הסכם בין עובד למעביד ליצירת הפסקת עבודה - לא  

גל ניסים 11/04/02 15:10

הסכם בין עובד למעביד ליצירת הפסקת עבודה משפטית, כך שלא תזכה את העובד בפיצויי פיטורים בעת עזיבתו, חסר תוקף ומנוגד לחוק. כך קבע שופט ביה"ד האיזורי לעבודה בירושלים, ארי תיבון.
פסק הדין ניתן בתביעה לפיצוי פיטורים, שהגישה עו"ד עירית בר-און נגד מעסיקה לשעבר, עו"ד אבירם מזרה. מפסק הדין מתברר, כי לאחר 11 חודשי עבודה הודיע לה מזרה על הפסקת עבודתה. בר-און המשיכה לעבוד במשרד קצת למעלה מחודש, רק לאחר שחתמה על הסכם, לפיו תקופת עבודה זו תיחשב כתקופת עבודה חדשה וזמנית ולא תיחשב כהמשך רצוף של עבודתה הקודמת.

בבסיס פסק הדין התבררה הסוגיה אם התקופה "החדשה", המשלימה לבר-און תקופת עבודה של שנה, אינה מזכה אותה בפיצויי פיטורים ואם ההסכם בין הצדדים יצר הפסקה משפטית המנתקת את הרציפות בעבודתה.

תיבון קבע, כי להסכם להמשך עבודתה תוך שבירת הרציפות אין תוקף משפטי, כיוון שהוא גורם לוויתור זכות עתידית, הנוגד את תקנת הציבור. לדבריו, מטעמי צדק, חייב ביה"ד להעלות טענה זו מיוזמתו.

תיבון קבע, כי מאחר שבר-און לא יכולה לוותר על זכות עתידית, אין להסכם תוקף, ולכן עבודתה במשרד עו"ד מזרה היא עבודה רצופה.

עוד קבע, כי לא רק שמזרה לא הוכיח כי הפיטורים נעשו כדי להימנע מפיצויי פיטורים, אלא הודה במפורש שאין בכוונתו לשלם לה פיצויי פיטורים. תיבון דחה את טענת מזרה, כי עו"ד בר-און פוטרה על רקע אי-שביעות רצון מעבודתה, כיוון שהמזרה הפקיד לטיפולה את "התיק החשוב ביותר שהיה לו בכל הקריירה".