יגאל עמיר, עדנה ארבל ומישאל חשין תפרו תיק למרגלית הרשפי  

מחד גיסא, מטרתי בעריכתי החדשה היתה לתת סקירה היסטורית כמה שיותר מדוייקת וממצה של פרשת הרשפי, הן מההבט המשפטי - ע"י התעודות המשפטיות, והן מההבט הציבורי - ע"י תיאור היסטורי (בהתבסס על מקורות עיתונאיים) של אופן הישפטות הפרשה ע"י הציבור. בעריכתי החדשה נעשתה אפוא השתדלות מיוחדת ומאומצת (מה שלא נעשה בגירסה הקודמת) להתבסס - ככל הניתן - על הקביעות אשר בשלושת פסקי הדין שניתנו בפרשת הרשפי...

האמנם?
בערך נאמר: "בעקבות כך החלה הר-שפי לרופף בהדרגה את הקשר האישי ביניהם, עד שהוא הופסק כליל כחצי שנה לפני הרצח". לעומת זאת, בפסק הדין בעניינה בבית משפט השלום נאמר:

ביום 11.9.1995 בשעה 12:נ 00 נחנך מחלף כפר שמריהו בנוכחות ראש-הממשלה. יגאל עמיר הגיע למחלף בשעה 12:ב 30 על-מנת לרצוח את ראש-הממשלה, אלא שהטקס כבר הסתיים וראש-הממשלה עזב את המקום.
על כוונתו זו להוציא זממו לפועל, סיפר יגאל עמיר לנאשמת בדיעבד.
בתחילת קיץ 1995, שעה שהנאשמת הייתה בישוב מעלה ישראל, עם יגאל עמיר ואחיו חגי, אמר לה יגאל שצריך להרוג את ראש-הממשלה. יגאל אמר לחגי בנוכחות הנאשמת כי זו תבצע תצפיות ומעקבים על ראש-הממשלה, כשהיא לבושה בלבוש חילוני, לצורך הסוואה.
בסוף שנת הלימודים 1995, שאל יגאל עמיר את הנאשמת אם היא מכירה אנשים המתעסקים במדעים, שהם קיצונים בדעותיהם ויוכלו לסייע לו בהכנת פצצות. תשובת הנאשמת לכך הייתה, כי בבית אל מומחה לכימיה, והפנתה את יגאל לשוחח עמו בעצמו בעניין זה.
מפגשה האחרון עם יגאל עמיר היה 3 ימים לפני ביצוע הרצח, "בשבע ברכות" של אוהד סקורניק, משם חזרה עם יגאל במכוניתו.
אלה ארבעה מפגשים שקרו במהלך חצי שנה לפני הרצח. דוד שי 13:13, 11 בנובמבר 2006 (IST)

תגובה לדוד שי

ב. התאריך של השיחה באוטובוס - כתשעה חודשים לפני הרצח - כתוב אצל חשין סעיף 68, ולכן - לצורך התיעוד ההיסטורי - החזרתי את הפרט הזה (הערך על הרשפי הוא בין השאר גם ערך בעל אספקטים היסטוריים, ולכן אם יש מישהו שחשוב לו פרט היסטורי זה או אחר, אז אין ראוי להשמיט פרט זה, לדעתי).

ג. בענין "הטלפון של הרשפי לרוצח": פניתי למקור ההיסטורי הראשוני (והיחיד בעולם) אודות פרטי שיחת הטלפון הזו, דהיינו פניתי לפרטים המדויקים שבעדות הרשפי, ולפיה הרחבתי גם על שיחה נוספת שעשתה הרשפי - עם חברתה.

ד. בענין 4 האירועים שציינת: נקודת המוצא הראויה עבור הערך מבחינת הפרטים העובדתיים (כולל ענין התיארוך) - היא (לדעתי) נקודת מוצא של היסטוריון: ובכן, על חלק מפרטי ארבעת האירועים שציינת (כולל עצם האירוע האחרון שציטטת בענין ה"שבע ברכות") - היתה מחלוקת בין הצדדים בשלב הערעור לערכאות הגבוהות יותר, ולכן עקב המחלוקת בין הצדדים - פרטים אלו הושמטו מפסקי הדין של המחוזי והעליון (מה עוד שחלק מהתיארוכים שנקבעו בפסק דין של השלום סותרים קביעות של המחוזי והעליון, כגון התיארוך שנתנה שופטת השלום לאירוע יד ושם, ראה בסעיף 7 לפסק דינה). מאידך, שלושת האירועים הראשונים שציטטת מתוך פסק דין של בית משפט השלום - מהווים ציטוט של ציטוט, דהיינו מדובר בשלב המקדים שבו שופטת בית משפט השלום מצטטת את טענות התביעה בכתב האישום - מבלי לקבוע מהי מידת נכונותן של טענות אלו. אבל בהמשך דבריה - מצטטת השופטת גם את טענות הסנגוריה - שוב מבלי לקבוע מהי מידת נכונותן. ככלל, אין שום משמעות לציטוט טענות התביעה/הסנגוריה (על ידי השופטת), שהרי המקור של טענות התביעה (כמו גם של טענות ההגנה) הוא עדותה של הרשפי עצמה! אז עד שאתה הולך לציטוטים מטענות התביעה, לך אל המקור ההיסטורי של העובדות ההיסטוריות, והמקור הזה הוא עדות הרשפי בשב"כ במשטרה ובבית המשפט. אז צטט מעדות ראשונית זאת!
כשפונים אל עדות הרשפי (שהוא המקור לַכל) - אז מתברר כי חלק מן העובדות שציטטה השופטת מכתב האישום (לפני קביעת עובדות) - הוא ספקולציה של התביעה, ללא כל בסיס עובדתי. אמנם, חלק אחר (כגון הדברים שאמר עמיר להרשפי כחודשיים לפני רצח) - נכון, אבל:

ה. אם תבדוק טוב תראה כי ענין התיארוך בענין של עד חצי שנה לפני הרצח - מתיחס אל הקשר האישי בין הרשפי לעמיר, קשר אשר הדיווח אודותיו הוכנס ביוזמתך שלך. כעת שים לב: בענין התיארוך - עירבת (שלא בכוונה כמובן) בין הקשר האישי שבין הרשפי לעמיר, לבין מה ששמעה הרשפי מעמיר אחרי שניתקה את הקשר האישי בין שניהם. אבל: מעדות הרשפי (שהיא מקור התיארוך לכל האירועים ההיסטוריים המתוארים בפסק הדין) עולה כי הקשר האישי נותק ביוזמת הרשפי כחמישה חודשים לפני הרצח! אין זה אומר שאחר כך הפסיק עמיר להשמיע (הן באופן פומבי והן באופן פרטי) באוזני מאות סטודנטים רבים אחרים - כמו גם באוזני הרשפי - את דיעותיו ואת הכרזותיו האלימות. אבל מכיון שבפיסקה המקורית שלך היה עירוב (בשגגה) בין הכרזותיו של עמיר לבין הקשר האישי שבין שניהם - אז הוספתי דיוק בפרטים ההיסטוריים (כפי שעולה מתוך המקור ההיסטורי המתארך את כל האירועים הללו).

ו. בעניין מה שהשמטת מתוך התוספת שלי (בפרק ב): אמנם, טענת הרשפי (שאותה טרחתי להביא בפרק ב) - רמוזה בקצרה בפסק הדין של חשין (שבפרק ג), אבל: גם טענת ארבל (אשר גם אותה טרחתי להביא בפרק ב) - רמוזה שם (בפרק ג). לכן, אם מחליטים להכניס לתוך הערך על הרשפי (בפרק ב הדן על "מייד לאחר רצח רבין") את טענת ארבל - שהועלתה יותר משנה אחרי הרצח - שהרשפי ידעה מראש על כוונת הרצח (למרות שזהו ערך על הרשפי ולא על ארבל ולמרות שזהו פרק על מה שקרה מייד לאחר מהרצח ולא שנה אחרי הרצח), אז קל וחומר שיש להוסיף לפרק זה את טענת הרשפי - אשר נטענה בחקירתה בשב"כ פחות משבוע לאחר הרצח - בענין הידמות עמיר בעיניה כפנטזיונר וכשחקן. יותר מדוייק: פחות משבוע לאחר רצח רבין, הרשפי הוקלטה שלא בידיעתה בידי מדובב של השב"כ, ובקלטת הזה שׂחה הרשפי על עמיר כמי שנדמה בעיניה עד הרצח כ"שחקן" וכ"פנטזיונר". תזכורת: זהו ערך על הרשפי, לא על ארבל, וזהו פרק הדן על "מייד לאחר רצח רבין".

ז. הרחבתי בעוד פרטים היסטוריים יותר מורחבים ויותר מדוייקים אודות אותן "ההפגנות" (יותר מדוייק: "כביכול-הפגנות") שבהם "השתתפה" הרשפי, כפי שעולה מהמקור היחיד בעולם אודות השתתפותה "בהפגנות" הנ"ל, דהיינו כפי שעולה מעדות הרשפי.

ח. עקב שיבוש (חוזר ונשנה) במערכת של ויקיפדיה, הגירסה החדשה מהיום (כולל התקציר) לא נרשמה על שמי (אלא על שם מספר ה-IP שלי), אבל אני אחראי לה.

Elico 17:42, 12 בנובמבר 2006 (IST)