ושום מילה על היהודים  

זה כמו לכתוב דוקטורט על פיצה בלי להגיד מילה על גבינה צהובה. כמו לשדר תחזית מזג אוויר ולא להזכיר מה הטמפרטורות.

אבל זה קרה, ביום ראשון השבוע. לרגל 10 בדצמבר, יום הולדות של ממציא הדינמיט אלפרד נובל,והיום שבו מחולק הפרס המדעי היוקרתי ביותר בעולם, פרסם 'האתר של המדינה' כתבה מקיפה הנושאת את הכותרת:" דבר אליי בפרסים: הכל על הנובל". הכל? מתברר שלא בדיוק

הכותב המוכשר איתי נבו, הנושא בתואר המכובד(תחזיקו חזק)-"העורך הראשי של אתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע", מפגין לאורך 2,500 מילים ידע נרחב בכל תולדות הפרס, כולל שליטה מוחלטת בפרטים עד כדי ניואנסים ואפיזודות שוליות. רק דבר אחד קטן נעלם מעיניו המדעיות: העובדה המדהימה והזועקת להסבר של האחוז העצום של היהודים בין זוכי הפרס,ללא שום פרופורציה לחלקם באוכלוסייה.

עם הנתונים קשה להתווכח: כמעט רבע מהזוכים הם ממוצא יהודי!( 22.5%). אם מתמקדים בשנים האחרונות, החל מתחילת המאה ה-21, הרי שאחוז היהודים הזוכים מטפס ומתקרב ל-30%, ובתחומים ספיציפיים כמו כלכלה מגיעים אף ל-40% ( מתקשים להאמין,כל המספרים הנ"ל רשומים וזמינים שחור על גבי ויקיפדיה).

כל מי שישווה את המספרים הבלתי נתפסים הללו-201 זוכים מתוך 892 אישים שזכו עד השנה- לחלק היחסי שלנו באוכלוסיית העולם(חמישית האחוז!) צריך להיות נדהם ומשתומם מהישגיו של העם הנבחר- יותר מפי מאה מחלקו היחסי באוכלוסייה. בפרט כשמשווים זאת להישגיהם של עמים אחרים- העם ההודי הזעיר (1.3 מיליארד נפש) הנפיק מתוכו 10 זוכים. העם הסיני הקטנטן (1.4 מיליארד) התעלה על עצמו וגרף 11 פרסים. אי אפשר להתעלם מתרומתה הנכבדה לאנושות של האומה הערבית האצילה שבמשך מאה שנים הוציאה מתוכה לא פחות מאשר 6 זוכים- אחד בכימיה, אחד בספרות, ו-4 פרסי נובל לשלום ( הערבים תמיד היו ידועים כגזע שוחר שלום),ביניהם מיודענו יאסר ערפאת. באופן מפתיע רק הפלסטינים טרם זכו בפרס שישקף את תרומתו הכבירה של העם הצנוע והמוכשר הזה לרווחת האנושות.( כנראה שהעיסוק בחפירות מנהרות תת-קרקעיות ופיתוח משגרי רקטות ניידים גוזל את רוב עתותיהם ומקשה עליהם להתפנות לדברים אחרים). ודווקא העם היהודי, ודווקא באותן מאה שנים שבהן נרדף ודמו נשפך יותר מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה, הספיק לחולל מהפכה באינספור תחומים מדעיים ולהעניק לאנושות את הגילויים המשמעותיים ביותר שהזניקו אותה קדימה.

כיצד ייתכן שבמאמר מלומד ומקצועי של מכון ויצמן למדע זוכרים לציין כל פרט זניח ושולי שקשור לפרס נובל, אבל את הנתונים הבסיסיים והמדהימים האלו לא זוכרים?

מי שימצא תשובה מניחה את הדעת לשאלה המטרידה הזו ראוי ללא פחות מפרס נובל.

*המאמר פורסם בעלון 'עולם קטן', יום ו' כ"ז בכסלו ה'תשע"ח