קבוצות דיון
גילוי מסמכים
נושא #6712
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
yoske
גולש אורח
|
13:55 04.08.05 |
  
 
|
האם הציל ישראל קסטנר קצינים נאצים מעמוד התלייה?
| |
האם הציל ישראל קסטנר קצינים נאצים מעמוד התלייה?
50 שנה למשפט קסטנר
במלאת כ-50 שנה למשפט קסטנר, התקיים אתמול, במסגרת הקונגרס העולמי ה-14 למדעי היהדות המתארח באוניברסיטה העברית, דיון פומבי על המשפט ההיסטורי ולקחיו. פרופ' דן לאור היה המנחה, והמתדיינים היו הפרופסורים ההיסטוריונים יחיעם וייץ, שלמה אהרונסון ודינה פורת. לצדם השתתף בדיון העיתונאי דן מרגלית.חידושים מפליגים לא נשמעו, אף כי עצם הנגיעה בנושא הצליחה לבסוף לעורר התרגשות וזעזוע. הפתיחה, כשעה בערך, היתה שורת הרצאות קצרות מפי שלושת ההיסטוריונים - דברים מרתקים, אך ללא שום פולמוס. דן לאור ציין כי משפט קסטנר נערך עשר שנים בלבד לאחר השמדת יהדות הונגריה. יחיעם וייץ אמר שבמשפט קסטנר הראשון, מול השופט בנימין הלוי, קסטנר היה רק "פיון" של עורך הדין שמואל תמיר, שמטרתו היתה פוליטית - לנגח את הנהגת היישוב, ובראשה בן-גוריון ושרת. גם השופט הלוי היה "שפוט" של תמיר, אמר וייץ; שלמה אהרונסון הסביר עד כמה קסטנר ומנהיגים יהודים אחרים בימי השואה היו מוגבלים וממולכדים. במשפטי נירנברג, הדגיש, תרומתו של קסטנר היתה חיובית. הוא עזר להרשעתו ולתלייתו של ארנסט קלטנברונר. דינה פורת פתחה מיד בשאלה העיקרית: מדוע לא הזהיר קסטנר את יהודי הונגריה מפני השילוח לאושוויץ. מדוע סייע בכך, בעצם, לשילוחם המסודר אל המוות. היהודים ידעו על ההשמדה גם כך, השיבה פורת, אף כי סייגה והדגישה שאולי לא כל היהודים המבודדים, בערי השדה, ידעו והפנימו גם הם. עוד ציינה כי גם מנהיגים יהודים אחרים נמנעו מלהזהיר את ההמונים מפני מה שמצפה להם. ואז קם דן מרגלית וירה את האמירה הפרובוקטיווית הראשונה: "שמונים דקות דיברו פה בעד קסטנר", אמר, ורמז בכך שבכוונתו להפוך את הכיוון. "ארבעה קצינים נאצים, ובהם קורט בכר, קיבלו מקסטנר כתב זיכוי", האשים מרגלית. זה היה ב-46', בעת משפטי נירנברג, לאחר המלחמה, כאשר נותן המסמכים היה חופשי מאימת הנאצים. "ואז, ללא שום סמכות", המשיך מרגלית, נתן ישראל קסטנר לקצינים אלה, שאיתם היה במין מו"מ על "סחורה תמורת דם" בימי השואה, "כתב כפרה - בשם העם היהודי, כתב כפרה שלא היה בסמכותו לתת". ועוד: כאשר נשאל על כך בזמן המשפט, ב-54', קסטנר שיקר והכחיש. על עניין מסוים זה, סיכם מרגלית, קשה לסלוח לו. הגיע הזמן לתגובות הקהל ופרצה סערה: מנהל מכללה, חיים שלם שמו, קם ואמר: "התקשורת ניצחה את האקדמיה". פרופ' אהרונסון השיב: התקשורת לא ניצחה. הלא כבר קודם "הסברתי לתקשורת", צלף, כי בכר ושלושת הקצינים האחרים שמדובר בהם כלל לא הועמדו לדין בנירנברג. ממילא, קסטנר לא הציל אותם מתלייה. ובכלל, מה זה "התקשורת סולחת או לא סולחת, פה זה לא פופוליטיקה". מרגלית לא החשה. לדבריו, כאשר קורט בכר קיבל את "כתב הכפרה" מקסטנר, הוא חשב שיהיה זקוק לו, והמנהיג היהודי אכן סיפק לנאצי את כתב הכפרה. גם אם הבטיח לבכר, בעת השואה, שיעזור לו לאחר המלחמה, לא היה צריך לעמוד בהתחייבות הזאת, שניתנה בסיטואציה נוראה. הדיון ננעל. הנוכחים, ובהם אחדים מניצולי השואה בהונגריה, המשיכו לעמוד באולם ולהתווכח. הרוחות סערו, כמו תמיד כאשר מועלות השאלה הנוראות - איך הובלו מיליונים אל הקץ במין פסיוויות כביכול, מה שכונה פעם "כצאן לטבח"; מה חלקם של המנהיגים היהודים בהליכה "מסודרת" זו אל המוות, האם הם "אשמים", האם היה אפשר לנהוג אחרת. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=608584&contrassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0
|
|
 
  
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אספרסו
גולש אורח
|
14:29 04.08.05 |
|
|
3. אומרים שכן
בתגובה להודעה מספר 0
| |
"משפט קסטנר"
קסטנר היה מעורב במספר פעולות שעוררו נגדו מחלוקת חריפה לאחר תום המלחמה. הוא עלה לכותרות כאשר בשנת 1953 האשימו מלכיאל גרינוואלד כי שיתף פעולה עם הנאצים, השתתף עם קורט בכר שעמד בראש הוועדה הכלכלית של הגסטאפו בגזל הרכוש היהודי, והציל אותו אחרי המלחמה בגלל שותפות זו.היועץ המשפטי לממשלה הגיש תביעה נגד מלכיאל גרינוואלד באשמת הוצאת דיבה. במשפט הגן שמואל תמיר על גרינוואלד, והפך את קסטנר ממאשים לנאשם. בית המשפט המחוזי, בו ישב בדין השופט בנימין הלוי, זיכה את גרינוואלד ברוב סעיפי האשם מלבד הטענה שקסטנר היה שותף לגזל היהודים, שבית המשפט קבע כי הינה האשמת שקר. בערעור שהוגש לבית המשפט העליון הפך בית המשפט את פסק הדין, וברוב של 3 נגד 2 החליט כי רוב ההאשמות נגד קסטנר אינן נכונות, מלבד ההאשמה שקסטנר העיד לטובת בכר ללא סמכות וללא צידוק. האשמה זו, קבעו שופטי בית המשפט העליון פה אחד, נכונה היא, וקסטנר לא היה רשאי להציל את בכר מעונשו. לאחר זמן קצר נרצח קסטנר בידי זאב אקשטיין. הוא נמלט בג'יפ שנהג בו דב שמר. המשטרה האשימה את יוסף מנקס וטענה שהוא היה ראש החוליה והמפעיל של הרוצח. אקשטיין הופיע כעד מדינה נגד מנקס. שלטונות הביטחון הודו כי אקשטיין היה סוכן שלהם עד חודשים מעטים לפני ההתנקשות. גם מאסרו של אקשטיין היה בתנאים נוחים במיוחד. שלושתם נדונו למאסר עולם. (כל זאת בספרו של יואל והאנזי בראנד, השטן והנפש, 1960, עמודים 209-210). http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1504
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
חבצלת השרון
גולש אורח
|
16:04 04.08.05 |
|
|
6. קסטנר לא בגד
בתגובה להודעה מספר 5
| |
קסטנר ניסה להציל את יהדות הונגריה. הנהגת מפא"י חיבלה במאמציו ובמאמצי הוועדה שלו. הסגרת יואל בראנד לבריטים היא רק דוגמא אחת לכך. אם היו נותנים לבראנד לחזור מקושטא להונגריה, הוא היה יכול ל"עבוד" על אייכמן ולעצור לפחות לזמן מה את הגירוש לאושווייץ. מישלוח הצנחנים (סנש וחבריה) דווקא לקסטנר היה לא רק ניסיון כושל לכסות על העובדה שהנהגת היישוב עשתה כה מעט להצלת יהדות אירופה, אלא גם חלק מהחבלה במו"מ של קסטנר עם הנאצים להצלת מספר גדול מאוד של יהודים. האם לא יכלו לשלוח אותם, אם בכלל, למישהו אחר? בהונגריה היה רק קסטנר?
בנירנברג אכן קסטנר העיד לטובת שלושה פושעי מלחמה נאציים. ל"זכותו" אפשר לומר שהוא עשה זאת לפי הוראת שר האוצר דאז, אליעזר קפלן. הנאצים שדרשו בזמנו כופר נפש מיהודים, נדרשו כעת לשלם בעצמם. מחקרו של העיתונאי הישראלי שרגא עילם מראה שהגרמנים בסוף לא שילמו. שכן אחד מהם, קורט בכר, אמנם נתן הוראה ל"נאמנו" השווייצי להעביר סכום של 100,000 פר"ש לסוכנות היהודית, אך הלה אמר לנציגי הסוכנות היהודית לקפוץ לו.קסטנר הוצא להורג ע"י הש"ב כדי שלא יפתח את פיו ויספר את האמת. שכן לאחר שהפסיד במשפט שלא נגד מלכיאל גרינוואלד היתה סכנה עבודו שהוא ייתבע לפי החוק נגד הנאצים ועוזריהם. אז, כאשר עונש מוות היה מרחף מעליו, הוא היה ללא כל ספק מזמר.
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
גירסת הדפסה
