גירסת הדפסה          
קבוצות דיון משפטים נושא #715 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 715
dotanm1
גולש אורח
   19:33   16.06.02   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

מותר לקלל באינטרנט?  

 
  
חופש הקילול, עכשיו ברשת

מסרים מעליבים בדואר אלקטרוני אינם מהווים עבירה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת. פסק דין חדש במחוזי בת"א מהווה נדבך נוסף בביצור מעמדו של חופש הדיבור בכלל ובמרחב המקוון בפרט

עו"ד גיל גרנות-מאיר 16/06/02 15:42

ההגנה על חופש הביטוי ופרשנותו הראויה של חוק התקשורת, מחייבים צמצום הגדרת העבירה הפלילית שעניינה שימוש מפחיד ומטריד במתקן בזק: לא ייתכן "שאותן מילים עצמן שאמירתן אינה מהווה עבירה על פי אף אחת מהעבירות המנויות בספר החוקים של מדינת ישראל... יהפכו את המשמיע אותן לעבריין, רק משום שהשמיען באמצעות הטלפון (למשל) ולא בשיחה פנים אל פנים", כך קבע בית המשפט המחוזי בתל-אביב בפסק דין שניתן בימים אלה בע"פ 070868/00 מדינת ישראל נ' ברוך ואחרים (פסק הדין נמצא במדור דיני מחשבים באתר /:http law.co.il/).


בית המשפט, בהרכב השופטים ברלינר, המר ובנימיני, קבע כי השימוש במתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז, כאמור בסעיף 30 לחוק התקשורת, התשמ"ב-1982, נוגע רק לשימוש הפיסי-טכני במתקן ולא לתכנים המועברים באמצעותו.

אטימות, גסות ורוע

מדובר בשתי הודעות שנשלחו לתיבות הדואר האלקטרוני של מפלגת שינוי, בהפרש של מספר דקות זו מזו. ההודעות כללו מסרים פוגעניים, שהופנו לח"כ יוסף (טומי) לפיד. הגם שהודעות אלה שיקפו, בלשונו של בית המשפט, "כמות כה גדולה של אטימות, גסות ורוע שקשה להבין כיצד נמצאו אצל הנאשם", בית המשפט לא מצא שיש במשלוחן משום עבירה על הוראות אותו סעיף 30.

שאלה מקדמית שעלתה לדיון בפני בית המשפט, היא האם משלוח הודעות דואר אלקטרוני באמצעות האינטרנט מהווה "שימוש במתקן בזק". בית המשפט לא התקשה להשיב לכך בחיוב, בקובעו כי "התקשרות, באמצעות מתקן בזק, יכולה להיות לא רק במילים היוצאות מפיו של אדם, אלא גם באותות, סימנים, צורות חזותיות וכיוצא בזה". בהקשר זה אין בפסיקתו משום חידוש.

סעיף 30 לחוק התקשורת קובע כעבירה שימוש במתקן בזק "באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין". השאלה המרכזית שעמדה להכרעתו של בית המשפט, ובה אף חידש, היתה האם כוונת הסעיף היא לתכנים המועברים באמצעות מתקן הבזק או שמא לשימוש פיסי, טכני גרידא, במתקן, בלא קשר לתוכן עצמו.

אופן השימוש ולא התוכן

בנסיבות המקרה, רק תוכנם של הדברים, מקומם ככל שיהיה, שימש בסיס להרשעת הנאשם בבית המשפט קמא. עם זאת, באופן שהשתמש הנאשם במתקן הבזק, להבדיל מתוכן דבריו, לא היה דבר היכול לעלות כדי הפחדה, הטרדה או הרגזה כמשמעם בחוק התקשורת.

בית המשפט קבע, כי בחינה מילולית-לשונית של סעיף 30 מלמדת שהדגש בו הושם על השימוש ואופן השימוש במתקן הבזק, ולא על התכנים המופצים באמצעותו. יתרה מכך, "סביבתו החקיקתית" של סעיף 30 דנן ענינה שימוש והגנה על מתקני בזק, ולא כל תוכנם של מסרים המועברים באמצעותם. זו גם מטרתו הכללית של החוק.

מקום בו בחר המחוקק באופן חריג להסדיר במסגרת החוק גם פיקוח על תכנים, הוא ציין זאת במפורש (לדוגמה, סעיף 6 לחוק המטפל באיסור שידור של חומר תועבה). מכך מסיק בית המשפט, כי יסודות העבירה על פי סעיף 30 אינם נוגעים לתוכן הדברים.

בית המשפט מוסיף, כי מקומו של חופש הביטוי כעקרון על, שלאורו יש לפרש כל דבר חקיקה, מחייב את המסקנה כי אילו אכן רצה המחוקק ליצור עבירה המגבילה את חופש הדיבור, "הדעת נותנת כי יעשה זאת באופן חזיתי, בקול תרועה רמה, בצורה ברורה, מפורשת וחד משמעית".

תחימת וצמצום העבירה הקבועה בסעיף 30 לחוק התקשורת נראית לכותב שורות אלה ראויה ונכונה - הן בהבט העקרוני והן בנסיבותיו של המקרה. הטלת אחריות פלילית בגין תוכנם של דברים בעייתית בכל חברה דמוקרטית, המבקשת לקדש את הערך של חופש הדיבור. בוודאי שאין זה ראוי שהפגיעה בחופש הביטוי תיעשה שלא בדרך המלך ותוך פרשנותה של הוראת חוק.

שינוי ההלכה

השופטת ברלינר הבהירה בהכרעתה, כי הקביעה האם היה בשימוש כדי להטריד, ליצור חרדה וכדומה תיעשה תוך בחינת נסיבות השימוש במתקן בזק. כך, למשל, תיבחנה מספר השיחות או ההתקשרויות בכל מתקן, לרבות ברשת האינטרנט, תדירותן או אורכן. מכך נגזר שפעולות כדוגמת חיוג חוזר ונשנה לאותו מספר טלפון, משלוח מספר רב של הודעות דואר אלקטרוני לאותו נמען, מתקפות מסוג (DOS (Denial of Service המהוות ממילא עבירה גם על חוק המחשבים, ייחשבו כולו לעבירה על פי סעיף 30 לחוק התקשורת.

עד לפסק דין זה נהגו בתי המשפט לדון בערבוביה הן בתוכנם המילולי של המסרים והן באופן הפצתם באמצעות מערכות התקשורת. כך למשל בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בענין בדיר (ת.פ. 40250/99). באותה פרשה דן בית המשפט בשורה ארוכה של עבירות בתחום המחשבים והתקשורת. בין היתר מצא לנכון להרשיע את אחד הנאשמים בקשר לשתי שיחות טלפון, כאשר תוכנן ולא השימוש במתקן הבזק שימש בסיס ויסוד להרשעה (שם, בעמודים 199-201 להכרעת הדין).

המדינה העלתה בפני בית המשפט חששות כבדים מפרשנות דווקנית של סעיף 30 לחוק התקשורת. לשיטתה עלולה פרשנות זו לפתוח פתח לביצוע מעשים רבים ומגוונים של הטרדה באמצעות האינטרנט, שלא יזכו לכסות חוקית של עבירה על פי החוק.

בית המשפט דחה את טענת המדרון החלקלק בקובעו, כי כלל לא ברור מדוע יש ליתן דגש דווקא על האינטרנט כמקור להטרדה, שהרי האינטרנט אינה אלא מקרה פרטי של שימוש במתקן בזק, כל זאת בעת שהשימוש הקלאסי הוא דווקא בשיחת טלפון רגילה. מכל מקום מציין בית המשפט, כי מדובר בענין שעל המחוקק ליתן עליו את הדעת.

שיתוף ההמונים בביטוי

האינטרנט, על מגוון אפשרויות הביטוי הקיימות באמצעותה, החל מהפצת מידע ותכנים באתרים, עבור בדיבור בחדרי שיחה ובקבוצות דיון וכלה במשלוח הודעות דואר אלקטרוני, נתפסת במובנים רבים כ"כיכר העיר" בה מובעים ומוחלפים רעיונות ודברים. זמינותה, נגישותה, מהירות ונוחות השימוש בה, העלויות הנמוכות של הפרסום ברשת, תחולתה הגלובלית וכיוצא באלה גורמים, מעניקים לרשת מעמד מיוחד בתחום חופש הביטוי. הדבר מוצא את ביטויו בפסיקה עקבית ומתמשכת של בתי משפט בארצות-הברית, הנוהגים משנה זהירות בפגיעה בביטוי במדיה מקוונת. כך למשל הגדיר בית המשפט העליון בוושינגטון את האינטרנט כ"דרך ייחודית, אשר טרם הומצאה שניה לה, לשיתוף ההמונים בביטוי", ו"כמקור מידע עשיר ומגוון כמחשבה האנושית" (1997) 2329 .Reno v. ACLU 177 S. Ct. כך קבע גם בית משפט במדינת ניו-יורק בענין Banco Co & National de Mexico S.A. v. The Narco News Bulletin. כי אתר חדשות מקוון וכתביו זכאים להגנה הרחבה שמעניק הדין האמריקני לביטוי עתונאי לפי הלכת ניו-יורק טיימס נ' סאליבן המפורסמת (1964).

רמזים ראשונים למתן מעמד מיוחד למדיה המקוונת בישראל מצויים בהחלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16 ולראשות הממשלה, השופט מישאל חשין (תב"מ 16/2001 ש"ס - התאחדות ספרדים עולמית שומרי תורה ואח' נ' ח"כ אופיר פינס ואח' מיום 30.1.2001). באותו ענין סירב יו"ר ועדת הבחירות להחיל על תעמולת בחירות באינטרנט את איסורים הקבועים בחוק התעמולה לבחירות, בנימוק שאותו חוק אינו מדבר ברשת.

פסק דינו החדש של בית המשפט המחוזי מהווה נדבך נוסף בביצור מעמדו של חופש הדיבור בכלל ובמרחב המקוון בפרט.

http://www.globes.co.il/serve/globes/DocView.asp?did=594237&fid=1604



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד




תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות