כ-20 סעיפים מקפחים, ובכלל זה סעיפים הנוגדים את הוראות ניהול בנקאי תקין וסעיפים חסרי סבירות והיגיון, קיימים בחוזה עליו מחתים הבנק הבינלאומי למשכנתאות את הלווים והערבים. לדברי הפיקוח על הבנקים, יש לבטל סעיפים אלו.
הדברים כלולים בבקשה לשינוי תנאים מקפחים בחוזה האחיד או לביטולם, שהוגשה לבית הדין לחוזים אחידים. בין השאר אומר המפקח, באמצעות עו"ד אמיר בכר, כי בחלק מהסעיפים "הסבירות היא מהם והלאה, ובחלק אחר של הסעיפים - התנאים גורפים ודורסניים". עוד נטען, כי בחוזה יש סעיפים שאינם עולים בקנה אחד עם סבירות והגינות, וחלקם מקפחים את הערבים להלוואות. לדברי הפיקוח, החוזה עשוי לאפשר את ניצול היתרונות של הבנק על פני הלקוחות ולקפחם.
סעיף אחד מאפשר לבנק לשנות חיוביים מהותיים, כגון שיעור ההלוואה ומועדיה, על-פי שיקול דעתו הבלעדי, גם לאחר חתימת החוזה, וזאת ללא כל צורך לקבל את הסכמת הלקוח. סעיף אחר מאפשר לבנק להטיל על הלווה חובה גורפת לשלם לו תשלומים שונים, אשר אין להם זכר בחוזה.
בחוזה סעיף הפוטר את הבנק מאחריות לכל הוצאה הנובעת מתשלום שלא יכובד או יוחזר. זאת, מכל סיבה שהיא, לרבות סיבות התלויות בבנק עצמו. לדברי המפקח, קביעה זו מקפחת את הלקוחות. קיפוח נוסף הוא סעיף המטיל על הלווה באופן גורף הוצאות ועמלות שנהוגות בבנק, מבלי לקבוע שניתן לעשות כך רק אם נגרמו לבנק הוצאות בפועל.
המפקח גם מתנגד לסעיף בו מחויב הלווה בתשלום עליית המדד, אך אם המדד יורד, הוא איננו יכול ליהנות מכך, דהיינו: סכום ההלוואה הצמוד למדד יכול רק לעלות. המפקח אומר: "הבנק מבקש ליהנות מההצמדה למדד, ובד בבד למנוע את הנאת הלווה מאותה הצמדה בדיוק".
עוד יוצא המפקח נגד הסעיף, אשר לטענתו עלול למנוע מהלווה לעקוב אחרי חישובי הבנק ולבודקם, וזאת בשל אפשרות הבנק להתבסס על "מדד יסודי ממוצע משוקלל".
החוזה גם לא מאפשר ללווה להשכיר את הנכס או להעבירו לאחר, אלא אם כן יקבל את הסכמת הבנק בכתב ומראש. לדעת המפקח, הדרישה איננה סבירה.
החוזה מחייב את הלווה להתגורר בנכס, ולהודיע בכתב באופן מיידי על כל נזק או ליקוי בנכס. אם הלווה לא יבצע את התיקונים, יכול הבנק לדרוש את פרעון ההלוואה מיידית. לדעת המפקח, מדובר בתנאים בלתי סבירים וחסרי תום לב.
הדרישה המחייבת לבטח את הנכס בערכו הריאלי, אומר המפקח, נוגדת את סעיף 11 להוראות ניהול בנקאי תקין, והיא איננה סבירה וחסרת היגיון. לדעת המפקח, אין לדרוש ביטוח על ערך הקרקע, ולא על יתרת ההלוואה בתוספת של 20%.
מספר סעיפים אשר נגדם יוצא המפקח מתייחסים לערבים. לטענתו, ניתן לדרוש מהערב להחזיר את הכספים על-פי החוזה, מבלי לדרוש מהלווה סכום כלשהו או התחייבות כלשהי. עניין זה מקפח את הערבים.
עוד אומר המפקח, כי הערבים נדרשים לחתום על סעיף לפיו סכום הערבות לא תופחת, גם אם פחת היקף החיוב המקורי.
לגבי התנאים עליהם נדרשים הערבים לחתום, אומר המפקח, כי הם גורפים ודורסניים ומקפחים אותם, נותנים לבנק יתרון בלתי הוגן, והופכים את הערב לחייב העיקרי, תוך שלילת ההגנות המוענקות לו על-פי החוק.
עוד אומר המפקח, כי בחוזה יש סעיף המאפשר לבנק לפעול לפי ראות עיניו, במקרה שעל חיוב הנוגע להלוואה תחול ריבית פיגורים. כך הבנק קובע לעצמו זכות "להפוך הלוואה צמודת מדד להלוואה שאיננה צמודת מדד, כדי שיוכל לגבות מהלווה או מהערבים ריבית פיגורים גבוהה יותר". לדברי המפקח, הסדר זה עשוי לפתור את חוק הריבית והוא בא לעקוף את הוראות צו הריבית. עוד יוצא המפקח נגד הסעיף המאפשר לבנק להעמיד את ההלוואה לפרעון מיידי, במקרה של הטלת עיקול כלשהו על הנכס או במקרה של שיעבוד הנכס.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
