חיסונים - סיפור לא פתור במובנים רבים  

בארבעים השנים האחרונות, מחקר דני הראה כי סיפור החיסונים אינו פשוט כמו שארגון הבריאות העולמי, רשויות הבריאות הלאומיות ואחרים מציגים אותו.
במשך 40 שנה הראו חוקרים מדנים ממכון Statum Serum ואוניברסיטת דרום דנמרק כי לחיסונים נגד כל דבר, החל מפוליו ואבעבועות שחורות ועד מלריה ושחפת יש השפעות בריאותיות מועילות ומזיקות שאינן קשורות למחלות עליהן מגנים החיסונים.
כעת החוקרים הציבו את המחקר בפרספקטיבה היסטורית שהם מקווים שיכולים לעזור לגרום לרשויות הבריאות בעולם להבין כי הקשר בין חיסונים למחלות אינו תמיד פשוט.
למעשה, מחקריהם מראים כי ישנם חיסונים המגנים מפני מחלות שונות לחלוטין מאלו שעבורם הם מיועדים. למרבה הצער, חיסונים אחרים קשורים לתמותה עודפת ממחלות לא קשורות.
לדברי פרופ 'קלינית כריסטין סטאבל בן מאוניברסיטת דרום הנושא הוא כה רגיש עד שרשויות בריאות רבות, כולל ארגון הבריאות העולמי (WHO), החליטו עד כה להתעלם מהאמת שחלק מחוקרות דניות אומרות להם שהן מכירות מזה זמן רב זמן.
"מה החוקרים עושים כשהם מגלים שמתנגדי החיסונים מוצדקים בכך שהם מודאגים? לא נבדקו חיסונים על השפעותיהם הלא ספציפיות על הבריאות הכללית, ולפני שבדקנו אותם, איננו יכולים לקבוע כי החיסונים בטוחים. בנוסף, המחקר שלנו מראה כי חלק מהחיסונים למעשה מגדילים את התמותה הכללית, במיוחד בקרב בנות, וזה מדאיג מאוד ", מסבירה כריסטין סטבל בן, פרופסור קליני, אוניברסיטת דרום דנמרק, אודנסה.
כריסטין סטבל בן ועמיתיהם פרסמו לאחרונה סיכום של 40 שנות מחקרם האחרונות על ההשפעות הלא ספציפיות של חיסונים במיקרוביולוגיה קלינית וזיהומים .

לחיסון נגד חצבת השפעות מגנות אחרות
סאגת המחקר של כריסטין סטבל בן החלה בשנת 1979 כאשר עמיתה, פיטר אייבי, נסע לאפריקה כדי לחקור מדוע כל כך הרבה ילדים מתו שם.
מחקר שנערך על ידי הסוכנות השבדית לשיתוף פעולה בפיתוח בינלאומי הראה בעבר שרק כמחצית מהילדים בגינאה-ביסאו שרדו עד גיל 5 שנים.
באותה עת ההנחה הייתה שילדים אלה מתו מתת תזונה, אך פיטר אייבי נדהם לגלות שרק 2 מתוך 1200 ילדים בפרבר בנדים היו בעלי תזונה קשה. חייבת להיות סיבה נוספת לתמותה גבוהה מאוד של ילדים.
מגיפת חצבת הרסנית פרצה בגינאה-ביסאו כשפיטר אייבי היה במקום. כל ילד חמישי נגוע נפטר מחצבת או מהסיבוכים הנלווים לכך. עם זאת, הילדים שמתו התבררו כמוזנים היטב כמו אלה ששרדו. חצבת הרגה גם ילדים בריאים.
הצוות של פיטר אייבי החל אפוא לחסן את הילדים בבנדים והקים את פרויקט בריאות בנדים. כבר בשנה שלאחר מכן הצוות הופתע מאוד לגלות ששיעור התמותה בקרב ילדים מחוסנים היה נמוך ב -70% לעומת אלה שלא קיבלו את החיסון. זה היה הרבה יותר מ- 10–20% שניתן היה להסביר באמצעות הגנה מפני חצבת בלבד.
"את מה שפיטר מצא לא ניתן היה להסביר על ידי ההגנה של החיסון מפני חצבת. זו הייתה תגלית מסתורית מאוד, מכיוון שהיא ציינה כי החיסון נגד חצבת מוגן מפני מחלות זיהומיות שאינן חצבת. זו הייתה הפעם הראשונה שנחקרה הפרדיגמה הנוכחית בה חיסון שפוגע רק במחלת היעד ", אומרת כריסטין סטבל בן.

חיסון נגד חצבת גרם לירידה בתמותת ילדים במדינות אחרות
בתחילת שנות השמונים פיטר אייבי יצא לברר האם תגליתו בגינאה ביסאו היא מקרה מבודד. עם זאת, מהר מאוד התברר כי ההשפעה הלא ספציפית של חיסון נגד חצבת הייתה כללית. הוא מצא את אותה השפעה בקרב ילדים בבורונדי, בנגלדש וסנגל.
בכל המדינות, התמותה בקרב ילדים ירדה ביותר מ- 50% לאחר תחילת החיסון נגד חצבת. שוב, זו הייתה ירידה גדולה בהרבה מכפי שההגנה מפני חצבת בלבד יכולה להסביר.
"פיטר חקר זאת במשך 10 שנים. הרעיון שלו היה שאולי לאחר מכן זיהום החצבת תרם לעודף התמותה, אולם עם הזמן התברר כי האפקט המגונן מנותק מחצבת ובמקום זאת נובע מתוצאה לא ספציפית בחיזוק מערכת החיסון כדי לאפשר לגוף להגן טוב יותר מפני מחלות זיהומיות אחרות ", אומרת כריסטין סטבל בן.
באופן ספציפי, פיטר אייבי גילה שהתמותה ממחלות זיהומיות של הריאות, כמו ברונכיטיס ודלקת ריאות, פחתה באופן משמעותי כתוצאה מחיסון נגד חצבת.

חיסון נגד חצבת חדש הכפיל את תמותת בנות ממחלות זיהומיות אחרות
ניתן לתת את החיסון המקורי, בעל השלכות חיוביות נוספות, רק בסביבות גיל 9 חודשים, כאשר נוגדן האימהי דעך. עם זאת, בשנת 1989, WHO הציגה באפריקה חיסון חדש נגד חצבת שיכול לחסן ילדים כבר בגיל 4-5 חודשים.
זה נראה כמו חדשות טובות, מכיוון שהחיסון החדש יכול להגביר את הישרדותם של ילדים על ידי הגנה עליהם מוקדם יותר נגד חצבת, ופיטר אייבי ועמיתיו קיוו גם לתועלות לא חזקות עוד יותר.
עם זאת, להפתעתם, הם חוו משהו שונה לחלוטין ומדאיג מאוד כאשר בדקו את החיסון החדש באוכלוסיית המחקר של פרויקט בריאות בנדים: החיסון החדש אכן הגן מפני חצבת, אך החיסון הכפיל את התמותה הכללית בקרב בנות.
"החיסון הופעל בגמביה, סנגל וגינאה ביסאו והתוצאות היו מאוד ברורות: הוא גרם למספר בנות למות ממחלות זיהומיות. אז היה לנו חיסון המגן מפני חצבת אך הגברנו את הסיכון למות מסיבות אחרות. פיטר יצר קשר עם WHO מיד לאחר הגילוי, אך הם לא האמינו לתוצאותיו. WHO לא משך את החיסון עד 1992, אז מחקרים אחרים הראו את אותן תוצאות בסודן והאיטי, "מסבירה כריסטין סטבל בן.
הגילוי כי חיסון מגן יכול להיות קשור לתמותה גבוהה יותר ומבדלת-מין היה צריך לחולל מהפכה במחקרי החיסונים, אך כריסטין סטבל בן מאמינה כי מכיוון שהחיסון נבדק רק באפריקה וגרם למות של ילדים אפריקאים, הוא לא משך תשומת לב רבה כל כך כמו שהיה צריך.
"דמיין אם זה היה קורה באירופה. הייתה זו זעקה אדירה, אבל סיפורם של ילדי אפריקה נסחף מתחת לשטיח, "היא אומרת.

חיסון דיפטריה-טטנוס-שעלת (DTP) הגביר את התמותה בקרב ילדים
בשנת 1992 כריסטין סטבל בן הצטרפה לפיטר אייבי בגינאה-ביסאו. באותה תקופה, פיטר אייבי הרחיב את שטח הלימודים לכדי שלושה מחוזות, וכריסטין הוסיפה מחוז נוסף. מאז הורחב אזור הלימודים לששת המחוזות הנוכחיים ולמאה אלף איש בעיר וכ- 100,000 פרטים נוספים באזורים כפריים. יחד החלו החוקרים לחקור את ההשפעה על התמותה הכללית של חיסונים רבים.
בעשורים שלאחר מכן, ממצאי המחקר הראו כי לחיסון Bacillus Calmette – Guérin (BCG) להגנה מפני שחפת יש אותה השפעה חיובית על מערכת החיסון כמו החיסון המקורי נגד חצבת.
הממצאים, שאושרו מאוחר יותר במחקרים אקראיים, הופקו בתחילה על ידי קביעת תמותת ילדים לאחר שצוות פרויקט בריאות בנדים חילק חיסונים. ילדים שקיבלו את החיסון נגד BCG היו בעלי תמותה נמוכה משמעותית מילדים שלא קיבלו את החיסון נגד BCG.
אף על פי כן, החוקרים מצאו כי חיסון ה- DTP שהגן על דיפתריה, טטנוס ושיעול באולם לא גרם לאותה ירידה בתמותה. למעשה, חיסון DTP נקשר לאותה תמותה עודפת כמו חיסון החצבת החדש.
"החיסון נגד DTP הכפיל את התמותה בקרב ילדים מתחת לגיל 5 ובמיוחד אצל בנות. זה גבוה במיוחד. בנוסף, DTP הוא החיסון הנפוץ ביותר בעולם, ויש תמריץ עצום להשתמש בו מכיוון שהוא מגן מפני כמה מחלות שבוודאי אינך רוצה לקבל ", מסבירה כריסטין סטבל בן.

שישה מתוך 10 חיסונים שנחקרו היו קשורים לתמותה מוגברת
פיטר אייבי וכריסטין סטאבל בן חקרו תשעה חיסונים לאורך שנות התשעים ובמהלך שנות האלפיים.
הם מצאו כי החיסונים החיים המכילים את האורגניזם הגורם למחלות בגרסה חיה אך מנוכחת - חיסון החצבת הישן, חיסון BCG, חיסון נגד פוליו דרך הפה וחיסון האבעבועות שחורות - נראה שהם מגבירים את התגובה החיסונית של הגוף למחלות זיהומיות שונות שיכולות אחרת תוצאה של מוות.
החוקרים ביצעו, בין היתר, מחקר רישום שנערך על דנים שחוסנו נגד אבעבועות שחורות לפני שלילת החיסון בשנת 1980 וגילו כי נראה כי אלה שחוסנו מוגנים מפני מחלות קטלניות.
תוצאות המחקר הראו גם כי החיסון נגד אבעבועות שחורות וחיסון BCG מספקים הגנה של 30% מפני רכישת HIV, בדומה לחיסונים ספציפיים ל-HIV.
לעומת זאת, חמשת החיסונים הלא חיים שהחוקרים בדקו היו: חיסון DTP, חיסון מחומש, חיסון נגד פוליו לא פעיל, חיסון נגד שפעת H1N1 וחיסון נגד צהבת B. כל אלה מגדילים את שיעור התמותה הכללי, במיוחד בקרב בנות, גם אם הם מגנים מפני מחלות היעד.
"המאמר החדש שלנו מתמקד בהשפעות המועילות, מאחר והעברת המסר הזה מעט קלה יותר. עם זאת, מצאנו כי לחיסונים שונים השפעות שליליות או חיוביות. בדקנו את החיסונים למאפיינים שכיחים ומצאנו כי לחיסונים המנוכרים החיים יש השפעות לא ספציפיות מועילות, ואילו החיסונים שאינם חיים מייצרים את ההשפעות השליליות, במיוחד בקרב בנות, "אומרת כריסטין סטבל בן.

חיסון נגד מלריה הגביר את התמותה בקרב בנות
בעשורים האחרונים GlaxoSmithKline עובדת על חיסון חדש נגד הריון, ותוצאות הניסויים של החיסון החדש פורסמו ב- The Lancet בלהט של פרסום.
החיסון סיפק הגנה של 18–36% מפני מלריה, יותר מכל חיסון קודם.
זהו צעד שעשוי להיות חשוב למניעת מחלה ההורגת מיליוני אנשים בכל שנה, אך כריסטין סטבל בן ופיטר אייבי בדקו את תוצאות המחקר וגילו כי החיסון לא הפחית את התמותה.
התמותה הכללית הייתה גבוהה ב -24% בקרב אנשים שחוסנו נגד מלריה בהשוואה לאנשים שלא חוסנו.
"אין שום הגיון בחיסון המגן מפני מלריה שאינו מקטין את התמותה. לפיכך ביקשנו מ- GlaxoSmithKline גישה לנתונים המקוריים וגילינו שהחיסון הפחית את התמותה בקרב בנים בכ -15% צנועים תוך הכפלה בשיעור התמותה הכללי לבנות. זה היה החיסון השישי שלא חי שקשרנו לתמותה מוגברת בקרב בנות - בדיוק כמו שראינו לגבי חיסונים אחרים שאינם חיים ", אומרת כריסטין סטבל בן.
החוקרים פרסמו את הממצאים המדאיגים שלהם, אולם ארגון הבריאות העולמי מפעיל כעת את החיסון באפריקה.

חיסון נגד BCG מגן מפני קדחת צהובה
תוצאות המחקר הרבות בארבעים השנים האחרונות הציבו את כריסטין סטבל בן, פיטר אייבי ועמיתיהם לדילמה קשה. מה עליהם לעשות כאשר ברור שיש סיבה לדאגה לחיסונים מסוימים בזמן שחיסונים אחרים הנשלחים, כמו חיסון נגד אבעבועות שחורות ובקרוב גם חיסון נגד פוליו דרך הפה, נראה שיש להם השפעות לא ספציפיות מועילות?
"יש לנו כל כך הרבה נתונים שמראים מעל לכל ספק שחיסונים יכולים להשפיע על מערכת החיסון באופן שהופך את הגוף למיטיב או גרוע יותר להתמודד עם מחלות זיהומיות אחרות," אומרת כריסטין סטבל בן.
בתמיכה בטיעונה, היא מדגישה את תוצאות ניסוי בחיסון BCG, בו החוקרים העניקו לראשונה לקבוצת מתנדבים בהולנד את החיסון נגד BCG וארבעה שבועות לאחר מכן את החיסון נגד קדחת צהובה, המכיל נגיף קדחת צהובה מנוכחת. התוצאות הראו כי אלה שקיבלו את החיסון נגד BCG לאחר מכן היו בנגיף פחות חום צהוב בדם.
לפיכך, החיסון נגד BCG מוגן מפני נגיף קדחת צהובה, אם כי זהו אורגניזם פתוגני שונה לחלוטין משחפת, שלשמו פותח חיסון נגד BCG.

התמקדות רבה יותר בהשפעות הלא ספציפיות של חיסונים
כריסטין סטאבל בן גורסת כי תוצאות המחקר אינן תומכות בשחיקה של כל החיסונים והמתנה לעוד 30 שנה עד שהמחקר ידע יותר לפני שיציגו אותם שוב.
במקום זאת, היא מציעה להתמקד בהשפעות הלא ספציפיות של חיסונים כשמכניסים חיסונים חדשים או מפסלים ישנים.
אחת הדוגמאות לכך היא הצגת החיסון האנושי נגד נגיף הפפילומה לבנים בדנמרק: בהקדמה יכולה להיות תקופת מעבר של 3 שנים שבה מחצית מהנערים מקבלים את החיסון ומחציתם לא.
זה יאפשר מעקב לקבוע את השפעות החיסון מלבד הפחתת הסיכון להידבק בנגיף הפפילומה האנושי.
"בעת הצגת חיסונים חדשים, יש לנו חלון הזדמנויות בו אנו יכולים ללמוד יותר על ההשפעות הלא ספציפיות של החיסונים, וידע זה יכול לעזור לנו לקבל החלטות טובות יותר. אנו יכולים לקבוע כמה שיפור בבריאות אנו מקבלים בפועל עבור הכסף שהוצא. במקרים מסוימים, שכירת אחיות רבות עשויה למעשה להועיל יותר מאשר להכניס חיסון חדש המגן מפני מחלה נתונה אך אינו משפר את הבריאות הכללית, "אומרת כריסטין סטבל בן.
כל הדנים צריכים להיכלל במחקר לאורך חייהם
כריסטין סטאבל בן מסבירה כי המשימה הכוללת שלה היא לערב את כל הדנים במחקר לאורך חייהם כדי לעזור ליצור נתונים בריאותיים בהם מערכת הבריאות יכולה להשתמש כדי לקבל החלטות טובות יותר.
זה יכול להיות בקשר עם הכנסת חיסונים או שלבם אך גם ביחס לניתוחים, אשפוז ותחומים אחרים בהם איסוף נתונים ושונות בטיפול יכולים לייצר ידע חשוב לשיפור מערכת הבריאות.
"אני חושב שאנחנו צריכים להיות אלופי עולם בבחינת עצמנו. עלינו לעשות זאת גם על סמך הרתיעה הנוכחית מחיסון, שעלינו לקחת ברצינות רבה. עלינו להסביר לאנשים מה אנחנו עושים ולמה, ואם אנחנו לא לגמרי בטוחים אנחנו צריכים לספר להם. עם זאת, עלינו גם לא להפסיק את החיסונים עד שנדע אם אנו גם מבטלים כמה השפעות מועילות על הבריאות שלא חקרנו, "אומרת כריסטין סטבל בן.
הדנים לא צריכים להיות מודאגים
כריסטין סטאבל בן אומרת שילדיה חוסנו והיא אינה מודאגת מכיוון שתוכנית החיסון של דנמרק שמרנית מאוד.
עם זאת, היא חושבת שעל החקירה לקבוע אם יש מקום לשיפור - במיוחד לאור ממצאי המחקר שהיא ופיטר אייבי פרסמו.
לפי שעה נראה הגיוני שהשלב המוקדם של תוכנית החיסון של דנמרק מסתיים בחיסון המטריה החי כפי שנעשה היום.
לעומת זאת, ילדים מקבלים חיסון למאיץ MFR בגיל 4 שנים ו- DTP בגיל 5 שנים.
החיסון ל- MFR חי, וחיסון DTP אינו חי.
התוצאות שלנו מראות כי מתן שני החיסונים הללו בסדר הפוך עשוי לשפר את הבריאות הכללית. גם כאן, לדעתי, החוקרים צריכים לחקור מה קורה אם הסדר מוחלף. אולי ההשפעה הבריאותית הכללית תהיה גדולה בהרבה, וזה בהחלט כדאי לקחת בחשבון, "אומרת כריסטין סטבל בן.
כריסטין סטבל בן מרוצה גם מכך שלא נולדו לה ילדים בארצות הברית, שם, למשל, לכל הילודים חיסון חובה נגד הפטיטיס B שאינו חי ארבע פעמים לפני יום הולדתם הראשון.
"לא הייתי נותן לתינוק שלי מרצון את החיסון נגד הפטיטיס B ובוודאי שלא רוצה להכריח אותי לעשות זאת. חיסון בשלב מוקדם זה הגיוני רק אם האם נגועה כרונית בהפטיטיס B, שעבורה יש בדיקה, ורק אחוזים בודדים לוקים בה. אז הרוב המכריע של התינוקות שמקבלים את החיסון בלידה אינם זקוקים לו, ואף אחד לא בדק מה המשמעות של החיסון לתחלואה ותמותה כללית. המחקר היחיד שחקר זאת הוא המחקר שלנו, המראה כי הפטיטיס B קשורה לתמותה נשית גבוהה יותר מגברים, המהווה אות סכנה רציני בהתחשב בתוצאות שלנו לגבי חיסונים אחרים שאינם חיים, "אומרת כריסטין סטבל בן.
" פיתוח המושג השפעה לא ספציפית מועילה של חיסונים חיים במחקרים אפידמיולוגיים " פורסם ב- Clinical Microbiology and Infection. בשנת 2014 העניקה קרן נובו נורדיסק מענק לקריסטין סטבל בן עבור הפרויקט שימוש חכם יותר בחיסונים: שיפור הבריאות אצל בני אדם וגם בעלי חיים באמצעות הבנה טובה יותר של ההשפעות הלא ספציפיות של חיסונים.

כריסטין בן
ראש המחלקה, פרופסור לבריאות גלובלית
כריסטין סטבל בן אחראית על תכנון, ביצוע ופרסום מחקרים אפידמיולוגיים ואימונולוגיים של התערבויות בריאות בגינאה ביסאו ודנמרק. היא מפקחת על מספר סטודנטים לפני הלימודים והתארים לתואר שלישי. כריסטין סטאבל בן ניסחה את ההשערה כי תוסף ויטמין A וחיסונים שגרתיים לילדים מקשרים עם השלכות על התמותה. לשני סוגי ההתערבויות ישנן השפעות לא ספציפיות על מערכת החיסון, ומשפיעות על יכולתה להתמודד עם מחלות זיהומיות. ההשפעות שונות אצל בנים ובנות.