חברת בן אנד ג'ריס מודיעה: נפסיק למכור גלידות ב''שטחים פלסטיניים כבושים''.  

במציאות האמיתית אין פיתרון מדיני, גאוגרפי או טריטוריאלי, יש פיתרון כזה רק במסגרת נראטיב שנכפה עלינו ומגביר את החיכוך והלחימה בין הצדדים.

הסכסוך הינו זהותי, לאומי ודתי, גם אם תיקח לעצמך רק את החדר בו בן גוריון הכריז על עצמאותה של המדינה ותיתן ל״פלסטיני״ את כל היתר הוא לא יסכים.

מדינת ישראל מנגד טוענת שזו גם ארצנו וגם ארצם, זה פחות נשמע לי הגיוני, בעיקר משום שאם מדינתנו טוענת שזו גם ארצם, אז זו רק ארצם.

כי תבין שבתפיסת עולמי (ובייחול לתפיסת ההנהגה של מדינת ישראל) אין בכלל דבר כזה לאום ״פלסטיני״ ולא מעניין אותי מהי טענתו, הוא אינו לגיטימי, לא לשיח ולא לשלום, יש מתיישב ופולש ערבי.

ארץ ישראל היא ביתי (העם היהודי), והמתיישב והפולש הערבי יצטרך לקבל את חוקיי וטענותיי, כך לכולנו יהיה מקום נפלא לחיות בו, זה הפיתרון וההיגיון שאני מציע כיהודי, כמובן שלא קורא לפגוע באף זכות אדם של ערבי אשר לא מפעיל כנגדי אלימות או טרור, אבל מי שכן צריך להיות מטופל כראוי לאויב, ללא הכלה ולא אי צדק בלתי מוסרי.

או שאני אמור לשכוח מהאמת וההיגיון כפי שאני מבין אותם, מתפיסת עולמי, ולקבל על עצמי את ה״היגיון״ שאומרת מדינת ישראל בהסכם אוסלו?

זה הרי בדיוק מה שהעביר את ערך הצדק והלגיטימציה העולמית לאויב והפך את מדינת ישראל להיות קולוניאליסטית זרה בארץ לא לה, ה״פלסטיני״ לעד יתנגד למען מולדתו ״פלסטין״, ומטרתו המוצהרת כאמור היא שחרור ארץ ישראל מכל יהודיה, ולא הקמת בית לאומי לעצמו…