עורכי דין עוברים משותפות לחברה  

הדס מגן 14/03/02 15:56

עו"ד יוסי גרוס, הירצה בשבוע שעבר בלשכת עוה"ד, בנושאי מסים. גרוס ביקש לדעת, מי מהנוכחים - עורכי דין במקצועם, מפעיל את משרדו במתכונת של חברה. אף אחד לא הרים יד.
בשנתיים האחרונות, יותר ויותר משרדים החלו לעבור למתכונת של חברות. בכיר במס הכנסה, מזהה את נקודת הזמן שבה זה החל, כנקודת הזמן שבה התרחשה מהפכת ההיי-טק. פתאום, אומר הבכיר, עורכי דין שטיפלו בעיסקאות והנפקות היי-טק, התחילו להרוויח סכומים בסדר גודל שלא הכירו קודם. מכיוון שהמעבר למתכונת חברה מחייב מס בשיעור 36% במקום 50%, הרי כשמדובר בסכומים משמעותיים, החיסכון משמעותי.

יש לא מעט משרדים שנותרו במתכונת של שותפות, אך אחד השותפים בהם, לרוב השותף הבכיר, או אולי כמה מהשותפים הבכירים - מקבלים את רווחיהם מהשותפות, למסגרת חברה. זה חוסך לא רק מס הכנסה, אלא גם ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

במשרד גרוס, למשל, השותפים הבכירים מקבלים כיום את רווחיהם במסגרת של חברה. גרוס החל בכך לפני מספר שנים, ושותפיו החלו בכך רק בשנה האחרונה.

גם עו"ד אבי אלתר מקבל את רווחיו לחברה בבעלותו. אלתר אומר, שההפרש יכול להגיע עד ל-30%, שכן יש תשלומים שונים, מעבר למס הכנסה, שיחיד משלם, אך לא חברה.

באשר להעברת שותפות למסגרת של חברה, אומר אלתר, כי זו פעולה לא פשוטה, ומס הכנסה הוציא שומות ללא מעט עורכי דין, שביצעו את המעבר בצורה לא מסודרת. לדברי אלתר, יש מספר כללים. כך למשל, החברה חייבת להיות חברת עורכי דין, והשותפים צריכים להיות רק עורכי דין. אלתר: "הרבה מאוד עורכי דין שוכחים את הפרטים הקטנים האלה, וידוע לי באופן כללי, שלא מעט עורכי דין נאלצו להגיע לפשרות עם מס הכנסה, לאחר שהוצאו להם שומות".

אלתר מציין עוד, שלא מעט עורכי דין ביצעו הסדר דומה לזה הקיים במשרדי רואי חשבון: השאירו את הפירמה כשותפות של יחידים, ואת העובדים העבירו למסגרת חברה. לדבריו, גם השיטה הזו נפסלה על ידי פקידי השומה, ועל כך תלויים ועומדים מספר תיקים.

לדעת אלתר, המניע למעבר, הוא המצב הכלכלי. יותר ויותר משרדים מוכנים לעשות צעדים דרסטיים לצורך חיסכון במס. לדעתו, זה רלבנטי רק לגבי עורכי דין שהכנסתם עולה על 200-150 אלף דולר בשנה. מתחת לכך, החיסכון לא משמעותי.