אלי ישי: ''בבחירות הבאות - אוריד את הכפפות'' רואה בדומא את ההזדמנות שלו לחזור לזירת האגרוף  

יו"ר 'יחד' רואה בפרשת דומא את ההזדמנות שלו לחזור לזירת האגרוף ממנה נזרק • טורו של אבי בלום - חובת קריאה

אבי בלום יום רביעי י"ח טבת תשע"ו 13:40 30/12/2015

אשא עיני אל הגבעות

http://cache.bhol.co.il/imagebank/480x357/article_d9864e70ca3d4fa791d807125a5d8dc1.jpg

אלי ישי, פלאש90

"כשיאיר ואבנר יתחתנו, נבקש מדרעי שישיג לנו קיזוזים במליאה", הושמעה השבוע הלצה בלשכת ראש הממשלה. נתניהו שהשתתף בשמחת השבע-ברכות לבתו של דרעי, הביט בהשתאות מהולה בקנאה. לא בכמות הילדים והנכדים של השר הצעיר ממנו בכמה שנים טובות, אלא במסת הקיזוזים והתיזוזים שהליכוד לא ישיג לעולם בממשלת 61.

איש ציבור שלא הוזמן לאירועי השבע-ברכות (מיעוט רבים שניים. ליום!), יכול להסיק את המסקנות ולהחזיר את המפתחות. קווי הנייעס לא הפסיקו לפלוט רשימה אינסופית של משתתפים, בראשם, הזוג המלכותי, ראש הממשלה ורעייתו המוזהרת. מכל הפרשיות המשפטיות של השבוע, רק חקירת הרעייה באזהרה עשויה להשפיע פוליטית, לטווח הרחוק. אולמרט ושאר חברי הגוורדיה שהורשעו-זוכו הם בבחינת 'גברא קטילא'. מדובר באישים פוליטיים רמים שמותם הפוליטי הוכרז רשמית כבר לפני שנים והשבוע זוהה מקום כליאתם/שירותם.

את דרעי עניינה יותר מכל נוכחות חברי מועצות גדולי וחכמי התורה באירועי החתונה. המופעים תוזמנו מראש והמסע בבתי גדולי האומה החל שבועות לפני החתונה. כשמרן הגר"ח קנייבסקי הסביר בחביבות שאינו יוצא מגבולות בני ברק לצורך השתתפות באירועים, השיב דרעי שאם זו הבעיה, הרי ששבע-ברכות מיוחד יתקיים בבני ברק. אם הגר"ח לא מגיע לשבע ברכות, השבע-ברכות יגיע אליו.

הפרגון מקיר לקיר הזכיר את ימי התהילה של דרעי בשנות השמונים. רק נתי גרוסמן, משבית שמחות סדרתי, מצא לנכון לפרסם בהפלס, בעיצומה של החינגה, מאמר לוחמני נגד הציטוט שהובא כאן בשם דרעי, ולפיו הבחירה בחוק הגיוס, היתה בין דרך החזון איש לדרך סאטמאר. במציאות החרדית של ימינו, מתקפת נגד בהפלס היא תו תקן של מיינסטרים חרדי.

שמחות השבע ברכות, סימנו את חגיגת חזרתו הרשמית של דרעי לראשות ש"ס. מאז קיבל לידיו את המושכות אחרי תקופת השלישייה הזכורה לרע, לא היו לו ימים טובים כשבוע החתונה. היריבות הפנים-ספרדית, והקלטת מבית מרן שהודלפה לערוצים, רדפו אחריו בערב הבחירות. במוצאיהן, לא נתנו לו מנוח אכזבתו מקבלת תיק לא רצוי וחששו מהעתירה שהוגשה נגד מינויו. משרד הכלכלה בו לא רצה מלכתחילה הפך עבורו למלכודת גז, עם תמהיל של לחצים בלתי פוסקים וכותרות שליליות שדלקו אחריו גם כשהחליט להתפטר.

השבועות האחרונים, כשר פריפריה, נגב וגליל, נראו כשעותיו היפות, נטולות דאגות, עמוסות ביקורים בערים ואירועים משפחתיים. בלי לו"ז מעיק, עמוס פגישות עם כלכלנים ונציגי מדינות זרות מתוקף תפקידו כשר הכלכלה. בלי עומס ניירת משמימה עם טבלאות המסכמות גרפים מתחום היצוא-יבוא. עם כיס גדוש מטבעות שוקולד, לפריפריה ולשכונות.

לא רק צרות, אלא גם בשורות טובות, באות בצרורות. התפטרותו בטרם עת ובנסיבות מצערות של סילבן שלום, פינתה לדרעי את המשבצת הנכספת של משרד הפנים. גולת הכותרת היא ללא ספק הצלחתו של דרעי לכפות על כחלון הפחתה דרמטית, בעיקר במחירי התחבורה הציבורית.

במקרה הזה אין צורך בעודף יח"צ. את מימוש ההבטחה של דרעי יראו כל משתמשי התח"צ בקופות, כשירכשו את כרטיסי הרב-קו והחופשי-חודשי בחודש הקרוב. בניגוד לרשימת ההישגים הזהה שרשומה בהסכמים הקואליציוניים של יהדות התורה וש"ס, הרי שכאן לא מדובר בנכס משותף, אלא בהישג הרשום בלעדית על שמו של דרעי בטאבו. לזכותה של יהדות התורה, לא רשומה אפילו הערת אזהרה.
הנעילה הרשמית של שבוע החגיגות בצמרת ש"ס, התקיימה בחתונת בתו של יהודה אבידן בשני בערב. דרעי הגיע לחופת אבידן אחרי שגמלה בלבו ההחלטה לקחת את תיק הפנים. במקום נכח גם השר לשעבר אטיאס במראה צעיר, מדוגם ורענן מתמיד. למתבונן מהצד נראה ששערותיו הולכות ומשחירות, בשעה ששערות חבריו שנותרו במשחק הפוליטי, מלבינות. "להיכנס כיום למשרד הפנים זהו הדבר הנכון עבור דרעי", פרגן אטיאס וגם הסביר מדוע.

אטיאס לא התמקד בפן המשפטי (אודותיו הורחב כאן בשבוע שעבר) אלא בצד הפרקטי-מעשי. "המשאב המשמעותי ביותר שנותר במשרד הפנים אחרי העברת אגף התכנון למשרד האוצר, זהו תחום מענקי האיזון שמאפשר לשר לתעדף רשויות חלשות. השילוב של סמכות למתן מענקי איזון, עם תקציבי תיקי הפריפריה, הנגב והגליל, מהווה מכפיל כוח משמעותי. מדובר למעשה במשאבים שמופנים לאותם יעדים ויאפשרו לדרעי לבנות מפת סדרי עדיפויות חדשה". אטיאס כידוע, הוא מומחה בהצבת יעדים ישימים. תשאלו את החברים בוועדת שקד.

ישי לימינך

ברחוב קצנלבוגן שבשכונת הר נוף בירושלים ישב השבוע יו"ר ש"ס לשעבר אלי ישי עם עין צופיה לחתונה. על שמחת החתונה של משפחת דרעי, ישי למד מכלי ראשון. הרעייה המסורה ציפי ישי נכחה באירוע מכורח היכרותה עם אם החתן. בשובה להר נוף היא תיארה מן הסתם את המראות הכל כך מוכרים משנים קודמות, של המוני עולים לרגל, לחלות פנים ולהרגיש בעניינים.

אבל לא לחתונת בני הזוג פרץ-דרעי נדרש אלי ישי השבוע, אלא לחתונת הזוג המאושר אשבל-גולדברג. סרטון ה'רוקדים ודוקרים' מחתונתם, קטף את פרס הצילומים של 'חתונת השבוע'. בסרטון תועדו נערי הגבעות שמניפים סכינים ורובים, ודוקרים את תמונת התינוק של משפחת דוואבשה שנשרף למוות בהצתה בדומא.

בסופ"ש שעבר, עלתה שרת המשפטים איילת שקד לתוכנית האקטואליה בהגשת ירון דקל ועמית סגל והבהירה כי חוגגי חתונת הדמים הם בכלל לא הבעיה שלה. לשאלת המראיינים הבהירה שקד שמדובר במצביעי יחד ולא במצביעי הבית היהודי.

עד לרגע הטחת האשמה במצביעיו ובעקיפין גם בו, אלי ישי צפה במחזות האימה על תקן אזרח מודאג ומאזין מוטרד, כשהוא מקפיד לשמור על זכות השתיקה. "בבחירות הבאות אני מתכוון להוריד את הכפפות", אמר לי אלי ישי במפגש שנערך לאחרונה. זה לא שאת הבחירות הקודמות הוא סיים כשידיו עטויות כסיות, אך לבחירות הבאות שנראות רחוקות ישי מתכונן כבר מעכשיו כשהוא נושא עיניו אל הגבעות. כמו שנאמר: הזורעים בדמעה ברינה יקצורו. או יציתו.

הפניית האצבע המאשימה פומבית, אילצה את אלי ישי לשבור שתיקה. בקולו הוא אומנם לא גינה, למרות הפניות התקשורתיות, אך ברשת החברתית הוא פרסם מיד בתום הראיון של שקד הבהרה: "אני בטוח שאין יהודי בר דעת שצפה בסרטון הזוועתי שפורסם ולא התבייש ונכלם. מקומם לראות צעירים הזויים, רוקדים ומניפים תמונת נרצח, אוחזים בסכין, רובים ובקבוקי תבערה – ככה לא מתנהגים שפויים!".

צריך מידה לא מעטה של אומץ כדי לגנות פומבית קהל יעד שמוגדר כאסופת מצביעים פוטנציאליים. רק שהתעוזה הזאת החזיקה מעמד קצת פחות משעה. תגובות נזעמות של גולשים הובילו לפרסום טקסט ארוך של אלי ישי על פיגועי הטרור המזעזעים, הטרור הערבי שלא פוסק, הממשלה שחייבת להיאבק, וכו' וכו'.

אפשר להבין לנפשו של אלי ישי, הואיל ומבחינתו, הסיכוי היחיד לקאמבק עתידי זו חבירה לתקומה של אריאל וסמוטריץ' וריצה בראש אחד על הגבעות. כוונתו של בנט להתנתק מהצמד שנכנס לכנסת על חשבונו ושלח את מצביעיו לשלשל פתק של יחד בקלפי, פורסמה כאן לראשונה לפני שלושה חודשים. הראשון ששמע זאת היה דרעי, שהבין מיד מהי המשמעות.

עד לבחירות הבאות הכל יכול לקרות, אך אירועי השבוע האחרון מעידים על קריאת כיוון.

ההתנערות הפומבית של בנט מאירועי דומא וחתונת הרובים, ובעיקר יציאתו להגנת השב"כ וקריאת התיגר נגד האמירות של סמוטריץ' וחבריו, הן לא רק פעולות טקטיות של הגנה מקדימה בטרם תפורסם זהות העצורים - מטובי בניה של הציונות הדתית.

הפאסיב-אגרסיב של אלי ישי ברור ומובן לנוכח העובדה שמצביעי תקומה מתייחסים לדברי בנט כסכין בגב המגזר, ומחפשים כתובת אלטרנטיבית עם זהות ברורה.

ישי הוא מתאגרף פוליטי שהופל מהמזרן ומחפש את דרכו חזרה לזירה כמעט בכל מחיר. לשונו של ישי לא נאלמה סתם. כשסירב להצטרף למקהלת הגיבוי לשב"כ והגינוי לעצורי דומא ועורכי דינם, הוא הסתכל קדימה לבחירות הבאות. זה לגיטימי מבחינתו אך מחייב גם את תומכיו החרדים בעבר לחשב מסלול מחדש.

את השיר 'זכרני נא' כדאי לשמור בנגן ולהשמיע בסבב הבא, כשמצביעים חרדים ישוכנעו בשנית לנהור לקלפי ולבחור במפלגה שמצביעיה ומנהיגיה מזוהים כקיצוניים יותר מסמוטריץ', סהרוריים יותר מיוגב. מי שחש בנוח עם הזיהוי - שיקום, ובלבד שלא ירקוד.

העדפה מקלקלת

מסקנה אחת ויחידה יושמה בעקבות מחאת הקיץ ב-2011 והקמת ועדת טרכטנברג. מדובר ב'חינוך חינם לגיל הרך'. מיליארדים הוקצו, גני ילדים הוקמו. עבודת מטה של משרד החינוך הסיקה שמרבית התקציבים הועברו למגזר הערבי, על רקע מצוקת תשתיות ומבנים. החרדים, יחכו למחאה הבאה.

לערבים הזרימו כספים במסגרת מדיניות של העדפה מתקנת. עבור החרדים, היתה זו העדפה מקלקלת. הכסף שהוזרם למחוז שנפתח עבורם, לא הוקצה לשיפור תנאי הלימוד, אלא בוזבז על גיוס מפקחים ופקידי אכיפה.

ערב חתונת בתו פגש יו"ר ש"ס את שר החינוך לשעבר שי פירון שהסביר לו כי הדחת מנהל המחוז החרדי נובעת ממלחמתו באפליה. דרעי שחשד כבר מזמן שמאחורי המהלך יש מניע נסתר, התייחס לדברי פירון בערבון מוגבל, לנוכח העובדה שהמכרז הראשון להחלפתו של מאיר שמעוני פורסם בקדנציה הקודמת. אבל המסר של בכיר פורשי יש עתיד נשמע במליאה שוב ושוב בחודש החולף, לא מגרונם של החרדים אלא בקולם של ח"כי יש עתיד.

לקח אחד ברור, ניתן להפיק בוודאות מפרשת המחוז החרדי שיצאה השבוע להפוגת חתונה קלה. כשמדובר בצרכי הילד החרדי, עדיף שהצינור התקציבי לא יעבור דרך משרד החינוך, ובוודאי שלא דרך המחוז החרדי. במשרדים האחרים, האפליה אינה חלק מה'די.אן.איי' המערכתי.

הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא מעונות היום במשרד הכלכלה. דרעי לא האריך ימים במשרד אבל הספיק לו שבוע אחד בתפקיד כדי לעשות את הצעד החשוב מכל בתקופת כהונתו הקצרה. בהצעת מחליטים שהוא הביא לממשלה בשבוע הראשון לכהונתה, בוטלו הקריטריונים של מיצוי כושר השתכרות במעונות, שהפלו לרעה נשים עובדות הנשואות לאברכים.

בלשכת היועץ המשפטי לממשלה ביקשו לקיים דיון, תהליך, בירור ושאר כל המילים המכובסות שמשמעותן היחידה היא מסמוס. דרעי התעקש במליאת הממשלה, גפני גיבה ושיגר איום מרומז מכיוון ועדת הכספים. השינוי אושר והקריטריונים המפלים בוטלו. ייתכן מאוד שבעתיד עוד נתגעגע לקריטריונים המפלים של מיצוי כושר השתכרות. הנימוקים, הרי הם לפניכם.

משרד הכלכלה ננטש מחוסר עניין לשר המכהן, בצעד שיושלם עם הרבה מזל כשדרעי יושבע לשר פנים (כנראה בשבוע הבא). משרד הכלכלה שונמך בקדנציה זו לבלי הכר. מתיק בינוני בגודלו בקדנציות קודמות, התדרדר מעמד המשרד לתחתית המדרג. שטח ללא בעלים מוגדר, הוא בגדר פרצה קוראת לגנב. בתקופת הדמדומים, כמה משרי הממשלה לטשו עיניים למספר אגפים במשרד. בראש המתעניינים, עמד שר החינוך נפתלי בנט ששם עין על אגף המעונות.

ועדת טרכטנברג שהוקמה כדי להרגיע את המחאה החברתית, אי שם לפני שתי קדנציות, העלתה על ראש שמחתה את החינוך בגיל הרך. היא המליצה לממשלה כצעד ראשון לסבסד חינוך חינם לגיל הרך וכצעד שני, להעביר את אגף המעונות ממשרד הכלכלה למשרד החינוך.

הרציונל שמאחורי ההמלצה היה יצירת רצף חינוכי. המעונות במשרד הכלכלה נבנו במודל של תמיכה בהורים עובדים ולכן גם הוכללו תחת קורת הגג של משרד העבודה, שהפך לתמ"ת, שהפך לכלכלה. בא טרכטנברג והסביר כי המיקום הראוי יותר הוא במשרד החינוך. גם את הפעוטות יש לחנך ולא סתם להעניק להורים שירותי בייביסיטר בשעות היום.

כל עוד היה שר מכהן במשרד הכלכלה, ראש מפלגה בעל עוצמה, ההמלצה לא יושמה. מי שיכול להעיד על כך הוא שר החינוך המכהן, שבקדנציה הקודמת שלו כשר כלכלה, סירב לשמוט מידיו את האחריות על אחד האגפים הפחות משמימים במשרד – כזה שמאפשר לו קשר ישיר עם הבוחר והבוחרת. דרעי בתורו כשר מכהן, לא מיהר גם כן לוותר על האגף והותיר את המעונות באחריותו.

הפיכת משרד הכלכלה לשטח הפקר בתקופת ביניים לא קצרה, אפשרה לשר החינוך בנט לקדם את מה שהוא לא הסכים לתת בשעתו כשר כלכלה. בשלטון המקומי קפצו על ההצעה. מול משרד החינוך הם יודעים איך להסתדר, והדרך לאגף הבינוי במשרד מוכרת היטב לראשי הערים.

למען המעונות

טובת ילדי ישראל היא ערך עליון חוצה מגזרים, אבל מה שטוב לפעוט החילוני לא ישרת בהכרח את הזאטוט החרדי. באגפי החינוך בערים החרדיות חוששים כי האפליה לרעה של תקצוב הילד החרדי במשרד החינוך – המובנית בחוק, בתקנות ובחוזרי המנכ"ל, תגיע גם לפעוטות.

הרציונל גם כאן, ברור למדי. כל עוד המעונות מוגדרים בפועל כשירותי בייביסיטר לאימהות עובדות, אין כל מקום להפלות לרעה את הפעוט של האם החרדית. הצעת המחליטים שאושרה בראשית הקדנציה וביטלה את הקריטריון המפלה לרעה של מיצוי כושר השתכרות, התקבלה בהבנה אחרי שהוסבר כי הקריטריון פגע ביציאה לעבודה של נשים חרדיות.

עם שינוי המקום והעברת המעונות ממשרד הכלכלה למשרד החינוך, גם המזל ישתנה – ולרעה. ברגע בו המעונות יוגדרו כמוסד חינוכי יושמעו אוטומטית הרינונים על חובת המדינה לתקצב חלקית בלבד מוסדות לא ממלכתיים, ועובדים המועסקים שלא במישרין על-ידי המדינה. הטיעון הזה בוא יבוא. אם לא היום (כדי שלא לעכב את המהלך), אז מחר, ואם לא מחר, אז מחרתיים.

הטענה כי מדובר בפעוטות שתוכנית הליב"ה אינה רלוונטית עבורם, לא תעזור לנו ביום פקודה כשיקום הרפרנט או היועץ המשפטי ויסביר שאי אפשר לתקצב בשווה חינוך ממלכתי וחינוך בלתי רשמי. אותו טיעון של חוסר רלוונטיות ללימודי הליב"ה, לא הועיל לילדי הגנים החרדים. הרי גם בהם מונחלים לימודי הליב"ה בצורה מלאה, ולמרות זאת, מתקצבת המדינה את הגננות בחסר, לפי פרופיל ממוצע ולא לפי שנות ותק בפועל. המשמעות השנתית היא פערי עתק לרעת גני הילדים החרדיים שמגיעים לסכומים של עשרות מיליוני שקלים לשנה.

מאין יבוא עזרנו? אם לא מחברי הכנסת החרדים, אולי מאנשי אגף התקציבים באוצר, שלשם שינוי נמצאים באותו צד שלנו, בגלל נימוקים כלכליים טהורים. פקידי אגף התקציבים באוצר עדיין לא התאוששו מעלויות תקצוב חינוך חינם בגיל הרך ובניית מאות גני ילדים בעלות של מיליארדים.
באוצר חישבו ומצאו שהעברת מעונות היום ממשרד הכלכלה למשרד החינוך תעלה למדינה למעלה ממיליארד שקלים. על פי נתונים חלקיים של מיפוי שטחי שנערך לאחרונה, למעונות היום של משרד הכלכלה, מגיעים מדי בוקר 90,000 ילדים, מתוך 450,000 ילדים פוטנציאליים בגיל הרלוונטי.

להערכת האוצר, לקיחת חסות של משרד החינוך ושיווק המעונות כחלק בלתי נפרד ממערכת החינוך, יזניקו את מספר הפעוטות במעונות. המשמעות המיידית תחייב הקצאת קרקעות ובניית מבנים למעונות ותקצוב מאות מיליונים לסבסוד המיזם.

טרם לכתו של סילבן שלום, הבהיר דרעי לראש הממשלה כי במסגרת דרישתו לקבל סמכויות מתחום העבודה והרווחה, הוא מתעקש שיועברו לידיו הסמכויות על המעונות. "אסור להפקיר את התחום הזה", הבהיר דרעי לפני קצת יותר משבוע, "הוא קריטי לאימהות חרדיות עובדות ולכן דרשתי את העברת הסמכות על המעונות ממשרד הכלכלה למשרד בראשותי". שבוע חלף, ועם קבלת תיק הפנים, חלף עם הרוח הסיכוי לצרף למשרד החדש-ישן גם את תחום המעונות.

בסיטואציה שנוצרה, מתכוון בנט לקדש מאבק על צירוף המעונות למשרדו. אפרופו קריצתו למיינסטרים הישראלי, צעד מעין זה יאפשר לשר החינוך להצטייר כמגן הילד הישראלי מגיל לידה ועד גיל צבא.