עו''ד ענת קאופמן: מיד כשמתבררת הפגיעה יש לדאוג למיסמוך ותיעוד בידי רופא  

הסלמה הביטחונית, ירי הטילים, ההתפרעויות האלימות, הצתות המבנים ותקיפות של יהודים בערי ישראל, כל אלה מעלים גם שאלות הנוגעות לזכויות לפיצוי. עו"ד ענת קאופמן יו"ר הוועדה והפורום לביטוח לאומי של לשכת עורכי הדין, משיבה על כמה שאלות מתבקשות בימים הללו.

"ההכרה כנפגע איבה יכולה להיות גם בעייתיים כי יש את שאלת ההקשר הנסיבתי", פותחת עו"ד קאופמן ומבהירה: "חשוב מאוד למקד את הדברים, כשאדם נפגע פיזית או נפשית חלילה מירי של רקטה, כדאי מאוד לפנות באופן מהיר למד"א או בית חולים ולציין את הפגיעה. הרשימות הללו חשובות להגדרתו כנפגע איבה. במקרה של פגיעת שמיעה, פגיעת חרדה או פגיעה בריאותית שהתפתחה בעקבות אותה חרדה, דברים צריכים להיות מתועדים כקשורים לאותו ירי"

קאופמן מדגישה כי אמנם ישנן תופעות בריאותיות המתגלות בשלבים מאוחרים יותר, ולכן "מאותו רגע שעמדת על דעתך והבנת שיש כאן משהו שקשור, צריך לתעד ולציין את ההיסטוריה של הדברים, לתעד אצל רופא וכו' שמאז האירוע יש תופעה בריאותית כזו וכזו".
"בתקופה הראשונה מקבלים תגמול על תקופה שבה הנפגע אינו עובד ובהמשך וועדות רפואיות בהתאם. אם אדם היה בעבודה ושם הוא נפגע יש אפשרות לפנות כנפגע עבודה, אבל צריך לשקול מה עדיף כי אין כפל קצבאות. מי שמרוויח הרבה כסף יתכן ויעדיף את הגדרת תאונת העבודה ולא נפגע איבה. נכון להתייעץ עם מומחה".
ומה באשר למהומות? מדבריה של עו"ד קאופמן עולה כי גם כאן הדעת נוטה לראות בנפגעי המהומות כנפגעי פעולות איבה. "במקרה של מהומות צריך לקרוא לילד בשמו, האם אנחנו מדברים על אלימות כאלימות, או על איבה. בגדול, ברגע שהמהומות מוגדרות כלאומניות ולא כנובעות ממניע פלילי או אחר רוב הסיכויים שזה יוגדר כפעולת איבה". לזאת היא מעירה ומציינת כי לעיתים פוליסות המתייחסות לתאונות אישיות ואבדן כושר עבודה מחריגות פעולות איבה, ומשום כך יש לבחון את הדברים בצורה מדוקדקת ופרטנית, אך "בדרך כלל השאלה היא אם הגדרת המהומות הן כפעולת איבה. המהומות הנוכחיות נראות על פניהן כמגיעות על רקע שלהוב מדרום ולכן זה ישויך לפעולת איבה".

עוד היא מתייחסת בדבריה למורכבות התביעה נגד הרש"פ, תביעה שאמנם יכולה להניב פיצוי אך היא כרוכה בתהליך ארוך ומורכב בו יש להוכיח את הקשר בין מעשה כלשהו של הרש"פ לבין אירוע הטרור. בדרך כלל תביעות כאלה נעשות באופן מאוגד על ידי מספר נפגעי טרור. "לאחרונה היו פסקי דין שנתנו פיצוי עונשי, כלומר שהסכום שיתקבל מכספי הרש"פ לא יקוזז ממה שכבר התקבל מהביטוח הלאומי".