אפליקציית אייפון לפורום סקופים  |  אפליקציית אנדרואיד לפורום סקופים  |  אפליקציית WindowsPhone לפורום סקופים

גירסת הדפסה          
קבוצות דיון סקופים נושא #15025 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 15025   
asd
חבר מתאריך 2.4.12
1809 הודעות
אור ליום ראשון י''ח באייר תשע''ג    22:52   27.04.13   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

הקצין המצטיין נהרג, הוריו רוצים להביא ילדים מזרעו  

 
   ערכתי לאחרונה בתאריך 27.04.13 בשעה 23:05 בברכה, asd
 
אירית שחר מכפר סבא משחזרת את הרגע שבו הודיעו לה על מות בנה עמרי ועל ההחלטה להביא ילדים מזרעו. "חשוב לנו שיהיה דור המשך לבן שלנו ונעשה הכל כדי שזה יקרה"
ענבר כהן "שבע בבוקר. צלצול טורדני בשע. בעלי אשר ניגש לפתוח את הדלת. אני שוטפת פנים ובראש עולות מחשבות. קרה משהו, לא יכול להיות שבשבע בבוקר מצלצלים. מכיוון שיש לי אמא חולה ובת דודה חולות בסרטן הייתי בטוחה שבאו להודיע לי על אחת מהן. עומרי שחר ז
עומרי שחר ז"ל עם הוריו. "קריסה של כל מה שבנית" צילום: באדיבות המשפחה

"אני מתלבשת ויורדת. מולי שלושה חיילים בכירים שותקים. הגעתי למדרגה השלישית וצעקתי מה קרה. הם ישר קפצו עלי והחזיקו אותי כדי שלא אקרוס ואז הטיחו בי, 'עמרי נהרג בתאונת דרכים'".

המונולוג הזה שייך לאירית שחר, אמו של עמרי ז"ל, שמשחזרת את הרגעים הנוראיים בחייה. "את ה-48 שעות הראשונות אני זוכרת במעורפל. הייתי בטוחה שזו טעות, שזה לא יכול לקרות, שהנה עוד רגע הוא נכנס הביתה.

"אז בא שלב ההכחשה. אני יושבת בסלון, הבנות בוכות, ואני אומרת להן 'מה אתן בוכות? אתן לא רואות שאני לא בוכה?'. אמנם צרחתי, אבל לא בכיתי. זה הרי לא נכון, זה לא הגיוני. ואז בעל המדים אומר לי, 'זה ודאי'. משפט שמהדהד לי עד היום".

זה היה יום שלישי בלילה, קציני הדבורות חגגו ערב יחידה בתל אביב. בדרך חזרה לבסיס על כביש 4 הרכב סטה והתהפך. שני הרוגים ושני פצועים. עמרי שחר, שבחר שלא לנהוג ברכב שבבעלותו, ישב מאחורי הנהג ונהרג במקום.

הוא היה בן 25 במותו, תושב כפר סבא, רב חובל, דור שלישי בחיל הים. עומרי התגייס ב-2006 לקורס חובלים, בהמשך שירת בסטי"לים, היה קצין דבורות בענף שטח. תפקידו האחרון היה מפקד סיירת שלד"גים עליו קיבל גם מצטיין רמטכ"ל ימים ספורים לפני האסון.

"תשעה חודשים עברו מהיום הנורא הזה", אומרת אמו. "מלבד הכאב העצום יש גם כאוס מוחלט. זו קריסה מוחלטת של כל מה שבנית, לילות ללא שינה, אימה ופחד. פחד מהמשך החיים, איך תמשיך לחיות בלי הילד שלך. כל יום אתה קם בבוקר וכל בוקר מחדש מכה בך ההכרה שאין לך ילד. ילד שאתה מתוכנת לדאוג לו, לרצות בשבילו, לשמוע אותו. הכל נקטע".


בין כל ההיסטריה והטירוף ביקשה אירית שיוציאו זרע מבנה המת. "אין לי מושג אין חשבתי על זה", מספרת אירית בחיוך. "לעמרי שחר יהיה ילד", מכריז אשר האב. "אני רוצה לגדל את הילדים שלו. לעומרי יהיה דור המשך. איך, כמה, למה, לא אכפת לי. זה הדבר היחיד שייתן לנו חיים".

כרגע המדינה מתנגדת.
"נכון לעכשיו זה משהו מאוד מורכב. החוק אומר שצריך להיות אמא או אבא, לפחות אחד. אבל אם אתה רוצה להביא ילד ממת זה בעיה. כשמדובר באם פונדקאית כמו במקרה שלנו זה אומר שאין אבא ואין אמא. לקחנו עורך דין ויועץ, ובואי ניתן להם לעשות את העבודה. אחר כך נצטרך למצוא גם ביצית ראויה".

"היום שום דבר לא מעניין אותי. שהכול יתפוצץ"
ואם המחוקק לא יאשר?
"כל העניין בעייתי. אני רוצה להכיר ולגדל את הילד של הבן שלי. אם האמא תקום בבוקר ותחליט לגור במקסיקו לא יהיה לי דבר כדי לעצור אותה. יש ארבע נשים בעולם שאני מוכן עם כל הלב לתת להם לגדל את הילד הזה".

אשר ועמרי שחר קיבלנו מצטיין רמטכ"ל יחד, על אותה במה. בפעם הראשונה עלה עמרי מלווה באביו ובפעם השנייה עלה עמרי כמלווה של אביו. "זאת הייתה חוויה מדהימה עבורי", הוא מספר. "הייתי מסתובב כמו טווס בבסיס. כולם ידעו שהוא הבן שלי", מספר אשר שחר, סא"ל במילואים. "אני לובש מדים מגיל 14. הכרתי את אירית בצבא, זה היה כל העולם שלי".


ומה עכשיו?
"היום שום דבר לא מעניין אותי. מצידי, שכל העולם יתפוצץ. שכל העולם הזה כולל כל האנשים שעליו יעלו בלהבות ולא יישאר ממנו כלום. זה נשמע מגוחך, אבל אני מאוד אשמח שזה יקרה".

מה עומד לך מול העיניים עכשיו?
"לא יודע, שיהיה לזה סוף, שהחיים האלה יגמרו. לא נראה לי הגיוני להתאושש מזה. מי שאמר לך שאפשר להתקדם מאבל של בן זה הבל הבלים. אומרים שאפשר לחיות עם הכאב, אני בוחר בחיים. בולשיט. אתה חי כי אתה נושם לא רצוני. אם תשאלי באמת מה מרגיש אב שכול, הוא היה מעדיף לקבל כדור בראש. הכל מסכות כל משפחה שכולה מסתובבת עם מסכות, מנסה להראות בציבור כמשפחה רגילה".

"אני מרגישה את זה כל היום וכל הלילה", מוסיפה אירית. "ימים שאמורים להיות שמחים, שאתה מבין שאתה לא יכול להיות שמח, זה עוד יותר כואב. יום הולדת שאתה לא יכול לחגוג, חגים שאתה לא מסוגל לחגוג. אני כותבת לו כל הזמן, הולכת אליו כל יום. זו השעה שלי איתו, אני מתחברת אליו נותנת לו את תשומת הלב שלו. אני עוזבת את כל העולם ונמצאת רק איתו".


לא מאשים
השיחה עם הוריו של עמרי לא קלה, אבל היא מכניסה את כל האירועים בחיים לפרופורציות. "אף בן אדם לא יודע מה מחכה לו מחר", אומר אביו. "אני מסתכל על אנשים, כל אחד יושב בבית שלו, נחמד לו. אני הייתי בדיוק במצב הזה לפני תשעה חודשים. זה שינה לי את המהות של הבן אדם בכלל".

באיזו דרך?
"עד שלא קורה אסון החיים פשוטים. אתה מנסה לחנך את הילדים, אתה כועס עליהם, אתה מנסה להעניק להם השכלה. אני לא יודע כמה אהבה אתה מסוגל לתת כשהמצב שגרתי. לא יודע כמה אבות מגיעים בערב אחרי העבודה, תופסים את הבן הגדול שלהם ומנשקים אותו. היום, כל רגע שהעיניים שלי פתוחות אני רואה את עומרי מולי".

לדבריו, כל שיר שהוא שומע, כל כביש שהוא נוסע בו, כל סרט שהוא רואה, מעלה את זיכרון הבן. "אני רואה את הכאב שלי - אני מסתכל לו בעיניים וזהו בא לי לברוח, לישון".

אתה מאשים מישהו במותו?
"אני לא יכול להאשים אף אחד, רק לשאול למה זה מגיע לי. אני שואל ואין תשובה".


              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד

  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  מסכנים..פשוט כואב הלב. מתנחל 27.04.13 23:11 1
  הם באמת מסכנים ואי אפשר לשפוט אותם ואף אחד לא ירצה לעמוד במקומם, אבל.... אניאנונימיאני 28.04.13 00:38 2
     אל תדון אדם עד שתהיה במקומו.. מתנחל 28.04.13 00:45 3
         אכן וכך כתבתי בכותרת אניאנונימיאני 28.04.13 01:38 4

     
מתנחל
גולש אורח
אור ליום ראשון י''ח באייר תשע''ג    23:11   27.04.13   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. מסכנים..פשוט כואב הלב.  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   באמת שאין מה לומר..
המקום ינחם אותם בשאר אבלי ציון.


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
אניאנונימיאני
חבר מתאריך 2.4.12
15381 הודעות
יום ראשון י''ח באייר תשע''ג    00:38   28.04.13   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. הם באמת מסכנים ואי אפשר לשפוט אותם ואף אחד לא ירצה לעמוד במקומם, אבל....  
בתגובה להודעה מספר 0
 
המשפט הזה הוציא לי את כל המימפטיה ואידה אותה
"היום שום דבר לא מעניין אותי. מצידי, שכל העולם יתפוצץ. שכל העולם הזה כולל כל האנשים שעליו יעלו בלהבות ולא יישאר ממנו כלום. זה נשמע מגוחך, אבל אני מאוד אשמח שזה יקרה".


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
מתנחל
גולש אורח
יום ראשון י''ח באייר תשע''ג    00:45   28.04.13   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. אל תדון אדם עד שתהיה במקומו..  
בתגובה להודעה מספר 2
 
   גם לי חרה לקרוא את המילים הללו..לכן חשוב מאוד לעבוד על האמונה בה'..ולהתחזק כמה שאפשר.


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
אניאנונימיאני
חבר מתאריך 2.4.12
15381 הודעות
יום ראשון י''ח באייר תשע''ג    01:38   28.04.13   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  4. אכן וכך כתבתי בכותרת  
בתגובה להודעה מספר 3
 


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות