אנחנו כאלו אהבלים  

כך, למשל, משלוש הפסקאות הראשונות יש להתעלם כליל - שכן הן מזכירות את "דמותו הרוחנית והדתית של העם היהודי" ומושגים כמו "ספר הספרים הנצחי", "תפילה" ו"מסורת"; גם מהחמישית יש להתעלם, שכן היא מדברת על ישראל כעל "ביתו הלאומי של העם היהודי" ולא על מדינת כל אזרחיה, ומכאן שבעוד שמפסקאות אחרות משתמע כי כלל אזרחי המדינה יהנו מזכויות אזרח שוות, הרי שאלו לא כוללות זכויות לאומיות; וגם מהשישית, שכן זו מקבעת זכות שיבה ליהודים בלבד (אף שהיא משאירה את הסוגיה "מיהו יהודי לעניין זה" פתוחה למדי).

למעשה, יש להתעלם כליל מרוב-רובה של המגילה, ולקרוא בה רק את הדבר האחד שאינו כתוב בה - והוא שההתחייבות לכך שהמדינה "תקיים שויון זכויו​ת חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות" תיאכף ע"י בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, נצחי ואינו ניתן להחלפה, אף שמוסד זה (בהבדל מאסיפת העם שהפכה לימים לכנסת) אינו מוזכר במגילה ולו במילה אחת ויחידה.