גם אגף מע''מ פתח בחקירה בנוגע למכירת סולר מהול  

גורמים בכירים במשק הדלק אמרו, כי ככל הנראה משרד התשתיות הוא זה שחשף את התרמית באמצעות בדיקות שיגרתיות שהוא מבצע, וכן בעקבות נתונים שקיבל מבתי הזיקוק ומפי גלילות לגבי רכישות הנפט בחודשים האחרונים.

חברות הדלק החשודות במעורבות בפרשה הגדילו פי שישה את רכישות הנפט בחודשים האחרונים לעומת החודשים הקודמים, ובעקבות כך התעוררו החשדות. משרד התשתיות שיגר פקחים לתחנות הדלק שרוכשות סולר לתחבורה מהחברות החשודות, ואז נחשפה התרמית לכאורה. חלק מהדגימות עדיין נמצאות בבדיקות מעבדה מקיפות.

החשודות העיקריות בפרשה הן חברות דלק קטנות. כיום פועלות בארץ 25 חברות דלק קטנות, שעוסקות בעיקר בהפצה ובאחזקת סוכנויות. בנוסף לכך פועלות חמש חברות דלק גדולות.

ראש מינהל הדלק לשעבר, יואב ערמוני, אמר, כי אם אכן נכונים החשדות, הרי שמדובר בהונאת הדלק הגדולה ביותר בתולדות המדינה. ערמוני הוסיף:

"אני כלל לא מופתע מהפרשה. כאשר המדינה יוצרת פער כל כך גדול בין מחיר הנפט לבין מחיר הסולר, מבלי להוסיף לכך גם אמצעי בקרה ופיקוח נאותים, הרי שסביר להניח שיהיו מקרים מסוג זה, אם כי כמובן שאין להצדיק מקרים פליליים מסוג זה".

רכישות הנפט של החברות החשודות החלו לגדול לפני חודשיים, מיד אחרי שמחירי הסולר לתחבורה עלו ב-20% כתוצאה מהגדלת המיסוי במסגרת התוכנית הכלכלית. קודם לכן, היה שיוויון בין מחיר הנפט ובין מחיר הסולר לתחבורה.

מחיר הנפט כעת הוא 1.5 שקל לליטר, ומחיר הסולר - 2.5-2 שקל לליטר. לדברי גורמים המעורבים בנושא, היו מקרים של תדלוק בנפט בלבד במקום בסולר, אם כי רוב המקרים היו של מהילת נפט בסולר.

ערמוני הציע בעבר להוסיף לסולר לתחבורה חומר כימי מסוים, המסוגל לשמש כסמן של הסולר, וזאת כדי שלא יהיו מעשי תרמית. ערמוני הציע זאת לפני יותר משנתיים, כאשר היתה כוונה להפחית את מחיר הסולר לתעשייה לעומת הסולר לתחבורה, אך בסופו של דבר לא בוצעה ההפחתה.

כעת אומר ערמוני, כי על הממשלה להקצות למשרד התשתיות תקציבים להגדלה משמעותית של מספר הפקחים שהוא מעסיק, כדי שניתן יהיה לחשוף מקרים כאלה וליצור הרתעה מול חברות הדלק והתחנות, כפי שנהוג באירופה.