כמו בקמפוסים בחו''ל:השמאל הקיצוני השתלט על כנס העיתואים  

אמילי עמרוסי צריכה לכתוב על כך ב"ישראל היום".

לדבר על זה בטלויזיה.

כמו כן לשלוח לבן דרור ימיני, קלמן ליבסקינד ואחרים
שהיו אף הם במהלך כנס העיתונות.

מעניין אם היא המזכירה של ענת סרגוסטי, מקבלת
שכר אחרת מ"אג'נדה", פעילה בארגון שנאה אחר שלהם..

במשך ארבעה ימים התקיים השבוע 'כנס אילת לעיתונות'. בין העומדים מאחורי הכנס הזה נמצא ארגון שמאל קיצוני ששמו 'אג'נדה', השייך למטריית הארגונים החוסים תחת 'הקרן החדשה לישראל'. הרציונל המאחד את הארגונים הוא הקמת "מדינת כל אזרחיה" בישראל. 'אג'נדה' הוקמה, על פי הצהרתה, כדי לעזור ל"ארגונים חברתיים" לנצל בצורה יעילה את החשיפה התקשורתית.

בכנס התקשורת הגדול נעדרו, באופן בוטה, מכל הפאנלים (30 במספר), כל נציגי התקשורת בעלי תיוג של "דתי", "חרדי" או "ימני". באופן אירוני, עובדה זו נעדרה גם מהמושב שדן באוכלוסיות המודרות מהתקשורת, ושעסק בערבים, ערבים, ערבים, נכים וגם בעולי אתיופיה והעולים דוברי הרוסית.

גלי צה"ל, לעומת זאת, שלחו לא פחות מ-9 כתבים ומגישים בכירים לכנס, כולל מפקד התחנה, הדוברת, עובדי מערכת, הפקה ועובדים טכניים. 14(!) מושבים התקיימו בהשתתפות אנשי גל"צ, שניים מהם בהנחיית מגישות התחנה יעל דן וטלי ליפקין-שחק. בכנס, כמו באירועים אחרים שלהם, פועלים אנשי אג'נדה להטמעת הנרטיב הפוסט-ציוני בדרכים עקיפות ומתוחכמות. סיפור קטן: ביום עיון שערך 'אג'נדה' לפני כשנתיים עבור ארגונים העוסקים בזכויות אדם לא אישר הארגון את השתתפות 'הפורום המשפטי', הפועל גם הוא למען זכויות אזרח ואדם. למה? הסיבה נמסרה לנו אוף-דה-רקורד על ידי יח"צני האירוע: אמנם הפורום עוסק בזכויות אדם, אך 'אג'נדה' מטפלת בזכויות אדם של מיעוטים...

באתר של 'אג'נדה' נכתבו טיפים לארגונים. אחד מהם קורא לאנשי הארגון להתייחס אל העיתונאים בכבוד: "רוב העיתונאים עובדים על פי כללי אתיקה ברורים ולא ניתן 'לקנות' אותם במתנות או הטבות". 'אג'נדה' לא קונה עיתונאים במתנות, רק באמצעות מתן במה במלון הרודס ויח"צנות בכל העיתונות.

כנס עם אג'נדה (2) / ישראל מידד

שוב לא השתתפתי ב"כנס אילת לעיתונות", אבל אני תמיד בוחן את המושבים כדי להשכיל את עצמי. הנה, ביום שלישי השבוע בשעה 9:30 יכולתי לשבת ולהקשיב לאנשים המנסים להשיב על השאלה: "האם העיתונות הישראלית שמאלנית?". ומי הם אותם 'אנשים'? הם כוללים את השר דניאל הרשקוביץ, שהוא הפותח, ואת המנחה, רותם אברוצקי, ואת המשתתפים שהם רועי כ"ץ - וואלה; רזי ברקאי - גל"צ; דב אלפון - עורך הארץ; עליזה לביא - ערוץ 10; דני פינק - אונ' בן-גוריון; ואת רון נחמן - ראש עירית אריאל. האם כל כך קשה להרכיב פאנל דיון מאוזן בכנס אילת לעיתונות?

והיה עוד מושב בעניין "הרדיו כקובע את סדר היום הציבורי" עם אריה גולן, משה שלונסקי, אריה שקד, אהרן אורגד, יצחק טוניק, רינה מצליח, עירית צ'רנוביץ ופרופ' דן כספי. גם משם לא יצאו שום הפתעות. נכון, היו קוקטיילים, שלישיית ג'אז אחת, תזמורת, מופע וטקסי הענקת פרסים. וגם היה דיון על שקיפות של קבוצות מיעוט. אבל הציבור שקורא את הטור הזה ומאזין לתחנות רדיו מסוימות, מבין כבר שימין-לאומי-אמוני לא ימצא את מקומו בכנס הזה.

· יוסי מלמן ב'הארץ' בשבוע שעבר: "אישית, אני תומך בעסקה (של שחרור מחבלים תמורת שליט)... כל הטענות שהם יחזרו לפעילות טרור ויתסיסו את השטחים הן חסרות בסיס".

האם אפשר יהיה לבוא אליו ולדרוש, חלילה וחס, את דם אזרחי ישראל אם יתברר שלטענות יש בסיס מוצק ושהמשוחררים חוזרים לרצוח?

* פניית 'בשבע' ליו"ר 'כנס אילת לעיתונות', יוסי בר-מוחא, שהוא גם מנכ"ל אגודת העיתונאים בתל-אביב, לא נענתה עד מועד סגירת הגיליון.