ערכתי לאחרונה בתאריך 09.11.19 בשעה 22:23 בברכה, AVNER
2 אסוציאציות 'מושכחות תקשורת', בקשר ל-אי-השלום בנהריים: 1. הסופר מאיר שלו בטקס השלום ב'אי-השלום' בנהריים:
"פה נוכחים הראשונים שיברחו מהארץ במלחמה קשה".
2. במרץ 1997 רצח ליגיונר ירדני 7 תלמידות בית הספר מבית שמש, שהיו בטיול שנתי
ב"אי השלום" בנהריים.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%98%D7%91%D7%97_%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D
מה גרם לליגיונר ירדני נורמטיבי לאבד את עשתנותיו ולפתוח באש אוטומטית לעבר קבוצת ילדות
ישראליות בטיול שיגרתי?
הרבה תמיהות מלוות את הסיפור הנורא, אך גם מוזר.
ראשית - מה יכול פתאום לגרום לחייל ירדני רגיל, שלא אובחן מעולם כבעל לקות נפשית
כלשהי, להכנס להתקף רצחני ולרסס באש תופת קבוצת בנות ישראליות בטיול בית ספר?
שנית - תגובת המלך חוסיין לרצח, היתה חסרת כל פרופורציה - המלך קטע מיד סיור מלכותי
בספרד, והגיע לבתי ההורים האבלים על רצח בנותיהם, תוך שאיננו חוסך מילות התנצלות שהביכו
את אנשיו, עד שהמלך הנערץ על נתיניו כרע על ברכיו בבקשת מחילה...
שלישית - במשך כל השנים, היתה קבוצה נכבדה, כולל שר המשפטים הירדני, שתמכה ברוצח,
הגדירה אותו כגיבור, וניסתה לשחררו ככזה, עד שהדבר עלה בידם.
האם זה סביר ששר המשפטים הירדני המוערך יגדיר רוצח ילדות כגיבור, הרי ירדן נחשבת
למדינה ערבית נאורה?
ההסבר לעלילה הנוראה, ידוע בברנג'ה העיתונאית הוותיקה, והוא אחד הסודות השמורים,
שלא דלף, כמעט לציבור.
זוהי דוגמה אופיינית להתנהלות התקשורת הישראלית, בבואה לאתרג את מי מאנשיה.
זוהי דוגמה נוראה לעומק הדרדרות העתונות הישראלית, הסוגרת שורות ומחפה על עיתונאי בכיר שסרח.
אז מה באמת קרה שם?
כזכור:
בפברואר 1997 התבטא חוסיין מלך ירדן, ללא סיבה נראית לעין, נגד בנימין נתניהו.
במרץ 1997, נשאל ביבי ע"י העיתונאים שליווהו בטיסה לארה"ב לפשר המתקפה.
נתניהו, שהסתמך על נוהל 'אי ההדלפה', המקובל בקרב עיתונאים המתלווים לו בטיסות,
התבטא בחופשיות ואמר שאיננו מבין מה קרה לחוסיין לאחרונה שהוא כל כך עויין.
העיתונאי הבכיר - שמעון שיפר , שאיננו חובב ביבי, ולפיכך, אולי, גם לא היה במטוס, שמע מעמיתיו
שהיו במטוס, על האמירה זו, ולקח את הדברים, מתוך כוונה לפגוע בביבי ותוך הפעלת
דימיון יצירתי מוגבר, לכוון של - רמז של ביבי על כך שהמלך חוסיין, ירש מחלת נפש
גנטית מאביו המלך טלאל.
כזכור: עבדאללה הראשון מיסד השושלת האשמית, סבו של חוסיין, נרצח ב1951
ובנו טאלאל שירש אותו, הוכרז בשנת 1952 כחולה בסכיזופרניה והנכד - חוסיין בן ה 17
הוכרז כמלך.
כתם זה על השושלת האשמית בעולם הערבי שבו "מג'נון" - "משוגע" הוא מילת הגנאי
החמורה ביותר, אסור שיעלה על דל שפתיים.
פירסום הפרשנות של הכתב הבכיר - שמעון שיפר , לאמור: בנימין נתניהו מייחס למלך חוסיין שיגעון
כדוגמת אביו המלך טאלאל, היה אמור להיות מכה קשה לביבי ביחסיו עם חוסיין,
אלא שהמכה הייתה קשה מדי: חייל ירדני אחד - שהקנאות לכבוד מלכו העבירה אותו על דעתו,
הרים את הקלאצ'ניקוב, והחל לרסס למוות כיתת ילדות מכיתות ז' וח' מבית שמש...
רזי ברקאי מגלי צה"ל, שיש לו לפעמים הבלחות של הגינות עיתונאית,ראיין את העיתונאי
שמעון שיפר למחרת הרצח והעז לשאול אותו:אם הוא לא חושב שיש קשר בין
ה'כתבה הפיקנטית שלו' שהתפרסמה יומיים קודם, לבין הרצח?
שמעון שיפר מיסמס את השאלה, וכנראה היו מי שדאגו שהשאלה הזו לא תישאל יותר.
רזי ברקאי היה הראשון וגם האחרון, אבל חד פעמית, שעלה על זה.
חוץ מרזי ברקאי בפעם היחידה הזו, שום עיתונאי לא העז לפרסם את האנקדוטה הנוראית הזו.
לכאורה, אם אכן, הכתבה המלכלכת על ביבי, גרמה בעקיפין, בשוגג, לרצח הנוראי,
אז, עד כמה שזה נורא, אי אפשר להאשים את שמעון שיפר במאומה, אבל:
עיתונאי בישראל צריך לקחת בחשבון את הנורמות המוסריות המקובלות במרחב,
כפי שזה בא לידי ביטוי במעשי הטבח ההדדיים בין הערבים לבין עצמם,
ולהבין שכלפי ישראלים פוטנציאל הרצחנות גדול שבעתיים.
שמעון שיפר היה צריך לזכור רצח אחר של שבעה ישראלים - רובם ילדים בראס בורקה,
שנים מספר קודם לכן, שגם אז חייל מצרי נורמטיבי טבח ילדים בהשפעת יום השנה ה-12
לארוע אמוציונלי - מלחמת יום כיפור.
הרוצח אמר אז: "אינני משוגע. הרגתי מתוך הגנה על ארצי".
אלו הנורמות המקובלות בקרב בני דודנו וככל שהתקשורת תפנים עד כמה הם רחוקים מהמוסר המערבי
ועד כמה הם מושפעים מאמוציות פרימיטיביות, כך יגלו העיתונאים אחריות רבה יותר בבואם להכפיש
את בנימין נתניהו - שנוא נפשם, ויתחשבו גם בנזק שיגרם לישראל בעולם ובעולם הערבי בפרט.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
