בָּאָה בַּהֲבָרָע ©️ נiגה  

אֵינֶנִּי אֵשֶׁת שִׂיחָה,
לֹא בַּיַּעַר, לֹא בַּכְּפָר.
הִנְנִי אֵשֶׁת שׁוּחָה,
יְדִידַי שְׂקֵי חוֹל וְעָפָר.
אֵינִי נוֹשֵׂאת פָּנַי,
לֹא לַמֻּכָּר וְלֹא לָזָר
נוֹשֵׂאת אַךְ דַבָּשְׁתוֹתַי
גְּדוּשׁוֹת הַתַּרְעֵלָה וְהַמַּר.
עֵטֵךְ וְעִתְּךָ לֹא אֲכַזֵּב
אֵינִי אֶלָּא סַהַר נוֹקֵב וְצוֹרֵב.
הֲבָרוֹתַי נַפָּצִים
מִלּוֹתַי הֵן לִי חִצִּים,
וְכָל יֵשׁוּתִי וּמַצְּעוֹתַי
הֵן סַךְ כָּל שְׁקִיעוֹתַי,
עַצְמוֹתַי לֹא תֹּאמַרְנָה שִׁירָה
תִּתְעַטָּף נַפְשִׁי מִכְּבָרָה אֶל קִבְרָהּ.
וּבְהֶבֶל פִּיפִיּוֹתַי וְקֻלְמוֹסַי
תִּפַּח רוּחָם אַף שֶׁל קִצַּי וּמַעֲשַׂי.