האם ''אתר הקונספירציה'' מסית נגד שמעון פרס?  

להמשך הכתבה,
לפי אחת התאוריות המופצות על-ידי גורמים קיצוניים, תיכנן שמעון פרס לביים ניסיון רצח פוליטי של מנהיג שמאל שיכפיש את מחנה הימין, על-מנת ליצור לעצמו אהדה בקרב הציבור. לשם כך נעזר בשב"כ שלצורך המשימה נעזר ביגאל עמיר, שהיה סבור כי על רבין למות. על השב"כ הוטל לשים באקדחו של יגאל עמיר כדורי סרק אולם בביצוע משימה זו התרחש כשל, מתוך רשלנות או בכוונת מכוון, ובאקדח הושארו כדורים חיים. לכן הושמעה הקריאה "סרק, סרק" בעת ההתנקשות, ולכן יכול היה יגאל עמיר להמתין בחניית האח"מים מבלי שיישאל על מעשיו במקום.

כך גם מוסברת נוכחות הצלם רוני קמפלר במרפסת סמוכה, ממנה צילם דווקא את ירידתו של רבין במדרגות, בתום העצרת.

יאמר כאן, כי מדובר בתיאוריות שלא נמצא להן בסיס ממשי. יחד עם זאת, הן מופצות שוב ושוב, דבר המעלה שאלה: מדוע נמנעים גורמי אכיפת החוק ממיצוי הדין עם אותם גורמים המפיצים עלילות ותיאוריות מסיתות נגד שמעון פרס ואחרים.

"פרס יזם את הרצח"

על-פי תאוריית הקונספירציה, ניתן היה להציל את רבין, אלא שאז החליט פרס שהסיכון לחשיפה רב והניח לרבין לדמם למוות. מכונית ראש הממשלה נסעה 22 דקות ברחבי תל אביב עד שרבין נפח את נשמתו, ורק אז הוא הוסע לבית החולים "איכילוב".

בחוגי הימין הקיצוני אף רווחות תיאוריות, כאילו שמעון פרס הוא יוזם הרצח. לפי אחת התיאוריות שאף פורסמו בעיתון "הצופה" (שלהגנתו טען כי הפירסום משקף את דעתם של הוגי הקונספירציה בלבד, ואינו מייצג את עמדתו הרישמית של העיתון), כוונתו של פרס היתה למנוע מרבין לחזור בו מהסכם אוסלו לאחר שעלו אצלו הירהורי חרטה על חתימתם.

פירסום זה מעלה שוב כמה שאלות בדבר גבולות חופש הביטוי:

- האם מקריאתו של חמיש להעמיד לדין את פרס עלולים להסיק גורמי ימין קיצוני, שנואשו מאי חקירתו, שלא נותרה ברירה אלא לפגוע בו פיזית;

- האם טענתו של חמיש באשר לכך שלפרס יש "דם על הידיים", תוך הצגת תמונת פוטומונטאג', הינה מעשה לגיטימי.

תביעת דיבה נגד שמעון פרס

אחד ממתנגדיו של פרס, דיוויד רוטשטיין, הקים אתר אינטרנט הנושא את שמו של שמעון פרס. מי שמקיש "שמעון פרס" מקבל אתר המציג שורה ארוכה של ראיות ומסמכים שלטענת רוטשטיין לא הוצגו בפני ועדת שמגר שחקרה את רצח רבין, והמלמדים, לטענתו, כי שמעון פרס הוא זה שעמד מאחורי רצח רבין.

ההתמודדות מעסיקה את המועמדים, עד שבלהט הקרב הזניחו אולי כמה מראשיה תאריך חשוב. בעוד כשבועיים יחול יום השנה העשירי לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, ובמפלגה אשר הנהיג בעת הירצחו טרם החליטו כיצד לציין את האירוע.

מול התכנון המוקפד של אירועי הזיכרון הממלכתיים והפרטיים, טוענים פעילים מרכזיים בעבודה שהיו חלק ממחנה רבין בזמן הרצח, כי המפלגה לא השכילה להתכונן.

עד לאחרונה, לא היתה כלל תוכנית או היערכות מסודרת ליום השנה העשירי, לא הוכן טקס או אירוע לזכרו של ראש הממשלה המנוח, והמפלגה לא ניסתה להשתלב באירועים שעורך מרכז רבין. גם משפחת רבין לא קיבלה כל עדכון מהמפלגה על קיומו של טקס או אירוע אחר.

גורמים במפלגה ציינו כי "קצת מוזר ששבועיים לפני יום הזיכרון, ומספר ימים לפני 4 בנובמבר, למפלגת העבודה אין אף תשובה: הם לא יודעים מתי יהיה טקס, אין להם מושג איפה הוא יתרחש או מי ישתתף בו. עשר שנים לרצח רבין, העבודה היתה צריכה לחשוב על זה קצת קודם".

המועמד לראשות העבודה, השר מתן וילנאי, תקף את ראשי המפלגה על התנהלותם לקראת יום הזיכרון: "רבין הוא גדול מנהיגי מפלגת העבודה בדור האחרון, העובדה שהמפלגה והיושב בראשה לא השכילו לכבד זאת ולארגן אירוע בעל משמעות מביכה, כואבת ולא ראויה".

"הטענות מגוחכות"
מזכ"ל העבודה, איתן כבל, אמר אמש בתגובה כי הטענות כאילו המפלגה שכחה את יום הזיכרון לרצח רבין מגוחכות: "אנחנו עוסקים בארגון טקס צנוע לציון יום השנה העשירי לרצח, אנחנו רק מתלבטים מתי לערוך אותו - אולי בשבועיים הקרובים, ואולי רק בסוף החודש, יחד עם ועידת העבודה ובנוכחות צירי הוועידה".

על התנהלותה המגומגמת של מפלגת העבודה צפויים לפצות שורה של אירועי זיכרון. בשבת בעוד שבועיים תתקיים, כבכל שנה, העצרת המרכזית בכיכר רבין בתל-אביב תחת הכותרת "חוזרים לכיכר".

"יש קבוצה של מאות אלפי אנשים שלא כולם רוצחים, אבל כולם חושבים שהרצח השיג את מטרתו. אם הסקר היה נעשה בערוץ 7, התוצאות היו מדהימות עוד יותר, כי בסקר של 'ידיעות אחרונות' לא נעשה פילוח בין ימין לשמאל דבר שמיתן מאוד את התוצאות. אם היה נערך סקר כזה רק בימין, 90 אחוז היו חושבים שהוא צריך לקבל חנינה". אומר גילון.

"יגאל עמיר בחיים כתוצאה מתקלה מבצעית", אומר גילון ומוסיף "הוא היה אמור למות כבר אחרי הכדור הראשון שירה, ואם לא אז אחרי השני. לצערי המאבטחים לא פעלו כפי שלימדו אותם. הם כשלו בכך שלא ירו בו מיד כמו בכלב, כמו בכל מחבל מתועב. מבחינה אבטחתית זה היה כישלון".

"לא טיפלו במסיתים אז, ולא מטפלים בהם היום. לאחר רצח רבין הטיפול במשמעויות החברתיות, הפוליטיות והמשפטיות היה מריחה אחת גדולה, טיוח מהול בדמעות", אומר גילון.

בהתייחסו למה שארע במאחזים אומר גילון כי "מה שקרה במאחזים בשבוע שעבר מראה שלא מדובר בעשב שוטה או בחבורת פסיכים. זו השקפת עולם. נוח לשמאל לחשוב שהם עשבים שוטים. יש קבוצה של מאות אלפי אנשים, שלא כולם רוצחים, אבל כולם חושבים שרצח רבין השיג את מטרתו כשעצר את תכנית אוסלו. הם חושבים כיום שאם שרון ייעלם, המהלכים ביהודה ושומרון גם הם ייעלמו".

(ואם זה לא קריסת כל מערכת המשפט, אני לא יודע מה עוד צריך כדי שתשתכנעו)

---------------------------------

חות החיות
חבר מתאריך 24.12.03
529 הודעות 01:45 30.10.05

סקופ: נפתח אתר חדש למען זכויותיו של יגאל עמיר !

http://www.yigal-amir.com
באתר: קורות חייו של יגאל עמיר,
דוחות על האפליה בינו לבין אסירים
אחרים, חשיפת האמת על יצחק רבין ועוד.

זאת בנוסף לאתר של משפחת עמיר שנפתח
זה לא מכבר בכתובת http://yigalamir.co.il

---------------------------------

אלי57
חבר מתאריך 20.6.02
109 הודעות 07:50 30.10.05

האם גם השנה יתקיים כנס החושדים בקונספירצית רצח רבין?

מידי שנה בסביבת תאריך 'חגיגות' האבל של רבין מתקיים כנס עידכון
אודות הממצאים האחרונים של אלו שאינם מקבלים את הגירסה הרשמית.
אשתקד היה זה בבית המהנדס בירושלים.
יש למישהו מידע האם גם השנה יתקיים כנס כזה, והיכן?

-------------------------------

שטח אש
חבר מתאריך 18.9.02
2759 הודעות 22:55 28.10.05

ח''כ רן כהן התלונן במשטרה נגד משפחת יגאל עמיר

ח"כ רן כהן (מרצ) הגיש היום תלונה במשטרת ירושלים, נגד משפחתו של יגאל עמיר,
רוצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. כהן מאשים את המשפחה בהסתה ובהכשרת הקרקע
לרצח הפוליטי הבא, בעקבות פרסום עצומה לשחרורו של עמיר באתר האינטרנט של המשפחה.
בגלי צה"ל דווח, כי באתר האינטרנט כונה רבין פושע, ונטען כי מי שרצח
פושע לא צריך לשבת במעצר במשך יותר מעשר שנים.

ואללה

-------------------------------

עשור לרצח: על קיר בניין עיריית ת''א תשוחזר התמונה בה שר רבין את "שיר לשלום"
מבזק NRG מעריב 28/10/05 03:18 , מאיר סויסה

במלאות עשור להירצחו של ראש הממשלה, יצחק רבין ז''ל,
תשוחזר על קיר בניין עיריית ת''א התמונה בה שר רבין את "שיר לשלום",
על בימת הכיכר ב-4 בנובמבר 1995. במקום בו עמד רבין,
לצידם של שמעון פרס, מירי אלוני, שלמה להט ואחרים, יוצב מיקרופון בלבד.

---------------------------------

Hermon
חבר מתאריך 15.8.02
9290 הודעות 07:14 28.10.05

סקר מינה צמח: 20% בעד חנינה ליגאל עמיר

בידיעות
45% בעד לאפשר לו להיות אב
40% מאמינים כי יגאל עמיר ישוחרר לפני הזמן

-----------------------------------

29/10/2005
12:24
מבזקים YNET

השר פז-פינס: לסגור את אתר האינטרנט של משפחת עמיר

שר הפנים, אופיר פז-פינס, קרא לסגור את אתר האינטרנט של משפחת הרוצח יגאל עמיר.
"המשפחה מנסה באמצעות האתר להפיץ מורשת של הסתה ושנאה.
עצם קיום האתר מוכיח שרשויות החוק נרדמו בשמירה",
אמר פז-פינס באירוע "שבת תרבות" במוזיאון תל אביב.

פז-פינס אמר כי הוא גאה בהיותו מוביל החוק המונע מתן חנינה לעמיר בכל תנאי,
אך הוסיף כי "אין די בכליאתו אם נותנים חופש פעולה למרוממי שמו ודרכו".

(רוני סופר)

-----------------------------------

i_lan
חבר מתאריך 21.10.03
8299 הודעות 13:57 30.10.05

''שלום עכשיו'' למשרד הרווחה: סגרו הגן של גאולה עמיר

מזכ"ל "שלום עכשיו", יריב אופנהיימר, פנה למנכ"ל משרד הרווחה, משה שיאון,
בדרישה שיפעיל את סמכותו ויורה על סגירת הגן של גאולה עמיר,
אמו של רוצח ראש הממשלה, יגאל עמיר.

זאת בעקבות דבריה של עמיר, לפיהם יש לתלות את המעורבים בהתנתקות.

יגאל עמיר טוען כי הגיעו לידיו נתונים המעוררים ספק, גם בעיניו, בדבר הקביעה שהוא הוא היה זה שרצח את ראש הממשלה יצחק רבין. כעת, עשור לאחר הרצח, הוא דורש משפט חוזר.

לאחר עשר שנים בהן שלל כל תיאוריה שביקשה לקבוע שלא הוא היה זה שרצח את ראש הממשלה יצחק רבין, אומר יגאל עמיר כי הגיעו אליו נתונים המעוררים ספק גדול בעובדה זו.

על פי דיווח בערוץ השני של הטלוויזיה נתון ולפיו הרוצח הצמיד באחת היריות את האקדח אל החליפה של ראש הממשלה שנרצח גורם ליגאל עמיר לקבוע 'אולי לא אני הוא שרצח את ראש הממשלה. אולי היה זה מישהו אחר', ולדרוש משפט חוזר. את הנתון הבליסטי אמרה אתמול עורכת הדין פנינה גיא בראיון רדיופוני בו סיפרה שתמוה בעיניה כיצד יכול היה עמיר לירות לעבר רבין שלוש יריות מבלי שנבלם על ידי המאבטחים. כמו כן אמרה שהיריה השלישית, כאמור, נורתה מטווח מגע ברבין עצמו. עמיר טוען כי בכל עדויותיו שלל מגע שנוצר בינו לבין רבין והירי בוצע ממרחק מה.

כאמור, במהלך השנים הקפיד יגאל עמיר לדחות כל תיאוריה שביקשה להוכיח שלא הוא היה זה שרצח את ראש הממשלה וכי היה זה גורם שלישי.

בשמאל הישראלי נשמעות מתקפות חריפות נגד האפשרות לפתוח במשפט חוזר לעמיר.
(ש)
http://www.a7.org/news.php?id=128258

______________________________________________

5. רצח ג'ון פ. קנדי ב-22 בנומבר 1963-נשיא ה-35 של ארה''ב
http://rotter.net/forum/gil/5651.shtml#5
הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין ז''ל
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5614&forum=gil&omm=0

הקלדתי בקוביית החיפוש: יגאל עמיר

וראה זה פלא ושיכלול,
קיבלתי המלצה לצמצם את החיפוש ליגאל עמיר שמעון פרס

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/001/969.html

_________________________________________________________________________

רבין נפגע פעמיים, אך בבגדיו נמצאו 3 חורים
יום שלישי, 1 בנובמבר 2005, 8:10 מאת: הארץ

יצחק רבין ז"ל (צילום: לע"ם)

פרופסור היס. "אין לי כל ספק בדבר, כל דיבור אחר הוא חסר ערך" (צילום: בוצ'צ'ו)כך נטען בסרט דוקומנטרי חדש שמעלה את "תעלומת החור ה-3". פרופ' היס: "הנקב לא היה כשבדקתי את הגופיה, הוא לא נוצר מירייה"

סרט דוקומנטרי, בבימויו של נפתלי גליקסברג, שישודר ביום חמישי בערוץ השני של הטלוויזיה, טוען כי בבדיקת הבגדים שלבש יצחק רבין בליל הירצחו נמצא חור נוסף בצדן הקדמי של החולצה ושל הגופיה ושני החורים תואמים. בהודעה שפירסמה אתמול "קשת" לא נאמר כיצד, להערכת יוצרי הסרט, נוצר החור ומה משמעות הגילוי, אך לדבריה מדובר ב"חור שלישי". ועדת שמגר קבעה כזכור שרבין נורה מאחור, וכי נפגע משני קליעים.

עד כה איש לא דיבר על החור השלישי, אך ראש המכון לרפואה משפטית, הד"ר יהודה היס, שבדק את גופתו של רבין, אמר אתמול ל"הארץ" כי החור בחולצה צוין בדו"ח שכתב בזמנו וכי לא היה חור בגופיה, כי אם קרע בלבד. גליקסברג אמר בתגובה כי בגופיה שהוא ראה ומראה בסרט יש גם קרע וגם חור.

בדו"ח היס מתאריך 6 בנובמבר 1995, נאמר בענין "החור השלישי": "בצד קדמי של החולצה, בדש השמאלי, בשליש התחתון וכ-7 ס"מ מהשוליים שמאלה, נמצא נקב עגלגל בקוטר כ-0.6 ס"מ. סביבו אין סימני אבק שריפה, פיח ו/או פעולת אש. גופיה של כתפיות בצבע לבן, חתוכה-קרועה לאורך מקדימה. בגב הגופיה נמצאים שני קרעים-נקבים התואמים במיקומם ובגודלם לנקבים שנמצאו בגב החולצה ובמקטורן. בשל הקרע הקדמי בגופיה לא ניתן לאתר נקבים אפשריים בבד מקדימה".

הד"ר היס הדגיש כי בגופו של רבין נמצאו רק שני פצעים ושני קליעים וכי נכנסו לגופו ביריות מאחור. "אין לי כל ספק בדבר, ואין כל ראיה אחרת, כל דיבור אחר הוא חסר ערך", אמר היס. לדבריו, לא ראה את בגדי רבין מאז הבדיקה ואין הוא יודע להסביר את "תעלומת החור השלישי" שמעלה הסרט. "אם יש כיום נקב גם בגופיה, כפי שטוענים יוצרי הסרט, הנקב לא היה שם כשאני בדקתי את הגופיה", הוסיף.

לדברי היס, הוא ציין בדו"ח שלו את הנקב הקדמי שבחולצה, למרות שלא ידע לפני עשר שנים ואף אינו יודע כיום, כיצד נוצר. הוא ציין את קיומו כי חשב שאין להעלים אף פרט. היס מאמין שהנקב בצדה הפנימי של החולצה לא נוצר מירייה, כי בגופו של רבין לא נמצא פצע קדמי. לכן ציין כי סביב הפצע אין סימנים של אבק שריפה או פיח. עם זאת, כתב מלים אלה גם ליד החורים בגב המקטורן של רבין, שדרכם חדרו הקליעים שהרגו את רבין. "לא ראיתי סימנים כאלה על המקטורן הכהה, ולכן ציינתי שאין", אמר היס אתמול.

עשר שנים חלפו מאז היריות בכיכר, ושאלת השתלשלות האירועים שהובילה לרצח יצחק רבין נותרה עלומה עבור גורמים רבים, המתקשים לקבל את התיאוריות הרשמיות שהמדינה וגופי הביטחון שלה מספקים, ומאתרים בהן כשלים רבים.
על רקע זה, עורר הרצח תיאוריות קונספירטיביות מרובות, וחובביהן מפתחים דיונים סוערים בפורומים שונים, ממלאים עמודי אינטרנט בגרסאות המתיימרות לתת מענה לסוגייה הבוערת, ומציגים קטעי וידיאו ותמונות המהווים, לכאורה, הוכחות לטענותיהם.

יגאל עמיר - חלק מתוכנית פעולה גדולה הרבה יותר?
תיאוריות הקונספירציה מתבססות על אסופת פרטים קטנים רבים, הניתנים לתמרון לכיוונים שונים ומשונים, כאוות נפשו של הקונספירטור המתחיל.

על אף זאת, ניתן לסכם את המידע המוצג על ידי כל "הפלגים" לכדי תיאוריה אחת בסיסית: יגאל עמיר אינו האיש שהרג בפועל את ראש הממשלה, וגם אם כן – הוא לא עבד לבד, אלא היה חלק מתוכנית גדולה ורחבת היקף הרבה יותר.

לסיפור אין גרסה אחת מוסכמת ועקבית. יש הטוענים כי יגאל עמיר אינו האיש שירה את היריות שהביאו למותו של רבין, וכי הייתה ירייה אחת נוספת, מאוחרת יותר, ששמה קץ לחייו. גרסה אחרת מציגה סברה לפיה רבין וגורמים בכירים בשב"כ ובממשלה היו מודעים מראש לקיומה של תוכנית לביום ההתנקשות, וציפו לירי בכדורי סרק, שאינם גורמים נזק. על פי סברה זאת, הכדורים האמיתיים שהיו באקדחו של עמיר היוו כשל חמור בתוכנית.

תוכנית כזו, גורסים תומכי הרעיון, תוכננה במטרה להציג את מחנה הימין כקיצוני ומסוכן, ולהביא בסופו של דבר לחיזוק הממשלה. על-פי תיאוריה נוספת, גורמי ימין קיצוניים בשב"כ הפעילו את עמיר באמצעות אבישי רביב, ("שמפניה") סוכן השב"כ שהיה פעיל בחוגי הימין הקיצוניים, במטרה לחבל בתהליך השלום.

"על ידיו לא נמצאו פיח או אבקת שריפה"
מבולבלים? גם אנחנו. כדי לעשות מעט סדר בים השמועות, פנינו למפתח התיאוריות המפורסם, ברי חמיש, מחבר הספר "מי רצח את יצחק רבין?". הספר, אגב, הורד ממדפי "סטימצקי" לפני שש שנים, לאחר שח"כ אופיר פינס כתב לרשת הספרים: "ספרו של חמיש אינו ראוי להימכר, ואינו עומד בכל קריטריון ספרותי והיסטורי סביר".

חמיש טוען, אם כן, שיגאל עמיר חף מפשע ויש לשחררו. "בדיקות הידיים, אשר נערכו לעמיר על ידי משטרת ישראל, מראות כי על ידיו לא נמצאו לא פיח ולא אבקת שריפה, ושניהם חייבים להימצא על ידיו של אדם אשר יורה בנשק אמיתי".

כיצד מתיישב הדבר עם עובדת הודאתו של עמיר ברצח? "בתחילת החקירה שנערכה נגדו הכחיש עמיר לגמרי שהוא ירה. להיפך, הוא תיאר את הקונספירציה במלואה", כך מסביר חמיש את טענתו. "רק מאוחר יותר נולדה הגרסה שראינו על מסכי הטלוויזיה, בה הוא מודה. גרסה זו מבוימת, אמרו לו מה להגיד".

שתי יריות, או שלוש?
מי, אם כן, ירה את הכדורים הקטלניים? "ועדת שמגר קבעה כי רבין נורה פעמיים בגב. אני טוען שרבין נורה שלוש פעמים, הירייה השלישית מלפנים ולא מאחור. הכדור עבר דרך חזהו, ניקב את 'שיר השלום', הגיע לעמוד השדרה וריסק את חוליות 5 ו-6. הנזק שנגרם לעמוד השדרה של רבין, ממנו נפטר בסופו של דבר, נגרם מהירייה הזו, השלישית, ולא מהשתיים הראשונות".

חמיש טוען כי הירייה השלישית הזו נורתה, כביכול, כשרבין היה כבר בתוך המכונית אשר הובילה אותו לביה"ח "איכילוב", על ידי שומרו האישי. קונספירטורים אחרים משוכנעים דווקא, שהירייה נורתה בכלל בבית החולים, בעת שרבין שכב כבר על מיטת הניתוחים.

"אף אחד לא מעז לענות על השאלות"
פרטים נוספים ה"מתדלקים" את אוהדי הקונספירציות למיניהן, כוללים את הדף עליו נכתבו מילות השיר "שיר השלום", אשר היה מקופל בכיסו של רבין: הדף היה מקופל לארבעה, ועקב הירייה שפגעה בחזהו של רבין נספג בדמו.

חמיש טוען כי יש נקב עגלגל שחור ברבע אחד של הדף בלבד. לדבריו, אם הדף אכן היה מקופל לארבעה חלקים ועבר דרכו קליע, הרי שהיו אמורים להופיע 4 חורים כאלו, בכל אחד מרבעי הדף, ולא כך קרה. "אף אחד לא מעז לענות על זה, כי אין תשובה", מסכם חמיש בנחרצות.

כמה זמן אורכת נסיעה לאיכילוב?
פרט נוסף, הפופולארי מאוד בקרב התיאורטיקנים השונים, גורס כי רכבו של רבין נסע משך 22 דקות מכיכר מלכי ישראל לביה"ח "איכילוב", הממוקם מרחק דקות ספורות בלבד מזירת הירי. אם אכן כך הדבר, נערכו כמה סיבובים מיותרים ברחבי העיר בטרם הגיע הרכב לבית החולים.

המסתורין האופף את רכב החילוץ לא מסתיים בפרט זה: באתר האינטרנט של חמיש ניתן לצפות בקטע ווידאו שצולם על-ידי הצלם רוני קמפלר, ומראה כי הדלת האחורית ברכבו של רבין נסגרה מבפנים. פרט זה מעורר תהיות בנוגע לזהות הנוסע הנוסף ששהה ברכב, כיוון שדו"ח ועדת שמגר קבע כי הרכב היה ריק בשעת הירי.

"חייבים לדרוש את האמת"
חמיש אמנם לא מצליח לעניין את התקשורת במסמכים הרבים אשר ברשותו, אולם אין בכוונתו לוותר: "ב-12 בנובמבר תתקיים עצרת הזיכרון, ובה נחלוק ליצחק רבין כבוד. אני מאמין שיש אך ורק דרך אחת לתת לו את הכבוד שמגיע לו, והיא לדרוש את האמת, ולהעמיד את הרוצחים האמיתיים לדין. החזון שלי לשנה הקרובה, במלאת עשור למותו, הוא לדרוש צדק בשביל רבין".

אז מי באמת רצח את רבין? אנשי הימין, או שמא אנשי השמאל, שרצו לטפול את האשמה על יריביהם הפוליטיים? האם מישהו ניסה להתנקש ברבין, או שמא היה זה תרגיל מתוכנן של מחנה השמאל, ממנו רבין היה אמור להתאושש, ואפילו ידע מכל העניין? האם הכדורים באקדחו של עמיר היו כדורי סרק בלבד, ואחריהם המשיך רבין לצעוד לעבר מכוניתו, או שמא היו כדורים אמיתיים מאוד?

----------------------------------------------

----------------------------------------------

--------------------------------------------

---------------------------------------------

---------------------------------------------

---------------------------------------------

--------------------------------------------

--------------------------------------------

---------------------------------------------

-------------------------------------------

(וידאו 4:22 דקות)
http://news.walla.co.il/?w=//803088

max-p

---------------

עוד קישור לוידאו,

ובכן אז באיזה יד ירה עמיר? ימין או שמאל?
אם עמיר ירה בימין, אז למה מראים לנו בעיתון תמונה כאילו שהוא ירה ביד שמאל?

דבר מדהים נוסף זה
שועדת שמגר מודעת לזה ובכל זאת לא דאגה לתת לזה פומבי בדו"ח הסופי.

הנה
במאי 1997 , פרסם השבועון "ירושליים" את עדותו של עמיר בפני חוקרי ועדת שמגר, אמיר זולטי וסיגל קוגוט:

עמיר: אני רוצה לראות את הקלטת הזאת. יש שם כמה דברים מוזרים באמת.
.......
חוקרי ועדת שמגר: בעיתונים אתה גם יורה ביד שמאל. אבל לא כך היה.
עמיר: יורה ביד שמאל?
חוקרי ועדת שמגר: אתה צריך לראות את הסרט.

למקרה שלא קלטתם את הקטע המדהים אני אחזור על זה שוב.
חוקרי ועדת שמגר מודים שבתמונת העיתון עמיר יורה ביד הלא נכונה.
כלומר מודים שהצילום בעיתון מזוייף.

התמונה שהיא לכאורה מתוך הסרט של קמפלר,
נמסרה בלעדית לעיתון ידיעות אחרונות.

שורה תחתונה.
האם התמונה של 'ידיעות אחרונות' שיקרית?

הנה נתונים נוספים
שיעזרו לנו לגבש את דעתנו,

1. השיחזור בשטח - עמיר יורה בימין.

2. ציור השיחזור בבית המשפט - עמיר יורה בימין.

3. דו"ח ועדת שמגר, הגירסה הרישמית - עמיר יורה בימין.

_________________________________________________

שבעים ושבעה אחוז מן הישראלים מסווגים את רצח רבין כאירוע המשמעותי בתולדות המדינה. שמונים וארבעה אחוז מהישראלים סבורים שיתכן רצח פוליטי נוסף. ואילו, מחציתם, ארבעים ושניים אחוז סבורים כי יש סיכוי גבוה לפרוץ מלחמת אזרחים בישראל, עקב ניסיונות להגיע להסדר על עתיד השטחים. כך על פי מימצאי הסקר השנתי של ה"מכון הישראלי לדמוקרטיה", שנערך לקראת יום השנה העשירי לרצח רבין.

ועם נתונים כאלו, השנה, יום השנה לרצח אינו עוד ציון בלוח. יצחק פנטיק, ראש המחלקה היהודית בשב"כ בתקופת אוסלו סבור שהעיסוק האובססיבי ברצח רבין הוא טעות. המיקוד, הוא אומר, צריך להיות לא על העבר אלא על העתיד. הפוטנציאל לרצח נוסף מוחשי כעת יותר מתמיד. "התהליך שעבר על רבין בדרך אל הרצח, עובר כעת על שרון", הוא אומר. "אלא שבעוד שרבין היה רק 'מר בטחון' שרון היה יקיר המתנחלים ואבי ההתנחלויות. לכן," מטעים ראש המחלקה היהודית לשעבר בשב"כ, "הבגידה יותר כואבת וסכנת הריאקציה ממשית אפילו יותר מאשר במקרה רבין. יש סכנה מוחשית לפרשת רצח מספר שתיים".

אולם ההתנתקות והמאבק נגדה אינם הסיבה היחידה לאווירה הציבורית העכורה במדינה. עשר שנים אחרי, רצח רבין עדיין אינו עניין סגור וחתום. יש עדיין שאלות הקשורות בחקירת הרצח שלא באו על פתרונן. וישנם מסמכים, שלמרות דרישה מתמדת לפרסמם, נותרו חסויים. כך למשל הנספח הסודי בדוח וועדת שמגר, המתייחס בעיקר לאבישי רביב, נותר חסוי מסיבות מודיעיניות. גם מסמכים רפואיים, בעיקר צילומי רנטגן וסי. טי. שנערכו לרבין המנוח עם הגיעו לבית החולים, נותרו חסויים, בטיעונים של שמירה על צנעת הפרט. אלא שבעניינו של רביב קשה להבין, עשר שנים אחרי, מה עוד יש להסתיר, וצנעת הפרט הוא נימוק לא משכנע כשמדובר ברצח ראש ממשלה. התוצאה היא שבמקום תשובות קיימים חורים שחורים; אלה מזינים תיאוריות קונספירציה, והדיון בהן - במקום להתנהל באווירה רצינית ונקייה - מקבל אופי מחתרתי ושולי, ומתרכז בספירה האינטרנטית החופשית, שם הדמיון נהנה מחופש בלתי מוגבל.

בג"ץ מתחמק
חיזוק נוסף לדחיקת הדיונים על הרצח אל הזירה האינטרנטית-קונספירטיבית ניתן כאשר בג"ץ התנער, פעם אחר פעם, מדיון בעתירה רצינית בנושא. ביוני האחרון פנה האזרח נתן גפן לבג"צ בבקשה לחייב את שר הבריאות דני נווה "למסור פרטים רשמיים על אופן הגעתו של רבין לבית החולים בהסתמך על התיעוד הרפואי מבית החולים, תוך שימת דגש על יישוב הסתירות בין התיעוד הרפואי ועדויות הרופאים בסמוך לרצח לבין גרסת וועדת שמגר". השאלות שהעלה גפן בעתירה היו: מדוע נרשם רבין כ"אלמוני מספר אחד", מדוע חלפו שתים עשרה דקות עד שזוהה כראש הממשלה, מדוע לא יורשו מומחים לצפות בקלטת ממצלמת וידיאו (הפועלת דרך קבע בחדר הטראומה בבית החולים) שתיעדה את כל שלבי הטיפול ברבין והעיקר: מדוע לא יפורסמו צילומי הרנטגן והסי. טי. שנערכו לרבין לפני הנתיחה שלאחר המוות.

כל השאלות הללו נועדו לספק מידע שיאשר או יפריך את התיאוריה הבלתי רשמית כאילו נורה רבין לא פעמיים כידוע וכמקובל אלא שלוש פעמים.

אלא שבית המשפט דחה את עתירתו של גפן על הסף בטענה שלא מיצה את כל יכולות איסוף המידע בטרם פנה לבג"צ. בעקבות תשובת בית המשפט פנה גפן למשרד הבריאות. אך גם הפעם לא הסתייע בידיו. התשובה שקיבל מלשכת השר היתה שבשל סיבות הקשורות בצנעת הפרט לא יוכל משרד הבריאות למסור את המסמכים המבוקשים. לאחר שהעלה חרס בידו פנה גפן שוב לבג"צ. ושוב דחה בית המשפט את בקשותיו על הסף: "הנסיבות הקשורות ברצח ראש הממשלה נחקרו על ידי וועדת שמגר. בסופו של דבר נכתב דוח מפורט ומקיף המתאר את ההשתלשלות העובדתית של אירוע הרצח... בנסיבות אלו אין בידי העותר עילה לחייב את המשיב לפעול כמבוקש". גפן נותר בידיים ריקות.

הקלף של שחף
באותה תקופה תהליך ההתנתקות כבר היה בעיצומו והבג"צ של גפן נדחק לשוליים גם תקשורתית. אבל כעת שב הענין כבומרנג. והפעם, כחידוש של השבוע האחרון, בצורת הדרישה המתגבשת למשפט חוזר ליגאל עמיר. הפעם מדובר בנתונים מסוג אחר: לא מסמכים רפואיים אלא דוח נתונים בליסטיים, שחוזר גם הוא לשאלת הכדור השלישי.

גם הפעם מלווה הדיון בזעזוע המתחסד של התקשורת המרכזית מעצם מהאפשרות שיגאל עמיר ידרוש משפט חוזר, אך זעזוע מהוגן זה הוא רק חלק מהתמונה התקשורתית. אי אפשר להתעלם מכך שבסופו של דבר, אירועי העשור לרצח רבין דווקא מהווים פלטפורמה תקשורתית לא רעה בכלל לקידום הדיון בשאלות הלא פתורות של פרשת ההתנקשות.

האיש מאחורי הדוח הבליסטי שכנראה הכניס ספק גם במוחו של עמיר, הוא נחום שחף, חתן פרס משרד המדע וממפתחי המזל"ט הישראלי. שחף לדבריו פנה למשפחת עמיר כבר לפני מספר חודשים. היתה התלהבות, הוא אומר, בעיקר של גאולה עמיר. אולם הדוח של שחף, שאיש לא ראה אותו עד כה ולא יודע מה הוא שווה, הוא באופן עקרוני חרב פיפיות מבחינתו של עמיר. בעצם הסכמתו להצגת הדרישה למשפט חוזר יש מעין הודאה או ויתור על סטטוס רוצחו של רבין, אשר בחוגים מסוימים הופך אותו לגיבור.

אימו של עמיר היתה נלהבת, טרימבובלר קצת פחות. אולם אתמול נפגשו שחף וטרימבובלר לדיון נוסף וכל העסק עלה מדרגה. לפגישה הצטרף גם המפיק דודו אלהרר. וכך יצא שערב האירועים לציון העשור לרצח רבין, הדבר החם ביותר הוא דווקא הדיבור על משפט חוזר ליגאל עמיר.

לא רוצה תשובות
ספק אם כל ההתפתחויות הללו היו מתרחשות אם לציבור הרחב היתה מלכתחילה גישה בלתי מסוייגת לכל פרט וכל תג הקשור ברצח. דווקא בהעדר חשיפה לעין השמש הציבורית מתפתחות פיטריות הקונספירציה. על פניו אין שום סיבה בעולם להסתיר אף מסמך, גם לא מסיבות של צנעת הפרט. במה תפגע צנעתו או כבודו של רבין המנוח מפרסום צילומי הרנטגן שלו? מדוע בכלל זקוק מישהו לעילות כלשהן לצורך חשיפה?

גפן ושחף אינם היחידים. באופן פרדוקסלי הם באותה סירה עם דליה רבין, בתו של יצחק רבין המנוח וראש מרכז רבין לחקר ישראל. בנובמבר 2000 נתנה דליה רבין ראיון ל"עולם האישה" ובו אמרה "יש לי המון סימני שאלה לגבי הרצח... הרי מישהו צעק סרק ואין תשובה מי צעק... איך זה שבמכונית שהסיעו את אמא אנשי הבטחון לא דברו בדרך עם אף אחד... למה לא נתנו לאמא לנסוע עם אבא... למה אמרו לה שזו תרגולת... ומה קרה לאינסטינקטים הכל כך חיוניים של המאבטח... למה לא הרגו מיד את הרוצח?"

ומי זה בני להב
לשאלות של דליה, כידוע, אין עד היום תשובות. נחום שחף אומר שנפגש עם דליה רבין באותו קיץ בכנסת. הם דיברו אחר כך גם מספר פעמים בטלפון. היא אישרה לו, לדבריו, לבחון את בגדיו של אביה ואת הנייר ספוג הדם שעליו כתוב שיר השלום. גנזך המדינה לשעבר, פרופסור אביתר פריזל, מאשר שכך אכן היה. אבל מאז לא התרחש דבר. בסביבתה הקרובה של דליה רבין אומרים שהחשש הוא שכל ניסיון לאשר גישה למסמך כזה או אחר תתפרש כתמיכה ברעיונות קונספירציה, דבר שרבין אינה יכולה להרשות לעצמה.

אבל בשורה התחתונה שיטת הערפול לא הוכיחה את עצמה. להיפך. דווקא רבין יכולה היתה לשים קץ למחול השדים, אם היתה באה באומץ ודורשת – מכח המנדט המוסרי שלה כבת המשפחה - להניח את הכל ללא סייג על השולחן, תוך ויתור על שירותיו של דני נווה כמגן צנעת הפרט של הפציינט המפורסם.

התוכנית הייתה מגוונת והתארחו בה מספר אורחים, ביניהם חמיש.
גם דיברי תורה מאוד מעניינים ובטוב טעם היו בתוכנית.

ברשותכם אני אביא כמה נקודות מתוך האקשן

בענין רצח רבין

• המאירי וחמיש אמרו ואישרו שיגאל עמיר נאשם כי אנס נער ועל פדופיליה.
וכדי לחלץ אותו מסעיף של אנס סידרתי, הוחלט לגייס אותו לשב"כ למשימות שונות. ביניהם תרגיל ביום לרצח רבין. - ובמקביל לסגור לו את התיק.

• הבטיחו לעמיר שזה רק תרגיל

• מי שסגר לעמיר את התיק הנ"ל - דורית בייניש.
(דורית בייניש זאת זאת שאבישי רביב פעל תחת חסותה.
וזאת זאת שאמורה בקרוב להתמנות לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון)

• המאירי: עמיר עבד עבור השב"כ. בשטח הסטרילי בליל הרצח, עמיר נבדק פעמיים. פעמיים נתבקש להציג תעודה ומה שהוא הציג זה תעודת שב"כ ירוקה.

• חמיש: עמיר ירה כדורי סרק.

• חמיש: אירגון אייל, זה אירגון שהיה בשליטתו המלאה של כרמי גילון.

• יהושוע המאירי: 5 ימים לפני הרצח, רבין ידע שעומדים לרצוח אותו.
הוא ידע שקיימת תוכנית לרצוח את ראש הממשלה על באמת.

• את זאת הוא ידע מראש המוסד שבתי שביט, שהיה בקשר ישיר עם גורמי מודיעין זרים. גורמי המודיעין ידעו לספר שרבין עומד להירצח על באמת.
ועידכנו את הישראלים על רצח פוליטי שעומד להתרחש אוטוטו.

• הדבר הובא גם לידיעתה של לאה רבין ויובל רבין.

• לאה רבין הייתה מאוד היסטרית בעקבות הדברים
וביקשה פגישה בהולה עם כרמי גילון ראש השב"כ.
הפגישה אכן נערכה במשרד הביטחון בקריה בת"א בערב יום חמישי.
כלומר לאה ויצחק יזמו פגישה עם גילון.
בפגישה לאה הייתה כעוסה ואף הרימה את קולה על גילון.
(אחת הפקידות שהיו במקום, העידה על כך)

• ראש הממשלה יצחק רבין פרש בפני גילון את המידע שהיה לו ואמר:
תראה כרמי, זה המידע. עומד להתבצע רצח. אני רוצה לדעת, מה קורה?
כרמי ענה: ראש הממשלה, אנחנו יודעים מזה והכל בשליטה.

• לאה גם חזרה ואמרה את הדברים בפני רפי רשף: שכרמי אמר להם שהכל בשליטה והם יודעים על עמיר.

• המאירי: רבין עד לרגע האחרון לא רצה לבוא לעצרת הוא הרגיש. הוא פחד. צ'יץ' היה צריך להביא אותו בדקה ה-90 בכח.

• המאירי: אמרו ללרבין וללאה בבית שזה יהיה נסיון התנקשות אבל לא אמיתי.

• המאירי: היו לי הרבה שיחות עם יובל רבין. יובל כועס על כל הפרשה הזאת ולכן הוא לא בארץ.

• לדברי המאירי וחמיש, בנוסף להתנקשות האמיתית שרבין קיבל עליה דיווח,
רבין כמובן שידע גם על ההתנקשות המבוימת שהייתה אמורה להעלות אותו מחדש בסקרים ולהשיג יחד עם זאת את תמיכת העם והסכמתו לביצוע מהלך שלום מול הסורים.
לדיברי חמיש והמאירי רבין מאס בהסכמי אוסלו וביקש ורצה מאוד להקפיאם.

• כמו כן בהזדמנות אחת שהמאירי דיבר עם שבס בטלפון, רבין נכנס בפתאומיות לשיחה ושאל את המאירי: תגיד המאירי, זה נכון, כל הפירסומים שלך בעיתונים כאילו פרס, ביילין וכל השמיניה עושים לי הסכמים ותופרים הבנות מאחרי גבי עם גורמים חיצוניים.
המאירי ענה: נכון מאוד, אדוני ראש הממשלה.
יצחק רבין: אני מודה לך מאוד המאירי, עזרת לי להבין דבר חשוב.

• חמיש: שמעון פרס הוא סוכן של הותיקן ועובד גם עם הצרפתים.

• חמיש: ביילין עובד עבור האירופאים.

• חמיש: שרון ורבין ז"ל הם בובות אמריקאיות שעובדות עבור ה- CFR.

• חמיש: פרס נתן את ההוראה ללכת על רטוב (התנקשות אמיתית) ולרצוח את רבין. את האישורים הוא קיבל מצרפת ומהוותיקן. פרס קינא לרבין ורצה להחליף את מקומו.
המאירי: קשה לי להאמין, זה נשמע הזוי.

• המאירי לסיכום: אני לא יודע מי רצח את רבין. ואני לא חושב שאי פעם נדע.
הגיע הזמן שניקח את מה שמגיע לנו את המדינה הזאת בחזרה לידיים.

דברים נוספים.
• חמיש: עד אפריל 93 פרס לא ידע על אוסלו.
וכשפרס שמע, מיד הוא הכניס את הותיקן ואת האירופאים לתמונה.

• חמיש: ביילין וסביר בגדו בפרס, שניהם לא אמרו לפרס שאוסלו מתנהל מאחרי גבו, אפילו לא רמזו לו.

• חמיש: פרס הבטיח לעראפת בירה בירושלים.

• חמיש: 11 יום לפני רצח רבין, פרס ביילין שיראק ועוד כמה אנשים חתמו על הסכם אבו-דיס
לחלוקת ירושלים ונתינת המקומות הקדושים לותיקן.

• ועוד הרבה דברים מעניינים.
המאירי יהושוע מלא במידע כרימון

אני מקווה שניסחתי את הדברים נכונה.
לפי מה שהבנתי השידור מוקלט,
ויהיה אפשר לשמוע אותו יום יום במשך השבוע.

הכיכר שלו
לפני עשור הוא בישר לנו על רצח רבין, אתמול חזר מנהל לשכתו, איתן הבר לכיכר, ונזכר בבוס לשעבר "שחבל היה לבזבז עליו בדיחה אבל היה בשר ודם"
יניב הלפגוט ואיתי בונה, מעריב
13/11/2005 17:28

מבין 300 המקורבים שהתאספו אמש מאחורי הבמה בכיכר רבין בלט בבדידותו האיש שכולנו נזכור בזכות הודעתו הדרמטית בליל שבת 4 בנובמבר 1995. איתן הבר, בעבר ראש לשכתו של ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין והיום איש מערכת "ידיעות אחרונות", העדיף אתמול להסתובב לבדו בכיכר הארורה. פה ושם הוא פגש עמיתים מהעבר, התחבק לרגע ושיחזר שוב את העצרת המקורית – ההיא שבסופה היה אמור לפגוש את הבוס בארוחת ערב אצל חברים. אבל אז הגיעה שיחת הטלפון הקצרה, שבסופה הוא מצא את עצמו מול מצלמות הטלוויזיה, בתפקיד מבשר הבשורה המרה.

"רק שרון חשדן יותר"
הבר שיחזר שניים מהרגעים הקשים ביותר שעברו על ראש הממשלה המנוח – הפגישה עם רעייתו של הטייס רון ארד, תמי, ומסיבת העיתונאים שקיים רבין לאחר כישלון פעולת חילוץ החייל החטוף נחשון וקסמן. "הפגישות עם משפחת ארד היו קשות ביותר. בהתחלה הם נתנו למערכת הביטחון קרדיט מלא, אך בהמשך הם הכבידו בשאלות ולא היו לנו תשובות", סיפר הבר.

"יצחק היה חשדן ולא האמין באיש מהסובבים אותו, רק שרון גובר עליו ברמת החשדנות'', אמר הבר אתמול. ''הוא היה חסר חוש הומור לחלוטין וחבל היה לבזבז עליו בדיחה – כי היה מדובר במאמץ שווא. בנוסף הוא לא היה מסוגל להבין תקלות או טעויות אנוש, שקורות מן הסתם".

הבר גם התייחס לתסריט הדמיוני שפרסם השבוע בן כספית במעריב, בו הועלתה האפשרות שהיה ניצב תוך זמן קצר על מדשאות הבית הלבן, וחותם על הסכם שלום עם אסד האב. "יצחק רבין היה בטווח שערה מהסכם שלום עם סוריה. אני לא רוצה להגיד שתכננו כבר את החגיגות, אבל היינו במרחק נגיעה מהסכם''.

הבר סיפר על המפגש עם המתיישבים שהתקיים במושב אורטל, מפגש שזכה לאבטחה חסרת תקדים. לדברי הבר, "אם היתה אבטחה דומה בכיכר במוצ"ש, אולי הכול היה נגמר אחרת".

צילום: איתי בונה

------

2 נקודות מתוך כתבת הוידאו:
• כתב nrg מציין שהשוטר יוסי גרשון, הוא הראשון שקפץ על הרוצח.
• איתן הבר אומר שבשלב מסוים הדופק חזר לרבין,
והוא הבר, כבר נתן הוראה להביא טלפונים ומשרדים, היות ו "אנחנו נשב פה כמה שבועות"

*מדוע המנדט שניתן לה היה צר יחסית?
*למי היה העניין שלא להרחיב את הבדיקה מעבר לכשל האבטחה?
*האם הימצאותם של "שמפניה" (אבישי רביב) ועוזרו (דבר שקראתי כמובן, בדיעבד) בזירת הרצח היתה מקרית?...
*האם רבין היה מודע ל"שמפניה", ל"אייל" ולפעילות השב"כ בנושא? האם הוא לאש שאל דבר בנוגע לטקס ההשבעה? ואם כן מה השיבו לו? (ידיעות אחרונות, המוסף לשבת ע' 24-25 היום)

יש עוד הרבה שאלות שמעלה ראש אגף האבטחה, אולם הנקודה החשובה ביותר - הפצצה המתקתקת:

הימצאותו של עוזרו של אבישי רביב בזירת הרצח. לי נידמה שעוזרו של אבישי רביב היה האדם שעו"ד אייל שומרוני-כהן ראה ב 30 השניות שקוצצו בסרט של קמפלר, אדם שהיה קרוב פיזית לראש הממשלה !!!.

באופן אוטומטי, עוזרו של "שמפניה" שהיה בזירת הרצח הופך כעת לאחד החשודים המרכזיים.

כעת, שימו לב בריכוז מירבי: השב"כ, ועדת שמגר וכל המימסד סיפרו שבמכוניתו של רבין נסעו רק רבין, רובין ודמתי.

אז מדוע יואב לימור שהיה עד ראיה ל"רצח", מדווח למחרת הרצח (התפרסם ב 6/11/95):

הרגע שלא אשכח (יואב לימור, מעריב 6/11/95)

"…אי אפשר היה לדעת אם קרה לו משהו. אבל המוח סירב להאמין שהגרוע מכל אכן אפשרי. מי שהיה מסביב, בעיקר מקורבים, היה בטוח שהכל עבר בשלום. ואז החלו הספקות לחלחל.

רבין הובהל למכוניתו והובהל מהמקום במהירות. הוא הוכנס למושב האחורי, לצידו של המאבטח הפצוע, ובמושב הקדמי התיישב שוטר."

אתם ידעתם שבמושב הקידמי התיישב "שוטר"?

סיפרו לכם שבארלוזרוב עלה השוטר פנחס תרם (נניח), אך יואב לימור שהיה ליד רבין מספר משהו אחר!

נקודה אחרונה: על פי הדווח במסמך המיון הראשון על חור כניסה באונה ימנית עליונה כשפצע היציאה לכוון עמוד השידרה, D5-6, ניתן להסיק שקנה האקדח כוון לחזה בזווית מלמעלה למטה ומימין לשמאל. דבר זה עולה בקנה אחד עם צילום הרנטגן, בו רואים לדעתי, פגיעה (חסר עצם) בצד הימני של חוליה D5, כאשר חוליה D6 סופגת את עיקר האנרגיה (התפשטות החלק העליון שלה ימינה) עם שבר בצלע 6 משמאל בחיבור שלה עם חוליה D6 (מסומן בנקודות צהובות) והטיית החלק הקרוב לחולייה כלפי מטה, כאשר הקליע נעצר בסופו של דבר סמוך לחוליה D6 מלפנים (המרווח הבינחולייתי שמור).

אם זה נכון, אזי היורה היה מול רבין ולימינו (למשל במושב הימני הקדמי), וכיוון את הקנה מימין לעצם החזה שמאלה (למרכז) ובזוית חדה מלמעלה כלפי מטה (כך עולה גם ממיקום חור הכניסה בחלק העליון של החזה לעומת מיקום הקליע בגובה נמוך יותר).

בגלל הטיית הקנה הרבה כלפי מטה, סביר שרבין היה מכופף/מקופל לכוון היורה (שנמצא ממול וימינה לו) וכיוון שחור הכניסה היה גדול מאד (2.5-3 ס"מ), הטווח לא היה טווח מגע (וקוטר הקליע אולי גדול במיוחד, לשאול פתולוג).

אם זה קרה במכונית, החשוד העיקרי הופך להיות הנוסע שישב לצידו של דמתי במושב הימני. זו הסיבה שחשוב לבבר את עדותו של יואב לימור עד הסוף.

מובן מאליו שאינני רנטגנולוג ואינני פתולוג וצריך לקבל את הדברים בפרופורציה. החלטתי להעיר את הערותי היות וצילום החזה שבידינו איננו באיכות של ה HARD COPY ולכן כדאי להסב את תשומת ליבו של הרנטגנולוג המומחה לחשיבות הממצאים באזורים שסימנתי, אליהם יש להקדיש תשומת לב מירבית ולבדוק כמה שיותר תמונות {לממצא העיקרי והקריטי = מיקום הקליע, לא צריך להקדיש יותר מ 3 שניות, דבר שעלול לגרום לרנטגנולוג להסתפק בכך (ובאמת זה מספיק), אך בכל זאת, כדאי להוציא את מקסימום המידע מן הייעוץ הרדיולוגי, שיישב על זה טוב טוב}.

כעת, הביטו בצילום עם אינטרפרטציה שלי.

ליינון, דרור יצחקי מאד ממורמר, ויש לו עניין ממשי לנסות לטהר את עצמו. אם תספר לו מה שאנחנו יודעים, הדברים עשויים לסייע לו במידה בלתי רגילה (בן ברית).

יואב לימור- "הרגע שלא אשכח"
מי יושב ליד הנהג דמתי??

תזכורת:

37. מיהו האישיות המשפטית הבכירה אשר הודיע זאת לדרור יצחקי ?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6894&forum=gil&omm=37&viewmode=threaded

27. עוד כמה ידיעות 2
דרור יצחקי:
נאמר לי שכל אנשי מחתרת אייל הם משלנו....
http://rotter.net/forum/gil/6894.shtml#27

______

5. רצח ג'ון פ. קנדי ב-22 בנומבר 1963-נשיא ה-35 של ארה''ב
http://rotter.net/forum/gil/5651.shtml#5
הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין ז''ל
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5614&forum=gil&omm=0