנו על החול מכל ירי ולאחר זמן הפכנו אדישים אליו , תוך שאנו מתקדמים
בשטחים נמוכים
יותר . בשלב זה התפוצצו באוויר פגזי רסיק - אוויר . לא ידענו אם הם מירי מצרי
או שלנו , אך מכיוון שלא ראינו
רסיסים קרובים אלינו המשכנו בדרכנו . לאחר כמה מאות מטרים עצרנו לצפות על השטח
שלפנינו , ראינו
קבוצה של כשמונה חיילים נעה לכיווננו . ברגע שזיהו אותנו יישרה הקבוצה קו מולנו
( קודם לכן הם הלכו
בשדרה ). הייתי בטוח שאלה חיילים מצריים וקללתי את הרגע שאני מחזיק ברשותי עוזי
שהטווח שלו לא
אפשר לי ירי עליהם . כמה רציתי באותם רגעים את הרומ " ט הישן והמסורבל , אשר בו
אפשר לכוון ולפגוע גם
והתקרבו אלינו ובמחשבותי השלמתי עם העובדה שלא נצא בחיים
5
בטווחים של 300 מטרים . החיילים הלכו
מההיתקלות הזו , הייתי רק מוטרד מהמחשבה איך ימצאו אותנו לאחר המלחמה כי כבר
התרחקנו למדי
מהכביש . בינינו לבין שמונת החייליים אשר יישרו קו מולנו חצצה דיונת חול . הדבר
היחידי שנותר לנו לעשות
היה לנסות לאגף את הקבוצה מעבר לדיונה ולהגיע מאחוריה , כך נוכל אולי לגבור
עליהם . דרכתי את העוזי
והתחלנו לרוץ בחול כדי להגיע לדיונה לפניהם . הדבר עלה בידינו כך , שיצאנו
מאחורי הדיונה מיד כאשר
האחרון מהשמונה עבר בטווח של כשמונים מטר מאיתנו . מטווח זה כבר יכולנו לזהות
שמדובר בשמונה
חיילים שלנו שהיו לבושים באופן מוזר , במדים קרועים וחלקם ללא נשק . התקרבנו
אליהם , תוך שאנו פורקים
את נשקנו ושמחים על כך שלא פתחנו עליהם באש בשלב מוקדם יותר .
טור השריון של חטיבה 14 נערך לתנועה ב 15- באוקטובר בציר עוקף " עכביש ". בפינה
שמאלית תחתונה
הנגמ " ש של עפר דרורי פחות מיום לפני היפגעו
התברר שזהו צוות של נגמ " ש מגדוד הסיור 87 אשר נפגע מספר שעות קודם לכן ( את
הנגמ " ש השרוף שלהם
ראינו בשלב הנסיעה שלנו בציר עכביש ). צוות זה , התברר , לא הבחין בנו ושינוי
תנועתו כלפינו היה מקרי
לחלוטין . ליבנו חזר לדופק רגיל וכך הצטרפנו לקבוצת השמונה בצעידתה לכיוון מזרח
בין הדיונות . רעש מנוע
של נגמ " ש הפר את הדממה ומעבר לדיונה הגיח מולנו נגמ " ש פיקוד עטור אנטנות
רבות . בצריח המפקד ישב
מי שהיה המ " כ שלי בטירונות . טיפסנו בשמחה ובהקלה על הנגמ " ש שנשלח לחלץ
אותנו וישבנו על הסיפון .
תוך כדי נסיעה הוא סיפר לי שהוא שייך לחפ " ק של מפקדת אוגדה כלשהי . לדבריו הם
ראו מהרכסים בהם
ישבו כיצד הכלי שלנו נפגע והוא נשלח לחלץ אותנו . כאשר הגענו לחפ " ק האוגדה
דיווחתי על הפצועים
הנוספים בשטח . קצין בדרגת סא " ל מסר לי שאין לנו מה לדאוג וכי נשלח נגמ " ש
נוסף לחלץ גם אותם .
הנגמ " ש פינה אותנו לאחור עד לכביש שם עמדנו , מחכים לטרמפ אשר יוציא אותנו
מהמקום שאליו נקלענו .
רק עכשיו חשתי לראשונה את משמעות ההיפגעות שלנו . נותרתי בבגדי החרוכים עם נשק
וחגור ללא חפץ
נוסף , ללא חברים וללא יחידה . נ " נ שעבר בכביש לקח אותנו ליחידת תותחנים
קרובה והשאיר אותנו לנפשנו .
ביחידת התותחנים , שהייתה יחידת מילואים שאנשיה הפעילו מטלרי " ם שנפלו שלל
במלחמת ששת הימים ,
קיבלו אותנו יפה , הכינו לנו לאכול ואף נתנו לנו מקום לישון בו בלילה , אך
התחושה של הימצאות עם אנשים
זרים לא אפשרה לי להישאר איתם . לאחר יום מצאנו לנו נגמ " ש אחר וחזרנו לקוו
להמשך פעילות . לאחר
שאיבדנו גם את הנגמ " ש הזה הצטרפנו לקראת סוף המלחמה לצוות מילוט טייסים
ברפידים בו החזיקה
הפלוגה דרך קבע צוות כוננות .
אחרית דבר
מג " ד ,79 סא " ל מוני ניצני , שאיתו התחלתי את המלחמה , זכה לעיטור המופת על
לחימתו .
משפחתו של איתן שביט , שהיה הקצין על הנגמ " ש שלי בעת הפגיעה , קיבלה לאחר
המלחמה בטקס מרגש
בכנסת את צל " ש הרמטכ " ל על פעולותיו . בכתב הציון לשבח נאמר : " תחת אש כבדה
, על אף היותו פצוע
בעצמו , עבר סרן איתן שביט ז " ל בין הטנקים וארגן את חילוץ הנפגעים . לאחר
פינוי הפצועים המשיך בתנועה
על ציר " עכביש " על מנת לחלץ נפגעים נוספים . תוך כדי תנועה נפגע הנגמ " ש
פגיעה ישירה וסרן איתן שביט
ז " ל נפגע ונפל . במעשיו אלה גילה סרן איתן שביט ז " ל אחוות לוחמים ואומץ לב
".
משפחתו של המ " פ רס " ן אלי ששון ז " ל קיבלה את עיטור העוז לאחר המלחמה .
בכתב העיטור נאמר : " ב 18-
באוקטובר 1973 הוביל את פלוגתו בהסתערות על " החווה הסינית " כשהוא נע עם הטנק
שלו בראש הכוח
המסתער , בשטח מכוסה אש טנקים וארטילריה . בקור רוחו ובדבקותו במשימה , סחף
אחריו את כל אנשי
6
הפלוגה . בקרב זה נפגע ונפל , כשהוא מגלה אומץ לב ודבקות במשימה ".
לאחר שהמג " ד שאול שלו נהרג בקרב על התעוז " טלוויזיה ", ביום השלישי למלחמה ,
החליף אותו בתפקיד
סא " ל אברהם אלמוג אשר פיקד על הגדוד בקרב על החווה הסינית . על מעשיו בקרבות
אלו קיבל אלמוג את
עיטור העוז . בכתב העיטור נאמר : "... ב 15- באוקטובר 1973 הוביל את יחידתו
בקרב ההבקעה ב ' חווה
הסינית '. בקרבות קשים ואכזריים גילה סא " ל אברהם אלמוג כושר מנהיגות , קור
רוח , שיקול דעת ותעוזה
רבה , ובזכות אלה עמדה יחידתו במשימה , על אף אבדותיה ."
פלוגה י ' שאיתה פתחתי את המלחמה איבדה שמונה עשרה חיילים חלקם חברים טובים שלי
עוד מהטירונות .
רב " ט אדר יאיר נתן , רב " ט בארגיג ג ' ורג '- הרצל , רב " ט בומביגר פנחס
( פאול ), סגן דשא גלעד , סגן וינגרוד דני
( דניאל ), רב " ט ידעיה איתי , רב " ט ירד יהודה שאול , סמל כהן אלי , סמל לוי
שמעון , סמל מורדיש אבינועם , סגן
מלינצקי אריה , רב " ט מלכה יהודה , רב " ט סופר הרצל , רב " ט ערגי אהרון , רב
" ט שיטרית יצחק , סמ " ר שפירא
נטע , רב " ט שפכט אליעזר , סמל ששון הרצל . יהי זכרם ברוך !
http:// shum. huji. ac. il/~ offerd/ yom/ plugayud. htm דף הנצחה לחללי פלוגה
י ' נמצא בכתובת



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   03:19   07.04.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  41. ירון לונדון:''כאן נמצא איתנו ההיסטוריון השנוי במחלוקת  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 09.04.05 בשעה 04:23 בברכה, פילוביץ שחף
 
ד"ר אורי מילשטיין...."

זאת הייתה הפתיחה אתמול בשידור חי בתכנית ראיון בתכניתם של לונדון וקירשנבויום בנושא ההתנתקות בכלל והרעיון העברת מתיישבי גוש קטיף לחבל ניצנים ולשם כך הוזמן ד"ר אורי מישלטיין לספר מבחינה היסטורית על חבל ארץ זה - ניצנים.

פתיחה אופיינית לשני "ענקי התקשורת" שמבוקר ועד ערב עסוקים בטיוח ושיכתוב ההיסטוריה בכלל וליבון ההסתה נגד המחנה הלאומי בפרט.

ד"ר אורי מילשטיין, דיבר רהוט, עניינית, מיקצועית, השיב לשאלות המראיינים כמתבקש על ידי היסטוריון אמיתי שללא מורא אומר וכותב נכוחה את האמת ההיסטורית, שעד להיום כל הטייחים והמשכתבים לא מעיזים להפריך אותה וכל שכן לתבוע......שד"ר מאיר פעיל הוא עמוד האש שמוביל את מחנה הטייחים ומשכתבי ההסטוריה....
מאיר פעיל צריך לעמוד למשפט ציבורי אם לא בחייו אז בבית דין למעלה...!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5036&forum=gil
''תיק רבין איך תפח מיתוס'':ד''ר אורי מילשטיין
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5321&forum=gil

הנושא ניצנים עלה לכותרות ב-48 שעות האחרונות ואני אישית התפלאתי שלונדון וקירשנבויום הזמינו לתכנית דווקא את ד"ר אורי מילשטיין לדבר ולספר כהסטוריון את מורשת חבל ארץ זה.....

מה זה אומר...שהתקשורת מתחילה להתיישר לפי האמת ההיסטורית שד"ר אורי מילשטיין אומר וכותב??

ימים יגידו....

ירון לונדון לא השתנה, נשאר אותו גזען.....

תזכורת: למה הזמר ניסים סרוסי ברח/ירד מן הארץ - ארץ ישראל ??


This Yaron London… you remember what he say about Nisim Sarusi that left the country because of this AskeNatsi

Nisim Sarusi has a big-hit, “SHESH ESRE MALU LANAAR” – remember?

Yaron London invite him to his TV show (only channel 1 that days) and say: “this is a premitiv music. Don’t you shame to make a show – gamad, ugly and mizrachi premitivi” ?

Nisim Sarusi left the country and said that its because he was so ashame from this interview… Yaron London ask sorry from all “edot hamizrach” after a month, but he is the same shit…

Its very famous case…


http://he.israel-music.com/nessim_sarussi/golden_hits/

סיפורו של ניסים סרוסי
http://www.mkm-haifa.co.il/schools/ironig/history/hs10eastcoun10.htm

המזרחים בישראל נאלצו למחוק את זהותם הערבית על ידי מערכות התעמולה של הציונות האשכנזית. קודם כל על ידי פרקטיקות ממשלתיות כמו בית ספר, או פרקטיקות תרבותיות כמו אי שידור מוסיקה ערבית או מזרחית ברדיו ואח"כ בטלוויזיה. משוררים או סופרים מזרחיים שלא עמדו בסטנדרט הציוני המקובל לא קיבלו פרסום. גם השפה נמחקה מכיוון שלא נלמדה בבתי הספר. כל הזהות המזרחית - שנשענה על עבר היסטורי, תרבותי וסוציולוגי-אנתרופולוגי במדינות ערב - צומצמה להצלת המזרחים על ידי הציונות האשכנזית.
http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=2707

מצ"ב הכתבה מאתמול בנושא רעיון העברת יישובי גוש קטיף כמקשה אחת לחבל ניצנים:





http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   15:26   10.04.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  47. NRG עוד חמש שאלות לתקשורת העוינת  
בתגובה להודעה מספר 41
 
עוד חמש שאלות לתקשורת העוינת לתקשורת עויינת



NRG יהדות מגיש את מקבץ השאלות השבועי לתקשורת העוינת. יש לכם שאלות נוספות? בואו לספר לכולם

10/4/2005 9:49

1. האדונים לונדון וקירשנבאום אירחו השבוע את ד"ר אורי מילשטיין, כדי שיסקור בפניהם ובפני הצופים את ההיסטוריה הצבאית העשירה של אזור חולות ניצנים. כשהציגו אותו בתחילת הראיון, טרחו השניים לציין כי מדובר ב"היסטוריון השנוי במחלוקת". האם מישהו מכיר מרואיין ישראלי אחד שאינו שנוי במחלוקת? אולי דווקא בשל כך הוא מובא להביע את דעתו? או שאולי רק כשהאיש נוטה במקצת לדעות לאומיות, מתעורר הצורך להזכיר את העובדה הטריוויאלית הזו?

2. "כבר עשרות שנים קולטת הגדה המערבית כמויות גדולות של זבל ישראלי" – כך התלהם ב. מיכאל השבוע בטורו ב"מוסף לשבת" של ידיעות אחרונות. האם משפט כמו "כבר עשרות שנים קולטים דרום הארץ/עיירות הפיתוח/יישובי הבדואים, כמויות גדולות של זבל ישראלי", היה עובר את כיסא העורך, או שמא היה נבעט אחר כבוד לביב השופכין הקרוב?

3. "לא ברור מה גרם לוויכוח הטיפשי הזה" – כך סיכם אסף זהר, כתב חדשות 10 את העימות בין חיילי צה"ל לשוטרים פלשתינים בחברון. האם לא יותר הוגן לספר שהפלשתינים שהו במקום, שעל פי ההסכם אסור להם לשהות בו?

4. שבוע שלם מריץ ערוץ 2 קמפיין שכותרתו "אלפי יהודים ינסו לעלות להר הבית". אז מעבר לעובדה שחברת החדשות עושה לעצמה חיים קלים כשכתביה בוחרים להמליך ארגון של שני אנשים ושהוקם לפני פחות מחודש, הבוקר התברר שאכן מדובר בהיסטריה חסרת גבולות ו"אלפי הפעילים של התנועה" הם חצי מניין של אנשים. והשאלה היא, את האינטרס של מי משרתת התקשורת? של המשטרה שזקוקה לקצת פרגון? של השב"כ שזקוק לתמיכה ציבורית לפני ההתנתקות? או של הח"כים הערבים שצריכים שיזכרו אותם?

5. "מפתיע לראות עוצמה רגשית כזו כלפי מנהיג דתי" – כך סיכם כרמל לוצאטי את הדיווח על מותו של האפיפיור בתוכנית "הקבינט" עם דנה וייס. האם משפט זה נובע מהעובדה שמנהיגים דתיים הם בעיקר יעד ללעג וקלון עבור לוצאטי?
http://www.nrg.co.il/online/11/ART/919/369.html

תזכורת לדיווח שלי בזמן אמת על הנשוא הנ"ל כאן בפורום סקופים:
41. ירון לונדון:''כאן נמצא איתנו ההיסטוריון השנוי במחלוקת ד"ר אורי מילשטיין...."
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6361&omm=41&viewmode=


http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   14:47   09.04.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  44. אפרים תלמי: ''רשימת צל''שים ומקבלי עיטורים בצה''ל''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 09.04.05 בשעה 15:20 בברכה, פילוביץ שחף
 
אפרים תלמי בסיפרו/מסמך - מה ומי במלחמות עשרים וחמש השנים, מרכז את כל מקבלי הצל"שים,
פרסי ביטחון ישראל, עיטורי הגבורה והמופת.


רשימת צל"שים


צל"שים ופרסי ביטחון


מקבלי העיטורים הגבורה, העוז והמופת


עיטורי העוז והמופת ל-4 קצינים שפשטו על ביירות



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   15:00   09.04.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  45. איתן הבר וזאב שיף: ''רשימת מקבלי עיטורים, העוז והמופת''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
בספר - לקסיקון לביטחון ישראל.


הקדמה


עיטור העוז


עיטור המופת



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   13:20   18.04.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  51. דני קריאף שלח מכתב לעורך השריון: אל''מ שאול נגר  
בתגובה להודעה מספר 0
 
לכבוד יום רביעי 06 אוקטובר 2004
אל"מ שאול נגר

עורך שריון.

הנדון: תגובה לכתבה מה שרואים מכאן לא רואים משם , של תא"ל נתקה ניר,בגיליון 20 שנכתבה בתגובה לכתבתי בגיליון19 ,האם אוגדה 162 השמידה לבדה את חטיבה את חטיבה 25 המצרית?

מחד גיסא טוען תא"ל ניר כי העובדות שנכתבו על ידי סותרות את מה שנכתב במחקר של מחלקת היסטוריה וזאת עקב מיקומי המוגבל, חוסר ידיעתי על המתרחש בדרגים הגבוהים והסתמכותי על מקורות משניים , ומאידך גיסא הוא מאשר אחת לאחת את מה שכתבתי במאמר, שהטנקים של פלוגה א' ,הם הראשונים שפתחו באש תכליתית על החטיבה המצרית בשעה 12.30 בקרוב ושהטנקים של חטיבה 217 פתחו באש על החטיבה רק בשעה 14.25 מטווחים רחוקים והתקרבו למגע קרוב יותר בשעה 15.00 אז איפה בדיוק טעיתי.

יתרה מכך בשום מקום בכתבתי לא טענתי שהכוח שלנו פגע בכל החטיבה המצרית אלא טענתי שאנחנו הכוח הראשון שפתח באש שפגענו בטור המוביל, ושעמדנו לבדנו מול החטיבה המצרית במשך כשעתיים.

הכתבה שנכתבה על ידי נכתבה בתגובה לעדותו של נתקה עצמו בכתבה "במערכות" שהתפרסמה בגיליון -247 248- בדצמבר 1975 שבו הוא אמר אני מפקפק אם הטנקים של אמנון בלקקן בכלל ירו........עדותו של אמנון רשף יצא לי לדבר עם קצין האג"מ של אוגדת אדן, עם נתקה ויצא לי לדבר לפני שבוע עם אריה קרן והם בכלל לא ידעו שהיינו שם, כתבתם של רונן ברגמן ומלצר בידיעות אחרונות שהסתמכו על עדויות של מפקדי אוגדה 162על כך שאוגדה 162 השמידה לבדה את החטיבה המצרית וזאת תוך רבע שעה ,והראיון של אלוף דני רוטשילד קמ"ן חטיבה 217 במלחמת יום הכיפורים בראיון לספרו של קהלני שהגדיל לעשות ואמר שחטיבתו השמידה את החטיבה המצרית תוך 10 דקות.

גם הכתוב במאמרו של נתקה ובכתבה במערכות על כך שהפיקוד ידע על כוונת החטיבה המצרית להגיע מדרום כבר יום קודם כלומר ב16 לחודש ניראת לי לא סבירה , משום שאם הידיעה הזאת נכונה איך יתכן שמפקדי אוגדה 162 ופיקוד הדרום שידעו על הידיעה , מניעים את העתודה הפיקודית , חטיבה 500 שחנתה בציר מבדיל ליד טסה רק בשעה 11.00 והיא מגיעה לאזור כברית רק סמוך לחשכה וכמעט ולא משתתפת בקרב , חטיבה 217 מגיע לאזור הגבעות ממזרח רק כשעתיים אחרי שהקרב החל , האם לא ברור לכל בר דעת שאלמלא הטנקים של פלוגה א' של גדוד 407 שבלמו את המצרים לבדם במשך שעתיים בלקסיקון 263 לא היו המצרים "נתקעים" בלקסיקון 265 אלא מגיעים לראש הגשר, אלא עם מישהו חושב אחרת וסבור שהמצרים היו ממתינים להגעתה של חטיבה 217 עד לשעה 14.30 ובנתיים משחקים שש בש ואוכלים פול.....

ביום עיון על הצליחה שהתקיים ביד לשריון בלטרון בחודש אוגוסט השנה בהנחיית דוקטור זוהר, טען מח"ט 14 אמנון רשף שהיה אחראי על אבטחת ראש הגשר שלא היה לו מושג על כך שחטיבה 25 אמורה להגיע, זה נודע לו רק סמוך ל 11.00 בבוקר ביום הקרב , ומהלך הדיון הוא שאל את מח"ט 500 אריה קרן מתי נודע לך על הגעת החטיבה ומתי פתחת באש ואריה קרן השיב לו שנודע לו רק סמוך לשעה 11.00 והוא הגיע לאזור מעוז " חורבה" ליד כברית רק סמוך לרדת החשיכה.

חזיתי כמו רבים אחרים שעברו את טראומת יום כיפור בסרטו של ניר טויב על הקרב על החווה הסינית שהוקרן במוצאי יום כיפור, כמי שחילץ חלק מצנחני נתן שונרי בבוקר ה16.10.1973 נוכחתי שבאוגדה מסוימת, ששלושת הפשלות הגדולות במלחמת יום כיפור, התקפת הנגד הכושלת ב8.10.1973 שליחת גדוד 890 אל מותו בחווה הסינית,איך בכירי האוגדה מנסים להתנער מאחריותם והקרב המיותר בעיר סואץ , ואני מבין איך גם בסיפור הזה של השמדת חטיבה 25 הם מנסים לקחת את כל התהילה , אני לא אתן להם.

כמו שכבר נאמר פעמים רבות בעבר"ההצלחה אבות רבים לה אך הכישלון נותר יתום"

בברכה

דני קריאף

כפר הס

052777486
http://rotter.net/User_files/forum/gil/416406473b231d11.html


http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   19:39   18.04.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  53. פרופ' אדוארד לוטוואק: ''איסטרטגיה של מלחמה ושלום''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 18.04.05 בשעה 19:48 בברכה, פילוביץ שחף
 
5. מיכאל שרון: השערת פרופ' אדוארד לוטוואק/
מילשטיין א.
17 Apr 2005, 05:57

אורי שלום,

דומני שאת השערת הקונספירציה הזאת העלה פרופ' אדוארד לוטוואק מהמכון ללימודים אסטרטגיים ואוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון במאמר גדול בניו יורק טיימס שהכה הדים רבים, בסביבות 1986 .

בברכה,
מיכאל


תקציר

רצונך בשלום , היכון למלחמה - אמירה ידועה זו מבטאת היטב את ההיגיון הפרדוקסלי המאפיין עימותים, אשר הבנתו הינה הבסיס האיתן לבניית אסטרטגיה אפקטיבית.
בספר זה חושף אדוארד לוטוואק את ההיגיון המיוחד הזה של האסטרטגיה מהרמה הטכנו-טקטית ועד לאסטרטגיה רבתי. הוא מסביר את הדינמיקה של ההיפוך בעימותים: כאשר מערכה שהתארכה מדי הופכת ניצחון לתבוסה או כאשר מלחמה מובילה לשלום בעקבות התשה הדדית. אז אין עוד מקום לכל היגיון לינארי מקובל.
הספר שזור דוגמאות רבות מהאימפריה הרומית ועד ימינו, מהמלחמות העולמיות ועד לאירועים נקודתיים. עניין מיוחד ישנו בניתוח הפעלת הכוח האווירי במלחמת המפרץ שהמחבר היה שותף פעיל בתכנונה, ובבחינת המלחמה בקוסובו, שם באה לידי ביטוי מרבי תפיסת המלחמה ה''בתר הרואית'' שפיתח.
אדוארד לוטוואק הינו עמית מחקר בכיר במכון למחקרים אסטרטגיים ובין-לאומיים בוושינגטון. שימש כיועץ למשרד ההגנה, למשרד החוץ, למועצה לביטחון לאומי ולחיל-האוויר של ארצות-הברית. פרסם ספרים רבים ובהם האסטרטגיה רבתי של האימפריה הרומית שראה אור בעברית בהוצאת ''מערכות'' .

הודפס בישראל תשס''ב - 2002 ,
כריכה קשה - 359 עמודים ,
מסת''ב 9 - 1153 - 05 - 965 isbn



לאחר בחירתו של שרון פרסם פרופ' אדוארד לוטוואק, שערך מחקרים על צה"ל, חי תקופת מה בישראל והוא גם חבר אישי של בלק, מאמר שבו הוא מכנה את שרון "אמן המערים על יריביו" ו"שור זועם שהוא בעצם מטאדור ."

http://www.idi.org.il/hebrew/seventheye/article.asp?id=905



מלכוד העימות המוגבל
יהודה וגמן
אדוארד לוטוואק, "סגנון הלחימה האמריקאי ומאזן הכוחות הצבאי", צקלון גיליון 5, 1979.
http://www.nativ.cc/May2003/vagman.htm
פורסם גם בפורום צבא ובטחון:
http://www.fresh.co.il/dcforum/Army/5158.html



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   19:52   18.04.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  54. מי רצה במלחמת ששת הימים?  
בתגובה להודעה מספר 0
 
מי רצה במלחמת ששת הימים?
מיכאל אורן

המלחמות הגדולות בהיסטוריה הופכות ברבות העתים למלחמות גדולות על ההיסטוריה. שנים ספורות לאחר שאחרון החיילים עוזב את שדה הקרב, אמיתות מקובלות על טיבו של העימות הצבאי והמניעים שמאחוריו מותקפות על ידי רוויזיוניסטים ורוויזיוניסטים-שכנגד, ולהט הקרב של אלה דומה כמעט לזה של הלוחמים בקרב האמיתי. מעטים הם הוויכוחים ההיסטוריוגרפיים שנהפכו למאבק מר כל כך כמו הקרב הניטש כעת בדבר מלחמות ישראל-ערב. בקרב הזה, כוח של "היסטוריונים חדשים" - כפי שהם מכנים את עצמם - הטיל מצור על התיאור המקובל של תקומתה והישרדותה של המדינה היהודית, תיאור שבעבר היה בלתי מעורער. הלהט היוצא דופן שבו מתנהל הוויכוח על סכסוך ישראל-ערב קשור בעיקר להשלכותיו החמורות. ברי, כי הצדדים לעימות אינם נושאים את עיניהם לדיון אקדמי גרידא, אלא מתמודדים עם סוגיות בעלות השפעה מרחיקת לכת על חייהם של מיליוני בני-אדם: ביטחונה של ישראל, זכויותיהם של פליטים פלשתינאים ועתידה של ירושלים.
ההיסטוריונים החדשים אינם מתאמצים להסתיר את מגמתם. אילן פפה, היסטוריון באוניברסיטת חיפה ופעיל במפלגת חד"ש, פרסם לאחרונה בג'ורנאל אוף פלסטיין סטדיס סדרה של שלושה מאמרים, המהווים מעין מניפסט. פפה מתאר את "ההיסטוריה החדשה" כזרם מהפכני מתעצם והולך, הקונה לו אחיזה בכל תחומי החיים האינטלקטואליים, באמנויות ובתקשורת בישראל. מטרתה, כך הוא מצהיר, "לשקול מחדש את תוקפה של הדרישה למדינת לאום יהודית בשטח הגיאוגרפי של פלשתין לשעבר".1 החל בספרו של שמחה פלפן לידתה של ישראל (1987), דרך ספרו של אבי שליים שיתוף פעולה מעבר לירדן (1988) וכלה בספרו של בני מוריס 1948 והלאה (1994), ההיסטוריונים החדשים שמו לעצמם מטרה לנפץ את מה שנקרא בפיהם "המיתוסים" שאפפו את תקומתה של מדינת ישראל ואת העשור הראשון לקיומה. כך, למשל, לגבי מלחמת העצמאות, ישראל מואשמת בעקירתם של אלפי פלשתינאים - אחד מביטוייה של הנטייה הציונית המובהקת לעריכת "טרנספר" - ובקשירת קשר עם ריאקציונרים ערביים כדי לשלול מהפלשתינאים את זכותם לעצמאות מדינית. עוד נטען, כי המנהיגים הערבים של אותם הימים "עמדו בתור" לעשות שלום עם ישראל, אך המדינה היהודית עמדה בסירובה. 2 תחת זאת, היא פתחה במסע אלים ונטול הצדקה של פשיטות נקם, שהגיעו לשיאן בשנת 1956 במבצע סיני, עת חברה ישראל לכוחות האימפריאליסטיים - בריטניה וצרפת - בהתקפה נגד מצרים, ללא התגרות מצד האחרונה.
את הפרשנויות הרדיקליות של ההיסטוריונים החדשים מפרסמות הוצאות לאור אקדמיות מובילות; הן זוכות לרוב לתגובה נלהבת מפי המבקרים; והן תפשו במידה לא מבוטלת את מקומן של ההיסטוריות המסורתיות של הציונות. 3 הצלחה זו לא הייתה מתאפשרת לולא המסמכים הדיפלומטיים שהותרו לפרסום על ידי ארכיונים ממשלתיים שונים, בכפוף להוראה - הקיימת במרבית הדמוקרטיות המערביות - המאפשרת גישה למסמכים ממשלתיים מסווגים לאחר שלושים שנה. מסמכים שהותרו לפרסום על ידי משרד התיעוד הציבורי בבריטניה והארכיון הלאומי של ארצות-הברית, למשל, חושפים בפנינו גילויים חדשים על הדיפלומטיה של שנות הארבעים והחמישים, במיוחד ביחס למדינות ערב (שהארכיונים הממשלתיים שלהן עדיין סגורים, וככל הנראה גם יישארו סגורים עד מועד בלתי ידוע). אולם, בכל הנוגע להיסטוריה של סכסוך ישראל-ערב, אין אוסף המסוגל להתחרות עם הארכיונים הלאומיים של ישראל, שנוסף על עדויות מכלי ראשון המצויות בהם לרוב, הם ידועים במדיניות הליברלית מאוד שלהם לגבי שחרור חומר מסווג. תוך קריאה מגמתית וציטוט סלקטיבי, לוקטו מסמכים אלה ונערכו כך שיתמכו בתיאוריות הרוויזיוניסטיות הרדיקליות ביותר על מלחמת העצמאות ומבצע קדש. עתה, כאשר השנה השלושים למלחמת ששת הימים כבר מאחורינו, יש לצפות לכן שאותה מתודולוגיה תיושם כדי לנפץ גם את "המיתוסים" של שנת 1967.
המחלוקת ההיסטוריוגרפית לגבי 1967 תהיה חריפה במיוחד. האמונה שמלחמת ששת הימים נכפתה על ישראל על ידי ברית של מדינות ערב הנחושות להביא להשמדתה, שכיבוש השטחים בידי ישראל היה תוצאת המימוש המוצדק של זכותה להגן על עצמה, שישראל עשתה כל שלאל ידה למנוע את המלחמה - היא ערך מקודש בעיני כל הציבור הציוני, לכל רוחב הקשת הפוליטית. ברם, העובדה שמעמד הקבע של אותם שטחים ממשיך לעמוד במוקד הדיון הפוליטי הפנימי בישראל וגם במוקד משא ומתן בינלאומי מתמשך, הופכת את מלחמת ששת הימים למטרה מפתה במיוחד לפיתוח פרשנות חדשה ורדיקלית.
במציאות שבה גישתם של הרוויזיוניסטים זוכה דרך קבע לתשואות בעיתונות הישראלית, היריות הראשונות בקרב הזה כבר נורו. דוגמה ראשונה במעלה לכך היא קביעתו הנחרצת של חיים הנגבי, פרשן פוליטי בעיתון מעריב:
מלחמת יוני 1967 לא נחקרה עד תום ועדיין רב בה הסתום. אבל עוד חזון למועד, אפשר שהלבבות הישראליים עדיין לא הוכשרו לקושי הכרוך בביקורת המלחמה, שנחשבה במשך הרבה שנים להיות לא רק הנצחון הצבאי הגדול ביותר בתולדות ישראל, מופת עולמי, אלא גם ובעיקר אות משמים, פעמי משיח, אתחלתא דגאולה... ב1967-, חשוב לזכור, היו עדיין יוצאי הפלמ"ח בצמרת הצבא, ואפשר שהיו להוטים לנצל את מלחמת ששת הימים, כדי להשלים את מה שנבצר מהם לעשותו ב1949-: להשתלט על יתרת השטחים שנותרה בידי הפלשתינים ולכונן בכוח הכיבוש ארץ-ישראל-שלמה באמת.4
בעולם האקדמי, היוזמה החדשה באה דווקא מהמחלקה למדעי החברה, ולא מהמחלקה להיסטוריה. לפי אסכולה זו, מלחמת ששת הימים לא פרצה כלל בעקבות תוקפנות ערבית, אלא כתגובה לגורמים סוציו-אקונומיים בחברה הישראלית פנימה, כמעין תכסיס של מנהיגיה שנועד להסיט את תשומת לבו של הציבור ממדיניות הפנים הכושלת של הממשלה. "דבר תמוה עד מאוד הוא, שבאמצע שנות השישים אנו נתקלים בתקופה של מיתון ואבטלה, המופיעה בתוך כמעט שני עשורים של גידול כלכלי מהיר", כותב הכלכלן הפוליטי מיכאל שלו. "החל ב1966- הגיעה האבטלה לרמות דו-ספרתיות. ההתאוששות החלה רק בעקבות מימוש מאוחר של מדיניות של הרחבה שבאה כתגובה לאי-שקט אזרחי...".5 הסוציולוג יגאל לוי ואיש מדע המדינה יואב פלד מסכימים, בקבעם כי: "עוצמתו של תהליך הסלמת הסכסוך, החל מ1964-, לא הייתה 'הכרחית', במובן זה שלא נבעה מאילוצי הסכסוך הישראלי-ערבי. עוצמת תגובתה של ישראל בשנים אלה ביטאה... אסטרטגיה מסוימת שבאה במקביל, וכפיצוי, לנסיגתה של המדינה מכמה מעמדותיה החברתיות באותה תקופה".6
נראה, כי מחברים אלה שותפים לדעה העולה מדבריהם בבירור, גם אם עדיין אינה נאמרת במפורש, שלפעולות הערביות הייתה השפעה מועטה בלבד על התפרצות מעשי האיבה ב1967-, וכי ישראל לא רק שלא ניסתה למנוע מלחמה אלא אף תרמה תרומה פעילה להידרדרות שהובילה לפריצתה. ריכוז החילות המצריים בסיני, גירושו של כוח החירום של האו"ם וסגירתם של מצרי טיראן על ידי נאצר, בריתות ההגנה הערביות וההכרזות הפומביות בעניין מחיקת הישות הציונית - כל אלה היו, לדידם של חסידי גישה זו, תוצאה של התגרות ישראלית, או שנופחו יתר על המידה על ידי ישראל לשם קידום מטרותיה שלה, דהיינו חיזוק האחדות הפנימית, התפשטות טריטוריאלית או מניעים כמוסים אחרים. למניעים כגון אלה מתייחס אבי שליים כאשר הוא קובע כי " ג'מאל עבד אל-נאצר... נתפש בעיני חסידי הקו הנוקשה בישראל כאויבה המסוכן ביותר של ישראל. בהתאם לכך, הופעל לחץ צבאי ב1956- וב1967- בניסיונות שווא להביא למפלתו".7
האם יכולות מסקנות אלה לעמוד בפני ביקורת היסטורית פשוטה? האם הקביעה כי ישראל הייתה מעוניינת במלחמה, עשתה מעט או לא עשתה דבר כדי למנוע אותה, ואולי אפילו יזמה אותה - האם טענות אלה יכולות להיתמך במסמכים מן התקופה שהותרו לפרסום, אותם מסמכים המהווים את כלי-נשקם המועדף של ההיסטוריונים החדשים? תיקים מארכיון המדינה ששוחררו לאחרונה לפרסום - הנסקרים כאן כחלק ממחקר-בעיצומו שיכלול בסופו של דבר גם מסמכים אמריקניים ובריטיים - חושפים עובדות רבות אודות תהליך קבלת ההחלטות והמהלכים הדיפלומטיים של ישראל באותם הימים, ואודות מחשבותיהם של מנהיגי ישראל, חששותיהם ומטרותיהם במשך שלושה שבועות של מאמצים דיפלומטיים מרוכזים שקדמו לחמישה ביוני 1967. לא רק שלא ניתן למצוא במסמכים ולו רמז קל לכך שישראל הביאה במעשיה המכוונים להתפרצות מלחמת ששת הימים, אלא שהתיעוד אף מראה כי ישראל רצתה בכל מאודה למנוע מלחמה, וכי עד לערב פרוץ הקרבות ניסתה בכל דרך אפשרית לעצור אותה - אפילו במחיר אסטרטגי וכלכלי כבד למדינה.


אפשר לומר שמלחמת ששת הימים נסבה בעיקר על ענייני מים. על הפרק עמדו זכויות השימוש במי הירדן וחופש השייט במצרי טיראן, 8 שתי נקודות חיכוך שהתעוררו כבר זמן קצר לאחר קום המדינה. אך למעשה, העימותים האלה על המים היו רק המצג שעל פני השטח. מתחתם געשו הזרמים העכורים של מאבקי כוח בין-ערביים, חרושת המזימות הסובייטית וגם השנאה והכאב שקיומה של מדינת ישראל הסב לשכנותיה.
הגורם שהוביל לעימות היה ההתנגדות הערבית למאמציה של ישראל להטות את מי הירדן שבשטחה להשקיית הנגב. לאחר שהערבים דחו את מאמצי התיווך הקדחתניים של האמריקנים וסירבו לקיים משא ומתן לפתרון הבעיה, חידשה ישראל ב1964-, באופן חד-צדדי, את מפעל הטיית המים שלה לאורך הגבול הסורי. החלטה זו נפלה בדיוק בעת שהפוליטיקה הבין-ערבית הגיעה לנקודת שפל חסרת תקדים, כאשר בין המשטרים הערביים נפער קרע עמוק על רקע מאבקי ירושה וסכסוכים אידיאולוגיים, והם היו שקועים ראשם ורובם בתמיכה בצד זה או אחר במלחמת האזרחים האין-סופית בתימן. ג'מאל עבד אל-נאצר, נשיאה השאפתן והכריזמטי של מצרים, ראה ביזמת הטיית מי הירדן של ישראל הזדמנות לארגן את העולם הערבי המפוצל תחת מנהיגותו ועילה לחלץ את כוחותיו הנצורים מתימן.9
העובדה שנאצר קיבל בסיפוק את המתח הגובר עם ישראל עדיין אין משמעה שרצה במלחמה - לפחות לא בשלב הזה, כשמצרים עדיין אינה ערוכה לגמרי לקראתה. בינתיים נקט נאצר צעדים של הפגנת כוח, כמו כינון הארגון לשחרור פלשתין ואישור התוכניות הסוריות לחסום כמעט את כל מקורות המים של ישראל על ידי הטיית מקורות הירדן במקום מוצאם. שתי הפעולות האלה לא השיגו מבחינת נאצר את התוצאה המקווה. ישראל סירבה לעמוד מנגד ולצפות ללא מעש באבדן מקורות המים שלה, והפגיזה את עבודות העפר הסוריות ביולי 1966, ואילו ארגון ה"פתח" הפלשתינאי, שלא התרצה בכינונו (הסמלי מעיקרו) של אש"ף, החל בפעולות טרור עצמאיות שמבצעיהן חדרו לישראל מגבולה הצפוני, ומאוחר יותר גם מהגבול עם ירדן בדרום.
אירועים אלה היו אות הפתיחה לתהליך של הסלמה מואצת, שהחל בחתימתן של מצרים וסוריה על חוזה הגנה הדדי ב4- בנובמבר 1966. שבוע לאחר מכן ביצעה ישראל פעולת תגמול רחבת היקף בכפר סמוע אשר ביהודה, שנחשב למעוז של פעילות טרור. אחר כך, בקרב אוויר ב7- באפריל 1967, הפילו מטוסי קרב ישראליים שישה מטוסי מיג סוריים. המנהיגות הערבית - נאצר, חוסיין מלך ירדן ומשטר הבעת' הרדיקלי בסוריה - החלה עוסקת בהטחת האשמות הדדיות בעניין העדר מענה הולם לפעילות הישראלית. ראש הממשלה לוי אשכול והרמטכ"ל יצחק רבין התחילו להזהיר את סוריה מפני פעולה צבאית אם יימשכו צעדי ההתגרות מצדה. אזהרות אלה זכו להבלטה בכלי התקשורת הערביים, אשר ייחלו במוצהר למלחמה.
אף על פי כן, אין להקיש מכך שמלחמה כוללת הייתה כבר בלתי נמנעת. נקודת המפנה המשמעותית הייתה ב11- במאי 1967, כאשר ברית-המועצות החלה להזין את מצרים בדיווחי מודיעין כוזבים על היערכות ישראלית למלחמה. לפי אותם דיווחים סובייטיים, ריכזה ישראל בגבולה הצפוני שלושה-עשר גדודים – 40,000 חיילים ומאות טנקים. מטרתה של ישראל, כך הזהירה מוסקבה, היא למוטט את המשטר הסורי. 10 תיאוריות רבות הוצעו כדי להסביר את המניע שעמד מאחורי הדיווחים האלה. נראה, כי גורמים בהנהגת הקרמלין לא היו מעוניינים דווקא להצית מלחמה, אלא רצו בעיקר להפעיל לחץ על מדינות ערב לקשור קשרים הדוקים יותר עם מצרים, כאמצעי להרחבת השפעתה של מוסקבה באזור.11 נאצר מצדו הזדרז לנצל את ההזדמנות. למרות שקציני הצבא שלו דיווחו כי אין נשקפת סכנת התקפה - הרי סוריה עצמה לא הכריזה על מצב כוננות - הוא ניצל את האזהרה כאמתלה כדי להורות על כניסת כוחות מצריים לחצי האי סיני, וכך השיגה מצרים גישה צבאית ישירה הן לגבול הישראלי והן, וזה אולי חשוב עוד יותר, למצרי טיראן.
מצרי טיראן היו במשך תקופה ארוכה נקודה רגישה עבור ישראל. עוד ב1950- חסמה מצרים את המצרים בפני ספינות המיועדות לארץ, וניסיונות חוזרים של ישראל באו"ם להתנגד להסגר עלו בתוהו, כפי שנכשלו גם מאמציה לשכנע את המעצמות הימיות להמשיך את התובלה הימית לאילת. לצד פעולות הטרור הפלשתיניות שיצאו מרצועת עזה, החסימה המצרית של נתיבי הגישה לאוקיאנוס ההודי במזרח היא שאילצה את ישראל ליזום את מבצע קדש באוקטובר 1956. לאחר שעלה בידיה לפתוח את המְצרים, קיבלה ישראל מארצות-הברית בתמורה להסגת כוחותיה הכרה פומבית ותקיפה בזכותה לפעול מתוך הגנה עצמית נגד כל ניסיון לחדש את ההסגר הימי.12 זכויותיה של ישראל קיבלו חיזוק נוסף בהצבת כוח החירום של האו"ם בסיני, ובמיוחד בשארם א-שייח', על החוף המצרי של מצרי טיראן.
על ידי הכנסת היחידות המצריות לסיני במקומם של כוחות האו"ם, התכוון נאצר להשיג שני יעדים חשובים שעמדו לנגד עיניו מזה זמן רב: שיפור ניכר במעמדה האסטרטגי של מצרים ביחס לישראל, ותשובה ניצחת לאויביו בתוך העולם הערבי - הירדנים והסעודים - שהאשימו אותו בהסתתרות מאחורי סינרו של האו"ם. 13 ב14- במאי חצו טורים ארוכים של כוחות רגלים ושריון מצריים את תעלת סואץ ונכנסו לסיני; תוך זמן קצר הם הכפילו את היקף הכוחות המצריים שנמצאו שם.
משקיפי האו"ם העידו כי אין כל סימן לגיוס ישראלי, והישראלים עצמם הזמינו נציגים סובייטיים לסייר בגבול הצפוני. דרך ערוצים דיפלומטיים שיגרה ישראל הבטחות לנאצר כי אין לה כוונות תוקפניות. המוסד אף ניסה להקים מחדש ערוץ תקשורת חשאי שקיים עד יולי 1966 עם קצין בכיר בחיל האוויר המצרי, מחמוד חליל. ברם, המצרים, שקטעו את הקשר, דחו כעת מכל וכל את הניסיונות הישראליים לחדשו. 14
למאמציה של ישראל להפסיק את ההסלמה לא הייתה כל השפעה, והזרמת הכוחות המצריים נמשכה בכל המרץ. ב16- במאי הורתה מצרים לכוחות האו"ם להתפנות מסיני ולרכז את יחידותיהם בעזה, "לביטחונם האישי", כך נמסר. המזכיר הכללי של האו"ם, או תאנט, יכול היה להתנגד לצעד זה, או לפחות לבקש דיון מחודש בעצרת הכללית על סמכויותיו של כוח החירום. אך המזכ"ל - דמות חלשה שרחשה אהדה לגוש המדינות הבלתי מזדהות - מילא מיד אחר דרישתו של נאצר. יתרה מזו: הוא הוציא את חיילי האו"ם גם מעזה. 15
התפתחויות אלה תפסו את ישראל, שהייתה עסוקה אותה שעה בחגיגות יום העצמאות, בהפתעה מוחלטת. למרות שהיו לצה"ל תכניות מגירה מוכנות למקרה של התגברות מתח מחודשת בגבול המצרי או בחזיתות ירדן וסוריה, הורגלו הישראלים לעולם ערבי מפולג ושסוע, המסוגל אך למעט יותר מהתרברבות מילולית. כעת, לפתע, החלו אלפי חיילים מצריים לזרום לתוך שטח סיני, והכוח הבינלאומי ששימש חיץ במשך יותר מעשור גורש.
מצב דברים זה עורר דאגה עמוקה בישראל, אך עדיין לא שררה תחושה של פניקה. ההסכמה בממשלה בשלב הזה הייתה שלנאצר אין עניין אמיתי בשפיכות דמים, אלא רק בניצחון של יחסי ציבור כדי לבצר את מעמדו ואת יוקרתו. לכל היותר, כך סברו, הוא מבקש להתגרות בישראל כדי שזו תפתח בפעולות צבאיות ותביא על עצמה גינוי בינלאומי. כדי להימנע מן המלכודת הזאת סירב ראש הממשלה לוי אשכול, שהחזיק גם בתיק הביטחון, לפעול על פי עצתו של הרמטכ"ל יצחק רבין ולגייס את יחידות המילואים. הצעד היחיד שנקט היה העלאת רמת הכוננות בצה"ל. 16 ראש הממשלה ניסה להקרין תדמית של ביטחון ושלווה, תוך שהוא מסתיר את תחושת החרדה שלו מפני הבאות. "יש מלחמה", הוא גילה בדאגה ליועצו המקורב, "אני אומר לכם, יש מלחמה".17
בכל שלבי המשבר שהחל להתפתח היה אשכול נחוש בדעתו לעשות ככל יכולתו כדי למצוא פתרון דיפלומטי, שיוכל להפיג את המתח ולהחזיר את המצב בסיני לקדמותו. עיקר הנטל של משימה זו נפל באופן טבעי על שר החוץ, אבא אבן, ועל הסגל הדיפלומטי הישראלי. אבן הבין אל נכון, שכאשר מעמדו של האו"ם נפגע, מצד אחד, ומדינות אירופה חוששות לעורר את חמתם של הערבים, מצד שני, התקווה הממשית היחידה למציאת פתרון נמצאת אצל האמריקנים. הייתה לו סיבה מסוימת לאופטימיות: הנשיא לינדון ג'ונסון כבר ביטא אהדה רבה למדינה היהודית, והוכיח זאת כשאישר סיוע כלכלי וצבאי לישראל בניגוד לעצתם של מחלקת המדינה והפנטגון גם יחד. ג'ונסון גם התייחס אל נאצר בעוינות מופגנת. הוא ראה בו אדם כפוי טובה ובובה של המשטר הסובייטי, והפסיק כמעט לחלוטין את הזרמת הסיוע למצרים. 18 אולם, עקב המלחמה בווייטנאם, אשר כירסמה ביוקרתה של ארצות-הברית בעולם ויצרה פילוג עמוק בקרב העם האמריקני פנימה, הוגבלה מאוד יכולת התמרון של ג'ונסון. בה בשעה שנשאו עיניהם לוושינגטון הבינו הדיפלומטים הישראלים היטב, כי חולשתו הפוליטית של ג'ונסון היא שעודדה את הסובייטים לפעול כפי שפעלו, וכי גם נאצר הביא בחשבון את חוסר האונים של ארצות-הברית. 19
ב17- במאי 1967, בראשונה מתוך מה שהפך להיות סדרת פגישות אינטנסיביות סביב נושא המשבר, קיבל השגריר הישראלי בוושינגטון, אברהם הרמן, הבטחה מתת-מזכיר המדינה האמריקני, יוג'ין רוסטו, שישראל "אינה ניצבת לבדה".20 ארצות-הברית הסכימה להתערב אצל הרוסים, ושלחה את שגרירה באו"ם, ארתור גולדברג, להיפגש עם עמיתו הסובייטי, ניקולאי פדרנקו, ולהפציר במוסקבה לנהוג באיפוק. 21 בתמורה למאמץ האמריקני ביקש רוסטו מישראל כי תתייעץ עם ושינגטון קודם שתנקוט צעדים צבאיים כלשהם. מבחינה חוקית, מצרים פעלה במסגרת זכויותיה כשהעבירה חיילים לשטחה הריבוני בסיני, סיכם רוסטו, ומכת מנע מצד ישראל בשלב זה תיחשב "טעות חמורה מאוד".22
דבריו של רוסטו עוררו אי-שקט בקרב המנהיגים בישראל, אשר זכרו היטב את משבר תעלת סואץ ב1956-. במקרה ההוא איים הממשל של אייזנהאור בהטלת סנקציות כלכליות על ישראל אם תסרב לסגת מסיני ומעזה. כעת היה הממשל של ג'ונסון מוכן לפעול להחזרת כוח האו"ם לסיני ולפינוי החיילים המצרים, אך באותה מידה היה מחויב למניעת יזמה צבאית ישראלית. נחישות זו הוטעמה במכתב מיום 17 במאי ששלח הנשיא ג'ונסון לראש הממשלה אשכול. הנשיא כתב במפורש: "אינני יכול לקבל כל אחריות בשם ארצות-הברית למצבים שיתעוררו עקב פעולות שיבוצעו ללא התייעצות מוקדמת איתנו".23
אזהרה זו באה בעת שהתבצע תגבור נוסף של הצבא המצרי בסיני, ועם הגעת דיווחים על תנועה של ספינות חיל הים המצרי לעמדות תקיפה בים סוף ובים התיכון. בינתיים גם החלו מנהיגי מדינות ערב להשתמש בכלי התקשורת שבשליטתם להשמעת תרועות מלחמה. בסוריה הצהיר שר החוץ איברהים מאקוס כי "נסיגת כוחות האו"ם משמעה 'פנו דרך, כוחותינו בדרכם אל הקרב'".24 לפי שר ההגנה דאז חאפז אל-אסד, עמד צבא סוריה דרוך ומוכן, "האצבע על ההדק והוא דורש שהקרב יתרחש בהקדם"25; רדיו קהיר מצדו קרא תיגר על אשכול וקרא לו להתמודד בקרב: "נסה את כל כלי הנשק שלך; טמונים בהם מותה וכליונה של ישראל"; והרדיו ברבת עמון הצהיר על "מוכנותה לנהל את הקרב הגורלי מול האויב".26
ישראל הגיבה בגיוס כוחות מילואים – 18,000 איש ב17- במאי, ועוד 17,000 נוספים למחרת. כפי שהסבירו דיפלומטים ישראלים בוושינגטון, החלטה זו לא העידה על כוונה עוינת כלשהי. זה היה בגדר "צעד מנע הכרחי" גרידא, והם ביקשו כי הבטחות בעניין זה ישוגרו לקהיר ולדמשק. 27 בינתיים הופנתה בקשה ישראלית ישירה יותר אל הסובייטים: אבא אבן זימן אליו את אלכסנדר חובקין, השגריר הסובייטי בישראל, בתקווה לשכנע את מוסקבה בדבר רצונה הטוב של ישראל וכוונתה למנוע מלחמה עם מצרים. תחת זאת נאלץ שר החוץ הישראלי להקשיב לנאום ארוך, שבו ייחס חובקין את המשבר כולו למזימה של הסי-איי-אֵי ולתעמולה הישראלית. 28 אבן לא נחל הצלחה כבירה גם אצל או תאנט, אשר הכריז על כוונתו לבקר בקהיר בניסיון לפתור את המשבר. מדוע לא לבקר גם בסוריה ובישראל, הציע אבן, ולתווך פתרון כולל? התשובה הייתה שלילה מוחלטת. המעורבות היחידה של המזכיר הכללי הייתה פנייה לנאצר. 29
בעוד האפשרויות לפתור את המשבר בדרכים דיפלומטיות הולכות וכלות, פנתה ישראל שוב לארצות-הברית. המאמץ הדיפלומטי הראשון של השגריר הרמן לא הניב תוצאות מבטיחות מדי. בניגוד להבטחות הבית הלבן לנקוט פעולה תקיפה לריסון נאצר ולחידוש הפעילות של כוח האו"ם, לא התבצעה פעולה משמעותית כלשהי באף אחד מהכיוונים. נראה, כי מאמצי הדיפלומטיה האמריקנית לא הרחיקו לכת מעבר לכינוסה של מועצת הביטחון לדיון במצב, צעד שמבחינת ישראל היה בזבוז זמן מוחלט. באותה עת, בכירים בממשל, מהנשיא ומטה, יצאו מגדרם כדי להזהיר את ישראל מפני הסכנות הכרוכות בפעולה שהיא תנקוט לבדה. מזכיר המדינה דין ראסק הרחיק לכת והציע שכוחות האו"ם יוצבו מחדש, הפעם לא רק על אדמת מצרים אלא גם בצד הישראלי של הגבול. 30 יותר ויותר נראה היה כי הממשל מוכן לא רק להכיר במציאות החדשה שנוצרה בסיני כמצב של קבע, אלא אפילו לבקש מישראל לשלם מחיר בעבורו.
וכך, כאשר התקרב לסיומו השבוע הראשון של המשבר, עמדה ישראל לא רק בפני תגבור בלתי צפוי בהיערכות הצבאית הערבית, אלא גם מול סימן שאלה, בלתי צפוי לא פחות, בדבר נכונותה של ארצות-הברית לכבד את התחייבויותיה כלפי ישראל. וכך סיכם את העניין השגריר הרמן באוזני שר החוץ אבן: "אם המטרה היא להימנע מכל עימות צבאי, ואם הם משוכנעים שלא קיים כל סיכוי להניע את נאצר ואת הסובייטים לנקוט כל צעד שיוכל להתפרש כנסיגה, עלינו להיות ערוכים לאפשרות שארצות-הברית תפעיל עלינו לחץ להתפשר בנושאים שלדעתה אינם חיוניים עבורנו... קיימת סכנה שארצות-הברית תהיה סבורה שהיא תוכל לכפות עלינו את רצונה".31
ב18- במאי, במאמץ להעביר מסר ברור של העדר כוונה עוינת מצד ישראל, ובמקביל להכריז על הגבולות לסבלנותה, הודיע ראש הממשלה אשכול לאמריקנים כי ישראל לא תנקוט שום צעד צבאי "אלא אם מצרים תפעל לסגור את המצרים". התחייבויות דומות הושמעו גם באוזני האנגלים והצרפתים. בתמורה לכך ציפתה ישראל (במעין הסכמה שבשתיקה) כי אם ייחסמו המְצרים, תמלא ארצות-הברית את התחייבויותיה מ1957- ותעניק לישראל את תמיכתה המלאה לפתיחתם מחדש. נראה היה שהממשל מגיב בחיוב לקריאתו של אשכול: בפגישתו עם אפרים אברון, ראש המשלחת הדיפלומטית הישראלית בוושינגטון, הכריז תת-מזכיר המדינה רוסטו כי "הסכמות 1957 תקפות, כפי שתקפות כל שאר ההתחייבויות שלנו". אולם הוא המשיך והטעים, כי נוכחותו של הצבא המצרי אין בה לבדה כדי להצדיק מלחמה כל עוד נאצר לא סגר בפועל את המצרים. רוסטו גם דחה את בקשתו של אברון לפיה ספינה של הצי השישי, ששהתה באותה עת באזור ים סוף, תבצע הפלגה הפגנתית דרך המצרים לאילת. הוא נימק זאת באמרו כי נוכחותו של הצי במזרח התיכון "לא הייתה מתוכננת" וכבר הספיקה לעורר את התנגדותם של הערבים. 32 ללא מצור ימי על אילת, ממשל ג'ונסון לא היה מוכן לתת את חסותו לכל פעולה שמעבר לדיון במועצת הביטחון ולביקורו של מזכ"ל האו"ם במצרים. הממשל רצה למצות את כל האפשרויות של מאמצי תיווך בינלאומיים, ואף הרחיק לכת עד כדי הזמנתו של ראש הממשלה הסובייטי אלכסיי קוסיגין להשתתף "ביזמה משותפת של שתי המעצמות למנוע מהמחלוקת בין ישראל לרפובליקה הערבית המאוחדת וסוריה להידרדר למלחמה".33
הישראלים בחרו שוב לקבל גישה זו של הממשל. למרות התדהמה בישראל נוכח היקף הגיוס המצרי עד לאותה שעה – 80,000 חיילים ו600- טנקים בפחות משלושה ימים - המשיכה הממשלה לשלוח לנאצר מסרים מרגיעים, דרך האמריקנים, בדבר כוונותיה הלא-עוינות. 34 המדיניות הישראלית הייתה כעת לחכות ולראות אילו תוצאות, אם בכלל, ישיג או תאנט במצרים; ובה בעת גם ביקשה ישראל מארצות-הברית לספק לה עשרים מטוסי קרב, כסימן מוחשי לתמיכתה.35
ברם, מהלכיהם של ג'ונסון ואו תאנט לא נראו מבטיחים, ומצב הרוח בישראל הלך ונעשה קודר. ב21- במאי אמר אשכול לממשלה: "לדעתי, ירצו המצרים להפסיק את השיט הישראלי במְצרים ולהפציץ את הכור האטומי בדימונה. אחר כך עלולה לבוא מתקפה כוללת". הרמטכ"ל רבין, באותו הלך רוח מדוכדך, הזהיר כי "תהיה מלחמה קשה... יהיו אבידות רבות", והציע שישראל תעשה את הצעד המינימלי של גיוס עוד כוחות מילואים, בד בבד עם מיצוי האפשרויות הדיפלומטיות עד תום.36 אשכול, שקיבל עצה זו, דיבר למחרת בכנסת על הצורך "בשמירה הדדית על הריבונות, השלמות ועל הזכויות הבינלאומיות" של כל מדינות המזרח התיכון.37 שוב הלך אשכול צעד נוסף לקראת נאצר כדי לנסות ולנטרל את המשבר. הוא נמנע במכוון מלגנות את תגבור כוחות מצרים בסיני, ומאוחר יותר, בחשאי, שיגר לנאצר מסר נוסף דרך או תאנט, ובו הפציר בנשיא המצרי כי יימנע מכל פעולה בטיראן.38
מחוות פיוס אלה מצד ישראל, במטרה להרגיע את המצרים ולהביאם לשולחן המשא ומתן, הניבו תוצאה הפוכה. נאצר ראה בהן סימנים לחולשה. מחוזק מאי-יכולתה של ישראל להגיב בתקיפות על גירוש כוחות האו"ם, ומהשבחים שהרעיפו עליו מנהיגי העולם הערבי, נקט נאצר צעד שהיה ברור כי יגביר מאוד את הסיכויים לעימות מזוין. ב22- במאי, כשהיה או תאנט בדרכו לקהיר, ביקר נאצר באחד מבסיסי חיל האוויר המצריים בסיני. בנאומו בפני טייסי קרב קשובים ודרוכים אמר: "היהודים מאיימים במלחמה ואנחנו אומרים אהלן וסהלן", והכריז על חידוש ההסגר בטיראן.39


החלטתו של נאצר לסגור את המצרים הייתה שלב מכריע במשבר. משמעות הסגירה הייתה ניתוקה של אילת, ועימה הנתיב הדרומי של ישראל למסחר ולתובלה ימית מדרום. אילת שימשה נמל היעד לנפט המיובא מאירן ולמצרכים חיוניים אחרים, וגם נמל המוצא למשלוח מוצרים ישראליים לארצות אפריקה ואסיה ומזרחה מהן. אך מעבר למכה הכלכלית שספגה ישראל בסגירת המצרים, חסימת גישתה של ישראל לים סוף הייתה ניצחון פוליטי אדיר עבור נאצר. זו הייתה פעולה מלחמתית גלויה, שחיזקה מאוד את מעמדו בעולם הערבי - ובכך גם את יכולתו לנהל עימות צבאי ממשי. ממשלת ישראל הייתה מוכנה להשלים עם גירוש כוחות האו"ם ואפילו עם תגבור כוחותיו של הצבא המצרי בסיני, אך כעת השתנו כללי המשחק לחלוטין. מה שעמד על הפרק לא הייתה עוד שאלה של התמודדות צבאית אפשרית לאורך גבולה הדרומי של ישראל, אלא - כפי שהתבטא הרמטכ"ל רבין - "דילמה של לחיות או לחדול".40 נאצר עצמו לא השאיר מקום לספק בנושא, כשאמר בנאום בפני האסיפה הכללית המצרית דברים מפורשים: "אם עלה בידינו להחזיר את התנאים ששררו לפני 1956, האל לבטח יהיה בעזרנו וידחק בנו להחזיר את המצב שהיה ב1948-... אנו ערוכים כעת להיכנס לעימות עם ישראל. אנו ערוכים כעת לטפל בשאלה הפלשתינאית בכל היקפה. הנושא העומד עכשיו על הפרק אינו מפרץ עקבה, מצרי טיראן או נסיגת כוחות האו"ם, אלא... התוקפנות שננקטה בפלשתין ב1948- בסיוען של בריטניה וארצות-הברית".41
בישראל התכוננו לאפשרות של חסימת מצרי טיראן מאז ראשית המשבר: "נגיע לנהר ואז ניקח חגורת הצלה", התבטא אשכול בבדיחות הדעת. אך כעת, כאשר האיום הפך למציאות, זרעה פעולתו של נאצר כמעט-פאניקה. "אנו הולכים למלחמה נגד מצרים וסוריה לבדנו", אמר רבין לראש הממשלה בבוקר שלמחרת, והבהיר שאין לצפות לסיוע צבאי מאף מדינה אחרת. עזר וייצמן, מפקד אגף המבצעים של צה"ל, הסכים עם דברים אלה, ואף הוסיף כי ישראל והעולם הערבי עומדים על סף "מלחמה כוללת". בדיווחו לממשלה, מאוחר יותר באותו יום, ציין מפקד אגף המודיעין בצה"ל, אהרן יריב, כי נאצר "עבר ממצב של אי-רצון ואי-נכונות למלחמה... למצב של נכונות להסתבך במלחמה כוללת ואף ליזום אותה בזמן שייראה לו".42 כדי להגיב בצורה הולמת למצב החדש שנוצר הציע רבין התקפת בזק אווירית נגד חיל האוויר המצרי. חיל האוויר הישראלי כבר תרגל את ההתקפה - בשם הקוד "מוקד" - במשך שנים אחדות. עוד הציע רבין, כי לאחר ההתקפה האווירית יחדרו יחידות שריון לתוך רצועת עזה ולמערב סיני והשטחים שייכבשו יוחזרו לאחר מכן בתמורה לפתיחתם מחדש של מצרי טיראן ולהחזרת כוח החירום של האו"ם. ככל שתאריך ישראל בהמתנה, הסביר רבין, כן תגדל ותתבצר יכולת ההתנגדות המצרית. אם תיאלץ ישראל לתקוף צבא מבוצר וערוך היטב, האבידות עלולות לגדול בשיעור ניכר - אולי עד כדי 50,000. בינתיים יישחק כוח ההרתעה של ישראל, ונאצר יוכל להרשות לעצמו לתקוף כרצונו.43
עם זאת, למרות שהממסד הצבאי השתכנע בוודאות שמלחמה היא כעת בלתי נמנעת, הדרג המדיני - מרבית שרי הממשלה - עדיין לא היה משוכנע בכך. למעט יוצאים מן הכלל אחדים (שהתקיף שבהם היה שר העבודה יגאל אלון מסיעת אחדות העבודה), רוב השרים הביעו הסתייגויות קשות מהליכה למלחמה: הם העדיפו להמשיך לחפש פתרון דיפלומטי, חרף המחיר הקשה שהעיכוב היה עלול לגבות. בראש מחנה זה עמדו שר החינוך והתרבות, זלמן ארן ממפא"י, ושר הפנים, חיים משה שפירא מהמפד"ל. גם אם התקפה אווירית תצליח, הם טענו, היא תשאיר את צפון המדינה חשוף להתקפה סורית. יתר על כן: ישראל תצא למלחמה ללא ערבות אמריקנית איתנה לביטחונה. "אני מוכן להילחם", הצהיר שפירא, "אבל רק לא איבוד לדעת".44
מי שעמד בתווך בין דעות מנוגדות אלה, היה ראש הממשלה אשכול, שנאלץ להתמודד גם עם מורת הרוח הציבורית הגוברת מדרך טיפולו במשבר. בתוך הממשלה וגם מחוצה לה גברו הלחצים להקים ממשלת אחדות לאומית עם מנהיג האופוזיציה מנחם בגין, ולהחליף את אשכול בתפקידו כשר הביטחון באדם תקיף יותר, כמו יגאל אלון או הרמטכ"ל לשעבר משה דיין. אך אשכול לא הרפה גם עתה מדרך הדיפלומטיה, תוך שהוא נותן את הסכמתו ליזמה של הרגע האחרון: אבן יצא למסע דילוגים בין בירות המערב, כדי לברר האם המעצמות בכלל, וארצות-הברית בפרט, יחושו להגנתה של ישראל.
היעד הדיפלומטי הראשי של אבן ושל הנציגים הישראלים בוושינגטון היה השגת התחייבות של ארצות-הברית - ואם הדבר יתאפשר, גם של צרפת ובריטניה - לפתוח מחדש את המצרים. מבחינת ישראל זה היה הצעד שיכול למנוע מלחמה. לתכלית זו נקטו נציגי ישראל כלפי ארצות-הברית דרך פעולה של "הליכה על הסף", בכך שהם מרמזים על אפשרות להתקפת מנע ישראלית כאמצעי לדחוק באמריקנים לנקוט פעולה החלטית נגד נאצר.45 הם הבהירו כי שאלת מצרי טיראן היא "אינטרס עליון שלא ניתן להתפשר עליו", וציפו להתחייבות פומבית בלתי מסויגת מצד ארצות-הברית להסיר את ההסגר המצרי - אפילו לבדה, אם יהא בכך צורך - ולתמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה.
ואז, ב23- במאי, נתן הנשיא ג'ונסון לישראלים סיבה לקוות שפתרון דיפלומטי הוא עדיין אפשרי. במברק לאשכול, ביקש ג'ונסון, שישראל תימנע מכל פעילות צבאית במשך ארבעים ושמונה השעות הקרובות, ובפרק זמן זה יבחן הממשל האמריקני אפשרויות שונות ליישוב הבעיה. "הבעיות שנדונו במכתבך אלי מעסיקות את הדרגים הבכירים ביותר של הממשל הזה", כתב ג'ונסון לאשכול, "וימשיכו להעסיק אותו עד לפתרונן". הוא הודה לראש הממשלה על הבטחותיו בעניין אופי גיוס המילואים בישראל, שהוגדר כ"אמצעי זהירות"; הוא חזר והדגיש את מחויבותו להבטחות אמריקניות קודמות לישראל והודיע שהוא נחוש בדעתו לפתור את המשבר "באומות המאוחדות או מחוצה להן".46 ביטוי זה, שנברר בקפידה, התייחס להצעה חדשה שהעלתה בריטניה לפתרון המשבר: לשלוח שיירת אניות, אנייה מכל אחת מארבעים המדינות המוגדרות "המעצמות הימיות", שתשוט דרך המצרים. התכנית, שזכתה לכינוי "משט הים האדום", נראתה דרך מושלמת לקרוא תיגר על ההסגר, ובד בבד לפייס את ישראל ולרצות את הקונגרס, שהתנגד לכל פעולה העלולה לסבך את ארצות-הברית בווייטנאם נוספת. למעשה, זו הייתה הדרך היחידה, הואיל והממשל פסל אפשרות של פעולה צבאית אמריקנית חד-צדדית.47 כדי לוודא שאשכול קיבל את המסר, דחתה ארצות-הברית את הבקשה הישראלית לעשרים מטוסי הקרב ואישרה במקומם משלוח של מסכות גז.
בזמן שהאמריקנים עסקו בתכנון פרטיה של תכנית המשט, יצא אבן בדרכו לאירופה. בצרפת - התומכת הנאמנה של ישראל במבצע סיני ב1956-, ומאז ספקית הנשק הראשית שלה - התקבל אבן בקרירות. משרד החוץ הצרפתי התעלם כמעט לחלוטין ממסריה של ישראל בעניין המשבר. נשיא צרפת, שארל דה-גול, פסל באוזני אבן את רעיון המשט הבינלאומי, בעמדו על כך שרק יזמה של ארבע המעצמות, ובכללן ברית-המועצות, תוכל להביא לפתרון. למרות שהמְצרים היו אולי בעבר אינטרס צרפתי, "זה היה ב1957-, עכשיו 1967".48 הצרפתים לא השאירו פתח לדיון. בתחנתו הבאה, לונדון, נהנה אבן מקבלת פנים חמימה יותר, אלא שתוצאות הביקור לא היו מעודדות בהרבה. הגם שראש הממשלה הרולד וילסון לא דחה במפורש את רעיון התקפת המנע הישראלית על הסף, הוא הסתפק בהבעת תמיכה בפעולה בינלאומית לפתיחת המצרים ובהמשך המאמצים לשכנע את הסובייטים לפעול בהיגיון.
לאחר שנוכח לדעת כי צרפת ואנגליה אינן נלהבות, בלשון המעטה, לנקוט פעולה ישירה, עמד אבן כעת מול המבחן המכריע בוושינגטון, לשם היה אמור להגיע ב25- במאי. אבן תיאר בתמציתיות את מטרת ביקורו באוזני השגריר הרמן:
עלינו לומר בצורה ברורה לארצות-הברית שישראל גמרה אומר שלא להשלים עם סגירת המצרים. לפני שננקוט את הצעדים ההכרחיים להגן על זכויותינו, אנחנו רוצים לבחון במהלך היומיים הקרובים אפשרויות חלופיות, ובמיוחד להבהיר את נכונותה של ארצות-הברית להבטיח את חופש המעבר באופן מיידי... איננו יכולים להסתפק בהכרזה אמריקנית המשאירה את המצרים בידיו של נאצר.49
מה שעומד כעת על הפרק, המשיך אבן, הוא לא רק האפשרות שתפרוץ מלחמה, אלא גם מהימנותן של התחייבויות אמריקניות שניתנו.50
בעשרים וארבע השעות שקדמו לביקורו של אבן, חתרו נציגי ישראל בקדחתנות להגיע להסכמה עם האמריקנים על תכנית פעולה, תוך שהם פועלים באמצעות השגריר האמריקני באו"ם גולדברג, שופט בית המשפט העליון אייב פורטס, ופעיל המפלגה הדמוקרטית ארתור קרים - כל מי שדבריו נשמעו אצל הנשיא.51 מאמצים אלה לא הטביעו באמריקנים רושם ניכר, וושינגטון חזרה על קריאתה לישראל לנהוג בהבלגה, תוך שהיא מייעצת לה "למצות את כל האפשרויות", ולא "לקלקל את הרושם שנוצר בעולם כולו, כי נאצר הוא האיש הרע". רוסטו, גולדברג ופקידי ממשל בכירים אחרים הצהירו שוב על כוונת הממשל לכבד את התחייבויותיו, להתייצב מול נאצר והסובייטים, ולנקוט פעולה ממשית לסיום המצור. אולם, באותה נוקשות, הם גם הדגישו את גבולות חופש הפעולה של ג'ונסון, את המעצורים שהקונגרס מפעיל ואת הצורך לעבוד באמצעות האו"ם. הם אפילו הביעו את מורת רוחם מן הלחץ הגובר שהפעילו תומכי ישראל בארצות-הברית על הבית הלבן.52


בשלב זה התרכזו תקוותיה של ישראל למנוע מלחמה בניסיון לשכנע את האמריקנים לנקוט פעולה בעניין ההסגר בטיראן. האחריות לכך הייתה מופקדת בידי שר החוץ אבא אבן. אבן, ששירת בעבר כשגריר ישראל
בארצות-הברית ובאו"ם, נהנה מקשרים ומהוקרה בארצות-הברית, ובישראל האמינו כי הוא נושא את הסמכות המוסרית הנדרשת כדי לשכנע את האמריקנים לפעול.
עם נחיתתו בניו יורק ב25- במאי, התברר כי חשיבות ביקורו של אבן הולכת וגוברת. מברק בהול ומסווג מירושלים, שנוספים כמותו הגיעו לאחר מכן, הודיע לאבן כי המצרים עומדים לפתוח במתקפת פתע בעוד יומיים. "הערבים מתכוננים למתקפה טוטאלית על ישראל", פתחה ההודעה. "הבעיה המרכזית איננה המְצרים. הבעיה היא עצם קיום מדינת ישראל. הידרדרות העמדה המערבית מעודדת את הערבים וכל שעה שעוברת מגבירה את תאבונם. יש לברר אצל ג'ונסון איזה צעדים מעשיים עומדת ארצות-הברית לנקוט". בפרט, אבן היה אמור לדרוש הצהרה אמריקנית, שלפיה תוקפנות נגד ישראל כמוה כתוקפנות נגד ארצות-הברית.53 הדרישה החדשה נראתה כסימן לפאניקה, אם כי מאוחר יותר הוכיחו האירועים כי הערכת המצב של ישראל הייתה נכונה.
אבן נדרש להציג את הערכת המצב החדשה, על המפנה החד שחל בה, בפני האמריקנים. מזכיר המדינה דין ראסק היה הדמות הבכירה הראשונה בממשל שנפגשה עם אבן. מכל יועציו הבכירים של ג'ונסון, היה ראסק הפחות-אוהד לישראל, ואף על פי כן לא דחה על הסף את בקשותיה של ישראל לערבויות אמריקניות ישירות, אלא אמר כי יפנה אותן לאלתר אל הבית הלבן. פחות מרוסן בגישתו היה תת-מזכיר המדינה רוסטו, מארחו של אבן בארוחת הערב שהתקיימה בבניין מחלקת המדינה. הנשיא, אמר רוסטו, אינו יכול לתת ערבויות לביטחונה של ישראל ללא אישור הקונגרס, והיום, בנסיבות הקיימות, הסיכויים לקבלת אישור כזה קלושים. אבן, שהבין כי דרך פעולה זו נועדה לכישלון, הסכים, ועם זאת השתדל לשכנע את בן-שיחו כי מעורבות אמריקנית ישירה כלשהי היא הכרחית, בטענה שהוא חייב לשוב לישראל עם "תכנית ביצוע מגובשת" של האמריקנים. משמעות הדברים הייתה כי ללא תכנית כזאת, תיאלץ ישראל להפעיל כוח. תגובתו היחידה של רוסטו הייתה שהמעצמות הימיות ימשיכו לתכנן את תכניות הפעולה שלהן. בקרוב תצא הודעה, כך קיווה, אשר תספיק כדי להרתיע את נאצר.54
בבוקר המחרת, יום שישי, 26 במאי, קיבל אבן שיחת טלפון מראסק. הנשיא, אמר ראסק, מבקש לדחות את פגישתו עם אבן ליום ראשון. הסיבה: או תאנט אמור לשוב מקהיר, והנשיא מעוניין לקבל את הדיווח שלו בטרם ייפגש עם אבן. אבן דחה את הבקשה, בטענה שהוא מוכרח לחזור לישיבת הממשלה ביום ראשון - "אולי ישיבת הממשלה החשובה ביותר בתולדותינו". בישיבה זו, כך אמר, תתקבל החלטה "המבוססת על תוכן הדברים שהנשיא ג'ונסון ימסור לי היום... אומר לך בכנות: אני חושב שאנחנו נראה התחלה של פעולות איבה בשבוע הבא". והוא סיים: "תהיה פעולה של הטלת הסגר שתהיה לה התנגדות".
תשובתו של ראסק הייתה תמציתית. "הבנתי אותך", אמר וניתק.55
משם המשיך אבן לפנטגון, לשיחות עם מזכיר ההגנה רוברט מקנמרה ועם הגנרל ארל וילר, ראש המטות המשולבים של צבא ארצות-הברית. שני האישים ביטלו כלאחר יד את טענות הישראלים על מתקפה מצרית צפויה, אך גם ביקשו מאבן להציג פרטים על ההערכה הישראלית החדשה אודות המתקפה המצרית: "אם יש בידך מידע בנושא הזה, שתף אותנו".56 מקורות מודיעין במערב דיווחו שלנאצר אין כל כוונה לפתוח במעשי איבה, אך ייתכן כי הוא רוצה לגרור את ישראל להתקפה ראשונה מוגבלת בהיקפה, שיהיה בכוחו להדוף, ואז להגיב בעוצמה אדירה.57
מלא חששות וברגשות מעורבים, פנה אבן אל פגישתו האחרונה והחשובה מכל - זו עם הנשיא ג'ונסון, בבית הלבן. ג'ונסון היה מוטרד לא פחות מהמצב. הוא חש כי סבלנותו פוקעת נוכח הלחצים שהפעילו עליו קבוצות יהודיות אמריקניות. הוא כעס על הקנדים שהדליפו את עניין המשט הבינלאומי לעיתונות, והתמרמר על מה שהצטייר כאולטימטום ישראלי.
השגריר הרמן התלווה לאבן בכניסתו לפגישה. בצד האמריקני נכחו, מלבד הנשיא, מקנמרה, הגנרל וילר, דובר הנשיא ג'ורג' כריסטיאן, ג'וזף סיסקו ממחלקת המדינה, וגם וולט רוסטו, אחיו של יוג'ין, שכיהן כיועץ בכיר בבית הלבן. אבן פתח ואמר כי "אנחנו ניצבים כעת בציפייה דרוכה וכבדה", והזכיר להם את החלטתה של ישראל לסגת מסיני ב1957- מכוח אמונתה בהתחייבויות האמריקניות. הוא סיפר על המברקים שהגיעו אליו מירושלים, החמורים ביותר שראה מעודו, שעלה מהם ספק לא רק לגבי שלומה העתידי של ישראל, אלא גם לגבי עצם קיומה. מה שנדרש, אמר אבן, הוא הודעה פומבית שייאמר בה כי ארצות-הברית מתאמת את תכניותיה הצבאיות עם ישראל, ויפורט בה כיצד תגיב לכל התקפה מצרית עתידית. "השאלה שעליה אני חייב להביא תשובה היא, האם יש לכם הרצון והנחישות לפתוח את המצרים?" אמר אבן. "האם נילחם לבדנו או שאתם לצדנו?"
תשובתו של ג'ונסון הייתה גלויה וקודרת. ארצות-הברית לא תסתכן במלחמה ובעימות עם הסובייטים רק משום שישראל קבעה ישיבת ממשלה ביום ראשון. הבעיה שלו, אמר, היא וייטנאם, והצורך הנובע מכך בתמיכה ברורה של הקונגרס לכל פעולה שהיא במזרח התיכון. "אינני מלך במדינה הזאת", הוא הכריז, "ולא אביא תועלת לך או לראש ממשלתך אם כל מי שיילך אחרי יהיה רק אני עצמי... אני מודע לכך שדמכם וחייכם תלויים מנגד. דמי וחיי תלויים מנגד במקומות רבים ועלולים להיות במקומות נוספים. חייבת להיות לי האפשרות לתת לעמי להתלוות אלי... אין בידיי אפילו קול אחד או דולר אחד כדי לנקוט פעולה לפני שהעניין יובא לדיון באו"ם". אולם בה בעת ביטא ג'ונסון חוסר אמון קיצוני באו"ם ("אפס מאופס") ובמזכ"ל האו"ם ("אתה לא צריך להיות מלומד כדי לדעת מה אני חושב עליו"). בכל זאת הלך הנשיא כברת דרך מסוימת לקראת ישראל, ונתן הבטחה כללית: "אתה יכול לומר לממשלה שלך שהנשיא, הקונגרס וארצות-הברית כולה יתמכו בתכנית לנקוט כל פעולה דרושה כדי לפתוח את המצרים"58; אך הוא גם הדגיש שהתשובה היחידה למשבר היא משט האניות הבינלאומי המוצע, אשר יהיה מוכן לצאת לדרך בתוך כשבועיים. הוא ביקש מהישראלים להתאזר בסבלנות - וושינגטון כולה עמדה לפני השבתה לרגל סוף השבוע הארוך של יום הזיכרון - ולנצל את קשריהם הדיפלומטיים לקידום תכנית המשט. "לכם בישראל יש את המודיעין הטוב ביותר והשגרירויות הטובות ביותר, אז הפעילו אותם כדי לגייס את כל מי שיש לו עניין להבטיח שנתיב המים הזה יישאר פתוח".
בשלב זה עברה השיחה לעסוק במה שאבן כינה "הבעיה הכללית", היינו: נטייתה של ישראל לפתוח במתקפת מנע. כאן התבטא הנשיא בתקיפות רבה. בצטטו ממסקנות המודיעין האמריקני, כי למצרים אין כל כוונה לתקוף, הזהיר ג'ונסון את ישראל מפני הסכנות הצפויות לישראל בעקבות מהלכים חד-צדדיים: "אל לה לישראל להראות עצמה בעיני האמריקנים והעולם כמי שאחראית לפריצתה של מלחמה. ישראל לא תעמוד לבדה אלא אם כן תחליט לפעול לבדה". הוא חזר על שורה אחרונה זו שלוש פעמים, וביקש פרטים על תכניותיה של ישראל. אבן לא סיפק תשובה; הוא רק הציע להקים ועדה אמריקנית-ישראלית משותפת, שתפעל כחוליית קישור במהלך המשבר. באישורו של הנשיא הסכים מקנמרה לבחון את העניין, אך הדגיש כי דבר קיומו של הגוף הנדון יהיה חייב להיות סוד שמור.59
כך הסתיימה הפגישה בת תשעים הדקות, שיאם של שבועות של מאמצים דיפלומטיים שהושקעו כדי למנוע מלחמה ערבית-ישראלית שלישית. היא הסתכמה באזהרתו של ג'ונסון לבל תתקוף ישראל ראשונה, ובהבטחתו הכללית "לנקוט כל פעולה דרושה שבסמכותו כדי להבטיח שהמְְצרים והמפרץ יישארו פתוחים למעבר חופשי ופתוח". מהצד הישראלי הסתכמה הפגישה בהתחייבותו של אבן להציג את ההבטחה האמריקנית בפני הממשלה. שר החוץ יצא מהפגישה נבוך ממה שכינה מאוחר יותר "הרטוריקה של חוסר אונים... נשיא משותק". וג'ונסון, מצדו, לאחר שאבן עזב את החדר, צנח לתוך כיסאו ונאנח: "נכשלתי. הם יוצאים לדרך".60


למעשה המצרים, ולא הישראלים, היו אלה שהתכוננו באותה עת "לצאת לדרך". כפי שחשד המודיעין הישראלי, המנהיגות בקהיר כבר אישרה התקפה צבאית גדולה נגד אילת ונגד מטרות אסטרטגיות אחרות בנגב.61 התכנית, שכונתה "אסד", נועדה להתבצע למחרת, בשבת, 27 במאי; והיא הייתה כנראה מתבצעת אילולא יצר ג'ונסון "קשר חם" עם הקרמלין, והעביר לו את התראתו של אבן בדבר ההתקפה המצרית הצפויה. כתוצאה מכך ביקר דמיטרי פוז'דייב, השגריר הסובייטי בקהיר, אצל נאצר בשלוש לפנות בוקר, כדי למסור לו את התנגדותה הנחרצת של מוסקבה לכל מהלך מצרי של פתיחה במלחמה. נאצר ביטל לאלתר את ההתקפה.62
איום המלחמה נמנע בקושי, אך המשבר נותר בעינו. בשבת שב אבן לישראל ומצא בה תחושת מתח כמעט בלתי נסבלת. הצבא חישב ומצא שכל יום שעובר ללא פעולה עולה למדינה 20 מיליון דולר, ושקיימת סכנה לעוד אלפי נפגעים בשדה הקרב כאשר תפרוץ המלחמה. רבין, המום מן התחושה שהוא לבדו נושא באחריות לגורלה של ישראל, ופגוע מהביקורת שהוטחה במנהיגותו הצבאית מפי מחנכיו לשעבר בן-גוריון ודיין, סבל מהתמוטטות זמנית.
ביום ראשון, 28 במאי, התכנסה הממשלה לשמוע את דיווחו הסופי של אבן. יגאל אלון ושרי ממשלה אחרים שמעו בתחושת הקלה שג'ונסון לא איים להעניש את ישראל אם תתקוף, ושלדידו היא רשאית "לפעול לבדה" אם תרצה בכך. שרים אחרים לא השתכנעו בכך. הבעיה הייתה לא רק חוסר הבהירות של העמדה האמריקנית, אלא גם חוסר הביטחון ביכולתה של ישראל לנחול ניצחון. "יש לי יותר ביטחון בהבטחות האמריקניות מאשר ביכולת של צה"ל לשבור את הצבא המצרי", הודה שר הפנים שפירא.63 בהזהירו שהדורות הבאים יגנו את הממשלה אם לא תמצה כל חלופה אפשרית למלחמה, המליץ אבן בפני הממשלה, למרות המצב הקשה מנשוא, לדחות את החלטתה בשלושה שבועות, כדי לאפשר לאמריקנים לארגן את המשט הבינלאומי.
העניין יושב לבסוף על ידי מסר מג'ונסון שהגיע לממשלה במהלך הדיון. הוא הזהיר מפני אפשרות של התערבות סובייטית לטובת הערבים במקרה של מלחמה, והפציר בישראל "לא לנקוט פעולת מנע צבאית, שבגללה תהיה היא האחראית לפריצתם של מעשי איבה". מזכר נוסף שקיבלה הממשלה, הפעם מאת ראש הממשלה הסובייטי קוסיגין, כלל תיאור מפורט יותר של הסכנות שישראל תעמוד בפניהן אם תתקוף ראשונה. מסרים אלה היטו את המאזניים לצד הצעתו של אבן, והממשלה החליטה לתת למהלכים הדיפלומטיים האמריקניים סיכוי נוסף. למרות הפסימיות שלו לגבי סיכויי הצלחתו של המשט בים סוף, הסכים לבסוף אשכול לעיכוב של שלושה שבועות, ורוב השרים הלכו בעקבותיו. באופן חשאי החליט ראש הממשלה לשלוח את ראש המוסד מאיר עמית לדרוש הבהרות נוספות בעניין מדיניותה של ושינגטון, ובה בעת לנסות למקד ביתר שאת את הלחץ היהודי-אמריקני על הבית הלבן.64 למרות תחושתו של ג'ונסון כי לא הצליח למנוע מכה ישראלית, הממשלה בישראל החליטה, בעצם, להיענות להפצרותיו ולדחות את ביצוע הפעולה בתקווה למצוא פתרון דיפלומטי.
למחרת היום, 29 במאי, הגיעו מוושינגטון שני דיווחים שהצדיקו לכאורה החלטה זו. הראשון היה דיווחו של וולוורת ברבור, השגריר האמריקני בישראל, על פגישתו של אבן בבית הלבן. ברבור הדגיש במיוחד את הבטחתו של ג'ונסון לנקוט "כל פעולה דרושה" כדי לפתוח את המפרץ מחדש. דיווח שני, מאת מזכיר המדינה ראסק, תיאר את "ההתקדמות הממשית" שהושגה בהרכבת המשט הבינלאומי. גם דה-גול שיגר מברק, ובו חזר והבטיח כי יתמוך בעקרון המעבר החופשי דרך המצרים. לראשונה נראה היה כי המשבר מתקדם במסלול שונה מזה של צעידה בלתי נמנעת לקראת מלחמה.65
ברם, תוחלת חייו של שינוי אווירה זה הייתה קצרה. במאמץ להרגיע מעט את הרוחות בארץ ובעולם, נשא אשכול עוד באותו יום נאום לאומה, שהיה שזור ביטויים מפייסים - כמחווה נוספת כלפי ג'ונסון.66 אך נאומו של ראש הממשלה, שגם במיטבו לא התברך בכושר רטורי מזהיר, היה מגומגם ומהוסס, ויצר את הרושם שאשכול עצמו עומד על סף התמוטטות. פאניקה החלה להתפשט בציבור, ובצבא הרקיעה שחקים מורת הרוח ממנהיגותו של אשכול. "היום ניסרנו במו ידינו... את הנשק העיקרי שלנו - הפחד מפנינו", הכריז האלוף אריאל שרון בפגישה בין אשכול למפקדי האוגדות בצה"ל. "ברור שבעתיד נצטרך לשלם מחיר הרבה יותר יקר על דבר שבלאו הכי נצטרך לעשות... העם מוכן למלחמה צודקת... העם מבין וחש שהוא צריך לשלם... הבעיה אינה המְצרים. הבעיה היא קיום עם ישראל". האלופים האחרים - ישראל טל, עוזי נרקיס, ישעיהו גביש, דוד אלעזר ואלעד פלד - הביעו את הסכמתם עם דברי שרון והאשימו את הממשלה בנטישת תפקידה ההיסטורי ובסיכון המדינה. אלוף-משנה ישראל ליאור, עוזרו הצבאי של אשכול, חשש מן האפשרות שראש הממשלה לא יעמוד בלחץ, או לחלופין ייפול קרבן לתשישות פיזית ונפשית.67 אך למרות הכל עמד אשכול במחויבותו להחלטת הממשלה לדחות פעולה צבאית.
בינתיים נמשכה ההידרדרות במעמדה האסטרטגי של ישראל. באו"ם חדל או תאנט ממאמצי התיווך שלו כמעט לחלוטין - נאצר דחה את הצעת המזכ"ל להשהיית ההסגר הימי בשבועיים, ואילו מועצת הביטחון הגיעה למבוי סתום כתוצאה מהתנגדותם של הצרפתים והסובייטים לפעולה חד-משמעית נגד המצרים.68 בישראל, בשל ההסגר, החל להיווצר מחסור חמור בשמן ובמוצרי מזון בסיסיים. וכלי התקשורת במוסקבה החלו להשמיע מסרים מאיימים בגנות "הפעילות החבלנית הננקטת בחוגים תאבי מלחמה" בישראל, והזהירו מפני התוצאות החמורות שתהיינה לכל תוקפנות ישראלית.69
לצד החדשות המדכאות מהזירה הבינלאומית, הגיעו דיווחים מדאיגים עוד יותר על התפתחויות בעולם הערבי. אגף המודיעין של צה"ל דיווח שאוגדת שריון מצרית נוספת נכנסה לסיני, שיחידות מסודן, מעירק ומכוויית מצויות בדרכן לחזית, ושכוחות סוריים מתכוננים לפלישה לגליל. לאורך הגבול עם עזה נתפסו מוצבי כוח האו"ם על ידי יחידות של אש"ף, ותקריות של ירי והנחת מטענים התרבו שם בקצב מדאיג, כמו גם מספר החדירות של מחבלים מירדן ומסוריה. לשאלתם של עיתונאים על הגורל הצפוי לישראלים לאחר שהערבים ינצחו במלחמה הממשמשת ובאה, השיב יושב ראש אש"ף, אחמד שוקיירי, "אלה שישרדו יישארו בפלשתין. אני מעריך שאף אחד מהם לא ישרוד".70 הנשיא העירקי עבד אל-רחמן מוחמד עארף לא היה פחות בוטה: "קיומה של ישראל הוא שגיאה שיש לתקנה. זוהי ההזדמנות שלנו למחות את החרפה שהייתה בתוכנו מאז 1948. יעדנו ברור: למחות את ישראל מעל פני המפה. ניפגש, בעזרת האל, בתל אביב ובחיפה".71
ההסלמה בהכנות הערביות למלחמה הגיעה לשיאה למחרת היום, 30 במאי, בשעה שחוסיין מלך ירדן חתם על חוזה הגנה הדדי עם מצרים והכפיף את צבאו לפיקודה של קהיר. חוסיין חזר לרבת עמון עם גדוד לוחמי קומנדו מצריים מוכנים לפעולה, והכריז ש"כל צבאות ערב צרים כעת על ישראל".72 הוא לא הגזים: ישראל מצאה את עצמה ניצבת מול הסתערות אפשרית משלוש חזיתות, של צבאות המונים בסך הכל 465,000 חיילים, קרוב ל3,000- טנקים ו810- מטוסים - כוח גדול פי כמה מזה של צה"ל, בעוד ישראל מבודדת כמעט לחלוטין בזירה הבינלאומית.73 אין ספק כי עד שלב זה השיג נאצר ניצחון מזהיר בלי שירה ולו כדור אחד. "אנחנו מוכנים לפתור את בעיית פלשתין", הוא אמר בשמחת ניצחון, עוד באותו היום, למועצה העממית המצרית. "אנחנו נקבע את מועדו של הקרב ואת מקומו, ולא נשאיר את ההחלטה בידי ישראל כפי שקרה ב1948-".74 גם בלי לפתוח במעשי איבה הגיעה קהיר כעת לעמדת כוח, שאיפשרה לה להדק סביב ישראל טבעת חנק כלכלית, או לחלופין לגרור אותה למלחמה שממנה הייתה צפוייה לצאת, ככל הנראה, מושפלת וחשופה לגינויים - אם בכלל.75
בינתיים נתקלה תכנית המשט הבינלאומי בקשיים. אפילו ההולנדים והקנדים, שתחילה תמכו בה בהתלהבות, נסוגו בחשש מפני עימות צבאי עם מצרים וניתוק אספקת הנפט מהמזרח התיכון. הנשיא ג'ונסון, מתוסכל יותר ויותר, הרהר בפעולה חד-צדדית, אך הפנטגון התנגד לכך בתוקף: במקרה הטוב, טענה מחלקת ההגנה, יגרום הדבר שארצות-הברית תהיה רתומה דרך קבע לתפקיד של יחידת סיור ימית לאורך המצרים; במקרה הגרוע, המצרים יפתחו באש, מה שיביא בעקבותיו שרשרת של אירועים העלולה להסתיים בכליה.76 לידיעת הישראלים לא הובא כמעט דבר ממהלכים אלה. בשיחותיהם עם הרמן ואברון, עמדו ראסק ורוסטו על כך שג'ונסון השיג התקדמות רבה בגיוס תמיכה בגבעת הקפיטול, וכי ספינות אמריקניות ובריטיות כבר עושות את דרכן לעבר טיראן. מתוך חשש שהישראלים עצמם יעמידו את ההסגר למבחן על ידי משט של אחת מספינותיהם, המשיכו האמריקנים כל העת להפציר בישראל לנהוג בסבלנות ובאיפוק: בכל נסיבות שהן אל תהא ישראל המדינה שירתה את הירייה הראשונה.77
רק ביום רביעי, 31 במאי, גילתה ישראל את האמת בעניין מצב המשט הבינלאומי. ההוכחה הסופית לכישלונה של התכנית הגיעה בצורת חילופי מסרים בין אשכול לג'ונסון. ראש הממשלה שלח מברק לבית הלבן ובו בירך על הבטחתו של ג'ונסון לפתוח את המצרים "בכל דרך אפשרית". לישראל ברור לחלוטין שניסיון מצרי לחסום את השיירה הבינלאומית ייענה במהלומה ימית, הוא כתב. ג'ונסון מיהר להורות לרוסטו להודיע להרמן שארצות-הברית אינה יכולה בשום אופן למלא אחר התחייבות כזאת.78 השגריר הישראלי השיב בהזכירו לרוסטו את "המהלך הגורלי" שנקט אבן, כאשר הפציר בממשלת ישראל לדחות את הפעולה על בסיס מילתו של ג'ונסון. "הדברים שאמרת לי עכשיו יתקבלו במרירות רבה בישראל וייצרו בוודאי מומנטום לקראת פעולה חד-צדדית. הציבור בישראל אינו יכול עוד לסבול את זה", אמר.79
הציבור בארץ אכן הגיע לנקודת שבירה. בכל רחבי הארץ מילאו אנשים שקי חול כאמצעי הגנה ותרמו דם כחלק מן ההיערכות לפגיעות הצפויות בנפש. ארבע-עשרה אלף מיטות הוכנו בבתי החולים, וקברי המונים נחפרו בגן מאיר בתל אביב. ראש אג"ם עזר וייצמן התפרץ למשרדו של ראש הממשלה: "אם תיתן את ההוראה לתקוף, ההיסטוריה היהודית תרשום אותך כמנהיג גדול. אם לא תיתן, היא לא תסלח לך לעולם". שר המשפטים יעקב שמשון שפירא, שהיה נוכח במקום, התמוטט בבכי.80 ביטויי רגשות מסוג זה הפכו להיות שכיחים בקרב מנהיגי האומה, ולאשכול כבר לא היו הרצון והיכולת לעמוד בהם. ב31- במאי הוא נכנע ללחצים להקים ממשלת אחדות לאומית שתכלול את מנהיג האופוזיציה מנחם בגין, ולמחרת קיבל את משה דיין כשר הביטחון שלו.


אלא שהרכבתה של ממשלת אחדות לאומית ומינויו של דיין עדיין לא היו שקולים להחלטה לצאת למלחמה. בישיבת ממשלה סוערת שהתקיימה במשרדי המטה הכללי של צה"ל ביום שישי, 2 ביוני, טענו חברי ממשלה ואלופים בעד ונגד פעולה צבאית. מפקד אגף המודיעין יריב פתח בסקירה מודיעינית: "זוהי שעתה הגדולה של מצרים... דעתנו היא שאין בדעת ארצות-הברית לפעול ברצינות לפריצת ההסגר הימי בכוח ואין בדעתה לעשות צעדים מרחיקי לכת בזמן הקרוב כדי לפתור את המצב שנוצר בינינו לבין מצרים". אחרי יריב דיבר רבין, ששב וביטא את דעתו כי "הולכת ונסגרת טבעת-חנק צבאית-מדינית מסביבנו שאיני מאמין שמישהו אחר יפתח אותה... המטרה העיקרית שלנו צריכה להיות מכה ניצחת לנאצר ובכך נביא, לדעתי, לשינוי בכל מערך המזרח התיכון". אז ניתנה רשות הדיבור לאלוף מוטי הוד, מפקד חיל האוויר, ששרטט קווים לדרכי הביצוע וליעדים של מבצע "מוקד". "חיל האוויר מוכן לפעילות מידית", סיים הוד, "אין הוא צריך לחכות ולו גם עשרים וארבע שעות".
על אף הרושם שיצרו הדברים, בטחונו של הוד לא הספיק כדי לשכנע רבים מבין השרים. "מה היא ההגנה על הערים שלנו מפני הפצצות?" שאל שר הפנים משה חיים שפירא. "מה האחוז הסביר של אבידות במקרה של התקפה שלנו על שדות התעופה שלהם?" שאל שר החינוך זלמן ארן. הוד הכין מבעוד מועד תשובות לכל השאלות, מלבד לזו שהציג שר הבריאות ישראל ברזילי, אשר העלה את האפשרות של התערבות סובייטית בעקבות מכה ראשונה מוצלחת. בשלב זה קם שרון ממקומו והביע התנגדות נמרצת להתרפסות המתמדת של ישראל בפני המעצמות. "אם רוצים אנו להתקיים כאן לאורך ימים, אנו חייבים לעמוד על משמר הזכויות שלנו", הכריז, בהתבטאות שעוררה את אשכול להעיר כי אותה "התרפסות" היא שהביאה לישראל את הנשק שבו היא מחזיקה עכשיו כדי להגן על עצמה. "במדינה בת שני מיליון איש חייב אדם לשאול את עצמו אם בכל עשר שנים נצטרך להילחם, יהיה עלינו לחשוב אם יש לנו בעל ברית שיעזור לנו", אמר ראש הממשלה, "או שהיום אנו מדברים עם בעל הברית ומחר אנו אומרים לו: אנו מצפצפים עליך?"81
מי שבלט בשתיקתו במהלך חילופי הדברים היה משה דיין. שר הביטחון החדש כבר הבהיר את עמדתו, בצורה לא-פורמלית, בפני כמה שרי ממשלה ומפקדי צבא: הוא היה בעד מתקפה ביום שני, 5 ביוני, במטרה לחסל את חיל האוויר המצרי ואת נוכחותה הצבאית של מצרים מזרחית למעברי המיתלה והגידי בסיני; והוא שלל כל התקדמות ישראלית לעבר תעלת סואץ, לתוך שטחי יהודה ושומרון או לרמת הגולן.82 אלא שאפילו יעדים מוגבלים אלה לא זכו להסכמתו הבלתי המסויגת של אשכול: הוא עיכב את אישורו עד לקבלת רשמיו האחרונים של ראש המוסד עמית, שהיה עתיד לשוב ארצה באותו לילה מוושינגטון.
עמית נפגש עם מזכיר ההגנה מקנמרה ועם כשלושים מומחי מודיעין אמריקניים, ביניהם ראש הסי-איי-אֵי ריצ'רד הלמס, סגן מנהל הסי-איי-אֵי רופוס ל' טיילור ואיש הקשר הוותיק של הסוכנות עם המוסד, ג'יימס אנגלטון. בכל מהלך השיחות ביקש עמית להישמע פרובוקטיבי ככל האפשר, באמרו לאמריקנים שהוא מתכוון לשוב עם המלצה למלחמה.83 הוא למד שהמודיעין האמריקני מסכים עם ההערכות הישראליות בנוגע לעוצמה הצבאית הערבית, ואף מסכים לחלוק עם צה"ל חלק מן המידע שבידיו. אולם, החשוב ביותר עבור עמית, מה שהתבהר לו במיוחד בשיחותיו עם מקנמרה, היה שאין התנגדות תקיפה של האמריקנים לפעולה צבאית חד-צדדית של ישראל.
עם שובו לישראל ב3- ביוני לפנות בוקר, נכנס עמית לפגישה עם אשכול, אבן, דיין, אלון והשגריר הרמן, ששב גם הוא מוושינגטון. המסר של עמית היה קצר וענייני: למרות שלארצות-הברית אין כל כוונה לפתוח את המצור על ידי שימוש בכוח, היא לא תתנגד אם ישראל תפעל להענשת מצרים. ואז, בתפנית חדה, הוא יעץ לממשלה לחכות שבוע נוסף, ובסיומו לשלוח ספינה ישראלית דרך המצרים. הרמן הסכים. אלון, לעומתו, התנגד: "המצרים יבינו שאם נשלח אנייה ישראלית למצרי טיראן יש לכך קשר ברור עם שעת השין". דיין הצטרף לדעתו: "כל מי שמחכה שהמצרים יפתחו בפעולה חייב לדעת שעל ידי כך אנו מאבדים את הארץ!" הוא צעק, "זהו טמטום לחכות להם!"84
האירועים של עשרים וארבע השעות הבאות רק חיזקו את מסקנותיו של דיין והסירו את הסתייגויותיו האחרונות של אשכול לגבי היציאה למלחמה. האכזבה הקשה מן המדיניות האמריקנית העמיקה עם היוודע דבר תכניתה החדשה של מחלקת המדינה לפתרון המשבר, יזמה שזכתה לתמיכתו של נאצר זה מכבר: להעביר את סוגיית המְצרים לדיון בפני בית המשפט הבינלאומי. נראה היה שהיסוסיו של הממשל לגבי יזמת המשט גוברים כל העת, והוא מעדיף להתמקד ברעיון שהמעצמות הימיות תצאנה בהצהרה בלבד על תמיכתן במעבר חופשי דרך המצרים. ההתרשמות בארץ, כי ושינגטון מוכנה להשלים עם המצור ועם סילוק כוח האו"ם, קיבלה חיזוק משיגורם של שני נציגים אמריקנים בכירים לקהיר.85 התוצאה של שליחות השניים הסתכמה בהזמנה לסגן הנשיא המצרי זכריה מוהאידין לבקר בוושינגטון ב7- ביוני, וביקור גומלין של סגן הנשיא האמריקני יוברט ה' המפרי לאחר מכן במצרים.
למעשה המסר המעודד היחיד שקיבלה ישראל בשלב זה, וגם הוא רק בעקיפין, הגיע מארתור קרים ומאייב פורטס, שניהם ממקורבי ג'ונסון. השניים סיפרו לאברון שהנשיא נואש מפתרון דיפלומטי, וכי הוא מעריך את העובדה שישראל נתנה סיכוי למצוא אותו למציאתו. ארתור גולדברג, השגריר האמריקני באו"ם, ניגש אל עמיתו הישראלי גדעון רפאל והזכיר לו ש"אתם ניצבים לבדכם, ועליכם להבין את ההשלכות", ואז הוסיף הערה אישית: "אני מבין שאם תהיו מוכרחים לפעול לבד, תדעו כיצד לפעול". מסרים אלה, שהתקבלו על רקע יכולת ההרתעה של ישראל ההולכת ומידרדרת משעה לשעה, נוספו על הרשמים שהעביר עמית, ושכנעו לבסוף גם את אבן - המתנגד העיקש ביותר למלחמה - שהגיעה העת לפעול. לפחות נראה היה שארצות-הברית תתייצב מאחורי ישראל בנאמנות אם זו תפעל, ולא תראה פגם בכך שישראל תגן על עצמה.
ואולם עוד באותו יום קיבל אשכול שדר נוסף מג'ונסון. למרות שהוזכרה בו "החלפת הדעות עם האלוף עמית", הבליט המזכר את חשיבותם של ההצהרה והמשט של המעצמות הימיות, כמו גם את הצורך בתיאום מהלכים עם הקונגרס ועם האו"ם. ג'ונסון הבטיח "להציע תמיכה אמריקנית יעילה ככל האפשר כדי לשמור על השלום ועל החירות של מדינתכם ושל האזור", אך מיד סייג הבטחה זו באמרו: "המנהיגות שלנו מאוחדת בדעתה שלארצות-הברית אסור לפעול לבדה". הוא סיים בהדגשת הדרישה מישראל להימנע "מהטלת האחריות על עצמה" להתפרצות מלחמה, וחזר על האזהרה: "ישראל לא תעמוד לבדה אלא אם כן תחליט לפעול לבדה".86
עם פתיחת ישיבת הממשלה הגורלית ביום ראשון, 4 ביוני, לא נמצאה תשובה חד-משמעית לשאלה האם ארצות-הברית תגנה את מכת המנע הישראלית או תצדיק אותה. נוסף על כך לא היה שר או קצין צבא שיכול לומר בוודאות מה תהיה התגובה הסובייטית. הישיבה, שהתכנסה בשעה 8:15 בבוקר, נפתחה בסקירת המצב מפי הרמן ומפי יריב. נשמע ניתוח של קווי המדיניות של ג'ונסון, ונמסר דיווח על תנועת הצבא המצרי ממצב הגנתי למצב התקפי, מתוך כוונה לכאורה לכבוש את אילת. השרים שפירא וברזילי המשיכו להעלות התנגדויות שונות, וביטאו חשש מפני גינוי בינלאומי אם תהיה ישראל הראשונה לירות. "שיגנו אותנו", הצליף אלון, "ושנמשיך לחיות". הישיבה נמשכה עוד כשבע שעות, במהלכן הוחלט, בין היתר, להבהיר לחוסיין מלך ירדן כי לארצו לא יאונה כל רע אם היא תימנע מהצטרפות לעימות. בסוף הישיבה הצביעה הממשלה, המותשת גופנית והעייפה נפשית, פה אחד, בעד "פעולה צבאית אשר תשחרר את ישראל מן הכיתור ותמנע את ההתקפה העומדת להיערך עליה על ידי כוחות המפקדה הערבית המאוחדת".87
בכך באו אל קצם שלושה שבועות של מתח בלתי נסבל, של מאמצים עילאיים מצד ישראל להניע את ארצות-הברית, את האו"ם ואת הקהילה הבינלאומית לפעול להחזרת המצב לקדמותו ולמנוע התפרצותה של מלחמה. ישראל החליטה בלית ברירה "לפעול לבדה". לפני השעה שמונה בבוקר למחרת, חדרו מטוסים ישראליים לתחומה האווירי של מצרים.


המסמכים הדיפלומטיים הישראליים מן התקופה שקדמה ל5- ביוני 1967 מספקים ראיות מכריעות נגד הטענה כאילו ישראל הייתה מעוניינת במלחמה עם הערבים. כמו כן, עשרות אלפי המסמכים ששוחררו עד כה אינם מכילים כל איזכור לרצון הצמרת הישראלית להסיט את דעת הקהל מן המצב הכלכלי, להדיח שליטים ערבים או לכבוש את הגדה המערבית, את סיני או את רמת הגולן. להפך: התמונה המצטיירת היא של מדינה ומנהיגות מלאות חששות עמוקים מפני עימות צבאי, ועושות כל שבכוחן כדי למנוע עימות כזה, כמעט בכל מחיר. המפתח העיקרי להגשים שאיפה זאת, סברו הישראלים, נמצא אצל האמריקנים. אולם, ממשל ג'ונסון, על אף עמדתו האוהדת כלפי ישראל, היה מוגבל ביותר על ידי ריסונים פוליטיים פנימיים ומעורבותו הכושלת בווייטנאם. מגבלות אלה מנעו מהאמריקנים לנקוט פעולות שייתכן כי היו מספיקות כדי להחזיר את מצב הדברים בסיני ובמצרי טיראן לקדמותו, ולגדוע באיבו את המירוץ שפתח בו נאצר לעבר מלחמה.
יתרה מכך: אין מקום לטענה שישראל שגתה בשיקוליה להשתמש בכוח. משעה שהועמדה מול מצור כלכלי חמור, בריתות צבאיות בין שכנים חמושים למכביר שמטרתן המוצהרת לנקוט תוקפנות נגד ישראל, ומאות אלפים של חיילי אויב שרוכזו לאורך גבולותיה - היה זה חוסר אחריות ממדרגה ראשונה אם ישראל לא הייתה מכינה את עצמה למכת מנע. גם אין למצוא פגם בנכונותה של ישראל להשתמש באיום בכוח כדי להניע את ארצות-הברית להתערבות במישור הדיפלומטי. הפעולות הספורות שג'ונסון אכן נקט - חזרה על הבטחותיה של ארצות-הברית מ1957- בנושא טיראן, הצעת המשט בים סוף והפניות למנהיגים הערבים - ננקטו בזיקה ישירה לאותן אזהרות ישראליות. במבחן הסופי, ישראל עיכבה כל פעילות צבאית מצדה עד לחלוף ההזדמנות האחרונה בהחלט ליישוב דיפלומטי של הסכסוך, חרף הידיעה שכל יום נוסף של המתנה עלול לגבות מחיר יקר במשאבים, במוכנות ובמוראל, ואף להגביל את יכולת התמרון של ישראל במצב של מלחמה בלתי נמנעת.
כשברשותנו עתה התיעוד הארכיוני, נראה כי ההיסטוריונים החדשים יעמדו בפני משימה קשה ביותר כאשר ינסו להוכיח שב1967- היו לישראל כוונות עוינות. אך למעשה, הקרב ההיסטוריוגרפי על מלחמת ששת הימים בקושי החל. נוסף על הארכיונים הישראליים יש צורך ללקט חומר ממספר מקורות ראשיים ומשניים אחרים, ולהתייחס לסוגיות נוספות השנויות במחלוקת. החוקרים יידרשו להתמודד עם סדרה של נושאים רגישים למדי, ביניהם כיבוש הגולן, מנוסתם של פליטים משטחי יהודה ושומרון, סוגיית סיפוחה של ירושלים ושורשיו של תהליך השלום. לכן יש להתייחס למה שנכתב כאן כאל מסקנות ביניים בלבד - הגם שאינן מהוות את הסיבוב הראשון בקרב, ודאי יש בהן משום יריית פתיחה.

ד"ר מיכאל אורן הוא עמית בכיר במרכז שלם. הוא חוקר כעת את תולדות מלחמת ששת הימים.


הערות
1. "A Post-Zionist Critique of Israel and the Palestinians, Part II: The Media," Ilan Pappe,
in Journal of Palestine Studies (Spring 1997), pp. 37-43.
2. אבי שליים, מתוך דברים שנאמרו בכנס באוניברסיטת תל אביב בנושא היסטוריוגרפיה ישראלית-ערבית, אפריל 1989.
3. לסקירה ביקורתית של "ההיסטוריה החדשה" ראה Michael B. Oren, “Out of the Battleground: The New Historiography of the Arab-Israel Conflict," The Radical History Review, 1989, pp. 85-97.
4. חיים הנגבי, "היכן פעמי המשיח?", מוסף מעריב, 14 ביוני, 1998.
5. Michael Shalev, Labour and the Political Economy of Israel (Oxford: Oxford, 1992),
p. 200.
6. יואב פלד ויגאל לוי, "1967 וסוציולוגיה ישראלית", תיאוריה וביקורת, חורף 1993, עמ' 124.
7. Avi Shlaim, "Israeli Interference in Internal Arab Politics," in Giacomo Luciani and Ghassan Salame, Eds., The Politics of Arab Integration (London: Croom Helm, 1988), p. 235.
8. הגרסה המקובלת של תולדות מלחמת ששת הימים מובאת בכמה מקורות מהימנים. ראה, למשל, Ze’ev Schiff, A History of the Israeli Army, 1874 to the Present (New York: Macmillan, 1985); Eric Hammel, Six Days in June: How Isreal Won the 1967 Arab-Israeli War (New York: Scribners, 1992); Walter Z. Laqueur, The Road to War (London: Weidenfeld and Nicolson, 1968); and Nadav Safran, From War to War: The Arab-Israeli Confrontation, 1948-1967 (New York: Cambridge, 1969).
9. יתרה מכך: בדרך להשגת יעדיו ידע נאצר שהוא יכול לסמוך על תמיכתה של ברית-המועצות, שבעיני מנהיגיה נחשבו העליונות המצרית והאחדות ערבית מילים נרדפות לשליטה סובייטית במזרח התיכון.
10. Richard B. Parker, The Politics of Miscalculation in the Middle East (Bloomington: Indiana, 1993), pp. 5, 14; and The Six Day War (Gainesville: University Press of Florida, 1997), p. 42; Anwar Sadat, In Search of Identity (New York: Harper & Row, 1977), pp. 171-172.
11. תיאוריות בדבר מניעיהם של הסובייטים בהפצת המידע המודיעיני הכוזב מצויות בשפע. ראה, למשל, Parker, Six Day War, pp. 35-41, 48-49; Anthony Nutting, Nasser (New York: E.P. Dutton, 1972), pp. 397-398; Michael Bar-Zohar, Embassies in Crisis: Diplomats and Demagogues Behind the Six Day War (Upper Saddle River: Prentice-Hall, 1970), p. 2; Safran, From War to War, pp. 276-277; Ali Abdel Rahman Rahmi, Egyptian Policy in the Arab World: Intervention in Yemen 1962-1967, A Case Study (Washington, D.C.: University Press of America, 1983), pp. 232-235; Michael Brecher, Decisions in Israel’s Foreign Policy (New Haven: Yale, 1975), pp. 395-361, and Michael Brecher, Decisions in Crisis: 1967 and 1973 (Berkeley: UCLA, 1980), p. 36 .
12. הבטחתה של ארצות-הברית לישראל מתועדת היטב בארכיון הלאומי של ארצות-הברית (להלן USNA) ובמסמכי אייזנהאואר. ראה, למשל, USNA 674.84.A/2-757 New York to Secretary of State and Eisenhower Presidential Library, Dulles Papers, Subject Series, Telephone Calls, Box 6: Dulles to Lodge, February 10, 1957.
אחת הדמויות המובילות במאבק למנוע את אייזנהאואר מהטלת סנקציות על ישראל היה הסנטור הדמוקרטי לינדון ביינז ג'ונסון.
13. נאצר שקל פעמים רבות לגרש את כוח החירום של האו"ם משטח מצרים. הגנרל מוחמד פאוזי כתב על כך: "גם הנשיא גאמל עבד אל-נאצר וגם המרשל ע'מר הבהירו לי עוד לפני 1967 שהם רצו להיאחז בכל מצב בינלאומי או אזורי שיאפשר להיפטר מהכוח ... הזדמנות זו התעוררה כאשר מצרים הכריזה שהיא מוכנה לצאת לקרב נגד ישראל אם זו האחרונה תתקוף את סוריה...". ראה מוחמד פאוזי, מלחמה שלוש השנים (קהיר: דאר אל-מוסתקבל אל-ערבי, 1980), עמ' 69 ; ראה גם מוחמד חסניין חייקל, הפיצוץ (קהיר: מארכז אל-אהרם, 1990), עמ' 456-444 ; עבד אל-לטיף אל-בג'דאדי, זכרונות (קהיר: אל-מקטב אל-מיסרי אל-הדית, 1977), עמ' 219-167 ; Abdel Magid Farid, Nasser: The Final Years (Reading: Ithaca, 1994), p. 73; Indar Jit Rikhye, The Sinai Blunder (London: Frank Cass, 1980), p. 159.
14. מאיר עמית, "קשרים חשאיים לקראת שלום: ההזדמנות שהוחמצה", בתוך חגי כרמית, מודיעין לשלום (תל אביב: ידיעות אחרונות, 1998), עמ' 317-283.
15. ארכיון המדינה, 4/4078 תיקי משרד החוץ, מגעים עם ארצות-הברית בעניין סגירת מצרי טיראן, 17 במאי, 1967.ראה גם Gideon Rafael, Destination Peace: Three Decades of Israeli Foreign Policy (London: Weidenfeld and Nicolson, 1981), pp. 136-137; ו-Charles W. Yost, “How It Began,” Foreign Affairs, January 1968, pp. 304-320.
16. ארכיון המדינה, 4/4078 הרמן למשרד החוץ, 16 במאי, 1967; אבן להרמן, 16 במאי, 1967. למרות שהפרוטוקולים מישיבות הממשלה עדיין מסווגים, העיון בספרו של איתן הבר מאפשר לקבל מושג כלשהו על תוכנן. ראה איתן הבר, היום תפרוץ מלחמה: זיכרונותיו של תת-אלוף ישראל ליאור, המזכיר הצבאי של ראש ממשלה לוי אשכול וגולדה מאיר (תל אביב: ידיעות אחרונות, 1987), עמ' 152-147.
17. הבר, היום, עמ' 153.
18. William J. Burns, Economic Aid and American Policy Toward Egypt, 1953-1981 (Albany: SUNY, 1985), pp. 150-153.
19. ארכיון המדינה, 4/4078 ארגוב לתקוע, 14 במאי, 1967; וושינגטון למשרד החוץ, "ארצות-הברית ובעיית החדירה הסובייטית במזרח התיכון", 16 במאי, 1967.
20. ארכיון המדינה, 4/4078 אבן למרטין (קנדה), 19 במאי, 1967.
21. ארכיון המדינה, 4/4078 הרמן לאבן, 19 במאי, 1967.
22. ארכיון המדינה, 4/4078 וושינגטון למשרד החוץ, 16 במאי, 1967; וושינגטון למשרד החוץ, 17 במאי, 1967; וושינגטון למשרד החוץ, שיחה עם אוסטין, ראש מחלקת מזרח התיכון של מחלקת המדינה, 18 במאי, 1967; וושינגטון למשרד החוץ, פגישה בין רוסטו לאת'רטון, 21 במאי, 1967. Abba Eban, Personal Witness: Israel Through My Eyes (New York: Putnam, 1992), pp. 361-362.
23. מכתב מג'ונסון לאשכול המצוטט ב- Eban, Personal Witness, p. 361, וב- Lyndon Baines Johnson, The Vantage Point: Perspectives of the Presidency, 1963-1969 (New York: Holt, Rinehart & Winston, 1971), p. 290; ראה גם William B. Quandt, Peace Process: American Diplomacy and the Arab-Israeli Conflict since 1967 (Washington, D.C.: Brookings Institution, 1993), p. 28.
24. Theodore Draper, Israel and World Politics: Roots of the Third Arab-Israeli War (New York: Viking, 1967), p. 60.
25. Draper, Israel and World Politics, pp. 60-61.
26. ארכיון המדינה, 4/6444 צפון אמריקה, מברקים: תל אביב למשרד החוץ, 20 במאי, 1967; Samir A. Mutawi, Jordan in the 1967 War (Cambridge: Cambridge, 1987),
pp.88-89; דו"ח יומי של הבי-בי-סי, המזרח התיכון, אפריקה ומערב אירופה, מס' A-1, 14 במאי, 1967.
27. ארכיון המדינה, 4/4078 ממשלת ישראל למשרד החוץ, 19 במאי, 1967.
28. ארכיון המדינה, 4/4078 ממשלת ישראל למשרד החוץ ("זהו מברק חשוב ביותר"), 19 במאי, 1967. ראה גם Eban, Personal Witness, pp. 360-361.
29. ארכיון המדינה, 4/4078 וושינגטון למשרד החוץ, 19 במאי, 1967.
30. ישראל פסלה הצעה דומה כבר ב1956-, וסירובה הנחוש הפעם היה מסיבות דומות: מצרים היא שאיימה על קיומה של מדינת ישראל, ולא להפך, והשתמשה ברצועת עזה כבסיס לחדירת מחבלים. בנוסף לכך, כוחות האו"ם לא היו יכולים לעצור חדירת מחבלים, אך היו פוגעים בחופש הפעולה הישראלי - וכל זאת בנוסף לעובדה כי האו"ם נתפש בישראל כארגון עוין.
31. ארכיון המדינה, 4/4078 ארגוב לאבן, 18 במאי, 1967; אבן להרמן, 19 במאי, 1967; הרמן לאבן, 20 במאי, 1967; שיחת הרמן עם באטל, 21 במאי, 1967; 6/6444 צפון אמריקה, מברקים, משרד החוץ לשגרירויות, 21 במאי, 1967.
32. ארכיון המדינה, 4/4078 אבן להרמן, 19 במאי, 1967; 30/5937 מזכרים סודיים לקראת מלחמת ששת הימים (קבצי אבן), הרמן למשרד החוץ, פגישה עם אברון, רוסטו, דייביס, 19 במאי, 1967.
33. Quandt, Peace Process, pp. 28-29; Johnson, Vantage Point, p. 291.
34. ארכיון המדינה, 4/4078 וושינגטון למשרד החוץ, 19 במאי, 1967; מזכירי אבן, שיחה עם ברבור, 19 במאי, 1967; הרמן לאבן, 19 במאי, 1967; אבן להרמן, 18 במאי, 1967; הרמן לאבן, 18 במאי, 1967; ממשלת ישראל למשרד החוץ, שיחה בין ראש אמ"ן לשגריר ברבור, 17 במאי, 1967. 4/6444 משרד החוץ לשגרירויות (המתארים את המגעים הסודיים של ישראל עם נציגי לבנון בנושא הטרור הסורי), 19 במאי, 1967.
35. ארכיון המדינה, 4/4078 ממשלת ישראל למשרד החוץ, 18 במאי, 1967.
36. הבר, היום, עמ' 155, 162-161.
37. Henry M. Christman, ed., The State Papers of Levi Eshkol (New York: Funk & Wagnalls, 1969), p. 88.
38. Parker, Six Day War, p. 281.
39. סגירת המצרים בוצעה לפי תכנית מוכנה שנשקלה על ידי נאצר פעמים רבות בתחילת שנות השישים. ראה Parker, Miscalculation, pp. 90-91; הייקל, הפיצוץ, עמ' 519-514; אבד אל-מוחסין קמיל מורטגי, רב אלוף מורטגי מעיד על האמת (קהיר: דאר אל-וואטן אל-ערבי, 1976),
עמ' 68-65.
40. הבר, היום, עמ' 165.
41. Robert Stephens, Nasser: A Political Biography (London: Penguin, 1971), pp. 479-480. נאומו של נאצר צוטט בדו"ח יומי של הבי-בי-סי, המזרח התיכון, אפריקה ומערב אירופה, מס' B-4, 26 במאי, 1967.
42. הבר, היום, עמ' 190-188.
43. Dan Kurzman, Soldier of Peace: The Life of Yitzhak Rabin (New York: Harper Collins, 1998), p. 204. ב1967- מנה כוח האדם בצה"ל (חיילים בשירות סדיר וחיילי מילואים) רק 250,000 נפש מתוך אוכלוסייה יהודית של כשני מיליון. Trevor N. Dupuy, Elusive Victory: The Arab-Israeli Wars, 1947-1974 (New York: Harper & Row, 1978), p. 337.
44. הבר, היום, עמ' 169-163.
45. ארכיון המדינה, 4/4078 ארגוב לאבן, 18 במאי, 1967; אבן להרמן, 19 במאי, 1967; אבן להרמן, 20 במאי, 1967; שיחת הרמן עם באטל, 21 במאי, 1967. 6/6444 משרד החוץ לשגרירויות, 21 במאי, 1967. כך, לדוגמה, ב24- במאי נפגש שלמה ארגוב, איש משרד החוץ, עם השגריר האמריקני בישראל וולוורת ברבור: ארגוב: אלמנט הזמן הוא בעל חשיבות צבאית טקטית. הפרישה המצרית בשארם אל-שייח' ובדרום היא חדשה ולא הספיקה עדיין להתארגן לגמרי. חלק מהכוח עדיין לא הגיע ליעדו. ברבור: האם זה אומר שתפעלו בהקדם? ארגוב: זה כל מה שהתבקשתי למסור. ארכיון המדינה, 30/5937 מזכרים סודיים: משרד החוץ ראש הממשלה למשרד החוץ, 24 במאי, 1967.
46. ארכיון המדינה, 30/5937 הודעת ג'ונסון לאשכול, 22 במאי, 1967; 4/4078 משרד החוץ ללונדון ופריס, 23 במאי, 1967; ראה גם Eugene V. Rostow, Peace in the Balance: The Future of American Foreign Policy (New York: Simon & Schuster, 1972), pp. 259-260.
47. או, כדברי ראסק, "להתיר לישראלים את הרסן". The Department of State during the Administration of President Lyndon B. Johnson, November 1963-January 1969, vol. 1: Administrative History, pp. 220, 233, 245.. הרעיון של המשט הבינלאומי פותח לראשונה בזמן משבר סואץ ב1956-, עם כי מפאת ישראל. בסוף לא הוצא לפועל. ראה: USNA, 974.7301/9-1056: Dulles Conversation with Eban; Public Record Office (British Archives), FO 371/11191501/2008: Shepherd Minute, October 28, 1956; ארכיון המדינה, 10/2409 תיקי משרד החוץ: איתן לניו יורק, 13 באוקטובר 1956.
48. ארכיון המדינה, 30/5937 פריס למשרד החוץ, פרוטוקול של פגישת אבן עם דה-גול, 25 במאי, 1967; אבן הסביר את נכונותה של ישראל לשתף פעולה עם יזמת השיירה, אך התרה בדה-גול ש"אם הברירה היא בין לחימה וכניעה, אנחנו נילחם".
49. ארכיון המדינה, 7/4078, תיקי משרד החוץ: מלחמת ששת הימים, אבן לוושינגטון, הוראות לשיחות עם הממשל, 23 במאי, 1967.
50. ארכיון המדינה, 7/4078, אבן לוושינגטון, הוראות לשיחות עם הממשל, 23 במאי, 1967.
51. ארכיון המדינה, 4/4078 וושינגטון למשרד החוץ, 23 במאי, 1967; ניו יורק למשרד החוץ, פגישת רפאל עם גולדברג, 23 במאי, 1967.
52. ארכיון המדינה, 4/4078 וושינגטון למשרד החוץ, 23 במאי, 1967; ניו יורק למשרד החוץ, 22 במאי, 1967; הרמן לרפאל, 23 במאי, 1967; הרמן לאבן, 23 במאי, 1967. עד לערב הגעתו של אבן, חוסר התיאום בין העמדה הישראלית לעמדה האמריקנית יצר חיכוך. ניתן היה להבחין בסימני המתח במזכר ששיגר אברון אחרי פגישה נוספת עם רוסטו: "אולי לא פעלתי בהתאם לנורמות דיפלומטיות, אך בסיום שיחתנו הייתי חייב לומר לו שלמרות שהגענו לכלל הסכמה על היעד הסופי, אירועים בימים האחרונים חשפו פערים חמורים בנוגע לדרך". לדעת אברון, האמריקנים נשאו בחלק מן האחריות למצב הדברים משום שבתחילה היססו לפעול נוכח גילויי התוקפנות המצרית, על אף אזהרותיה החוזרות ונשנות של ישראל. "המציאות היום, לצערי, מוכיחה שאנחנו צודקים מההתחלה". ארכיון המדינה, 4/4078 אברון למשרד החוץ, 22 במאי, 1967.
53. הבר, היום, עמ' 190-186. ראה גם Rafael, Destination Peace, p. 145; Parker, Six Day War, pp. 135-136. Abba Eban, An Autobiography (New York: Random, 1977), pp. 348-349; Yitzhak Rabin, The Rabin Memoirs (New York: Little, Brown, 1979), pp. 86-89; Robert Slater, Rabin of Israel: A Biography (London: Robson, 1993), p. 134.
54. ארכיון המדינה, 30/5937סיכום שיחה בין שר החוץ אבן לבין תת-מזכיר רוסטו בערב ה25- במאי, 1967. Quandt, Peace Process, pp. 38-39. השגריר הרמן, לעומת זאת, היה פחות אופטימי ביחס לכוונות האמריקניות: "במהלך שנים-עשר הימים האחרונים ארצות-הברית לקחה על עצמה את התפקיד לרסן אותנו מלפעול להגן על זכויותינו וביטחוננו. הנשיא בעצמו התבטא שחסימת המצרים הייתה בלתי חוקית וכי מה שעמד על הפרק היה אינטרס ישראלי חיוני. הם עצרו בעדנו על ידי מתן הרושם שהם מטפלים בעניין ביחד איתנו ושהם יעמדו לצדנו. הם ידעו שנצטרך בסופו של דבר להילחם כדי להגן על אותו אינטרס חיוני, אך כתוצאה מההתערבות שלהם ומן הביטחונות שניתנו, נצטרך להילחם כעת בתנאי לחימה שונים לגמרי... למעשה, בדברים שנאמרו לאבן הערב לא נאמר דבר מוחלט ומוגדר, לא הוכן לוח זמנים ספציפי או מחייב, ומעל הכל, לא התקבלה התחייבות מוחלטת שלפיה ארצות-הברית מקבלת על עצמה אחריות מחייבת ביחס לעקבה". ארכיון המדינה 30/5937 הערות מארוחת הערב של יום חמישי במחלקת המדינה, 26 במאי, 1967. הערותיו של הרמן כוונו כלפי כמה אישים בכירים: פוי קוהלר, מומחה לענייני ברית-המועצות; לוצ'יאן בטל, השגריר האמריקני לשעבר במצרים, שהיה מופקד באותה תקופה על ענייני המזרח התיכון במחלקת המדינה; והמנכ"ל לענייני האו"ם, ג'וזף סיסקו.
55. ארכיון המדינה, 5937/30 וושינגטון למשרד החוץ, מזכירי אבן על שיחה עם ראסק, 26 במאי, 1967; ראה גם Dean Rusk, As I Saw It (New York: Penguin, 1990), p. 385.
56. ארכיון המדינה, 30/5937 אבן לאשכול, פגישה עם מקנמרה ויושב ראש ה-JCS ווילר, 26 במאי, 1967.
57. ארכיון המדינה, 30/5937 אבן לאשכול, פגישה עם מקנמרה ויושב ראש ה-JCS ווילר, 26 במאי, 1967.
58. ברשימות המקוריות של אותה פגישה, שהוכנו בידי האמריקנים ונשלחו לישראלים, הודגש המשפט הזה. ראה להלן, הערה 59.
59. ארכיון המדינה, 30/5937 אברון למשרד החוץ, דו"ח על פגישה בת שעה וחצי בין שר החוץ אבן לנשיא ג'ונסון בבית הלבן, 27 במאי, 1967. למרבה העניין, התיק מכיל גם את הפרוטוקול האמריקני הרשמי של הפגישה - Secretary of State to U.S. Embassy, Tel Aviv - וזה מאשר את הגרסה הישראלית במלואה.
60. Douglas Little, "The United States and Israel, 1957-1968: The Making of a Special Relationship,” International Journal of Middle East Studies, November 1993, p. 578. לאיזכורים נוספים של פגישת אבן-ג'ונסון, ראה ארכיון המדינה, 30/5937 הרמן למשרד החוץ, 27 במאי, 1967;
Rafael, Destination Peace, p. 145; Quandt, Peace Process, p. 514, n. 53; Eban, Autobiography, pp. 389-394.. אבן התעתד לקיים שתי פגישות נוספות לפני שעזב את ארצות-הברית: פגישה שנייה עם מקנמרה ושיחה עם גולדברג בניו יורק. בשני המפגשים לא התגלה כל שינוי בעמדה האמריקנית.
61. מקורות מצריים מתארים את המתקפה המתוכננת בפירוט. ראה מורטגי, מעיד, עמ' 81. פאוזי, מלחמת שלוש השנים, עמ' 94-93, 126-113; בג'דאדי, זכרונות, עמ' 274; הייקל, הפיצוץ, עמ' 583-573. ראה גם הבר, היום, עמ' 186.
62. אסם דראג', קציני יוני מדברים: איך חיילי מצרים מתו בתוקפנות של 1967 (קהיר: אל-מנר אל-ג'דיד, ללא תאריך). באותה עת החמיר נאצר את פקודות הבטחון הפנימי בצבאו, כדי למנוע הדלפות מודיעיניות בעתיד.
63. הבר, היום, עמ' 192.
64. ארכיון המדינה, 30/5937 הרמן למשרד החוץ, 27 במאי, 1967; הרמן לאבן, 27 במאי, 1967; הרמן לאבן, 27 במאי, 1967; מכתב ג'ונסון לאשכול, 27 במאי, 1967; 22/3977 יחסים עם ארצות הברית: משרד החוץ לוושינגטון, 28 במאי, 1967.
65. ארכיון המדינה, 30/5937 אברון למשרד החוץ, 29 במאי, 1967.
66. Christman, ed., Levi Eshkol, pp. 101-102; חנוך ברטוב, דדו: 48 שנה ועוד 20 יום (תל אביב: מעריב, 1978), עמ' 94.
67. הבר, היום, עמ' 198-193.
68. בעניין תוכנית הדחייה של או ת'אנט, ראה Parker, Miscalculation, pp. 227-231; Rikhye, Sinai Blunder, pp. 67-79; Mahmoud Riad, The Struggle for Peace in the Middle East (New York: Quartet Books, 1981), p. 20; Rafael, Destination Peace, pp. 147-148; Brian Urquhart, A Life in Peace and War (New York: Harper & Row, 1987), pp. 210-211; Gen. Odd Bull, War and Peace in the Middle East: The Experiences and Views of a UN Observer (London: Lee Cooper, 1973),
pp. 109-111.
69. Avigdor Dagan, Moscow and Jerusalem:Twenty Years of Relations Between Israel and the Soviet Union (London: Abelard-Shuman, 1970), pp. 218-220.
70. Draper, Israel and World Politics, p. 98.
71. דו"ח יומי של הבי-בי-סי, המזרח התיכון, אפריקה ומערב אירופה, מס' C-1, 1 ביוני, 1967; David Kimche and Dan Bawly, The Sandstorm: The Arab-Israeli War of June 1967: Prelude and Aftermath (London: Secker and Warburg, 1968), p. 101.
72. דו"ח יומי של הבי-בי-סי, המזרח התיכון, אפריקה ומערב אירופה, מס' B-6, 31 במאי, 1967; לתיאורים של המצב בגבולות, ראה ארכיון המדינה, 5/6444 צפון אמריקה, מברקים: משרד החוץ לשגרירויות, 29 במאי, 31 במאי, 3 ביוני, 4 ביוני, 1967; 6/6444 צפון אמריקה, מברקים: משרד החוץ לשגרירויות, 30 במאי, 31 במאי, 4 ביוני, 5 ביוני, 1967. ראה גם Eban, Autobiography, pp. 402-403.
73. ב1967- היו ברשות צה"ל בסך הכל 1,300 מרכבות ו286- מטוסים צבאיים. Dupuy, Elusive Victory,
pp. 183, 337. לגבי כוח האדם של צה"ל, ראה הערה 43.
74. דו"ח יומי של הבי-בי-סי, המזרח התיכון, אפריקה ומערב אירופה, מס' B-4, 29 במאי, 1967.
75. ארכיון המדינה, 6/6444 משרד החוץ לשגרירויות, 30 במאי, 1967, משרד החוץ לשגרירויות, הערכה מודיעינית, 31 במאי, 1967; בעניין בקשת ג'ונסון לנאום פייסני מאת אשכול, ראה 30/5937 אברון למשרד החוץ, 27 במאי, 1967; הרמן לאבן, 28 במאי, 1967; 6/6444, משרד החוץ למשרד ראש הממשלה, 30 במאי, 1967.
76. ארכיון המדינה, 30/5937 וושינגטון למשרד החוץ, שיחת הרמן עם רוסטו, 27 במאי, 1967;Quandt, Peace Process, pp. 34-35 ; הבר, היום, עמ' 192; Rusk, As I Saw It, p. 385; Johnson, Vantage Point, pp. 295-296; Parker, Miscalculation, pp. 238-239; and Parker, Six Day War, p. 218.
77. ארכיון המדינה, 30/5937 משרד החוץ לשגרירויות, הערכה מודיעינית, 30 במאי, 1967; 5/6444 אברון למשרד החוץ, שיחה עם את'רטון, 31 במאי, 1967; וושינגטון למשרד החוץ, שיחת אברון עם רוסטו, 31 במאי, 1967.
78. ארכיון המדינה, 5/6444 משרד החוץ לשגרירויות, 30 במאי, 1967; משרד החוץ ללונדון, 30 במאי, 1967; 4/4078 הרמן למשרד החוץ, שיחה עם רוסטו, 30 במאי, 1967.
79. ארכיון המדינה, 5/6444 משרד החוץ לשגרירויות, 31 במאי, 1967.
80. עזר ויצמן, לך שמים לך ארץ (תל אביב: מעריב, 1975), עמ' 264. ראה גם הבר, היום, עמ' 183.
81. הבר, היום, עמ' 212-204.
82. משה דיין, אבני דרך: אוטוביוגרפיה (ירושלים: עידנים, 1976); אריה בראון, חותם אישי: משה דיין במלחמת ששת הימים ואחריה (תל אביב: ידיעות אחרונות, 1997), עמ' 39-29, 40, 47, 54, 72; שבתי טבת, משה דיין: ביוגרפיה (ירושלים: שוקן, 1977), עמ' 576-575, 580-578; הבר, היום, עמ' 246-244; חנוך ברטוב, דדו, עמ' 96.
83. היסטוריה בעל-פה עם מאיר עמית, 9 בפברואר, 1999.
84. הבר, היום, עמ' 218; Parker, Six Day War, pp. 124-125.
85. אלה היו שגריר ארצות-הברית למצרים לשעבר צ'רלס יוסט ואיל נפט מטקסס בשם רוברט ב' אנדרסון, ארכיון המדינה, 5/6444 שיחת אברון עם רוסטו, 28 במאי, 1967; גבע למשרד החוץ, 29 במאי, 1967; 30/5937 וושינגטון למשרד החוץ, 31 במאי, 1967; הייקל, הפיצוץ, עמ' 684-680; Parker, Miscalculation, pp. 235-241; Quandt, Peace Process, p. 47.
אנדרסון, מזכיר האוצר לשעבר בממשלת אייזנהאואר, שימש שליח הנשיא בניסיון נפל לסייע בהשגת הסכם בין ישראל למצרים ב1956-. ראה Michael B. Oren, “Secret Efforts to Achieve an Egypt-Israel Settlement Prior to the Suez Campaign,” Middle Eastern Studies, 26:3, 1990, pp. 352-370.
86. ארכיון המדינה, 30/5937 אברון למשרד החוץ, 31 במאי, 1967; שיחה עם קרים; Quandt, Peace Process, pp. 46-47; Eban, Autobiography, p. 405; Brecher, Decisions in Israel's Foreign Policy, p. 420. ראה גם: Bar-Zohar, Embassies in Crisis, pp. 160-175; Parker, Miscalculation,
pp. 119-120; Parker, Six Day War, pp. 149-150; Laura Kalman, Abe Fortas: A Biography (New Haven: Yale, 1990), p. 301.
87. הבר, היום, עמ' 220-

http://www.jafi.org.il/education/ivrit/Tcelet/tch7-oren.htm


http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   20:19   18.04.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  55. המכה האווירית המקדימה בפרוץ מלחמת יום הכיפורים  
בתגובה להודעה מספר 0
 
המכה האווירית המקדימה בפרוץ מלחמת יום הכיפורים
מחבר: ד"ר; סא"ל שמעון גולן

כאשר נודע בשחר ה-6 באוקטובר 1973 כי עוד באותו יום תותקף ישראל על-ידי צבאות מצרים וסוריה, דרש הרמטכ''ל להנחית מכה אווירית מקדימה. מטוסי חיל האוויר חומשו בתצורת תקיפה והמתינו כמעט עד הרגע האחרון להכרעת הדרג המדיני. זה הכריע בסופו של דבר נגד המכה המקדימה. בשל הכרעה זה ובשל העובדה שצבאות מצרים וסוריה החלו את מתקפתם מוקדם מהצפוי נכנס חיל האוויר למלחמה כשהוא אינו מוכן במלואו לא למשימות הגנה ולא למשימות התקפה.

בבוקרו של יום הכיפורים תשל''ד, כאשר נודע שמצרים וסוריה עומדות לתקוף את ישראל לקרא ערבו של אותו יום, שקלה ההנהגה המדינית-צבאית של ישראל להנחית מכה אווירית מקדימה והחליטה בסופו של דבר שלא להנחיתה. במאמר זה נעשה ניסיון לעמוד על הדינמיקה של קבלת ההחלטה באותו בוקר ועל השיקולים שעמדו ברקע ההחלטה – אלה שהנחו את הממליצים להנחית מכה מקדימה או להימנע מכך ואלה שהנחו את ראש-הממשלה, שהכריעה לבסוף להימנע מכך. כמו כן נבחנות משמעויותיה של אותה החלטה.


התפיסה שהתגבשה טרם המלחמה ביחס למכה האווירית המקדימה


תפיסת מהלחמה והתוכניות המבצעיות שהיו תקפות עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים נדונו בפעם האחרונה לפני המלחמה באביב 1973 בסדרת שיונים שנערכו במסגרת מצב "כחול לבן", הוכרז בצה''ל עם קבלת ידיעות על האפשרות שבכוונת מצרים וסוריה לפתוח במלחמה נגד ישראל. הסוגיות השנונות נדונו בדיונים בתוך צה''ל, ^היה מסכם שבשל אילוצים מדיניים לא יוכל צה''ל לפתוח במלחמת מנע, אך ייתכנו צירופי נסיבות, שיאפשרו להנחית מכה אווירית מקדימה^ ובמהלכם הוצגו התוכניות המבצעיות לרמטכ''ל, רב-אלוף דוד אלעזר. סוגיות אלה, ובכללן מטרות המלחמה, נדונו גם בדיונים עם שר הביטחון, משה דיין, ואף הוצגו לראש-הממשלה, גולדה מאיר.
אחת הסוגיות שנדונו בסדרת דיונים זו הייתה מלחמת המנע והמכה המקדימה. אל המתדיינים היה מוסכם שבשל אילוצים מדיניים לא יוכל צה''ל לפתוח במלחמת מנע, אך ייתכנו צירופי נסיבות, שיאפשרו להנחית מכה אווירית מקדימה. כלומר, צה''ל לא ייזום מלחמה, אבל במקרה שייודע על כך שהאויב עומד לתקוף במועד מסוים, רצוי וכף אפשר יהיה להנחית מכה אווירית מקדימה שתשבש את מתקפתו.(1)

כשנדון העניין לראשונה, העיר סגן הרמטכ''ל, אלוף ישראל טל, כי "לא נוכל להיות הראשונים שיורים במידה שאני חושב מה האמריקאים יגידו וכו'. נדמה לי שיצחק אמר שהם ממש הזהירו מפני זה"(2). על כך השיב שר הביטחון, משה דיין, כי ייתכנו מצבים שבהם תהיה ארצות-הברית דווקא מעוניינת בכך, והוסיף שאין כוונתו לכך שצה"ל יתכנן לפתוח את המלחמה בהנחתת מכה אווירית מקדימה כמו במלחמת ששת הימים, אלא לכך שצה"ל אומנם לא יפתח במלחמת מנע, אך עם זאת אין להוציא מכלל אפשרות היווצרות מצב שיאפשר להנחית מכה מקדימה(3).

הוטעם כי האפשרות שיינתן לצה"ל להנחית מכה אווירית מקדימה אינה ודאית. ההערכה הייתה כי אותם אילוצים מדיניים, המונעים יציאה למלחמת מנע, עלולים למנוע גם הנחתתה של מכה מקדימה עם זאת העריכו, כי בעוד שלא יינתן לישראל להתחיל במלחמת מנע בשום מקרה, הרי ייתכנו מקרים שיאפשרו להנחית מכה אווירית מקדימה התנאי העיקרי לכך היה שייווצר רושם שאותה התקפת מנע מונחתת בתגובה למעשה כלשהו של האויב, שניתן להגדירו כעילה סבירה(4).

כך, למשל, אמר הרמטכ"ל: "אנחנו צריכים להדביק איזה משהו ברגע האחרון... זה לא בלתי אפשרי, משום שאני סומך על הערבים שיעשו ולו שגיאה קטנה, ואנחנו לא צריכים יותר משגיאה אחת. השגיאה הקטנה האחת היא שבאותו בוקר נעשה צילום, והם יירו טילים, ואנחנו נחזיר ארטילריה ונוכל להגיד 'נפתחה אש'. השגיאה השנייה שלא יהיה להם מספיק אומץ לב ללכת למלחמה בלי לעשות קצת Build Up מוקדם. כלומר, יהיה איזה נאום הוצב להבות יומיים קודם, ותהיה הכרזה באיזה מקום, ש'אנחנו יוצאים למלחמה'. צרף את זה לעור שגיאה - שהם פה יירו, שם יירו. זה יכול לתת לנו - ככה שיש תקווה. אפשרות שלישית - שגם אנחנו נחבר איזה סיפור באותו בוקר, יש תקווה, אבל זה לא ביטחון כמו ב-67".(5)

שר הביטחון הציג דוגמאות למצבים, שבהם יהיה לישראל עניין להנחית מכה מקדימה: "תיקח את רמת-הגולן עם היישובים, כשאתה רואה שמרכזים שם כך וכך ארטילריה בלי סוף". ההנחה הייתה שבמקרה כזה תסכים הממשלה להנחית מכה מקדימה, "וניקסון לא יאבד עצמו לדעת" בשל הנחתתה. במקרה כזה "אם צריך פרובוקציה שהם פתחו בירייה הראשונה - נשיג לך גם את זאת".(6) דוגמא אחרת: "אם יתברר שעומדים מחר להפציץ את תל-אביב - אין צורך לחכות עד שיעשו זאת". (7) על דוגמא זו חזר בסכמו את דיון המטכ"ל, שבו הורה להביא בחשבון את האפשרות שתיפתח מלחמה במחצית השנייה של הקיץ. הוא צפה שמצרים וסוריה יפתחו במלחמה, אך ציין את האפשרות שצה"ל ינחית מכה אווירית מקדימה. על התגובה הצפויה של העולם לכך שישראל היא שפתחה במלחמה אמר, "איך להסביר לעולם שלא אנחנו התחלנו את המלחמה באותו זמן? - נטפל בזה".(8)


הידיעה: היום תפרוץ מלחמה


המבחן לסוגיה זו - כמו ליתר הסוגיות שנדונו באותה תקופה - הגיע ביום הכיפורים תשל"ד, 6 באוקטובר 1973. בשחר אותו יום טילפן ראש המוסד, צבי זמיר, לראש לשכתו ודיווח לו את שנודע לו מפגישה שקיים עם מודיע בבירה אירופית. הרל''ש התקשר מייד למזכיריהם הצבאיים של ראש- הממשלה ושל שר הביטחון, לרל''ש הרמטכ"ל ולראש אמ"ן ומסר להם את הידיעה, שלפיה עומדת מצרים לצאת למלחמה נגד ישראל באותו יום לקראת ערב, בהתאם לתוכנית המוכרת לצה"ל .בין היתר נמסרה הערכת המודיע כי יש סיכוי של 99.9% שצבא מצרים אכן ייצא למלחמה, וכי המצרים חוששים, כי אם תיוודע כוונתם לפני פתיחת המערכה, עלול הדבר להביא להתערבות חיצונית. שעלולה להרתיע את הסורים מלאצת למלחמה.(9) כהמשך הבוקר הגיע פירוט נוסף - הפעם בכתב - של הידיעה, ובו צוין פעם נוספת כי להערכת המקור יש סיכוי של 99% שההתקפה תחל באותו יום. האחוז הנותר הוענק למקרה שנשיא מצרים יתחרט ברגע האחרון. המקור העריך שסאדאת יוכל לחזור בו גם כשאצבעו כבר על ההדק. עוד העריך המקור כי ניתן אולי לסכל את פרוץ המלחמה על-ידי פרסום ידיעות ברדיו ובעיתונות, שיוכיחו למצרים שישראל יודעת על כוונתם, מכירה את תוכנית המתקפה ומוכנה לה.(10)


שיחת הרמטכ''ל עם מפקד חיל האוויר


הידיעה בעל פה על כוונתה של מצרים לפתוח במלחמה עוד באותו יום הגיעה לרמטכ"ל סמוך ל-04:30, והפעולה הראשונה שהוא נקט הייתה להתקשר טלפונית למפקד חיל האוויר, אלוף בני פלד, בשעה 04:40. הרמטכ"ל מסר לאלוף פלד את הידיעה והודיע לו כי הוא רוצה לפתוח את המלחמה במכה אווירית מקדימה.(11) בהמשך השיחה דנו הרמטכ''ל ומפקד. חיל האוויר על שיטת ההתקפה האפשרית. באחד הכנסים שערכו לאחר המלחמה בשלב הבלימה"
הסביר רב-אלוף אלעזר:
"השיחה בינינו היא על רקע התפיסה שהתגבשה אצלנו, וזה אולי מבהיר קצת את השאלה: היל האוויר - איזה מרכיב הוא בבלימה? היל האוויר תמיד נחשב אצלנו כמרכיב בעל חשיבות ראשונה בבלימה. כלומר, שהוא יצטרך לתת תרומה בשלב הבלימה; ואנחנו את התרומה של חיל האוויר כמשך השנה האחרונה, בעיקר בכוננויות של אפריל-מאי, תמיד ביססנו על ההנחה שחיל האוויר צריך לקבל זמן, צריך לקבל יוזמה, כדי לתקוף מערכי טילים במצרים ובסוריה, על-ידי זה לזכות בחופש פעולה, ואז הוא יכול לתרום תרומה גדולה. היות וזו קונספציה שאני הי איתה, אני מחפש איך להתחיל לפי המודל שאנחנו רוצים אותו. כלומר שחיל האוויר יכול לעלות על מערכי טילים, על חילות האוויר, ואז להשתחרר לסיוע טוב".(12)

בין השאר נדונה האפשרות ליזום התקפה על חילות האוויר של מצרים ושל סוריה, אך הועלה החשש כי במקרה כזה לא ניתן יהיה לתקוף בעוד מועד גם את המערכים של טילי הקרקע-אוויר כדי למנוע מהם להפריע למתן סיוע אווירי לכוחות הקרקע.

הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר הגיעו בסופו של דבר למסקנה - שאותה סיכם הרמטכ''ל - להנחית מכה יזומה על חיל האוויר הסורי על-ידי תקיפת שדות התעופה ומערך הטילים ברמת-הגולן. התוכנית לתקיפת הטילים אמורה הייתה להיות משולבת באש ארטילרית, בלוחמה אלקטרונית ובאמצעים נוספים. ההערכה הייתה כי היא תימשך כשלוש שעות, ובסיומה יוכל חיל האוויר לפעול באופן חופשי נגד כוחות הקרקע הסוריים. רב-אלוף אלעזר קבע את סדרי הקדימות: תחילה יותקף מערך הטילים ולאחר מכן - שדות התעופה בסוריה.(13) לשאלת הרמטכ"ל, מתי יהיה חיל האוויר מוכן לביצוע תוכנית זו, ענה אלוף פלד, שאם תינתן לו פקודה מייד, תוכל התקיפה להתבצע בסביבות 11:00-12:00. הרמטכ"ל הורה לו: "יש לך פקודה - תכין".(14)


פגישת הרמטכ"ל עם סגנו ועם ראשי האגפים והזרועות


בשעה 05:10 הגיע הרמטכ"ל ללשכתו. כעבור עשר דקות הגיע לשם גם סגנו, אלוף ישראל טל. רב-אלוף אלעזר עידכן אותו בידיעות, והם דנו בשאלות המכה המקדימה, היקף הגיוס, שיטת הגיוס וההכנות שיש לבצע בתחום ההגנה האזרחית בחזית ובעורף. סגן הרמטכ"ל הציג את הדילמה אם לנסות למנוע את המלחמה או לפעול מתוך הנחה שלא ניתן למונעה ולנקוט את כל הצעדים הדרושים לקראתה. הרמטכ"ל קבע שיש לפעול כאילו המלחמה ודאית, ומכאן טבע שיש לנקוט את הצעדים המיטביים לקראתה. לגבי המכה המקדימה ציין הרמטכ"ל, שאם תינתן הפקודה, ניתן יהיה להנחיתה בסביבות 14:00-15:00. אפשר - קבע הרמטכ"ל - להורות לחיל האוויר להיערך באופן שיהיה מוכן גם לתקיפה אווירית מקדימה וגם לתגובה על יוזמה של מצרים ושל סוריה. אם ייוותרו רק שעות אור מועטות, אמר, יתקוף חיל האוויר שדות תעופה; אם ייוותר זמן רב יותר - יופנו המטוסים גם לתקיפתו של מערך הטילים בסוריה ולסיוע בבלימת המתקפה הקרקעית הסורית.(15) בשעה 05:30 התכנסו בחדר הרמטכ''ל ראשי האגפים והזרועות, וגם בפניהם חזר רב-אלוף אלעזר על העניינים הטעונים הכרעה, היקף הגיוס, שיטת הגיוס והשאלה אם להנחית מכה אווירית מקדימה והיכן להנחיתה - בטוריה או במצרים הוא עידכן את הנוכחים שהורה לחיל האוויר להיות מוכן לתקוף בסוריה את הטילים, את שדות התעופה ואת "הקו" ואמר כי טווה הזמן לביצוע התקיפות הוא בין 12:00 ל- 15:00.(16)


הדיון בלשכת שר הביטחון


בשעה 05:50 התכנסו בלשכת שר הביטחון השר עצמו, משה דיין, עוזרו, רב-אלוף (מיל') צבי צור; המנהל הכללי של משרד הביטחון, יצחק עירוני; הרמטכ"ל, רב-אלוף דוד אלעזר, אלוף שלמה גזית ומזכירים.(17) השר הציג בפני הפורום את ניתוחו באשר לפתיחת המלחמה: הבעיה העיקרית היא, אמר, אם - על סמך הנתונים הקיימים - אפשר לתקוף לפני שהערבים פותחים באש. דעתו הייתה, כי אם יהיה מידע ודאי שמצרים פותחת במלחמה, על צה"ל לתקוף בסוריה אף אם זו לא תצא למלחמה בו-זמנית עם מצרים: "אם יש לנו סימן ראשון במצרים, יש לנו זכות פוליטית לעלות על סוריה… על הסורים אפשר לעלות כשהמצרים פתחו, גם אם הם שותקים". זאת משום ש"הפעם חזית 1 הסורית - בגלל היישובים ובגלל שאפשר יהיה להוציאם מהמלחמה".(18)

שר הביטחון ציין אפשרות נוספת לפעולה, שאותה הציע עוזרו, רב-אלוף (מיל') צבי צור: לנסות לסכל את ניסיון הערבים לפתוח במלחמה על-ידי מתן פומבי לכך שישראל יודעת על כוונתם לתקוף. על כך כתב דיין בספרו: "עניין האזהרה היו לו שני היבטים: האחד - בעקבות מה שנאמר לנו בנדון זה על אפשרות שאזהרה עשויה למנוע התקפה; והשני - הבטחת תמיכתה של ארה"ב. ומכל מקום מניעת מצב בו ארה"ב עלולה לחשוד, או לטעון, שהיה אפשר למנוע את המלחמה, אלא שאנחנו - גם אם לא יזמנו אותה - מכל מקום לא עשינו הכול למניעתה".(19)

הרמטכ"ל הציג בפני שר הביטחון את שתי הבעיות העיקריות התובעות את הכרעת הדרג המדיני: המכה האווירית המקדימה והגיוס. הוא ציין שיש שתי אפשרויות להנחתת מכה אווירית מקדימה, האחת - תקיפת בסיסי חיל האוויר במצרים ובסוריה; האחרת - תקיפה בסוריה בלבד של בסיסי חיל האוויר, של מערך הטילים ושל כוחות הקרקע בקו.

בתשובה לשאלת הרמטכ"ל מה אומרים האמריקנים, השיב שר הביטחון שהם נמצאים בערפל מוחלט והגיעו למסקנה שמצרים וסוריה אינן הולכות לתקוף. מסיבה זאת, קבע השר, מכה מקדימה אינה באה בחשבון ותיתכן - כפי שהוא הנחה כבר באביב - רק אם יהיה מידע ודאי שהערבים עומדים לתקוף את תל-אביב. אפשרות אחרת שבאה בחשבון, אמר השר, היא תקיפה אווירית מקדימה בסוריה - גם אם רק המצרים יפתחו במלחמה. הרמטכ"ל העריך שרק אם יבצעו הערבים שגיאות גסות. ייוודע לאמריקנים ממקורותיהם שאכן בכוונתם לתקוף. הוא הציע לדווח לאמריקנים את הידוע לישראל, בתקווה שישתכנעו שהמידע אכן נכון, ואמר כי אם תיווצר סיטואציה שצה"ל יוכל להנחית מכה אווירית מקדימה, הרי שהוא מעדיף להנחיתה על סוריה בלבד. כדי שחיל האוויר יוכל לעשות זאת, הדגיש הרמטכ"ל, צריך היה חיל האוויר לקבל פקודה בשעה 06:00, והוא אכן קיבלה ויהיה מוכן בין 14:00 ל-16:00 להנחית מכה מקדימה על סוריה או לכל פעולה אחרת.

שר הביטחון היה איתן בדעתו שמכה מקדימה אינה באה בחשבון במצב הקיים. הוא העריך שהאמריקנים לא יתנו לישראל "אור ירוק" לתקוף ראשונה - גם אם יהיו בטוחים לחלוטין שהערבים עומדים לתקוף - ויציעו שישראל תיתן להם לתקוף ראשונים.(20) גם ראש-הממשלה - הוא צפה - לא תאשר הנחתת מכה מקדימה, אלא אם תהיינה הפתעות, כגון "אם ייוודע לנו דבר מסמר שיער, או שתהיה להם פליטה מוקדמת של טילי 'סקאד' או משהו דומה". הוא סיכם את התנאים שבהם יינתן להנחית מכה אווירית מקדימה: "לסוריה - רק אחרי שהמצרים יתחילו, גם באם סוריה לא; לתת באם תיפתח אש מכינה או ידיעות מסמרות". על כך השיב הרמטכ"ל: "זה מה שאנחנו מכינים".


מזג האוויר אינו מאפשר לתקוף את הטילים ברמת הגולן


ב-06:45 נודע נתון מטאורולוגי, שהשפיע על אפשרויותיו של חיל האוויר לתקוף בחזית הסורית וגרם לשינוי היעדים האפשריים להנחתת המכה המקדימה. באותה שעה הודיעו למפקד היל האוויר שהאיזור שבו פרוסים טילי הקרקע-אוויר ברמת-הגולן יהיה מכוסה בכמות גדולה של עננים נמוכים - דבר שימנע את האפשרות לתקוף אותם, נוכח מידע זה ומתוך רצון שלא להפסיד זמן הציע אלוף פלד לרמטכ"ל לשנות את המשימה ולייעד את המטוסים לתקיפת שדות תעופה בעומק סוריה. לאחר שמפקד היל האוויר הודיע שיהיה מוכן להתחיל בתקיפה המקדימה במתכונת זו בין 11:00 ל- 12:00. קבע הרמטכ"ל את עיתויה לשעה 12:00. הפקודה החדשה הורדה לחיל האוויר, ומערכי השליטה והתחזוקה שלו החלו לפעול לביצועה.(21)


הדיון בלשכת ראש-הממשלה


חילוקי הדעות בין שר הביטחון לרמטכ''ל בשאלות המכה האווירית המקדימה והגיוס הובאו בפני ראש-הממשלה, גולדה מאיר. בשעה 08:05 נועדו השלושה בלשכתה שבמחנה המטכ"ל בתל-אביב, כשעימם השר ללא תיק ישראל גלילי, עוזר שר הביטחון, צבי צור, וראש אמ"ן, אלוף אלי זעירא, בהמשך הצטרף גם סגן ראש הממשלה, יגאל אלון, שהגיע מקיבוצו, גינוסר.(22)

שר הביטחון ציין בפני ראש-הממשלה שמבחינה מבצעית עדיף אומנם להנחית מכה אווירית מקדימה, אלא שהפעם אין ישראל יכולה להרשות זאת לעצמה. הוא חזר בפניה על העמדה שהביע בדיון בלשכתו, כי ניתן יהיה להנחית מכה אווירית מקדימה רק באחד משני המקרים: הנחתת מכה מקדימה בסוריה, גם אם רק מצרים תפתח במלחמה, או הגעת ידיעות "שיקפיצו אותנו".

הרמטכ"ל טען שבמכה מקדימה יש יתרון עצום, שכן ביכולתה לחסוך אבדות רבות.(23) הוא ציין שחיל האוויר יוכל להתחיל לתקוף בשעה 12:00 ולחסל את כל חיל האוויר הסורי ולאחר שלוש שעות יוכל לחסל גם את מערך הטילים,(24) כך שאם יתחיל האויב את מתקפתו בשעה 17:00,(25) כבר יהיה חיל האוויר חופשי עד אז לפעול נגד כוחות הקרקע הסוריים. רב-אלוף אלעזר ציין שהוא ער לסכנה המדינית שבהנחתת מכה מקדימה והטעים שאין הכרח להחליט מיידית בעניין, שכן נותרו לרבע שעות (עד המועד להנחתת המכה המקדימה – 12:00 להידברות עם ארצות-הברית. ייתכן - אמר הרמטכ"ל - שבמרוצת זמן זה ישתכנעו האמריקנים -וודאותה של המתקפה הערבית, ואז יינתן אולי לישראל להנחית את המכה המקדימה. אם תנאים אלה לא יתמלאו, אמר, יהיה חיל האוויר מוכן לתקוף בו- זמנית עם תחילתה של מתקפת האויב. כדי להדגיש את חשיבותה של המתקפה המקדימה ציין הרמטכ"ל שמצרים וסוריה מתכוונות להתחיל את מתקפתם בתקיפת שדות תעופה בשטח ישראל. אם אלה ייפגעו, אמר, תשובש ותצומצם יכולת הפעולה של חיל האוויר, כך שייתכן שלא יהיה סיפק בידו לפגוע במערך הטילים עוד באותו יום, וכתוצאה מכך יוכלו כוחות הקרקע הסוריים לחדור במספר מקומות לתוך רמת-הגולן. במהלך הדיון הועלו מספר הצעות פעולה לסיכול המלחמה - בהתבסס על הדברים שאמר המודיע לראש המוסד, כי אם יתברר לסאדאת שישראל יודעת על תוכניותיו ומוכנה לקראתן, הוא עשוי לבטל את פקודת המבצע. ההצעות היו לבצע גיוס גלוי, להדליף באמצעות סוכנויות הידיעות את מה שידוע לישראל או להעביר אזהרה למצרים באמצעות ארצות-הברית. בשעה 09:05 הורתה ראש-הממשלה למנהל משרדה, מרדכי גזית, להודיע מייד לציר בוושינגטון, מרדכי שלו (השגריר שמחה דיניץ היה בארץ בגלל אבל על מות אביו) על ההתפתחויות ולהזמין את שגריר ארצות-הברית בישראל, קנת קיטינג, למשרדה. היא החליטה לדווה לאמריקנים על יציאת הסובייטים, על הידיעות שבידי ישראל בנוגע לכוונות הערבים ועל הכוחות שהם ריכזו בגבולות.

באשר למכה המקדימה – היא סיכמה כי הלב מאוד מושך להנחיתה. אלא שהתנאים שונים מאלה שהיו עם פרוץ מלחמת ששת הימים. עתה - היא קוננה - מתגלה העולם בכל נבזותו, והסבריה של ישראל לא יתקבלו. היא אמרה כי יש להמתין ולראות אלו התפתחויות יהיו במשך היום וקבעה כי גם אם רק המצרים יתקפו, ינחית חיל האוויר מכה מקדימה בסוריה.


סיכום בין שר הביטחון לרמטכ''ל


נוכח הנחיה זו סיכם הרמטכ"ל עם שר הביטחון בשעה 09:25; בתום הדיון אצל ראש-הממשלה. שחיל האוויר יהיה מוכן לתקוף את שדות התעופה בסוריה מייד אחרי שינחת הפגז הראשון בחזית המצרית ויהיה בכוננות לבצע תקיפה מקדימה במקרה שהערבים יעשו שגיאות שיאפשרו את הנחתתה.(26)


הצגת תוכניותיו של חיל האוויר בפני הרמטכ''ל


בשעה 09:45 הציג מפקד חיל האוויר בפני הרמטכ"ל את תוכניות החיל ואת הכנותיו. הוא ציין כי לפני שעת ה"ש" של האויב יועלו לאוויר כ-70 מטוסים בצורה גלויה במגמה לקבל את פני האויב ולסכל כל תקיפה אווירית שלו, וכי מטוסים אחרים יישארו כדי לתת סיוע לכוחות הקרקע השעה המאוחרת ביותר לתקיפה – קבע מפקד חיל האוויר היא - 16:00, ולכן צריכה הפקודה להינתן לכל המאוחר בשעה 15:00. אם לא תינתן פקודה כזאת, הוא הדגיש, יהיה צורך לשנות את תצורת החימוש של המטוסים לקראת הלילה. עוד אמר, כי אם יוחלט שלא להנחית מכה אווירית מקדימה, יהיה על חיל האוויר להיות בשעה 15:00 בהיערכות הגנתית, ולכן צריך להודיע לו עד השעה 13:00 אם יש אישור למכה אווירית מקדימה.(27)


הפגישה בין ראש הממשלה לבין שגריר ארצות-הברית בישראל


בסביבות השעה 10:00 הגיע שגריר ארצות-הברית בישראל ללשכתה של ראש-הממשלה. גולדה מאיר מסרה לו כי בידי ישראל מידע על ריכוזי כוחות מצריים וסוריים בגבול ועל פינוי משפחות סובייטיות ממצרים. היא הביעה את צערה על פער ההערכות בין ישראל לארצות-הברית ביחס לכוונותיהן של מצרים ושל סוריה והדגישה כי אף שגם ישראל סברה בתחילה כי מצרים עורכת רק תמרונים, הרי כעת ברור לה מתוך ידיעות שהגיעו אליה, כי בכוונת מצרים וסוריה לצאת למלחמה החל משעות אחרי הצהריים המאוחרות של אותו יום. לשאלת השגריר קיטינג, אם ישראל תנחית מכת מנע. היא השיבה שישראל לא תעשה זאת, אף שהדבר היה מקל עליה מאוד. עוד אמרה גולדה מאיר, כי אף שישראל בטוחה ביכולתה לנצח, ברצונה למנוע מלחמה, ולכן היא ביקשה שארצות-הברית תעביר לידיעת הסובייטים והמצרים שישראל לא תתקוף, אך תגיב אם תותקף. כן אמרה כי נוכח המצב מגייסת ישראל מילואים.(28)


שינוי תצורת החימוש בחיל האוויר


בסביבות 12:00 נמסר למפקד חיל האוויר שאין אישור להנחית מכה אווירית מקדימה.(29) בעקבות זאת היה עליו להחליט, אם להמשיך להחזיק את החיל בכוננות לתקיפת שדות תעופה בסוריה – בידיעה ברורה שלא יקבל אישור לביצועה לפני שהאויב יפתח באש - או לשנות פעם נוספת את משימות החיל. בתדריך שנתן בחיל העריך אלוף פלד שהאויב יפתח את המלחמה במטס תקיפה בסביבות השעה 15:00.(30) הוא פנה איפוא לרמטכ"ל וקיבל את אישורו לבטל את הכוננות לתקיפת שדות התעופה בסוריה, כלומר לשנות את תצורת החימוש של המטוסים ולהיות מוכן להגנה אווירית, לתקיפה לאורך קווי החזית מייד עם הפתיחה באש ולהפעלת החיל בהתאם להתפתחויות ולקריאת הקרב. הרמטכ"ל הניח כי "אנחנו צריכים להתכונן שבו-זמנית שני חילות האוויר, המצרי והסורי, ינסו לתקוף, ואז באותו זמן איננו יכולים לתקוף טילים – אנו חייבים להיות ערוכים היערכות מרבית כדי למנוע אפשרות חדירה".(31) סמוך לשעה 13:30 החלו מטוסי יירוט לפטרל במשימת הגנה אווירית, כשהמטרה העיקרית היא למנוע מהאויב להשיג הישגים באוויר.


הפעלת חיל האוויר בפתיחת המלחמה


בשעה 13:55 נודע לרמטכ"ל כי החלה המלחמה. היה זה מפקד חיל האוויר שהודיע לו שהתגלו המראות של מטוסי קרב במצרים ובסוריה ודיווח שהוא מזניק את מרב המטוסים להגנת שמי המדינה. הרמטכ"ל חש למוצב השליטה המרכזי של חיל האוויר ושאל אם ניתן עדיין לבצע מתקפה יזומה נגד היל האוויר הסורי. אלוף פלד השיב שחיל האוויר אינו מאורגן לכך - אחדים ממטוסי ה"פנטום" כבר אינם מוכנים למשימה זו, אך אפשר להתחיל להתארגן לקראתה. הרמטכ"ל הורה: "קדימה!"(32)

בשעה 14:30 ביקש הרמטכ"ל לבדוק שוב עניין זה, והפעם ענה לו אלוף פלד שלא ניתן לתקוף שדות תעופה בסוריה, משום שמטוסי ה"פנטום", שהם הכוח העיקרי המיועד לכך, מרותקים למשימות הגנה. הוא ציין שניתן לתקוף מטרות אחרות בעומק וכן את מערך המכ"מים המצרי במפרץ סואץ.(33) בהמשך דנו הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר כיצד ניתן לנצל את חיל האוויר בצורה המיטבית בשעות האור שנותרו.(34) בשעה 14:50 נמסר לשר הביטחון שניתן לנצל מטוסי "סקייהוק" לתקיפת מטרות שונות, כגון לדקיה ותחנות מכ"ם. השר אישר לתקוף מטרות צבאיות ומרכזי דלק בסוריה, בתנאי שהתקיפה לא תפגע בהגנת שמי המדינה. האישור סויג בשני סייגים נוספים: יש לתקוף רק מטרות צבאיות, ואין לתקוף מטרות בדמשק.(35)


סיכום


בחודשים שקדמו למלחמה, כאשר אושרו התוכניות האופרטיביות שהיו תקפות עם פרוץ הקרבות, הונחה הנחת היסוד, שצה"ל לא יוכל לפתוח במלחמת מנע בשל התנאים המדיניים. אותם התנאים, כך הונח, גם לא יאפשרו לישראל להנחית מכה מקדימה, אך ייתכן שייווצר מצב שיאפשר או שיצדיק את הנחתתה בדיונים באביב 1973 הובאו מספר דוגמאות למצבים אפשריים כאלה: ידיעה שבכוונת הערבים להפציץ את תל-אביב, ירי לעבר מטוס צילום ישראלי או הכרזות של מנהיגים ערבים – המלוות בריכוזי כוחות - שבכוונתם לצאת למלחמה נגד ישראל. באחת ההזדמנויות נתן שר הביטחון דוגמא לריכוז כוחות סוריים ברמת-הגולן, שעשוי להיות עילה להנחתתה של מכה מקדימה, והעריך שנשיא ארצות-הברית לא יגנה את ישראל על כך. מבחנה של הערכה זו הגיע בבוקר יום הכיפורים, כשהתקבלה הידיעה כי בכוונת מצרים וסוריה לצאת עוד באותו יום למלחמה נגד ישראל.

הדיונים שהתנהלו בבוקר יום הכיפורים לגבי הנחתת מכה אווירית מקדימה העלו את הקונפליקט בין השיקול המבצעי לשיקול המדיני. על כולם - אנשי צבא כמדינאים - היה מוסכם כי מבחינה מבצעית עדיף להנחית מכה מקדימה, שכן ביכולתה לחסוך לצה"ל אבדות רבות למכה המקדימה יוחסה חשיבות גדולה בשל ההתרעה הקצרה שניתנה לישראל: היה ברור כי במהלך הזמן המועט שנותר עד לפרוץ המלחמה לא יספיקו כוחות הקרקע להיערך כראוי; היה השש שתהליכי הגיוס, ההצטיידות וההיערכות יבוצעו תחת אש; והיה ברור כי מול כוחות האויב התוקפים יעמדו בשלב הראשון רק הכוחות הסדירים - מה שיגדיל את סיכויי האויב לזכות בהישגים קרקעיים ולגרום לצה"ל אבדות כבדות.

במצב כזה גדלה חיוניותו של חיל האוויר לבלימת האויב ולמתן סיוע לכוחות הקרקע. אולם כדי שייטיב לסייע - כך גרסה הדוקטרינה של חיל האוויר - קודם כול עליו להשמיד את מערך טילי הקרקע-אוויר, שעלול לפגוע בחופש הפעולה שלו, ואת חילות האוויר היריבים. המצב הגרוע ביותר מבחינת חיל האוויר היה קבלת פקודה לסייע לכוחות הקרקע לפני חיסולם של מטוסי האויב ושל טילי הקרקע-אוויר שלו. הנחתת מכה מקדימה הייתה מאפשרת לחיל האוויר להגיע למצב שבו מולאו תנאיו - ולו באופן חלקי - למתן סיוע יעיל לכוחות הקרקע.

מול שיקול זה עמד השיקול המדיני, בבוקר ה-6 באוקטובר ידעה ההנהגה המדינית- צבאית של ישראל שמצרים וסוריה עומדות לתקוף עוד באותו יום, אך הידיעה שהתריעה על המתקפה הצפויה גם כללה הערכה כי אפשר שמהלכים מסוימים - למשל מתן פומבי לכך שישראל יודעת על הכוונה לצאת למלחמה - ירתיעו את האויב מלממש את תוכניתו. ההנחה הבסיסית של ההנהגה הישראלית הייתה שמלחמה אינה רצויה, ושיש לעשות כל מאמץ כדי למנוע אותה. בוודאי שהיה אינטרס למנוע מלחמה שעמדה להיפתח בתנאים כה קשים, ומשהועלתה האפשרות למונעה, הוחלט למצותה עד תום. הדרך שנבחרה הייתה לדווח לאמריקנים על הידיעות שבידי ישראל ולבקש מהם לפעול למניעת המלחמה. הנחתת מכה מקדימה על-ידי ישראל הייתה מנוגדת למגמה הזאת יתר על כן, התברר שארצות הברית לא ידעה על כוונת מצרים וסוריה לפתוח במלחמה, וההנהגה המדינית בירושלים חששה שאם תנחית ישראל מכה מקדימה, היא תואשם בכך שיזמה את המלחמה. התנאים המדיניים - כך הוערך אינם דומים לאלה ששררו ערב מלחמת ששת הימים, ואשר איפשרו לישראל לפתוח במלחמה באמצעות הנחתתה של מהלומה אווירית על שדות התעופה של שכנותיה. ההנהגה המדינית של ישראל חששה כי אם תואשם באחריות לפרוץ מלחמה חדשה במזרח התיכון, תתקשה ידידתה היחידה של המדינה - ארה"ב - להמשיך בתמיכתה המדינית והצבאית. מבחינת מנהיגי ישראל היה זה איפוא חיוני ביותר לשכנע את ארצות-הברית שהערבים יזמו את המלחמה, ואילו ישראל היא הצד המתגונן.

בפגישתה עם שגריר ארצות-הברית בישראל אמרה ראש-הממשלה במפורש שישראל לא תתקוף ראשונה, אף שהדבר היה מקל עליה מאוד במילים אחרות: השיקול המדיני גבר על השיקול המבצעי.

הרמטכ"ל, שבתוקף תפקידו ראה לנגד עיניו בראש ובראשונה את השיקול הצבאי, החליט עם הגעת הידיעה בשחר יום הכיפורים, כי עליו לפעול כאילו המלחמה היא ודאית -- אף שהוא לא היה משוכנע בכך לחלוטין. מאותו רגע שבו החליט רב-אלוף אלעזר לפעול מתוך הנחה שהמלחמה תפרוץ בתוך שעות ספורות, הוא תמך בהנחתתה של מכה אווירית מקדימה - צעד שעל חיוניותו המבצעית איש לא חלק. שר הביטחון, לעומתו, נאחז באפשרות שנרמזה בידיעה, כי ייתכן שאפשר עדיין למנוע מלחמה, וביקש למצות אפשרות זו. שיקול זה - נוסף על השיקול המדיני - הביאו להתנגד להנחתת מכה מקדימה.

קשה מאוד להעריך מה היה קורה אילו הנחיתה ישראל מכה אווירית מקדימה במתכונתה המתוכננת, דהיינו רק נגד מערכי הטילים ושדות התעופה בסוריה. ברטוב מביא מחקר של מומחים אמריקנים ולפיו, אילו ניתן אישור להנחתת המכה המקדימה המתוכננת, ניתן היה להשמיד 90% מבסיסי הטילים בתוך שלוש עד שש שעות במחיר של פחות מעשרה מטוסים ישראליים. להצלחה זו, טוענים אותם מומחים, יכולה הייתה להיות השפעה מכרעת על יעילות פעולתו של חיל האוויר בהמשך וכתוצאה מכך - גם על יעילות לחימתם של כוחות הקרקע.(36)

טענה זו מתעלמת מהעובדה שתנאי מזג האוויר לא איפשרו לתקוף את מערכי הטילים ברמת-הגולן, ולכן הוחלט שהמכה האווירית המקדימה תכוון רק נגד שדות התעופה בסוריה.

הנחתת מכה מקדימה רק על שדות התעופה בסוריה אומנם הייתה חוסכת לחיל האוויר מקצת הלחימה על העליונות האווירית מייד עם פרוץ הקרבות, אולם היא לא הייתה משנה את המציאות שנוצרה בימים הראשונים לפרוץ מלחמת יום הכיפורים: הצורך לסייע לכוחות היבשה מול מטריית טילים פעילה של האויב. יתר על כן, מכה אווירית מקדימה בחזית הסורית בלבד לא הייתה משנה את המציאות בחזית המצרית, אלא אם היא הייתה יוצרת אפקט פסיכולוגי שהיה מרתיע הן אותם והן את הסורים מלצאת למלחמה. ראוי לציין כי בדיונים שהתקיימו בשעות שלפני פרוץ המלחמה כלל לא נידונה האפשרות למנוע את המלחמה באמצעות הנחתתה של מהלומה פסיכולוגית עזה, וסוגיה זו תישאר אחת השאלות הבלתי פתורות של דמלחמת יום הכיפורים.

שנים אחדות לאחר המלחמה העלו דיין ובראון תיזה חדשה, ולפיה התנגד שר הביטחון להנחתתה של מכה אווירית מקדימה, גם משום שידע כי תרומתה המבצעית תהיה דלה בשל הוצאת הטילים מרשימת היעדים לתקיפה. חשוב להדגיש כי דיין לא העלה טענה זו במהלך הדיונים בבוקר יום הכיפורים - ולכן העלאת התיזה החדשה אינה אלא ניסיון בדיעבד להצדיק את ההחלטה שהתקבלה ערב המלחמה.

ההחלטה לדחות את ההכרעה בשאלת המכה האווירית המקדימה ממש עד הרגע האחרון גרמה בסופו של דבר נזק חמור ליכולתו המבצעית של חיל האוויר בשעות הראשונות למלחמה. מאחר שחיל האוויר נזקק לשלוש-ארבע שעות כדי לשנות את תצורת החימוש, ומאחר שההנחה הייתה כי המלחמה תיפתח בשעה 18:00, הוחלט לחמש את המטוסים לתקיפת שדות התעופה בסוריה ולהשאיר אותם בתצורת חימוש זו עד הצהריים, בתקווה שעד אז ייווצרו התנאים המדיניים שיאפשרו להנחית את המכה המקדימה. כאשר פרצה המלחמה - ארבע שעות מוקדם מהצפוי - היו המטוסים בעיצומו של תהליך לשינוי תצורת החימוש. לכן לא יכול היה חיל האוויר לבטא את מלוא עוצמתו בשעות הראשונות למלחמה לא במגננה ולא בתקיפת שדות תעופה.

עם פתיחת המלחמה נשקלה עדיין האפשרות לתקוף את שדות התעופה בסוריה, אך בתוך זמן קצר התברר שאין אפשרות לעשות זאת, והמטוסים הופנו לסייע לכוחות הקרקע בנסיבות הכי קשות מבחינתם – כאשר חילות האוויר ומערכי הטילים של הסורים ושל המצרים במלוא עוצמתם. ההכרח לסייע לכוחות היבשה בלי שהושגה קודם לכן עליונות אווירית הוא אחת הסיבות המרכזיות לשיעור האבדות הגבוה שספג חיל האוויר הישראלי בימים הראשונים למלחמה.

שאלה מעניינת נוספת היא האם היה מקום לחשש הכבד של ההנהגה הישראלית מפני תגובה אמריקנית קשה במקרה של יציאה למלחמת מנע או של הנחתת מכה אווירית מקדימה. חוקר ישראלי שבחן סוגיה זו כותב כי בתגובה להודעת ישראל כי תימנע מלהנחית מכה מקדימה רמזה ארצות-הברית שאין היא רואה את עצמה בהכרח מחויבת כלפי ישראל עקב החלטתה זו. עוד כותב החוקר, כי "בתוך ימים ספורים התברר כי למרות שוויתרה על המכה המקדימה, לא השיגה ישראל במלואו את הסיוע המדיני והצבאי שלו ציפתה עקב כך מארצות-הברית.(37) לטענתו פעלה ארצות-הברית בראש ובראשונה על-פי האינטרסים שלה: היא נמנעה מלסייע לישראל כל עוד סברה שהסיוע אינו עולה בקנה אחד עם האינטרסים האלה, וכאשר החלה לסייע, היא לא עשתה זאת כ"פרס" על הימנעותה של ישראל מלהכות ראשונה, אלא משום שהדבר תאם את האינטרסים האלה.(38) ניתן להמשיך טיעון זה ולומר שארצות-הברית הייתה נוהגת באותו אופן גם אילו הייתה ישראל מכה ראשונה.

יחד עם זאת אין להוציא מכלל אפשרות שבמקרה כזה הייתה ארצות-הברית נמנעת מלהגיש לישראל אף את הסיוע שהגישה - או לפחות מתרצת את אי-הגשת הסיוע שלו ציפתה ישראל בכך שהיא ירתה את הירייה הראשונה.



1. דברי שר הביטחון בדיון מטה השר, ישיבה שבועית, 27.4.73, עמ' 9-10, ובדיון מטכ"ל, 14.5.73; דברי הרמטכ"ל בהצגת תוכניות לראש הממשלה, 9.5.73, עמ' 9-10, בדיון מטכ"ל, 12.5.73, עמ' 39; בתכנונים אופרטיביים צפון, עמ' 24 ובתכנונים אופרטיביים חיל האוויר, עמ' 53. כל המסמכים האלה מצויים בארכיון המחלקה להיסטוריה בצה"ל
2 דיון מטה שר, ישיבה שבועית, 27.4.73, ארכיון המחלקה להיסטוריה בצה"ל
3. שם
4 דברי הרמטכ"ל בדיון מטכ"ל, 21.5.73, עמ' 39, תכנונים אופרטיביים צפון, עמ' 24 ותכנונים אופרטיביים חיל האוויר, עמ' 13, ארכיון המחלקה להיסטוריה בצה"ל
5 הצגת תוכניות חיל האוויר לרמטכ"ל, 9 במאי 1973, עמ' 19, ארכיון המחלקה להיסטוריה בצה"ל
6. ישיבה שבועית, דיון מטה השר, 27.4.73, עמ' 11, ארכיון המחלקה להיסטוריה בצה"ל
7. דיון מטכ"ל, 14.5.73, ארכיון המחלקה להיסטוריה בצה"ל, ראו גם אריה בראון, ^משה דיין במלחמת יום הכיפורים^, עידנים, תל-אביב, 1992, עמ' 26
8. דיון מטכ"ל, 21.5.73, ארכיון המחלקה להיסטוריה בצה"ל, ראו גם בראון, עמ' 28
9. פרטי הידיעה לפי:
א. מסמך מצורף למכתב סמנכ"ל המוסד למינהל אל רמ"ח היסטוריה מיום 19 בפברואר 1981.
ב. פתק שרשם המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, תא"ל ישראל ליאור, כשקיבל את הידיעה.
ג. דברי רל"ש ראש המוסד, שאליו התקשר שר הביטחון במהלך הדיון שנערך בלשכתו החל מהשעה 05:50, כפי שנרשמו ברשימות שליש שר הביטחון, עמ' 2-3. כל המקורות האלה מצויים בארכיון המחלקה להיסטוריה בצה"ל
10. מד"ת (מרכז דיווח ותיעוד), מצרים-סוריה-ישראל – התקפה על ישראל, 6.10.73, ארכיון המחלקה להיסטוריה בצה"ל
11. יומן רל"ש הרמטכ"ל, 6 באוקטובר 1973, עמ' 1, ארכיון המחלקה להיסטוריה בצה"ל
12. דברי הרמטכ"ל בכנס פיקוד הדרום, 5 בפברואר 1974, עמ' 24, ארכיון המחלקה להיסטוריה בצה"ל
13. עדות רא"ל (מיל') דוד אלעזר, הד1-1410-, 17 בפברואר 1976, עמ' 2, ארכיון המחלקה להיסטוריה בצה"ל
14. שם; יומן רל"ש הרמטכ"ל, עמ' 1. נראה כי הקביעה שהמכה המקדימה תכוון לסוריה דווקא נבעה מהראייה שהתגבשה במטה הכללי, ושקיבלה יתר תוקף בעקבות התראתו של אלוף פיקוד הצפון, יצחק חופי, ב-24 בספטמבר 1973, ושלפיה המערך הטורי מהווה איום מיידי יותר מהמערך המצרי בגלל מגבלות התרעה, קרבת הגבול ליישובים והעדר מכשול קרקעי - ולכן יש לתקוף אותו בקדימה ראשונה.
15. יומן רל"ש הרמטכ"ל, עמ' 1
16. שם. בעדותו למחלקת היסטוריה מיום 17 בפברואר 1976 (עמ' 3) הסביר רב-אלוף אלעזר את הקביעה ביחס לעיתוי התקיפה כלהלן: "עיתוי התקיפה לא (קבע במרחב של שלוש שעות; פשוט עוד לא הייתה פקודה על העיתוי. השאלה הייתה מתי נהיה מוכנים ומה תהיינה הידיעות הנוספות שתגענה עוד במשך היום. היה ברור לי מחיל האוויר שהוא לא יהיה מוכן לעשות את זה לפני 11:00 או 12:00, לכן יצאתי מהנחה שזה לא לפני 12:00. מאידך רציתי להגביל אותן ולהגיד שלא אחרי 15:00, כי אחרי 15:00 לא נספיק לעשות מספיק עד הערב".
17. הפרטים על הישיבה - לפי רשימות שליש שר הביטחון ויומן רל"ש הרמטכ"ל, עמ' 1-5א, ארכיון המחלקה להיסטוריה בצה"ל
18. מהידיעה שהגיעה עם שחר ומידיעות קודמות על תוכניות המתקפה הונח שמצרים היא שתפתח במלחמה, וסוריה תצטרף אליה, אך לא היה ברור אם תפתח במלחמה בו-זמנית עם מצרים או תצטרף רק לאחר מספר שעות.
19. משה דיין, אבני דרך, עידנים ירושלים, דביר, תל-אביב, 1976, עמ' 575
20. בכנס לסיכום מלחמת יום הכיפורים, שערך פיקוד צפון ב- 7בפברואר 1974 באיילת השחר (עמ' 68-69), הסביר שר הביטחון כי הסיבות העיקריות לכך שישראל לא הייתה יכולה להרשות לעצמה להנחית מכה אווירית מקדימה היו תלותה בארצות-הברית כמקור נשק עיקרי והעובדה שגם ארצות-הברית לא ששה לתמוך בה. בין השאר אמר השר בהקשר זה: "אני לא בטוח אם כולכם מעריכים מה זאת הבעיה המדינית. זה לא שאנחנו ניראה תוקפנים בעולם, וזה לא יפה להיות תוקפנים - הלוואי וזאת הייתה הבעיה. הבעיה היא שכל מדינה בעולם היום, כל מדינה, גם זאת שנחשבת ברשימת ה"מצורעות" - דרום-אפריקה ופורטוגל - יכולה ללכת לכל מקום בעולם ולהזמין מטוסים וטנקים… אבל יש מדינה אחת בעולם - וזה אנחנו - שלא יכולה בשום מקום לקבל היום נשק… אלא רק במדינה אחת - ארצות-הברית, וארצות-הברית יש לה שיקולים רבים".
דיין סיפר כי באומרו פעם למזכיר המדינה האמריקני, הנרי קיסינג'ר, כי "ארצות הברית היא המדינה היחידה שיכולה לתמוך בנו", השיב קיסינג'ר: "תסלח לי, אדוני, אתה טועה, גם אנחנו לא רוצים לתמוך בכם, גם אנחנו היינו רוצים לעבור לצד השני בשביל לתמוך בערבים". בדברים שכתב בדיעבד הוסיף דיין עוד סיבה להתנגדותו להנחתת המכה האווירית המקדימה במתכונת שהוצעה על-ידי הרמטכ"ל, העובדה שמפקד חיל האוויר אמר, כי בשל תנאי מזג האוויר לא יוכל לתקוף את מערך הטילים בחזית רמת-הגולן, אלא רק את שדות התעופה בעורף סוריה. "מכה מקדימה כזו, לו בוצעה, לא הייתה לה השפעה של ממש על המלחמה" (דיין, עמ' 576, משה דיין, "לראות את המלחמה", מעריב, 6.3.81, עמ' 32). זו הצגה מטעה של העניין: בדיון הזה הציג הרמטכ"ל את המכה המקדימה כמכוונת הן כלפי שדות התעופה והן כלפי מערך הטילים. בדיון לא הועלה כלל הטיעון שמזכיר שר הביטחון, וגם לא הייתה סיבה שיועלה, שכן על בעיית מזג האוויר נודע לו, כפי שיתואר להלן, רק מאוחר יותר.
21. מדברי מפקד חיל האוויר בכנס של פיקוד דרום ב-5 בפברואר 1974, עמ' 5 ובכנס ספ"כ, 13 בפברואר 1974, עמ' 35, ארכיון המחלקה להיסטוריה בצה"ל. בעקבות פקודה זו היה חיל האוויר מוכן בשעה 12:00 לתקוף תשעה שדות תעופה בסוריה. (מפקדת ה"א/ענף תולדות ח"א, מלחמת יום הכיפורים - תקיפת שדות תעופה ותחנות מכ"ם, הד-7-(351), 12 במארס 1979, עמ' 22, ארכיון המחלקה להיסטוריה בצה"ל)
22. תיאור הקטעים הרלוונטיים מישיבה זו מבוסס על רשימותיהם של המזכיר המדיני של ראש הממשלה, אלי מזרחי, של שליש שר הביטחון, סא"ל אריה בראון, ורל"ש הרמטכ"ל, סא"ל אבנר שלו.
23. אחרי המלחמה הסביר הרמטכ"ל: '"סלע' זו ההיערכות הטובה, אם הולכים למלחמה. אני יודע
ש'סלע' כבר לא נספיק לעשות, כי זאת בעצם התרעה של 12 שעות. לכן בעיניי החשיבות של המכה המונעת היא עוד יותר גדולה - כי אנחנו ניערך ל'סלע' תוך כדי אש… מכה מונעת תחסוך הרבה חיים, כי נוכל לפתוח בחזית אחת ולהתחיל אותה טוב. כלומר, אחרי חיסול מערך הטילים הערכתי שאם נתחיל ב- 11:00-12:00, אנחנו עוד לפני ההתקפה שלהם, לפני שעת ה'ש' המתוכננת שלהם, נוכל להתחיל לעבוד על הצירים, על ריכוזי הכוחות ולהשפיע באופן משמעותי על כל התפתחות בחזית הסורית". (כנס פיקוד הדרום, עמ' 25, ארכיון המחלקה להיסטוריה בצה"ל)
24. תמוה כיצד מציין הרמטכ"ל כי חיל האוויר יוכל לפעול גם נגד הטילים, כאשר הוא עצמו החליט, כאמור, שבגלל תחזית מזג האוויר תונחת המכה המקדימה רק על שדות התעופה.
25. במאמר זה לא אעסוק בסוגיית המועד שנצפה לתחילת המלחמה (18:00; "לפנות ערב" וכו'). אסתפק רק בקביעה שהרמטכ"ל הבין כי בידיעה נאמר שהמלחמה תתחיל בשעה 18:00.
26. יומן רל"ש הרמטכ"ל, 6 באוקטובר 1973. עמ' 12. ארכיון המחלקה להיסטוריה בצה"ל
27. שם
28. מברק 0030-0029 ממשרד החוץ לשר החוץ בניו-יורק ולציר מרדכי שלו בוושינגטון.
29. פסקה זו, למעט הציטוט מדברי הרמטכ"ל. כמבוססת על דברי מפקד חיל האוויר בכנס ספ''כ ב-13 בפברואר 1974, עמ' 35, ארכיון המחלקה להיסטוריה בצה"ל
30. לא מצאתי שהוא הביע את הערכתו זו בפני גורמי המטכ''ל. יתר על כן. בהצגת התוכניות לשר הביטחון, שהחלה בשעה 11:00, אמר הרמטכ"ל שלהערכתו, אם יפתח האויב בפעילות אווירית, יהיה זה החל מהשעה 17:00. אלוף פלד, שדיבר בהמשך הישיבה, לא העיר על כך ולא התייחס כלל לסוגיה זו
31. דברי הרמטכ"ל בכנס פיקוד הדרום, 5 בפברואר 1974, עמ' 25, ארכיון המחלקה להיסטוריה בצה"ל
32. הקלטות בתא רמשל"ט, עמ' 1, ארכיון המחלקה להיסטוריה בצה"ל
33. יומן רל"ש הרמטכ"ל, עמ' 18, ארכיון המחלקה להיסטוריה בצה"ל
34. שם
35. שם, יומן שליש שר הביטחון, עמ' 2. ארכיון המחלקה להיסטוריה בצה"ל
36. חנוך ברטוב, דדו - 48 שנה ועוד 20 יום. ספריית מעריב. 1978, כרך ב', עמ' 23
37. ישי קורדובה, מדיניות ארה"ב במלחמת יום הכיפורים, מערכות, 1987, עמ' 34-35
38. ישי קורדובה, "עמדת ארה"ב בסוגיית המכה המקדימה", מערכות 276-277, אוקטובר-נובמבר 1980. עמ' 32-33

ביבליוגרפיה:

כותר: המכה האווירית המקדימה בפרוץ מלחמת יום הכיפורים
מחבר: גולן, שמעון (ד"ר; סא"ל)
תאריך: נובמבר 2000 , גליון 373
שם כתב העת: מערכות
עורך הכתב עת: גולן, חגי (סא"ל)
בעלי זכויות : ישראל. משרד הביטחון. ההוצאה לאור
הערות לפריט זה: המפקד והעורך הראשי: סא''ל חגי גולן
http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=3600&kwd=905


http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   12:14   19.04.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  56. ציטוטים מתוך ''אישים'' הקשורים לפני, בזמן אמת ואחרי....  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 19.04.05 בשעה 12:17 בברכה, פילוביץ שחף
 
מלחמת יום הכיפורים - התכנית/הקנונייה/הקונספירציה/הקונספציה....

מצ"ב קישור לפרק השני שהציטוט הבא נמצא בו:
44. קיסינג'ר לאיסמעיל:''המצב לא ישתנה אלא אם כן תשנו אותו
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5047&forum=gil&omm=44&viewmode=threaded

הנרי קיסינג'ר לאחמד איסמעיל:''המצב לא ישתנה אלא אם כן תשנו אותו
באמצעות פעולה צבאית...."

(ציטוט מתוך פרק שני בספר "מדינאות אמיצה" מאת: קנת שטיין, בעמוד 95)

מצ"ב קישור לפרק השלישי שכל הציטוטים הבאים נמצאים בו:
45. ''כאשר נשאלה גולדה מאיר, אם האמינה שקיסינג'ר עיכב במתכוון
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5047&forum=gil&omm=45&viewmode=threaded

''כאשר נשאלה גולדה מאיר, אם האמינה שקיסינג'ר עיכב במתכוון את משלוחי הנשק לישראל, היא הגיבה: אינני יודעת, באמת, עד עכשיו אינייודעת."
(ציטוט מתוך פרק שלישי המ"ב, מהספר "מדינאות אמיצה" מאת: קנת שטיין, בעמוד 109 )

הנרי קיסינג'ר עיכב במתכוון את הרכבת האווירית לישראל בזמן המלחמה....

כשגולדה פגשה את הנרי קיסינג'ר היא השתוללה מכעס....

הקשר של הנשיא סאדאת עם הנרי קיסינג'ר להשיג נצחון על ישראל....

שר הביטחון משה דיין לאלוף משה פלד - הבית השלישי בסכנה...."

נאום הנשיא סאדאת (בזמן המלחמה) לעמו המצרי על חמשת היעדים....

בזמן נאומו של הנשיא סאדאת (בזמן המלחמה) לעמו המצרי, אלוף אריאל שרון חצה את התעלה לצד המצרי.....

הנרי קיסינג'ר מנע את השמדתה של הארמיה השלישית של צבא מצרים....

הנרי קיסינג'ר גבה את שכרו מנשיא מצרים אנואר סאדאת על מניעת השמדת הארמיה השלישית של צבא מצרים.....

הנרי קיסינג'ר תכנן מראש את תוצאות המלחמה.....

הנרי קיסינג'ר תאם עמדות עם שמחה דיניץ שישב בוושינגטון/ארה"ב...

הנרי קיסינג'ר קובע את המדיניות ומונע את הנצחון המושלם מישראל....

מצ"ב קישורים רילוונטים לציטוט האחרון מהספר:
''פילגש במזרח התיכון''- מאת: פרופ' עזרא זוהר !!

2. ישראל כאבן רחיים על צווארנו: הנשיא אייזנהאור
http://rotter.net/forum/gil/5114.shtml#2
10. מלחמת יוה''כ: ''גזילות פירות הנצחון!!''

http://rotter.net/forum/gil/5114.shtml#10



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   23:27   22.04.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  57. מפגש הסטורי לאחר 32 שנה, מנשה /אשר פוגש את מציליו  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 23.04.05 בשעה 00:54 בברכה, פילוביץ שחף
 
מפגש הסטורי לאחר 32 שנה, מנשה /אשר טל פוגש את מציליו - חזי דחבש ולוחמיו
22/04/05



ביום שני - 25.4.2005 בשעה 13:00 במושב הודייה יתקיים
מפגש בין הצנחנים מגדוד 890 לבין קצין השריון מנשה/אשר
היום פרופסור לרפואה באוניברסיטת בן גוריון.

כזכור חזי 32 שנה , חיפש קצין טנקים בשם
מנשה שנפלט מהטנק המסתער ביום 17/10/73
בחווה הסינית, הוא נפלט מפגיעת טיל סאגר
ממש ליד העמדות המצריות , איפה שהכוח שלי היה.
הטנק הפגוע שלו נסוג לאחור, כאשר הצוות שלו לא .... ידע...

אנו משכנו אותו לעמדה שלנו, כאשר הוא פצוע בעין ובגף
חבשנו והיינו יחד עד שעה 18 עת התאפשר חילוצינו בפעולת
התאבדות של סרן גדעון דבורצקי ז"ל הי"ד.

החיפושים לא הועילו, כי הסתבר שהשם שלו
אינו מנשה אלא אשר טל.

לאחר 32 שנה, נמצאה האבידה והמיפגש יתקיים
כפי שפורט לעיל.

יגיעו כנראה:
רא"ל/רמטכ"ל לשעבר ורה"מ לשעבר אהוד ברק
אלוף במיל' משה סוקניק עברי
ד"ר אורי מילשטיין.

ובוודאות יגיעו - המצילים:
אשר טל
חזי דחבש
אלי קרן
מדמוני נאור
גבי מסלר
יהודה חדד
מדמוני נאור
עוזי בן צבי
גור ששון


אורחים
רס"ן מיל' מעוזיה סגל
סא"ל מיל בנצי עציון


בברכת חג שמח

סרן מיל' חזי דחבש


מצ"ב קישור לפרשת הקרב בחווה הסינית:

http://rotter.net/forum/gil/6162.shtml




http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   21:48   25.04.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  58. עדכון תוצאות המפגש השלישי בהודייה - סגירת מעגל סופית  
בתגובה להודעה מספר 57
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 25.04.05 בשעה 21:50 בברכה, פילוביץ שחף
 
עדכון תוצאות המפגש השלישי בהודייה - סגירת מעגל סופית 25/4/2005
שולח: HezyD <hezy@global-report.com>
אל: Yehudah <jehuda@nace.ac.il> , אשר טל <AsherT@clalit.org.il> , Civil-Forum@googlegroups.com <Civil-Forum@googlegroups.com> , civil-forum@global-report.com <civil-forum@global-report.com> ,

עדכון על המפגש בהודייה תאריך 25/4/2005 משעה 13:00



נושא המפגש: סמ"פ טנקים אשר טל (משנה בדייה) פוגש לראשונה את הלוחמים בפיקודו של חזי דחבש שהצילו אותו ולחמו יחד בחווה הסינית במשך כל יום ה- 17/10/1973 עד לחילוץ שהיה לערך שעה 18:00

משתתפים:

הלוחמים האחרונים בחווה הסינית
אשר טל - המכונה ע"י הצנחנים מנשה, סמ"פ טנקים
אלי קרן - לוחם 890 פלוגה ב'
מדמוני נאור - לוחם 890 פלוגה ה סופח למחלקה של חזי דחבש
חזי דחבש - מפקד המלחקה
גורי ששון - לוחם 890 - פלוגה ה, שהיה מוטל פצוע כ- 9 שעות באיזור גבעת הפצועים, נטוש לבדו
עוזי בן צבי - שחילץ את גורי ששון יחד עם חבריו ובפיקוד יקי חיימוביץ במבצע פרטי
יהודה חדד - חייל חרמ"ש שחילץ עם נגמ"ש בפיקוד גדעון דבורצקי את הלוחמים האחרונים מהחווה הסינית לערך 18:00
אורי מילשטיין - אשר חקר וחוקר את הקרב הזה יחד עם הפורום האזרחי להפקת לקחים
ניר בן צבי - טנקיסט גדוד 198


מעוזיה סגל - שכותב ספר על החווה הסינית
בנצי עציון - שעזב את השטח עם נגמ"ש כבר בשעה 6:30 7:00 בבוקר והשאיר בשטח את אשר טל הפצוע ולוחמים

סיכום:
במפגש אשר טל סיפר איך נקלע לתוך הכוח של חזי דחבש ועל פי זכרונו מה היה, אשר טל סיפר על טיווח הארטיליריה והוראת הכניעה של עוזי יאירי.

אפשר לומר, כי האמור לא שימח את בנצי ועל כן פתח הלה בסדרת כינויים כנגד אורי מילשטיין שהנייר לא סובל .


חזי החליט לשאול את בנצי שאלה ישירה:
בנצי, מדוע עזבת את השטח עם הנגמ"ש ולא לקחת את אשר טל הפצוע שהיה איתנו ואיתך?

תשובתו הייתה: אני לא יודע

גורי ששון: שאל מדוע מאיר לוי נתן מידע ישירות לבנצי על העובדה כי יש פצועים בשטח ? השאלה נשארה שאלה

צייזלר שאל: מדוע הפורום לא חוקר מדוע הגדוד היה במסדר בשעה 11, בדרך לטסה ולא השתתף בפינוי

בנצי אישר שלא נערך מסדר שיבוץ קרבי ביציאה מהקרב על מנת לדעת מי חי ומי מת.

יהודה חדד פירט בזכרון מדהים כל פרט ופרט התהליך החילוץ

עוזי בן צבי סיפר בקיצור חילוצו של גורי ששון מאיזור גבעת הפצועים

חידוש בינלאומי:
על פי גירסת בנצי כפי ששמע אותה מגיורא איילנד, נערכה סריקה בשטח עם נגמ"ש לוודא שאין יותר פצועים וחיילים בשטח. לגירסא זו שנשמעה היום לראשונה בעדות שמיעה אין תימוכין בכלל !!

שאלה שנשארה פתוחה:
מי באמת דאג לחילוץ הקבוצה האחרונה משטח ההשמדה של החווה הסינית????

אני מקווה שלא שכחנו דבר וכל מי שיכול להוסיף מידע זה או אחר מתבקש להוסיף ולשגר לקבוצת הדיון.

בברכת חג שמח

חזי דחבש.



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   23:14   25.04.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  59. נחשפה אישיותו השפלה של סא''ל מיל' בעל עיטור המופת בנצי  
בתגובה להודעה מספר 57
 
From : Uri Milstein <urimilsh@zahav.net.il>
Sent : Monday, April 25, 2005 7:52 PM
To : "Uri Milstein" <urimilsh@zahav.net.il>
Subject : FW: אישיותו השפלה של בעל עיטור המופת

נחשפה אישיותו השפלה של סגן אלופ מיל' בעל עיטור המופת בן ציון עציון

עמיקם,

אין מדובר בהשתקה ואנשים יותר רציניים מבן ציון עציון לא הצליחו להשתיק אותי. היה לי עניין שהוא ידבר כל אשר על ליבו. באתיח לשמוע ולא להשמיע. מנקודת מבטי זאת היתה המטרה העיקרית של המיפגש: לעמת את אשר טל עם בן ציון עציון.

סגן אלוף מיל' ובעל עיטור המופת בן ציון עציון איבד כל שליטה עצמית והתנפל עלי בקללות כאשר התברר לכל הנוכחים למעלה מכל ספק שלמרות היותו הקצין הבכיר במקום הוא ברח בבוקר עם זחל"ם הפינוי והפקיר מאחור את אשר טל הפצוע וחיילים שהוא אמור היה להיות מפקדם וגם התפאר מאז שהוא היה מפקדם - ממלא מקום מפקד הפלוגה שנהרג, יקי לוי.

ביקשתי במפגש בהודיה לברר את הפרשה עד תום ולכן יזמתי את הזמנתו ואת הזמנת מעוזיה כדי לעמת את גרסתו עם גרסת אשר טל. התברר שבנצ'י שיקר לנו במשך שנה שלמה, ושיקר לחבריו במשך 31 שנים וכנראה גם מעוזיה סגל שיקר. עד היום האמנתי ליושרו של מעוזיה אם גם לא הערכתי את תבונתו.

לאור התנהגותו היום אין להתיחס אליו ברצינות. גם בענין מעוזיה צדק פילוביץ יותר מאתנו.

כאשר היה ברור לכל הנוכחים בהודיה שבנצ'י ברח, מעוזיה העיר שיש גרסאות אחרות. אבל במקרה הזה, בנוכחות אשר טל לא היה מקום לשום גרסה אחרת, שהרי בנצ'י פונה ואשר טל הפצוע נשאר מאחור עוד כ-11 שעות. את העובדה הזאת אפילו אלוהים אינו יכול לשנות.

העובדה שבנצ'י קיבל עיטור מופת והתקדם מסגן במלחמת יום הכיפורים לסגן אלוף מלמדת כמובן על אישיותו השפלה, אבל יותר מכל היא מלמדת על דמותו האמיתית של צה"ל אז והיום. היא מסבירה מדוע צה"ל הובס במלחמות לבנון ודרום לבנון ובשתי האינתיפאדות. התוצאה: הסכם אוסלו, מאות רבות של הרוגים ופינוי גוש קטיף לפנינו.

במיפגש הרביעי בסמינר על החווה הסינית ביום שני הבא שנושאו ה עיקרי יהיה קונספציית הצליחה של צה"ל, נקדיש לנושא זמן מה. כולכם מוזמנים לבוא!

אורי מילשטיין

----------------


From: עמיקם צור
Sent: Sunday, April 24, 2005 9:00 PM
To: HezyD; Eric; urimilsh@zahav.net.il
Subject: Re: עמיקם --> אישית העתק : אורי אריק


חזי,
אני לא מכיר את אורי מילשטיין כאחד שאפשר להשתיק אותו...
מה עוד היה שם בהודיה? אתה נשמע קצת מדוכדך (או עייף?)...
עמיקם


----------------

- Original Message -
From: HezyD
To: עמיקם צור ; Eric ; urimilsh@zahav.net.il
Sent: Monday, April 25, 2005 7:11 PM
Subject: Re: עמיקם --> אישית העתק : אורי אריק


עמיקם

לא גרמת שום נזק.

מלחמת עולם לא תפרוץ בשל כך

מספיק שהיום, הייתי צריך לשמוע ולהגיב בהודיה לבנצי עם הלשון המלוכלכת

איך בנצי עציון העניק למילשטיין תארים כמו, רודף דם, ועוד ועוד שאיני מעיז לחזור עליהם בכתב

האיש פשוט נאלח וזה עוד היה בהנהוני הסכמה של מעוזיה גיבור החווה הסינית

לדעתי המחזה היה נוראי ולמילשטיין הוא לא נתן לדבר



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   12:32   04.05.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  61. מכתב רשמי לרמ''ח הסטוריה של צה''ל אל''מ במיל' שאול שי  
בתגובה להודעה מספר 57
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 04.05.05 בשעה 19:29 בברכה, פילוביץ שחף
 
מכתב רשמי וגלוי

http://rotter.net/User_files/forum/gil/4278f8562a27ea14.html

2.5.2005 כ"ג בניסן תשס"ה

לכבוד

אל"מ ד"ר שאול שי

ראש מחלקת היסטוריה
צ.ה.ל

א.נ.

הנדון: אירוע הראוי לחקירת מחלקת היסטוריה בקרב הצנחנים בחווה הסינית

כידוע, קבוצת קצינים ולוחמים פועלת בהתנדבות זה יותר משנה בחקירת הקרב והממצאים של קבוצה זו מפורסמים ברשת האינטרנט ומשם אני יודע כי המחלקה בראשותך החליטה לחקור קרב זה.

ברצוני לתת לך דוגמא קולעת וממצה.

רוב העם מאמין וחושב כי בקרב הצנחנים בחווה הסינית היה קרב גבורה ובמיוחד של מפקד הגדוד סא"ל יצחק מרדכי, הסמח"ט אמנון ליפקין שחק ועוד קבוצה שלמה של קצינים שקיבלו עיטור על גבורתם.

לא רק רוב העם חושב כך, גם סרן ירון קייזר שהיה אז קצין צנחנים ולחם באותה גזרה, חשב כך.

בעקבות פעולת הפורום האזרחי לחקירת קרבות והפקת לקחים, התברר כי סגן בנצי עציון שהיה הקצין הבכיר באיזור מחלקת החוד, עלה על נגמ"ש והסתלק מהשטח המסוכן, כאשר השאיר בשטח פצוע סגן מיל אשר טל ועוד קבוצת לוחמים בפיקוד סג"מ חזי דחבש.

כידוע, קבוצה זו ובכללן הפצוע נשארו בשטח עוד כ-11 שעות רצופות ממש כ-30 מטר מעמדות המצרים בחווה הסינית.

עוד ידוע כי סגן בנצי עציון קיבל צל"ש רמטכ"ל על ...... שעה שנטש פצוע ולוחמים ויצא מאזור הסכנה.

סרן ירון קייזר ששמע פרטים אלו, נדהם מעצם המעשה הנורא ומקבלת עיטור על כך ושלח מכתבו המצורף בזה והמדבר בעד עצמו. (נספח 1)

סא"ל בנצי עציון לאחר ששה ימים של לחץ בלתי פוסק מצד חברי הפורום הואיל לשלוח תשובתו המצורפת בזה והמדברת בעד עצמה, ממנה עולה וברור, כי הוא נמנע מתשובה ומטיל האחריות על מאן דהו שכותב ספר על החווה הסינית, להלן ציטוט מתוך מכתבו המצ"ב ואבקשך לשים לב היטב למילים בקו מודגש:
"מאחר ואני נוגע בדבר נא הפנה שאלתך למעוזיה שכותב את הספר ולו העדויות הכי ממצות לגבי כל מה שקרה בלילה". (נספח 2)

פרטים אלו , הינם רק קצה הקרחון של האירועים האמיתיים שהיו בקרב הצנחנים בחווה הסינית.

מי כמוך יודע ואף הבעת זאת בכנס האקדמי בחיפה בנושא החווה הסינית בתאריך 6.1.2005 על ההבדל בין מחקר אקדמי ולבין חקירה על ידי צה"ל/מחלקת הסטוריה ואני שואל אותך אל"מ שי:

1. מה תפקידו של הספר שמעוזיה כותב?
2. מי מממן את הספר?
3. האם משרד הבטחון/הוצאה לאור נותן חסות?

אני תובע שמחלקת הסטוריה בפיקודך תחקור נושא זה ביסודיות ותבדוק במחקרה את הטענה שלא-נסתרה, שהקצין הבכיר בשטח, נס על נפשו , מפקיר פצוע בשטח ומקודם לימים לדרגת סא"ל ועוד מקבל עיטור על כך. הצל"ש של בנצי (ושל רבים אחרים מאותו קרב) הוא למעשה דמי לא יחרץ. בגיל 20 בנצי לא הבין זאת, עכשיו הוא עמוק בתוך מלכודת הדבש, וגם אם הוא מבין זאת כעת, הוא לא יכול להיחלץ מחיבוקו של הצל"ש בלי לעשות מעצמו צחוק.

ב- 17.10.73 הם היו חלק מגדוד מרוסק. גדוד שהוטל למשימה הגדולה בשלושה מספרים ממדותיו, ללא מודיעין, ללא סיוע ארטילרי, ללא סיוע טנקים, ובטכניקה הקרבית הגרועה ביותר האפשרית. האחריות והאשמה למצב עניינים זה מוטלת בראש וראשונה על מפקדי החזית גונן ובר לב, על מפקד האוגדה אדן וסגנו תמרי, ועל המח"ט עוזי יאירי והסמח"ט אמנון ליפקין שחק.
מצ"ב סיכום התקלות גדוד 890 ב"חווה הסינית" – ("טרטור 42") בתאריכים:
16/10/1973 – 17/10/1973 (נספח 3)

אותם מפקדים בכירים צחקו כל הדרך לקידום, למשכורות ולפנסיות השמנות. בדרכם לפסגה הם הרסו את צה"ל, בין השאר בכך שדיכאו כל ניסיון לחקור מה באמת קרה שם. אני מדבר על: אדן, תמרי, מרדכי, ליפקין שחק וחבריהם. בנצי, איילנד, מעוזיה ורזי יהל הם פיונים קטנים, גם אם הם הגיעו אחרי שנים רבות לדרגות סגן אלוף במילואים.

אל"מ שאול שי, להזכירך – מכתב רשמי שנשלח אליך והתקבל מתאריך 4 ביוני 2004, שבעקבות מכתב זה זימנת למשרדך את חברי הפורום האזרחי לתחקור קרבות והפקת לקחים בתאריך 18/07/2004 בשעה 16:00 בקריה בתל אביב. (נספח 4)

מצ"ב אישור קבלת המכתב שנשלח אליך מלשכת מבקר המדינה, כבוד השופט בדימוס – אליעזר גולדברג. (נספח 5)

בתאריך 19.7.2004 יצאה הודעה לתקשורת מטעמך: צה"ל החליט לפתוח בחקירת "הקרב על החווה הסינית" ומאז נכון להיום עברו 10 חודשים - 15 יום.

ללא מורא.

בברכה
פילוביץ שחף - פורום מסמכים באתר האינטרנט, רוטר-נט
פ"ש.
zahronx@hotmail.com

העתקים:

1. רה"מ אריאל שרון.
2. שר הבטחון שאול מופז.
3. יו"ר ועדת חוץ ובטחון ח"כ יובל שטייניץ.
4. הרמטכ"ל היוצא בוגי יעלון.
5. הרמטכ"ל הנכנס דן חלוץ.
6. פורום אזרחי לתחקור קרבות והפקת לקחים – ד"ר אורי מילשטיין.
7. משפחות השכולות – החווה הסינית.
8. עו"ד.
9. תקשורת.
10. ת"ת

מצ"ב הנספחים למכתב:







מצ"ב קישורים רילוונטים למכתב:

הפורום האזרחי לתחקור קרבות במכתב גלוי לרמ''ח הסטוריה
http://rotter.net/forum/gil/5937.shtml

רמ''ח הסטוריה אל''מ במיל' שאול שי קבע לנו פגישה
http://rotter.net/forum/gil/5939.shtml

סיכום פגישה עם רמ''ח הסטוריה על קרב החווה הסינית....
בתאריך 18.7.2004, עם:
אל"מ במיל' שאול שי וראש ענף חקר קרבות סא"ל אבי יאנוס.
http://rotter.net/forum/gil/5970.shtml

57. מפגש הסטורי לאחר 32 שנה, מנשה /אשר פוגש את מציליו
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6361&omm=57&viewmode=

25. סוף סוף נכנס מבזק באתר אוני' חיפה על הכנס בנושא הדיון
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6361&omm=25&viewmode=
28. מחקר -מיקרו הסטורי ,כנס א.חיפה 6/1/2005

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6361&omm=28&viewmode=



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   03:06   01.05.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  60. מתוך החוברת של מג''ד 890 - איציק מרדכי 1973  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 01.05.05 בשעה 06:25 בברכה, פילוביץ שחף
 
מתוך החוברת של איציק מרדכי 1973 28/04/05


שולח: HezyD <hezy@global-report.com>
אל: Civil-Forum@googlegroups.com <Civil-Forum@googlegroups.com> , civil-forum@global-report.com <civil-forum@global-report.com> ,
דף 28.jpg , Ivy.gif ,

הדף הבא מספר של 890 שהופק מיד לאחר המלחמה , בהחיית המג"ד
תקראו את הדף הבא , אייל רז תפס הרבה מקום והקשר עם קבוצתי אבד



המשך חוברת איציק מרדכי 1973 28/04/05
שולח: HezyD <hezy@global-report.com>
אל: Civil-Forum@googlegroups.com <Civil-Forum@googlegroups.com> , civil-forum@global-report.com <civil-forum@global-report.com> ,
דף 29.jpg , Ivy.gif ,


ההוכחה שגם איציק וגם בנצי מבלבלים בכוונה! בין חילוץ גורי לחילוץ חזי 28/04/05
שולח: HezyD <hezy@global-report.com>
אל: Civil-Forum@googlegroups.com <Civil-Forum@googlegroups.com> , civil-forum@global-report.com <civil-forum@global-report.com> ,
דף 30.jpg , דף 31.jpg , Ivy.gif ,

חברים

הנה ההוכחה שכאשר בנצי ואיציק מדברים , על שעה 1500 , ומיד לאחר מזאת בנצי וגיורא עזבו את השטח.

הנה המג"ד מאשר כי ב1030 לא נשארו חיילים בשטח

הנה, כי כן המג"ד מספר כי בשעות אירי הצהריים החילוץ היה עם כוח צנחני מילואים על נגמשי"ם , כידוע, הפינוי של גורי , בוצע על ידי צנחני מילואים ובשעות אחרי הצהריים.

החילוץ של הקבוצה שלי בוצע על ידי כומתות שחורות בפיקודו של גדעון דבורצקי ז"ל, איש שריון, עם יהודה חדד איש שריון ובאותו נגמ"ש לא הייתה נעל אדומה אחת ולא חצי נעל אדומה.

לסיכום, על מנת לא להרבות במילים מיותרות, אסכם:

בנצי, איציק וגיורא - מטעמי נוחיות שלהם וזאת על מנת להסתיר את העובדה הפשוטה, שלכל היותר נשארו צנחנים בשטח , כמסייעים לצנחנים אחרים שנמצאים במצב מצוקה, רק עד החילוץ של גורי ולאחר מכן הסתלקו סופית מהשטח בעוד הקבוצה של חזי הייתה עדיין בשטח עם פצוע אשר טל /מנשה.

בבקשה תקראו ואני מחכה לתגובות:




הנה מה שכותב סא"ל יצחק מרדכי בספר הפלוגה בשנת 1974


222. המג''ד יצחק מרדכי כתב ללוחמי פלוגה ב' מסיימי קורס מכי''ם בספר/עלון הפלוגה:
http://rotter.net/forum/gil/5775.shtml#222


http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   00:22   10.05.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  62. חזי דחבש מודה לירון קייזר  
בתגובה להודעה מספר 0
 
תודה לירון קייזר 9/05/05
שולח: HezyD <hezy@global-report.com>
אל: pilovich2006@walla.com <pilovich2006@walla.com> , Civil-Forum@googlegroups.com <Civil-Forum@googlegroups.com> , civil-forum@global-report.com <civil-forum@global-report.com> ,

חברים

ההפתעה שהכין לי ירון קייזר בסמינר על החווה הסינית - בבית יאיר , ביום 9.5.2005

יחד עם המילים החמות, על תעודת ההוקרה שהכין לי, (נימוקו היה שבמשך שנות דור לא בדיוק היללו את מעשיי.. ואף גורמים מסויימים הפריחו חוות דעת פסיכייאטריות .......לאחרונה הפכו צד בתקליט.

גרמה לי התרגשות ובמיוחד הכיתובים שלו על שלוש התמונות הממוסגרות שהכין למעמד

מה שאני הסקתי מהתמונות של אז ועכשיו, שפעם גם אני וגם ירון, היינו קציני צנחנים עזי מבט והיום המבט חלש יותר, אבל עדיין נשאר בהם עוז. .. תאמינו זה נכון ואל תטעו במראה החיצוני

אני מאחל לירון, שיירפא מכל תחלואיו ויזכה להגיע לגיל מאה ועשרים, כבן עשרים, ולי עצמי עם תחלואי מאחל אני אותה ברכה

תודה לירון ותודה לחברים במיוחד שמחר יתחיל יום הזכרון

חזי

נ.ב.
הסרט שהכין ניר טויב על קרן יוקרן בערב יום הזכרון ותהיה הסצינה מהקרנת הבכורה באולם עינב



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
-"זה לא יקרה -זה לא יהיה...."-



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   06:03   14.05.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  63. הצל''ש נגנז בגלל חשד/כתב אישום על גניבת פלאפון מפלשטיני  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 14.05.05 בשעה 07:30 בברכה, פילוביץ שחף
 

כתב האישום הוגש מספר חודשים לפני האירוע/הקרב שבגינו ועדת העיטורים המליצה להעניק לולחם
מג"ב מקסים קרבצוב צל"ש על גבורה יוצאת דופן בקרב בציר המתפללים בחברון בתאריך 15.11.2002
בו נהרגו 12 חיילים וישראלים/יהודים ואחד מהם הוא מח"ט חברון אל"מ דרור ויינברג - ז"ל הי"ד.

דהיינו מאז הקרב עברו כשנתיים וחצי בכלל ומאז הגשת כתב האישום עברו כשנתיים
וחצי + מספר חודשים = עיוות ועינוי דין !!!


http://www.police.gov.il/DistrictMain.asp?path=/web_magav/Yedion_h_1104.xml

במשטרה אף דאגו לגרוע את שמו מרשימת הלוחמים שהשתתפו בקרב וציינו
זאת כ"הלוחם הנוסף"....
ע"ע כיצד מופיע הסיפור באתר האינטרנט של המשטרה:

http://www.police.gov.il/al_hamishtara/dargot_u_smalim/03_2004bd_darg.asp

רשימת מקבלי העיטורים:

רפ"ק סמח סווידאן ז"ל, סמ"ש תומר נוב ז"ל
http://rotter.net/User_files/forum/gil1/428573855529b6da.pdf

סמ"ר נתנאל מכלוף ז"ל, סמ"ר ישעיהו דוידוב ז"ל, סמ"ש גד רחמים
ואיזכור הלוחם הנוסף מבלי לציין את שמו....


http://rotter.net/User_files/forum/gil1/428575545e719bb3.pdf

פקודות המטה הארצי למשטרה - הענקת עיטורים במשטרת ישראל
http://www.police.gov.il/al_hamishtara/pkudot_hamishtara/xx_050512_pkud.asp#5

@ להלן הכתבה על הקרב בכלל וסיפור הגבורה/הצל"ש שנגנז בפרט:













http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   21:22   14.05.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  64. חוק ותקנות עיטורי המשטרה  
בתגובה להודעה מספר 63
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 15.05.05 בשעה 13:29 בברכה, פילוביץ שחף
 

פקודות המטה הארצי למשטרה - הענקת עיטורים במשטרת ישראל 2005
http://www.police.gov.il/al_hamishtara/pkudot_hamishtara/xx_050512_pkud.asp#5

תקנות העיטורים במשטרה 15/05/05
שולח: סימן טוב שגיא <sagi_11@zahav.net.il>
אל: civilforum <civilforum@global-report.com> ,
העתק: shahaf pilovich <pilovich2006@walla.co.il> ,
תקנות העיטורים במשטרה-5.jpg , תקנות העיטורים במשטרה-1.jpg , תקנות העיטורים במשטרה-2.jpg , תקנות העיטורים במשטרה-3.jpg , תקנות העיטורים במשטרה-4.jpg


http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   09:06   15.05.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  65. בואו נבדוק את העובדות כפי שפורסמו על פי התחקיר....  
בתגובה להודעה מספר 63
 
עובדות:

1. החשד וכתב האישום עלה/הוגש מספר חודשים
לפני הקרב/הטבח בציר המתתפללים בחברון נובמבר 2002

2. ועדת העיטורים של המשטרה שמונתה על פי חוק לאחר
הקרב/הטבח החליטה להעניק עיטורים ללוחמי מג"ב הכוללים
את מקסים - הלוחם הנוסף שעליו בוצע תחקיר זה.

3. שמו של הלוחם/מקסים שללא ספק מעדויות ומפרוטוקול ועדת העיטורים
עשה מעשה גבורה נעדר מסיפור הקרב כלא היה ללא קשר בכלל לעיטור.

4. מאז החשד/כתב האישום (לפני הקרב/הטבח) עברו כ-3 שנים.

לסיכום:

1. היה חשד והוגש כתב אישום לפני הקרב/טבח.

2. היה קרב/טבח לאחר הגשת כתב האישום.

3. ועדת העיטורים העניקה את העיטור לאחר הקרב/טבח.

4. עברו כ-3 שנים ועדיין גם העיטור וגם כתב האישום
עומדים ותלויים באוויר....
5. החשד הוא בגניבת פלאפון מפלשטיני.


השאלות שלי:

1. למה לוחם מג"ב/מקסים לא מופיע בסיפור הקרב בשמו המלא??

2. אם הוגש נגדו כתב אישום למה לא הושעה ממג"ב בכלל ולמה
יצא לקרב/הטבח בו הוא גילה מעשה גבורה??

3. למה ועדת העיטורים דנה בכלל בהענקת עיטור ללוחם מג"ב/מקסים
ולא דחתה את הדיון לאחר סיום ההליך המשפטי??

4. למה ועדת העיטורים החליטה בכל זאת להעניק לו עיטור מופת
למרות שישנו כתב אישום נגדו בגין גניבת פלאפון מפלשטיני??

5. למה ההליך המשפטי נגד הלוחם מג"ב/מקסים לוקח כל כך הרבה
זמן - קרוב ל-3 שנים??

6. האם הלוחם מג"ב/מקסים לא נחשב זכאי עד שלא הורשע בבית המשפט??

כמו כן קרא שוב את תגובת המשטרה בסיפא של הכתבה המצ"ב:
@ להלן הכתבה על הקרב בכלל וסיפור הגבורה/הצל"ש שנגנז בפרט:
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6361&omm=63&viewmode=



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   23:38   25.05.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  73. יוסף מדאחת ז''ל קיבל עיטור המופת של מג''ב בשנת 2003  
בתגובה להודעה מספר 63
 
מדהים !!! יוסף מדאחת ז"ל הי"ד קיבל עיטור המופת של מג"ב בשנת 2003 14/05/05
שולח: shahaf pilovich <pilovich2006@walla.com>
אל: shahaf pilovich <pilovich2006@walla.com> , HezyD <hezy@global-report.com> , Eric <eric@inopsys.net> , Civil-Forum@googlegroups.com <Civil-Forum@googlegroups.com> , civil-forum@global-report.com <civil-forum@global-report.com> ,
העתק: gn@gn-com.com <gn@gn-com.com> , vardai@macam98.ac.il <vardai@macam98.ac.il> , benzie@zahav.net.il <benzie@zahav.net.il> , maozia@012.net.il <maozia@012.net.il> , Gill David <gilldv@zahav.net.il> , Bilha Golan <bilhagolan@bezeqint.net> , avig <avigoh@netvision.net.il> , amir bar-or <baror_am@zahav.net.il> , itac45@inter.net.il <itac45@inter.net.il> , yossib@univ.haifa.ac.il <yossib@univ.haifa.ac.il> , gelber@research.haifa.ac.il <gelber@research.haifa.ac.il> , sh6125@hotmail.com <sh6125@hotmail.com> ,

מדהים !!! (מצ"ב קובץ/העיטור)

יוסף מדאחת ז"ל הי"ד קיבל עיטור המופת של מג"ב בשנת 2003 , חמש שנים אחרי הארוע בקבר יוסף שם ננטש ודימם למוות על ידי הרמטכ"ל שאול מופז ושר הבטחון ורה"מ אהוד ברק. ואני שואל על מה יוסף מדאחת ז"ל הי"ד קיבל את עיטור המופת....ולמיטב ידיעתי המשפחה סרבה לקבל את העיטור...

את העיטור ראיתי כשחיפשתי את העיטורים של לוחמי מג"ב מהקרב בציר המתפללים בחברון מחודש נובמבר 2002 כפי שצויין בתחקיר בכתבה במעריב המצ"ב בקישור הבא:
63. הצל''ש נגנז בגלל חשד/כתב אישום על גניבת פלאפון מפלשטיני
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6361&omm=63&viewmode=

@ נרקיסיםלהלן העיטור כפי שמופיע באתר האינטרנט של מג"ב/המשטרה:

http://www.police.gov.il/al_hamishtara/dargot_u_smalim/03_mofet2003_darg.asp



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   04:54   21.05.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  67. ציטוט:''במדד של גדוד 890 בטח שמגיע לך לפחות אות העוז''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 21.05.05 בשעה 09:41 בברכה, פילוביץ שחף
 
ציטוט: "במדד של גדוד 890 בטח שמגיע לך לפחות אות העוז..."
(עוזי בן צבי)

התייחסותי אך ורק לרעיון/הציטוט המצ"ב בלבד:
(ציטוט)
"אני פשוט חושב מה היה קורה אם איציק היה נותן לך צל"ש או אות מופת אז... במדד של גדוד 890 בטח שמגיע לך לפחות אות העוז... אבל אם היית מקבל את האות שמגיע לך, נגיד, נעשה משחק תפקידים חדש?"
(סוף ציטוט)

חברים וחברות בואו ביחד ונאמץ את הגישה/הרעיון של עוזי בן צבי:

אם איציק השאיר פצועים וברח מהשטח לאחר 6 שעות לחימה וקיבל את עיטור העוז, אז, חזי שלא השאיר פצוע בשם אייל רז, שלא השאיר פצוע בשם אשר טל, שלא הפקיר את חייליו, שאסף אל מחלקתו קצין שיריון פצוע קשה, שביצע כמפקד כוח החוד/מחלקתי סדור פעולות התקפיות, שלחם 18 שעות שעות והחזיר את חייליו בשלום, כשחולץ על ידי לובשי כומתות ונעליים שחורות......

אם אני קורא ומבין את מכתבו של עוזי בן צבי, אזי :

אם כך, לפי המדד של 890 מגיע עיטור יותר גבוה מעיטור העוז (לדעתי, הסיבה היחידה שהוא לא קיבל, בגלל שהמג"ד ידע שהעיטור לחזי יהיה יותר גבוה מעיטורו), דהיינו, אם מרדכי סיים אלוף לפי מדד 890 חזי היה מסיים רב אלוף, אם מרדכי סיים שר הבטחון חזי היה מסיים ראש הממשלה והכל לפי מדד 890 כפי שעוזי בן צבי כתב. כמו כן נכון הדבר גם לגבי אלוף גיורא איילנד....על פי מדד 890 !!

לנוחיותכם, מצ"ב מכתבו האחרון של עוזי בן-צבי, ככתבו וכלשונו:

RE: אמוציות
20/05/05
שולח: Uzi Ben-Zvi <uzi@amiad.com>

חזי
אתה מצחיק אם אתה חושב שאפשר לקנות אותי, ממש
מצחיק....
אתה באמת חושב שמישהו יכול לקנות אותי?
באמת?
על מה ולמה?
מה אני אגיד לך, חבל"ז, אני פשוט חושב מה היה
קורה אם איציק היה נותן לך צל"ש או אות מופת
אז...
במדד של גדוד 890 בטח שמגיע לך לפחות אות
העוז...
אבל אם היית מקבל את האות שמגיע לך, נגיד, נעשה
משחק תפקידים חדש?
ונגיד שלא היית נדחה על ידי הגדוד והיום היית
סא"ל במילואים כמו כולם...
האם היית "מטפל" בבנצי כמו היום? האם היית חבר
בפורום שחוקר את מה שקרה שם?
תנסה לענות בכנות....
ממש בכנות.....
נדמה לי שלא היית ביננו, בכנות....
אבל אלה משחקי כאילו, הכל כאילו, כמו שאפשר
לחשוב שאם היית מקבל יחד עם כל החברה בטקס
חלוקת האותות, היית שואל את בנצי אז, ואת
איציק אז, ואת דובדבני אז, ואת כל שאר מקבלי
העיטורים, האם אז חזי ה"גיבור" עם התפיחות על
השכם מכולם, היה שואל את השאלות, אז בגיל 21,
שיכור מכבוד, כמו שאר מקבלי העיטורים, מעניין
אם היית עושה שם סצנה?
אז כאשר מבקרים את בנצי בן ה 21 זה לא כמו לבקר
את בנצי בן ה 52...
ואף אחד לא משלם לי לשאול את השאלות אלה רק
מוחי הקודח...
כן ממש מוזר שלא זכרתי שכתבתי לרותי, מותר לי
להיות סנילי...
תענה על השאלות האלה לעצמך, כי אם תענה לי רק
תשתלח בי
עוזי
דרא"פ



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   10:24   22.05.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  68. חבטות ומדד 890  
בתגובה להודעה מספר 67
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 22.05.05 בשעה 10:36 בברכה, פילוביץ שחף
 
Re: חבטות ומדד 890 22/05/05
שולח: HezyD <hezy@global-report.com>
אל: civil-forum@global-report.com <civil-forum@global-report.com> , pilovich2006@walla.com <pilovich2006@walla.com> ,

 עמיקם

נבצר מבינתי להבין מדוע ההמצאה הגאונית של עוזי אינה ישימה
הנכון הוא, שאני התחלתי לומר דברי ביקורת על ניהול הקרב בחווה הסינית, כבר מעבר לתעלה, אך זו לא הסיבה!

אך לדעתי, זו לא הסיבה שלא עוטרתי, אם סיפורי היה "מתפרסם" או "מדווח הלאה" בצינורות ועדת הצלשי"ם ו/או בצינורות צה"ל, התוצאה ההכרחית הייתה שהן דובדבני והן רזי יהל והן מרדכי והן בנצי היו נאלצים לבצע שינוי בספר דברי הימים שלהם כלפי צה"ל. בראש וראשונה המג"ד היה צריך להסביר קבל כולי עלמא, איפה הוא היה כאשר נאלצנו , החיילים שלי, אשר טל ואנוכי להיות שם בלוע הארי ומה הוא עשה על מנת לחלץ פצועים ולוחמים.

על מנת לא להיאלץ לעשות כן, הפעולה היחידה ההגיונית הייתה ל"מחוק" את האירועים של החיילים שלי, של אשר טל ושלי מספר דברי הימים.

בכל מבחן מדדי שלא תעשה, השאלה של מדד 890 נכונה, היא טובה הסברתית, היא טובה ניתוחית ואני מודה לעוזי בן צבי על ההמצאה שלו, שהייתה מבחינת בא ל"קלל" ונמצא מברך.

מטעמים אלו, הבליט הד"ר מילשטיין במספר מפגשים ובינהם באוניברסיטת תל אביב , את מספר השעות ששהה מרדכי וחבורתו בטרטור 42 , 17 שעות על פי דיווחו לאומה, שעה שבתרגיל חשבונאי פשוט, מוכיחים שמספר השעות אינו מגיע לכדי שליש מהדיווח לאומה.

זו גם הייתה הגישה עת נדרשנו לעבור את המכשול הכי גבוה במחלקת הסטוריה של צ.ה.ל, תחילה הוצגו מספר השעות ואחר כך אין בעייה למוטט את כל הסיפור.

לדעתי מדד 890 הינו כלי נפלא מכל נקודת מבט שתרצה להשקיף על עניין העיטורים ואתה עצמך הגדרת שעניין העיטורים הינו חלק ממחקרנו.

שא ברכות

חזי


- Original Message -
From: עמיקם צור
To: HezyD
Cc: 'civilforum'
Sent: Sunday, May 22, 2005 5:15 AM
Subject: Re:
חבטות ומדד 890


אין דבר כזה "מדד 890".
ישנם עיטורים, והרבה. אנחנו חושדים שחלקם הגדול ניתנו כ"דמי לא יחרץ". כדי להדגים את זה צריך לדעת מה כן היה.
עוזי טען כנגדך שאילו היית מקבל עיטור, גם אתה היית שותק. זהו טיעון לא הגיוני, כי אתה לא שתקת ובגלל זה לא עוטרת.
נושא העיטורים הוא חשוב למחקר שלנו, "מדד 890" - לא.
עמיקם


- Original Message -
From: HezyD
To: Yaron ; pilovich2006@walla.com ; civil-forum@global-report.com ; Civil-Forum@googlegroups.com ; עמיקם צור
Sent: Saturday, May 21, 2005 5:14 PM
Subject: Re:
חבטות ומדד 890


עמיקם
ההמצאה של מדד 890 ראוייה לדיון נוקב וסוער
זה אינו חבטות ולא קרקר נגד קרקר
זה מהות הדיון בנושא העיטורים וראוי שתביע דעתך בעניין.

אני הצהרתי תמיד כי עשיתי רק תפקידי, אך עוזי מגן בלהט על העיטור של בנצי, אם כך בוא ונכניס את הפטנט של עוזי מדד 890 לפעולה ונראה שלכולם ואני חוזר ואומר לאף אחד לא מגיע עיטור.

והנה חזרנו לשורש הדיון, הכיצד כולם עוטרו , קודמו, ונהנו ממנעמי השלטון כולל פנסיה נדיבה, על סמך בדוי ראיות ואם זה כך שישלמו את המחיר

מי הוא שיכול לסתור את ההגיון במדד 890 של עוזי בן צבי, אף לא אחד.
או שאף אחד לא מעוטר או שכמה עיטורים מתאפסים ומתאיינים כערפלי הבוקר.

אז אל תדאג, אני מגיב לגופו של עניין ואין לי מאומה כנגד עוזי בן צבי, אשר קיבל "עיטור גבורה" מאילן כפיר בספר הזוי וממש לא מדוייק, לצחוק ממה שהוא כותב עליי בספרו והוא מעולם לא החליף איתי מילה ורבע מילה....

חזי


- Original Message -
From: עמיקם צור
To: 'civilforum'
Sent: Saturday, May 21, 2005 4:08 PM
Subject:
חבטות


עוזי וחזי היקרים
הנושא שבו אתם חובטים נראה לי כבר חבוט למוות.
כמובן שזכותכם המלאה להמשיך ולחבוט באותו נושא עד שיישחק כאבק דק, וכדרך אגב להמשיך לחבוט זה בזה, הבעייה היא שהמחקר שלנו סובל.
תרשו לי לנסות להחזיר אתכם למיקוד:
עוזי - אתה צריך לחקור את פרשת החילוצים. עשית עבודה טובה במיפוי אלו שחולצו. מה אם אלו שלא חולצו? בערך 50 הרוגים היו בקרב החווה הסינית השני. האם נסיבות מותם ידועות לנו בכל המקרים? איזה חלק מהם מתו כתוצאה מחוסר טיפול במשך שעות ארוכות?
חזי - אתה צריך לחקור את הקרב של הגדוד שלכם. מה אתה יודע על מה שקרה בפלוגות ג', ד', ה'?

עמיקם



- Original Message -
From: HezyD
To: Yaron ; Civil-Forum@googlegroups.com ; civil-forum@global-report.com ; Benzie ; Ruthy Avraham ; שמחהquimka@quimka.com ; AlbertShabot ; עmonami@walla.com ; MichaelBronstein ; DanWahle ; DaniReshef ; eal ; naamavolcani ; NimrodBarguy ; WolfZalmanson ; hezyd ; shahaf pilovich
Cc: MosheRosenblatt ; gurisasson ; dorelw@rafael.co.il ; Bronshtein ; AsherShla'in ; ArielaMayerGoldman ; webmaster@a7.org ; פילוביץ שחף ; aviaharon ; YossiB ; slatina@bezeqint.net ; עליסalicb@bezeqint.net ; עו''ד הדס פורר-גפני ; gn
Sent: Saturday, May 21, 2005 12:35 PM
Subject: Re: ציטוט: "במדד של גדוד 890 בטח שמגיע לך לפחות אות העוז..." (עוזי בן צבי)

אם עוזי החליט לשחק במשחק "אילו"
אז לדעתי
קיימות שתי אפשרויות
אף אחד לא היה מקבל שום עיטור ושום קשקוש כי בסך הכל היה קשקוש
בוודאי שעיטורים שהאמור בהם שקרי, לא היו, כי חשיפת סיפור אחד בהכרח חושפת את ה"שקרים" בסיפור אחר, מה שבהכרח היה מביא לירידת מספר העיטורים!

או
שסולם ההערכות היה נמוך יותר, ואז העיטור הכי גבוה ב-890 היה אולי צל"ש אלוף, וממילא במקרה כזה התמונה הופכת קריטית

אז עוזי , ראוי שתשכלל את המודל או זרוק אותו לכל הרוחות, מטרתך בהפרחת דמיון יוצר ותעתועי ראייה, גלויות וידועות לכל בר בי רב

חזי


- Original Message -
From: shahaf pilovich
To: Uzi Ben-Zvi ; HD ; shahaf pilovich ; hezyd ; carol and yoram ; WolfZalmanson ; NimrodBarguy ; naamavolcani ; eal ; EviatharH.Ben-Zedeff ; Eric ; DaniReshef ; DanWahle ; MichaelBronstein ; עmonami@walla.com ; AlbertShabot ; עמיקם צור ; שמחהquimka@quimka.com ; Ruthy Avraham ; Benzie ; Uri Milstein
Cc: gn ; עו''ד הדס פורר-גפני ; עליסalicb@bezeqint.net ; יעקב ; slatina@bezeqint.net ; YossiB ; סימן טוב שמעון שגיא ; aviaharon ; פילוביץ שחף ; webmaster@a7.org ; ArielaMayerGoldman ; Dalia ; Uzi-GlobalReport ; Eric ; AsherShla'in ; Bronshtein ; dorelw@rafael.co.il ; gurisasson ; MosheRosenblatt ; motiatiyah ; y-blum@actcom.net.il
Sent: Saturday, May 21, 2005 4:13 AM
Subject:
ציטוט: "במדד של גדוד 890 בטח שמגיע לך לפחות אות העוז..." (עוזי בן צבי)

67. ציטוט:''במדד של גדוד 890 בטח שמגיע לך לפחות אות העוז''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6361&forum=gil&omm=67&viewmode=threaded

ציטוט: "במדד של גדוד 890 בטח שמגיע לך לפחות אות העוז..."
(עוזי בן צבי)
התייחסותי אך ורק לרעיון/הציטוט המצ"ב בלבד:
(ציטוט)
"אני פשוט חושב מה היה קורה אם איציק היה נותן לך צל"ש או אות מופת אז... במדד של גדוד 890 בטח שמגיע לך לפחות אות העוז... אבל אם היית מקבל את האות שמגיע לך, נגיד, נעשה משחק תפקידים חדש?"
(סוף ציטוט)

חברים וחברות בואו ביחד ונאמץ את הגישה/הרעיון של עוזי בן צבי:

אם איציק השאיר פצועים וברח מהשטח לאחר 6 שעות לחימה וקיבל את עיטור העוז, אז, חזי שלא השאיר פצוע בשם אייל רז, שלא השאיר פצוע בשם אשר טל, שלא הפקיר את חייליו, שאסף אל מחלקתו קצין שיריון פצוע קשה, שביצע כמפקד כוח החוד/מחלקתי סדור פעולות התקפיות, שלחם 18 שעות שעות והחזיר את חייליו בשלום, כשחולץ על ידי לובשי כומתות ונעליים שחורות......

אם אני קורא ומבין את מכתבו של עוזי בן צבי, אזי :

לפי המדד של 890 מגיע עיטור יותר גבוה מעיטור העוז (לדעתי, הסיבה היחידה שהוא לא קיבל, בגלל שהמג"ד ידע שהעיטור לחזי יהיה יותר גבוה מעיטורו), דהיינו, אם מרדכי סיים אלוף לפי מדד 890 חזי היה מסיים רב אלוף, אם מרדכי סיים שר הבטחון חזי היה מסיים ראש הממשלה והכל לפי מדד 890 כפי שעוזי בן צבי כתב. כמו כן נכון הדבר גם לגבי אלוף גיורא איילנד....על פי מדד 890 !!

לנוחיותכם, מצ"ב מכתבו האחרון של עוזי בן-צבי, ככתבו וכלשונו:

RE: אמוציות
20/05/05
שולח: Uzi Ben-Zvi <uzi@amiad.com>

חזי
אתה מצחיק אם אתה חושב שאפשר לקנות אותי, ממש
מצחיק....
אתה באמת חושב שמישהו יכול לקנות אותי?
באמת?
על מה ולמה?
מה אני אגיד לך, חבל"ז, אני פשוט חושב מה היה
קורה אם איציק היה נותן לך צל"ש או אות מופת
אז...
במדד של גדוד 890 בטח שמגיע לך לפחות אות
העוז...
אבל אם היית מקבל את האות שמגיע לך, נגיד, נעשה
משחק תפקידים חדש?
ונגיד שלא היית נדחה על ידי הגדוד והיום היית
סא"ל במילואים כמו כולם...
האם היית "מטפל" בבנצי כמו היום? האם היית חבר
בפורום שחוקר את מה שקרה שם?
תנסה לענות בכנות....
ממש בכנות.....
נדמה לי שלא היית ביננו, בכנות....
אבל אלה משחקי כאילו, הכל כאילו, כמו שאפשר
לחשוב שאם היית מקבל יחד עם כל החברה בטקס
חלוקת האותות, היית שואל את בנצי אז, ואת
איציק אז, ואת דובדבני אז, ואת כל שאר מקבלי
האיתורים, האם אז חזי ה"גיבור" עם התפיחות על
השכם מכולם, היה שואל את השאלות, אז בגיל 21,
שיכור מכבוד, כמו שאר מקבלי העיטורים, מעניין
אם היית עושה שם סצנה?
אז כאשר מבקרים את בנצי בן ה 21 זה לא כמו לבקר
את בנצי בן ה 52...
ואף אחד לא משלם לי לשאול את השאלות אלה רק
מוחי הקודח...
כן ממש מוזר שלא זכרתי שכתבתי לרותי, מותר לי
להיות סנילי...
תענה על השאלות האלה לעצמך, כי אם תענה לי רק
תשתלח בי

עוזי
דרא"פ


<uzi@amiad.com>
RE:
אמוציות

חזי
אתה מצחיק אם אתה חושב שאפשר לקנות אותי, ממש
מצחיק....
אתה באמת חושב שמישהו יכול לקנות אותי?
באמת?
על מה ולמה?
מה אני אגיד לך, חבל"ז, אני פשוט חושב מה היה
קורה אם איציק היה נותן לך צל"ש או אות מופת
אז...
במדד של גדוד 890 בטח שמגיע לך לפחות אות
העוז...
אבל אם היית מקבל את האות שמגיע לך, נגיד, נעשה
משחק תפקידים חדש?
ונגיד שלא היית נדחה על ידי הגדוד והיום היית
סא"ל במילואים כמו כולם...
האם היית "מטפל" בבנצי כמו היום? האם היית חבר
בפורום שחוקר את מה שקרה שם?
תנסה לענות בכנות....
ממש בכנות.....
נדמה לי שלא היית ביננו, בכנות....
אבל אלה משחקי כאילו, הכל כאילו, כמו שאפשר
לחשוב שאם היית מקבל יחד עם כל החברה בטקס
חלוקת האותות, היית שואל את בנצי אז, ואת
איציק אז, ואת דובדבני אז, ואת כל שאר מקבלי
האיתורים, האם אז חזי ה"גיבור" עם התפיחות על
השכם מכולם, היה שואל את השאלות, אז בגיל 21,
שיכור מכבוד, כמו שאר מקבלי האיתורים, מעניין
אם היית עושה שם סצנה?
אז כאשר מבקרים את בנצי בן ה 21 זה לא כמו לבקר
את בנצי בן ה 52...
ואף אחד לא משלם לי לשאול את השאלות אלה רק
מוחי הקודח...
כן ממש מוזר שלא זכרתי שכתבתי לרותי, מותר לי
להיות סנילי...
תענה על השאלות האלה לעצמך, כי אם תענה לי רק
תשתלח בי
עוזי
דרא"פ


-Original Message-
From:mailto:hezy@global-report.com]
Sent: ו 5/20/2005 14:54
To: Uzi Ben-Zvi; shahaf pilovich; hezyd; carol and yoram; WolfZalmanson;
NimrodBarguy; naamavolcani; Hamta; eyal; EviatharH.Ben-Zedeff; Eric;
DaniReshef; DanWahle; MichaelBronstein; ע ג; AlbertShabot; עמיקם צור;
שמחה; Ruthy Avraham; Benzie; Uri Milstein
Cc: gn; עו''ד הדס פורר-גפני; עליס; יעקב;
slatina@bezeqint.net; YossiB; shahafpilovich; סימן טוב שמעון
שגיא; aviaharon; פילוביץ שחף; webmaster@a7.org;
ArielaMayerGoldman; Dalia; Uzi-GlobalReport; Eric; אלברט שבות;
AsherShla'in; Bronshtein; dorelw@rafael.co.il; gurisasson; MosheRosenblatt;
motiatiyah; y-blum@actcom.net.il; בני כהן; יעקב צור; שולמית
לבנת; talbash@netvision.net.il
Subject: Re:
פומבי וחסוי על גיל דוד עוזי וליפקין

סנילי
הגדרה מתאימה

זה מופיע , לא רק במחשב שלי אלא גם במחשבים של
הפורום וגם במחשב שלך ואפילו
במחשב של רותי

תסתכל באשכול פומבי וחסוי

מה שמוכיח שאצלך חל השנוי תמורת ה... אתה
יודע

חזי


- Original Message -
From: "Uzi Ben-Zvi" <uzi@amiad.com>
To: "HezyD" <hezy@global-report.com>; "shahaf pilovich"
<pilovich2006@walla.com>; "hezyd" <hezyd@walla.com>; "carol and yoram"
<kabbala@shaw.ca>; "WolfZalmanson" <wolf.zalmanson@gmail.com>;
"NimrodBarguy" <nimrod-br@barak.net.il>; "naamavolcani" <mnv@zahav.net.il>;
"Hamta" <monami@walla.co.il>; "eyal" <eyalb@scr.co.il>;
"EviatharH.Ben-Zedeff" <evi48@zahav.net.il>; "Eric" <eric@supervpn.org>;
"DaniReshef" <reshefd@012.net.il>; "DanWahle" <dwahle@walla.com>;
"MichaelBronstein" <bron@digital-verification.com>; "ע ג"
<monami@walla.com>; "AlbertShabot" <ashabot@walla.com>; "עמיקם צור"
<zamikam@netvision.net.il>; "שמחה" <quimka@quimka.com>; "Ruthy Avraham"
<ruthy_a1@netvision.net.il>; "Benzie" <benzie@zahav.net.il>; "Uri Milstein"
<urimilsh@zahav.net.il>
Cc: "gn" <gncom@zahav.net.il>; "עו''ד הדס פורר-גפני"
<vprg@netvision.net.il>; "עליס" <alicb@bezeqint.net>; "יעקב"
<yakov@knt-eng.com>; <slatina@bezeqint.net>; "YossiB" <y-blum@actcom.co.il>;
"shahafpilovich" <pilovich2006@walla.com>; "סימן טוב שמעון
שגיא"
<sagi_11@zahav.net.il>; "aviaharon" <aviah@zahav.net.il>; "פילוביץ
שחף"
<zahronx@hotmail.com>; <webmaster@a7.org>; "ArielaMayerGoldman"
<arimg@bezeqint.net>; "Dalia" <daliaze@013.net>; "Uzi-GlobalReport"
<uzi@global-report.com>; "Eric" <eric@inopsys.net>; "אלברט שבות"
<ashabot@walla.co.il>; "AsherShla'in" <ashersh@bezeqint.net>; "Bronshtein"
<bronstin@zahav.net.il>; <dorelw@rafael.co.il>; "gurisasson"
<mally0@walla.com>; "MosheRosenblatt" <mosrosen@bezeqint.net>; "motiatiyah"
<moti_at@walla.co.il>; <y-blum@actcom.net.il>; "בני כהן"
<cohenbny@netvision.net.il>; "יעקב צור" <zuryakov@zahav.net.il>;
"שולמית
לבנת" <shul@zahav.net.il>; <talbash@netvision.net.il>
Sent: Friday, May 20, 2005 7:18 AM
Subject: RE:
פומבי וחסוי על גיל דוד עוזי וליפקין


> חברים
> או שאני נהיה סנילי, או שזכרוני אבד
> אבל אם כתבתי את זה בספטמבר אז על הכיפאק
> אצלי זה לא זכור אבל לךך תתוכח עם המחשב של
חזי
> :-)
> אני עומד על מה שכתבתי, נדמה לי שאין לשנות
את העבר אלה לנסות להפיק לקחים
> למען ילדיינו.
> שבת שלום
> עוזי
> דרא"פ
>


> -Original Message-
> From:mailto:hezy@global-report.com]
> Sent: ה 5/19/2005 22:55
> To: shahaf pilovich; Uzi Ben-Zvi; hezyd; carol and yoram; WolfZalmanson;
> NimrodBarguy; naamavolcani; Hamta; eyal; EviatharH.Ben-Zedeff; Eric;
> DaniReshef; DanWahle; MichaelBronstein; ע ג; AlbertShabot; עמיקם
צור;
> שמחה; Ruthy Avraham; Benzie; Uri Milstein
> Cc: gn; עו''ד הדס פורר-גפני; עליס; יעקב;
slatina@bezeqint.net; YossiB;
> shahafpilovich; סימן טוב שמעון שגיא; aviaharon;
פילוביץ שחף;
> webmaster@a7.org; ArielaMayerGoldman; Dalia; Uzi-GlobalReport; Eric;
אלברט
> שבות; AsherShla'in; Bronshtein; dorelw@rafael.co.il; gurisasson;
> MosheRosenblatt; motiatiyah; y-blum@actcom.net.il; בני כהן; יעקב
צור;
> שולמית לבנת; talbash@netvision.net.il
> Subject:
פומבי וחסוי על גיל דוד עוזי וליפקין
>
>
>
>


> > - Original Message -
> > From: "Uzi Ben-Zvi" <uzi@amiad.com>
> > To: "Ruthy Avraham" <ruthy_a1@netvision.net.il>; "HezyD"
> > <cam10@bezeqint.net>; "Benzie" <benzie@zahav.net.il>; "שמחה"
> > <quimka@quimka.com>; "עמיקם צור" <zamikam@netvision..net.il>;
"Albert
> > Shabot" <ashabot@walla.com>; "Uri Milstein" <urimilsh@zahav.net.il>;
> > "ע ג" <monami@walla.com>; "Michael Bronstein"
> > <bron@digital-verification.com>; "Dan Wahle" <dwahle@walla.com>; "Dani
> > Reshef" <reshefd@012.net.il>; "Eric" <eric@supervpn.org>; "Eviathar H.
> > Ben-Zedeff" <evi48@zahav.net.il>; "eyal" <eyalb@scr.co.il>; "Hamta"
> > <monami@walla.co.il>; "naama volcani" <mnv@zahav.net.il>; "Nimrod
> > Barguy" <nimrod-br@barak.net.il>; "Wolf Zalmanson"
> > <wolf.zalmanson@gmail.com>; "carol and yoram" <kabbala@shaw.ca>
> > Cc: <talbash@netvision.net.il>; "שולמית לבנת"
<shul@zahav.net.il>;
> > "יעקב צור" <zuryakov@zahav.net.il>; "בני כהן"
> > <cohenbny@netvision.net.il>; <y-blum@actcom.net.il>; "moti atiyah"
> > <moti_at@walla.co.il>; "MosheRosenblatt" <mosrosen@bezeqint.net>;
> > "guri sasson" <mally0@walla.com>; <dorelw@rafael.co.il>; "Bronshtein"
> > <bronstin@zahav.net.il>; "Asher Shla'in" <ashersh@bezeqint.net>;
> > "אלברט שבות" <ashabot@walla.co.il>; "Eric" <eric@inopsys.net>;
> > "Uzi-Global Report" <uzi@global-report.com>; "Dalia"
> > <daliaze@013.net>; "Ariela Mayer Goldman" <arimg@bezeqint.net>;
> > <webmaster@a7.org>; "פילוביץ שחף" <zahronx@hotmail.com>; "avi
aharon"
> > <aviah@zahav.net.il>; "סימן טוב שמעון שגיא"
<sagi_11@zahav.net.il>;
> > "shahaf pilovich" <pilovich2006@walla.com>; "HezyD" <ACCESS@013.net>;
> > "Yossi B" <y-blum@actcom.co.il>; <slatina@bezeqint.net>; "יעקב"
> > <yakov@knt-eng.com>; "עליס" <alicb@bezeqint.net>; "עו''ד הדס
> > פורר-גפני" <vprg@netvision.net.il>
> > Sent: Thursday, September 23, 2004 5:21 AM
> > Subject: RE:
עדות מקור ""בבל"" מי אשם במותם
(תשפטו) של הצנחנים בקרב
> > החווה הסינית???
> >
> >
> > > רותי
> > > כל מילה אמת
> > > בערב יום כיפור, צריך להתאמץ אל המאחד ולא
אל המפריד, הוויכוח הזה על
> > > הנגמ"ש
> > הזה, היה הוא לא היה, כמה אנרגיות וכעסים יש
בו, והאמת אינני מבין את
> > בנצי זה העומד על קוצו של יוד, והמנסה להציג
עכשיו אחרי 31 שנה ו 18 שעות
> > שרידות בשטח, את חזי כשקרן, אלוהים אולי
ביום הכיפורים, יכפר עוונותיו,
> > אבל הרי כידוע על עוונות שבין אדם לחברו
אין כפרה עד שיאמרו השניים
> > כפרנו.
> > > אז מתפלל אני החילוני (אמנם ממשפחת רבנים)
שיסלחו בנצי לחזי וחזי
> > > לבנצי,
> > ויקבלו את דין ההיסטוריה , הרי מה שהיה היה,
ונלך הלאה, הרי הכל כתוב
> > מוקלט, קיים.
> > > בבניין ירושלים ננוחם
> > > עוזי


http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   11:01   23.05.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  69. תחקיר צה''ל קובע:'ניתן היה למנוע את מותו של סרן טרנטו'  
בתגובה להודעה מספר 0
 


http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   06:48   24.05.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  70. ''האלוף (רון-טל) משיב אש''  
בתגובה להודעה מספר 0
 


ציטוט: "הפרקליט הצבאי הראשי מצא כי האלוף בני גנץ אכן זכה להחזר הוצאות חריג. עם זאת, נמצא כי לא נפל פגם כלשהוא, פלילי או נורמטיבי, בהתנהלותו של האלוף בני גנץ. לכן, הורה הפרלקיט הצבאי הראשי על סגירת התיק בעניינו ללא נקיטת צעדים כלשהם".
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-71095-00.html?tag=6-40-21

קצינה לשעבר באכ"א חשפה הפרשה

קוטאי התייחסה להטבות שקיבלו האלופים רון-טל וגנץ, לכאורה שלא כדין, בשיעור של אלפי שקלים כל אחד. מדובר בסיוע שהצבא העניק לאלופים לצורך מימון שכר דירה במקומות שאליהם עברו מתוקף תפקידם וכן לשם הובלת הרהיטים והציוד בין הדירות. קוטאי טענה שההטבות ניתנו בניגוד לקריטריונים וכי רגב הוא שאישר את ההטבות, תוך חריגה מסמכותו. הפצ"ר מצא כי רגב אכן חרג מסמכותו, אך קבע שמדובר בחריגה ממינהל תקין ולא בעבירה ערכית.
http://news.walla.co.il/?w=/0/720056

אם גנץ קיבל כסף שלא כדין מדוע מנקים אותו?!

כי גנץ חלק מהמערכת, אז מנקים.....


אלוף פיקוד צפון בני גנץ
96. האלוף בני גנץ היה אז בדרגת תא''ל, מפקד אוגדת איו''ש....
בזמן שהיו שתי תקריות:

http://rotter.net/forum/gil/5244.shtml#96

1. פרשת מדחאת יוסוף ז"ל הי"ד בקבר יוסף שבה הוא היה עם
כל הכבודה המצויינת לעיל.... ולא בחינם שמו לא מוזכר שם !!

2. באירוע השני הוא היה ללא הכבודה שלעיל וזה היה בהר עיבל ( מעל שכם )
באירוע עם מטיילים וגם שם היה אירוע שנוהל באופן "מופתי".. !!

האירוע השני הוא מחדל בל יתואר של האלוף בני גנץ דהיום שפרטיו נכון להיום עדיין לא נחשפו לידיעת הציבור,
רק בפרטי פרטים,
השאלה הנשאלת היא...
למהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ??

האם השמאל הקיצוני האשפיסטי מייעד אותו לרמטכ"ל העתיד של מדינת ישראל, נוסח אמנון ליפקין שחק...??


http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 309 מדרגים, 577 נקודות.  ראה משוב
   22:07   25.05.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  71. יונה באומל: ''צריך לתלות את האנשים האלו''  
בתגובה להודעה מספר 70
 
"צריך לתלות את האנשים האלו"



יונה באומל, אביו של זכריה באומל, תוקף את דברי האלוף במיל' רגב, שטען כי כל נעדרי צה"ל מתים

איתן רבין
20/5/2005 10:23

"צריך לתלות את האנשים האלו. זו חוצפה שכל שנה בא איזה אלוף, פולט שטות ומכריז כי הנעדרים, הבנים שלנו, כבר לא בין החיים" – כך תוקף היום יונה באומל, אביו של זכריה באומל, אחד משלושת החיילים הנעדרים מק