קרוב משפחה, חבר טוב, ביקש מכם לחתום ערבות ע"מ שיוכל לקבל הלוואה מהבנק. הכל טוב עד שהחבר משלם חודש בחודשו ועניינים מסתבכים ברגע שמפסיק לשלם.בנק לא יהסס לפנות לערבים, טרם פנייה לחייב, בדרישה לכסות את החוב שנוצר עקב אי תשלום או גרוע מזה ידרוש פרעון מלא של הלוואה. מכתבים מפחידים, הוצאה לפועל, עיקול חשבון ועוד.
אז מה בחוק? יש חוק הערבות, תשכ"ז-1967 נחתם עוד ע"י נשיא המדינה זלמן שז"ר, רה"מ לוי אשכול.
סעיף 8 בחוק זה מתייחס לאחריות הערב. לפי הסעיף זה, בנק לא רשאי לדרוש מערב מילוי ערבותו אם לא דרש תחילה מהחייב מילוי חיובו.
ז"א עד שהבנק לא ימצה כל הדרכים לגביית חוב מהחייב, אין הוא רשאי לדרוש חוב זה מהערבים. (לרוב הבנקים "מפספסים" סעיף זה ופונים קודם לערבים)
כמובן אם אין דרך לגבות חוב מהחייב (נפטר, ברח לחו"ל..) אז הבנק רשאי לדרוש מערבים כיסוי חובות של החייב.
חבר מתאריך 15.7.14
1881 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 11.12.14
20734 הודעות
בתגובה להודעה מספר 1
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 17.6.02
40587 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
על אף שכל הנאמר בהודעה הפותחת נכון, רבים דורשים כיום 'ערבות אוואל' במקום ערבות רגילה. פעמים רבות המילה 'אוואל' פשוט מופיעה בכותרת לאחר המילה 'ערבות' ואנשים לא שמים לב אליה, מבלי לדעת על מה הם בדיוק חותמים ושערבותם שונה בתכלית השוני מערבות רגילה.
משמעות ערבות האוואל, על רגל אחת, היא שלא קיימת חובה להיפרע קודם מהחייב המקורי, קרי נוטל ההלוואה (כאשר מדובר בהלוואה). הערב שחתם על ערבות אוואל הופך לחייב (במידה והחייב המקורי לא משלם) בדיוק כמו זה שעבורו הוא חתם על ערבות זו.
כאמור, פעמים רבות ערבים שמבקשים בס"ה לסייע לחבריהם/קרוביהם חותמים על ערבות אוואל מבלי שהם כלל מודעים לכך. עובדה זו לא נחשבת כפגם בערבות וחתימתם תחייב אותם בשעת אמת.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד