על התת מודע ודחף לא בר-כיבוש של הנישום הממוצע  

לפי המלצות ועדת רבינוביץ, יוטל מס על דמי שכירות של דירות בחו"ל ועל מיסוי הרווח במכירת הדירה, אבל הניסיון האמפירי מלמד, כי התת-מודע של הנישומים יוצר דחף לאו בר-כיבוש שלא לדווח על מה שלא מוכרחים

עו"ד הנריק רוסטוביץ' 16/06/02 10:34

המלצות ועדת רבינוביץ לגבי הרפורמה במיסוי התפרסמו בשבוע שעבר, ויש לברך את חברי הוועדה על שבפרק הזמן הקצר שעמד לרשותם, הם השכילו לחבר שורת המלצות הכוללות בחובן רפורמה חברתית חיובית.
הדו"ח מקיף תחומים אחדים, והחלק הרלוונטי למיסוי נדל"ן כלול בפרק הדן במיסוי הכנסות של תושבי ישראל מהכנסות שנוצרו מחוץ לישראל.

הרעיון המרכזי העומד מאחורי פרק זה הוא הרחבת בסיס מס ההכנסה על הכנסות שאינן חייבות כיום במס. כך למשל, יוטל מס הכנסה בשיעור נמוך על רווחים ממסחר בניירות ערך בבורסה, מפיקדונות, מקרנות נאמנות ועוד, ובמקביל על הכנסות מעבודה ונכסים בחו"ל.

בקליפת האגוז, יחיד תושב ישראל, המשכיר או מוכר דירה בבודפשט, במדריד או בשיקגו, יחויב במס הכנסה על דמי השכירות ועל רווח ההון במכירת הדירה. מהמס שיוטל בישראל, הוא יהיה רשאי להפחית את המס ששילם לממשלת הונגריה, ספרד או ארה"ב.

"הכסף הגדול" נשאר בחוץ (לארץ) - ראוי לציין, כי כאשר קבלן, משקיע או סוחר נדל"ן עומד לעשות עסקאות מקרקעין בחו"ל, הוא נעזר במקלטי מס רבים ומגוונים, המגינים עליו ממס ההכנסה בישראל. עיקרם של מקלטי מס אלה הוא ביצוע עסקאות הנדל"ן (או כל עיסקה מסחרית אחרת) באמצעות שתיים או שלוש חברות זרות שונות, האוחזות זו בזו, ומאוגדות באיים בעלי שמות אקזוטיים.

מקלטי מס אלה אינם כדאיים למשפחה זעיר בורגנית, המקבצת מספר מעות, ורוכשת דירה או שתיים בטורונטו, פראג או לונדון. נמצא, כי "הכסף הגדול" ימשיך לטייל בנחת ברחבי העולם, ולא יניב הכנסה לאוצר המדינה, באופן חוקי לחלוטין, ואילו מר ישראל ישראלי יידרש לשלם מס הכנסה על דמי השכירות שיקבל במיאמי, בוורשה או באמסטרדם.

אשרי המאמין - אם שר האוצר מאמין, כי הוא יצליח לכסות את הגירעון בתקציב ממס ההכנסה שיגבה ממשפחת ישראלי, מותר לחשוד בו שהוא פתי מוחלט. אני צופה, כי לא יותר מ-15% מהישראלים, שעושים בחו"ל עסקי נדל"ן צנועים, יצהירו על הכנסתם ויבחרו לשלם מס בישראל.

אבל איני מייחס לשר אוצרנו תכונה זו. הרושם המתקבל מקריאת המלצות ועדת רבינוביץ הוא, כי היה צורך לכלול בפרק על הרחבת בסיס המס גם את ההכנסות של תושבי ישראל בחו"ל. אלמלא המליצה הוועדה כפי שהמליצה, היו המקטרגים קובעים, ובצדק, כי נעשתה רק חצי מלאכה בהרחבת בסיס המס על הכנסות מני"ע, הפיקדונות וקופות הגמל בישראל.

כלל ידוע הוא, כי בחקיקת דיני מס יש לקחת בחשבון את האפשרות המעשית של אכיפת הדין, באמצעות שליטה על מקורות המידע ובקרה על הביצוע. דין שלא ניתן לאוכפו, הוא פרודיה משעשעת וחומר גלם מצוין לסטנד-אפ.

לפקידי השומה בצפת ובבאר-שבע אין מקורות מידע על עסקאות נדל"ן בפריז, בדאלאס ובסופיה, ואין להם כל בקרה על ביצוע החוק בידי הנישומים. הניסיון האמפירי מלמד, כי התת-מודע של הנישומים סולד מתשלום מסים, ויוצר דחף לאו בר-כיבוש לא לדווח על מה שלא מוכרחים.