אם לביבי היה עמוד שדרה חזק כמו בגין, הדברים היו נראים אחרת , בגין סיפח שטח כבוש מהסורים, ולא כמו יו״ש שזה שטח לא כבוש שלא היה שם שום ריבונות אף פעם. שגם הוסכם ששיך לישראל בהצהרת בלפור.
כל זה עוד בהתנגדות עצומה של כל העולם ובאיומים הרבה יותר גדולים מעכשיו.
הדרוזים שם השתוללו והתנגדו. היום כולם מודים שלולי הצעד האמיץ של בגין היום הדרוזים היו מסתובבים כרותי ראש, ועם ישראל היה מתבוסס בדם מצידה השני של הכינרת כשטילים ומטחים יורדים על ראש כל הישובים בצפון ועד המרכז.
עכשיו אותו הדבר חזון שתי המדינות לעם הפלסטיני המומצא עם זכות השיבה וכל זה ללא הכרה שישראל היא מדינת הלאום של היהודים. כשאנשי השמאל ההזויים משתפים פעולה לגמרי עם הרוצים בהשמדת ישראל, לא הספיקו להם ההוככות הברורות מאוסלו וההתנתקות, פשוט כת משיחית הזויה שאין מקום בכלל אפילו להחשיב אותם בתור בר דעה לדיון. בדצמבר 1981 ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין, החליק באמבטיה ושבר את הרגל. הוא אושפז בבית החולים ואז גמלה בו ההחלטה לספח את רמת הגולן. הוא הטיל על היועץ המשפטי לממשלה לנסח את החוק הדרוש במהירות, ולמחרת, ה-14 בדצמבר, דאג להעביר את החוק בכנסת. החוק התקבל ברוב גדול, כשאנשי "המערך" נחלקים בהצבעתם. החוק החדש קבע שהגולן הסורי, שנכבש ביוני 1967, הוא חלק ממדינת ישראל, והחיל עליו את המשפט והמנהל הישראלי.
ב 14 בדצמבר 1981 אישרה הכנסת את חוק רמת הגולן, שהביא לסיומן 14 שנות ממשל צבאי בגולן. החוק אושר ברוב של 63 ח"כים (מהליכוד, המפד"ל, התחייה, תמ"י והמערך), מול 20 ח"כים שהתנגדו לו (מחד"ש, שינוי, תל"ם והמערך).
הסופר הפרלמנטרי של "הארץ", מתי גולן, דיווח שראש הממשלה מנחם בגין אמר במליאה: "הריני קורא לכנסת, ללא הבדל סיעה, לחוקק יחד עמנו את חוק רמת הגולן". לפי גולן, "המשמעות המעשית של החוק היא החלת החוק הישראלי על רמת הגולן". עוד ציין גולן כי "הפתיחה השקטה של הישיבה לא העידה על המשכו של הדיון, שהפך לאחד הדרמטיים, הסוערים ורבי התהפוכות שידעה הכנסת מזה שנים רבות".
אישור החוק עורר בעולם ובאו"ם תגובות שליליות ביותר. מדינות ערב הכריזו כי סיפוח הגולן הוא הכרזת מלחמה וביטול הפסקת האש, סכנה לשלום באזור ובעולם, הפרה בוטה של החלטת מועצת הביטחון 338, ומדגיש את מדיניותה התוקפנית של הישות הציונית.
מועצת הביטחון של האו"ם דנה בנושא יום לאחר אישור החוק, וקיבלה בתגובה את החלטה 497, ולפיה אין לסיפוח הישראלי שום משמעות מבחינת החוק הבינלאומי.
כתב "הארץ" בבריטניה, יוסי מלמן, דיווח מלונדון על "זעם ותדהמה במערב אירופה". הוא כתב כי "שרי החוץ של מדינות השוק המשותף הנמצאים בוועידה בלונדון סירבו להגיב רשמית על החלטת ממשלת ישראל לספח את רמת הגולן. אולם, באורח בלתי רשמי אמרו מקורות בוועידה, כי למרות שהמזרח התיכון לא היה אמור לעלות בדיונים, הוא עשוי עתה להפוך לנושא המרכזי, לצד המשבר בפולין". להערכת גורמים באירופה, החלטת ישראל התקבלה מתוך "רצון לנצל את המשבר הפולני הטורד את מנוחת ארה"ב ושאר מדינות המערב. החשש הוא כי הצעד הישראלי עלול להחריף את המתיחות במזרח התיכון ואף להוביל לתגובה אלימה מצד סוריה".
סופר "הארץ" לעניינים ערביים מסר כי קהיר "מבקשת לבטל את הסיפוח". על פי העיתון, "דובר מטעם הנשיא חוסני מובארק אמר כי זוהי מכה המונחתת על מאמצי השלום והמגבירה את גורמי המתיחות", וכי "מצרים דוחה את הצעד הבלתי חוקי".
שגריר ארה"ב בישראל, סמואל לואיס, התקשר למנכ"ל משרד החוץ והביע את מחאת הממשל האמריקאי על הצעד הישראלי. שגריר ישראל בקהיר זומן למשרד החוץ המצרי, ובתל אביב ביקשו נציגי מצרים לשיחות האוטונומיה לדחות את הדיונים.
ישראל נגד העולם. משהו התחדש?
http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1885431
"זעם ותדהמה במערב אירופה", דיווח עיתון "הארץ"; אישור חוק הגולן שסיפח את רמת הגולן לישראל ב-14 בדצמבר 1981 הצליח לעורר את חימתם של האירופים והערבים כאחד. נשיא מצרים מובארק הגדיר את החוק "מכה מונחתת על מאמצי השלום", צה"ל הגביר את הכוננות בגולן מחשש לתגובה סורית והמשטרה נערכה להפרות סדר של הדרוזים בגולן, שהודיעו על שביתה כללית בארבעה יישובים בצפון הרמה.
גם בכנסת לא עבר אישור חוק הגולן בשקט. ראשית כל, הוא פילג את מפלגת העבודה. 60 תמכו בחוק בקריאה ראשונה ו-17 התנגדו. הסתייגויות שהציעו חברי כנסת נדחו בקריאה השנייה. ברוב של 63 ח"כים, בהם שמונה מהמערך, מול 21 מתנגדים, בהם 13 מהמערך, אישרה הכנסת את החוק בקריאה שלישית. "משבר חסר תקדים בסיעת המערך עקב התפלגות ההצבעה על סיפוח רמת הגולן", דיווח "הארץ".
הדיון במליאת הכנסת שבו אושר החוק היה לא שגרתי מבחינות רבות. ראש הממשלה מנחם בגין הובל למליאה בכיסא גלגלים; באותו היום הוא השתחרר מבית החולים לאחר שנפל באמבטיה. בשל הפציעה ברגלו, אישר לו יו"ר הכנסת מנחם סבידור לנאום משולחן הממשלה. "הפתיחה השקטה לא העידה על המשכו של הדיון, שהפך להיות אחד הדרמטיים, הסוערים ורבי התהפוכות, שידעה הכנסת מזה שנים רבות", דיווח כתב "הארץ" מתי גולן.
באופן חריג, ביקשה הממשלה לאשר את כל שלוש הקריאות ביום אחד. חריגה זו מהנוהג גרמה לסיעת המערך להחליט, ברוב של 31 נגד שמונה, להיעדר מההצבעה. למרות זאת, "סירבו נציגי התנועה הקיבוצית לקבל את מרות הסיעה. הם תמכו בהצעת הממשלה, וכתגובה הצביעו היונים במערך נגדה", דיווח כתב "הארץ" דן מרגלית. חוסר ציות זה עורר אצל אבא אבן חשש לשלמות המפלגה.
בעת הדיון בחוק נכנסו אל אולם המליאה כמה מחברי המערך, "אחד-אחד בצורה שהזכירה ?התגנבות יחידים'", כתב גולן. בין המתגנבים היה יוסי שריד, ש"עמד בשולי האולם, כשמדי פעם הוא מגיח אל תוכו כדי לקרוא קריאות ביניים".
העימות הראשון של בגין היה עם שריד. "יוסי שריד (מערך): אתם ממשלה מטורפת, מחרחרת מלחמה. בגין: אה, אתה מטייל שם? אתה מטורף. הולך שם, כשידיו בכיס, כאילו הכל מותר לו". גם היו"ר סבידור לא רווה נחת מהתנהגותו של שריד: "ח"כ שריד, אני מבקש ממך, קודם-כל תוציא את המקטרת מהפה. שנית, תפסיק לטייל ולדבר בעמידה. תתייחס בכבוד לכנסת... נכנס עם מקטרת בפה, עומד ומטיף מוסר לכנסת. חברי הכנסת, אל תיקחו דוגמה רעה".
האווירה הסלימה עוד יותר כשראש הממשלה התעמת עם חברי חד"ש. בגין הזדעק בשל הטענה שהתנהג כמו דיקטטור, "כמו שאמר אותו חבר מפ"ם, הדמוקרט הגדול... הוא ילמד אותי דמוקרטיה? מאיר וילנר (חד"ש): מי הפציץ את ביירות? אתה הדמוקרט, מחרחר המלחמה. בגין: כן, כן, סטליניסט שכמותך, סוכן זר שכמותך. וילנר: אתה רצחת שם... בגין: סוכן זר כזה, הוא עוד מתחצף, סטליניסט בזוי".
לאחר שחזר בו מן המלה "בזוי", הסביר בגין: "ארה"ב לא היתה בסוד היוזמה התחיקתית הזאת". למרות זאת, תגובת האמריקאים היתה מתונה יחסית, דיווח כתב "הארץ" בוושינגטון, גדעון סאמט. "ארה"ב תימנע לפי שעה מאמצעים תקיפים נגד ישראל... ותסתפק בהצטרפות להחלטת גינוי באו"ם", פירט כעבור יומיים.
http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1294768