יו''ר תנועת 'עצמה יהודית': בין שאול ויהונתן לבין יעלון והחייל  

יו"ר תנועת 'עצמה יהודית', חבר הכנסת לשעבר הד"ר מיכאל בן ארי, עורך ביומן ערוץ 7 הקבלה היסטורית בין אירועי יהונתן ושאול לפרשה המסעירה את הציבוריות הישראלית בימים אלה, פרשת החייל היורה מחברון.

בראשית הדברים מתייחס ד"ר בן ארי לטענתו של שר הביטחון יעלון ולפיה לא ניתן לאפשר את קיומו של צבא מתלהם ומתבהם, צבא שמתנהל ללא חוקים וקודי התנהגות. "אני שומע את יעלון", אומר בן ארי, "הבעיה היא שהוא לא מאזין לסביבה שלו.

''מנהיג צריך להסתכל מסביב ולראות את תגובת הציבור. אם הייתי מנותק מהציבור הייתי אומר שהוא צודק ואכן לא יתכן שכל חייל ינהל מדיניות עצמאית. לכאורה הוא צודק, רק מה? הוא צודק כשהוא מנותק מהסביבה".

מזכיר ד"ר בן ארי כי סקרים אחרונים מלמדים כי 82 אחוזים מההתבטאויות ברשתות החברתיות מביעות תמיכה בחייל וסבורות שהוא צודק. גם אם יהיה מי שיטען שהימים השתלט על הרשתות החברתיות תוהה בן ארי אם אכן כול הימין פנאטי וקיצוני? ואולי יש כאן משהו אחר? הימין כזה חסר אחריות?

בדבריו מוצא כאמור בן ארי הקבלה לפרשיה היסטורית רחוקה, וכשהוא מתאר את התקופה ההיא משתרבבות לדבריו ההקבלות גם לימינו אלה: "פרשה היסטורית דומה להפליא – הקרב על מכמש בספר שמואל. זה קרב שבו שאול יושב במיגרון וכמנהיג הוא מגלה חוסר אונים מוחלט. חצי שנה שוחטים כאן יהודים, אמהות נטבחות לעיני ילדיהן, חיילים נדקרים ונשחטים בבאר שבע ובחברון, והמדינה עסוקה ברדיפת יהודים.
שר הביטחון נחוש לסגור לשנה את ישיבת עוד יוסף חי, מכניס אנשים למעצר מנהלי ומתבטא בחריפות נגד יהודים. מה עם הערבים?

''שר הביטחון נחוש וסוגר לשנה את ישיבת עוד יוסף חי, מכניס אנשים למעצר מנהלי ומתבטא בחריפות נגד יהודים, ולגבי הערבים - מחזירים גופות של מחבלים ובוודאי שלא מפעילים גירוש או כל אמצעי רציני של מאבק ומלחמה".

"מי שמפעיל את השינוי זה חייל אחד, אמנם בכיר - יהונתן, שעושה משהו כנגד מה שאבא שלו אומר, הוא מסכן את כולם ופותח בקרב ומחולל את התשועה הגדולה ועובר על חוק נוסף שאבא שלו אמר. אבא שלו אמר לא לאכול והוא אוכל. הגורל של האורים ותומים אומר שהוא צריך למות אבל אז בא העם ואומר לשאול 'היהונתן ימות אשר עשה את התשועה הגדולה הזאת?', העם ברשתות החברתיות אומר לשאול שאולי אתה צודק אבל אתה מנותק מהמציאות".

"אני מבין את יעלון", אומר בן ארי ומסביר: "כי התמיכה הציבורית הגורפת הזו בחייל היא סטירת לחי למדיניות שלו, הבעת אי אמון למדיניות שלו. האדם הפשוט לא תומך בכך שכל חייל יעשה מה שהוא רוצה, כך גם אני. אבל כך במצב נורמאלי וכשמערכת הביטחון ממלאת את תפקידה, אבל כאן חצי שנה של הפקרות. אחת הפאניקות היא העברת המשפט של החייל מיפו לקסטינה כדי שהציבור לא יגיע למחות ולהפגין".

"בטוויטר רואים שגם אנשי הימין מקללים ומחרפים את החייל הגיבור הזה, ואם לא היה הרשתות החברתיות היינו חושבים שזה מה שהעם חושב, אבל לך לרחוב ותראה שהעם תומך בחייל, לא כי הוא תומך בחייל אלא כי הוא נגד הממסד וחוסר האונים, כמו אז אצל שאול ויהונתן. שאול יושב במגרון ויהונתן אומר נלך לפלישתים, לפלשתינים, מבלי לפחד ונכה אותם. הציבור רוצה שזו לא תהיה יוזמה של חייל אלא יוזמת המנהיגות".

בדבריו מחדד בן ארי וקובע כי התמיכה בחייל לא נובעת, כפי שבנט אומר, בגלל שיקולים סביב ניטרולו או מסוכנותו "אלא כי מי שבא לרצוח חייל לא יצא חי מהסיפור. זו מדיניות שעליה דיברו ארדן ואחרים בעבר, אבל היום עסוקים בהתייפייפות. לעם שלנו נמאס להיות יפים. היופי במלחמה הוא הניצחון. המוסר היחיד הוא אם ניצחת או לא. אם אזרחים נשחטים ברחובות זה הדבר הכי לא מוסרי שיש".

"הדגם הזה שהעם פודה בו את יהונתן ואומר שלמרות שהפר את הכללים הוא נעשה את מה שאנחנו חושבים שצריך לעשות והביא לתשועה גדולה, כך לגבי החייל זו בושה שהוא מובל באזיקים לכלא ובוודאי שצריך לקבל עיטור המופת והעוז ולהגיד לעולם שזה הגיבור שלנו.

''אל תתעסקו איתנו, כשבאים לשחוט אותנו אנחנו מתנהגים כמו עם בריא ונהרוג את כל מי שבא לשחוט אותנו. הרחמנות על האכזרים האלה היא ביטוי של עיוות ומי שמרחם על אכזרים מתאכזר על רחמנים".