|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אדמק
חבר מתאריך 6.6.02
2699 הודעות |
00:49 25.08.05 |
|
28. ההבדל הגדול בין מילים לבין אלמנטים הקשורים ל''שואה''..
בתגובה להודעה מספר 0
|
בעקבות הפולמוס סביב השימוש בנושא השואה, בכוונתי להביא בקרוב מאמר נרחב בנושא, אך לעת עתה אסתפק בדברים קצרים. לדעתי אסור להשתמש בכלים תמונות או רעיונות הנובעים מהשואה לשום צורך אחר, גם אם יש הקבלה בין הדברים למציאות של ימינו, מאחר שמה שקרה בשואה, לא יכול להמדד בשום צורה שהיא לכל דבר אחר, אין להשתמש באלמנטים כאלה כלל.אבל וזה אבל גדול... השימוש במילים "שואה" או "יד ושם" אינן נחלת ה"שואה" בלבד. אותן מילים ששימשו לצורך הגדרת מה שקרה בגרמניה בשנות השלושים המאוחרות ותחילת שנות הארבעים, מקורם מהתנ"ך! ובתנ"ך מילים אלה מבטאות דברים שונים ממה שהורגלנו לחשוב. "יד ושם" מופיע פעם אחת בתנך בלבד בספר ישעיהו נ"ו פסוק ה' וְנָ?תַתִּי לָ?הֶם בְּבֵיתִי ?בְח?מֹתַי? ?יָ?ד וָ??ֵם? ?ט?ב מִבָּ?נִים ?מִבָּ?נ?ת ?ֵם ע?לָ?ם אֶתֶּן-ל? אֲ?ֶר לא יִכָּ?רֵת"" והכוונה היא לאותם אנשים ששומרים את המצוות שיהיה להם זכות לבנין המקדש אותו הביטוי (יד ושם) הושאל לצורך השואה ואינו קנין של ה"שואה" בלבד. "שואה" בתנ"ך מופיעה מספר פעמים, פירושה חורבן והרס, עד כדי שממה. ישעיהו פרק י פסוק ג "?מַה-תַּעֲשֹ? לְי?ם פְּקֻדָּ?ה ?לְ??אָ?ה מִמֶּרְחָ?ק תָּ?ב?א עַל-מִי תָּ?נ?ס? לְעֶזְרָ?ה וְאָ?נָ?ה תַעַזְב? כְּב?דְכֶם" והכוונה לחורבן ושממה בארץ ישראל, לא בניכר. שוב מילה זו הושאלה לצורך הגדרת השואה במלחמת העולם השניה, ולדעתי האישית מילה זו ממעיטה בערכה של "השואה" שהיתה חמורה לאין ארוך ממה שמוגדר בתנ"ך כשואה. מענין במיוחד לקרוא את איוב פרק ל פסוקים א עד ד. שם מוזכרת שואה, גירוש, ומופיעה המילה הקוטפים... והמבין יבין. כאמור אני שוקד על מאמר ארוך בנושא, והוא יובא כאן בקרוב. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|