עפ"י מה שהוסבר לי ימי הפגרה לא נמנים כחלק ממנין הימים שמקצה ביהמ"ש להגשת כתבי בית-דין. ישנה החלטה שנתנה לפני תחילת חג הפסח,והורתה על מספר ימים קצוב להגשת כתבי בית דין. מכמה ימים יש להתעלם (לא למנות) בגלל פגרת חג הפסח, על מנת לדעת מתי מסתיים מניין הימים כפי שהוקצב.
ראה סעיף 1 לתקנות בתי-המשפט וההוצאה לפועל (פגרות), התשמ"ג-1983
1. תקופות הפגרה בבית המשפט העליון, בבתי המשפט המחוזיים, בבתי משפט השלום, בבתי המשפט המקומיים (להלן - בית המשפט), ובלשכות ההוצאה לפועל, יהיו מדי שנה כדלקמן: (1) פגרת הפסח - מיום י"ד בניסן עד יום כ' בניסן; (2) פגרת הקיץ - מיום 16 ביולי ועד יום 31 באוגוסט.
ביום 5/3 נתן ביהמ"ש החלטה להגשת מסמכים תוך 15 יום. ביום 20/3 שהיה היום האחרון למשלוח הוגשה בקשה להארכת מועדים. ביום 25/3 נענה ביהמ"ש לבקשה וכלשונו "אני מורה על אורכה של 10 ימים להגשת המסמכים". השאלה היא האם האורכה מתחילה מיום שהומצאה למבקש(25/3), או שמתחילה ביום שבו הסתיים מניין הימים המקורי (20/3).
לעניין הארכות מועדים והעמדת מרוץ הזמן לביצוע הדבר, מבחינים בין המועד שבו הוגשה הבקשה לבין המועד שבו ניתנה ההחלטה. הזמן החולף בין מועד הגשת הבקשה למזכירות בית המשפט לבין מועד הבאתה לפני השופט, אינו מצוי בשליטת בעלי הדין ואין לחייבם בגינו. מטעם זה מונים את תקופת ההתיישנות עד ליום הגשת התובענה. כך גם את פרק הזמן להגשת ערעור - עד ליום הגשתו. הוא הדין גם כאן. הבקשה דנן הוגשה ביום 3.8.00, דהיינו: לפני חלוף המועד. הגם שבית-משפט מוסמך, מההיבט הפורמלי, להאריך מועד גם לאחר חלוף התקופה ואפילו אם הבקשה הוגשה לאחר תום התקופה, עדיין לעיתוי הגשתה יש משמעות מבחינת שיקול דעת בית המשפט (ראו בספרו של ד"ר י' זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהד' שביעית בעריכת ד"ר ש' לוין, 886: "בין כה ובין כה, באין הוראה אחרת, רשאים בתי המשפט והרשם להאריך את המועד בדיעבד, גם לאחר שכבר עבר"). גישה זו אינה אופיינית לתחומי המשפט האזרחי בלבד. היא חלה על הארכות מועדים בכלל, בנתון לתכלית שביסוד קביעת כל מועד. ברגיל, רק אם החיקוק מחייב הגשת בקשה מסוימת בתוך התקופה הקצובה, לא יוכל בית המשפט לשעות לה עת הוגשה לאחר מכן. בענייננו הוגשה הבקשה בתוך המועד, ועיתוי מתן החלטת בית המשפט אינו מעלה ואינו מוריד. מהיבט זה פקיעתו של הצו לאו פקיעה היא, זאת לאור הבטלות היחסית החלה בנושא. בכל מקרה, צו הארכת המועד כולל בחובו גם יסוד של חידוש הצו (השוו: ע"פ 823/84 מ"י נ' הררי, פ"ד לט(2) 393, 400 מול ו'-ז'). עסקינן אפוא, אך בבחינת דרך הפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, לאמור: האם הופעל כראוי אם לאו. בכך לא מצאנו כל פגם.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
ראה סעיף 1 לתקנות בתי-המשפט וההוצאה לפועל (פגרות), התשמ"ג-1983
1. תקופות הפגרה בבית המשפט העליון, בבתי המשפט המחוזיים, בבתי משפט השלום, בבתי המשפט המקומיים (להלן - בית המשפט), ובלשכות ההוצאה לפועל, יהיו מדי שנה כדלקמן:
(1) פגרת הפסח - מיום י"ד בניסן עד יום כ' בניסן;
(2) פגרת הקיץ - מיום 16 ביולי ועד יום 31 באוגוסט.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 1
ביום 5/3 נתן ביהמ"ש החלטה להגשת מסמכים תוך 15 יום. ביום 20/3
שהיה היום האחרון למשלוח הוגשה בקשה להארכת מועדים. ביום 25/3
נענה ביהמ"ש לבקשה וכלשונו "אני מורה על אורכה של 10 ימים
להגשת המסמכים".
השאלה היא האם האורכה מתחילה מיום שהומצאה למבקש(25/3), או
שמתחילה ביום שבו הסתיים מניין הימים המקורי (20/3).
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 2
לעניין הארכות מועדים והעמדת מרוץ הזמן לביצוע הדבר, מבחינים בין המועד שבו הוגשה הבקשה לבין המועד שבו
ניתנה ההחלטה. הזמן החולף בין מועד הגשת הבקשה למזכירות בית המשפט לבין מועד הבאתה לפני השופט, אינו
מצוי בשליטת בעלי הדין ואין לחייבם בגינו. מטעם זה מונים את תקופת ההתיישנות עד ליום הגשת התובענה. כך גם
את פרק הזמן להגשת ערעור - עד ליום הגשתו. הוא הדין גם כאן. הבקשה דנן הוגשה ביום 3.8.00, דהיינו: לפני
חלוף המועד. הגם שבית-משפט מוסמך, מההיבט הפורמלי, להאריך מועד גם לאחר חלוף התקופה ואפילו אם
הבקשה הוגשה לאחר תום התקופה, עדיין לעיתוי הגשתה יש משמעות מבחינת שיקול דעת בית המשפט (ראו בספרו
של ד"ר י' זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהד' שביעית בעריכת ד"ר ש' לוין, 886: "בין כה ובין כה, באין הוראה אחרת,
רשאים בתי המשפט והרשם להאריך את המועד בדיעבד, גם לאחר שכבר עבר"). גישה זו אינה אופיינית לתחומי
המשפט האזרחי בלבד. היא חלה על הארכות מועדים בכלל, בנתון לתכלית שביסוד קביעת כל מועד. ברגיל, רק אם
החיקוק מחייב הגשת בקשה מסוימת בתוך התקופה הקצובה, לא יוכל בית המשפט לשעות לה עת הוגשה לאחר מכן.
בענייננו הוגשה הבקשה בתוך המועד, ועיתוי מתן החלטת בית המשפט אינו מעלה ואינו מוריד. מהיבט זה פקיעתו של
הצו לאו פקיעה היא, זאת לאור הבטלות היחסית החלה בנושא. בכל מקרה, צו הארכת המועד כולל בחובו גם יסוד של
חידוש הצו (השוו: ע"פ 823/84 מ"י נ' הררי, פ"ד לט(2) 393, 400 מול ו'-ז'). עסקינן אפוא, אך בבחינת דרך הפעלת
שיקול הדעת של בית המשפט, לאמור: האם הופעל כראוי אם לאו. בכך לא מצאנו כל פגם.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 3
הכל אמת ונכון, אך כדי שיהיה ברור, המועד יתחיל מהיום שבו ניתנה החלטת השופט ולא מיום הגשת הבקשה להארכת מועד.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 4
שהספירה תחל מהיום שההחלטה הומצאה למבקש, או במקרה דנן הספירה מתחילה דווקא מהיום בו נתנה ההחלטה
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 5
המועד הנדחה הוא מתאריך ההחלטה ולא מתאריך ההמצאה - לא ייתכן שאם לא הומצאה לך לך החלטה בבקשה להארכת מועד (שאתה הגשת, עקב כך יידחה המועד.
הגשת בקשה - תבדוק את ההחלטה. הרי אם לא בוצעה המצאה אז לכאורה אינך יודע מהי ההחלטה בבקשה להארכת מועד - במקרה זה עליך לדבוק במועד הרגיל טרם דחייתו.
לסיכום - ממועד ההחלטה ולא ההמצאה.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 6
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
חוק הביטוח הלאומי "הרבה יותר ארוך" - יש שיטענו יותר מעניין ...
נראה כי די מיותר לפרסם כאן נוסח של חוק כלשהו ללא מקרה שמישהו ביקש את אותו חוק ספציפי...
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד