משנה סוטה ט טו
...בעקבות משיחא חצפא יסגא, ויקר יאמיר.
הגפן תתן פריה והיין ביקר, והמלכות תהפך למינות, ואין תוכחה.
בית ועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן ישום, ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, וחכמת סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת.
נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים.
בן מנבל אב, בת קמה באמה, כלה בחמתה, איבי איש אנשי ביתו.
פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתביש מאביו.
ועל מי יש לנו להשען, על אבינו שבשמים.....