אפליקציית אייפון לפורום סקופים  |  אפליקציית אנדרואיד לפורום סקופים  |  אפליקציית WindowsPhone לפורום סקופים

גירסת הדפסה          
קבוצות דיון גילוי מסמכים נושא #7312 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 7312   
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
יום ראשון כ''ה באייר תשס''ז    07:05   13.05.07   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

''ביניש מסכנת טוהרו של ההיכל''  

 
ערכתי לאחרונה בתאריך 13.05.07 בשעה 07:26 בברכה, פילוביץ שחף
 
ביניש מסכנת טוהרו של ההיכל


ביניש. לא עוצרת באדום

ביניש ניצלה לרעה טקס השבעת שופטים כדי לנסות ולהרתיע עיתונאים
ואישי ציבור ממתיחת ביקורת על מעלליה ובאותו זמן היא ממשיכה
לפעול תוך ניגודי עניינים הן בהליך מינוי עו"ד בן-אור והן בהליכים
בהם מזוז הוא אחד הצדדים
מאת: יואב יצחק www.Nfc.co.il פרשת בייניש

תזכורת:

טובת הציבור היא שארבל תמונה לעליון ובייניש לנשיאה !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=8&viewmode=
בית הסזון העליון הוא הוא בית משפט העליון נכון להיום!!

http://rotter.net/forum/gil/7262.shtml
עדנה ארבל שופטת בעליון = צלם בהיכל !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=75&viewmode=

__________________



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  נכון מאד. קליקאית וכוחנית. אילנה_כפס 13.05.07 10:01 1
     דיון ציבורי....מי יערוך אותו, איפה ומתי?! פילוביץ שחף 13.05.07 20:19 2
  במדינה נורמלית דמוקרטית גברת בייניש וגברת ארבל לא zhhv 13.05.07 20:55 3
     יישר כח !! פילוביץ שחף 14.05.07 10:25 4
  ''ציון נכשל לבית המשפט העליון'' פילוביץ שחף 18.05.07 18:01 5
  ''הנשיאה (בייניש) זועמת'' פילוביץ שחף 20.05.07 09:37 6
  ''חשוד לא ימנה תובע'' פילוביץ שחף 29.05.07 17:13 7

     
אילנה_כפס
גולש אורח
יום ראשון כ''ה באייר תשס''ז    10:01   13.05.07   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. נכון מאד. קליקאית וכוחנית.  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   נכון מאד. קליקאית וכוחנית.
והגיע הזמן שמישהו יגיד זאת בריש גלי - ושיערך דיון ציבורי בנושא.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
אור ליום שני כ''ו באייר תשס''ז    20:19   13.05.07   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. דיון ציבורי....מי יערוך אותו, איפה ומתי?!  
בתגובה להודעה מספר 1
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 13.05.07 בשעה 20:19 בברכה, פילוביץ שחף
 

לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
zhhv
גולש אורח
אור ליום שני כ''ו באייר תשס''ז    20:55   13.05.07   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. במדינה נורמלית דמוקרטית גברת בייניש וגברת ארבל לא  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   היו יכולות להגיע לתפקיד כל כך בכיר במערכת בתי המשפט.כאשר יש חשד לטוהר המידות גברת בייניש היתה אחראית למערכת הבחירות ונעלמו מיליוני שקלים מבקר המדינה יודע ומפחד לחקור משום מה. היא כנראה מחזיקה אותו בביצים.היא לא מוכנה להופיע לפני ועדת הכנסת.היא חושבת שהיא נמצאת במעמד על.הגברת ארבל משקרת כבר הרבה שנים לגבי תואר שני שלא היה ולא נברא קיבלה משכורת גדולה יותר אשר לא היגיע לה קיבלה פיצויים מוגדלים שלא היגיעו לה.ונשארה לעבוד באתה מערכת. זה גניבת כספי הציבור.אם נשיא עומד לחקירה אז אפשר לחקור את 2 השופטות.אשר חושבות שהם באולימפוס והן אלות ואסור לחקור אותן



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
יום שני כ''ו באייר תשס''ז    10:25   14.05.07   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  4. יישר כח !!  
בתגובה להודעה מספר 3
 

לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
יום ששי א' בסיון תשס''ז    18:01   18.05.07   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  5. ''ציון נכשל לבית המשפט העליון''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ציון נכשל לבית המשפט העליון
מאת: הדר חורש, עמית בן-ארויה ורם דגן 17:11 : שעון ישראל יום שישי א' בסיון תשס"ז, 2007 .5 .18

שר האוצר לשעבר, פרופ' יעקב נאמן, מדבר בראיון נדיר על קריסת המערכות, בורות השופטים, הקלון של רמון, הכאוס במשרד האוצר וגם על האור שבקצה המנהרה: משה טרי ובנימין נתניהו


יעקב נאמן תצלומים: אייל טואג

יעקב נאמן, גיל: 68
מצב משפחתי: נשוי + 6
מקום מגורים: ירושלים
תפקידים קודמים: מנכ"ל משרד האוצר, שר המשפטים, שר האוצר
עוד משהו: שכר טרחה לשעת עבודה - 150-700 דולר

קשה לדמיין מרצה ישראלי מבוקש יותר לקורס משפטי בעסקות בינלאומיות מפרופ' יעקב נאמן. פרופ' יפה זילברשץ, דיקאנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, אף לא נדרשה להרחיק בחיפושיה אחר מרצה על "התחולה האקס-טריטוריאלית של דיני המס בישראל לתלמידי תואר שני". נאמן, שנהפך עם השנים יותר לאיש ציבור מעו"ד בולט, משמש בין תפקידיו הרבים גם יו"ר הוועד המנהל של האוניברסיטה.

המשרד שבראשו עומד נאמן היה אחד מראשוני המשרדים הישראליים שהיו מעורבים בעסקות ענק. אחד הלקוחות הראשונים של המשרד היה שאול אייזנברג, המיליארדר הבינלאומי הראשון שהתיישב בישראל וזכה לחוק מיוחד הפוטר אותו ממס על רווחים שהפיק כאן. בשנות ה-90 ייצג המשרד, בין היתר, את המיליארדר היהודי-בריטי, רוברט מקסוול. בשנה האחרונה ייצג את קרן ההשקעות איפקס, שנמנתה עם רוכשי השליטה בבזק, ואת קבוצת סרברוס, שמבקשת לרכוש את השליטה בבנק לאומי.

מסדרונות המשרד - שהוקם בבניין המודרני והיוקרתי "מגדל שלום" על ידי יצחק הרצוג מייקל פוקס ויעקב נאמן ב-1972 - הדיפו מאז ומעולם ניחוח בינלאומי וקשרים פוליטיים הדוקים. פוקס היה עו"ד יהודי-בריטי שעלה לישראל אחרי מלחמת ששת הימים, אך שמר על קשרים שוטפים עם הקהילה העסקית בלונדון; הרצוג, אלוף לשעבר בחיל המודיעין, בן לשושלת רבנים אירית, שמר על קשרים טובים בצמרת מפלגת השלטון, העבודה; ונאמן, שחזר מלימודי דוקטורט באוניברסיטת ניו-יורק ומעבודה במשרד בפירמת עו"ד בוול-סטריט.

בשנות ה-70, היתה כאן כלכלה קטנה ונאבקת, וכמעט לא נודעו משרדי עו"ד בינלאומיים. אף שהרצוג התכבד להיות השם המוביל ברשימת השותפים, הוא שימש עו"ד במשרד במשך תקופה קצרה בלבד. שלוש שנים לאחר הקמת המשרד הוא מונה לשגריר ישראל באו"ם, ומאוחר יותר נהפך לח"כ ולנשיא המדינה השישי.

גם נאמן התקשה לעמוד בפיתויי העסקנות הציבורית, אף שמעולם לא זיהה עצמו פוליטית. "בכל מערכת בחירות אני מצביע למפלגה אחת, מתאכזב ממנה ובמערכת הבחירות הבאה מצביע למפלגה אחרת", הוא מעיד על עצמו.

כבר ב-1979 הוא עזב את המשרד לטובת קדנציה בתפקיד מנכ"ל משרד האוצר. הוא נחשב אחד האנשים המקורבים לבנימין נתניהו, וכשזה ניצח בבחירות הוא הציע לנאמן את התפקיד הקוסם של שר משפטים בממשלת המומחים שהקים.

נאמן נחשב מקצוען שאינו שנוי במחלוקת. עם זאת, עתירה שהוגשה נגדו לבג"ץ העלתה כלפיו חשד חמור לעדות כוזבת ושיבוש הליכי משפט. כשהחליט היועץ המשפטי לממשלה דאז, מיכאל בן יאיר, להגיש כתב אישום נגדו, מיהר נאמן להתפטר מהתפקיד שבו זכה זה עתה. במשפט שהתקיים זוכה נאמן מכל אשמה, ונסללה בפניו הדרך לחזור לממשלה. ואולם, המשקעים שנותרו בינו לבין צמרת משרד המשפטים לא איפשרו לו ליטול מחדש את תפקיד שר המשפטים.

נאמן מונה לשר האוצר. כהונתו ארכה כשנה וחצי, היתה סוערת למדי והסתיימה בהתפטרות. הוא לא הגיב על ידיעות על משקעים כבדים בינו לבין ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, אבל כיום הוא מכנה את נתניהו "שר האוצר הטוב ביותר שהיה למדינת ישראל".

בין לבין כיהן נאמן בעשרות ועדות ציבוריות. הוא חבר סדרתי בוועדות המגישות המלצות להסדרת מסים, תשלומי העברה, יחסי חילונים-דתיים, וכמובן דירקטוריונים של חברות ציבוריות וממשלתיות.

המטיף בשער

נאמן נחשב חף מנטיות פוליטיות, אך יש לו נטיות לב. הוא מותח ביקורת קשה, אם כי לא פומבית, על שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל. ייתכן שיש לביקורת הזו קשר לעובדה שארבל היתה הפרקליטה שהגישה את כתב האישום נגדו, במשפט שבו זוכה מאשמה. כשביקר את תפקודו של סילבן שלום כשר האוצר, רבים חשבו כי אין לנתק את הביקורת מקשריו הטובים של נאמן עם נתניהו, יריבו הפוליטי של שלום.

אבל האמת היא שנאמן פשוט אוהב את עמדת המטיף והמוכיח בשער. הוא איש דעתן, ועם זאת נזהר מדיבור בענייני לקוחותיו או מאמרה המסגירה עמדה פוליטית. אך נדמה שאין סוגיה על סדר היום שאין לו דעה עליה.

את השגותיו נאמן מעדיף להשמיע בהרצאות סדורות באחד הפורומים הרבים שאליהם הוא מוזמן, והוא אוהב לראות את הכותרות שדבריו יוצרים. הוא נוהג לומר שהוא אינו קורא עיתונים, אבל נשמע כמי שבקיא היטב בכל כותרת או מאמר המתפרסמים בנושאים הקרובים ללבו - ועליו עצמו.

לרגל פתיחת הקורס לתלמידי תואר שני באוניברסיטת בר אילן, שאלנו אותו על שביתת הסטודנטים שהדיה נשמעו היטב מתחת לחלונות משרדיו הגדולים, בבית אסיה שבתל אביב.

"זוהי שביתה שלא במקומה", קובע נאמן. "אין שום סיבה שהבן שלי, שלומד רפואה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ישלם שכר לימוד זהה לשכר הלימוד שמשלם בנו של בעל מכולת מדימונה. כשהייתי בתפקיד ממלכתי היתה שביתת סטודנטים, ואמרתי שיש להעלות את שכר הלימוד לרמה ריאלית.

"צריך לאפשר לכל סטודנט מלגות והלוואות לטווח ארוך - ללא ריבית. כסטודנט שילמתי שכר לימוד מצחיק, ואין סיבה שלא אחזיר למדינה את החוב כיום, כשיש לי משרד ואני מרוויח יפה. שכר לימוד שווה לכל הוא מס לא פרוגרסיווי המוטל על השכבות החלשות ומהווה מתנה לבעלי ההכנסות הגבוהות".

הסטודנטים טוענים שאי-אפשר לראות בסטודנט עשיר רק מפני שמשפחתו עשירה. מדובר באנשים בוגרים.

"אז שיקחו הלוואות. אני כבר לא רוצה להגיד שסטודנט שאין לו כסף צריך ללכת לעבוד כפי שאני עבדתי, בחלוקת עיתונים, חלב ולחמניות בבוקר. אבל כמה סטודנטים כבר יש שאבא שלהם באמת לא נותן להם? ראית את מגרשי החנייה בקמפוסים? ובמגרש החנייה של המרכז הבינתחומי בהרצליה, שהוא אוניברסיטה פרטית שגובה שכר לימוד ריאלי, יש פחות מכוניות לנפש מאשר בקמפוס של האוניברסיטאות הנתמכות על ידי הממשלה".

אתה מסכים עם הטענה שהשלטון במדינה בקריסה?

"אני טוען מזה זמן שיש במדינה תחושה של קריסת מערכות. יש קריסה של המשטרה ולא פחות מזה במערכות אחרות. בתי המשפט בקריסה מוחלטת. אנשים מחכים שנים לבירור תיקים. תיקים ציבוריים מקבלים עדיפות עליונה, והתיק של האזרח הקטן תקוע שנים. מספר התיקים התלויים בבית המשפט הוא הגדול ביותר בעולם יחסית לאוכלוסייה. האזרחים מרגישים שהם לא מקבלים סעד משפטי מהמערכת ואני מדבר על כלל המערכת - כולל בתי הדין למשפחה ובתי הדין הרבניים".

ומה אתה מציע לעשות?

"יש שר משפטים חדש, ואני מבין שהוא לקח את זה בתור נושא מרכזי. אני מקווה שהוא יטפל בזה".

הוא בא מהאקדמיה, ללא ניסיון ניהולי.

"אני מציע שתשאל אותו. אני לא ממנה שרי משפטים ואף-אחד לא שאל לחוות דעתי. אני מאמין שזה אפשרי אם ינקטו כמה פעולות: המשפט צריך להתנהל מיום ליום. צריך להפסיק עם המערכת הנוראית הזו של המסמכולוגיה, שבה שום דיון לא יכול להתנהל אם הצדדים לא מגישים טונה וחצי של מסמכים. השופטים צריכים להיות ענייניים ולהודיע שהם אוסרים על הגשת מסמכים מיותרים ובלתי נחוצים לדיון.

"צריך לא לדחות את ההחלטות ולתת פסקי דין מיידיים. יש תקנה שפסק דין צריך להינתן בתוך 30 יום מסיום הדיון, ועוד לא ראיתי פסק דין שניתן בהתאם לתקנה הזו. על צד שהפסיד במשפט יש להטיל הוצאות ריאליות, כמו בבריטניה - ואז תראו מה שיקרה במערכת. השופטים לא צריכים לשבת ולכתוב פסק דין של 30 עמודים על כל אחד שלא עצר בתמרור עצור. מחקרים משפטיים שיעשו באוניברסיטה".

לפעמים מוטב ששופט ייקח את הזמן כדי להגיע להכרעת דין שקולה, לא?

"אני יושב בבוררויות. הבוררות מתחילה בבוקר ומסתיימת בדרך כלל עוד באותו יום או ביום שלמחרת. אני נותן פסק בוררות בלי הרבה ברבורים. יש בוררים שיושבים על המחלוקת מיום ליום וגומרים עניין. אין סיבה שהדברים לא יתנהלו כך גם בבית משפט".

לא בעיה שלי

כעו"ד במשרד המתמחה בין היתר בייצוג זרים, נמצא נאמן עם היד על הדופק בכל הקשור להשקעות שבאות מעבר לים. הוא בהחלט יכול לחוש את השפעת הפרסומים הרבים שנוגעים לשחיתויות על המשקיעים הזרים. "הפרסומת שהמשטרה והפרקליטות עושים לחקירות מזיקה לא רק לחקירות עצמן, אלא גם לדמותה של מדינת ישראל", אומר נאמן. "אני אתן את הדוגמה הבולטת ביותר: במשך חודשים כתבו בתקשורת וצילמו את החקירה בבנק הפועלים ובבנקים אחרים בנושא הלבנת הון. עברו כמעט שנתיים ומאז אף כתב אישום אחד לא הוגש נגד הבנק או המעורבים, למעט כתבי אישום נגד כמה עובדים. היתה מהומה שלמה. אתם יודעים איזה נזק זה עשה למדינה? נגרם נזק עצום בהוצאת פיקדונות של תושבי חוץ וגם של תושבי ישראל בגלל הפרת הסודיות הבנקאית".

כשיש חשד לעבירות צריך לחקור. מה הבעיה כאן?

"הבעיה היא שהמשטרה מנהלת את החקירות בתיאום עם התקשורת. היא עושה זאת כדי לחפות על אזלת ידה בחקירות של רצח ואונס. דברים נוראיים קורים במדינה הזו, קשישות נשדדות בבתיהן, הגענו לשיאי פשע עולמיים, והמשטרה מפגינה אזלת יד מוחלטת. אבל מה? עושים פרסומת.

"לוקחים את מנהל רשות המסים לחקירה, אבל למה צריכים לצלם אותו בכניסה וביציאה לחדר החקירות? זה רלוונטי לחקירה? זו פרסומת שנועדה לחפות על חוסר האונים בתחומים אחרים. זה חלק ממסע מאורגן של המשטרה. הרי מישהו מודיע לכתבים שעצור מובא לחקירה. העיתונאים לא חלמו על זה בלילה".

לא פעם דווקא עורכי הדין הם שמזעיקים את העיתונות.

"ברגע שמישהו עושה את זה, מישהו אחר עושה פעולה כתגובה שכנגד. זה מעגל שחייבים לעצור אותו".

יש טענה שהתקשורת לא רק מדווחת אלא גם חורצת את גורל המשפט, והשופטים פועלים תחת הלחץ המופעל עליהם.

"תבדקו מה עשתה התקשורת במשפט שהתנהל נגדי. מלבד עיתון אחד, שפירסם דיווחים שתאמו פחות או יותר את מה שהתרחש באולם המשפט, שפטו אותי כל יתר העיתונים עוד לפני שניתן פסק הדין - ועובדה שזוכיתי. שופטים במדינת ישראל יודעים בדרך כלל לשפוט על-פי מה שקורה באולם".

זוהי תקופה של נהירת משקיעים זרים לישראל. מה הם מחפשים כאן?

"הצמיחה כאן היא מהגבוהות בעולם המערבי בשנתיים האחרונות - למרות כל הקשיים. אבל אם היתה פחות ביורוקרטיה והיה גם שלטון יציב יותר, היינו צומחים יותר. המאמצים להביא משקיעים זרים לישראל קשים ביותר".

מהם החסמים?

"בתחום הבנייה יש אטימות נוראית. צריך לפשט את החוקים כפי שהמליצה ועדת גדיש, אך איש לא יישם את המלצותיה: לקבוע תוכנית בניין עיר, שכל אחד יכול לבנות לפיה והרשויות מתערבות רק במקרים של חריגה מהתוכנית. תוכנית בניין עיר שמוגשת חייבת לקבל אישור אוטומטי בתוך זמן קבוע מראש, אלא אם יש עליה ערעור.

מינהל מקרקעי ישראל חייב להעביר את הבעלות על הנכסים לבעליהם, ולפתור את כל בעיית הרישום בטאבו. מינהל מקרקעי ישראל נהפך למשרד קבורה - קבורה של כל יזמות. בעיה אחרת היא ריבוי משרדי הממשלה. לא צריך כאן יותר מתשעה משרדי ממשלה. בשביל מה צריך את משרד החקלאות, המשטרה או משרד התיירות?"

יש כאן גם גן עדן?

"מקום טוב אחד הוא רשות ניירות ערך. יו"ר הרשות, משה טרי, העלה אותה לרמה יעילה מאוד ואפקיטיווית, מבלי להגדיל את כוח האדם שלה. זוהי הרשות הכי יעילה כיום במדינה. גם מנהל המינהל הוא איש טוב, אבל יש שם הרבה פקידונים וכשיש פקידונים צריך מאכערים.

איך היית מייעץ לראש הממשלה, אהוד אולמרט, לנהוג לאחר מלחמת לבנון השנייה?

"אתה יודע כמה עולה שעת ייעוץ שלי? אני חושב שהוא היה צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית על-פי החוק. יש בישראל חוק ועדות חקירה, למה להפוך אותו לאות מתה? אני מצטער שזה לא נעשה, אף שוועדת וינוגרד פעלה כאילו מונתה על-פי חוק ועדות חקירה, למעט משלוח מכתבי אזהרה לנחקרים. ייתכן שגם זה עוד ייעשה".

אתה שותף לדעה שמשפט חיים רמון היה מיותר?

"הציבור לא מקבל את העובדה שמצד אחד רמון הורשע ומצד שני זו עבירה שאין עמה קלון. אם תשאלו אותי, שר שמתנשק עם בחורה כשיש ישיבה שבה מחליטים על יציאה למלחמה זה קלון, אבל זו לא עבירה פלילית. בדיוק הפוך ממה שנקבע. פסק הדין הזה הוא לעג למערכת המשפט, לפרקליטים שהעמידו אותו לדין ולשופטים שקבעו שזו עבירה שאין עמה קלון".

הוא ראוי להתמנות לשר האוצר?

"ברוך השם, אני לא צריך לפתור את הבעיה הזו. אני לא ראש ממשלה ואיני ממנה שרים".

הטענה היא שבתי המשפט צריכים להכריע בסוגיות האלה כי מערכת הנורמות קרסה, והמערכת צריכה לחפות על כך.

"אני יכול לתת דוגמה מעצמי: ברגע שהיועץ המשפטי לממשלה בא אלי ואמר שהוא החליט לחקור אותי, התפטרתי מתפקידי. לקיחת אחריות היא דבר מאוד חשוב לאיש ציבור, אבל מצד שני איש ציבור לא יכול להיות יעד קבוע לחבטות. צריך למצוא את האיזון".

ומה קורה כשמשרד המשפטים צריך לקבל החלטה אם להעמיד את שר המשפטים לדין?

"במקרה של עימות בין שר המשפטים לפרקליטות צריך להביא מישהו מחוץ למערכת שידון בבעיה: שופט בדימוס, יועץ משפטי לשעבר. איזה מין דבר זה שהפרקליטות בודקת את האדם הממונה עליה? הרי זה ניגוד עניינים ברור".

מהם הגבולות הראויים לבית המשפט העליון, המרחיב מאוד את תחומי עיסוקו?

"מורי ורבי, השופט אלפרד ויתקון, אמר שככל שבית המשפט העליון יפתח את שעריו לדיון בנושאים פוליטיים ומדיניים - כך יינעל השער בפני אזרחים שמבקשים ממנו סעד. וזה חלק גדול מהבעיה. האשם הוא לא בבית המשפט אלא ברשות המחוקקת, הכנסת, שהניחה לו שטח הפקר להתגדר בו.

"ישבתי בראש ועדה שניסתה להגדיר את היחסים בין הכנסת לבית המשפט העליון בכל הקשור לחוקי יסוד וסמכויות לביטול חוקים. הגשנו הצעת חקיקה לראש הממשלה, אריאל שרון, אך הממשלה לא קידמה אותה".

מתקיים גם מאבק חשוב על הרכב בית המשפט ואופן בחירת השופטים.

"בית המשפט העליון צריך להיות מורכב משופטים בעלי ניסיון וידע בכל תחומי המשפט. מאז קום המדינה לא התמנה עו"ד ישירות לבית המשפט העליון. איך מצפים משופט לדון בשאלה אם הודאת נאשם נגבתה כדין או לא אם הוא בחיים לא גבה הודאה? תקחו רופא הכי טוב שיכול להיות, אבל אין לו ניסיון מעשי. תתנו לו לעשות לכם ניתוח מוח? ניתוח לב פתוח? בוודאי שלא".

מדד השחיתות

למה שלא תצטרף לבית המשפט העליון או תבקש להתמנות לתפקיד שעשוי להשפיע על מקבלי ההחלטות?

"כיהנתי בתפקידים ציבוריים. אני מכהן בוועדות ציבוריות רבות, אבל אין לי עניין להתמנות לתפקיד ממלכתי. פעם הציע לי שרון תפקיד, ועניתי לו שיש כלל משפטי חשוב: לפושע אסור לחזור לזירת הפשע. וברצינות, ראיתי שלהיות שר זה לא גליק כל כך גדול, התאווה הזו עברה לי".

ומה אתה חושב לעצמך כשאתה רואה מה מתחולל כיום במשרד האוצר?

"המצב במשרד נוראי. איש את רעהו חיים בלעו. לא יעלה על הדעת מה שקורה שם כיום והדבר פוגע בכלכלת ישראל ובתדמיתה. אני מקווה שראש הממשלה ימנה בקרוב שר אוצר בדמותו של בנימין נתניהו, שהיה גדול שרי האוצר שהיו במדינת ישראל".

יש סיכוי? נתניהו ואולמרט?

"אמרתי 'בדמותו'. זה לא חייב להיות בהכרח הוא".

בינתיים נראה שהמשק מסתדר יפה למרות התקלות.

"אבל מי יודע מה היה קורה עם המשק אלמלא מה שקורה כיום? אתן דוגמה פשוטה: הופעתי אתמול בבית המשפט העליון בתיק שהגענו בו להסכמה מלאה לגמור בפשרה עם רשויות המס, אבל אין ברשות המסים מי שיקבל החלטה. כל אחד מסתכל בפחד לצדדים ולא לוקח אחריות. כשהייתי במשרד האוצר היתה הרמוניה מלאה בין החשב הכללי, שי טלמון, המנכ"ל פרופ' בן-ציון זילברפרב, הממונה על התקציבים ונציב מס הכנסה".

אבל אינך חש שמדובר באווירה הכללית במשק, בעלייה ברמת השחיתות?

בשחיתות יש להילחם באמצעות העמדת העבריינים לדין. לא בכותרות בעיתונים ולא בהדלפות וחגיגות תקשורתיות שלא מביאות דבר. ללא פסקי דין אין לי אמת מידה למידת השחיתות".

מבקר המדינה אינו מכשיר למלחמה בשחיתות?

"המבקר צריך לבדוק ולהעביר לרשויות המוסמכות את החומר אם הוא מוצא שיש חשד לעבירה פלילית".
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/861000.html

________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
יום ראשון ג' בסיון תשס''ז    09:37   20.05.07   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  6. ''הנשיאה (בייניש) זועמת''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
הנשיאה זועמת
מאת אורי אליצור פורסם: כ"ה אייר תשס"ז / 13 מאי 2007

אל תנסי, כבודה, להתמודד עם זה בנאומים זועמים.

טקס השבעתם של שופטים חדשים בבית הנשיא הוא אחד המעמדים הממלכתיים המכובדים והמרוממים ביותר מאלה שמקנים למערכת המשפט את גלימת הכבוד והאמון שאמורה לעטוף אותה.

השבוע התקיים הטקס הזה לראשונה תחת נשיאותה של דורית בייניש והיה מסקרן לשמוע את נאומה במעמד הזה, כדי לנסות ללמוד מה יהיה הסגנון החדש שהיא מביאה איתה למערכת המשפט. ובכן, הגברת השתמשה ברגע החגיגי הזה כבמה לנאום התחשבנות פוליטי דל בתוכנו וירוד בסגנונו: "גורמים שונים", אמרה השופטת בייניש, נשיאת בית המשפט העליון, "בהם עבריינים, חשודים ואישים פוליטיים פועלים להכפשת שופטים, להחלשת מערכת המשפט ולהצגתה באור שלילי מתוך תכליות פסולות".

שימו לב לדמגוגיה: עבריינים, חשודים ואישים פוליטיים. כמו אין כניסה לכלבים ויהודים. הבכיר שבאישים הפוליטיים המעלים את חמת הנשיאה הוא שר המשפטים דני פרידמן שהיה נוכח במקום, ואכן מצלמות הטלוויזיה לא החמיצו אותו וחזרו והתעכבו על פרצופו המופתע, תוך כדי שהם משדרים את נאום בייניש. אני במקומו הייתי משיב לה ואומר שלאחרונה רוצחים, אנסים ושופטות בכירות מנסים לכפות את רצונם על אחרים.

כל אחד באולם ידע מה הבעיר את חמתה של בייניש. חברה שלה, נאווה בן אור, לא הושבעה באותו מעמד לתפקיד שופטת מחוזית. מישהו הגיש הסתייגות והוועדה לבחירת שופטים החליטה ברגע האחרון לבדוק את ההסתייגות ולעכב את המינוי. אילו היה שר המשפטים עושה את רצונה של בייניש, כפי שהיה מקובל בימי הנשיא אהרן ברק והשרים הנגבי ולפיד, היה רוב בוועדה בעד המינוי. אבל פרידמן החליט באופן עצמאי ובניגוד לעמדת בייניש שיש כאן מה לבדוק, וכך נוצר רוב בוועדה שתמך בדיון מחודש בעניינה של בן אור.
תזכורת - פ"ש: 32. ''עוכב מינויה של בן-אור לשופטת; בייניש הפרה אמונים'' !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7281&omm=32&viewmode=
בוטל מינויה של נאווה בן-אור, מקורבתה של ביניש לשופטת

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7279&forum=gil&omm=0

הדיסטנס והכבוד

לא נעים היה לראות אותה כך בקטנותה. מאכזב לשמוע את השופטת הכי בכירה, זו שעומדת בשפיץ של השפיץ של כל מערכת בתי המשפט, מתיזה קצף כזה על השר שמולו היא אמורה לעבוד: משום שהוא לא רואה את תפקידו להיות עושה רצונה האוטומטי ומשום שפעם אחת בהיסטוריה הוועדה למינוי שופטים לא קיבלה את דעתה. ועוד יותר בלתי נעים לראות אותה יוצאת כל כך מכליה בגלל מינוי של חברה אישית שלא הסתדר לה (זמנית), מה שמחזק את התחושה המציקה שמא העסק הזה הוא כולו מועדון חברים שמסדרים ג'ובים זה לזה. מין מהדורה אקסקלוסיבית של מרכז ליכוד סודי.

אהרן ברק הצליח לשמור על הסודיות. הוא רצה דיסטנס וערפל תקשורתי סביב שופטי בית המשפט שלו, והתקשורת העניקה לו שיתוף פעולה כמעט דתי. לא חיטטו שם, לא פרסמו פרטים מביכים. לא ידענו ולא שמענו מי נגד מי שם במסדרונות? מה החולשות והיצרים של האנשים הנכבדים האלה? איך בדיוק הם מתמנים? מי באמת מציע את המועמדים? מי באמת קובע מי ישודרג ומי יקודם, מי ינוע ומי ינוח? הכל היה מאחורי הקלעים, הכל בשקט. בעידן התקשורת החושפת בלי חשבון ובלי רחמים, בימים שהשקיפות הפכה להיות סיסמה שנשבעים בה, איכשהו סביב בית המשפט נשמרו הדיסטנס והערפל התקשורתי ואלה באמת העניקו לבית המשפט את הילת הכבוד ואת אמון הציבור שהם מקור כוחו.

בגודל טבעי

ואולי זה הדבר העיקרי שמתחיל להשתנות בעידן בייניש. רואים אותם בגודל טבעי, כמעט בחלוק ונעלי בית. דוקטור בורג האגדי אמר פעם שההבדל בין הר גדול לשר גדול הוא בזה שההר הגדול, ככל שאתה מתקרב אליו נראה יותר גדול. כמו השר, גם השופט הוא לא הר וככל שמתקרבים אליו הוא נראה יותר קטן. ואולי זה טוב. אולי הגיע הזמן שנתקרב ונראה אותם קטנים. הערפל נתן להם כבוד ויוקרה והעניק לבית המשפט את הכוח שלו. זה נכון, אבל היום בית המשפט כבר צבר לעצמו יותר מדי כוח. הוא היום החזק מבין שלוש הרשויות, והדמוקרטיה שלנו הופכת לאט - לאט להיות משפטוקרטיה. אולי עדיף שייראו קצת יותר קטנים.

גם על זה בייניש התלוננה באותו נאום. היא התלוננה גם על התקשורת: "אמצעי התקשורת לסוגיהם ... פועלים מטעמים של אינטרסים, עסקיים כלכליים ופוליטיים באופן המעודד מאבקים נגד מערכת המשפט". אמצעי התקשורת, כבוד הנשיאה, היו יכולים לעשות את זה לפני שנים רבות והם פעלו להיפך. נתנו לכם שקט ודיסטנס, כמה שרציתם. התקשורת היא שמאלנית ונאורה כמוכם. האינטרס שלה היה לתת לכם כוח, והיא נתנה לכם המון כוח. אבל אתם, השופטת, לקחתם מהכוח יותר מדי. עכשיו הגיעה העת להחזיר קצת: קצת מהכוח, קצת מהשחצנות וקצת מהאקסקלוסיביות של חבר מביא חבר.

אל תנסי, כבודה, להתמודד עם זה בנאומים זועמים. זה לא מוציא אותך גדולה.
http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/6634

_______


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
יום שלישי י''ב בסיון תשס''ז    17:13   29.05.07   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  7. ''חשוד לא ימנה תובע''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
חשוד לא ימנה תובע
מאת: אריק באך
http://www.global-report.com/a.php?c=il&a=569474&rc=il



מה שביקשנו זה להלחם בשחיתות ולא להחליף את הנבלה בטריפה
כתומך נלהב של רפורמות-פרידמן להפחתת השחיתות במערכת המשפט, אני מוצא את עצמי במצב מביך של אכזבה, תדהמה, ועלבון. הגורמים הפוליטיים, הן מהכנסת והן הפוליטיקאים שבבית המשפט העליון, הם חשודים בפלילים עם ראיות נגדם ולא רק לכאורה, ועל כן פסולים מלקחת חלק כלשהו במינוי פרקליט המדינה

מינויו של השר פרידמן בישר את בוא האביב עבור רבים וטובים המאמינים כי שלטון החוק חשוב יותר מהאנשים, המפלגות והאינטרסים הזרים והפסולים אשר השתלטו עליו, אנשים שנמאס להם לראות שאין אפילו מוסד אחד במדינה שאיננו טובע בשחיתות, סיאוב, פרוטקציות ועושק מכף רגל ועד ראש.

סוף כל סוף נראה היה שעל כס שר המשפטים התיישב תותח בקליבר כזה שלא יהסס לכפות את החוק וסדרי מנהל תקין גם על המערכת המשפטית, בלי שניתן יהיה לתפור לו תיק בקלות כמו שעשו לקודמיו, אשר כל חטאם היה שהם העזו לנסות להציע לרסן את השחיתות המטביעה את מערכת המשפט על הטובים והישרים שמן הסתם יש גם בה.

התמיכה בפרידמן אף גברה וקיבלה חיזוק דווקא ממתנגדיו, ככל שהתגברו מצידם יללות הצביעות נגד הרפורמות שהציע. הנימוקים האבסורדיים של מתנגדיו הוכיחו כי המתבכיינים נגד הרפורמות מתנגדים בעצם להיות כפופים לאותו חוק וסדרי המנהל התקין שהם לא מתביישים לדרוש מאחרים לקדש בעוד הם בעצמם מחללים אותם "מהמקפצה" (כמו, לדוגמא, הדרישה מועדת וינוגרד לפרסם את הפרוטוקולים בתואנה ששקיפות חשובה יותר מבטחון המדינה, בעוד שופטי בית המשפט העליון עצמם מחביאים מהציבור את הפרוטוקולים שלהם בועדה למינוי שופטים).

הגדילה לעשות מי שלדעתי הוכיחה שהיא המטומטמת הכי גדולה שהופיעה בעיתונות בעשור האחרון, דורית ביניש, כשהיא לא התביישה לטעון –ועוד בפומבי- ש... למי שנפגע אסור להעביר ביקורת ואסור להתלונן כי יש לו מניע....

היא טענה זאת כנגד ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד חוטר ישי, אשר העז להעביר ביקורת על זה שמערכת המשפט (בראשות נאווה בן אור, עדנה ארבל ודורית ביניש) תפרה לו תיק פלילי בדוי, ביודעין, כדי לסכל את הרפורמות שהציע (תיק שממנו זוכה - אבל דורית ביניש טענה שגם מי שנפגע מפשעי מערכת המשפט, זוכה והוכיח כי תפרו לו תיק, פסול להעביר ביקורת כנגד מי שביצע נגדו מעשים פליליים).

לשיטתה של ביניש לנאנסת אסור להתלונן נגד האנס כי יש לה מניע, ורק למשפחת האנס וחבריו מותר לקיים דיונים על אופיו של האנס.
לגישתה של ביניש, לנשדד אסור להתלונן נגד השודד, כי יש לו מניע כלכלי לקבל לידיו את הכסף שלו בחזרה.
לטענתה של ביניש למעשה, לנשים מוכות אסור להתלונן נגד בעליהן וגם אסור להן לתמוך בפעולות למיגור האלימות כי יש להן מניע להתגרש...

מדהים כמה טיפשות צריכה להכיל המושחתת העליונה שלנו כדי להרהיב עוז ולטעון כי רק למי שמשתייך למבוקרים מותר להעביר ביקורת ואילו למי שנפגע מהרשות השלטונית המבוקרת – אסור להתלונן, אסור להעביר ביקורת, אסור לבקש לשנות, לתקן, לשפר.... פשוט מטומטמת. אין שום הגדרה מנומסת ואדיבה יותר מזה.

אבל כנראה שהשמחה על בוא המשיח המשפטי הייתה מוקדמת מידי.

לו הויכוח היה רק בשאלת הסמכות למינוי פרקליט המדינה, כלומר במלחמת שליטה, לקחת את הסמכות לקבוע מי יהיה התובע הכללי מנשיאת בית המשפט העליון ולהעבירה לידי שר המשפטים, ניחא. ביניש כבר הוכיחה שהיא תופרת תיקים, וממציאה האשמות פליליות נגד אנשים חפים מפשע רק כדי לסכל את האידאולוגיה שלהם, משיקולים פוליטיים וכלכליים ובלא אבק של בסיס משפטי - כך שאין בכלל ספק בכך שהיא היא פסולה למנות את פרקליט המדינה. עבריין לא ממנה תובע שאמור להכריע בגורלו (ובמקרה שלה גם בגורל בעלה שעניינו הפלילי תלוי ועומד, וגורל חברותיה ושותפיה הפוליטיים מבית מפא"י, מעוזי הסזון וסוכני הנציב העליון).

אבל הצעדים הלגיטימיים לכרסם בשחיתות של דורית ביניש וכנופייתה החלו להשמיע צלילים צורמים החורגים מהמלחמה המבורכת בשחיתות, ומתנגנים יותר כמו מלחמת השליטה על השחיתות ולא מלחמה כנגד השחיתות.

זה התחיל בביקורת של פרידמן נגד מבקר המדינה, במכללה האקדמית בנתניה בכנס בנושא "בית המשפט העליון על פרשת דרכים", בה אמר הפרופ' פרידמן כי תפקיד המבקר הוא רק לבדוק תקינות וניהול סוגיות כספיות של תקינות מינהל, ואם הוא נתקל בחשד לעבירה פלילית עליו רק להביאה לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, אך הוא אינו מוסמך לחקור זאת בעצמו "במרץ כפול".

זאת, במקום לשמוח שבמקום שבו בית המשפט והפרקליטות פשטו את הרגל במלחמה בשחיתות, צמח לו יש מאין מבקר מדינה על כיסא שעד מינויו ישבו בו סתם כל מיני פקידים אפורים ומשועממים וחסרי אמביציה, מוטיבציה. ובהם - טייחים, שרלטנים, חפיפניקים, מזניחי העיקר לטובת הטפל, סוסים טריאניים של מושתים מטעם מפלגות ואוליגרכים, ובמקום לבקר את מוסדות המדינה עסקו לרוב בדוחות סתמיים שגילו טפח וכיסו טפחיים עד כי מוסד מבקר המדינה לדורותיו עד לפני מינויו של לינדנשטראוס הפך להיות הגורם הדומיננטי המטפח, מחפה מעודד שחיתות, שכן כולם ידעו שבחזית הזו, הכלב רק מיילל כמו חתול שנהנה גם הוא בשקט מהשמנת, ואין סיכוי שינבח...

שמענו את עמדתו המצערת של פרידמן נגד מבקר המדינה, והבלגנו. ייחסנו זאת למעידה חד-פעמית. לטעות בשיקול דעת וכניעה ללחצי אולמרט, ולא חלילה לטביעת אצבע המלמדת כי פרידמן אינו חפץ לטהר את בית המשפט העליון מהשחיתות, אלא בסך הכל להחליף את המושחתים השולטים בבית המשפט העליון כיום, במושחתי חצר אחרת.

אבל היום אנו מגלים שפרידמן מבקש לגרור את מערכת המשפט לתהום גדולה עוד יותר: להעניק לפוליטיקאים את הזכות למנות את התובע הכללי של המדינה.
זו היא הצעה הזויה, מושחתת, פסולה ומסוכנת ממש כמו הרעיון שבו תומך מזוז, לפיו פוליטיקאי וסוכן שנאמנותו למדינה בספק גדול, שופט בית המשפט העליון, ישתתף בבחירת פרקליט המדינה.

אסור למושחתים, לחשודים בשחיתות, ולכאלה שהחשדות כלפיהם כבר מזמן אינם רק לכאורה, למנות תובע-חצר-כללי משלהם!

הפוליטיקאים פסולים בדיוק כמו ששופטי בית המשפט העליון פסולים. אלה כמו גם אלה הם בגדר נאשמים ולעיתים קרובות מידי אף מורשעים בפוטנציה, הנמצאים עדיין בכהונתם ולא בכלא רק בגלל אימפוטנציה. של אזרחי המדינה. במדינות שבהם לא צאצאי עבדים אלא אזרחים עם כבוד וערכים – לא הכנסת ולא בית המשפט העליון היו מאויישים על ידי עבריינים.

במדינה שבה השופטים של הערכאות הנמוכות לא היו פחדניים וחסרי עמוד שידרה, הם לא היו מניחים לחבורת מושחתים של בית המשפט העליון לכפות עליהם לעשות את כל העבודה השחורה, תוך שאת כל התהילה לוקחים דווקא הבטלנים העליונים שלא עוסקים בשום דבר בעצם חוץ מבכיבודים ופוליטיקה, ולא רק יורשים אלא גם רוצחים: מכתימים את שמם ויוקרתם של כלל שופטי ישראל בכתמים של שחיתות, בוז וכלימה.

על הציבור כולו להבהיר לפרידמן שהוא חוצה קו אדום, וכי אין כוונתם של התומכים בו וברפורמות החשובות שהוא מציע ואף מעז –תוך חירוף נפש וסיכון חירותו- ליישם, להחליף נבלה בטריפה.

אל לנו להחליף טייח ותיק בשרלטן חדש. עדיף ערן שנדר עם כל העבר הפלילי שלו ונורמות השחיתות שמיסד במח"ש, ולא שנקבל שוב מה שקיבלנו אז, כשהחלפנו את השחיתות של מפא"י בשחיתות של מרכזי מפלגות הקומבינה המתחרות.

בן אדם ישר, בין אם הוא שר משפטים ופרופ' עתיר הישגים ובין אם הוא נושא משרה ציבורית אחרת, צריך לשאוף שעל כס פרקליט המדינה ישב אדם ללא מורא, וללא חת. לא כזה "משלנו", ובטח שלא "משלהם" – את שניהם הציבור יצטרך להרוג ככורח בל יגונה, אלא פרקליט של שלטון החוק, הצדק, היושר והעם. פרקליט המדינה ולא פרקליט הפוליטיקאים של הכנסת או של בית המשפט העליון. השרלטנים בשני המוסדות האלה, פסולים.

פרקליט המדינה, כמו גם היועץ המשפטי לממשלה, הוא תפקיד פוליטי.

על ידי החלטתו להמנע מלהגיש כתב אישום למרות שיש ראיות, בתמורה לביצוע התנתקות לדוגמא, קובע פרקליט המדינה קביעה פוליטית, ולא משפטית.

על ידי החלטתו להתיר האזנות סתר ומעקב חשאי אחרי ראש ממשלה מכהן וראש לשכתו בניגוד לחוק ובלא צו בית משפט (כפי שבוצע לנתניהו וליברמן) מבצע פרקליט המדינה סיכול פוליטי ממוקד, במסווה של שלטון חוק (שהרי לאהוד ברק הם נמנעו מלהאזין וסגרו את תיק השוחד כנגדו בתואנה שכל המעורבים בפרשיית השוחד שמרו על זכות השתיקה...)

על ידי החלטתה של פרקליט המדינה להכשיר הוצאת דין רודף כנגד ראש ממשלה מכהן -כמו גם להציגו בציבור בכאפייה ובמדי אס אס נאציים- כפי שעשתה פרקליטת המדינה ביניש באמצעות סוכן השב"כ שהופעל מטעמה, אבישי רביב - פרקליט המדינה קובע למעשה מי יפסיק לכהן כראש ממשלה בגלל התנקשות שהוא הכשיר, ומי יהיה למעשה האדם שימונה תחתיו למרות שהבוחר קבע שהוא לוזר.

אז איך בוחרים פרקליט במדינה שסועת אינטרסים זרים?

את פרקליט המדינה יש לבחור רק באמצעות שיטה שתבהיר את עליונותו של העם על פקידיו, ותבטיח שהפרקליט לא יהיה מחוייב בנאמנות למחנה שדאג למנות אותו על כל המשמעות החמורה המתלווית לכך:

1. יש לאפשר לכלל ציבור עורכי הדין בארץ להגיש מועמדות למשרת פרקליט המדינה, בתנאי שיעמדו בתנאי סף אלמנטריים. "ועדות איתור" שיקבעו מראש ממי להתעלם, זה סגנון המתאים למשטרים קומוניסטיים, לא לדמוקרטיות.

2. יש לאפשר לציבור להגיב ולהגיש התנגדויות לגבי כל מועמד, ולפסול כל מועמד שההתנגדות נגדו לא נדחתה כתוצאה מבדיקה והנמקה כדין. עורך דין שמעוניין לחטט בעניינים האינטימים של כל המדינה אבל מפחד משקיפות, שישאר בבית ויגיד תודה שהוא לא בכלא.

3. יש לערוך לכל מועמד מבחנים מקצועיים כולל מבדקי יושרה ונאמנות למדינה וערכיה, כנהוג במערכות הבטחון והמודיעין.

4. מבין המועמדים שהצליחו להוכיח שאין לציבור חומר מרשיע כנגדם ויש להם יכולת מקצועית ואישית למלא את התפקיד, יש לבחור את המועמד המועדף על הציבור המקצועי הרלוונטי, לפי "הצבעה מגזרית".

"הצבעה מגזרית":
לקיים בחירות חשאיות בתוך כלל הגופים הרלוונטיים לנושא, כשהתוצאה מכל גוף תיחשב לקול שקול אחד.

הכנסת תבחר את המועמד שלה מתוך אלה שעלו אל קו הגמר.
בית המשפט העליון את המועמד שלו מתו"ך הנ"ל.
האקדמיה המשפטית את המועמד שלה.
כלל חברי לשכת עורכי הדין את המועמד שלהם.
פרקליטי המדינה יבחרו את המועמד שלהם.
הסניגוריה הציבורית תבחר את המועד שלה.
שופטי בתי המשפט התחתונים (מחוזי, שלום, עבודה) יבחרו את המועמד שלהם.

הכל כאמור בבחירות חשאיות, ומתוך מאגר המועמדים שעברו את המשוכות המקדימות כאמור.

וכך ייקבע מי יכהן במשרה השולטת למעשה על הדמוקרטיה, הן לגבי פרקליט המדינה, הן לגבי היועץ המשפט לממשלה, והן לגבי נשיא בית המשפט העליון.

אסור לתת למחנות למנות אדם שיהיה מחוייב להם, ולא משנה מי המחנה, של פרידמן מקדימה, של ביניש ממפא"י, או של פוליטיקאי אחר...

אסור להגביל את הנגישות למשרה הזו רק לאנשים שהצליחו להתקמבן אל פסגת הפרמידה של הפרקליטות. יש לאפשר הן לשופטים מכל הערכאות -לרבות שופטים בדימוס- והן לעורכי דין מהמגזר הציבורי והפרטי, להתמודד על התפקיד החשוב והגורלי הזה, בחברה חולה שבה המשפט הפלילי הוא חזות הכל, למרבה הצער.

מינוי בן-אור - מעשה פסול
http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-22425-00.html?tag=15-37-11
_____________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות