באסם עוברים לאוהלים הערב התחקיר המלא על אסם בערוץ 10  

חשיפה אמיצה של אמנון לוי: ביום שלישי, 24.7.07 בשעה 21:00 – בערוץ 10

אסון רמדיה, בו מתו ילדים, ורבים אחרים נותרו נכים
יכול היה להיחשב לזניח מול האסון הלאומי שכמעט
נחת עלינו באופן רשלני ופושע מצד אוסם-נסטלה:

כתב ynet עדכון אחרון: 21.01.04, 11:28

תביעת ענק הוגשה היום (ד') לבית המשפט המחוזי בחיפה: איש העסקים משה בדש תובע 1.5 מיליארד שקל מ-29 חברות מובילות במשק.

בכתב התביעה, שהגיע לידי ynet, מצוין כי 29 חברות, ביניהן ענקי מזון כאסם ותנובה, נתבעות לשלם 1.5 מיליארד שקל בטענה שעשו, לכאורה, יד אחת כדי לגרום להתמוטטות רשת פיקנטי, משום שמכרה מזון במחירים נמוכים ממחירי השוק.

בדש, באמצעות חברות מזון שנמנו על תשלובת פיקנטי שהיתה בבעלותו, טוען בכתב התביעה כי החברות תנובה, אסם, טרה, טמפו, קוקה-קולה, ויסוצקי, תלמה, ויטה, סנו, וחוגלה ועוד חברות גדולות בענף המזון והמוצרים הביתיים פעלו כקרטל מזון, ואסרו על חברות שונות לספק מוצרים לפיקנטי, משום שייצרה ושיווקה מוצרים במחירים נמוכים ממחירי השוק.

בנוסף, הגיש בדש סעד עשה, בו הוא דורש השבת סכום של 1.5 מיליארד שקל בגין אובדן המפעל שהעסיק 1,024 עובדים.

מכירות ללא פער של תיווך

עד שנת 1997 הייתה פיקנטי אחת מתשלובות המזון הגדולות בישראל, בעלת כ-10 סניפים. היא נודעה במחירים הנמוכים של מוצריה, דבר שהושג על ידי חיסכון בפער התיווך. מפעלי פיקנטי ייצרו נקניקים, סלטים ומוצרי מזון נוספים, וחנויות פיקנטי מכרו אותם ללא פער תיווך. בנוסף, פתיחת החנויות בצמוד למפעלי המזון של התשלובת אפשרה לפיקנטי למכור במכירים נמוכים בהרבה ממחיר השוק.

לטענת בדש, חברת אסם אירגנה נגדו חרם ספקים, לאחר שפיקנטי החלה בייצורו של חטיף ה"מקרנה", שהתחרה ב"במבה" של אסם. ה"מקרנה", שנמכר בכשליש ממחיר ה"במבה", נגס נתח משמעותי במכירות של אסם, ואז החלה אסם בפעולות שונות כדי למנוע את חדירתו לשוק, נטען בכתב האישום.

בדש טוען, כי מוצר ה"מקרנה" פגע קשות באסם, בהיות ה"במבה" המוצר הרווחי ביותר שלה. "במצב הדברים הזה יזמה אסם קרטל נגדי, והחלה במסע צלב נגד החברות שלי, ונגד קניינים ובעלי חנויות שמכרו את המוצרים שלי", נאמר בכתב האישום.

"שיטת ביצוע הקרטל"

בתביעה שתוגש היום לבית המשפט המחוזי בחיפה, מתוארת "שיטת ביצוע הקרטל". לטענת בדש, אוסם החלה להפיץ שמועות בין הספקים השונים, לפיהן נקלע

בדש לקשיים כלכליים והצ'קים שלו אינם מכובדים על-ידי הבנקים. בדש טוען היום כי לשמועות האלה לא היה כל בסיס. עוד נטען כי אסם יצרה קשר עם הנהלת החשבונות של חברת ויטה, ומסרה לה שצ'קים של פיקנטי חוזרים. במקביל, על-פי התביעה, איימה אסם על בעלי חנויות כי אם ימכרו את ה'מקרנה' של פיקנטי, תיפגע אסם באותם בעלי חנויות. לתביעה מצורפים גם תצהירים בהם מודים גם בעלי חנויות בדבר.

"בכך שהפסיקו לספק את הסחורה", נכתב בתביעה, "פעלו תנובה, אסם ויתר חברות הענק כקרטל, מתוך כוונה להקטין את היקף ההכנסות של פיקנטי. תנובה ואסם עשו את הכל כדי שתופסק אספקת הסחורה לפיקנטי".

תביעת הענק מתפרשת על מאות עמודים, ובה חוות דעת מפורטות של מומחי משפט רבים מישראל, ארה"ב ואנגליה, אשר דבריהם תומכים בטענותיה. כן מצורפת חוות דעת מפורטת של הכלכלן הבכיר, ד"ר בנימין אילן, שמסביר כי הפסדיו של בדש ומפעליו כתוצאה מהקרטל מגיעים ליותר ממיליארד דולר.

סמנכ"ל אוסם, גזי קפלן, אמר בתגובה לדברים: "בית המשפט יפסוק את מה שיפסוק. הטענות המובאות בתביעה אינן ראויות להתייחסות". חברת סנו סירבה להגיב.

מנכ"לית ויטה לשעבר, אסתר אלדן: "אינני מכירה את הנושא, אך על פניו, החלק הנוגע בויטה נראה לי מופרך לחלוטין".

פרסום ראשון: 21.01.04, 09:28
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2862280,00.html

אני צמחוני כבר כמעט חמש-עשרה שנים. גם אני צרכתי עד לפני ימים אחדים את מוצרי חברת טבעול, חלוצת תחליפי הבשר מבוססי החלבון הצמחי. מה בין טבעול לבין הכותרת של הפוסט? את התשובה מנסה מנכ"ל אסם, גזי קפלן, להסתיר מציבור הצרכנים בכדי להגן על שמה הטוב של חברת אסם. ביום ד' פורסמה ידיעה מדאיגה על כך שמחסן הקירור של חברת ההפצה של אסם בפתח תקוה נסגר, ו-2.5 טון מוצרים "מצוננים וקפואים" הושמדו, לאחר שתחקיר של ערוץ 10 חשף כי מוצרים אלה עמדו בשמש – בטמפרטורה גבוהה – והוכנסו בחזרה לקירור או הקפאה.

מניית אסם הגיבה בירידה חדה בבורסה של תל אביב. ירידה מוצדקת, אם תשאלו אותי. וכיצד ניסה מנכ"ל החברה להרגיע את ציבור המשקיעים והלקוחות? הוא הסביר לכל מי שחפץ לשמוע כי "לאור הפרסומים הלא מדויקים הירידה בבורסה לא הפתיעה אותי. לחברת אסם אין מוצרים קפואים ומצוננים". ואם ההסבר לא היה ברור דיו, הוא שב וחזר עליו בניסוח שונה: "אני רוצה לקוות שהצרכנים יודעים שלאסם אין מוצרים במקפיא או במקרר, ולכן אני לא צופה השלכות". נו באמת. אתם משתמשים בדקדוקי עניות של תלמידי שנה ב' בפקולטה למשפטים כדי להימנע מנזק תדמיתי? חברות הבת שלכם, טבעול וסלטי צבר, מייצרות גם מייצרות מוצרים קפואים ומצוננים. חברת עוף טוב מייצרת מוצרים קפואים שאתם מפיצים באופן בלעדי מתוך המחסן המדובר. המוצרים של חברות אלה נתפסו על ידי צוות התחקירנים של אמנון לוי "מזיעים" בשמש היוקדת של פתח תקוה. אימרו מעתה: טבעול של אסם. צבר של אסם. גם עוף טוב במידה רבה – של אסם. בדיוק כשם שגלידות נסטלה של אסם, בית השיטה של אסם, עסיס של אסם, וגם דגני הבוקר של נסטלה הם של אסם.

אבל לא אדם כמוני ימהר להסיק מסקנות לגבי חברה ותיקה וגדולה כמו אסם על בסיס כתבה בעיתון. התקשרתי מיד לשירות הלקוחות של חברת טבעול (AKA חברת הבת ומנוע הצמיחה של אסם). השיחה הזו מתועדת. שאלתי אם המוצרים שנמצאים אצלי במקפיא (ונרכשו בחנות המצויה ברדיוס החלוקה של המחסן בפתח תקוה) ראויים למאכל. הפקידה האומללה, שבוודאי קיבלה עוד מאות שיחות טלפון דומות, הקריאה לי מן הכתוב הצהרה מוכנה מראש שכתבו, כנראה, יחצ"נים בליווי משפטי צמוד. כמה מנטרות חזרו על עצמן: "התקלה הייתה חד פעמית, טופלה ולא תחזור על עצמה"; "כל הסחורה שנמצאה בשמש הושמדה"; "אין חשש להימצאות מזון שאינו ראוי למאכל ברשות הצרכנים"; "אסם היא חברה גדולה וותיקה, שעומדת בסטנדרטים המחמירים ביותר של ה-EU, ולכן נרכשה על ידי נסטלה". לנוכח אכזבתי מן התשובות המוכנות הציעה הפקידה לקשר ביני לבין ה"מנהלת" שלה. למותר לציין, המנהלת שיצרה עמי קשר כעבור מספר שעות חזרה על אותן המנטרות בדיוק.

התשובות שקיבלתי לא השביעו את רצוני. לא צפיתי בתוכנית התחקירים של אמנון לוי ועל פי הבנתי היא אמורה להיות משודרת רק ביום ג' הבא. אבל נראתה בעיניי תמוהה מאוד הטענה בדבר "חד פעמיות". אם, אכן, הכשל הוא חד פעמי, הכיצד ייתכן שהוא נתפס על ידי צלמי התוכנית? אולי אני תמים, אבל נראה לי שתוכנית תחקירים רצינית לא אמורה לפעול באופן אימפולסיבי. עד כמה סבירה נראית לכם האפשרות שאיזה עובר אורח שהסיג גבול בשטח הפרטי של חברת אסם (או עובד מאוכזב שנמצא במקום כדין) דיווח לאמנון לוי על הימצאות ארגזים עם מוצרים קפואים (טוב, לא ממש קפואים) בשמש היוקדת, ובעקבות הודעה זו שיגר לוי למקום בלא היסוס ובלא דיחוי צוות צלמים שיכין עבורו תשתית לדיווח על פגיעה בצרכנים? לדעתי, בניית תחקיר מהסוג הנדון מחייבת מעקב לאורך זמן; וכיצד ניתן לבצע מעקב כזה אם המאורע הוא חד פעמי? הידיעה שפורסמה בעיתון "הארץ" תומכת לגמרי בעמדתי. עורך התוכנית איתי דנקנר הבהיר שם, כי "המערכת בדקה את המקום במשך ימים ותיעדה את המתרחש במחסנים, מדדה טמפרטורות, תיזמנה כניסה ויציאה של משטחי מוצרים". במקום אחר נאמר כי תוכנית התחקירים "מאיימת לפוצץ את הזנחת הקירור כבר כמה שבועות". פרטים נוספים ייחשפו, בוודאי, במהלך השבוע.

החשד שלי בחוסר הנכונות של טענת החד-פעמיות הוביל בהכרח לחשש מצריכת המוצרים שנמצאים אצלי במקפיא או נמצאים כרגע בחנויות. כאשר הבעתי את חששי בפני הנציגות של אסם/טבעול קיבלתי את התשובה המעניינת הבאה: "במוצרים של טבעול אין חומרים משמרים, ולכן אם הם התקלקלו תחוש בכך מיד לפי הריח הייחודי והטעם הייחודי. אם המוצר מקולקל – לא ניתן לטעות בכך; ניתן לחוש שהוא מקולקל". מסר מרגיע? לא אותי. אינני נמנה על האנשים שבחושיהם המחודדים יודעים לזהות חיידקי סלמונלה וליסטריה. אני רוצה שהיצרנים של המוצרים שאני רוכש יבטיחו לי שאין חיידקים מזיקים במוצרים הללו ולא יטילו עליי את מלאכת הזיהוי המעבדתי. האם זו דרישה מוגזמת של צרכן נאמן?

לגבי השמדת המוצרים שעמדו בשמש נראה, אם כי הדבר עדיין טעון בדיקה נוספת, שאסם מייחסת לעצמה ביצוע פעולת-מנע שלא רק שההחלטה על ביצועה התקבלה על ידי הווטרינרית של עיריית פתח תקוה, אלא שאסם עצמה סברה שלא היה בה צורך! אסם הגישה בקשה לצו מניעה כנגד הווטרינרית, האוסר עליה להוציא צו סגירה למחסן בפתח תקוה שבו אירע המקרה המדובר. בבקשה נאמר כי הווטרינרית הורתה על השמדת המוצרים שהיו על המשטחים בחוץ (קרי – בשמש) כש"ספק אם היה בכך צורך". אם כן, הנציגות שעימן שוחחתי בטלפון, וסיפרו לי בגאווה כיצד השמידה אסם את כל המוצרים ש"עמדו בחוץ", שכחו לספר לי כי המוצרים הושמדו על פי הוראת הווטרינרית של עיריית פתח תקוה ובניגוד לדעתה של חברת אסם (ראו גם כאן). אנא קיראו את הכתבות שאליהן מפנות הקישוריות ותקנו אותי אם לא הבנתי את העובדות לאשורן.

הקישור לנסטלה ול-EU כבר נראה לי חצוף. ראשית, אסם מציגה לראווה את עמידתה בסטנדרטים של ה-EU. האם יש בכך כדי להפחית מחומרתו של המקרה הנוכחי? השאלה שאנו צריכים להפנות לאסם היא מה היו עושות רשויות האיחוד אילו הייתה מוכרת בתחומן מוצרים קפואים ומצוננים שהועמדו מחוץ למחסן בטמפרטורה של 30 מעלות. מומחית נטולת פניות הבהירה שמדובר "בסכנה לבריאות הציבור. כשמוצרים מגיעים לטמפרטורות כמו אלה שנמצאו, מתפתחים בהם התנאים האופטימלים להתפתחות חיידקים מחוללי מחלות, כמו ליסטריה וסלמונלה. אלה חיידקים מסוכנים במיוחד לאנשים עם מערכת חיסונית חלשה. אלו מוצרים לא ראויים למאכל אדם". האם הסטנדרטים האירופאיים מאפשרים זאת?

שנית, אסם מחבקת עד כדי מחנק את החברה האם נסטלה. היא אולי מקווה שאמינותה ויוקרתה של האחרונה תדבקנה בה עצמה. בה בעת היא מתנערת מהחברות הבנות בטענה שאינה נותנת לי מנוח: "אני רוצה לקוות שהצרכנים יודעים שלאסם אין מוצרים במקפיא או במקרר". זה מה שמלמדים בבתי ספר לתקשורת היום? נאמנות משפחתית פונקציונלית? האם אפשר ליישם את השיטה גם בהקשרים אחרים? למשל, נניח שראש ממשלה של מדינה מסוימת סובל מחוסר פופולריות. נניח עוד, ששר הבטחון לשעבר (שמונה על ידי אותו ראש ממשלה דמיוני) סובל מתדמית ירודה עוד יותר, אך נשיא המדינה הדמיונית (שראש הממשלה הדמיוני קידם את מינויו) נהנה מיוקרה רבה. האם ראש הממשלה יוכל לשפר את מעמדו על ידי חיבוקו של הנשיא והתנערות מהשר לשעבר?

מנכ"ל אסם, גזי קפלן, התוודה בפני כתבת דה-מרקר כי "הייתה התרופפות מוחלטת בהקפדה על הנהלים הקיימים בחברה, שמטרתם להבטיח שמירה מלאה על שרשרת הקירור ". התרופפות מוחלטת בהקפדה על נהלי קירור של חברה שמתיימרת לספק לנו מוצרי מזון בסיסיים – היא דבר שאין הדעת סובלת. הצרכנים חייבים להגיב באופן תקיף כנגד הזלזול בבריאותם, בדיוק כפי שעשו במקרים דומים בעבר. כדי לחסוך מעצמי את הצורך להשיב לתגובות צדקניות בדבר הפגיעה האפשרית בעובדים הרבים והמסורים של חברת אסם ובנותיה אבהיר אך את זאת: העובדים החרוצים אינם אשמים. מי שאחראי להתרופפות מוחלטת בהקפדה על נהלים – אשם וצריך ללכת. את כוחם של העובדים יש לכוון עתה כלפי ההנהלה ולא כלפי המבקרים: דאגו לבער מקרבכם את מנחילי שיטות החאפ-לאפ, ונשוב להאמין בכם.