חשבון בנק בחו''ל נותן הטבות מס?  

ההסתערות על פתיחת חשבונות בנק בחו"ל המלווה אותנו בחודשים האחרונים מנומקת על ידי התקשורת בשתי סיבות: האחת היא הבעת אי אמון במשק הישראלי בשל המצב הביטחוני והשנייה נובעת מיתרונות המס הגלומים בפתיחת אותם חשבונות בנק בחו"ל.

נקדים ונאמר כי אין בסקירתנו זו משום ניסיון לפקפק בגורם הראשון המניע ישראלים רבים לפתוח חשבון בנק בחו"ל, אולם מצאנו לנכון לבחון בפניכם את היבטי המס הכרוכים בניהול חשבון בנק בחו"ל על יתרונותיו וחסרונותיו.

"פתח חשבון בנק בחו"ל ותהנה מפטור ממס", הוא משפט שלבטח נשמע מפי רבים ממשווקי אותם חשבונות, אך האם זה תמיד נכון? מוטב, כבר בפתיחה, לפזר את הערפל מעל היבטי המס הכרוכים בפתיחת חשבון בנק בחו"ל, ולקבוע חד משמעית כי לא כל מרכיבי ההשקעה אליהם ינותבו כספי המשקיעים בחו"ל ייהנו מפטור ממס בישראל.

חוקי המס בישראל, ובראשם פקודת מס הכנסה, שונים מחוקי המס בשאר העולם באופן שיטת המיסוי. בעוד מרבית המדינות המערביות דוגלות בשיטת מיסוי פרסונלית על כל הכנסותיו של אדם, באשר הן מופקות, הרי שבישראל עיקרון המס השולט בדרך כלל הינו עיקרון המיסוי הטריטוריאלי. כך לדוגמה, הכנסות פירותיות פאסיוויות, כגון ריבית או דיווידנד, חייבות במס בישראל אם הופקו או נצמחו בישראל, או לחילופין, "נתקבלו לראשונה" בישראל כאשר מקום הפקתן מחוץ לישראל.

הפטור ממס

המונח של "נתקבלה לראשונה" נבחן בפסיקה הישראלית, ובית המשפט קבע כי במקרים בהם כספי הנישום נשארו בחו"ל והובאו לישראל לאחר תקופה מסוימת, הבאתם לישראל מאוחר יותר, לאחר מספר חודשים ויותר, אינה באה בגדר המונח "נתקבלה לראשונה".

ההלכה בפסקי הדין יצרה מצב אנומלי, בלתי מובן, לפיו תושב ישראלי המשקיע את כספו בפיקדון דולרי בחשבון בנק ישראלי יחויב במס בשיעור של 35% על כספי הריבית, ואם ישקיע בפיקדון כאמור באמצעות חשבון בנק בחו"ל הוא עשוי ליהנות מפטור ממס על תשואות הריבית, ובלבד שכספי הריבית לא יובאו מיידית לישראל.

דומה כי רשויות המס ערות לכל הקשור במצב אנומלי זה, ואף הביעו את עמדתן בפורומים שונים כי אין בכוונתן למסות הכנסות פאסיוויות שנצמחו או הופקו בחו"ל (ריבית/דיווידנד/שכ"ד), ובלבד שלא הובאו מיידית לישראל. תקלת מס זו עשויה לבוא על פתרונה עם סיום המלצותיה של ועדת רבינוביץ' החדשה ואולם, עד אז החגיגה עשויה להימשך, ועושה רושם שהיא אף צוברת תאוצה בחודשים האחרונים.

סייגים לפטור ממס

ואולם, לא תמיד ניתן לומר כי כספי חשבון הבנק בחו"ל יושקעו בפקדונות נושאי ריבית, וזה המקום לציין עם סימן קריאה גדול, כי לא כל הרווחים מהמכשירים הפיננסיים אליהם ינותבו כספי המשקיעים בחו"ל יהיו פטורים ממס בישראל.

דע כי, עיקרון שיטת המס הטריטוריאלית בישראל חוצה גבולות, ולמעשה מאמץ לחיקו את עיקרון המיסוי הפרסונלי לגבי רווחים ככל שמדובר ברווחי הון, לרבות רווחים מני"ע שמפיק תושב ישראל בחו"ל.

כך לדוגמה, אם כספי חשבון הבנק בחו"ל יושקעו, בין היתר, גם בניירות ערך זרים, הרי שעל הרווחים ממימושם יידרש בעל החשבון לשלם מס בישראל בשיעור של 35%, ללא קשר לעובדה שמדובר בכספים המנוהלים באמצעות חשבון בנק בחו"ל, וזאת לאור העובדה שתושב ישראל חייב במס בישראל על הכנסותיו מרווחי הון על בסיס כלל עולמי.

זאת ועוד, על פי עמדת נציבות מס הכנסה, אם יושקעו הכספים בניירות ערך של חברות ישראליות, אזי הדיווידנד שיתקבל מכוחן ייחשב כמופק או נצמח בישראל, ומכאן שיחויב במס בישראל, ללא קשר למקום קבלת הכספים.

חובת הגשת דין וחשבון

ואם לא די בכך, מקום בו ברוקרי און ליין אינם מנכים מס במקור על תמורה ממכירת ניירות ערך זרים או הכנסה אחרת הנובעת, ומקום בו היקף המכירות השנתי של ניירות ערך זרים עולה על 51 אלף שקל בשנה (תמורת מכירה ולא רווח), הרי שבכל אחד מהמקרים, תושב ישראל המחזיק בחשבון בנק בחו"ל יחויב בהגשת דין וחשבון לשלטונות המס בישראל, ללא קשר לתוצאות העסקיות שנבעו מאותן השקעות (רווח או הפסד).

ואם בהגשת דין וחשבון לרשויות המס עסקינן, זה המקום גם לציין את הוראת השעה, עליה חתום שר האוצר, המקפיאה מדי שנה מחדש את הדרישה להגשת דין וחשבון לשלטונות המס לכל מי שבידו "נכס חוץ", לרבות חשבון בנק בחו"ל. בשל העובדה שהוראת השעה מתעדכנת לאחר תחילת שנת המס, לא ידוע לנו עד כה על הארכה כאמור גם לשנת המס 2002, ולא מן הנמנע שלא תתבצע הארכה שכזו.

סיכום

הנה כי כן, בשווקים הבינלאומיים קיימים אינספור מכשירים פיננסיים מיוחדים, אשר סיווג מקור ההכנסה הנובע מהם ותוצאת המס הנלווית להם כלל אינם ברורים. ספק אם התשואות הנובעות ממכשירים פיננסיים אלו, אינן חוסות תחת רשת המס הישראלית.

אמרנו כבר כי תיק השקעות בינלאומיות של חשבון בנק בחו"ל עשוי לכלול, מלבד פקדונות בנקאיים, קשת רחבה של מכשירים פיננסיים כגון: ניירות ערך זרים, איגרות חוב למיניהן, השקעה בקרנות נאמנות בינלאומיות וקרנות אופ-שור בינלאומיות, השקעה בקרנות גידור ועוד, אשר התשואה הנובעת מהן אינה בהכרח פטורה ממס.

כאמור לעיל, לאור אי הוודאות לגבי תוצאות המס האפשריות מהשקעה במכשירים פיננסיים אלו, אנו ממליצים בפני אותם משקיעים, כי בטרם השקעה במכשיר פיננסי כזה או אחר, ייפנו ליועצים מקצועיים בכל הקשור להיבטי המס הכרוכים בהשקעה באותו מכשיר פיננסי.

--------------------------------------------------------------------------------

אבי נוימן, רואה חשבון ומשפטן הוא מנהל במחלקת המסים של קסלמן וקסלמן - PWC. יגאל רופא הוא רואה חשבון בקסלמן וקסלמן - PWC. האמור במאמר זה הינו על דעת הכותב בלבד ואין לראות בו חוות דעת או המלצה מקצועית.