להשקיע בהנדסאים לא פחות מבילדי הגן  

יעקב דור
30.12.2015 עודכן ב- 30.12.2015

שר האוצר משה כחלון מינה באחרונה את שי באב"ד, מנכ"ל משרדו, לעמוד בראש צוות להגדלת פריון העבודה במשק, בשל העובדה שישראל אינה מדביקה את הפערים בפריון מול מדינות מתפתחות.

מחקר של מכון מילקן שנערך בנובמבר 2013 ובחן את תרומת ההון האנושי לפריון העבודה בישראל מצא כי חוסר ההשקעה בפיתוח הון אנושי טכנולוגי באמצעות השקעה בהשכלה טכנולוגית, הוביל לכך שאף ששיעור הפונים להשכלה הגבוהה הוכפל פי שלושה מאז שנות ה-90, תוואי פריון העבודה נותר ללא שינוי מהותי מזה ארבעה עשורים.

כיצד הגיעה מדינת הסטארט-אפ למצב שבו ההון האנושי הטכנולוגי הפך לעקב אכילס שלה? התשובה לכך נעוצה בין השאר בשחיקה השיטתית בתקציבי החינוך וההשכלה הטכנולוגיים בשני העשורים האחרונים. בעוד שמדינות רבות בעולם מגדילות באופן ניכר את תמיכתן בחינוך הטכנולוגי ותוצריו השונים, בישראל לעומת זאת, נוצר ניוון של התחום שעלול להוביל לנפילתו של המעוז האחרון של החינוך הטכנולוגי בדמותן של המכללות המכשירות הנדסאים בוגרים במסגרת משרד הכלכלה.

השחיקה התעצמה עקב כמה החלטות שפגעו אנושות בהשכלה הטכנולוגית בישראל. זה התחיל עם הרס החינוך המקצועי בתיכונים בשנות ה-90 והאקדמיזציה לקראת שנות ה-2000, שיצרה נהירה של צעירים אחר תואר אקדמי כלשהו, המשיך עם הרס הכשרת המובטלים בחוק ההסדרים ב-2003, יחד עם פירוק משרד העבודה והרווחה וסיפוח משרד העבודה למשרד התמ"ת.

הצעד האחרון באותה שחיקה הוא שינוי שהחל בשנת הלימודים תשע"ג והמעבר לשיטת תקצוב המבוססת על תפוקות. השינוי לא לווה ברפורמה בתחום ויצא מבלי שניתנו למכללות כלים מינימליים לעמוד בתפוקות המצופות.

המכללות יצאו למאבק שהסתיים עם רשת ביטחון לשנתיים הראשונות. ההסכם נעשה בהסכמת המכללות הטכנולוגיות למען המשך שרידותן, אך בעוד שלנציגי המכללות היה ברור שזה צעד זמני לנציגי הממשל, ככל הנראה, זאת היתה דרך להשתיק את מנהלי המכללות הטכנולוגיות לזמן ארוך ככל שניתן.

השחיקה לא נתנה את אותותיה עד עכשיו, אך ורק בשל העלייה מחבר העמים בשנות ה-90 שחלקם הגדול היה בעל השכלה טכנולוגית נדרשת. ואולם, משאב אנושי זה הגיע לכדי מיצוי.

הקמת הצוות החדש בראשות מנכ"ל משרד האוצר להגדלת פריון העבודה במשק, היא אחת ההזדמנויות האחרונות להציל את הספינה לפני טביעה. אם המדינה חפצה להוביל בתחום הטכנולוגי והתעשייתי, התקצוב להנדסאי לא יכול להיות נמוך מתקצוב של ילד בגן ילדים.

המדינה חייבת להשקיע בחינוך ובהשכלה טכנולוגית באמצעות המכללות הטכנולוגיות שמצמיחות ומשביחות את ההון האנושי העוסק בתחומים אלה. ההנדסאים מהווים כיום כ-12.5% מסך הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ומתוקצבים רק ב-1.7% מסך התקציב הקיים. בעוד שמספר האקדמאים המובטלים עם מקצועות ללא תוחלת תעסוקתית עולה מרגע לרגע, המחסור בהנדסאים רק גדל והולך.

טיפול נכון בפתרון הבעיות כיום, יעלה למדינה מיליונים, בעוד שטיפול כושל יגרום לכך שבעוד כעשור תוציא המדינה מיליארדים לבניית כל התשתיות מחדש.

הכותב הוא מרכז פורום המכללות הטכנולוגיות, ומשנה למנכ"ל המכללה הטכנולוגית באר שבע